‫שיעור ‪20/11/2008 -5‬‬

‫ברדיוס לא רחוק ממצרים מתפתחת תרבות מסופוטמיה וגם התרבות השלישית של האיים האיגאים‪.‬‬
‫אנחנו רואים מפה‪ -‬בין שתי הנהרות בין הפרט לחידקל ככל שיורדים יותר דרומה הקרקע יותר פורייה‪.‬‬
‫העמים הצפוניים כמו אשור בסופו של דבר השתלטו גם על הדרום שהיה יותר פורה‪ -Sumer .‬התרבות השומרית‪,‬‬
‫לאחר מכן נראה ממצאים מהתרבות האקדית ואשור שהיא יותר גבוהה‪ .‬ליד ‪ AKKAD‬אנחנו רואים את בבל הקדומה‬
‫‪ BABYLON‬בסופו של דבר זהו האיזור שאנחנו מכירים כיום כעיראק‪.‬‬
‫השוני בין התרבות המצרית למסופוטמית על אף שיש כמה דברים דומים הוא שוני בעיקר רקע תרבותי שונה ותנאים‬
‫גאוגרפיים שונים‪ .‬המיתולוגיה המצרית שכוללת את האלים ואת המלכים שאחרי מותם הופכים להיות אלים‪ .‬כאן אין‬
‫לנו מיתוס כל כך קבוע וברור כמו במצרים ולכן אנו עדים יותר לתחלופה יותר גדולה ‪ .‬אין לנו גם מרכז אחד שנותן את‬
‫הטון לגבי כל האיזור אלא המקום מאופיין ע"י גילויי אומנות שצצים‪ .‬התרבות הזאת הוסיפה על התרבות המצרית‪.‬‬
‫הדמויות הגבוהות בציור שאנו רואים אלו דמויות של אלוהויות מקומיות והם נבדלים מהשאר בגובה שלהם וגם בעין‬
‫המאוד גדולה‪( .‬העין מראה על הרוחניות של האל במקרה הזה )‪ .‬התרבות הזאת יש טישטוש בין שתי המעמדות‪ -‬אל‬
‫ומלך‪ .‬לאל היו גם אדמות והוא נתן את האדמות לנציג שלו עלי אדמות שזה המלך‪ .‬הרעיון הוא למעשה אותו רעיון‬
‫מפיקוח אלוהי עליון יותר‪ .‬כאן אנו לא שומעים שהיו מקדשים כפי שהיו במצרים‪ ,‬אין כאן את אותה אבן (במצרים אבן‬
‫בזלת‪ ,‬אבל פרופיר) כאן האבן יותר רכה‪ ,‬הרבה פעמים הן הדמויות והם המבנים נבנו או מעץ או מעירבוב של אבן‬
‫וחול שיצר איזשהו בוץ וכשהוא התייבש הוא העמיד את המבנה על טילו אבל לא שרד‪ .‬אנחנו רואים זקן גאומטי‪ -‬ככל‬
‫הנראה שהיתה קורולציה בין התרבות המצרית לתרבות במסופוטמיה לדוגמא בקיפאון של הדמויות‪ .‬הזקן הגאומטרי‬
‫מאופיין לאיזור הזה‪ .‬מלך אקד ‪ -sargon of akkad‬מברונזה אנחנו רואים שינוי‪ ,‬אנחנו רואים איזשהי קישוטיות‪,‬‬
‫בדגם של זיגזג שנותנת לנו את התחושה שאכן מדובר במנהיג‪ .‬אם צריך לקחת בין כל האיפיונים שאינם רבים את‬
‫התוספת של האומנות הזאת על‪ -‬פני מה שראינו קודם‪ ,‬הדמות של המנהיג והאטריביוטים של המנהיג זה מה שהתרבות‬
‫הזאת מוסיפה‪.‬‬
‫נארנסין הוא בנו של סארגון‪-‬רואים מצבה שמראה את התכונות של השליט או את ההתנהגות של השליט‪ .‬השליט זאת‬
‫הדמות הגדולה ביותר‪ ,‬בינו לבין השמש אין כמעט שום דבר‪ ,‬בכלל הדמויות והצורות הן יותר גליליות מאשר במצרים‬
‫ואנחנו רואים שהוא דורך על כל האוייבים ופניו אל השמש‪ ,‬אל העולם הרוחני‪ .‬בבבל של אותה התקופה ואולי זה‬
‫הממצא בין החשובים ביותר שנשאר לנו מהאיזור אלא חוקי חמורבי‪ -‬היום אפשר לראות את האסטלה= מעין מצבות ‪,‬‬
‫בספרים הביטוי הוא ‪ .ESTELE‬מה שכתוב על זה אלא אותם החוקים שהוא אסף ובראש האסטלה הזאת שתי הדמויות‬
‫זה חמורבי מגיש ‪ ,‬מסביר את החוקים שלו לאל מרדוך שהוא האל המקומי ורואים את הזקן של האל ואנחנו רואים את‬
‫הג'סטות של הידיים של חמורבי באיזשהי מחווה של דיבור ודיאלוג‪ .‬האסטלה הזאת מתוארכת ‪ 1760‬לפני הספירה ‪.‬‬
‫זוהי בבל הקדומה‪ ,‬הראשונה‪ .‬ממקום שנקרא לגש הגיעו דמויות שגם אותן ניתן לראות כיום בלובר‪ ,‬אלו דמויות‬
‫שעומדות ואז הגובה שלהן ‪ 50‬ס"מ ומה שאופייני להן זה השילוב של הידיים או שהדמות מחזיקה איזשהי כלי‪ .‬הן זכו‬
‫לשם "הדמויות מלגש" ולכולן יש איזשהי אורנמנטיקה= קישוטיות‪ ,‬בעיניים היה לרוב גם אישון צבוע בצבע‪ ,‬במקרים‬
‫נדירים אנחנו מוצאים את הצבע הזה‪ .‬הדמויות יותר בשרניות‪ .‬האשורים היו הכי חזקים באיזור וכבשו את רוב‬
‫השטחים עד הדרום‪ .‬התרומה שלהם נוסף על מה שהיה היו שארים מונומנטליים ובהם הספינקס‪ .‬אנחנו רואים יצורים‬
‫היברידיים עם ראש אנושי ‪ .‬לאמאסו אשוריים ‪.‬‬
‫השערים האשוריים מאוד מקושטים או במוטיב צמחי או במוטיב ספיראלי‪ ,‬יש בהחלט רצון להאדיר את המנהיגות‬
‫ולהראות כמה המנהיג שולט על העולם כולו‬
‫האיזור של איי הים האיגאי מאוד עשיר בחפירות וממצאים ארכיאולוגיים‪.‬‬
‫שלושת המרכזים המובהקים‪ ,‬קדם האומנות הקלאסית ביוון‪:‬‬
‫‪-‬האומנות המינואית‪ -‬האי כרתים (המלך מינוס)‬
‫‪-‬האמנות הקיקלדית‪ -‬האיים הקיקלדים מצפון לכרתים‬
‫‪-‬האמנות המיקנית‪ -‬מרכז היבשת ‪mycenae‬‬
‫התרבות המינואית היא התרבות של האי כרתים שאולי העיר הידועה ביותר בגלל הממצאים שנמצאו בתוכה היא‬
‫‪ .knossos‬אחר כך האומנות הקיקלדית – זוהי האומנות שנמצאת באיים הקטנים וביניהן ‪ .delos‬שתי האומנויות הללו‬
‫מושפעות מהים שמסביב‪ .‬ואילו האומנות המיקנית אומנות כמרכז היבשת‪( .‬ביוון)‪ .‬מיקנה היא מרכז בתקופה הזאת‪.‬‬
‫אחד האיפיונים של התרבות והאומנות היוונית היא ערי המדינה‪ ,‬אותה פוליס ששינתה את פניה של הציוויליזציה‬
‫היוונית‪ .‬כל האומנות הזאת של האיים שקדמה לפוליס היוונית ידועה הרבה פעמים במחקר גם האומנות של הארמונות‪,‬‬
‫לא יודעים בדר"כ מי היה המלך‪ ,‬יודעים מעט מאוד שמות ולכן הארמונות הרבה פעמים נקראים על‪-‬פי המקום שמצאו‬
‫את השרידים שלהן‪ .‬הארמון הוא לא רק המושב של המלך‪ ,‬כל הקומפולקס של המבנים באותו מקום ובאותן גבהות‬
‫גבוהים היו למעשה גם הקומפלקס של הממשל‪ ,‬קומפלקס אדמניסטרטיבי‪ .‬מדוע אין לנו עוד פרטים? אנחנו יודעים‬
‫שבכרתים סביב שנת ‪ 2000‬לערך התפתחו שני סוגי כתב‪ ,‬שני הסוגים נקראים כתב ליניארי‪ a -‬ו ‪ .b‬את הכתב‬
‫הליניארי ‪ b‬הצליחו לפענח ואז פנו לכל מיני כתובות חרס‪ ,‬אבל מסתבר שרוב הכתובות היו רשימות של תכולה של‬
‫ארמון זה או אחר‪ .‬והם לא האירו על הציוויליזציה עצמה‪ ,‬על התרבות והאומנות‪ .‬הכתב האחר עדיין לא פוענח כך‬
‫שלמעשה הרבה מהממצאים – אנחנו יכולים לומר מה אנחנו חושבים שהם מתארים אבל אין לנו הוכחות‪ ,‬מסמכים‬
‫טקסטואליים‪.‬‬
‫מה שאנחנו יודעים מהשיחזורים למיניהם‪ -‬אנחנו יודעים מידות ‪ ,‬אנחנו יודעים שהיו ציורי קיר בתוך הארמונות‪.‬‬
‫מאותם חלקי קירות שניתן היה לשחזר את הציורים השונים‪ .‬אנחנו רואים ציור קיר בשחור לבן אנחנו רואים‬
‫התייחסות לצמחיה והכי מעניין זאת הדמות האנושית – מאוד יכול להיות שהיא מציעה על איזשהו הוואי שהיה‬
‫בארמונות הללו‪ -‬אם זה רקדניות שהיו בארמונות הללו‪ ,‬ואם זה כל מיני פעילויות ספורט‪ .‬אנחנו מוצאים בנורמנדי‬
‫לואי ה‪ 2 -‬בצרפת אחד השטחים שהיו שייכים לחצר הזאת כותרות ועליה דמויות של מנגנים על כלי נגינה שונים‪,‬‬
‫בחצר שלהם העלו הרבה מאוד מופעים‪ ,‬מחזות ‪ .‬אותו הדבר ניתן להגיד על הציורים הללו‪ ,‬ואנחנו רואים קירבה בין‬
‫אלו לאלו של המצרים‪ .‬אנחנו רואים את העין השלמה מה שראינו גם באומנות המצרית‪ ,‬אבל כאן האישון הרבה יותר‬
‫ברור‪" .‬הצרפתייה"‪ .‬כל מיני גילויים של אביזרים למיניהם ‪,‬המחקר יודע שחלק מהציורים הוא גם קשור לאמונות אבל‬
‫אין כאן שוב אמונה כמו שראינו במצרים אלא יש כאן הרבה מאוד איזכורים לאלים או לאלות שממונות על אותן‬
‫חלקים של חיי יום – יום כמו אלת הפיריון‪ ,‬אל היבולים‪ ,‬אל השמש שאליהם גם מתפללים‪ ,‬אותם עובדים אבל אין לנו‬
‫תמונה של פולחן שלם שקשור בדמויות הללו‪ .‬קנוסוס‪ -‬שיחזור אנחנו רואים דולפינים‪ ,‬או דגים מחיי הים‪ .‬ברור‬
‫שבסביבה הזאת היה קשר לחיי הים ואנחו רואים קישוטים סידרתיים וגם יש בהם מין האורנמנט= קישוטיות אנחנו‬
‫רואים את צורת הרוזטה שנראה אותה גם בתקופות היותר מאוחרות‪ .‬צריך להגדיש את התנועתיות‪ ,‬את החיות שיש‬
‫בציורים הללו‪ ,‬קודם כל הגדלים השונים של הדגים וכאן ניתן לחוש בתנועה וכמו שהדבר בטבע יש דגים שזה עתה‬
‫נולדו‪.‬‬
‫אנחנו רואים ציור של שור והוא נמתח על פני השטח ומרגישים את הדהירה שלו ואת אלו המנסים לדקור אותו ככל‬
‫הנראה‪ .‬דמות האדם הרבה יותר קטנה בפרופורציות שלה ונעשית כמעט ברישום לעומת הצבע של החיה‪.‬‬
‫נתגלה דיסק עם הכתב בכרתים‪ .‬חפצים כאלה בכלל נמצאו בקברים‪ .‬כאן אנחנו שוב חוזרים לאומנות הקבר מה שלא‬
‫היה במסופותמיה בכלל‪ .‬אנחנו משערים שפשוט לא נשאר בגלל צורות הבנייה הלא יציבה‪ .‬ישנם כלים ‪ ,‬כלי שתייה‬
‫שנעשט בצורה של ראש של חיה וגם הרבה מאוד ממצאים שהיו מצופים זהב מה שמראה שיש באומנות את ההיררכיה‬
‫של המתכות‪ .‬הממצאים שנשארו כאן ואנחנו מוצאים אותם הן בעיקר מינייטוריים‪ ,‬אנחנו קוראים לזה האומנות‬
‫הזעירה‪.‬‬
‫האומנות של האיים של טרם היות הספינות והאוניות ואז אפשר היה להעמיס אומנות יותר גדולה ומונומנטלית‪ .‬כאן‬
‫אנחנו חושבים שנדידות של עמים ‪ ,‬הם הביאו איתן את הפיגורות הללו חלק עשויות מעין חרס‪ ,‬חלק קרמיקה‪.‬‬
‫וכשרואים דמות כזאת מיד המחשבה הולכת לעבר ישות פולנית או אלוהית‪ .‬אנחנו רואים שהחזזה שלה חשוף והיא‬
‫מחזיקה בידיה שני נחשים ושוב אנו לא יודעים האם זאת דמות של פיריון או של סכנה ‪ .‬לכן רוב הדעות שהיא מסמלת‬
‫מעין אלת פיריון‪ .‬כאן המחקר נעזר בעדויות סיבתיות ובהשוואות‪.‬‬
‫זאת בעצם אומנות של פריטים‪ ,‬בכולם מתמודדים עם דמות האדם וגילויים של הטבע מסביב‪.‬‬
‫"צלמיות כינור" שאמורות לשקף את דמות האדם‪ ,‬בדיוק צלמיות כאלה מצאו באיזור באר שבע והם מתוארכים‬
‫בסביבות ‪ 4000‬לפני הספירה מה שמראה על קירבה בין הצורות השונות‪ .‬אותן ממצאי קברים וכלים קטנים הם מאוד‬
‫מעניינים מבחינת הגיוון שבהם‪ .‬הרבה מוטיבים של ים אם זה הצורות העגולות או חיות ים‪ ,‬דברים שהם על גבול‬
‫המושפט‪ .‬גיוון אבל גם מוטיבים חוזרים‪ .‬גם צורת הכדים שונה‪ .‬מעניין במיוחד לבחון את אותם כדים שעליהם תבנית‬
‫או ציור של דמויות אלא יש להן הרבה פעמים חשיפה של עבודה‪ ,‬עבודה בשדה‪ .‬הדמות בפרופיל היא פופולארית עם‬
‫העין הגדולה כי זה גורם לאפקט של תנועה‪" .‬כד הקוצרים" נותן את השימחה של הקוצרים הללו‪ -‬הם שרים‪.‬‬
‫אומנות קיקלידית‪ -‬מבלי שוב יכולת להסביר בדיוק למה ואיך השינוי כל‪-‬כך גדול‪ ,‬קודם כל לא נמצאו כל כך הרבה‬
‫ממצאים כמו בכרתים‪ .‬אנחנו רואים פסלי אבן שנמצאו בקברים ואנחנו רואים דמות שונה לדמרי של האדם‪ ,‬אנחנו לא‬
‫רואים תווי פנים ‪ ,‬כאן יש להם את התנועה של הזרועות המשולבות‪ .‬אנחנו מסתכלים בדמות הזאת ואין בה דימוי‬
‫נטורליסטי‪ -‬הצוואר ארוך אבל אנחנו מיד מזהים שלפנינו דמויות כאלה‪.‬‬
 ‫ארכיטקטורה מיקנית‪ -‬התרבות המיקנית היא מקרבת אותנו לאומנות היוונית הקלאסית – אחד המונומנטים הידועים זה‬
‫שער האריות שנשאר מאחד הארמונות ואנחנו רואים את האריות הללו משני הצדדים שזיקה אותו בשם שלו‪ .‬אחד‬
‫הצורות של המבנים ששימשו גם כמבני קבר היתה צורה גם של כוורת וזה בגלל הצורה של הנחת הלבנים אחת על‬
‫השנייה‪ .‬זה ידוע כקבר של אטריוס "אוצר אטריוס" במיקנה כי נמצאו בו אוצרות רבים אבל כולם נשדדו‪.‬‬
‫האקרופוליס של מיקנה = אקרופוליס היא בעצם גיבעה גבוהה שהיתה משקיפה על הפוליס‪ ,‬על העיר ובה היו כל‬
‫הפונקציות של הבנייה‪ .‬האקרופוליס היה גם קודם כקומפלקס ארכיטקטוני‪ .‬זה משהו כמו ‪ 1500 – 1600‬לפני‬
‫הספירה‪ .‬זה מעין רובע שהשקיף על העיר כולה‪ .‬בתוך הממצאים המנייטוריים אנחנו רואים פיסלון אבן שגם הוא‬
‫משוייך לנושא של פיריון‪ .‬יכול להיות מעין אימא אדמה כזאת שמגינה על הילדים שלה‪ .‬ישנם כל מיני כלים שימושיים‬
‫– העין חוזרת בכולם‪.‬‬
‫מנורות שמן‪ ,‬כלי מרשים עם זרועות רבות עשוי קרמיקה‪ .‬הרבה מאוד אביזרים קטנים עשויים זהב‪ -‬פגיונות‪ ,‬טבעות‪,‬‬
‫‪,‬ספלים‪ ,‬כדים‪.‬‬
‫אחד הממצאים המעניינים זה ראש של חיה מצופה זהב‪ -‬אנחנו רואים עיבוד גס של בעל החיים שהאומן הכיר אותו אבל‬
‫כשהוא עובר להיות יצירת אומנות הוא שוב מתרחק מהנטורליזם והופך להיות יצור שעומד בין החיים לאומנות‪.‬‬
‫דבר שהיה פופולארי היו מסכות המוות‪ -‬אנחנו רואים את מה שחושבים זאת המסכה של אגממנון‪ .‬מסכת המוות היתה‬
‫עשויה אחרי שהניחו שעווה על פני הנפטר ועל פני התבנית הזאת עשו את הדיוקן כולו‪ .‬כאן זוהי אחת הדוגמאות לכך‬
‫שהוא יכול לפסל אוזן מהחיים אלא הולך לדוגמאות הספירליות‪ .‬מה שיעניין אותנו באומנות יוון היא ההתמודדות עם‬
‫הדמות האנושית על כל הפריטים שלו‪ .‬התרבות הקלאסית היא תרבות יוון ורומא‪ .‬התרבויות הללו שדיברנו עליהן כמו‬
‫שהן חיו זו לצד זו הן גם נהרסו ביחד‪ ,‬תרבות יוון והאומנות היוונית על ערי הפוליס שלה ועל ההנהגה המדינית‬
‫המובנית שלה בעיקר אנחנו מדברים מהמאה ה‪ 8 -‬לפני הספירה והלאה‪ .‬מה שניתן לאמר ממהלך ההיסטוריה מתי‬
‫המסחר פורח? מתי מתגבשות ערים? מתי יש זמן וראש לייצר יצירות אומנות כשהזמנים יותר שקטים כאין נדידות‬
‫עמים כל‪-‬כך גדולות‪ ,‬כאין מלחמות רבות ‪ ,‬זמנים יחסית של שלום‪.‬‬
‫חלוקה לתקופות משנה‪:‬‬
‫התקופה הגיאומטרית‪ -‬סוף המאה ‪ 11‬לפני הספירה עד לסוף המאה ה‪ 8 -‬לפני הספירה (בכלל ציורי קדים בעיקר שהם‬
‫בנויים מדגמים גאומטריים)‬
‫התקופה האכאית‪ -‬סוף מאה ‪ 8‬לפה"ס‪ 480 -‬לפנה"ס (הדיפת הצבא הפרסי)‬
‫התקופה הקלאסית‪ 480 -‬לפנה"ס – ‪ 323‬לפנה"ס (מות אלכסנד הגדול)‬
‫התקופה ההלינסטית‪ 323 -‬חפנה"ס – ‪ 27‬לפנה"ס‪.‬‬

‫אנחנו רואים אומנות שמשתמשת באומנויות העתיקות כמקורות השראה‪ -‬הוא יכול להיות מקור שאני משלים אותו או‬
‫מקור שאני מתנגד לו‪ ,‬וזה יכול להיות גם מקור של חיקוי לא בהעתק‪ .‬יכול להיות חיקוי שהוא של הרוח של הדימוי‪,‬‬
‫הרוח של התקופה‪ .‬אחד הדברים שאנחנו יודעים שמאוד השפיעו על האומנות היוונית זה מצד אחד היה להם המודל‬
‫המצרי ומצד שני אנחנו יודעים על המשחקים האולימפיים כלומר‪ ,‬הם ראו את גוף האדם בכל מיני ג'סטות ‪ ,‬בכל מיני‬
‫פוזות‪ .‬וגם באומנות היוונית יש לנו תקופות שונות והשיא שלה בעצם במאה ה‪ 5 -‬לפני הספירה‪ -‬אפולו מבלוודרה‪ .‬זוהי‬
‫בעצם התקופה שבה מצאה האומנות היוונית את האיזון בין האיברים השונים של גוף האדם‪.‬‬
‫האומנות היוונית מעמידה את האדם במרכז‪ .‬התקופה הארכאית‪ -‬אחד הסימנים שלה זה החיוך של הדמויות של רואה‬
‫ובלתי נראה ‪ ,‬חיוך מאוד עדין של הדמות‪ .‬התקופה הזאת עד שצבא יוון הודף את הפלישה הפרסית לגבולות יוון‬
‫מהתקופה הזאת נראה בעיקר דמויות של קורוס= נערים צעירים וקורה= הדמות המקבילה הנשית עם ההתמודדות של‬
‫האומנות להתקרב צעד אחד צעד לנטורליזם‪ .‬התקופה הקלאסית נמשכת עד מותו של אלכסנדר הגדול כשכאן זוהי‬
‫אומנות מאוד מגובשת והיא מורישה לדורות הבאים את הצורות האומנויות שבכל תקופה שהיא באיזשהו מקום חוזרים‬
‫לדימויים הללו‪.‬‬
‫התקופה האחרונה ויש כאלה במצרפים אותה לתקופות הקודמות ויש כאלה שמעמידים אותה בנפרד‪ .‬אנחנו נמצאים על‬
‫סף המאה ה‪ 1 -‬לספירה ‪ ,‬עוד כמה שנים יהיה הכיבוש הרומי ויעלה אוגוסטוס לקיסר‪ .‬התקופה ההלינסטית שגם קוצרת‬
‫את הפירות מהתקופות הקודמות וגם מרחיבה את הרפרטואר שלה והיא מייצגת את כל תחומי החיים והדגש הוא לא‬
‫יותר על האלים‪ .‬יש ייצוגים של גילאי האדם‪ .‬גם כשהרומאים כובשים את יוון נשארות מובלאות יווניות והם ממשיכים‬
‫לעסוק את התרבות שלהם‪.‬‬