‫שיעור ‪27/11/2008 - 7‬‬

‫רומי כובשת את המושבות היווניות‪ .‬בשיעור האחרון דיברנו על ארכיטקטורת המקדש אלא כדי להעמיק את התמונה‬
‫של פיסול ארכיטקטוני‪ .‬פיסול שאיננו פיסול חופשי אלא נובע‪ ,‬נולד ‪ ,‬דבוק בחלקים גדולים אך המבנה שאותו הוא בא‬
‫לעטר‪ .‬ודיברנו על שלושה אורדרים של העמודים הקלאסיים‪.‬עמודים קלאסיים תמיד יהיו מחורצים‪ .‬הכותרת‬
‫הקורינטית נותנת יותר אפשרויות להכניס בא מרכיבים צמחיים או זואומורפיים או הבסיס הוא שלושת הצורות הללו‬
‫ומכאן הראינו מהם אותם מקורות שהפיסול יכול להיות בהם‪ .‬חלק מהגמלון‪ -‬בעיקר המטופות‪ ,‬הפריזים הגמלונים‪.‬‬
‫הגמלון הוא אותו משולש – המונח הלועזי שלו פדימנט‪ .‬לפעמים הוא משולש שווה שוקיים לפעמים שווה צלעות‪ ,‬ממש‬
‫מתחת לגמלון יש עמודים קטנים שלמעשה אין להם תפקיד פונקציונאלי אלא הוא שוב איזשהו סוג של עיטור המלבנים‬
‫ביניהם אלא הם המתופות מתחת לזה יש עוד רצועה אפריז‪ ,‬זאת רצועה שנותנת הזדמנות לצייר תהלוכה‪ .‬האפריז יכול‬
‫להקיף את כל הבניין‪ Cornice .‬זה הגבולות של הגמלון‪.‬‬
‫‪ -Architrave‬החלק שנמצא מעל לכותרות‪ .‬ומתחת כבר רואים את הכותרת ‪.capital‬‬
‫יש אפריזים שמחולקים לעמודונים ולמתופות ויש כאלה חלקים‪.‬‬
‫הפיסול מתאים את עצמו לשטח המבנה‪ ,‬לשטח נתון ומכאן שמו פיסול ארכיטקטוני‪ ,‬מה שאנחנו מוצאים בדרך כלל‬
‫במרכז באותו אנך של משולש‪ -‬במרכז תהיה הדמות החשובה אם זה אפולו או אתנה‪ ,‬כמובן הקישוט של המקדשים‬
‫הללו הנושאים שלהם אלו הם האלים או מלחמות האלים‪ .‬קנטאו = חציה חיה חציה אדם‪ .‬וכך אנחנו יורדים למעשה‬
‫בדרגה החברתית לכיוון של אנשים משיכבה יותר נמוכה או לאוייבים למיניהם שנראה בצדדים של המשולש‪.‬‬
‫הרומאים הולכים בעקבות היוונים וגם הברברים והאוייבים כשהם מתוארים כשבויים אין כאן הפחתה בערך‬
‫הפיזיולוגי‪ ,‬באיכות הגופנית של הדמויות הללו – הן לא נראות דמויות מסכנות ועלובות אלא שומרים כאן על הגוף‬
‫השרירי של הדמות‪ ,‬מצד אחד יש כאן נתינת כבוד של האויבים ומצד שני זה מגביר את כוחו של המנצח אם האוייב‬
‫חזק כזה‪.‬‬
‫מהמזרח ואיזור מסופותמיה משם נהוג לחשוב שהגיעו דמויות של מפלצות‪ -‬לפעמים גורגונות‪ ,‬מדוזות ‪ ,‬לפעמים דמויות‬
‫כלאיים‪ .‬באותה הנשימה אפשר לומר שהמפלצת שהגיעה למקדש היווני עברה מטהמורפוזה ועברה ממפלצת מאיימת‬
‫לאיזשהו דימוי לא מזיק כל‪-‬כך ‪ .‬אנחנו רואים שהגורגונה מחייכת ויש לה אפילו תנועות של ריקוד ויש פה משהו מאוד‬
‫עממי ולקוח מהרובד של אגדה של סיפור‪ .‬בסופו של דבר אין המטרה כאן להפחיד את הצופה‪ .‬כאן הכוונה היא לספר‪.‬‬
‫יש גם צורות לא מוסברות‪ -‬כשהפרסים כובשים את יוון הם הורסים את המקדשים ואח"כ ב‪ 480 -‬כשהצבא שלהם‬
‫נהדף מבין הריסות המקדשים צצו ועלו כל מיני פרטים של פיסול‪ ,‬למשל‪ -‬מצאו את הגוף הזה של כמה אנשים‬
‫מחוברים עם שלושה ראשים והם זכו לשם "כחולי הזקן" כי נשארו בזקן עקבות של צבע כחול והגוף שלהם למעשה‬
‫מסתיים בספירלה ‪ ,‬מין יצור מפלצתי ולא מאיים ‪ .‬כאילו הוציאו ממנו את העוקץ של ההפחדה‪ .‬והחיוך הזה מאוד יכול‬
‫להיות שזאת עדיין מורשת של החיוך הארכאי‪ .‬כלומר‪ -‬יש די הרבה דימויים די חידתיים‪.‬‬
‫היוונים ניסו מאוד לדייק בעיצוב הגוף והרקע לפעמים של הדמויות‪ .‬הלבוש של הנשים – דמות שלבושה בשפע של בד‬
‫ואלא הם לרוב שוכני האלימפוס‪ .‬בתרבות הרומית ברגע שהקיסר הולך לעולמו הוא הופך להיות שוכן האולימפוס‪ .‬גם‬
‫בעלי החיים אנחנו רואים איך האומנות מתמודדת עם התנועה הן של האדם והן של בעלי החיים‪.‬‬
‫אנטומיה ‪ ,‬תנועה ‪ ,‬נשמה‪ -‬וזאת היתה הכוונה להתקרב למציאות עצמה‪ .‬האומנות ההלניסטית עומדת בסימן כיבושו של‬
‫אלכסנדר הגדול לא מדובר בחידושים משמעותיים אלא הרחבה של הרפרטואר הקיים‪ ,‬גם הרחבה גיאוגרפית‪ ,‬האומנות‬
‫הופכת הרבה פעמים להיות סוכן של שינוי והרחבה של הנושאים‪ .‬הנושאים חובקים עולם הכוונה היא הם חובקים את‬
‫הקיום האנושי וגם את עולם האלים‪ ,‬יש כאן דגש יותר גדול על העולם הארצי ‪ ,‬על טיפוסים שונים ומקצועות שונים‪,‬‬
‫ילדים‪ ,‬רקדניות‪ ,‬כאילו פתחו מסך רחב שמוביל אותנו להצגות שבאיזשהו מקום מוכרים לנו‪.‬‬
‫ניקי מסמוטרקה‪ -‬חושבים שהיא סימלה את אחת האלות שהיתה מוצבת על חרטום של ספינה שהראתה את הדרך‬
‫למלחים‪ ,‬אנחנו רואים את התנועתיות‪ .‬אנחנו רואים שיש הבחנה מאוד מדוייקת יש פה דיאלוג חדש בין הדמות‬
‫המפוסלת לבין החלל לבין המרחב שבה היא נמצאת‪ .‬התקופה ההלניסטית היא התקופה של הכנסת הנשמה‪ .‬אותה הצלע‬
‫שהיתה חסרה להבעה האומנותית רואים כאן‪.‬‬
‫השבויים‪ -‬מתוארכים לתקופה האחרונה של אומנות יוון "הגלי הגוסס" (גלי הכוונה לגלתים שהיו עם שישב באיזור של‬
‫אסיה הקטנה‪ ,‬טורכיה והוא היה אחד השבטים שנכבשו ע"י היוונים) אנחנו יכולים לראות את החוסן והגוף השרירי‬
‫אבל משאירים לו את האטריביוטים‪ -‬שרשרת‪ ,‬שפם‪ ,‬תיסרוקת ומעל הכל רואים גוף של אדם סובל אבל באיפוק רב‬
 ‫והתכונה של האיפוק עוברת מאומנות ייון ורומי לאומנות ימי הביניים‪ .‬אנחנו רואים את הגבה ‪ ,‬הפוזיציה של הרגליים‬
‫אבל לא רואים אותו צועק או בוכה ואילו היה עושה את אחת הפעולות הללו זה היה מעוות את הגוף שלו‪.‬‬
‫זאת מבחינתינו קבוצה פיסולית ולא פסל בודד‪ ,‬רואים שתי דמויות אנושיות ושני הלכי רוח שונים לגמרי זה הגלי‬
‫שהורג את אישתו‪ ,‬הגלי שעומד ליפול בשבי היוונים עושה הכל כדי לא ליפול בשבי שלהם והוא הורג את אישתו‬
‫ואח"כ הוא מתאבד‪ .‬אנחנו רואים את הריפיון בגוף של האישה אם הוא לא יאחז אותה היא פשוט תיפול‪ .‬אנחנו רואים‬
‫את זה בתנוחת הראש שלה ‪ ,‬כלומר‪ -‬דמות אחת היא ללא רוח חיים‪ .‬בקצה החרב שלו שעומד לנעוץ אותה בחזיהו יש‬
‫כבר טיפות של דם ‪.)tha dying goul )art store‬‬
‫אצלו זה גוף חי ושרירי והוא מסית את פניו כדי לראות את הזוועה שהוא אחראי לה‪ .‬זהו פסל או קבוצה פיסולית‬
‫שמדברת בעד עצמה ונותנת את האיכויות של הפיסול ההלניסטי‪ .‬האומנות הזאת כאילו לא משאירה היבט של החיים‬
‫שהיא לא נוגעת בו‪.‬‬
‫הלאוקון‪.‬‬
‫האפולו מבן ודרה מייצג קוד‪ ,‬קנון מוסרי של האתוס של המחשבה והפילוסופיה היוונית ולכן יש בו הרבה איפוק והוא‬
‫הופך להיות בעצם סמל‪.‬‬
‫אצל הלאוקון זה הסמל של הייסורים‪.‬‬
‫האתוס והפתוס אלו מושגים בפילוסופיה היוונית והאומנות משכילה להראות גם את הצד הזה ‪.‬‬
‫ונוס ממילו בלי הזרועות שנשברו ונחשבת ליצירת מופת בכל הזמנים ואנחנו רואים איך הואמנות מתמודדות עם‬
‫העירום הנשי‪.‬‬
‫דמות של רקדנית שמכוסה בצעיפים‪ ,‬כאן רואים לה רק את העיניים‪,‬אבל אנחנו רואים מלכת מחשבת בבגד שלה שמה‬
‫שגורם לה את התנועה הוא משחק הקפלים‪.‬‬
‫אנחנו רואים ילד ישן‪ -‬אותה מיומנות שתלך ותעלם ועד לאונרדו ומיכלנג'לו לא יכולים לתאר את הילדים ככה בדר"כ‬
‫הם נראים כמו אנשים קטנים‪.‬‬
‫מוציא הקוץ‪ -‬אחד הדימויים היותר פופולאריים‪ ,‬ימי הביניים לוקחת מהקלאסיקה הרבה מאוד רעיונות ודימויים אבל‬
‫הם עוברים איזשהי מטהמורפוזה מהפך כשזה מגיע אליהם‪ .‬מוציא הקוץ אנחנו נראה אותו בפיסול של כנסיות בימי‬
‫הביניים אבל שם הוא הופך להיות לחוטא כי כל מה שיגרום לגוף להיראות לא סימטרי או בכלל למה נכנס לו הקוץ כי‬
‫זה איזשהו סוג של חטא‪.‬‬
‫לוקסוריה= תאוות הבשרים ואז היא מוצגת כדמות מכוערת ואכולה ואוכלים את איברי מינה כי היא חוטאת בהם‪ -‬שוב‬
‫לקחו נושא שמעוגן בתרבות הקלאסית ונתנו לו משמעות אחרת כך גם לגבי מוציא הקוץ‪.‬‬
‫באומנות ההלניסטית אנחנו רואים בפעם הראשונה הצגות של זיקנה‪ ,‬גילאי האדם מאוד מעניינים את האומנים‬
‫ההלניסטיים‪ .‬אנחנו רואים את הכיעור של הזיקנה כשדונטלו מפסל את מריה מגדלנה אפשר לומר שמכאן ועד אליו לא‬
‫ראינו הצגות כאלו של זיקנה‪.‬‬
‫הזקנה השיכורה – הכד ריק והיא למעשה דמות שאח"כ באומנות כשפיקסו מצייר למשל את הנגן העיוור אלא דמויות‬
‫שוליים גם אלו דמויות שוליים ואינן עומדות במרכז הסקאלה החברתית‪.‬‬
‫מדוע אנחנו לא רואים הרבה ציורים? מהתקופה הזאת הציורים לא שרדו את תלאות הזמן אנחנו רואים עכשיו פסיפס‬
‫שהנושא שלו הוא קרב איסוס‪ ,‬הקרב המפורסם של מוקדון‪ ,‬זה פסיפס שנעשה רק במאה ה‪ 2 -‬או ה‪ 3 -‬לספירה‬
‫חושבים שהוא נעשה על‪ -‬פי ציור שנעשה בתקופה ההלינסטית ‪ .‬אפשר לראות חלק מהאיכויות שדיברנו עליהם בפיסול‬
‫– ההבעה של המנהיג ‪ ,‬העין הגדולה ‪ ,‬החוזק שאנחנו ראוים בדמות הזאת בצורה שהוא מחזיק את כלי הנשק שלו ‪,‬‬
‫השיריון‪ .‬זאת אחת הדמויות הבודדות ‪ .‬רוב הפיסול שנשאר לנו הוא פיסול רומי אבל הוא היה העתק של הפסלים‬
‫היווניים‪ ,‬אלא הם מתוארכים במקורם לתקופות שאמרנו אבל הממצאים הם ממצאים רומיים והם נשמרו כי הם היו‬
‫מכוסים בשכבות של אדמה וחלק הגיעו אלינו לא במיטבם‪ .‬ההיסטוריה של רומא שונה מאוד מההיטוריה היוונית והיא‬
‫שונה מפני ששאימפריה שלמה התפתחה מעיר אחת‪ ,‬העיר היא רומא עיר די קטנה מהמאה ה‪ 7 ,8 -‬לפני הספירה לא‬
‫מתחילים למנות את תולדותיה מפני שהיא לא רלוונטית‪ .‬אומנות יוון מתחילה להתפתח עדיין לא מדובר על אומנות‬
‫רומי‪ .‬כדי לדייק בין האומנות היוונית לאומנות הרומית היתה קיימת גם אומנות של שבט האטרוסקים ואנחנו מוצאים‬
‫סרקופד שיש בלובר של סוג המתחבק‪ .‬יש ממצאים ארכיאולוגיים שמתוארכים לפני המאה ה‪ 1 -‬לפני ובמאה ה‪1 -‬‬
‫לספירה אבל היא יותר אטרוסקטית‪ .‬היה שלב כזה בין היווני לרומי‪.‬‬
 ‫רומא שנבנתה על גבעה לא כל‪-‬כך גבוהה למעשה הולכת ותופסת תאוצה בעיקר מסוף המאה – ‪ 1‬לפני הספירה עד‬
‫שהיא משתלבת במנטליות של העם הרומי שהיה ברובו עם של חיילים של כובשים ‪ .‬האימפריה הרומית שהשפיעה‬
‫למעשה על כל הדורות הבאים של האומנות באשר היא‪ .‬מדובר על האומנות המערבית והקיסרים הרומיים נכתבו‬
‫עליהם בלי סוף ספרים‪.‬‬
‫מן המאה ה‪ 1 -‬ועד המאה ה‪ 4 -‬לספירה ‪ .‬אלו הגבולות בגלל שבמאה ה‪ 1 -‬היא התחלה של השילטון האימפריאלי‬
‫ברומא‪ .‬אוגוסטוס היה אחיינו של יוליוס קיסר ‪ .‬במאה ה‪ , 4 -‬בשנת ‪ 313‬אנחנו שומעים שהקיסר הרומי‪ ,‬קונסטנטין‬
‫הגדול מכיר בנצרות כדת רישמית של האימפריה הרומית ומהרגע שהוא מכריז על כך אנחנו מדברים על אומנות‬
‫נוצרית‪.‬‬
‫אומנות אימפריאלית אומנות מטעם השילטון ואנחנו נראה הרבה יותר ייצוגים של השליט ושל השילטון בכלל‪ ,‬אומנות‬
‫אזרחית‪ ,‬אומנות של מרכז כשהמרכז הוא איטליה ורומא ואומנות של הפריפריה‪.‬‬

‫האמנות האימפריאלית – איקונוגרפיה אימפריאלית‬

‫אוגוסטוס מפרימה פורטה‪ -‬הפסלים נקראים הרבה פעמים על שם המקומות שמצאו אותם‪ .‬הוא מציג את דמות השליט‬
‫הטוב שבא להשכין שלום‪ ,‬היד מראה את הסמכותיותף שלטון‪ .‬על המגן של חזהו נראה את האיזכור למלחמות‬
‫ולנצחונות שלו ולמטה הפוטי הדמות האגדתית המיתולוגית וזה מקשר אותו לעולם האלים‪ .‬הפסלים של הקיסרים עמדו‬
‫בחוצות העיר בפיאצות כי זה היה הקשר בין העם למנהיג‪ .‬אומנות זעירה שתמיד יש לה קשר לאומנות מונומנטלית‪.‬‬
‫דרך אחרת לשמירת הקשר בין העם לשליט היו המטבעות שהיינו מוצאים אותם לאורך כל השנים של האימפריה‬
‫הרומית‪ .‬היה עוד אמצעי וזה דיפטיכים קונסולריים הכוונה למעין מכתב עשוי עץ ומכוסה שנהב שלרוב הקונסול היה‬
‫מוציא פקודת יום שלו‪ .‬הוא היה מוציא אותה מטעמו ‪ ,‬מדובר על מחברת קטנה במימדים שלה ושם היה גם הדיוקן שלו‬
‫על החזית או על העטיפה וכמובן על דבר היום שרצה להעביר לקונסולרים‪.‬‬
‫ארפקיס= מזבח השלום שכולל גם עיטורים וכשנכנסים פנימה מוצאים על הקירות שלו גם כן תבליטים של הקיסר‬
‫ומשפחתו והאצולה הקיסרית‪ .‬הקיסר מציג את עצמו כאחד מהעם על אף שהוא טיפ טיפה גבוה משאר הדמויות ‪ ,‬הילד‬
‫נמצא לידו ואוחז בכנף ביגדו‪ .‬המזבח הזה נבנה בזנת ‪ 13‬לספירה ולמעשה התהלוכה כאן מראה את התהלוכה לרגל‬
‫חנוכת המזבח הזה‪ .‬ואנחנו רואים כאן גם את המורשת הגיאומטרית‪ .‬העיטור הזה עבר גם לתחומים אחרים ולמטה‬
‫עיטור צמחי‪.‬‬
‫בשני הקירות הצדדיים אנחנו מוצאים הצגות מיתולוגיות שאחת מהן זאת אתרה= אימא אדמה ואנחנו רואים את שני‬
‫התינוקות שצמודים אליה ומשני הצדדים שלה ישנם דמויות מיתולוגיות שמסמלים את הקוסמוס ויודעים את זה מפני‬
‫שהם מחזיקים צעיפים ויוצרים צורה של קשת שמחכה את הקשת בענן וזה הופך לסימן הקוסמוס – וזה יהפוך למוטיב‪.‬‬
‫בעוד שהקשת עוברת מהר מאוד לסמל את קשת הניצחון באומנות הנוצרית היא תסמל את ניצחון ישו‪.‬‬
‫הדמות של אטרה היא אחת הדמויות שגם כן הופכים את המשמעות שלה כשהיא עוברת לאומנות שמבוססת על‬
‫הנצרות‪.‬‬
‫אנחנו רואים תכשיט קטן זה מעין תליון והוא נקרא "גמה אקודטאה" גמה היא בדרך כלל אבן טובה היא מראה שצורה‬
‫בולטת את יחס הכוחות בחברה הרומאית ואיך ממנה עוברים הלאה – החלק העליון הוא החלק האלוהי של יושבי‬
‫האולימפוס‪,‬ואנחנו רואים גם את הקיסר את אוגוסטוס הוא מופיע כאן בחצי גוף ערום בכלל שהוא הצטרף לאליםואחת‬
‫מאלות הניצחון מכתירה את אוגוסטוס בכתר‪ .‬לרגליו של הקיסר ישנו הנשר שהוא הסמל של האימפריה הרומית‪.‬‬
‫למטה בחלק התחתון הסיפור שונה לגמרי‪ -‬למעלה הקומפוזיציה מסודרת ואין ג'סטות קיצוניות‪ ,‬שוכני האולימפוס‬
‫מייצגים את הויטה קומפליטיבה= ההגות‪ ,‬חיי ההגות‪ .‬אלו לא אנשים שעושים דברים ‪,‬עוסקים במלאכה‪.‬‬
‫ואילו למטה זוהי הויטה אקטיבה= חיי המעשה‪ .‬כובשים ונכבשים‪ .‬למעשה כל החלק התחתון בא לפאר את הניצחונות‬
‫של אוגוסטוס‪ .‬אבל אותו אף פעם לא יראו בקרב אבל מראים את עושי דברו‪ .‬הצליבה היתה מאוד מקובלת ברומא‬
‫כעונש‪ .‬צורת המתה של האויבים‪ .‬אף פעם לא נראה איזה מהאצולה שמחזיקה את ידיה ליד פניה או שהיא מפזרת את‬
‫שערה זה משייך אותה למעמד השבוי‪.‬‬
‫עוד שני סמלים של האומנות האיפריאלית הוא עמוד הניצחון ושער הניצחון‪ .‬לקחו כאן אולי שני "אובייקטים" והבקיעו‬
‫אותם מהשימוש היומיומי שלהם והעלו אותם לדרגה של סמל‪ .‬ברגע שהופכים את העמוד לעמוד הניצחון‪ .‬עמוד‬
‫הניצחון נישא לגובה רב לרוב בחלק העליון שלו יהיה פסל של הקיסר‪ .‬יש על העמוד אלפי דמויות ואפשר להתייחס‬
‫להצגה כזאת כאפוס חזותי שמוצג בצורה של ספירלה עולה‪ -‬סיפור ספרותי רחב‪ .‬הוא מספר מלמטה ועד למעלה –‬
 ‫כולם הן סצינות של גבורה שגם בהן יראו את הקיסר או את המפקד העליון של הצבא יושב בפוזה מאוד סימטרית‬
‫ובשום סצינה לא נראה אותו נלחם‪ .‬צריך לזכור שהוא פטרון של עצמו‪ ,‬או שהוא מזמין את המונומנט הזה או הבנים‬
‫שלו בונים לאחרי מותו או שהסנט מזמין עבורו‪ .‬אנחנו רואים את עמוד הניצחון של מרקוס אאורליוס ונחשב גם לקיסר‬
‫פילוסוף ‪ ,‬הוא מתוארך ל‪ 150 -‬לספירה‪ .‬אנחנו רואים את אל הדנובה ועל ידו הספינות ומדובר על החיילים שחוצים‬
‫את נהר הדנובה‪ .‬אנחנו יכולים למצוא הצגות של ים של יבשה של לחימה ואנחנו רואים נוף עורבני‪.‬‬
‫מרקוס אאורליוס מופיע גם על סוס רוכב כפרש והפסל הזה נשאר לאורך הדורות אבל אומרים שבמקור היה פה דמות‬
‫של שבוי מתחת לרגל הקדמית של הסוס‪ .‬ההצגות הללו רצופות דימויים מיתולוגיים‪.‬‬
‫הדמויות של השבויים הן הזועקים‪ ,‬הם אלו שאם הוא בצורה כזאת פותח את פיו בצעקה הוא כבר מתנדנד – הגוף‬
‫מתעוות‪.‬‬