‫שיעור ‪22/12/2008 -14‬‬

‫קרל הגדול מאוד רצה שיכירו בו כממשיך השושלת של הקיסרים הנאורים‪ .‬מדוע התקופה הזאת‬
‫נקראת "רנסנס" (הקטן ולא הגדול) ‪ .‬רנסנס אפשר להבין על רקע התקופה שקדמה לה‪ .‬לא היה‬
‫בנייה באבן‪ ,‬לא היו עיטורים‪ ,‬אלא אומנות ניידת‪ ,‬זעירה ושימשה את השליטים של השבטים‬
‫הפולשים‪ .‬קרל הגדול קודם כל מעביר את הבירה שלו לאחן (היום על גבול בלגיה וגרמניה) ואותה‬
‫הוא בונה בסיגנון המבנים של העת העתיקה‪ .‬עצם העברת המרכז שלו לעיר שאיננה רומא מראה‬
‫שיש כאן אמירה עצמאית משלו‪ .‬קרל הגדול לכשעצמו ביקר ברומא פעמיים‪ -‬פעם ראשונה בהכתרתו‬
‫ובפעם השנייה טקס הטבילה של בנו‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא הופך את אחן לבירה שלו וסביב הבירה שלו‬
‫נשלכים כל מיני חצים למקומות אחרים‪ .‬בכלל המסמכים שנשארו מהתקופה מראים שלחצר של‬
‫קרל הגדול הרבה פעמים בני זמנו השוו אותה לחצר של דויד המלך‪ ,‬הוא עצמו כונה "דויד"‪ .‬רומא‬
‫נשארה תמיד המרכז הרוחני‪ ,‬דתי‪ .‬הוא עצמו בביוגרפיה שלו ‪:‬יש לו שתי ביוגרפיות‪ :‬האחת של‬
‫איינהרד שהולך לתבנית הסיפרותית של הביוגרפיות של הקיסרים הרומיים וכותב את הביוגרפיה של‬
‫קרל הגדול באותה תבנית משבכת ומהללת‪ .‬יש ביוגרפיה יותר עממית של קרל הגדול וזה של נוטרק‬
‫המגמגם שהיה נזיר לא בעל דרגה גבוהה ביותר ושם יש לנו מעשיות מחייו של קרל הגדול‪ -‬למשל‬
‫אנחנו יודעים שהוא הקים בתי ספר בכל הממלכה אבל הוא לא ידע לקרוא ולכתוב‪ .‬בבתי הספר‬
‫למדו לצד לימודי הקודש גם את האומנויות הליברליות שעומדות בימי הביניים בניגוד לאומנויות‬
‫המכאניות ובהן מקצועות כמו גאומטריה ‪,‬אריטמטיה‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬רטוריקה‪ ,‬דיאלקטיקה‪ .‬הוא עצמו לא‬
‫כל‪-‬כך דיקדק במי שהוא מינה לתחומים שונים‪ ,‬יכול היה למנות מי שיעמוד בראש מנזר – אדם‬
‫מהתחום האזרחי‪ .‬הוא עשה כתב אחיד בממלכה‪ ,‬ומטבע אחיד בממלכה ואלו היו פחות או יותר זמני‬
‫שלום וקשרים טובים עם השילטונות המוסלמיים וכל זה מתבטא באומנויות‪ -‬הן בבנייה שהיא מיועדת‬
‫רק לאצולה ולמלוכה‪ ,‬מתבטאת בכתבי היד המעוטרים‪ ,‬מתבטאת בשנהבים‪ -‬השנהב כחומר לא היה‬
‫בנמצא מאז המאה ה‪ 6 -‬ועד המאה ה‪ .9 -‬כל זה מצדיק את הכינוי רנסנס‪.‬‬
‫הפיסלון שאנחנו רואים אינו מעיד על התקופה ואפשר להתייחס אליו כאל תופעה חריגה‪ .‬נמצא‬
‫משחק שח שמיוחס לקרל הגדול‪.‬‬
‫הפיסלון שנמצא בלובר‪ -‬מברונזה‪ ,‬הוא משמש רפליקה‪ ,‬העתק זעיר‪ ,‬של מה שידוע לנו בהיסטוריה‬
‫כדמות השליט בעת העתיקה‪ .‬אנחנו רואים את דמותו של מרקוס אאורליוס על סוס ואנחנו רואים‬
‫שאחד האמצעים של שליט להידמות לשליט אחר שהוא מעריץ אותו זה להידמות אליו גם באומנות‪.‬‬
‫פרט לזאת אנחנו יכולים לראות בדיוקן‪ ,‬ושוב‪ -‬אנחנו לא יודעים אם קרל הגדול היה נראה כך‪ .‬מה‬
‫שבולט בדיוקנו הוא הנחישות‪ ,‬ההבעה הנחושה של השליט שכולה אומרת סמכותיות‪ ,‬אוטוריטה‪.‬‬
‫אנחנו רואים תרשים של הקומפלקס של קרל הגדול‪ ,‬והקפלה כמבנה מרכזני‪ -‬זה מבנה שילך‬
‫ויועתק בשנים הקרובות‪ -‬הקפלה מחוברת לארמון‪ .‬כיום לא נשאר מהקומפלקס הזה‪ .‬אבל הקפלה‬
‫נשארה‪ .‬במאה ה‪ 9 -‬יש מבנים ששרדו ואפשר בהחלט להעתיק מהם‪.‬‬
‫אחד הדברים הראשונים שעושה קרל הגדול‪ ,‬הוא מייבא מרומא שני פסלים שאפשר לראות אותם‬
‫ממש בכניסה למבנה ושם אותם ממש בפתח הכניסה לקפלה‪ .‬אחד הוא פסל הזאבה שלפי המסורת‬
‫כך נולדה העיר רומא‪ ,‬והספל השני הוא איצטרובל שתמיד סימל את גן העדן‪ -‬אלו שני סמלים‬
‫שמסמלים את השילטון האזרחי והשילטון הדתי‪.‬‬
‫‪ -Westwerk, Aachen‬העבודה המערבית‪ .‬נכון שהוא לקח אלמנטים מהבנייה המוקדמת אבל הוסיף‬
‫למעשה כניסה מאוד מונומלנטלית בצד המערבי של המבנה‪ ,‬כניסה ששרתה את הפמליה של‬
‫הקיסר‪ ,‬הכניסה הזאת היא שוב שריד לטקס מהתקופה הקלאסית וזה טקס האדוונטוס והוא היה‬
‫טקס רב קהל ורב תפארת שבו התקבל השליט של העת העתיקה שחזר אחרי ניצחון בקרב ואז מי‬
‫שהיה ממונה לקחת אותו וללוות לטריבונה וחילק שם תרומות לעניים‪ .‬מבחינת התוכן יש לנו בדיוק‬
‫את אותו הרעיון‪ -‬הקיסר מתקבל בשער הכנסיה ומיד עולה עם הפמליה שלו לקומה השנייה וכך הוא‬
‫לא כאחד העם בקומה התחתונה והוא מלמעלה משקיף על הטקס‪ .‬הקהל שנושא את עיניו למעלה‬
‫יש כאן יראת כבוד‪.‬‬
‫בקומה השנייה ישנו הכס של קרל הגדול‪ .‬הנבשרת הזאת הופכת לסמל ירושלים השמיימית‪.‬‬
‫ירושלים השמיימית במחשבה הנוצרית היא עוד מושג נרדף לגאולה‪ .‬היא לא בעלת מיקום גאוגרפי ‪,‬‬
‫השם מתבסס על שני דברים בעצם‪ -‬קודם כל על הברית החדשה ששם מתוארת ירושלים ככלה‬
‫המקושטת לקראת בעלה ולכן באומנות רואים מבנים על טבעיים‪ ,‬סוריאליסטיים כי הם מקושטים‬
‫באבנים טובות ומתכות יקרות וכו'‪ .‬אחר‪-‬כך אנחנו שומעים במאה ה‪ 4 -‬שהפלישות מתחילות לנגוס‬
‫חלקים גדולים באימפריה הרומית שומעים על קהילה בהיפו ‪ ,‬אלג'יריה של היום‪ ,‬שם הדמות היא של‬
‫אוגוסטינוס הקדוש ומסופר על הקהילה שלו שבאה אליו ובאה בטענות‪ -‬היה לנו טוב באימפריה‬
‫הרומית והינה המשיח הכל יכול למה זה הולך לקרוס‪ .‬ואז הוא כותב את "עיר האלוהים" ואז בהסבר‬
‫שלו הוא אומר ש"עיר האלוהים" היא ירושלים השמיימית והיא עומדת בניגוד לירושלים הארצית של‬
‫היהודים שנהרסה כי היהודים לא הלכו בעקבות המשיח הנוצרי‪ .‬ירושלים של מעלה ביהדות תלויה‬
‫בירושלים של מטה‪ -‬קודם תיבנה ירושלים של מטה ורק אז אפשר לדבר על ירושלים של מעלה‪.‬‬
‫במחשבה הנוצרית ירושלים של מטה לא קיימת בכלל‪ ,‬ירושלים של מעלה היא כמו המידה הטובה‬
‫של המאמין הנוצרי‪ .‬יש קונפליקטים בנפשו של המאמין הנוצרי ‪ .‬המנורה וחפצים שדומים לה מציגים‬
‫את ירושלים שהשמיימית‪ .‬איך‪ ?.‬קודם כל האור ‪ ,‬בתי המנורה ששם היו הנירות שהיו מדליקים בהם‬
‫את המנורה עשויים בתבנית זעירה‪ ,‬מיניאטורית של הקבר הקדוש (בירושלים)‪ .‬בקומה השנייה בצד‬
‫המערבי ישנו הכס של קרל הגדול עשוי אבן שיש לא מעובד שלפי ההשערה הלוחות הובאו מאיטליה‬
‫של המאה ה‪ .9 -‬יש שמשווים את זה לכס של שלמה המלך‪.‬‬
‫הספר הופך‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬כבר אצל האירים אבל כאן הוא מקבל תאוצה‪ ,‬הספר מהווה סמל לרנסנס‬
‫הקרולינגי גם מבחינת האיורים וגם מבחינת הכריכות‪.‬‬
‫עבודת שנהב גם מבחינת האיקונוגרפיה הנוצרית שמלווה‪ -‬יש כאן נרטיב והסיפור הוא דויד המלך ‪,‬‬
‫בת שבע‪ ,‬נתן הנביא ואוריה החיטי שאת הגופה שלו אנחנו רואים למטה‪ .‬אנחנו רואים את כל‬
‫הסממנים שבונים את האיקונוגרפיה הנוצרית‪ .‬הנביא נתן בא להוכיח את דויד ומאחוריו רואים את בת‬
‫שבע‪ .‬נתן הנביא כמוכיח בשער ואנחנו רואים את ההתרגשות שלו‪ ,‬כאן זאת באמת התחלה של מה‬
‫שלא ראינו קודם‪ .‬דויד עצמו לא מופיע בהדרו ‪ ,‬לא בגלימה ארוכה שמראה על מלך ישראל אלא‬
‫כאיזשהו פוחז כי הוא נאשם כאן ע"י הנביא‪ ,‬אצל הנביא אפשר לראות את הההתרגשות גם בקפלים‬
‫של הבגד‪.‬‬
‫קרל הגדול העמיד סופרים ואומנים בחצרות שלו כדי להעתיק ספרים שהיו מיובאים מרומא בעיקר‬
‫והם היו מעתיקים את הטקסט וגם את האיורים וגם השנהבים הרבה פעמים אנחנו רואים העתקה של‬
‫נושאים מזמנים יותר קדומים‪ .‬אנחנו רואים שנהב מהמאה ה‪( 5 -‬עד המאה ה‪ 6 -‬אנחנו בהחלט רואים‬
‫יצירות באיכות מאוד גבוהה)‪ .‬אנחנו מזהים את הקבר של ישו‪ ,‬גם כשהוא מופיע באומנות הוא יופיע‬
‫בצורה העגולה‪ ,‬אנחנו רואים את שלוש המריות ליד הקבר‪ .‬לעיתים הם מפוסלות עם בשמים ביד כי‬
‫הן רוצות לסוח את בשרו‪ ,‬השומרים הרומיים נרדמו על משמרתם והם מנהלים ויכוח עם המלאך‪ .‬ובו‬
‫לפי מיטב המסורת של ימי הביניים יש את הסצינה של העלייה לשמיים‪ ,‬ישו נקבר ואחרי שלושה‬
‫ימים עלה מהקבר וכאן רואים אותו עולה לשמיים‪ .‬גם בעלייה לשמיים יש שתי ורסיות‪ :‬בחלק המזרחי‬
‫של האימפריה הרומית רואים את יד האלוהים יוצאת מענן ומושכת למעלה ‪ .‬במערב‪ -‬גרמניה‪ ,‬ספרד‪,‬‬
‫צרפת רואים הרבה פעמים את ישו נישא על ענן‪.‬‬
‫יש שתי סצנות שמצדיקות את הנפילה על הפנים‪ ,‬בדרך כלל הקדושים יתוארו כעומדים זקופים חוץ‬
‫משני אירועים‪ -‬הטרנספיגורציה על הר טבור ועליה לשמיים‪ .‬מהעוצמה הרגשית רואים אותם נופלים‬
‫על פניהם‪.‬‬
‫במאה ה‪ 9 -‬יש העתק של רוח הדברים‪ -‬קודם כל זוהי התקופה שמופיעה באומנות צליבה‪ .‬עד עכשיו‬
‫לא ראינו צליבה וגם אם יש הרי היא לא נפוצה כל‪-‬כך‪ .‬מהמאה ה‪ 9 -‬והלאה אנחנו נראה צליבות‬
‫וזאת שוב נקראת צליבה סיפורית‪ ,‬נרטיבית‪ .‬אלא רואים ממש את הדקירה ורואים את מריה שתמיד‬
‫תהיה בצד ימין של ישו ויוחנן תמיד יהיה בצד שמאל‪ .‬אנחנו רואים את הסול והלונה‪ -‬השמש והירח‪-‬‬
‫השמש תהיה בצד ימין (הצד היותר חזק‪ ,‬היותר טוב) ומצד שמאל הלונה‪ -‬עם ישו נצלבו גם שני‬
‫גנבים ורואים את הגנב הטוב תמיד בצד ימין‪ .‬הסול והלונה באים להתאים את הדימוי החזותי לטקסט‬
‫שמספר עם הצליבה של ישו חשכה השתררה על פני היקום‪ ,‬זה אירוע אוניברסלי ולכן יש את‬
‫הסמלים הללו‪ .‬אי אפשר לא לראות את הקשר לשנהב העתיק‪ .‬זאת צליבה סיפורית מכיוון שהרבה‬
‫פעמים אנחנו נראה צליבה שבה מופיע רק הצלב ופה אנחנו רואים את מריה ויוחנן והחיילים הרומיים‬
‫ולכן זה צליבה סיפורית‪.‬‬
‫שנהב – אנחנו רואים מישהו נועץ את חרבו בפי הדרקון שמסמל את הרשע‪ .‬אנחנו רואים וירטואוזיות‬
‫לדיוקן שלו ולקישוטיות של הבגד‪ .‬האצבעות המאוד עדינות‪.‬‬
‫הבחנה בין הרומנסק לגוטיקה‪ -‬כשאנחנו מדברים על פיסול אנחנו אומרים שברומנסק ‪ ,‬במאה ה‪-‬‬
‫‪ ,12‬הכל רועש וגועש ‪ ,‬בין היתר זה מתבטא בביגוד של הדמויות‪ .‬הגוטיקה‪ -‬כשהאומנות של ימי‬
‫הביניים מרגישה את עצמה כבר די בטוחה היא מרשה לעצמה לחזור לדימויים יותר קלאסיים‬
‫ובגוטיקה הכל נרגע ואז נראה קפלים נופלים יותר‪.‬‬
‫אנחנו רואים עוד כריכה ואנחנו רואים את ישו כאיש צעיר‪ ,‬אין לו חתימת זקן‪ ,‬ולמטה אנחנו רואים את‬
‫שלושת המאגים פעמיים‪ ,‬ואנחנו רואים למעלה ציטוט ישיר של האומנות הקלאסית‪ ,‬המלאכים הם‬
‫כמו הויקטוריות‪ ,‬אלות הניצחון החזיקו גרלנדה= אותו זר שהיו שמים על אלה שניצחו‪.‬‬
‫כריכה מסוג אחר‪ -‬היא לא סיפורית ואין בה דמויות רבות‪ ,‬היא מאוד מקושטת‪ ,‬משובצת אבנים טובות‬
‫‪ ,‬וזו צליבה לא סיפורית אנחנו רואים את ישו על הצלב ויש ברגע שתבליט הרבה יותר קטן דמויות‬
‫אחרות שמספרות את הסיפור שלהן‪ ,‬אבל הרושם הכללי הוא רושם מאוד עשיר‪ .‬לא נתנו לעם‬
‫הפשוט להתקרב לספרים הללו‪,‬אלא רק הכמרים והאצולה‪ .‬עצם הידיעה שספר כזה כל‪-‬כך מקושט‬
‫היה על המזבח הספר הופך לספר פולחן‪ ,‬ספר ליטורגי שנמצא על המזבח יחד עם קערת הלחם‬
‫ויחד עם הגביע הקדוש‪.‬‬
‫כתב יד קלורינגי‪ -‬משארים שבפמליה של קרל הגדול לרומא‪ -‬היה מעין פקיד גבוה‪ ,‬גודס קלק‪,‬‬
‫אנחנו מכירים כמה איורים מכתב יד שאויר לכבוד האירוע של קרל הגדול‪ ,‬אנחנו רואים את ישו‬
‫מחזיק את האנגליון‪ ,‬ג'סטה של ברכה‪ .‬התלת מימדיות של גוף האדם ‪ .‬כל זה בבחינת ייחוד של‬
‫הצמחיה והשיגשוג בתקופה הזאת‪ .‬הפקיד הזה ככל הנראה צייר את זה והדפים הללו נקראים על‬
‫שמו‪.‬‬
‫מרכזים שונים שהם שלוחות מהמרכז שהוא באחן‪ ,‬אנחנו רואים איכות אימפרסיוניסטית‪ ,‬משיכות‬
‫מכחול קצרות ‪ ,‬הבעת פנים‪ ,‬עד עכשיו לא ראינו דמות קדושה‪ .‬בתקופה שאין מסמכים אחת‬
‫האפשרויות היא להשוות בין היצירות השונות‪ .‬יש כאן איזה חוסר מנוחה בהצגה הזאת‪ .‬אותו פטרון או‬
‫אותה היד עשתה את הדברים הללו‪ -‬אנחנו רואים שהוא מסתכל על ייצור מכונף‪.‬‬
‫התהילים של אטורחט בהולנד‪ -‬אנחנו רואים למעלה צורות עדינות של המבנה ‪ ,‬של הצמחיה‪,‬‬
‫התהילים של אוטרכט כולו עשויים ברישומים הללו‪ .‬הבשורה האומנותית לא יוצאת ממקום אחד‪,‬‬
‫ממרכז אחד‪ -‬אלא יוצאת ממרכז אחד שהוא משפיע אבל יש לו גוונים שונים במקומות שונים ברחבי‬
‫האימפריה הקרולינגית‪ .‬במושגים של אימפריה היא לא הייתה כל‪-‬כך אימפריה‪ ,‬החזיקה מעמד כ‪-‬‬
‫‪ 150‬שנה ולא היו לה חלקים כמו באימפריה הרומית‪ ,‬אותו חוק ירושה חיבל בה‪,‬מה שפורר את‬
‫הממלכה הזאת – השושלת שמחליפה את השליטים הקרולינגיים היא השושלת האוטונית כי כך היא‬
‫נקראת על שם המלכים‪ .‬מה שחשוב לדעת בשושלת האוטונית‪ :‬גם להם האימפריה הרומית שמשה‬
‫מעין סדין אדום‪ ,‬האימפריה הרומית זה הדבר הכי מופלא ומצוין שהיה עד עכשיו באומנות‪.‬‬
‫"האימפריה הרומית הקדושה" להבדיל מהאימפריה הרומית שלא היתה נוצרית ברוב זמן קיומה‪,‬‬
‫השליט לקח איזשהי כותרת‪ ,‬היו הרבה סממנים של איקונוגרפיה חצרונית‪ ,‬מלכותית אריסטוקרטית‪.‬‬
‫אנחנו רואים גם באומנות שהשליטים מציגים את עצמם כמי שהוכתרו בידי ישו ושוליטים בחסדו של‬
‫האל הנוצרי‪ .‬אפיון שני שהוא הרבה יותר מעשי הם קשרים עם מזרח האימפריה – ביזנטיון‪ ,‬ממשיך‬
‫להתקיים עד המאה ה‪ 15 -‬הרבה שנים לאחר נפילת האימפריה הרומית המזרחית‪ .‬אנחנו רואים‬
‫השפעה חזקה של האומנות הביזאנטית‪ .‬אנחנו רואים את אוטו השני – הקיסר יהיה תמיד מימין לישו‬
‫במה שנקרא ההכתרה הרוחנית של השליטים האותוניים‪ .‬ישו באמצע‪ -‬הילה מוצלבת‪ ,‬רואים אותו שם‬
‫את שתי כפות הידיים על ראשי השליטים‪ .‬הקישוטיות שאנחנו רואים בבגדים שלהם ‪ ,‬העיצוב של‬
‫האורנמנט אופייני למאה ה‪ ,10 -‬לנדוניה גדולה‪ ,‬אנחנו יכולים לראות את ההשפעה של המזרח‬
‫השליטים האותוניים מאדירים את עצמם‪.‬‬
‫אוטו השלישי יש לו אבנגלייר‪ ,‬יש לו ספר תפילות פרטי משלו וספר התפילות הזה מאוייר הרבה‬
‫פעמים בדמותו שלו‪ .‬אנחנו רואים אותו יושב על כס המלכות‪ ,‬אנחנו רואים את הבגדים המפוארים‬
‫שלו ומחזיק ביד שמאל שלו כמו הקונסולים הרומיים ‪ . orb‬אנשי הארמון מימינו ומשמאלו‪ .‬אנחנו‬
‫רואים עמודים אבל הכותרות של העמודות הם ראשים שאי אפשר לשייך אותם לשום פרט סיפורי‬
‫בתוך ההצגה של השליט וככל שאנחנו מתקדמים במאות ה‪ 13 , 12 -‬יהיו לנו הרבה הצגות חידתיות‬
‫כאלה ‪ .‬מה שכן‪ -‬אלו לא ראשים טובים‪ ,‬הם בפרופיל‪ .‬אפשר להגיד שאלו ניצנים להתפתחות אומנות‬
‫שוליים‪.‬‬
‫הדמויות שאנחנו רואים אלו דמויות אלגוריות‪ ,‬אנחנו רואים כיתוביות של הארצות שהיו נתונות‬
‫לשליטתו ואנחנו רואים הבדל בצבע ובלבוש וכל ארץ מביאה את המנחות שלה‪ .‬ותמיד כשמביאים‬
‫מנחות לשליט זה מאזכר את המאגים‪ .‬תמיד האלגוריות הללו מופיעות בטקסט כנשים‪.‬‬
‫כתבי היד האוטוניים שונים מהקרולינגיים‪ -‬אלף כל ניכרת שם השפעת המזרח‪.‬‬
‫הנושא שאנחנו רואים כאן היא כניסת ישו לירושלים ותחילת הפסיון שלו‪-‬אין כאן את אותו הגודש כפי‬
‫שראינו בכתבי היד הקרולינגיים‪ .‬רגע חלק ואז הדמויות בולטות יותר‪ ,‬הדף מחולק לשניים – בחלק‬
‫העליון ישו בבדידות מזהרת נכנס לירושלים‪ ,‬ויש רמז לנערים שעלו על העצים כדי לראות אותו‪.‬‬
 ‫החלק התחתון ברור שהוא קשור כי מבטם למעלה‪ .‬העצים מסוגננים‪ .‬כתבי היד האותוניים הרבה‬
‫יותר מסוכננים‪.‬‬
‫אחרי השושלת האותונית מגיעה השושלת הסאלית כשאחד הבולטים הוא היינריך השני שמקים את‬
‫המרכז הגדול בבמברג‪ .‬רעייתו היא קוניקונדה‪ .‬ונשארו לנו שתי הגלימות שלהם‪ -‬הרקע של הגלימה‬
‫שלו הוא כחול‪ ,‬רגע השמיים וההטבעות הקטנות הללו כולם מציגות פרקים מחייו של ישו‪ .‬של הגברת‬
‫הרקע הוא רקע ארגמן‪ ,‬מריה ‪ ,‬והביטויים מסביב הם מחייה של מריה‪ .‬אנחנו מכירים מתקופה קצת‬
‫יותר מאוחרת של רוג'ר השני‪ ,‬מלך סציליה‪.‬‬
‫גם מבחינת הארכיטקטורה האומנות האותונית הולכת בעקבות הקרולינגית‪.‬‬
‫אחת היצירות שנשארו במלואן‪ ,‬אפשר לראות אותן היום לא בכנסית מיכאל הקדוש בהילדנסאיין‬
‫למרות שהמקור היו שם ואלו דלתות הברונזה של מיכאל הקדוש בהילדסהיין‪ .‬אנחנו יודעים שאחד‬
‫הפטרונים הגדולים של התקופה היה בישוף בשם ברנוורד והוא ערך כמה מסעות לאיטליה ובין היתר‬
‫הוא השתכן באיזה מבנה מול סנטה סבינה ברומא‪ .‬ושם ישנם לראשונה דלתות עץ ועליהן ציורים‬
‫מחייו של ישו‪ .‬כשהוא חוזר הוא מזמין את הדלתות הללו וזאת אחת היצירות החריגות ביותר בימי‬
‫הביניים‪ .‬לדלתות של הילדסהיים שעשויות ברונזה‪ .‬כולם מציינים את העובדה שהכיוון יורד למטה‬
‫כשאנחנו קוראים את הסצינות בסדר כרונולוגי ובצד ימין הסדר הוא אנאגוגי= למעלה‪ ,‬מתרומם‪,‬‬
‫מעלה את רוח האדם‪ .‬כאן אנחנו מתחילים מהבשורה‪ ,‬הביקור‪ ,‬המאגים‪ ,‬ההצגה במקדש‪ ,‬הורדוס‪,‬‬
‫הצליבה וכו'‪ .‬יש גם איזשהי אנאלוגיה בין צד שמאלה לימין‪ .‬למשל‪ -‬הגירוש מגן העדן הוא מול‬
‫הצליבה‪ .‬כלומר‪ ,‬יש כאן את החטא ואת התוצאה שלו‪.‬‬