בגץ 1536/12 גיא שמיר נ' משרד המשפטים לחשיפת דו"ח "ועדת שיפמן"
לקראת פירסום דו"ח ועדת שיפמן, הורידו כובע לגיא שמיר, מי שהשופטת אספרנצה אלון הושיבה אותו בכלא 35 ימים על לא עוול בכפו, והזהירה אותו שאם ימשיך להגיש בגצים לשוויון הורי, היא אישית תדאג לזה שלא יהיו לו ילדים. אכן, נקמתה של השופטת התקיימה. הילדים של גיא שמיר יתומים. זהן בגץ 1536/12 גיא שמיר נ' משרד המשפטים, אשר אילו לא היה מוגש, פנחס שיפמן היה ממשיך למזמז את הוועדה עד הפנסיה שלו.
שימו לב שבמשך 7 שנות הועדה השתתף פנחס שיפמן באופן אקטיבי בקבוצות דיון פמיניסטיות רדיקלית בהם דנו כיצד לטרפד כל הצעה לשוויון בין הורים ולהשאיר את המצב כמו שהוא. בל נשכח את האינטרס של לשכת עורכי הדין לחבל בנוסחה שוויונית לחישוב מזונות, כי אז יהיה לעורכי הדין פחות פרנסה. הבגץ בטיפולה של.... עדנה ארבל!!!! ואין כמו עדנה ארבל לדאוג לזכויות אבות וגברים.....
בבית המשפט הגבוה לצדק
העותר: גיא שמיר, ת"ז
נגד:
המשיב: משרד המשפטים
באמצעות פרקליטות המדינה
אשר כתובתו לצורך המצאת כתבי בי-דין
רח' צאלח א-דין 29 ירושלים
טל': 6466550 - 02 פקס: 6466780 - 02
עתירה למתן צו על תנאי
בית המשפט מתבקש לזמן את המשיב משרד המשפטים לבוא וליתן נימוקים מדוע לא ינתן צו על תנאי מדוע לא יפורסם דו"ח ועדת שיפמן בציבור כמו שהוא תוך 14 יום.
ואלה הנימוקים
לאור עיוותים קשים במערכת המשפט העוסקת בדיני משפחה, ובמיוחד אפליית גברים והעדפת נשים, הוקמו שלוש ועדות לפני כשש שנים. ועדת סלונים-נבו סיימה עבודתה, ומסקנותיה לא יושמו. גם ועדת שניט "לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין" אשר מונתה בתאריך 2/5/2005 סיימה עבודתה, ועדת שיפמן "לבחינת נושא מזונות הילדים במדינת ישראל" עדיין לא פרסמה אפילו דו"ח ביניים.
העדה בראשות פרופ' פינחס שיפמן הוקמה ב 5/6/2006, ומונתה על ידי שר המשפטים דאז חיים רמון, לבחון ולהמליץ בכל הקשור לדרך חישוב וקביעת סכום המזונות במדינת ישראל. הוועדה פנתה לציבור וביקשה עמדות והצעות עד לתאריך 30/9/2006 – ראו נספח "1".
הודעה לעיתונות מטעם לשכת הדובר במשרד המשפטים אל תא כתבי המשפט שוחררה בתאריך 5/6/2006, נספח "2".
מאז הציבור לא שמע יותר על ועדה זו ופועלה.
מוטלת על שר המשפטים החובה לפעול לסיום עבודת הוועדה במהירות ובזמן סביר, והמנעותו של השר מלעשות כן מהווה הפרה של החובה לפעול המוטלת עליו, בהיותו רשות מנהלית.
אי פרסום מסקנות הועדה פוגע בזכויות יסוד של אזרחים, לרבות זכויות כלכליות, סוציאליות והזכות לחיי משפחה, ועל כן המחדל שבאי פרסום הדו"ח לוקה בין השאר באי סבירות קיצונית.
בתאריך 1/2/2012 פנו שוב ארגוני הגברים למשרד המשפטים, ובתאריך 2/5/2012 התקבלה תשובה מאת עו"ד פרץ סגל מרכז הוועדה, כי "בימים הקרובים נפיץ את טיוטת דוח ועדת שיפמן לאישור חברי הועדה, ולאחר מכן את נוסח ההמלצות. כך שאני מניח שתוך חודשיים עד שלושה הדו"ח הסופי ישלח לדפוס ויימסר לשר", נספח "4".
מניסיונו של העותר עם דו"ח שניט, ירידה לדפוס פירושה עיכוב של כחודש-חודשיים נוספים, מה גם שלא ברור מה הצורך "לרדת לדפוס" בעולם דיגיטלי.
מטרת המודל המתמטי למזער פערים בין פסיקות של שופטים שונים ולזרז את פסקי הדין בנושא מזונות. המודל גם שואף להפחית את אפשרויות הסחיטה ההדדיים במסגרת הסדרי המזונות בסכסוכי גירושים.
בכל מדינה מתוקנת בעולם, המזונות נקבעים כאחוז משיעור ההכנסה הפנויה של שני בני הזוג, ובצורה מדורגת. היה והמזונות אינם מספיקים למחייה, יש לפנות לרשת הביטחון הסוציאלי הכללית.
לאור עליית מחירי הדיור, הפעוטונים ומוצרי היסוד, כך גם עולים סכומי המזונות הנפסקים נגד גברים, מבלי שהאבות אשמים בעליית מחירי הדיור וכלכלת הבית, אשר מטפסים לשמיים, ומבלי שהאבות יכולים לייצר יותר כסף לממן את עליות המחירים, וכאמור, האמהות פטורות מכל השתתפות במזונות.
במדינת ישראל, עדיין בתי המשפט למשפחה מתעלמים, לרוב לחלוטין, מהכנסת האישה, וקובעים מזונות על פי מספר הילדים, בין 1,200 ₪ ל 2,000 ₪ עבור כל ילד, בלי קשר לרמת ההכנסה לפני הגירושין או אחריה, ולכך מתווספים הוצאות חד פעמיות, דמי שמרטפות, ודמי מדור (30% לילד, 40% לשניים ו 50% לשלושה ילדים ויותר), וזאת כאשר למעשה משנפתחו הליכי הגירושין מאבד הגבר עשרות אלפי שקלים (בין 40,000 ₪ ל 80,000 ₪ בממוצע) בגין הוצאות שכר טרחה לעורכי דין, ועליו לממן דיור חדש לעצמו.
למשל, מי שבתמימותו קיים את מצוות פרו ורבו והביא לעולם ארבעה ילדים, ייגזרו עלי
בגץ 1536/12 גיא שמיר נ' משרד המשפטים לחשיפת דו"ח "ועדת שיפמן"
לקראת פירסום דו"ח ועדת שיפמן, הורידו כובע לגיא שמיר, מי שהשופטת אספרנצה אלון הושיבה אותו בכלא 35 ימים על לא עוול בכפו, והזהירה אותו שאם ימשיך להגיש בגצים לשוויון הורי, היא אישית תדאג לזה שלא יהיו לו ילדים. אכן, נקמתה של השופטת התקיימה. הילדים של גיא שמיר יתומים. זהן בגץ 1536/12 גיא שמיר נ' משרד המשפטים, אשר אילו לא היה מוגש, פנחס שיפמן היה ממשיך למזמז את הוועדה עד הפנסיה שלו.
שימו לב שבמשך 7 שנות הועדה השתתף פנחס שיפמן באופן אקטיבי בקבוצות דיון פמיניסטיות רדיקלית בהם דנו כיצד לטרפד כל הצעה לשוויון בין הורים ולהשאיר את המצב כמו שהוא. בל נשכח את האינטרס של לשכת עורכי הדין לחבל בנוסחה שוויונית לחישוב מזונות, כי אז יהיה לעורכי הדין פחות פרנסה. הבגץ בטיפולה של.... עדנה ארבל!!!! ואין כמו עדנה ארבל לדאוג לזכויות אבות וגברים.....
בבית המשפט הגבוה לצדק
העותר: גיא שמיר, ת"ז
נגד:
המשיב: משרד המשפטים
באמצעות פרקליטות המדינה
אשר כתובתו לצורך המצאת כתבי בי-דין
רח' צאלח א-דין 29 ירושלים
טל': 6466550 - 02 פקס: 6466780 - 02
עתירה למתן צו על תנאי
בית המשפט מתבקש לזמן את המשיב משרד המשפטים לבוא וליתן נימוקים מדוע לא ינתן צו על תנאי מדוע לא יפורסם דו"ח ועדת שיפמן בציבור כמו שהוא תוך 14 יום.
ואלה הנימוקים
לאור עיוותים קשים במערכת המשפט העוסקת בדיני משפחה, ובמיוחד אפליית גברים והעדפת נשים, הוקמו שלוש ועדות לפני כשש שנים. ועדת סלונים-נבו סיימה עבודתה, ומסקנותיה לא יושמו. גם ועדת שניט "לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין" אשר מונתה בתאריך 2/5/2005 סיימה עבודתה, ועדת שיפמן "לבחינת נושא מזונות הילדים במדינת ישראל" עדיין לא פרסמה אפילו דו"ח ביניים.
העדה בראשות פרופ' פינחס שיפמן הוקמה ב 5/6/2006, ומונתה על ידי שר המשפטים דאז חיים רמון, לבחון ולהמליץ בכל הקשור לדרך חישוב וקביעת סכום המזונות במדינת ישראל. הוועדה פנתה לציבור וביקשה עמדות והצעות עד לתאריך 30/9/2006 – ראו נספח "1".
הודעה לעיתונות מטעם לשכת הדובר במשרד המשפטים אל תא כתבי המשפט שוחררה בתאריך 5/6/2006, נספח "2".
מאז הציבור לא שמע יותר על ועדה זו ופועלה.
מוטלת על שר המשפטים החובה לפעול לסיום עבודת הוועדה במהירות ובזמן סביר, והמנעותו של השר מלעשות כן מהווה הפרה של החובה לפעול המוטלת עליו, בהיותו רשות מנהלית.
אי פרסום מסקנות הועדה פוגע בזכויות יסוד של אזרחים, לרבות זכויות כלכליות, סוציאליות והזכות לחיי משפחה, ועל כן המחדל שבאי פרסום הדו"ח לוקה בין השאר באי סבירות קיצונית.
בתאריך 1/2/2012 פנו שוב ארגוני הגברים למשרד המשפטים, ובתאריך 2/5/2012 התקבלה תשובה מאת עו"ד פרץ סגל מרכז הוועדה, כי "בימים הקרובים נפיץ את טיוטת דוח ועדת שיפמן לאישור חברי הועדה, ולאחר מכן את נוסח ההמלצות. כך שאני מניח שתוך חודשיים עד שלושה הדו"ח הסופי ישלח לדפוס ויימסר לשר", נספח "4".
מניסיונו של העותר עם דו"ח שניט, ירידה לדפוס פירושה עיכוב של כחודש-חודשיים נוספים, מה גם שלא ברור מה הצורך "לרדת לדפוס" בעולם דיגיטלי.
מטרת המודל המתמטי למזער פערים בין פסיקות של שופטים שונים ולזרז את פסקי הדין בנושא מזונות. המודל גם שואף להפחית את אפשרויות הסחיטה ההדדיים במסגרת הסדרי המזונות בסכסוכי גירושים.
בכל מדינה מתוקנת בעולם, המזונות נקבעים כאחוז משיעור ההכנסה הפנויה של שני בני הזוג, ובצורה מדורגת. היה והמזונות אינם מספיקים למחייה, יש לפנות לרשת הביטחון הסוציאלי הכללית.
לאור עליית מחירי הדיור, הפעוטונים ומוצרי היסוד, כך גם עולים סכומי המזונות הנפסקים נגד גברים, מבלי שהאבות אשמים בעליית מחירי הדיור וכלכלת הבית, אשר מטפסים לשמיים, ומבלי שהאבות יכולים לייצר יותר כסף לממן את עליות המחירים, וכאמור, האמהות פטורות מכל השתתפות במזונות.
במדינת ישראל, עדיין בתי המשפט למשפחה מתעלמים, לרוב לחלוטין, מהכנסת האישה, וקובעים מזונות על פי מספר הילדים, בין 1,200 ₪ ל 2,000 ₪ עבור כל ילד, בלי קשר לרמת ההכנסה לפני הגירושין או אחריה, ולכך מתווספים הוצאות חד פעמיות, דמי שמרטפות, ודמי מדור (30% לילד, 40% לשניים ו 50% לשלושה ילדים ויותר), וזאת כאשר למעשה משנפתחו הליכי הגירושין מאבד הגבר עשרות אלפי שקלים (בין 40,000 ₪ ל 80,000 ₪ בממוצע) בגין הוצאות שכר טרחה לעורכי דין, ועליו לממן דיור חדש לעצמו.
למשל, מי שבתמימותו קיים את מצוות פרו ורבו והביא לעולם ארבעה ילדים, ייגזרו עלי
בגץ 1536/12 גיא שמיר נ' משרד המשפטים לחשיפת דו"ח "ועדת שיפמן"
לקראת פירסום דו"ח ועדת שיפמן, הורידו כובע לגיא שמיר, מי שהשופטת אספרנצה אלון הושיבה אותו בכלא 35 ימים על לא עוול בכפו, והזהירה אותו שאם ימשיך להגיש בגצים לשוויון הורי, היא אישית תדאג לזה שלא יהיו לו ילדים. אכן, נקמתה של השופטת התקיימה. הילדים של גיא שמיר יתומים. זהן בגץ 1536/12 גיא שמיר נ' משרד המשפטים, אשר אילו לא היה מוגש, פנחס שיפמן היה ממשיך למזמז את הוועדה עד הפנסיה שלו.
שימו לב שבמשך 7 שנות הועדה השתתף פנחס שיפמן באופן אקטיבי בקבוצות דיון פמיניסטיות רדיקלית בהם דנו כיצד לטרפד כל הצעה לשוויון בין הורים ולהשאיר את המצב כמו שהוא. בל נשכח את האינטרס של לשכת עורכי הדין לחבל בנוסחה שוויונית לחישוב מזונות, כי אז יהיה לעורכי הדין פחות פרנסה. הבגץ בטיפולה של.... עדנה ארבל!!!! ואין כמו עדנה ארבל לדאוג לזכויות אבות וגברים.....
בבית המשפט הגבוה לצדק
העותר: גיא שמיר, ת"ז
נגד:
המשיב: משרד המשפטים
באמצעות פרקליטות המדינה
אשר כתובתו לצורך המצאת כתבי בי-דין
רח' צאלח א-דין 29 ירושלים
טל': 6466550 - 02 פקס: 6466780 - 02
עתירה למתן צו על תנאי
בית המשפט מתבקש לזמן את המשיב משרד המשפטים לבוא וליתן נימוקים מדוע לא ינתן צו על תנאי מדוע לא יפורסם דו"ח ועדת שיפמן בציבור כמו שהוא תוך 14 יום.
ואלה הנימוקים
לאור עיוותים קשים במערכת המשפט העוסקת בדיני משפחה, ובמיוחד אפליית גברים והעדפת נשים, הוקמו שלוש ועדות לפני כשש שנים. ועדת סלונים-נבו סיימה עבודתה, ומסקנותיה לא יושמו. גם ועדת שניט "לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין" אשר מונתה בתאריך 2/5/2005 סיימה עבודתה, ועדת שיפמן "לבחינת נושא מזונות הילדים במדינת ישראל" עדיין לא פרסמה אפילו דו"ח ביניים.
העדה בראשות פרופ' פינחס שיפמן הוקמה ב 5/6/2006, ומונתה על ידי שר המשפטים דאז חיים רמון, לבחון ולהמליץ בכל הקשור לדרך חישוב וקביעת סכום המזונות במדינת ישראל. הוועדה פנתה לציבור וביקשה עמדות והצעות עד לתאריך 30/9/2006 – ראו נספח "1".
הודעה לעיתונות מטעם לשכת הדובר במשרד המשפטים אל תא כתבי המשפט שוחררה בתאריך 5/6/2006, נספח "2".
מאז הציבור לא שמע יותר על ועדה זו ופועלה.
מוטלת על שר המשפטים החובה לפעול לסיום עבודת הוועדה במהירות ובזמן סביר, והמנעותו של השר מלעשות כן מהווה הפרה של החובה לפעול המוטלת עליו, בהיותו רשות מנהלית.
אי פרסום מסקנות הועדה פוגע בזכויות יסוד של אזרחים, לרבות זכויות כלכליות, סוציאליות והזכות לחיי משפחה, ועל כן המחדל שבאי פרסום הדו"ח לוקה בין השאר באי סבירות קיצונית.
בתאריך 1/2/2012 פנו שוב ארגוני הגברים למשרד המשפטים, ובתאריך 2/5/2012 התקבלה תשובה מאת עו"ד פרץ סגל מרכז הוועדה, כי "בימים הקרובים נפיץ את טיוטת דוח ועדת שיפמן לאישור חברי הועדה, ולאחר מכן את נוסח ההמלצות. כך שאני מניח שתוך חודשיים עד שלושה הדו"ח הסופי ישלח לדפוס ויימסר לשר", נספח "4".
מניסיונו של העותר עם דו"ח שניט, ירידה לדפוס פירושה עיכוב של כחודש-חודשיים נוספים, מה גם שלא ברור מה הצורך "לרדת לדפוס" בעולם דיגיטלי.
מטרת המודל המתמטי למזער פערים בין פסיקות של שופטים שונים ולזרז את פסקי הדין בנושא מזונות. המודל גם שואף להפחית את אפשרויות הסחיטה ההדדיים במסגרת הסדרי המזונות בסכסוכי גירושים.
בכל מדינה מתוקנת בעולם, המזונות נקבעים כאחוז משיעור ההכנסה הפנויה של שני בני הזוג, ובצורה מדורגת. היה והמזונות אינם מספיקים למחייה, יש לפנות לרשת הביטחון הסוציאלי הכללית.
לאור עליית מחירי הדיור, הפעוטונים ומוצרי היסוד, כך גם עולים סכומי המזונות הנפסקים נגד גברים, מבלי שהאבות אשמים בעליית מחירי הדיור וכלכלת הבית, אשר מטפסים לשמיים, ומבלי שהאבות יכולים לייצר יותר כסף לממן את עליות המחירים, וכאמור, האמהות פטורות מכל השתתפות במזונות.
במדינת ישראל, עדיין בתי המשפט למשפחה מתעלמים, לרוב לחלוטין, מהכנסת האישה, וקובעים מזונות על פי מספר הילדים, בין 1,200 ₪ ל 2,000 ₪ עבור כל ילד, בלי קשר לרמת ההכנסה לפני הגירושין או אחריה, ולכך מתווספים הוצאות חד פעמיות, דמי שמרטפות, ודמי מדור (30% לילד, 40% לשניים ו 50% לשלושה ילדים ויותר), וזאת כאשר למעשה משנפתחו הליכי הגירושין מאבד הגבר עשרות אלפי שקלים (בין 40,000 ₪ ל 80,000 ₪ בממוצע) בגין הוצאות שכר טרחה לעורכי דין, ועליו לממן דיור חדש לעצמו.
למשל, מי שבתמימותו קיים את מצוות פרו ורבו והביא לעולם ארבעה ילדים, ייגזרו עלי