‫‪1‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫‪) Rockmore Investment Master Fund‬בפש"ר ‪(1240/09‬‬ ‫המבקשות‪:‬‬

‫ע"י ב"כ עו"ד גד מינא‬

‫‪) CCM Master Qualified Fund‬בפש"ר ‪(3000/09‬‬

‫ע"י ב"כ עו"ד צלרמאיר פילוסוף ושות'‬

‫‪ --‬נ ג ד ‪--‬‬
‫‪ .1‬רייפמן אלי‬ ‫המשיבים‪:‬‬
‫ע"י ב"כ עו"ד ארדמן‬
‫‪ .2‬כונס הנכסים הרשמי‬
‫ע"י ב"כ עו"ד רות לינקר מזרחי‬
‫‪1‬‬

‫פסק דין‬ ‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫מונחות בפני שתי בקשות שהגישו נושים שונים למתן צו כינוס כנגד מר אלי רייפמן )להלן‪:‬‬ ‫‪4‬‬

‫"החייב"(‪ .‬זאת‪ ,‬בטענה כי לא שילם חובות שהוא חב נוכח הסכמים עם הנושים המבקשים‪,‬‬ ‫‪5‬‬

‫וזאת חרף העובדה כי הודה לא אחת‪ ,‬בעל‪-‬פה וגם בכתב‪ ,‬בקיומם של חובות אלו‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫הבקשה הראשונה‪ ,‬הוגשה בידי חברת ‪) CCM Master Qualified Fund‬להלן‪:‬‬ ‫‪8‬‬

‫"‪ ,("CCM‬ועניינה הסכם שנחתם בין הצדדים‪ ,‬בו התחייב מר רייפמן להעביר לה סך ‪ 5.1‬מיליון‬ ‫‪9‬‬

‫ליש"ט‪ ,‬לצורך רכש מניותיה‪ .‬החייב מתנגד לבקשה‪ ,‬בטענה כי ‪ CCM‬הונתה אותו‪ ,‬וכי במועד‬ ‫‪10‬‬

‫הקובע‪ ,‬לא היו המניות כלל ועיקר בבעלותה‪ .‬לכך‪ ,‬עונה ‪ CCM‬בטענה‪ ,‬כי נוכח הפרת החוזה‬ ‫‪11‬‬

‫מצד החייב‪ ,‬נאלצה למכור את מניותיה לצד ג'‪ ,‬אלא שהחוזה מאפשר לה לחייב את מר רייפמן‬ ‫‪12‬‬

‫בנזקים ובהוצאות אשר נבעו מן העסקה‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫‪14‬‬
 ‫‪2‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫הבקשה השניה‪ ,‬הינה בקשתה של חברת ‪Rockmore Investment Master Fund‬‬ ‫‪1‬‬

‫)להלן‪" :‬רוקמור"(‪ .‬הבקשה מבוססת על הסכם מיום ‪ ,25.5.07‬שעניינו מתן אופציה לרוקמור‬ ‫‪2‬‬

‫‪Sapiens International‬‬ ‫לחייב את מר רייפמן לרכוש ‪ 666,667‬מניות של חברת‬ ‫‪3‬‬

‫‪ Corporation N.V‬במחיר של ‪ 3‬דולר למניה )להלן‪" :‬הסכם האופציה"(‪ .‬אין חולק‪ ,‬כי‬ ‫‪4‬‬

‫רוקמור הודיעה לחייב על מימוש האופציה‪ ,‬אלא שטרם קיבלה את התמורה המוסכמת‪ .‬בעוד‬ ‫‪5‬‬

‫התכתובת בין הצדדים מעידה לכאורה כי החייב מודה בחוב‪ ,‬ואף מציע הסדרי ביניים לתשלומו‪,‬‬ ‫‪6‬‬

‫כולל תשלום ריבית בגין האיחור‪ ,‬הרי שכיום טוען החייב כי אינו חב לרוקמור מאומה‪ ,‬וכי אף‬ ‫‪7‬‬

‫רוקמור )בדומה ל‪ (CCM -‬הונתה אותו‪ ,‬ביצעה שינוי בגוף ההסכם‪ ,‬ולמעשה – לפי ההסכם‬ ‫‪8‬‬

‫בנוסחו הנכון – האופציה שהוענקה לרוקמור פקעה טרם המועד בו התבקש מימושה‪ .‬אי לכך‪,‬‬ ‫‪9‬‬

‫טוען החייב כי ההסכם מול רוקמור בטל בגין תרמית‪ ,‬הטעיה ועושק‪ .‬במסגרת הדיון שהתנהל‬ ‫‪10‬‬

‫בפני‪ ,‬הוסיף החייב והעלה טענות נוספות‪ ,‬שלא בא זכרן בכתבי הטענות – בין היתר‪ ,‬טענה‬ ‫‪11‬‬

‫המבוססת על חוק המתנה‪ ,‬והאפשרות לבטל התחייבות לפיו‪ ,‬במידה ומצבו הכלכלי של המעניק‬ ‫‪12‬‬

‫הורע באורח ניכר‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫נוסף לטענות בגין חובות החייב‪ ,‬מבוססות שתי הבקשות על טענות למעשי פשיטת רגל בדמות‬ ‫‪14‬‬

‫הברחת נכסים והעדפת נושים; בין היתר‪ ,‬שעבודן של מניות החייב בחברת אמבלייז – אחד‬ ‫‪15‬‬

‫מנכסיו העיקריים‪ ,‬אם לא העיקרי שביניהם‪ ,‬לטובת מר שלי נרקיס )להלן‪ :‬נרקיס(‪ ,‬וזאת בקשר‬ ‫‪16‬‬

‫להלוואות שנטל החייב בשוק האפור‪ .‬בשל האמור לעיל הוצא‪ ,‬ביום ‪ ,4.3.09‬צו מניעה זמני‬ ‫‪17‬‬

‫אשר אסר על כל דיספוזיציה במניות‪ .‬חרף זאת‪ ,‬ערב הדיון הועלו טענות מצד המבקשים‪ ,‬אודות‬ ‫‪18‬‬

‫העובדה כי החייב הפר את הצו‪ ,‬ויצר שעבודים לטובת גורמים נוספים‪ ,‬ביניהם שעבוד מניות‬ ‫‪19‬‬

‫לטובת נושה נטען בשם מר ג'רבי‪ ,‬אשר אף הוא הלווה לחייב כספים ב"הלוואה חוץ בנקאית"‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪21‬‬

‫עיינתי בכתבי הטענות‪ ,‬ולאחר שנערך דיון בו נחקרו מצהירים וביניהם גם החייב‪ ,‬וניתן לצדדים‬ ‫‪22‬‬

‫לסכם את טענותיהם בעל‪-‬פה‪ ,‬ניתנת החלטתי זו‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫‪24‬‬
 ‫‪3‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫עניין לנו‪ ,‬למעשה‪ ,‬בבקשה להכריז על חייב – איש עסקים שנקלע לקשיים – כחדל‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪1‬‬

‫פרעון‪ ,‬וזאת על‪-‬ידי מתן צו כינוס לנכסיו‪ ,‬באורח אשר יחיל – הן עליו והן על נכסיו –‬ ‫‪2‬‬

‫את הדינים הקולקטיביים הכרוכים בהליכי פשיטת רגל‪ .‬הדין והפסיקה קובעים‪ ,‬כי‬ ‫‪3‬‬

‫מקום בו קיימת מחלוקת והתנגדות מצד החייב לצו המבוקש‪ ,‬הרי שעל הנושה המבקש‬ ‫‪4‬‬

‫לעמוד בשני מבחני הוכחה נפרדים‪ ,‬אשר רק כוחם המשותף מאפשר את מתן צו‬ ‫‪5‬‬

‫הכינוס‪:‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫עליו להוכיח‪ ,‬קיים לטובתו חוב שלא נפרע‪ ,‬וזאת בלא שיש לחייב עילה‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫מוצדקת להמנע מתשלומו‪ ,‬כגון מחלוקת כנה אודות קיום החוב‪ ,‬טענת קיזוז‬ ‫‪9‬‬

‫וכיוצא באלו‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫כמו כן‪ ,‬ובנוסף לחוב‪ ,‬עליו להוכיח‪ ,‬למצער "מעשה פשיטת רגל" אחד מתוך‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫המעשים המוכרים ככאלו בסעיף ‪ 5‬לפקודת פשיטת הרגל‪ .‬בענייננו‪ ,‬עולות כנגד‬ ‫‪13‬‬

‫החייב טענות הן לביצוע הברחות נכסים והעדפות נושים‪ ,‬והן לכך כי הודה‬ ‫‪14‬‬

‫למעשה הוא חדל פרעון‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪16‬‬

‫תחילה אכריע בבקשתה של רוקמור‪ ,‬אשר המסכת העובדתית הכרוכה בה נראית על‪-‬‬ ‫‪17‬‬

‫פניה פשוטה יותר‪ ,‬וזאת בעיקר בכל הנוגע לשאלת קיום החוב‪ .‬אין צורך להכביר מילים‬ ‫‪18‬‬

‫אודות העובדה‪ ,‬כי אם ימצא כי דין בקשה זו להתקבל‪ ,‬הרי שהדבר ייתר את ההכרעה‬ ‫‪19‬‬

‫בבקשתה של ‪ .CCM‬זאת‪ ,‬באשר די בנושה אחד אשר הצליח להוכיח חוב ומעשה‬ ‫‪20‬‬

‫פשיטת רגל‪ ,‬כדי ליתן צו כינוס לחייב; ומאידך גיסא‪ ,‬דמותו של צו הכינוס וההליכים‬ ‫‪21‬‬

‫הכרוכים בו לא ישתנו באורח מהותי‪ ,‬יהא מספר הנושים שבקשתם הוכחה כאשר יהא‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫‪23‬‬
 ‫‪4‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫הסוגיה הראשונה‪ ,‬אשר יש להכריעה אם כן‪ ,‬הינה האם עלה בידי רוקמור להוכיח כי‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪1‬‬

‫החייב חב לה כספים באורח שאינו שנוי במחלוקת אמיתית‪ .‬קרי‪ ,‬כי החוב ברור על‪-‬‬ ‫‪2‬‬

‫פניו‪ ,‬וכי לא עלה בידי החייב להראות "מחלוקת כנה" בכל הנוגע לחוב‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫במה אמורים דברים?‬ ‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫אמנם‪ ,‬הלכה פסוקה היא‪ ,‬כי בית המשפט של פשיטת רגל אינו "מסלול עוקף ערכאה‬ ‫‪7‬‬

‫אזרחית"‪ ,‬ואי לכך‪ ,‬ברירת המחדל היא כי במקום בו החייב חולק על חוב שטרם גובה‬ ‫‪8‬‬

‫בפסק‪-‬דין כספי‪ ,‬הרי שהתוצאה תהיה דחיית הבקשה לפתוח הליך חדלות פרעון‪,‬‬ ‫‪9‬‬

‫והפניית הנושה לערכאה האזרחית המתאימה שם יוכל להגיש ולהוכיח את תביעתו‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫אלא מאי? כלל זה אינו נטול חריגים‪ ,‬ובכדי שהחייב יוכל להנות ממנו‪ ,‬עליו להצביע על‬ ‫‪11‬‬

‫"מחלוקת כנה"‪ .‬משמע‪ ,‬להציג גרסה נגדית‪ ,‬שאינה מופרכת על‪-‬פניה‪ ,‬ואשר מבססת‬ ‫‪12‬‬

‫לכאורה את כפירתו בחוב‪ .‬אם יעלה בידו לעשות כן‪ ,‬הרי שהלכה פסוקה היא כי בית‬ ‫‪13‬‬

‫המשפט של פשיטת רגל לא יבצע בירור עובדתי בין הגרסאות‪ ,‬וידחה את הבקשה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫אלא‪ ,‬שהמצב שונה מקום בו ניכר כי אין בפי החייב אלא הכחשה לקונית וסתמית‪ ,‬או‬ ‫‪15‬‬

‫גיבוב של טענות הנראה מופרך על‪-‬פניו‪ ,‬וזאת בלא צורך בדרישה או בירור עובדתי‬ ‫‪16‬‬

‫מעמיק‪ .‬לסוגיה זו‪ ,‬ולחשש מניצול לרעה של טענת "חוב שנוי במחלוקת" הזדמן לי‬ ‫‪17‬‬

‫להתייחס זה לא מכבר‪ ,‬במסגרת פש"ר ‪ 1237/08‬אייזנברג נ' חברת דוד צאלח‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪19‬‬

‫"בעיקר‪ ,‬אמורים הדברים בחשש‪ ,‬כי הכלל המשפטי הרגיל‪ ,‬הנכון‬ ‫‪20‬‬

‫והמוצדק ביסודו‪ ,‬ינוצל במקרים במקרים בהם ניכר על‪-‬פניו‪ ,‬כי‬ ‫‪21‬‬

‫מדובר בחברה חייבת‪ ,‬המתנהלת בחוסר‪-‬תום לב‪ ,‬אגב שהיא מושכת‬ ‫‪22‬‬

‫את הנושים ב"לך ושוב"‪ ,‬ואין בידה כל טענה אמיתית העשויה‬ ‫‪23‬‬

‫להפריך את עצם חבותה‪ ,‬ואת העובדה כי היא אינה מוכנה או אינה‬ ‫‪24‬‬
 ‫‪5‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫יכולה לשלמם‪ .‬לא בכדי‪ ,‬דורשת הפסיקה כי המחלוקת שמעוררת‬ ‫‪1‬‬

‫החברה בעניין עצם חבותה תהיה מחלוקת אמיתית וכנה‪ .‬זאת‪,‬‬ ‫‪2‬‬

‫להבדיל מאוסף טענות שאין כל צורך בבירור עובדתי מעמיק בכדי‬ ‫‪3‬‬

‫להבין כי הן מופרכות על פניהן‪ .‬חיי המציאות מלמדים‪ ,‬כי לא פעם‬ ‫‪4‬‬

‫נוהגים חייבים )בין אם בכובעם הפרטי‪ ,‬ובין אם בעלי שליטה בחברה‬ ‫‪5‬‬

‫חייבת(‪ ,‬להתחמק בחוסר תום‪-‬לב מתשלום חובותיהם‪ ,‬אגב שהם‬ ‫‪6‬‬

‫נוקטים הליכי השהייה‪ ,‬סרבול ואף הטעיה אל מול הנושים‪ ,‬בתקווה‬ ‫‪7‬‬

‫למושכם במשך שנים‪ ,‬לכפות עליהם הליכים מסובכים ובלתי נחוצים‪,‬‬ ‫‪8‬‬

‫ובסופו של דבר ליאשם‪ ,‬או לחלופין להרוויח זמן מספיק בכדי‬ ‫‪9‬‬

‫להבריח נכסים‪ ,‬ולהוציאם הרחק מהישג ידם של הנושים‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫מסיבה זו‪ ,‬פסיקה המתעלמת ממושכלה זו‪ ,‬ונוקטת פרשנות‬ ‫‪11‬‬

‫המצמצמת ולמעשה מאיינת את דרישת ה"כנות" של טענת המחלוקת‬ ‫‪12‬‬

‫על החוב‪ ,‬הינה פסיקה שגויה מן היסוד מהבחינה המשפטית‪ ,‬אשר‬ ‫‪13‬‬

‫מתעלמת הן מהאיזון הנכון בין כלל לחריג‪ ,‬שאינו בגדר "פיטומי‬ ‫‪14‬‬

‫מילי בעלמא"‪ ,‬והן ממציאות החיים‪ .‬פסיקה כזו‪ ,‬אף אם היא נראית‬ ‫‪15‬‬

‫נכונה בהתבוננות פורמליסטית גרידא על לשון החוק‪ ,‬אין בה בפועל‬ ‫‪16‬‬

‫מאומה‪ ,‬מלבד עידוד גורמים חסרי תום‪-‬לב‪ ,‬לעשות שימוש לרעה‬ ‫‪17‬‬

‫בדין‪ ,‬ולהמשיך לתעתע בנושיהם‪ ,‬אגב שהם מקבלים מבית‪-‬הדין‬ ‫‪18‬‬

‫"פרס" על עוולתם"‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫‪20‬‬

‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הובאו בעניין צאלח מספר דוגמאות מובהקות לגיבובי‪-‬טענות אשר מנסים‬ ‫‪21‬‬

‫"לייצר מחלוקת יש מעין"‪ ,‬באורח שבית המשפט יכול וחייב לדחותם לאלתר‪:‬‬ ‫‪22‬‬

‫‪23‬‬

‫"כך למשל‪ ,‬מקום בו החברה המשיבה מסתפקת בהכחשות לקוניות‪,‬‬ ‫‪24‬‬

‫המלוות בטענה בעלמא לזכות קיזוז גורפת‪ ,‬שאינה מבוססת על‬ ‫‪25‬‬
 ‫‪6‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫תשתית עובדתית כלשהי‪ ,‬ולו לכאורה‪ .‬כך‪ ,‬יהיה גם במקום בו מעלה‬ ‫‪1‬‬

‫החברה המשיבה "שלל טענות מן הגורן ומן היקב"‪ ,‬אשר נקל לראות‪,‬‬ ‫‪2‬‬

‫כי אין בהן ממש‪ ,‬הן מנוגדות לדין‪ ,‬ואין כל צורך בבירור ובקביעת‬ ‫‪3‬‬

‫תשתית עובדתית בנקודות מחלוקת בכדי לדחותן על הסף‪ .‬מן הדין‬ ‫‪4‬‬

‫לאמץ מדיניות‪ ,‬אשר תרתיע "חייבים סדרתיים"‪ ,‬ותעביר מסר ברור‬ ‫‪5‬‬

‫וחד‪-‬משמעי‪ ,‬כי משחק "לך ושוב" חסר תום‪-‬לב עם הנושים‪ ,‬אינו‬ ‫‪6‬‬

‫משתלם‪ ,‬ולא יביא לחברה את מבוקשה‪ .‬בעיקר נכונים הדברים‪ ,‬בעת‬ ‫‪7‬‬

‫בה ניכר על פניו‪ ,‬כי גרסת החברה הינה שקרית‪ ,‬סותרת הודאות‬ ‫‪8‬‬

‫קודמות שלה‪ ,‬או מקום בו עולה תשתית ברורה‪ ,‬לפיה החברה‬ ‫‪9‬‬

‫החייבת הפרה שוב ושוב הסכמי פשרה או החלטות שיפוטיות‪,‬‬ ‫‪10‬‬

‫באורח ששם את הדין ואת עקרון תום הלב ללעג ולקלס"‬ ‫‪11‬‬

‫)ההדגשות אינן במקור – ו‪.‬א(‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪13‬‬

‫המשותף לכל אותן מקרים‪ ,‬הינו כי אין צורך בחקירה ודרישה‪ ,‬בניתוח עדויות‬ ‫‪14‬‬

‫ומהימנות עדים וכיוצא באלו כדי להוכיח שבהכחשות החברה )או החייב( אין מאומה‪,‬‬ ‫‪15‬‬

‫אלא הדבר עולה באורח חד‪-‬משמעי מן הטיעונים המשפטיים עצמם‪ .‬זאת‪ ,‬במיוחד‬ ‫‪16‬‬

‫באותם מקרים בהם ניכר‪ ,‬כי החייב "רקח" את גרסתו בדיעבד‪ ,‬כאשר חש כי "חרב‬ ‫‪17‬‬

‫הכינוס" מונפת מעל ראשו‪ ,‬וזאת באורח הסותר טיעונים וגרסאות קודמות שהעלה‬ ‫‪18‬‬

‫בשלבים מוקדמים יותר‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫‪20‬‬

‫על פי הלכות אלו‪ ,‬מן הראוי לבחון את קיום החוב ואת טענותיו של החייב‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪21‬‬

‫אין מחלוקת‪ ,‬כי החוזה שבין הצדדים מאפשר לכאורה לרוקמור‪ ,‬להודיע על מימוש‬ ‫‪22‬‬

‫האופציה ובכך להטיל על החייב חיוב כספי משמעותי; אין ספק‪ ,‬כי רוקמור‪ ,‬לשיטתה‪,‬‬ ‫‪23‬‬

‫מימשה את זכותה‪ ,‬אך לא קיבלה תשלום‪ .‬החייב‪ ,‬בטענותיו דהיום‪ ,‬מאשים את רוקמור‬ ‫‪24‬‬
 ‫‪7‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫ברמיה‪ ,‬בשכתוב של ההסכם ביניהם‪ ,‬ולמעשה בכך כי במועד בו ביקשה לממש‪ ,‬כבר‬ ‫‪1‬‬

‫פקעה למעשה האופציה‪ ,‬ואי לכך אין היא זכאית להשית עליו חיוב כלשהו‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫אין ספק‪ ,‬כי לו היה עלי להכנס ל"עובי הקורה" של השאלות החוזיות‪ ,‬שלא לדבר על‬ ‫‪3‬‬

‫המחלוקת העובדתית בדבר זיופים נטענים‪ ,‬הרי שדין הבקשה היה להדחות ולעבור‬ ‫‪4‬‬

‫להידון בבית משפט אזרחי‪ .‬אלא מאי? בנסיבות המקרה‪ ,‬עולה תמיהה רבתי‪ ,‬וזאת‬ ‫‪5‬‬

‫באשר טענות החייב דהיום אינן עולות בקנה אחד עם התכתובת שהחליף עם רוקמור‬ ‫‪6‬‬

‫בעבר‪ ,‬טרם הוגשה בקשת הכינוס‪ .‬נוכח חשיבות הדברים‪ ,‬אביא כאן מספר התבטאויות‬ ‫‪7‬‬

‫פרי עטו של החייב )!(‪ ,‬במסגרת התכתבות ארוכה שניהל עם נציגי רוקמור‪:‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫מהמסמכים שצורפו לבקשה‪ ,‬עולה כי החייב טען תחילה כי התשלום מתעכב‪ ,‬עקב‬ ‫‪10‬‬

‫מגבלות שהטילו רשויות המדינה הקשורות להלבנת הון‪ ,‬אולם הבהיר כי‪:‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪12‬‬

‫‪13‬‬ ‫‪"I reiterate I am not avoiding the payment. I‬‬

‫‪14‬‬ ‫‪of course will cover the accured interest as‬‬
‫‪15‬‬ ‫"‪well due to the delay‬‬
‫‪16‬‬

‫התבטאויות אלו‪ ,‬וכן התבטאויות אחרות‪ ,‬חוזרות ונשנות‪ ,‬מצד החייב‪ ,‬מתווספות‬ ‫‪17‬‬

‫להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים ביום ‪ ,14.3.08‬לפיו הודה החייב בהפרת הסכם‬ ‫‪18‬‬

‫האופציה‪ ,‬וקיבל דחייה במועד התשלום‪ ,‬בכפוף לתשלום ריבית‪ .‬אלא‪ ,‬שחרף הסכמה‬ ‫‪19‬‬

‫זו‪ ,‬וחרף הסכמה נוספת מיום ‪ ,3.6.08‬אין חולק כי לא שולם למבקשת דבר‪ .‬ביום‬ ‫‪20‬‬

‫‪ ,17.7.08‬לאחר שחרף ההסכמה הנוספת‪ ,‬לא הועבר תשלום‪ ,‬פנה החייב אל רוקמור‪,‬‬ ‫‪21‬‬

‫ובין היתר טען כי‪:‬‬ ‫‪22‬‬

‫‪23‬‬
 ‫‪8‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪"I hereby formally confirm that I will be able‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪to affect full payment of the outstanding‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪amount within not more then 50 days from‬‬
‫‪4‬‬ ‫”‪today‬‬
‫‪5‬‬

‫בשלב הבא‪ ,‬עבר החייב לסוג חדש של טענות‪ :‬הודאה בחוב‪ ,‬אך הבהרה כי אין הוא‬ ‫‪6‬‬

‫יכול לשלמו‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪"I am not denying my debt to you, but simply‬‬

‫‪10‬‬ ‫"‪incapacitated in terms of payment‬‬
‫‪11‬‬

‫זאת‪ ,‬תוך שהוא מסביר כי הוא עובר "זמנים קשים" והוא זקוק לזמן נוסף בכדי לעמוד‬ ‫‪12‬‬

‫בהתחייבויותיו‪ .‬כמו כן‪ ,‬הבהיר החייב כי נקיטת הליכים משפטיים כנגדו לא תועיל‪,‬‬ ‫‪13‬‬

‫משום שאין לו נכסים הרשומים "באורח רשמי" על שמו‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪15‬‬

‫כיצד‪ ,‬אם כן‪ ,‬מתיישבת שורה ארוכה של מסמכים והודאות מפורשות‪ ,‬שכתב החייב‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪16‬‬

‫בעצמו‪ ,‬עם טענתו דהיום?‬ ‫‪17‬‬

‫לעניין זה‪ ,‬טוען בא‪-‬כוחו המלומד של החייב כהאי לישנא‪:‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪19‬‬

‫"דא עקא שהסתבר למשיב )החייב ‪ -‬ו‪.‬א( בימים אלה‪ ,‬כי מדובר‬ ‫‪20‬‬

‫בתרמית והטעיה‪ ,‬ובחוסר תום לב‪ ,‬שכן סיכם עם המבקשת שאופציית‬ ‫‪21‬‬

‫ה‪ Put-‬תתייחס למועד ספציפי של ‪ 18‬חודש לאחר מועד חתימת‬ ‫‪22‬‬

‫ההסכם‪ ,‬ואילו המבקשת‪ ,‬תוך הטעיה של החלפת גרסאות ברגע‬ ‫‪23‬‬

 ‫‪9‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫האחרון‪ ,‬בתואנה של "תיקון שגיאות כתיב" בלבד‪ ,‬ביצעה תיקון‬ ‫‪1‬‬

‫מהותי בגוף ההסכם‪ ...‬ותיקנה את הסעיף )סעיף ‪ 2‬להסכם( כך‬ ‫‪2‬‬

‫שבהסכם שנחתם‪ ,‬מופיעה אפשרות למבקשת להפעיל את האופציה‬ ‫‪3‬‬

‫בכל מועד שהוא‪ .‬בנסיבות אלה המדובר בהטעיה של ממש שנודעה‬ ‫‪4‬‬

‫למשיב בימים אה ממש‪ ,‬שכן קודם לכן )לרבות במועד חתימת‬ ‫‪5‬‬

‫ההסכמים הנוספים( לא שם שהמועד בו נדרשה הפעלת האופציה‬ ‫‪6‬‬

‫אינו לפי המוסכם"‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫ואי לכך‪ ,‬מודיע החייב – במסגרת תשובתו לבקשת צו הכינוס‪ ,‬כי הוא מבטל את ההסכם‬ ‫‪9‬‬

‫בשל תרמית ועושק )כך ממש!!(‬ ‫‪10‬‬

‫דומה‪ ,‬כי עניין לנו בדוגמא מובהקת של סוג הטענות אליהן התייחסתי בעניין צאלח‪,‬‬ ‫‪11‬‬

‫ואין לי אלא להעיר‪ ,‬כי אם אין עסקינן בדוגמא המובהקת ביותר לטענת סרק‪ ,‬טענה‬ ‫‪12‬‬

‫שקרית על‪-‬פניה הסותרת לא רק את הודאותיו הקודמות של החייב‪ ,‬אלא את המידה‬ ‫‪13‬‬

‫הצנועה ביותר של שורת ההגיון‪ ,‬ואשר ניכר בה כי הומצאה בדיעבד‪ ,‬בנסיון "לגבב‬ ‫‪14‬‬

‫גרסה" אשר תאפשר לחייב‪ ,‬בדרך לא דרך‪" ,‬לייצר יש מאיין" מחלוקת אודות החוב‬ ‫‪15‬‬

‫)זאת‪ ,‬אגב‪ ,‬באורח דומה מאד לטענות שהוא מעלה אף בפרשת ‪ :CCM‬אף שם‪ ,‬לאחר‬ ‫‪16‬‬

‫שהודה בעבר מפורשות בחובו והתחייב לשלמו‪" ,‬גילה בדיעבד" כי "בוצעה כנגדו‬ ‫‪17‬‬

‫תרמית" – וזאת כאשר מועד הגילוי סמוך מאד‪ ,‬למרבה הפלא‪ ,‬למועד בו הוגשה נגדו‬ ‫‪18‬‬

‫הבקשה למתן צו כינוס(‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫אלא‪ ,‬שבניגוד לתסבוכת העובדתית היחסית בעניין ‪ ,CCM‬הרי שבכל הנוגע למערכת‬ ‫‪20‬‬

‫היחסים בינו לבין רוקמור‪ ,‬אתרע מזלו של החייב‪ ,‬והגרסה בדבר "תרמית שהתגלתה"‬ ‫‪21‬‬

‫ניכרת על פניה כמופרכת‪ ,‬שלא לומר לוקה באבסורד‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫‪23‬‬

‫אבהיר דברי; עניין לנו כזכור‪ ,‬בעסקת אופציה‪ ,‬אשר מחייבת את מר רייפמן לשלם סכום‬ ‫‪24‬‬
 ‫‪10‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫מוסכם מראש‪ ,‬ברגע בו תבחר רוקמור לממש את האופציה‪ .‬זאת‪ ,‬כמובן‪ ,‬בתנאי‬ ‫‪1‬‬

‫שהאופציה עודה עומדת בתוקפה‪ .‬אלא מאי? אין צורך להכביר מילים על העובדה‪ ,‬כי‬ ‫‪2‬‬

‫אחת הסוגיות המרכזיות )אם לא המרכזית( בהסכם אופציה שעניינו אפשרות לחייב‬ ‫‪3‬‬

‫פלוני לרכוש מניות‪ ,‬הינו תיחום האופציה ומועד פקיעתה )או לחלופין‪ ,‬מועד כניסתה‬ ‫‪4‬‬

‫לתוקף(‪ .‬אם אכן ביצעה רוקמור תרמית כה גסה )וזאת חרף העובדה‪ ,‬כי החייב עצמו‬ ‫‪5‬‬

‫חתום על כל דף ודף בחוזה(‪ ,‬באורח אשר הפך חוזה מוגבל לזמן לחוזה "נצחי"‪ ,‬ואם‬ ‫‪6‬‬

‫אכן עצם פנייתה להפעיל את אופציית ה‪ put-‬נעשתה‪ ,‬באורח כה מובהק‪ ,‬לאחר שזו‬ ‫‪7‬‬

‫אמורה היתה לפקוע‪ ,‬או טרם נתגבשה הזכות לממשה )אלמלא זייפה רוקמור את‬ ‫‪8‬‬

‫החוזה‪ ,‬כך לטענת החייב(‪ ,‬הרי – מדוע לא העלה החייב את הטענה דנן‪ ,‬מיד כאשר‬ ‫‪9‬‬

‫הובאה הדרישה לראשונה לידיעתו??!! מדוע "כבש" גירסתו זמן כה ממושך?!‪ .‬זאת‪,‬‬ ‫‪10‬‬

‫כאשר עניין לנו באיש עסקים ממולח ומנוסה‪ ,‬שמאחוריו מגוון עסקאות מתוחכמות‬ ‫‪11‬‬

‫בשוק ההון ובתחומים אחרים; הכיצד מסכים חייב כזה לדרישה‪ ,‬מודה בחוב פעם אחר‬ ‫‪12‬‬

‫פעם‪ ,‬מגיע להסדרי פרעון שונים בעניינו‪ ,‬ומתיר לעצמו להגרר אל בית המשפט של‬ ‫‪13‬‬

‫חדלות פרעון בגין הפרתם‪ ,‬וזאת תחת להכחיש מיד‪ ,‬ובלשון מפורשת‪ ,‬את התביעה‬ ‫‪14‬‬

‫המתבססת על "זיוף לשון ההסכם"?‬ ‫‪15‬‬

‫‪16‬‬

‫בכל הכבוד הראוי‪ ,‬אין לי אלא לקבוע כי אם טענת החייב כי "לא שם לב לנוסח"‪ ,‬אינה‬ ‫‪17‬‬

‫טענה בלתי‪-‬אמינה ואבסורדית על‪-‬פניה‪ ,‬לא אדע טענת סרק מהי‪ .‬דומה הדבר‪ ,‬לייזם‬ ‫‪18‬‬

‫מנוסה ורב‪-‬פעלים הרוכש מקרקעין‪ ,‬אך "מגלה לפתע" )לאחר שהתיש את המוכר ב"לך‬ ‫‪19‬‬

‫ושוב" במשך חודשים ארוכים(‪ ,‬כי "לא שם ליבו" כי רכש אדמת מרעה‪ ,‬ולא בניין רב‪-‬‬ ‫‪20‬‬

‫קומות‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫‪22‬‬

‫נוכח חשיבות הדברים‪ ,‬אחזור ואבהיר; לב‪-‬ליבו של הסכם האופציה הינו תיחומה ופרק‬ ‫‪23‬‬

‫הזמן בו ניתן לממשה; איני יכולה לקבל את הטענה‪ ,‬לפיה איש עסקים מנוסה כחייב‬ ‫‪24‬‬
 ‫‪11‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫"לא שם לב" כי סעיף זה שונה במרמה – לא הזזת תאריך צנועה‪ ,‬אלא הפך ממועד‬ ‫‪1‬‬

‫ספציפי ומוגבל ל"אופציה נצחית"‪ .‬זאת‪ ,‬כאשר אין עסקינן ב"משגה" נשוא תכתובת או‬ ‫‪2‬‬

‫פגישה אחת‪ ,‬אשר לאחריה שם החייב את ליבו לשינוי‪ ,‬אלא לסדרה ארוכה של‬ ‫‪3‬‬

‫תכתובות והסכמים‪ .‬האם סברו החייב ופרקליטיו המלומדים‪ ,‬כי ימצא בית משפט אשר‬ ‫‪4‬‬

‫יתן אמון כלשהו בטענה מסוג זה? האם סבורים הם‪ ,‬כי בדין יושב אוטומט נטול הבנה‬ ‫‪5‬‬

‫ושיקול דעת‪ ,‬אשר די להעלות בפניו את המילים "מרמה" ו"מחלוקת"‪ ,‬בכדי שיתן‬ ‫‪6‬‬

‫הכרעה פורמליסטית‪ ,‬ויתן גושפנקא להתנהלות מסוג זה?!‬ ‫‪7‬‬

‫כאן אולי גם המקום להתייחס לדרך עדותו ועדותו של המשיב‪ .‬לא רבות היו השאלות‬ ‫‪8‬‬

‫שנשאל מר רייפמן‪ ,‬וזכו לתשובה ישירה ופשוטה‪ .‬תשובותיו על פי רוב התאפיינו‬ ‫‪9‬‬

‫"בהתחכמויות" לשוניות‪ ,‬כמו למשל משנשאל אם הביא את הדו"ח השיב תשובה‬ ‫‪10‬‬

‫חיובית‪ .‬משנתבקש להציגו‪ ,‬או אז נזכר לומר כי אמנם הביא אותו אולם לרואה‬ ‫‪11‬‬

‫החשבון!!‪ ,‬אם זוהי לא התחמקות והתחכמות הרי לא אדע מהן‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫מקום שהשאלות לא היו נוחות לו השיב תשובות מתחמקות ופתלתלות‪ .‬עדותו וגירסתו‬ ‫‪13‬‬

‫של מר רייפמן לא השאירו עלי רושם אמין וחיובי‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪15‬‬

‫בשולי נקודה זו‪ ,‬מן הראוי לדון ולדחות בקצרה את נסיונו של החייב להסתמך על דינים‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪16‬‬

‫הנוגעים לחוק המתנה; דומה‪ ,‬כי דרושה מידה רבה של "מקוריות משפטית" )שלא‬ ‫‪17‬‬

‫לומר "תעוזה"( בכדי לנסות ולהציג חוזה מסחרי לכל דבר ועניין‪ ,‬שהינו חלק ממערכת‬ ‫‪18‬‬

‫חוזית רחבה יותר בין הצדדים‪ ,‬כ"חוזה מתנה"‪ .‬מעבר לעובדה‪ ,‬כי טענה זו הועלתה‬ ‫‪19‬‬

‫בידי בא‪-‬כוחו המלומד של המבקש )ושמא שלא בכדי( אך ורק בשלב הסיכומים – ודי‬ ‫‪20‬‬

‫בכך בכדי לדחותה על הסף‪ ,‬הרי שאף לגופם של דברים‪ ,‬מלשונו המפורשת של החוזה‬ ‫‪21‬‬

‫עולה‪ ,‬כי הוא חלק ממערכת חוזית רחבה יותר‪ ,‬שעניינה באורח חד‪-‬משמעי בעסקאות‬ ‫‪22‬‬

‫בתמורה‪.‬‬ ‫‪23‬‬
 ‫‪12‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫די בכך‪ ,‬בכדי לדחות את הטענה דלעיל‪ ,‬אשר דומה כי החייב מעלה אותה ביאושו‪ ,‬וזאת‬ ‫‪1‬‬

‫כאמור בשלב הסיכומים‪ .‬מעבר לדרוש יוער‪ ,‬כי לא ברור כיצד טוען בא‪-‬כוחו המלומד‬ ‫‪2‬‬

‫של החייב כי עסקינן אך ב"טענה משפטית"‪ ,‬וזאת כאשר עצם "שער הכניסה" אל תוך‬ ‫‪3‬‬

‫דיני המתנה – התחייבות להעביר נכס ללא תמורה – כולל מעצם טיבו אלמנט עובדתי‬ ‫‪4‬‬

‫יסודי‪ ,‬שעניינו העדר התמורה )ועליו‪ ,‬שלא בכדי‪ ,‬העלה בא‪-‬כוחה של רוקמור טענת נגד‬ ‫‪5‬‬

‫עובדתית‪ ,‬תוך הפניה לחלק ה"הואיל" שבחוזה(‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪7‬‬
‫קשה לי להשתחרר מההרגשה כי חוק המתנה‪ ,‬בכלל‪ ,‬וסעיף ‪ 5‬המדבר בהתחייבות ליתן‬ ‫‪8‬‬

‫מתנה בפרט‪ ,‬עלה על "סדר היום" בדיון אך בשל העובדה כי המשיב רצה בדרך זו‬ ‫‪9‬‬

‫להגיע לאפשרות של ביטול התחייבות " ליתן מתנה"‪ ,‬עקב הרעה במצבו הכלכלי של‬ ‫‪10‬‬

‫נותן המתנה‪ ,‬אשר זהו מצבו האמיתי של מר רייפמן‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪12‬‬
‫סוף דבר; בנסיבות המקרה‪ ,‬אין ספק כי עסקינן בחייב אשר חב כספים רבים – למצער‬ ‫‪13‬‬

‫לחברת רוקמור – ואשר לא שילם להם )זולת‪ ,‬לכל היותר‪ ,‬תשלום חלקי קטן אשר אין‬ ‫‪14‬‬

‫מחלוקת כי הוא רחוק מכיסוי החוב(‪ .‬זאת‪ ,‬כאשר אני קובעת – עובדתית ומשפטית –‬ ‫‪15‬‬

‫כי החוב אינו שנוי במחלוקת כנה‪ ,‬וכי אין בפני אלא גרסת סרק של החייב‪ ,‬אשר מנסה‬ ‫‪16‬‬

‫"לייצר מחלוקת" יש מאין‪ ,‬בטענות מופרכות על‪-‬פניהן‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪18‬‬

‫עתה‪ ,‬משחצתה המבקשת את השלב הראשון בכל הנוגע למתן צו כינוס‪ ,‬מן הראוי‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪19‬‬

‫לעבור ולדון בשלב השני – קיומם של מעשי פשיטת רגל‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫תחילה‪ ,‬מן הראוי לעבור ולדון בסוג הראשון של מעשה פשיטת רגל המיוחס לחייב‪,‬‬ ‫‪21‬‬

‫והוא מעשה פשיטת רגל לפי סעיף ‪ (5)5‬לפקודה‪ ,‬אשר לשונו כדלקמן‪:‬‬ ‫‪22‬‬

‫‪23‬‬

‫"הודיע לנושה מנושיו כי הפסיק‪ ,‬או עומד להפסיק‪ ,‬לשעה או‬ ‫‪24‬‬

‫לצמיתות‪ ,‬לשלם את חובו"‪.‬‬ ‫‪25‬‬

 ‫‪13‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫‪1‬‬

‫עניין לנו למעשה בסעיף‪ ,‬שמשמעותו הינה כי החייב מודה שאינו רוצה‪ ,‬או אינו מסוגל‪,‬‬ ‫‪2‬‬

‫לשלם את חובו )כל עוד‪ ,‬כמובן‪ ,‬עסקינן אכן בחוב שאינו שנוי במחלוקת(‪ .‬אכן‪ ,‬הנני‬ ‫‪3‬‬

‫מודעת היטב להלכה הפסוקה‪ ,‬הן מפי בית המשפט העליון והן מפי בית המשפט של‬ ‫‪4‬‬

‫חדלות פרעון‪ ,‬אשר צוטטה בהרחבה בידי בא‪-‬כוחו של החייב‪ .‬אין ספק‪ ,‬כי ההלכה‬ ‫‪5‬‬

‫הפסוקה נוטה‪ ,‬ובצדק‪ ,‬לפרש את הסעיף דנן פירוש מצמצם‪ .‬זאת מדוע? דומה‪ ,‬כי‬ ‫‪6‬‬

‫קיימים שני שיקולים הפועלים לכיוון זה‪:‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪8‬‬
‫האחד‪ :‬אי‪-‬רצון להגיע למצב‪ ,‬בו נושים "ילקטו אמירות" כאלו ואחרות של החייב‪,‬‬ ‫‪9‬‬

‫בכדי לנסות ו"לייצר מעשה פשיטת רגל"‪ .‬זאת‪ ,‬כאשר חיי המעשה מלמדים לא אחת‪ ,‬כי‬ ‫‪10‬‬

‫לעיתים אמירות אלו‪ ,‬שניתנו בהקשרים אחרים‪ ,‬מוצאות מהקשרן הנכון‪ ,‬או מוצגות‬ ‫‪11‬‬

‫באורח מגמתי‪ ,‬שלא לומר מסולף‪ ,‬בכדי "לתפוס הודאה" מצד החייב כי הוא חדל‬ ‫‪12‬‬

‫פרעון‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫‪14‬‬

‫השני‪ :‬לשמור על אופיו של הסעיף‪ ,‬המיועד למקרים מובהקים בהם חוסר היכולת‬ ‫‪15‬‬

‫לשלם )ולמעשה חדלות הפרעון( הינן ברורות על‪-‬פניהן‪ .‬זאת‪ ,‬כאשר את שאר המקרים‪,‬‬ ‫‪16‬‬

‫ראוי לתעל לאפיקים מתאימים יותר‪ ,‬כגון הליך התראת פשיטת רגל‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪18‬‬

‫אלא מאי? אין בכך‪ ,‬כדי לאיין את הסעיף‪ ,‬או לגזור עליו פרשנות שיפוטית ההופכת‬ ‫‪19‬‬

‫אותו לאות‪-‬מתה הלכה למעשה‪ .‬חרף כל הסייגים וההגבלות המוצדקות על תחולת‬ ‫‪20‬‬

‫הסעיף‪ ,‬הרי מקום בו החייב מבהיר באורח חד‪-‬משמעי‪ ,‬שלא לדבר על מתמשך‪ ,‬כי אינו‬ ‫‪21‬‬

‫רוצה או יכול לשלם את חובו‪ ,‬הרי שהדבר יכול – חרף כל הזהירות המתבקשת –‬ ‫‪22‬‬

‫להוות מעשה פשיטת רגל העשוי לחבור לחוב ולהוות עילה למתן צו כינוס‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫‪24‬‬
 ‫‪14‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫בא‪-‬כוחו של החייב‪ ,‬בטיעוניו‪ ,‬מנסה לגזור על סעיף ‪ (5)5‬פרשנות‪ ,‬לפיה הסעיף יחול‪,‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪1‬‬

‫אך ורק מקום בו החייב מודיע באורח המפורש ביותר "אני לא מתכוון לשלם לכם‬ ‫‪2‬‬

‫לעולם"‪ ,‬להבדיל ממקרים בהם הוא אומר "אני לא יכול לשלם עכשיו‪ ,‬אלא מאוחר‬ ‫‪3‬‬

‫יותר"‪ .‬טענה מרחיקת לכת זו‪ ,‬הוא מנסה לבסס על הלכת רע"א ‪) 11696/05‬להלן‪:‬‬ ‫‪4‬‬

‫"הלכת בן צור"(‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫אלא מאי? אף בטרם אבחן את ההלכה דנן )אשר אקדים ואעיר‪ ,‬כי אין היא תומכת‬ ‫‪6‬‬

‫בעמדת החייב(‪ ,‬ראוי להעיר תחילה‪ ,‬כי טענת בא‪-‬כוחו המלומד של החייב סותרת‬ ‫‪7‬‬

‫באורח חזיתי אף את לשונו של סעיף ‪ ,(5)5‬לפיה מעשה פשיטת רגל הוא אם החייב‬ ‫‪8‬‬

‫הודיע לנושה כי הוא "הפסיק‪ ,‬או עומד להפסיק‪ ,‬לשעה או לצמיתות‪ ,‬לשלם את חובו"‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫יוצא‪ ,‬כי המחוקק עצמו קובע‪ ,‬במילים מפורשות‪ ,‬כי גם הפסקה זמנית בתשלום החוב‬ ‫‪10‬‬

‫)קרי‪ ,‬הצהרה כי החייב אינו מסוגל לשלם את החוב במועד פרעונו(‪ ,‬יכול ותחשב‬ ‫‪11‬‬

‫כמעשה פשיטת רגל‪ .‬כיצד‪ ,‬איפה‪ ,‬מבקש הפרקליט המלומד כי אקבל עמדה‪ ,‬אשר לא זו‬ ‫‪12‬‬

‫בלבד כי היא הופכת את הסעיף במידה רבה ל"אות מתה"‪ ,‬אלא שהיא סותרת את לשונו‬ ‫‪13‬‬

‫הברורה של המחוקק‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫זאת ואף זאת; עיון בהלכה שקבע כב' השופט גרוניס בפרשת בן‪-‬צור‪ ,‬ובפסיקה קודמת‬ ‫‪15‬‬

‫המאוזכרת בה‪ ,‬מלמד כי לא זו בלבד‪ ,‬שהלכת בן‪-‬צור אינה תומכת בטיעוניהם מרחיקי‬ ‫‪16‬‬

‫הלכת של החייב ופרקליטיו‪ ,‬אלא למעשה עומדת להם לרועץ‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪18‬‬

‫לגופן של נסיבות‪ ,‬הרי שנסיון השימוש בסעיף ‪ (5)5‬אשר נדחה בידי כב' השופט גרוניס‪,‬‬ ‫‪19‬‬

‫ובצדק‪ ,‬היה נסיון להסתמך על פניה של החייב דנן למשטרה‪ ,‬בה טען כי שותפו דאז‬ ‫‪20‬‬

‫אינו משיב כספים שנטל ממשקיעים‪ .‬לא בכדי‪ ,‬קבע כב' השופט גרוניס‪ ,‬כי עסקינן‬ ‫‪21‬‬

‫באמירה שאין בה התייחסות ישירה וברורה למצבו הכספי של החייב עצמו‪ ,‬ואף לא‬ ‫‪22‬‬

‫לשאלה האם ומתי ישולם חובו של הנושה המבקש‪ .‬קשה להמנע מן המסקנה‪ ,‬כי מן‬ ‫‪23‬‬
 ‫‪15‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫ה"לאו" דנן‪ ,‬ניתן אף ניתן ללמוד על ה"הן" – דבר שיש לו השלכה ישירה על המקרה‬ ‫‪1‬‬

‫שבפני‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫עם זאת‪ ,‬ומפאת חשיבות הדברים‪ ,‬ראוי לצטט כאן את האמירה הכללית נשוא אותה‬ ‫‪3‬‬

‫הלכה‪ ,‬אשר חורגת מנסיבותיו הספציפיות של המקרה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫"אין חולק‪ ,‬כי כיום הודעת החייב בדבר התליית תשלום חובותיו‬ ‫‪6‬‬

‫לנושים אינה חייבת להיות בכתב‪ ,‬והיא אף יכולה להעשות באמצעות‬ ‫‪7‬‬

‫אמירה בעל‪-‬פה"‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫זאת‪ ,‬כל עוד אין עסקינן ב"אמירת אקראי"‪ ,‬אלא באמירה שהיא פרי החלטה ברורה‬ ‫‪10‬‬

‫ועניינה מתן פומבי לכוונה העולה מתוכה )לעניין זה‪ ,‬ראה גם ע"א ‪ 723/83‬לינצר נ' בנק‬ ‫‪11‬‬

‫דיסקונט(‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪13‬‬

‫לסיכומה של נקודה זו; סעיף ‪ (5)5‬אכן מפורש בזהירות‪ ,‬וזאת בכדי למנוע "קיצורי‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪14‬‬

‫דרך" בלתי ראויים‪ ,‬או נסיון "ללכוד" אמירות כאלו ואחרות תוך הוצאתן מהקשרן‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫דרישת ההלכה הפסוקה בעניין זה אינה פורמלית אלא מהותית‪ ,‬ואין היא נצמדת לניסוח‬ ‫‪16‬‬

‫או דרך הודעה מסויימת‪ .‬כדי לעמוד ברף של סעיף ‪ ,(5)5‬נדרשת הודעה בה החייב‬ ‫‪17‬‬

‫מבהיר באורח מפורש‪ ,‬כי הוא מסרב‪ ,‬או למצער אינו יכול לעמוד בתשלום חוב שהגיע‬ ‫‪18‬‬

‫מועד פרעונו‪ ,‬וזאת באורח שהוא חד‪-‬משמעי ומלמד באורח שאינו משתמע לשתי פנים‬ ‫‪19‬‬

‫על הכוונה מאחוריו‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫זאת ואף זאת; כשם שהודעת החייב יכולה להיות בכתב או בעל‪-‬פה‪ ,‬ומשמעותה‬ ‫‪21‬‬

‫המשפטית נקבעת לפי מהותה ולא לפי צורתה‪ ,‬הרי ישנם מקרים בהם התנהגות החייב‬ ‫‪22‬‬

‫מעידה על מעשיו וכוונתו שלא לשלם או כי אינו מסוגל לשלם את חובו‪ .‬במה דברים‬ ‫‪23‬‬

‫אמורים? יתכנו מקרים‪ ,‬בהם אותה "אמירה" או "הודאה" אינה מסתכמת באמירה או‬ ‫‪24‬‬
 ‫‪16‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫מעשה אחד‪ ,‬אלא היא מורכבת מסדרה שלמה של אמירות ומעשים הבאים זה בעקבות‬ ‫‪1‬‬

‫זה‪ ,‬והופכים בצוותא‪-‬חדא‪ ,‬בכוחם ובמשקלם המצטבר למכלול אחד‪ ,‬או מסכת‪-‬על‬ ‫‪2‬‬

‫מתמשכת אחת )ובהיקש מתחום אחר‪ ,‬מעין "‪ "actus reus‬של הודאה באי‪-‬יכולת‬ ‫‪3‬‬

‫תשלום( המשלבת אמירות והתנהגות‪ ,‬אשר ממנה עולה הבעת דעת מפורשת‪ ,‬כי אין‬ ‫‪4‬‬

‫החייב רוצה‪ ,‬או אין הוא מסוגל‪ ,‬לשלם חוב שהגיע מועד פרעונו‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫דומה‪ ,‬כי כזה בדיוק הוא המקרה שבפני‪ .‬קצרה היריעה‪ ,‬מלשוב ולצטט את כל‬ ‫‪7‬‬

‫אמירותיו ומצגיו של החייב‪ ,‬אשר כמה מהם צוטטו )ואין הם‪ ,‬כאמור‪ ,‬אלא מספר‬ ‫‪8‬‬

‫דוגמאות מתוך "אסופה" שלמה של תכתובות והודאות‪ ,‬אשר נמשכו על‪-‬פני חודשים‬ ‫‪9‬‬

‫רבים‪ ,‬אשר שיאן באמירה‪I am not denying my debt to you, but :‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪ ,simply incapacitated in terms of payment‬המדברת בעד עצמה(‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫אולם אין ספק‪ ,‬כי החייב הצהיר שוב ושוב‪ ,‬כי כרגע אין הוא יכול לשלם את חובו‪ ,‬והוא‬ ‫‪12‬‬

‫יעשה כן "בהקדם"; אלא‪ ,‬שלא עמד בהבטחתו‪ ,‬הבטיח הבטחות חדשות‪ ,‬ואף בהן לא‬ ‫‪13‬‬

‫עמד‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬שינה כאמור את נוסח הדברים לאיומים ממש‪ ,‬כגון "אם תתבעו אותי‬ ‫‪14‬‬

‫לדין‪ ,‬לא תראו מאומה‪ ,‬משום שנכסי אינם רשומים באורח פורמלי על שמי"‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫אכן‪ ,‬לו היתה מבודדת כל אחת מאותן אמירות ונבחנת אך ורק לכשעצמה‪ ,‬יתכן ואין די‬ ‫‪16‬‬

‫בה‪ ,‬לכשעצמה‪ ,‬כדי לבסס מעשה פשיטת רגל לפי סעיף ‪ .(5)5‬אלא שכאמור‪ ,‬האמירות‬ ‫‪17‬‬

‫מצטרפות זו לזו ויוצרות מכלול‪ .‬זאת‪ ,‬כאשר לכך נוספת העובדה – שעניינה התנהגות‬ ‫‪18‬‬

‫החייב – לפיה נמנע )או שלא יכול היה( מלכבד את ההתחייבויות עליהן הכריז חדשות‬ ‫‪19‬‬

‫לבקרים‪ ,‬כי הוא עומד לשלם את חובו‪ .‬דבר זה‪ ,‬לא רק יוצר תמיהה לגבי כנותו של‬ ‫‪20‬‬

‫החייב‪ ,‬אלא מצטרף למסכת אחת‪ ,‬אשר כל‪-‬כולה מלמדת על העדר כוונה‪ ,‬או העדר‬ ‫‪21‬‬

‫יכולת לשלם את החוב‪ .‬זאת‪ ,‬כאמור עוד בטרם "גילה" החייב כי "אינו חייב מאומה"‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫גילוי‪ ,‬אשר לגבי מידת היותו מופרך ונגוע בחוסר תום‪-‬לב‪ ,‬שלא לומר שקרי‪ ,‬עמדתי‬ ‫‪23‬‬

‫בהרחבה בחלקו הקודם של פסק‪-‬דין זה‪.‬‬ ‫‪24‬‬

 ‫‪17‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫חייב איננו יכול לכוף על נושה‪ ,‬לוח תשלומים שאיננו בהתאם למוסכם ביניהם‪ .‬חייב‬ ‫‪1‬‬

‫יכול לנהל מו"מ עם נושה ולנסות להגיע עמו להסכמה‪ .‬אין ספק שאם הנושה לא יסכים‪,‬‬ ‫‪2‬‬

‫עומדת חובתו של החייב לעמוד בהסכם בסכום ובמועד עליהם סוכם‪ .‬אלא שהמשיב‬ ‫‪3‬‬

‫דכאן‪ ,‬הצליח בשלב מסויים לשכנע את הנושה להסכים לדחיות ופשרות מרחיקות לכת‬ ‫‪4‬‬

‫כפי שהוא ביקש‪ .‬אלא שגם באלה לא עמד החייב‪ .‬כאשר לא הצליח בדברי כיבושין‬ ‫‪5‬‬

‫ובבקשות עבר לאיומים בודאי שדבר זה לא יכול לסייע לו‪ ,‬אלא ההפך מכך‪ .‬החייב‬ ‫‪6‬‬

‫למעשה מאיים על הנושה כי אם יעמוד על לוח הסלוקין והסכומים – לא יראה מאומה‬ ‫‪7‬‬

‫כיוון שהוא כבר הבריח למעשה את נכסיו!!!‬ ‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫זאת ואף זאת; אם לא די היה בכך‪ ,‬הרי ש"מהלך הסיום" בו נקט החייב‪ ,‬כאשר ראה כי‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪11‬‬

‫כלתה עליו הרעה וכי המבקש אינו מאמין עוד להבטחותיו – גיבוב‪ ,‬יש‪-‬מאין‪ ,‬של גרסת‬ ‫‪12‬‬

‫סרק הסותרת את ההגיון הבסיסי ביותר‪ ,‬מהווה לכשעצמו‪ ,‬בנסיבות המקרה הבהרה חד‪-‬‬ ‫‪13‬‬

‫משמעית של אומד‪-‬דעת החייב‪ ,‬שלא לשלם – הפעם לצמיתות – את חובו למבקשת‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫דומה‪ ,‬כי קשה למצוא אומד‪-‬דעת מפורש יותר לאי הרצון והיכולת לשלם‪ ,‬מאשר‬ ‫‪15‬‬

‫העלאת גרסת סרק כבושה‪ ,‬לפיה "רק לאחרונה גילה" את נוסחו האמיתי של החוזה‪,‬‬ ‫‪16‬‬

‫אשר עליו התדיינו הצדדים במשך חודשים ארוכים‪ .‬זאת‪ ,‬לאחר שכל הבטחותיו‬ ‫‪17‬‬

‫הקודמות‪ ,‬ואף הסכמי הפשרה עליהם חתם‪ ,‬התגלו כעורבא‪-‬פרח‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫לסיכום נקודה זו‪ :‬נסיבות המקרה‪ ,‬מהוות את אחת הדוגמאות המובהקות )שלא לומר‬ ‫‪19‬‬

‫צורמות( ביותר‪ ,‬של חייב שהתנהגותו ואמירותיו נכנסות לגדר סעיף ‪ (5)5‬לפקודת‬ ‫‪20‬‬

‫פשיטת הרגל‪ .‬במלוא הכבוד הראוי לאמירה אחת וחד‪-‬פעמית המעידה על חוסר יכולת‬ ‫‪21‬‬

‫תשלום‪ ,‬הרי שכאן עסקינן במסכת שלמה‪ ,‬ארוכה ומסועפת‪ ,‬אשר המסקנה העולה‬ ‫‪22‬‬

‫ממנה מבוססת וחזקה פי כמה מכל אמירה בודדת‪ ,‬תהא מפורשת וחמורה כאשר תהא‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫‪24‬‬
 ‫‪18‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫כל האמור עד כה מקבל משנה תוקף לאור העובדה כי למעשה מהלך כל עדותו וחקירתו‬ ‫‪.10‬‬ ‫‪1‬‬

‫נזהר מר רייפמן ולא אמר מפורשות ובצורה חד משמעית כי הוא יכול ומסוגל לפרוע את‬ ‫‪2‬‬

‫חובותיו נשוא הבקשה‪ .‬לו אמנם יכול היה לפרוע את החובות נשוא הבקשה ודאי היה‬ ‫‪3‬‬

‫פורע אותם או‪ ,‬לאור הצהרתו כי יש לו נכסים רבים מהם הוא יכול לפרוע את חובותיו‪,‬‬ ‫‪4‬‬

‫היה מממש את מקצתם‪ .‬תחת זאת‪ ,‬בחר והעדיף כנראה מסיבותיו שלו אשר לא טרח‬ ‫‪5‬‬

‫להבהירן‪ ,‬הוא נטל הלוואות‪ ,‬ואף הודה בכך בריביות "דמיוניות"‪ .‬יתכן ויש מקום לומר‬ ‫‪6‬‬

‫כי למעשה בדרך זו "טרח" החייב והסביר ולו מבלי משים את מצבו הכלכלי וכושר‬ ‫‪7‬‬

‫פרעונו‪ ,‬הלכה למעשה!‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫הדברים ולהסרת ספק אעיר‪ ,‬כי מסכת זו שכל‪-‬כולה מעשה פשיטת רגל נמשך בשולי‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪10‬‬

‫לפי סעיף ‪ ,(5)5‬נפרשת על פני תקופה ארוכה‪ ,‬אשר חלקה – ודווקא החלקים החמורים‬ ‫‪11‬‬

‫והמפורשים ביותר – נכנסים אף נכנסים אל גדר התקופה הרלוונטית של שלושת‬ ‫‪12‬‬

‫החודשים טרם הגשת בקשת פשיטת הרגל‪ .‬זאת‪ ,‬שלא לאזכר את האורח בו חיזק החייב‬ ‫‪13‬‬

‫את הרושם העולה ממעשיו‪ ,‬והמשיך ביתר שאת במסכת מעשה פשיטת הרגל‪ ,‬וזאת אף‬ ‫‪14‬‬

‫לאחר הגשת הבקשה‪ .‬אי לכך‪ ,‬דומה כי מכלול מתמשך זה‪" ,‬לוכד בתוכו" על‪-‬נקלה אף‬ ‫‪15‬‬

‫את הדרישה החוקית של מועד שלושת החודשים‪ ,‬ואף ביתר שאת ממעשה פשיטת רגל‬ ‫‪16‬‬

‫"רגיל"‪  .‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪18‬‬

‫אין צורך להכביר מילים‪ ,‬כי די היה באמור לעיל – קרי‪ ,‬הצירוף בין חוב שאינו שנוי‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪19‬‬

‫במחלוקת אמיתית וכנה‪ ,‬לבין מעשה פשיטת רגל לפי סעיף ‪ ,(5)5‬בכדי ליתן צו כינוס‬ ‫‪20‬‬

‫לחייב‪ .‬אלא‪ ,‬שפטור בלא כלום אי‪-‬אפשי‪ ,‬ומן הראוי לסקור קבוצה נוספת של מעשי‬ ‫‪21‬‬

‫פשיטת רגל שנטענה כנגד המשיב‪ ,‬והפעם לפי סעיף ‪ (1)5‬לפקודת פשיטת הרגל‪,‬‬ ‫‪22‬‬

‫הקובעים כי מעשה פשיטת רגל הינו מצב בו החייב‪:‬‬ ‫‪23‬‬

‫‪24‬‬
 ‫‪19‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫נתן נכס מנכסיו מתנת מרמה‪ ,‬או העבירו העברת מרמה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫העביר או שעבד נכס מנכסיו העברה או שעבוד‪ ,‬שאילו נעשו כשהוא מוכרז‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫פושט רגל היו בטלים משום העדפת מרמה או לפי כל דין תקף אחר‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫המסכת העובדתית‪ ,‬המגבה את שתי בקשות הכינוס שהוגשו כנגד החייב‪ ,‬מלמדת על‬ ‫‪6‬‬

‫שורה ארוכה של רישומי שעבודים על מניות החייב לטובת נושים שונים‪ ,‬מהם מלווים‬ ‫‪7‬‬

‫בשוק האפור‪ .‬זאת בעצם אותה תקופה‪ ,‬בה ניהל החייב תכתובת עם המבקשים‪,‬‬ ‫‪8‬‬

‫והתחייב חדשות לבקרים כי יחזיר את חובו בקרוב‪ ,‬הבטחות‪ ,‬אשר כזכור התגלו‬ ‫‪9‬‬

‫כעורבא פרח‪ ,‬ואשר חשפו‪ ,‬למצער‪ ,‬את היותו נתון בקשיים כלכליים‪ ,‬שלא לומר חדלות‬ ‫‪10‬‬

‫פרעון‪ .‬החייב‪ ,‬מצידו‪ ,‬מנסה לצאת ידי חובה בהעלאת שורה של טענות טכניות‪ ,‬וזאת‬ ‫‪11‬‬

‫חרף העובדה‪ ,‬כי לפחות מקצת השעבודים דנן נעשו במועד שלושת החודשים שקדמו‬ ‫‪12‬‬

‫להגשת בקשתה של רוקמור‪ ,‬ביום ‪.3.2.09‬‬ ‫‪13‬‬

‫להסרת ספק‪ ,‬מן הראוי לציין כי למרות הביטוי "העדפת מרמה"‪ ,‬הרי עסקינן למעשה‬ ‫‪14‬‬

‫בהעתקת הביטוי מסעיף ‪ 98‬לפקודת פשיטת הרגל‪ ,‬אשר כל עניינו העדפת נושים אסורה‬ ‫‪15‬‬

‫גרידא‪ ,‬ואשר נקבע זה מכבר בפסיקה‪ ,‬כי אין הוא מחייב הוכחת מרמה כמשמעה‬ ‫‪16‬‬

‫המקובל‪ ,‬אלא אך הוכחה של העדפה אסורה – בין אם נוכח אינטרס של החייב כלפי‬ ‫‪17‬‬

‫אותו נושה ספציפי‪ ,‬ובין אם בשל שידול או אילוץ שהפעיל הנושה‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪19‬‬

‫אלא‪ ,‬שמעבר לכל אותם מעשים ספציפיים‪ ,‬דומה כי גם כאן‪ ,‬עולה ומתבררת מסכת‬ ‫‪.13‬‬ ‫‪20‬‬

‫שלמה של העדפות נושים והברחות נכסים‪ ,‬אשר החייב לא חדל מהן לאורך כל‬ ‫‪21‬‬

‫התקופה‪ ,‬עד וכולל ערב הדיון בצו הכינוס‪ .‬ניכר‪ ,‬כי החייב עצמו הודה בדברים באורח‬ ‫‪22‬‬

‫מפורש‪ ,‬ואף השתמש ב"מפעלו" זה כדי לאיים על נושיו‪ ,‬כי אין טעם בהגשת תביעה‬ ‫‪23‬‬

‫משפטית כנגדו‪ ,‬באשר עלה בידו להסתיר את נכסיו מבעוד מועד‪ ,‬וכלשונו‪:‬‬ ‫‪24‬‬
 ‫‪20‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪"It doesn’t matter if you make it a law suit or‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪a request for bankruptcy. On both accounts,‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪even if u get judgment to seize all assests,‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪you will find that I do not have formally.‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪There is nothing to seize. People have tried‬‬
‫‪7‬‬ ‫"‪that before‬‬
‫‪8‬‬

‫כלומר‪ ,‬החייב מבהיר היטב‪ ,‬מהי הכוונה המנחה מאחורי התנהלותו והאורח בו נכסיו‬ ‫‪9‬‬

‫רשומים באורח "פורמלי" שלא על‪-‬שמו‪ :‬הרחקתם מהישג‪-‬ידם של הנושים‪ ,‬במטרה‬ ‫‪10‬‬

‫"להבהיר" להם‪ ,‬כי אין טעם לטרוח ולתבוע אותו‪ ,‬בגין חובותיו והבטחותיו המופרות‬ ‫‪11‬‬

‫חדשות לבקרים‪ .‬זאת‪ ,‬להבדיל ממצבים בהם אורח רישום של נכסים מונע מסיבות‬ ‫‪12‬‬

‫לגיטימיות יותר – מצבים אשר חזקה עליהם כי אין מטרתם להכשיל )כפי שהחייב‬ ‫‪13‬‬

‫מבהיר במילים מפורשות( הליכים חוקיים של גביה או פשיטת רגל‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בניגוד‬ ‫‪14‬‬

‫ל"מקצה השיפורים" שניסה בא‪-‬כוחו של החייב לעשות בסיכומיו‪ ,‬הרי שהנקודה‬ ‫‪15‬‬

‫הבולטת ב"הצהרת כוונות" זו של החייב‪ ,‬אינו מיקום הנכסים‪ ,‬אלא – מפורשות –‬ ‫‪16‬‬

‫העובדה שדאג לכך כי לא ירשמו "פורמלית" על שמו‪ ,‬וכי נושים אשר קדמו למבקשות‬ ‫‪17‬‬

‫כבר "למדו זאת בדרך הקשה"‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪19‬‬

‫אי לכך‪ ,‬נראה כי לפי אומד‪-‬דעת כללי זה אשר עליו חזר החייב יותר מפעם אחת‪,‬‬ ‫‪20‬‬

‫ובמילים מפורשות‪ ,‬יש לאמוד ולשפוט את מעשיו‪ ,‬ואת הדיספוזיציות השונות שניסה‬ ‫‪21‬‬

‫לבצע בנכסיו במהלך התקופה הרלווונטית – הן בטרם תחילת מועד שלושת החודשים‬ ‫‪22‬‬

‫לפני הגשת הבקשה‪ ,‬הן במהלכם‪ ,‬והן לאחר מכן‪ ,‬בעת שהיתה הבקשה תלויה ועומדת‪.‬‬ ‫‪23‬‬
 ‫‪21‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫‪1‬‬

‫ראוי להוסיף ולציין; לעיתים‪ ,‬די בכך כי חלק ממהלך קנייני או דיספוזציה בוצעו‬ ‫‪2‬‬

‫במהלך תקופת שלושת החודשים‪ ,‬כדי להפוך אותם להעדפת נושים אסורה‪ .‬זאת‪ ,‬היות‬ ‫‪3‬‬

‫וסעיף ‪ 98‬לוכד בתוכו לא רק תשלומים בעין של חובות‪ ,‬אלא גם "שדרוג" שלהם‬ ‫‪4‬‬

‫בסולם הנשיה‪ ,‬כגון ובמיוחד רישום שעבוד‪ ,‬שהופך התחייבות אובליגטורית קודמת‬ ‫‪5‬‬

‫לבעלת תוקף קנייני‪ ,‬ובכך מקדם אותה אל "מעל לראשיהם" של הנושים הרגילים‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫די בכך‪ ,‬למעשה‪ ,‬כדי לדחות את טענתו‪ ,‬המנסה לשלול את משמעותם של הצעדים‪,‬‬ ‫‪7‬‬

‫אשר נעשו על‪-‬ידו הן בטרם והן בתוך תקופת שלושת החודשים‪ .‬זאת‪ ,‬באשר כבודה של‬ ‫‪8‬‬

‫התחייבות אובליגטורית להמציא בטוחות )אף אם אכן היתה כזו באמת ובתמים(‪ ,‬אלא‬ ‫‪9‬‬

‫ששדרוגה למעמד קנייני בעת שהחייב מצוי בקשיים‪ ,‬ובתוך תקופת שלושת החודשים‬ ‫‪10‬‬

‫טרם הגשת בקשה לפשיטת רגל‪ ,‬הינה מעשה בעל נפקות עצמאית בכל הנוגע להשפעתו‬ ‫‪11‬‬

‫על סולם הנשיה‪ ,‬ואי לכך‪ ,‬דין טענות החייב להדחות בעניין זה‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪13‬‬

‫התוצאה היא‪ ,‬כי הוכח‪ ,‬באורח ברור ובלתי ניתן לערעור‪ ,‬כי החייב ביצע שורה של‬ ‫‪14‬‬

‫צעדים בעלי נפקות קניינית‪ ,‬חלקם במסגרת שלושת החודשים טרם הגשת הבקשה‪,‬‬ ‫‪15‬‬

‫אשר נראים על‪-‬פניהם כהעדפות נושים‪ ,‬בעיקר אלו הנמנים על השוק האפור‪ ,‬ואשר‬ ‫‪16‬‬

‫יתכן ויש בידם אמצעים משל עצמם "לשכנע" את החייב שלא להותירם עם התחייבות‬ ‫‪17‬‬

‫אובליגטורית גרידא‪ .‬אין צורך להכביר מילים‪ ,‬אודות היותם של צעדים אלו מועמדים‬ ‫‪18‬‬

‫מובהקים לבקשה פי סעיף ‪ 98‬לפקודת פשיטת הרגל‪ .‬זאת‪ ,‬אף בלא צורך להעמיק‬ ‫‪19‬‬

‫ולהדרש בדבר השאלה‪ ,‬אימתי טרח החייב לעדכן את המבקשות שבפני אודות צעדיו‪,‬‬ ‫‪20‬‬

‫אשר נעשו בעת שהוא משלה אותן שוב ושוב כי הוא עומד לפרוע את חובותיו במלואם‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫‪22‬‬

‫זאת ואף זאת; מסכת מעשיו של החייב‪ ,‬אשר דומה כי לא חדל ולו לרגע אחד מרישום‬ ‫‪.14‬‬ ‫‪23‬‬

‫שעבודים וביצוע העדפות נושים‪ ,‬עולה היטב אף מחקירתו‪ ,‬כפי שנערכה במסגרת הדיון‬ ‫‪24‬‬
 ‫‪22‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫בבקשות הכינוס‪ .‬כך למשל‪ ,‬עלה מן החקירה‪ ,‬במפורש‪ ,‬כי החייב – ימים טרם הבקשה‬ ‫‪1‬‬

‫למתן צו כינוס‪ ,‬רשם שעבוד נוסף על המניות לטובת אחד מנושיו‪ ,‬מר ג'רבי‪:‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫"ש‪ .‬ראינו שרשמת בימים האחרונים שעבוד למר ג'רבי‪ .‬זה חוב ישן‬ ‫‪4‬‬

‫או חדש‪ ,‬הסכם הלוואה?‬ ‫‪5‬‬

‫ת‪ .‬היקף החוב הוא ‪ 5.4‬מיליון דולר‪ ,‬בגין הסכם שנחתם עם מר ג'רבי‬ ‫‪6‬‬

‫ב‪.26.2.09-‬‬ ‫‪7‬‬

‫ש‪ .‬זה הסכם ראשון איתו?‬ ‫‪8‬‬

‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫ש‪ .‬בהסכם קבוע שתיתן שעבוד?‬ ‫‪10‬‬

‫ת‪ .‬ההסכם מדבר על שעבוד ותקף עד ‪.26.2‬‬ ‫‪11‬‬

‫ש‪ .‬בגלל זה רשמת שיעבוד לאחר שידעת שיש צו?‬ ‫‪12‬‬

‫ת‪ .‬אני לא רושם שעבודים ולא רשמו עבורי‪ .‬אני חתמתי עם מר ג'רבי‬ ‫‪13‬‬

‫ב‪ .26.2-‬ההסכם בוצע ב‪ .26.2-‬כל הטכנאות לגבי שאר הדברים אינה‬ ‫‪14‬‬

‫בידי‪ .‬לא הייתי חולם לבזות את צו בית המשפט ‪"...‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪16‬‬

‫דומה‪ ,‬כי הדברים מדברים בעד עצמם‪ ,‬הן בדבר התנהלות החייב‪ ,‬והן בדבר האורח בו‬ ‫‪17‬‬

‫הוא מתמם לאחר מעשה‪ ,‬ומנסה "לחמוק מן הרשת" בטענות אשר לצערי‪ ,‬אין לי אלא‬ ‫‪18‬‬

‫לכנותן "עלבון לשכל הישר"‪ .‬החייב מודה‪ ,‬כי נטל הלוואה משמעותית חדשה בעת‬ ‫‪19‬‬

‫ששתי בקשות לצו כינוס היו תלויות ועומדות כנגדו‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין חולק כי נרשם לגביה‬ ‫‪20‬‬

‫שעבוד‪ ,‬וזאת במועד בו ניתן צו מניעה ספציפי כנגד דיספוזיציה באותם נכסים עצמם‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫אלא מאי? החייב מתמם‪ ,‬וטוען כי "אינו מבין דבר ברישומים וטכנאות"‪ .‬זאת‪ ,‬כאשר‬ ‫‪22‬‬

‫הוא ובא‪-‬כוחו המלומד מנסים את כוחם בטענה פתלתלה‪ ,‬לפיה רישום השעבוד – קרי‪,‬‬ ‫‪23‬‬

‫האקט המקנה לו תוקף כלפי כולי עלמא‪ ,‬אינו אלא "עניין תפל"‪ ,‬אשר ביצועו אינו‬ ‫‪24‬‬
 ‫‪23‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫מנוגד לצו המניעה – האמנם כך?!!‪ .‬זאת לא רק מפי החייב איש עסקים ממולח אלא‬ ‫‪1‬‬

‫אף מפי פרקליטו‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫אלא‪ ,‬שאף אם היה ממש בטענת החייב כי לא הפר את צו המניעה‪ ,‬הרי שאין ספק כי‬ ‫‪3‬‬

‫המעשים בהם הודה – אף אם אינם מהווים בזיון החלטה שיפוטית – מהווים אף‬ ‫‪4‬‬

‫מהווים המשך לשרשרת מעשי פשיטת הרגל והעדפות הנושים‪ ,‬מסכת אשר מהווה יסוד‬ ‫‪5‬‬

‫ובסיס נוסף למתן צו כינוס כנגדו‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫זאת ואף זאת; במהלך חקירתו של החיב‪ ,‬התברר כי ביום ‪) 2.2.09‬קרי‪ ,‬לאחר הגשת‬ ‫‪7‬‬

‫בקשתה של ‪ ,CCM‬ויום בטרם הגשת בקשתה של רוקמור )!(‪ ,‬ביצע עורך‪-‬דין מטעמו‬ ‫‪8‬‬

‫תשלום חפוז בסך ‪ 3‬מיליון דולר‪ ,‬וזאת ל"שבעה נושים"‪ ,‬שזהותם נותרה עלומה‪ ,‬וגם‬ ‫‪9‬‬

‫במהלך הדיון התחמק החייב מלמסור שמותיהם‪ .‬לשאלה‪ ,‬מהיכן מקור המימון‬ ‫‪10‬‬

‫לתשלום‪ ,‬ענה החייב כי מימן את התשלום ב"הלוואה מגופים אחרים‪ ,‬לא זוכר מאילו‬ ‫‪11‬‬

‫גופים"‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניסה החייב להתחמק החייב מהצגת ההסכם לחלוקת הכספים‪ ,‬בטענה‬ ‫‪12‬‬

‫כי "העביר אותו לרואה חשבון" )כך!(‪ .‬מעניין כי זכרונו של החייב בוגד בו דווקא‬ ‫‪13‬‬

‫בנקודות החשובות‪ ,‬בדיוק מקום בו הוא מרגיש ויודע כי "האדמה רועדת תחת רגליו"‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪15‬‬

‫אכן‪ ,‬עסקינן במעשים שבוצעו לאחר הגשת הבקשה לצו כינוס‪ ,‬ולא נכללו – מטבעם‬ ‫‪.15‬‬ ‫‪16‬‬

‫של דברים ‪ -‬בטיעון המקורי שכללה הבקשה‪ .‬אלא‪ ,‬שיש בדברים בכדי ללמד על‬ ‫‪17‬‬

‫שיטותיו ודרך התנהלותו הנמשכת של החייב‪ ,‬כמו גם להבהיר‪ ,‬מהי מידת האמון אשר‬ ‫‪18‬‬

‫יש לייחס )וליתר דיוק – אין ליחס כלל( לעדותו ולגרסאותיו השונות‪ .‬קשה להמנע מן‬ ‫‪19‬‬

‫הרושם‪ ,‬כי מר רייפמן רואה בדין "המלצה" בלבד )לכל היותר(‪ ,‬ואשר הוא יכול‬ ‫‪20‬‬

‫להתעלם ממנה במפגיע‪ ,‬ולאחר מכן לנסות ולהתמם או לגבב טענות סרק בכדי שלא‬ ‫‪21‬‬

‫לשאת בתוצאות מעשיו‪ .‬העובדה‪ ,‬כי אף צו מניעה שניתן בערכאות לא בלם את החייב‬ ‫‪22‬‬

‫מהמשך מעשיו‪ ,‬מרמז על הצורך הדחוף במתן צו כינוס‪ ,‬וזאת בכדי למנוע שחיקה‬ ‫‪23‬‬

‫מוחלטת במסת נכסיו‪ ,‬לטובת נושים מנושים שונים‪ ,‬בניגוד מוחלט לסדרי הקדימה‪.‬‬ ‫‪24‬‬
 ‫‪24‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫זאת‪ ,‬במיוחד לאור הקלות הבלתי נסבלת בה יכול החייב לפי דבריו שלו הוא לפעול‬ ‫‪1‬‬

‫בנכסיו לשעבדם‪ ,‬למכרם ולהעלימם בדרכים אחרות‪ .‬כל זאת באין מפריע‪ ,‬שכן רק הוא‬ ‫‪2‬‬

‫יודע איפה הם מצויים‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫לסיכומה של נקודה זו; אין מדובר‪ ,‬במקרה השגור‪ ,‬בו דן בית המשפט של חדלות‬ ‫‪.16‬‬ ‫‪5‬‬

‫פרעון במעשה ספציפי בודד‪ ,‬עליו מתווכחים הצדדים האם הוא עומד בהגדרות‬ ‫‪6‬‬

‫ובמועדים הקבועים בסעיף ‪ (1)5‬בפקודה‪ .‬עניין לנו‪ ,‬במקרה קיצוני וחריג בחומרתו‪ ,‬בה‬ ‫‪7‬‬

‫מונחת בפני בית המשפט‪ ,‬מסכת שלמה‪ ,‬ארוכה ומפורטת של מעשים ופעולות‪ ,‬אשר‬ ‫‪8‬‬

‫עובדותיהן אינן שנויות במחלוקת‪ ,‬ואשר מתחברים זה לזה הן על ציר הזמן והן‬ ‫‪9‬‬

‫במשמעותם המשפטית‪ ,‬ומלמדים על מהלך מסועף‪ ,‬בלתי פוסק לריקון והברחת נכסים‪,‬‬ ‫‪10‬‬

‫או למצער שורה ארוכה של העדפות נושים‪ ,‬אגב נטילת הלוואות נוספות‪ ,‬מסוכנות‬ ‫‪11‬‬

‫ובריבית "דמיונית"‪ ,‬כאשר תלויות כנגד החייב שתי בקשות למתן צו כינוס‪ ,‬ולאחר‬ ‫‪12‬‬

‫שהודה מפורשות‪ ,‬פעם אחר פעם‪ ,‬בחובות הנטענים נגדו‪ .‬וכך אגב הסברו כי הוא נעדר‬ ‫‪13‬‬

‫יכולת לפרוע אותם "כעת"‪ ,‬ומבקש מהנושים להתאזר בסבלנות – ככל הנראה‪ ,‬עד‬ ‫‪14‬‬

‫שיצליח לסיים את הברחת שארית נכסיו‪ ,‬והרחקתם לצמיתות מהישג ידם של הנושים‪,‬‬ ‫‪15‬‬

‫ואף מהישג ידו של בעל תפקיד שימונה‪ ,‬אם ימונה‪ ,‬בהליכי פשיטת רגל‪ .‬לא בכדי‪,‬‬ ‫‪16‬‬

‫הצהיר החייב במילים מפורשות על אומד‪-‬דעת זה‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪18‬‬

‫סוף דבר‪ :‬עניין לנו במקרה חריג וקיצוני‪ ,‬אשר בו חייב מושך את נושיו במצגים‬ ‫‪.17‬‬ ‫‪19‬‬

‫והבטחות סרק במשך חודשים ארוכים‪ ,‬מפר הסכמי פשרה בזה אחר זה‪ ,‬ובסופו של יום‬ ‫‪20‬‬

‫ממציא גרסת סרק שאין בה מאומה‪ ,‬כדי להתכחש לחבותו לחלוטין‪ .‬כל זאת‪ ,‬כאשר‬ ‫‪21‬‬

‫בעצם אותה תקופה בה הוא מעיד על קשייו ומבקש מן הנושים לנהוג בסבלנות‪ ,‬הוא‬ ‫‪22‬‬

‫עורך שורה ארוכה של רישומי שעבודים‪ ,‬וצעדים אחרים שנועדו לנטרל‪ ,‬מראש‪ ,‬את‬ ‫‪23‬‬

‫יכולתם להפרע ממנו בהליכים משפטיים‪ .‬יוצא‪ ,‬אם כן‪ ,‬כי כמעט ולא ניתן להעלות על‬ ‫‪24‬‬
 ‫‪25‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫הדעת מקרה הולם יותר‪ ,‬בו מתעורר צורך דחוף לשים קץ למעלליו של חייב זה‪ ,‬להוציא‬ ‫‪1‬‬

‫כנגדו צו כינוס ולמנות בעל תפקיד אשר יבחן את מצבת נכסיו ואת חוקיות צעדיו‪ .‬קשה‬ ‫‪2‬‬

‫להמנע מן הרושם‪ ,‬כי מרוץ עסקיו של החייב והאורח בו החשיב עצמו‪ ,‬לטענתו ולפי‬ ‫‪3‬‬

‫דבריו המפורשים‪ ,‬לאחד מעשירי ישראל‪ ,‬השכיחו מליבו את העובדה‪ ,‬כי אף הוא –‬ ‫‪4‬‬

‫ככל אדם אחר‪ ,‬כפוף לדין‪ ,‬שלא לומר לכללים הבסיסיים ביותר של תום‪-‬לב והתנהלות‬ ‫‪5‬‬

‫בדרך מקובלת‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫די אם אעיר‪ ,‬לעניין זה‪ ,‬כי בניגוד למשתמע מטענותיו של החייב‪ ,‬הן בבית המשפט והן‬ ‫‪7‬‬

‫מחוץ למסגרת בית המשפט )כגון התכתובות שהוצגו בפני במסגרת ההתדיינות(‪ ,‬לא‬ ‫‪8‬‬

‫מתן צו כינוס לאנשי עסקים )או כל אדם אחר( הינו בבחינת "טרנד" )בלשונו הוא(‪,‬‬ ‫‪9‬‬

‫נהפוך הוא‪ .‬לדאבון הלב‪ ,‬דומה כי ה"טרנד" המסתמן‪ ,‬אם לנקוט במטבע הלשון של‬ ‫‪10‬‬

‫החייב עצמו‪ ,‬הינו של חייבים סדרתיים‪ ,‬אשר סבורים כי זכות מוקנית להם שלא לשלם‬ ‫‪11‬‬

‫את חובם‪ .‬זאת תוך שהם מהתלים בנושיהם ב"לך ושוב"‪ ,‬ולגרור אותם להליכים‬ ‫‪12‬‬

‫משפטיים ארוכים ומייגעים‪ ,‬תוך הברחת נכסיהם )אשר "אינם רשומים פורמלית" על‬ ‫‪13‬‬

‫שמם(‪ .‬כך כאשר הם מנסים לוודא‪ ,‬כי יהיו מחוסנים אף מ"פגיעתם הרעה" של הליכי‬ ‫‪14‬‬

‫גביה הנעשים על‪-‬פי דין‪ .‬עם מנהג שגור‪ ,‬או "טרנד" זה של חייבים מסוגו של מר‬ ‫‪15‬‬

‫רייפמן‪ ,‬מן הראוי שלא להשלים; ודומה‪ ,‬כי דווקא ובמיוחד בעבור חייבים מסוגו‪ ,‬נועדו‬ ‫‪16‬‬

‫דיני פשיטת רגל‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪18‬‬

‫אי לכך‪ ,‬דין הבקשה להתקבל‪ .‬נוכח התוצאה אליה הגעתי בעניינה של רוקמור‪ ,‬הרי‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪19‬‬

‫שמתייתר בכך הדיון‪ ,‬האם ל‪ CCM-‬היתה עומדת עילה עצמאית למתן צו כינוס‪ ,‬לו‬ ‫‪20‬‬

‫היתה בקשתה עומדת לבדה‪  .‬‬ ‫‪21‬‬

‫‪22‬‬

‫ניתן בזה צו לכינוס נכסי החייב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫הכנ"ר מתמנה להיות כונס נכסיו של החייב‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪24‬‬

 ‫‪26‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פשר ‪001240/09‬‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪-‬יפו‬
‫פשר ‪3000/09‬‬

‫כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫מוצא בזה צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד החייב‪ ,‬החייב יפקיד דרכונו בידי‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫הכנ"ר תוך ‪ 24‬שעות‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫על החייב להגיש תוך ‪ 7‬ימים דו"ח לכנ"ר על מצב נכסיו‪ ,‬הכנסותיו‪ ,‬הוצאותיו‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫וחובותיו על פי דין‪ .‬כמו כן‪ ,‬יגיש החייב לכנ"ר דו"ח חודשי על הכנסותיו‬ ‫‪4‬‬

‫והוצאותיו במועדים שיקבעו ע"י הכנ"ר‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫כל ההליכים המשפטיים‪ ,‬לרבות הליכי הוצאה לפועל כנגד החייב‪ ,‬יעוכבו‪ .‬על‬ ‫ה‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫החייב להודיע דבר צו זה לראש ההוצאה לפועל תוך ‪ 7‬ימים‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫החייב יתייצב במשרדי הכנ"ר‪ ,‬בכל עת שידרש לכך‪ ,‬לצורך חקירה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫הכנ"ר יכנס בהקדם אסיפת נושים בעניין החייב‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫עו"ד איתן ארז מתמנה כמנהל מיוחד בכפוף להפקדת התחייבות אישית בסך‬ ‫ח‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪ 50,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪12‬‬

‫בנסיבות המקרה‪ ,‬ישא החייב בהוצאותיה של רוקמור‪ ,‬ובשכר‪-‬טרחת עורך דין בסך‬ ‫‪.19‬‬ ‫‪13‬‬

‫‪ 50,000‬ש"ח בתוספת מע"מ‪ ,‬אשר ישאו הצמדה וריבית כדין‪ ,‬מהיום ועד ליום התשלום‬ ‫‪14‬‬

‫בפועל‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫ניתן היום‪ ,‬כ"ט באדר‪ ,‬תשס"ט )‪ 25‬במרץ ‪ ,(2009‬בהעדר הצדדים‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫ורדה אלשיך‪ ,‬שופטת‬

‫סגנית נשיא‬
‫תפארת‬ ‫‪17‬‬