‫ההתחממות הגלובלית‬

‫נתונים רבים מעידים על התחממות גלובלית‪ ,‬כלל עולמית‪ .‬המשמעות‬

‫העיקרית של תופעה זאת היא שהטמפרטורות על פני כדור הארץ‬
‫ובאטמוספרה המקיפה אותו‪ ,‬נמצאות במגמת עלייה‪ .‬קצב העלייה של‬
‫הטמפרטורות איטי‪ ,‬אמנם‪ ,‬אך הוא רציף‪ ,‬ותוצאותיו ניכרות כבר בימינו‪.‬‬

‫בפרק זה נכיר את העדויות לתופעת ההתחממות הגלובלית; נבדוק מדוע היא‬

‫מתרחשת; נראה שגם בעבר (הקרוב והרחוק) התרחשו שינויים באקלים כדור‬
‫הארץ‪ ,‬ונשווה את שינויי העבר לשינויים של ימינו; נציג כמה תרחישים לעתיד‪,‬‬
‫שכל אחד מהם מבוסס על הנחות שונות; נדון בהשפעתו של האדם על שינויי‬
‫האקלים‪ ,‬ונברר באילו דרכים הוא יכול לתרום להפחתה בהתחממות‬
‫הגלובלית‪.‬‬

‫הפשרת הקרחונים באזורי הקטבים גורמת לצמצום אזורי המחיה של דובי הקוטב‪,‬‬
‫ומומחים מזהירים כי שני שלישים מאוכלוסיית דובי הקוטב תיכחד עד לשנת ‪2050‬‬

‫‪1‬‬
 ‫עדויות להתחממות הגלובלית בימינו‬
‫נתוני אקלים שנאספו בשנים האחרונות מראים‬
‫כי ההתחממות מהווה שינוי בתנאי האקלים‪,‬‬
‫וכי הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ‪,‬‬
‫העומדת כיום על כ‪ ,Cº18-‬נמצאת במגמת‬
‫עלייה (ראו גרף)‪.‬‬

‫לכאורה‪ ,‬העלייה בטמפרטורה הממוצעת של‬

‫העולם היא זעירה ‪ Cº0.7 -‬בלבד במשך מאה‬
‫השנים שבין ‪ 1905‬ל‪ .2005-‬ואולם‪ ,‬יש לשים‬
‫לב לשתי עובדות חשובות‪:‬‬

‫‪ .1‬באזורי הקטבים העלייה בטמפרטורה‬

‫השינוי בטמפרטורה בפני השטח של כדור הארץ ‪2005 -1980 ,‬‬ ‫הממוצעת גדולה יותר‪ ,‬והיא נעה בין ‪ Cº1‬ל‪-‬‬
‫? מה אפשר ללמוד‬
‫מהגרף על תהליך‬ ‫‪.Cº3‬‬
‫ההתחממות הגלובלית‬
‫(ציינו ‪ 2‬תופעות)‪.‬‬ ‫‪ .2‬בעשרות השנים האחרונות חלה האצה בתהליך ההתחממות‪ ,‬ובמשך ‪ 25‬השנים שבין‬
‫‪ 1980‬ל‪ 2005-‬עלתה הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ ב‪ Cº0.4-‬בערך (ראו גרף)‪.‬‬

‫נבחן את העדויות העיקריות להתחממות הגלובלית‪ ,‬שנאספו ברחבי העולם בעשורים האחרונים‪:‬‬

‫‪ .1‬עלייה בשכיחותם ובעוצמתם של אירועי מזג אוויר‬

‫קיצוניים – ב‪ 30-‬השנים האחרונות שכיחותם של‬
‫אירועים קיצוניים‪ ,‬ובעיקר של גלי חום ממושכים‪,‬‬
‫נמצאת בעלייה מתמדת‪ .‬ועם זאת‪ ,‬מספר הימים‬
‫ששררו בהם תנאי קרה וכפור נמצא בירידה מתמדת‪.‬‬
‫בנוסף מתרחשים אירועים שהם חריגים בעוצמתם –‬
‫לדוגמה‪ ,‬בגל החום שפקד את אירופה בקיץ ‪2003‬‬
‫הגיעו הטמפרטורות עד למעלה מ‪ .Cº40-‬האירוע‪,‬‬
‫שבו נספו כ‪ 35,000-‬איש(!) היה אירוע חריג שלא‬
‫גל החום שפקד את אירופה בשנת ‪ 2003‬גרם לאנשים רבים‬ ‫היה דומה לו בכל ההיסטוריה המוכרת‪ .‬גלי החום‪,‬‬
‫לצאת מבתיהם וממקומות העבודה שלהם ולבקש הקלה‬
‫מהחום הכבד בצורות שונות ומשונות‪ .‬בתמונה‪ :‬אנשים‬ ‫והרוחות היבשות המתלוות לגלי החום‪ ,‬גרמו‬
‫ובעלי חיים במימי נהר סיין שבפאריס‬ ‫להתפרצות של שרפות על פני שטחים עצומים‬
‫באזורים שונים בעולם ‪ -‬בספרד ובפורטוגל‪ ,‬באוסטרליה‪ ,‬בדרום מערב‬
‫* האזורים הטרופיים – האזורים‬
‫המשתרעים בתחום שבין קו הרוחב‬ ‫ארצות הברית‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ °23.5‬צפון (חוג הסרטן)‪ ,‬וקו‬
‫הרוחב ‪ °23.5‬דרום (חוג הגדי)‪.‬‬

‫* האזורים הסובטרופיים – האזורים‬

‫המשתרעים ‪2‬‬
‫בתחום שבין קווי הרוחב‬
‫‪ °23.5‬צפון ודרום ועד קווי הרוחב‬
‫‪ °40‬צפון ודרום‪.‬‬
 ‫‪ .2‬שינויים בתפרוסת המשקעים –העלייה בטמפרטורות גורמת‬
‫לשינויים בתפרוסת המשקעים בעולם‪ .‬אזורים רבים בעולם‬
‫סובלים כבר כיום מתקופות ארוכות של בַצורת‪ ,‬הנמשכות‬
‫לעתים כמה שנים רצופות‪ .‬הבצורות הממושכות מתרחשות‬
‫בשטחים נרחבים בעולם‪ ,‬בפרט באזורים הטרופיים* ובאזורים‬
‫הסובטרופיים‪ *.‬בעקבות בַצורות אלה מחריפות תופעות של‬
‫פגיעה בחקלאות ובייצור המזון‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אפילו במדינה‬
‫מפותחת כמו ארה"ב יש ירידה ביבולי החיטה בגלל ירידה‬
‫עקבית בכמויות המשקעים במרכז המדינה‪.‬‬
‫במקביל לעלייה בתופעות הבצורת‪ ,‬יש אזורים הסובלים מעלייה‬
‫בצורת קשה באתיופיה בשנת ‪ – 2006‬נשים‬ ‫בכמות המשקעים‪ ,‬ובעקבות המשקעים מתרחשים שיטפונות‬
‫עומדות בתור לחלוקת מים במחוז אורומִייָה‪.‬‬ ‫שעוצמתם מתחזקת ותדירותם הולכת וגוברת‪.‬‬
‫הבצורת החריפה והממושכת בשנה זאת השאירה‬
‫‪ .3‬עלייה בשכיחותן ובעוצמתן של סופות ההוריקן ‪ -‬סופות‬
‫כ‪ 730,000-‬אתיופים במאבק על קיומם ללא‬
‫ההוריקן ההרסניות נוצרות כתוצאה מהתאדות של מֵי‬
‫האוקיינוסים באזורים הטרופיים‪ .‬מאחר שהטמפרטורה‬
‫של פני האוקיינוסים עולה‪ ,‬עולה קצב ההתאדות של‬
‫המים‪ ,‬מנגנון הסופה "שואב" כמויות מים גדולות יותר‪,‬‬
‫והסופות הופכות לשכיחות יותר ועזות יותר‪ .‬מן התקשורת‬
‫זכורות במיוחד הסופות "קטרינה" ו"ריטה"‪ ,‬שגרמו בשנת‬
‫‪ 2005‬לנזקים עצומים בנפש וברכוש בחוף הדרומי של‬
‫ארה"ב‪( .‬עוד על סופות ההוריקן ראו בפרק ‪).00‬‬

‫הוריקן‪ ,‬טייפון‪ ,‬ציקלון‬

‫ב‪ 29-‬באוגוסט ‪ 2005‬הכתה סופת ההוריקן "קטרינה"‬
‫להן‬ ‫עצוםויש‬
‫בעיר ניו‬ ‫הטרופיים‪,‬‬ ‫האזורים‬
‫וגרמה להרס‬ ‫שלהברית‬ ‫החמימים‬
‫ארצות‬ ‫הסופות הטרופיות נוצרות מעל מימי האוקיינוסים בדרום‬
‫כינויים שונים‪ :‬באוקיינוס האטלנטי סופה כזאת נקראת "הוריקן"‪ ,‬באוקיינוס השקט היא נקראת‬
‫שבסביבתה‬ ‫וביישובים‬ ‫אורלינס‬
‫"טייפון"‪ ,‬ובאוקיינוס ההודי מכנים אותה "ציקלון"‪.‬‬
‫הוריקנים הפוגעים בחופי ארצות הברית זוכים לתהודה תקשורתית בעולם כולו‪ ,‬אך סופות כאלה‬
‫מכות באזורים רבים בעולם‪ ,‬פוגעות בנפש וברכוש‪ ,‬ולא תמיד זוכות לפרסום‪ .‬למשל‪ ,‬הטייפון‬
‫המכונה נַגְר ִיס‪ ,‬ששטף את מִיאנ ְמר (בורמה) ב‪ 2-‬במאי ‪ 2008‬וגרם למותם של כ‪ 120,000-‬נפש‬
‫ולפגיעה ברכושם של מאות‪-‬אלפי תושבים‪ .‬סופה זאת נחשבת לשנייה בעוצמתה בין הסופות‬
‫הטרופיות שתועדו במהלך ההיסטוריה האנושית‪ ,‬והיא לא זכתה להד תקשורתי הדומה לפרסום‬
‫שהסופה "קתרינה"‪ ,‬שפגעה בדרום ארצות הברית‪ ,‬זכתה לו‪.‬‬

‫? א‪ .‬מהו הקשר האפשרי בין השכיחות הגוברת של סופות ההוריקן לבין ההתחממות‬
‫הגלובלית?‬

‫ב‪ .‬כיצד ההתחממות הגלובלית גורמת להתארכות עונת ההוריקנים?‬

‫‪3‬‬
 ‫‪ .4‬ירידה בכמות השלג* – כמות השלג היורדת על פני כדור הארץ פוחתת‪ ,‬ופוחת‬
‫גם כיסוי השלג שנותר ברכסי ההרים כשלג‪-‬עַד‪ .‬תצלומי לוויין מלמדים על‬
‫ירידה של ‪ 5%‬בכמות השלג הנמצאת על היבשות‪ .‬משום כך מצטמצמת גם‬
‫כמותם של מֵי הפשרת השלגים‪ ,‬הנחשבים למקור מים איכותי וחשוב‪.‬‬

‫‪ .5‬צמצום שטחם ונפחם של קרחונים ‪ -‬במהלך המאה ה‪ 20-‬חלה הפשרה הולכת‬

‫וגוברת של קרחוני הקטבים ושל קרחונים יבשתיים (למשל‪ ,‬בגרנלנד‪ ,‬באלפים‪,‬‬
‫בהימאליה‪ ,‬בפטגוניה)‪ ,‬ומשום כך מצטמצם שטחו של כיסוי הקרח בעולם‪,‬‬
‫והנפח שלו מצטמק‪ .‬ההפשרה גורמת ליצירת סדקים גדולים במעטה הקרח‪,‬‬
‫תמונות פסגת הר קילימנג'רו‪,‬‬
‫ההר הגבוה ביותר באפריקה‬ ‫להתנתקות של שברי קרחונים ולסחיפתם למי האוקיינוסים‪ .‬תופעה זאת נצפֵית‬
‫שצולמו ב‪ 2-‬מועדים שונים‬ ‫בתדירות הולכת וגוברת באנטארקטיקה‪ ,‬בכיפת הקרח הארקטית ובקרחונים‬
‫בשנת ‪ 1993‬ובשנת ‪ .2006‬כפי‬ ‫יבשתיים גדולים אחרים‪.‬‬
‫שאפשר לראות בתמונות‪ ,‬כמותו‬
‫של שלג‪-‬העַד המצטבר על‬
‫משקעים ובעוד‬
‫הנוצר‬ ‫של ופוחתת‪,‬‬ ‫הולכת‬
‫הפסגה סוג‬
‫* שלג –‬
‫על‬ ‫שלג‬ ‫ִיוָותר‬ ‫י‬ ‫לא‬ ‫שנים‬
‫בטמפרטורה של פחות מ‪,c°0-‬‬ ‫כמה‬
‫כאשר גבישי קרח הנוצרים‬
‫בעננים מתלכדים ויורדים אל‬
‫הקרקע בצורת פתיתי שלג‬
‫קפואים‪.‬‬

‫* קרחון ‪ -‬גוש קרח גדול‪ ,‬הנוצר‬

‫כתוצאה מהתהדקות ומהתלכדות‬
‫של שלג‪ .‬באזורים שבהם שורר‬
‫אקלים קר במיוחד‪ ,‬הקרחונים‬
‫נפוצים בראשי ההרים הגבוהים‬
‫ובאזורי הקטבים‪.‬‬

‫סדקים הנוצרים בקרחון באנטארקטיקה ‪ -‬תצלום לוויין‬

‫שטח הכיסוי והעובי של שכבת הקרח באזור הקוטב הצפוני בשנת‬

‫‪ ,1950‬ושטח הקרח ועוביו הצפויים לשנת ‪ .2050‬עובייה של שכבת‬
‫הקרח של הקוטב הצפוני מצטמצם‪ .‬כיצד יֵיראה כדור הארץ ללא‬
‫כיפות הקרח? ומה יהיה האקלים בעתיד‪ ,‬בעולם שבו אין קרח‬

‫‪4‬‬
 ‫אפשר לראות בגרף כי נפח הקרחונים בעולם‬
‫נמצא בירידה מתמדת מאז שנות ה‪ .60-‬מעניין‬
‫בנפח‪,‬‬
‫שנתיבנפח‪,‬‬
‫מצטבר‬‫שינוי‬
‫שינוי‬
‫מטרים‬
‫מטרים‬‫במיליארד‬
‫במיליארד‬ ‫לציין כי הירידה בנפח הקרחונים אינה אחידה‬
‫מעוקבים‬
‫מעוקבים‬ ‫‪ -‬יש שנים שבהן נפחם יורד בתלילות‪ ,‬יש שנים‬
‫שבהן הוא יורד ירידה מתונה‪ ,‬ויש שנים שבהן‬
‫נפח הקרח עולה‪ .‬שימו לב לשנים יוצאות דופן ‪-‬‬
‫‪ 1982 ,1963‬ו‪ .1991-‬בשנים אלה שררו‬
‫חורפים קרים במיוחד בעקבות התפרצויות‬
‫עזות של הרי געש‪ .‬התפרצות עזה של הר געש‬
‫מעיפה אל האטמוספרה כמויות גדולות של‬
‫אפר וגזים‪ ,‬המתפזרים בתוך שבועות ספורים‬
‫למרחקים עצומים‪ .‬מעטֵה האפר והגזים‬
‫מפחית מקרינת השמש המגיעה אל פני השטח‪,‬‬
‫לירידה של הטמפרטורות ולעלייה בכמות‬
‫המשקעים‪( .‬עוד על התפרצויות געשיות ראו‬
‫עמ' ‪.)00‬‬
‫הירידה המהירה בנפח הקרחונים על פני כדור הארץ בין השנים‬
‫‪.2005-1960‬‬

‫? א‪ .‬עיינו בטקסט או בגרף וציינו ‪ 2‬תופעות הקשורות לנפח הקרחונים על פני כדור הארץ‪ .‬תארו את‬
‫ביטויה של כל אחת מהתופעות בגרף‪.‬‬ ‫‪ .6‬עליית מפלס‬
‫מי הים –‬
‫ב‪ .‬עיינו בגרף ובדקו את הנתונים הבאים‪:‬‬
‫הפשרת‬
‫•בכמה מיליארדי מ"ק (מטרים מעוקבים) הצטמק נפח הקרח בשנת ‪ ?1961‬ובכמה מ"ק עלה‬ ‫הקרחונים‬
‫? א‪ .‬מצאו באטלס ‪ 5‬אזורים בעולם (מלבד אלה‬
‫נפחו לאחר התפרצות הר הגעש פינטובו‪ ,‬בשנת ‪?1991‬‬
‫המוזכרים בטקסט) העלולים לסבול מהצפות‬ ‫בקטבים‬
‫•בכמה מיליארד מ"ק הצטמק נפח הקרח בין השנים ‪?1965-1985‬‬
‫נרחבות אִם וכאשר מפלס מי האוקיינוסים‬ ‫מביאה‬
‫לעלות‪ .‬בין ‪ 1960‬ל‪?2005-‬‬
‫נפח הקרח‬ ‫•בכמה מסתכמת הירידה המצטברת של‬
‫ימשיך‬
‫תוספת של‬
‫ב‪ .‬ציינו ‪ 3‬אזורים סביב הים התיכון שבהם‬ ‫כמויות מים עצומות לאוקיינוסים‪ ,‬ועל כן מפלס‬
‫תהיה השפעה לעליית מפלס המים וציינו מה‬
‫פני המים באוקיינוסים נמצא במגמת עלייה‪.‬‬
‫הדמיה של חופי בנגלדש כיום (שנת ‪ )2009‬ובשנת ‪– 2080‬‬
‫היא‪.‬‬
‫‪ 17‬מיליון בני אדם יאבדו את בתיהם בעקבות ההצפות‪ ,‬ו‪-‬‬ ‫העלייה במפלס המים באוקיינוסים היא איטית‪,‬‬
‫‪ 22,000‬קמ"ר יכוסו במי הים‬ ‫אולם נראה כי זוהי מגמה יציבה ומתמשכת‪ .‬משנת‬
‫‪ 1870‬ועד לשנת ‪ 2007‬עלה המפלס ב‪ 200-‬מ"מ‪ .‬קצב עליית המפלס גובר בשנים‬
‫האחרונות‪ :‬עלייה של ‪ 3‬מ"מ לשנה בין שנת ‪ 1993‬לשנת ‪ .2003‬אם תימשך עליית המפלס‬
‫ללא הפוגה‪ ,‬גם אם בקצב איטי ‪ -‬עד שנת ‪ 2080‬יעלה המפלס של מי האוקיינוסים ב‪40-‬‬
‫ס"מ בממוצע‪ ,‬ואזורי חוף מישוריים השוכנים לחופי האוקיינוסים יוצפו‪ .‬לפי התחזיות ‪-‬‬
‫בנגלה‪-‬דש‪ ,‬שמרבית אוכלוסייתה החקלאית מתגוררת באזורים שגובהם נמוך ממפלס מי‬
‫האוקיינוס ההודי‪ ,‬תאבד כ‪ 16%-‬משטחה היבשתי‪ ,‬ו‪ 17-‬מיליון איש יאבדו את בתיהם;‬

‫‪5‬‬
 ‫מצרַים‪ ,‬שמרבית אוכלוסייתה שוכנת בדלתא של הנילוס‪ ,‬תיפגע קשות מעליית מפלס מי‬
‫הים‪ ,‬וגם מדינה מפותחת כמו הולנד‪ ,‬הידועה בזכות הסכרים המגינים עליה מהים הצפוני‪,‬‬
‫תיאלץ להתמודד עם המפלס העולה על ידי בניית סכרים ענקיים‪ ,‬חדשים וגבוהים יותר‪.‬‬
‫(מסגרת הרחבה)‬

‫האיים המלדיביים‬

‫כבר בעשור הראשון של המאה ה‪ 21-‬עלולים המים להציף ולכסות איים באוקיינוס‬
‫השקט ובאוקיינוס ההודי‪300,000 .‬‬
‫התושבים של הרפובליקה המוסלמית‬
‫של האיים המלדיביים ‪ -‬קבוצה של איים‬
‫∗ עיינו באתר‬ ‫באוקיינוס ההודי ‪ -‬כבר מודאגים‪.‬‬
‫‪http://geology.com/sea-level-‬‬
‫‪rise/netherlands.shtml‬‬ ‫מדינת האיים הזאת מורכבת משרשרת‬
‫של כ‪ 500-‬איים (כרבע מהם מיושבים)‬
‫כדי לראות כיצד ישתנה שטחן היבשתי‬
‫של מדינות שונות לנוכח השינויים‬ ‫הנמצאים כ‪ 700-‬ק"מ דרומית לסרי‬
‫העתידיים במפלס מי האוקיינוסים‪.‬‬
‫לנקה שבאוקיינוס ההודי‪ .‬הנקודה‬
‫הגבוהה ביותר באיים מתנשאת לגובה‬
‫של ‪ 2.4‬מ' מעל לפני הים‪ ,‬ואילו רוב‬
‫המדינה נמצאת בגובה של ‪ 1.5‬מ' מעל‬
‫האי אדו בקבוצת האיים הדרומית של המלדיביים‪ .‬עלייה של מפלס מי‬
‫הים‪ ,‬ואפילו מתונה בלבד‪ ,‬תציף חלקים גדולים מכפרי התושבים ומכפרי‬ ‫לפני הים‪ .‬אם תימשך ההתחממות של‬
‫הנופש באיים‬
‫כדור הארץ‪ ,‬ומפלס מי הים יעלה‪,‬‬
‫חלקים גדולים של המדינה יוצפו בגלי הים וישקעו תחתיהם‪ .‬ממשלת האיים‬
‫המלדיביים‪ ,‬אשר החליטה להתכונן לקראת התרחיש המאיים ולקנות קרקע חלופית‬
‫במקום בטוח יותר‪ ,‬סבורה כי הודו וסרי לנקה הן יעדים מתאימים למעבר של תושבי‬
‫האיים במקרה של הצפות‪ ,‬משום שאקלימן וגם התרבות של תושביהן דומים לאלה של‬
‫תושבי האיים‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫ז‪ .‬האטה של הזרימה העמוקה (זרמי הים*) באוקיינוסים ‪ -‬מי הקרחונים המופשרים הם‬
‫* זרם ים‪ ,‬זרם ימי –‬
‫זרימה‪ ,‬תנועה‪ ,‬של‬ ‫מים "מתוקים"‪ ,‬שהמשקל הסגולי שלהם נמוך יותר מזה של מי‪-‬הים המלוחים‪ .‬משום כך‬
‫מים בים‪ ,‬הנובעת‬ ‫הם אינם מתערבבים במי הים אלא "צפים" מעליהם בשכבה נפרדת‪ .‬תהליך זה מביא‬
‫מגורמים שונים כמו‬
‫הבדלי טמפרטורות‬ ‫להאטה של הזרימה העמוקה באוקיינוסים‪ ,‬לשינויים במערך זרמי הים ואף להפסקת‬
‫במים או מליחות‬ ‫זרימתם בעתיד‪.‬‬
‫המים‪ ,‬וכן מרוחות‬
‫הנושבות באזור הים‪.‬‬ ‫השינויים הצפויים בזרמי הים עלולים להשפיע על האקלים באזורים הסמוכים להם‪ ,‬וכן‬
‫על תפוצת בעלי החיים הימיים (למשל‪ ,‬על כמות‬
‫הדגה)‪ .‬לדוגמה‪ ,‬זרם הגולף הוא זרם ימי חם‬
‫המגיע מאזור מפרץ מכסיקו אל חופי מערב‬
‫אירופה וצפונה‪ .‬זרם זה‪ ,‬הוא שגורם לאקלים‬
‫חמים יחסית באזורים אלה‪ .‬אם יחולו שינויים‬
‫בזרם הגולף‪ ,‬יש חשש שהטמפרטורות במערב‬
‫אירופה ירדו‪.‬‬

‫‪.8‬קרקעות קפואות הופכות לביצות טובעניות –‬

‫בגלל העלייה בטמפרטורות‪ ,‬קרקעות קפואות‬
‫המצויות באזור סיביר‪ ,‬צפון קנדה ואלסקה‪,‬‬
‫מתחילות להפשיר באיטיות‪ .‬הקרח שמתחת‬
‫בתים בכפר בצפון קנדה שקרסו כתוצאה מהפשרת הקרקע‬ ‫לפני השטח מפשיר וחוזר למצב צבירה נוזלי‪,‬‬
‫הקפואה בעונת הקיץ‬
‫ומשטחי קרח מוצקים הופכים לביצות‬
‫טובעניות‪ .‬בניינים שיסודותיהם היו נטועים‬
‫בקרקע קפואה (הקרויה ‪ )Permafrost‬מתחילים לקרוס‪ ,‬ורבים אחרים‬
‫נחלשים ונמצאים בסכנת התמוטטות‪ .‬גם תשתיות כמו מסילות רכבת‬
‫ועמודי מתח גבוה נמצאים בסכנת קריסה והתמוטטות‪.‬‬
‫‪.9‬לבלוב מוקדם – בגלל העלייה בטמפרטורת הקרקע ‪ -‬בשנים האחרונות‬
‫תופעות של לבלוב ונביטה‪ ,‬המעידות על ראשית האביב‪ ,‬מתרחשות בכל‬
‫רחבי העולם בזמן מוקדם בכמה ימים מזמן התרחשותם לפני כמה‬
‫עשורים‪.‬‬
‫‪ .10‬הכחדת מינים ופלישת מינים ‪ -‬האיגוד הבינלאומי לשמירת הטבע‪,‬‬
‫‪ ,IUCN‬מפרסם מדי שנה את ה"רשימה האדומה" ‪ -‬רשימת המינים של‬
‫בעלי חיים ושל צמחים‪ ,‬שסכנת ההכחדה מאיימת עליהם ביותר‪ .‬חלק גדול‬
‫מהם הם מינים הרגישים לשינוי בטמפרטורה ולתופעות נִלוות‪ .‬הדוגמה‬
‫קוף האורַנְג‪-‬אוטָן‪ ,‬החי באסיה‪,‬‬ ‫המפורסמת ביותר למינים של בעלי חיים הנפגעים משינויי האקלים היא‬
‫הוא אחד ממיני בעלי החיים‬ ‫דובֵי הקוטב‪ .‬הדובים ניזונים בעיקר ממינים שונים של כלבי ים שהם‬
‫המצויים בסכנת הכחדה‪ .‬הסיבה‬
‫העיקרית להיעלמותו של מין זה‬ ‫לוכדים כשאלה עולים ממי הים לחורי נשימה – חורים שהם יוצרים בקרח‬
‫היא הבַצורות הממושכות‬ ‫כדי לנשום‪ .‬משטחי הקרח ההולכים ומתמעטים מאלצים את הדובים‬
‫והתכופות ושריפות היער‬ ‫לשחות למרחקים גדֵלים והולכים במטרה להשיג את מזונם‪ .‬כך גדֵלה‬
‫המתרחשות ביערות שהוא חי בהם‬
‫הסכנה להכחדתם‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫בקרב מינים רבים מתרחשים גם שינויים בתפוצה – אלה פולשים לאזורים‬
‫∗ תוכלו לעיין ברשימה האדומה‬
‫באתר‪:‬‬ ‫שהתנאים בהם השתנו לטובתם‪ ,‬והם דוחקים החוצה מינים מקומיים‪ .‬כך‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬מינים של דגים שסביבת המחיה שלהם הייתה האוקיינוס ההודי‪,‬‬
‫‪http://www.iucn.org/about/‬‬
‫שמֵימָיו חמימים‪ ,‬התפשטו דרך תעלת סואץ אל הים התיכון‪,‬‬
‫‪work/programmes/species/‬‬
‫‪/red_list‬‬ ‫שטמפרטורת המים בו התחממה בעשורים האחרונים‪ .‬תוך כדי כך דחקו‬
‫מיני דגים אלה אוכלוסיות של דגים מקומיים‪ .‬דוגמה נוספת לפלישתם של מיני בעלי חיים הם‬
‫נחילי ענק של מדוזות המתפשטים באוקיינוסים‪ ,‬שכן המים החמימים אידיאליים לגידולן של‬
‫המדוזות‪.‬‬
‫‪.11‬התפשטות גורמי מחלות – העלייה בטמפרטורות גורמת להתפשטות של חרקים‪,‬‬
‫מכרסמים ודומיהם‪ ,‬הנושאים מחלות שונות‪ ,‬לעבֵר אזורים שהם לא היו קיימים בהם‬
‫בעבר‪ .‬לדוגמה ‪ -‬יתושי האנופלס המפיצים את מחלת המָלַרְיָה נתגלו באזורים שבעבר‬
‫שררו בהם טמפרטורות נמוכות שלא איפשרו את קיומם‪ ,‬ואילו כיום‪ ,‬בעקבות העלייה‬
‫בטמפרטורות‪ ,‬נוצרו תנאים נוחים לקיומם‪ .‬כך אזורי המִחיה של יתושי האנופלס‬
‫מתרחבים מהאזורים הטרופיים לכיוון אזורי האקלים הממוזג ולכיוון האזורים‬
‫ההרריים‪ ,‬וגוברת הסכנה להתפשטות מגֵפת המלריה באזורים אלה‪.‬‬

‫(מסגרת הרחבה)‬

‫תריסר הקטלניים‬

‫בשנים האחרונות‪ ,‬בגלל העלייה בטמפרטורה‪ ,‬מתרחבים אזורי המחיה של נושאי‬

‫מחלות מידבקות שונות‪ ,‬כמו יתושים‪ ,‬מכרסמים וקרציות‪ ,‬וכתוצאה מכך נפגעים‬
‫ממחלות אלה יותר ויותר חיות בר‪ ,‬חיות בית‪ ,‬ואף בני אדם‪ .‬לפגיעה הבריאותית מתלווה‬
‫גם פגיעה כלכלית‪ ,‬המאיימת בעיקר על ענפי הגידול והמסחר של חיות המשק – בקר‪,‬‬
‫צאן ועופות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ההתפרצות של מחלת שפעת העופות‪ ,‬באמצע שנות ה‪ 90-‬של‬
‫המאה העשרים‪ ,‬גרמה לנזק של כ‪ 100-‬מיליארדי דולרים ברחבי העולם‪.‬‬

‫? הסבירו מדוע יש צורך‬ ‫מומחי בריאות מהאגודה העולמית לשימור בעלי החיים ומהאקדמיה למדעים‬
‫בשני סוגי המידע ‪ -‬אודות‬
‫בעלי החיים ונושאי‬ ‫של ארצות הברית פרסמו רשימה של ‪ 12‬מחלות העלולות להתפשט לאזורים‬
‫המחלות‪ ,‬ואודות‬ ‫חדשים כתוצאה משינויי האקלים‪ .‬כדי לקבל תחזית מדויקת להתפשטותן של‬
‫האקלים ‪ -‬כדי לאתֵר‬
‫אזורים המצויים בסכנה‬ ‫מחלות אלה ולהיערך לטיפול בהן‪ ,‬נאסף מידע משני תחומים – מידע על המצב‬
‫של התפשטות מחלות‪.‬‬ ‫הבריאותי של חיות הבר ועל התפוצה של נושאי המחלות‪ ,‬ומידע מטאורולוגי‬
‫על שינויי אקלים ועל תופעות מזג אוויר חריגות‪ .‬הצלבַת המידע משני התחומים‬
‫באזור צפון‪-‬מערב סין המִדבור מהווה איום ממשי‪ .‬למעלה משליש‬ ‫מאפשרת לאתֵר אזורים שבהם רמת הסיכון‬
‫מן האדמות שהיו פוריות בעבר הפכו בעקבות ניצול יתר של‬
‫הקרקע והמים ובעקבות בצורות ממושכות ללא ראויות לעיבוד‪.‬‬ ‫למחלות מסוימות היא גבוהה‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬ילד מביט על דיונות החול המאיימות לכסות חלקים‬
‫מכפרו‬ ‫היערכות כזאת איפשרה‪ ,‬למשל‪ ,‬גילוי‬
‫מוקדם של קופים החולים בקדחת הצהובה‬
‫(תמונה מסוכנות ‪)AP‬‬
‫(מחלה המועברת על ידי יתושים) באזורים‬

‫‪8‬‬
 ‫מסוימים בברזיל ובארגנטינה‪ .‬בעקבות גילוי המחלה בקרב הקופים חוסנו תושבי‬
‫האזורים האלה נגד מחלת הקדחת הצהובה‪.‬‬

‫‪.12‬התגברות תופעת המדבור ‪ -‬המִדבור הוא תופעה שבה הקרקע באזורים מסוימים‪ ,‬בעיקר‬
‫בשולי המדבריות‪ ,‬מאבדת מפוריותה ואינה מאפשרת קיום בסיסי‪ .‬תופעה זאת נובעת‬
‫משילוב של כמה גורמים‪ ,‬שחלקם קשורים לפעילות האדם – ביקוש הולך וגדל לשטחים‬
‫חקלאיים לאוכלוסייה הגדֵלה‪ ,‬שימוש יתר במקורות המים‪ ,‬ניצול יתר של קרקעות‬
‫לגידולים חקלאיים ולמרעה‪ ,‬שימוש נרחב בחומרי דישון והדברה וכדומה‪ .‬חלק מן‬
‫הגורמים למִדבור קשורים לשינויי האקלים – העלייה בטמפרטורות והירידה בכמויות‬
‫הגשמים באזורים אלה‪.‬‬
‫תהליך המִדבור מאיים על רבע משטחן של היבשות של כדור הארץ‪ ,‬ועל מקור פרנסתם של‬
‫למעלה ממיליארד בני אדם‪ .‬מרבית האזורים שסכנת המִדבור נשקפת להם משתרעים‬
‫בשוליהם של חמשת אזורי המדבר העיקריים (ראו מפה)‪ ,‬השוכנים ב"רצועת המדבריות" ‪ -‬בין‬
‫קווי הרוחב ‪ °30-°15‬צפון ודרום (שבשוליה שוכנת גם ישראל)‪.‬‬
‫? סכמו את התופעות המעידות על‬ ‫בשנת ‪ 1997‬התקיימה ועידה בינלאומית שעסקה במלחמה במִדבור‪ .‬בוועידה‬
‫ההתחממות הגלובלית בטבלה‬
‫שתכלול את הטורים הבאים‪ :‬שֵם‬ ‫צוין כי הסובלת העיקרית מתהליכי המִדבור היא יבשת אפריקה‪ ,‬אשר ‪66%‬‬
‫התופעה‪ ,‬השינוי הנובע ממנה‪,‬‬ ‫משטחי הקרקע שלה הם צחיחים או צחיחים למחצה‪ .‬ואכן‪ ,‬אזורים נרחבים‬
‫השפעת התופעה על בני האדם‪ ,‬מה‬
‫צפוי עם התגברות התופעה‪ ,‬האם‬ ‫באפריקה הפכו למדבר‪ ,‬ותושביהם של אזורים אלה סובלים מרעב וממחסור‬
‫תהיה לה השפעה על ישראל‪ ,‬ואם‬ ‫במים לשתייה‪ .‬כן צוין במסקנות הוועידה כי ‪ 31%‬משטחה של ספרד נמצאים‬
‫כן – מהי ההשפעה‪.‬‬
‫בסכנת מִדבור‪ ,‬כ‪ 40%-‬משטחה של ארצות הברית נחשבים פגיעים למִדבור‪,‬‬
‫? בחרו אחת מן התופעות‬ ‫מפת אזורי המדבר בעולם‬ ‫וסין איבדה בתהליך‬
‫המעידות על ההתחממות‬
‫הגלובלית בימינו‪ ,‬וחפשו חומר‬ ‫המִדבור ‪ 92,000‬קמ"ר‬
‫נוסף אודותיה‪ .‬בחרו אמצעים‬
‫חזותיים (תמונות‪ ,‬גרפים וכדומה)‬ ‫מאז שנות ה‪ 50-‬של‬
‫והסבירו איך התופעה באה לידי‬ ‫המאה העשרים‪.‬‬
‫ביטוי באמצעי שבחרתם‪.‬‬

‫מדוע מתרחשת‬
‫ההתחממות‬
‫הגלובלית?‬
‫במערכת האקלים של כדור הארץ משתתפים גורמים רבים‪ :‬קרינת השמש‪ ,‬האטְמוסְפֵרָה (כיסוי‬
‫הגזים העוטף את כדור הארץ)‪ ,‬ההִידְרוסְפֵרָה (האוקיינוסים‪ ,‬הימים‪ ,‬הנהרות‪ ,‬האגמים)‪,‬‬
‫הלִיתוסְפֵרָה (קרום כדור הארץ המוצק ופני השטח והנוף)‪ ,‬הבִיוסְפֵרָה (עולם החי‪ ,‬על הצמחים‬
‫ובעלי החיים שבו‪ ,‬כולל בני האדם) והקַרְיוסְפֵרָה (כיפות הקרח בקטבים והקרח ביבשות)‪.‬‬
‫מערכת האקלים היא מערכת מורכבת ורגישה לשינויים‪ ,‬ובין הגורמים המשתתפים בה מתקיימים‬
‫קשרי גומלין‪ .‬כל מרכיב במערכת משפיע על המרכיבים האחרים‪ ,‬ובו בזמן גם מושפע מהם‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫קרינת השמש היא מקור האנרגיה של מערכת האקלים‪ ,‬והיא הגורם המרכזי בהשפעתו על‬
‫התהליכים המתרחשים במערכת זאת‪ .‬השמש מייצרת קרינה המגיעה אל כדור הארץ‪ .‬חלק‬
‫מהקרינה מוחזר אל החלל; חלק אחר נבלע בגזים‪ ,‬באדי המים ובעננים שבאטמוספרה; וחלק‬
‫נוסף נבלע בפני כדור הארץ‪ ,‬ואז הוא נפלט חזרה אל האטמוספרה בצורת אנרגיה של חום‪ .‬מכאן‬
‫מסתבר שהחום השורר באטמוספרה של כדור הארץ‪ ,‬מקורו בפני הארץ (ולא בקרינת השמש‬
‫הישירה‪ ,‬כפי שאנחנו נוטים לחשוב)‪.‬‬

‫במערכת האנרגיה שבין השמש ובין כדור הארץ מתקיים מאזן בין הכניסה של אנרגיית הקרינה‬
‫של השמש אל האטמוספרה ואל כדור הארץ‪ ,‬ובין היציאה של אנרגיה זאת מהאטמוספרה ומכדור‬
‫הארץ‪ .‬כל שינוי במאזן זה יכול לגרום לשינויים במערכת האקלים‪ .‬ארגון ‪IPCC‬‬
‫‪ - ))Intergovernmental Panel on Climate Changes‬הוועדה הבין‪-‬ממשלתית‬
‫לחקר שינויי האקלים‪ ,‬וכן מדענים בכל רחבי העולם‪ ,‬קובעים כי כיום מתקיימים שינויים במאזן‬
‫האנרגיה‪ ,‬ובעקבותיהם נגרמים שינויי האקלים ובכללם ההתחממות הגלובלית‪ .‬עוד הם קובעים‬
‫כי למעשי האדם יש חלק מכריע בשינויים אלה‪ .‬נסביר את מהותו של מאזן האנרגיה ואת חלקו‬
‫של האדם בהפרתו‪.‬‬

‫מאזן האנרגיה‬
‫* אטום ‪ -‬החלק הקטן‬
‫ביותר של יסוד כימי‬ ‫האנרגיה המגיעה מהשמש לכדור הארץ באופן מתמשך ובכמות עצומה מניעה ומחוללת את‬
‫המכיל את כל תכונותיו‬
‫של היסוד ‪.‬‬ ‫מערכת הזרימה העולמית של הרוחות‪ ,‬את ההבדלים בין עונות השנה‪ ,‬את תופעות מזג‬
‫האוויר‪ ,‬ואפילו את המערבולות והזרמים באוקיינוסים‪.‬‬
‫* אורך גל ‪ -‬המרחק בין‬
‫השיאים של שני גלים סמוכים‬
‫בתנועה גלית (כגון תנועתם של‬ ‫מקורה של אנרגיית השמש הוא בתהליכים גרעיניים המתרחשים בתוך השמש‪.‬‬
‫גלי האור‪ ,‬גלי הקול או גלי‬ ‫בתהליכים אלה מתרחשים שינויים במבנה הבסיסי של האטומים* של יסודות‬
‫המים)‪ .‬אורכי הגל השונים‬ ‫מסוימים‪ ,‬ונוצרות אנרגיות בעלות עוצמה אדירה‪ .‬השמש‪ ,‬כמו כוכבים רבים‬
‫נמדדים ביחידות ננומטר‪.‬‬
‫טר = מילימיקרון‪,‬‬
‫(נ ָנומֶ ֶ‬ ‫מסוגה‪ ,‬פולטת את האנרגיה שלה בצורת קרינה המתפשטת ומתקדמת בחלל‬
‫מיליונית המילימטר‪).‬‬ ‫בגלים הנעים במהירות האור – מהירות של כ‪ 300,000-‬ק"מ בשנייה‪ .‬הקרינה‬
‫נפלטת מן השמש באורכי גל* שונים‪.‬‬

‫כלל אורכי הגל של הקרינה הנפלטת מהשמש נקרא בשפה המדעית בשם‬
‫"הַסְפֶקְטְרום הַאֵלֶקְטְרומַגְנֵטִי"‪ *.‬רוב האנרגיה נפלטת מן השמש בקרינה קִצְרַת גַל‪*,‬‬
‫* הספקטרום האלקטרומגנטי ‪ -‬כלל אורכי הגל של הקרינה הנפלטת מהשמש‪:‬‬

‫* קרינה קִצרַת‪-‬גַל ‪ -‬קרינה הנמצאת בתחום אורכי גל שהם קצרים מ‪ 380-‬ננומטר‪ .‬זוהי קרינה אנרגטית ביותר‪ ,‬ולכן‬
‫היא נחשבת למסוכנת‪.‬‬

‫* קרינת רנטגן (קרינת ‪ – )X‬קרינה הנמצאת בתחום אורכי הגל שמתחת ל‪ 10-‬ננומטר‪.‬‬

‫* תחום העַל‪-‬סגול (אולטרה סגול) – קרינה הנמצאת בתחום אורכי הגל שבין ‪ 380-10‬ננומטר‪.‬‬

‫* תחום האור הנראֶה לעין האנושית – קרינה הנמצאת בתחום אורכי הגל שבין ‪ 760-380‬נָנומֶטֶר‪.‬‬

‫‪ 10‬בעין האנושית‪ ,‬והיא‬

‫* קרינה ארוכת גל (קרינה תת‪-‬אדומה‪ ,‬אינפרה אדומה‪ ,‬קרינת חום) ‪ -‬קרינה שאי אפשר לראותה‬
‫נמצאת בתחום אורכי הגל הארוכים מ‪ 760-‬ננומטר‪ ,‬ועד ‪ 1‬מ"מ‪ .‬קרינה זאת מורגשת כחום הנפלט מעצמים שונים‬
‫בהתאם לטמפרטורה שלהם‪ ,‬אולם האנרגיה הכוללת שלה נמוכה‪.‬‬
 ‫הנמצאת בתחום העל‪-‬סגול* ובתחום האור הנראֶה*‪ *.‬העין שלנו אינה מסוגלת לראות את כל‬
‫הספקטרום האלקטרומגנטי‪ ,‬והאור שאנו רואים הוא רק חלק קטן ממנו‪.‬‬

‫* בליעת קרינה ‪ -‬תהליך שבו קרינת‬ ‫הכמות הכוללת (‪ )100%‬של האנרגיה המגיעה מן השמש אל כדור הארץ‪,‬‬
‫השמש נקלטת בתוך גוף ונבלעת‬
‫בתוכו‪ .‬כתוצאה מבליעת הקרינה‬ ‫נחלקת באופן הבא (ראו איור)‪:‬‬
‫עולה הטמפרטורה של הגוף הקולט‬
‫אותה‪.‬‬ ‫•כ‪ 51%-‬עוברים באטמוספרה ללא הפרעה ומגיעים אל פני השטח של כדור‬
‫* החזרת קרינה ‪ -‬תהליך שבו‬ ‫הארץ‪ ,‬נבלעים בהם ומחממים את קרקע היבשות ואת מֵי האוקיינוסים‪.‬‬
‫קרינת השמש פוגעת בדרכה בגופים‬ ‫אנרגיה זאת נפלטת חזרה אל האטמוספרה‪ ,‬ודרכה אל החלל‪ ,‬בצורת קרינה‬
‫שונים (עננים‪ ,‬חלקיקים שונים‪ ,‬פני‬
‫ארוכת גל‪ *,‬הידועה בשם קרינה תת‪-‬אדומה (אינפרה אדומה)* או קרינת‬
‫הקרקע וכדומה)‪ ,‬ומוחזרת אל‬
‫החלל‪.‬‬ ‫חום‪*.‬‬
‫•כ‪ 19%-‬נבלעים* באטמוספרה עצמה‪ ,‬על ידי מולקולות האוויר השונות‪ ,‬וגם הם נפלטים‬
‫חזרה לאטמוספרה כקרינת חום‪.‬‬
‫•כ‪ 30%-‬מוחזרים* ישירות אל החלל‪:‬‬
‫מאזן האנרגיה בכדור הארץ – האנרגיה המגיעה מן השמש‬
‫והאנרגיה המוחזרת והנבלעת בכדור הארץ ובאטמוספרה‬ ‫מהם ‪ 25%‬מוחזרים על ידי העננים ו‪-‬‬
‫גרפיקה – איור ממסע במרחבי האטמוספרה עמ' ‪21‬‬ ‫‪ 5%‬מוחזרים על ידי משטחים בהירים‬
‫המצויים בפני השטח‪.‬‬
‫מאז המאה ה‪ 19-‬מתרחשים שינויים במאזן‬
‫האנרגיה שתואר כאן‪ ,‬והם הם הגורמים‬
‫לשינויי האקלים ולהתחממות הגלובלית‪.‬‬
‫שני השינויים העיקריים הם‪ :‬שינויים בשיעור האלבדו‪ ,‬והתגברות אפקט החממה‪ .‬נסביר אותם‪.‬‬
‫? שערו מה היה קורה אילו‪:‬‬
‫א‪ .‬כמות גדולה יותר של קרינת השמש הייתה מוחזרת אל החלל‪.‬‬
‫‪.1‬החזר אנרגיית השמש‬
‫ב‪ .‬כמות גדולה יותר של קרינת השמש הייתה נבלעת בפני כדור הארץ ובאטמוספרה‪.‬‬ ‫לחלל ‪ -‬האלְבֵדו‬
‫הסבירו כל אחת מההשערות‪.‬‬
‫* אלְבֵדו ‪ -‬שיעור‬ ‫כפי שצייַנו‪ ,‬חלק מן הקרינה של‬
‫ההחזר של קרינת‬ ‫השמש נבלע בפני השטח‪ ,‬וחלק מוחזר מהם אל החלל‪ .‬שיעור ההחזר מתוך סך כל הקרינה‬
‫השמש אל החלל ‪-‬‬ ‫של השמש המגיעה אל כדור הארץ‪ ,‬נקרא "אלְבֵדו‪ *.‬כאשר קרינת השמש פוגעת במשטחים‬
‫באחוזים מתוך סך‬
‫כל הקרינה המגיעה‬ ‫כהים ‪ -‬אחוז גדול ממנה נבלע בהם‪ ,‬ורק אחוז קטן ממנה מוחזר‪ ,‬ולכן משטחים אלה‬
‫אל כדור הארץ‪.‬‬ ‫מוגדרים כ"בעלי אלבֵדו נמוך" (כלומר‪ ,‬אחוז הקרינה המוחזרת מהם הוא נמוך)‪ .‬כאשר‬
‫הקרינה פוגעת במשטחים בהירים ‪ -‬רק אחוז קטן ממנה נבלע בהם‪ ,‬וחלקה הגדול מוחזר‪ ,‬ועל כן‬
‫תרשים המראה שיערי אלבדו ממשטחים שונים בדומה למסע באטמ'‬ ‫הם מוגדרים כ"בעלי אלבֵדו גבוה" (כלומר‪,‬‬
‫עמוד ‪ 23‬בספר הישן‬ ‫אחוז הקרינה המוחזרת מהם הוא גבוה)‪.‬‬

‫לשיעור האלבֵדו יש חשיבות גדולה‪ .‬ככל‬

‫שהאלבֵדו נמוך יותר כן שיעור הקרינה‬
‫הנבלעת בפני כדור הארץ גדול יותר – מפני‬

‫‪11‬‬
 ‫השטח נפלטת קרינת חום בכמות גדולה יותר‪ ,‬ואז פני השטח והאטמוספרה שמעליהם מתחממים‬
‫יותר‪.‬‬

‫השיעור הממוצע של האלבֵדו בעולם כולו הוא כ‪ .30%-‬ואולם‪ ,‬בגלל ההתחממות הגלובלית‬
‫חלים בשיעורי האלבדו כמה שינויים חשובים‪ .‬נבחן שינויים אלה‪.‬‬

‫ההצטמצמות בשטחם של הקרחונים בקטבים גורמת להקטנת שיעור האלבדו‬

‫חלק חשוב של ההחזרה של קרינת השמש מתרחש במשטחי הקרח העצומים המצויים‬
‫בקטבים‪ ,‬ששיעור האלבדו שלהם הוא כמעט ‪ ,80%‬בעוד שהאוקיינוסים הכהים ומשטחי‬
‫היבשות בולעים את מרבית הקרינה‪ .‬הצטמצמות שטחו של כיסוי הקרח מביאה לידי כך‬
‫ששיעור האלבדו של כדור הארץ קטֵן‪ ,‬וכמות גדולה יותר של אנרגיה נבלעת בפני השטח‪.‬‬
‫דודי השמש המותקנים‬ ‫תצפיות שנערכו בשנת ‪ 2008‬הראו שהסתיו באזור הארְקְטי היה חם יותר בשנה זו ב‪-‬‬
‫על גגותיהם של מרבית‬
‫הבתים בישראל‪,‬‬ ‫‪ C°5‬בממוצע לעומת הסתיו בשנה שקדמה לו‪ .‬פעל כאן מנגנון של משוב חיובי‪ *:‬בגלל‬
‫פועלים על פי עקרון‬ ‫הטמפרטורות החמות יחסית ששררו באזור הארקְטי בשנים האחרונות ‪ -‬בעונת הקיץ‬
‫האלבדו ‪ -‬הלוחות‬
‫הקולטים את קרינת‬
‫הפשיר כל הקרח‪ ,‬ובמקום משטחי קרח בהירים נחשפו מֵי האוקיינוס הכהים‪ ,‬שבלעו‬
‫השמש הם כהים‪ ,‬ולכן‬ ‫קרינת שמש רבה‪ .‬בליעת האנרגיה‪ ,‬והחזרתה כאנרגיה של חום‪ ,‬הביאו לחימום המים‬
‫נבלעת בהם קרינה‬ ‫והאטמוספרה שמעליהם ‪ -‬וכך קרה שהסתיו שהגיע בעקבות הקיץ היה חמים יותר‪ ,‬וירדה‬
‫רבה‪ .‬קרינה זאת‬
‫בו כמות שלג מועטה יותר‪.‬‬
‫* משוב חיובי ‪ -‬תהליך‬
‫שבו מתרחש שינוי‬ ‫המעבר הצפון‪-‬מערבי‬
‫והואחייבים‬
‫מתגבר‬ ‫כלשהו‪,‬בהם‪,‬‬
‫? תיירים הנוסעים לאתרי סקי ברחבי העולם‪ ,‬במקומות שקר ומושלג‬
‫המערכת‪.‬‬ ‫שמש‬
‫בתוך‬‫משקפי‬ ‫לנקוט אמצעי זהירות – למרוח את עורם במסנני קרינה‪ ,‬לחבוש‬
‫ומתעצם‬ ‫לתהליכי ההתחממות‬
‫וכדומה‪ .‬הסבירו מדוע עליהם לעשות זאת‪.‬‬
‫ולשינויים באלבדו באזורי‬
‫הקטבים יש גם משמעויות כלכליות ופוליטיות‪ .‬נסקור‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את השפעתם של השינויים שחלו בכיסוי‬
‫הקרח באזור חוג הקוטב הצפוני‪ .‬בקטע מסוים של אזור זה עובר אחד מנתיבי השַיט הימי בין האוקיינוס‬
‫האטלנטי לאוקיינוס השקט‪ ,‬והוא הנתיב הימי הקצר ביותר בין אירופה לאסיה‪ .‬עד לפני שנים אחדות היה‬
‫מעבר זה‪ ,‬הנקרא "המעבר הצפון‪-‬מערבי"‪ ,‬חסום במשך מרבית חודשי השנה בגלל קפיאת מֵי הים‪ ,‬ומסוכן‬
‫ביותר לשיט‪ .‬אולם ההתחממות ההדרגתית של מֵי האוקיינוס הארקטי גרמה להֵיעלמות הקרח הימי באזור‬
‫הארקטי בקיץ‪ ,‬ולפתיחת נתיבי סחר ימיים לתקופת זמן ארוכה בהרבה מבעבר‪ .‬זהו קיצור ניכר בדרך בין‬
‫אירופה לאסיה ‪ -‬השיט בו קצר בכ‪ 7,000-‬ק"מ לעומת המסלול העובר בתעלת פנמה‪ ,‬שאורכו ‪ 23‬אלף ק"מ‪,‬‬
‫או המסלול שעובר דרך תעלת סואץ לאסיה‪ ,‬שאורכו ‪ 21‬אלף ק"מ‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬שינוי זה מאפשר לנסות‬
‫ולחפש מאגרי נפט וגז טבעי בקרקעית האוקיינוסים שבאותו אזור‪.‬‬
‫* אווירוסולים ‪ -‬חלקיקים זעירים‬ ‫פתיחת נתיב השיט הזה הופכת אותו לנושא למאבקים פוליטיים בין‬
‫המצויים באוויר‪ ,‬בחלק התחתון של‬
‫האטמוספרה‪ ,‬ומקורם באבק טבעי או‬ ‫המדינות השוכנות‬
‫בחלקיקי זיהום שנוצרו בידי האדם‬ ‫לחופיו‪ :‬קנדה טוענת כי‬
‫בתעשייה‪ ,‬בתחבורה וכדומה‪.‬‬
‫יש לה זכות בלעדית על‬
‫* גרעיני התעבות ‪ -‬חלקיקים‬ ‫נתיבי המעבר העוברים‬
‫מיקרוסקופיים מוצקים המרחפים‬
‫באוויר (כגון‪ :‬חלקיקי אבק‪ ,‬חלקיקי פיח‪,‬‬ ‫בשטחה הריבוני‪ ,‬והיא‬
‫אבקת צמחים וגבישי מלח)‪ ,‬שסביבם‬
‫מתעבים אדי המים שבאוויר ויוצרים‬
‫טיפונות של מים‪12.‬‬
‫טיפונת תהפוך לטיפת‬
‫גשם כאשר היא תהיה כבדה יותר מזרמי‬
‫תקופתתרד‬
‫ואז היא‬ ‫הקרקע‪,‬‬
‫לאורך‬ ‫העולים מן‬
‫לשיט‬ ‫תצלום לוויין ועליו מסומנים נתיבי השיט השוניםאוויר‬
‫האפשריים‬
‫אל פני הארץ‪.‬‬ ‫הקיץ במעבר הצפון‪-‬מערבי‬
‫יכולה למנוע מעבר של כלי שיט במקום‪ .‬ארצות הברית והאיחוד האירופי חולקים על עמדה זו‪.‬‬
‫הם טוענים כי המעבר צריך להיות נתיב שיט בין לאומי ופתוח לשימוש חופשי‪.‬‬

‫•זיהום האוויר גורם לתהליכי שינוי בעננים ולהגברת האלבדו‬

‫בעננים "נקיים"‪ ,‬שאינם מושפעים מחלקיקי זיהום האוויר (פיח‪ ,‬עשן ואווירוסולים*) ‪ -‬הטיפות‬
‫גדֵלות בהתמדה ובקצב איטי סביב גרעיני התעבות‪ *,‬עד שהן כבדות מספיק ואז הן נופלות אל‬
‫הקרקע כגשם‪ .‬צבעם של ענני גשם אלה הוא אפור‪ ,‬ועל כן האלבדו שלהם נמוך‪ .‬זהו התהליך‬
‫הטבעי המתקיים בעננים וגורם לעלייה בטמפרטורה‪ ,‬והוא חלק ממאזן האנרגיה שבין השמש‬
‫לכדור הארץ‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫מעניין כי דווקא תהליכי זיהום האוויר תורמים לירידה‬
‫חסר איור‬
‫בטמפרטורה‪ .‬כיצד?‬
‫זיהום אוויר ושיעורי אלבדו בעננים‬
‫כאשר יש זיהום אוויר ‪ -‬העננים בהירים‪ ,‬הם מחזירים‬
‫מימין‪ :‬ענן נושא גשם‪ ,‬שטיפותיו גדולות וצבעו אפור‬
‫ושיעור האלבדו שלו נמוך‬ ‫קרינה רבה יותר לחלל‪ ,‬ולפיכך האלבדו שלהם גבוה יותר‬
‫מזה של עננים נקיים‪ .‬זאת ועוד‪ :‬בתנאים מסוימים עננים‬
‫משמאל‪ :‬ענן נושא חלקיקי זיהום אוויר‪ ,‬שטיפותיו‬
‫קטנטנות וצבעו לבן ושיעור האלבדו שלו גבוה‬
‫אלה גם מתפתחים לגובה רב‪ ,‬ונוצרות בהם כמויות גדולות‬
‫של גבישי קרח זעירים‪ ,‬המגבירים עוד יותר את האלבדו‪ .‬יש‬
‫לציין גם את העננים המיוחדים הנוצרים כשובלים דקים הנפלטים ממנועיהם של מטוסי‬
‫* משוב שלילי ‪-‬‬ ‫סילון‪ .‬עננים אלה‪ ,‬המכילים גבישי קרח‪ ,‬שוהים באטמוספרה בגובה רב ומקטינים אף הם‬
‫תהליך שבו מתרחש‬ ‫את כמות הקרינה המגיעה לקרקע‪ .‬אם כן‪ ,‬כתוצאה מזיהום האוויר ‪ -‬שיעור האלבדו של‬
‫שינוי כלשהו‪ ,‬אשר‬ ‫העננים גדֵל‪ ,‬כמות הקרינה המגיעה אל כדור הארץ פוחתת‪ ,‬וההתחממות הגלובלית קטֵנה‪.‬‬
‫גורם להחזרת מצב‬
‫המערכת לקדמותו‪.‬‬
‫זהו תהליך של משוב שלילי‪ *,‬תהליך המקטין את השינוי במערכת ומגמתו היא החזרת‬
‫המערכת לאיזון‪.‬‬

‫אלא שלתהליך זיהום האוויר יש גם השפעה שלילית על האקלים ‪ -‬בגלל זיהום האוויר גדֵלה‬
‫בעננים כמות החלקיקים המהווים גרעיני התעבות‪ .‬הכמות הגדולה של‬
‫? לעננים מסוימים יש השפעה ממַתנת על‬
‫גרעיני ההתעבות לא מאפשרת היווצרות של טיפות גדולות וכבדות‬
‫ההתחממות הגלובלית‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבירו כיצד מתרחשת השפעה זאת‪.‬‬
‫אלא רק היווצרות של טיפונות קטנות וקלות‪ .‬התוצאה היא יצירת‬
‫ב‪ .‬הסבירו מדוע תהליך זה הוא תהליך של‬ ‫עננים רבים שאינם מורידים גשם‪ ,‬ולעתים אף עצירת הגשמים‪( .‬עוד על‬
‫משוב שלילי‪.‬‬ ‫זיהום האוויר‪ ,‬ראו עמ' ‪)00‬‬
‫ג‪ .‬האם היווצרותם של עננים אלה מועילה‬
‫לחיים בכדור הארץ או מזיקה להם‪.‬‬ ‫•בֵירוא יערות גורם להקטנת האלבדו ולירידה בכמות המשקעים‬
‫הסבירו את תשובתכם‪.‬‬ ‫לבֵירוא יערות הגשם בידי האדם יש השפעה על האלבדו‪.‬‬

‫נבחן‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את הנעשה באזור הג'ונגלים הטרופיים של אגן האמזונס שבברזיל‪ ,‬שם נכרתו‬
‫* דִיות ‪ -‬התהליך שבו‬
‫מים משתחררים מן‬ ‫ב‪ 50-‬השנים האחרונות עצים מכ‪ 4-‬מיליון קמ"ר‪ ,‬שהם כ‪ 15%-‬משטחם של יערות הגשם‬
‫הצמח לאטמוספרה‬
‫באמזונס‪ .‬במקומם נזרעו שטחים של גידולים חקלאיים כמו סויה וקני סוכר‪ .‬היערות‬
‫בצורת אדים‪ ,‬לאחר‬
‫שעברו מן השורשים‬ ‫הסבוכים‪ ,‬הירוקים והכהים‪ ,‬בולעים כמעט ‪ 90%‬מקרינת השמש‪ .‬לעומת זאת האלבדו של‬
‫דרך רִקמות ההובלה‬
‫השטחים המעובדים‪ ,‬שצבעם בהיר יותר ‪ -‬קטן בהרבה‪ ,‬כמות גדולה יותר של קרינת השמש‬
‫שבצמח אל העלים‪.‬‬
‫משטחים אלה מוחזרת לחלל‪ ,‬וכמות קטנה יותר נבלעת‪ ,‬ולכן הקרקע והאטמוספרה שמעליה‬
‫באזורים אלה מתחממים פחות‪ .‬הפחתת החימום גורמת להפחתה גדולה בהתאדות ובדִיות*‬
‫מהעצים ומהנהרות‪ ,‬ולירידה בכמות אדֵי המים המשתחררת לאטמוספרה‪ .‬כאשר כמות אדֵי‬
‫המים יורדת‪ ,‬העננים הנוצרים באזור הם דלילים ושטוחים יותר‪ ,‬וכמות המשקעים באגן‬
‫האמזונס כולו ‪ -‬יורדת‪ .‬תהליכים אלה מסכנים את עצם קיומם של היערות‪ ,‬וכן את שטחי‬
‫החקלאות שלשמם הם נכרתו‪.‬‬
‫? א‪ .‬פרטו את הסיבות לשינוי במאזן בין החזרת הקרינה ובין בליעת הקרינה באזורים של יערות‪-‬עד לפני‬
‫התערבות האדם ולאחריה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אֵילו תוצאות נגרמו בשטח בשל השינוי באיזון?‬
‫מההתחממות‬
‫? הסבירו את מנגנון המשוב החיובי הקשור לשינויי האלבדו באזורי הקטבים כתוצאה ‪14‬‬
‫הגלובלית‪.‬‬
 ‫‪.2‬הגברַת אפקט החממה ‪ -‬גורם חשוב בהתחממות הגלובלית‬
‫כאמור‪ ,‬קרינת השמש הנבלעת בפני הקרקע של כדור הארץ נפלטת מהם כקרינת חום‪ .‬חלק קטן‬
‫מקרינת החום הנפלטת מוחזר ישירות אל החלל‪ ,‬אך מרביתה נבלעת באטמוספרה על ידי העננים‪,‬‬
‫חלקיקי האבק והגזים‪ ,‬ואלה פולטים את קרינת החום חזרה אל פני השטח‪.‬‬

‫מנגנון פיזיקאלי זה נקרא "אֵפֶקְט החממה"‪ ,‬והוא מנגנון חשוב וחיוני לקיום החיים על פני כדור‬
‫הארץ‪ .‬מדוע? כי קרינת החום הנבלעת באטמוספרה ומוחזרת אל פני כדור הארץ‪ ,‬היא זאת‬
‫השומרת את פני כדור הארץ בטמפרטורה ממוצעת‪ ,‬הנוחה לקיום המים ולקיום החיים‪ .‬אלמלא‬
‫אפקט החממה הייתה כל קרינת החום נפלטת ישירות אל החלל‪ ,‬ואז הטמפרטורה הממוצעת על‬
‫פני כדור הארץ הייתה נמוכה ‪ -‬כ‪ Cº18-‬מתחת לאפס‪ ,‬לא היו בו מים במצב צבירה נוזלי‪ ,‬לא היו‬
‫מתקיימות התופעות השונות של מזג האוויר‪ ,‬והתוצאה ‪ -‬לא היו יכולים להתקיים בו חיים‪.‬‬
‫הוכחה לכך היא המתרחש בירח הסובב את כדור הארץ‪ ,‬שמקבל את אותה כמות אנרגיה מהשמש‬
‫‪ -‬שם אין אטמוספרה‪ ,‬לא מתקיים אפקט החממה‪ ,‬כל האנרגיה מן השמש נפלטת ישירות מפני‬
‫השטח לחלל‪ ,‬והתוצאה ‪ -‬הטמפרטורה צונחת בשעות הלילה ל‪ Cº150-‬מתחת לאפס(!)‪.‬‬

‫הגזים המרכיבים את האטמוספרה כוללים‬

‫אֵפֶקְט החממה והחממה‬
‫החקלאית ‪ -‬בחממה החקלאית‬
‫הצמחים מוגַנים מפני תנאי‬
‫הטמפרטורות החיצוניים באמצעות‬
‫קירות ותקרה שקופים‪ .‬מבחינה‬
‫פיזיקאלית אין‪ ,‬אמנם‪ ,‬זהות בין‬
‫כליאת החום בחממה החקלאית‬
‫לבין כליאת החום באטמוספרה‪ ,‬אך‬
‫הביטוי "אפקט החממה" הפך שגור‬
‫בפי כול‪.‬‬
‫חפשו מידע על כוכב הלכת נוגַה‬ ‫?‬
‫ותארו את אפקט החממה ואת‬
‫תוצאותיו על כוכב לכת זה‪.‬‬
‫בעיקר חנקן וחמצן‪ ,‬המהווים יחד כ‪99%-‬‬
‫מכלל הגזים באטמוספרה‪ .‬בנוסף עליהם‬
‫האטמוספרה מכילה פחמן דו‪-‬חמצני‪ ,‬אדי‬
‫מים‪ ,‬מֵתָאן וגזים נוספים‪ ,‬שכולם יחד‬
‫מהווים פחות מ‪ 1%-‬מהגזים באטמוספרה‬
‫והם ידועים בשם הכולל "גזי החממה"‪ .‬לגזי‬
‫החממה‪ ,‬למרות שיעורם הנמוך‪ ,‬יש חשיבות‬
‫מיוחדת בשמירה על אפקט החממה‪ ,‬שכן‬
‫הם הקולטים את קרינת השמש ומונעים‬
‫את "בריחתה" לחלל‪ .‬גזי החממה קיימים‬
‫באטמוספרה כתוצאה מתהליכים טבעיים‪,‬‬
‫אפקט החממה‬ ‫אבל בימינו מתווספים אליהם‪ ,‬בכמות‬
‫הולכת וגדֵלה‪ ,‬גזי חממה שהם תוצאת‬
‫הפעילות של המין האנושי‪ .‬משום כך אפקט החממה גובר‪ ,‬ונגרמת עלייה‬
‫בטמפרטורה הממוצעת הכלל‪-‬עולמית‪.‬‬
‫נדון בגזי החממה השונים ונבחין בין אלה שמקורם טבעי ואין ביכולתנו להשפיע‬
‫עליהם‪ ,‬ובין אלה שנוצרו בידי האדם ואפשר בהחלט להשפיע עליהם‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫גזי החממה‬
‫* פחמן דו‪-‬חמצני ‪ ,CO2 -‬גז‬ ‫הפחמן הדו‪-‬חמצני‬
‫חסר צבע‪ ,‬נפוץ בטבע‪,‬‬
‫המהווה תרכובת של אטום‬ ‫גז החממה השכיח ביותר הוא הפחמן הדו‪-‬חמצני‪ *,‬והוא בעל החשיבות הגדולה ביותר‬
‫פחמן ושני אטומי חמצן‪.‬‬ ‫בין גזי החממה בהגדלת כמות הקרינה הנפלטת לאטמוספרה‪ .‬ריכוזו הנוכחי‬
‫* מולֵקולָה (בעברית‪:‬‬ ‫באטמוספרה הוא כ‪ 385-‬חלקיקים למיליון (כלומר‪ ,‬מתוך מיליון מולֵקולות* של‬
‫פְרודָה) ‪ -‬חיבור של כמה‬
‫אטומים של יסודות כימיים‪.‬‬ ‫אוויר‪ ,‬כ‪ 385-‬הן של פחמן דו‪-‬חמצני‪ .‬נוהגים לסמן יחידות אלה כ‪ ,ppm-‬ובעברית‪:‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬מולקולה של מים‬ ‫מספר חלקיקים למיליון)‪.‬‬
‫מורכבת מ‪ 2-‬אטומים של‬
‫מימן ואטום אחד של חמצן‪.‬‬ ‫ריכוזו של הפחמן הד‪-‬חמצני באטמוספרה נקבע על ידי תהליכים שונים של פליטה‬
‫* המהפכה התעשייתית ‪-‬‬ ‫וקליטה של גז זה‪ .‬נמנה תהליכים אלה‪:‬‬
‫כינוי לשינויים הטכנולוגיים‪,‬‬
‫הכלכליים והחברתיים‪,‬‬
‫שהחלו להתרחש באנגליה‬ ‫•הפחמן הדו‪-‬חמצני נפלט אל האטמוספרה‪ ,‬וריכוזו בה עולה‪ ,‬בשני תהליכים‬
‫בסוף המאה ה‪ 18-‬והתפשטו‬ ‫עיקריים‪:‬‬
‫למדינות אחרות באירופה‪,‬‬
‫לארצות הברית‪ ,‬ולחלקי‬ ‫‪ -‬תהליכי נשימה של כל היצורים החיים‪ ,‬הקולטים חמצן ופולטים פחמן דו‪-‬‬
‫עולם אחרים‪ .‬במהלך‬
‫המהפכה התעשייתית הוקמו‬ ‫חמצני בסיום תהליך הנשימה‪.‬‬
‫מפעלי תעשייה‪ ,‬נתגלו שיטות‬
‫חדישות לניצול חומרי גלם‬ ‫‪ -‬תהליכי בערה טבעיים (לדוגמה‪ ,‬התפרצות הרי געש)‪ ,‬שרפות (לדוגמה‪ ,‬שרפות‬
‫ולייצור מוצרים‪ ,‬ופותחו‬
‫אמצעי תחבורה‪ .‬בעקבות‬ ‫יער) ושרפת אנרגיה (פחם‪ ,‬נפט וגז)‪ ,‬על ידי האדם ‪ -‬בעיקר בתעשייה ובתחבורה‪.‬‬
‫המהפכה התעשייתית החלו‬
‫לעשות שימוש באנרגיה‬ ‫• הפחמן הדו‪-‬חמצני נקלט מן האטמוספרה‪ ,‬וריכוזו בה יורד‪ ,‬בשני תהליכים‬
‫שמקורה בדלקים ‪ -‬פחם‪ ,‬נפט‬
‫וגז‪ ,‬הן במיכון התעשייה והן‬ ‫עיקריים‪:‬‬
‫בתחבורה‪.‬‬
‫‪ -‬בתהליכי הטמעה (פוטוסינתזה) ‪ -‬הצמחים הירוקים שביבשות העולם‪,‬‬
‫ואורגניזמים צמחיים זעירים המרחפים במקוֵוי מים ובאוקיינוסים‪ ,‬קולטים את הפחמן‬
‫הדו‪-‬חמצני מן האוויר בתהליך ההטמעה‪ ,‬שבסיומו נפלט חמצן אל האוויר‪.‬‬

‫‪ -‬בתהליכי השקעה כימית ‪ -‬סלעי הגיר‪ ,‬הנוצרים באוקיינוסים‪ ,‬מורכבים מגבישים‬

‫המכילים סידן‪ ,‬פחמן וחמצן‪ .‬מקורם של הפחמן‬
‫והחמצן שבסלעים הוא בפחמן הדו–חמצני‪ ,‬הנקלט מן‬
‫האוויר ומומס במֵי האוקיינוסים‪.‬‬

‫מחקרים רבים מלמדים על כך שריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני‬

‫באטמוספרה נמצא בעלייה מתמדת‪ .‬יותר ויותר נתונים‬
‫מעידים על כך שעלייה זאת מתרחשת ברציפות מאז‬
‫המהפכה התעשייתית‪ *,‬שהתרחשה במאה ה‪.19-‬‬

‫"עקומת קיליניג"‪ ,‬על שמו של המדען צ'רלס קילינג‪ ,‬מציגה‬

‫את השינויים בריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני באטמוספרה משנת‬
‫ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני‪2004 - 1850 ,‬‬
‫‪ 1958‬ועד שנת ‪ .2000‬קילינג ביצע את המדידות באיי‬

‫‪16‬‬
 ‫הוואי‪ ,‬הרחק ממוקדי תעשייה ותחבורה‪ ,‬ולמרות זאת נמדדה בשנים אלה עלייה בפחמן הדו‪-‬‬
‫חמצני‪ .‬זוהי הוכחה לכך שהעלייה בריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני אינה מקומית אלא היא תופעה‬
‫גלובלית המתרחשת בכל רחבי העולם‪.‬‬

‫המדידות הרציפות והנתונים שנוספו בין השנים ‪ 2008-2000‬מוכיחים בבירור שריכוז הפחמן‬
‫הדו‪-‬חמצני באטמוספרה עולה בהתמדה וכי במשך ‪ 50‬שנה‪ ,‬משנת ‪ 1958‬ועד לשנת ‪ ,2008‬עלה‬
‫ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני באטמוספרה מ‪ 315-‬חלקיקים למיליון ל‪ 385-‬חלקיקים למיליון‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬עלייה של ‪ 70‬חלקיקים למיליון‪ .‬הקצב‬
‫הממוצע הוא ‪ 1.4‬חלקיקים למיליון בשנה‪ ,‬אך מבט‬
‫מדוקדק בגרף מראה כי בשנים האחרונות חלה עלייה‬
‫מואצת מעט והקצב הוא ‪ 2.0‬חלקיקים למיליון בשנה‪.‬‬

‫עקומת קילינג ‪ -‬ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני‬ ‫מדוע עולה ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני באוויר? יש לכך‬
‫באטמוספרה‪2008-1958 ,‬‬
‫כמה סיבות‪:‬‬
‫*פחמימנים ‪ -‬קבוצה נרחבת של‬
‫העונות בין‬ ‫מפעליחילופי‬
‫של בשל‬‫נגרמת‬ ‫הצורה המשוננת של הגרף‬
‫התעשייה‬
‫המורכבות‬ ‫אורגניות שונות‬ ‫הארובות‬
‫תרכובות‬
‫ירוקה‬ ‫א‪ .‬פליטת הפחמן הדו‪-‬חמצני לאטמוספרה גוברת‬
‫כשהצמחייהדו‪-‬‬
‫פחמן‬
‫פולטות בלבד‪.‬‬
‫והקיץ‪,‬‬ ‫האביב‬
‫הקיץ והחורף‪ :‬בחודשיותחנות‬
‫מאטומיהכוח‬
‫פחמן ומימן‬
‫נוספים ‪ -‬הצמחים‬
‫נמצא בשיאו‬ ‫(הפוטוסינתזה)‬
‫הפחמימנים רבים‬
‫חמצני וגזים‬ ‫ותהליך ההטמעה‬ ‫כתוצאה משרֵפת הדלקים בתעשייה ובתחבורה‬
‫נפוצים בטבע בצמחים‬
‫מנצלים כמות גדולה של פחמן דו‪-‬חמצני מן האטמוספרה‬
‫וגם בבעלי החיים‪ ,‬אך בעיקר בנפט‬ ‫מאז המהפכה התעשייתית גבר השימוש בדלקים‬
‫באטמוספרה‬ ‫הגז הזה‬
‫דליקים‪ ,‬וחלקם‬ ‫שלכולם‬ ‫לשם ההטמעה‪ ,‬ולכן ריכוזו‬
‫הגולמי‪.‬‬
‫העלים‬ ‫והיעלמות‬ ‫השלכת‬ ‫יורד‪ .‬בחורף‪ ,‬העונה שבה‬ ‫המאובנים ‪ -‬הפחם‪ ,‬הנפט והגז הטבעי‪ .‬תהליך ניצולם‬
‫משמשים כחומרי דלק חשובים‪.‬‬
‫הירוקים מביאות להקטנה ניכרת של תהליך הטמעה ‪-‬‬ ‫של הדלקים משחרר לאטמוספרה כמויות עצומות של‬
‫לתהליכישל‬
‫מנוצלת או שרפה‬
‫דו‪-‬חמצני ‪ -‬כריתה‬
‫בֵירוא יערות‬‫פחמן‬
‫כמות קטנה יותר של *‬
‫עצי יער במטרה לפַנות שטחי קרקע‬
‫פחמן דו‪-‬חמצני‪ .‬כיצד? הדלקים המאובנים מכילים‬
‫ולנצלם למטרות אחרות כגון חקלאות‬ ‫פחמן אשר לפני מיליוני שנים נקלט מן האטמוספרה על ידי הצמחים‪.‬‬
‫ומרעה‪ ,‬הפקת מחצבים המצויים‬ ‫הצמחים האלה‪ ,‬ובעלי החיים שניזונו מהם‪ ,‬נקברו במשך מיליוני שנים מתחת‬
‫בשטח היער‪ ,‬שימוש בעצי היער כחומר‬
‫גלם לתעשייה ולבניין‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫לסלעים‪ ,‬שהצטברו מעליהם בתנאי לחץ וטמפרטורה גבוהים והפכו‬
‫לפחמימנים‪ *.‬הפחמימנים השונים הם חומרים דליקים‪ ,‬שבתהליך שרפתם הם‬
‫פולטים אנרגיה רבה ועל כן הם משמשים כמקור אנרגיה בתעשייה‪ ,‬בתחבורה‪ ,‬בחימום ועוד‪.‬‬
‫תהליך השרפה של הפחמימנים‪ ,‬ההולך וגדֵל מאז המהפכה התעשייתית ועד ימינו‪ ,‬משחרר‬
‫לאטמוספרה כמויות עצומות של פחמן דו‪-‬חמצני‪.‬‬
‫פליטת הפחמן הדו חמצני בתעשייה ובתחבורה היא‪ ,‬כנראה‪ ,‬הגורם העיקרי להגדלת כמות גזי‬
‫החממה באטמוספרה‪ ,‬והיא כולה תוצר של מעשי האדם!‬
‫ב‪ .‬קליטת הפחמן הדו–חמצני מהאטמוספרה על ידי הביוספרה קטֵנה כתוצאה מבירוא היערות*‪.‬‬
‫האוכלוסייה הגדֵלה בעולם‪ ,‬ורמת החיים העולה‪ ,‬מביאים לעלייה בביקוש לעץ ולכריתה מוגברת‬
‫ומואצת של שטחי יער בכל רחבי העולם‪ ,‬ובעיקר באזורי יערות הגשם הטרופיים‪ .‬הצמצום הגובר‬
‫בשטחי היערות גורם לכך שפחות ופחות עצי יער קולטים מן האטמוספרה את הפחמן הדו‪-‬חמצני‬

‫‪17‬‬
 ‫בתהליך הפוטוסינתזה‪ ,‬וקטֵנה מידת השתתפותם של היערות בהורדת רמת הריכוז של הפחמן‬
‫הדו–חמצני באטמוספרה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פליטת הפחמן הדו‪-‬חמצני לאטמוספרה גוברת כתוצאה מההתחממות של מימי האוקיינוסים‬
‫הפחמן הדו‪-‬חמצני‪ ,‬שמקורו באוויר‪ ,‬מומס במי האוקיינוסים‪ .‬עם ההתחממות‬
‫? א‪ .‬מְנו את תהליכי הפליטה‬ ‫הגלובלית והעלייה בטמפרטורות של מי האוקיינוסים יורדת כמות הפחמן הדו–חמצני‬
‫של הפחמן הדו‪-‬חמצני‬
‫אל האטמוספרה‪ ,‬ואת‬ ‫שהם יכולים להכיל‪ ,‬ומשתחררות לאטמוספרה כמויות הולכות וגדֵלות של פחמן דו‪-‬‬
‫תהליכי הקליטה של‬ ‫חמצני‪ .‬למה הדבר דומה? לגזים המצויים בבקבוק קוקה קולה‪ :‬כאשר הבקבוק קר ‪-‬‬
‫הפחמן הדו‪-‬חמצני מן‬
‫כמות הגז המשתחררת ממנו אל האוויר לאחר פתיחתו היא מועטה ‪ ,‬ואילו כאשר‬
‫האטמוספרה‪.‬‬
‫הבקבוק חם ‪ -‬פתיחתו תגרום לשחרור כמות גדולה של גז‪ .‬השתחררות הפחמן הדו‪-‬‬
‫ב‪ .‬כיצד משפיע כל אחד‬
‫מהתהליכים האלה על‬ ‫חמצני מן האוקיינוסים אל האטמוספרה היא חלק מתהליך של "משוב חיובי" – ככל‬
‫ריכוז הפחמן הדו‪-‬‬ ‫שהטמפרטורה עולה כן מתחממים מי האוקיינוסים והם פולטים כמות גדולה יותר של‬
‫חמצני באטמוספרה?‬ ‫פחמן דו‪-‬חמצני לאטמוספרה‪ .‬העלייה בריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני תגביר עוד יותר את‬
‫? אֵילו פעולות אפשר לנקוט‬ ‫עליית הטמפרטורות וכמות גדולה יותר של גז תשתחרר ממי האוקיינוסים‪ ,‬וחוזר‬
‫כדי להוריד את ריכוז‬
‫חלילה‪.‬‬
‫הפחמן הדו‪-‬חמצני‬
‫באטמוספרה?‬ ‫אדי המים‬
‫גז חממה טבעי נוסף‪ ,‬שכיח ופעיל מאוד‪ ,‬הוא אדי המים‪ .‬ריכוז אדי המים באוויר משתנה ממקום‬
‫למקום ומעונה לעונה‪ :‬ריכוזם גבוה סמוך לפני המים באוקיינוסים‪ ,‬שם ההתאדות גבוהה‪ ,‬והוא‬
‫יורד כמעט לאפס באזורים יבשים כמו המדבריות‪ .‬פעולת אדי המים כגז חממה מוגבלת לשכבה‬
‫הקרובה לפני השטח‪ ,‬שכן מעל לגובה של ‪ 15‬ק"מ ריכוזם פוחת בצורה חדה‪.‬‬

‫אדי המים‪ ,‬יחד עם הפחמן הדו‪-‬חמצני‪ ,‬בולעים כמעט ‪ 100%‬מאנרגיית החום הנפלטת מפני‬
‫כדור הארץ‪ .‬כמו הפחמן הדו‪-‬חמצני‪ ,‬גם אדי המים משתתפים במנגנון של משוב חיובי‪ :‬העלייה‬
‫בטמפרטורות מאיצה את ההתאדות ומגדילה את ריכוז אדי המים באטמוספרה; ואדי המים‪,‬‬
‫שהם גז חממה יעיל‪ ,‬בולעים עוד קרינת חום‪ ,‬הטמפרטורות עולות‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬

‫העלייה בהתאדות ובכמות אדי המים באוויר גורמת לעלייה מסוימת בכמות העננים באטמוספרה‪.‬‬
‫ומכיוון שהעננים מחזירים חלק מקרינת השמש ישירות לחלל‪ ,‬הם עשויים לתרום לירידה‬
‫בטמפרטורות ולהפחתה בהתחממות הגלובלית (משוב שלילי)‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬העננים מחזירים את קרינת השמש לאטמוספרה רק בשעות היום‪ .‬בלילה‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫העננים מונעים מן החום שנפלט מפני השטח‪ ,‬שהתחממו במשך היום‪ ,‬לברוח אל החלל‪ ,‬ואז קורה‬
‫תהליך הפוך ‪ -‬עלייה בטמפרטורות (משוב חיובי)‪.‬‬

‫מחישובים שנערכו באמצעות מודלים אקלימיים מסתבר שהשפעתם של אדי המים כגורם המעלה‬
‫את הטמפרטורה‪ ,‬בעיקר עקב יעילותם כגז חממה‪ ,‬גדולה יותר מהשפעתם כגורם המביא לירידה‬
‫בטמפרטורות‪.‬‬

‫* מֵתָאן ‪ -‬תרכובת אורגנית המכילה‬ ‫המֵתָאן ותחמוצות החנקן‬

‫פחמן (‪ )C‬ומימן (‪ ,)H‬והיא מורכבת‬
‫מאטום אחד של פחמן ו‪ 4-‬אטומי‬
‫מימן (‪ .)CH4‬זהו גז דליק והוא חסר‬
‫צבע וריח‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫* תחמוצות חנקן ‪ -‬קבוצה של‬
‫תרכובות המכילות חנקן (‪ )N‬וחמצן (‬
‫‪ .)O‬תחמוצת החנקן הנפוצה‬
 ‫גזי חממה נוספים הם המֵתָאן* ותחמוצת החנקן*‪ ,‬שריכוזיהם באטמוספרה נמוכים מאוד והם‬
‫נמדדים במספר חלקיקים למיליארד (כלומר‪ ,‬פי ‪ 1,000‬פחות)‪.‬‬

‫מקורו של המתאן בגז הטבעי ובפחם‪ ,‬בריקבון של פסולת אורגאנית מסוגים שונים‪ ,‬בפליטת‬
‫הגזים של הבקר והצאן‪ ,‬באזורי הביצות ובמים ששדות האורז מוצפים בהם‪ .‬הכמות ההולכת‬
‫וגדלה של אשפה ופסולת אורגאנית‪ ,‬כמו גם הגידול בכמות עדרי הבקר והצאן ברחבי העולם‪,‬‬
‫מעלים את ריכוזו של המתאן בכדור הארץ‪.‬‬

‫המקור העיקרי להיוָוצרות תחמוצות החנקן קשור להתפתחות הטכנולוגית המתרחשת בעולם ב‪-‬‬
‫‪ 150‬השנים האחרונות ‪ -‬שרפת הדלק במנועי המכוניות‪,‬‬
‫תחנות הכוח ומפעלי התעשייה‪ .‬עקב התיעוש הגובר‬
‫והשימוש ההולך וגדֵל בתחבורה‪ ,‬נמצא גם הריכוז של‬
‫תחמוצת החנקן בעלייה‪ .‬תחמוצות החנקן נוצרות גם באופן‬
‫טבעי בעת התרחשותן של סופות ברקים‪ ,‬אך תרומתו של‬
‫מקור זה קטנה יחסית לתרומתו של האדם‪.‬‬

‫בעבר נחשבה השפעתם של גזים אלה למוגבלת‪ ,‬בגלל ריכוזם‬

‫הנמוך באטמוספרה‪ .‬רוב פליטות המתאן ותחמוצות החנקן‬
‫הן תוצר של פעילות האדם‪ .‬כַמותם הולכת וגדֵלה‪ ,‬ועלולה‬
‫לגדול עוד‪ ,‬ומשום כך השפעתם על הגברת אפקט החממה‬
‫העלייה בריכוז של גזי החממה מתחילת‬
‫תגבר גם היא עוד יותר בעתיד‪.‬‬
‫הספירה ועד ימינו‬

‫לגרפיקה ‪ -‬מקרא‪:‬‬

‫קו אדום ‪ -‬פחמן דו‪-‬חמצני (‪)CO2‬‬

‫האוזון‬
‫* אוזון ‪ -‬מולקולת חמצן המכילה ‪3‬‬
‫אטומי חמצן (להבדיל ממולקולת‬
‫החמצן שאנו נושמים‪ ,‬שבה יש ‪2‬‬ ‫האוזון* נמצא באטמוספרה בשתי שכבות שונות – סמוך לפני הקרקע וכן‬
‫אטומי חמצן)‪.‬‬ ‫בגובה רב‪.‬‬
‫* שכבת האוזון ו"החור באוזון" ‪-‬‬
‫מולקולות חמצן המכילות ‪ 3‬אטומי‬
‫חמצן‪ ,‬המפוזרות בגובה שבין ‪ 15‬ל‪50-‬‬ ‫בשכבה הנמוכה של האטמוספרה האוזון מהווה גז חממה הבולע קרינת חום‬
‫ק"מ (שכבת הסטרטוספרה) ומגיעות‬ ‫שנפלטת מפני השטח‪.‬‬
‫לריכוז מְרבִי בגובה ‪ 40-25‬ק"מ‪ ,‬תלוי‬
‫בקו‪-‬הרוחב‪ .‬באזור הקוטב הדרומי‬
‫ניכרת הפחתה עונתית בריכוז האוזון‪,‬‬ ‫האוזון הוא תוצר של תהליכים הנוצרים בעקבות זיהום אוויר חמור‪,‬‬
‫עד כ‪ 80%-‬פחות מערכו הממוצע‪.‬‬ ‫שמקורו בעיקר בתחבורה ובתעשייה‪ .‬על כן זיהום הנוצר כתוצאה מפעילות‬
‫הפחתה זאת מתרחשת באביב ובקיץ‬
‫של חצי הכדור הדרומי (חודשי‬ ‫תעשייתית ופעילות תחבורתית מאיצים את יצירת האוזון ותורמים גם הם‬
‫אוקטובר‪-‬נובמבר) ומכונה בשם "החור‬ ‫להגברת אפקט החממה‪.‬‬

‫האוזון נמצא בריכוז גבוה יחסית גם בגובה שבין ‪ 15‬ל‪ 50-‬ק"מ מעל לפני הקרקע (שכבת‬
‫הסטרטוספרה)‪ ,‬אך שם הוא אינו מהווה גז חממה‪ .‬בגובה זה חשיבותו היא בבליעת הקרינה העל‪-‬‬
‫סגולה האנרגטית והמסוכנת המגיעה מן השמש (קרינת ה‪ .)UV-‬אוזון זה מכונה לעתים "האוזון‬

‫‪19‬‬
 ‫הטוב"‪ ,‬מפני שהוא מגן על החיים על פני כדור הארץ מפני הקרינה המסוכנת‪ ,‬והשכבה שהוא שוכן‬
‫בה נקראת בלשון המדוברת "שכבת האוזון"‪( *.‬עוד על שכבת האוזון‪ ,‬ראו פרק ‪)00‬‬
‫גזים המכילים כלור‪ ,‬פלואור וברום‬
‫תרומה נוספת לריכוז גזי החממה באטמוספרה‪ ,‬שהיא כולה מעשה ידי האדם‪ ,‬היא העלייה‬
‫הנמדדת בריכוזיהם של גזים המכילים אטומים של כלור‪ ,‬פלואור וברום‪ .‬גזים אלה יעילים פי‬
‫כמה מאות מהפחמן הדו‪-‬חמצני בבליעה של קרינה תת‪-‬אדומה‪ ,‬קרינת חום‪ .‬תרכובות המכילות‬
‫כלור‪ ,‬פלואור וברום מצויות בשימוש נרחב בתעשיית המזגנים‪ ,‬ולמרות שריכוזם של הגזים האלה‬
‫בתעשייה זאת נמוכים ‪ -‬הם נמצאים בעלייה מתמדת‪ ,‬וסכנתם להעצמת אפקט החממה גוברת‪.‬‬

‫לסיכום‪:‬‬

‫מסקירתם של גזי החממה השונים ברור כי לאדם חלק ניכר בהגדלת ריכוזיהם באטמוספרה‪ ,‬וכי‬
‫על האנושות מוטלת האחריות לנקוט צעדים שיביאו להקטנת הפליטה של גזים אלה‪ .‬גם אם‬
‫ננקוט בצעדים כאלה יש לדעת כי התהליך יארך עוד כמה מאות שנים‪ ,‬משום שההצטברות של גזי‬
‫החממה תימשך עקב פליטות שכבר התרחשו‪ .‬לפיכך‪ ,‬רק אחרי תקופה ארוכה יתחיל ריכוז הפחמן‬
‫הדו‪-‬חמצני לרדת עד שיתייצב בערכים שיבטיחו מאזן אקלימי נסבל‪.‬‬
‫? הסבירו את חשיבותו של אפקט החממה ואת הסיכונים הכרוכים בהגברת אפקט החממה‪.‬‬
‫? א‪ .‬מְנו את גזי החממה השונים ופרטו את מקורותיהם‪ .‬לגבי כל גז חממה ציינו את מקורותיו הטבעיים ו‪/‬או את‬
‫המקורות שהאדם יצר‪.‬‬
‫ב‪ .‬הציעו פעולות שאפשר לעשות כדי להפחית את פליטת גזי החממה והסבירו כל פעולה ‪ -‬מה יש לעשות‪ ,‬ובמה‬
‫הפעולה הזאת מסייעת‪ .‬פרטו ‪ 5‬פעולות בכל אחד מהמישורים הבאים‪:‬‬
‫•במישור האישי‬
‫•במישור המשפחתי‬
‫•במישור הבית ספרי‬
‫•במישור הרשות המקומית‬
‫•במישור המדיני‬

‫‪20‬‬
 ‫מה אפשר ללמוד משינויי האקלים בעבר‬
‫שינויים באקלים כדור הארץ התרחשו בעבר ‪ -‬הקרוב וגם הרחוק‪ .‬חלקם שינויים איטיים‬
‫וממושכים‪ ,‬וחלקם מהירים וקצרים‪ .‬נסקור שינויים אלה ונבדוק מה אפשר ללמוד מהם על‬
‫ההתחממות הגלובלית‪.‬‬

‫כיום אפשר לשחזר את האקלים בעבר בדיוק רב‪ ,‬יחסית ‪ -‬כמעט ‪ 3‬מיליארדי שנים לאחור בזמן‪.‬‬
‫זהו הישג מדעי מרשים‪ ,‬מאחר שרישומי אקלים אמינים‪ ,‬מסודרים ומדויקים (במידה זאת או‬
‫אחרת) מתקיימים רק ב‪ 150-‬השנים האחרונות‪.‬‬

‫כדי לשחזר את הטמפרטורות ואת הרכב הגזים בעבר‪ ,‬החוקרים נעזרים בטכנולוגיות המשלבות‬
‫ידע מתחומים שונים ‪ -‬ביולוגי‪ ,‬כימי ופיסיקלי‪.‬‬

‫שחזור הטמפרטורות בעבר נעשה בעזרת כמה שיטות‪:‬‬

‫א‪ .‬מדידת הטבעות בגזעים של עצים וצמחים עתיקים‪ .‬כאשר מתבוננים בחתך של‬
‫גזע עץ אפשר להבחין בטבעות הגידול המופיעות עליו ‪ -‬מדי שנה נוצרת בגזע טבעת‬
‫גידול נוספת‪ .‬בשנה שבה הטמפרטורות גבוהות וכמות המשקעים גדולה – עונת‬
‫הצמיחה של העץ מתארכת וטבעת הגידול השנתית מתרחבת‪ .‬בדיקות כימיות של‬
‫גזעי עצים‪ ,‬בשילוב עם הנתונים על רוחבן של הטבעות‪ ,‬מספקים מידע על השינויים‬
‫טבעות גידול בעץ‬ ‫בגובה הטמפרטורות ובכמות המשקעים שהתרחשו במהלך שנות חייהם של העצים‬
‫הנבדקים‪ .‬בדיקות אלה מסייעות לשחזר את שינויי האקלים שהתרחשו בעולם במשך כמה מאות‬
‫שנים‪.‬‬

‫ב‪ .‬בדיקות של היסוד חמצן בשלדים של אלמוגים ‪ -‬גם בשלדי האלמוגים אפשר לזהות טבעות‬
‫גידול שנתיות‪ ,‬ואפשר לתארך בעזרתן את גילו של האלמוג עד ‪ 1,000‬שנים לאחור‪ .‬האלמוגים‬
‫יוצרים את השלד שלהם מחומרים המצויים במי הים‪ ,‬ולכן התכונות הכימיות של השלד‪ ,‬ובעיקר‬
‫אלה של אטומי החמצן‪ ,‬תואמות את ההרכב הכימי של מי הים‪ .‬כאשר‬
‫הטמפרטורות עולות או יורדות חל שינוי בהרכב אטומי החמצן במים‪,‬‬
‫ושינוי זה משתקף גם בטבעת הגידול של האלמוג ומאפשר שחזור של‬
‫הטמפרטורה הממוצעת בכל שנה‪.‬‬

‫ג‪ .‬ניתוח הרכבן הכימי של בועיות אוויר זעירות הלכודות בכיסוי הקרח‬
‫ווסטוק היא תחנת מחקר הממוקמת‬
‫באנטארקטיקה‪ ,‬והיא מופעלת בשיתוף‬
‫פעולה בין מדענים רוסים‪ ,‬אמריקנים‬
‫וצרפתים‪ .‬בתמונה‪ :‬אנשי הצוות אוחזים‬
‫בגלילי קרח שהוצאו מן הקרחונים‬
‫בקטבים ‪ -‬הרכב הגזים באטמוספרה מושפע מגובה הטמפרטורות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬כאשר הטמפרטורה עולה ‪ -‬ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני באוויר‬
‫עולה‪ ,‬וכשהטמפרטורה יורדת ‪ -‬ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני יורד‪ .‬בתחנות‬
‫המחקר הממוקמות בקטבים קודחים לעומק כמה קילומטרים ומוציאים‬
‫גלילי קרח שלכודות בתוכם בועיות אוויר זעירות‪ .‬הבועיות האלה‬
‫משמרות את הרכב הגזים שהיה באטמוספרה בזמן שירד השלג‪ ,‬וכך‬
‫אפשר לשחזר את הטמפרטורות ששררו שם באותה שנה‪.‬‬
‫בדיקות נוספות אחרות‪ ,‬הקשורות בעיקר לפחמן ולגזים‬

‫‪21‬‬
‫הגרף של תחנת ווסטוק – מלפני ‪ 420,000‬שנים ועד‬
‫ימינו‬
 ‫אחרים המצויים בבועות האוויר‪ ,‬מאפשרות לקבוע את גילו של הקרח הנבדק‪ ,‬וכך מקבלים‬
‫שחזור של הטמפרטורות לאורך השנים‪ .‬בתחנת המחקר בווסטוק הגיעו בדיקות הגיל של קידוחי‬
‫הקרח ל‪ 420,000-‬שנים לפני זמננו‪ ,‬ובתחנת אֶפִיקָה‪ 560 ,‬ק"מ מווסטוק‪ ,‬הגיעו הבדיקות ל‪-‬‬
‫‪ 720,000‬שנים לפני זמננו‪.‬‬

‫שינויי האקלים בעבר הקרוב‬

‫בביטוי "העבר הקרוב" אנחנו מתכוונים לשינויי האקלים‬

‫שהתחוללו ב‪ 2,000-‬השנים האחרונות ‪ -‬משנת ‪ 0‬לספירה‬
‫ועד ימינו‪ .‬הגרף שלפניכם מתאר את שינויי הטמפרטורות‬
‫שהתרחשו בטווח שנים זה‪ ,‬ועולָה ממנו התמונה הבאה‪ :‬בין‬
‫השנים ‪ 1100-900‬בערך הייתה עלייה בטמפרטורות‪.‬‬
‫תקופה זאת ידועה בשם "העידן החם של ימי הביניים"‪.‬‬
‫בשיאה של התקופה היה האי גרנלנד מיושב על ידי ויקינגים‬
‫בני אירופה‪ ,‬שהצליחו לקיים בו מרעה וחקלאות ואף לגדל‬
‫כרמי יין‪ .‬ואולם כעבור כמה מאות שנים חלה התקררות‬
‫הסטייה מהטמפרטורה העולמית הממוצעת‬
‫באקלים‪ ,‬הטמפרטורות ירדו עד למטה מהממוצע‪ ,‬ולקראת‬
‫על פי מחקרים שונים‪ ,‬משנת ‪ 0‬לספירה‬ ‫שנת ‪ 1600‬הֵחֵל מה שמכונה "עידן הקרח הקטן"‪ .‬תקופה‬
‫ועד שנת ‪2004‬‬
‫זאת הביאה לחורפים ארוכים וקפואים בחצי הצפוני של כדור הארץ‪ .‬מרבית תושבי גרנלנד מתו‬
‫ברעב‪ ,‬והמעטים ששרדו נאלצו לנטוש את האי ולשוב לאירופה‪ .‬השינוי בטמפרטורה הממוצעת‬
‫העולמית היה אמנם קטן יחסית (סטייה של ‪ 0.2ºC -0.4ºC‬מהממוצע‪ ,‬כפי שנראה בגרף) אבל‬
‫הייתה לו השפעה רבה‪.‬‬

‫עוד עולה מן הגרף כי החל באמצע המאה ה‪( 19-‬סביב שנת ‪ )1860‬ועד ימינו‪ ,‬קיימת‬
‫* אקלים ממוזג – אקלים שבו‬ ‫מגמת התחממות ברורה‪ .‬שיעורה הכולל של העלייה בטמפרטורה הממוצעת העולמית‬
‫חלים הבדלים חדים בין עונות‬
‫השנה ‪ -‬החורף קר וגשום‪,‬‬ ‫ב‪ 150-‬השנים האחרונות (משנת ‪ 1850‬ועד לשנת ‪ )2000‬הוא כ‪ .0.7ºC-‬שינוי זה‬
‫הקיץ חם וגשום‪ ,‬וביניהם ‪2‬‬ ‫החל במהפכה התעשייתית‪ ,‬והוא מקביל לשימוש ההולך וגובר בשרפת הדלקים‬
‫עונות מעבר‪.‬‬
‫המאובנים‪.‬‬

‫תמונה של ציורי מערות של ג'ירפות‬

‫וכו' ממדבר סהרה‬
‫שינויי האקלים בעבר הרחוק‬

‫בחינת השינויים שחלו בטמפרטורות לאורך ‪ 450,000‬שנים לאחור מראה‬

‫שינויים מחזוריים בטמפרטורות‪ .‬בשינויים אלה בולטות תקופות ממושכות‬
‫שבהן הטמפרטורה העולמית הממוצעת הייתה נמוכה ב‪ 3ºC -6ºC-‬לעומת‬
‫הממוצע כיום‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫תקופות אלה נקראות "עידני הקרח"‪ .‬במהלכו של כל עידן קרח הצטברו שכבות עבות מאוד של‬
‫קרח בקטבים‪ ,‬ונוצרו קרחונים גדולי ממדים ‪ -‬גם בקטבים וגם באזורים כמו מרכז אירופה ומרכז‬
‫אמריקה הצפונית‪ ,‬ששורר בהם אקלים ממוזג‪ .‬בשיאו של כל עידן קרח כיסו קרחוני ענק שטחים‬
‫נרחבים מן היבשות‪ ,‬שכיום שורר בהן אקלים ממוזג* ונוח‪ .‬במהלכם של עידני הקרח הצטברו‬
‫כמויות ענק של מי אוקיינוסים והפכו לקרחוני ענק‪ ,‬ומפלס מי האוקיינוסים היה נמוך בעשרות‬
‫מטרים מזה הנוכחי‪ .‬הירידה העצומה במפלס מי האוקיינוסים חשפה שטחי יבשה נרחבים וגרמה‬
‫להיווצרותם של גשרים בין‪-‬יבשתיים‪ ,‬שאפשרו נדידה ומעבר של בעלי חיים ממקום למקום‪ .‬בתום‬
‫כל עידן קרח חלה תקופה של התחממות‪ ,‬שבה שרר אקלים הדומה לזה של ימינו‪ .‬בסך הכול‬
‫התרחשו ‪ 4‬עידני קרח ו‪ 4-‬תקופות בין‪-‬קרחוניות‪ .‬התופעה חזרה על עצמה במרווחים קבועים‬
‫(פחות או יותר) של ‪ 140‬אלף שנה בערך‪.‬‬

‫משערים שהסיבה לקיומם של עידני הקרח היא שינויים מחזוריים‪ ,‬המתרחשים אחת ל‪-‬‬
‫‪ 100,000‬שנה בערך במסלולו של כדור הארץ סביב השמש‪ .‬שינויים אלה גורמים להפחתה של‬
‫כמות הקרינה המתקבלת מן השמש‪ ,‬ולשינויים בחלוקה של כמות הקרינה על פני כדור הארץ‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬כשהתרחשו עידני הקרח החורפים היו קרים וממושכים‪ ,‬ונוצרו קרחונים גם בקווי הרוחב‬
‫ששרר בהם אקלים נעים ומתון‪.‬‬

‫עידן הקרח האחרון הסתיים לפני כ‪ 10,000-‬שנה‪ ,‬וכיום אנחנו נמצאים בתקופה בין‪-‬קרחונית‪.‬‬

‫מה הקשר בין ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני ושינויי האקלים בעבר?‬

‫מהגרף המראה את נתוני הטמפרטורות וריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני מלפני ‪ 400,000‬שנים ועד‬
‫ימינו‪ ,‬אפשר ללמוד שבתקופות החמות‪ ,‬הבין–קרחוניות‪ ,‬היה ריכוזו של הפחמן הדו‪-‬חמצני‬
‫באטמוספרה גבוה יותר‪ ,‬ואילו בתקופות הקרות‪ ,‬בעידני הקרח‪ ,‬היה ריכוזו נמוך‪.‬‬

‫ראינו כי גם בעשרות השנים האחרונות עולה ריכוזו של הפחמן הדו‪-‬חמצני באטמוספרה‪ ,‬וכי‬
‫במקביל חלה מגמה של עלייה בטמפרטורות‪ .‬האם אפשר להסיק מכך שמאחַר שאנו מצויים‬
‫בתקופה בין‪-‬קרחונית ‪ -‬הטמפרטורה עולה‪ ,‬ובמקביל עולה גם ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני?‬

‫אם נחזור ונעיין בגרף המתאר את עליית הפחמן הדו‪-‬חמצני מראשית הספירה ועד שנת ‪2004‬‬
‫(עמ' ‪ )00‬נמצא כי בולט הזינוק החד בריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני ב‪ 150-‬השנים האחרונות‪ :‬זוהי‬
‫עלייה שאין לה אח ורע בכל התיעוד הידוע של ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני באטמוספרה‪ .‬עלייה‬
‫חריפה זאת אינה קשורה לעידן הבין‪-‬קרחוני שאנו מצויים בעיצומו אלא היא נגרמה כתוצאה‬
‫משרפת הדלקים המאובנים‪ ,‬שהחלה בזמן המהפכה התעשייתית‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫* אסְטְרואִיד ‪ -‬גוף שמֵימי קטן‪,‬‬
‫בדרך כלל עשוי סלע‪.‬‬
‫האסטרואידים‪ ,‬אשר גודלם נע בין‬
‫כמה ק"מ ועד מאות ק"מ‪ ,‬מקיפים‬
‫את השמש‪ .‬משערים שקיימים‬
‫מיליוני אסטרואידים‪ ,‬והם נעים‬
‫בחגורת האסטרואידים‪ ,‬בין‬
‫מסלוליהם של כוכבי הלכת מאדים‬
‫וצדק‪.‬‬
‫* מֵטֵאורִיט ‪ -‬חלקיק (רסיס של‬
‫אסטרואיד או שָביט) שהגיע‬
‫מהחלל‪ ,‬חדר דרך האטמוספרה‬
‫ונחת על פני כדור הארץ‪ .‬אם‬
‫המטאוריט נשרף בהגיעו‬
‫לאטמוספרה‪ ,‬נראה לעינינו הבזק‬
‫אור קצר‪ .‬זהו מֵטֵאור‪.‬‬
‫געשיות* רבות עוצמה‪ .‬לדוגמה‪ :‬התקררות חדה ומהירה‪ ,‬שהתרחשה‬
‫* התפרצות געשית – התפרצות של‬
‫לבה אל פני השטח שמקורה במגמה‬
‫לוהטת ממעמקי המעטפת‪.‬‬
‫(מסגרת הרחבה)‬
‫שינויי אקלים מהירים‬
‫כאשר בוחנים ומשחזרים את שינויי האקלים בכדור הארץ בעבר‬
‫הקרוב ובעבר הרחוק‪ ,‬מסתבר שגם בעבר התרחשו פעמים רבות‬
‫שינויים משמעותיים‪ ,‬מרביתם שינויים איטיים והדרגתיים‪ .‬ואולם מדי‬
‫פעם אנו מוצאים גם שינוי אקלימי שהתרחש באופן חד ופתאומי‪ ,‬בתוך‬
‫שנים ספורות‪ .‬שינויים מהירים כאלה התרחשו בעבר ומתרחשים גם‬
‫כיום‪ ,‬ככל הנראה כתוצאה מאירועים חריגים ובעלי עוצמה כגון פגיעת‬
‫טאור ִיט*) או התפרצויות‬
‫טרואִיד* (שהגיע לפני כדור הארץ כמֵ ֵ‬
‫ס ְ‬
‫א ְ‬
‫לפני כ‪ 65-‬מיליוני שנים‪ ,‬גרמה להכחדתם של אלפי מינים של בעלי‬
‫חיים‪ ,‬ובראש ובראשונה של שליטי כדור הארץ באותה עת‪,‬‬
‫הדינוזאורים‪ .‬כיצד קרה הדבר?‬

‫מרבית המדענים סבורים כי השינוי נגרם עקב פגיעתו‬

‫של אסטרואיד שקוטרו המשוער היה ‪ 10‬ק"מ‪ ,‬אשר יצר‬
‫טן‬
‫ק ָ‬
‫מכתש בקוטר של ‪ 180‬ק"מ באזור חצי האי יו ָ‬
‫(מכסיקו)‪ .‬פגיעה זאת העיפה לאטמוספרה מיליארדי‬
‫טונות של אבק ואפר‪ ,‬ששהו תקופה ממושכת בגובה רב‬
‫וחסמו את דרכה של קרינת השמש אל פני הקרקע‪.‬‬
‫חסימת הקרינה של השמש גרמה לאפלה על פני כדור‬
‫הארץ ולהתקררות האקלים‪ .‬השינוי האקלימי המהיר גרר‬
‫בעקבותיו פגיעה קשה בצמחייה‪ ,‬קריסה של כל שרשרת‬
‫המזון‪ ,‬והכחדה המונית של בעלי החיים‪.‬‬
‫שחזור של התפוצצות המטאוריט על פני‬
‫האדמה לפני ‪ 65‬מיליוני שנים‬
‫קבוצה קטנה אחרת של מדענים טוענת כי ההכחדה של‬
‫הדינוזאורים‪ ,‬מקורה בהתפרצות געשית עזה שפקדה את כדור הארץ‪ .‬מדענים אלה‬
‫קאן שבהודו‪,‬‬
‫ד ַ‬
‫מצביעים על שכבות עבות של סלעים געשיים המצויים ברמת ֶ‬
‫עדות להתפרצות הרי געש בתקופה המקבילה להכחדה שהתרחשה לפני‬
‫המשמשים ֵ‬
‫‪ 65‬מיליוני שנים‪.‬‬

‫הפעילות הגעשית בכדור הארץ כיום "רגועה" יחסית‪ ,‬ורק אחת לעשור (בערך)‬
‫נרשמת התפרצות גדולה שבה הר געש פולט אל האטמוספרה ענני ענק של אפר‬
‫געשי וכמויות גדולות של קיטור וגזים אחרים‪ .‬האבק הדקיק נישא אל שכבות‬
‫האטמוספרה הגבוהות ומתפזר על ידי הרוחות במשך שבועות‪ ,‬וכך נוצר מעטה חובק‬

‫‪24‬‬
 ‫עולם של חלקיקים ‪ -‬מעין שמיכה דקה המחזירה חלק מאור השמש לחלל‪.‬‬
‫ההתקררות שנוצרת בעקבות פעילות געשית כזאת אינה דרמטית כמו באירוע שגרם‬
‫להכחדת הדינוזאורים‪ ,‬אבל די בה כדי לגרום לחורפים קשים יותר ולמשקעים‬
‫מרובים‪.‬‬

‫מן ההיסטוריה הקרובה ידועה ה"שנה ללא קיץ"‪,‬‬

‫שנת ‪ ,1816‬שכונתה כך בגלל אירועים שהתרחשו‬
‫טמְבור ָה בחצי האי‬
‫בעקבות התפרצותו של הר הגעש ַ‬
‫י ַאוָוה (אינדונזיה)‪ .‬באותה שנה ירדו שלגים כבדים‬
‫באזורים רבים בעולם בחודשים מאי ויוני‪ ,‬חודשים‬
‫אביביים וקיציים‪ ,‬ובחודשים שלאחר מכן עוד שררו‬
‫באזורים רבים טמפרטורות מתחת לאפס‪ .‬גל הקור‬
‫שפקד אז את העולם כולו הביא להרס עצום של‬
‫גידולים חקלאיים שהיו אמורים להבשיל בקיץ‪,‬‬
‫ענן האפר והגזים מעל הר הגעש פִינַטובו בעת‬
‫ההתפרצות‪ ,‬ב‪ 12-‬ביוני ‪1991‬‬ ‫והתוצאה המיידית הייתה מחסור חמור במזון‪.‬‬

‫התפרצותו של הר הגעש פִינַטובו שבפיליפינים ביוני‬

‫‪ 1991‬גרמה לפיזור אבק ואפר געשי בשכבות העליונות של האטמוספרה‪ ,‬שהסתירו‬
‫מעט את קרינת השמש‪ .‬החורף של ‪ 1991-92‬היה קר‪ ,‬ארוך וגשום בכל רחבי העולם‪,‬‬
‫וגם בישראל זכורה שנה זאת כשנה קרה וגשומה במיוחד‪.‬‬

‫שינויי אקלים אלה‪ ,‬הנגרמים כתוצאה מפעילות געשית‪ ,‬אמנם גורמים לירידה‬
‫חר תקופה קצרה‬
‫בטמפרטורות של כדור הארץ‪ ,‬אבל שינוי זה הוא קצר–מועד‪ ,‬ולא ַ‬
‫המצב חוזר לקדמותו‪.‬‬

‫? א‪ .‬סכמו את ‪ 3‬הסוגים של השינויים האקלימיים‪:‬‬

‫‪ -‬שינויים בעבר הקרוב‪.‬‬
‫‪ -‬שינויים בעבר הרחוק‪.‬‬
‫‪ -‬שינויים מהירים וחדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מאֵילו מהשינויים אפשר ללמוד על האקלים כיום‪ ,‬ומאֵילו אי אפשר ללמוד עליו? הסבירו מדוע‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫תחזיות לעתיד‬
‫* המִגוון הביולוגי –‬
‫מושג רחב הכולל‬ ‫על סמך הערכות של רוב החוקרים נראה כי השינויים האקלימיים שתוארו‪ ,‬ובעיקר‬
‫את כל מִגוון‬
‫המינים של כל‬ ‫ההתחממות הגלובלית‪ ,‬יגברו בעשרות או במאות השנים הבאות‪ .‬אם תתממש התחזית‪,‬‬
‫היצורים החיים‪ ,‬את‬
‫מִגוון בתי הגידול‬ ‫צפויות תוצאות גורליות הן לחייהם של מיליארדי בני האדם החיים ברחבי העולם כולו והן‬
‫שבהם הם‬ ‫לקיומו של המגוון הביולוגי* בכדור הארץ‪.‬‬
‫מתקיימים‪ ,‬את‬
‫מִגוון צורות הגידול‬
‫שלהם‪ ,‬ואת השונות‬ ‫עוצמתם של השינויים הצפויים לא תהיה אחידה בכל רחבי העולם‪ .‬נבחן‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את‬
‫הגֵנֵטית של כל‬
‫היצורים החיים‪.‬‬ ‫השינויים הצפויים בסוף המאה ה‪ 21-‬בכמויות המשקעים ובאחוזי הלחות של הקרקע‬
‫(המושפעת הן מהעלייה בטמפרטורות והן מהירידה בכמות המשקעים)‪ .‬המפות שלפניכם‬
‫מצביעות על אזורים שבהם תחול ירידה משמעותית בכמות המשקעים ובאחוזי הלחות של‬
‫הקרקע‪ ,‬ועל אזורים שבהם תהיה עלייה במרכיבי אקלים אלה‪.‬‬

‫תחזית לסוף המאה ה‪:21-‬‬

‫א‪ .‬שיעור הסטייה של לחות הקרקע – הסטייה באחוזים מהממוצע העולמי בין השנים ‪2000-1950‬‬

‫ב‪ .‬שיעור הסטייה של כמויות המשקעים – הסטייה במ"מ ליום מהממוצע העולמי בין השנים ‪2000-1950‬‬

‫? עיינו ב‪ 2-‬המפות וציינו ‪ 4‬אזורים בעולם שבהם צפויה ירידה בכמות המשקעים וירידה בלחות הקרקע‪.‬‬
‫? חשבו בכמה מ"מ בשנה ירדו המשקעים באזורים הבאים לקראת סוף המאה‪ :‬מכסיקו‪ ,‬ספרד‪ ,‬ישראל? (שימו לב‪ :‬כדי לקבל‬
‫את שיעור השינוי השנתי בכמות הגשמים יש להכפיל את הנתון ב‪)365-‬‬
‫? שערו מה יהיו התוצאות של השינויים הצפויים במשקעים ובלחות הקרקע בחלק המזרחי של אגן הים התיכון‪ .‬נמקו את‬
‫השערתכם‪.‬‬

‫* המדינות הפחות‪-‬מפותחות –‬
‫מדינות המתאפיינות ברמת חיים‬
‫נמוכה‪ ,‬ברמת תשתיות ושירותים‬
‫ירודה‪ ,‬וברמת טכנולוגיה נמוכה‪.‬‬
‫ברובן האוכלוסייה גדֵלה בקצב‬ ‫היכולת להתמודד עם התוצאות של השינוי האקלימי‪ ,‬אינה אחידה‪ .‬במדינות‬
‫מהיר בגלל שיעורי ילודה גבוהים‪.‬‬ ‫הפחות‪-‬מפותחות* ובמדינות התת‪-‬מפותחות‪ *,‬בעיקר אלה השוכנות באפריקה‬
‫* בקרב המדינות הפחות‪-‬מפותחות‬
‫‪ 26‬מדינות שרמת‬
‫מצויה קבוצת‬
‫הפיתוח שלהן היא הנמוכה ביותר‪.‬‬
‫זאת היא קבוצת המדינות התת‪-‬‬
‫מפותחות‪.‬‬
 ‫ובאסיה‪ ,‬הסובלות כבר כיום ממחסור במים ומהידלדלות הקרקעות‪ ,‬התוצאות עלולות להיות‬
‫חמורות במיוחד‪ .‬במדינות אלה האוכלוסייה גדֵלה במהירות וזקוקה לכמויות מזון הולכות‬
‫וגדֵלות‪ ,‬רמתן של מערכות התשתית נמוכה‪ ,‬והאמצעים הטכנולוגיים שנמצאים בשימוש מועטים‪.‬‬
‫כך אין בידי המדינות האלה מספיק ידע ומשאבים לטפל בקשיים הנובעים מנזקי טבע בכלל‪,‬‬
‫ומההתחממות הגלובלית בפרט‪ ,‬וצופים כי הנזקים הנובעים מתופעה זאת עתידים להחריף את‬
‫בעיות הרעב‪ ,‬העוני והמחלות המאפיינים את החיים במדינות אלה‪ .‬נציג דוגמאות אחדות‪:‬‬

‫‪-‬רבות מן המדינות הפחות‪-‬מפותחות והתת‪-‬מפותחות סובלות כבר כיום מפגיעה חמורה‬

‫בכלכלתן וביכולת שלהן לספק מזון ומים נקיים לתושביהן‪ ,‬בגלל בצורות ההולכות‬
‫ומחריפות‪.‬‬
‫‪-‬יש מדינות (בעיקר בדרום‪-‬מזרח אסיה ובמרכז אמריקה) הנפגעות מסופות הרס עזות‬
‫שתדירותן הולכת וגוברת‪ ,‬והן מתקשות לתקן את הנזקים החמורים בנפש‪ ,‬ברכוש‬
‫ובתשתיות‪.‬‬
‫‪-‬באזורים רבים בעולם הירידה בכמויות השלג בהרים מצמצמת את כמותם של המים‬
‫הזורמים בנהרות באביב ובקיץ‪ ,‬צמצום הגורם לירידה בזמינות של המים להשקיה‬
‫ולשתייה‪.‬‬
‫‪-‬כאשר מדינות עניות נפגעות ממחלות או ממגפות שנגרמו כתוצאה מההתחממות‬
‫הגלובלית‪ ,‬אין הן יכולות להיערך למניעתן או לטפל בתוצאותיהן בגלל המחסור בתקציב‪,‬‬
‫בידע ובתשתיות‪ ,‬הקיימים בהן‪.‬‬

‫מודלים לחיזוי אקלימי‬

‫אוניברסיטאות ומכוני מחקר שונים בעולם פיתחו מודלים לחיזוי אקלים‪ ,‬שלפיהם ניתן להעריך‬
‫את טיבו של אקלים כדור הארץ בעתיד ואת תוצאותיה של ההתחממות הגלובלית‪ .‬המדענים‬
‫בונים את התחזיות בעזרת "מודל אקלימי" – מערכת של משוואות מתמטיות מורכבות‪,‬‬
‫המתארות את התהליכים המתרחשים במערכת האקלימית‪ ,‬ופתרונן מתבצע בעזרת מחשבי‪-‬על‬
‫בעלי כושר חישוב גבוה‪ .‬המודל נותן תמונה על השינויים הצפויים במערכת האקלים בדומה למה‬
‫שנעשה במודלים של חיזוי מזג אוויר‪ ,‬המוסרים את התחזיות היומיות באמצעי התקשורת‬
‫השונים‪ .‬רמת הדיוק של התחזית האקלימית לטווח של עשרות שנים אינה יכולה להגיע לזו של‬
‫תחזית מזג האוויר לטווח של מספר ימים‪ ,‬ולמרות זאת‪ ,‬זהו כלי רב עוצמה לתיאור מגמת השינוי‬
‫האקלימי הצפוי‪.‬‬

‫הקושי ביצירת מודל לחיזוי האקלים נעוץ בצורך לתאר במדויק כל אחד מהמרכיבים הרבים הכלולים‬
‫במערכת האקלים‪ ,‬ואת האופן שבו כל אחד מהם מגיב עם מרכיבי המערכת האחרים‪ .‬על כל אלה יש‬
‫להוסיף את תרומת המין האנושי‪ ,‬אשר השפעתו על המערכת גדֵלה והולכת‪ .‬נבחן‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את השפעת‬
‫גודלה של האוכלוסייה על מערכת האקלים‪ :‬ככל שהאוכלוסייה גדֵלה – גדֵלים צורכי האנרגיה‪ ,‬המזון‪,‬‬
‫המים והשטח שהיא תופסת‪ ,‬גדֵלות כמויות הגזים שנפלטות לאטמוספרה‪ ,‬ומשתנה שיעור האלבֵדו;‬
‫וככל שהאוכלוסייה גדֵלה ‪ -‬עולה מספר הטיסות של מטוסי הנוסעים‪ ,‬וגדל הזיהום שהם מותירים‬
‫* אנרגיה ירוקה ‪-‬‬ ‫אחריהם באטמוספרה‪ .‬על כן נחוץ לדעת מה יהיה מספר תושבי כדור הארץ בעוד ‪ 50 ,20‬ו‪-‬‬
‫אנרגיה שאינה‬
‫מזהמת את‬
‫הסביבה‪ ,‬ואינה‬ ‫‪27‬‬
‫תורמת לפליטת‬
‫גזי החממה‬
‫לאטמוספרה‪.‬‬
 ‫‪ 100‬שנה (בהתאם לטווח החיזוי הדרוש)‪ ,‬ולהניח מה יהיה מבנהו של משק האנרגיה – האם הוא יהיה‬
‫כמו בימינו‪ ,‬מבוסס לחלוטין על דלקים פחמניים‪ ,‬או שמא תימצא הנוסחה הגואלת לאנרגיה ירוקה*‬
‫וכמות הפליטה של פחמן דו‪-‬חמצני תתייצב ואולי אף תפחת‪.‬‬

‫מאז שנת ‪ 1988‬מפעיל האו"ם ועדת מומחים בין‪-‬ממשלתית בלתי תלויה (ראו מסגרת)‪ ,‬העוסקת‬
‫באיסוף כל תוצאות המחקרים והחישובים המתקבלים מקבוצות המחקר השונות‪ .‬על סמך נתונים‬
‫אלה עוסקת ועדת המומחים בקביעה של הערכת מצב משותפת‪ ,‬וזו מוצגת לפני המדינאים‬
‫העתידים להכריע בשאלות אסטרטגיות‪ ,‬כמו פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים שיורידו את רמת‬
‫הפליטה של גזי חממה לאטמוספרה‪.‬‬

‫(מסגרת הרחבה)‬

‫ה‪ IPCC-‬ו"אמת מטרידה"‬

‫בוועדה הבין‪-‬ממשלתית לחקר שינויי האקלים‪IPCC ,‬‬

‫‪,)(Intergovernmental Panel on Climate Change‬‬
‫שותפים חוקרים ומדענים מכל רחבי העולם‪ .‬הוועדה‬
‫עוסקת באיסוף העדויות שהצטברו על שינויי‬
‫האקלים‪ ,‬חוקרת את הסיבות לשינויים ועורכת‬
‫תחזיות מפורטות על פי מיטב המודלים האקלימיים‬
‫הקיימים‪ .‬הוועדה‪ ,‬המפרסמת דו"ח שנתי מפורט‪,‬‬
‫זכתה בפרס נובל לשלום לשנת ‪ 2007‬על הישגיה‬
‫בהגדלת המודעות הציבורית הבין‪-‬לאומית לנושא‬
‫שינויי האקלים‪.‬‬

‫יחד עם ‪ IPCC‬זכה בפרס באותה שנה גם סגן נשיא‬

‫ארה"ב לשעבר‪ ,‬אל גור‪ ,‬אשר סרטו‪" ,‬אמת‬
‫כרזת הסרט אמת מטרידה‬
‫מטרידה"‪ ,‬תורגם לעשרות שפות וזכה לתהודה‬

‫אתר הסרט‪:‬‬ ‫עולמית עצומה‪ .‬אותה "אמת מטרידה" שהסרט עוסק בה היא‬
‫ההשפעה העצומה של המין האנושי על הסביבה הטבעית ועל‬
‫‪http://www.climatecrisis‬‬
‫‪.net‬‬ ‫האקלים של כדור הארץ‪ ,‬והתוצאות העגומות החזויות אם נמשיך‬
‫לשבת בחיבוק ידיים ולא נפעל לשיפור המצב‪.‬‬
‫אתר ה‪:IPCC-‬‬
‫הסרט אימץ טון לוחמני וגישה סנסציונית במקצת‪ ,‬ועורר ויכוח‬
‫‪/http://www.ipcc.ch‬‬
‫ציבורי נרחב לגבי מְהֵימנותו המדעית‪ .‬הוויכוח פסק לנוכח פרסומו‬
‫של הדו"ח הרביעי של הוועדה לחקר שינויי האקלים‪ ,‬שפורסם בשנת ‪.2008‬‬
‫ממצאיו של הדו"ח מוכיחים למעלה מכל ספק כי טביעת האצבעות של המין‬
‫האנושי בהתחממות העולמית היא ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫חלקו של האדם בתרחישים שונים בתחזית לעתיד‬

‫הוועדה הבין‪-‬ממשלתית לחקר שינויי האקלים פרסמה בדו"ח האחרון שלה (נכון לשנת ‪)2008‬‬
‫ארבעה תרחישים העשויים להתממש עד לשנת ‪ .2100‬נקודת ההתחלה של כל התרחישים זהה‬
‫והיא מביאה בחשבון את המצב כיום ‪ -‬ריכוז גזי החממה השונים‪ ,‬כמות שרפות היער לצורכי‬
‫* עִיור ‪ -‬תהליך שבו חל מעבר‬ ‫חקלאות‪ ,‬גודל השטחים שבהם בוראו יערות בשנים האחרונות‪ ,‬עוצמת מוקדי‬
‫של תושבי כפרים אל הערים‪,‬‬
‫הזיהום בימים וכדומה‪ .‬ההבדל בין התרחישים הוא שכל אחד מהם מניח הנחה‬
‫כך שאחוז התושבים‬
‫העירוניים גדֵל לעומת אחוז‬ ‫שונה‪ ,‬הן באשר להתפתחות הצפויה בכלכלה העולמית והן באשר למדיניות האנרגיה‬
‫התושבים הכפריים‪ .‬כתוצאה‬ ‫הצפויה של מדינות העולם‪.‬‬
‫מתהליך זה‪ ,‬מספר הערים‬
‫הולך וגדֵל ומספר תושביהן‬
‫גדֵל אף הוא‪.‬‬ ‫תרחיש ‪ - A1‬תרחיש המכונה "עסקים כרגיל"‪ ,‬והוא הפסימי והחמור מכולם‪ .‬הוא‬
‫מניח כי הגידול בכלכלה העולמית נמשך ללא הפרעה‪ ,‬על כל המשמעויות הנגזרות מכך ‪ -‬תיעוש‬
‫מסיבי‪ ,‬פליטה בלתי מבוקרת של גזי חממה וזיהום אוויר ועיור* בהיקף נרחב‪ .‬לפי המודלים‬
‫המבוססים על תרחיש זה מתקבלת התחממות של בין ‪ Cº1.4‬ל‪ Cº6.4-‬בממוצע כלל עולמי עד‬
‫סוף המאה ה‪.21-‬‬

‫תרחיש ‪ B1‬הוא האופטימי מכולם‪ ,‬והוא מניח כי כלכלת העולם מתנהלת כולה לפי עקרונות של‬
‫* פיתוח בר‪-‬‬ ‫פיתוח בר‪-‬קיימא*‪ ,‬כלומר‪ ,‬הקטנה ניכרת של פליטת גזי החממה ומציאת תחליפי אנרגיה‬
‫קיימא ‪ -‬פיתוח‬ ‫נקיים‪ .‬בתרחיש אופטימי זה‪ ,‬ההתחממות תהיה "רק" של ‪ Cº1.1 -Cº2.8‬בממוצע כלל‬
‫העושה שימוש‬
‫במשאבים באופן‬ ‫עולמי‪.‬‬
‫שיספק הן את‬
‫הצרכים של הדור‬ ‫אלה הם שני תרחישים קיצוניים ואין ודאות שהם יתממשו במלואם‪ ,‬ולכן נקבעו גם תרחישי‬
‫הנוכחי ואת‬
‫צורכיהם של‬ ‫ביניים‪ A2 ,‬ו‪ ,B2-‬שתוצאותיהם תהיינה חמורות פחות מתרחיש ‪ ,A1‬ואופטימיות פחות‬
‫מתרחיש ‪ .B1‬אולם גם בתרחישי ביניים אלה צפונות סכנות חמורות לשיווי המשקל האקלימי‬
‫העדין השורר בעולמנו‪ ,‬וההתחממות תגרום להאצת התופעות שסקרנו‪.‬‬

‫התוצאות של המודלים השונים מצביעות על מגמה נמשכת של התחממות גלובלית‪ ,‬והמפות‬

‫הממוחשבות מראות כי בכל אחד מהתרחישים הטמפרטורות יעלו וכי אין מקום שההתחממות‬
‫פוסחת עליו‪ .‬המפות שלפניכם מציגות ‪ 2‬תרחישים‪( B1 :‬התרחיש האופטימי) ו‪( A2-‬תרחיש‬
‫חמור מעט פחות מתרחיש ‪ ,1A‬המביא בחשבון שימוש חלקי באנרגיות ירוקות‪ ,‬כפי שקורה כיום)‪.‬‬
‫כל אחד מהתרחישים מוצג במפות בשלושה פרקי זמן‪ .‬אפשר לראות במפות‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬שבחצי‪-‬‬
‫הכדור הצפוני תגבר ההתחממות מאוד‪ ,‬בעיקר סמוך לקוטב הצפוני‪ ,‬כבר ב‪ 20-‬השנים הבאות‪.‬‬
‫ההתחממות תתרחב ותגיע לאסיה‪ ,‬לאפריקה ולאמריקה הדרומית באמצע המאה ה‪,21-‬‬
‫והאוקיינוסים יתחממו באיטיות אף הם‪ .‬לקראת סוף המאה התרחישים חוזים עולם חם שבו לא‬
‫יהיו כיפות קרח בקטבים ותבנית הזרימה העולמית ‪ -‬הן של רוחות והן של זרמי ים ‪ -‬תהיה שונה‬
‫מזו המוכרת לנו כיום‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫עוד‬
‫דרך‬
‫לבדוק‬
‫את‬
‫חלקו‬
‫של‬
‫האדם‬

‫העלייה בטמפרטורות עקב ההתחממות הגלובלית ל‪ 3-‬תקופות זמן על פי ‪ 2‬תרחישים גרפיקה‪ 2 :‬תרחישים –‬
‫‪ 2A‬ו‪1B -‬‬
‫בתחזיות לעתיד היא לרשום את שינויי הטמפרטורות שנמדדו‬
‫השינויים בטמפרטורות בין השנים‬
‫בין הטמפרטורות‬ ‫ערכו השוואה‬
‫כלל‪-‬עולמי‬ ‫ובאוסטרליה‪.‬‬
‫ממוצע‬ ‫? א‪ .‬עיינו במפות תוך התמקדות באפריקה‪ ,‬בצפון אירופה‪ ,‬בצפון קנדה‬
‫‪– 2000-1900‬‬
‫מקרא‪:‬‬ ‫הצפויות באזורים אלה על פי שתי התחזיות‪.‬‬
‫קו תכול – מודל המתחשב בשינויים טבעיים‬
‫השינויים בטמפרטורות‪.‬‬ ‫אלה בעקבות‬
‫השפעת האדם‬ ‫אזוריםללא‬
‫ב‪ .‬מהי מסקנתכם? ערכו השוואה בין התרחישים החזויים לשלושהבלבד‪,‬‬
‫קו ורוד – מודל המתחשב בשינויים עם השפעת‬ ‫לאורך תקופה בעבר‪ ,‬ולהשוותם לשני מודלים‪ :‬מודל אחד‬
‫האדם‬
‫המתחשב רק בתהליכים טבעיים‪ ,‬ומודל שני המתחשב גם‬
‫בהשפעת האדם ‪ -‬זיהום האוויר‪ ,‬שינוי הריכוז של גזי החממה וכדומה‪ .‬באופן החישוב הזה מבודדים‬
‫את השפעת מעשי האדם בתקופה הנבדקת‪ .‬בגרף המתאר את שינויי הטמפרטורה העולמית‬
‫? מערכת האקלים היא מערכת מורכבת‪ ,‬ובין המשתנים הרבים הנוטלים בה חלק מתקיימים יחסי גומלין סבוכים‪ .‬בין‬
‫המשתנים ‪ -‬משתנים טבעיים‪ ,‬ומשתנים שהם תוצאה של מעשי האדם‪.‬‬
‫‪.1‬ערכו רשימה מפורטת של משתנים שהם תוצר ישיר של מעשי האדם‪ ,‬ורשימה מפורטת של משתנים טבעיים‪.‬‬
‫‪.2‬בחרו מרכיב אחד והסבירו איך הוא משפיע על מרכיבים אחרים במערכת‪ ,‬טבעיים או מעשי ידי האדם‪ ,‬ואיך‬
‫הוא מושפע על ידיהם‪ .‬הסבירו כל אחד מהקשרים שמצאתם‪.‬‬
‫הציגו את המשתנים השונים ואת הקשר ביניהם בתרשים‪.‬‬
‫הממוצעת בשנים ‪ ,2000-1900‬אפשר לראות כי יש התאמה בין הקו הוורוד‪ ,‬המתאר מודל‬
‫המתחשב בהשפעת האדם‪ ,‬ובין הקו השחור‪ ,‬המתאר את השינויים שהתרחשו באמת‪ .‬לעומת זאת‬
‫הקו הכחול‪ ,‬המתאר מודל שאינו מושפע ממעשי האדם אלא מתאר תהליכים טבעיים בלבד – מראה‬
‫תמונה של התכנסות מקיוטו ‪ /‬באלי ‪ /‬פוזנאן‪ .‬רצוי‬ ‫כי אלמלא ההתערבות האנושית בתהליכים הטבעיים לא הייתה‬
‫משהו שכולל גם את הצוות המייצג את ישראל‪.‬‬ ‫מתרחשת התחממות כלל‪.‬‬

‫התשובה העולה מן הגרף הזה היא ברורה‪ :‬טביעת האצבע‬

‫האנושית אינה מוטלת בספק‪.‬‬

‫ההתמודדות עם ההתחממות הגלובלית‬

‫פעילות בין‪-‬לאומית‬

‫‪30‬‬
 ‫ההכרה בכך שלהתחממות הגלובלית תהיה השפעה בכל מדינות העולם הביאה לכינוסם של מספר‬
‫מפגשים בין‪-‬לאומיים‪ .‬הוועידה הראשונה התקיימה בשנת ‪ 1992‬בעיר ריו דה‪-‬ז'ניירו שבברזיל‪,‬‬
‫שם כינס האו"ם ועידה שכונתה "פסגת כדור הארץ" או "ועידת ריו"‪ .‬בוועידה‪ ,‬שבה דנו בנושאים‬
‫של שמירת הסביבה ופיתוח בר‪-‬קיימא‪ ,‬השתתפו נציגים מכ‪ 172-‬מדינות וכן כ‪2,400-‬‬
‫משתתפים מארגונים חוץ‪-‬ממשלתיים בין הנושאים שעלו לדיון‪ :‬הצורך בפיתוח מערכות תחבורה‬
‫נקיות‪ ,‬הפחתת השימוש בדלקים‪ ,‬צמצום ברמת זיהום האוויר ועוד‪ .‬בוועידת ריו הוחלט להקים‬
‫מנגנון בין‪-‬לאומי שבו יוגדרו היעדים להקטנת הפליטה של גזי החממה תוך מעבר לאנרגיות‬
‫ידידותיות לסביבה‪.‬‬

‫הסכמה זו הביאה מאוחר יותר לניסוחה של אמנת קיוטו‪ ,‬אמנה שנחתמה ב‪ 1997-‬בעיר קיוטו‬
‫שביפן‪ .‬היא אושררה ונכנסה לתוקף בשנת ‪ ,2005‬כשהמדינות שחתמו עליה התחייבו להפחתה‬
‫הדרגתית של גזי חממה‪ .‬האמנה הכירה בכך שהמדינות המפותחות‬
‫בוועידת קיוטו מתקיים מעֵין סחר‬ ‫?‬ ‫הן האחראיות העיקריות למרבית הפליטה של גזי חממה ולכן היא‬
‫מאושר בין מדינות בהקשר של ההפחתה‬ ‫מטילה עליהן לשאת בחלק המשמעותי של הפחתת הפליטות‪.‬‬
‫בפליטת גזי החממה לאטמוספרה‪ .‬באמנה‬
‫המדינה היחידה בעולם שטרם אישרה את אמנת קיוטו היא‬
‫נקבע כי המדינות הפחות‪-‬מפותחות אינן‬
‫ארצות הברית‪.‬‬
‫מחויבות בצמצום הפליטה של גזי החממה‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬אם‪/‬כאשר מדינה פחות‪-‬מפותחת‬ ‫המדינות המתועשות התחייבו להפחית את פליטת גזי החממה ב‪-‬‬
‫מפחיתה את הפליטה של הגזים בשנה‬
‫‪( 5.2%‬לפי חישוב הפליטה בשנת ‪ )1990‬בין השנים ‪2012-‬‬
‫מסוימת – מחשבים את כמות פליטת הגזים‬
‫שהופחתה ידן בתחומיה באותה שנה‪ ,‬והיא‬ ‫‪ .2008‬עד שנת ‪ 2008‬חתמו ‪ 184‬מדינות על האמנה‪.‬‬
‫יכולה לקבל תמורתה כסף ממדינה מתועשת‬
‫שלא מקטינה את מלוא פליטת הגזים שהיא‬
‫בפסגה שנערכה בדצמבר ‪ 2007‬באי באלי הוחלט על ידי המדינות‬
‫נדרשת לה לפי האמנה‪.‬‬ ‫המשתתפות לנסות ולהמשיך את רוחו של פרוטוקול קיוטו ולנקוט‬
‫האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬סחר כזה רצוי לעולם? נמקו‬ ‫בצעדים ההכרחיים להפחתת הפליטה של גזי החממה במדינות‬
‫את תשובתכם‪.‬‬ ‫המפותחות והפחות מפותחות‪ .‬בהמשך להחלטה זו תתכנס ב‪-‬‬
‫‪ 2009‬ועידה בינלאומית של האו"ם בעיר קופנהאגן בדנמרק‪.‬‬
‫הוועידה אמורה לנסח את אמנת קופנהאגן‪ ,‬שתיכנס לתוקפה בשנת ‪ 2012‬ותחליף את אמנת‬
‫קיוטו‪.‬‬

‫בין שני הכינוסים – זה שבקיוטו וזה שבקופנהגן ‪ -‬ממשיכות להתקיים ועידות בינלאומיות כדי‬
‫לבנות תכניות ביניים ב‪ 2-‬תחומים עיקריים – הפצת טכנולוגיות להפחתת גזי החממה ומימון‬
‫הסתגלותן של מדינות פחות מפותחות לנזקים של התחממות האקלים‪.‬‬

‫במקביל מתקיימות פגישות במסגרות נוספות כמו למשל במסגרת הדיונים של הפרלמנט האירופי‪,‬‬
‫שהתכנס בבריסל‪ ,‬והחליט על תכנית שלפיה עד שנת ‪ 20% 2020‬מן האנרגיה שמפיקות מדינות‬
‫האיחוד תהיה אנרגיה ירוקה‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫אמנת קיוטו אינה כוללת מנגנון אכיפה‪ ,‬והפיקוח על יישומה תלוי ברצונן הטוב של מדינות העולם‬
‫החתומות עליה‪ .‬בין המדענים יש הכרה ברורה שרק שיתוף פעולה בין לאומי ואכיפת חוקים‬
‫ותקנות יוכלו להרחיק את תושבי כדור הארץ מהתרחשותו של אסון אקלימי‪.‬‬

‫לממשלות‪ ,‬לגופים ולארגונים בעולם יש אינטרסים שונים הנוגעים לפעולות שיש לנקוט מול‬
‫תהליך ההתחממות‪ .‬ביניהם אפשר למצוא מדינות בעלות אינטרסים כלכליים או פוליטיים שונים‪,‬‬
‫אילי נפט או מדינות המחזיקות עתודות נפט גדולות‪ ,‬בעלי חוות רב לאומיות ביערות העד‬
‫באפריקה‪ ,‬באסיה ובדרום אמריקה‪ ,‬תעשיינים המעוניינים להמשיך ולשווק את תוצרתם‬
‫המזהמת‪ ,‬ולעומתם תעשיינים המבקשים להרחיב את תעשיית "המוצרים הירוקים"‪ ,‬מדענים‬
‫המעוניינים בתקציבי מחקר גדולים ועוד ועוד – לכל אחד מאלה יש דעה שונה על הדרכים‬
‫להתמודדות עם תהליך ההתחממות‪.‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬בין המדינות שבשנים האחרונות מתקיימת בהן תנופת פיתוח גדולה‪ ,‬דוגמת סין‪ ,‬הודו‪,‬‬
‫ודרום קוריאה רווחת הדעה כי נטל ההפחתה בגזי החממה צריך ליפול בעיקר על המדינות‬
‫המפותחות והמתועשות דוגמת ארצות הברית ומדינות מערב אירופה‪ .‬טענתן היא שכיום הן‬
‫מצויות בתנופת פיתוח גדולה המביאה לשיפור ברמת החיים של תושביהן וכי יש לאפשר להן‬
‫להמשיך בתהליכים אלה ולא לדרוש מהן להאט את תנופת הפיתוח‪.‬‬

‫דמות מפתח בעשייה הבין לאומית בתחום זה היא נשיא ארצות הברית‪ .‬בעת כתיבת ספר זה‬
‫הכריז הנשיא אובמה הכרזות שונות בתכלית מאלה של קודמו‪ ,‬ג'ורג' בוש ובהצהרותיו ניכרת‬
‫הבנה לגודל הבעיה ולתפקידה של מדינתו בהובלת שינויים בדרך ההתמודדות בהתחממות כדור‬
‫הארץ‪.‬‬

‫הגישות של בעלי האינטרסים השונים אינן קבועות‪ ,‬הן משתנות בהתאם לתהליכים פוליטיים‪,‬‬
‫חברתיים וכלכליים וכך גם והנושא כולו דינמי ונתון לשינויים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬חשוב לזכור שגם אם‬
‫כל מדינות העולם יסכימו ביניהן על יישום מלא של אמנות שיביאו להפחתה בגזי החממה הדבר‬
‫לא יקרה באופן מיידי‪ .‬נחוצות כמה מאות שנים על מנת שריכוז גזי החממה שכבר נפלטו ירד וכדי‬
‫שהפחתת הפליטה תגיע לרמה שתאפשר חזרה לאקלים יציב ומאוזן‪.‬‬

‫? דונו והביאו טיעונים לכאן ולכאן בדילמה הבאה‪ :‬האם זה הוגן לתבוע מן המדינות הפחות מפותחות להשקיע באנרגיה‬
‫ירוקה‪ ,‬בפיתוח טכנולוגיות להפחתת הפליטה של גזי חממה וכדומה‪ ,‬כאשר מדינות מפותחות ומתועשות חייבות את‬
‫הצלחתן לשימוש רב שנים של פיתוח העושה שימוש בתהליכים הרסניים מבחינה סביבתית‪ ,‬שבמובנים רבים תרמו‬
‫להתחממות הגלובלית‪.‬‬

‫? חפשו מידע בתקשורת הכתובה והאלקטרונית על ועידות האקלים המתקיימות בעולם‪ .‬תארו את המגמות העכשוויות‬
‫בהתמודדות עם ההתחממות הגלובלית‪.‬‬

‫(מסגרת הרחבה)‬

‫המתנגדים לתיאורית ההתחממות‬

‫קבוצה קטנה של מדענים מטילים ספק במחקרים אודות שינויי האקלים ובדו"חות‬
‫של ה‪ .IPCC-‬חלקם אמנם הואשמו כי מחקריהם נתמכו על ידי שדולת הנפט על‬

‫‪32‬‬
 ‫מנת להפריך את טענת האחריות של המין האנושי להתחממות‪ ,‬אולם יש ביניהם‬
‫מדענים ראויים המציגים דעה הנוגדת את דעתם של רוב המדענים‪.‬‬

‫בתחילה הכחישו מתנגדי ה‪ IPCC-‬הכחשה גורפת את קיומה של ההתחממות‬

‫הגלובלית וטענו כין אין מדידות אמינות לאורך מספיק זמן‪ ,‬וכי ההתחממות היא רק‬
‫בשיעור של מחצית המעלה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬משהתברר שההתחממות הגלובלית אכן‬
‫מתרחשת‪ ,‬עלתה הטענה שההתחממות היא טבעית כי אנחנו נמצאים בתקופה‬
‫שלאחר עידן הקרח האחרון‪ ,‬וגם שהגורם להתחממות כתוצאה הוא לא העלייה‬
‫בכמות הפחמן הדו‪-‬חמצני‪ ,‬אלא גורם אחר‪ .‬בין הגורמים לעלייה בריכוז הפחמן‬
‫הדו חמצני מונים המתנגדים את הסיבות הבאות‪ :‬תנועתה של השמש בגלקסיה‬
‫דרך ענני אבק בינכוכבי; השפעת הקרינה הקוסמית על היווצרות עננים; מחזורים‬
‫של כתמי השמש ועוד הסברים נוספים‪ .‬יש לומר שזו דעת מיעוט קטן שאינה‬
‫מקובלת על רובו הגדול של הממסד המדעי‪.‬‬

‫שינויים במשק האנרגיה ובמשק המים‬

‫ההיערכות לשינויי האקלים מחייבת חשיבה מחודשת גם על משק האנרגיה‪ ,‬לא רק בשל‬
‫ההשפעות השליליות שיש לפליטת גזי חממה על האטמוספרה אלא גם בשל העובדה שמצבורי‬
‫הדלקים המאובנים (פחם‪ ,‬נפט וגז טבעי) בכדור הארץ עומדים להתכלות עד אמצע המאה ה‪.21-‬‬
‫החלופות העיקריות לדלקים המאובנים הם של מקורות אנרגיה נקיים וידידותיים לסביבה‬
‫הכוללים הן אנרגיה גרעינית‪ ,‬והן אנרגיות מתחדשות שמקורן בשמש‪ ,‬ברוח‪ ,‬בכוח המים ועוד (על‬
‫אנרגיה חלופית ראו פרק ‪ .)00‬הטכנולוגיות לשימוש במקורות אנרגיה אלה נמצאות כבר בהישג‬
‫יד ובשימוש מוגבל‪ ,‬ולמעשה ההחלטה לזרז את הפיתוח ולהשקיע את הכספים הנחוצים בשינוי‬
‫כל משק האנרגיה בעולם‪ ,‬היא החלטה פוליטית וכלכלית בלבד‪ .‬על מקבלי ההחלטות ברחבי‬
‫העולם – קובעי מדיניות‪ ,‬פוליטיקאים‪ ,‬משקיעים פיננסיים וכדומה‪ ,‬לפעול מתוך הבנה ברורה כי‬
‫אין מנוס מלאמץ חשיבה על פיתוח בר‪-‬קיימא‪ ,‬כזה שיאפשר להמשיך לקיים כלכלה גלובלית‬
‫ומתקדמת אך תוך הקטנת הנזקים לסביבה והקטנת התוצאות של שינויי האקלים שיתרחשו‬
‫בעתיד‪.‬‬

‫בעקבות ההתחממות הגלובלית צפויים שינויים ניכרים בתפרוסת ובעוצמה של המשקעים בעולם‬
‫כולו וכבר כיום ברור שבאזורים נרחבים יהיה מחסור במי שתייה‪ .‬הצורך לפתור את הבעיה מחייב‬
‫להקים מכוני התפלה ענקיים ולבנות מערך יעיל של מיחזור וטיהור מי שפכים לשימוש בהשקיית‬
‫גידולים חקלאיים‪ .‬חלק מהטכנולוגיות קיימות כבר כעת‪ ,‬ואימוצן נדחה משיקולים כלכליים‬
‫ופוליטיים בלבד‪ .‬גם בנושא משק המים‪ ,‬כמו במשק האנרגיה‪ ,‬מקבלי ההחלטות ברחבי העולם‬
‫חייבים לפעול במהירות‪ ,‬במיוחד באזורים שהמחסור במים יכול להיות בעל משמעות קיומית‬
‫לתושביהם‪( .‬עוד על המחסור במים ראו פרק ‪).00‬‬

‫(מסגרת הרחבה)‬

‫‪33‬‬
 ‫ישראל וההתחממות הגלובלית‬

‫מדינת ישראל‪ ,‬שהוגדרה כמדינה פחות מפותחת‪ ,‬אמנם לא חויבה על פי אמנת קיוטו‬
‫להפחית את פליטת גזי החממה שלה)‪ ,‬אך החלטת הממשלה מפברואר ‪2004‬‬
‫הצהירה על מחויבותה של ישראל להירתם למאמץ העולמי להפחתת פליטת גזי‬
‫חממה‪.‬‬

‫מלבד החלטה זאת התקבלו בישראל עוד ‪ 4‬החלטות‪:‬‬

‫•החלטת הממשלה מינואר ‪ 2001‬בנושא של צמצום פליטת גזי החממה‪ .‬בעקבות‬

‫ההחלטה התכנסה ועדה המשותפת לכמה משרדי ממשלה‪ ,‬שהמליצה למשרד‬
‫להגנת הסביבה לאמץ את עקרונות הפיתוח הנקי ולהקים גוף לאומי לנושא זה‪.‬‬
‫באפריל ‪ 2004‬הוכרז על הקמתו של גוף לאומי זה‪.‬‬
‫•החלטת הממשלה ממאי ‪ ,2003‬אשר קבעה כי המדיניות של ממשלת ישראל תתבסס‬
‫על עקרונות פיתוח בר קיימא‪ ,‬כדי לענות הן על הצרכים של הדור הנוכחי והן על‬
‫הצרכים של הדורות הבאים‪.‬‬
‫•ביוני ‪ 2006‬התפרסמה תכנית האב למשק האנרגיה‪ ,‬ובה הותוו הכללים של פיתוח‬
‫בר קיימא וצמצום התלות בדלק ממקורות מזהמים לתחבורה‪ .‬תכנית זאת כוללת‬
‫שלבים במעבר לאנרגיות לא מזהמות‪ ,‬הקטנת הצריכה וייעול השימוש באנרגיה‪,‬‬
‫תכנון אמצעים לפיקוח ולאכיפה וכדומה‪.‬‬
‫•בסוף ‪ 2008‬התקבלו החלטות ממשלה על התייעלות אנרגטית ועל יצור חשמל‬
‫מאנרגיות מתחדשות‪( .‬תוכלו למצוא עדכונים על החלטות הממשלה באתר המשרד‬
‫להגנת הסביבה במדור "החלטות ממשלה"‪(.‬‬
‫כאשר בודקים את היישום של החלטות הממשלה השונות נמצא שאין עדיין יישום‬
‫ואין תקציב מתאים‪ .‬למרות חשיבותה של תכנית האב למשק האנרגיה‪ ,‬אין לה‬

‫תמונה של דגם המכונית החשמלית של‬ ‫ביטוי תקציבי בשנת ‪ ,2008‬ויישומה לא ברור‪.‬‬
‫שי אגסי‬
‫כיום ישראל נמצאת במצב דומה למדינות אירופיות אחרות‬
‫מבחינת כמות גזי החממה לנפש‪ .‬ההסכם העולמי החדש‪,‬‬
‫הצפוי להיחתם בקופנהגן ב‪ ,2009-‬יכלול אמנה שתחליף את‬
‫זאת שהתקבלה בקיוטו‪ ,‬והוא צפוי לחייב את כל מדינות‬
‫העולם‪ ,‬ובכללן גם את ישראל‪ ,‬להפחית את גזי החממה שלהן‪.‬‬
‫ישראל מבזבזת זמן יקר בתהליך קבלת ההחלטות בנושאים‬
‫הקשורים לקידום אנרגיות מתחדשות‪ ,‬הכנסת הגז הטבעי‬
‫למשק החשמל‪ ,‬הגדלת התשתית לתחבורה ציבורית‪ ,‬הטיפול בפסולת ומיחזורה‪,‬‬
‫שמירה על שטחים פתוחים ועוד‪ .‬גם ההחלטות שמתקבלות אינן זוכות לתקציב‬
‫הולם ואינם מיושמות במלואן‪.‬‬

‫‪34‬‬
 ‫למרות האיטיות‪ ,‬יש תקווה ליוזמות פרטיות חדשניות‪ ,‬כמו למשל פיתוח מכונית‬
‫חשמלית שלא תתבסס על דלק פחמימני ואשר תיטען במצברים שיותקנו במגרשי‬
‫החניה‪ ,‬ובנייה של תחנות כוח סולאריות המנצלות את אור השמש‪ ,‬ממנו יש בשפע‬
‫בארצנו‪ ,‬באמצעות טכנולוגיה חדישה ויעילה‪ .‬פרוייקט תעלת הימים הציע לנצל‬
‫את המים שיוזרמו מהים האדום אל ים המלח ליצירת תחנת כוח הידרואלקטרית‪,‬‬
‫שתנצל את הפרשי הגובה ליצירת חשמל ולהתפלת מים‪.‬‬

‫יכולות המחקר של ישראל ידועות בעולם ונדרשת החלטת ממשלה להקצות‬

‫משאבים לתחום זה‪ .‬זאת מתוך חזון של פיתוח משק אנרגיה נקי בישראל‪ ,‬תוך‬
‫הקטנת התלות בדלק ממקורות זרים והסתייעות במשאבים הטבעיים שלנו‪ :‬גלי‬
‫הים‪ ,‬הרוחות ואור השמש‪.‬‬

‫ולסיום‪ ,‬נקודה למחשבה ‪ -‬ההתחממות הגלובלית ותרבות הצריכה‬

‫העלייה ברמת החיים של כלל אוכלוסיית העולם‪ ,‬ובעיקר של תושבי העולם המערבי‪ ,‬יצרה בעולם‬
‫את מה שנהוג לכנות "תרבות הצריכה"‪ .‬הכוונה היא למנהגם של בני האדם בימינו לרכוש ולצרוך‬
‫מוצרים רבים‪ ,‬שחלקם הגדול אינו מיועד למילוי צרכים בסיסיים כדוגמת מזון או בית למגורים‪,‬‬
‫אלא לצריכה אישית מוגזמת‪ .‬החברות הכלכליות‪ ,‬באמצעות מסעות שיווק ופרסום מתוחכמים‪,‬‬
‫יוצרות בקרב הצרכנים צורך מדומה במוצריהן‪ .‬אבל לתרבות הצריכה יש השפעה גם על‬
‫ההתחממות הגלובלית – חומרי הגלם‪ ,‬הובלתם‪ ,‬ייצור המוצרים השונים‪ ,‬ההובלה שלהם לקצווי‬
‫העולם וכדומה – כל אלה צורכים כמויות גדולות מאוד של אנרגיה‪ ,‬אותה אנרגיה המשחררת‬
‫בסופו של דבר את גזי החממה לאטמוספרה‪.‬‬

‫כל אחד מאיתנו יכול לסייע בהפחתה של גזי החממה על ידי בדיקה מתמדת של האפשרויות‬
‫לחסוך באנרגיה ולצמצם את השימוש באנרגיה ואת פליטת גזי החממה‪ .‬הנה כמה דוגמאות‬
‫לשאלות שאנחנו יכולים להעלות‪ :‬האם אפשר למחזר מוצר מסוים הנמצא בשימושנו? האם אפשר‬
‫לעשות בו שימוש חוזר? האם אנחנו באמת צריכים מותג זה או אחר? האם נהיה מאושרים יותר‬
‫אם יהיה ברשותנו חפץ זה או אחר?‬

‫אם כל אחד יתרום את תרומתו נוכל לשנות את המצב‪ :‬לצמצם את כמות הצריכה‪ ,‬להפחית את‬
‫כמות האנרגיה הנצרכת לייצור מוצרים שאינם נחוצים באמת‪ ,‬להוריד את כמות גזי החממה‬
‫ולשמור הן על אטמוספרה נקייה יותר והן על סביבה ירוקה יותר‪.‬‬

‫משימות לסיכום הפרק‬

‫‪.1‬ההתמודדות עם שינויי האקלים מעלה ויכוח בין שתי טענות‪:‬‬

‫‪ -‬ראשית יש להפחית ככל האפשר את הצריכה‪ ,‬להגביר את השימוש החוזר במוצרים רבים‬
‫ולא לרכוש חדשים‪ ,‬להפחית בצריכת דלק וכדומה‪.‬‬

‫‪35‬‬
‫‪ -‬אין לפגוע ברמת החיים ובשינויים בהרגלי הצריכה אלא להשקיע את כל המשאבים בפיתוח‬
‫אנרגיה ירוקה‪ ,‬שתפחית את פליטת גזי החממה מדלקים מאובנים‪.‬‬

‫א‪ .‬כתבו נימוקים לכל אחת מהטענות‪.‬‬

‫ב‪ .‬כתבו את דעתכם בסוגיה זאת ונמקו אותה‪.‬‬

‫‪.2‬בחרו ‪ 2‬השפעות של ההתחממות הגלובלית ותארו את תוצאותיה הצפויות בישראל‪.‬‬

‫‪.3‬לפניכם כמה יעדי טיול ותיור ברחבי העולם‪ .‬יש הטוענים כי בעוד כמה עשרות שנים לא ימשכו‬
‫אתרים אלה מטיילים מרחבי העולם‪ .‬חפשו מידע על מקומות אלה וכתבו‪:‬‬
‫א‪ .‬מה יקרה במקומות אלה אם התחזיות יתממשו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה הן הסיבות לאיבוד הצפוי של גורמי המשיכה לכל אחד מהמקומות האלה‪ :‬שונית‬
‫האלמוגים הגדולה באוסטרליה‪ ,‬הקרחון בפסגת הר קוטופקסי באקוודור‪ ,‬חופי הזהב של איי‬
‫אנדמן הסמוכים להודו‪ ,‬שיט ביערות הגשם בברזיל‪.‬‬
‫‪.4‬לפניכם סיפור קצר‪ .‬כתבו מה באורח חייו של ג'ון גורם לפליטת גזים מיותרת‪ ,‬ומה אפשר‬
‫לחסוך ממנה‪:‬‬
‫ג'ון‪ ,‬אמריקאי כבן ‪ ,30‬גר בכפר קטן במרחק ‪ 160‬ק"מ מהעיר הגדולה‪ .‬הוא נוסע לעבודתו‬
‫בעיר ברכבו מדי בוקר וחוזר מדי ערב‪ .‬יש לו בית גדול מאוד והוא אוהב לשמור על טמפרטורה‬
‫קבועה בבית – הוא מקרר אותו בקיץ באמצעות מערכת מזגנים משוכללת ומחמם אותו‬
‫בחורף באמצעות חימום מרכזי הפועל על נפט‪ .‬ג'ון גם מקפיד מאוד על לבושו – בארון שלו יש‬
‫כ‪ 50-‬זוגות מכנסיים וכ‪ 80-‬חולצות – לכל אירוע‪ ,‬לכל מזג אוויר‪ ,‬לכל חברה‪ .‬ג'ון מקפיד‬
‫לקנות רק מותגים בינלאומיים‪ ,‬שאת מסעות הפרסום שלהם הוא רואה באמצעי התקשורת‪.‬‬
‫בעיקר הוא אוהב בגדים קלים העשויים כותנה‪ .‬את הכותנה מייצרים בהודו‪ ,‬את הבגדים‬
‫מעצבים בהולנד‪ ,‬וייצור הבגדים נעשה בסין‪ .‬לעתים ג'ון רוכש את הבגדים המיובאים לארצות‬
‫הברית‪ ,‬ולעתים הוא טס במיוחד לסין ורוכש אותם במפעל‪ .‬הוא גם אוהב מאוד לאכול אוכל‬
‫טוב ובריא – דגים מן הים הצפוני‪ ,‬אצות ים מיפן‪ ,‬פירות טרופיים מתאילנד‪ ,‬קפה מברזיל‪ ,‬תה‬
‫מסין ועוד‪.‬‬
‫ג'ון מחליף את המכונית שלו למודל חדש מדי שנה ומקפיד לטוס לפחות ‪ 3‬פעמים בשנה‬
‫ולטייל באזורים קסומים בעולם‪ .‬בעיקר הוא אוהב את בית המלון הגדול שנבנה בקוסטה‬
‫ריקה‪ ,‬באזור שהיה פעם מיוער וכיום הוא מכוסה במגרשי גולף‪ ,‬בפארקים ובמבנים‬
‫משוכללים‪.‬‬
‫‪.5‬צפו בסרט "אמת מטרידה"‪ .‬כיצד יֵיראה העולם אם תתרחש התחזית החמורה ביותר‬
‫המוצגת בו?‬
‫‪.6‬חפשו מידע על התכנית של נשיא ארצות הברית לגבי ההתחממות הגלובלית והפחתת הפליטה‬
‫של גזי החממה‪ .‬סכמו את עקרונות התכנית‪.‬‬
‫‪.7‬הסבירו את העיקרון הגלובלי בצורך בשיתוף פעולה בין מדינות העולם לצמצום פליטת גזי‬
‫החממה‪.‬‬

‫‪36‬‬
‫‪.8‬לפניכם שתי מפות נתונים‪ .‬הראשונה מתארת את כמות הפליטה של פחמן דו חמצני כתוצאה‬
‫מתהליכים תעשייתיים‪ ,‬והשנייה מתארת את כמות הפליטה של פחמן דו חמצני כתוצאה‬
‫משינויי היִיעוד של הקרקע‪.‬‬
‫‪.1‬באֵילו אזורים בעולם מתרחשת הפליטה הגדולה ביותר? מדוע דווקא שם?‬
‫מהי המשמעות של הנתונים במפה הראשונה מבחינת האחריות להורדת‬
‫כמויות הפליטה של פחמן דו חמצני בעולם?‬
‫‪.2‬באֵילו אזורים בעולם משתנה ייעוד הקרקע לייעוד תעשייתי הפולט פחמן דו‬
‫חמצני? מדוע דווקא שם? על מה מעיד התהליך המתואר במפה השנייה?‬
‫‪.1‬באתר מופיע מאמר קצר על יער יתיר‪ .‬קראו אותו‪ .‬אילו תהליכים ביער קשורים להפחתת‬
‫הפחמן הדו חמצני באטמוספרה‪ ,‬ואילו תהליכים קשורים לשינוי באלבדו של האזור?‬
‫‪.2‬מה מן התהליכים האלה הוא תהליך של משוב חיובי? ומהו תהליך של משוב שלילי?‬

‫יער יתיר (המאמר יוצג באתר המלווה)‬

‫יער יתיר שוכן בסְפַר המדבר – בשיפולי הר חברון שמצפון‪-‬מזרח לבאר שבע‪ .‬ביער נטועים‪ ,‬על‬
‫שטח של ‪ 30,000‬דונם‪ ,‬למעלה מ‪ 4-‬מיליוני עצים‪ .‬ביער יתיר נערך בשנים האחרונות מחקר‬
‫בראשותו של פרופ' דן יקיר ממכון ויצמן למדע‪ ,‬במסגרת מערך בינלאומי של מחקרים ותצפיות‬
‫שנועד לבחון את מנגנוני ספיחת גזי החממה המזיקים‪ .‬המחקר העולמי מתבצע במאה אתרים על‬
‫פני כדור הארץ במקביל‪ .‬החל משנת ‪ 2000‬הפך יער יתיר ל"מעבדה" של ממש‪ ,‬והוקמה בו תחנת‪-‬‬
‫ניטור משוכללת הבוחנת את הנתונים הטבעיים‪ :‬משקעים ולחות‪ ,‬צמיחה ומנגנוני הפעילות של‬
‫העצים‪ ,‬פליטת גזים מן העצים‪ ,‬הרכב האוויר ונתונים רבים אחרים‪.‬‬

‫מיקומו ה"לא טבעי" של היער עושה את תוצאות המחקר הזה למשמעותיות עוד יותר‪ .‬אחד‬
‫הפרמטרים המרכזיים הנבדקים במחקר הוא הקף קליטת הפחמן הדו‪-‬חמצני מן האוויר‪ .‬זאת על‬
‫רקע העובדה שכמות המשקעים השנתית ביער ירדה בהדרגה מ‪ 350-‬ל‪ 300-‬מ"מ לשנה בלבד‪,‬‬
‫וכמות התרכובות הפחמניות באוויר עולה במקביל‪ .‬המחקר הזה הוא היחיד שנערך בשנים‬
‫האחרונות ובוחן את מכלול תִפקודו של היער‪ ,‬הן בממד האקולוגי והן בממד התִפקוד העצמי שלו‪.‬‬

‫מתוצאות חלקיות של המחקר של פרופ' יקיר וצִוותו עולה‪ ,‬שעצי היער התאימו עצמם לתנאים‬
‫הסביבתיים הצחיחים‪ ,‬תוך ניצול הרמות הגבוהות של פחמן דו‪-‬חמצני באוויר‪ .‬פרופ' יקיר מסביר‪,‬‬
‫כי עם עליית אחוז הפחמן הדו‪-‬חמצני באוויר‪ ,‬העצים סופגים את כל הכמות הדרושה להם מבלי‬
‫שיצטרכו לפתוח את הפִיוניות שבעלים במלואן‪ .‬פתיחה חלקית של הפיונית מקטינה את אידוי‬
‫המים מעלי העץ‪ ,‬ולכן הוא משתמש בכמות מופחתת של מים מבלי לפגוע בהתפתחותו‪ .‬כך‪ ,‬אומר‬
‫פרופ' יקיר‪ ,‬ניתן להסביר את תעלומת "היעלמן" של כ‪ 7-‬מיליארד טון פחמן דו‪-‬חמצני מן‬
‫האטמוספרה‪ ,‬לאחר שנפלט אליה מן התעשייה העולמית‪ .‬חברי קבוצת המחקר בראשותו של‬
‫פרופ' יקיר מצאו במהלך המדידות המורכבות המבוצעות ביער יתיר‪ ,‬כי בניגוד להנחות‬
‫המקובלות‪ ,‬יער יתיר המדברי קולט פחמן דו‪-‬חמצני ממש באותה יעילות כמו יערות המצויים‬
‫באזורים "רטובים" והרבה יותר‪ .‬הנחתו של פרופ' יקיר היא‪ ,‬שגידול אחוז הפחמן הדו‪-‬חמצני‬

‫‪37‬‬
 ‫באטמוספרה מסייע להרחבת שטחי יער לאזורים מעוטי‪-‬משקעים או מדבריים‪ ,‬משום שרמה‬
‫גבוהה יחסית של פחמן דו‪-‬חמצני באוויר מאפשרת לצמח לאדות פחות מים בעת קליטת הפחמן‬
‫הדו‪-‬חמצני שהוא זקוק לו בתהליך הפוטוסינתזה‪ .‬יער יתיר מקיים "שעון ביולוגי" משלו‪ ,‬המוכתב‬
‫על יד תנאי הסביבה‪ .‬שעה שיערות אורן דומים בטורקיה נמצאים במצב של פעילות מטבולית‬
‫מלאה בחודשי הקיץ‪ ,‬יער יתיר נתון באותה תקופה חמה ויבשה ב"תרדמה"‪ ,‬ופעילות פיזיולוגית‬
‫בעצים נמצאת ברמה נמוכה מאוד‪ .‬רק בחורף היער חוזר לפעילות מטבולית מלאה‪ ,‬ואז גם‬
‫מתרחש עיקר הצמיחה ועיקר ספיחת גזי החממה מן האוויר‪.‬‬

‫‪38‬‬