‫הלאומיות‪:‬‬

‫מהי לאומיות?‬

‫בהבהרת המושג לאומיות ישנם מספר מרכיבים מהותיים עליהם מסכימים החוקרים‪:‬‬
‫הלשון‪( :‬שפה) המלכדת את הקבוצה ואת מכלול הרעיונות‪ ,‬ההשקפות‪ ,‬האמונות והעמדות המעצבים את‬
‫האומה‪ ,‬המדינה וכו'‪.‬‬
‫תרבות‪ :‬משותפת הכוללת מנהגים‪ ,‬ספרות‪ ,‬מסורת ודת המשמשת בחלק מהמקרים כחלק בלתי נפרד‬
‫מהזהות הלאומית כמו הקשר בין הדת היהודית ללאומיות היהודית‪.‬‬
‫היסטוריה‪ :‬משותפת והמוצא המשותף כחלק ממרכיבי הקבוצה האתנית (אתנית מיוונית = מוצא) ‪.‬‬

‫לאומיות‪ :‬שילוב בין הרגש הלאומי ( הנוצר מאוסף הקשרים המשותפים כגון‪ :‬לשון‪ ,‬מוצא‪ ,‬היסטוריה‪,‬‬
‫מנהגים‪ ,‬מסורת ודת) לבין הכמיהה למדינה ריבונית עצמאית בעלת טריטוריה משלה‪ .‬הלאומיות המדגישה‬
‫את התודעה (הידיעה) הלאומית המטפחת ערכים לאומיים טיפוח תרבות לאומית וכו'‪.‬‬
‫מדינת לאום‪ :‬מדינה שבה הרוב משתייך לקבוצת לאום אחת‪ ,‬זאת לעומת מדינה רב‪ -‬לאומית שבשטחה‬
‫חיים מספר קבוצות לאומיות‪.‬‬

‫תנועות לאומיות מתחילות לפעול מתוך שכבת ההשכלה‪ ,‬אלה ההוגים בסוגיות הלאום‪ ,‬בזכויות האדם‬
‫והאזרח‪ ,‬ואכן אנשי רוח‪ ,‬פילוסופיים‪ ,‬סופרים‪ ,‬מורים ‪,‬מרצים‪ ,‬עיתונאים‪ ,‬מלחינים – פעלו במאה ה‪19 -‬‬
‫להחדרת רעיון הלאומיות בקרב עמם‪.‬‬

‫[ מן המחקר‪ ,‬עמ' ‪ + 11‬שאלות ‪] 1,2,3‬‬

‫ההבדל בין לאומיות ללאומנות וגזענות‪:‬‬

‫הלאומנות מציבה את האומה ואת ערכי לאומיות שלה‪ ,‬כערך עליון‪ ,‬ערכי הלאום באים אף לפני ערך‬
‫האנושי‪ .‬לאומנות עלולה לגרום לויתור על ערכי הדמוקרטיה‪ ,‬ולפגוע באינטרסים של אומות אחרות‪.‬‬
‫הלאומנות עלולה להביא לתוקפנות‪ ,‬לשעבוד ואף לויתור על זכויות אדם‪.‬‬
‫כתוצאה מכך הלאומנות עלולה ליצור גזענות המבדילה לאום אחד מהאחר ‪ ,‬המציבה לאום אחד מעל‬
‫ללאום אחר ובכך ליצור היררכיה בין לאומים נעלים ללאומים נחותים‪.‬‬
‫דוגמה טובה לכך‪ :‬הפיכת תורתו של צ'רלס דרווין‪ ,‬מדען וחוקר טבע‪ ,‬לתורת הגזע‪.‬‬
‫דרווין במחקרו על בעלי החיים קבע כי בטבע ישנה חלוקה למינים " ‪ " species‬על פי תפיסתו בטבע‬
‫שורדים החזקים ואילו החלשים נכחדים‪ .‬תורת הגזע לקחה את הנחות היסוד של דרווין על בני האדם‪,‬‬
‫התפיסה הגזענית חילקה את האנושות לגזעים "עליונים" – ארים (גרמאנים) ולגזעים "נחותים" –‬
‫השמיים (יהודים וערבים)‪ ,‬בהתאם לדרווניזם החברתי‪ ,‬מלחמת הקיום תביא להכחדת הגזע הנחות‪.‬‬

‫המהפכה הצרפתית – ראשית הלאומיות המודרנית‬

‫המהפכה הצרפתית שהחלה ב‪ 1789 -‬היא הביטוי (הגילוי) הראשון ללאומיות המודרנית באירופה‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1789‬פוזרה אסיפת המעמדות והוחלט על הקמת האסיפה הלאומית המבטאת את שלטון נציגי העם‬
‫אשר נטלו את הריבונות מן המלך‪ -‬כך למעשה נולדה האומה הצרפתית המודרנית‪ .‬האסיפה הלאומית‬
‫חיזקה את נושא שיוויון הזכויות ופרסמה את הצהרת זכויות האדם והאזרח‪ .‬ההצהרה הדגישה כי המקור‬
‫לכל ריבונות באומה הוא העם וכי הצרפתים אינם עוד נתיני המלך אלא אזרחים שווים בפני החוק‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1791‬פורסמה החוקה הראשונה בצרפת שהגדירה את הסמכויות של רשויות השלטון במדינה‪.‬‬
‫השפעת המהפכה הצרפתית יצאו מגבולות צרפת בין היתר בשל היותה אומה אימפריאליסטית שכבשה‬
‫שטחים נרחבים מחוץ לצרפת בין היתר גם כיבושיו של נפלאון בונפרטה‪ ,‬הפיצו את הרעיון הלאומי‬
‫צרפתי‪ ,‬המדגיש את ריבונות העם‪.‬‬
 ‫[ תעודה – עמוד ‪ + 13‬שאלות ‪] 2 , 1‬‬

‫הלאומיות האזרחית תולדת מהפכות‪:‬‬

‫המהפכה הצרפתית שהביאה לשלטון העם ולהתגשמות הרעיונות הדמוקרטיים‪ ,‬מהווה ביטוי ללאומיות‬
‫אזרחית‪ ,‬המתבססת על ליברליזם ועיקרון חופש הבחירה‪.‬‬

‫כ‪ 13-‬שנה לפני מהפכה הצרפתית התקיימה מחוץ לאירופה "המהפכה האמריקאית" – שחרור המושבות‬
‫בצפון אמריקה משליטתה של בריטניה‪ 1776 .‬הוכרזו עצמאותן של ‪ 13‬המושבות הבריטיות והן הפכו‬
‫למדינה עצמאית‪ .‬האידאולוגיה שבה השתמשו הייתה כלל אנושית שכללה מושגים כגון‪:‬שוויון‪ ,‬חירות‪,‬‬
‫אינדיבידואליזם ודמוקרטיה‪ .‬תושבי המושבות הורכבו מקבוצות מהגרים שונות ללא מאפיינים אתניים‬
‫מגבשים‪ ,‬לכן מושגים אלו התאימו לאופי הקבוצות והביאו לגיבושן‪ .‬בארה"ב הלאומיות משמעותה‪ :‬אומה‬
‫שאזרחיה מאוחדים להגשמת זכותם למדינה ריבונית המתנהלת על פי עקרונות חברתיים בטריטוריה‬
‫משותפת‪ .‬הלאומיות האזרחים מבטאת לאומיות פתוחה ופלורליסטית (המורכבת מכמה קבוצות)‪ .‬זוהי‬
‫לאומיות מרצון‪ ,‬האזרח יכול לבחור האם הוא מעוניין להצטרף בהתאם לחוק‪.‬‬
‫[ תעודה – עמוד ‪ + 15‬שאלה ‪.] 1‬‬

‫הלאומיות האתנית מתפתחת בהשפעת הכיבוש הצרפתי‪:‬‬

‫בשונה מהלאומיות האזרחית שבארה"ב‪ ,‬באירופה של המאה ה‪ 19-‬מתפתחת הלאומיות האתנית‪.‬‬

‫הלאומיות האתנית מדגישה את השייכות התרבותית‪ :‬שפה‪ ,‬דת‪ ,‬מנהגים‪ ,‬קרבת דם‪ ,‬מוצא ומולדת‬
‫היסטורית‪.‬‬
‫הלאומיות האתנית התעוררה באירופה בעקבות כיבושי נפוליאון שהפיצו את רעיונות המהפכה הצרפתית‬
‫ברחבי אירופה‪ ,‬רעיונות אלו אף הגבירו את ההתנגדות לכיבוש הצרפתי‪ ,‬והביאו להתחזקות הרעיון‬
‫לעצמאות‪ .‬העמים החלו לחקור את עברם ההיסטורי ולהבדיל עצמם מהעמים האחרים‪ ,‬כך קרה בגרמניה‪,‬‬
‫פולין וברוסיה‪.‬‬
‫גרמניה‪ -‬בתחילת המאה ה‪ -‬ה‪ 19-‬הייתה מפוצלת לכ‪ 30 -‬מדינות‪ ,‬בעקבות כיבושי נפוליאון החלו‬
‫המדינות להרגיש כי הן אומה אחת והתחזק בהן הרגש הלאומי‪ ,‬והמרכיבים התרבותיים המשותפים‪.‬‬
‫פילוסופים כגון‪ :‬יוהן גוטפריד הרדר‪ ,‬הטיפו לאיחוד האומה הגרמנית למטרת הקמת מדינה לאומית שבה‬
‫תרבות‪ ,‬שפה יחודיים ואחידים‪.‬‬
‫(לקרוא על גישתו של הרדר‪ -‬עמוד ‪ 15‬למטה)‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הלאומיות הגרמנית ‪ ,‬כלאומיות אתנית מדגישה כי רק אנשים שתרבותם גרמנית והם דוברי‬
‫השפה הגרמנית יכולים להיות בני האומה הגרמנית‪ .‬זוהי לאומיות אחידה‪ ,‬סגורה המתבססת על קשרי דם‪.‬‬
‫היחיד נולד לתוך האומה‪ ,‬מאפייניה והם חלק ממנו כל חייו‪.‬‬

‫[ תעודה – עמוד ‪ + 16‬שאלות ‪.] 2 , 1‬‬

‫הגות ההשכלה והחילון משפיעים על ההתעוררות הלאומית‪:‬‬

‫ההשכלה‪ -‬זרם רעיוני שהתפתח באירופה במחצית השנייה של המאה ה‪ , 18-‬אנשי ההשכלה כללו‬
‫סופרים‪ ,‬אנשי מדע‪ ,‬פילוסופים ואמנים‪ .‬האמינו כי האדם האידאלי הנו בעל ידע בתחומים רבים‪.‬‬
‫אנשי ההשכלה הושפעו מרעיונות הרציונליזם שתפסו את האדם כיצור תבוני המסוגל לחשוף‪ ,‬להמציא‬
‫ולבקר התפיסה שללה אמונות שאינן מבוססות על ידע ותבונה‪.‬‬
‫אנשי ההשכלה כי אל לו לאדם להיכנע לסמכות פוליטית או דתית‪ ,‬אלה לשפוט כל עיניין עלפי התבונה‬
‫האנושית‪ .‬את סיסמת ההשכלה טבע הפילוסוף הגרמני עמנואל קנט‪ " :‬העז לדעת‪ ,‬אזור אומץ להשתמש‬
‫בתבונתך שלך"‪.‬‬
‫הפילוסוף מונטסקייה‪ ,‬טען שהמשטר המלוכני הוא טוב‪ ,‬במידה ומגבילים אותו‪ ,‬בכך להגן על האזרחים‪,‬‬
‫לדעתו יש להפריד בין רשויות השלטון‪ -‬הרשות המחוקקת‪ ,‬המבצעת והשופטת – כדי שיאזנו ויבלמו זו‬
‫את זו‪.‬‬
 ‫הסופר והפילוסוך ז'ן ז'ק רוסו העלה לראשונה את נושא ריבונות העם‪ .‬הוא טען כי לעם רצון משלו‪,‬‬
‫המתבטא בחוקים שנועדו להביא לטובת הכלל‪ .‬עיקרון זה של ריבונות העם השפיע על צמיחת הלאומיות‪.‬‬

‫הרעיונות החדשים הדגישו את חירות וזכויות האדם‪ ,‬ביטלו את סמכות הכנסייה והגבילו את סמכויות‬
‫המלכים‪ .‬ובכך חיזקו את תהליך החילון‪ .‬בני האדם הכירו ביכולתם לשלול את הסמכות הפוליטית‬
‫והדתית‪ ,‬לבקר אותן ולערער עליהן‪ .‬תהליך החילון החליש מאוד את המסגרת הדתית ואת מקומה תפסה‬
‫הלאומיות‪ -‬שהיא אידיאולוגיה חילונית‪.‬‬

‫רעיונות ההשכלה באו לידי ביטוי לראשונה בהצהרת העצמאות האמריקאית‪ ,‬שאפשרה ליצור מכנה‬
‫משותף לאומה האמריקאית‪.‬‬

‫[ תעודה‪ -‬עמוד ‪ + 17‬שאלה ‪] 1‬‬

‫השפעת המודרניזציה על צמיחת הלאומיות‪:‬‬

‫החל מאמצע המאה ה‪ 18-‬ובמהלך המאה ה‪ 19-‬התחוללו שינויים ושיפורים בתחומי המדע‪ ,‬הרפואה‬
‫ובטכנולוגיה‪ ,‬יש הסוברים כי שינויים אלו חיזקו מאוד את התעוררות והתפתחות התנועות הלאומיות‪.‬‬
‫שיפורים בחקלאות וההתפתחות התעשייתית הביאו לתהליך הגירה ועיור‪ ,‬יותר אנשים עברו לעסוק‬
‫בתעשייה ופחות בחקלאות‪ .‬הערים גדלו מאוד וריכזו בתוכן הרכב אוכלוסיה הבנוי ממספר קבוצות‪ ,‬מה‬
‫שגרם לכל אחת מהן להדגיש את התודעה על אודות זהותם הלאומית‪.‬‬
‫התיעוש והמודרניזציה הביאו לחינוך המוני המצמיח עובדים המוכשרים לתפקידם‪ ,‬בערים הגדולות נוצרו‬
‫מתחים בין קבוצות המהגרים לבין התושבים הוותיקים על רקע הבדלי שפה‪,‬מנהגים ואורח חיים‪ .‬כך יצרו‬
‫המהגרים אומה שיש לה תרבות משלה‪.‬‬
‫לדעת גלנר המייצג את תיאורית המודרניזציה‪ ,‬הלאומיות נוצרת כדי למלא צורך בתקשורת בחברות‬
‫העוברות תהליכי תיעוש‪.‬‬
‫במאה ה‪ 19-‬התחזקה המודרניזציה בכך שהתרחבה זכות הבחירה של ההמונים שהפכו לכוח פוליטי לצד‬
‫המעמד הבינוני והגבוה‪ .‬במקביל התפתחה מערכת חינוך המנותקת מהכנסייה‪ ,‬העמיקה את ידיעת הקרוא‬
‫וכתוב ובכך הגדילה משמעותית את המעורבות בחיים הפוליטיים והחברתיים של האוכלוסייה‪ ,‬מה שגרם‬
‫להגברת כוחה של דעת הקהל במדינה‪.‬‬

‫לצד התפיסות שציינו להתפתחות הלאומיות היו שסברו‪ ,‬כדוגמת בנדיקט אנדרסון‪ ,‬שהלאומיות נוצרה לא‬
‫כתוצאה מהתפתחות היסטורית אלא פרי דמיון‪ ,‬המצאה שהתאפשרה והגיעה לידיעת הציבור בעקבות‬
‫מהפכת הדפוס שיצרה שפת דפוס שהופצה להמונים בצורת ספרים‪ ,‬עיתונים ובכך סייעה בהמצאת‬
‫הלאומיות‪ ,‬החומרים המודפסים טפחו את התודעה הלאומית של קוראיהם‪.‬‬

‫עיצוב הלכידות הלאומית וטיפוחה‬

‫סמלים לאומיים בונים לאומיות‪:‬‬

‫לכל קבוצה לאומית סמליה‪ :‬דגל‪ ,‬המנון‪ ,‬ימי חג‪,‬מסורות‪ ,‬ומיתוסים( מיוונית‪ -‬דיבור‪ ,‬סיפור‪ .‬סיפורים‬
‫המשקפים יסודות לאומיים‪ ,‬חברתיים ודתיים)‪.‬‬
‫הקבוצה הלאומית דורשת מכל פרט להיות נאמן לה ולכבד את סמליה‪ .‬יש המגדירים זאת כ"דת אזרחית"‪.‬‬
‫באמצעות הסמלים ניתן להנחיל את הלאומיות להמונים‪ ,‬ובכך להפוך את הלאומיות לנחלת כלל הציבור‬
‫(ולא רק לעלית ההשכלה)‪ .‬הסמלים מונחלים לציבור באמצעות מפגנים‪ ,‬עצרות‪ ,‬חגיגות וטקסים‪ ,‬ספרות‪,‬‬
‫ומוסיקה‪ .‬אף לתקשורת – עיתונות‪ ,‬רדיו טלוויזיה וקולנוע תפקיד חשוב בהנחלת הסמלים להמונים‪.‬‬

‫כך היה מימי המהפכה הצרפתית וכך זה עד ימינו אנו‪ ,‬הדגל ההמנון וחגיגות העצמאות של צרפת ליכדו‬
‫את האומה הצרפתית ושימשו כאמצעי חינוך להעברת המורשת מדור אל דור‪.‬‬
 ‫כלי נוסף להפצת הלאומיות הוא‪ :‬קידוש החללים הנופלים על הגנת המולדת‪ ,‬אנדרטאות ובתי עלמין‬
‫לחללים‪ ,‬מחזקים אף הם את הרגש הלאומי‪ ,‬מורשת הקרב וזכרם של הנופלים יוצרים זיכרון לאומי‪,‬‬
‫המלכד ומאחד את היחידים‪ .‬מגמה זו התחזקה לאחר מלחמת העולם הראשונה שגבתה מיליוני חללים‪,‬‬
‫במדינות כמו צרפת‪ ,‬אנגליה וגרמניה הוצבו מצבות לחיילים אלמונים ורבבות ביקרו בהן והשתתפו בטכסי‬
‫זיכרון שהפכו בהדרגה לימי זיכרון לאומיים ומקודשים‪.‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬הלאומיות האירופאית בחילופי תקופות‪.‬‬

‫מהמהפכה הצרפתית עד אמצע המאה ה‪.19 -‬‬

‫בתקופה זו פעלו התנועות הלאומיות בהשראת המהפכה הצרפתית‪ ,‬המובילים היו החוגים הליברליים‬
‫שהדגישו את רעיון למגר את השלטון המלוכני הישן ולהחליפו בריבונות העם‪ .‬רעיונות אלו נתפסו בקרב‬
‫עמים שלא זכו בעצמאות‪ ,‬הם חיזקו את זהותם‪ ,‬מוצאם שפתם ותרבותם‪.‬‬

‫נפוליאון בונפרטה הצליח לכבוש שטחים נרחבים באירופה‪ ,‬תחילה זכה לתמיכה מהעמים הכבושים‪ ,‬היו‬
‫אף שהעריצו את צרפת בשל רעיונות ההשכלה והחירות‪ ,‬אך תוך זמן קצר במקביל להתחזקות הלאומיות‬
‫בקרב העמים הכבושים‪ ,‬נהפכה התמיכה בו להתנגדות עזה לכיבוש הצרפתי‪.‬‬
‫נפוליאון לא אפשר שלטון עצמי בשטחים שכבש‪ ,‬ולא התחשב באופי הלאומי ובתרבות המקומית‪ .‬כך‬
‫החלו להתעורר תנועות לאומיות בקרב העמים שדרשו חירות ועצמאות‪ .‬באזורים נרחבים (פולין‪ ,‬בלגיה‪,‬‬
‫יוון ספרד) פרצו מרידות שפעלו למען השחרור מהכיבוש הצרפתי‪ .‬כתוצאה מכך אף התלכדו מספר‬
‫מדינות בשאיפה להבסת שלטונו של נפוליאון‪ .‬אימפריית נפוליאון לא התקיימה לאורך הזמן ובשנת ‪1814‬‬
‫נאלץ לוותר על כיסאו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1815‬התכנסו המדינות שניצחו לקונגרס בוינה בירת אוסטריה‪ .‬ראשי המדינות השמרניות‪ ,‬רצו‬
‫לבלום את ההתעוררות הלאומית‪ ,‬להשיב את הגבולות כפי שהיו לפני המהפכה‪ ,‬להשיב את השלטון‬
‫המלוכני‪ ,‬לחזק את מעמד הכנסייה והאצולה‪ .‬כך במחצית הראשונה של המאה ה‪ 19 -‬התחולל מאבק בין‬
‫הכוחות השמרניים לבין הכוחות הליברליים‪ .‬האוניברסיטאות הפכו למוקדי המאבק הלאומי‪.‬‬

‫[ראה מפת אירופה עמוד ‪ - 26‬המוקדים השמרניים המעוניינים לשמר את כוכם]‬

‫המאבק הלאומי של עמי ‪ :‬יוון‪ ,‬פולין ואיטליה‪:‬‬

‫יוון‪:‬‬
‫האימפריה העותמנית שהייתה אימפריה רב – לאומית ‪,‬שלטה ביוון‪ .‬בין היוונים לעותמנים היה שוני בדת‬
‫ובתרבות‪ .‬היוונים – נוצרים והעותמנים מוסלמים‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 1821‬למשך ‪ 11‬שנים נמשך המאבק לעצמאות של היוונים‪ .‬מנהיגי המאבק הושפעו רבות‬
‫מאירועי המהפכה הצרפתית‪ .‬הם אימצו רעיונות החופש‪ ,‬החירות השוויון ואחווה‪ .‬מנהיגי התנועה‬
‫הלאומית של יוון ביקשו להשיב את התרבות היוונית העתיקה‪ .‬המאבק של היוונים לעצמאות זכה לאהדה‬
‫בקרב אנשי עסקים יווניים שהיגרו אל מחוץ ליוון ובקרב עמי אירופה‪ ,‬אלו שלחו תמיכה כספית לראשי‬
‫המאבק‪ ,‬באמצעות הכספים הקימו בתי ספר ועודדו צמיחת אוכלוסייה צעירה משכילה שתלחם עבור‬
‫חירותה‪ .‬בקרב עמי אירופה החלה אהדה אל תרבות יוון ( פילהלניזם) וגברה התמיכה במאבקם לעצמאות‪,‬‬
‫עמי אירופה ראו במאבק באימפריה העותמאנית גם המשכו של המאבק בין העולם המוסלמי לעולם‬
‫הנוצרי‪ .‬אירופאים רבים באו להלחם למען עצמאות יוון‪ .‬סופרים ומשוררים כגון הלורד ביירון תמכו‬
‫במאבק ובאו להלחם עם היוונים‪ ,‬הלורד ביירון חלה בקדחת ומת‪ ,‬הוא נקבר באתונה והפך לאחד מסמליה‬
‫של המאבק היווני לעצמאות‪.‬‬
‫במהלך ‪ 11‬שנות המאבק נרצחו רבים מהיוונים והעותמאנים‪ ,‬לבסוף בסיוע רוסיה‪ ,‬צרפת ובריטניה‬
‫הוקמה ב‪ 1832-‬יוון העצמאית‪.‬‬

‫[ תעודה – הכרזת העצמאות של לוחמי החירות ביוון‪ +‬שאלות ‪] 1+2‬‬

 ‫פולין‪:‬‬

‫למשך שנים רבות הייתה פולין ישות עצמאית שבראשה מלך‪ ,‬זאת עד המאה ה ‪ ,18‬לאור מאבקים בין‬
‫קבוצות אתניות שונות בתוכה ‪ ,‬נחלש כוחה‪ ,‬המעצמות‪ :‬רוסיה‪ ,‬פרוסיה ואוסטריה ניצלו חולשה זו‬
‫והתערבו בעינייניה הפנימיים של פולין‪ .‬המעצמות חילקו את פולין וכבשוה‪.‬‬
‫בקונגרס וינה ‪ 1815‬נמסרה ממלכת פולין לשליטת הצאר הרוסי‪ .‬רוסיה למרות האוטונומיה בתחומים‬
‫הפנימיים שניתנה לפולין הנהיגה מדיניות שבאה לדכא את הרגשות הלאומיים של הפולנים ובכך פגעה‬
‫באוטונומיה של פולין‪.‬‬
‫ב ‪ 1830‬לאחר המהפכה הצרפתית שהשפיעה גם על העם הפולני‪ ,‬היה הניסיון הראשון למרוד נגד‬
‫המשטר הרוסי‪ .‬לרוסים היה יתרון צבאי משמעותי וניסיון המרד דוכא באכזריות‪ ,‬מנהיגי המרד הוגלו‬
‫לסיביר‪.‬‬
‫בעקבות המדיניות הרוסית הנוקשה היגרו רבים מהמשכילים‪ ,‬הוגי הדעות אנשי הרוח והיוצרים למדינות‬
‫מערב אירופה( בלגיה‪ ,‬צרפת‪ ,‬אנגליה)‪ .‬הגירה זו מכונה בהיסטוריה של פולין כ" האימגרציה הגדולה"‪.‬‬

‫למרות מדיניות הדיכוי הלאומי של רוסיה‪ ,‬נולדה בפולין לאומיות מושפלת אך שואפת לעצמאות‪.‬‬
‫הלאומיות השתרשה בליבו של העם הפולני שחש געגועים לעצמאותו העתיקה‪ .‬העם הפולני נאחז בשפתו‪,‬‬
‫תרבותו ולא ניטמע בתרבותם של הכובשים‪.‬‬
‫הלאומיות הפולנית ביטאה את רוח ה"רומנטיקה" ‪ ,‬בניגוד לרציונליזם טיפחה ופיארה את העבר ואת‬
‫המסורת העממית‪ .‬היסטוריונים פולנים פרסמו מחקרים על ההיסטוריה ובכך חיזקו את תודעת העבר ואת‬
‫הלכידות הלאומית‪ .‬גם הכנסיות היוו מרכז לחיזוק הקשר הלאומי של הפולנים זאת על ידי שילוב האמונה‬
‫הנוצרית הקתולית לרעיון הלאומי‪.‬‬
‫הספרות והמוסיקה הפולנית טיפחה את הלאומיות על ידי שילוב נופי מולדת‪ ,‬מסורת‪ ,‬סיפורי עם ביצירות‪.‬‬
‫(כגון‪ :‬הסופר אדם מיצקיביץ ופרדריק שופן)‬
‫המאבק הלאומי הגיע לשיאו במרד שפרץ ב‪ , 1863 -‬המרד היה חסר סיכוי מול ה"ענק" הרוסי‪ ,‬יחד עם‬
‫זאת לקחה שנה לרוסים לדכאו‪ .‬רבים אבדו את חייהם ורבים אחרים הוגלו‪ .‬בעקבות המרד סופחה באופן‬
‫מוחלט שטחה של פולין לרוסיה‪ .‬הפולנים חדלו במאבק המזויין ונטו להידברות ושיתוף פעולה עם‬
‫השלטון הרוסי‪.‬‬

‫איטליה‪:‬‬

‫לאחר הקונגרס בוינה התחזקה השאיפה הלאומית באיטליה‪ .‬האיטלקים הקימו ארגונים מחתרתיים והחלו‬
‫להיאבק בשלטון נפוליאון באיטליה ובשלטון אוסטריה באיטליה‪ .‬הארגונים ביצעו פעולות טירור ומרד בין‬
‫השנים ‪. 1831 – 1815‬‬
‫בשנת ‪ 1831‬הקים ג'וזפה מציני את "איטליה הצעירה" התנועה הלאומית של איטליה‪ .‬שרצתה לחולל‬
‫מהפכה לאומית‪ ,‬כדי להשתחרר מהשלטון הזר‪ .‬צעירים רבים שהאמינו בליברליזם הצטרפו לתנועה זו‪.‬‬
‫מיצני הדגיש ברעיונות שני יסודות המולדת והאנושות‪ ,‬המדינה חייבת להעניק לאזרחיה חינוך‪ ,‬עבודה‬
‫וזכות בחירה‪ .‬מיציני ותנועתו פעלו לאחדות איטליה והבאת עצמאותה‪ .‬הלאומיות האיטלקים הייתה‬
‫מעשית כלומר הכינה תוכניות לאיחוד איטליה שהתבססו על עקרונות התפיסה הליברלית‪ .‬צרפת‬
‫ואוסטריה ששלטו באיטליה חששו מתוכניות אלה לאיחוד איטליה בין היתר גם בשל ההשפעה על עמים‬
‫אחרים בסביבה‪( .‬כמו פולנים והונגרים) התנועה הלאומית האיטלקית תמכה בתנועות לאומיות אחרות‬
‫ברחבי אירופה משום שלדעתם לכל עם הנלחם על עצמאותו יש מטרה משותפת‪.‬‬

‫"אביב העמים" שרשרת מהפכות לאומיות‪:‬‬

 ‫‪ 1849 – 1848‬שנת מהפכות שהתחוללו באירופה הכרוי בשם‪" :‬אביב בעמים"‪.‬‬
‫רובן לאומיות מקצתן פוליטיות וחברתיות‪ .‬מהפכות אביב העמים מבטאות את השלב בו עברו התנועות‬
‫הלאומיות משלב הפצת הרעיון לפעולות מעשיות‪ .‬גל המהפכות התחיל באיטליה המשיך בצרפת וממנה‬
‫למדינות נוספות‪ :‬מדינות גרמניה‪ ,‬האימפריה ההבסבורגית (לימים הקיסרות האוסרו הונגרית)‪ .‬המהפכות‬
‫התחוללו בעיקר בערים הגדולות כגון פשט (הונגריה החלק המזרחי של בודפשט)‪ ,‬פראג בצ'כיה וזגרב‬
‫בקרואטיה‪.‬‬
‫קווי דימיון למהפכות "אביב העמים"‪:‬‬
‫‪-‬כולן התרחשו באותו זמן‪.‬‬
‫‪-‬המוקד של המהפכות היה בערים המרכזיות כמו פאריס רומא ברלין וינה בודפשט ועוד‪.‬‬
‫‪-‬מובילי המהפכות כולם היו אינטלקטואלים‪.‬‬
‫‪-‬רוב ה מהפכות דוכאו בזמן קצר‪ .‬השלטון הישן שרד אך התחזק מאוד הרעיון הליברלי‪.‬‬
‫‪-‬שילוב המודרניזציה במהפכה ‪ ,‬שימוש ברכבות‪ ,‬עיתונות שסייעו רבות בהפצת רעיונות‬
‫המהפכה‪.‬‬

‫מאמצע המאה ה ‪ 19‬עד ראשית המאה ה ‪. 20‬‬

‫"בעיות התקופה לא יפתרו בנאומים בפרלמנטים‪ ,‬ובהצבעות דמוקרטיות אלא בדם ובברזל" אוטו פון‬
‫ביסמרק (ראש ממשלת פרוסיה) דבריו אלה של ביסמרק מבטאים את השינוי שחל בלאומיות בחלקה‬
‫השני של המאה ה‪ .19 -‬מאופי ליברלי לתוקפנות כלפי עמים אחרים‪.‬‬
‫באיטליה תהליך איחודה מלווה היה במאבק באוסטריה ובצרפת‪ ,‬של התנועה הלאומית "התחיה"‪.‬‬
‫קמילו קבור מי שהיה ראש ממשלת קיסרות פיימונטה שבצפון איטלה‪ ,‬קבור טען כי לא ניתן לשחרר את‬
‫איטליה בכוחותיה בלבד ועליה להיעזר בבני ברית מבחוץ‪ .‬הוא יזם שיתוף פעולה עם צרפת במטרה‬
‫להדוף את האוסטרים משטחי איטליה‪ .‬ואכן ב ‪ 1858‬הצליח לסלק את אוסטריה מרוב שטחי צפון איטליה‬
‫ולאחד את השטחים תחת שלטון ממלכת פיימונטה‪ .‬בשנת ‪ 1860‬יצא ג'וזפה גריבלדי בראש צבא מהאי‬
‫סיציליה לכבוש את ממלכת נפולי ולמסורה לממלכת פיימונטה‪ .‬צבאו התקבל בהתלהבות רבה בדרום‬
‫איטליה והוא הצליח במסעו כפי שתכנן‪.‬‬
‫עצמאות איטליה הוכרזה באופן רשמי ב‪ , 1861 -‬מלך פיימונטה‪ ,‬ויטוריו אימנואלה הוכתר למלך איטליה‬
‫כולה‪ .‬באותה שעה רומא הייתה בשלטון האפיפיור וונציה נשלטה על ידי האוסטרים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1866‬צורפה וניציה לאיטליה ובשנת ‪ 1870‬גם רומא‪ .‬איטליה נהפכה למאוחדת ועצמאית ורומא‬
‫הוכרזה כבירתה‪.‬‬

‫גרמניה‪ -‬הייתה מחולקת לנסיכויות עד לאיחודה ב ‪ . 1871‬למרות מספר יריבויות בתוך הנסיכויות חשו‬
‫כולם בתודעה לאומית ושייכות לאומה אחת גדולה‪ .‬ביסמרק ראש ממשלת פרוסיה שהייתה הגדולה‬
‫בנסיכויות גרמניה‪ ,‬איחד את גרמניה במהלך פוליטי ובמלחמה (צבאית) ‪ .‬ביסמרק ידע כי אוסטריה לא‬
‫מעוניינת באיחוד גרמניה לכן מחד יצא בפעולה דיפלומטית מול צרפת ואנגליה לבידוד אוסטריה ומאידך‬
‫יצא למלחמה מול אוסטריה‪ .‬כתוצאה מהמלחה הורחבה שטחה של פרוסיה בצפון גרמניה‪ ,‬איחוד מדינות‬
‫צפון גרמניה היה הצעד לקראת איחוד גרמניה‪ .‬בזו אחר זו סופחו מדינות מרכז ודרום גרמניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1870‬פרצה מלחמה בין צרפת לגרמניה במהלכה הגיע צבא גרמניה עד לפאריס הבירה‪ ,‬צרפת נחלה‬
‫תבוסה משפילה‪ .‬כתוצאה מהמלחמה הושבו שטחי אלזאס לורן לגרמניה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1871‬הוכתר וילהם מלך פרוסיה בוורסאי לקיסר הראשון של גרמניה המאוחדת‪ .‬חוקת גרמניה‬
‫המאוחדת קבעה כי הפרלמנט של גרמניה "הרייכסטאג" ייבחר כל חמש שנים בבחירות חשאיות ושוות‪.‬‬

‫מאפיינים משותפים למאבק הלאומי באיטליה ובגרמניה‬

‫‪.1‬שפה‪ -‬גם גרמניה וגם איטליה היו מורכבות ממדינות‪ ,‬הייתה לתושביהן שפה משותפת‬
‫ואחידה‪.‬‬
‫‪.2‬תנועות לאומיות החלו לפעול כבר בזמן המהפכה הצרפתית והן חיזקו את התודעה הלאומית‪.‬‬
 ‫‪.3‬הנהגה‪ -‬ביסמרק וקבור מנהיגים שהשתמשו בכל הדרכים על מנת להגיע להישגים‪ ,‬מדיניים‪,‬‬
‫מלחמתיים ועוד‪.‬‬
‫‪.4‬תנאים כלכליים‪ -‬ההתפתחות התעשייתית והמסחר שיפרו את מצב המדינות‪.‬‬

‫הבלקן – מאבק לאומי באימפריה רב – לאומית‪:‬‬

‫במאה ה ‪ 19 -‬גברה הלאומיות באזור הבלקן‪ ,‬תהליך התפררותה של האימפריה העותמנית הביא‬
‫לתקוות בקרב עמי הבלקן לעצמאות‪ .‬המעצמות באירופה שמו את רצונן בשטחים בבלקן‪ ,‬רוסיה‬
‫ואוסטרו‪-‬הונגריה הגבירו את מעורבותן בבלקן‪ ,‬בגלל מצב זה כונה האזור‪ ":‬חבית אבק השריפה של‬
‫אירופה"‪.‬‬
‫במחצית השנייה של המאה ה‪ 19-‬חיו מיעוטים רבים בבלקן‪ ,‬ב ‪ 1870‬החל מרד לאומי של לאומים שהיו‬
‫תחת השלטון העותמני (בולגרים והבוסנים)‪ ,‬ובהדרגה החל להצטמצם אזור השליטה העותמני‪ .‬סיפוח‬
‫בוסניה והרצגובינה על ידי אוסטרו הונגריה הביא להסלמה באזור‪ ,‬עד מהרה פרצה מלחמה בבלקן‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1913 – 1912‬התאחדו מדינות הבלקן למלחמה באימפריה העותמנית‪ ,‬בעקבות המלחמה‬
‫הצטמצמה שליטתה של האימפריה בבלקן‪ .‬המלחמה בבלקן עוררה חשש כי עימותים נוספים שעלולים‬
‫לגרור את אירופה כולה למלחמה‪ ,‬זאת מכיוון שהמדינות היו קשורות בהסכמים והיו מחויבות לעזור זו‬
‫לזו‪.‬‬

‫בהשפעת מלחמת העולם הראשונה – מדינות לאומיות מוקמות באירופה‬

‫אחד הגורמים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה היה המאבקים הלאומיים באירופה‪ ,‬המתיחות בין צרפת‬
‫לגרמניה ושטחי אלזאס לורן שהיו בשליטת גרמניה מתקופת המלחמה ב ‪ ,1871‬הגבירו את הרגש הלאומי‬
‫בצרפת‪ ,‬ואת היריבות בין המדינות‪ .‬סכסוכים בין לאומים באזור הבלקן הגיעו לשיאם במלחמת העולם‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫המתיחות הלאומית הגיעה לשיאה ב – ‪ 1914‬ברצח יורש העצר האוסטרו הונגרי פרנץ פרדיננד בידי‬
‫אזרח סרבי לאומני קנאי‪ .‬הרצח היה ה"קש ששבר את גב הגמל" והצית את מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫גיוס ההמונים למלחמה זו לווה בקריאות עידוד של תושבים רבים במדינות השונות שהביאו רגשות‬
‫לאומיים עזים‪ .‬במהלך המלחמה השתמשו בתעמולה פסיכולוגית שעשה שימוש בחיזוק הרגש הלאומי‪ ,‬הן‬
‫בחיזוק האוכלוסייה והלוחמים והן בערעור התחושות של לוחמי האוייב‪.‬‬

‫[ מצגת מלחמת העולם הראשונה – רקע על המלחמה‪ ,‬סיבותיה והשפעתה]‬

‫המפה המדינית החדשה באירופה ושיטת המנדטים‪.‬‬

‫ב‪ 11‬בנובמבר ‪ ,1918‬לאחר ‪ 4‬שנות מלחמה‪ ,‬נחתמה הפסקת אש‪ ,‬והסתיימה מלה"ע ה‪.1-‬‬
‫בריטניה צרפת וארה"ב הכריעו את גרמניה‪ ,‬אוסטרו‪-‬הונגריה והאימפריה העותמאנית‪.‬‬

‫חוזה ורסאי‪(:‬הסדר שלום בין המדינות המנצחות לגרמניה)‪.‬‬

‫ראשי המדינות המנצחות התכנסו בצרפת בפריס בארמון ורסאי בינואר ‪ 1919‬לדון בהסדרי השלום‪,‬‬
‫הועידה התנהלה בראשות ארבעת המנהיגים הגדולים‪ :‬וודרו ווילסון‪-‬נשיא ארה"ב‪ ,‬ג'ורג' קלמנסו‪-‬ראש‬
‫ממשלת צרפת‪ ,‬לויד ג'ורג'‪ -‬ראש ממשלת בריטניה וויטוריו אורלנדו ראש ממשלת איטליה‪.‬‬
‫לאחר מו"מ ממושך הושלם ניסוח חוזה ורסאי שנחתם בארמון ורסאי ב‪ 28-‬ביוני ‪.1919‬‬

‫עמדת צרפת – בראשותו של ג'ורג' קלמנסו‪ -‬קלמנסו הציג עמדה נוקשה ומחמירה כלפי גרמניה והדגיש‬
‫את הצורך להעניש את גרמניה במלוא החומרה ולהחליש אותה‪.‬‬
‫מטרותיה של צרפת בוועידת השלום היו‪*:‬להעניש ולנקום בגרמניה‪.‬‬
‫*לפתור בעייה בטחונית של צרפת הנובעת מהגבול המשותף לה ולגרמניה ע"י הגבלת כוחה הצבאי של‬
‫גרמניה‪.‬‬
 ‫*לשקם את כלכלת צרפת שנפגעה קשות מהמלחמה ע"י קבלת פיצויים גבוהים מגרמניה‪.‬‬

‫עמדת בריטניה‪ -‬את בריטניה ייצג ראש ממשלתה לויד ג'ורג'‪ .‬הוא טען שיש לשמור על מאזן כוחות‬
‫באירופה ושאף מדינה לא תעלה בכוחה על מדינה אחרת‪ .‬לדעתו יש לנקוט כלפי גרמניה ביחס מתון ולא‬
‫להחמיר איתה כדי לא ליצור מצב שבו גרמניה תהיה חלשה וכוחה של צרפת יגבר‪ .‬במצב כזה עלולה‬
‫צרפת לאיים על בריטניה‪.‬‬

‫עמדת ארה"ב‪ -‬נציגה של ארה"ב היה וודרו וילסון נשיא ארה"ב‪ .‬הוא ראה בדרך הפשרה והמתינות את‬
‫הדרך להשכין שלום בין העמים‪ .‬הוא התנגד לנקיטת צעדים חמורים נגד גרמניה‪ .‬הוא האמין ביצירת‬
‫שלום ללא מנצחים‪.‬ווילסון פרסם מסמך בן ‪ 14‬נקודות המשקף את עמדת ארה"ב לפיו יש לדעתו לעצב‬
‫את הסדר העולמי החדש‪:‬‬
‫*הקמת ארגון חבר הלאומים שיפעל לפתרון סכסוכים בין מדינות ולשמירת השלום בעולם‪.‬‬
‫*הסכמים גלויים בין מדינות (במקום הסכמים חשאיים שהיו נהוגים עד כה)‬
‫*חופש סחר בין מדינות‪.‬‬
‫*עצירת מרוץ החימוש‪.‬‬

‫[ תעודה – ‪ 14‬הנקודות של הנשיא ווילסון‪ -‬עמוד ‪ + 44‬שאלות ‪] 1-3‬‬

‫מטלה – לסכם על חבר הלאומים‪.‬‬

‫עיקרי חוזה ורסאי‪:‬‬

‫חוזה ורסאי הטיל את אשמת המלחמה על גרמניה ובעלות בריתה וקבע הגבלות והסדרים בתחום‬
‫הטריטוריאלי(שטחים)‪ ,‬בתחום הצבאי ובתחום המדיני‪ ,‬כמו כן נקבעו פיצויי המלחמה שישולמו ע"י‬
‫גרמניה בגובה ‪ 5‬מיליארד דולר וישולמו עד ‪.1921‬‬

‫בתחום הטריטוריאלי‪ -‬ויתורים טריטוריאליים של שביעית משטחה של גרמניה‪.‬‬

‫‪-‬שטחי אלזס לוריין נמסרו לצרפת‪.‬‬
‫‪ -‬נקבע שטח בגבול גרמניה‪-‬צרפת שיהיה בפיקוח בינלאומי לרבות אזור‬
‫הסאר העשיר במכרות‪ -‬תפוקת המכרות תימסר לצרפת‪.‬‬
‫‪-‬גרמניה חולקה לשניים כשהפרוזדור הפולני מפריד בין שני חלקיה‪.‬‬
‫‪-‬גרמניה ויתרה על כל מושבותיה שמעבר לים כמו קמרון וטוגו‬
‫שבאפריקה‪.‬‬
‫‪-‬שינויי גבול בין גרמניה לצ'כוסלובקיה – צ'כוסלובקיה קיבלה את‬
‫חבל הסודטים המיושב בגרמנים‪.‬‬

‫בתחום הצבאי‪ -‬צמצום הצבא הגרמני – המטה הכללי פורק‪ ,‬נאסר על גיוס חובה‪ ,‬הצבא הוגבל למאה‬
‫אלף חיילים בלבד שיהיו בקבע מהם ‪ 4000‬קצינים‪ .‬נאסר על גרמניה להחזיק במטוסים‪ ,‬טנקים צוללות‬
‫ונשק כבד‪.‬‬

‫בתחום המדיני‪ -‬נאסר על גרמניה להתאחד בעתיד עם אוסטריה כדי למנוע הקמת מעצמה גרמנית‪.‬‬

‫השינויים העיקריים שחלו במפת אירופה והמזרח התיכון אחרי המלחמה‪:‬‬

‫חוזה ורסאי קבע שורה של החלטות שבעקבותיהן השתנו הגבולות המדיניים באירופה וקמו מדינות לאום‬
‫חדשות שהתבבססו על עקרון ההגדרה העצמית‪.‬‬

‫‪ .1‬התמוטטות האימפריות הוותיקות‪-‬‬

‫בעקבות המלחמה נעלמו האימפריות הרב לאומיות‪ :‬האימפריה העותמנית‪ ,‬הקיסרות הרוסית והקיסרות‬
 ‫האוסטרו הונגרית‪.‬‬

‫‪ .2‬הקמת מדינות חדשות – בעקבות התמוטטותן של אימפריות אלו הוקמו על שיטחן תשע מדינות‬
‫חדשות עצמאיות כמו‪ :‬צ'כוסלובקיה‪ ,‬פולין‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬הונגריה ויוגוסלביה‪.‬‬

‫‪ .3‬תיקוני גבול בין המדינות הוותיקות‪-‬‬

‫היו שינויי גבול בין המדינות הוותיקות באירופה כמו בין גרמניה לצרפת (שטחי אלזס לוריין הועברו‬
‫לצרפת)‪ ,‬ושינויי גבול בין גרמניה לפולין (העיר דנציג שרוב תושביה היו גרמניים הפכה לעיר‬
‫בינלאומית)‪.‬‬

‫‪ .4‬מסירת מנדטים במזרח התיכון –‬

‫במזרח התיכון‪ -‬האימפריה העותמנית התפרקה‪ ,‬שטחי סוריה ולבנון‪ ,‬עיראק וא"י הוכרזו כאזורי מנדט‬
‫ונמסרו לשליטתן של בריטניה וצרפת‪( .‬בריטניה קיבלה מנדט על א"י‪ ,‬עיראק ועבר הירדן‪ ,‬צרפת קיבלה‬
‫מנדט על סוריה ולבנון)‬
‫מנדט = פיקדון‪ ,‬ייפוי כוח‪ ,‬חבר הלאומים שהוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה ‪,‬‬
‫דן בנושא שטחי האימפריה העות'מנית שנשארו ללא שלטון‪ .‬בריטניה וצרפת שהיו‬
‫מעצמות אימפריאליסטיות שמו את רצונן לשלוט באזורים אלו‪ .‬חבר הלאומים‬
‫מסר את השטחים כפיקדון למעצמות אשר תפקידן היה להביא את האזור‪ ,‬למצב‬
‫שבו תהיה תשתית שלטונית ‪ ,‬ולעזור לעמים שבאזור להגיע לריבונות ועצמאות‪.‬‬
 ‫יחידה ‪ – 2‬גוונים ברעיון הלאומי – יהודי‬

‫פרק ג' ‪ -‬התעוררות הלאומית היהודית – גורמים וסיבות‬

‫המעמד האזרחי של היהודים משתנה‪:‬‬

‫מסוף המאה ה‪ 18 -‬ובמהלך המאה ה‪ 19 -‬התרחשו שינויים בחיי היהודים במרכזה ובמערבה של אירופה‪,‬‬
‫באזורים אלו נתנה האמנציפציה ליהודים – שוויון זכויות אזרחי על פי החוק‪ .‬כתוצאה ממתן האמנציפציה‬
‫נפתחו ליהודים אפשריות להשתלבות בכל תחומי החיים‪.‬‬
‫צרפת הייתה הראשונה שהעניקה ליהודים שוויון זכויות ב‪ , 1791 -‬צעד זה נבע הן ממאבק יהודי צרפת‬
‫והן מהשפעת הוגי דעות ואנשי ההשכלה שקידשו את עקרון השוויון בין בני האדם‪ .‬עקרונות החופש‪,‬‬
‫החופש לאמונה לדת הבהירו כי ליהודים הזכות להיות אזרחים שווים‪.‬‬
‫בעקבות המהפכה הצרפתית חלו חוקי צרפת גם על השטחים הכבושים באירופה ‪ ,‬היהודים שחיו באזורים‬
‫הכבושים נהנו משוויון הזכויות גם בשטחים אלה‪ .‬לאחר מפלת נפוליאון ולאחר קונגרס וינה שאחריו‬
‫הונהגה מדיניות שמרנית ‪ ,‬הורע מצבם של היהודים ונשללו זכויותיהם‪ .‬החל מאמצע המאה ה‪ 18 -‬החלו‬
‫היהודים לקבל שוויון זכויות בהדרגה‪.‬‬

‫[ מפה‪ -‬תהליך האמנציפציה]‬

‫השינויים באירופה בעקבות מתן האמציפציה‪ :‬הקהילה היהודית הישנה נעלמה וחברה יהודית חדשה צמחה‬
‫באירופה ומעבר לים‪.‬‬

‫בתחום הדמוגראפי‪:‬‬
‫‪ .1‬גידול במספר היהודים‪ :‬עלייה במספר היהודים הודות להתפתחות הרפואה והשיפור בתנאי‬
‫החיים‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬של המאה ה‪ 19-‬היו בעולם כ‪ 7.5 -‬מליון יהודים‪ ,‬ב‪ 1914-‬היו בעולם כ‪-‬‬
‫‪ 13‬מליון יהודים‪ ,‬כלומר מספר היהודים בעולם הוכפל‪.‬‬
‫‪ .2‬הגירה‪ -‬החל גל הגירה גדול של יהודים ממזרח אירופה למערב אירופה ומאירופה לארה"ב‪ .‬הגורם‬
‫העיקרי להגירה הייתה האנטישמיות במזרח אירופה ותנאי החיים הקשים של היהודים שם בתחום המושב‪.‬‬
‫והאפשריות שנפתחו ליהודים במערב אירופה בתחומי החיים השונים‪ .‬לזה נוסף חלום ההתעשרות‬
‫בארה"ב ואמצעי התחבורה שהתפתחו – הרכבת ואוניות הקיטור‪ ,‬שאפשרו את ההגירה‪.‬‬
‫‪ .3‬תהליך עיור – היהודים עברו מהכפרים והעיירות היהודיות אל הערים והשתלבו שם בתעשייה‬
‫ובמסחר‪.‬‬

‫בתחום הכלכלי‪:‬‬
‫לפני שהחל עידן השינויים הגדולים עסקו היהודים בעיקר במקצועות מסורתיים כמו חייטות‪ ,‬סנדלרות‪,‬‬
‫רוכלות‪ .‬לאחר השינויים עסקו היהודים בעיקר במסחר פתחו חנויות ובתי מסחר‪,‬ייבאו וייצאו סחורות‪,‬‬
‫השתלבו בתעשייה ובמקצועות החופשיים כמו עורכי דין‪ ,‬רופאים מוסיקאים עיתונאים בעלי בנקים בינהם‬
‫משפחת רוטשילד וגרשון בליכרדר שהיה יועצו הכספי של בימרק‪ .‬תחום סלילת מסילות הברזל שהתפתח‬
‫מאוד העסיק יהודים רבים הן כפועלים בהנחת המסילות והן כבעלי הון שמשקיעים כספים כדוגמת הברון‬
‫מוריס דה הירש‪.‬‬
‫משפחת רוטשילד פרסה את עסקיה לכל הערים הגדולות באירופה‪ ,‬פרנקפורט‪ ,‬וינה‪ ,‬לונדון‪ ,‬נפולי‬
‫ופאריס‪ ,‬לכן הייתה משפחת רוטשילד סמל לשליטת היהודים בכלכלה הבין – לאומית‪.‬‬

‫היהודים הגיבו לשוויון הזכויות בכמה דרכים‪:‬‬

‫‪ -‬השתלבות‪ :‬חיקו את התרבות של החברה הסובבת בלי להתנתק מהיהדות‪.‬‬
‫‪ -‬התבוללות‪ :‬השתלבות מוחלטת בחברה הסובבת והתנתקות מהיהדות ע"י נשואי תערובת והמרת דת והיו‬
‫גם יהודים שהמשיכו לשמור בקנאות על הדת והמסורת‪.‬‬

‫מעמד הקהילה‪ :‬האמנציפציה שהובילה להשתלבות תרבותית כלכלית וחברתית של היהודים הובילה‬
‫לירידה חדה בכוחה וחשיבותה של הקהילה היהודית בקרב המשתלבים‪ .‬גבר תהליך החילון‪ ,‬היהודים‬
 ‫התקשו לשמור כשרות שבת וחגים‪ ,‬החליפו את שמותיהם‪ ,‬התלבשו כמו כולם‪ ,‬למדו בבתי ספר לא‬
‫יהודיים‪ ,‬הקהילה היהודית שסיפקה בעבר את צרכי החיים של היהודים הפכה רק לגוף שמספק שירותי‬
‫דת ‪.‬את שאר השירותים כמו חינוך למשל הם מצאו מחוץ לקהילה‪.‬‬

‫חינוך‪ :‬קודם החינוך היהודי היה חינוך יהודי דתי‪ .‬הילדים למדו ב"חדר" ובישיבה‪ .‬כעת יהודים רבים‬
‫שלחו את ילדיהם לבתי ספר לא יהודיים‪ .‬יהודים החלו ללמוד באוניברסיטאות‪(.‬כמו הרצל) היו יהודים‬
‫שהיו מרצים באוניברסיטאות‪ .‬היו גם כאלה שהמשיכו ללמוד ב"חדר" ובישיבה‪.‬‬

‫תרבות‪ :‬הקדמה והאמנציפציה גרמו לשיפור ברמת החיים של היהודים ולחשיפה לחברה הסובבת‪ .‬כך‬
‫גברה ההתנתקות מהדת והמסורת‪ ,‬החל תהליך חילון‪ ,‬היהודים התקשו לשמור שבת וחגים‪ ,‬רבים שינו את‬
‫שמותיהם ואת הלבוש שלהם‪( .‬לא הלכו עם כיפה פאות וציציות)‪ .‬התפרסמו‬
‫סופרים ומוסיקאים יהודים כמו אופנבך ומנדלסון‪ .‬משכילים רבים נטלו חלק‬
‫במהפכה המדעית שהתחוללה כמו אלברט איינשטיין ופרויד‪.‬‬

‫[ תעודה – שינויים בדמותם של היהודים בגרמניה – עמוד ‪ + 52‬שאלות ‪] 1-3‬‬

‫האמנציפציה מעוררת את הלאומיות היהודית‪:‬‬

‫משכילים וצעירים יהודים קיוו כי מתן האמנציפציה תיצור חברה חדשה שלא תפלה את אזרחיה בשל‬
‫אמונתם‪ ,‬אבל המציאות הייתה שונה ועוררה קשיים רבים‪ .‬החברה לא הייתה בשלה לקבל את השינוי‬
‫במעמדם של היהודים והם התקשו לראות ביהודים שווי זכויות‪ .‬החברה הסובבת שרגילה הייתה לראות‬
‫ביהודים כנחותים התקשתה לראותם כחלק ממערכת החינוך והתעסוקה בדיוק כמותם‪.‬‬
‫גם ליהודים עצמם השינוי לא היה פשוט‪ ,‬שאלות רבות התעוררו‪ ,‬האם כיהודי עליי להזדהות לחלוטין עם‬
‫הלאומיות בקרבה אני חי? ‪ ,‬האם היהודי יכול לראות עצמו כחלק בלתי נפרד מההיסטוריה והמסורת של‬
‫‪ ..‬הצרפתים‪ ,‬הגרמנים? האם על היהודי לאמץ את הערכים הלאומיים של ‪ ...‬הצרפתים‪ ,‬הגרמנים?‪.‬‬
‫כתוצאה מקשיים אלה היו שהאמינו כי היהודי יכול וצריך להיות חלק מהאומה בקרבה הוא חי‪ ,‬אך מצד‬
‫שני היו כאלה שקראו למציאת פתרון לאומי לעם היהודי‪ ,‬אלה טענו כי האמנציפציה אף חיזקה את‬
‫העובדה כי היהודי תמיד ייתפס כזר‪ ,‬ואל לו לסמוך על "חסד העמים"‪ .‬על היהודים לפעול לפתרון לאומי‪,‬‬
‫היו שסברו כי פתרון שכזה ייתכן בכל מדינה ( למשל אוטונומיה) או כמדינה נפרדת ליהודים‪.‬‬

‫האנטישמיות מסייעת להתעוררות הלאומית היהודית‪:‬‬

‫ככול שהשתלבו היהודים עם קבלת האמנציפציה בכל תחומי החיים‪ ,‬כך גברה הקנאה בהם והתגברה‬
‫השנאה כלפי היהודים‪ .‬שנאה זו נקראת אנטישמיות מודרנית‪ ,‬בעבר מקור שנאת היהודים הייתה הכנסייה‪,‬‬
‫שנאה שמקורה רקע ושונות דתית‪.‬‬
‫האנטישמיות המודרנית התעוררה לאור השינויים החברתיים והכלכלים שהתרחשו באירופה‪ ,‬גידול עצום‬
‫באוכלוסייה (אוכלוסיית אירופה הוכפלה)‪ ,‬מהפכה תעשייתית‪ ,‬הגירה ותהליכי עיור‪ .‬הערים הפכו להיות‬
‫מרכזיות והמוניות‪ ,‬אנשים רבים שעברו לעיר נקלטו כפועלים בתעשייה (עבודה קשה מאוד ללא תנאים‬
‫וללא ביטחון בהמשך העסקה)‪ .‬המעבר אל העיר דרש שינוי בדפוסי החברה‪ ,‬חברה אגררית (חקלאית)‬
‫לחברה מתועשת בעלת מעמדות חדשים‪ ,‬יצר חששות רבים בקרב האוכלוסייה ועיתים התמרמרות קשה‪.‬‬
‫תחושות אלו גברו לאור המפגש עם היהודים שהשתלבותם והצלחתם הייתה מהירה יחסית לכלל‬
‫האוכלוסייה‪ .‬הצלחתם של משפחות יהודיות עוררה קנאה ‪ ,‬רוגז וכך התבססה לה הדעה כי היהודי מצליח‬
‫על חשבון האחרים‪ ,‬העושר של משפחת רוטשילד שימש הוכחה כי היהודים הם כל‪-‬יכולים מה שהגביר‬
‫את האנטישמיות‪.‬‬
‫האנטישמיות שסיפקה הסברים לשינויים ולזעזועים שהחברה עברה‪ ,‬ביססה את הסטראוטיפ כי היהודי‬
‫הוא קפיטליסט‪ ,‬בעל הון בעל השפעה עולמית‪ .‬הוגי דעות סוציאליסטים קראו להיאבק ביהודי‬
‫הקפיטליסט‪ ,‬לכל אלה נוספה התפתחותה של תורת הגזע שהגבירה את האנטישמיות‪ .‬תורת הגזע סיפקה‬
‫הסבר מדעי כביכול לאנטישמיות‪.‬‬
 ‫במקביל התעוררו תנועות לאומיות אחרות באירופה שעודדו את הקמת מדינת הלאום‪ ,‬זאת על ידי חיזוק‬
‫הרגש והשייכות ההיסטורית‪ ,‬המסורתית של עמי האזור‪ ,‬מה שגרם להבלטת השונות של היהודים מאותה‬
‫מסורת ושייכות לאומית‪ .‬היהודי נתפס כזר‪ ,‬כמי שלא שייך לעבר ההיסטורי‪.‬ההתעוררות הלאומית‬
‫הגבירה את האנטישמיות באירופה‪.‬‬

‫גילויי האנטישמיות המודרנית מתרבים‪:‬‬

‫גילויי האנטישמיות המודרנית באירופה במאה ה‪ 19 -‬שונים היו משנאת ישראל שקדמה לה‪ ,‬הוקמו‬
‫מפלגות ששילבו במצען רעיונות אנטישמיים‪ ,‬הבאות להגן על האזרח מפני היהודי‪ .‬המפלגה האנטישמית‬
‫הראשונה הייתה בגרמניה ‪" ,‬מפלגת הפועלים הנוצרית‪ -‬הסוציאליסטית" שהוקמה על ידי הכומר אדולף‬
‫שטקר ב‪ . 1878 -‬אחריה קמו מפלגות נוספות כמו בהונגריה ולצידן ארגונים אנטישמיים‪ .‬בעיר דרזדן‬
‫שבגרמניה התקיים קונגרס אנטישמי בו השתתפו מפלגות וארגונים מכל אירופה‪.‬‬
‫האנטישמיות המודרנית התאפיינה בפרסומים אנטישמיים בעיתונות‪ ,‬בכתיבת מאמרים וספרים כגון‪:‬‬
‫"ניצחון היהדות על הגרמניות" של וילהלם מאר‪" ,‬צרפת המיוהדת" של אדוארד דימון‪ .‬פרסומים שזכו‬
‫לתפוצה רחבה אחד הפרסומים האנטישמיים הנפוצים היה " הפרוטוקולים של זקני ציון" שנכתב ברוסיה‬
‫ב‪ ,1905 -‬והופץ באירופה כולה‪( .‬אוסף פרוטוקולים מזוייפים שנכתבו לכאורה על ידי יהודים‪ ,‬המתארים‬
‫כיצד היהודים ישתלטו על העולם‪ .‬השתלטות באמצעות החינוך‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬הפוליטקה‪ ,‬המשפט והעיתונות‬
‫בעולם‪ .‬כל הפרסומים חיזקו את האנטישמיות המודרנית באירופה‪ .‬לכל אלה נוספו קריקטורות‪ ,‬הצגות‬
‫תיאטרון שגרמו להטלת האשמה למשברים ביהודים‪.‬‬
‫ההסתה האנטישמית הגיעה לשיאה במשפט דרייפוס שהפך במהרה לפרשת דרייפוס‪( .‬עמ' ‪ 56‬למטה)‪.‬‬
‫כתוצאה מהפרשה התרבו ההפגנות נגד היהודים שהפכו לפרעות כנגד היהודים‪.‬‬

‫[ תעודה – עמוד ‪ , 56‬אדוארד דרימון ‪ +‬שאלה ‪.) 1‬‬

‫אנטישמיות – מדיניות השלטון ברוסיה‪:‬‬

‫לעומת מרכז ומערב אירופה ברוסיה האנטישמיות הייתה מדיניות שלטונית‪ ,‬שפעלה בדפוסי פעולה ישנים‬
‫שאפיינו את שנאת ישראל‪ .‬פוגרומים ורצח עשרות יהודים‪ :‬פוגרום "סופות בנגב" ‪ – 1881‬שהתחוללו‬
‫בכ‪ 200 -‬קהילות ועד פוגרום קישינב ‪ 1903‬ונוספים שלאחריו‪ .‬המדיניות השלטונית באה לידי ביטוי גם‬
‫בחקיקה‪" ,‬תקנות זמניות" אותן פרסם שר הפנים ב‪ 1882 -‬והיו בתוקף עד ‪ , 1917‬בהן הוגבלה כניסת‬
‫היהודים הלומדים באוניברסיטאות ‪ ,‬יהודים שעסקו במקצועות חופשיים (עריכת דין‪ ,‬רפואה וכו') נזקקו‬
‫לאישורים מיוחדים כדי להמשיך בעיסוקם‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1889‬גורשו היהודים ממוסקבה תחת הסיסמה‪ ":‬טיהור הבירה ההיסטורית הקדושה"‪.‬‬
‫כתוצאה מגילויי האנטישמיות נאלצו יהודים רבים להגר‪ -‬לאנגליה‪ ,‬לארה"ב‪ ,‬לקנדה‪ ,‬לדרום אמריקה‬
‫ועוד‪ .‬זרם קטן של מהגרים בחר לעלות לארץ ישראל החל מ ‪( 1881‬העלייה הראשונה) מה שיצר מפנה‬
‫בהיסטוריה של העם היהודי‪.‬‬

‫הלאומיות היהודית מושפעת מן הלאומיות האירופית‪:‬‬

‫המאבק של העם היווני והעם הפולני לעצמאות השפיע על הלאומיות היהודית‪ .‬יהודים רבים לקחו חלק‬
‫במאבקים אלה‪ ,‬בהשפעת מאבקים אלה והאנטישמיות המודרנית הבינו היהודים כי אליהם להיאבק על‬
‫זכותם להגדרה עצמית וריבונות מדינית כפי שפעלו היוונים‪ ,‬הפולנים‪ ,‬הגרמנים והאיטלקים‪.‬‬
‫הודי דעות יהודים כגון‪ :‬הרב יהודה שלמה אלקלאי מקרואטיה‪ ,‬הרב צבי הירש קלישר מפולין‪ ,‬כוונו‬
‫מבשרי הציונות‪ ,‬הם סברו כי יש להקים מדינה יהודית בארץ ישראל‪ .‬כמותם גם משה הס שהושפע‬
‫מהלאומיות האיטלקית ששימשה השראה לספרו " רומי וירושלים" (‪ )1862‬העוסק בהקמת מדינה יהודית‬
‫סוציאליסטית בארץ ישראל‪.‬‬
‫רעיונותיהם זכו להד רק בקרב מעטים מרבית החברה היהודית דחתה את רעיונותיהם בבוז ובלעג‪.‬‬
‫היסטוריונים כמו אטינגר ושמעוני טענו כי אלה פעלו לפני התעוררות האנטישמיות המודרנית‪ ,‬לא הצליחו‬
‫להקים תנועה המונית ולמעשה ביטאו את הכמיהה לגאולה ולא את הלאומיות המודרנית‪ .‬למרות דעות אלו‬
 ‫יש הסבורים כי למרות ההתנגדות בחברה בה חיו‪ ,‬מבשרי הציונות כן השפיעו על חיזוק הרגש הלאומי‬
‫והתודעה הלאומית ‪.‬‬

‫כוחות פנימיים מעוררים את הלאומיות היהודית‬

‫החייאת השפה העברית ‪ ,‬חקר התרבות והלאומיות היהודית‪:‬‬

‫בנוסף לתהליכים חיצוניים ( אמנציפציה‪,‬אנטישמיות מודרנית‪ ,‬לאומיות ארופאית) התחוללו תהליכים‬

‫פנימיים שסייעו להתעוררות הלאומית‪.‬‬
‫"חכמת ישראל" תנועה שהוקמה במאה ה‪ ,19-‬ועסקה בחקר היהדות‪ ,‬תולדות עם ישראל ויצירתו‪.‬‬
‫המחקר על פי חברי התנועה יסייע ליהודי להבין ולהכיר את עברו‪ ,‬תרבותו וזהותו‪ .‬המחקרים עסקו בין‬
‫היתר בספרות עברית‪ ,‬לשון העברית ועודדו את החייאת השפה העברית‪ ,‬כל אלה חיזקו את הרגש הלאומי‬
‫יהודי שהנו בעל יסודות לאומיים משותפים כגון‪ :‬היסטוריה‪ ,‬דת‪ ,‬שפה ומולדת עתיקה‪.‬‬
‫הצורך להחייאת השפה העברית התעורר בקרב קבוצות מנוגדות מחד הרבנים ומאידך הוגי הדעות‬
‫ומשכילים‪ .‬לדוגמה מצד אחד הרב אלקלעי שהושפע מהמאבק היווני וקרא להחיות את השפה העברית‬
‫ומצד שני הסופר היהודי פרץ סמולנסקין שרצה להדגיש את הייחוד הלאומי של היהודים‪,‬בשנת ‪1869‬‬
‫הוציא לאור ירחון עברי בשם "השחר" שהיה לכלי להפצת הרעיונות הלאומיים של היהודים‪.‬‬

‫[ תעודה עמוד ‪ – 62‬הרב אלקלעי ופרץ סמולנסקין]‬

‫הכמיהה לציון ליוותה את היהודים בכל שנות גלותם הארוכות‪ ,‬עברה מדור לדור וליכדה אותם‪ ,‬הגלות‬
‫היא זמנית בסופה תהיה השיבה לארץ ישראל‪" .‬לשנה הבאה בירושלים"‪ ,‬בתפילה בספרות ובשירה באו‬
‫לידי ביטוי הגעגועים לארץ ישראל‪ .‬היו כאלה מעטים לאורך השנים שעלו לארץ ישראל‪ ,‬אך העם כולו‬
‫התלכד תחת הרעיון הלאומי הזה‪ ,‬התודעה הלאומית עיצבה את הזהות היהודית כעם‪ ,‬למרות הפיזור‬
‫והיעדר מרכז מדיני משלו‪.‬‬

‫הציונות ‪ -‬תנועה מדינית‬

‫הרצל פורץ את הדרך ללאומיות היהודית‪:‬‬

‫בנימין זאב (תאודור) הרצל (‪ ,) 1904 – 1860‬יליד בודפשט שבקיסרות האוסטרו – הונגרית‪ ,‬גדל באזר‬
‫רווי התנגשויות ומאבקים לאומניים של עמי אירופה‪ ,‬הרצל ומשפחתו היו הסמל להשתלבות היהודים‬
‫בסביבתם‪ ,‬הן בבודפשט והן בווינה אליה היגרה משפחתו בבגרותו‪ ,‬התחנך על השפה והתרבות המקומית‬
‫(גרמנית)‪ ,‬רכש השכלה גבוהה במשפטים וקיבל תואר דוקטור‪ .‬הרצל עסק תקופה קצרה במשפטים‪ ,‬אך‬
‫את מרבית זמנו הגדיש לכתיבת מאמרים‪ ,‬ספרים ומחזות‪ .‬כמרבית המשכילים היהודים האמין כי‬
‫התבוללות מוחלטת של היהודים בסביבתם תביא לפתרון בעייתם‪ .‬הרצל הגה תוכנית המונית להמרת הדת‪.‬‬
‫הרצל השתלב בסביבתו אך עם הזמן שינה את דעתו בהשפעת אירועים שחווה והתחיל לפעול בכיוון‬
‫פתרון לאומי לעם היהודי‪ .‬לאחר שחווה את התפרצות האנטישמיות באוסטריה‪ ,‬גרמניה וצרפת‪ ,‬הבין כי‬
‫האמנציפציה אינה הפיתרון ליהודים‪ .‬לדידו גם הסוציאליזם לא יפתור את בעיית היהודים שהרי למרות‬
‫פועלו של קרל מרקס בגרמניה שגשגה בה האנטישמיות‪.‬‬
‫הרצל הושפע מכתבי המשכילים ( קרל דירינג ) שקראו במאמריהם לאנטישמיות בכך שהיהודים מסכנים‬
‫את העמים בתוכם חיים‪ ,‬הרצל טען שאם המשכילים כך נוהגים מה יש לצפות מן האספסוף? כמו כן חזה‬
‫בהתחזקות מפלגות אנטישמיות כמו בווינה שאזרחיה בחרו לראש העיר את קרל לאוגר שעמד בראש‬
‫מפלגה הנוצרית – סוציאליסטית שהיה לה מצע אנטישמי‪ .‬הרצל הבין שבחירתו מעידה על חוסר סובלנות‬
‫כלפי היהודים ומסכנת את שלומם‪.‬‬
‫הרצל הועסק כעיתונאי בעיתון אוסטרי חשוב "נויה פראיה פרסה" (עיתונות חופשית חדשה)‪ ,‬שימש‬
‫ככתב העיתון בפריז‪ .‬במסגרת תפקידו זה סיקר את משפט דרייפוס (‪ ,)1891‬יש הטוענים כי אירוע הזה‬
‫מציין נקודת מפנה בחייו‪ ,‬אך עדות כי משפט דרייפוס והאנטישמיות שלוותה את המקרה הם לבדם הביאו‬
 ‫את הרצל לחפש פתרון לבעיית היהודים‪ .‬אין ספק כי אוסף המקרים כולם הם שהניעו את הרצל למציאת‬
‫פתרון שחייב היה להיות מחוץ לאירופה ובהקמת מדינה לעם היהודי‪.‬‬

‫בעיית העם היהודי – בעיה לאומית ופתרון מדיני‬

‫בשנת ‪ 1896‬פרסם הרצל את חיבורו "מדינת היהודים" ‪ ,‬הוא טען כי מצוקת היהודים נובעת מהיותם זרים‬
‫ונרדפים בכל מקום ‪ ,‬שוויון הזכויות לא פתר את בעיית היהודים ואף הביא להחרפת האנטישמיות‬
‫וגילוייה‪ .‬הרצל סבר כי בעיית היהודים היא לאומית – עם ללא מדינה ולכן הפיתרון היחידי‪ ,‬הוא מדיני‬
‫וגלוי בהסכמת מדינות העולם‪.‬‬
‫פתרונה של בעיית היהודים חייב להיות בדרכי דיפלומטיה לצורך השגת צ'רטר (היתר משפטי)‬
‫מהמעצמות להקמת מדינה בארץ ישראל‪( .‬תחילה הרצל סבר כי לא חובה להקים את מדינת היהודים בא"י‬
‫‪ ,‬אולי בארגנטינה מה שחשוב שזו תהיה מדינה של חברת מופת יהודית שבה ישררו הצדק והשוויון)‪.‬‬
‫תפיסתו זו של הרצל – ציונות המתבססת על מטרה מדינית נקראת ציונות מדינית‪.‬‬

‫[ תעודה‪ -‬בעיית היהודים מתוך "מדינת היהודים" עמוד ‪ + 71‬שאלות ‪] 1,2‬‬

‫[ מטלה‪ -‬לסכם על חובבי ציון]‬

‫הציונות המעשית‪ :‬בראשה עמדו חובבי ציון מרוסיה‪.‬‬

‫הרעיון המרכזי של זרם זה היה שחייבים לעלות לא"י עכשיו ולהתיישב בה מבלי לחכות לצ'ארטר‪.‬‬
‫הנימוקים‪ :‬ארץ נקנית במעשים‪ ,‬לכן אם נתיישב בה נזכה בה‪.‬‬
‫זהו פתרון דחוף למצוקה בה נמצאים יהודי רוסיה בשל הפרעות ותנאי החיים הקשים בה‬
‫בתחום המושב‪ .‬לכן לא ייתכן שנחכה עד לקבלת הצ'ארטר ורק אח"כ נוציא את היהודים מרוסיה‪.‬‬
‫הפעולות שנעשו‪* :‬עלייה לא"י – עלייה ראשונה ושנייה‪.‬‬
‫*קניית קרקעות בא"י‪.‬‬
‫*הקמת צורות התיישבות חדשות‪.‬‬

‫כינוס הקונגרס הציוני הראשון ותוכנית באזל‪:‬‬

‫הרצל יוזם כינוס של קונגרס ציוני יהודי ראשון בעיר באזל שבשוויץ ב‪ .1897-‬הרצל הזמין לקונגרס זה‬
‫נציגים יהודים מכל הקהילות בעולם וקיווה לארגן את התנועה הציונית ולהקים הנהגה שתסייע לו ותייצג‬
‫את היהודים‪ .‬בקונגרס זה בפעם הראשונה נדונה בגלוי בעיית היהודים והוצעו דרכים לפתרונה‪ .‬בסיום‬
‫הקונגרס התקבלה תוכנית באזל בה הוגדרו מטרות התנועה הציונית והדרכים להשגת מטרות אלו‪:‬‬

‫הגדרת יעדי התנועה הציונית‪:‬‬

‫תוכנית באזל‪:‬‬
‫"הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בא"י באישור העמים"‬
‫הסבר‪" :‬בית מולדת" – הכוונה לריבונות יהודית או אפילו מדינה אך לא השתמשו במושג מדינה כדי לא‬
‫לאיים על העמים שאיתם התכוונו לנהל משא ומתן כמו הסולטן התורכי‪.‬‬
‫בא"י – הכוונה שא"י היא המקום היחיד בו תקום המדינה היהודית‪.‬‬
‫באישור העמים – הריבונות תתקבל לאחר משא ומתן גלוי ותזכה לאישור מדינות העולם‪.‬‬

‫האמצעים להגשמת התוכנית ‪:‬‬

‫*יישוב ארץ ישראל ע"י איכרים בעלי מלאכה ותעשיה‪.‬‬
‫*חיזוק הרגש הלאומי ע"י הפצת הרעיון הציוני בקרב היהודים ובעיקר בקרב בני הנוער‪.‬‬
‫*פעילות דיפלומטית להשגת הצ'ארטר מאומות העולם‪.‬‬
‫*הקמת ארגונים ציוניים‪ -‬הקונגרס בחר במוסדות בתנועה הציונית כדי שינהיגו ויארגנו את פעולתה‬
‫דוגמה‪ :‬הוועד הפועל הגדול ‪ ,‬הוועד הפועל המצומצם וקק"ל‪.‬‬
‫[ תעודה כבחן – תכנית בזל – עמוד ‪] 74‬‬
 ‫הרצל יוזם פעילות דפלומטית‪:‬‬

‫הרצל החל בפעילות מדינית להשגת הצ'ארטר‪ :‬הוא פנה לעשירי היהודים – הברון רוטשילד והברון הירש‬
‫אך הם לעגו לו‪.‬‬
‫הרצל מחליט לפנות למעצמות והאמין שהם יענו לדרישותיו כי בעיית היהודים היא גם בעייתם‪.‬‬
‫הרצל נפגש בעיקר עם נציגי שלוש מדינות‪ :‬הקיסר הגרמני‪ ,‬הסולטאן התורכי ושר המושבות הבריטי‪.‬‬
‫תחילה פנה הרצל לגרמניה‪:‬‬

‫הפנייה לקיסר הגרמני – הרצל נפגש עם הקיסר וילהם ה‪, 2 -‬כי היה ידידו של הסולטאן וגרמניה הייתה‬
‫מעורבת בעניינים שונים באימפריה העות'מאנית‪ .‬הרצל נפגש פעמיים עם הקיסר אך זה שמע ליועציו‬
‫שהמליצו לו להימנע מתמיכה בתוכניתו של הרצל‪ .‬הקיסר הבטיח להמשיך ולהתעניין בתוכניותיו של‬
‫הרצל אך אלו היו הבטחות בלבד‪.‬‬

‫מאוכזב מתוצאות פגישותיו עם הקיסר הגרמני ‪ ,‬החליט לפנות ישירות לסולטאן עבד אל חמיד וב‪1901 -‬‬
‫נפגש איתו והציע לו בתמורה לארץ ישראל כסף שישפר את מצבה הכלכלי של האימפריה העות'מאנית‬
‫שהיה קשה‪ .‬הרצל לא הצליח לגייס את הכסף שהבטיח לסולטאן‪ ,‬כמו כן הסולטאן טען שבארץ ישראל יש‬
‫מקומות קדושים למוסלמים ואם ימסור אותה ליהודים‪ ,‬המוסלמים יקראו לו בוגד‪.‬הסולטאן הציע ליישב‬
‫את היהודים במקומות אחרים באימפריה העות'מאנית אך הרצל סירב‪.‬‬

‫הרצל פנה לבריטים‪ -‬הוא האמין שהתיישבות יהודים מסביב לארץ ישראל בשטחים בהם שולטת‬
‫בריטניה תפסיק את ההגירה הגדולה של יהודים לבריטניה ותיצור יישוב נאמן לבריטים‪ .‬הגירת היהודים‬
‫לבריטניה העסיקה את הציבור הבריטי והוקמה ועדת חקירה לנושא הגירת הזרים‪ .‬ב‪ 1902 -‬הוזמן הרצל‬
‫לוועידה שם הציע את הצעתו ‪ ,‬אך זו נדחתה בשל התנגדותו של ג'וזף צ'מברליין שר המושבות הבריטי‪.‬‬
‫ב‪ 1903-‬הציע צ'מברליין את " תוכנית אוגנדה" ‪ -‬הצעה שאומרת שהיהודים יקימו מושבה עצמאית‬
‫באוגנדה (במזרח אפריקה) שנמצאת תחת שליטה בריטית‪ .‬הרצל הביא הצעה זו בפני חברי הקונגרס‬
‫השישי‪ ,‬ההצעה יצרה סערת רוחות באולם‪ ,‬נציגי רוסיה טענו שאין לקבל את ההצעה כי יש להתיישב רק‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬ואם קיבלנו צ'ארטר עכשיו‪ ,‬לא נקבל עוד אחד בעתיד‪.‬הם ראו בתוכנית זאת בגידה‬
‫בציונות ויצאו מהאולם בבכי‪ .‬תומכי הצעה רצו להציל את יהודי רוסיה שסבלו מפרעות קשות( פוגרום‬
‫קישינייב) וטענו שאוגנדה תהיה רק מקום זמני‪" ,‬מקלט לילה" ליהודים עד שיקבלו צ'ארטר על א"י‪.‬‬
‫הוחלט לשלוח משלחת שתבדוק את התנאים באוגנדה‪ ,‬כשנה אח"כ נפטר הרצל והתוכנית נגנזה‪.‬‬