‫פסיכולוגיה שיקומית לפיזיותרפיסטים‬

‫תיאורי מקרה‬
‫יצורפו להלן תיאורי מקרים המתאימים לנושאי הקורס השונים‪.‬‬
‫הדוגמאות המובאות אינן תמיד של מקרים 'אפיניים'‪ ,‬וברובם מדובר של שילוב של סוגי‬
‫פגיעות ומחלות ‪ -‬וזאת כדי להדגיש שבמציאות הטיפולית והאנושית הדברים כמעט תמיד‬
‫מורכבים יותר ממה שניתן לצפות‪.‬‬
‫הקבצים המצורפים הם העתקי מכתבים לגורמים שונים בקהילה‪ ,‬וסיכומי טיפולים ואבחונים‬
‫פסיכולוגיים של מטופלים‪.‬‬
‫אנא זיכרו את חשיבות השמירה על סודיות רפואית !!!‬

‫לפרק פגיעות אורתופדיות ומחלות כרוניות‬

‫מקרה ‪ - 1‬צ‪ .‬ש‪.‬‬
‫צ' בן ‪ ,18‬בן למשפחה בת ‪ 6‬נפשות‪ ,‬גר במושב בצפון הארץ‪ .‬נפצע בתאונת דרכים כרוכב‬
‫אופניים בכניסה למושב בו מתגורר‪ .‬התאונה אירעה בקיץ שלאחר סיום ביה"ס ובחינות‬
‫הבגרות‪ ,‬ובסמוך לגיוסו לצבא‪ .‬עמד להתגייס ליחידה קרבית‪ .‬הפציעה הייתה אורתופדית‬
‫בעיקרה‪ :‬סבל מחבלות שונות ושברים ברגל שמאל )ברך וקרסול(‪ ,‬ומחבלות בע"ש גבי‬
‫תחתון‪ ,‬גבי עליון וצווארי‪ .‬דווח גם על אבדן הכרה לזמן קצר עם אמנזיה לגבי אירוע התאונה‪.‬‬
‫התקבל לשיקום במחלקה אורתופדית‪ ,‬הסתגל היטב למחלקה‪ ,‬שיתף פעולה בטיפולים‬
‫הפיזיותרפיים ותירגל רבות באופן עצמאי‪ ,‬יצר קשרים חברתיים תקינים‪ .‬השיקום הפיזי‬
‫התקדם בקצב טוב‪ .‬התהלך עם קביים‪ ,‬ובהמשך ללא עזרים‪ .‬לא עבר אבחון נוירופסיכולוגי או‬
‫הערכה קוגניטיבית‪ .‬ביקש לקבל המשך טיפול באישפוז היום בבית לוינשטין ‪ -‬למרות ריחוק‬
‫ביה"ח מביתו ‪ -‬מכיוון שהעריך את איכות הטיפול‪ .‬התארגן לשהות של כמה חודשים בבית‬
‫דודו במרכז הארץ‪ .‬הגיע לטיפולים יומיומיים באישפוז היום לבדו בתחבורה ציבורית‪ ,‬וכמו‪-‬כן‬
‫תיפקד למעשה באופן עצמאי בבית הדוד )ששהה רוב הזמן מחוץ לבית(‪ .‬עם המעבר‬
‫לאישפוז היום עבר אבחון נוירופסיכולוגי )בו אובחנה הפרעה קשבית‪ ,‬שגרמה להנמכה בחלק‬
‫מהתפקודים הקוגניטיביים‪ .‬הרקע הפרה‪-‬מורבידי הוערך כגבוה(‪ .‬ההתרשמות הייתה מבחור‬
‫שקט‪ ,‬נינוח‪ ,‬בעל מוטיבציה גבוהה ביותר לשיקום‪ ,‬ובעל יכולת התמדה ומשמעת עצמית‬
‫גבוהה‪ .‬החל לקבל טיפול קוגניטיבי‪ ,‬ועבר תהליך של מודעות לקשיים הקוגניטיביים ולירידה‬
‫המסויימת ביכולת החשיבתית‪ .‬שיתוף הפעולה בכל הטיפולים היה מצויין‪ .‬הוא יצר קשרים‬
‫חברתיים‪ ,‬והתחבב על כל חברי הצוות‪ .‬במהלך הפגישות הפסיכולוגיות דיווח שנראה לו‬
‫שתפקודו החברתי אף השתפר‪ .‬לדבריו חש 'פתוח' יותר ויוצר קשרים בקלות יחסית לעברו‪.‬‬
‫הוא לא הביע כל מצוקה לגבי השהיייה המרוחקת מביתו )נסע לבית הוריו כל סוף שבוע‪,‬‬
 ‫ונצפה סוחב על גבו תיק ענק בשל כך… ‪ -‬למרות הפגיעה בגב(‪ .‬לא ביקש סיוע‪ ,‬ולא נהג‬
‫להתלונן על כאבים מחוץ למסגרות שבהן נשאל עליהם )למשל בבדיקות הרופא‪ ,‬או בטיפולים‬
‫פיזיותרפיים ספציפיים(‪.‬‬
‫מצוקה רגשית הייתה קשורה בעיקר לדחיית גיוסו לצבא‪ ,‬ולוועדות הרפואיות שבפניהן התייצב‬
‫מידי כמה חודשים‪ .‬בהדרגה הסתבר לו שהתאונה תוריד לו את הפרופיל הצבאי ואף עמדה‬
‫על הפרק שאלת שיחרור משירות‪ .‬הוא עבר תהליך רגשי וחשיבתי מהיר ותואם למצב )הביע‬
‫רגשות של כעס ותסכול‪ ,‬עצב‪ ,‬אכזבה(‪ ,‬אך סה"כ הפגין גמישות‪ ,‬ושינה את מטרותיו‬
‫ושאיפותיו בהתאם למצב )שקל אופצייה של שירות לא קרבי אך ביחידת מודיעין‪ ,‬אח"כ שקל‬
‫את אופציית ההתנדבות לצבא‪ ,‬ואף החל לחשוב על אופציית אי גיוס והתנדבות במסגרות‬
‫חלופיות‪ ,‬בעקבות קשר שהיה לו עם בת‪-‬השירות שעבדה במחלקה(‪ .‬ברור היה שמדובר‬
‫בבחור שכל חייו שאף לשירות צבאי ערכי ובעל משמעות‪ ,‬שכל חבריו התגייסו ליחידות‬
‫קרביות‪ ,‬ושנאלץ‪ ,‬תוך פרק זמן קצר‪ ,‬לעשות וויתורים רבים הנוגעים לכל מסלול חייו המתוכנן‪.‬‬
‫יחד עם כל זאת הסתגלותו נראתה מהירה‪ ,‬עם תגובה רגשית סבירה מאד ותואמת למצב‬
‫)לעיתים עלתה מחשבה שהתגובה הרגשית אולי אף פחותה מן המצופה‪ .(...‬איש מבני‬
‫משפחתו לא פגש את צוות אישפוז‪-‬היום‪ ,‬אולם הוא דיווח על תחושה של תמיכה טובה‪.‬‬
‫להלן מכתב סיכום הטיפול הפסיכולוגי שניתן לו באישפוז היום‪ ,‬ושצורף למכתב השיחרור‪:‬‬
‫צ‪.‬ש‪.‬‬
‫סיכום התערבות פסיכולוגית ‪ -‬אישפוז יום כללי‬
‫הנ"ל לאחר תאונת דרכים‪ ,‬עם אבדן הכרה לזמן קצר‪ .‬אושפז בבית לוינשטיין במחלקה לשיקום אורתופדי‪ ,‬ואח"כ‬
‫במסגרת אשפוז יום כללי‪.‬‬
‫בשל ההתרשמות מהפרעות קשביות‪ ,‬ומשינוי התנהגותי‪-‬רגשי מסוים‪ ,‬נערך אבחון נוירופסיכולוגי )מקוצר(‪.‬‬
‫ממצאי האבחון הצביעו על הפרעת קשב וריכוז קלה‪ ,‬ועל פוטנציאל חשיבתי גבוה‪ ,‬שנראה שהונמך בעקבות‬
‫הפגיעה )ר' ממצאי אבחון מיום ‪.(4.11.04‬‬
‫טופל במהלך שהותו באשפוז היום הכללי בטיפול קוגניטיבי )במסגרת ריפוי בעיסוק(‪ ,‬והיה במעקב פסיכולוגי‪.‬‬
‫עבר תהליך של מודעות לקשייו הקוגניטיביים והסתגלות אליהם‪ .‬שיתוף הפעולה בכל הטיפולים במסגרתינו היה‬
‫מלא ותקין‪ .‬הפגין מוטיבציה גבוהה לשיקום בכל התחומים‪ .‬יצר קשרים חברתיים שהיוו עבורו מקור תמיכה נוסף‪.‬‬
‫מבחינה נפשית ההתרשמות הכללית היא מבחור בעל כוחות אגו ומנגנוני התמודדות טובים‪ ,‬תגובתו הרגשית‬
‫תקינה ותואמת למצבו‪ .‬רושם של תמיכה משפחתית\חברתית טובה‪ .‬קיימת מוטיבציה גבוהה לחזור למסלול‬
‫חיים תקין )גיוס לצבא(‪.‬‬
‫המלצות‬
‫‪ .1‬אבחון נוירופסיכולוגי מלא‪ ,‬לצורך הערכה מקיפה של מצב רגשי‪-‬קוגניטיבי‪.‬‬
‫המשך טיפול נוירופסיכולוגי ‪ -‬קוגניטיבי לפי הצורך )במיוחד אם ישתלב במסגרת לימודית כלשהיא(‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫מקרה ‪ - 2‬ר‪ .‬ח‪.‬‬

‫מדובר באישה בת ‪ ,37‬נשואה ‪ ,3 +‬שנפגעה בתאונת דרכים פגיעה רב‪-‬מערכתית‪ ,‬כולל אבדן‬
‫הכרה לזמן קצר‪ .‬סבלה משבר פריקה אחורי של מפרק הירך הימני ‪ -‬עברה ניתוח שיחזור של‬
‫הפריקה‪ .‬סובלת מנזק עצבי ברגל ימין כתוצאה מלחץ של שטף דם באגן על העצב ה‪.Schiatic-‬‬
‫עקב שברים בצלעות משמאל סבלה מחזה אויר‪-‬דם‪ .‬בקבלתה למחלקה השיקומית סבלה‬
‫מהיפראסטזיה‪-‬אלדוניה קשה בכף הרגל הימנית‪ ,‬שפחתה במהלך האישפוז‪ .‬ב‪ -‬א‪.‬מ‪.‬ג‪.‬‬
‫נמצאה פגיעה אקסונלית קשה אך לא שלמה של העצב הפרוניאלי הימני‪ .‬במהלך אישפוזה‬
‫אובחנה תגובה נפשית דכאונית‪-‬חרדתית למצבה‪ .‬טופלה תרופתית וע"י שיחות עם פסיכולוג‪.‬‬
‫באבחון נוירופסיכולוגי אובחן ‪.PCS‬‬
‫שוחררה מהמחלקה עם מכשיר 'פיני' ברגל ימין למניעת צניחת כף הרגל‪ ,‬הליכה בעזרת‬
‫קביים‪ ,‬עצמאית ב ‪ .ADL -‬הופנתה להמשך טיפול רב‪-‬מקצועי באישפוז יום‪ ,‬עקב "מורכבות‬
‫הפגיעות‪ :‬מוטורי‪ ,‬נוירולוגי ונפשי"‪.‬‬
‫באישפוז היום קיבלה טיפולים בצוות רב מקצועי‪ .‬מבחינה מוטורית הפסיקה להשתמש בקב‬
‫להליכה‪ ,‬אך לא ניכר כל שיפור בצניחת כף הרגל הימנית‪ .‬קיבלה טיפולים בגירוי חשמלי‬
‫פונקציונלי לעידוד פעילות שרירי השוק הימנית‪ ,‬וכן נערכו מספר בדיקות א‪.‬מ‪.‬ג‪ .‬של העצב‬
‫הסכיאטי הימני‪ .‬היא תלתה תקוות רבות מאד בטיפולים החשמליים ובבדיקות ה‪ -‬א‪.‬מ‪.‬ג‪.‬‬
‫כמסמלים את האפשרות שרגלה תחזור לתיפקוד‪.‬‬
‫שיתוף הפעולה בטיפולים היה סך הכל מלא‪ ,‬אולם מצב רוחה הדכאוני והמאפיינים הרגשיים‬
‫הנוספים ‪ -‬בלטו מאד בכל האינטראקציות הטיפוליות‪ .‬תחושת המטפלים הייתה שהיבטים‬
‫רגשיים‪-‬נפשיים 'גוזלים' ממנה כוחות ויכולת התמודדות ‪ -‬כולל השפעה על סף הכאב‪.‬‬
‫ר‪.‬ח‪.‬‬
‫סיכום טיפול נפשי‪-‬אישפוז יום כללי‬
‫הנ"ל לאחר תאונת‪-‬דרכים מדצמבר ‪ ,2004‬עם פגיעה רב‪-‬מערכתית‪.‬‬
‫הייתה מאושפזת בבית לוינשטיין במחלקה לשיקום אורתופדי למשך כחודשים )ינואר – מרץ ‪ .(2005‬במהלך‬
‫אישפוזה אובחנה ע"י פסיכולוג ופסיכיאטר כסובלת מתגובה דיכאונית‪ ,‬וקיבלה טיפול פסיכולוגי ותרופתי )‬
‫‪ .(Recital‬עברה הערכה נוירופסיכולוגית )ר' דו"ח מפורט המצ"ב מיום ‪ ,(26.1.05‬ואובחנה כסובלת‬
‫מ"סימפטומטולוגיה טיפוסית של התסמונת שלאחר זעזוע‪-‬מוח )‪ ,(PCS‬שבמסגרתה בולטים גם מאפיינים של‬
‫‪ ."PTSD‬תוארו סימפטומים של‪ :‬אמנזיה פוסט‪-‬טראומטית‪ ,‬ליקויים בקשב‪ ,‬ריכוז וזיכרון‪ ,‬קושי בהתארגנות‬
‫במטלות של פתרון בעיות‪ ,‬וחוסר סבלנות‪ .‬ההתרשמות הייתה מאי‪-‬שקט פנימי‪ ,‬ומאפקט חרדתי‪-‬דיכאוני‪.‬‬
‫התקבלה למחלקת אישפוז‪-‬יום כללי בסוף חודש מרץ ‪.2005‬‬
‫בקבלתה להערכה פסיכולוגית ההתרשמות הייתה כמתואר לעיל‪ ,‬ובנוסף ניצפו מחשבות טורדניות בנוגע לחוסר‬
‫תיפקודה של הרגל ודימוי גוף פגוע‪ .‬תיאור התאונה גרר תגובה אמוציונלית משמעותית‪ ,‬ודווח גם על הימנעות‬
‫ממעבר במקום התאונה‪ .‬סבלה מהפרעת שינה‪ ,‬הימנעות חברתית‪ ,‬ותחושת אנהדוניה כללית‪ .‬בזמן השהייה‬
‫בביתה לא ביצעה שום עבודת‪-‬בית‪ ,‬ותיארה פרצי‪-‬בכי רבים וממושכים‪.‬‬
‫עקב ההערכות הנ"ל‪ ,‬התקבלה לטיפול נפשי בתדירות דו‪-‬שבועית‪ .‬הוצע לה נסיון טיפולי בשיטת ‪ EMDR‬עקב‬
‫הסימפטומים הפוסט‪-‬טראומטיים‪.‬‬
‫הטיפול התרופתי שונה ל – ‪ Favoxil‬ו‪.melleril -‬‬
 ‫יצרה קשר טיפולי טוב‪ ,‬הגיעה לרוב הפגישות הטיפוליות בזמן‪ ,‬עם שיתוף פעולה מלא‪.‬‬
‫התכנים העיקריים שעלו בטיפול נגעו לתחושת 'השבר' הכללית שחווה בחייה מאז התאונה‪ ,‬לנסיונותיה להגביר‬
‫את תחושת השליטה על מצבה האמוציונלי‪ ,‬לתחושת האבל והאבדן שחשה‪ ,‬לדימוייה העצמי בעבר ובהווה‪,‬‬
‫יחסיה הבינאישים בחברה ובמשפחה‪ ,‬והתלבטויות הקשורות ליכולתה לחזור לעבודה‪.‬‬
‫במהלך תקופת האישפוז חלה הטבה מסויימת בסימפטומים מהם סובלת‪ ,‬וכן התקדמות תיפקודית‪ :‬היא חזרה‬
‫לבצע מטלות ביתיות מסוימות‪ ,‬יצאה למספר אירועים‪ ,‬עצמת הלביליות האמוציונלית ופרצי הבכי – פחתו‪ .‬החל‬
‫תהליך של חיזוק בטחונה העצמי ביכולתה לחזור לעבודתה – בתנאים מסוימים‪ .‬חברים ובני משפחה דירבנו‬
‫ותמכו בה בחזרתה ההדרגתית לתיפקוד‪.‬‬
‫נסיון תירגול בשיטת ‪ EMDR‬לא עלה יפה‪ ,‬והרושם הוא שעדיין אינה מסוגלת להתמודד עם הליך אקטיבי מסוג‬
‫זה‪.‬‬
‫לסיכום‬
‫מדובר באישה בת ‪ ,38‬נשואה ואם לשלושה ילדים‪ ,‬בעלת השכלה אקדמית‪ ,‬מורה במקצועה‪.‬‬
‫הרושם הוא שתאונת הדרכים שעברה היוותה עבורה 'נקודת שבר' רגשית‪ ,‬ונקודת מפנה הנוגעת לכל תחומי‬
‫חייה‪ .‬הפגיעה הפיזית‪ ,‬שמשליכה על דימוייה הגופני והעצמי‪ ,‬נחווית על ידה בעצמה רבה‪ ,‬ונראה שמדובר‬
‫בחוויה של 'פגיעה נרציסטית' קשה‪.‬‬
‫למרות שעצמתם של סימפטומים מסויימים הופחתה במהלך תקופת האישפוז אצלינו‪ ,‬עדיין ניכרים מאפיינים‬
‫פוסט‪-‬טראומטיים משמעותיים‪ ,‬הכוללים בין היתר‪ :‬לביליות אמוציונלית ופרצי‪-‬בכי‪ ,‬מחשבות טורדניות‪ ,‬הימנעות‬
‫חברתית‪ ,‬אנהדוניה כללית‪ ,‬אי שקט כללי‪ ,‬התעייפות‪ ,‬כאבי‪-‬ראש‪ ,‬הפרעות שינה והפרעות קשביות‪ .‬היא לא‬
‫חזרה עדיין לרמת תיפקודה בעבר מבחינה רגשית‪ ,‬חשיבתית ופרקטית‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬ישנם כיום מעט יותר כוחות להתמודדות‪ ,‬ושיקום חלקי של המערך הרגשי‪-‬הגנתי‪ .‬קיימת תמיכה‬
‫חברתית‪-‬משפחתית טובה‪.‬‬
‫המלצות‬
‫‪ .1‬מומלץ על המשך טיפול נפשי‪ ,‬שמטרותיו בין היתר‪ :‬הפחתת סימפטומים אמוציונליים והגברת היכולת‬
‫התפקודית‪ ,‬התייחסות לתהליך עיבוד האבל ותחושת האבדן‪ ,‬התייחסות לפגיעות הנרציסטית ולשבר‬
‫במערך ההגנתי‪.‬‬
‫‪ .2‬המשך מעקב פסיכיאטרי‪.‬‬
‫‪ . 3‬חזרה מדורגת לעבודה‪ ,‬בהתאם ליכולתה‪ ,‬ובליווי של הגורם הטיפולי הנ"ל‪.‬‬
‫במכתב המשך הוסבר‪ ,‬שמאחר שסובלת מסינדרום שלאחר זעזוע‪-‬מוח )‪ (PCS‬שבולטים בו מאפיינים‬
‫תגובתיים‪-‬רגשיים פוסט‪-‬טראומטיים‪ ,‬וגם היבטים קוגניטיביים ‪ -‬מומלץ שהטיפול הנפשי יינתן במסגרת‬
‫המתמחה בטיפול בנפגעי‪-‬ראש‪ .‬במסגרת כזו ניתן יהיה להתייחס למיכלול ההיבטים הרגשיים‪-‬קוגניטיביים‪-‬‬
‫שיקומיים של הקשיים מהם סובלת )טיפול נפשי‪ ,‬קוגניטיבי‪ ,‬ומעקב פסיכיאטרי ‪ -‬ובהמשך אבחון נוירופסיכולוגי‬
‫חוזר(‪.‬‬

‫מקרה ‪ - 3‬ל‪ .‬ל‪.‬‬

‫גבר בן ‪ ,35‬נשוי ‪ ,2 +‬מנהל בחברת כח‪-‬אדם‪ ,‬סובל ממחלת קרוהן עם סקרואילאיטיס )מחלת‬
‫מעיים עם סיבוך נדיר שגורם למחלת פרקים ‪ -‬אצלו התפשטות לפרק הירך(‪ .‬בעברו מספר‬
‫אישפוזים בזמן התפרצויות של מחלת הקרוהן )מחלת הקרוהן תוייגה בעבר כמחלה‬
‫'פסיכוסומטית'… יפורט בשיעור(‪ .‬מספר חודשים טרם קבלתו לבית לוינשטיין עבר ‪ 2‬קורסים‬
‫של טיפול תרופתי מיוחד‪ ,‬עד להיעלמות הסימפטומים של סקרואילאיטיס‪ .‬בהמשך פיתח חום‬
‫שיעול ונזלת‪ ,‬והוא אושפז בבי"ח כללי‪ .‬בסופו של דבר מדובר היה באישפוז ממושך וקשה של‬
‫כמה חודשים‪ ,‬שבמהלכו נחשד כסובל מסימפטומים של שחפת ‪ -‬כסיבוך של הטיפול‬
‫התרופתי הראשוני שקיבל‪ .‬במשך כל תקופת האישפוז בביה ‪ "J‬הכללי סבל מחום‪ ,‬מהחמרה‬
‫בסימפטומים של מחלותיו הקודמות‪ ,‬ומכאבים בפרקים ובגב‪ .‬הוא טופל בכל החודשים הללו‬
‫ע"י טובי המומחים בתחומים השונים של המחלות מהם סבל‪ .‬מבחינה פיזית הוא נחלש מאד‪.‬‬
‫מבחינה רגשית סבל מדיכדוך‪ ,‬חוסר סבלנות ואף התפרצויות כעס‪ .‬באי רצון הסכים לקבל גם‬
‫טיפול תרופתי למצב הרוח )קיבל באותו זמן כמות תרופות גדולה מאד(‪ .‬הקשר עם הילדים‬
‫)בני שנתיים ו ‪ (4 -‬היה מרוחק‪ ,‬ועם אשתו מתוח‪ .‬בכל תקופת אישפוזו המשיך בעבודתו‬
‫הניהולית ב'שלט‪-‬רחוק'‪ .‬קיבל תמיכה רבה ומתמידה מחברים לעבודה‪ ,‬מחברים‪ ,‬מאימו‪ ,‬ובני‬
‫משפחה מורחבת‪ .‬הופנה לבית לוינשטיין לאישפוז‪-‬היום לצורך חיזוק ושיקום פיזי‪.‬‬
‫בקבלתו פגשנו גבר גדול מידות )גבוה מאד עם משקל עודף(‪ ,‬מתנייד על כס"ג‪ ,‬נעים הליכות‬
‫רהוט ותקשורתי‪ .‬תיאר את מחלתו ואת קשייו הפיזיים והרגשיים בפתיחות‪ .‬היה בקי בכל‬
‫המונחים הרפואיים לפרטי‪-‬פרטים‪ ,‬ולאחר מאבקים ממושכים להשגת תרופות וטיפולים‬
‫מיוחדים למחלות מהם סבל‪ .‬באינטייק הפסיכולוגי הוא קיבל הסבר על הקשר האפשרי והצפוי‬
‫בין תקופת אישפוזו הממושכת‪ ,‬מחלותיו הכרוניות לאורך השנים לבין מצבו הרגשי ואף הזוגי ‪-‬‬
‫שמאתגר ושוחק את הכוחות הנפשיים של כל אדם ‪ -‬אף החזק ביותר‪ .‬היה רושם שההסבר‬
‫הפשוט‪ ,‬בדבר מצבי הסטרס המתמשכים הרגיע אותו מאד‪ ,‬ותרם באופן מיידי לתחושתו‬
‫שבמסגרתנו הוא מובן ומקבל טיפול אינטגרטיבי ומכיל )בניגוד לריבוי המומחים שטיפלו בו‬
‫במחלקות השונות של ביה"ח הכללי(‪ .‬הוא חש הקלה גדולה מעצם ההתייחסות הנורמטיבית‬
‫לתגובותיו הרגשיות ולאי תיוגן כפסיכופתולוגיה‪ .‬שיתף בשמחה פעולה גם עם הפסיכיאטרית‪.‬‬
‫בהמשך הסתבר שבעברם של בני הזוג בנוסף גם קושי להיכנס להריון ומספר טיפולי הפרייה‬
‫)נחשב גם הוא לגורם סטרס משמעותי(‪ .‬ל‪ .‬השתלב היטב ומהר במסגרת אישפוז היום‪.‬‬
‫השתתף בכל סוגי הטיפולים והקבוצות‪ ,‬יצר קשרים חברתיים רבים‪ ,‬התחבב מאד על הצוות‪.‬‬
‫הטיפול הפיזי לא היה מורכב‪ ,‬ונדרש למעשה רק חיזוק ותירגול‪ ,‬וכן טיפול בכאבי גב‪ .‬עבר‬
‫להליכה עם קביים לתמיכה בלבד‪ .‬לא הייתה עדות בפועל למחלת הפרקים‪ ,‬והרופא השיקומי‬
‫החל בהורדת מינון התרופות השונות והרבות שקיבל‪ ,‬כולל תרופות לכאבים ולמצב הרוח‪ .‬ל‪.‬‬
‫השקיע בקשר המחודש עם הילדים‪ ,‬הקפיד על שיגרה יומית ועל חיזוק בטחונם בנוכחותו‪ ,‬וכן‬
‫החל לחזור בהדרגה ללקיחת אחריות ומטלות ביתיות ומשפחתיות בעידוד ובדירבון הצוות‬
‫הרב‪-‬מקצועי השיקומי‪ .‬דווקא המצב בקשר הזוגי הלך והחריף‪ .‬נראה היה שהאישה‪ ,‬שבכל‬
 ‫תקופת חודשי האישפוז 'התגייסה' לשמור על תיפקוד סביר בעבודתה‪ ,‬בבית‪ ,‬עם הילדים‪,‬‬
‫ועם ל‪ .‬במעין 'מצב חרום מתמשך' ‪ -‬נשחקה גם היא מאד‪ ,‬וכעת 'מרפה'‪ ,‬ומרשה לעצמה‬
‫לחוש מגוון תחושות כולל כעס רב‪ .‬טיפול זוגי שהיו בו בעבר חודש‪ ,‬בתיאום ובתיווך עו"ס של‬
‫אישפוז היום‪.‬‬
‫ל‪.‬ל‪.‬‬
‫סיכום טיפול פסיכולוגי ‪ -‬אישפוז יום כללי‬
‫הופנה לטיפול נפשי עם קבלתו לאישפוז היום הכללי‪ ,‬על רקע התרשמות ממצוקה רגשית בעקבות אישפוז‬
‫ממושך ומחלה כרונית‪.‬‬
‫השיחה עימו שוטפת וקוהרנטית‪ ,‬משתף‪-‬פעולה באופן מלא וטוב בטיפולים‪ ,‬יוצר קשר בינאישי תקין‪.‬‬
‫בתחילת אישפוזו אצלינו תיאר את נסיונותיו לקיים חיי משפחה ועבודה תקינים במקביל להחרפת מחלתו ‪ -‬דבר‬
‫שדרש ממנו משאבים רבים‪ .‬בלטה בעיקר השחיקה במערך ההגנתי‪-‬רגשי ובכוחות האגו לאחר שנים רבות של‬
‫מצוקות שונות‪ ,‬ובעיקר על רקע החרפת מחלתו הכרונית‪ .‬ניכר גוון חרדתי‪-‬דיספורי‪.‬‬
‫לאחר תקופת אישפוז של למעלה מחודשיים ניתן לראות כיום שיפור במצב הרוח‪ ,‬התחזקות כללית )פיזית‬
‫ורגשית(‪ ,‬וחזרה ראשונית לשיגרת חיי משפחה ותעסוקה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬המשבר בזוגיות לא חלף ואף החמיר‪ .‬עדיין ניכר בהתנהלותו גוון חרדתי ומערך הגנתי‪-‬רגשי מעט‬
‫נוקשה‪.‬‬
‫מומלץ על המשך טיפול נפשי‪-‬שיקומי‪.‬‬