‫כמה רחבו של סולם‬

‫ע"י א"ש‬
 ‫במסכת חולין צא‪:‬‬

‫תנא‪ :‬כמה רחבו של סולם ‪ -‬שמונת אלפים פרסאות‪:‬‬

‫דכתיב והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו‬
‫עולים – שנים‪ ,‬ויורדים – שנים‬
‫וכי פגעו בהדי הדדי ‪ -‬הוו להו ארבעה‬

‫וכתיב ביה במלאך )דניאל י'( וגויתו כתרשיש ]ים[‬

‫וגמירי דתרשיש תרי אלפי פרסי ]עמוק[ הוו‪.‬‬

‫נמצא שרוחב הסולם היא ככותרת כדור הארץ‬ ‫פרסה = ‪ 4‬מיל ‪ 2000 X‬אמה = ‪ 8000‬אמה‬
‫=‪FT 16.000‬‬

‫שׁ ֵכב‬
‫אָרץ‪ ,‬אֲ ֶשׁר אַ ָתּה ֹ‬
‫הָ ֶ‬ ‫והנה הנבואה היתה‬ ‫רחב כל מלאך = ‪ 2000‬פרסה = ‪ 4 X‬מיל =‪8000‬‬
‫עָ לֶיהָ קיפל הקב"ה כל ארץ ישראל תחתיו‬ ‫מיל ‪ 2000 X‬אמה = ‪ 1,600,000‬אמה‬

‫]בנבואה[‪ ,‬לְ אֶ ְתּ ֶננָּה‪ ,‬וּלְ ז ְַרעֶ רמז לו‬ ‫רוחב הסולם = ‪ 4‬מלאכים =) ‪ 2000‬פרסה ‪= (4 X‬‬
‫שתהא נוחה ליכבש לבניו‪ .‬כח‪,‬יד וְ הָ יָה ז ְַר ֲע‬ ‫‪ 8000‬פרסה ) ‪ 4 X‬מיל( = ‪ 32000‬מיל ‪ 2000 X‬אמה‬
‫תּ וחזקת‪ ,‬כמו )שמות א יב(‬ ‫אָרץ‪ ,‬וּפָ ַרצְ ָ‬
‫כַּ עֲפַ ר הָ ֶ‬ ‫= ‪128 m‬אמה ‪ 2 X‬רגלים= ‪ 128,000,000‬רוחב‬
‫וכן יפרוץ יָמָּ ה ו ֵָק ְדמָ ה וְ צָ ֹפנָה ָונֶגְ בָּ ה;‬ ‫הסולם )‪(24,242.42 = m iles‬‬
‫כָּ ל ִמ ְשׁ ְפּחֹת הָ אֲ ָדמָ ה‪,‬‬ ‫וְ נִ בְ ְרכוּ בְ‬
‫וּבְ ז ְַרעֶ ‪.‬‬ ‫‪The circumference of the earth at the equator is‬‬

‫רמז לו שעתידה ירושלים שתתפשט‬ ‫‪24,901.55 miles (40,075.16 kilometers) and less at‬‬

‫על כל ארץ ישראל וארץ ישראל על כל‬ ‫‪the poles.‬‬

‫העולם כולו‬ ‫)‪(1m ile = 5280 ft‬‬

‫רוחב הסולם‬

‫ככותרת כדור הארץ‬

‫ובזה מבואר פרק כל שעה )פסחים מא‪ ,‬א( אמר רב חסדא המבשל בחמי טבריה בשבת פטור‪ ,‬פסח‬
‫שבשלו בחמי טבריה חייב‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫והקשו מאי שייך איסור בשול בטבירה הרי מיד שהוציא הבשר מירושלים נפסל בפסול יוצא? ]ואין‬
‫לומר שטבריה לאו דוקא‪ ,‬שהרי אמרו בגמ' פסחים שאין כחמי טבריה בירשלים‪[2.‬‬
‫וי"ל שהיא הלכתא למשיחא כשתתפשט ירושלים‪ 3‬ויהיה טבריה מחלקה ואז לא יהיה שייך פסול‬
‫יוצא‪ ,‬אעפ"כ אסור לבשל פסח החמי טבריה‪.‬‬

‫‪1‬שו"ת משפטי עוזיאל או"ח סימן סד פסח שבשלו בחמי טבריה‬

‫ל' מנ"א תרנ"ן‪ .‬לכבוד‬
‫ידידי ומכובדי הרב הגאון כמוהר"ר יעקב חי זריהן יצ"ו רב ראשי וראב"ד בעיה"ק טבריה‬
‫יע"א‪ .‬נתכבדתי ביקרתו מיום כ"ד דנא ונתבשמתי מדבריו הנעימים עמ"ש בגמרא‪ :‬פסח שבשלו‬
‫בחמי טבריא חייב )פסחים מא(‪ ,‬שהוא תמוה לכאורה שהלא אין חמי טבריא‬
‫בירושלם‪ ,‬ובעינא דשפיר חזי ראה מעכ"ת מ"ש בחדושי מראה הכהן לתרץ זאת‪ ,‬ומעכ"ת‬
‫בידו החזקה דחה תירוצו‪.‬‬

‫‪) 2‬פסחים ח‪ (:‬אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק‪ :‬מפני מה אין פירות גינוסר‬
‫בירושלים ‪ -‬כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים‪ :‬אלמלא לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר‬
‫בירושלים ‪ -‬דיינו‪ ,‬נמצאת עלייה שלא לשמה‪ .‬כיוצא בו אמר רבי דוסתאי ברבי ינאי‪:‬‬
‫מפני מה אין חמי טבריא בירושלים ‪ -‬כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים‪:‬‬
‫אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא ‪ -‬דיינו‪ ,‬ונמצאת עלייה שלא לשמה‪.‬‬
‫‪ 3‬פסיקתא רבתי ‪ -‬והיה מדי חודש‪ -‬א"ר לוי עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ‬
‫ישראל ככל העולם כולו‪.‬‬

‫רש"י )תהלים קכב‪:‬ג( כעיר שחוברה לה ‪ -‬רבותינו אמרו יש ירושלים הבנויה בשמים‬
‫ועתידה ירושלים של מטה להיות כמותה‪:‬‬

‫מדרש שמות רבה בנות ירושלם ‪ -‬רבי יוחנן אמר‪ ,‬מהו בנות ירושלים‪ ,‬עתידה ירושלים‬
‫להעשות מטרפולין לכל המדינות ולהמשיך כנהר אליה כבודה‪ ,‬כמה שנאמר )יהושע ט"ו(‬
‫אשדוד בנותיה וחצריה‪ ,‬עזה בנותיה וחצריה )תורה תמימה שיר השירים א‪,‬ה( מטרפולין היא אם‬
‫לעיירות‪ ,‬כלומר הגדולה בערים‪ ,‬אם בלע"ז מטר"י ופולי"ם בלשון יון עיר‪ :‬ור"ל שכל העיירות יהיו‬
‫חשובות כבנות נגדה‪:‬‬

‫מסכת אבות דרבי נתן פרק לה ד"ה עשרה נסים ‪ -‬רשב"ג אומר עתידה ירושלים שיתקבצו‬
‫בתוכה כל הגוים וכל הממלכות שנאמר ונקוו אליה כל הגוים לשם ה' ]לירושלים[‬

‫שיר השירים רבה פרשה ז ד"ה ג אפך כמגדל ‪ -‬עתידה ירושלים שתהא מגעת עד שערי‬
‫דמשק שנא' )זכריה ט'( משא דבר ה' בארץ חדרך‪ ,‬מהו חדרך‪ ,‬ר' יהודה ור' נחמיה‪ ,‬רבי יהודה‬
‫אמר‪ ,‬מקום הוא שנקרא חדרך‪ ,‬אמר לו ר' יוסי בן דורמסקית העבודה שאני מדמשק ויש שם‬
‫מקום ששמו חדרך‪ .‬רש"י )זכריה ט‪:‬א( עתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק‪.‬‬

‫אוצר המדרשים משיח מובא בקב הישר פרק קב‬

‫עתידה ירושלים שתבנה אלף טפף בירניות ‪ 1000‬אלף קפל מגדלות‪ 1000 ,‬אלף טפף גינאות‬
‫‪ 1000‬אלף טטפראות‪ 1000 ,‬וכל אחד ואחד כציפורי בשלותה‪.‬‬
‫אמר רבי יוסי זכור אני לציפורי בשלותה שהיתה מוציאה שמונים אלף ציקי קדרה ‪.80,000‬‬
‫ועתידים להיות תוך ירושלים שלשת אלפים מגדלים ‪ 3000‬וכל מגדל שבעת אלפים קומה ‪7000‬‬
‫ויושבת בראש שלשה הרים על סיני ועל תבור ועל כרמל‪,‬‬
‫וכל קומה וקומה שבעת אלפים ‪ 7000‬שיעור וכל שיעור שתים וששים אמה‪ 62 ,‬והיא יושבת‬
‫בראש שלשים ושלש צלעות ‪ 33‬ובית המקדש בראש כולם‪.‬‬
‫כיצד יכולין לעלות בו? כעננים וכיונים עפים ופורחים שנאמר מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל‬
‫ארבותיהם‪ .‬ובית המקדש יהיה רחב עד דמשק שנאמר משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק‬
‫מנוחתו‪.‬‬
‫ושבע חומות המקיפין ירושלם הן‬
‫א( של כסף‬
‫ב( ושל זהב‬
‫ג( ושל אבן יקרה‪,‬‬
‫ד( של פוך‬
‫ה( ושל ספיר‬
‫ו( של כדכוד‬
‫ז( ושל אש‪ ,‬וזיוה יזהיר מסוף העולם ועד סופו‪.‬‬
‫ובית המקדש בנוי על ד' הרים‬
‫א( זהב מזוקק‬
‫ב( וזהב צרוף‬
‫ג( וזהב שחוט‬
‫ד( וזהב פרוים כזהב שהוא עושה פירות מיוסד בספיר מקובע בגדולה‪,‬‬
‫גבוה עד לשמים ועד בין כוכבים ועד גלגלי אופן המרכבה‪ ,‬שנאמר על גפי מרומי קרת‪ .‬ושכינת‬
‫אלהים מלאה וכבודו מלא היכלה‪ .‬ושם יפקוד כל מלאך ומלאך על עבודתו‪.‬‬
‫א( גבריאל על אלפיו ב( ומיכאל על רבותיו והמונים המונים יכניס לתוכה‪ ,‬ושם יפרוש אלה‬
‫לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם‪,‬‬
‫ושערי גן עדן יפתחו מתוכה שנאמר בעדן גן אלהים היית וגיהנם יפתח ושם יוריד הקב"ה את‬
‫כסאו ויושיבו בעמק יהושפט‪ ,‬ושם יעביר כל אומה ופסיליה‪ .‬וכשיהיו או"ה עוברים שם הם‬
‫נופלים בתוכו שנאמר כצאן לשאול שתו מות ירעם‪ .‬ומי גרם להם זאת על שפשטו ידיהם בזבול‬
‫שנאמר בנה בניתי בית זבול לך‪.‬‬
‫אדם חוטא על כסא הכבוד אם עושה תשובה מוחלין לו שנאמר שובה ישראל עד ה' וגו'‪ ,‬והרי‬
‫או"ה עוברים בגיהנם ונופלים בתוכה ופושעים ומורדים שבישראל היו מצננים גיהנם‬
‫מדמעותיהם שנאמר עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו‪ .‬וכיון שהפושעים והמורדים נופלים‬
 ‫ובזה יש להבין עוד ענין שאמרו )חולין צא‪(:‬‬
‫שׁ ֵכב עָ לֶיהָ לְ אֶ ְתּ ֶננָּה‪ ,‬וּלְ זַ ְרעֶ ‪.‬‬
‫אָרץ‪ ,‬אֲ ֶשׁר אַ ָתּה ֹ‬
‫הָ ֶ‬
‫מאי רבותיה? אמר רבי יצחק‪ :‬מלמד שקפלה‬
‫הקב"ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו‪,‬‬
‫שתהא נוחה ליכבש לבניו‪ .‬דיש להקשות איך‬
‫נתקפלה הארת תחיו מה נעשה עם כל יושבי‬
‫הארץ‪ ,‬ואי בחלום ראה הלא אמרו )בברכות נה‪(:‬‬
‫‪4‬‬
‫אין מראין לאדם בחלום דבר שאי אפשר להיות?‬
‫ועוד אמרו )גיטין ס‪ (.‬א"ר יוחנן משום רבי בנאה‪:‬‬
‫תורה ‪ -‬מגילה מגילה ניתנה‪ ,‬שנא'‪\ :‬תהלים מ'\ אז‬
‫אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי; ר"ש בן‬
‫לקיש אומר‪ :‬תורה ‪ -‬חתומה ניתנה‪ ,‬שנאמר‪:‬‬
‫\דברים ל"א\ לקוח את ספר התורה הזאת‪ .‬ואידך‬
‫נמי הכתיב לקוח! ההוא לבתר דאידבק‪ .‬ואידך נמי‬
‫הכתיב במגילת ספר כתוב עלי! ההוא‪ ,‬דכל התורה‬
‫כולה איקרי מגילה‪ ,‬דכתיב‪\ :‬זכריה ה'\ ויאמר אלי‬
‫מה אתה רואה ואומר אני רואה מגילה עפה‪.‬‬
‫)עירובין כא‪ (.‬אמר רב חסדא דריש מרי בר מר‪:‬‬
‫מאי דכתיב תהלים קי"ט לכל תכלה ראיתי קץ‬
‫דסוף כל דבר יש קץ‪ ,‬למצוא סופו‪ ,‬אבל רחבה‬
‫מצותך מאד‪ ,‬ואין קץ לתכלה שלה‬
‫דרש‬
‫ולא‬ ‫]רוחב[‬ ‫‪ .1‬דבר זה אמרו דוד‬
‫פירשו איזהו קץ שיעורה‬

‫ולא‬ ‫]ארכה[‬ ‫איוב‬ ‫‪ .2‬אמרו‬

‫פירשו‪,‬‬

‫יחזקאל ]פנים ואחור[ ולאפירשו‪,‬‬ ‫‪ .3‬אמרו‬

‫ופירשו‪.‬‬ ‫זכריה בן עדו‬ ‫‪ .4‬עד שבא‬

‫אמרו דוד ]רוחב[ ולא פירשו ]עוד[ ‪ -‬דכתיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד‪,‬‬

‫אמרו איוב ]ארכה[ ולא פירשו ]עוד[ ‪ -‬דכתיב \איוב י"א\ ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים‪,‬‬

‫אמרו יחזקאל ]פנים ואחור[ ולא פירשו ]עוד[ ‪ -‬דכתיב \יחזקאל ב'\ ויפרש אותה לפני מגילת תורה שבעל פה‬
‫הראהו‪.‬והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קינים והגה והי‪.‬‬

‫קינים לשון פורענות הוא‪ -.‬זו פורענותן של צדיקים בעולם הזה‪ ,‬וכן הוא אומר \יחזקאל ל"ב\ קינה היא וקוננוה‪.‬‬

‫והגה לשון שמחה ‪ -‬זו מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא‪ ,‬וכן הוא אומר \תהלים צ"ב\ עלי הגיון בכנור‪.‬‬

‫והי ‪ -‬זו היא פורענותן של רשעים לעתיד לבא‪ ,‬וכן הוא אומר \יחזקאל ז'\ הוה על הוה תבוא‪.‬‬

‫עד שבא זכריה בן עדו ופירשו ]עפה ע"י קילוף[‪ -‬דכתיב \זכריה ה\ ויאמר אלי מה אתה ראה ואמר אני ראה‬
‫מגלה עפה כפולה ארכה עשרים באמה של הקדוש ברוך הוא ורחבה עשר באמה כשהיא עפה‪ ,‬כפולה היינו‪.‬‬

‫וכי פשטת לה לכפילתה‪ ,‬הויא הויא לה עשרין בעשרין‪,‬‬

‫בגיהנם אש ה' דולקת בגופם ושיניהם יוצאת מפיהם שנאמר שיני רשעים שברת אל תקרי‬
‫שברת אלא שריבבת‪.‬‬

‫‪4‬אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן‪ :‬אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי‬
‫לבו‪ ,‬שנאמר ד\ניאל ב'\ אנת מלכא רעיונך על משכבך סלקו‪ ,‬ואיבעית אימא‬
‫מהכא \דניאל ב'\ ורעיוני לבבך תנדע‪ .‬אמר רבא‪ :‬תדע‪ ,‬דלא מחוו ליה לאינש לא‬
‫דקלא דדהבא‪ ,‬ולא פילא דעייל בקופא דמחטא‪.‬‬
‫וכתיב ]ביחזקאל[ היא כתובה פנים ואחור‪ .‬וכי קלפת לה דתשים קליפה זו בראש חבירתה‪ ,‬שיהא כל כתיבה‬
‫מצד אחד‪.‬כמה הויא לה ‪ -‬ארבעין אורך ברוחב עשרין‪,‬‬

‫וכתיב \ישעיהו מ'\ מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וגו' מדת עולם חצי אמה על חצי אמה‪ .‬נמצא כל‬
‫העולם כולו אחד משלשת אלפים ומאתים בתורה‪ 1/3,200 .‬צא וחשוב כמה חצי אמה על חצי אמה יש‬
‫במגילה‪ ,‬ותמצא שלשת אלפים ומאתים‪,‬‬
‫כיצד‪ ,‬עשה מעשרים אמה רוחב רצועות של רוחב חצי אמה ‪ - 2X 20‬הרי כאן ארבעים רצועות‪40 ,‬‬
‫וכל אחת ארבעים אמה לאורכה של מגילה ‪ -80= 2X 40‬הרי אלף ושש מאות אמה אורך ‪1600‬‬
‫שהן שלשת אלפים ומאתים זרתות‪3200 =1600X 2 .‬‬
‫ומרומז בתחילה וסוף שהתורה מתחלת באות ב' וגומרת באות ל' ל"ב מאות כשיעור התורה שהיא גדולה מן‬
‫העולם ‪ 3200‬פעמים‪.‬‬

‫מהרש"א חידושי אגדות מסכת עירובין דף כא עמוד א‬

‫עד שבא זכריה ופירשו כו'‪ .‬יש לעיין במאמר זה שראו את התורה בפנים שונים‬
‫דוד לא ראה רק רחבה‬
‫ואיוב הוסיף לראות גם ארכה‬
‫ויחזקאל ראה אותה פנים ואחור‬
‫וזכריה ראה אותה עפה ע"י קילוף‪.‬‬
‫הוא מבואר במ"ש כי דרכי התורה הם ד' דרכים האחד דרך פשט והב' דרך‬
‫הדרש והג' דרך השכל והוא מעשה בראשית והד' דרך קבלה ומעשה מרכבה‪.‬‬
‫ונתנו להם סימן פרדס‬
‫ואמרו במדרש פנים בפנים דבר ה' עמכם פנים תרין בפנים תרין הרי ד' אפין‬
‫לתורה ולפי שהב' פנים שהם הפשט והדרש נוגעים בנגלה במצות התורה כללן‬
‫יחד פנים תרין‬
‫ומעשה בראשית ומעשה מרכבה שהם בנסתר כללן יחד ג"כ בפנים תרין‬
‫והשתא דוד לא הזכיר רק הנגלה הנוגע במצות ולא אמר רק רחבה מצותך וגו'‬
‫אבל איוב לא הזכיר המצות אלא התורה בכללה ועליה אמר בכללה ארוכה‬
‫מארץ מדה אבל על מצותיה לא אמר רק רחבה מני ים שהאורך הוא יותר‬
‫מרחבה בערך שהארץ היא יותר מן הים שאינו אלא שליש מהארץ‬
‫ומ"מ לא פירש גם הוא שיש ד' חלקים ובא יחזקאל גם הוא לא פירש וראה‬
‫אותה כתובה פנים ואחור‬
‫הפנים הוא הנגלה של המצות והאחור שאינו כל כך בנגלה הוא הדרש וכתוב‬
‫עליה קינים זו פורענותן של צדיקים בעולם הזה והם כמו הקללות והתוכחות‬
‫שמקבלים ישראל עונשן בעולם הזה כדי שיזכו לעולם הבא‬
‫והגה זו מתן שכרן בעולם הבא כמ"ש למען ייטב לך בעולם הזה ולמען יאריכון‬
‫ימיך בעולם הבא בעולם שכולו ארוך‬
‫ונהי זו פורענותן של רשעים כמו שמצינו בדור המבול ובשאר רשעים דדרשינן‬
‫בהו מקרא דאין להם חלק בעולם הבא‬
‫ואמר עד שבא זכריה והוא ראה כל הד' חלקים דהיינו בתחלה ראה מגילה עפה‬
‫ולא ראה קודם שנתפשט רק חלק אחד שהוא הפשט נגלה ממש‬
‫ואחר שנתפשט הכפול נתוסף חלק שני כמוהו והוא הדרש שאינו נגלה כ"כ‬
‫והיתה כתובה פנים ואחור וכי קלפת כו' נתוספו עוד שני חלקים ע"י קילוף כמו‬
‫ב' חלקים הראשונים והם דרך מעשה בראשית ומעשה מרכבה שהם סודות‬
‫נסתרים ומכוסים ולא נגלו אלא בטורח כמו ע"י קילוף הזה‬
‫וזהו ביאור הפסוקים דפרשה יתרו אם תשמעו בקולי הוא הפשוטו‬
‫ושמרתם את בריתי הוא המדרש כמ"ש לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא‬
‫בשביל תורה שבע"פ שנאמר כי על פי הדברים האלה כרתי גו' ע"כ‬

‫לפי זה י"ל מה ראה יעקב בחלומו‪ ,‬ד' מלאכים ב' עולים וב' יורדים נגד התורה שהיא פשט וסוד‪ ,‬והפשט‬
‫הוא המעשה והדרש‪ ,‬והסוד הוא רמז וסוד ]מעשה בראשית ומעשה מרכבה[‪.‬‬

‫הפשט הוא המעשה והדרש‬ ‫הסוד הוא רמז וסוד ]מעשה בראשית ומעשה מרכבה‬

‫יורדים‬ ‫עולים‬

‫בראשית רבתי ]עמוד ‪[1‬‬

‫אמר מרי בר מר ג' ראו את התורה כלה‪ ,‬משה יחזקאל זכריה‪.‬‬

‫משה ויאמר ה' וגו' עלה אלי ההרה ]וגו'[ ואתנה לך וגו' )שמות כ"ד י"ב(‪ ,‬ואומר ויתן ה' אלי את שני‬
‫לוחות )הברית( ]האבנים[ )דברים ט' י'(‪ ,‬ואומר זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי )מלאכי ג' כ"ב(‪.‬‬

‫יחזקאל ויפרוש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וגו' )יחזקאל ב' י'(‪ ,‬אלו פורענותם של‬
‫צדיקים בעוה"ז ומתן שכרם לעוה"ב‪.‬‬

‫זכריה ויאמר אלי וגו' מגלה עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה )והיא כתובה פנים‬
‫ואחור( וגו' )זכריה ה' ב'(‪.‬‬

‫גדולים מעשי ה' )תהלים קי"א ב'( בו"ד אינו יכול להניח דבר גדול בתוך דבר קטן‬
‫ממנו‪ ,‬אבל הב"ה הניח דבר גדול בתוך דבר קטן ממנו‪.‬‬

‫הלוחות הם ‪ 1,269.3‬פעמים גדולים מן העולם‬

‫בא וראה שיעורן של לוחות‪ ,‬שש מאות ועשרים ‪] 620‬אותיות[ חקוקים בלוחות‬
‫וכל אות ואות מלא אצבעו של הב"ה‪ ,‬ובין אות ואות מלא אצבעו של הב"ה‪,‬‬
‫לי' שורות היו כתובות‪ ,‬וכל שורה ושורה מן ס"ב אותיות‪ ,‬ובין שורה ושורה‬
‫כמלא שורה ריוח‪.‬‬
‫‪62‬‬

‫‪62‬‬

‫‪62‬‬

‫‪62‬‬

‫‪62‬‬

‫‪62‬‬

‫‪62‬‬

‫‪62‬‬

‫‪62‬‬

‫‪62‬‬

‫האותיות לאורך הלוחות היו כתובות והשורות לרוחב הלוחות‬

‫וד' אצבעות ריוח מכאן וריוח מכאן לאורך הלוחות‪ ,‬וארבע אצבעות ריוח‬
‫מלמעלה וד' אצבעות ריוח מלמטה‪ ,‬וד' אצבעות מקום אחיזת ידו של הב"ה לאורך‬
‫הלוחות‪ ,‬נמצא אורך הלוחות קל"ו אצבעות ‪.136‬‬
‫ברוחב ישבו עשר שורות ובין שורה ושורה כמלא שורה‪ ,‬וכל שורה ושורה כמלא‬
‫אצבעו וד' אצבעות ריוח ]מלמעלה וד' אצבעות ריוח[ מלמטה הרי ח' אצבעות ‪,8‬‬
‫ונמצא רוחב הלוחות כ"ח אצבעות ]‪[10+10+8‬‬
‫ואורך הלוחות קל"ו אצבעות באורך על רוחב כ"ח‪,‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ 3808 =136X 28‬נמצא אצבעות שבלוח אחד עולות ]ג'[ אלפים‬
‫ושמנה מאות ושמנה אצבעות‪.‬‬
‫נמצא מקום האותיות שבשני הלוחות שבעת אלפים ושש‬
‫מאות ושש עשרה אצבעות‪2 X 3808=7616 ,‬‬
‫והאצבעות מתחלקות י"ב לזרת ]‪ 12‬אצבעות =‪ 1‬זרת[‬
‫‪126‬‬

‫נמצא ההוא כתב וריוח שבפנים ואחור כדכתיב כתובים משני‬

‫עבריהם )שמות ל"ב ט"ו( נמצאו ט"ו אלף ומאתים ושלשים ושנים‬
‫אצבעות ‪15,232 =2X 7616‬‬
‫‪3,808‬‬
‫‪ = 15,232/12‬שהם אלף ומאתים וששים ותשעה זרתות‬
‫ושליש זרת‪ 1,269.3 ,‬והזרת מלא כל העולם שנאמר ושמים בזרת‬
 ‫תכן )ישעיה מ' י"ב(‪.‬‬
‫פרשת הלוחות צא ופרש את התורה‪.‬‬

‫התורה היא ‪ 3200‬פעמים גדולה מן העולם‬

‫ויאמר אלי מה אתה ראה ואמר אני ראה מגילה עפה ארכה עשרים באמה‬
‫ורחבה עשר באמה )זכריה ה' ב'(‪ .‬כי פשטת לה כמה הויה )ארבעין( ]עשרין[ בעשרין‬
‫וכתיב והיא כתובה פנים ואחור )יחזקאל ב' י'(‪ ,‬כי קלשת לה כמה הויה ארבעין בעשרין‪,‬‬
‫עשה מן האמות זרתות‪ ,‬שתי זרתות לאמה נמצאה התורה כלה שלשת אלפים‬
‫ומאתים זרתות‪ 3200 ,‬וזרת מלא העולם כד"א ושמים בזרת תכן‪ ,‬נמצא כל העולם א'‬
‫משלשת אלפים ומאתים בשיעור התורה‪,‬‬

‫גמרא‬ ‫הלכה‬
 ‫שם‬ ‫שם‬
‫ע"ב‬ ‫מ "ב‬
‫מעשה מרכבה‬ ‫מעשה בראשית‬

‫התורה ‪ =3200‬הלוחות ‪4,469.3= 1,269.3‬‬

‫נמצא שיעור הלוחות וספר התורה ארבעת אלפים וארבע מאות וששים ותשעה‬
‫זרתות ושליש זרת ‪4,469.3‬‬
‫ואלו מונחים בארון שנאמר אין בארון רק שני לוחות אבנים אשר הניח שם‬
‫]משה[ בחורב )מ"א ח' ט'( וכתיב לקח את ספר התורה ]וגו'[ )דברים ל"א כ"ו(‪.‬‬
‫ויש אומרים אף שברי לוחות מונחים בארון‪ ,‬והארון כמה היה ארכו וכמה רחבו‬
‫כמ"ש אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו )שמות כ"ה י'(‪ ,‬לכך‬
‫נאמר מי ימלל גבורות ה' )תהלים ק"ו ב'( אלו הלוחות‪ ,‬ישמיע כל תהלתו )שם( זה ספר‬
‫תורה‪.‬‬
‫‪ 972-4003‬אריה שעטר‬