‫עיר בת ק יימא ‪ -‬ביקור ות‬

‫עיר בת ק יימא ‪ -‬ביקור ות‬

‫לקביעת מדיניות פיתוח ועיצוב עירוני‬ ‫פיתוח בר קיימא – מסגרת גמישה ביותר‬

‫• בשל הגדרות‬
‫רבות ושונות‬
‫לפיתוח בר‬
‫קיימא‪ ,‬עיצובה‬
‫של עיר בת‬
‫קיימא מקבל‬
‫משמעויות שונות‪.‬‬
‫• דגשים פיזיים‬
‫לתכנון עיר בת‬
‫קיימא לעומת‬
‫עיר בת ק יימא ‪ -‬ביקור ות‬

‫‪)Sustaining Cities \ Joseph Leitman )1999‬‬

‫ניתן למצוא לפחות ‪ 3‬נקודות התבוננות על עיר בת קיימא ‪:‬‬

‫עיר בת קיימא נקבעת על פי קריטריון ה‪Ecological -‬‬ ‫•‬

‫‪Footprint‬‬

‫עיר בת קיימא נמדדת על פי עקרון ה"רווחה" –‬ ‫•‬

‫‪Wealth‬‬

‫עיר בת קיימא נבחנת על פי היכולת למזער השפעות‬ ‫•‬

‫סביבתיות‬
‫עיר בת ק יימא ‪ -‬ביקור ות‬

‫‪ – Ecological Footprint‬הגישה‬

‫‪ ‬מהי "טביעת הרגל" של העיר או של הישוב?‬

‫‪ ‬מדובר על תפישה של "קיימות חזקה " – ‪ Strong Sustainability‬או קיימות‬

‫אקולוגית‪.‬‬

‫יש למדוד למשל איזה גודל של שדה חקלאי נדרש כדי לגדל את כל הגידולים החקלאיים שתושבי‬
‫העיר צורכים?‬

‫כמה דונם של עצי יער נדרשים כדי לענות על דרישות העיר להסקה \ לריהוט \ לצרכים אחרים?‬

‫כלומר‪ :‬האם המשאב הטבעי מנוצל כיאות ? האם יש דלדול שלו באופן שלא יאפשר לדורות הבאים‬
‫אותה כמות שלו?‬

‫‪ ‬הדגש – משאב טבעי ולא אנושי‪ .‬מדוע?‬

‫‪ ‬העיר הנה בת קיימא על פי שיטה זו אם יש לה טביעת רגל אקולוגית‬

‫קטנה יחסית או כזו הפוחתת פר אדם‪.‬‬
‫עיר בת ק יימא ‪ -‬ביקור ות‬

‫‪ – Ecological Footprint‬ביקורות על השיטה‬

‫• השיטה נותנת דגש חזק מדי על משאבים טבעיים ‪.‬‬

‫• השיטה אינה מדגישה התפתחות חברתית וכלכלית כאינדיקאטור‬
‫לקיימות עירונית‪.‬‬
‫למשל ‪ :‬העיר יכולה להימדד כ"יותר בת קיימא" משום שטביעת הרגל האקולוגית שלה פוחתת‪,‬‬
‫אך‪ ...‬בה בעת העיר יכולה להפוך עניה יותר‪ ,‬עם בעיות חברתיות רבות יותר‪.‬‬
‫למשל‪ :‬עיר החוסכת בצריכת חומרי בניה ‪ ,‬אך מדלדלת את תחזוקתם של בנינים בתוכה‪ ,‬בשל‬
‫חסכון זה‪.‬‬
‫• הגישה אינה מזהה \ נותנת מקום לחידושים טכנולוגיים‪.‬‬
‫למשל‪ :‬יתכן שהעיר מנצלת משאבים טבעיים‪ ,‬אך בה בעת יש חלופה טכנולוגית בת קיימא‬
‫למשאבים הללו שלא נכללת בהתבוננות (ניצול אור שמש לחימום‪ ,‬בד בבד עם ניצול‬
‫עצים להסקה וחימום)‪.‬‬
‫• הגישה דסקריפטיבית מדי ‪ :‬אמנם מאפשרת מדידה של מידת הקיימות‬
‫על פי יחידת שטח שמנצל אדם לצורך התקיימותו‪ ,‬אך היא אינה אומרת‬
‫מה לעשות עם מידע זה‪.‬‬
‫• בעיות חישוביות המעלות תהיות ושאלות בדבר יעילות השיטה‪ .‬מספרים‬
‫אסטרונומיים‪.‬‬
‫עיר בת ק יימא ‪ -‬ביקור ות‬

‫‪ Ecological Footprint‬כקנה מידה למדידת קיימות עירונית‬

‫טביעת הרגל של העיר ונקובר‬

‫בקנדה‪:‬‬
‫על פי החישוב‪ ,‬הקנדי הממוצע משתמש ב‪ 4.3 -‬הקטרים של קרקע כדי‬
‫לתחזק את רמות הצריכה והחיים היום‪.‬‬

‫• החישוב לוקח בחשבון למשל כמה שדות חקלאיים נדרשים לאדם‪ ,‬כמה‬
‫גנים לפנאי נדרשים לאדם‪ ,‬וכמה יחידות שטח מיוערות נדרשות כדי‬
‫לנטרל פליטת דו תחמוצת הפחמן הנובעות מפעילותו של אדם יחיד‪.‬‬
‫עיר בת ק יימא ‪ -‬ביקור ות‬

‫טביעת הרגל של העיר ונקובר בקנדה‪:‬‬

‫כל אדם דורש‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫מאכלי ים‪.‬‬

‫אוכלוסיית ונקובר ‪ 472,000 :‬איש‪.‬‬

‫ולכן ‪ ,‬סך כל טביעת הרגל של ונקובר ‪:‬‬

‫‪X 5 = 472,0002.36‬‬ ‫‪million hectares‬‬

‫•למעשה נדרש שטח גיאוגרפי של פי ‪ 200‬משטח ונקובר‬

‫כדי "לכלכל" אותה‪.‬‬

‫•מספר שנראה דמיוני ?‬

‫עיר בת ק יימא ‪ -‬ביקור ות‬

‫‪Sustaining the production of wealth‬‬

‫גישה שניה למדידת עיר בת‬

‫קיימא‪.‬‬
‫דגש על "עושר"‪.‬‬ ‫•‬
‫הגדרה שניה של עיר בת קיימא ‪ :‬עיר‬ ‫•‬
‫שהעושר שלה לא פוחת פר אדם‪ ,‬נמצאת‬
‫על מסלול של קיימות‪.‬‬
‫ההיבט הפיזי הוא רק נושא אחד לשכלול‪.‬‬ ‫•‬
‫קיימות "חלשה" – זניחת משאבי הטבע‬ ‫•‬
‫כחזות הכל‪.‬‬
‫העיר כיחידה גיאוגרפית מייצרת נכסים‬ ‫•‬
‫וטובין שונים שיש למדוד אותם גם ‪:‬‬
‫מוסדות חינוך‪ ,‬מוסדות תרבות‪ ,‬בנינים‬
‫לשימור כאייקונים לוקאליים‪ ,‬מקומות‬
‫עבודה ועוד‪.‬‬
‫העושר מדור לדור ומאדם לאדם צריך‬ ‫•‬
‫להיות שווה או לגדול ‪.‬‬
‫לכן ‪ ,‬גם אם משאב טבעי מתדלדל‪ ,‬אין‬ ‫•‬
‫הדבר אומר בהכרח על אי קיימותה של‬
‫עיר‪ ,‬אם "תמורת" המשאב מיוצרים טובין‬
‫אנושיים‪.‬‬
‫עיר בת ק יימא ‪ -‬ביקור ות‬

‫גישת ה‪ Wealth -‬למדידת קיימות ‪ :‬אמנם שמירת משאבי טבע חשובה‪,‬‬

‫אבל‪...‬‬
‫עיר בת ק יימא ‪ -‬ביקור ות‬

‫ערכי טבע ניתנים להחלפה בנכסים אנושיים‬

‫עיר בת ק יימא ‪ -‬ביקור ות‬

‫לקיומה של עיר בת קיימא‬ ‫גישת ה‪Wealth -‬‬

‫פעילים חברתיים מתאבלים נוכח הריסת תיאטרון מורוסקו בברודווי‬

‫האלמנטים יצירי ידי האדם‪ ,‬לא פחות חשובים מאלמנטים טבעיים אותם יש לשמר במסגרת פיתוח‬
‫עירוני‬
‫עיר בת ק יימא ‪ -‬ביקור ות‬

‫‪ - Sustaining the Production of Wealth‬ביקורות‬

‫מהי הגדרת ה"עושר" שאליה יש לשאוף כדי למדוד \ להעריך קיימות?‬

‫הבנק העולמי הגדיר "עושר" כ‪-‬‬

‫“‪The Sum of an Economy’s produced assets, natural capital and human‬‬
‫‪.”resources‬‬

‫• גרסא זו של קיימות יוצאת מנקודת מבט רחבה‪ ,‬וערכית מסוימת‪.‬‬

‫• האמנם ניתן למדוד באופן מדויק את כל הפרמטרים הללו?‬

‫• קשיי כימות‪.‬‬

‫• קביעת קריטריונים שונים כאמת מידה לבחינה‪ :‬מידת הקיימות של העיר תיבחן לאור‬
‫הקריטריונים שנבחרו‪.‬‬

‫• מהם "נכסים שמיוצרים" ? מוזיאונים? תיאטראות? או אולי מרכזי קניות שמספקים‬

‫עבודה?‬
‫עיר בת ק יימא ‪ -‬ביקור ות‬

‫‪ - Sustaining the Production of Wealth‬ביקורות‬

‫• השיטה קוראת למפות את הטובין והשירותים שהעיר מייצרת ולכמת את ערכם ‪:‬‬
‫אולם לא אומרת אילו שירותים וטובין‪.‬‬

‫• ספירתם של טובין ‪ ,‬מוצרים ושירותים "טובים" ו"רעים" באותה מידה?‬

‫• קיומם של שירותים ציבוריים (‪ )WC‬הפתוחים ונגישים לציבור‪ ,‬לעומת קיומם של‬
‫שירותי סילוק פסולת ל"חצר אחורית" של עיר אחרת – לכאורה אמורים להיספר על‬
‫אותה סקאלה‪ ,‬כתורמים ל‪. Income Growth -‬‬

‫• התעלמות משיקולים חלוקתיים (מאזן המוצרים \ הטובין הולך וגדל אך רק חלק‬

‫נהנים מכך)‪.‬‬

‫• חוסר יכולת לבצע הערכה כמותית של פעילויות כלכליות שונות ‪ :‬כגון תרומתם של‬
‫מתנדבים ועמותות‪ .‬כימותם של מוצרים\טובין\שירותים מבוסס על סטטיסטיקה אך‬
‫הסטטיסטיקה אינה חזות הכל ואינה מראה פעילויות בנות קיימא שונות ומגוונות‬
‫בעיר‪.‬‬

‫• השיטה קוראת לבצע אינטגרציה ‪ :‬להתבונן על טובין \ שירותים שמיוצרים בעיר‬

‫(מעשי ידי אדם) ‪ +‬טובין טבעיים‪.‬‬
‫• כיצד נעריך את כמות הטובין הטבעיים בעיר‪ ,‬כקנה מידה ‪ ,‬נוסף‪ ,‬לחישוב ‪? Wealth‬‬
‫דרך החישוב המקובלת היא התבוננות על מחירי השוק כיום‪ ,‬אך הדבר אינו נותן‬
‫פתרון לחישוב המחיר "האמיתי" של משאבים מתכלים‪.‬‬
‫עיר בת ק יימא ‪ -‬ביקור ות‬

‫האם העיר היא בכלל בת קיימא? או שבהגדרה לא ניתן כלל לדבר על קיימות כשמדובר במקום מבונה?‬
‫עיר בת ק יימא ‪ -‬ביקור ות‬

‫גרסא שלישית ל"עיר בת קיימא" – עיר בה מנוטרלות החצנות‬

‫סביבתיות ומטרדים סביבתיים‬

‫• נקודת המוצא של הגישה‪ :‬העיר אינה יכולה להיות בת קיימא‪ ,‬אך דפוס ההתפתחות‬
‫שלה צריך לנטרל מטרדים כדי להפוך אותה ליותר בת קיימא (‪David‬‬
‫‪.)Satterthwaite‬‬

‫• על העיר לפיכך –‬

‫יעיל‪.‬‬
‫עיר בת ק יימא ‪ -‬ביקור ות‬

‫בקורת על הגרסא‬
‫השלישית לקיימות‬
‫עירונית‪:‬‬
‫הקריטריון האחרון – נובע מגישה‬ ‫•‬
‫ערכית ומעורר שאלות בדבר מהי‬
‫צריכה נורמלית בת קיימא?‬
‫באילו אמות מידה נשתמש להערכת‬ ‫•‬
‫הקריטריונים?‬
‫סביבה עירונית איכותית ‪ :‬שטח גינות‬ ‫•‬
‫או פארקים פר אדם‪ ,‬או אולי שטח של‬
‫בתי קפה עם חיבור לאינטרנט?‬
‫הגדרה של סביבה עירונית איכותית –‬ ‫•‬
‫תלוית מקום‪ ,‬זמן‪ ,‬הקשר‪.‬‬
‫הגרסא אינה מציעה אסטרטגיה‬ ‫•‬
‫ניהולית לצורך הערכה ובדיקת בעיות‬
‫של קיימות‪.‬‬
‫עיר בת ק יימא ‪ -‬ביקור ות‬
‫מהו דפוס צריכה בעיר בת קיימא ?‬
‫ ביקור ות‬- ‫עיר בת ק יימא‬

? Wilfred Beckerman \ Sustainable Development: Is it a Useful Concept

Journal of Environmental Values )3( Autumn 1994 p. 191(

‫• המונח "קיימות" כשלעצמו אינו מועיל לשיח הקיים ואינו מחדש על‬
.‫השיח הכלכלי‬
‫ ולכן יש לחזור לקריטריון הכלכלי‬,‫ עמום‬,‫• מדובר על מונח אמביוולנטי‬
.‫של מיקסום הרווחה‬
‫ אך אין הוא‬,‫ שנבנו עליו הררים של ספרים‬,‫• מדובר על מונח אופנתי‬
.‫מכווין התנהגות ופיתוח בצורה טובה‬

: ‫העמימות לגישת בקרמן‬

What are socially responsible goals ?...how far should we protect the”…
resource base, whatever that means and what are the legitimate
”?interests of future generations that have to be protected
‫עיר בת ק יימא ‪ -‬ביקור ות‬

‫‪Wilfred Beckerman \ Sustainable Development:‬‬ ‫‪Is it a Useful‬‬

‫? ‪Concept‬‬

‫מה עלינו לשמר לטובת הדורות הבאים בעיר?‬ ‫•‬

‫לא ניתן לשמור על משאבים בכל מחיר (מבקר את הקיימות החזקה) ‪ :‬שימור ערכי‬ ‫•‬
‫טבע ‪ VS‬סניטציה‬
‫הקיימות החלשה‪ -‬בסופו של יום חוזרת ליסודות הכלכליים של ‪Maximization of‬‬ ‫•‬
‫‪. Welfare‬‬
‫על כן ל"קיימות" כמטרת מדיניות‪ ,‬מטרת תכנון‪ ,‬אין כל עדיפות על פני התורה‬ ‫•‬
‫הכלכלית‪.‬‬
‫‪One is always free to define Welfare as he wishes‬‬ ‫•‬
‫ירידה ב"רווחה" או ב"עושר" אינה בהכרח מעידה על חוסר קיימות‪ .‬על כן ההגדרה‬ ‫•‬
‫של קיימות בתור כזו האוסרת ירידה ברווחה של הדורות הבאים‪ ,‬אינה נכונה‪.‬‬
‫מכאן – "קיימות" הוא מונח שיכול לתת אינדיקציה למדיניות כללית רצויה‪ ,‬אך‬ ‫•‬
‫הבחירה היא בחירת ה"אופטימום" של החברה למקסם את ערך הרווחה על פני‬
‫תקופה אותה החברה רואה כרצויה‪.‬‬
‫ ביקור ות‬- ‫עיר בת ק יימא‬

If unsustainability were really regarded as a reason

for a rejecting a project there would be no mining,
and no industry. The world would be a very
primitive place. )Wilfred Beckerman ,1994(