‫מתו
‪ :‬רבינובי‪ ,‬דני )‪ (2009‬הנה זה בא‪ :‬כיצד נשרוד את משבר האקלי‪.

‬‬
‫תלאביב‪ :‬הקיבו המאוחד‪.‬‬

‫פרק ‪ :6‬ישראל במצב מאפ"‬

‫הישראלי‪ ,‬ע בעל תחושת חשיבות עצמית לא מבוטלת‪ ,‬חיי לעתי‬
‫בהרגשה שה וגורל ממוקמי בלב היקו ומשחקי בו תפקיד ייחודי‪ .‬בי‪#‬‬
‫אוהבי ישראל וג בי‪ #‬שונאיה יש לעתי נטייה לייחס לה השפעה רבה יותר מזו‬
‫שיש לה במציאות‪ .‬במקרה של שינוי האקלי הגודל מדבר בעד עצמו‪ .‬אוכלוסית‬
‫ישראל מייצגת כפרומיל )עשירית האחוז( מאוכלוסית העול‪ ,‬ותרומתה לפליטה‬
‫ההיסטורית הגלובלית )פה"ג( של גזי חממה שנפלטו לאטמוספירה בי‪ 1850 #‬ל‬
‫‪ 2004‬היא בשיעור דומה‪ .1‬באשר לפליטות כיו‪ ,‬מנתוני הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה עולה שתרומתה העכשווית של ישראל‪ ,‬המייצגת כ‪ 0.3%‬מ‪#‬‬
‫הפליטה הגלובלית‪ ,2‬גדולה בער
פי שלושה משיעורה של אוכלוסית ישראל‬
‫באוכלוסיה העולמית‪ .‬נתוני האו"‪,‬שנאספו ומוצגי במסגרת פרויקט‬
‫המילניו לפיתוח )‪ (MDG‬מחמיאי פחות לישראל‪ .‬עולה מה שבכל הקשור‬
‫לפליטות לנפש‪ ,‬הממוצע הישראלי‪ ,‬שב‪ 2006‬עמד על ‪ 10.3‬טו‪ CO2 #‬לשנה‪ ,‬גבוה‬
‫פי שלושה ויותר מהממוצע לנפש במדינות עול שלישי‪ ,‬גבוה מעט יותר‬
‫מהפליטה הממוצעת ביפ‪ 10.1) #‬טו‪ CO2 #‬לנפש ב‪ (2006‬וגבוה במידה ניכרת‬
‫מהפליטה לנפש בבריטניה )‪ 9.4‬טו‪ CO2 #‬לשנה( וכמעט כפליי מהפליטה לנפש‬
‫בשויי )‪ CO2 5.6‬לשנה( ובצרפת )‪ 6.2‬טו‪ #‬לנפש לשנה(‪.3‬‬

‫סיבה מרכזית לנתוני הפליטה הגבוהי של ישראל כיו נעוצה במער
‬

‫ייצור החשמל‪ ,‬האחראי אצלנו לכ‪ 60%‬מכלל פליטות ה‪ .CO2‬כשלושה רבעי‬
‫מייצור החשמל בישראל מתבסס על שריפת פח‪ ,‬שמבי‪ #‬הדלקי המחצביי‬
‫הוא הדלק שמייצר את הכמות הגדולה ביותר של ‪ CO2‬לטונה‪ .‬רק רבע מייצור‬
‫החשמל בישראל מגיע מתחנות כח ששורפות גז טבעי‪ .‬יתרת פליטות גזי החממה‬
‫בישראל באות מסקטור התחבורה )כ‪ ,(20%‬החקלאות )כ‪ (8%‬הטיפול בפסולת‬
‫מוצקה )כ‪ (7%‬והתעשייה‪ .4‬המבט אל העתיד‪ ,‬אגב‪ ,‬מציג תמונה מביכה לא‬
‫פחות‪ .‬קברניטי משרד התשתיות מדברי בעקשנות על הצור
להכפיל את‬
‫תפוקת החשמל בישראל בעשור השני של המאה ה‪ 21‬מכ‪ 10,000‬מגאוואט כיו‬
‫לכ‪ .20,000‬מהל
כזה‪ ,‬א יתבסס על המש
ההישענות על פח )משרד‬
‫התשתיות צופה שבמקרה הטוב יגיע שיעור ייצור החשמל ממקורות‬
‫אלטנרטיביי‪ ,‬כלומר שמש ורוח‪ ,‬עד ‪ 2020‬לכ‪ ,(10%‬עשוי להביא זינוק של עוד‬
‫למעלה מ‪ 60%‬בפליטת גזי חממה‪ .‬זאת בתקופה שבה הקהילה הבינלאומית‬
‫כולה דרוכה כקפי לקראת צמצו ב‪ #‬עשרות אחוזי בפליטות גזי חממה‪ .‬גילוי‬
‫מרבצי גז טבעי בי התיכו‪ #‬מול חופי חיפה בתחילת ‪ 2009‬עשוי כמוב‪ #‬לעודד‬
‫שינוי תמהיל הדלקי בתחנות הכח לטובת גז טבעי ועל חשבו‪ #‬פח‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫גרירת הרגליי בכל מה שקשור לייצור חשמל ממקורות אנרגיה חלופיי‪ ,‬של‬
‫שמש ורוח‪ ,‬איננה מבשרת טובות‪.‬‬
‫קשה להעלות על הדעת מצב שבו ישראל ממשיכה במדיניות כל כ
‬
‫קצרת ראות לאור
זמ‪ .#‬ההסכמות של קופנהאג‪ #‬בדצמבר ‪ ,2009‬שישיתו ככל‬
‫הנראה יעדי צמצו פליטות על רוב מדינות העול לבד מ‪ #‬הנחשלות ביותר‪,‬‬
‫והמאמ שמנהלת ישראל להתקבל כאחת ממדינות ה‪ ,OECD‬יכריחו אותה‬
‫ליישר קו ע הקהילה הבינלאומית‪ .‬אפילו ישראל תצטר
להסתגל למשטר‬
‫הבינלאומי החדש שיחייב אותה לשינויי במשק האנרגיה‪ ,‬התחבורה‪ ,‬התיעוש‬
‫והחקלאות‪ .‬התוצאה אולי לא תשחק תפקיד מרכזי במאבק הגלובלי על עתיד‬
‫האקלי‪ .‬א
היא ללא ספק תטלטל את הכלכלה הישראלית‪.‬‬
‫כמה סיבות חברו לכ
שמשבר האקלי חודר לתודעה הציבורית‬
‫בישראל באיחור גדול כל כ
‪ ,‬ושג כיו יש בישראל‪ ,‬כולל בהנהגה הלאומית‬
‫שלה‪ ,‬רבי שעדיי‪ #‬רואי בשינוי האקלי צרה של הגויי שלא ממש נוגעת לנו‪.‬‬
‫סיבה אחת קשורה לנטיה שהוזכרה של ישראל ושל ישראלי לראיה‬
‫אינטרוורטית‪ ,‬מרוכזת בעצמה‪ .‬גישה כזו מעודדת דחיקה של בעיות דוגמת שינוי‬
‫האקלי מ‪ #‬התודעה‪ ,‬ומיסגורה כמשהו שקורה הרחק מכא‪  #‬בקטבי‪ ,‬ביערות‬
‫הגש‪ ,‬במקומות אכזוטיי‪ ,‬ובעיקר באופק זמ‪ #‬אחר‪ .‬רוב הישראלי הצליחו‬
‫עד כה לנתק את הזמ‪ #‬הישראלי מ‪ #‬הזמ‪ #‬האקלימי הגלובלי ולהרחיקו‪ ,‬במהל
‬
‫אלוכרוניסטי )ראיית הקבוצה האחרת כמתקיימת בשדה זמ‪ #‬אחר( קלאסי‪ ,5‬אל‬
‫העתיד הלא מוגדר‪.‬‬
‫סיבה שניה לאדישות הישראלית כלפי התחממות כדור האר היא‬
‫המשקל הרב שהסכסו
הישראליערבי‪ ,‬על האיומי המיידיי המגולמי בו‪,‬‬
‫תופס בתודעה האישית ובמרחב הציבורי‪ .6‬ג'ו‪ #‬לנו‪ #‬אמר ש"החיי זה מה‬
‫שקורה בזמ‪ #‬שרוקמי תוכניות אחרות" ובישראל "החיי"  שאלות חינו
‪,‬‬
‫סביבה‪ ,‬חברה‪ ,‬בריאות‪ ,‬זכויות אזרח‪ ,‬תרבות  מתרחשי כאילו מאליה‪ ,‬בזמ‪#‬‬
‫שרוב תשומת הלב מוקדשת לסיבוב הבא של הסכסו
‪ .‬אנו עסוקי בהכנות‬
‫למלחמה הבאה‪ ,‬זו שתשי ק לכל קודמותיה‪ ,‬או ליוזמת השלו‬
‫האולטימטיבית שתשיג יעד דומה‪ .‬בינתיי‪ ,‬בתו
מצב שלומלחמה אינסופי‪,‬‬
‫החלל הקוגניטיבי והרגשי של הספירה הציבורית בישראל תפוס‪ .‬בעיות ארוכות‬
‫טווח‪ ,‬כולל רבות שה‪ #‬גורליות לעתידנו‪ ,‬נשמטות מהתודעה מבלי לעורר בנו‬
‫תחושת דחיפות‪ .7‬פע‪ ,‬בתו הרצאה שנתתי על משבר האקלי לקהל של‬
‫משפטני‪ ,‬הפטירה מישהי מ‪ #‬הקהל‪" :‬כל הסכנות הללו באמת מדאיגות מאוד‪,‬‬
‫אבל לא אותי‪ .‬אני כבר מעשנת"‪ .‬ברוח דומה נית‪ #‬לאמר שהישראלי אינ‬
‫נוטי להתרגש מהסכנות הגלומות במשבר האקלי כי ה משוכנעי שה‬
‫יודעי מה יהרוג אות‪ :‬הסכסו
היהודיערבי‪ .‬וכשמישהו מודע לסכנה‬
‫אקוטית שעומדת לפגוע בו‪ ,‬הסיכוי שיתייחס ברצינות לסיכוני אלטרנטיביי‬
‫הוא מוגבל מאוד‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ ,2009‬במהל
כנס על ההשפעות החזויות של שינוי האקלי‬
‫על ישראל שער
משרד המדע‪ #‬הראשי במשרד להגנת הסביבה‪ ,‬חלק השר להנת‬
‫הסביבה גלעד ארד‪ #‬ע קהל השומעי את תחושות התסכול שהוא חש כל אימת‬
‫שהוא מנסה להסביר לפוליטיקאי בישראל‪ ,‬כולל חבריו לשולח‪ #‬הממשלה‪ ,‬את‬
‫מהות משבר האקלי ומשמעויותיו‪" .‬אי‪ #‬הרבה דברי"‪ ,‬אמר ארד‪" ,#‬שבה‬
‫הנתק בי‪ #‬סדר העדיפויות של ממשלה והבנתה של מה עליה לעשות לבי‪#‬‬
‫המציאות מומחש כמו בתחו ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלי‪ .‬זה קשור‬
‫ג לחוסר הבנה שלנו את סדר היו העולמי וג לחוסר ההבנה שלנו את‬
‫המשמעות של התהלי
הזה לאיכות החיי בישראל‪ .‬כשאני מעלה את הנושא‬
‫לדיו‪ #‬בי‪ #‬השרי אני מרגיש כאילו הדברי ה עניני האישי בלבד"‪.‬‬
‫היוקרה היחסית של מדעני בציבוריות הישראלית‪ 8‬היתה אמורה‬
‫להעלות את המודעות לסוגית האקלי‪ ,‬שמחקר מדעי משחק בה תפקיד מרכזי‪.‬‬
‫זה לא באמת קרה‪ .‬א‪ /‬שבשנות השבעי כיה‪ #‬מדע‪ #‬בכיר‪ ,‬הפרופ' אפרי קציר‪,‬‬
‫כנשיא המדינה‪ ,‬מעורבות של אנשי מדע בענייני ציבור בישראל נותרה‬
‫מוגבלת‪ 9.‬הדיו‪ #‬התקשורתי על משבר האקלי למשל מתנהל כמעט בלא‬
‫מעורבות של מדעני בכירי‪ .‬מחקרי שנכתבו בידי מדעני ישראלי בכירי‬
‫על ההשפעות הצפויות משינוי אקלי על ישראל החלו להתפרס בז'ורנאלי‬
‫מדעיי כבר בראשית שנות ה‪ 90‬וביתר שאת בתחילת המאה ה‪ 10.21‬א
ה‬
‫אינ ידועי לעתונאי וכמעט ולא אוזכרו בכלי התקשורת‪ .‬הנטיות שזוהו‬
‫‪11‬‬
‫ולפתח פאטאליז‬ ‫במקומות אחרי בעול להכחיש את משבר האקלי‬
‫כלפיו‪ 12‬לא פסחו על ישראל‪ .‬ג כוחה הפוליטי המשמעותי של חברת החשמל‪,‬‬
‫שמנהלת את משק החשמל תו
התעלמות בוטה ממשבר האקלי‪ ,‬תור את‬
‫חלקו‪.‬‬
‫המחקר על עמדות הציבור בישראל בנוגע למשבר האקלי עדיי‪#‬‬
‫בחיתוליו‪ .‬הממצאי על ישראל שמופיעי בסקר גלובלי שערכה המועצה של‬
‫שיקגו ב‪ 2007‬לבדיקת עמדות הציבור ב‪ 18‬מדינות שונות בתחומי מגווני‪,‬‬
‫מגלי שלמעלה ממחצית הציבור בישראל רואי בשינוי אקלי איו משמעותי‬
‫על ישראל בעשר השני הקרובות‪ ,‬ולמעלה מ‪ 80%‬תומכי בנקיטת פעולה‬
‫ממשלתית נחושה כדי להילח בתופעה‪ .13‬מחקר אחר‪ ,‬שנעשה בסמיכות זמני‪,‬‬
‫טוע‪ #‬שדאגה לסביבה בישראל מושפעת מרמת ההשכלה ומחשיפה ומודעות‬
‫לסיכוני ספציפיי; שקיימי פערי משמעותיי בי‪ #‬הצהרות לבי‪ #‬פעולה‪,‬‬
‫ושמינ של הנשאלי ומוצא האתני אינ מסבירי הבדלי בגישות ובנכונות‬
‫לפעולה‪.14‬‬
‫מחקר שערכתי ביחד ע תו פסח בשנת ‪ 2004‬בדק ספציפית את איכות‬
‫הידע שיש לישראלי על שינוי האקלי ואת דפוסי הדאגה שהתופעה מעוררת‬
‫בה‪ .‬ערכנו סקר טלפוני ע מדג מייצג של ‪ 600‬איש‪ .‬חלק מהשאלות נועדו‬
‫להערי
את רמת הידע של הנשאל או הנשאלת בתחו‪ .15‬שאלות אחרות בדקו‬
‫את מידת הדאגה שהנושא מעורר‪ .‬הממצאי‪ ,‬שהוצלבו מול הנתוני‬
‫הדמוגרפיי של הנשאלי )מי‪ ,#‬גיל‪ ,‬רמת השכלה‪ ,‬קבוצה אתנית(‪ ,‬היו מענייני‬
‫וא‪ /‬משעשעי‪ .‬ראשית ראינו שרמת הידע וההבנה שגילו הנשאלי בתחו‬
‫משבר האקלי היתה נמוכה ללא כל קשר לחת
הסוציואקונומי או לרמת‬
‫ההשכלה‪ .‬הבורות בתחו‪ ,‬במלי אחרות‪ ,‬חצתה גבולות השכלתיי‪ ,‬אתניי‪,‬‬
‫גילאיי ומיגדריי‪ .‬שנית‪ ,‬מרואייני משכילי יותר נטו להביע ביטחו‪ #‬עצמי‬
‫רב יותר בידע שלה בתחו – א‪ /‬שבפועל כאמור היא לא היתה שונה‬
‫משמעותית מרמת הידע )הנמוכה( של כלל האוכלוסיה‪ .‬והממצא השלישי היה‬
‫המעניי‪ #‬ביותר‪ :‬דווקא נשאלי שמיקומ בחת
הסוציואקונומי נמו
יותר‬
‫גילו דאגה גדולה יותר להשלכות משבר האקלי‪ .‬הממצא הזה הפרי
את‬
‫הטענה המקובלת שמודעות סביבתית כרוכה בהכרח בהשכלה‪ ,‬בידע ובמעמד‬
‫סוציואקונומי מסויי‪ .‬במקו זה הוא הבהיר שאנשי חסרי השכלה‬
‫שנמצאי במעמד סוציואקונומי נמו
מודעי היטב לכ
שכשמשבר סיסטמי‬
‫פוגע‪ ,‬ה‪ ,‬החלשי‪ ,‬עתידי לשל מחיר כבד‪ .‬החזקי יותר בטוחי יותר‬
‫ביכולת לשרוד‪ .‬בזאת לפחות ה כנראה צודקי‪.‬‬
‫***‬
‫מימדיה הקטני של ישראל הופכי את הצעדי שבה‪ #‬תנקוט ישראל‬
‫לצמצו משבר האקלי למכריעי לכלכלתה‪ ,‬א
לא מהותיי לגורל האנושות‪.‬‬
‫המאבק על עתיד האטמוספירה יוכרע בהחלטות המדיניות שיתקבלו‬
‫בוושינגטו‪ ,#‬מוסקבה‪ ,‬בייג'ינג‪ ,‬דלהי‪ ,‬ברלי‪ ,#‬לונדו‪ #‬וערי בירה ספורות נוספות‪.‬‬
‫השאלה הקריטית לעתידה של ישראל היא מה יהיו הצעדי שבה תנקוט‬
‫לצור
הסתגלות למצב אקלי פוסט נורמלי )מאפ"‪.(#‬‬
‫חמישה מאפייני של ישראל חשובי כא‪ .#‬מיקומה הגיאואקלימי‪,‬‬
‫מצבה הגיאואיסטרטגי‪ ,‬התלות העמוקה שלה בסחר בינלאומי‪ ,‬הפוטנציאל‬
‫הטכנולוגי שלה וניסיונה במצבי חירו לאומיי‪.‬‬
‫מבחינה גיאואקלימית ישראל ממוקמת על קו התפר בי‪ #‬האזור הי‬
‫תיכוני‪ ,‬המתאפיי‪ #‬באקלי סובטרופי לח‪ ,‬לבי‪ #‬רצועת המדבריות העולמית‪.‬‬
‫האיזורי הצפוניי שלה ה י תיכוניי‪ ,‬הדרו הרחוק מדברי‪ ,‬חלקי‬
‫ניכרי בנגב ה בעלי אקלי ערבתי‪ .‬רצועות האקלי שלה צרות מאוד‪,‬‬
‫והמעבר ביניה‪ #‬מתרחש על פני עשרות קילומטרי ובמקומות מסויימי אפילו‬
‫פחות מכ
‪ .‬זה אומר שבמערכת הטבעית שלה אי‪ #‬איזורי חי רחבי ידיי‪.‬‬
‫באיזורי רבי התנאי הסביבתיי המקומיי רגישי מאוד לשינויי אקלי‪,‬‬
‫ועלולי להתהפ
על פיה במהירות‪.16‬‬
‫אנגרט ואילסר‪ ,17‬בעקבות גבאי‪ ,18‬ערכו צפי אקלימי לישראל במאה ה‬
‫‪ 21‬שמבוסס על תרחיש ‪  A1B‬אחד משישה תרחישי האקלי הגלובלי שפיתח‬
‫הפאנל הבינממשלתי לשינוי אקלי‪ .IPCC ,‬תרחיש זה קובע שעליית‬
‫הטמפרטורה העולמית הממוצעת במהל
המאה ה‪ 21‬תהיה ‪ 19.2.8°‬המודל של‬
‫אנגרט ואילסר לישראל‪ ,‬הנגזר מ‪ #‬המודל האיזורי הספציפי לי התיכו‪ #‬שפיתחו‬
‫מדעני הפאנל‪ ,‬קובע שישראל תתחמ בקצב מהיר יותר מהממוצע העולמי‪.‬‬
‫ההתחממות בישראל תהיה מודגשת במיוחד בחדשי הקי‪ ,‬שצפויי להיות‬
‫‪20‬‬
‫המודל מנבא גם‬ ‫ב‪ 3.3° -‬מ‪ #‬הממוצע הרב שנתי הנוכחי‪.‬‬ ‫חמי יותר‬
‫שההתחממות בישראל תהיה משמעותית יותר בלילות‪ ,‬תתאפיי‪ #‬בעליה בתדירות‬
‫גלי חו ובעוצמת וכ‪ #‬בירידה בתדירות הלילות הקרירי‪ 21.‬שלג בהרי הצפו‪#‬‬
‫ובירושלי ייעשה נדיר יותר‪ ,‬כמות המשקעי הכוללת תרד בכ‪ 20‬עד ‪30‬‬
‫אחוזי‪ ,‬ומספר אירועי הגש יירד בשיעור חד א‪ /‬יותר‪ .‬במלי אחרות‪ ,‬משטר‬
‫המשקעי החדש יתאפיי‪ #‬באירועי גש מועטי יחסית‪ ,‬שחלק יירדו בעוצמה‬
‫סוחפת וייגרפו לי בשטפונות‪ .‬זוהי תופעה שתושבי ותיקי רבי בישראל‪,‬‬
‫שמשווי באפ‪ #‬אימפרסיוניסטי את דג הגשמי כיו לזכרונות שלה‬
‫‪22‬‬
‫מעשורי קודמי‪ ,‬כבר התחילו להבחי‪ #‬בה‪.‬‬
‫פנחס אלפרט‪ ,‬החוקר הישראלי הבכיר בתחו חיזוי האקלי‪ ,‬עמד‬
‫‪23‬‬
‫על המגבלות הקיימות בשיטות חיזוי האקלי הגלובלי למדינה‬ ‫לאחרונה‬
‫קטנה כלכ
ומגוונת מאוד מבחינה אקלימית כמו ישראל‪ .‬המרכיב המקומי‬
‫חסר ברוב המודלי הגלובלי‪ ,‬והדבר מוביל לעיוותי‪ .‬למשל‪ ,‬בעוד חלק מ‪#‬‬
‫המודלי האקלימיי העולמיי חוזי עלייה גלובלית קטנה בכמות המשקעי‬
‫בגלל התאיידות מוגברת מ‪ #‬האוקינוסי‪ ,‬מודלי ספציפיי לי התיכו‪ #‬צופי‬
‫דווקא ירידה‪ .24‬אלפרט‪ ,‬שהיה שות‪ /‬למדעני יפניי בפיתוח מודל אקלימי‬
‫שיאפשר חיזוי אקלימי נפרד לנקודות המרוחקות זו מזו ‪ 50‬וא‪20 /‬‬
‫קילומטרי‪ ,25‬ער
באמצעות המודל הרגיש הזה חיזויי ממוקדי שמתאימי‬
‫במיוחד לישראל‪ .‬נתו‪ #‬מדאיג אחד שעולה מחישוביו הוא שבאג‪ #‬הי התיכו‪#‬‬
‫המאז‪ #‬בי‪ #‬התאיידות )שתגדל בגלל עליית החו( לבי‪ #‬כמות המשקעי )שתקט‪#‬‬
‫בגלל התתחממות( יהיה שלילי בהשוואה לתקופה הנוכחית‪ ,‬בעיקר בקי‪.‬‬
‫כשמפעילי את מודל החיזוי הזה תו
הפרדת הי והיבשה מגלי שביבשה –‬
‫החשובה יותר לענייננו – המאז‪ #‬השלילי מודגש עוד יותר‪ .‬הדבר קשור אולי‬
‫לממדיו הקטני יחסית של הי התיכו‪ ,#‬למשטרי הרוחות בו‪ ,‬למיקומה של‬
‫ישראל לאור
פאתו הקצרה‪ ,‬וג לאופיו היבש והח של המרחב היבשתי‬
‫שבקצהו ממוקמת ישראל‪.‬‬
‫ברמה הגלובלית‪ ,‬מראה אלפרט‪ 26,‬מבי‪ 19 #‬מודלי שסקרו מדעני ה‬
‫‪ IPCC‬כול מלבד אחד חוזי ירידה של כ ‪ 20%‬במשקעי עד שנת ‪.2100‬‬
‫במקרה של ישראל‪ ,‬כשמרחיבי את המודל שפיתחו אלפרט וחבריו‪ 27‬כדי‬
‫לאפיי‪ #‬את המצבי הסינופטיי המקומיי שנרשמו בישראל בשני ‪ 1960‬עד‬
‫‪ 1990‬ומפעילי אות ג על שני עתידיות‪ ,‬הצפי שמתקבל הוא רצ‪ /‬של שני‬
‫שחונות בישראל סביב ‪ 28.20302020‬התחזית כוללת ג עליה במספר הרצפי‬
‫הארוכי משבעה ימי של יובש‪ ,‬משבעה רצפי לחור‪ /‬בממוצע בשנות‬
‫השבעי ל‪ 12‬רצפי בחור‪ /‬כיו ול‪ 13‬עד ‪ 14‬רצפי בחור‪ /‬ב‪ .2030‬במקביל‬
‫צפויה ירידה במספר הרצפי הארוכי משלושה ימי גש מ‪ 40‬שנרשמו בשנות‬
‫‪29‬‬
‫השבעי עד כ‪ 10‬בלבד שצפויי ל‪.2040‬‬

‫ממצאי מחקר על סבירות תקופות בצורת בישראל שערכו מאיר רו‬

‫וחבריו‪ 30‬מצביעי ג ה על תחזית מדאיגה‪ .‬על פי המודל הסטטיסטי שלה‬
‫מספר תקופות הבצורת –שני רצופות של מיעוט בגשמי  צפוי לעלות מ‪12.5‬‬
‫תקופות בצורת במאה הקודמת עד למעלה מ‪ 20‬תקופות בצורת במאה‬
‫הנוכחית‪ 31.‬אור
תקופת בצורת אופייני צפוי להיות מוכפל ויותר‪ :‬משלוש שני‬
‫שחונות רצופות במאה ה‪ 20‬לשבע עד שמונה שני במאה ה‪ 32.21‬ואולי החשוב‬
‫ביותר‪ :‬ההגדלה המשמעותית באורכ‪ #‬האופייני של תקופות הבצורת הצפויות‬
‫במאה ה‪ 21‬יגרו לכ
שגרעו‪ #‬המשקעי שייווצר בכל אחת מה‪ #‬בהשוואה‬
‫לתקופת משקעי נורמלית יהיה שווה ער
לגרעו‪ #‬של ‪ 3,000‬מ"מ גש‪ .‬זאת‬
‫בהשוואה למחסור שווה ער
לגרעו‪ #‬של ‪ 1,000‬מ"מ גש בממוצע לתקופת‬
‫בצורת במאה ה‪.20‬‬
‫מחקר שער
אמיר גבעתי‪ ,‬מנהל תחו מי עליי ברשות המי‪ ,‬מקשר‬
‫בי‪ #‬כמויות המשקעי הצפויות בעתיד לבי‪ #‬כמויות המי שחזויות לזרו בכל‬
‫שנה אל אג‪ #‬הכינרת‪ 33,‬שחשיבותו למשק המי בישראל עצומה‪ .‬גבעתי בדק את‬
‫הקשר בי‪ #‬כמות המשקעי שירדו לבי‪ #‬כמות המי הזמיני שזרמו לכנרת‬
‫בשני ‪ 1980‬עד ‪ .2002‬הקשר שמצא איפשר לו להיעזר בחיזוי המשקעי שערכו‬
‫אלפרט‪ ,‬רו ואחרי לעשורי הבאי ובאמצעותו לחשב כמה מי יגיעו לאג‪#‬‬
‫הכנרת במשטר המשקעי העתידי הצפוי‪ .‬מסקנתו‪ :‬ממוצע כמות המי‬
‫הזמיני שיגיעו לאג‪ #‬הכנרת בשני ‪ 2015‬עד ‪ 2035‬יהיה רק ‪ 305‬מיליו‪ #‬מטרי‬
‫מעוקבי בשנה‪ ,‬בהשוואה לממוצע של העשורי האחרוני העומד על ‪375‬‬
‫מיליו‪ #‬מ"ק בשנה‪ .‬א מביאי בחשבו‪ #‬את העובדה שג שיעור ההתאיידות‬
‫יעלה ע העלייה בטמפרטורות‪ ,‬קובע גבעתי )ש(‪ ,34‬מגלי שכל התחממות של‬
‫‪ 2‬מעלות צלסיוס תהיה שוות ער
‪ ,‬מבחינת כמות המי שילכו לאיבוד מהכנרת‬
‫בגלל התאיידות‪ ,‬לגירעו‪ #‬של עוד ‪ 109‬מ"מ גש בחישוב שנתי‪ .‬ג מליחות‬
‫האג צפויה לעלות בקצב מהיר‪ ,‬לשנות מהותית את מגוו‪ #‬מיני האצות‬
‫המתקיימות בו‪ ,‬וכתוצאה מכ
לסכ‪ #‬את היכולת להשתמש במי האג למטרות‬
‫הנוכחיות שלה‪ #‬הוא משמש‪ ,‬כולל אספקת מי שתיה‪.35‬‬
‫השלכותיו של שינוי האקלי על המערכת הטבעית‪ ,‬על התשתיות ועל‬
‫הפעילות הכלכלית בישראל נותחו כבר בשנת ‪ 2000‬בדו"ח שהכי‪ #‬המשרד‬
‫לאיכות הסביבה‪ .36‬על פי הדו"ח‪ ,‬איזורי לחי יחסית במרכז האר ובצפונה‬
‫יהיו נתוני למשטר משקעי שדומה יותר למה שמוכר כיו בצפו‪ #‬הנגב‪ .‬קו‬
‫הבצורת  הקו שממנו ודרומה או מזרחה כמות המשקעי נמוכה מ‪200‬‬
‫מילמטרי בשנה – צפוי לנדוד צפונה ומערבה‪ .‬השינוי במשטר המשקעי יפגע‬
‫במחזור המי‪ :‬שיעור גדול יותר ממי הגשמי יישט‪ /‬הישר לי מבלי שחילחלו‬
‫אל מי התהו‪ .‬מי נגר שיגיעו לכינרת‪ ,‬מאגר המי העיקרי‪ ,‬וכ‪ #‬למאגרי‬
‫המלאכותיי‪ ,‬יכילו כמות גדולה יותר של תרחיפי ונוטריינטי‪ ,‬ויהיו באיכות‬
‫ירודה יותר מזו המוכרת לנו כיו‪ .‬השטפונות יביאו לסח‪ /‬אדמה מוגבר‪,‬‬
‫והצמצו במשקעי יעלה את סכנת ההמלחה של קרקעות – שני תהליכי‬
‫שיגררו פגיעה בכושר הייצור החקלאי‪ .‬בגלל הנטיה לשטפונות‪ ,‬מקומות‬
‫שנומינאלית יקבלו כמות משקעי גבוהה מזו שמגדירה את קו הבצורת יהיו‬
‫בעלי מאפייני הידרולוגיי וביולוגיי שלא ישקפו את הכמויות המוחלטות‬
‫שקיבלו‪.‬‬
‫עלייה עולמית במפלס הי לא תפסח כמוב‪ #‬ג על הי התיכו‪ .#‬א‬
‫המפלס הגלובלי יעלה רק כתוצאה מהתרחבות נפח המי בגלל התחממות‪,‬‬
‫העלייה תסתכ בכמה עשרות סנטימטרי בלבד‪ .‬א
ג שינוי כזה ישפיע‬
‫בעוצמה על קו החו‪ /‬של ישראל‪ .‬התפוררות מצוקי הכורכר שלאור
החו‪ /‬תוא‪.‬‬
‫מתקני תשתית חיוניי כמו נמלי הסוחר בחיפה‪ ,‬אשדוד ואילת‪ ,‬מסופי שינוע‬
‫הדלקי והסחורות שמותקני בה‪ ,‬נמלי הקיט‪ ,‬מתקני תיירות ומלונות לאור
‬
‫החופי ייאלצו להשקיע משאבי רבי בהיערכות מחודשת‪ .‬חלק יצטרכו‬
‫אולי להיות מועתקי לאתרי חלופיי‪ .‬המשאבות שמעלות מי י למערכות‬
‫הקירור של תחנות הכח הגדולות על שפת הי תהיינה יעילות פחות‪ ,‬ויחייבו‬
‫התאמות‪.‬‬
‫א תתחולל התמוטטות חלקית של מדפי הקרח בגרינלנד ואנטרקטיקה‬
‫עלולה עליית המפלס להגיע למטר ויותר‪ ,‬ע השפעות פיזיות‪ ,‬הנדסיות‪,‬‬
‫כלכליות וחברתיות דרמטיות הרבה יותר‪ .‬אנו עלולי להיות עדי לשינויי בקו‬
‫החו‪ /‬של ישראל‪ ,‬להצפות של איזורי עירוניי ולפגיעה בדרכי ובכבישי‬
‫קרובי לקו המי‪ ,‬להאצה בתהלי
השחיקה וההתמוטטות שעובר על רכס‬
‫הכורכר המערבי במישור החו‪ ,/‬לפגיעה בחלק מ‪ #‬המפעלי במפר חיפה‪ ,‬שהוא‬
‫אתר הייצור התעשייתי הצפו‪ /‬והחשוב של ישראל‪ ,‬להכבדה משמעותית יותר על‬
‫תפעול הנמלי ועוד‪ .‬עליית מפלס בת שניי או שלושה מטרי‪ ,‬שהיא סבירה‬
‫פחות‪ ,‬עלולה לשתק את מרכזי העסקי העירוניי של תלאביב וחיפה‪ ,‬לשתק‬
‫עורקי תחבורה מרכזיי ולפגוע אנושות בתחנות כח ובמתקני תשתית אחרי‬
‫לאור
החופי‪.‬‬
‫התחממות של ‪ 3°‬במהל
המאה ה‪ 21‬תגרור שינוי משמעותי בחי‬
‫ובצומח הטבעי בישראל‪ .‬צמחי שדורשי טמפרטורות נמוכות ינדדו צפונה‪,‬‬
‫ואוכלוסיות צומח צפוניות ותיקות יותר ימצאו עצמ בנחיתות בתחרות ע‬
‫מיני שהתאמת לתנאי החו והיובש החדשי משופרת‪ .‬אפילו חברות צומח‬
‫ותיקות וחשובות כמו חברת האלו‪ #‬המצוי והאלה הישראלית‪ ,‬שבתי הגידול‬
‫שלה‪ #‬משתרעי על שטחי נרחבי הכוללי מגוו‪ #‬אקלימי רחב‪ ,‬עלולות‬
‫להצטמצ – מהל
בעל השלכות אקולוגיות לא מבוטלות ג על מיני‬
‫אחרי‪ 37.‬מידבור מוא עלול לפגוע ביכולת הקיו של בעלי חיי רבי‪ ,‬ולהסיט‬
‫את נתיב נדידת הציפורי החשוב העובר בישראל‪ .‬שינוי כזה יפחית מיעילות‪#‬‬
‫של ציפורי כמפיצות זרעי‪ ,‬ועלול לצמצ עוד יותר את סיכוייה של מיני‬
‫‪38‬‬
‫כושר ייצור הדבש עלול‬ ‫רבי להיאחז בגבולות התפוצה הקיימי שלה‪.‬‬
‫לרדת‪ ,‬שוניות האלמוגי עלולות לסבול מהלבנה )‪ ,(bleaching‬ושריפות‬
‫בתדירות גוברת עלולות לפגוע במגוו‪ #‬המיני בבתות ובחורשי הי תיכוניי‪.39‬‬
‫ההתחממות תגדיל איזורי תפוצת חרקי שמעבירי מחלות טפיליות‪ ,‬תעלה‬
‫את שכיחות‪ #‬של מחלות ידועות )למשל קדחת הנילוס המערבי‪ 40‬ושושנת יריחו(‬
‫ותגביר את ההסתברות לכניסת מחלות חדשות לאזורנו‪.‬‬
‫הפיטוגיאוגרפיי‪,41‬‬ ‫הביולוגיי‪,‬‬ ‫הגיאואקלימיי‪,‬‬ ‫לשינויי‬
‫החקלאיי והנופיי שצפויי בישראל בעיד‪ #‬המאפ"‪ #‬יש להוסי‪ /‬את האתגרי‬
‫הנובעי ממיקומה של ישראל בשכנות למדינות מדבריות‪ ,‬עניות ופגיעות‬
‫במיוחד לשינוי אקלי‪ .‬ירד‪ ,#‬מצרי וסוריה במעגל השכנות המיידי‪ ,‬סעודיה‪,‬‬
‫תימ‪ ,#‬עירק‪ ,‬סוד‪ #‬ולוב במעגל השכנות השני‪ ,‬ויתר מדינות המגרב וקר‪ #‬אפריקה‬
‫ממוקמות עמוק ברצועת המדבריות העולמית‪ ,‬וכבר מותחות את יכולת‪ #‬של‬
‫המערכות הטבעיות לפרנס את אוכלוסיותיה‪ #‬הגדלות במהירות‪ .‬רגישות‪#‬‬
‫למידבור מתרחב גדולה‪ ,‬ויכולת‪ #‬להתמודד עמו קטנה‪ .‬כול‪ ,#‬להוציא את סעודיה‬
‫ואמירויות הנפט לחופי המפר הפרסי‪ ,‬ה‪ #‬מדינות עניות‪ ,‬ע תשתיות אזרחיות‬
‫מוגבלות ויכולות תקציביות‪ ,‬ממשליות ומנהליות מצומצמות‪ .‬שינויי במשטר‬
‫המשקעי ופגיעה במחזורי המי שלה‪ ,#‬המדולדלי בלאו הכי‪ ,‬יעמיקו את‬
‫מצוקת המי שלה‪ #‬עוד יותר‪.‬‬
‫דו"ח שהוכ‪ #‬בידי הועדה למדיניות סביבתית של ארגו‪ #‬המדינות‬
‫המתועשות ‪ OECD‬על האתגר שמציג משבר האקלי בפני מצרי‪  42‬המדינה‬
‫הגדולה במזרח התיכו‪ #‬שליציבותה הפוליטית ולחוסנה הכלכלי יש משמעויות‬
‫איזוריות מרחיקות לכת  מתמקד בעיקר בעליה הצפויה במפלס הי‪ .‬מצרי‬
‫חולשת על קו חו‪ /‬בי התיכו‪ #‬ובי האדו שאורכו הכולל ‪ 5,800‬קילומטרי‪.‬‬
‫החו‪ /‬הי תיכוני שלה מייצג כרבע מכלל בתי הגידול הלחי )‪(wetlands‬‬
‫הפעילי סביב הי התיכו‪ .43#‬חלקי נרחבי מאזורי החו‪ /‬בדלתא של הנילוס‪,‬‬
‫שבה מתנהל עיקר הייצור החקלאי המספק מזו‪ #‬ללמעלה מ‪ 80‬מיליו‪ #‬איש‪,44‬‬
‫נמצאי בגובה פני הי או מעט נמו
ממנו )ראו איור ‪ .(5.1‬ג א עליית המפלס‬
‫תסתכ רק בעשרות סנטימטרי‪ ,‬היא תעמיד בסכנה את מקורות מי התהו‬
‫בדלתא‪ ,‬תמוטט את הייצור החקלאי בשטחי המשתרעי על אלפי קילומטרי‬
‫מרובעי‪ ,‬ותפגע אנושות בתשתיות התיירות‪ ,‬ענ‪ /‬כבד משקל בכלכלת מצרי‪.‬‬
‫תהליכי המלחת קרקע חקלאית‪ ,‬העכרה וזיהו מקורות מי ופגיעה בתיירות‬
‫ייצרו אוכלוסיות של פליטי סביבתיי בקנה מידה גדול‪ ,‬וייאיימו על בטחו‪#‬‬
‫תזונתי )‪ – (food security‬המושג הטכני למצוקת מזו‪ #‬ולרעב בקנה מידה‬
‫רחב‪.45‬‬

‫)נא להכניס איור ‪ 5.1‬בער
כא‪(#‬‬

‫ברוב מדינות המזרח התיכו‪ #‬יש מיעוטי אתניי‪ ,‬חלק בעלי תביעות‬
‫טריטוריאליות המגדירות עמדות לעומתיות כלפי הרוב השולט‪ .‬ברבות מה‪#‬‬
‫מתקיי איזו‪ #‬שברירי המגשר בקושי על מתחי בי‪ #‬קבוצות אתניות ומעמדיות‪.‬‬
‫מצוקה מקומית שמקורה במשבר האקלי עלולה לחזק מתחי כאלה‪ .‬הופעת‬
‫פליטי דארפור בגבול מצרי ישראל ב‪ 2007‬היא המחשה לכ
‪ .‬בשנת ‪2005‬‬
‫קבעה ועדת החקירה של האו" למשבר דארפור שאוכלוסיית החבל היא קרב‪#‬‬
‫של משבר הומאניטרי מורכב שאחד מגורמיו המרכזיי הוא תהלי
המידבור‬
‫וההתיבשות שעובר על סוד‪ #‬מזה כארבעי שנה‪ .46‬העויינות בי‪ #‬הדארפורי‬
‫לבי‪ #‬הממשלה המרכזית בחארטו גרמה לכ
שלאור
שני מעט המשאבי‬
‫שעמדו לרשות הממשלה חולקו בעיקר בי‪ #‬בני הקבוצה השלטת במדינה‪ .‬הדבר‬
‫החמיר את המצוקה בדארפור‪ ,‬שאוכלוסייתה הנואשת נאלצה להעמיק עוד יותר‬
‫את ניצול היתר של המערכת הטבעית המדולדלת‪ ,‬במחיר אקולוגי וכלכלי הול
‬
‫ומאמיר‪ .‬רעיית יתר‪ ,‬ניצול לא מבוקר של מקורות מי ופגיעה אנושה בעצי‬
‫ובצומח השיחני הביאו את המערכת הסביבתית לכדי קריסה‪ ,‬והעמיקו את‬
‫הרעב‪ ,‬הצמא והמחלות למימדי אסו‪ .#‬המצוקה והחלוקה הלא שיויונית של‬
‫המשאבי החריפו את השנאה על רקע אתני‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬
‫משברי סביבתיי מתמשכי שמחמירי בגלל מתיחויות אתניות‬
‫ובעת ובעונה אחת ג מלבי אות‪ #‬נוטי לזלוג מעבר לגבולות מדיניי‪ .‬מצוקה‬
‫אקוטית של מי ומזו‪ #‬במצרי‪ ,‬בירד‪ ,#‬ברשות הפלסטינית‪ ,‬במדינות נוספות‬
‫במזרח התיכו‪ ,#‬בקר‪ #‬אפריקה ובמגרב עלולה להחמיר בגלל דג הממשל‬
‫הדיפרנציאלי שקיי ברבות מה‪ .#‬משטריה‪ #‬מקפידי לשלוט ביד רמה במרכזי‬
‫מטרופוליניי‪ ,‬ובכלל זה עיר הבירה ומספר ערי מפתח שבה‪ #‬מתגוררי רוב בני‬
‫הקבוצה השלטת והמעמדות הדומיננטיי‪ .‬בה בעת‪ ,‬במקרי לא מעטי‬
‫הממשל המרכזי נכשל בהשלטת מרותו בפריפריות‪ ,‬ע השלכות פוליטיות‬
‫מרחיקות לכת‪ .‬נית‪ #‬היה לראות זאת בקשיי שחוותה הממלכה ההאשמית‬
‫הירדנית בשנות ה‪ 60‬כאשר ניסתה להתמודד ע הפעילות הפלסטינית נגד‬
‫ישראל מהצד הירדני של בקעת הירד‪ .#‬תופעה דומה חזרה על עצמה ע חוסר‬
‫האוני של ממשלת לבנו‪ #‬מול אש"‪ /‬בשנות השבעי‪ ,‬ומאוחר יותר בדג‬
‫היחסי שנוצר בלבנו‪ #‬בי‪ #‬הנוצרי‪ ,‬שהיו ונותרו דומיננטי במטרופולי‪#‬‬
‫ביירות‪ ,‬לבי‪ #‬החיזבאללה שמעוזיו בדרו‪ .‬מצרי וסוד‪ #‬מתקשות לשלוט באופ‪#‬‬
‫אפקטיבי במיעוטי בשטחיה )הנובי והסעידי בדרו מצרי‪ ,‬הדארפורי‬
‫וקבוצות נילוטיות אחרות בסוד‪ .(#‬שתי המדינות לא הצליחו לעצור שיירות נשק‬
‫ממקור איראני שעברו דר
נמלי סוד‪ #‬והמדבר המזרחי של מצרי לעבר סיני‬
‫ועזה‪ .‬השלטו‪ #‬המצרי מתקשה ג היו להצר את צעדיה של מבריחי נשק‬
‫בדואי גדולי שהפכו איזורי מסויימ בצפו‪ #‬סיני לאקסטריטוריות‪.‬‬
‫לכל זה יש קשר ישיר לעניננו‪ .‬משבר סביבתי אקוטי שיהפו
מיליוני‬
‫מצרי‪ ,‬סודני‪ ,‬ירדני‪ ,‬תימני‪ ,‬לובי או עירקי לפליטי סביבתיי‪ ,‬כלומר‬
‫ירושש אות עד לנקודה שבה ייאלצו לעזוב את איזורי המחיה המסורתיי‬
‫שלה‪ ,‬יכניס מיד את המדינות הללו לאי יציבות פוליטית עמוקה‪ .‬מחנות‬
‫פליטי ענקיי בנוסח שמוכר ממרכז אפריקה בעשרות השני האחרונות‪ ,‬א‬
‫יוקמו‪ ,‬יורחקו מ‪ #‬הסת מהאיזורי המטרופוליני אל הפריפריות‪.‬‬
‫האוכלוסיות שידחקו אליה עלולות להפו
בתנאי כאלה לציבור ממורמר‬
‫וזוע‪ ,‬שלא ייאחר לעבור פוליטיזציה שתגייס אותו נגד השלטו‪ #‬המרכזי‪ .‬בגלל‬
‫נטיית של מתחי כאלה לזלוג למדינות שכנות עלול האיזור כולו למצוא עצמו‬
‫בטלטלות פוליטיות עמוקות‪ .‬המקור הסביבתי של המשבר‪ ,‬והמיקוד שלו‬
‫במשאבי יסוד כמו מזו‪ #‬ומי‪ ,‬לא ימת‪ #‬את תחושת הייאוש שהוא יעורר ולא‬
‫יהפו
את האלימות אשר תופעל בו לאכזרית פחות‪ .‬ישראל‪ ,‬הע הפלסטיני‪,‬‬
‫מדינות ערב והקהילה הבינלאומית עדיי‪ #‬לא קרובי לפתרו‪ #‬סביר של הטרגדיה‬
‫שנוצרה ב‪ 1948‬כש‪ 750,000‬פלסטיני היו לפליטי‪ .‬תהלי
שייצר אוכלוסית‬
‫פליטי גדולה פי עשרה או עשרי בתפרוסת רחבה במדינות המרחב עלול להיות‬
‫הרסני פי כמה‪.‬‬
‫יחסית לגודלה‪ ,‬ישראל עשירה יותר משכנותיה במשאבי מי וקרקע‬
‫פוריה‪ .‬א היא תנצל את היתרונות הטכנולוגיי והכלכליי שלה )כפי שאפרט‬
‫בהמש
( ותתכונ‪ #‬בהצלחה ומבעוד מועד למגוו‪ #‬הסיכוני והאתגרי שיעמיד‬
‫המאפ"‪ #‬בפני האזור‪ ,‬היא תשפר את מצבה‪ ,‬תחזק את סיכויי ההישרדות שלה‬
‫ובתנאי מסוימי עשויה א‪ /‬לשגשג‪ .‬א
הצלחה כזו‪ ,‬בעיקר א תתרחש על‬
‫רקע קריסה סביבתית‪ ,‬כלכלית חברתית ופוליטית במדינות שכנות‪ ,‬עלולה‬
‫להעמיק את התחושות הרווחות בי‪ #‬עמי האזור מאז ימי ראשית הציונות‬
‫שהפרויקט היהודי במזרח הוא נטע זר ונצלני‪ ,‬שהצלחותיו נבנות על חשבו‪#‬‬
‫האוכלוסיות המקומיות והאומה הערבית‪ .‬הרעיו‪ #‬המודרניסטי של "וילה‬
‫בג'ונגל"‪ ,‬שמופיע בקביעות )א כי בניסוחי שוני( כחלק מ‪ #‬האתוס הישראלי‪,‬‬
‫לא יהפו
למקומ פחות א ייצבע בירוק ויסמל אי של הצלחה סביבתית‬
‫באיזור מצהיב ומתייבש‪ .‬בצל המאפ"‪ #‬עלולה הצלחה סביבתית ישראלית‪ ,‬א‬
‫לא תאפשר רווחה ג לעמי שכני‪ ,‬להפו
מוקד עמוק יותר של עויינות‪.‬‬
‫ההסתגלות של ישראל למאפ"‪ ,#‬במלי אחרות‪ ,‬תצטר
להיות חלק מתהלי
‬
‫הסתגלות איזורי מתוא‪.‬‬
‫מאפיי‪ #‬שלישי של ישראל  התלות הקיומית שלה בסחר בינלאומי ‬
‫משות‪ /‬לרוב מכריע של מדינות העול‪ .‬למרות האתוס החקלאי הנלהב שהיה‬
‫חלק בלתי נפרד מהנאראטיב הציוני בתחילתה של התנועה‪ ,‬אי‪ #‬לישראל כיו‬
‫יכולת חקלאית שמסוגלת להבטיח לה את כל צרכיה במזו‪ #‬גולמי דוגמת אורז‪,‬‬
‫דגני‪ ,‬שמני וסוכר‪ .47‬ב‪ 2008‬למשל עלתה כמות המזו‪ #‬הגלמי שיובא לישראל‬
‫ב‪ 30.1%‬ביחס לשנה שקדמה לה‪ .48‬ישראל תלויה בגורמי חו ג לאספקת‬
‫חומרי גל לתעשייה‪ ,‬חומרי גל לאנרגיה ומוצרי צריכה רבי‪.‬‬
‫מאפיי‪ #‬זה הוא בעל חשיבות מיוחדת בימי משבר‪ ,‬בוודאי משבר‬
‫סיסטמי כמו זה שעלול להתפתח במאפ"‪ .#‬ג א ישראל תצליח לצמצ את‬
‫הנזקי שייגרמו בגי‪ #‬שינוי האקלי לכושר הייצור החקלאי שלה‪ ,‬היא תישאר‬
‫חשופה לתנודות בשוק המזו‪ #‬הגולמי העולמי‪ .‬נפילה דרמטית בכושר הייצור‬
‫העולמי בשל תהליכי מידבור ו‪/‬או בצורת סדרתית ב"אסמי התבואה"‬
‫הגלובליי במערב התיכו‪ #‬של ארצות הברית ובמזרח אירופה עלולי להשאיר‬
‫את ישראל בלי יכולת לספק מזו‪ #‬לתושביה‪ .‬להבדיל מאירועי בצורת אקראיי‬
‫מהסוג שידענו במצב האקלי הנורמלי‪ ,‬מצוקת המזו‪ #‬בימי מאפ"‪ #‬עלולה להיות‬
‫ארוכת טווח וא‪ /‬קבועה‪.‬‬
‫התיאור הזה‪ ,‬יש להדגיש‪ ,‬אינו עתידני או בדיוני‪ .‬בפברואר ‪ 2008‬הציע‬
‫שירות הידיעות הכלכלי "בלומברג" הסבר מעניי‪ #‬לזינוק הדרמטי שהתרחש‬
‫במחירי החיטה כמה חודשי מוקד יותר‪ .‬הזינוק‪ ,‬מתברר‪ ,‬היה תגובת שוק‬
‫לחשיפת מידע מדאיג )ומדוייק( שהבהיר שבי‪ 2001 #‬לסו‪ 2007 /‬הצטמצמו‬
‫עתודות החיטה של ארצות הברית מ‪ 800‬ל‪ 300‬מיליו‪ #‬בושל‪ 49,‬ושה‪ #‬צפויות‬
‫להגיע בקרוב לרמת‪ #‬הנמוכה ביותר מאז ‪ – 19458‬התקופה שבה הזינה ארצות‬
 ‫‪50‬‬
‫משרד‬ ‫הברית את אירופה ואסיה המורעבות אחרי מלחמת העול השניה‪.‬‬
‫החקלאות האמריקני הערי
באביב ‪ 2008‬שעתודות החיטה של ארצות הברית‬
‫מספיקות ל‪ 35‬יו בלבד‪ 51,‬ואיגוד האופי האמריקני הסביר בתגובה שמצב‬
‫מלאי כזה מאפשר לו מרווח פעולה של ‪ 24‬יו בלבד‪ ,‬בהשוואה למצב רצוי של ‪3‬‬
‫חודשי‪ 52.‬ב‪ 2007‬הודה משרד הסביבה והחקלאות הבריטי שעתודות המזו‪ #‬של‬
‫בריטניה הצטמקו ב‪ 20%‬מאז ‪ ,1996‬והגיעו לנקודת שפל של עשרות שני‪.53‬‬
‫בספטמבר ‪ 2008‬דיווח ארגו‪ #‬המזו‪ #‬של האו" שמחירי המזו‪ #‬שנסקו הוסיפו‬
‫בתו
שבועות ‪ 75‬מיליו‪ #‬איש ברחבי העול למעגל המפוקפק של מי שמתקיימי‬
‫בתתתזונה‪ .54‬באפריל ‪ 2008‬דיווח אותו ארגו‪ #‬על ‪ 37‬מדינות שסובלות ממשבר‬
‫‪55‬‬
‫מזו‪ #‬אקוטי שמקורו שינוי אקלי‪ ,‬מלחמות ומשבר כלכלי‪.‬‬
‫***‬
‫בעוד מיקומה הגיאואקלימי‪ ,‬רגישותה הגיאופוליטית ותלותה של‬
‫ישראל בסחר בינלאומי מגבירי את פגיעותה לסכנות הצפויות במאפ"‪,#‬‬
‫קיימי לפחות שני מאפייני שלה שעשויי לעזור לה בהתמודדות הגורלית‬
‫שלפניה‪ :‬יכולותיה הטכנולוגיות והכלי שכבר פותחו בה להתמודדות ע מצבי‬
‫חירו לאומיי‪.‬‬
‫מבלי להיתפס לאופטימיז טכנולוגי – הגישה שרווחת בחוגי רבי‬
‫‪56‬‬
‫והנוטה לראות בפיתוח טכנולוגי פתרו‪ #‬קס לכל בעיה – ברור‬ ‫בישראל‬
‫שחדשנות טכנולוגית עשויה לשחק תפקיד משמעותי בניסיו‪ #‬להסתגל למשבר‬
‫האקלי‪ .‬לישראל יש מורשת ארוכה ומוצלחת של מחקר פיתוח חקלאי המשלב‬
‫ידע מדעי מחזית המחקר העולמי ע ניסויי שדה ריאליסטי בזמ‪ #‬אמיתי‪ ,‬א‬
‫בחוות ניסיונות וא במשקי קיבוציי ופרטיי שמורגלי בהשתתפות‬
‫בנטילת הסיכוני ובסיכוי להפיק תועלת מ‪ #‬ההצלחות‪ .‬תחו החקלאות‬
‫המדברית‪ ,‬שבו ישראל היא מיצואניות הידע המובילות בעול כבר קרוב‬
‫לחמשי שנה‪ ,‬עשוי להתגלות כתחו מפתח בעול בימי מאפ"‪ .#‬איזורי‬
‫קרירי ולחי בכל היבשות‪ ,‬כולל אירופה‪ ,‬צפו‪ #‬אמריקה ושטחי היבשה‬
‫הגדולי במרכז אסיה וצפונה‪ ,‬עלולי לעבור בתו
עשר או עשרי שנה שינוי‬
‫ולמצא עצמ ע אקלי מדברי למחצה‪ .‬הנסיו‪ #‬הישראלי בממשקי השקייה –‬
‫ישראל היא כידוע חלוצת שיטת ההשקייה בטפטו‪  /‬בקרת אקלי ומיקרו‬
‫אקלי חקלאי‪ ,‬דישו‪ #‬בתנאי יובש‪ ,‬גידול צמחי בחממות מבוקרות‬
‫וטכנולוגיות של מיחזור מי השקיה‪ 57‬מאפשר נקודת זינוק גבוהה במאבק הצפוי‬
‫על שימור ר‪ /‬הייצור החקלאי ברמה סבירה בימי מאפ"‪.#‬‬
‫יש בישראל מחקר מתקד על שימוש בטוח במי שוליי‪ ,‬עבודה‬
‫מדעית מתקדמת על מבנה ויציבות הקרקע ועל תהליכי מיקרוביולוגיי‪,‬‬
‫‪58‬‬
‫יש מחקר מגוו‪#‬‬ ‫תנועת מזהמי וכימות תנועת מי ומומסי בתת הקרקע‪.‬‬
‫בתחומי של מטאורולוגיה חקלאית‪ ,‬מיקרואקלי )תנאי האקלי שנוצרי‬
‫בסביבתו המיידית של הצמח(‪ ,‬התנהגות הרוח בשדה ובנו‪ /‬הצמחי‪ ,‬תהליכי‬
‫התאדות ואוורור טבעי של מבני‪ ,‬הסעת חו ועוד‪ 59.‬מחקר בסיסי ויישומי‬
‫קיי ג על התפלגות קרינה בנו‪ /‬ובמבני חקלאיי‪ ,‬שינויי כלל עולמיי‬
‫בקרינת השמש והשפעותיה על חקלאות‪ ,‬פיסיולוגיה סביבתית ומאזני אנרגיה‬
‫של צמחי ובעלי חיי‪ ,‬התאדות ודרישות מי של גידולי חקלאיי‪ 60,‬וזו היא‬
‫רשימה חלקית‪ .‬ייתכ‪ #‬שבכל אלה אי‪ #‬די כדי לקרב את ישראל שוב למצב שבו‬
‫היא מספקת את כל צרכי המזו‪ #‬של אזרחיה‪ .‬ואול בלי ספק נית‪ #‬להיעזר בה‬
‫כדי לצמצ את הגרעו‪.#‬‬
‫ג בתחו טכנולוגיות המי יש לישראל נקודת זינוק מעודדת‪ .‬לצד‬
‫תשתית אקדמית מפותחת‪ ,‬ע שני מכוני יעודיי בנושא המי‪ ,‬האחד בטכניו‪#‬‬
‫והשני באוניברסיטת ב‪#‬גוריו‪ ,#‬מפעילה ישראל תוכניות במשרד המדע‪ #‬הראשי‬
‫ושתי חממות טכנולוגיות יעודיות לטכנולוגיות מי‪ ,‬באשקלו‪ #‬ובבקעת כינרות‪.61‬‬
‫"ווטרפרונטס"‪ ,‬איחוד המי הישראלי‪ ,‬הוא ארגו‪ #‬ללא כוונת רווח שמאגד‬
‫גורמי מובילי בתעשיית המי בישראל כולל חברת מקורות‪ ,‬קרנות הו‪#‬‬
‫סיכו‪ ,#‬מכוני מחקר אוניברסיטאיי וחברות מסחריות במטרה למצב את‬
‫ישראל כמובילה גלובלית של טכנולוגיות מי‪.62‬‬
‫התשתית אכ‪ #‬קיימת‪ ,‬אבל ניכר שהגורמי הפועלי בתחו המחקר‬
‫החקלאי ותחו המי אינ רואי עצמ עדיי‪ #‬כמי שמתמודדי בחזית‬
‫המאבק במשבר האקלי‪ .‬הגדרת ככאלה‪ ,‬א תישע‪ #‬על תחושת דחיפות‬
‫המגדירה שליחות חיונית‪ ,‬תאפשר לסקטורי הללו תמיכה תקציבית ממשלתית‬
‫ממשית‪ .‬מערכת רגולטיבית תומכת ומתמרצת פיתוח שמיועד ספציפית‬
‫להתמודדות ע אתגרי המאפ"‪ #‬יכולה לעשות כא‪ #‬פלאי‪.‬‬
‫המאפיי‪ #‬החמישי של ישראל שישחק תפקיד במאמ ההסתגלות שלה‬
‫למאפ"‪ #‬הוא יכולות ההיערכות הארגונית שלה לשעת חירו‪.‬‬
‫באפריל ‪ 2007‬נשאה מרגרט בקט‪ ,‬שרת החו הבריטית‪ ,‬שבתפקידה‬
‫הקוד היתה השרה לאיכות הסביבה‪ ,‬את ההרצאה השנתית לזכרו של וינסטו‪#‬‬
‫צ'רצ'יל לפני לשכת המסחר הבריטיתאמריקנית בניו יורק‪ .‬התמה שבה בחרה‬
‫בקט‪ ,‬שהתבססה על כותרת אחד מכרכי האוטוביוגרפיה של צ'רצ'יל "חשרת‬
‫הסופה" )‪ ,(The gathering storm‬נועדה להזכיר לשומעיה מערכה ציבורית‬
‫גורלית שניהל צ'רצ'יל בסו‪ /‬שנות השלושי‪ .‬מטרת המערכה הזו היתה לשכנע‬
‫את הציבור הבריטי ואת חבריו להנהגת המדינה שעל בריטניה הגדולה לגייס‬
‫להתחמשות לקראת‬ ‫את כל יכולותיה הפיננסיות וכוחותיה התעשייתיי‬
‫התמודדות צבאית נגד גרמניה הנאצית‪ .‬במש
תקופה ארוכה נתקלו מאמציו‬
‫באדישות‪ .‬רבי בבריטניה ראו בהיטלר אד מגוח
שהסכנה שהוא מייצג‪ ,‬א‬
‫היא קיימת כלל‪ ,‬הינה ערטילאית ומרוחקת‪ .‬רק אחרי פרו המלחמה‪ ,‬וככל‬
‫שהתארכה‪ ,‬התברר הקשר בי‪ #‬יכולת הלחימה שהפגינו הצבא‪ ,‬הימיה‪ ,‬וחיל‬
‫האוויר ובעקבותיה העמידות של הציבור האזרחי‪ ,‬לבי‪ #‬הקמפיי‪ #‬התלוש של‬
‫צ'רצ'יל חמש שני מוקד יותר‪" .‬היו"‪ ,‬אמרה בקט ללשכת המסחר‪,‬‬
‫"פוליטיקאי ומנהיגי עסקיי כאחד עומדי פע נוספת בפני סכנה הולכת‬
‫וגוברת לבטחוננו ולשגשוגנו‪ ,‬ובפני קולות הולכי ומתגברי הקוראי לצעדי‬
‫נחושי ומוקדמי‪ .‬שינוי האקלי הוא חשרת הסופה של דורנו‪ .‬ההשלכות‪ ,‬א‬
‫לא נדע לפעול בזמ‪ ,#‬עלולות להיות לא פחות חמורות‪ ,‬וייתכ‪ #‬שא‪ /‬יותר"‪.63‬‬
‫הטענות שההכנות למאפ"‪ #‬צריכות להיעשות בדחיפות שדומה להכנות למלחמה‪,‬‬
‫ושהמאבק בשינוי האקלי חשוב וגורלי יותר מהמלחמה נגד הטרור‪ ,‬באו ג‬
‫מכיוונ של הפיזיקאי הבריטי הידוע סטפ‪ #‬הוקינג‪ 64‬ומפקד חיל האויר הבריטי‬
‫סר ג'וק סטיראפ‪.65‬‬
‫תפיסת הביטחו‪ #‬הלאומי של ישראל‪ ,‬שאחד ממנסחיה בשנות החמשי‬
‫והששי היה האלו‪ /‬ישראל טל‪ ,‬התבססה תמיד על יכולת התקפה שתכריע את‬
‫המערכה בשדה הקרב במהירות ותייתר את השקעת המשאבי שכרוכה בפיתוח‬
‫כח עמידה לטווח ארו
‪ .66‬גישה זו ענתה על הצרכי כל עוד היתה ישראל‬
‫מעורבת בקונפליקטי בי‪ #‬צבאות סדירי‪ .‬מאז פריצת האינתיפאדה הראשונה‬
‫ב‪ ,1987‬עברה ההתמודדות בהדרגה למה שלאחרונה מכני "החזית‬
‫האזרחית"‪ .67‬מאז מלחמת המפר הראשונה ב‪ 1991‬נבח‪ #‬התחו‪ ,‬המכונה‬
‫לעתי "מוכנות העור‪ ,"/‬בידי שמונה ועדות שהוקמו ביזמת הכנסת‪ ,‬הממשלה‬
‫ומערכת הביטחו‪ .68#‬עיקר עבודת‪ ,#‬ע זאת‪ ,‬היתה פרוצדוראלית‪ ,‬כלומר עסקה‬
‫בשאלות סמכות ואחריות‪ .‬התחו חזר להיות אקוטי ברמה הלאומית במהל
‬
‫מלחמת לבנו‪ #‬השניה בקי ‪ .2006‬במהל
שישה השבועות שבה עמדו איזורי‬
‫נרחבי בצפו‪ #‬תחת מתקפת טילי ששיבשה את חיי השגרה התברר עד כמה‬
‫החזית האזרחית איננה ערוכה להתמודדות בתנאי חירו לאור
זמ‪.#‬‬
‫בסו‪ /‬שנות ה‪ ,70‬בימי ממשלת מנח בגי‪ ,#‬הוק בישראל מער
משק לשעת‬
‫חירו )מל"ח( שמטרתו היערכות לאספקת מזו‪ #‬ופעילות משקית בסיסית בזמ‪#‬‬
‫מלחמה‪ .‬בפברואר ‪ ,1992‬כשנה אחרי מלחמת המפר הראשונה ועל בסיס‬
‫הלקחי ממנה‪ ,‬הוק בצה"ל פיקוד ייעודי לעור‪ .69/‬ב‪ ,2007‬בעקבות מלחמת‬
‫לבנו‪ #‬השניה‪ ,‬הוקמה במשרד הבטחו‪ #‬רשות חירו לאומית )רח"ל( – גו‪ /‬אזרחי‬
‫במהותו‪ ,‬שסמכויותיו הנרחבות אמורות לאפשר לו לנהל את כל מערכות‬
‫המדינה בשעת חירו‪ .70‬בי‪ 2006 #‬ל‪ 2009‬שודרג פיקוד העור‪ /‬בצורה‬
‫משמעותית‪ .‬במהל
המתקפה הישראלית בעזה בדצמבר ‪ 2008‬ובינואר ‪2009‬‬
‫)"מבצע עופרת יצוקה"(‪ ,‬שלוותה בירי טילי ומרגמות מוגבר על יישובי עוט‪/‬‬
‫עזה‪ ,‬כבר הפעיל הפיקוד מער
מתקד של טיפול באזרחי בעת חירו‪ .‬המער
‬
‫נשע‪ #‬בעיקר על יכולותיה‪ #‬המנהלתיות של הרשויות המקומיות‪.‬‬
‫כ
‪ ,‬בינואר ‪ 2009‬תיאר מפקד פיקוד העור‪ /‬את הרשות המקומית‬
‫כ"עוצבת היסוד" של העור‪ – 71/‬מושג צבאי שהוחל על גור אזרחי‪ .‬במהל
‬
‫התקפות הקסאמי הפעילו רשויות מקומיות מרכזי הפעלה שבה פעלו קציני‬
‫וחיילי כמקשרי בי‪ #‬פיקוד העור‪ /‬לרשות המקומית‪ .‬המרכזי הללו ריכזו‬
‫מאמ בשיפור ההתראה מפני התקפות הטילי )למשל חלוקה של מאות‬
‫זימוניות רוטטות לאנשי כבדי שמיעה שלא שמעו את האזעקות(‪ ,‬ניהלו דיוני‬
‫יומיומיי בפורומי משותפי ע ראשי הרשויות המקומיות‪ ,‬קיבלו החלטות‬
‫על אודות מדיניות ההתראה והצורות שהיא תתוקשר בכלי התקשורת‪ ,‬כינסו‬
‫פגישות דו יומיות ע נציגי משרדי הממשלה באזור הרלבנטי‪ ,‬מפגש שבועי ע‬
‫כל ארגוני החירו )מד"א‪ ,‬כיבוי אש‪ ,‬משטרה(‪ ,‬מפגש שבועי ע כל ראשי‬
‫הרשויות‪ ,‬הוציאו סיורי וביקורי של קציני וחיילי פיקוד העור‪ /‬בשכונות‬
‫המגורי וכיוצא באלו‪ .72‬במהל
התקופה ער
פיקוד העור‪ /‬סקרי מקצועיי‬
‫לבדיקת רמת האמו‪ #‬ברשויות‪ ,‬לקביעת מדד תחושת הבטחו‪ #‬הסוביקטיבית של‬
‫האזרחי‪ ,‬מדד האמו‪ #‬במיגו‪ #‬שעומד לרשות וכיוצא באלו‪.‬‬
‫תורת החזית האזרחית ההולכת ונכתבת נשענת על עבודות תיאורטיות‬
‫ואמפיריות של פסיכולוגי חברתיי שמדגישות את חשיבות החוס‪ #‬הקהילתי‪:‬‬
‫היכולת לייצר תחושת סולידריות‪ ,‬ערבות הדדית‪ ,‬תחושת שיתו‪ /‬בסיכו‪ ,#‬יכולות‬
‫הכלה‪ ,‬עידוד ותקווה‪ .73‬ג הגדרת תפקידיה התרחבה מתפיסה צרה של פינוי‬
‫נפגעי והריסות אחרי נפילת טילי‪ ,‬אשר רווחה בשנות התשעי‪ ,‬למינעד מגוו‪#‬‬
‫של משימות שכולל טיפול בתשתיות‪ ,‬שמירה על מרק החיי בעת חירו‪,‬‬
‫הנחיות ומידע לציבור‪ ,‬תמיכה בהמשכיות ורציפות של מת‪ #‬שירותי אזרחיי‪,‬‬
‫וחיזוק החוס‪ #‬הקהילתי‪ .‬ג בתחו ההתמודדות ע מחלות נגיפיות ומגפות‬
‫נבנתה בישראל‪ ,‬כמו במקומות אחרי‪ ,‬יכולת לא מבוטלת של התראה‪ ,‬איבחו‪,#‬‬
‫מניעה וטיפול‪ 74.‬לחברת מקורות ולחברת החשמל יש נוהלי חירו וקיצוב לשעת‬
‫‪75‬‬
‫חירו‪ ,‬וכ
ג למערכי תשתית אחרי‪.‬‬
‫גלריית התסריטי שאליה ערוכי מערכי החירו אכ‪ #‬התרחבה‬
‫בעשורי האחרוני‪ .‬מהכנות למלחמות בזק שיתמשכו ימי או שבועות‬
‫ספורי עברה ישראל למוכנות למה שכבר כונה "שגרת חירו"‪ .‬ואול לנוכח‬
‫המאפ"‪ #‬שבאופק‪ ,‬כל זה עלול להתברר כלא מספיק‪ .‬כדאי לישראל‪ ,‬ולמדינות‬
‫אחרות‪ ,‬לשדרג את תפיסת הסיכוני הכרוכי במשבר האקלי ולהגדיר‬
‫כאיומי קשי ומורכבי יותר מהתרחישי שמערכות הביטחו‪ ,#‬הבריאות‬
‫והמשק מביאות בחשבו‪ #‬כשה‪ #‬מתכוננות למלחמות ואירועי בטחוניי אחרי‪.‬‬
‫ההיקפי ומשכי הזמ‪ #‬שעלולי לאפיי‪ #‬משברי שנובעי משינוי האקלי‪,‬‬
‫ומגוו‪ #‬ההשפעות שעשויות להיות לה על מרק החיי באר‪ ,‬ה בסדר גודל‬
‫אחר‪.‬‬
‫קריסה של סחר עולמי במצרכי בסיס למשל עלולה לבוא במגוו‪#‬‬
‫תרחישי שאות ואת יחסי הגומלי‪ #‬ביניה קשה לצפות במדוייק‪ .‬תסריט אחד‬
‫כזה הוא הקטנה דרמטית במלאי גלובליי בגלל מידבור מתרחב באיזורי‬
‫חקלאיי קריטיי‪ .‬אפשרות אחרת היא התמוססות )‪ (meltdown‬של המערכת‬
‫הפיננסית הבינלאומית‪ ,‬עצירת התעבורה הביניבשתית בגלל מחסור אקוטי‬
‫בנפט‪ ,‬ומשברי מקומיי ואזוריי באתרי מפתח‪ .‬בכל אחד מהמקרי הללו‪,‬‬
‫המשק הישראלי עלול למצוא עצמו מול שוקת שבורה מבחינת יכולות בסיסיות‬
‫להבטיח מזו‪ #‬ואנרגיה‪ ,‬ולגלות בדר
הקשה שלא מדובר באירוע ב‪ #‬ימי או‬
‫שבועות אלא בסיטואציה מתארכת ומורכבת‪ .‬ע רשת חשמל שמתבססת כמעט‬
‫במלואה על שריפת פח‪ ,‬ומערכת ייצור‪ ,‬שאיבה‪ ,‬איגו ואספקת מי שתלויה‬
‫לחלוטי‪ #‬ברשת החשמל‪ ,‬עלולה המדינה למצוא עצמה מתמודדת בהתראה‬
‫קצרה בהקטנה משמעותית של הפעילות הכלכלית‪ ,‬ובהורדה דרמטית של רמת‬
‫החיי‪ .‬קיצוב מזו‪ ,#‬מי ואנרגיה‪ ,‬הגבלות על תנועת כלי רכב‪ ,‬שינויי מהותיי‬
‫בדפוסי העיבוד החקלאי והייצור התעשייתי‪ ,‬וקיצוצי מהותיי בתרבות הפנאי‬
‫יהיו הכרחיי‪.‬‬
‫למצב חדש כזה תהיה משמעות חברתית ופוליטית מרחיקת לכת‪ .‬כבר ב‬
‫‪ 1966‬טע‪ #‬קנת בולדינג‪ 76‬שמצוקת משאבי עולמית ההולכת וקרבה עלולה‬
‫לגרו לקריסת המרק החברתי עוד לפני שהמערכת תגיע להתמוטטות פיזית‪.‬‬
‫בולדינג השתמש בדוגמא של ספינת חלל שנקלעת לצרה‪ .‬המזו‪ #‬שבה הול
‬
‫ופוחת‪ ,‬האויר לנשימה בסכנת זיהו‪ ,‬החשמל במצברי מדולדל‪ .‬במצב כזה‪,‬‬
‫הסכנה הראשונה המאיימת על החללית איננה חנק או קפיאה למוות‪ ,‬אלא‬
‫דווקא ניסיו‪ #‬של חלק מאנשי הצוות להשתלט בכוח על המשאבי המידלדלי‬
‫ולמנוע אות מאחרי‪ .‬מהל
כזה יסמ‪ #‬קריסה חברתית הרסנית שעלולה לסכ‪#‬‬
‫את סיכויי יושבי החללית לשרוד‪ .‬כדור האר‪ ,‬לשיטתו של בולדינג‪ ,‬דומה יותר‬
‫לספינת חלל שמשאביה מוגבלי מאשר למערכת האינסופית‪ ,‬חסרת הגבולות‬
‫ונטולת המגבלות שהיינו רוצי לראות בה‪ .‬במצב כזה‪ ,‬מי שצופה משבר‬
‫סיסטמי שמקורו בדלדול משאבי‪ ,‬ראוי לו להתכונ‪ #‬לטלטלה חברתית‬
‫ופוליטית עמוקה שתקדי אותו‪.‬‬
‫בשעות החירו מהסוג שישראל למדה להתכונ‪ #‬אליו‪ ,‬המשימה‬
‫העיקרית היא לעבור את זמ‪ #‬המשבר האקוטי‪ ,‬לקיי חיי תקיני בתנאי‬
‫קיצוניי למש
כמה ימי ואז לחזור לשגרה‪ .‬הסולידריות ותחושת אחדות‬
‫הגורל שמאפייני מצב מלחמה מקלי במידה רבה את המשימה‪ .‬בעיד‪#‬‬
‫המאפ"‪ ,#‬לעומת זאת‪ ,‬המשימה עלולה להיות שינוי דרמטי של אורח החיי‬
‫לתקופה בלתי מוגבלת‪ .‬במקו להתכונ‪ #‬לתקופת ביניי קשה‪ ,‬שתסתיי ע‬
‫החזרה למסלול והמשכו הצפוי של הזמ‪ #‬התקי‪ ,#‬נכו‪ #‬יהיה אולי להתכונ‪#‬‬
‫לראשיתו של עיד‪ #‬חדש של מצוקה נמשכת‪.‬‬
‫אתגר מרכזי ומסוב
במיוחד שיהיה כרו
בסתגלות לשינויי כאלה‪,‬‬
‫שיתרחשו מ‪ #‬הסת תחת לח אקוטי‪ ,‬הוא שמירה על אמו‪ #‬הציבור בתהלי
‬
‫ובתוצאותיו‪ .‬שיכנוע הציבור כולו שהמחיר שישול יתחלק באפ‪ #‬שיויוני‪,‬‬
‫ושקבוצות אוכלוסיה בעלות הו‪ #‬כלכלי‪ ,‬פוליטי ואחר לא ינצלו את המשבר כדי‬
‫להעמיק פערי שקיימי ממילא‪ ,‬הוא משימה מורכבת שהצלחתה אינה‬
‫מובטחת‪ .‬הניתוח ההיסטורי שעור
ג'ארד דיאמונד לתרבויות שקרסו בגלל‬
‫‪77‬‬
‫מראה אי
הנהגות‬ ‫כשלי בניהול ברקיימא של הסביבות הפיזיות שלה‪#‬‬
‫פוליטיות שהגיבו למצבי מצוקה בדאגה לעצמ‪ #‬ולחוגי מקורבי מצומצמי‬
‫הובילו את עמיה‪ #‬לאבדו‪ .#‬קבוצות באוכלוסיה שבימי משבר יחושו‪ ,‬בצדק או‬
‫שלא בצדק‪ ,‬שהשינוי הדרמטי שמתחולל עומד להותיר אות‪ #‬חסרות סיכוי‪,‬‬
‫עלולות לנקוט בצעדי אלימות נואשי‪ ,‬לחבל ביכולת הפעולה המשותפת ולפגוע‬
‫אנושות בסיכויי הקבוצה כולה להתגבר על המשבר ולהתאי עצמה למציאות‬
‫החדשה‪.‬‬
‫הניסיו‪ #‬מקובה‪ ,‬שהתמודדה בשנות התשעי במשבר בעל מאפייני‬
‫סיסטמיי ויצאה ממנו מחוזקת‪ ,‬מלמד שהדבר אפשרי ומצביע על המאפייני‬
‫החברתיי והפוליטיי החיוניי להצלחה כזו‪ .‬ב‪ 1990‬עמדה קובה בפני מצב‬
‫שלא נית‪ #‬היה לחיזוי מראש‪ .‬ברית המועצות‪ ,‬ספקית הדלק‪ ,‬החיטה‬
‫והכימיקלי העיקרית שלה‪ ,‬והמוצא המרכזי שלה לשיווק תוצרת חקלאית‪,‬‬
‫התפוררה‪ .‬בתו
חודשי ספורי ירדה כמות הדלק שהגיעה לחופי האי‬
‫בכמחצית‪ .‬אספקת הכימיקלי לחקלאות צנחה ב‪ 80‬אחוז‪ .‬כמות הגרעיני‬
‫המיובאי נפלה ב‪ 50‬אחוז‪ 78.‬תוצאה מיידית ראשונה היתה שצריכת המזו‪#‬‬
‫ירדה והשתנתה‪ :‬בתו
חמש שני הצטמצמה צריכת הקלוריות הממוצעת‬
‫‪79‬‬
‫לאד בשליש‪.‬‬
‫א
ההסתגלות של קובה למצב החדש לא הסתכמה באכילה מופחתת‪.‬‬
‫קובה נשענת על מרק חברתי בריא‪ .‬הפערי הסוציואקונומיי בי‪ #‬מרכיבי‬
‫שוני בחברה קטני יחסית‪ .‬לאוכלוסיה יש תחושה של סולידריות ושיתו‪ /‬גורל‬
‫שהתחדדה במהל
עשרות השני של אמברגו הסחר שהטילה עליה שכנתה‬
‫ארצות הברית‪ .‬תושביה נהני מרמת השכלה סבירה  תוצאה של הרפורמה‬
‫החינוכית המהפכנית שהתחוללה בה בשנות החמישי והשישי של המאה ה‬
‫‪  20‬וממערכת בריאות שיויונית ואפקטיבית‪ .‬לרשות חקלאיה עמדה רשת‬
‫מתקדמת של מכוני מחקר חקלאיי ומער
תמיכה מקצועית בניהול המדינה‪.‬‬
‫בתו
כמה שני חלה בה התאוששות מרשימה של חוות קטנות לגידול דגני‪,‬‬
‫ירקות ופירות‪ .‬חלה בה צמיחה חסרת תקדי‪ ,‬בעידוד המדינה והרשויות‬
‫המקומיות‪ ,‬של גינות עירוניות משפחתיות לגידול מזו‪ .#‬בסו‪ /‬שנות התשעי‬
‫הגיעו כמחצית מכלל המזו‪ #‬שצרכה הבירה האבאנה וכ‪ 60‬אחוזי מ‪ #‬הירקות‬
‫שנצרכו בקובה כולה מגינות עירוניות‪ ,‬רבות מה‪ #‬בתחו המוניציפאלי של‬
‫הבאנה עצמה‪.80‬‬
‫הניסיו‪ #‬הקובני‪ ,‬מתברר‪ ,‬לא היה תקדימי‪ :‬במלחמת העול השניה‬
‫הצליחה תנועת "גינו‪ #‬הניצחו‪ "#‬שהנהיגה הגברת הראשונה של ארצות הברית‬
‫אלינור רוזבלט‪ ,‬שעודדה אנשי לנצל את גינותיה הפרטיות לגידול ירקות‪,‬‬
‫לייצר כ‪ 30‬אחוזי מכלל הירקות שנצרכו בארצות הברית‪ .‬בקובה‪ ,‬המעבר‬
‫היעיל לחקלאות ביתית שמבוססת על עבודת כפיי אינטנסיבית במקו על‬
‫מיכו‪ #‬הביאה לתוצאות חיוביות במגוו‪ #‬תחומי‪ .‬העליה החדה בשיעור של‬
‫אנשי ונשי שעסקו בעבודה פיזית בחקלאות גררה ירידה משמעותית במשקל‪.‬‬
‫שיעור הסובלי מהשמנת יתר והנפטרי מסכרת וממחלות לב ירד במחצית‪.81‬‬
‫המקרה הקובני הוא שיעור מרתק בחוס‪ ,#‬שהתרחש למרות שקובה‬
‫התפתחה בניגוד למודלי המודרניסטי המקובלי והראתה אינדיקטורי‬
‫הפוכי למה שמצופה ממשק בפריחה‪ .‬קשה לדעת מראש א המאפ"‪ #‬יזמ‪#‬‬
‫לישראל מצוקה דומה לזו שסבלו ממנה הקובני‪ .‬אבל לקח אחד שנית‪ #‬להפיק‬
‫מ‪ #‬המקרה הזה הוא שממשקי שמחזקי סולידריות חברתית‪ ,‬מקטיני תלות‬
‫ומצמצמי אי שיויו‪ #‬ה תרומה חיובית כלכלית ובכוח לחזק את החוס‪#‬‬
‫הסביבתי‪.‬‬
‫כדאי שהממסד החקלאי בישראל‪ ,‬שחלקי ממנו עדיי‪ #‬מתייחסי לשפע‬
‫המי כאל מתנת אל נצחית‪ ,‬ישקול מחדש את סוגי הגידולי שבה מושקעי‬
‫משאבי הקרקע והמי המוגבלי של ישראל‪ .‬על ישראל להתיחס ברצינות‬
‫גדולה יותר לתמהיל גידולי שנותני משקל רב יותר לגידול מזו‪ #‬בסיסי‪,‬‬
‫ולהפעיל את היכולות המחקריות והטכנולוגיות כדי לשפר מיני קיימי‬
‫ולהתאימ למאפ"‪ .#‬החקלאי בישראל צריכי להביא בחשבו‪ #‬את העובדה‬
‫שדלק עשוי להיות יקר המציאות והשימוש בו עשוי להיות מוגבל באמנות‬
‫בינלאומיות עתידיות לצמצו פליטות‪ .‬לכ‪ #‬עליה לשאו‪ /‬שהייצור החקלאי‬
‫יאמ ממשקי שאינ תלויי יתר על המידה במיכו‪ .#‬שיטות העיבוד החקלאי‬
‫צריכות להשתנות‪ ,‬ע הקטנה ניכרת בתשומות של כימיקלי‪ ,‬שיאריכו את‬
‫יכולת‪ #‬של קרקעות לקיי חקלאות לאור
עשרות רבות של שני‪.‬‬
‫התחזית לישראל בימי מאפ"‪ #‬מחייבת מהפיכה בתחבורה‪ .‬השקעה‬
‫מאסיבית של המדינה במערכות הסעת המוני‪ ,‬בעיקר שידרוג של רשת‬
‫האוטובוסי‪ ,‬ע דגש על שימוש ברכב ציבורי לש גישה לעבודה‪ ,‬היא חיונית‪.‬‬
‫יש לעודד שימוש באופניי לא רק ככלי קיט פנאי ונופש‪ ,‬אלא ככלי תחבורה לכל‬
‫דבר‪ .‬על ישראל לאמ תקני בניה מעודכני‪ ,‬ולשאו‪ /‬שבניני מגורי‪ ,‬עבודה‬
‫ופנאי יצרכו פחות אנרגיה ויוכלו להתקיי לאור
זמ‪ #‬ג בשני שבה‪ #‬אנרגיה‬
‫חשמלית תהיה מצר
יקר המציאות‪ .‬חייבת לבוא מהפיכה בתחו המי‪ :‬תכנו‪#‬‬
‫לחיסכו‪ #‬צרי
להיות המהל
המרכזי‪ ,‬ויש לגנוז חלומות בזבזניי על התפלת מי‬
‫י‪ ,‬תהלי
שצור
כמויות עתק של חשמל‪ ,‬שייצורו בישראל כיו ממשי
‬
‫להתבסס על שריפת פח‪ .‬ויש לחשוב ברצינות על יתרות המזו‪ #‬שישראל‬
‫מחזיקה בכל נקודת זמ‪ .#‬נית‪ #‬לאגור מזו‪ #‬יבש בקנה מידה גדול במחסני‬
‫הממשלה‪ ,‬ביכולות איחסו‪ #‬שקיימות אצל היבואני‪ ,‬ברשתות השיווק ובבתי‬
‫התושבי‪ .‬ממשקי התשתיות וחומרי הגל החיוניי – חברת החשמל‪ ,‬מקורות‪,‬‬
‫מינהל הדלק‪ ,‬מל"ח – צריכי להיער
לקיצוב וחלוקה שיהיו חלק בלתי נפרד‬
‫מהשינמו
)‪ (scaling down‬של הפעילות הכלכלית והמשקית שעשוי להיות מנת‬
‫חלקנו במאפ"‪.#‬‬
‫ישראל א כ‪ #‬צריכה להתמקד בהסתגלות לבעיה שהיא עצמה‪ ,‬בגלל‬
‫גודלה‪ ,‬איננה חלק מהותי ביצירתה‪ .‬ע זאת‪ ,‬עליה להיות מוכנה להשתת‪/‬‬
‫במאמצי הצמצו‪ .‬יש לישראל פוטנציאל טכנולוגי בתחומי כמו חסכו‪ #‬בדלק‬
‫ובהפקת חשמל ממקורות אלטרנטיביי  בעיקר אנרגיה סולארית‪ ,‬אנרגית רוח‬
‫ואנרגיה גיאו תרמית‪ .‬בשנות החמשי הובילה ישראל את העול בשיעור‬
‫ההתקנות של דודי שמש לחימו מי ביתי‪ ,‬והפכה אות למרכיב מוב‪ #‬מאליו‬
‫ברוב משקי הבית בתחומה‪ .‬מאז נזנח המחקר והפיתוח בתחו‪ ,‬ורוב הרכיבי‬
‫המותקני במערכות ביתיות בישראל מיובאי מ‪ #‬המזרח הרחוק‪ .‬ג בתחו‬
‫החשוב עוד יותר של ייצור חשמל מאנרגית השמש  פיתוח תאי פוטו וולטאיי‬
‫והתקנת בקנה מידה נרחב  ישראל היא הבטחה שלא מימשה עצמה‪ .‬החברות‬
‫הישראליות המובילות בתחו הסולארי‪" ,‬סולל" ו"לוז"‪ ,‬כמו ג "אורמת"‬
‫שמתמחה בתחנות כח השואבות אנרגיה ממקורות גיאותרמיי‪ ,‬מספקות‬
‫בהצלחה מערכות למדינות זרות‪ ,‬א
לא לישראל‪ .‬היוזמה להקמת תחנת כוח‬
‫סולארית ראשונה בישראל בנגב מתקדמת לאט‪ .‬המיזמי הללו חייבי לקבל‬
‫תאוצה‪ ,‬לזכות בתמריצי דרמטיי מ‪ #‬מהמדינה ולשאו‪ /‬להתחרות בשוק‬
‫העולמי בתנאי נוחי ככל האפשר‪.‬‬
‫בה בעת‪ ,‬על ישראל לקחת ברצינות גדולה יותר את התהלי
הבינלאומי‬
‫הנרחב שמתחולל לקראת משטר הפליטות החדש שייכנס לתוק‪ /‬ב‪,2013‬‬
‫ולהתפלל להצלחתו‪ .‬בועידות ה‪ 13‬וה‪ 14‬של ה‪ – UNFCCC‬הסכ המסגרת‬
‫של האו" על שינוי אקלי – שהתקיימו בבאלי ב‪ 2007‬ובפולי‪ #‬ב‪ ,2008‬נכחו‬
‫עשרות שרי חו‪ ,‬שרי אנרגיה ותשתיות ושרי איכות סביבה‪ .‬הדבר הבליט את‬
‫נוכחות החסר של משלחת ישראל‪ ,‬שכללה פקידי בדרג בינוני במשרד החו‬
‫והמשרד להגנת הסביבה‪ ,‬וא‪ /‬לא שר אחד‪ .‬בישיבות צוותי העבודה הטכניי‬
‫הרבי והמגווני שהתכנסו בועידה בבאלי ב‪ 2007‬לא נרשמו התערבויות‬
‫יזומות של נציגי ישראל בנושאי מהותיי‪ .‬קבוצת העבודה החשובה ביותר‪ ,‬זו‬
‫שניהלה דיו‪ #‬נוקב על "מפת הדרכי של באלי"‪ ,‬ושבה נקבעו העקרונות המנחי‬
‫למאמצי הקהילה הבינלאומית להגיע להסכ חדש אשר יחלי‪ /‬את פרוטוקול‬
‫קיוטו‪ ,‬לא זכתה כלל לנוכחות של המשלחת הפורמאלית הישראלית‪ ,‬שנציגיה‬
‫לא השכילו להשתלב בא‪ /‬לא אחד מגושי המדינות שניהלו את המשא ומת‪#‬‬
‫הגורלי הזה‪ .‬בועידה בפוזנא‪ #‬שנה לאחר מכ‪ #‬המצב לא היה שונה מהותית‪.‬‬
‫להבא על ישראל להיות נוכחת פעילה ומשתתפת רצינית בכל הדיוני הללו‪,‬‬
‫שבה ייקבעו הסדרי בעלי משמעות רבה לאורח חייה של אזרחיה‪.‬‬
‫איור ‪ :5.1‬איזורי החו‪ /‬של הדלתא הנמצאי בגובה‬
‫פני הי או נמו
ממנו‪.‬‬

‫מקור‪El-Raey 2004:7 :‬‬

‫‪.‬‬
 ‫‪1‬‬
‫נתוני הפליטות ההיסטוריות עובדו מתוך‬
‫&‪http://spreadsheets.google.com/pub?key=phNtm3LmDZEP4Ou7jpeRQbA‬‬
‫‪) gid=4‬נצפה ב‪ 25-‬באפריל ‪.(2009‬‬

‫נתוני האוכלוסין מתוך‬

‫‪http://www.photius.com/rankings/population/population_2008_0.html‬‬

‫)נצפה ב‪ 25-‬באפריל ‪.(2009‬‬

‫‪ 2‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ‪2007:870‬‬

‫‪3‬‬

‫‪http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_carbon_dioxide_emissio‬‬
‫‪) ns_per_capita‬נצפה ב‪ 18-‬באוקטובר ‪ .(2009‬הנתונים המופיעים בויקיפדיה עובדו מנתוני‬
‫פרויקט המילניום לפיתוח של האו"ם‪ .‬ראו ‪http://mdgs.un.org/unsd/mdg/Data.aspx‬‬

‫‪4‬‬
‫שם‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫ראו ‪Fabian 2002‬‬

‫‪ 6‬אלון טל עומד על נושא זה בהרחבה בספרו החלוצי על ההיסטוריה הסביבתית של ישראל‬

‫)‪.(Tal 2002‬‬

‫‪ 7‬לענין תפיסת הסיכון העמומה של בעיות שמצטיירות כארוכות טווח‪ ,‬ערטילאיות ושנויות‬
‫במחלוקת ראו ‪Weber 2006‬‬

‫‪ 8‬ראו ‪Steinberg 1994, Efron 2006‬‬

‫‪ 9‬ראו מוסד שמואל נאמן ‪ ,2006‬קליאוט‪ ,‬פז וקידר ‪.2008‬‬

‫‪ 10‬ראו ‪ ,Naveh 1991‬נאוה ‪ ,1995‬אלפרט ‪ ,2001‬לבנון ‪ ,2006‬סערוני ואחרים ‪,2005‬‬

‫קדישי ואחרים ‪ ,2003‬שכטר ויהושוע ‪.Paz 2006 ,Lavee et. Al. 1998 ,2001‬‬

‫‪Weber 2006 11‬‬

 ‫‪Haller and Hadler 2008 12‬‬

‫‪Chicago Council on Global Affairs 2007 13‬‬

‫‪ 14‬נאמן‪-‬אברמוביץ וכץ‪-‬גרו ‪2007‬‬

‫‪ 15‬עיקר השאלות שעליהן ביקשנו מן הנחקרים לענות עסקו בעמדותיהם לגבי שינוי אקלים‬
‫והצעדים שיש לעשות כדי לרסנו‪ .‬עם זאת‪ ,‬שתלנו בשאלון ארבע או חמש שאלות שהתשובות‬
‫עליהן תלויות ידע ולא תלויות עמדה‪ .‬למשל‪ :‬האם פליטת קרינה מתחנות כוח גרעיניות תורמת‬
‫להתחממות כדור הארץ )התשובה הנכונה היא‪ :‬לא(‪ ,‬והאם יש קשר בין זיהום תעשייתי לבין‬
‫אפקט החממה )התשובה הנכונה היא‪ :‬כן(‪ .‬מיצוע התשובות לשאלות הללו נתן לנו אינדיקציה‬
‫לגבי רמת הידע של הנשאל‪/‬ת‪ ,‬ואיפשר לנו לשקלל את עמדתו‪/‬ה בהתחשב בידע שלו‪/‬ה‪.‬‬
‫‪ 16‬גישה אחרת לסוגיה היא הטענה שישראל כולה היא איזור חיץ אקלימי‪ ,‬ולכן רבים מן‬
‫המינים וחברות הצומח והחי שמתקיימות בתחומיה מותאמים מקדמת דנא לתנודות טמפרטורה‬
‫ומשקעים שמאפיינים איזורי חיץ‪ .‬לכן‪ ,‬על פי הטענה הזו‪ ,‬עשויים מינים וחברות בישראל‬
‫להיות עמידים יחסית לשינוי אקלים )אבי פרבולוצקי‪ ,‬תקשורת אישית אוגוסט ‪.(2009‬‬
‫‪ 17‬אנגרט ואילסר ‪2007:17-29‬‬

‫‪Gabbay 2000 18‬‬

‫‪19‬‬
‫‪ IPCC 2007b‬מפרט שישה תרחישים שונים בעצמתם של התפתחות התחממות כדור‬
‫הארץ במאה ה‪ .21-‬תרחיש ‪ A1B‬הוא תרחיש ממוצע‪ ,‬שעל פיו במהלך המאה ה‪ 21-‬תעלה‬
‫הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ בכ‪ ,2.8° -‬ומכל מקום בתוך הטווח שבין ‪ 1.7°‬ל‪-‬‬
‫‪ .4.4°‬התרחיש גם קובע שבשטחי היבשות וכן באזורי הרוחב הבינוניים והגבוהים תהיה עליה‬
‫תלולה יותר מבאשר באיזורים אוקיאניים וברצועה הטרופית‪.‬‬

‫‪ 20‬טווח העליה החזוי הוא בין ‪ 2.7°‬ל‪6.5°-‬‬

‫‪ 21‬אנגרט ואילסר ‪2007:18‬‬

‫‪ 22‬ראו גם ‪Alpert et al 2002‬‬

‫‪ 23‬אלפרט ‪2009‬‬

‫‪ Seager et al 2007‬בדבר הקושי לעשות שימוש‬ ‫‪ 24‬אלפרט מסתמך על טענותיהם של‬

‫במודלים גלובליים לצורך חיזוי מקומי‪.‬‬
 ‫‪Kitoh, Yatagai and Alpert 2008 25‬‬

‫‪ 26‬אלפרט ‪2009‬‬
‫‪27‬‬
‫‪Kitoh, Yatagai and Alpert 2008‬‬

‫‪ 28‬אלפרט ‪2009‬‬

‫‪ 29‬שם‬

‫‪ 30‬רום‪ ,‬גבעתי‪ ,‬סמואלס ושני ‪.2009‬‬

‫‪ 31‬רום וחבריו הולכים בעקבות חוקרי בצורת עדכניים בעולם ומתמקדים בניתוח 'תקופות‬
‫בצורת' ולא 'שנות בצורת'‪' .‬תקופת בצורת' היא סדרה של מספר שנים שגם אם אחת מהן‬
‫הינה שנה נורמלית מבחינת כמות המשקעים‪ ,‬היא אינה מצליחה לכסות על גרעון המשקעים‬
‫שנפתח בגין האחרות‪ .‬בהיבט של עשרות שנים ויותר‪ ,‬ניתוח המבוסס על תקופות בצורת‬
‫מצליח לתת תמונה מדוייקת יותר על המגמה הכללית מאשר ניתוח של שנים בודדות‪.‬‬

‫‪ 32‬רום וחבריו משתמשים במושג הסטטיסטי חציון‪ ,‬כלומר הערך המופיע במקום האמצעי של‬
‫קבוצת נתונים לאחר שהם סודרו בסדר עולה‪ .‬החציון דומה לממוצע‪ ,‬אבל מושפע פחות‬
‫מנתוני הקצה‪.‬‬
‫‪ 33‬גבעתי ‪.2009‬‬

‫‪ 34‬גבעתי )שם( משתמש במודל מדידת ההתאיידות מן הכנרת שפיתחו אלון רימר ויורי‬
‫לצ'ינסקי מן המעבדה לחקר הכנרת )רימר ולצ'ינסקי ‪.(2009‬‬

‫‪ 35‬זהרי ‪.2009‬‬

‫‪ 36‬המאפיינים המובאים כאן מבוססים על פרק ‪ 8‬ב ‪Gabbay 2000‬‬

‫‪ 37‬אנגרט ואילסר ‪.2007:25-6‬‬

‫‪ 38‬שם‬

‫‪ 39‬שם‪.‬‬

‫‪ 40‬שם‪27:‬‬

‫‪ 41‬פיטוגיאוגרפיה הוא התחום בבוטניקה העוסק בתפרוסת ותפוצה של צמחים במרחב‪.‬‬

‫‪ .El-Raey 1997 42‬ראו גם ‪Sestini, 1989; Broadus et al, 1989‬‬

 ‫‪ 43‬שם‪5:‬‬

‫‪World Factbook 2008 44‬‬

‫‪http://www.photius.com/rankings/population/population_2008_0.html‬‬

‫)נצפה ב‪ 25-‬באפריל ‪(2009‬‬

‫‪ 45‬שם‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫‪UN 2005‬‬

‫‪ 47‬ישראל מיבאת בכל שנה כ‪ 4-‬מיליון טונות של גרעינים – כמעט ‪ 600‬קילוגרמים לנפש‬
‫)ויקיפדיה‪ ,‬ממגורות דגון(‪ .‬היא מייבאת את כל צריכת האורז שלה‪ ,‬שב‪ 2007-‬הסתכמה בכ‪-‬‬
‫‪ 76,000‬טונות )פלוצקר ‪ ,(2008‬חלק ניכר מצריכת הבשר‪ ,‬ובאמצעות יבוא מן הרשות‬
‫הפלסטינית ומקורות אחרים גם חלק מצריכת הירקות והפירות שלה‪.‬‬

‫‪ 48‬לשכה מרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬הודעה לעתונות מיום ‪ 13‬בינואר ‪ ,2009‬עמ' ‪4‬‬

‫‪ 49‬בושל‪ :‬יחידת נפח מקובלת לסחורות יבשות‪ ,‬השקולה לכ‪ 3 -‬ליטר‪ .‬ירידת יתרות החיטה‬
‫מ‪ 800-‬מיליון בושל ל‪ 300-‬מיליון שקולה איפוא לירידה מכ‪ 28.5-‬מיליון טון לכ‪10.7-‬‬
‫מיליון טון‪.‬‬

‫‪Dreibus 2008 50‬‬

‫‪ 51‬הכוונה בנתון זה היא שאם בגלל סיבה כלשהי נפסקת אספקת החיטה למאגרים‪ ,‬מה שנמצא‬
‫בהם בכל נקודת זמן יספיק‪ ,‬ברמות הצריכה הנוכחיות של כלל האוכלוסיה האמריקנית‪ ,‬רק ל‪-‬‬
‫‪ 35‬יום‪.‬‬
‫‪Simms 2008:6 52‬‬
‫‪53‬‬
‫‪ .2007 DEFRA‬סימס )‪ (Simms 2008:7‬תוהה אם הנתון הרשמי של ממשלת הוד‬
‫מלכותה‪ ,‬על פיו בריטניה מייצרת ‪ 60%‬מן המזון שלה על אדמתה‪ ,‬הוא נאמן למציאות‪ .‬סימס‬
‫)שם( מצטט את הארגון ‪ – Soil Association‬ארגון חקלאות פרוגרסיבי הדוגל בחקלאות‬
‫אורגנית ומקומית שעל פי נתוניו רק ‪ 10%‬מן הפירות ורק ‪ 50%‬מן הירוקת שנצרכים‬
‫בבריטניה גדלים על אדמתה‪ ,‬וש ‪ 70%‬מן המזון לבהמות שנאכל בה מיובא‪.‬‬

‫‪ ,UN FAO, 18 September 2008 54‬וראו גם ‪Simms 2008‬‬

‫‪55‬‬
‫‪UN FAO 2008‬‬
 De-Shalit 1995, Tal 2008 ‫ ראו‬56

‫ וכן אתר מכון וולקני‬,1998 ‫ ראו לביא‬57

(2009 ‫ ספטמבר‬13 ‫ )נצפה‬http://www.agri.gov.il/he/home/default.aspx

30-‫ )נצפה ב‬http://www.agri.gov.il/he/home/default.aspx.‫ ראו אתר מכון וולקני‬58

(2009 ‫באפריל‬

.(‫ טנאי יוסף )בתוך אתר מכון וולקני‬59

(2009 ‫ באפריל‬30-‫ )נצפה ב‬http://www.agri.gov.il/he/home/default.aspx

.(‫ שבתאי )בתוך אתר מכון וולקני‬,‫ ראו כהן‬60

(2009 ‫ באפריל‬30-‫ )נצפה ב‬http://www.agri.gov.il/he/home/default.aspx

:‫ ראו שרון קדמי בהארץ‬61

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=675619&cont
rassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0

(2009 ‫ באפריל‬30-‫)נצפה ב‬

.Watrefronts ‫ וראו גם אתר‬,‫ שם‬62

30 ‫ ) נצפה‬Waterfronts Is rael http://www. wat erfro nts.org.il/

( 200 9 ‫אפריל‬

Beckett, Margaret 2007 63

Hawking 2007 64

AP 2007 65
 ‫‪ 66‬טל ‪1996:52‬‬

‫‪ 67‬ב ‪ 6 -‬בינואר ‪ ,2009‬בהרצאה שנשא בכנס ה‪ 47-‬של סדנת תל‪-‬אביב למדע‪ ,‬טכנולוגיה‬
‫וביטחון‪ ,‬אמר השר עמי איילון‪ ,‬שעמד ב‪ 2006-‬ו‪ 2007-‬בראש ועדת המשנה למוכנות העורף‬
‫של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת‪ ,‬שהמושג "החזית האזרחית" עדיין לא הוטמע במערכת‬
‫הביטחון‪ .‬הכינוי "החזית האזרחית"‪ ,‬הטעים‪ ,‬רווח באקדמיה‪ ,‬אבל זו מקדימה קונספטואלית‬
‫את הגורמים המופקדים על התחום‪ ,‬שעדיין מכנים אותה "העורף"‪.‬‬

‫‪ 68‬שם‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫פיקוד העורף ‪.2009‬‬
‫‪70‬‬
‫מערכים דומים קיימים גם במדינות אחרות‪ .‬בארצות הברית אחראית למערך זה הסוכנות‬
‫הפדראלית )‪ ,Fema (Federal Emergency Management Agency‬ראו‬
‫‪) /http://www.fema.gov‬נצפה ב‪ 4-‬במאי ‪ ,(2009‬בבריטניה מכונה הוועדה לניהול‬
‫המדינה בשעת חירום קוברה‪ ,‬על שם החדר ברחוב דאונינג ‪ 10‬המכונה ‪Cabinet Office‬‬
‫‪.Briefing Room A‬‬

‫‪ 71‬אלוף יאיר גולן‪ ,‬הרצאה בפני הכנס ה‪ 47-‬של סדנת תל‪-‬אביב למדע‪ ,‬טכנולוגיה וביטחון‪,‬‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ 6 ,‬בינואר ‪.2009‬‬

‫‪ 72‬שם‪.‬‬

‫‪ 73‬ראו למשל זיגלמן ואחרים ‪ ,2002‬להד ובן נשר ‪ ,2005‬וכן אתר משרד הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‬
‫‪http://www.molsa.gov.il/MisradHarevacha/Community/CommunityStrength‬‬
‫‪/‬‬

‫)נצפה ‪ 5‬מאי ‪(2009‬‬

‫‪ 74‬משרד הבריאות ‪2007‬‬

‫‪ 75‬ראו הכנסת ‪ 2008‬לגבי היערכות לשעת חירום בתחומי האנרגיה והמים‪.‬‬

‫‪Boulding 1966. 76‬‬

‫‪ 77‬דיאמונד )‪ ,(Diamond 2005‬עוסק בין השאר בתרבויות של האי פסחא ‪(Easter‬‬

‫)‪ ,Island‬האוכלוסיה הדנית בגרינלנד בימי הביניים‪ ,‬תרבות המאיא‪ ,‬האינקא ואחרות‪.‬‬

‫‪Simms 2008:18 78‬‬

 .‫ שם‬79
80
Gonzales and Murphy 2000

Franco et al 2007 81