‫בועז מושקוביץ‬

‫‪boazmh@gmail.com‬‬

‫למה לקרוא את זה‬

‫שתי סיסמאות היסוד של השיח הישראלי‪ ,‬היוצרות את המתח‪ ,‬כמו אינטריגה עסיסית ברומן‬
‫טוב‪ ,‬הן‪" :‬טוב שלום מארץ ישראל השלמה" ו‪"-‬ארץ ישראל שייכת לעם ישראל"‪ .‬המלחמה במזרח‬
‫התיכון נתפשת באורח בלתי מעורער כתוצאה של יריבות טריטוריאלית על ארץ קטנה‪ ,‬שאף שמה‬
‫נתון למחלוקת בין הצדדים‪ .‬הפנים האחרים של היריבות הזו‪ :‬הדתי והלאומי‪ ,‬מתנקזים למעשה‪,‬‬
‫לאותה השאלה הטריטוריאלית‪.‬‬

‫אך מה אם כל הנרטיב הטריטוריאלי אינו אלא "אופיאום להמונים" והסיבות האמיתיות למלחמה‬
‫הבלתי‪-‬פוסקת מונחות במישור אחר לחלוטין? האם מאה שנות מלחמה‪ ,‬רבבות רבות של נפגעים‬
‫בשני הצדדים של המלחמה וסבל של מיליונים אינם רואיים‪ ,‬שננסה לרענן מספר מושגי היסוד שלנו?‬
‫מדוע היו וישנן מלחמות כה רבות בעולם‪ ,‬כאשר המלחמה שלנו היא רק אחת מהן?‬

‫אם זאת‪ ,‬שמחבר השורות האלה תופס עמדה ברורה בוויכוח הטריטוריאלי ואף מקיים את‬
‫השקפתו כתושב הישוב תקוע אשר ביהודה‪ ,‬החיבור הזה בא לכפור על עצם הנחת היסוד‬
‫הטריטוריאלית כסיבת המלחמה והדרך לפתרונה‪.‬‬

‫אחת הטענה המרכזיות סדרת המאמרים הזן הינה‪ ,‬שאין כל קורלציה בין נושא השטח והגבולות‬
‫לבין המלחמה או השלום בין יהודים וערבים במזרח התיכון וכל החיפוש אחר הפתרון למלחמה‬
‫במשחק גיאוגרפי של קווים על פני הקרקע היה‪ ,‬ישנו ויהיה נדון לכשלון‪ .‬לא באחיזה בשטח ולא‬
‫בוויתור על השטח כשלעצמם נמצא המפתח לשלום או מלחמה‪ .‬לא בכך הבעיה‪ ,‬כאן רק הפנס‬
‫המאיר את מקום החיפוש‪ ,‬שהתרגלנו אליו‪.‬‬

‫המחבר רואה את עצמו כתלמידו של ג'ורג' אורוול‪ ,‬אשר מאפייני המשטר הרודני נתנו לו את‬
‫התשובה לשאלה העתיקה מדוע יש מלחמות בעולם‪ .‬הטקסט הזה מציע מבט מסוים על המלחמה‬
‫במזרח התיכון מתוך הגישה האורווליאנית ומתוך שכנוע שמהבחינה הזו‪ ,‬המלחמה שלנו אינה שונה‬
‫במהותה מכל המלחמות‪ ,‬שהיו לפנינו‪.‬‬

‫הטקסט הזה נולד מסדרת המאמרים‪ ,‬אשר פורסמו לראשונה באתר "חדשות מחלקה ראשונה"‪,‬‬
‫כחלק מתהליך כתיבה של ספר מקיף יותר בנושא הזה‪ ,‬חלקים ממה שכבר נכתב שומשו ליצירת‬
‫המאמרים האלה‪ .‬ברור‪ ,‬שהטקסט סובל מבעיות של עריכה והגהה‪ ,‬זהו רק "פיילוט" לפני הדבר‬
‫האמיתי‪.‬‬

‫אתם מוזמנים לקרוא את עשרת המאמרים של הסדרה באתר הזה או להוריד קובץ בפורמט‬
‫‪ PDF‬המצורף‪ .‬הערות קונסטרוקטיביות תתקבלנה בברכה‪ .‬גם הפצת החיבור הזה תתקבל בברכה‪,‬‬
‫בתנאי שלא ייעשו שינויים או קיצוצים כלשהם של הטקסט ללא הסכמת המחבר‪.‬‬

‫הסדרה "קורס בסיסי לרודנות"‬

‫‪www.global-report.net/boazm‬‬ ‫עיתון אישי‪:‬‬

 ‫קורס בסיסי לרודנות‬

‫מאמר א'‪ :‬עושים שלום ‪3.......................................................................................‬‬

‫מאמר ב'‪ :‬אם המלחמות ‪6.....................................................................................‬‬
‫מאמר ג'‪ :‬האינטריגה הגדולה ‪11............................................................................‬‬
‫מאמר ד'‪ :‬הראיס ‪16.............................................................................................‬‬
‫מאמר ה'‪ :‬בשר‪-‬תותחים ‪21...................................................................................‬‬
‫מאמר ו'‪ :‬משל לואי‪-‬נפוליון ‪27................................................................................‬‬
‫מאמר ז'‪ :‬סיסמאות קצרות וברורות ‪32.....................................................................‬‬
‫מאמר ח'‪ :‬פסבדו‪-‬דמוקרטיה ‪37..............................................................................‬‬
‫מאמר ט'‪ :‬אנטישמיות ‪42......................................................................................‬‬
‫מאמר י'‪ :‬שבר החלום ‪47......................................................................................‬‬

‫‪2‬‬
 ‫מאמר א'‪ :‬עושים שלום‬

‫בדיון הציבורי הישראלי אודות המלחמה במזרח התיכון קיימות מוסכמות יסוד‬
‫בלתי‪-‬מעורערות‪ ,‬שבמבט מקרוב דווקא זקוקות להרהורים נוספים ואולי ראויות‬
‫לביטול‪.‬‬

‫הוויכוח הפוליטי הישראלי צומח מתוך שתי נקודות עיקריות‪ :‬לפנות את כל שטחי יהודה‪ ,‬שומרון‬
‫וחבל עזה או לא לפנות שום דבר – שתי נקודות קיצוניות על ציר אחד‪ .‬מרבית האנשים המנסים‬
‫למצוא איזשהו פתרון לא בקצוות המרוחקים "ימין‪-‬שמאל" נשארים על אותו הקו המחבר בין שני‬
‫הקצוות האלה‪ ,‬במקום לפרוץ לחלל התלת‪-‬מימדי של פתרונות לא תקניים ולא קונפורמיסטיים‪.‬‬

‫מתוך הייאוש מן הקצוות הפוליטיים נולד המיתוס של מתינות הדעה המתהלכת על "שביל‬
‫הזהב"‪ ,‬רק שזה לא שביל אלא אוסף נקודות על אותו הקו החמים והיחיד‪" :‬לא נפנה את כל השטחים‬
‫אלא אולי חצי‪ ,‬שליש או שלושה רבעים‪ ,‬נגיע לפשרה טריטוריאלית‪ ,‬עומק הנסיגה כעומק השלום…"‬

‫שתי סיסמאות היסוד של השיח הישראלי‪ ,‬היוצרות את המתח‪ ,‬כמו אינטריגה עסיסית ברומן‬
‫טוב‪ ,‬הן‪" :‬טוב שלום מארץ ישראל השלמה" ו‪"-‬ארץ ישראל שייכת לעם ישראל"‪ .‬שתי הסיסמאות‬
‫קליטות בזכות הקצב הפנימי המצטלצל שלהן‪ .‬נסו לגלג את המלים האלה של הלשון‪ ,‬ותרגישו את‬
‫החלקות ואת הפיתוי להתמסר למחנה הטובים‪ ,‬לוותר על התהליך המייגע של צבירת מידע וגיבוש‬
‫דעה‪ .‬בשביל מה? הרי הכול ברור‪ :‬או שאתה בעד שלום‪ ,‬או שאתה בעד ארץ ישראל ואין דרך אחרת‪.‬‬
‫במשך שנות דור‪ ,‬למדנו מדי יום‪ ,‬שארץ ישראל נכבשת בתחבולות ונקנית בייסורים‪ ,‬הכיבוש משחית‪,‬‬
‫נחלת האבות היא לנו‪ ,‬שתי מדינות לשני עמים וניפגש בקלפי‪...‬‬

‫על בסיס הסיסמאות האלה מבוססות כל התוכניות לשלום במזרח התיכון‪ ,‬המופיעות והנעלמות‬
‫ברצף מתמשך כבר למעלה משמונים שנה‪ .‬יש מי שמכנה את שליטת ישראל ביש"ע ורמת הגולן‬
‫"הכיבוש" ומוחה נגדה‪ ,‬יש מי שמכנה אותה "השחרור" ותומך בה‪ ,‬יש מי שרואה שטח כבוש ביש"ע‬
‫בלבד ויש מי שמבחינתו הכיבוש הבלתי חוקי משתרע מהר חרמון עד הרי אילת; אך הכול מאוחדים‬
‫בהסכמה‪ ,‬שהבעיה הטריטוריאלית‪-‬לאומית‪-‬דתית מסביב לנוכחותה של ישות ציונית כלשהי הניחה‬
‫את היסוד למלחמה המתמשכת במזרח התיכון‪.‬‬

‫ישראלים ועמי ערב‪ ,‬אמריקאים ואירופים העלו את ההנחה הזו לדרגת האמת השמימית וכל‬
‫הרעיונות לפתרון הסכסוך המופרחים אל תוך האוויר הציבורי הישראלי נעים סביבה‪ .‬ישנם אלה‬
‫הרוצים ליישב המוני יהודים ברחבי יש"ע עד אשר הערבים יתייאשו מהמלחמה בישראל ובאין תוצאות‬
‫למלחמה יסכימו לחיי שלום וישנו הצד השני הנוהג לבסס על ההנחה הזו את הסיסמה החקוקה‬
‫באבן‪" :‬שטחים תמורת שלום"‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫הכרזת כפירה‬

‫כעת אני מרים את פרצופי בזהירות מעל מעקה הבמה‪ ,‬מכריז מהר ובשטף ומתכופף בטרם‬
‫עגבניות רקובות ובקבוקים ריקים נוחתים על ראשי‪ :‬הסכסוך הטריטוריאלי לא גרם למלחמה‪ ,‬לא‬
‫החריף את המלחמה הקיימת‪ ,‬אין לו כל קשר להימשכות המלחמה ולא בו המפתח לסיומה‪ .‬גם כל‬
‫הניגודים הלאומיים‪-‬דתיים לכאורה בין הערבים והמוסלמים מצד אחד לבין היהודים מצד שני‪ ,‬למעשה‬
‫נוצרו באופן מלאכותי על ידי המנהיגים המושחתים המעורבים‪ ,‬אך אין להם שורשים ביסודות הדתות‬
‫ותולדות העמים במזרח התיכון‪ .‬האסלאם המקורי אינו חייב להילחם ביהדות‪ ,‬זאת ההמצאה של‬
‫השייח'ים הפגאניים‪ ,‬שהקשר בינם לבין האסלאם רופף למדי‪.‬‬

‫לא זו בלבד‪ ,‬שהמלחמה במזרח התיכון מתרחשת אך ורק כפועל יוצא מחוקי הקיום של‬
‫המשטרים הרודניים בארצות ערב‪ ,‬אלא היא חלק בלתי נפרד מהם; כל משטר רודני תובע מלחמה‪,‬‬
‫קיים בזכות מלחמה‪ ,‬מתפרנס ממלחמה‪ ,‬לכן לא "כיבוש השטחים" ולא "התנתקות מהשטחים" לא‬
‫יקדמו אותנו ולו מילימטר לקראת חיי שלווה במזרח התיכון‪ .‬עצם ההנחה המאחדת בקשר בלתי נתיק‬
‫את "הכיבוש" הישראלי עם המלחמה והשלום ואת הנסיגה מיש"ע ורמת הגולן עם השלום או‬
‫המלחמה‪ ,‬איננה אלא אוסף אמונות תפלות‪ ,‬המיועדת לשרת את האינטרסים הפרטיים של האליטות‬
‫המושחתות השולטות‪.‬‬

‫הציבור הישראלי מחסל כל אפשרות לקיים דיון על הקשר בין הרודנויות לבין המלחמה‪ .‬עד היום‪,‬‬
‫המעטים‪ ,‬שניסו להעמיד את הצורך בדמוקרטיזציה בעולם הערבי כתנאי להשכנת השלום במזרח‬
‫התיכון‪ ,‬זכו בקשת תגובות בין התעלמות צוננת לקיטונות בוז‪ .‬אחד המעטים‪ ,‬שלמדו על בשרם את‬
‫הרודנות והבינו את משמעות הנושא במזרח התיכון הוא נתן שרנסקי‪ ,‬אסיר ציון בברה"מ לשעבר ושר‬
‫בממשלת ישראל במשך מספר קדנציות‪ ,‬שנתקל בתגובות האופייניות של שני המחנות הפוליטיים‬
‫הגדולים‪.‬‬

‫התגובה האופיינית למחנה "השלום"‪ :‬לא תהיה שם לעולם דמוקרטיה‪ ,‬אז מה‪ ,‬לא נעשה איתם‬
‫שלום? תגובה אופיינית למחנה "השטחים"‪ :‬ואם תהיה להם דמוקרטיה‪ ,‬אז מה‪ ,‬נחזיר להם שטחים?‬
‫אלה ואלה מתייחסים בבוז לאפשרות‪ ,‬שאולי גם הערבים עשויים לרצות דמוקרטיה‪ ,‬כמו שלפני שנים‬
‫לא רבות‪ ,‬מעטים בלבד האמינו‪ ,‬שהדמוקרטיזציה עשויה להתחיל אי‪-‬פעם ברוסיה‪ ,‬או כמו שלפני‬
‫מלחמת העולם השנייה איש לא דמיין משטר דמוקרטי ביפן‪.‬‬

‫אלה ואלה מסרבים להעלות על הדעת‪ ,‬שכל הסכם שלום עם רודנות מחוסר כל משמעות מעשית‬
‫ולעומת זאת‪ ,‬עם החברה הערבית החופשית‪ ,‬לו רק הייתה קיימת‪ ,‬היינו יכולים מזמן לפתור את‬
‫הבעיות הטריטוריאליות ללא מלחמה‪ .‬כל ניסיון להפנות את השיחה לנושא‪ ,‬נתקל בחומת חוסר‬
‫הבנה‪" :‬לא עלינו המלאכה! ובכלל – מה הקשר?" הרודנות כנושא וכמקצוע אינה נחקרת ואינה‬
‫נלמדת‪ ,‬בעיני הישראלי המצוי היא מעין קופסה שחורה‪ :‬הוא יודע בערך מה נכנס ומה יוצא ובפנים יש‬
‫חושך‪.‬‬

‫אולם לחושך בקופסה יש מבנה מסוים ויש סיבות למה יוצא מהקופסה מה שיוצא‪ ,‬אבל הקשר בין‬
‫רמת הרודנות והרשעות של הממשלות השכנות לישראל לבין המלחמה הוא מהמורה‪ ,‬שאנשי‬

‫‪4‬‬
‫"השלום" אינם מתמודדים איתה אלא עוקפים אותה בעזרת אמרת כנף‪ :‬אלה השכנים שיש לנו‪ ,‬אי‪-‬‬
‫אפשר לבחור שכנים אחרים ועם השכנים האלה יש לעשות שלום ויהי מה – ומוכרחים להמשיך‬
‫להתעקש לחפש "פתרון יצירתי"‪.‬‬

‫כן‪ ,‬המפקד!‬

‫האמרה הזו נתמכת במיתוס "שלום עושים עם האויב"‪ :‬המיתוס הזה‪ ,‬מן האלופים‪ ,‬שבין‬
‫הסיסמאות הקצרות והברורות‪ ,‬כל כך ביסס את ישיבתו בשיח הישראלי‪ ,‬שבכל שנות חוויתי הציונית‬
‫לא נתקלתי בניסיון כלשהו לקעקע את איתנותו המוצקה‪ .‬עצם הניסוח של האמרה הזו בלשון סתמית‬
‫"שלום עושים‪ "...‬נועד לחסום כל זכות ערעור‪.‬‬

‫הניסוח "עושים‪ "...‬משדר החלטיות של הדבר המובן מאליו‪ :‬ככה עושים‪ ,‬ברור? ידיים רוחצים‬
‫בסבון‪ ,‬הצטננות מרפאים בתה עם לימון‪ ,‬שלום עושים עם האויב‪ ...‬פעם אחרי פעם חוזר הטקס‪,‬‬
‫שאיזה מרואיין בתוכנית אקטואליה מונה את חטאותיו של רודן ערבי זה או אחר‪ ,‬המראיין המתורגל‬
‫ישר דוחק אותו לפינה‪" :‬אבל שלום עושים עם האויב!" – והמרואיין מיד נסוג אל עמדת ההתגוננות‪.‬‬

‫לפי מה שאני מצאתי בהצצותיי בדפי ההיסטוריה‪ ,‬אף אחד בתולדות האדם עוד לא עשה שלום‬
‫עם האויב‪ .‬היו פרשיות בהיסטוריה‪ ,‬כאשר נקנה השלום על ידי שוחד או כאשר בפעולה דיפלומטית‬
‫מתוחכמת )משולבת בשוחד( הצליחו למנוע או לסיים איזושהי מלחמה‪ ,‬אבל תמיד כפתרון זמני‪ ,‬כל‬
‫עוד דובר במדינות רודניות‪.‬‬

‫בכל מקרה‪ ,‬לא חשוב עם מי ולא חשוב כמה זמן זה החזיק מעמד‪ ,‬כל מי שעשה שלום‪ ,‬עשה‬
‫אותו אך ורק עם האויב לשעבר‪ .‬קודם כל האויב הובס במלחמה‪ ,‬או ניצח במלחמה‪ ,‬או החליט לסגת‬
‫עקב שינוי אסטרטגי‪ ,‬שלא לטובתו‪ ,‬או נאלץ להשתכנע מהסיבות הפנימיות שלו‪ ,‬שלא רצוי לו‬
‫להמשיך במלחמה‪ .‬תמיד קודם כל אויבך גמר להילחם‪ ,‬אחר כך עשית איתו שלום‪.‬‬

‫התוספת "לשעבר" יוצרת שוני תהומי בין הסיסמה לבין הביצוע‪ .‬כל הסכמי השלום בין מדינות לא‬
‫יצרו את השלום‪ ,‬הם רק קבעו בכתובים את המצב הקיים והסדירו את הפרטים‪ .‬אירופה כרתה שלום‬
‫עם צרפת אחרי תבוסת נפוליאון‪ ,‬השלום בין הדרום לצפון בארה"ב נכרת אחרי תבוסתו של אחד מן‬
‫הצדדים‪ .‬הסכם השלום בין ברה"מ לבין גרמניה המערבית נחתם כשלושים שנה לאחר תבוסת‬
‫גרמניה במלחמת העולם השנייה‪ .‬במשך התקופה הזו היו בין המדינות האלה קשרים דיפלומטיים‬
‫ואפילו מעט מסחר ותיירות‪.‬‬

‫הסיסמה "שלום עושים עם האויב" נועדה למנוע סטייה מהקו האידיאולוגי "או השלום – או‬
‫השטחים" השולט‪ .‬מי שאינו מורגל בקריאה בין השורות ושמיעה בין המלים‪ ,‬סופו להתרגל לאמרות‬
‫כאלה ולהחשיב אותן לחלק מהשכל הישר והידע הכללי‪ ,‬שאין טעם להקדיש להן הרהור נוסף‪ .‬זה‬
‫נכנס למוח כחלק מהשפה‪ ,‬ככלל נימוס‪ ,‬כמו האמירות האוטומטיות "מה נשמע? – בסדר"‪ .‬כל מוישה‬
‫זוכמר מצוי ממטולה עד אילת‪ ,‬מוקפץ ממיטתו באמצע לילה‪ ,‬למראה חמור הסבר של שכנו‬
‫"השלומניק" ולמשמע שאלתו הגוערת‪ :‬עם מי עושים שלום‪ ,‬מוישה? – יימתח דום וינבח תשובה‬
‫מיידית על פי פקודות המטכ"ל‪" :‬שלום עושים עם האויב‪ ,‬המפקד!!!"‬

‫‪5‬‬
 ‫מאמר ב'‪ :‬אם המלחמות‬
‫מהי רודנות ומדוע היא בראה את כל המלחמות בתולדות האדם‪ ,‬גם את זאת‬
‫המתרחשת במזרח התיכון‪.‬‬

‫יחסי הגומלין בין רודן לנתיניו הם אחד הנושאים המרתקים ביותר בהיסטוריה‪ .‬המשטרים‬
‫הרודניים משפיעים קשה על חיי הפרט‪ ,‬גורמים למלחמות‪ ,‬עוני ואומללות של עמים שלמים והעמים‬
‫האומללים מגלים נכונות מדהימה לשרת את האדונים – העקבות של התופעות האלה מוטבעים‬
‫כמעט בכל פרשה של חיי האנושות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הרודנות לא נתפשת כמקצוע מדעי‪ .‬רק סופרים‬
‫אחדים תיארו אותה‪ ,‬בעיקר מהצד הרגשי שלה‪.‬‬

‫ליון פויכטוונגר )"היהודי זיס"( מתאר דוכס ומשרתיו הקרובים‪ :‬בעיניהם העם הוא רק רכוש‪ ,‬עדר‬
‫בהמות‪ ,‬כל התפקיד בהם ממלאים בעולם – לעבוד ולהעלות מסים‪ .‬רווחת העם לא הייתה מעולם‬
‫חלק מסדר היום של הרודנים‪ .‬נהפוך הוא – רווחת העם מחלישה את השלטון‪ .‬רובו של העם חייב‬
‫לחיות בעוני‪ ,‬להימצא במצב חירום תמידי‪ ,‬להאשים את האויב החיצוני ולראות בשליטו את המגן‬
‫והתקווה‪" ,‬המצוק‪ ,‬שעליו נשברים עדרי האויב"‪ ,‬כמאמר וינסנט סמית בקטע הסיום של "‪."1984‬‬

‫בדרך כלל אין לנו מידע מדויק אודות כוונותיו האמיתיות של הרודן‪ .‬גדודים של סוכני מודיעין‬
‫ומומחים למזרחנות וניתוח אסטרטגי חוקרים את ארצות הערב‪ ,‬מספקים מלל רב ותוצאות דלות‪ .‬אני‬
‫בטוח‪ ,‬שברשותם אוסף מרשים של נתונים‪ ,‬בזכות אמצעי האיסוף‪ ,‬אך למרות זאת הם טועים לעתים‬
‫כל כך קרובות‪ ,‬שכל המופקדים על קבלת ההחלטות במדינת ישראל‪ ,‬לו היה להם נוהג לקבל‬
‫החלטות על פי קריאת המציאות ולא על פי הדמיית המציאות‪ ,‬היו צריכים לפרוץ בבכי אל נוכח האין‪-‬‬
‫אונות הזאת‪.‬‬

‫האין‪-‬אונות שלהם בא כתוצאה מגישה‪ ,‬שלא נגזרה עליהם מהשמיים אלא נרכשה בתהליך‬
‫התאבנות המחשבה‪ .‬הרי יש לנו אמצעי להבין ולחזות ולו בקווים כלליים את ההתנהגות וההחלטות‬
‫של הרודנים‪ ,‬נמצא ברשותנו הנשק האולטימטיבי‪ ,‬שיכול לתת לנו יתרון עליהם‪ :‬הבנה של מהות‬
‫הרודנות‪ .‬נוכל לנצח אותם ולמנוע מהם להצית מלחמות‪ ,‬אם נלמד את הרודנות ואת הרודנים‪ ,‬נחקור‬
‫ונבין את הדרכים‪ ,‬שבהן הם מגיעים לשלטון ומחזיקים אותו‪.‬‬

‫כך אנחנו לומדים לצורך התגוננות אסונות טבע‪ ,‬חיות טרף‪ ,‬מחלות מדבקות ומשברים כלכליים‪.‬‬
‫כמונו‪ ,‬גם ג'ורג' אורוול לא קיבל מברקים אישיים מלשכתו של סטלין‪ ,‬אך עלה בידו לתאר במדויק את‬
‫טבעה של הרודנות‪ .‬ג'ורג' אורוול הבין‪ ,‬שיש חוקים ברורים בהתנהגות הרודנים ובאופן‪ ,‬שבו הם‬
‫מגיעים אל השלטון ואוחזים בשלטון‪ ,‬כולם למדו באותו בית הספר‪ ,‬מיישמים אותם העקרונות‬
‫ושואפים לכמות בלתי מוגבלת של כסף‪ ,‬תהילה ושלטון – כוחות אדירים ושיקויים משכרים‪ ,‬שמניעים‬
‫את כל השליטים בתולדות האדם‪.‬‬

‫החברה הפירמידאלית בנויה על כוח הדיכוי של כל שכבה כלפי השכבה מתחתיה ונאמנות‬
‫וסאלית של השכבה התחתונה כלפי זו שמעליה‪ .‬בחברה כזו שולטים רק יצרים פרימיטיביים‪ ,‬היא‬

‫‪6‬‬
‫מעריצה כוח יותר מכל תכונה אנושית אחרת ומייצרת מאצ'ואים חסרי תבונה עבור המאגרים של בשר‬
‫התותחים‪.‬‬

‫כל מלה‪ ,‬שהרודן אומר או כותב וכל מלה נאמרת או נכתבת על ידי פקודיו הינה בחזקת שקר‪,‬‬
‫אלא אם כן הוכח אחרת‪ .‬הרודן תמיד טוב יותר מאיתנו בתככים והונאה‪ ,‬הוא לא מחויב לאיש להיות‬
‫עקבי והגיוני‪.‬‬

‫מלחמה כצורך קיומי‬

‫אחרי או תוך כדי ההתבססות בשלטון הם פותחים במלחמה‪" .‬האח הגדול" של ג'ורג' אורוול‬
‫מנהל מלחמה לסירוגין נגד כל אחת משתי המדינות האחרות הקיימות בעולם של "‪ ."1984‬איש אינו‬
‫יודע מה בדיוק מתרחש בחזית ואף דבר קיומה האמיתי של חזית המלחמה אינו וודאי והסוף אינו‬
‫מסתמן‪ .‬ברם‪ ,‬המלחמה מספקת סיבה לטקס שתי דקות שנאה מדי יום‪ ,‬שבו מופיע האויב הנתעב על‬
‫מסך הטלוויזיה‪ ,‬בעל פנים ושם ולעומתו מופיע האח הגדול האהוב‪ ,‬המגן‪ ,‬המציל‪ .‬אין כמו מלחמה‬
‫טובה ליצור את האווירה המתאימה לשלטון‪.‬‬

‫הרודן תמיד יהיה במצב סכסוך עם השכנים‪ .‬אם לא במלחמה ממש‪ ,‬אז במלחמה קרה‪ ,‬בחשש‬
‫למלחמה או בבידוי חשש למלחמה – והעיקר לעולם לא להניח לעם לחיות בשלום‪ .‬המלחמה מציבה‬
‫בפני העם את המשימות הקשות לביצוע‪ ,‬בהנהגתו הנבונה ומלאת ההשראה של אביה ומגנה של‬
‫האומה‪ .‬המלחמה היא ההסבר לעוני ולהימצאותם של שוטרי חרש בכל קרן רחוב‪ ,‬לדיכוי הברוטאלי‬
‫של חופש הביטוי ולהגבלות מגעים עם אזרחים זרים‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬השלום עלול להביא לתסיסה בקרב ההמונים‪ ,‬שידרשו לבטל את מצב החירום‪,‬‬
‫להשקיע ברווחה ולא בצבא והמשטרה החשאית והגרוע מכל – לכונן חירויות הפרט‪ .‬המלחמה היא‬
‫הכלי השלטוני ההכרחי של הרודן‪ .‬העולם חי עם החוק הזה אלפי שנים‪ ,‬לומדים אותו בכיתה א' של‬
‫בית הספר לרודנות‪ .‬ההבנה הזו הייתה ההארה הגדולה של ג'ורג' אורוול‪ ,‬שאותה ניסח ופרסם עוד‬
‫בשנת ‪ .1949‬מאז מיליונים קראו את "‪ "1984‬ומספר בלתי ידוע של אנשים גם הבינו את תוכנו וניסו‬
‫ליישם את הנלמד מהספר למציאות הסובבת אותם‪.‬‬

‫השלטון הסובייטי השקיע מאמץ אדיר בטיפוח הדריכות התמידית בקרב העם‪ ,‬החשש והציפייה‬
‫למלחמה הבאה‪ ,‬שכביכול עלולה לפרוץ בכל רגע‪ .‬מורשת הקרב של הצבא האדום והקריאות "ומה‬
‫אם מחר המלחמה – האם אתה מוכן?" היו תלויות על הקירות בכל מקום אשר פנית אליו מבית‬
‫הספר ועד מועדון הגמלאים‪ .‬הצבא של ברה"מ היה גדול מעבר לכל הגיון‪ ,‬כי אין כמו גודלו של הצבא‬
‫כדי לשכנע את האזרח‪ ,‬שיש לו אויבים‪.‬‬

‫בצפון קוריאה ילדים מתים ברעב‪ ,‬אך השליט משקיע כסף בבניית צבא ענק ובתוכנית גרעין‪ .‬צפון‬
‫קוריאה אינה זקוקה לפצצה גרעינית‪ ,‬אך העם הקוריאני חייב לדעת‪ ,‬שמנהיגו הדגול בונה אותה‬
‫מתוך דאגה לאומה‪.‬‬

‫מוסוליני יצא למלחמה לכיבוש אלבניה ואתיופיה כדי להלהיב את הצעירים ולשאוב משם את‬
‫התואר "אימפריה" עבור ארצו‪ .‬הוא הפך את מלך איטליה ויטוריו–אמנואלה למלך אלבניה ואתיופיה‪,‬‬

‫‪7‬‬
‫מה שהמלך כלל לא רצה‪ .‬מוסוליני ניסה לכבוש את יוון פשוט כי היטלר כבש ארצות באירופה‬
‫ומוסוליני לא רצה לאבד פנים‪.‬‬

‫מאז איש לא איים על אלבניה ולמרות זאת‪ ,‬המשטר הרודני הקודם‪ ,‬שהביא ביד אחת קידמה‬
‫מסוימת לאלבניה‪ ,‬באותו זמן וביד השנייה בנה אלפי מוצבי בטון ברחבי המדינה בקרבה מיידית‬
‫לשכונות המגורים כדי להחזיק את התושבים בתחושה תמידית של הערצה ופחד‪.‬‬

‫כל הצעה לפתרון "יצירתי" חדש כדי להתפייס עם הרודן מחוויר בפני תאוותו לכסף‪ ,‬תהילה‬
‫ושלטון‪ .‬אפשרות הפיוס היא מכשול בדרכו‪ ,‬הפיוס יקעקע את אמות הסיפים של שלטונו‪ .‬הרודן‬
‫המתפרנס מעסקי המלחמה יכול לקבל בברכה שטחים או "צעדים בוני אמון" לטובתו‪ ,‬כמו שחרור‬
‫האסירים והשבויים שלו‪ ,‬אבל מזה עד הפיוס חסומה הדרך על ידי עצם המבנה של שלטונו‪.‬‬

‫מרותו בנויה על מנהיגות קשוחה‪ ,‬אסור לנתיניו לראותו מתרכך עד כדי פיוס עם האויב החיצוני‪,‬‬
‫מותר לו להגיע להפסקת אש מתוך עמדה של עליונות‪ ,‬אך הוא מוכרח להמשיך במצג איום וכוח‪.‬‬
‫אסור למקורביו לחשוד‪ ,‬שהוא הגיע לנקודת השובע בתאווה לניצחונות‪ ,‬עוצמה‪ ,‬שטחים‪ ,‬אוצרות‬
‫ועבדים סוגדים ומתרפסים‪ .‬למעשה‪ ,‬צעדי פיוס כלפי רודן גורמים לו להגביר צעדי איבה‪ ,‬על מנת‬
‫לשמור על רמת המתח המלחמתי הדרושה לו‪.‬‬

‫דווקא האיום המסכן את הרודן עשוי לגרום לו לרכך את עמדתו‪ .‬כך‪ ,‬למרות התביעות‬
‫הטריטוריאליות של סוריה כלפי טורקיה‪ ,‬תמיד היו בין שתי המדינות יחסים דיפלומטיים‪ .‬לאחר‬
‫האולטימאטום הקשוח‪ ,‬שהציבה טורקיה בפני סוריה בשנת ‪ ,1998‬הידידות בין שתי המדינות‬
‫פורחת‪ .‬אז דרשה טורקיה מסוריה הפסקה מיידית של פעולת המחתרת הכורדית מתחומה וריכזה‬
‫את כוחותיה ליד הגבול הסורי‪ .‬חפאז אסד ידע‪ ,‬שדינו של האולטימאטום הטורקי איננו כדין‬
‫האולטימאטומים הישראליים הווירטואליים ונכנע מיד‪ .‬מאז צבאות טורקיה וסוריה עורכים תמרונים‬
‫משותפים‪.‬‬

‫באופן בסיסי‪ ,‬המלכים העכשוויים של המזרח התיכון לא מתנהגים אחרת מקודמיהם המצריים‪,‬‬
‫האשוריים או הבבליים‪ :‬כל עוד יש רווח במלחמה‪ ,‬היא תימשך‪ .‬המלחמה והשלום הם אמצעים בידי‬
‫הרודן לצבירת כוח שלטוני‪ ,‬לפתרונות היצירתיים לניסוח הסכמי שלום ישנה משמעות אך ורק כל עוד‬
‫הם טובים לו והם מבוטלים מאליהם ברגע‪ ,‬שחישובי רווח והפסד שלטוני מראים לרודן מאזן לרעת‬
‫ההסכמים‪ .‬לחשוב‪ ,‬שעוד מחווה אחת כלפי ממשלו של הרודן‪ ,‬עוד שטח אדמה אחד‪ ,‬הטבה כלכלית‬
‫לנתיניו או ניסוח מלומד של ההסכם החדש עשויים לשכנע רודנים‪ ,‬לזנוח את המלחמה לטובת‬
‫השלום‪ ,‬זה כמו לחשוב‪ ,‬שבפנייה אל מצפונו של איזה ברון סמים קולומביאני‪ ,‬ניתן לשכנע אותו לזנוח‬
‫את הסחר בקוקאין לטובת הסחר בשוקולד‪.‬‬

‫הטעות הגדולה של העולם החופשי ביחסו כלפי הרודנויות היא ההתייחסות כלפי הרודנים כאל‬
‫הנציגים האותנטיים של עמיהם הנשלטים‪ .‬לכאורה‪ ,‬זה השליט שיש‪ ,‬לא תפקידנו לחנך עמים אחרים‬
‫ולהחליט בשבילם איזה שליטים יהיו להם‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬בכל המדינות הרודניות השליט איננו הנציג של עמו אלא האויב הגדול ביותר שלו‪ .‬גם הוא‬
‫רואה בעמו את אויבו הגדול‪ ,‬שמפניו יש להתגונן על ידי צבא‪ ,‬משטרה ומערכת תעמולה‪ .‬הרודן עומד‬

‫‪8‬‬
‫בראש המאפיה השלטת המנצלת את העם ניצול כלכלי ציני ואכזרי ואינה מייצגת את האינטרסים שלו‬
‫ביחסים הבינלאומיים‪.‬‬
‫כל הסיבות הטריטוריאליות‪ ,‬הדתיות‪ ,‬האתניות‪ ,‬הלאומניות והכלכליות‪ ,‬שכביכול גרמו למלחמות‪,‬‬
‫הומצאו על ידי הרודנים על מנת להסוות ולתרץ את הסיבה האמיתית היחידה למלחמה‪ ,‬היא‬
‫השאיפה לצבירת העושר והשלטון בידי הרודנים‪ .‬כדי להקל על השליט לשכנע את נתיניו לחרף את‬
‫נפשם במלחמות למען הדחליל הנפוח הרכוב על סוס או לימוזינה‪ ,‬התפתחו המושגים האזוטריים של‬
‫הכבוד המיוחד של אנשי צבא‪ ,‬תהילת הניצחון בקרב‪ ,‬הגאווה להרוג אויב בקרב‪ ,‬הכבוד למות בקרב‪,‬‬
‫מדי ייצוג מפוארים‪ ,‬דרגות‪ ,‬עיטורים‪ ,‬דגלים‪ ,‬סמלים‪ ,‬טקסים מוזרים והשפה הצבאית המיוחדת‬
‫הנספחת לכל שפה מדוברת‪.‬‬

‫כשיאסר ערפאת איים באוזני רב‪-‬אלוף אמנון שחק ללכת על פי "דרך החרב והכבוד"‪ ,‬הוא רק‬
‫השתמש בשפה‪ ,‬שהשתרשה בתודעה האנושית לאורך אלפי השנים של מלחמות‪ ,‬דו‪-‬קרבות וקטטות‬
‫רחוב – תמיד כביכול למען המטרה הנעלה‪ ,‬הכבוד‪ ,‬התהילה‪ ,‬הגאווה – אך למעשה‪ ,‬למען השליטה‬
‫של יחידים על אימפריות בין יבשתיות‪ ,‬חבלי ארצות‪ ,‬רובע בעיר‪ ,‬שוק סמים בשכונה‪ ,‬חזקה על בחורה‬
‫או הנהגה של חבורת נערים‪.‬‬

‫מלחמות רבות קיבלו בספרי ההיסטוריה תואר "מלחמות דת" כי מלכים‪ ,‬חליפים ואפיפיורים‬
‫שלחו צבאות לטבוח בבני דתות אחרות‪ ,‬כלומר "כופרים" והחיילים הסתערו על האויב כששמות‬
‫אללה‪ ,‬ישו ומריה הקדושה נישאים ברום‪.‬‬

‫אך השם הזה מטעה‪ .‬האדם הדתי‪ ,‬בין אם הוא נוצרי‪ ,‬יהודי‪ ,‬מוסלמי‪ ,‬הינדו או בודהיסט‪ ,‬המאמין‬
‫בבריאה האלוהית של העולם ובמוסר האלוהי‪ ,‬אינו הורג אנשים אחרים בגלל זווית ראייה שונה על‬
‫האלוהים אלא אם כן הוא מחונך לכך על ידי ראשי הפירמידה‪ ,‬הרודפים אחר מטרות אגוצנטריות‪,‬‬
‫שאין להם כל קשר לדת‪ .‬המלחמה היא עסק יקר‪ ,‬כשמישהו משקיע בו כסף ומאמצים‪ ,‬זה נעשה על‬
‫מנת לקבל תשועה ודרושה לכך הערכות של מדינות‪ .‬עצם השימוש שלנו במושג "מלחמת דת" נותן‬
‫מעין הכשר למלחמות‪" :‬הקהילות השונות יריבות בגלל האופן‪ ,‬שבו הן עובדות את האלוהים‪ ,‬אז זה‬
‫נגמר בטבח המוני‪ "...‬המושג הזה צריך לעבור מן העולם – אין העמים תוקפים אלה את אלה אלא‬
‫למען השליטים‪ ,‬ביזה והשתכרות מהכוח‪.‬‬

‫העם ורודנו‬

‫העם בדרך כלל אוהב את רודניו‪ ,‬לעתים קרובות אף מעבר למתחייב מהפחד בפני הזרוע‬
‫הארוכה‪ .‬מההתבוננות באירועים ההיסטוריים מסתבר‪ ,‬שקל יותר לשאוג "הידד" לכבוד הפוחלץ‬
‫היהיר המנופף בידו מעל הבמה ולציית לכל פקודתו‪ ,‬כולל הפקודה לרעוב ללחם ולמות במלחמה‬
‫מטופשת‪ ,‬מאשר לחפש את האמת‪ ,‬לקרוא ספרים‪ ,‬להאזין לדעות שונות‪ ,‬לעבד את המידע בתהליך‬
‫מחשבתי עצמאי וכל העת לעמוד בפני הצורך לבחור את הדרך ולהחליט מהו הצעד הבא‪.‬‬

‫החיים בחברה בעלת זכויות דמוקרטיות קשים‪ ,‬לפחות למי שמשתמש בזכויות אלו‪ .‬קל יותר‬
‫להיות אדם מעריץ ומציית‪ .‬עמים עתיקי יומין‪ ,‬המונים עשרות ומאות מיליוני בני אדם באירופה‪ ,‬רוסיה‬
‫וסין נפלו בפיתוי של החיים בשורות מלוכדות מאחורי המנהיג; כך גם עמי הערב בעלי המסורת‬

‫‪9‬‬
‫הארוכה של הציות להיררכיה החברתית‪ .‬אלה הארצות‪ ,‬שדמוקרטיזציה כלשהי טרם החלה בהן‪,‬‬
‫מנהיגי ערב ובעלי בריתם במערב לא השאירו לעמיהם בררה אלא לציית‪.‬‬

‫הנכונות של נתיני הרודנים להילחם עד מוות למען מטרות מדומות מעוררת השתאות‪ .‬מהעולם‬
‫הקדום ועד העת החדשה היו אנשים בעלי דעה צלולה לכאורה נשבעים אמונים לאיזה מלך‪ ,‬דוכס‪,‬‬
‫חליף או ראש שבט וששים אלי קרב כאחוזי אמוק למען "כבוד ותהילה"‪ .‬חיילים רומיים נלחמו ביניהם‬
‫כדי להכריע במחלוקת בין המנהיגים הרבים על השלטון; חיילים רוסיים היו נשבעים להילחם עד מוות‬
‫למען "אבינו הצאר" ובדרך כלל עמדו בשבועתם ובאמת מתו; איך שהחיילים הצרפתיים היו מוכנים‬
‫למות למען נפוליון לא ניתן לתאר באמצעים של פרוזה‪ .‬כן‪ ,‬לא לשכוח – כבוד ותהילה!‪ ..‬את הכבוד‬
‫האחרון נתנו להם הציפורים‪ ,‬שניקרו את עיניהם המתות הרחק מהבית והתהילה‪ ...‬לאחר מותם של‬
‫ההורים‪ ,‬האלמנות והיתומים‪ ,‬לא נותר איש לזכור אי‪-‬אלו מן השמות‪.‬‬

‫ממנהגיו של הרודן הוא לא להחזיר להם חיבה‪ ,‬הרי הם רק חומר בשבילו‪ .‬המילים הגבוהות‬
‫לשבח החייל המחרף את נפשו שומר הרודן להופעותיו הפומביות‪ .‬הם חייבים לחשוב‪ ,‬שקורבנם לא‬
‫יהיה לשווא אלא שהמולדת ממש זקוקה להם‪ ,‬והרי המולדת והשליט חד הם ומה שטוב לשליט טוב‬
‫גם למולדת‪ .‬לשליט טוב לא לספור בהקפדה יתרה את חייליו המתים אלא לצורך הערכת הכוח הנותר‬
‫לרשותו‪ .‬כשחאפז אסד הביע נכונות להקריב עשרים אלף חיילים במלחמה נגד ישראל או כאשר יאסר‬
‫ערפאת‪ ,‬הביע נכונות להקריב שלושים אלף ואף יותר‪ ,‬אם יידרש – אני מאמין‪ ,‬שדווקא כאן הם גילו‬
‫את נטיותיהם האמיתיות‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫מאמר ג'‪ :‬האינטריגה הגדולה‬
‫המלחמה במזרח התיכון כתוצאה של האינטריגה המגה‪-‬מקיאבליסטית של הרודנים‬
‫להנציח את שלטונם על ידי הנצחת המלחמה‪.‬‬

‫ההתנגדות של הערבים להתיישבות היהודית בארץ ישראל הייתה בראשית דרכה כנה ועזה‪ ,‬אם‬
‫כי מקורה כבר אז היה פחות עממי‪ ,‬אלא יזום מהחוגים השולטים בחברה הערבית ובדת המוסלמית‪.‬‬
‫הם ראו ביהודים ניסיון קולוניאלי של האירופאים השנואים לתפוס יותר אחיזה במזרח התיכון‪ .‬גם‬
‫המאמץ לסלק את הישוב העברי בשנת ‪ 1948‬נראה כן לחלוטין‪.‬‬

‫הדברים החלו להשתנות מאוחר יותר‪ .‬כמובן‪ ,‬הרטוריקה של רודני ערב בעניין הזה מאד ברורה‬
‫וחד‪-‬משמעית‪ ,‬כלומר בשפה הערבית בעד השמדת ישראל בכל תנאי ובשפה האנגלית בעד השלום‬
‫בתמורה לשטחים‪ ,‬אך מעולם הרטוריקה של שליטים‪ ,‬שלא מוסרים לאיש דין וחשבון‪ ,‬אינה מגלה את‬
‫הכוונות האמיתיות שלהם‪.‬‬

‫עבור רודני ערב השלום עם ישראל מסוכן לעצם קיום המשטר‪ ,‬אך גם בחיסול ישראל אין להם‬
‫תועלת‪ .‬היא היריב הנוח ביותר‪ ,‬שהם יכלו לאחל לעצמם‪ ,‬בלעדיה הם יצטרכו להילחם זה נגד זה‬
‫בתנאים קשים בהרבה‪ ,‬כמו שהרודנים יודעים להילחם‪ ...‬מוכרחים להבין את הכוחות הבונים את‬
‫הרודנות כדי להבין את האינטריגה המגה‪-‬מקיאווליסטית המבריקה של המזרח התיכון‪.‬‬

‫האירופאים עזבו – ומה נשאר‪?..‬‬

‫האירופאים עזבו את מזרח התיכון‪ ,‬לפחות באופן רשמי‪ .‬הרעיונות האירופיים החדשים של חופש‬
‫דעה‪ ,‬ממשלה נבחרת ושיוויון בפני החוק לא נשארו אחריהם על הרציף‪ .‬נשארו העריצים המקומיים‪,‬‬
‫שדרכם המשיכו לשלוט השליטים הזרים‪ ,‬הם הפכו את כל סיפור השחרור מהעול הקולוניאלי לאחד‬
‫הבלופים הגדולים בהיסטוריה‪ ,‬לתועלת הכלכלית המרובה של כל הצדדים‪ ,‬למעט האוכלוסייה‪.‬‬

‫הערבים לא פיתחו מסורת דמוקרטית משל עצמם ומצאו את עצמם תקועים עם המשטרים דגם‬
‫ימי הביניים‪ .‬במקום השליטים האנגליים והצרפתיים‪ ,‬זכו כל תושביו הערבים של המזרח התיכון לקבל‬
‫רודנים צמאי דם‪ ,‬שלטון וכסף מהתוצרת המקומית‪ .‬הדבר מילא את לבבותיהם בגאווה לאומית‪,‬‬
‫שהשליטים ידעו לתעל לכיוונים הרצויים להם‪.‬‬

‫בורות ההמון‪ ,‬הגאווה הלאומית‪ ,‬השנאה לאויב החיצוני וההערצה למנהיג מגן העם – אלה‬
‫המרכיבים ההכרחיים‪ ,‬השזורים זה בזה של עמוד התווך האחד המחזיק את השלטון‪ .‬כך בספריו של‬
‫ג'ורג' אורוול‪ ,‬כך בכל מדינות הרודנות‪.‬‬

‫כדי לקיים את המרכיבים האלה‪ ,‬על הרודן להמציא ולתת להמונים מטרה‪ .‬היא חייבת להיות‬
‫מנוסחת בסיסמה קצרה‪ ,‬ברורה וקליטה עבור השכל הלא‪-‬מפותח של האנשים‪ ,‬שהשכלה נאותה‬
‫ופיתוח הרגלים דמוקרטיים נשללו מהם‪ .‬היא צריכה לעורר בדמיונם את חזונו של המנהיג הדוהר על‬

‫‪11‬‬
‫סוס לבן עם חרב שלופה אלי גדול הניצחונות‪ .‬היא צריכה להעניק תחושה של שליחות היסטורית‬
‫מהולה בלהט דתי ולעורר גאווה‪.‬‬

‫המטרה "לזרוק את היהודים לים" היתה בעלת התאמה מושלמת לכל הדרישות‪ .‬העם‬
‫"הפלשתינאי" החל לקבל רטרואקטיבית שורשים עמוקים‪ ,‬שלא היו לו קודם לכן‪ ,‬היסטוריה חדשה‬
‫ולאומיות מתפתחת‪.‬‬

‫יצירת "הבעיה הפלשתינאית"‬

‫ללא רודני ערב והתמיכה בהם על ידי מדינות הגוש הסובייטי‪" ,‬הבעיה הפלשתינאית" לא הייתה‬
‫קיימת לאורך הדורות‪ .‬האנשים האלה‪ ,‬רובם מהגרים ובני מהגרים ממדינות ערב שונות היו יכולים‬
‫להיקלט במדינות מוצאם ולקבל בחזרה את האזרחות והלאומיות שלהם ולהשתקם במהרה‪ ,‬אבל אז‬
‫לשליטי ערב לא היה הפצע המוגלתי הזה‪ ,‬שהוא כל כך מועיל לעסקים‪.‬‬

‫יש מאין‪ ,‬תוך שנים מעטות‪ ,‬נוצר עם וירטואלי חדש‪ ,‬שהדבק המחזיק אותו יחד בפורמציה אתנית‬
‫אחת היא המלחמה בישראל‪ .‬זו הייתה ההמצאה הגאונית של המזרח התיכון‪ ,‬הבסיס הנרטיבי המוצק‬
‫לפיתוח התשתית המיתולוגית למלחמת המזרח התיכון נגד היהודים‪.‬‬

‫כך נוצרה טרגדיה איומה של מיליוני בני‪-‬אדם‪ ,‬שאיבדו בכוח את הלאומיות והאזרחות שלהם‬
‫ומאז ועד היום הם מוחזקים ערובה לשחיתויות הרודנים ובני‪-‬בריתם בישראל‪ ,‬אירופה‪ ,‬רוסיה‬
‫ואמריקה‪.‬‬

‫אין עוד אוכלוסייה בעולם‪ ,‬שכל קיומה המיועד לה על ידי אחרים‪ ,‬הוא חימום מצב המלחמה‪ .‬זאת‬
‫אוכלוסייה ללא עבר‪ ,‬ללא הווה וללא עתיד‪ ,‬הנתונה לשטיפת מוח אכזרית‪ ,‬גורלה אינו מעניין איש‪,‬‬
‫היא נתונה לחסדיהם של אויביה הגדולים בפועל‪ :‬שליטי המדינות והמשת"פים הצבועים של הרודנים‪:‬‬
‫אנשי "מחנה השלום"‪.‬‬

‫קשה להאמין‪ ,‬ששליטי ערב ויתרו על כל היתרונות‪ ,‬שבשלום עם היהודים‪ ,‬לטובת הדאגה‬
‫והסולידאריות עם "העם הפלשתינאי הכבוש"‪ .‬השליטים האלה בעצמם רדו והרגו בהם הרבה יותר‬
‫מאשר מדינת ישראל אי‪-‬פעם הייתה יכולה לרדות ולהרוג בהם‪.‬‬

‫בכל הזמנים‪ ,‬המאבק של שליטי ערב נגד ישראל נע על שני פסים מקבילים‪ :‬ההמונים לחמו למען‬
‫"שיחרר פלשתין" וההנהגה נלחמה למען יותר כוח שלטוני וכסף‪ .‬המאבק הזה יותר ויותר קיבל אופי‬
‫של מלחמה תמידית‪ ,‬שאין לא סוף לא בכניעה‪ ,‬לא בניצחון ולא בברית שלום‪ ,‬במקרה הפחות גרוע‪,‬‬
‫שביתת נשק ומלחמה קרה‪.‬‬

‫הכישלון מתמשך‪ ,‬התיאוריה נשמכת‬

‫הולדתן של "תוכניות השלום" על בסיס עקרונות "שטחים‪-‬תמורת‪-‬שלום" ניתן לציין כנראה בשנת‬
‫‪ ,1922‬עת ניסתה הממלכה הבריטית לקבל שלום על ידי חלוקת הארץ המנדטורית‪ .‬כדי לפייס את‬
‫זעם הערבים בגין ההגירה היהודית לארץ‪-‬ישראל וכדי להוקיר אותם על שיתוף הפעולה נגד טורקיה‬

‫‪12‬‬
‫במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬חולקה הארץ המיועדת להקמת הבית הלאומי של היהודים ועל ‪72%‬‬
‫ממנה הוקמה מדינה ערבית‪.‬‬

‫זאת ההיסטוריה המתומצתת של הקמת ממלכת עבר‪-‬הירדן‪ .‬מאוחר יותר שונה שמה לירדן ללא‬
‫"עבר"‪ ,‬היא השתלבה יפה מאד במרחבים הגיאוגראפי והפוליטי ובחלוף הזמן נראה זה טבעי בעיני‬
‫העולם ואיש אינו שואל איך זה צמחה לה לפתע באמצע המזרח התיכון מדינה ערבית בעלת שם‬
‫עברי כה מובהק וחי בה עם ושמו "ירדנים"‪ .‬במזרח התיכון לא נהוג לתת מענה לשאלות הטורדות את‬
‫מנוחת הרודנים ויש לשאלות אלה תאריך תפוגת תוקף‪ ,‬כשהעלאתן הופכת לחוסר נימוס‪.‬‬

‫אז‪ ,‬בימי וינסטון צ'ר'ציל‪ ,‬קיוו הבריטים לרצות את הערבים – הערבים שם‪ ,‬היהודים כאן‪ ,‬נהר‬
‫הירדן באמצע ושלום בה למזרח התיכון‪ .‬במקום השלום פרץ הטרור הערבי במאורעות‪ ,‬שכונו "המרד‬
‫הערבי הגדול"; מאז תיאוריה "שטחים תמורת" מנתה מעל שמונים שנות כשלון נוספות‪.‬‬

‫המלחמה במזרח התיכון מאופיינת במגוון רחב של תוכניות החלוקה‪ ,‬האמורות כביכול "ליישב‬
‫את הסכסוך"‪ .‬בשנת ‪ 1937‬הייתה זו ועדה בריטית בראשות הלורד פיל‪ ,‬אשר הציעה תוכנית חלוקה‬
‫המשאירה למדינה היהודית שני טלאים מיקרוסקופיים‪ .‬היהודים לא הסכימו כי לא קיבלו כמעט כלום‪,‬‬
‫הערבים‪ ,‬שקיבלו כמעט הכול לא הסכימו לנוכחות יהודית כלשהי‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1947‬ארגון האו"ם המליט תוכנית חלוקה מגוחכת משלו‪ ,‬המזכירה פיצה משפחתית‬
‫מחולקת למשולשים עקומים‪ :‬חלק ליהודים וחלק לערבים ושלטון בינלאומי בירושלים‪ .‬היהודים‬
‫הסכימו‪ ,‬הערבים דחו‪ .‬על פי עדותו של עו"ד יהודי‪-‬אמריקאי אלן דרשוביץ‪ ,‬שלום‪-‬תמורתניק אף הוא‪,‬‬
‫סטודנטים בעלי דעות ביקורתיות כלפי ישראל‪ ,‬שהוא הופיע בפניהם באוניברסיטאות בארה"ב‪ ,‬מעולם‬
‫לא שמעו על התוכנית הזאת ולא הייתה ידועה להם העובדה‪ ,‬שהיהודים הסכימו לתוכנית החלוקה‬
‫והערבים דחו אותה‪.‬‬

‫כמובן‪ ,‬רק עובדת ההסכמה היהודית לוותר על השטח מוסיפה להם נקודות בדעת קהל‪ ,‬אחרת‬
‫מיד תעלה התמיהה שמא בן‪-‬אדם נשך כלב‪ ...‬השאלה של אמיתות הקשר בין השטח למלחמה לא‬
‫נדונה גם על ידי דרשוביץ‪ ,‬אלא הועלתה לדרגת חוק יסוד של החיים והסטודנטים עדיין לא אוהבים‬
‫אותנו בגלל תאוותנו הבלתי מרוסנת למקרקעין‪.‬‬

‫אלה המתאהבים בסיסמאות לא מתייאשים ממכשלה פחותת ערך בעיניהם‪ ,‬כמו כשלון חרוץ‬
‫במבחן התוצאה‪ .‬הניסיונות הבלתי נלאים ליישב את הבעיה באמצעות תרגילים גיאוגראפיים נמשכו‪.‬‬
‫קודם כל הייתה ההמתנה להצעות שלום ישירות ממדינות ערב לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬שזכתה‬
‫לכינוי "מחכים לטלפון ממלך חוסיין"‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1979‬היה הסכם השלום עם מצרים בתמורה לוויתור ישראלי על חצי‪-‬האי סיני‪ .‬נכון‬
‫לעכשיו‪ ,‬הוביל ההסכם למלחמה הקרה‪ ,‬שמנהלת מצרים נגד ישראל בתעמולה פנימית ובכל במה‬
‫בינלאומית ומלחמה החמה‪ ,‬שמנהלת מצרים נגד ישראל באמצעות התמיכה בטרור "הפלשתינאי" וגם‬
‫ההכנות למלחמה גדולה יותר בעיצומן‪ .‬ישראל מדברת עם המצרים בדחילו ורחימו ומתחננת לשמור‬
‫על כל פרור של "שלום" איתה‪.‬‬

‫כמעט כל נשיא ושר חוץ של ארה"ב חולם להירשם בהיסטוריה כמי שהביא לשלום במזרח‬
‫התיכון‪ .‬לאחר שכל תוכניותיהם הקודמות‪ ,‬שנקראו על שמם )שר החוץ רוג'רס‪ ,‬הנשיא רייגן‪ ,‬הנשיא‬

‫‪13‬‬
‫קלינטון כו'( נכשלו ועובי שכבת האבק על דפיהן כעובי חגורת נפץ ממוצעת‪ ,‬פרסם הנישא בוש את‬
‫התוכנית המעודכנת ביותר‪ ,‬היא "מפת הדרכים"‪.‬‬

‫כולן נראות כרצף גרסאות של תוכנת מחשב‪ ,‬שהחברה היצרנית מחדשת אותה מדי שנה‪ ,‬ללא‬
‫הצלחה להוציא לשוק גרסה עובדת ויציבה‪ .‬כל גרסאות התוכנה "שלום במזרח התיכון" עד כה‬
‫נושאות תקלה יסודית אחת‪ :‬הן מתייחסות לשאלת הבעלות על שטחי יש"ע‪ ,‬רמת הגולן ומזרח‬
‫ירושלים את המשמעות‪ ,‬שאין ולא הייתה לה‪ :‬כאילו בשטחים האלה הסיבה למלחמה והמפתח‬
‫לסיומה‪ .‬לכולן הסיכוי לסיים את המלחמה פחות מהסיכוי לזכות לבד בפרס ראשון בלוטו עשרה‬
‫שבועות ברציפות‪.‬‬

‫דמוקרטיה כשק איגרוף‬

‫היום קשה לדבר על הדמוקרטיה הישראלית‪ ,‬בעידן תזוזתה לכיוון האורווליאני‪ ,‬אך לפחות עד‬
‫היום‪ ,‬ישראל המפותחת ובעלת שלטון נבחר‪ ,‬הייתה תקועה להם כעצם בגרון בגלל החשש לחלחול‬
‫הרעיונות הדמוקרטיים אל תוך החברה הערבית‪ .‬לכן שליטי ערב עושים את הכול כדי למנוע מגע‬
‫ישיר בין אזרחיהם לבין אזרחי ישראל‪ .‬לכן החלום של "ההשתלבות במרחב" הוא חלום בלהות‪ ,‬כי רק‬
‫לישראל הנשלטת בשיטות סוריות ומצריות יכולה )אולי!( להינתן האפשרות להשתלב במרחב הזה‪.‬‬

‫מצד שני‪ ,‬ישראל היא מתת השמיים‪ ,‬שק אגרוף תמידי‪ ,‬סיבה מצוינת למצב החירום הנחוץ להם‬
‫בתוך החברה הערבית‪ ,‬הרגל התומכת בכיסאותיהם של כל השליטים מסביב‪ .‬לכן אפילו הסכם‬
‫השלום עם מצרים הביא לא יותר ממלחמה קרה‪ .‬שלום חם עם ישראל יזיק לשלטונם‪ ,‬כך גם הניצחון‬
‫המוחלט עליה‪.‬‬

‫ישראל נמצאת בצומת חשובה של נתיבי המסחר בנפט‪ ,‬נשק‪ ,‬סמים‪ ,‬אמביציות שלטוניות וכל מה‬
‫שהשלטון מביא‪ .‬מצב החרום‪ ,‬שהוא לחם חוקם של הרודנים תלוי במידה רבה בקיום מלחמת‬
‫"שחרור פלשתין" – לא בהפסקתה בשום צורה‪ ,‬אף לא בדרך הניצחון! במזרח התיכון מעוניינים‬
‫בקיום ישראל‪ :‬קטנה‪ ,‬חבוטה ומושפלת‪ ,‬מגירה דם מדי יום‪ ,‬ישראל כזו‪ ,‬שהמלחמה בה לא תגבה‬
‫מהם השקעה רבה מדי‪ ,‬אך תניב רווחים נאים‪.‬‬

‫שלום בין מדינה רודנית לבין מדינה בעלת שלטון נבחר אפשרי רק כאשר מדובר בזוגות כמו‬
‫עיראק )הקודמת( וצרפת או סעודיה וארה"ב‪ :‬הרודן מחפש תומך ומגן והמדינה החופשית היא‬
‫המעצמה המחפשת מענה לאינטרסים האסטרטגיים שלה והזדמנויות עסקיות לקונצרנים של נפט או‬
‫בננות‪ .‬הרודן מקבל כסף ומכוניות פאר ומלמד את עמו‪ ,‬שהמערב הוא השטן‪ ,‬בעלי המניות במערב‬
‫מקבלים הרבה מאד כסף ומזלזלים בילידים המקומיים‪.‬‬

‫החלום של היחסים בין ישראל לבין העולם הערבי‪ ,‬על פי המתכונת המשתקפת בתעמולת‬
‫"מחנה השלום"‪ ,‬כלומר השתלבות ישראל במרחב‪ ,‬אינו ניתן למימוש‪ ,‬כל עוד העולם הערבי נשלט על‬
‫ידי אסדים ומובראכים ויהיה ניתן למימוש עם הדמוקרטיזציה בעולם הערבי‪ ,‬אינשאללה‪ ,‬בדור מן‬
‫הדורות‪.‬‬

‫‪14‬‬
‫עם חתימת הסכם אוסלו וכניסת אש"ף לעזה ויריחו‪ ,‬הכריז אבי ההסכם שמעון פרס‪ ,‬כי בקרוב‬
‫תקום בעזה "סינגפור מזרח תיכונית"‪ .‬רעיון מצוין‪ ,‬סינגפור זה פיתוח כלכלי‪ ,‬רמת החיים הגבוהה‬
‫לאוכלוסיה‪ ,‬קשרים עם כל העולם‪ ,‬התיאבון לזכויות הפרט‪ ...‬רק זה היה חסר ליאסר ערפאת‪ ,‬אחמד‬
‫יאסין וחוסני מובארכ!‬

‫במקום סינגפור‪ ,‬במהרה הייתה עזה לקאבול‪ .‬יש המאשימים בכך ישוב יהודי קטן בשם נצרים‬
‫הנמצא בקרבת המקום – תרוץ עלוב שבעלובים‪ .‬סינגפור הייתה בולעת ומשלבת את נצרים בתוכה‪,‬‬
‫היא לא קמה כי ערפאת ומובראכ דחו בבוז את הרעיון‪ ,‬שיצטרכו לעמוד לבחירות חופשיות ואמיתיות‬
‫מדי ארבע שנים‪.‬‬

‫נכון להיום‪ ,‬מדינת ישראל‪ ,‬עם כל הבעיות הכלכליות הקשות שלה‪ ,‬היא מעצמה כלכלית ביחס‬
‫לכל מדינה ערבית אחרת; כל השחיתות בצמרת‪ ,‬כל הפרות זכויות האדם‪ ,‬כל הפגמים הקשים‬
‫במערכת אכיפת החוק והמשפט בישראל‪ ,‬הם בדיחה לעומת המתרחש בעולם הערבי הרודני‪ .‬בסיכום‬
‫הכללי‪ ,‬מדינת ישראל היא עדיין גן עדן עלי אדמות לעומת כל אחת מהמדינות הסובבות אותה‪.‬‬

‫מדינת ישראל קמה‪ ,‬כשמדינות ערב קיבלו עצמאות מאירופה‪ .‬מאז ישראל דואגת לפיתוח‬
‫הכלכלי שלה‪ ,‬בזכות חירויות הפרט הקיימות בה‪ ,‬ולו חלקית‪ .‬הממשלות במדינות הערב‪ ,‬כדי לנער‬
‫מעצמם את האחריות‪ ,‬מקטרות שהצלבנים האירופיים והציוניים לא נתנו להם להתפתח‪ .‬השיטה‬
‫הרודנית איננה יעילה כלכלית‪ ,‬היא איננה מסוגלת ואיננה מעוניינת לספק רמת חיים סבירה‬
‫לאוכלוסייה‪ .‬אם המוני הערבים יבינו את העובדות האלו‪ ,‬תהיה זו סכנה קיומית עבור השליטים‪.‬‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬ישראל היא המדינה הראשונה במזרח התיכון‪ ,‬אשר מימשה או לפחות נתנה סיכוי‬
‫למימוש בתחומה‪ ,‬של זכויות האזרח לערבים מן השורה‪ ,‬לא רק לאנשי שלטון‪ .‬בכך היא סתמה את‬
‫הגולל על הסיכוי ליחסים טובים עם המדינות השכנות‪.‬‬

‫ישראל הציעה פיתוח כלכלי לכלל אוכלוסיית הערב‪ ,‬חינוך‪ ,‬מחקר מדעי וחירויות הפרט –‬
‫הרודנים השכנים דוחים אותה לא למרות אלא בגלל זה‪ .‬הפיתוח הכלכלי וההשכלה לצעירים – אלה‬
‫ההפררוגטיבות הבלעדיות של השליטים ומקורביהם‪ ,‬ייעודם של עמיהם להיות חיילים עניים‪ ,‬בורים‪,‬‬
‫ממושמעים וכנועים‪ .‬אסור להם לדעת‪ ,‬שהחיים בישראל טובים‪ ,‬שגם החיים של הערבים בישראל‬
‫טובים משל הערבים בסוריה ומצרים‪.‬‬

‫החלפת שיטת הממשל בארצות ערב משיטת הפיכות הארמון לחופש המידע והמצפון ובחירות‬
‫חופשיות הייתה מביאה למצב‪ ,‬בו השלום בין ישראל לאותן מדינות היה נכרת כדבר מובן מאליו‪ ,‬גם‬
‫הפתרון לרמת הגולן ויש"ע היה נולד לידה טבעית וקלה לשביעות רצון של כולם‪ .‬מהר מאד היה‬
‫מסתבר‪ ,‬שלא האסלאם ולא הלאומנות הפאן‪-‬ערבית אינם עוד לרועץ‪.‬‬

‫בדיוק לזה מתנגד "מחנה השלום"‪ ,‬הוא אינו חותר לחירויות הפרט אלא תומך ברודנים‪ .‬שלום‬
‫כתוצאה מדמוקרטיזציה רחבה במזרח התיכון היה חושף את הסיסמאות הנבובות מסוג "שלום‬
‫תמורת זה וזה‪ "...‬בכל עליבותן‪ ,‬שוחט את כל ציפורי הנפש והפרות הקדושות והגרוע מכל – מסגיר‬
‫את השחיתויות של "הבחורים הטובים"‪ .‬לכן‪ ,‬כעת עתיד הדמוקרטיה בישראל לוט בערפל‬
‫והדמוקרטיזציה במדינות הערב נראית רחוקה מאד‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫מאמר ד'‪ :‬הראיס‬
‫מנהיגותו של יאסר ערפאת נולדה על מנת להגשים את האינטריגה להנצחת‬
‫המלחמה ברמה אופרטיבית‪ ,‬אך הוא עצמו לא הסתפק בכך‪.‬‬

‫שנות השישים והשבעים של המאה העשרים היו שנות ההתפשטות המואצת של העכביש האדום‬
‫ממתחם הקרמלין אל העולם כולו‪ .‬כיבושו של העולם בדרך להפיכתו לגן‪-‬העדן הקומוניסטי והגיהינום‬
‫של הפרולטריון המאוחד נעשה על ידי שיתוף הפעולה עם הרודנים המקומיים‪ .‬חלקם היו כבר‬
‫בשלטון‪ ,‬חלקם היו מוכנים לעשות הכול כדי להגיע לשם‪ .‬אלה‪ ,‬שהיו המושחתים והממושמעים ביותר‬
‫נבחרו לשמש בתפקיד "מנהיגים מרקסיסטיים משחררי האיכרים והפועלים"‪ .‬ארה"ב לא הצליחה‬
‫להמציא שיטה טובה יותר להתנגד אלא להיכנס לאותו משחק ולבצע דבר דומה מהצד שלה‪ .‬לרודני‬
‫הארצות הנידחות באה עדנה‪ ,‬כשיכלו לבחור להם "אבא" כלבבם מתוך ההיצע העשיר‪ :‬רוסיה או‬
‫אמריקה‪.‬‬

‫בדומה לתנועות "שיחרר לאומי" אחרות בארצות אסיה‪ ,‬אפריקה ודרום אמריקה‪ ,‬בדומה‬
‫לממשלות בובות של ארצות "הדמוקרטיה העממית" במזרח אירופה ובדומה למפלגות קומוניסטיות‬
‫ותנועות "שלום ופירוק הנשק" בארצות המערב‪ ,‬גם אש"ף היה פרי הברית הטמאה בין הרודנים‬
‫הסובייטיים לבין משתפי הפעולה המקומיים‪.‬‬

‫בתי החולים הסובייטיים )לא אלה של אנשי קרמלין‪ ,‬אלה שהיו מיועדים לעמלים המשוחררים(‬
‫סבלו מצפיפות יתר ומחסור תמידי בתרופות בסיסיות‪ .‬מימדי תמותת התינוקות נודעו לציבור רק‬
‫לאחר נפילת המשטר הסובייטי‪ ,‬היא הייתה ברמה הדומה לזו שבבוליביה‪ .‬בבתי הספר ניהלו רשימות‬
‫המתנה לרכישת ספרי לימוד‪ ,‬שלא היה די נייר להדפיסם‪.‬‬

‫באותה עת הייתה ברה"מ מפזרת כספים ברחבי העולם לתמיכה בתנועות‪ ,‬מפלגות‪ ,‬עיתונים‪,‬‬
‫אומנים ואפילו מדינות שלמות‪ .‬קובה של פידל קסטרו החזיקה מעמד אך ורק הודות לעירויים מהקופה‬
‫הסובייטית‪ .‬יאסר ערפאת לבדו היה מקבל במזומן‪ ,‬בנוסף לכל השאר‪ ,‬מתאיים אלף דולר מדי חודש‪.‬‬
‫זאת הייתה השקעתם של זקני קרמלין באחיזתם האסטרטגית מול המערב‪ ,‬כחלק משאיפתם לשלוט‬
‫בעמים‪ ,‬אוצרות טבע‪ ,‬נתיבים ומאחזים אסטרטגיים לקראת מלחמת עולם החמה הבאה‪.‬‬

‫יאן פצ'פה שימש בעידן מסך הברזל בתפקיד ראש השירותים החשאיים של רומניה והיה קבלן‬
‫משנה של ברה"מ בהפיכתו של ערפאת למנהיג לאומי "פלשתינאי" אותנטי‪ .‬על פי עדותו יאסר‬
‫ערפאת נולד במצרים‪ ,‬למד הנדסה בקהיר ונתפס למרקסיזם‪ .‬כאחד הצעירים‪ ,‬שהביון הסובייטי היה‬
‫מביא לברה"מ לצורך הכשרה ואימונים‪ ,‬גם הוא הגיע לשם ונבחר לשמש לסובייטים זוג ידיים‬
‫ביצועיות במדיניות חרחור המלחמה שלהם במזרח התיכון‪ .‬מסמכיו המצריים של ערפאת הושמדו‪,‬‬
‫הוא הפך להיות "פלשתינאי" יליד ירושלים )לפעמים הוא נולד בעזה( והועמד בראש התנועה לשחרור‬
‫לאומי‪.‬‬

‫ערפאת העריך מהר את גודל האוצר‪ ,‬שהוא מחזיק בידו‪ .‬הוא לא היה צריך להמציא שום דבר‬
‫מחדש‪ .‬הטרור הערבי נגד היהודים היה קיים לפניו‪ .‬המתנדבים לנסות ולהרוויח דבר‪-‬מה מהמלחמה‬

‫‪16‬‬
‫נגד היהודים מעולם לא היו חסרים‪ ,‬כמו שלא היו חסרים חיילים נאמנים המוכנים למות למען המטרה‬
‫הקדושה כל כך‪ .‬השיטה של העמדת אידיאולוגיה לשירות ההון והשלטון פעלה במזרח התיכון וגם‬
‫מחוצה לו‪ .‬כל מה שהיה צריך לעשות‪ ,‬זה להיות תלמיד טוב‪ ,‬ליישם את הנלמד ולשרת את אדוניו‪.‬‬

‫בעזרת המשטרות החשאיות‪ :‬הקג"ב הסובייטי‪" ,‬שטאזי" המזרח‪-‬גרמני ו"סקוריטטה" הרומני‪,‬‬

‫הוא בנה כנופיה למופת‪ .‬המבנה כלל תשתית אידיאולוגית‪ ,‬שלוחה פוליטית וארגון צבאי‪ .‬החיילים לא‬
‫היו חסרים‪ :‬בארצות הערב הוחזקו "פליטי פלשתין" במחנות עלובים ללא זכויות ותקווה לעתיד‪ ,‬זולת‬
‫התקווה להיות חייל בשירות "המהפכה הפלשתינאית"‪ .‬הם הוכנו במקצועיות לספק בשר תותחים‬
‫שתוף מוח עד טמטום לסור למשמעותו של המנהיג ודרכו – למשמעתם של שליטי ערב וברה"מ‪.‬‬

‫מכאן הייתה הדרך קצרה לביצוע חלטורות קטנות‪ ,‬שיש להן הגדרות ברורות בספרי החוק‬
‫הפלילי והן מכניסות כסף רב לסנדקים למיניהם‪ .‬הסובייטים מעולם לא התנגדו למעשי הקונדס‬
‫הקטנים האלה של נתיניהם‪ .‬הם המשיכו לתמוך בערפאת בתמורה לשירותיו לקיים מתח מלחמתי‬
‫במזרח התיכון‪ .‬רונן ברגמן חושף בספרו "והרשות נתונה"‪ ,‬שההון הנצבר בדרך הפשע‪ ,‬השקיע‬
‫ערפאת בעסקים חוקיים‪ ,‬למשל במניות "מרצדס"‪ .‬מוצרי החברה הזאת מאד פופולאריים בישראל‪,‬‬
‫שבדרך זאת גם היא הכניסה כסף לארנקו חסר התחתית של ערפאת‪.‬‬

‫תמיד הקפיד להרשים את אוהדיו‪ .‬פיתח מיתוסים אודות עצמו‪ :‬איננו מתגלח‪ ,‬כי כל זמנו מוקדש‬
‫למהפכה‪ ,‬אין לו אישה כי הוא נשוי למהפכה‪ ...‬חייו הם הזדהות מוחלטת עם "העם הפלשתיני"‪ ,‬הוא‬
‫ההתגלמות החיה והסמל של פלשתין‪ ,‬המהפכה – זה הוא‪ ,‬בבואה נלעגת של ז'וזפה גרבלידי‪.‬‬

‫פרטי לבוש‪ ,‬משקפי שמש – הכול היה חשוב‪ ,‬כמו המדים‪ ,‬הסיגר והזקן של פידל קסטרו‪ .‬ידע‬
‫ללמוד מאחרים‪ .‬מהווייטנמים למד את המושג "תורת השלבים" והציג אותו לאנשיו בוועידת אש"ף‬
‫בשנת ‪ .1974‬לא נשחרר את פלשתין כולה במכה אחת‪ ,‬קודם את הגדה המערבית ואת רצועת עזה‪,‬‬
‫אחר כך את כל השאר‪ .‬מנהיג מהפיכה חייב לדעת מתי עליו להיות נוקשה ומתי גמיש ופרגמאטי‪.‬‬

‫היו לו גם כישלונות ומפלות‪ .‬בשנת ‪ 1966‬רצח מספר קצינים בסוריה וזרקו אותו משם‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1970‬ניסה להפיל את מלך חוסיין וכנקמה טבחו הירדנים באנשיו במחנות הפליטים כמו בזבובים‬
‫והוא עצמו עם שארית פליטה גורש ללבנון‪ .‬ארץ עשירה זו הפכה באותן שנים‪ ,‬שארחה את ערפאת‬
‫וכנופייתו לארץ מסוכסכת וחרבה‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1982‬ישראל גרשה אותו משם לתוניס‪ .‬בטרם יצא מביירות‪ ,‬חמק פעם אחרי פעם‬
‫מהפצצות הישראליות‪ .‬כשצלף ישראלי נעל כוונת רובהו על ראשו של ערפאת‪ ,‬היה זה הרמטכ"ל‬
‫רפאל איתן‪ ,‬שלא נתן את אישור הירי כדי לא להפר הבטחה ישראלית לא לפגוע בנסוגים מביירות‪.‬‬

‫תמיד ידע ליפול על ארבע ולקום ולהמשיך‪ .‬אפילו מתאונת מטוס יצא חי‪ .‬שומרי ראשו ריפדו אותו‬
‫בכל חפץ רך‪ ,‬שמצאו במטוס ברגעים לפני ההתרסקות‪ .‬הם נהרגו כולם והוא שוב שרד‪...‬‬

‫עם השנים נעשה מתוחכם יותר ויותר‪ .‬הקפיד להחזיק גבוה את מורל אנשיו על ידי ביטויים כגון‬
‫"האישה הפלשתינאית היא הנשק הביולוגי שלנו" או "היהודים הם סחי כלבים" – המשפטים‪ ,‬שמעולם‬
‫לא התנצל עליהם‪ ,‬גם לא בפני שותפיו היהודים אורי אבנרי‪ ,‬יצחק רבין או שמעון פרס‪ .‬הם גם מעולם‬
‫לא ביקשו ממנו להתנצל‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫בדצמבר ‪ 1988‬קיים ועידת אש"ף באלג'יר שבמהלכה בוצע תרגיל מבריק‪ :‬הוועידה קיבלה את‬
‫"מגילת העצמאות הפלשתינית"‪ ,‬אך בכל כלי התקשרות בעולם הופצה ידיעה כוזבת כאילו התקבלה‬
‫ההכרה בהחלטות ‪ 242‬ו‪ 338-‬של האו"ם – דבר שלא היה ולא נברא‪ .‬מאז‪ ,‬לא משנה מה ערפאת‬
‫עשה בפועל‪ ,‬דבקה בו התווית של "מתון"‪] .‬אודות התרמית ראה מאמר "העוקץ אלג'יר‪ "88-‬באתר‬
‫המחבר[‪.‬‬

‫חודש לאחר מכן‪ ,‬במסיבת עיתונאים בשוויץ‪ ,‬עשה קולות של כאילו גינו לטרור וזכה בהכרה‬
‫האמריקנית‪ .‬תיכף לאחר מכן הכריז במסיבת עיתונאים אחרת‪ ,‬שמדינת ישראל הינה תוצאה של‬
‫מלחמת העולם השנייה כמו חומת ברלין ועליה להיעלם כמו חומת ברלין‪.‬‬

‫כדי לחזק את דבריו גם שלח לישראל חוליית מחבלים נוספת‪ .‬ככה‪ ,‬רק להזכיר לכולם‪ ,‬שהערפל‬
‫הוא סמיך והכדור הוא עגול ולכל מטבע ישנם שני צדדים לפחות‪ ,‬במיוחד למטבע הנופל לכיסו‪.‬‬
‫המחבלים נסעו בדרך הים‪ ,‬נחתו בחוף ניצנים ונלכדו‪ .‬ערפאת נשאר בווילה בתוניס‪ ,‬להנהיג את‬
‫המהפכה ולספור את הכסף‪.‬‬

‫"עידן חדש" בא‬

‫שנות התשעים תפסו את ערפאת בשפל עסקי לאחר התמוטטותו של הגב הסובייטי וגלגל‬
‫ההצלה‪ ,‬שהטילה אליו ממשלת ישראל בדמות הסכמי אוסלו התקבל בברכה‪ .‬ערפאת קיבל לידיו את‬
‫האוכלוסייה של ערביי יש"ע‪ ,‬שיוכל להתעלל בהם‪ ,‬לרדות בהם‪ ,‬לשדוד אותם‪ ,‬לאמלל את חייהם‪,‬‬
‫לגרום להם למות במלחמה‪ ,‬שלא הייתה מתרחשת לולא תאוותו לכסף‪ ,‬תהילה ושלטון; לאחר מכן‬
‫להאשים את ישראל‪ ,‬לקבל מכל העולם סיוע לצורך שיקום‪ ,‬לגנוב מזה כאוות נפשו וכן הלאה‪.‬‬

‫המצב של לא ממש מלחמה אך גם לא שלום‪ ,‬יוצר הזדמנות עסקית מצוינת לכל מי שיודע לדוג‬
‫דגים שמנים במים עכורים מדם‪ .‬עם כניסתו ליש"ע‪ ,‬הקים ערפאת מונופולים לייבוא כל המצרכים‬
‫החיוניים‪ ,‬כמו מלט‪ ,‬ברזל‪ ,‬דלק‪ ,‬קמח‪ ,‬מספוא לכבשים וכד'‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬המחירים‪ ,‬שנאלצו לשלם‬
‫הערבים עבור המוצרים האלה נסקו‪ .‬המונופולים חולקו בין מקורבי ערפאת ונוצר שיתוף פעולה עם‬
‫אנשי עסקים מושחתים מהצד הישראלי‪ .‬רונן ברגמן‪ ,‬בספרו המוזכר קודם‪ ,‬מנתח לעומק את הקשרים‬
‫האלה‪.‬‬

‫בנובמבר ‪ ,2003‬הגיעו אלינו שלוש ידיעות מרעישות מכיוון "מוקטעה"‪ .‬הראשונה בישרה לנו‪,‬‬
‫שהראיס גנב מקופת הרשות הנתונה למרותו ‪ 800‬מליון דולר נוספים וכל מה העביר הקמצן מתוך זה‬
‫אל פרודתו החד‪-‬הורית בפריז‪ ,‬היו רק מאה אלף פרורים ירוקים מדי חודש‪.‬‬

‫רונן ברגמן העלה מהמסמכים‪ ,‬שנתפסו במוקטעה על ידי צה"ל‪ ,‬את דמותו של הראיס הכילי‬
‫העובר על הרשימות של הוצאות המחייה של מחבליו ומקצץ מחמש מאות דולר למאתיים חמישים‪.‬‬

‫הידיעה השנייה הייתה‪ ,‬שהכנופיה "חללי אל‪-‬אקצא" מקבלת באישורו של הראיס חצי מהקצבה‬
‫של סוהא‪ ,‬ככל הנראה לא ממנו אישית אלא מהכסף הרשמי‪ ,‬שעוד נותר בקופת הרשות‪ .‬בידיעה‬
‫השלישית נאמר‪ ,‬שגם בממשלה החדשה‪ ,‬שהקים ידידו אבו‪-‬עלא‪ ,‬יישמרו סמכויות "הביטחון" בידי‬
‫ערפאת‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫לדברים הכתובים בעיתונים ישנה תכונה‪ ,‬שאחרי שקראת אלפי ידיעות ומאמרים ולמדת את‬
‫מלאכת הבנת הנקרא של השורות ושל בין השורות‪ ,‬סינון השטותי‪ ,‬מחיקת הטפל‪ ,‬ניפוי השקרי‪,‬‬
‫זכירת העיקר והצלבה בין האקטואליה של היום לבין האקטואליה מלפני עשרים שנה – אז מתחיל‬
‫להתגלות בפניך מרחב‪ ,‬שבו אפוקליפסות היסטוריות שלמות משתקפות בכתבה או שניים של מאה‬
‫מלים כל אחת‪.‬‬

‫למעשה‪ ,‬לא היה כל חדש בידיעות אלה‪ .‬על פי אותו ספר של רונן ברגמן‪ ,‬שירותי הביון של‬
‫ארה"ב‪ ,‬בריטניה וישראל נחלקו בדעותיהם לגבי הונו הפרטי של חתן פרס הנובל לשלום‪ .‬ההערכות‬
‫נעות בין שלושה לשבעה‪-‬עשר מיליארד דולר‪ ,‬שנצברו מסחר בנשק וסמים‪ ,‬הלבנת הון‪ ,‬סחיטה‬
‫באיומים ושאר ענפים של עסקי טרור‪ ,‬שתנועת השחרור הפלשתינאית עוסקת בהם כבר ארבעים‬
‫שנה‪ .‬גם הדברים האלה נתמכים על ידי יאן פצ'פה‪.‬‬

‫בשיח הציבורי המתוקשר לא נידונה השאלה ולא ניתנת התשובה איך הסיסמאות של ההנהגה‬
‫הערבית על "המאבק לשחרור לאומי מעול הכיבוש הישראלי ולשלום צודק במזרח התיכון" משתלבות‬
‫עם מיליארדי הדולרים מהקופה הציבורית וכספי הסיוע‪ ,‬שנועדו במקור לפיתוח של רש"פ‪ ,‬אך נגנבו‬
‫אל הכיסים הפרטיים – דווקא בתנאי המלחמה והטרור‪.‬‬

‫אמנם כל מנהיגי מהפיכות ושחרורים כשלו במעשי שחיתות‪ ,‬אבל כאן העסק מריץ מיליארדים‪,‬‬
‫כשהאוכלוסייה הערבית חיה בעוני ואנשי "השלום" הישראלים מחלקים חבילות מזון במחנות‬
‫הפליטים‪ .‬בבית ספר "אדם" בירושלים בחורף ‪ 2001‬ביקשו מהילדים תרומות של שמיכות‪ ,‬מזון‪,‬‬
‫צעצועים וחלילים למען המשפחות התקועות בסגר בבית‪-‬ג'אלה‪ .‬אני בטוח‪ ,‬שזה לא היה מקרה בודד‪.‬‬
‫לפחות היו מבקשים קצת גם מערפאת – אחרי גניבת המיליארדים‪ ,‬מה לא היה מתאים לו לתרום‬
‫איזו אלפייה? זאת משורת השאלות‪ ,‬שבאין להן מענה קצר עד כדי אורך מדבקה על מכונית‪ ,‬נדחקת‬
‫החוצה מסדר היום הרגיל של השיח הציבורי‪.‬‬

‫השליח האמריקני לשעבר דניס רוס סיפר בראיון איך ערפאת היה דורש ממנו לנסוע לסעודיה‬
‫ולהביא משם את הכסף "שלו"‪ .‬במקור זה נשמע בפרוש‪ .GO GET MY MONEY :‬אחרי ארבעים‬
‫שנות שוד בחסות החוק הבינלאומי ערפאת כבר לא מרגיש מחויב להיזהר בניסוחים‪.‬‬

‫הנושא הועלה דווקא על ידי רשת הטלוויזיה ‪ CBS‬וגבע לאחר כיומיים‪ .‬בינתיים‪ ,‬בין הסיסמאות‬
‫הקצרות ללא הוכחה והשאלות הארוכות ללא מענה‪ ,‬מתרחשים חיי מדינת ישראל‪ ,‬המתנדנדים על‬
‫גלי "תוכניות השלום"‪ ,‬בצומת דרכים עולמי חשוב זה‪ ,‬שבו מצטלבים נתיבי סחר בנשק‪ ,‬סמים‪ ,‬נפט‬
‫וכל סוגי הכסף השחור ומלכים ונשיאים נאבקים בו על העוצמה והתהילה בתאווה‪ ,‬שתחושת השובע‬
‫זרה להן‪ ,‬כמו שזרים להן השלום‪ ,‬ההומאניות והחרות‪.‬‬

‫מפעל חייו של ערפאת‬

‫מכשול אחד עמד בדרכו‪ ,‬הוא השאיפה העזה של מספר פוליטיקאים ישראלים להקים לו את‬
‫המדינה הפלשתינאית בגבולות ‪ '67‬ולסיים את "הסכסוך"‪ .‬המצב החמיר עד כדי כך‪ ,‬שבשלב מסוים‬
‫מרבית האוכלוסייה בישראל התחילה לתמוך ברעיון‪ .‬היו לו כל הסיבות לצפות‪ ,‬שהפסקה מוחלטת של‬
‫הטרור וקיום קפדני של הסכמי אוסלו היו מביאים לתמיכה של ‪ 95%‬מקרב הקהל הישראלי בהקמת‬

‫‪19‬‬
‫המדינה "הפלשתינאית"‪ ,‬כולל חלוקת ירושלים‪ ,‬פינוי התנחלויות ומתן זכות שיבה למספר גדול מאד‬
‫של "פליטים"‪.‬‬

‫ברם‪ ,‬לא יאסר ערפאת יאפשר להרוס את מפעל חייו‪ ,‬שבנה מאז שחר שנות השישים‪ :‬הטרור‬
‫המוכר כמלחמה לשחרור לאומי‪ .‬תרנגולת זו הטילה לו מדי יום ביצי יהלום‪ .‬האם ישחט אותה? האם‬
‫יקים מדינה בעלת מוסדות מסודרים ושקיפות תקציבית? יזנח את "דרך החרב והכבוד" לטובת ביוב‪,‬‬
‫תחבורה ציבורית ותחנות "טיפת חלב"?‪..‬‬

‫לכן כל ההסכמים בין ישראל לבין אש"ף והרשות הפלשתינאית הופרו וכל הפסקות האש‬
‫התמוטטו‪ .‬לכן "התהליך המדיני"‪ ,‬הקיים באוצר המלים הישראלי תחת שמות שונים‪ ,‬כמו "אופק‬
‫מדיני"‪" ,‬תהליך שלום"‪" ,‬אופציה לא צבאית" – אין לו סיכוי להביא להפסקת הטרור‪ .‬לכן "מפת‬
‫הדרכים" הולכת אל תהום הנשייה אחרי תוכנית רוג'רס‪ ,‬תוכנית רייגן‪ ,‬תוכנית קלינטון‪ ,‬וגם הסכם‬
‫ז'נבה ילך אחרי הסכם אוסלו‪ ,‬אלא שבדרך גם ישפך דם‪.‬‬

‫לאחר כל הסכם בא גל חדש של טרור‪ ,‬לא בגלל טעותו של ערפאת או חוסר הבנה של "חלון‬
‫הזדמנויות" או פעילות חתרנית של אלה המכונים "ארגוני סירוב"‪ ,‬אלא בגלל הבנתם הברורה מאד‬
‫של ראשי המאפיה הפלשתינאית‪ ,‬הסורית‪ ,‬המצרית‪ ,‬הלבנונית‪ ,‬הירדנית‪ ,‬הסעודית וכו' את‬
‫מטרותיהם‪ ,‬בהתאם לתפישת עולמם וצורכיהם הכלכליים והשלטוניים‪.‬‬

‫הם חייבים לקיים את המלחמה כדי לשלוט בעמיהם ולהפיק רווחים ולקיים מראית עין של "נכונות‬
‫לשלום" כדי להגביל את צעדי התגובה של ישראל ולזכות בידידות המערב‪ .‬זה לא משנה כלל וכלל‬
‫מיהו הראיס ש"נבחר" אחרי ערפאת‪ :‬השיטה עובדת‪ ,‬הגלגלים מסתובבים‪ .‬הנדנדה תהליך שלום –‬
‫טרור – תהליך שלום – טרור תמשיך להתנדנד כל עוד הם מצליחים לשמר את התנאים לקיומה‪.‬‬

‫הישראלים עדיין מסתכלים על "הפלשתינאים" דרך עיניו היהירות של אבא אבן‪ ,‬שאמרתו‬
‫הגזענית "הם לא מפספסים הזדמנות לפספס הזדמנות" נחרתה באוסף הלאומי של הסיסמאות‬
‫הקצרות והברורות‪.‬‬

‫ערפאת לא פספס שום הזדמנות ואוצרות עלי‪-‬באבא בחשבונות הבנק הפרטיים שהוא החזיק‬
‫מעידים על כך‪ .‬הוא גם היה אחראי למותם של אלפי אנשים וגם חתן פרס נובל לשלום‪ ,‬היה גם נוכל‬
‫בין‪-‬לאומי וגם זכה לכבוד של ראש מדינה בארמונות אירופה‪ .‬מה עם ההזדמנויות של אותם‬
‫"פלשתינאים"? אותם ערפאת מעולם לא שאל‪ ,‬הרי "פלשתין" – זה הוא וכל ההזדמנויות היו שלו‪.‬‬

‫מי שמפספס באופן כרוני הזדמנויות הוא עם ישראל‪ ,‬שבמקום לקיים דיון כן‪ ,‬אמיתי וענייני‬
‫בסיבות המלחמה האין‪-‬סופית ולנצח בה‪ ,‬מאמין במעשיות והזיות‪ ,‬שאת בואן מבטיחים לו כל פעם‬
‫מחדש‪ ,‬אי‪-‬שם מעבר ל"אופק מדיני"‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫מאמר ה'‪ :‬בשר‪-‬תותחים‬
‫ישנה טרגדיה "פלשתינאית" אמיתית‪ ,‬זו שנגרמה על ידי רודני המזרח התיכון‪,‬‬
‫בתמיכה נלהבת של אלה המתיימרים להיות שופרו ומגנו של "העם הכבוש"‪.‬‬

‫במזרח התיכון ישנה קהילה ערבית המונה מיליוני נפשות‪ ,‬שקרה לה אסון מחריד והוא ממשיך‬
‫להתרחש מדי יום ומדי לילה לאורך דורות שלמים‪ .‬לא זו בלבד‪ ,‬שהאסון הזה אינו מדיר שינה מעיני‬
‫איש בעולם אלא מרבית האנשים המשחיתים מלל ואנרגיה‪ ,‬לכאורה למען אותם האנשים וזכויותיהם‬
‫– הם אלה‪ ,‬שלמעשה גורמים להימשכות האסון והעמקתו‪.‬‬

‫הקהילה הערבית הזו נלכדה בצבת של הכוחות הגדולים ממנה השואפים להרבה שלטון ועושר‪,‬‬
‫היא נאלצת לשרת אנשי קריירה המושחתים‪ ,‬לא מסוגלת להשתחרר בכוחות עצמה ואין שום כוח‬
‫ממשי בעולם המנסה לשחרר אותה מהעבדות‪ .‬הקהילה הזו מכונה "פלשתינאים" והם האנשים‪,‬‬
‫שהרודנות והתורה השלום‪-‬תמורתית‪ ,‬פגעו בהם ואמללה אותם אף יותר ממה שהתופעות האלה‬
‫פגעו בישראלים‪.‬‬

‫לדעתי‪ ,‬השאלה באיזה מידה ניתן היום להתייחס לציבור המכונה "פלשתינאים" כאל פורמציה‬
‫אתנית מהסוג‪ ,‬שאנחנו רגילים לתפוש תחת המושג "עם" היא שאלה משנית‪ .‬השאלה העיקרית היא‬
‫איך ולאיזו מטרה הפורמציה האתנית הזו נוצרה על ידי השליטים של המזרח התיכון ובני בריתם‪ .‬על‬
‫פי החומר הנלמד במדעי הרודנות‪ ,‬אין הרודנים עושים דברים‪ ,‬שמטרתם אינה חיזוק שלטונם‪,‬‬
‫האדרת שמם והתעשרותם‪.‬‬

‫מה שהיה ומה שישנו‬

‫אבות הציונות האמינו בברית שלום בין מדינת היהודים לבין מדינות הערב בגלל התועלת הרבה‬
‫המובנת מאליה‪ ,‬שהיהודים יכולים להביא לאזור בכל תחומי הכלכלה‪ ,‬הפיתוח‪ ,‬החינוך והבריאות‪ .‬הם‬
‫האמינו‪ ,‬שבמדינת ישראל יחיו יהודים וערבים בהרמוניה ושלום‪ .‬זאב ז'בוטינסקי חזה מדינת יהודים‪,‬‬
‫שבה יוכל להיות ראש ממשלה ערבי והנשיא יהודי לסירוגין‪.‬‬

‫שליטי ערב ויתרו על כל היתרונות האלה‪ ,‬בוודאי לא לטובת הדאגה והסולידאריות עם‬
‫"פלסטינין"‪ ,‬כי על פי הניסיון‪ ,‬לא נחשבו אלה ליותר מבשר תותחים זול בעיני השליטים‪.‬‬

‫בין השנים ‪ 1948-1967‬שלטה מצרים ביד ברזל ברצועת עזה וירדן ביהודה ושומרון‪ .‬נושא‬
‫הקמת המדינה "הפלשתינאית" בשטחים האלה אף לא עלה‪ .‬בכל השנים האלה בעזה היה עוצר‬
‫לילה‪ ,‬רק האלוף רחבעם זאבי ביטל אותו‪ .‬הירדנים התעללו באחיהם ביש"ע‪ ,‬אילצו אותם להשתחוות‬
‫לתמונות המלך חוסיין‪ ,‬ירו בהם‪ ,‬כשאלה יידו אבנים ולבסוף‪ ,‬במאורעות ספטמבר ‪ ,1970‬טבחו בין‬
‫‪ 15‬ל‪ 20-‬אלף מהם‪.‬‬

‫‪21‬‬
‫הסורים בלבנון הפגיזו מחנות הפליטים בשנת ‪ ,1982‬כשהעולם היה עסוק בשאלה האם צפה או‬
‫לא צפה אריאל שרון את הטבח על ידי הפלנגות הנוצריות בסברה ושאתילה‪ .‬הדאגה והסולידאריות‬
‫עם "העם הפלשתינאי" מאז ומעולם עולות על הפרק אך ורק כתירוץ למלחמה נגד ישראל‪.‬‬

‫כדי להבין למה משמש המושג "פלשתינאים" היום חייבים להתייחס לשורשים ההיסטוריה שלו‪.‬‬
‫בתקופה של תחילת הציונות המושג כלל לא התייחס לערבים ולשם "פלשתינה" מעולם לא היה‬
‫הקשר ערבי או מוסלמי כלשהו‪ .‬שורשי השם "פלשתינה" נעוצים עמוק בתוך העבר הטרום‪-‬ערבי של‬
‫הארץ‪.‬‬

‫במאה השנייה לספה"נ‪ ,‬כשטרם נראו בארץ אבות הערבים והנביא מוחמאד טרם נולד‪ ,‬התרחש‬
‫ביהודה מרד בר‪-‬כוכבא נגד הרומאים‪ .‬אלה זעמו וכעונש על הניסיון הנוסף לקעקע את אמות הסיפים‬
‫של אם האימפריות‪ ,‬אסרו הרומאים על מגורי היהודים בארץ ואף חיפשו שם חלופי ליהודה‪ ,‬שם כזה‪,‬‬
‫שיסייע בעקירת האחיזה היהודית‪.‬‬

‫הרומאים ידעו אודות הפלשתים‪ ,‬שכאלף ושלוש מאות שנה לפני כן באו מארצות הים‪ ,‬כבשו‬
‫שטח בדרום רצועת החוף של ארץ ישראל ובמשך תקופה ארוכה קיימו מדינה חזקה ועוינת לבני‬
‫ישראל‪ .‬הרעיון להעניק יד עולם לעם‪ ,‬שנעלם על חשבון העם הריבון‪ ,‬קרץ לרומאים‪ .‬ירושלים הייתה‬
‫לאיליה‪-‬קפיטולינה ויהודה הייתה לסוריה‪-‬פלשתינה‪.‬‬

‫כך‪ ,‬בזכות מרד בר‪-‬כוכבא וזעם הרומאים‪ ,‬זכו הפלשתים לזכר ותהילה‪ .‬השם נקלט בספרי‬
‫ההיסטוריה והמפות הגיאוגרפיות של אירופה‪ ,‬אך כשנכבשה הארץ על יד הערבים‪ ,‬הם לא אימצו‬
‫לעצמם את השם הרומי ולא כינו את עצמם "פלשתינאים"‪.‬‬

‫אין גרסה "פלשתינאית" אחידה להיסטוריה "פלשתינאית"‪ .‬כך‪ ,‬בשפה הערבית בבתי הספר‬
‫הרש"פיים ותוכניות החינוך בטלוויזיה נלמדת הכחשה מוחלטת של קיום יהודי כלשהו בארץ‪ ,‬מוכחש‬
‫קיום של שני בתי המקדש וכל ההיסטוריה של התורה מתרחשת על פי ההיסטוריונים הרשמיים‬
‫מטעם רש"פ‪ ,‬אי‪-‬שם מדרום לתימן‪) .‬המידע ממכן "המבט לתקשורת הפלשתינית"‪(.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬האתר ‪ www.PalestineRemembered.com‬בשפה האנגלית‪ ,‬מכיר בבתי‬

‫המקדש ואף מזכיר את שם "יהודה" פעמיים‪ ,‬אם כי אלכסנדר מוקדון כובש דווקא את "פלשתינה"‬
‫בשנת ‪ 333‬לפנה"ס‪ .‬הכובש ממקדוניה בוודאי סבר לתומו‪ ,‬שהוא כובש את יהודה‪ ,‬אך הים הוא כבר‬
‫אינו יכול למחות‪.‬‬

‫מה היה קורה‪ ,‬אילו אז‪ ,‬כשאלכסנדר מוקדון היה זיכרון בן ‪ 460‬שנה‪ ,‬היו הרומאים בוחרים‬
‫בהנצחת זכרם של הגרגשים או היבוסים דווקא? ככל הנראה‪ ,‬היינו מתמודדים היום עם תנועת‬
‫השחרור הגרגישיאנית או היבוסיאנית‪.‬‬

‫האנשים האלה הינם ערבים – והרי אין במלה הזו כל רע – ברם לצורך מילוי התפקיד‪ ,‬שיועד‬
‫להם על ידי הרודנים הם כבר לא היו ערבים‪ ,‬אלה "ערבים‪-‬פלשתינאים" ואחר כך "פלשתינאים" ללא‬
‫"ערבים"‪ .‬בעת הנוכחית‪ ,‬הם כבר נקראים "פלסטינים" ברוב הכתובים וגם השדרים העבריים‬

‫‪22‬‬
‫מקפידים להגות את המלה בפ' רפויה‪ ,‬על פי ההגייה הערבית‪ ,‬במקום פ' דגושה‪ ,‬כמו במלה‬
‫"פלשתים"‪.‬‬

‫לגבי ההתהוות של האוכלוסייה הערבית הגדולה בארץ ישראל קיימת כמות כה גדולה של חומר‬
‫היסטורי‪ ,‬שחוסר השתקפותן של העובדות הרשומות והנחקרות האלה בשיח הציבורי הישראלי איני‬
‫מצליח לייחס אלא למאמץ השתקה מכוון‪ .‬קיימים רישומים של אנשים ידועי שם‪ ,‬שביקרו בארץ‪,‬‬
‫תארו‪ ,‬ציירו וצילמו‪ .‬ישנם דו"חות של משלחות מחקר בריטיות‪ ,‬ישנן מפות‪ ,‬נתונים דמוגראפיים וכו'‪.‬‬

‫רק לשם דוגמה‪ :‬בשנת ‪ 1929‬הביא המופתי חאג' אמין אל‪-‬חוסייני ‪ 100‬ערבים סונים מעירק‪,‬‬
‫בעיקר על מנת להגדיל את בסיסה האלקטוראלי של מששפחתו בבחירות לעיריית ירושלים‪ .‬שכונות‬
‫רבות של יפו‪ ,‬כולל אבו‪-‬כביר ושייח'‪-‬מוניס נבנו על ידי מהגרים מצריים בזמן הכיבוש המצרי בשנות‬
‫ה‪ 30-‬של המאה ה‪ ,19-‬הן לא היו קיימות קודם‪ .‬כל הערבים האלה תוך שנים מעטות סופחו אל‬
‫"צאצאי הכנענים"‪ .‬חומר רב נאסף על ידי יורם אטינגר‪ ,‬נתונים מעניינים פורסמו על ידי זאב גלילי‬
‫ב"מקור ראשון"‪ ,‬ישנו הספר של אריה אבנרי "אגדת 'הנישול הציוני'" וכד'‪ .‬לא אפרט עכשיו יותר‪,‬‬
‫אשאיר לפעם אחרת את כתיבת הסקירה בנושא‪.‬‬

‫הטוענים לאמיתות הנראטיב "הפלשתינאי"‪ ,‬בהעדר החומר ההיסטורי המצדיק אותם‪ ,‬פשוט‬
‫פוסלים פסילה גורפת את החומר המוכיח‪ ,‬שההיפך הוא הנכון והממחיש את הפשע של מזרח התיכון‬
‫נגד יהודים וערבים כאחד‪ .‬הם חוזרים אחר דברי התעמולה הקניבאלית של הנהגת רש"פ ומבבל"תים‬
‫אודות "פלסטינים תחת כיבוש"‪ ,‬כשאין להם על מה לסמוך זולת הסיסמאות הנבובות והשנאה‬
‫התהומית כלפי היריב הפוליטי הפנימי‪ .‬אם מישהו עדיין זקוק להוכחה‪ ,‬שכל מדיניות החוץ‪ ,‬לרבות‬
‫המלחמות‪ ,‬הינה פועל יוצא של מדיניות הפנים – יכול לקבל אותה כאן‪.‬‬

‫לטוענים לאמיתות הנרטיב "הפלשתינאי" אין את החומר ההיסטורי המגרד את צל הקרסוליים‬

‫של החומר המוכיח‪ ,‬שההיפך הוא הנכון והממחיש את הפשע של מזרח התיכון נגד יהודים וערבים‬
‫כאחד‪ .‬הם חוזרים אחר דברי התעמולה הקניבאלית של הנהגת רש"פ ומשמיעים מאנטרות אודות‬
‫"פלסטינים תחת כיבוש"‪ ,‬כשאין להם על מה לסמוך זולת הסיסמאות הנבובות והשנאה התהומית‬
‫כלפי היריב הפוליטי הפנימי‪ .‬אם מישהו עדיין זקוק להוכחה‪ ,‬שכל מדיניות החוץ‪ ,‬לרבות המלחמות‪,‬‬
‫הינה פועל יוצא של מדיניות הפנים – יכול לקבל אותה כאן‪.‬‬

‫הסיכום של מה שאנחנו יודעים בעניין הזה‪ :‬מרבית התושבים הערבים של הארץ היו אוכלוסיות‬
‫נודדות‪ ,‬למעט גרעין ערבי קטן‪ ,‬בעיקר באזור ההרים‪ ,‬לשם הם נדחו על ידי הבדויים הנודדים‪ .‬הגידול‬
‫הדרמטי של מספר הערבים בארץ בא כתוצאה של ההגירה בעקבות מקורות הפרנסה‪ ,‬גם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬ובעיקר בתקופה של המנדט הבריטי והתנועה הציונית‪.‬‬

‫"פלשתינה" תמיד היה שם נרדף לארץ‪-‬ישראל והיהודים תושבי הארץ לעתים כונו "פלשתינאים"‬
‫בפי יהודים עצמם‪ .‬ההסכם בין חיים ויצמן לאמיר פייסל ב‪ 1919-‬מדבר על "פלשתינה" אך ורק‬
‫בהקשר היהודי‪ .‬רק לאחר שהציונות חדלה להשתמש בשם הזה לטובת השם המקורי "ארץ‪-‬ישראל"‪,‬‬
‫השם "פלשתינה" אומץ על ידי מתווי המדיניות הערבית הלוחמנית‪.‬‬

‫‪23‬‬
‫היציאה הגדולה של הערבים והתהוות "הפליטים" התרחשו ביוזמת ההנהגה הערבית‪ .‬מחנות‬
‫הפליטים בארצות ערב הוקמו בגלל הצורך של רודני ערב בנשק אידיאולוגי נגד ישראל‪ .‬לו היו‬
‫מאפשרים לאנשים האלה להיקלט בחזרה במדינותיהם‪ ,‬המזרח התיכון היה מזמן חי ללא התירוץ‬
‫"הפלשתינאי" למלחמה והמיעוט הערבי בארץ היה חי בשלום עם היהודים – זה בדיוק מה שהרודנים‬
‫רצו למנוע‪.‬‬

‫ארגון האו"ם שיתף פעולה בצייתנות והסכים להקים את הסוכנות אונר"א במיוחד לטיפול‬
‫בפליטים "הפלשתינאים"‪ ,‬כאשר כל הפליטים האחרים בעולם מטופלים על ידי סוכנות משותפת אחת‪.‬‬
‫באונר"א יודעים היטב את מי הם משרתים‪ :‬הסוכנות העניקה מעמד פליט "פלשתינאי" לכל ערבי‪,‬‬
‫ששהה בארץ ולו שנתיים)!( לפני מלחמת השחרור‪.‬‬

‫)כתבתי "העניקה" והתפלצתי‪ :‬איזה "העניקה"?! מעניקים זכויות‪ ,‬אותות הצטיינות‪ ...‬זה הרי‬
‫העונש שלו ושל ניניו!‪(..‬‬

‫מאז אונר"א מקיימת את המחנות בהזנחה מכוונת כדי להחזיק את "הפליטים" בציפייה דרוכה‬
‫לקראת השמדת ישראל והשיבה – כך מחונכים הילדים בכל בתי הספר של אונר"א‪ ,‬גם במחנה‬
‫שועפת הצמוד לירושלים )המידע מעיתונאי דוד בדין‪ ,‬שסייר במחנות(‪ .‬הסוכנות מתקיימת מתרומות‪,‬‬
‫בעיקר מאירופה וצפון אמריקה‪ ,‬חלקה של ישראל בתקצוב – ‪ 80‬אלף דולר בשנה‪.‬‬

‫"הכיבוש" ו"השחרור"‬

‫כיבוש יש"ע במלחמת ששת הימים בא די בהפתעה‪ .‬בהתחלה בכלל לא ידעו מה לעשות עם זה‪,‬‬
‫לא הבינו את המשמעויות‪ ,‬התבונה לא שיחקה תפקיד‪ .‬ההתנהגות של ישראל ביש"ע מאז ‪'67‬‬
‫שיקפה במלוא כיעורה את ה‪"-‬יהיה בסדר" הישראלי‪ :‬השלטון התנהג ככובש זמני‪ ,‬לא פיתח מדיניות‬
‫אלא עסק בכיבוי שרפות עד ש"נקבל טלפון מחוסיין"‪ ,‬אפילו כאשר נבנתה ההתיישבות היהודית‪.‬‬
‫הרעיון להקים שלטון ערבי אוטונומי‪ ,‬תחת חסות ישראלית‪ ,‬תוך פיתוח הדמוקרטיה הערבית‬
‫הראשונה בעולם לא יכול היה לצמוח על הקרקע הזו‪ .‬יותר מכולם זלזלו בערבים אנשי השמאל‬
‫מכוערי הנפש‪ ,‬שלא התביישו לדרוש החזרת "הפלשתינאים" למלך חוסיין‪ ,‬כדי שהוא "יחזיק אותם‬
‫באגרוף כמו שצריך"‪.‬‬

‫בסופו של דבר הם היו אלה‪ ,‬שביצעו את הפשע הגדול ביותר נגד האוכלוסייה הערבית בארץ‪-‬‬
‫ישראל מאז תחילת הציונות – הם מסרו אותה לשליטה הבלעדית של פת"ח וחמאס – שליטה‬
‫אכזרית ומושחתת פי מאה מיליון מכל שחיתות ואכזריות‪ ,‬שהשלטון ישראל אי‪-‬פעם יכול היה לייצר‪.‬‬

‫מאז‪ ,‬כמו נתיני "האח הגדול"‪ ,‬לא זוכים "הפלשתינאים" לרגע פנאי משטיפת מוח‪ :‬לשנוא‪,‬‬
‫להילחם‪ ,‬להרוג‪ ,‬למות – הראיס כבר יידע איך לעשות מזה כסף‪ ,‬הוא חושב בשביל כולם‪ .‬הילדים‬
‫הערבים גדלים מול מסכי הטלוויזיה‪ ,‬שמהם משדרים להם סרטוני סנאף המלמדים אותם איך למות‬
‫מות קדושים כבר בגיל ‪ 12‬ואילו חיים מאושרים מחכים להם בגן‪-‬עדן‪ .‬בסוף מופיע מסך שחור הנושא‬

‫‪24‬‬
‫כיתוב בערבית ובאנגלית‪" :‬חפשו את המוות והחיים יינתנו לכם"‪] .‬יותר פרטים על כך בסדרת‬
‫המאמרים "הרשות השכנה" באתר המחבר‪[.‬‬

‫קשה להבין איך יכול אדם בן תרבות מערבית לחיות ברוגע כשבאמצע מחנה ג'יבליה חיים אנשים‬
‫בכלא "השחרור הפלשתינאי"‪ .‬מה היו מרגישים אותם "שלום‪-‬תמורתניקים" לו ילדיהם היו דבוקים‬
‫למסך הטלוויזיה המשדרת להם ללא הרף סרטונים עם הוראות שהאדה בגיל‪ ,‬שילדים אמורים לקרוא‬
‫"פו הדוב"? כנראה‪ ,‬הם חיים עם זה ממש טוב‪ ,‬לראייה – אין להם בעיה אפילו עם השקרים‬
‫הפרימיטיביים של מנהל הטלוויזיה הרש"פית מרואן אבו‪-‬עייש המוכר להם בזול‪ ,‬שאין אצלו הסתה‬
‫אלא רק "תמונות הכיבוש"‪.‬‬

‫גם הפרטים על שטיפת המוח המזעזעת‪ ,‬שנגזרה על הערבים תחת רש"פ ראויים לסקירה‬
‫מיוחדת בנושא‪ ,‬אבל דבר אחד חייב אזכור מיידי‪ :‬הספר "חדית'"‪ ,‬ככל הנראה זיוף בן כאלף שנה של‬
‫דברי הנביא מוחמאד‪ ,‬המלמד כי חובה להרוג את כל היהודים כתנאי לתחיית המתים המוסלמית‪.‬‬
‫הספר הזה משמש מאז יסוד שלטון רש"פ כהוראה אופרטיבית לביצוע ומצוטט על ידי כל אנשי הדת‬
‫הרשמיים מדי יום‪.‬‬

‫על פי תורת החמאס‪ ,‬המאומצת למעשה על ידי מערכת החינוך והתעמולה של רש"פ‪ ,‬אללה‬
‫מכנס בארץ את היהודים מכל העולם כדי שניתן יהיה להרוג בה את כולם‪ .‬כלומר‪ ,‬צודקים אלה‬
‫הטוענים‪ ,‬שהסיסמה "לזרוק את היהודים לים" אינה אקטואלית עוד‪ ,‬רק חבל שהם לא מספרים מה‬
‫בא במקום‪.‬‬

‫הנתונים המדייקים על מה שקורה במערכת התעמולה של רש"פ לרוב מוסתרים מהציבור‬

‫מסיבות ברורות‪ :‬לא ניתן להתחבא מאחורי תורות מפלצתיות כאלה לא מאחורי "הקו הירוק" ולא‬
‫מאחורי "גדר הביטחון"‪ .‬בתולדות האדם‪ ,‬התורות האלה התקיימו אך ורק על מנת לשרת את‬
‫האינטרסים של הרודנים ונעלמו אך ורק כאשר הכניעו אותם בכוח‪.‬‬

‫מספר מסקנות עד כה‪:‬‬

‫‪ -‬העם "הפלשתינאי" נוצר מקבוצת ערבים בעלי מוצא שונה על ידי הרודנים של המזרח התיכון על‬
‫מנת לקיים לנצח את המלחמה ולהפיק ממנה רווחים שלטוניים וכספיים‪ .‬הערבים האלה הם‬
‫הקורבן האומלל ביותר של השיטה השלטונית הערבית הקיימת ושל תיאורית "שטחים‪-‬תמורת"‪.‬‬

‫‪ -‬כתוצאה של השליטה הרש"פית ביש"ע‪ ,‬הוכנו דורות חדשים של הלוחמים למען הבלוף של‬
‫"שיחרר פלשתין" – למעשה למען רווחת הרודנים‪ .‬כעת כבר אין סיכוי‪ ,‬שכתוצאה מהסכם כלשהו‬
‫הם יפסיקו להילחם‪.‬‬

‫‪" -‬מחנה השלום" הישראלי והמערבי‪ ,‬ביוהרה גזענית‪ ,‬נרקיסיסטיות וחמדנות‪ ,‬שיתף ומשתף‬
‫פעולה עם הרודנים בתהליך הפיכת הערבים האלה לבשר תותחים במלחמה נושאת הרווחים‪.‬‬
‫הבולטים שבין אנשי "השלום" מרוויחים יפה מהפרורים הנופלים משולחנות הרודנים‪ ,‬אחרים‬
‫עושים את זה בהתנדבות למען סיפוק אישי‪.‬‬

‫‪25‬‬
‫‪ -‬כל ניסיון לפתור את הסכסוך במזרח התיכון באמצעות המשחק הגיאוגראפי "היכן יעבור‬
‫הגבול?"‪ ,‬כאשר השלטון נשאר בידי רודנים ושליחיהם – לא זו בלבד‪ ,‬שהוא מופרך אלא יביא‬
‫בהכרח להגברת המלחמה בעתיד‪ ,‬כי התהליך המביא את הרודן אל ספו של "סוף הסכסוך" גורם‬
‫לו להגביר את האיבה‪ ,‬במטרה לשמר את הרמה הדרושה של המתח המלחמתי – כדוגמה‪ ,‬זה‬
‫מה שקרה בשנת ‪.2000‬‬

‫אני תוהה מה יקרה כאשר יום אחד‪ ,‬אינשאללה‪ ,‬יגדל דור חדש של הערבים‪ ,‬שיתפכח ויראה את‬
‫גודל ההונאה‪ ,‬יבין‪ ,‬שהשם "פלסטינין" הוא מלה משפילה המסמלת לא את הגאווה הלאומית אלא את‬
‫חיי האומללות‪ ,‬העבדות‪ ,‬הקנאות ופולחן המוות‪ ,‬שאליהם הם הורדו למען עושרם המופלג של‬
‫המעטים‪ .‬איזה חשבון הם יגישו לנו אז בגין שיתוף הפעולה שלנו עם אבו‪-‬עמאר‪ ,‬אבו‪-‬מאזן‪ ,‬אסד‬
‫ומובראכ?‬

‫אנחנו‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬ממשיכים לרדוף אחר הזנב של עצמנו ולחפש שם מה לעשות‪ .‬על ידי שיתוף‬
‫הפעולה עם הרודנים‪ ,‬שבכסילותנו כינינו "תהליך השלום"‪ ,‬עשינו בדיוק את מה שהם רצו‪ :‬הכנסנו את‬
‫עצמנו למלכודת ללא מוצא‪ .‬בחברה הישראלית עדיין לא נעשה דיון אמיתי בשאלה מהן באמת‬
‫הסיבות למלחמה ופשוט לא ניתן לקיים דיון כזה‪ ,‬כי כל ניסיון להעלות את הנושא מוחרש מיד על ידי‬
‫צווחה צורמנית ליד האוזן‪" :‬אבל מה הפתרון שלך??!!"‬

‫‪26‬‬
 ‫מאמר ו'‪ :‬משל לואי‪-‬נפוליון‬
‫מלחמה נפתחת מהסיבות האגוצנטריות של השליט‪ ,‬כי הוד מעלתו זקוק לעטרת‬
‫ניצחון‪ :‬כך היה באירופה‪ ,‬כך כעת במזרח התיכון‪.‬‬

‫מה שניסיתי להוכיח עד כה‪ ,‬שהסיבה למלחמת המזרח התיכון נגד ישראל נובעת מתוך הצורך‬
‫של משטרים הרודניים לקיים מצב מלחמה‪ ,‬הטבוע עמוק בתוך האופי והמבנה של המשטרים האלה‪.‬‬
‫ההתנהגות המסורתית של אש"ף ורש"פ ממחישה היטב את העיקרון הזה‪ .‬נשאר עוד להראות איך‬
‫המדינות מיישמות אותו העיקרון‪ ,‬שישראל מנסה להתעלם ממנו מאחורי מדיניות הפיוס‬
‫הטריטוריאלי‪.‬‬

‫קודם טיול קצר במנהרת זמן‪ .‬המלך הצרפתי האחרון לואי‪-‬נפוליון )נפוליון ה‪ (3-‬יזם מלחמה נגד‬
‫פרוסיה בשנת ‪ ,1870‬על מנת לזכות בעטרה של ניצחון צבאי וכך להעלות את הפופולאריות הדועכת‬
‫שלו‪ .‬אישתו דחקה בו‪" :‬אם לא תהיה מלחמה – הבן שלנו לא יהיה מלך!"‬

‫כדי לפתוח במלחמה‪ ,‬לואי‪-‬נפוליון התגרה במלך פרוסיה בדרישה אולטימטיבית לא להתערב‬
‫בשאלות השושלת המלכותית של ספרד‪ .‬המלך הפרוסי הסכימה להסיר את המועמד משלו‪ ,‬אמנם‬
‫סרב להתנצל ולהבטיח אי‪-‬התערבות פרוסית בשושלת הספרדית בעתיד‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬לקנצלר אוטו ביסמרק היו תוכניות משלו‪ :‬הוא היה מעוניין במלחמה‪ .‬ביסמרק שינה את‬
‫מכתב התשובה של המלך כך‪ ,‬שיעליב את הצרפתים‪ .‬השגריר הצרפתי בפרוסיה ידע על כך ודהר‬
‫לפריס לומר‪ ,‬שלא היה כל עלבון מאת המלך‪ ,‬אך הפרלמנט הצרפתי כולו‪ ,‬למעט ציר אחד בלבד‪ ,‬כבר‬
‫הצביע בעד המלחמה‪...‬‬

‫ההחלטה של הפרלמנט הייתה חוקית‪ ,‬במלחמה נהרגו כרבע מיליון איש בשני הצדדים‪ .‬לא היה‬
‫זה סיפור הטובים והרעים‪ ,‬אלו היו שתי מונארכיות‪ .‬אוטו ביסמרק הביס את צרפת שוק על ירך‪ ,‬כבש‬
‫את פריס‪ ,‬הגלה את לואי‪-‬נפוליון‪ ,‬איחד את גרמניה תחת ההנהגה הפרוסית והפך לאחד המנהיגים‬
‫המפורסמים ביותר בהיסטוריה הגרמנית‪ .‬המשך ההיסטוריה האירופאית עם גרמניה מאוחדת‬
‫במרכזה ידוע‪ ,‬אך מה שבולט כאן‪ ,‬זו הקלות והציניות‪ ,‬שבה מסוגל מלך לפתוח במלחמה מסיבות‬
‫פרטיות‪.‬‬

‫הסכם )מה?( עם מצרים‬

‫רודני ערב היום הם אותם שליטים חסרי עכבות‪ ,‬שמסוגלים לפתוח במלחמה כדי לזכות בעטרת‬
‫ניצחון ולישראל אין מנהיגות ראויה ורוב הישראלים חיים בשאננות גמורה בנוגע ליחסינו עם מצרים‬
‫ועדיין רואים במודל ההסכם עם מצרים את המודל המוצלח לביצוע התיאוריה "שטחים תמורת שלום"‪.‬‬
‫בהסכם‪ ,‬שעליו חתם מנחם בגין‪ ,‬ישראל נתנה למצרים את כל חצי‪-‬האי סיני‪ ,‬אך לא לקחה בחשבון‪,‬‬
‫שהרודן המצרי בכל מצב יזדקק להמשך המלחמה‪.‬‬

‫‪27‬‬
‫עד היום היחסים בין מצרים לישראל גרועים לפחות כמו היחסים בין ברה"מ לבין ארה"ב בתקופת‬
‫המלחמה הקרה‪ .‬כבר שנים רבות מצרים פועלת נגד ישראל בכל הפורומים והארגונים הבינלאומיים‪.‬‬
‫עם תחילת מלחמת הטרור על ידי רש"פ‪ ,‬היא אף התחילה להעביר אמצעי לחימה למחבלים ברצועת‬
‫עזה דרך המנהרות ברפיח‪.‬‬

‫באותו זמן מקבלת מצרים סיוע כספי גבוה מארה"ב‪ :‬בין השנים ‪ 1980-2001‬היא קיבלה מעל‬
‫‪ 50‬מיליארד דולר‪ .‬מצרים החליפה את הנשק הסובייטי הישן בנשק האמריקאי החדיש‪ ,‬מחזיקה צבא‬
‫סדיר של ‪ 450,000‬חיילים ומשקרת לגבי ההוצאה הצבאית שלה‪ .‬על פי החוקר שון פיין מהמרכז‬
‫אריאל לחקר מדיני‪ ,‬מצרים משקיעה בצבא כשליש מהתוצר הלאומי הגולמי השנתי שלה‪.‬‬

‫מי שרוצה ללמד זכות על ההתחמשות של מצרים‪ ,‬מזכיר את איום הנשקף למצרים מסודן‪ ,‬אלא‬
‫שהאיום הזה תיאורטי בלבד‪ :‬מצריים לא צריכה צבא כל כך גדול וחזק על מנת לנטרל את האיום‬
‫הסודני‪ .‬למעשה‪ ,‬זהו עימות נשכח‪ ,‬שנעלם כליל מתשומת לבו של העולם‪.‬‬

‫פיתוח צבא גדול הוא אחד מהאמצעים‪ ,‬שכבר נוסה "בהצלחה" במדינות אחרות כדי לשדר לעם‪,‬‬
‫שהסכנה לא חלפה‪ ,‬המלחמות עוד לפנינו ויש צורך להתלכד סביב המנהיג אבי האומה‪ ,‬כי היכן שהוא‬
‫יושב הרי רואים את כל התמונה ו‪"-‬מה שרואים משם לא רואים מכאן‪"...‬‬

‫ח"כ דר' יובל שטייניץ ניסח זאת כך בראיון ל"קול ישראל" בנובמבר ‪" :2003‬ישנה הסכמה בין כל‬
‫אנשי האליטה המצרית כי לטווח מסוים של זמן ישראל היא מדינה בת חלוף‪ ,‬שיש להעבירה מן‬
‫העולם‪ ...‬באשר להיות הגבול בין ישראל למצרים גבול שקט‪ ,‬גם גבול בין ישראל לסוריה הינו גבול‬
‫שקט‪ .‬עם זאת‪ ,‬בניגוד לגבול המצרי‪ ,‬בגבול הלבנוני והסורי ישנו מחסום ברור מפני העברת מחבלים‬
‫ואמצעי לחימה‪".‬‬

‫רק דוגמה אחת‪ :‬על פי המסמכים‪ ,‬שנתפסו בבניין "אוריינט האוס" באוגוסט ‪ ,2001‬מובארכ‬
‫תידרך את ערפאת לפני השיחות עם נתניהו בוואי פלנטיישן להיות קשוח והבטיח לו גם להכניס את‬
‫צבא מצרים לסיני‪ .‬באותן השיחות מובארכ דיבר במלים מפורשות על המלחמה הבאה נגד ישראל‬
‫במלים אלה‪..." :‬אין ילד מצרי‪ ,‬שמקבל את תהליך השלום ומעכל את הנורמליזציה ‪ ...‬אין מנוס‬
‫ממלחמה נגד ישראל‪ ...‬אנו מתכוננים למלחמה על כל היבטיה‪"...‬‬

‫למעשה‪ ,‬שליט מצרים נלחם בישראל באמצעות ארגוני הטרור הפלשתינים‪ ,‬בדיוק כמו ששליט‬
‫סוריה נלחם בישראל באמצעות חיזבאללה‪ .‬בשלב זה הם אינם זקוקים למלחמה הגדולה‪ :‬העוינות‬
‫המושגת על ידי "המלחמה הקטנה" עונה על צורכם לקיים את מצב החרום במדינותיהם – ואת‬
‫שלטונם‪ .‬המצב יציב עד כדי כך‪ ,‬ששתיהן יכולות לשחק קצת במשחקים בלתי מחייבים של‬
‫"התחממות" עם ישראל‪.‬‬

‫דר' יובל שטייניץ גם צופה את הקמתה בזמן הקרוב של הברית בין מצרים‪ ,‬סעודיה‪ ,‬סוריה ואירן‬
‫העלולה לתקוף את ישראל בכוחות משותפים‪ .‬אחד ממתנגדיו‪ ,‬אל"מ )במיל'( יוסי דסקל‪ ,‬לשעבר סגן‬
‫ראש חטיבת המחקר באמ"ן אומר כך‪" :‬הצבא המצרי הפך בשנים האחרונות לצבא מערבי לכל דבר‪,‬‬
‫ומכאן שהוא תחת שליטה אמריקאית מלאה‪ .‬אם המצרים יפתחו חזית מולנו‪ ,‬יש לצבא המצרי לכל‬
‫היותר שנים עד שלושה ימי לחימה‪ ,‬ובפרק זמן זה הם לא מסוגלים לכבוש את תל‪-‬אביב"‪.‬‬

‫‪28‬‬
‫ההתבטאות הזאת‪ ,‬מזכירות עד כאב בטן את ההתבטאויות של האלופים לפני מלחמת יום‪-‬‬
‫כיפור‪ :‬יהיה בסדר‪" .‬אם יהיו לנו מאה טנקים על רמת הגולן והסורים יתקפו – שאלוהים יעזור להם"‪,‬‬
‫אמר אז הרמטכ"ל דוד בן‪-‬אליעזר ז"ל‪.‬‬

‫לכוחות המשותפים של מספר מדינות ערביות בהנהגת מצרים ישנה יכולת לפגוע קשה בישראל‬
‫– והם לא זקוקים ליותר מזה‪ .‬אין לשליט מצרים מטרה לכבוש את תל‪-‬אביב‪ ,‬יש לו עניין במלחמה‬
‫למען חיזוק השלטון – לזה יש לו די אמצעים‪.‬‬

‫מצרים מתכוננת למלחמה עתידית נגד ישראל לא במטרה להשמיד את ישראל – זאת הסיסמה‪,‬‬
‫שהנשיא מובארכ ימכור להמוני מאמיניו‪ ,‬אבל הוא בעצמו לא יקנה אותה‪ .‬הוא רוצה מלחמה עם‬
‫ישראל על מנת להגיע להישג צבאי ולתפוס יותר מנהיגות בעולם הערבי‪ .‬שליטי מצרים וסוריה עד‬
‫היום חוגגים את "יום הניצחון במלחמת אוקטובר ‪ ,"'73‬הם עלולים לרצות ולרענן את זיכרון הניצחונות‬
‫ברגע‪ ,‬שחישובי רווח והפסד יראו להם מאזן לטובת המלחמה‪.‬‬

‫אחרי שישראל תספוג מהלומה‪ ,‬היא תישאר על כנה‪ ,‬מדממת‪ ,‬מרוטה וחבולה‪ ,‬כמו אחרי‬
‫מלחמת יום כיפור‪ ,‬על מנת להמשיך לספוג מהלומות בעתיד‪ ,‬שליטי המדינות יפיקו תועלת שלטונית‪,‬‬
‫כל אחד אצלו בבית ולנשיא המצרי‪ ,‬הנוכחי או הבא אחריו‪ ,‬יתווספו נוצות בקובעו ותיסלל דרכו אל‬
‫המנהיגות הנכספת הבלתי המעורערת בראש העולם הערבי כולו‪.‬‬

‫ההסכם עם סוריה – בנשימה עצורה‪...‬‬

‫נשיא סוריה חאפז אסד שלט ביד ברזל בלבנון‪ ,‬ניצל את הכלכלה הלבנונית‪ ,‬שגם אחרי מלחמת‬
‫האזרחים הארוכה‪ ,‬חזקה יותר מזו של סוריה; הוא אף ניצל את שטח לבנון לגידול סמים‪ .‬כעת‪ ,‬בגלל‬
‫הלחץ החיצוני‪ ,‬סוף‪-‬סוף מסתמן הסיכוי‪ ,‬שאולי ויתכן‪ ,‬יאלץ אסד‪-‬הבן להוציא משם את צבאו‪ ,‬אז ע"י‬
‫קריצות "החלון לשלום" עם ישראל מנסה הנער להעביר את רוע גזרתן של צרפת וארה"ב‪.‬‬

‫אביו שמר היטב על מצב האיבה בתירוץ כיבוש הגולן בידי ישראל‪ ,‬שכמעט בכוח ניסתה לדחוף‬
‫לו אותה בחזרה‪ .‬לעומת השליטה בלבנון‪ ,‬ששווה זהב‪ ,‬מה שווה לשושלת אסד קבלת רמת הגולן?‬
‫הרבה בזלת‪ ,‬מעט מים מינראליים‪ ,‬אתר גלישה קטן‪ ...‬שכחנו משהו?‬

‫דר' יובל שטייניץ מנה שורה של פעולות‪ ,‬שביצע חאפז אסד כדי למנוע את החזרת רמת הגולן‬
‫לידיו‪ .‬לפני הבחירות ‪ '96‬בישראל‪ ,‬הוא שלח את חיזבאללה להתחיל בהרעשה ארטילרית נגד ישובי‬
‫הצפון‪ .‬חישובו התברר כנכון‪ :‬ישראל הגיבה ופגז ישראלי פגע במתחם האו"ם בכפר‪-‬קנה‪.‬‬

‫על פי הידיעות שנפוצו בעולם‪ ,‬הפגז פגע פגיעה ישירה במקלט והרג כמאה אזרחים לבנוניים‪.‬‬
‫הפיזיקאי נחום שחף‪ ,‬שצבר מומחיות בחקירת ארועים כאלה חשף‪ ,‬שמדובר בתרמית‪ ,‬שנעשת על‬
‫ידי אנשי חיזבאללה והאו"ם‪ ,‬אך בישראל ובעולם העדיפו להקשיב לידיעות הדרמטיות על "הטבח‬
‫האזרחים"‪ .‬התוצאה‪ :‬ערבי ישראל רבים נמנעו מלהצביע בעד שמעון פרס ובנימין נתניהו ניצח‬
‫בבחירות בפרש זעום‪.‬‬

‫גם נתניהו היה מוכן להעניק את רמת‪-‬הגולן לאסד‪ ,‬אך לפחות הוא לא פעל בהתלהבות יתרה‪,‬‬
‫כמו רבין ופרס‪ .‬לכן בימי כהונתו של נתניהו‪ ,‬חיזבאללה כמעט והפסיק את ירי הטילים; אסד גם תמך‬

‫‪29‬‬
‫בנתניהו על‪-‬ידי עצירת יוזמה צרפתית לסנקציות כלכליות של האיחוד האירופאי נגד ישראל וגם נמנע‬
‫מלפרסם את עומק הנסיגה בגולן‪ ,‬שנתניהו היה מוכן לה כדי לא לפגוע בסיכויי הלז להיבחר בבחירות‬
‫הבאות‪.‬‬

‫על פני השטח נראו הדברים אחרת‪ .‬בדברו בפומבי‪ ,‬תבע חאפז אסד את רמת הגולן לעצמו –‬
‫ויהי מה! בשיחה עם ביל קלינטון הוא הפליג בתיאור ימי צעירותו עם הפיקניקים והמנגלים על שפת‬
‫כינרת ועם הזיכרון הנוסטלגי הזה הוא איננו העלה על דעתו‪ ,‬שלא יקבל בחזרה כל שעל אדמה‪ .‬כל‬
‫שעל‪ ,‬כלומר אפילו את השטחים בדרום רמת הגולן‪ ,‬שסוריה כבשה בתקריות גבול בשנות החמישים‪.‬‬

‫מפחיד ומרתק לראות את המנהיגים המערביים והישראלים בולעים פיתיונות פרימיטיביים כאלה‪.‬‬
‫חאפז אסד שלט ביד רמה בסוריה מעל רבע מאה‪ ,‬רק המוות הפריד בינו לבין השלטון והוא הוריש‬
‫אותו לבנו‪ .‬כדי לעשות את זה חייב היה להיות בעל שבע עיניים פקוחות לרווחה ומוח קר וחריף‪ .‬הוא‬
‫היה מסוגל להתיש דיפלומטים זרים בשיחות של שעות רבות‪ ,‬אף ללא הפסקת שירותים‪ .‬הוא היה‬
‫אלוף אינטריגות‪ ,‬אכזר וחלקלק‪ .‬בשנת ‪ 1982‬טבח כעשרים אלף אזרחים בעיר חמה‪ ,‬שבארצו‪,‬‬
‫כנקמה על התנגדות לשלטונו‪.‬‬

‫היתכן‪ ,‬שבשאלות אסטרטגיות היה מונחה על ידי אמביציות פשטניות "להחזיר כל גרגר אדמה‬
‫ערבית" ועל ידי נוסטלגיות ילדותיות של "מנגל על שפת כינרת"? אם זו הייתה הבעיה‪ ,‬כבר היו‬
‫מזמינים אותו למנגל בעין גב לאחר טקס החתימה על חוזה השלום‪ ...‬אלא שחאפז אסד דרש גם את‬
‫רמת הגולן עד לקווי ‪ 4‬ליוני ‪ ,1967‬גם את פרוז הגליל‪ ,‬סכומי כסף גדולים במתנה מארה"ב והחלפת‬
‫חימוש צבאו בנשק אמריקאי – כל זאת בכוונה תחילה להכשיל את התהליך!‬

‫למרות כל הפגנתו של אסד את אומנותו הווירטואוזית באינטריגה הבינלאומית‪ ,‬היחס אליו הוא‬
‫הדוגמה האופיינית ליחס של היוהרה הגזענית כלפי כל מנהיגי הערב‪" .‬התהליך עם אסד יהיה תהליך‬
‫פדגוגי"‪ ,‬אמר שמעון פרס – נו‪ ,‬באמת!‪ ..‬מאז תוהה ישראל מדוע חאפז אסד לא כרת הסכם שלום עם‬
‫ישראל בימי פרס ורבין וההסבר המקובל לכך‪ ,‬שנשיא סוריה לא הבין את המצב ופספס את‬
‫ההזדמנות‪.‬‬

‫אני יכול לדמיין את חיוכו האירוני של אסד למשמע יוהרת הכסילים הזאת‪ .‬אסד קשישא לא‬
‫התווכח איתם‪ ,‬נתן להם לחשוב‪ ,‬שהם הלבנים החכמים והוא הערבי הנחות – למעשה‪ ,‬הם כולם‬
‫רקדו בדיוק לצלילי החליל שלו‪ ,‬כולל קלינטון‪ ,‬פרס וברק‪ .‬הוא ידע להפיק תועלת מהבהלה של העולם‬
‫המערבי אחר כל מלה‪ ,‬שנשמע בה הד של תחילה של פיוס‪.‬‬

‫הדמוקרט הערבי חושב אחרת‬

‫המשחק של אסדים משיג תוצאות‪ ,‬כל ציוץ "שלומניקי" קטן היוצא מפיהם זוכה לתהודה ברחבי‬
‫אירופה‪ ,‬האו"ם ומפלגות שטחים‪-‬תמורת בישראל‪ .‬אלא שגם הסורים שוחרי הדמוקרטיה לא מאמינים‬
‫לאסד ורואים את הדברים דרך שאלת הדמוקרטיזציה‪.‬‬

‫פאריד גאדרי‪ ,‬סורי ממוצא מוסלמי‪-‬סוני מתגורר בארצות הברית ומנהיג שם את מפלגת‬
‫הרפורמה הסורית‪ .‬בראיון לעיתון ישראלי "מקור ראשון" הוא טען כי סוריה בשלה כעת לרפורמה‬

‫‪30‬‬
‫דמוקרטית רצינית ושבאמצעות לחץ מתמיד על המשטר בדמשק‪ ,‬ניתן לכונן בהצלחה דמוקרטיה‬
‫סורית‪ .‬הוא מזכיר את הסכם אוסלו כדוגמה לטעות מדינית קשה של מדינה חופשית מול דיקטטורה‪:‬‬
‫"מה נתן אוסלו לישראל‪ ,‬כשניסתה להגיע לשלום עם דיקטאטור כמו ערפאת?‪ ..‬שלום עם רודן לא‬
‫יביא לתוצאות המקוות"‪.‬‬

‫בהמשך הראיון‪" :‬גאדרי בטוח‪ ,‬שממשלה סורית שתיבחר באופן דמוקרטי‪ ,‬תכיר במדינת ישראל‪.‬‬
‫עם זאת הוא שולל מכל וכל את האפשרות לשלום ללא ויתור ישראלי על רמת הגולן‪' .‬יש שני דברים‬
‫שמאחדים את כל הסורים'‪ ,‬הוא מסביר‪' .‬האחד הוא רמת הגולן‪ ,‬והשני הוא אחדותה של סוריה ‪ -‬וזו‬
‫הסיבה לרגישות הנושא הכורדי‪ ...‬ואולם שאלת הגולן נופחה בגלל שהמשטר מנצל אותה‪ .‬אני מאמין‬
‫שאם סוריה הופכת לדמוקרטית‪ ,‬נפתחות אופציות חדשות‪ .‬ברגע שיש אמון‪ ,‬פתוחות האופציות כמו‬
‫החכרת הקרקע לישראל‪".‬‬

‫כלומר‪ ,‬כבר בשלב הזה‪ ,‬כשהדמוקרטיזציה בסוריה נראית כחלום‪ ,‬כבר באמתחתו של דמוקרט‬
‫סורי נמצא הפתרון‪ :‬סוריה תקבל את הריבונות הרשמית וישראל תחכור את הקרקע ותישאר בפועל‬
‫על הרמה‪ .‬מעניין‪ ,‬לאיזה פתרונות ניתן יהיה להגיע‪ ,‬כאשר הדמוקרטיזציה תתרחש בפועל והשלטון‬
‫הסורי יידע‪ ,‬שהמלחמה איננה אופציה אפשרית!‪ ..‬העסקה של ריבונות סמלית בתמורה לחכירה‬
‫סמלית יכולה להיסגר תוך כדי סלילת כביש קצרין‪-‬דמשק‪ .‬רק שטחים‪-‬תמורתניקים שלנו אינם‬
‫מעוניינים בפתרונות מהסוג הזה‪ :‬השלום ללא החיבוק עם אסד וללא הריסת ישובי היהודים ברמת‬
‫הגולן ישלול את "צדקתם" המקודשת – הם ממשיכים לתמוך בכל רודן ערבי נתעב על חשבון שוחרי‬
‫הדמוקרטיה הערבית‪.‬‬

‫אחרי יצחק שמיר‪ ,‬לא היה ראש ממשלה אחד‪ ,‬שלא היה מוכן לפשוט מאיתנו את חולצתנו‬
‫האחרונה בתמורה לטקס חתימה קטן עם נשיא סוריה!‪ – ..‬נכון‪ ,‬זאת בדיוק הסיבה – "זאת הכלכלה‪,‬‬
‫טיפשון!" חוקי רווח והפסד מכתיבים לשושלת אסד לשסות בנו את חיזבאללה ולהטיל בנו קללות‪ .‬לכן‬
‫כל אלה המצפים בנשימה עצורה לשלום עם סוריה תמורת הנסיגה מהגולן‪ ,‬יכולים להתחיל לנשום –‬
‫זה לא קרה בימי ממשלת רבין וממשלת ברק ולא יקרה עכשיו‪ ,‬לא בגלל "סרבנות השלום" של‬
‫ישראל‪ ,‬לא בגלל "פספוס ההזדמנות" על ידי חאפז אסד או חוסר הבנה של בנו – החבר'ה האלה לא‬
‫מפספסים הזדמנויות‪ .‬הם אינם יכולים להפסיק להילחם בישראל מאותה הסיבה‪ ,‬שכריש אינו יכול‬
‫לעצור את תנועתו במים – אם יעצור‪ ,‬הוא ייחנק‪.‬‬

‫***‬

‫ניתוח דומה ניתן לעשות גם לגבי ירדן ולבנון‪ ,‬אך שתי הדוגמאות העיקריות מספיקות כדי‬
‫להמחיש את הרעיון‪ .‬המשחקים השטחים‪-‬תמורתיים טובים לניסוח הסיסמאות‪ ,‬שמהן נבנה הפנס‬
‫המאיר את מקום חיפושו של המפתח‪ .‬האמת לא בהכרח נמצאת שם‪ .‬אם הרסתי למישהו אגדה –‬
‫זהו שכר על עמלי‪.‬‬

‫האם הרעיון שלי נכון? האמת אינה נגלית לאדם אחד‪" ,‬לידת האמת בוויכוח"‪ ,‬אמרו החכמים‪,‬‬
‫ברם התכוונו לוויכוח על‪-‬פי השיטות של סוקרטס ורנה דקארט‪ ,‬חקירה הדדית והטלת "הספק‬
‫השיטתי" – אבל אנחנו הרי חיים בישראל המודרנית‪ ,‬מי צריך כעת את החוכמות הישנות האלה?!‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫מאמר ז'‪ :‬סיסמאות קצרות וברורות‬
‫אנחנו כולנו מדברים על הדברים האלה בינינו – אז מדוע אנשים כה רבים וכה‬
‫חכמים אינם מייצרים פתרונות חכמים?‬

‫אני מתעב מסרים אידיאולוגיים מועברים בסיסמאות קצרות וברורות‪ .‬פעם עוד הייתי מדביק‬
‫סטיקרים על מכוניתי‪ ,‬אך לא עוד‪ .‬אם באמת יש למישהו מה לומר לעולם‪ ,‬המסר שלו אינו יכול‬
‫להתמצות במשפט אחד‪ ,‬רצוי מחורז‪ ,‬באורך של מדבקה על שמינית פגוש‪ .‬אין אלה השקפות עולם‬
‫אלא גבב משפטי סרק‪ ,‬תחליף סינטטי להשקפת עולם‪ ,‬מעין אבקה נמסה בכוס עם כפית סוכר‪ ,‬משהו‬
‫למלא את החובה האזרחית להיות בעל דעה פוליטית‪.‬‬

‫הסיסמאות הקצרות מלמדות אותנו לא ללמוד הרבה ולא לחשוב הרבה ולא לקרוא ידיעות בין‬
‫השורות ולא לשאול שאלות קשות מדי‪ ,‬אלא רק לבחור לנו את המחנה המתאים להסתפח אליו‪,‬‬
‫לאמץ מותג‪ ,‬כמו קבוצת כדורגל או אופרת סבון‪.‬‬

‫מלמדים אותנו‪ ,‬שזה קל ופשוט‪ ,‬כמו ללמוד תוכנת מחשב חדשה לסביבת "חלונות"‪ .‬מגדלים בנו‬
‫צרכנות תקנית‪ :‬ממשק המשתמש קל ונוח והשימוש ממש אינטואיטיבי‪ .‬כך מכוניות‪ ,‬תוכנות מחשב‪,‬‬
‫טלוויזיות והשקפות העולם הערכיות‪ ,‬הדתיות והמדיניות‪ .‬מנהיגי המחנות מצפים לתמיכה ונאמנות‬
‫ובתמורה מספקים את מערכות הסיסמאות בעלות ממשק משתמש אחיד‪ ,‬כזה המאפשר עקומת‬
‫הלימוד יעילה והשימוש יהיה קל ונוח‪ :‬משפט בן לא יותר מחמש מלים‪ ,‬להדביק אותו‪ ,‬לשנן ולהשמיע‪.‬‬

‫מהר מאד אנחנו מתרגלים לחיים הקלים האלה בחסות המנהיגים‪ ,‬שמנהיגותם בנויה על ערכות‬
‫של סיסמאות‪ ,‬תדמיות ומיתוסים‪ .‬הם שולטים בנו בעזרת פרסומאים מיומנים‪ ,‬אנשי מקצוע‬
‫המוכשרים למכור מכוניות‪ ,‬תמרוקים‪ ,‬דעות מדיניות וקאמפיינים פוליטיים‪.‬‬

‫זה תמיד עימות בין שני צדדים‪ ,‬כמו מלחמה בין שתי מדינות או משחק בין שתי קבוצות‪ ,‬כך‬
‫התמודדות בין שני מחנות‪ ,‬בעלי הכותרות הפריכות "ימין" ו"שמאל"‪ .‬המלים האלה באות לבטא את‬
‫השייכות למחנה‪ ,‬לא את המהות של השיח‪ .‬הוויכוח בין איש "שמאל" לבין איש "ימין" נראה על פי‬
‫רוב‪ ,‬כחילופי ירי‪.‬‬

‫שני הצדדים מחזיקים בכלי נשקם מחסנית‪ ,‬שבה סדורות וממוספרות כל השאלות הרטוריות וכל‬
‫התשובות‪ ,‬שלא לעניין‪" .‬דמוגרפיה‪" – "...‬זכות האבות‪" – "...‬אל תחיו בתנ"ך‪" – "...‬יש להם עשרים‬
‫ואחת מדינות‪" – "...‬דעת הקהל בעולם‪" – "...‬הם לא ביטלו את האמנה" – "גם הם עם‪" – "...‬גם‬
‫אנחנו עם‪" – "...‬שליטה בעם זר‪" – "...‬ביטחון‪" – "...‬דמוגרפיה‪ – "...‬וחוזר חלילה‪ .‬כל ויכוח הוא‬
‫הוויכוח הגלובלי בין "הימין" לבין "השמאל" ולעולם לא יתמקד בנקודה מסוימת‪.‬‬

‫לצדדים היריבים חסרה הסבלנות לברר כל נושא בנפרד‪ .‬נסו לעקוב אחרי ויכוח כזה מן הצד‬
‫ולאחר שוך הלהט הראשוני לבקש את היריבים להגדיר את נושא ויכוחם‪ .‬הם לא יידעו להגדיר וישיבו‬
‫בעצבנות משהו סתמי – בדוק‪.‬‬

‫מבחינתם של שני הצדדים‪ ,‬מטרת הוויכוח היא הניצחון בוויכוח – אופייני לעם השקוע בתסביכי‬
‫נחיתות‪ ,‬שעד היום לא הגדיר את דרכי השימוש היעיל בחירויות הפרט שלו‪ .‬הוויכוח בין שניים ככלי‬

‫‪32‬‬
‫חיפוש אחר אמת‪ ,‬כאשר כל צד מניח את האפשרות‪ ,‬שהוא איננו צודק ושניהם מחפשים את הצדק‪,‬‬
‫לא את התירוץ לאמונותיהם‪ ,‬בין הסיסמאות והמיתוסים – ויכוח כזה איננו מוכר בארץ באף אחת‬
‫מקבוצות האוכלוסייה‪ :‬לא בקרב הנוער החילוני‪ ,‬לא בקרב בני הישיבות‪ ,‬גם לא בקרב מרבית‬
‫הפרופסורים והח"כים‪.‬‬

‫כולנו מתקשרים בינינו על ידי מסרים מהירים‪ ,‬מתחרים בינינו בכישרונות הרטוריים‪ ,‬מנסים‬
‫לבלבל ולנצח את היריב במשפטים שנונים‪ ,‬העיקר לצאת בתחושת סיפוק‪ :‬הידד‪ ,‬ניצחנו! אני לעולם‬
‫יוצא מהשיחות האלה‪ ,‬לעתים קרובות עם בני שיח מזדמנים‪ ,‬בתחושה של החמצה; תמיד יש משהו‬
‫שלא אמרתי‪ ,‬שהייתי יכול לומר אחרת‪ ,‬להוסיף עוד איזה נימוק מחודד או שניים‪ ,‬אבל בסופו של דבר‪,‬‬
‫מה הטעם? הרי אני והיריב לא דיברנו באותם מושגים‪ ,‬לא קבענו מה בדיוק אנחנו רוצים ללבן ומה‬
‫הקריטריונים לניצחון של השקפת העולם האחת על האחרת‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬ההחמצה הגדולה היא‬
‫החמצת האמת‪ ,‬ששנינו לא מצאנו; בעצם‪ ,‬לא חיפשנו את האמת‪ ,‬רק התחרינו בינינו בכישרונות‬
‫הרטוריים‪.‬‬

‫הקרבות הרטוריים חסרי הסיכוי האלה‪ ,‬בשיחות מתלהבות פנים אל פנים או על ידי משלוח‬
‫תגובות לאתרי החדשות ופורומים באינטרנט‪ ,‬הם הסגנון המוכתב על ידי החברה לכל המערכת‬
‫הפוליטית שלה‪ .‬המערכת הזו בנויה על פוליטיקאים מקצועיים‪ ,‬ששרידותם בתפקיד לאורך זמן תלויה‬
‫בכושר העמידה שלהם על אותן הסיסמאות‪ ,‬שהביאו אותם למרכזי קבלת ההחלטות ולמנעמי‬
‫השררה הנלווים‪.‬‬

‫במסגרת כללי המשחק הפוליטי‪ ,‬אסור להם להניח את האפשרות‪ ,‬שהם טועים‪ .‬במקרה הגרוע‪,‬‬
‫הם מדלגים מדעה אחת לאחרת כאשר נראה להם‪ ,‬ששינוי העמדה עשוי להביא לקידום הקריירה‪ .‬לכן‬
‫הוויכוח במערכות השלטון‪ ,‬בכל אותם מוקדים‪ ,‬שחורצים בהם גורלות‪ ,‬הוא אלים ובלתי יעיל‪ .‬הוא כולו‬
‫מתמצה בניסוח סיסמאות‪ ,‬החדרת מיתוסים וגיוס תומכים‪.‬‬

‫כאילו זה לא היה מספיק‪ ,‬התערב בקרב הסיסמאות הזה גם הפן הדתי‪ :‬החלק הדתי של העם‬
‫מזוהה עם הבחירה בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬לעומת החלק החילוני המזוהה יותר עם הבחירה בשלום‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫המוני אדם בישראל‪ ,‬דתיים וחילוניים‪ ,‬חצו את הקווים ובהצלחה רבה מצאו בדתיות ובחילוניות את‬
‫הביסוסים להשקפות‪ ,‬שהם רצו לבסס‪ .‬אמנם הסיסמה היא סיסמה והאגדה היא אגדה – בתודעה‬
‫הקולקטיבית החלוקה המדומה למחנות על פי המפתח הדתי קובעת את העמדות הרבה יותר‬
‫מהנתונים‪ .‬ההאשמות ההדדיות בסגנון "מתייוונים בוגדים" ו‪"-‬משיחיים מטורפים" הופכות את הוויכוח‬
‫לאמצעי תרפיה מצוין‪ ,‬תמיד יש על מי לפרוק את עצבים כשקבוצת הכדורגל שלך הפסידה‪.‬‬

‫הדרך הפסולה לגיבוש הדעה‬

‫בבחירת הדעה הפוליטית רוב האנשים יותר רואים את עצמם כנושא המרכזי מאשר את המידע‬
‫הקשור לנושא הדעה‪ :‬הם בוחרים את הדעה הראויה להם‪ ,‬על פי הדימוי העצמי שלהם‪ ,‬לא את‬
‫הדעה כפרי מחקר‪ .‬התוצאה‪ :‬השקפות עולם כל כך חלשות‪ ,‬שאין דרך להגן עליהן אלא על ידי‬
‫אלימות‪ :‬זלזול ביריב ובכל מה שהוא מייצג‪ ,‬סתימת פיות‪ ,‬הדבקת סטיגמות ליריבים‪ ,‬הטחת עלבונות‪,‬‬
‫השלטת דעתם על אחרים על ידי שטיפת מוח ואיומים‪ ,‬ואפילו איום במלחמת אזרחים‪.‬‬

‫‪33‬‬
‫האנשים‪ ,‬שאימצו את השקפת עולמם בדרך האגו‪-‬צנטרית הזאת אינם מסוגלים לקיים תקשורת‬
‫נבונה לא עם בעלי ברית ולא עם יריבים – מכאן קצרה הדרך לפיתוח הפרנויה ההמונית שלנו‪ :‬אבוי‪,‬‬
‫אנחנו חברה שסועה ומפולגת!‬

‫בלית רעיון טוב יותר‪ ,‬מתחילים לחפש פתרון לשסעי החברה בפשרות מלאכותיות‪" ,‬אחדות"‬
‫שאינה מחזיקה מעמד ואמנות בין‪-‬תנועתיות למיניהן‪ ,‬שלאחר מילוי תפקידן כגימיקים‪-‬לרבע‪-‬שעה‬
‫יורדות אל אותה תהום הנשייה‪ ,‬שממנה באו‪ .‬כך קרה‪ ,‬שמספר אנשים בעלי שם בתחומים שונים‬
‫בישראל התכנסו בקבוצה תחת כותרת יומרנית "הפורום לאחריות לאומית"‪ :‬הפורום עסק בניסוח‬
‫כתב אמנה בין האנשים המייצגים דעות פוליטיות מקוטבות ובמשא ומתן בין הצדדים‪.‬‬

‫היה זה השיא של תופעת הדעה האגו‪-‬צנטרית‪ :‬הם הביאו את הצדדים לחתום על האמנה‬
‫המכריזה מה הם מוכנים לאמץ כמעין עתיד מדיני משותף‪ ,‬שהורכב מההסתכלויות של האנשים‬
‫השונים אל תוך עצמם והפשרה בין מה שראו עיניהם במבט פנימה‪.‬‬

‫אבל העולם איננו בנוי על פי הדעות המגושמות האלה‪ ,‬שחושבו מתוך מבט אל תוך הבטן – כדי‬
‫לתכנן תוכניות מדיניות או רק להחליט על סדר היום למחר – נדרש מאיתנו להסתכל החוצה אל‬
‫העולם‪ .‬במעשה של "הפורום" הנ"ל לא היה כל דבר אחראי – ישראל איננה זקוקה לאחדות דעים על‬
‫הנייר וזה מאד טיפשי לפחד מחלוקי דעות ולראות בהם שסע חברתי מסוכן – ישראל זקוקה לכללי‬
‫ההתנהגות בתנאי המחלוקת‪.‬‬

‫האמנות החתומות באות הולכות‪ ,‬אבל המציאות נשארת ומי שמשפיע על המציאות ממשיך‬
‫להשפיע על פי האינטרסים שלו ולא על פי חלומותיהם של חותמי אמנות‪ .‬גם המחלוקות נשארות‬
‫והדרך להתמודד איתן היא ללמוד להפיק מהן תועלת‪ .‬מחלוקת איננה קללה – היא כלי כמו כל כלי‬
‫עבודה אחר – או שאנחנו יודעים להשתמש בו לטובה או לא‪.‬‬

‫אי‪-‬אפשר אפילו להתחיל ללמוד להשתמש בכלים האלה בחברה‪ ,‬שאחד מסימניה הבולטים הוא‬
‫חוסר הבנת הנקרא‪ .‬כשמרואיין עונה לשאלה של מראיין‪ ,‬כשנציגים של המחנות הניצים נמצאים‬
‫בפולמוס רדיופוני או קורא חדשות באינטרנט "מגיב" למאמר – העדר הקשר בין דבר לדבר צורם‬
‫לעין ואוזן‪.‬‬

‫חברי הדמוס אינם מקשיבים אלא חושבים על התשובה השנונה תוך כדי דבריו של היריב‪,‬‬
‫מתווכחים לא עם דבריו אלא עם מה שהם היו מעדיפים‪ ,‬שהוא היה אומר כדי שהתשובה תתאים ואף‬
‫לא מנסים להבין את הנושא‪ .‬משרד החינוך מתנהג כשותף למזימה‪ :‬שני שליש התלמידים נכשלים‬
‫בהבנת הנקרא; כשאני קורא "תגובות" של אנשים באתרי החדשות או "תשובות" של פוליטיקאים‬
‫בדיונים‪ ,‬אני תוהה איזה טקסט נתנו להם כדי להעביר את השליש הנותר‪" :‬זהבה ושלושת‬
‫הדובים"?‪..‬‬

‫כדי להסתדר איכשהו בלי כללי הדיון ההוגן‪ ,‬מעביר הדמוס את חובת החשיבה לאנשים בעלי‬
‫תארים אקדמיים וצבאיים חשובים‪ .‬נכונות הדעות נשפטת בציבור על פי מספר התומכים בקרב‬
‫הפרופסורים והגנרלים‪ ,‬שהדעה הצליחה לגייס‪ .‬אם כל העולם היה מאמץ את השיטה‪ ,‬אנחנו עדיין‬
‫היינו לומדים‪ ,‬שהארץ השטוחה שלנו מונחת על שלושה פילים העומדים על צב ענק אחד והשמש‬

‫‪34‬‬
‫מסתובבת סביבנו – כך לימדו פרופסורים חשובים באוניברסיטאות אירופה‪ ,‬כאשר גלילאו גליליי‬
‫לראשונה הפנה טלסקופ כלפי גרמי השמיים‪.‬‬

‫על סמך הנתונים‪ ,‬שהוא אסף‪ ,‬הוא התריס‪ ,‬לבדו‪ ,‬נגד כל עולם הכנסייה והמדע – ובסופו של‬
‫דבר נמצא צודק‪ .‬החלק המדהים בתולדות גלילאו היה כשהוא הציע ליריביו להסתכל בעצמם‬
‫בטלסקופ כדי להיווכח‪ ,‬שישנם על פני הירח הרים ומכתשים – והם סרבו להסתכל! יש תחומים‬
‫בידיעת החברה האנושית שלנו‪ ,‬שנמצאים באותו מצב‪ ,‬שמדעי הטבע היו לפני גלילאו – אנחנו פשוט‬
‫לא מבינים מה מתרחש וחיים באשליות‪.‬‬

‫האלטרנטיבה‪ ,‬בעיקרון‪ ,‬קיימת‬

‫בעולם העסקי הדברים מתנהלים אחרת‪ .‬שם נהוג‪ ,‬שאם יזם כלשהו מנסה לשכנע את משקיע‬
‫פוטנציאלי להשקיע כסף בפרויקט חדש‪ ,‬מוצר חדש או חברת סטארט‪-‬אפ חדשה – עליו מוטלת חובת‬
‫ההוכחה‪ ,‬שלפרויקט יש פוטנציאל רווחי‪ .‬היזם עושה סקר שוק ובונה תוכנית עסקית‪ .‬המשקיע מביא‬
‫איתו מומחים חיצוניים בעלי דעות עצמאיות‪ ,‬מציג להם את הרעיון ולאורך כל הדיון מנסה "להפיל"‬
‫אותו‪ .‬הם שואלים את היזם את כל השאלות הקשות‪ ,‬שעולות על דעתם – והיזם מחפש תשובות‬
‫משכנעות – אם התשובות לא יימצאו‪ ,‬הוא בעצמו יבטל את המיזם‪.‬‬

‫מן השאלות הרגילות במקרים האלה‪ :‬איך ניתן לדעת‪ ,‬שאכן קיימת דרישה בשוק למוצר המוצע?‬
‫על פי איזה סקר נקבעה רמת הדרישה הצפויה? כמה מוצרים מתחרים כבר קיימים בשוק? האם‬
‫ברשותו של היזם ישנה יכולת טכנולוגית לפתח את המוצר? מה תהיה הדרך לפרסם ולשווק את‬
‫המוצר? בשנות עבודתי בתחום המחשבים הזדמן לי ליטול חלק בדיונים כאלה‪ ,‬שהמשתתפים בהם‬
‫מבינים היטב את חשיבותו של הדיון‪ ,‬כי גם המשקיע או המנהל וגם היזם עצמו אינם רוצים ליפול‬
‫בפח של השקעה לא מוצלחת בגלל החמצת פרט חשוב כלשהו‪ ,‬שאולי רק האיש החיצוני או מישהו‬
‫בעל דעה מנוגדת עשוי לראות‪.‬‬

‫בעולם הטכנולוגיה והעסקים קיים "סיעור מוחות"‪ ,‬שבו קבוצת מומחים מחפשת פתרון לבעיה‬
‫סבוכה‪ .‬על פי הכללים‪ ,‬שום הצעה לא נדחית על הסף‪ ,‬כל רעיון עולה לדיון‪ ,‬לעתים הדיון אף מוקלט‬
‫ומנותח לאחר מכן‪ .‬השיטה אפשרית‪ ,‬כי בעולם העסקים והטכנולוגיה העילית חשובה מטרה ולא‬
‫הדרך המסוימת‪ ,‬שמפלגה אחת משתדלת לכפות על כל העולם‪ .‬החברות העסקיות‪ ,‬שלא מתנהלות‬
‫בדרך זו‪ ,‬פושטות רגל‪ .‬אפילו מהחברות ההולכות בה‪ ,‬מצליחות חלק בלבד – כי המציאות תמיד‬
‫מכינה עוד הפתעות‪ ,‬שלא חשבו עליהן קודם – אבל לפחות שיטת הביקורת החופשית משאירה סיכוי‬
‫להצלחה‪.‬‬

‫הדמוס הפוליטי בכל העולם‪ ,‬עד היום לא אימץ את הכללים האלה‪ .‬המערכות המדיניות שלו‬
‫בנויות על המפלגות הנאבקות על מקומות בפרלמנטים‪ ,‬אותם הן משיגות על ידי תעמולה‪ .‬זו אינה‬
‫יכולה להתבסס על דיונים ארוכים וממצים‪ :‬התעמולה צריכה להקיף אותנו מהר‪ ,‬להגיע למקסימום‬
‫האנשים במינימום זמן‪ ,‬לתת תוצאות כאן ועכשיו‪ .‬היא מבוססת על סיסמאות ומיתוסים‪ ,‬בדיוק כמו‬
‫הפרסומות מכל סוג שהוא‪.‬‬

‫‪35‬‬
‫נוצר פרדוקס הדמוקרטיה‪ :‬ההכרעות הקרדינאליות העלולות לחרוץ גורלות של מדינות ועמים‪,‬‬
‫לרוב מתקבלות על ידי אנשים לא ראויים בהליך נחות מזה‪ ,‬שנדרש כדי להחליט על השקעה של מאה‬
‫אלף דולר‪ .‬האזרחים תומכים או מתנגדים להחלטות האלה בהתאם להליך בחירה של השקפת‬
‫העולם‪ ,‬שלרוב הוא פחות איכותי מהליך קבלת ההחלטה איזה סוג מכונית לרכוש‪ .‬חברה כזאת לא‬
‫יכולה שלא להיות נשלטת על ידי מיתוסים‪ ,‬דעות קדומות ואמונות תפלות‪ ,‬היא לא יכולה שלא‬
‫להיהפך לאלימה ומתוסכלת‪ ,‬כל רגע מתהלכת על קצה התהום של מלחמת אזרחים‪.‬‬

‫חירויות הפרט – הם דבר אציל ונעים לכשעצמו‪ ,‬אבל הדיון הדמוקרטי אינו המטרה הסופית‪ ,‬הוא‬
‫האמצעי לאחד את החשיבה של אנשים רבים בסיעור מוחות חברתי רחב כדי לנסות להגיע להבנה‬
‫טובה יותר של המציאות ולהחלטות טובות יותר‪ .‬כשהדיון התבוני אינו קיים‪ ,‬כשאת מקומו תופס ריקוד‬
‫טווסים משולב בקרב תרנגולים והחברה הזאת גם נמצאת באמצע המזרח התיכון – לא קשה לנחש‬
‫איזה עתיד נכון לה‪ :‬כל פתרון חדש לשלום יביא למלחמה חדשה‪ ,‬שום טריק לא יעזור‪ ,‬כל תוכנית‬
‫כלכלית תביא רק לתנודות חדשות מעלה‪-‬מטה והאליטות המושחתות ימשיכו לשלוט ולהרוויח ללא‬
‫מצרין‪ ,‬גם אם קומדיה של "בחירות" תמשיך להתקיים‪ .‬כך יימשך עד שהתהליך האבולוציוני של‬
‫בריאת האדם בעל תבונה יתקדם עוד שלב‪ ,‬או עד שתכבה השמש – מה שיבוא קודם‪.‬‬

‫‪36‬‬
 ‫מאמר ח'‪ :‬פסבדו‪-‬דמוקרטיה‬
‫מה מתרחש בפועל אחרי שהחברה רושמת על נייר הקמת המשטר הדמוקרטי‬
‫ומהם יחסי הכוחות בהתמודדות בין החברה הזו לבין הרודנויות הסובבות אותה‪.‬‬

‫הרעיון להוציא את ההכרעות מידי אדם אחד לידי ציבור‪ ,‬היה קיים מאז העולם הקדום‪ ,‬אבל‬
‫מימושו אף פעם לא היה מוצלח‪ .‬הדמוקרטיות הפרימיטיביות הראשונות של אתונה ורומא הוגבלו‬
‫לגברים בלבד‪ ,‬לא כללו את הצדק האוניברסאלי ביחס לכל אדם‪ ,‬התירו עבדות‪ ,‬קרבות גלדיאטורים‬
‫ומלחמות‪.‬‬
‫המצב בארה"ב בראשית דרכה היה דומה‪ ,‬אולם עד אז ארה"ב כבר רשמה בחוקתה "חרות וצדק‬
‫לכל" וקבעה את זכותו של כל אדם לחפש את אושרו‪ .‬המהפכה הצרפתית עד אז כבר חרתה על‬
‫דגלה עקרונות של חרות‪ ,‬שוויון ואחווה ובראשית המאה ה‪ 20-‬החלו להתפתח הרעיונות של שלום‬
‫ושוויון הזכויות לנשים‪ .‬רצף האירועים של כל התקופה הזו המחיש את הפערים הכואבים בין‬
‫הרעיונות היפים לבין הביצוע האומלל‪ ,‬אבל תהליך ההומניזציה של האדם יצא לדרכו‪.‬‬
‫הקצב האיטי של ההומניזציה יצר תחושה‪ ,‬ששום דבר לא משתנה בכלל‪ .‬המוראות של העולם‬
‫הישן משתכחות מהר מלב האנשים וכבר נדמה להם‪ ,‬שהחברה הפגומה‪ ,‬שבה הם חיים‪ ,‬היא לכל‬
‫הפחות אותה החברה הפגומה‪ ,‬שקיימת במדינות הרודניות‪ .‬אמנם התמורה הגדולה המתרחשת‬
‫במעבר מרודנות לחרות היא המעבר מהחבאת פגמי החברה על ידי השלטון ללהיטות לחשוף את‬
‫הפגמים על ידי האזרחים‪.‬‬
‫החברה הרודנית מציירת את עצמה כמופת של סדר ומוסר גבוה‪ ,‬לאנשים‪ ,‬המגבשים דעות על פי‬
‫מותגים‪ ,‬קל יותר להזדהות איתה מאשר עם החברה שלהם‪ ,‬שאת תאור פגמיה הם רואים‪ ,‬שומעים‬
‫וקוראים כל יום – מכאן קצרה הדרך להערצת סטלין‪ ,‬סדאם וערפאת‪.‬‬

‫סרבנות הדמוס‬

‫החברה החופשית לא מקלה על חבריה בתחום קבלת ההחלטות‪ .‬חברות האזרחים ב'דמוס'‪ ,‬קרי‬
‫קהיליית מורשי ההשתתפות בקבלת ההחלטות‪ ,‬מטילה אחריות ומחייבת התעמקות בכל נושא‬
‫שבמחלוקת‪ .‬מרבית אנשי הדמוס במדינות החופשיות רק מרחפים על פני צבירת ידע והתעמקות‬
‫בחשיבה‪ ,‬נמנעים מיוזמה ואקטיביזם פוליטי וחברתי‪ ,‬נסחפים אחרי סיסמאות‪ ,‬מתייחסים להשקפות‬
‫כאל ענייני אופנה‪ ,‬מאמינים בשקרים וזיופים הכי פרימיטיביים וגם בולעים בשקט את העלבון‪,‬‬
‫כשהשקרים נחשפים – כלומר מועלים בתפקידם כאנשי דמוס‪.‬‬
‫כתוצאה‪ ,‬מוקד ההכרעה האמיתי עובר לקבוצת אנשים מצומצמת‪ .‬בישראל חוג אנשים‪ ,‬שמספרם‬
‫פחות ממאה‪ ,‬קובע את ההכרעות החשובות ביותר‪ .‬לא הייתי ממהר להאשים את האליטה השלטת‬
‫דווקא‪ ,‬כי הרי השלטון לעולם יהיה בידי מי שתופס אותו‪ .‬כדי שהשלטון )"קרטוס"( יהיה בידי הדמוס‪,‬‬
‫כלומר תיווצר במדינה דמו‪-‬קרטיה חייב הדמוס לתפוס את השלטון‪ ,‬אבל הדמוס מוותר מראש ואנחנו‬
‫מוצאים את עצמנו עם פסבדו‪-‬דמוקרטיה‪.‬‬

‫‪37‬‬
‫הקו המשותף העיקרי בין רודנות לפסבדו‪-‬דמוקרטיה הוא הנטייה התמימה של האזרחים להיכנע‬
‫לשטיפת מוח‪ .‬לא חשוב כמה הם דוחים את האידיאולוגיה הרשמית וכמה הם נשבעים לא להאמין‬
‫לתקשורת והפוליטיקאים – בסוף התמימות מנצחת והאזרחים נכנעים‪.‬‬

‫חוסר האמון והביקורת מעייפים את דעתו של האדם‪ ,‬עד שהיא נכנעת ונפתחת לתכתיבים‪ ,‬ולו‬
‫חלקית‪ .‬כך‪ ,‬רוב תושבי ברה"מ‪ ,‬למרות חיי העליבות שלהם‪ ,‬האמינו במשך דורות‪ ,‬שהמשטר‬
‫הסוציאליסטי טוב ושארה"ב זוממת לכבוש אותם; תושבי ישראל נכנעו לאמונה‪ ,‬שמלחמת הערבים‬
‫נגדם מתרחשת בגלל חמדנות ישראל לנכסי מקרקעין – זו פעולת ההגנה הטבעית של המוח נגד‬
‫עומס יתר‪ :‬עדיף להירגע ולהאמין‪ ,‬שלא בכל מלה מרמים אותך וחייבת להיות גם איזושהי אמת‬
‫בדברים המושמעים באוזניך מדי יום על ידי התועמלנים של השלטון‪.‬‬

‫אחת התופעות המכוערות ביותר בחברה הפסבדו‪-‬דמוקרטית הזאת היא השימוש הנפוץ‬
‫במשפטים כמו‪" :‬אין לי צל של ספק ש‪" ,"...‬כל מי‪ ,‬שעיניו בראשו רואה ש‪" ,"...‬איך דרך אחרת חוץ‬
‫מ‪" ,"...‬אני בטוח במאה אחוז ש‪" ,"...‬יש לי את הפתרון האפשרי היחיד והוא…" – הביטויים האלה‬
‫משדרים בטחון עצמי וסמכות‪ .‬המנהיגים מוצאים אותם יעילים ביותר לבניית המנהיגות על סרבני‬
‫הדמוס‪ .‬אלה האחרונים משתמשים בהם בעיקר כדי להסתיר הרגלי חשיבה לקויים והנמקה חלשה‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬על פי המהות של הדיון הדמוקרטי‪ ,‬הביטחון של מאה אחוזים הינו זכותו הבלעדית של‬
‫האלוהים ואין יצור אנוש בשר ודם מסוגל ורשאי להיות מחוסר כל צל של ספק‪.‬‬

‫כבר לפני ‪ 2600‬שנה לימד סוקרטס‪ ,‬ששום דעה אינה מוחלטת‪ ,‬מילותיו "איני יודע כלום מלבד‬
‫העובדה‪ ,‬שאיני יודע כלום" היו אחת ההארות הגדולות בהיסטוריה בתחום ההבנה של טבע האדם‬
‫וחקר העולם‪ .‬איננו יודעים שום דבר לבטח‪ ,‬אנחנו יכולים רק לחפש את האמת על ידי מחקר ועימות‬
‫בין דעות שונות‪.‬‬

‫לאחר יציאת אירופה מימי הביניים‪ ,‬החלו הפילוסופים האירופאים לגלות מחדש את הספקנות‪.‬‬
‫במאה ה‪ 17-‬הטביע רנה דקארט את מושג "הספק השיטתי"‪ :‬להטיל ספק בכל דבר‪ ,‬לשאול שאלות‬
‫על כל דבר‪ ,‬להגיע למסקנות חדשות ושוב להטיל בהן ספק‪ .‬עד היום אנחנו מוצאים מעט מאד עקבות‬
‫של הספק השיטתי בשיח המדיני של האומות והממשלות‪.‬‬

‫האנשים הבטוחים בצדקתם במאת האחוזים הם אלה המפוצצים אוטובוסים ומטוסים או תופסים‬
‫שלטון במדינה בכוח או בשטיפת מוח האזרחים בסיסמאות – הרי הם אינם מניחים או סוברים או‬
‫משערים או מגבשים דעה‪ ,‬הם ממש יודעים מהו הדבר הנכון לעשותו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לאדם בן‪-‬תרבות‬
‫תמיד יש ולו אחוז או אפילו פרומיל אחד של ספק‪ ,‬המאפשר לו לשמוע דעות אחרות מפי האנשים‪,‬‬
‫שגם להם יש אחוז או פרומיל אחד של ספק – ולהתייחס אליהן ברצינות‪.‬‬

‫בחברה הפסבדו‪-‬דמוקרטית אנשים בעלי יוזמה יכולים להגיע למוקדי קבלת ההחלטות בעזרת‬
‫תרגילי פרסום‪ ,‬תחבולות‪ ,‬חנופה‪ ,‬ניצול שררה ורמיית הבוחרים‪ .‬בעלי היוזמה האלה מאוגדים‬
‫במפלגות‪ ,‬המייצרות מערכת של סיסמאות וגימיקים פרסומיים לקראת כל מערכת בחירות‪.‬‬
‫תרגילי הפרסום האלה עולים ממון רב‪ ,‬לכן המפלגות אוספות תרומות מאזרחים אוהדים‬
‫ומקבלות מקופת המדינה כספים‪ ,‬על פי "חוק מימון המפלגות"‪ .‬החוק הזה נחקק בישראל כדי להגביל‬

‫‪38‬‬
‫את התרומות מאזרחים וכך לצמצם את התלות הכספית של הפוליטיקאים באנשי עסקים עשירים‪.‬‬
‫הצלחת החוק בניתוק הקשר בין הון לשלטון מוטלת בספק‪ ,‬אבל בכל מקרה‪ ,‬מי שנהנה מהשיטה‪,‬‬
‫אלה משרדי פרסום ושאר בתי עסק המייצרים חומרי פרסום מרהיבים עבור המפלגות – עתירי‬
‫גרפיקה וחסרי תוכן‪.‬‬
‫הדמוס רואה‪ ,‬מקשיב‪ ,‬מסכים בשקט עם גנבת כספיו לטובת מסעות רמייתו והולך להצביע למי‬
‫שסיסמאותיו הקצרות והברורות משכו אותו יותר‪ .‬הוא אינו מחבב את רוב המועמדים ומתנחם‬
‫בידיעה‪ ,‬שלפחות לא כל אחד מהם ייבחר; רוטן ומאשים את כל העולם‪ ,‬רק לא את עצמו‪.‬‬

‫החלום והמציאות‬

‫המדינות הפסבדו‪-‬דמוקרטיות הן מדינות רעות‪ ,‬הפותרות את בעיותיהן בחוסר יעילות וללא‬

‫מקצועיות‪ ,‬גורמות סבל מיותר לאזרחיהן – והן המדינות הטובות ביותר הקיימות בפועל היום בעולם‪.‬‬
‫הקמת המדינות הפסבדו‪-‬דמוקרטיות הייתה צעד ענק לאנושות בתהליך היציאה מאופל הרודנויות‪.‬‬

‫רק לאחר הצעד הזה קמו המדינות הלא יוצאות למלחמה בעקבות כל גחמה של השליט‪.‬‬
‫המדינות האלה המהוות בסיס להתפתחות הדמוקרטיה בעתיד והן התקווה לניצחון על טרור‪,‬‬
‫מלחמות ודיכוי‪ .‬רק במדינות האלה ניתן לצפות לאחריות כלשהי של הנבחרים כלפי הבוחרים‪ ,‬לדבר‬
‫על לגיטימיות כלשהי של בתי משפט ומוסריות הצבא‪ ,‬כל חלופה מן החלופות הקיימות תהיה נפילה‬
‫לתהום‪ .‬ההתנגדות למדינות האלה פרושה תמיכה ברודנות ובמלחמה בין מדינה פסבדו‪-‬דמוקרטית‬
‫לבין רודנות‪ ,‬לתמוך במדינה הרודנית – זוהי לא רק איוולת אלא פשע בפני הדמוקרטיה העתידית‪.‬‬
‫השלטון הפסבדו‪-‬דמוקרטי הוא השלטון הטוב ביותר‪ ,‬שהצליחה האנושות להקים עד כה‪ .‬זו‬
‫חברה‪ ,‬שאזרחים נהנים מחופש לדבר על ערכי הדמוקרטיה האמיתית ולחלום על כינונה‪ ,‬בלי להיאסר‬
‫בעוון פעילות חתרנית‪ .‬קיימות בה זכויות קניין‪ ,‬חופש עיסוק ושלל חירויות הפרט‪ ,‬שאזרח מן השורה‬
‫יכול לנצל אותן‪ ,‬אם יתעקש‪ ,‬במידה לא מבוטלת של הצלחה‪ .‬בשלב זה של התפתחות האדם‪ ,‬זאת‬
‫הפשרה המעשית בין הרודנות החשוכה לבין השאיפה האוטופית של האבות המייסדים של הרעיון‬
‫הדמוקרטי לייסד חברה שוויונית‪ ,‬חכמה וצודקת‪.‬‬

‫כשאני רואה בעיני רוחי‪ ,‬בחלומות עתידניים‪ ,‬את המדינה הדמוקרטית‪ ,‬אני רואה דמוס התובע‬
‫דיון ענייני יומיומי בשאלות שבמחלוקת; אני רואה איסור מוחלט לפוליטיקאים לקיים קשר מקצועי עם‬
‫אנשי פרסום או לקדם את עצמם בעזרת סטיקרים‪ ,‬ג'ינגלים וגימיקים‪ .‬אני חושב על מערכת בחירות‬
‫צנועה ומשעממת‪ ,‬אך יעילה‪.‬‬
‫לכל מפלגה יהיה מצע הבחירות – החומר הפרסומי היחיד המחולק לבוחרים – שגם יופקד‬
‫למשמרת בבית המפשט העליון‪ ,‬כחוזה בין מפלגות לבוחרים‪ ,‬כמסמך משפטי‪ ,‬שעל הנבחרים מוטלת‬
‫חובה לקיימו‪ ,‬למעט פשרות סבירות לצרכים קואליציוניים; הפרתו תהיה כרוכה בעונשים‪.‬‬
‫בחברה הזאת‪ ,‬כל מי שאינו מסוגל לבסס את הצעותיו לפתרון הבעיות של המדינה על מידע‬
‫וניסיון וכל מי‪ ,‬שאין לו ספק‪ ,‬שרק הוא צודק והתוכנית שלו היא היחידה האפשרית‪ ,‬יוענשו בנידוי על‬
‫ידי הדמוס הזועם‪ .‬לאנשים כאלה לא יהיה סיכוי להיבחר אף לא לוועדת תרבות שכונתית‪.‬‬

‫‪39‬‬
‫במדינה כזאת הפתרונות לבעיות של הביטחון‪ ,‬החברה‪ ,‬הכלכלה והחינוך יימצאו בסיעור מוחות‬
‫של התבונה המשותפת של הדמוס ונבחריו‪ ,‬כאשר כלי התקשורת ממלאים את ייעודם כהגדרתם‪:‬‬
‫לספק תשתית טכנולוגית לשיח הציבורי‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬כמו שהמלכים של העבר לא מיגרו את עצמם מהשלטון‪ ,‬כך המעבר לדמוקרטיה לא‬
‫יתבצע על ידי הנבחרים הקיימים‪ ,‬אלא בלחץ הדמוס‪ ,‬שיכול לבוא אחרי שינוי יסודי באופן‪ ,‬שבו כל‬
‫אדם בוגר מגבש את דעותיו ותצמיח מנהיגות חדשה לחלוטין במקום זו הקיימת‪.‬‬

‫האנשים השולטים בחברה הפסבדו‪-‬דמוקרטית‪ ,‬בגלל אופיים הרודני‪ ,‬נוטים לאותם הפגמים‬
‫האופייניים לרודנים‪ .‬הם מבינים‪ ,‬שאנשים בעלי סקרנות ויכולת חשיבה עצמאית מסוכנים להם‬
‫ומשתדלים למנוע מהם מידע ולהקיף אותם בטבעת תועמלנים‪"-‬פוליטרוקים"‪.‬‬

‫ההגבלות על המידע והחשיבה הקיימות גם בבארונויות הקטנות בתוך המדינות‪ ,‬כמו העולם‬
‫האוטונומי של האקדמיה‪ ,‬בעיקר במחלקות של מדעי הרוח‪ ,‬המדינה והמשפטים‪ ,‬הנשלט כמעט‬
‫בלעדית על ידי הגרעין הקשה של המחנה "שטחים‪-‬תמורת"‪ .‬בסביבה הזאת‪ ,‬חלק מהאנשים בעלי‬
‫דעות חורגות מהמתווה המוכתב על ידי ברוני האוניברסיטאות‪ ,‬מסתירים את דעותיהם האמיתיות‬
‫מתוך דאגה למקום העבודה‪.‬‬

‫כתוצאה‪ ,‬האליטה האינטלקטואלית הישראלית לא סיפקה את הסחורה הנדרשת ממנה‪ ,‬כלומר‬

‫קיום הדיון השכלתני בכל הקשור ליחסי ישראל עם הרודנויות הערביות ועם העולם המערבי‪ .‬הם רק‬
‫ידעו לקדם יותר ויותר את העקרונות הקבועים של חוגם החברתי‪.‬‬

‫אהוד ברק כמשל‬

‫כשמנהיגי המדינה נבחרים מחדש מדי מספר שנים‪ ,‬איש מהם אינו יכול לצבור את הניסיון מדיני‬
‫הדרוש כדי לשחק את משחקי האינטריגות הבינלאומיות נגד אותם מנהיגי המדינות‪ ,‬שרק המוות או‬
‫הפיכה צבאית מפרידים בינם לבין השלטון‪ .‬הנשק הדרוש לראש ממשלה של מדינה בעלת שלטון‬
‫נבחר הוא צוותי חשיבה הבנויים ממומחים בעלי השקפות שונות‪ ,‬המסוגלים לשלב את העוצמה‬
‫השכלית שלהם כדי להביט בכל בעיה מנקודות ראות שונות‪.‬‬

‫הדיון החופשי והאינטליגנטי של אנשים בעלי רקע השכלתי וערכי שונה‪ ,‬פתיחות לכל דעה‪,‬‬
‫תשומת לב לכל עובדה‪ ,‬התבונה המשותפת של האנשים הרבים ופתיחותו של המנהיג הנבחר לשמוע‬
‫כל דעה ולשנות את דעתו – יגברו על ניסיונו וערמומיותו של כל רודן‪.‬‬

‫נשק התבונה הקולקטיבית הזה צובר אבק במרתפים של משרדי ממשלת ישראל‪ .‬סביב ראשי‬
‫הממשלות נמצאים יועצים בעלי דעות קרובות לדעותיו של בעל הבית‪ .‬מתקבלים רק אלה המציגים‬
‫קבלות על הנאמנות; הם נאבקים ביניהם על חיבתו של ראש הממשלה על יד הנהון צייתני מאוס‪.‬‬

‫מי שאינו מיישר קו‪ ,‬לומד מהר מהו הייעוץ הנכון או מסולק ממוקד קבלת ההחלטות‪ .‬אהוד ברק‬
‫היה רמטכ"ל בתקופת לידתו של הסכם אוסלו‪" .‬בהסכם הזה יש יותר חורים מהסכם"‪ ,‬כך בערך‬

‫‪40‬‬
‫התבטא בתחילה‪ ,‬אך לאחר שלמד את כיווני הרוח החדשים בלשכת ראש הממשלה והיות וריחה של‬
‫כורסת שר הפנים קסם לו‪ ,‬נהפך במהרה לאחד המצדדים הנלהבים של הסכמי אוסלו‪.‬‬

‫מדינת ישראל וארצות המערב משתמשות בלגיונות של יועצים מומחים‪ ,‬שתפקידם להמציא‬
‫"הערכות"‪ .‬הקריירות וההכנסות של המומחים האלה תלויות בממסד אקדמי‪ ,‬שנתון למרותו של‬
‫ממסד פוליטי ובממסד התקשורתי הנתון למרותו של הממסד העסקי הקשור לממסד הפוליטי‪.‬‬
‫במחקר‪ ,‬שהם מבצעים לכאורה‪ ,‬הם לא מחפשים את האמת בכל מחיר‪ ,‬אלא את החיזוקים להנחות‬
‫המוקדמות שלהם; מטרתם האמיתית היא לרצות הממסדים‪ .‬אין להם כל סיכוי להגיע לפתרונות לא‬
‫תקניים ולא קונפורמיסטיים‪.‬‬

‫כצפוי בתנאים אלה‪ ,‬רוב הערכותיהם מתבררות כמוטעות‪ .‬שרשרת ארוכה של אירועים לא‬
‫נחזתה על ידי כל שירותי המודיעין וכל גדודי המומחים של ישראל והמערב‪ .‬הדוגמאות הקלאסיות הן‬
‫המהפכה האסלאמית באיראן‪ ,‬המלחמה בין אירן לעיראק‪ ,‬הפלישה העיראקית לכווית‪ ,‬שתי‬
‫ההתקוממויות ביש"ע‪ ,‬הקמת חיזבאללה בלבנון ופיגועי התאבדות – כל אלה נפלו עליהם בהפתעה‬
‫מוחלטת‪.‬‬

‫היו להם כישלונות נוספים‪ .‬בימי אהוד ברק כראש הממשלה‪ ,‬שוב ניעור מתרדמתו האריה‬
‫מדמשק ופתח במעין משא ומתן עם ישראל‪ .‬בכירי הפרשנים של התקשורת הישראלית קבעו‬
‫בהתלהבות‪ ,‬שהפעם זה ממש רציני‪ .‬גרוע מזה‪ :‬אגף המודיעין בצה"ל העריך‪ ,‬שהנשיא חפאז אסד‬
‫"קיבל החלטה אסטרטגית לכרות ברית שלום עם ישראל"‪ .‬כל מי שניסה לטעון אחרת הושאר על ידי‬
‫סוללת היועצים מחוץ למעגל מביעי דעתו בפני ראש הממשלה‪.‬‬

‫אהוד ברק החל מצחצח עטו לקראת טקס החתימה‪ .‬הרמטכ"ל היהיר והטירון הפוליטי הזה‪ ,‬תוך‬
‫פחות משנתיים בתפקיד‪ ,‬התנהג כמו שיכור ומבולבל והצליח להמאיס את עצמו על רוב הציבור ועל‬
‫רוב מקורביו‪ .‬הוא היה בטוח‪ ,‬שלו רק היו מסדרים לו פגישה בארבע עיניים עם אסד‪ ,‬תוך שעתיים‬
‫היה סוגר איתו את כל העניין – במלים אלה דיבר אל העיתונאי דוד בדין‪.‬‬

‫כצפוי‪ ,‬אסד‪-‬האב שיחק עם ברק כמשחק חתול עם עכבר ובסוף ירק אותו במיאוס‪ .‬לא החלטה‬
‫אסטרטגית ולא ברית שלום‪ .‬התקשורת גלגלה לשמיים את עיניה המתחסדות בשאלה ללא מענה‪:‬‬
‫איך יתכן‪ ,‬שבכירי הפרשנים טעו? לא הועמדה לדיון הציבורי העובדה‪ ,‬שגם אמ"ן נתן הערכה לא על‬
‫סמך המידע מתוך מסדרונות השלטון בדמשק אלא מתוך מסדרונות השלטון בירושלים‪ ,‬או במלים‬
‫פשוטות‪ ,‬התקרנף ונתן הערכה מזויפת‪ ,‬בהתאם לציפיות של הבוס‪ .‬למזלו של ברק‪ ,‬לא הייתה לו‬
‫ההזדמנות לתת ולשאת עם אסד ישירות‪ ,‬כי על פי יחסי הכוחות‪ ,‬הוא היה יוצא ממנו כמו שהיה יוצא‬
‫מזירת האגרוף מול מייק טייסון‪.‬‬

‫‪41‬‬
 ‫מאמר ט'‪ :‬אנטישמיות‬
‫אנטישמיות‪ :‬אינה יציר מקרי של מלחמה על האמונה "הנכונה" באלוהים אלא נשק‬
‫מתוכנן ומעוצב במאבק שכבת השליטים למען כסף‪ ,‬תהילה וכוח‪ ,‬ביטוי קיצוני‬
‫למדיניות "הפרד ומשול"‪ .‬כך במדינות הרודנות המסורתית וכך תחת הפסבדו‪-‬‬
‫דמוקרטיה החדשה‪.‬‬

‫אחרי שנשמעו בישראל ובעולם מחאות נגד העיבוד הטלוויזיוני המצרי "היוקרתי" ל"פרוטוקולים‬
‫של זקני ציון"‪ ,‬ביקש מובראכ את מומחיו להיסטוריה לבדוק בשבילו מה הם באמת "הפרוטוקולים"‬
‫האלה‪ .‬יכול היה לא להטריח אותם כל כך קשה‪ :‬חיפוש קצרצר באינטרנט מעלה שפע אתרים‬
‫המפרטים את הסיפור הטראגי והמגוחך הזה בתוספת מספר האתרים המציגים עדיין את הטינופת‬
‫כמסמך אותנטי או תחת ההגדרה האוורירית "שנוי במחלוקת"‪.‬‬

‫"הפרוטוקולים" חוברו בשנת ‪ 1897‬על ידי השירות החשאי "אוחרנה" )"השמירה"( של הצאר‬
‫הרוסי‪ ,‬כדי ליצור פרובוקציה ולעורר תסיסה נגד היהודים‪ .‬מאז הוכח פעם אחרי פעם‪ ,‬שמדובר בזיוף‬
‫פרימיטיבי‪ ,‬שהתבסס על הסאטירה הפוליטית הצרפתית נגד נאפוליון ה‪ ,3-‬שבמקור כלל לא דיברה‬
‫על היהודים‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1840‬התפוצצה "עלילת דמשק"‪ :‬מספר יהודי סוריה הואשמו ברצח כומר נוצרי למטרות‬
‫פולחניות‪ ,‬כביכול‪ .‬הנאשמים אולצו להודות תחת עינויים‪ ,‬אבל בסופו של דבר זוכו ושוחררו‪ .‬שר‬
‫הביטחון הסורי מוצטפא טלאס‪ ,‬ששירת תחת שני אסדים‪ ,‬אחד המייסדים של המפלגה השלטת‪ ,‬כתב‬
‫ספר הטוען לאשמת היהודים בפרשה‪" ,‬כדי להכין עם הדם דברי מאפה לחג המכונה יום כיפור")!(‬

‫מדובר באותו שר הביטחון‪ ,‬שהעניק אות הצטיינות לחייל סורי כהוקרה על רצח ‪ 26‬שבויים‬
‫ישראלים במלחמת יום כיפור‪ .‬בשנת ‪ ,2002‬הנשיא באשיר אסד העריך לשר הביטחון בן ה‪ 70-‬את‬
‫כהונתו לתקופה נוספת‪ ,‬כהוקרה על פועלו‪ .‬אסד הצעיר בעצמו אינו טומן את ידו בצלחת‪ :‬על‬
‫בוגדנותם של היהודים הוא הרצה בטקס קבלת פניו של האפיפיור יוחנן‪-‬פאולוס ה‪ 2-‬בביקורו בדמשק‪.‬‬

‫תחת המשטרים הרודניים‪ ,‬אידיאולוגיות כלשהן קיימות אך ורק על מנת לשרת את השאיפות של‬
‫הרודנים לצבור יותר עושר וכוח שלטוני‪" .‬האח הגדול" בודק כל ספר‪ ,‬סרט‪ ,‬הצגת תיאטרון חובבים‬
‫בבית פרטי ודרשה דתית‪ ,‬על מנת לוודא‪ ,‬שהאידיאולוגיה המחויבת תיכנס למוחות הנתינים ולא‬
‫תיכנס שום אידיאולוגיה מתחרה‪.‬‬

‫הכנסייה הקתולית מעולם לא הייתה אלא מכשיר שליטה והתעשרות מושחת‪ :‬מספיק להזכיר את‬
‫שיתוף הפעולה ההדוק שלה עם השליטים החילוניים‪ ,‬המסים שהיא כפתה‪ ,‬החרמת הרכוש של‬
‫"ההרטיקים" המומתים והשיווק המסיבי של מחילת עוונות )אינדולגנציות( מראש‪ :‬שלם היום‪ ,‬רצח‬
‫מחר‪ ,‬כנס לגן‪-‬עדן מחרתיים!‪..‬‬

‫‪42‬‬
‫לכן‪ ,‬דרושה מידה רבה של דמיון תמים‪ ,‬כדי לצפות מהממסד הכנסייתי כוונה "דתית" בהפצת‬
‫האנטישמיות בעולם‪ .‬התשתית "הדתית" של האנטישמיות‪ ,‬שמוחות הנתינים מולאו בה‪ ,‬הייתה פועל‬
‫יוצא מהשאיפות הארציות ביותר‪ .‬כך היה גם תחת הכנסיות האורתודוקסיות וגם תחת הממסד‬
‫האסלאמי‪.‬‬

‫יש אמרה‪ ,‬שכדי שאנשים יאמינו לשקר‪ ,‬זה מוכרח להיות שקר מזעזע‪ .‬מספרים‪ ,‬ששר התעמולה‬
‫יוזף גבלס היה אומר את זה‪ ,‬אבל אין לרשום את זכויות היוצרים על שמו‪ .‬כבר מי שהמציא את עלילת‬
‫הרצח הפולחני של ילד נוצרי לפני חג הפסח‪ ,‬באנגליה במאה ה‪ 12-‬לספירה‪ ,‬פעל על פיו‪ .‬במאה ה‪-‬‬
‫‪ 13‬עלילת רצח הילדים נאחזה בצרפת‪ ,‬לאחר מכן התפשטה ברחבי אירופה והמזרח התיכון ובסוף‬
‫קיבלה "אישור" דרך אותם "הפרוטוקולים"‪.‬‬

‫הפיכת היהודים לאויב האולטימטיבי של האנושות‪ ,‬בני השטן‪ ,‬המכשפים המרושעים‪ ,‬רוצחי‬
‫"המושיע"‪ ,‬רוצחי ילדים‪ ,‬מרעילי בארות ועושקי תמימים הייתה נחוצה לשליטים בדיוק מאותן הסיבות‪,‬‬
‫שהיה נחוץ להם האויב החיצוני התמידי או "ההרטיקים" ו"המכשפות"‪ :‬לתחזק מצב חרום‪ ,‬להזכיר‬
‫בכל רגע לנתינים הכנועים‪ ,‬שללא השלטון הקיים של המלך והכנסייה – לא יהיה מי שיגן עליהם בפני‬
‫החולות הרעות‪ ,‬לכן יש להיכנע‪ ,‬לציית ולשלם מסים‪ ,‬כנדרש בחוק‪ .‬לכן‪ ,‬גם כאשר סולקו היהודים‬
‫ממדינה זו או אחרת‪ ,‬המשיכה הכנסייה לחפש ולשרוף באש את היהודים הסמויים‪ ,‬שלכאורה לא יכלו‬
‫להזיק לה‪ ,‬כמו שאחרי שרפת אלפי מכשפות‪ ,‬הם המשיכו לחפש עוד ועוד‪.‬‬

‫פרץ האנטישמיות המפורסם ברוסיה על גבול המאות ה‪ 19-‬ו‪ ,20-‬תאם את הצרכים של משפחת‬
‫רומנוב המנוונת‪ .‬הצאר ניקולאי ה‪ 2-‬היה טיפש ספוג אמונות תפלות וחלש אופי‪ .‬רוסיה נחנקה תחת‬
‫חוקים ומנהגים מיושנים‪ ,‬נחשלת טכנולוגית וכלכלית‪ ,‬סופגת תבוסות צבאיות משפילות‪ .‬מישהו היה‬
‫צריך לשלם את המחיר‪.‬‬

‫היהודים תמיד היו האויב הנוח ביותר של הרודנים‪ :‬גם אפשר לנצל אותם בתחומים‪ ,‬שהנוצרים‬
‫לא רצו להתעסק‪ ,‬גם לנצל את ממולחים שביניהם לצרכים כלכליים‪ ,‬גם לתעל אליהם את זעם ההמון‪,‬‬
‫כשנחוץ להסיט את זעם ההמון מכס המלכות כלפי מטרה אחרת‪ .‬הם תמיד זמינים‪ ,‬אתה יכול לגרש‬
‫אותם ואחרי‪-‬כן להזמין אותם לחזור‪ ,‬עד הגרוש הבא‪ .‬אתה שודד אותם ולא נענש‪ ,‬אתה הורג אותם –‬
‫הם פשוט מתים‪.‬‬

‫תאוות השלטון והכסף של השכבה השלטת תמיד עמדה מאחורי הפרעות ביהודים ברחבי‬
‫העולם‪ .‬ניתן לומר‪ ,‬שמאחורי כל בריון פוגרומש'יק לבוש סרבל מזוהם‪ ,‬מדיף ריח וודקה זולה ובצל‪,‬‬
‫מניף גרזן‪ ,‬עומד בריון מעודן‪ ,‬לבוש בהידור‪ ,‬מדיף ריח בושם וקוניאק‪ ,‬סופר שטרות‪ .‬עם מעט מאמץ‪,‬‬
‫ניתן לזהות כאלה העומדים גם מאחורי עיתונאים שקרנים ובריונים מן הזן החדש המכונה "פעילי‬
‫שלום"‪ ,‬העומדים בדרכם של הטנקים הישראליים המחסלים בתי מחסה למנהרות הנשק‪.‬‬

‫ללא הבדלי גזע‬

‫‪43‬‬
‫תולדות האנטישמיות‪ ,‬סימניה‪ ,‬סיבותיה‪ ,‬דרכי התגוננות מפניה לא נלמדים על ידי הציבור‬
‫הישראלי הרחב‪ .‬הקמת המדינה הצטיירה לא רק כתשובה הולמת לאנטישמיות‪ ,‬אלא כסוף הפסוק‬
‫ההיסטורי של תופעות הגלות‪ .‬הם )האנטישמים( שם‪ ,‬אנחנו כאן – ושלום על ישראל‪ .‬כל הנושא‬
‫נתפש כשייך לעבר הגלותי‪ ,‬שלא צריך לעניין את הישראלי החדש "עז מבט ושחור כפיים"‪.‬‬

‫ברם‪ ,‬החיים אינם מתנהלים על פי המיתוסים של התנועה הציונית‪ .‬האנטישמיות לא רדפה‬

‫אחרינו מארצות הנכר‪ ,‬היא קיבלה את פנינו במזרח התיכון‪ .‬כשבאיחור עשורים נאלץ להכיר האדם‬
‫הישראלי את התופעה‪ ,‬הוא נעמד משתאה מול כיעורה ועוצמתה ומסרב להבין את מה שקורה‪.‬‬
‫הייתכן‪ ,‬שהקוזאקים‪ ,‬שהיו מנת חלקם של יהודי העיירות המושפלים שוב עומדים מולנו? הייתכן‪,‬‬
‫שישנאו אותי?‬

‫האיש לא פנה לחפש את התשובה בחיים אמיתיים‪ ,‬בעולם המושגים והדעות של האנשים‪,‬‬
‫שמולם הוא עומד‪ ,‬אלא בעולם המוכר והחמים של המושגים הקבועים הרגילים שלו‪ ,‬העוטפים את‬
‫תודעתו כצלופן‪ .‬שם הוא מצא את התשובה הצפה על פני העיסה הדביקה של סיסמאות קצרות‬
‫ופתרונות שלופים מהמותן‪ :‬האשמים הם שוב וכרגיל הימניים‪ ,‬הדתיים‪ ,‬החרדים והמתנחלים‪" ,‬זוועות‬
‫הכיבוש המשחית"‪ ,‬חיילים במחסומים – כל אחד מכיר את הרשימה‪.‬‬

‫בין התמונות מעברי הרחוק החרותות בזיכרוני‪ ,‬ישנה אחת הקופצת לי מול העיניים בכל פעם‪,‬‬
‫שאני נתקל בתופעה הזו‪ .‬תחנת משטרה אזורית באחת מערי אוקראינה‪ ,‬כאן מגישים את הבקשות‬
‫להיתרי היציאה מברה"מ‪ .‬שעות קבלה‪ :‬חצי יום פעם בשבוע ותור הפונים ארוך‪ .‬היה עליך לשמור את‬
‫מקומך בתור‪ ,‬שבוע אחרי שבוע‪ ,‬בטרם תיכנס אל החדר‪.‬‬

‫מחוץ לתחנת המשטרה עמדו יהודים וניסו לארגן ביניהם את ניהולו התקין של תור‪ .‬כמובן‪ ,‬פרץ‬
‫ויכוח ולא עברו אלא רגעים מעטים עד נשמעה כאן‪ ,‬מול תחנת המשטרה של האויב‪ ,‬בנקודת‬
‫ההתנגשות בין דוד היהודי לבין גולית הסובייטי‪ ,‬אזעקת הקרב של היהודי השפל‪ ,‬שהגלות זורמת‬
‫בכל עורקיו וכבר חדלה להיות עלבון והייתה לישותו‪" :‬בגלל האנשים שכמותך לא אוהבים אותנו!"‬

‫בקשר לפרשות האנטישמיות החדשות אני מציע חוויה מיוחדת – לקרוא בעיתוני העבר תיאורים‬
‫של אירועי היום‪ .‬במאמר "במקום נאום ההגנה"‪ ,‬שזאב ז'בוטינסקי כתב בשנת ‪ ,1911‬הוא התייחס‬
‫לתגובת היהודים לעלילת הרצח הפולחני‪ .‬ז'בוטינסקי מתאר שלוש צורות אופייניות‪ ,‬שאותם לובשת‬
‫התגובה היהודית להאשמה המפלצתית‪ :‬רגישות יתר‪ ,‬תמימות ועיוורון‪.‬‬

‫הרגישים מגיעים לסף שיגעון מאימת העלבון והייאוש‪ .‬התמימים הם אלה המוכנים לרוץ ברחוב‪,‬‬
‫לתפוס אנשים באמרות בגדיהם ולשכנעם בחפותם המוחלטת של היהודים‪ ,‬בהסתמך על עשרת‬
‫הדיברות ועל זיכויים של היהודים בכל המשפטים הקודמים‪ ,‬בהם נאשמו ברצח הפולחני‪ .‬העיוורים‬
‫מתעלמים מעובדות ומאמינים‪ ,‬שמרבית האוכלוסייה אינה מאמינה בכזב זה ואף מתקוממת נגדו‪,‬‬
‫כלומר הבעיה איננה קיימת‪.‬‬

‫שיעורו של ז'בוטינסקי מעולם לא נלמד‪ .‬ציבור הימין בישראל השקיעה אנרגיה עצומה בניסיון‬
‫לשכנע בטוהר דרכיו וכוונותיו‪ ,‬אך "המשורר" יצחק לאור כתב על מתנחל השותה דם של ילד‬

‫‪44‬‬
‫פלשתיני‪ .‬המתנחלים זעקו בניסיון להתנער ממעשיו של ברוך גולדשטיין‪ ,‬אך אורי אבנרי כתב אז‬
‫מאמר בשם "כן‪ ,‬הימין כולו!"‪.‬‬

‫לאחר רצח רבין היסטריית הסליחות של הימין הגיעה לשיא חדש‪ ,‬אך דוד טרטקובר שילב‬
‫בעבודותיו את תמונותיהם של יגאל עמיר‪ ,‬אריאל שרון ואפי איתם‪ .‬אחר‪-‬כך‪ ,‬כאשר עלילות מוחמאד‬
‫א‪-‬דורה ומחנה ג'נין עלו על הפרק‪ ,‬הסתבר מה שידענו קודם‪ :‬מבחינתם של ז'אק שיראק‪ ,‬קופי אנאן‬
‫ושות'‪ ,‬הימין והשמאל שלנו כאחד‪ ,‬שותים את כוסית הדם הפולחנית‪.‬‬

‫אז האירופאים עדיין "מתעלים את זעם ההמון" כלפי הגזע היהודי כולו והיהודים‪ ,‬כנהוג‪ ,‬מחפשים‬
‫בקרבם את האשמים‪ ,‬יוצרים את האנטישמיות היהודית הפנימית‪ ,‬הלא שונה בהרבה מזו החיצונית‪.‬‬
‫ישראל יצרה את "היהודים של היהודים" והוכיחה בכך‪ ,‬שאין למחלת האנטישמיות שורשים גנטיים‪,‬‬
‫אלא‪ ,‬בדומה לשחפת התוקפת גוף מוחלש‪ ,‬האנטישמיות היא המחלה התוקפת מוחות מוחלשים ללא‬
‫הבדלי גזע‪.‬‬

‫אין כאן מקום לפליאה‪ :‬הרי מישהו היה צריך לשלם את המחיר של פארסת אוסלו‪ .‬העילית כרתה‬
‫ברית עם ארגון טרור ורודנות‪ ,‬למטרה שקופה של גריפת כסף ואחיזה בשלטון‪ ,‬כאשר ההמון מפוטם‬
‫באופיום "השלום"‪ .‬ההמשך היה בלתי נמנע‪ :‬יש מי שמשלם בדמו בעד השחיתות בצמרת ויש מי‬
‫שמשלם בראשו בעד הדם; כמובן‪ ,‬לא הצמרת‪.‬‬

‫בתנאים האלה‪ ,‬היכן יימצא אדם הגון‪ ,‬אם לא בקצה שרשרת המזון של החיה האנטישמית? אם‬
‫אתה לא דתי ולא חרדי‪ ,‬אז תהיה "מתנחל"‪ ,‬ולו למען הכבוד הרוחני להיות חלק מהשנואים ולא‪,‬‬
‫אפילו למראית עין בלבד‪ ,‬חלק ממעגל החיצוני כלשהו של השונאים‪.‬‬

‫מסקנתו של ז'בוטינסקי‬

‫לא משנה‪ ,‬שניתן למלא האנגרים שלמים בהוכחות‪ ,‬שאיש בעולם הערבי מעולם לא הציע ולא‬
‫מציע לישראל שלום בתמורה ליש"ע – המתנחלים עדיין "אשמים" בהימשכות המלחמה‪.‬‬

‫לא משנה כמה פעמים נזכיר מה היה רשום למעשה על אותו ארון המתים בהפגנה ברעננה ומי‬
‫הפיץ את תמונת רבין במדי ס‪.‬ס‪ .‬ואת הסטיקר על שרון ולילי; לא מעניין אף אחד‪ ,‬שאיש לא תקף את‬
‫לבנת ולא ניקב את צמיגי רכבו של נתניהו – אנחנו‪ ,‬כביכול‪ ,‬רצחנו את ארלוזורוב ורבין ואו‪-‬טו‪-‬טו‬
‫נרצח עוד כמה‪...‬‬

‫ז'בוטינסקי התנגד לתמימים‪" ,‬אשר על כל צעד ושעל נעמדים בתנוחה גאה ופותחים בנאום‬
‫הגנה‪ .‬נימוקיהם חדגוניים כמו ההאשמות של הצד השני‪ ...‬האספסוף איננו מקשיב אל הנימוקים‬
‫האלה ואיש מההמון איננו מתחשב בהם‪ ...‬כל הנמקה אובדת כמו מים בחבית נקובה‪ ...‬מקומה‬
‫יכירנה בבית משפט או בפרלמנט – אך בפרלמנט אמיתי‪ ,‬בו מתקיים עיון רציני בשאלות רציניות‪.‬‬
‫כשאת מקומו של הפרלמנט תופסת עצרת המונים‪ ,‬בה ממטירים מהבמה קריאות עליהום‪ ,‬בה איש‬
‫איננו שם לב לשיקולי היגיון ואיש איננו מעוניין במסמכים – אומנות ההגנה מחוסרת כל משמעות‪...‬‬

‫"באווירה של התנפלות רבתי‪ ,‬השתוללות‪ ,‬הכאה ללא הבחנה‪ ,‬כל מלות ההצדקה אינן במקומן‪.‬‬
‫הן אולי אף עלולות להזיק‪ .‬כבר מספר שנים יושבים יהודי רוסיה צפופים על ספסל נאשמים‪ .‬זו איננה‬

‫‪45‬‬
‫אשמתם‪ .‬אך מה שכן אשמתם‪ ,‬ללא כל ספק‪ ,‬זה שהם מחזיקים את עצמם במעמד של נאשמים‪ .‬כל‬
‫הזמן ובכל כוח גרוננו אנחנו מצטדקים‪...‬‬

‫"ההרגל למסור דין וחשבון‪ ,‬בקביעות ובשקדנות‪ ,‬בפני כל ערב רב‪ ,‬גרם לנו נזק עצום ועוד יביא‬
‫נזק אף גדול יותר‪ .‬הציבור התרגל לכך‪ ,‬התרגל לשמוע מפינו את נימת התחינה של מואשמים‪ .‬המצב‬
‫שנוצר מאשר באופן טרגי את הפתגם הידוע 'מי שמתנצל ‪ -‬אשם'‪ .‬אנחנו בעצמנו הרגלנו את שכנינו‬
‫אל המחשבה‪ ,‬שעבור כל יהודי שסרח ניתן להעמיד לדין את כל העם הקדום אשר חקק חוקים‬
‫בתקופה‪ ,‬בה השכנים טרם המציאו פוזמקאות‪...‬‬

‫"אנחנו סבורים‪ ,‬שהנכונות התמידית שלנו לאפשר חיפוש בביתנו בסופו של דבר תשכנע את‬
‫האנושות באצילות רוחנו‪ :‬הננו בפניכם‪ ,‬אין לנו מה להסתיר! זו טעות גסה‪ .‬אנשים אציליים לעולם לא‬
‫יתירו חיפוש בביתם‪ ,‬כיסם ונפשם‪ .‬רק אלו הנתונים במעקב מתמיד מוכנים בכל שעה לעמוד‬
‫לחיפוש‪".‬‬

‫ז'בוטינסקי העלה השערה‪ ,‬מה יקרה ליהודים‪ ,‬אם בפעם הבאה תפוברק עלילת הדם בידיים‬
‫מאומנות ומתוחכמות‪ ,‬כך שאף השופט ההגון ביותר יהסס לזכות את הנאשמים? אך מה אם יקרה‬
‫דבר אף גרוע יותר ‪ -‬באווירה של שיסוי ונידוי יימצא אדם‪ ,‬שדעתו תשתבש עליו והוא יבצע את מה‬
‫ששמע כל כך הרבה פעמים?‪..‬‬

‫במאמר מסופר על יהודי בשם דוד מורפוגו אשר חי בפאדוה במאה ה‪ .16-‬הוא השתגע וצעק‪,‬‬
‫שיביאו אליו את בתו בת השלוש של השכן‪ ,‬הוא ישחט אותה ויתיז את דמה על מצה‪ .‬הרבנים קשרוהו‬
‫והסגירוהו בידי השלטונות‪" .‬ברם‪ ,‬במשך ‪ 400‬שנה‪ ,‬שעברו מאז"‪ ,‬כותב ז'בוטינסקי‪" ,‬עצבינו‬
‫התרופפו למדי ובא בחשבון שיימצא מופרע מעודן‪ ,‬שלא יצעק אלא יבצע‪ .‬מזל תמוה בעיני‪ ,‬שהדבר‬
‫טרם התרחש‪ .‬אל נשכח‪ ,‬באיזו אווירה של סיוט גדלים צעירינו‪".‬‬

‫בתנאים המחרידים של רוסיה צארית‪ ,‬כשהיו היהודים למיעוט קטן‪ ,‬אומלל ונרדף באלימות מכל‬
‫הכיוונים‪ ,‬חסר כל כוח הגנה‪ ,‬הציב זאב ז'בוטינסקי בפני היהודים את הפתרון היחיד האפשרי‬
‫מבחינתו‪" :‬הלא הגיע הזמן‪ ,‬שבתשובה על כל ההאשמות האלו‪ ,‬נוכחיות ועתידיות‪ ,‬נזיפות‪ ,‬החשדות‪,‬‬
‫עלילות‪ ,‬הלשנות‪ ,‬פשוט נשלב את הידיים על החזה ונתיח בקול רם‪ ,‬ברור‪ ,‬קר ושלו‪ ,‬כנימוק יחיד אשר‬
‫הציבור הזה מסוגל להבין ונאמר‪ :‬לכו לעזאזל! מי אנחנו‪ ,‬שנצטדק‪ ,‬מי הם‪ ,‬שיחקרו אותנו?‪"..‬‬

‫‪46‬‬
 ‫מאמר י'‪ :‬שבר החלום‬
‫בין האנשים החיים תחת משטרים רודניים יש המעיזים לחלום על חיי חופש‪,‬‬
‫דמוקרטיה‪ ,‬שלום ורווחה‪ .‬מה היה החלום ומה נשאר ממנו‪?..‬‬

‫זו הייתה עיר אוקראינית גדולה ואפורה‪ ,‬מתפארת במוסדות להשכלה גבוהה ובמפעלי‬
‫תעשייה המייצרים טרקטורים‪ ,‬קטרים‪ ,‬מטוסים וטנקים‪ .‬היו בה גם שדרות של עצי דולב רחבי‬
‫העלים‪ ,‬הצובעים בסתיו את העיר האפורה בצהוב ואדום‪ ,‬בנגיעת יופי של פעם בשנה‪.‬‬

‫באמצע העיר היה רחוב על שם קרל מרקס‪ ,‬שהתחבר לרחוב על שם פרידריך אנגלס‪,‬‬
‫שהתחבר לכיכר על שמו של הפעיל המקומי של המהפכה הסוציאליסטית טבלייב‪ .‬לעתים בלשון‬
‫העם כונתה הכיכר "כיכר תל‪-‬אביב"‪ ,‬בגלל הדמיון בצליל‪ ,‬אך בשלב מסוים בחיי העיר‪ ,‬נזכרו‬
‫השלטונות‪ ,‬ש'טבלייב' היה שמו המחתרתי הבדוי של מהפכן יהודי והסבו את שמה של הכיכר‬
‫ל"אוקראינה הסובייטית"; במרכזה החלה מתמרת אנדרטה בצורת חמישה אנשים המסמלים את‬
‫העם החדש הצועד קדימה תחת גוש אבן מרובע‪ ,‬שהאמן התאמץ לשוות לו צורה של דגלים‬
‫מתנופפים‪ .‬בלשון העם נקראה האנדרטה "חמישה מטומטמים גנבו מקרר"‪.‬‬

‫עוד היו בסביבה רחובות וכיכרות על שמם של יקירי הסוציאליזם למיניהם‪ ,‬כמו הכיכר על שמו‬
‫של מייסד ק‪.‬ג‪.‬ב פליכס דזרז'ינסקי הפולני ושלושה פסלים מפוארים‪ :‬של המשורר הייצוגי של‬
‫אוקראינה‪ ,‬של מייסד האוניברסיטה המקומית ושל לנין‪ .‬כל אחד מהפסלים הצביע בידו ומבטו אי‪-‬‬
‫שם כלפי העתיד המזהיר והנכסף‪ ,‬אמנם בדיקה פשוטה בשטח העלתה‪ ,‬שלושתם הצביעו על‬
‫חנות מזון ומשקאות קטנה; כך המנהג הסלאבי לחלק בקבוק וודקה בין שלושה שותפים מצא‬
‫חיזוק אומנותי‪-‬פוליטי‪-‬היסטורי מגולם באבן וברונזה‪.‬‬

‫אי‪-‬שם ברחוב קרל מרקס‪ ,‬באחד מגושי הבניינים המכוערים‪ ,‬שנבנו בחופזה ובדוחק על ההרס‬
‫שלאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬היה חדר מקושט בשני דיוקנאות מפוארים‪ :‬האחד של‬
‫הקוסמונאוט הראשון יורי גגרין‪ ,‬השני – של ארנסטו צ'ה גווארה‪...‬‬

‫כמעט מגיל אפס למדנו צעדת אווז ושירים פטריוטיים‪ .‬היו אלה שנות הזוהר של ברה"מ‪,‬‬
‫כאשר האימפריה הסובייטית נלחמה על כיבושים חדשים בכל היבשות באמצעות חיילים מקומיים‪.‬‬
‫אלפי אנשים הרגו אלה את אלה ברובי‪-‬סער "קלשניקוב"‪ ,‬כאשר גנרלים לבושים במקטורנים‬
‫מוזהבים מקושטים בכוכבים אדומים למכביר מושכים בחוטים‪.‬‬

‫אנחנו צעדנו בסך ושרנו שירי מולדת העומדת למשמר השלום בכל העולם‪ ,‬תקוותם של כל‬
‫הנדכאים והחלכאים‪ .‬בשנת ‪ '67‬ילדים גדולים ברחוב הקניטו אותי בכינוי "ישראלי" ובצחוק לעגני‬
‫הציעו לי ללכת להילחם בערבים‪ .‬בסוף הסתבר‪ ,‬שהם צדקו‪ ,‬בעצם‪ .‬על צווארי הייתה קשורה‬
‫מצנפת אדומה ובלבי שבועת אמונים למורשתם האינטר‪-‬נציונליסטית של ולדימיר איליץ' לנין‬
‫ומפלגתו‪.‬‬

‫***‬

‫‪47‬‬
‫משפט פתיחה לאוטוביוגראפיה של מיליוני אנשים‪" :‬אחד הזיכרונות הראשונים שלי מימי‬
‫הילדות הוא המתנה בתור ללחם"‪ .‬בתחילת שנות השישים הביאו שליטיה של ברה"מ את‬
‫החקלאות לקריסה‪ ,‬בשנות השבעים המצב הכלכלי החל להתדרדר שוב‪ .‬הכלכלה הסובייטית‪,‬‬
‫מנוהלת על ידי בכירי המפלגה הכסילים‪ ,‬הייתה חסרת אונים לקיים את המדינה הגדולה ברמת‬
‫קיום סבירה‪.‬‬

‫מרוץ החימוש מול המערב‪ ,‬פיתוחו ואחזקתו של הצבא הגדול מעבר כל היגיון‪ ,‬ההתרחבות‬
‫האימפריאלית‪ ,‬שכונתה "סיוע ידידותי לעמים שוחרי חרות" ושל המשטרה החשאית האדירה עלו‬
‫לאוצר המדינה הון תועפות‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בכירי השלטון לקחו את כל הדרוש להם לקיים רמת חיים‬
‫על פי הסטנדרטים של בוורלי הילס‪ ,‬כולל דירות פאר‪ ,‬בתי חורף וקיץ מחוץ לערים ולחופי הימים‪,‬‬
‫אנשי אחזקה‪ ,‬משרתים ומאבטחים צמודים‪ ,‬נסיעות שעשועים בעולם ועוד‪.‬‬

‫בכירים ברמת ביניים קיבלו פחות‪ ,‬אבל גם היו להם דירות טובות על חשבון הקופה‪ ,‬מכוניות‬
‫עם נהגים צמודים‪ ,‬אספקת מזון משובח ממחסנים מיוחדים‪ ,‬טיפול רפואי בידי פרופסורים‪ ,‬נופשים‬
‫בבתי הארחה השייכים לקסטה ומענקים כספיים‪.‬‬

‫מספר נתחים שמנים נוספים מימנו את מסע התעמולה המתמיד הנועד לשכנע את העם‪ ,‬שאין‬
‫כמהו חופשי ומאושר עלי אדמות‪ :‬העיתונים‪ ,‬שהלכו מתיבת הדואר כמעט הישר אל פח אשפה‪,‬‬
‫טלוויזיה משעממת‪ ,‬סרטי קולנוע גרועים‪ ,‬משכורות של תועמלנים פרימיטיביים ומשדרי הרדיו‬
‫המיוחדים המשבשים את השידורים ברוסית של תחנות הרדיו המערביות‪.‬‬

‫האנשים מן השורה קיבלו את מה שנשאר‪ :‬משכורות‪ ,‬שנועדו להבטיח אי‪-‬מיתה מרעב של כוח‬
‫האדם; דירות משותפות‪ ,‬בנויות מפרוזדור עם כניסות לחדרים רבים‪ ,‬משפחה שלמה בחדר אחד‪,‬‬
‫חדר המטבח‪ ,‬שירותים ואמבטיה משותפים לכולם‪ ,‬ועם קצת מזל – הטלפון‪ .‬המזון‪ ,‬הבגדים ושאר‬
‫מוצרי צריכה בסיסיים היו גרועים ובמחסור מתמיד‪.‬‬

‫כמובן‪ ,‬החינוך והרפואה ניתנו "בחינם"‪ .‬האנשים השקועים בחייהם העלובים לא חשבו אפילו‪,‬‬
‫שמתוך עמלם‪ ,‬שנעשה כמעט ללא תמורה‪ ,‬הם כבר שילמו מזמן עבור החינוך והרפואה; שמגיע‬
‫להם טוב יותר מבתי ספר העוסקים מחצית משעות הלימוד בשטיפת מוח וגם טוב יותר מבתי‬
‫חולים חסרי ציוד ותרופות‪ ,‬עם סגל אדיש לסבל החולים‪ ,‬כל עוד לא שולם שוחד לרופא המטפל‬
‫ולאחות המחלקה‪.‬‬

‫הספקות לגבי "הנתיב אל העתיד הזוהר" התרבו מיום ליום‪ ,‬אך את התג של "קומסומול" –‬
‫ברית הנוער הקומוניסטי – עדיין ענדתי בגאווה‪ .‬תהליך ההתנתקות מהאינדוקטרינציה‬
‫האידיאולוגית היה איטי וקשה‪ ,‬שלב אחרי שלב‪.‬‬

‫עבדות המחשבה הייתה הקללה הקשה מכולן‪ .‬העוני החומרי הציק בחיי היומיום‪ ,‬אך חובת‬
‫הצביעות שבנאמנות לדת הבולשביקית הרשמית יצרה תחושת החיים המשולים לשחייה בתוך‬
‫ג'לי סמיך ומחניק‪ .‬כינינו זאת "מחלת עין‪-‬אוזן"‪ ,‬כלומר "מה שאני רואה במציאות אינו תואם את‬
‫מה שאני שומע ברדיו"‪ .‬היה רעב לשאלות ורעב לתשובות‪ ,‬יותר מרעב לחתיכת עוף משובחת‪.‬‬
‫המידע על החיים האמיתיים נאסף פרור אל פרור‪ ,‬בהיחבא מאזניים לא‪-‬אמינות‪ ,‬בשיתוף עם‬
‫אחים לבינה הקרובים בלבד‪.‬‬

‫‪48‬‬
‫תרגלנו את הבנת הנקרא תוך ניסיונות להוציא אי‪-‬אלו ידיעות מבין השורות של‬
‫"קומסומולסקאיה פראוודה" וניהלנו את סדר היום על פי לוח השידורים של "קול אמריקה"‬
‫ברוסית‪ ,‬כשהשיבושים פסקו‪ .‬לדור ההורים‪ ,‬שהתחנך תחת סטלין‪ ,‬היה קשה יותר; בעצם‪ ,‬הם‬
‫ואנחנו‪ ,‬בני‪-‬עשרה ובני ארבעים‪ ,‬ביחד נאבקנו למען טיהור התבונה‪.‬‬

‫לעתים כבר היה נראה לנו‪ ,‬שהגענו אל ההארה‪ ,‬הבנו היכן בדיוק רימו אותנו וכבר אנחנו‬
‫מבדילים בין הטוב והרע‪ ,‬אך חלף עוד זמן‪ ,‬ועוד ידע נצבר ועוד דעות של אנשים אחרים שמענו‪,‬‬
‫ואז התגלה לנו כל פעם מחדש‪ ,‬שהיו אלה רק הצעדים הראשונים בדרך לחרות‪.‬‬

‫אנחנו הוכחנו‪ ,‬שאמנם קשה ומייגע‪ ,‬אך אפשר להחליף את השקפת העולם‪ .‬זה אולי קצת‬
‫כואב‪ ,‬אבל בריא‪ ,‬לנפץ את אלילי השקר‪ .‬יורי גגרין‪ ,‬שפרצופו עיטר את הקיר מעל מיטתי‪ ,‬התגלה‬
‫בחור רוסי בעל ביוגראפיה ללא רבב אידיאולוגי‪ ,‬מתוכנת לגבורה כרובוט‪ .‬כשהתמזל מזלו לחזור‬
‫חי מהמרוץ המטורף של הקומוניסטים להגיע אל החלל החיצון לפני האמריקאים והתהילה עלתה‬
‫לו לראש‪.‬‬

‫"צ'ה" גווארה‪ ,‬שכנו של גגרין על אותו הקיר‪ ,‬התגלה כרוצח נתעב‪ ,‬ששביל דמים של הנרצחים‬
‫במשפטי שדה השתרך אחריו ואחרי חבריו מהרי סיירה‪-‬מאסטרה עד הבנה הבירה‪ ,‬בה הם‬
‫המליכו רודן גרוע וצמא‪-‬דם עוד יותר מזה‪ ,‬שהם הבריחו משם‪" .‬צ'ה" הפך להיות שר בממשלה‬
‫החדשה‪ ,‬עשה שמות בכלכלה הקובנית ובסוף ניסה לבצע הפיכה דומה גם בבוליביה‪ .‬שם הצבא‬
‫הצליח בעוד מועד לתפוס את השרץ ולמעוך אותו מעל פני האדמה‪.‬‬

‫***‬

‫שנים אחר‪-‬כך‪ ,‬כאשר עדיין חלק מכוכבי הפוליטיקה הישראלית דהיום היו רק פעילים בסניף‬
‫הליכוד בירושלים‪ ,‬התקיימו בתיאטרון "פרגוד" ערבי "יין‪ ,‬גבינה ופוליטיקה" בהנחיית דני נווה‪.‬‬
‫באחד המפגשים‪ ,‬בין המוזמנים על הבמה היה דר' )מאז כבר פרופ'( אבי רביצקי‪ ,‬שהביע דעה כי‬
‫חולשת הדמוקרטיה הישראלית נובעת מקבוצות האוכלוסייה‪ ,‬שלא קיבלו חינוך לדמוקרטיה‪,‬‬
‫למשל יוצאי ברה"מ‪ .‬אלה האחרונים‪ ,‬שייצוגם באולם "פרגוד" היה מעבר למשקלם באוכלוסיה‪,‬‬
‫מחאו בקול‪ ,‬אך רביצקי התעקש‪" :‬מה‪ ,‬הצאר ניקולאי הקנה לכם ערכים דמוקרטיים?‪"..‬‬

‫אבי רביצקי לא הבין )אולי עד היום‪ ,‬ולא רק הוא(‪ ,‬שלא מהצאר ניקולאי‪ ,‬גם לא מ"שמש‬
‫העמים" ולא מהקיסר לאוניד למדנו את מדעי המדינה‪ ,‬אלא לעומתם ומאחורי גבם‪ .‬דווקא שם‪,‬‬
‫בתנאי המחתרת הרוחנית‪ ,‬פיתחנו את שיטות הדיון האינטלקטואלי החופשי והבנו את מהות‬
‫החופש‪.‬‬

‫בקרב אליטות אינטלקטואליות קטנות‪ ,‬במפגשי חברים סביב השולחן במטבח‪ ,‬בניגוד‬
‫לסטיגמה‪ ,‬על כוסות תה לרוב‪ ,‬לא וודקה‪ ,‬הגענו למסקנות‪ ,‬שהחופש מתחיל בסקרנות‪ ,‬תאווה‬
‫למידע ולידע‪ ,‬שידע ותבונה הם האויב המסוכן ביותר של הרודנים; שם גילינו מחדש את משמעות‬
‫האמרה העתיקה "בוויכוח לידת האמת"‪ ,‬למדנו להסתכל אל העולם דרך הספק השיטתי של‬
‫דקרט ולחפש את האמת בשיטת החקירה של סוקרטס‪ ,‬לרוב בלי ידיעה‪ ,‬שאנו ממציאים מחדש‬
‫את הגלגל‪.‬‬

‫‪49‬‬
‫היה זה אך טבעי‪ ,‬שלנרטיב "שטחים‪-‬תמורת‪-‬שלום" אודות "הסכסוך" במזרח התיכון לא‬
‫הייתה השפעה מהפנטת על רובנו‪ .‬מצאנו את עצמנו בצד הימין של המפה הפוליטית הישראלית‬
‫לא מפני "הבלבול בין קיבוץ לבין קולחוז"‪ ,‬כפי שהקניטו אותנו בלעג מתנשא חלק מחברינו‬
‫החדשים‪ ,‬לעתים על גבול הגזענות ולעתים הרחק מעבר לו – אלא בגלל ההרגל לגבש דעה כפועל‬
‫יוצא מצבירת ידע ותהליך חשיבה‪ ,‬שכבר היה חלק מישותנו‪.‬‬

‫שקר הוא המרדים הלאומי שלנו‪ ,‬יותר יעיל מאופרות סבן‪ .‬לא צריך אפילו לפברק טענות‬
‫פסוודו‪-‬היסטוריות‪ ,‬מספיק רק להזכיר מספר סיסמאות עשרות אלפי פעמים‪ .‬אט‪-‬אט מתחילים‬
‫הצופים והמאזינים לנקר באפיהם בהתמוגגות ענוגה ומעלפת‪" .‬כן‪ ,‬כן‪ ,‬נכון‪ ,‬אי‪-‬אפשר למנוע‪"...‬‬
‫כמה טוב לשמוע שירי ארס בכורסה‪ ,‬אחרי יום עבודה מפרך‪" ...‬אנו מקלגסים בערי פלסטין‪ ...‬חר‪-‬‬
‫ר‪-‬ר‪-‬ר‪-‬ר‪ ...‬סליחה‪ ,‬נרדמתי לרגע ולא שמעתי את מה שאמרת‪ ...‬כן‪ ,‬נכון – אסור לכבוש שטחים‬
‫ולשלוט בעם זר‪ "...‬לילה טוב‪ ,‬ישראל‪.‬‬

‫"השקר‪ ,‬על מנת שיאמינו לו חייב להיות שקר מפלצתי"‪ ...‬מרבית שנות חיי אני חש כי אני חי‬
‫מוקף בשקרים מפלצתיים‪ .‬עלי לפלס את דרכי בין זרמי זוהמה וצביעות‪ ,‬אחיזת עיניים וסילופי‬
‫העובדות‪ ,‬השכחת אמיתות היסטוריות ויצירת האגדות הדרושות לשליטים כדי לצבור יותר כסף‬
‫ועוצמה שלטונית‪.‬‬

‫***‬

‫המדינות היחסית חופשיות והמאה ה‪ 21-‬לא התגלו כגן‪-‬עדן של "פריחת מאה פרחים ומאה‬
‫אסכולות"‪ .‬מקומו של הדיון הציבורי תפוס על ידי מלחמת סטיקרים‪ ,‬גם "המולדת הפרה‪-‬‬
‫היסטורית" הקימה הצגה של דמוקרטיה‪ ,‬בעלי שררה מושחתים שולטים בהמונים המתקוטטים‬
‫ביניהם בעזרת סיסמאות קצרות וברורות‪ ,‬המפלגה הקומוניסטית נהנית מתמיכה רחבה‬
‫והפדרציה הרוסית בחרה בקצין ק‪.‬ג‪.‬ב‪ .‬לשעבר לנשיא‪.‬‬

‫החלום הדמוקרטי נותר עדיין נחלתן של קבוצות קטנות החיות בבועות אינטלקטואליות‪ ,‬כמעט‬
‫ללא אפשרות להשפיע על מהלך ההיסטוריה‪ .‬את מקומם של הרודנים הברוטאליים של העבר‬
‫תפסו מנהיגים מעודנים ומתוחכמים יותר‪ .‬הם מבינים‪ ,‬שיש לתת לאנשים אפשרות לדבר קצת‪,‬‬
‫להעניק להם אשליה של זכות מחאה; הם יודעים לוותר על חלק מהשררה לטובת הביטחון‪,‬‬
‫שהדמוס עצמו‪ ,‬המאמין שזו הדמוקרטיה‪ ,‬יספק להם את העוצמה הדרושה לביצוע עסקותיהם‬
‫האפלות‪.‬‬

‫***‬

‫תיאוריה מדינית אחת שולטת בשיח המדיני הישראלי‪ ,‬זו המלמדת‪ ,‬שתפיסת הארץ‪ ,‬כולה או‬
‫חלקה‪ ,‬על ידי התנועה הציונית בראה את המלחמה במזרח התיכון‪ .‬כל השאר – ניואנסים‪ :‬האם‬
‫עלינו להתעקש על כל שעל עד שהערבים יתייאשו או לתת להם הרבה‪ ,‬עד שיתרשמו מהנחמדות‬

‫‪50‬‬
‫שלנו‪ ...‬בעצם‪ ,‬מחנה רעיוני אחד‪ ,‬מחולק באופן מלאכותי לשני תת‪-‬מחנות פוליטיים "ימין"‬
‫ו"שמאל" על פי המפתח המלאכותי‪ ,‬כדי להקל על השליטה בהם‪.‬‬

‫בסדרה הזו לא התייחסתי לפן חשוב נוסף של "התהליך המדיני"‪ :‬האנשים‪ ,‬שהם לא רק בעד‬
‫"השלום" אלא גם מרוויחים יפה ממנו‪ .‬מסתבר‪ ,‬שיש כמה כאלה‪ ,‬ויש גם כמה עיתונאים‪,‬‬
‫שממשיכים לחקור את הנושא‪ .‬כהתחלה‪ ,‬אני ממליץ לקרוא את ספרו של רונן ברגמן "והרשות‬
‫נתונה"‪ ,‬שבו אוסף מעלף של פרטים אודות השחיתות המשולבת בתהליך הנ"ל; גם לעקוב אחרי‬
‫פרסומים רבים אחרים העוסקים בנושא‪.‬‬

‫השילוב של הנתונים‪ ,‬שהוצגו בסדרה הזו והמידע על השחיתות בצמרת של "תהליך אוסלו"‬
‫מביא אותי אל המסקנה העגומה‪ :‬לא זו בלבד‪ ,‬שהתיאוריה הטריטוריאלית של המלחמה הינה‬
‫טיעון מופרך‪ ,‬לא זו בלבד‪ ,‬שאין כל סיבה להאמין‪ ,‬שהיא תביא את השלום‪ ,‬לא זו בלבד‪ ,‬שביסודה‬
‫זוהמה אנטישמית ברמה של עלילת הדם ובאותו הזמן היא גם הביטוי הקיצוני של הגזענות כלפי‬
‫הערבים – אלא היא האמצעי האולטימטיבי בידי המזרח התיכון למנוע את השלום‪ ,‬לקבע את‬
‫המלחמה לדורות הבאים ולהבטיח את זרימת הכסף והעוצמה השלטונית לידי אלה היודעים‬
‫להרוויח מהדם‪.‬‬

‫התיאוריה הטריטוריאלית של המלחמה נכשלה כבר כל כך הרבה פעמים‪ ,‬שלא נותר אלא‬
‫לנפות אותה מרשימת התיאוריות הראויות לעיון על ידי אלה המחפשים פתרון ולא מותג של מחנה‬
‫"הנחמדים"‪.‬‬

‫מהי התיאוריה הנכונה? האם המודל של המלחמה במזרח התיכון‪ ,‬שאני הצגתי בסדרת‬
‫המאמרים הזו נכון? העולם מורכב מדי ומגוון מדי‪ ,‬מכדי שרק תיאוריה אחת תהיה נכונה‪ .‬בוודאי‪,‬‬
‫יש כמה נכונות‪ ,‬הן יכולות אף לסתור זו את זו ועדיין להיות נכונות‪ .‬במדינה‪ ,‬בה ישלט הדמוס‪ ,‬ניתן‬
‫יהיה בעבודת חשיבה משותפת לנפות את המודלים הכושלים‪ ,‬לבנות מודלים מורכבים המשקפים‬
‫את המציאות וליצור מדיניות תואמת‪.‬‬

‫***‬

‫באחד הפרקים תיארתי כריש כמשל לרודן‪ :‬כשם שהכריש‪ ,‬מפאת מבנה זימיו אינו יכול לעצור‬
‫במים‪ ,‬אפילו תוך שינה‪ ,‬פן ייחנק‪ ,‬כך הרודן אינו יכול לוותר על העוינות והמלחמה‪ ,‬פן משטרו‬
‫יקועקע‪ .‬לסיום אני רוצה עוד פעם לדבר על דג‪ ,‬הפעם דג זהב‪ .‬יש תכונה לדג הזה‪ :‬זיכרון קצר‪,‬‬
‫הוא זוכר רק את השניה האחרונה של חייו‪ ,‬לא יותר‪ ,‬לכן כשהוא עושה מעגלים באקווריום‪ ,‬נדמה‬
‫לו‪ ,‬שהוא כל הזמן רואה נופים חדשים‪.‬‬

‫במלכודת המפורסמת‪ ,‬שהחכם יודע לצאת ממנה והנבון יודע מראש לא לפול בה‪ ,‬ישנה דמות‬
‫נוספת‪ :‬דג זהב‪ .‬הוא רץ במעגלים בתוך המלכודת וכל שניה חדשה מקווה למצוא את פתח‬
‫היציאה‪...‬‬

‫בועז מושקוביץ‪ ,‬תקוע‪2005 ,‬‬

‫‪51‬‬