‫בס"ד‬

‫מאת ג'ורג' מקביל )אני כבר קיים אצלכם(‬

‫מי באמת הפליל את רוג'ר ראביט?‬
‫טרילוגית מאסות על הסרט "מי הפליל את רוג'ר ראביט?"‬
‫כשיעורי‪-‬בית ראשית עליכם לראות את הסרט‪.‬‬
‫מוכנים?‬
‫הסרט "המסכה" מספר על אדם פשוט שמוצא מסיכה מכושפת שגורמת לו להתנהג בצורה פראית ביותר‪ ,‬לפי רצונותיו‪ ,‬ללא‬
‫מגבלות הגוף‪ -‬ובכך להגשים את כל שאיפותיו הנסתרות‪ .‬אבל מי שרואה אותו וראה את "רוג'ר רביט" למעשה היה מגדיר את‬
‫דמותו החדשה כ"טון"‪ .‬מי הם אותם טונים? מה המהות שלהם בחיים? כדי לענות על שאלה זו יש קודם כל להפריד בין שני סוגים‬
‫של דמויות מצוירות )טונים(‪ -‬ישנן דמויות ריאליסטיות‪ ,‬כמעט לגמרי‪ ,‬שמחקות במראה שלהן את העולם האמיתי‪ .‬אך לא כן‬
‫הטונים‪ ,‬שבמרכז הסרט הזה ודמות "המסכה" ‪ -‬הם קריקטורות מוקצנות בעלי שפת גוף אלסטית ביותר‪ .‬גוף הטונים נוצר ככלי‬
‫לרוח שלהם‪ .‬הציור שלהם משמש ביטוי להם עצמם‪ .‬זו הסיבה שהטונים גמישים ובעלי שפת‪-‬גוף עשירה‪ -‬אין מה שעוצר אותם!‬
‫מאותה סיבה טון מעולם לא יוכל להסתיר מפניך מה שהוא חושב; משום שאין להם את הגורם המסנן בין הביטוי הפנימי לחיצוני!‬
‫זו‪ ,‬דרך אגב‪ ,‬אחת הדרכים בהן נוקט השופט דום כדי לתפוס את רוג'ר‪ -‬טון לא יכול לשלוט ברוחו‪ .‬ואם מישהו מתחיל לשיר את‬
‫השיר "גילוח ותספורת‪ "...‬רוג'ר פשוט חייב לפרוץ לקדמת הבמה כדי להשלים את השיר במילים‪" :‬ברבע דולר‪ ".‬זה גם מסביר‬
‫את דבריה של ג'סיקה רביט לאדי‪" :‬אני לא רעה! אני פשוט מצוירת ככה‪ "...‬בכל טון גופו משמש את רוחו‪ -‬הפוך מאצל בני‪-‬אדם‪.‬‬
‫יש לשים לב גם לדרך בה נרצחו אחיו של אדי ומרווין אקמי‪ -‬נפל להם פסנתר או כספת על הראש; ממש כמו בסרטים מצוירים‬
‫רק שבסרט מצוייר כל טון יכול לצאת מדבר כזה‪ -‬הם יכולים להתפוצץ‪ ,‬להימעך‪ ,‬ליפול ולהישבר כי הגוף שלהם גמיש כמו נשמה‬
‫אך אצל אדם‪ -‬הגוף הוא בפאזה אחרת‪ -‬לגביו זה קטלני! )ראו הוזהרתם!(‬
‫ועוד‪ -‬רוג'ר לא יכול להשתחרר מהאזיקים אלא אם כן זה מצחיק‪ -‬הגוף שלו פועל לפי המטרה שלשמה רוג'ר נוצר‪ -‬להצחיק‪.‬‬
‫הצחוק הוא גורם מרכזי בסרט‪ .‬מאז שנרצח אחיו איבד אדי וליינט הבלש את חיוכו‪ ,‬את צחוקו והתמכר לטיפה המרה ואילו רוג'ר‬
‫לא מסוגל שלא להצחיק מה שהופך את הצמד לבלתי‪-‬אפשרי‪ .‬רוג'ר מנסה להוכיח לאדי שלפעמים הצחוק הוא הנשק היחיד‬
‫שיש לאדם כדי לשרוד‪ .‬והוא גם מוכיח זאת כמה פעמים‪ :‬כמו בפעם בה הוצע פרס של ‪ 5,000$‬על ראשו של רוג'ר והוא התערב‬
‫עם אדי‪ ,‬שאנדרו )אחד השיכורים בפאב( לא יסגיר אותם רק משום שרוג'ר גרם לו לצחוק; מה שאכן קרה‪ .‬כמו כן אדי לא מסוגל‬
‫להבין איך אישה יפהפייה כמו ג'סיקה התחתנה עם ארנב‪ ,‬הוא שאל אותה מה היא מוצאת בו והיא אמרה שהוא מצחיק אותה‪.‬‬
‫ממש כפי שאומרת אן שרלי‪" ,‬האסופית"‪:‬‬
‫"ההומור הוא התבלין החריף ביותר בסעודת החיים‪.‬‬
‫לעג לשגיאותיך‪ -‬אך למד מהן‪.‬‬
‫צחק לצרותיך‪ -‬אך התמודד איתן‪".‬‬
‫תפיסת החיים התמימה של רוג'ר מתגלה כנכונה תמיד; הוא היה היחיד שחשב תמיד שאשתו נאמנה לו‪ ,‬בזמן שכולנו חשבנו‬
‫אחרת‪ ,‬ורק בסוף הסרט הבנו עד כמה הוא צדק‪ .‬אפילו את תמונותיה‪ ,‬משחקת כף‪-‬אל‪-‬כף עם אקמי‪ ,‬היא ביימה כדי שבעלה לא‬
‫יפוטר מעבודתו‪ .‬ואכן המסר עבר גם משום שאדי יצא מהדיכאון והשיכרון בו היה שרוי וגם משום שהצחוק עזר לו להיפטר‬
‫מהחמוסים‪.‬‬
‫מה שמעלה שאלה חדשה‪ -‬איך החמוסים מתים מצחוק? יש להקדים ולומר כי החמוסים מופיעים כחבר'ה רעים בהרבה מסרטי‬
‫דיסני‪ .‬גם ב"פו הדוב" )פילנפילים וחמוסים( וב"בן המלך והעני" אך בעיקר ב"הרוח בערבי הנחל"‪ .‬אם נעיין טוב בספר נמצא קטע‬
‫קצר ביותר המתאר שני חמוסים שניסו להטביע את מר קרפד; הדבר כל‪-‬כך הצחיק אותם עד ש"כמעט וחטפו מנה אחת‬
‫לגולגולת" ובעברית‪ -‬הם כל‪-‬כך צחקו עד שכמעט מתו‪ .‬מה שאומר שחמוסים מתים מצחוק‪ .‬יש להדגיש כי סרט זה )"הרוח בערבי‬
‫הנחל"( הוא הראשון בו מופיעים החמוסים‪ .‬ולכן ברורה השפעתם על הדמויות ב"רוג'ר רביט" שבנוי ברובו על סמך דמויות‬
‫מסרטים אחרים‪.‬‬
‫אז מה חסר לנו? מסר! דיסני לא יכולים בלי מסר ונראה שכוונת התסריטאים היתה להתמקד בחשיבות ההומור בחיים‪ .‬לחייך גם‬
‫כשקשה‪ .‬כמו שנאמר בשיר הסיום‪" :‬חייך! לעזאזל! חייך!"‪ ,‬אך בואו נזכור כי מה שהציל את אדי לא היה ההומור שלו אלא‬
‫הזריזות שלו שגרמה לשופט דום למס במטבל שהוא עצמו בישל כדי למחוק את טון‪-‬טאון )שהרי הוא טון‪ ,‬כידוע לכם‪ ,‬ומצטער אם‬
‫הרסתי למישהו את הסוף(‪ .‬דרך אגב‪ ,‬איש לא יודע איזה טון היה דום אך שני דברים כן ידועים לנו‪:‬‬
‫‪ (1‬דום יכול להפוך להמון דברים‪ .‬כלומר הוא טון משתנה כמו איש הכספית מ"שליחות קטלנית ‪."2‬‬
‫‪ (2‬היה חשוב למאיירים להראות שדום הוא צהוב‪ .‬כי כל מה שנחשף בפנינו מגופו האמיתי או מדברים אליהם הוא השתנה‪ -‬היה‬
‫צהוב‪) .‬כמו ידו שהפכה לסדן ולמסור צהובים‪ ,‬הקפיצים ברגליים והעיניים ובעיקר‪ -‬הצבע שנשאר סביב גופתו שהומסה לאחר‬
‫שהוטבל‪ (.‬למה צהוב? כי בניגוד לכפפות של רבים מהטונים‪ ,‬שהן בצבע לבן‪ ,‬הכפפות של רוג'ר הן צהובות! ולכן חשבו שהוא‬
‫הרוצח; מצאו צבע צהוב במקום‪ .‬הצבע סביב מסיכת הגומי של דום היה ההוכחה שהוא הרוצח ולא רוג'ר‪.‬‬
‫על כל פנים ישנה נקודה נוספת שלדעתי היא מקסימה בתחכומה; דום‪ ,‬שהיה בעל המניות היחיד של תאגיד "הצטלבות התלתן"‪,‬‬
‫רצח את אקמי‪ ,‬קנה את "הקרון האדום" ורצה גם את טון טאון ע"מ להגשים את חזונו האפוקליפטי‪" :‬דמיינו לכם‪ ...‬שמונה‬
‫מסלולים של אספלט עם מכוניות מהירות‪ ,‬לאורכם סוכנויות רכב ומוסכים‪ ,‬מזנונים לאוכל מהיר ופרסומות ענק‪ ,‬מכוניות עולות‬
‫ויורדות עולות ויורדות כל היום וכל הלילה! בחיי! זה יהיה נפלא!" אדי מזלזל ברעיון המטורף שלא נראה לו בר‪-‬מימוש וחולני‪:‬‬
‫"אתה חושב שאף אחד לא ישים לב שטון‪-‬טאון נעלמה?" דום מחייך ועונה‪" :‬מי יזכור עכברים מדברים כשאתה נוסע במהירות‬
‫‪ 200‬קמ"ש?"‬
‫הוא קורא לתכנית זאת "האוטוסטרדה" )ה‪ "Free-Way"-‬או בתרגום מילולי‪" -‬הדרך החופשית"‪ .‬חופשית אלק( ובסוף הסרט‪,‬‬
‫כאשר התכנית סוכלה ומתגלה שדום הוא טון‪ ,‬אדי אומר‪" :‬הייתי צריך לדעת שהוא טון‪ .‬רק טון יכול לצוץ עם רעיון של‬
‫אוטוסטרדה!" וזהו סוף טוב‪ .‬לכאורה‪.‬‬
‫וכאן שיא התחכום‪ .‬כי אנו צופים תמימים! כי כשאנו יוצאים מבית הקולנוע אנו רואים שמונה מסלולים של אספלט עם מכוניות‬
‫מהירות‪ ,‬לאורכם סוכנויות רכב ומוסכים‪ ,‬מזנונים לאוכל מהיר ופרסומות ענק‪ ,‬מכוניות עולות ויורדות עולות ויורדות כל היום וכל‬
‫הלילה! ופתאום צצה השאלה במוחנו‪ -‬מי זוכר עכברים מדברים כשהוא נוסע במהירות ‪ 200‬קמ"ש?‬
 ‫החזון של דום התגשם למרות הכל‪...‬‬

‫באה מאהבה ‪ -‬תורתה של ג'סיקה ראביט‬

‫בסדר‪ ,‬אז טעיתי‪ ...‬יותר נכון ‪ -‬לא דייקתי‪ .‬אמנם הרוב המוחלט של הטונים מתנהג בהתאם למטרה לשמה הוא צוייר אבל ישנם‬
‫שניים שלא‪ .‬כך לפחות נראה בסרט‪ .‬אינני יכול להתייחס לדום משום שאין לי דרך לדעת לשם מה הוא צוייר כל עוד אני לא יודע‬
‫איזה טון הוא אבל ברור שישנם שניים אחרים שחרגו מדמותם המצויירת ‪ -‬בייבי הרמן וג'סיקה רביט‪ .‬בייבי הרמן ב"חיים‬
‫האמיתיים" הוא דמות הפוכה לדמות המצויירת שהוא מגלם בסרטים; בסרטים המצויירים הוא תינוק חמוד שמסכן את חייו‬
‫בתמימות מתוקה אבל במציאות הוא משהו אחר לגמרי! הוא רודף שמלות מהמר ומעשן ופיצול האישיות שלו מתבטא גם בקולו‬
‫שמתחלף ממילמולים מתוקים של תינוק לקול מבוגר ומחוספס בסגנון פילוטיטיס‪ .‬אך‪ ,‬איך לומר זאת‪ ,‬אפשר להגדיר את אי‪-‬‬
‫ההתאמה הזו כגימיק‪ .‬כלומר לא מאחורי כל דבר שקורה בסרט יש משמעות‪ .‬לעיתים זה אמור פשוט לשעשע‪ .‬וזהו‪ .‬וזה אכן פועל‪.‬‬
‫אבל ג'סיקה רביט היא כבר משהו אחר‪ .‬פיצול האישיות שלה תופס חלק מהותי בסרט ואף ברעיונות המגולמים בסרט‪ .‬ג'סיקה‬
‫רביט היא דמות סטראוטיפית שלנו אינה מוכרת כל‪-‬כך‪ .‬היא דמות שמבטאת זמרת פאבים‪ .‬ישנן כל מיני מילים מפוקפקות בהן‬
‫אפשר לתאר מקצוע זה ואת התכונות המאפיינות את בעלות המקצוע אך נשתמש במילים עדינות יותר כמו‪ :‬חוסר צניעות‪ ,‬אי‪-‬‬
‫נאמנות )בעיקר משפחתי(‪ ,‬תאוות בצע ועוד ועוד‪ .‬זו דמותה של ג'סיקה רביט המצויירת‪ .‬דמות רעה‪ .‬בעקבות הסטראוטיפ הזה אנו‬
‫מצפים ממנה להתנהגות מסויימת ויוצרי הסרט מעודדים את זה! הם גורמים לנו לחשוב עד סצינת הסיום שג'סיקה רביט היא איך‬
‫שהיא נראית‪ .‬רק לדוגמא‪ -‬לאחר שאדי וליינט יוצא ממשרדו לאחר שיחה עם ג'סיקה הוא נעצר ומשוחח עם דולורס ברחוב ואומר‬
‫לה שהוא לא מאמין למילה אחת של ג'סיקה‪ .‬אם תביטו במכונית שניצבת לידם פתאום תראו את ג'סיקה מציצה מהחלון ומחייכת‬
‫חיוך ערמומי‪ .‬כמו כן אנו יודעים שהיא צולמה משחקת "כף‪-‬אל‪-‬כף" עם אקמי ושהיא הכתה את רוג'ר בראש וירתה לכיוונו של אדי‪.‬‬
‫ר‪.‬ק‪ .‬מארון הגדיר את זה כך‪" :‬האישה הזו היא מפלצת אבל הארנב חושב שהיא האישה האידיאלית!" אך בסוף הסרט אנו מגלים‬
‫עליה את האמת ‪ -‬כל מה שהיא טענה לאורך הסרט היה נכון‪ .‬ולמה לא האמינו לה? בגלל איך שהיא מצויירת‪ .‬אם היו מאמינים לה‬
‫‪ -‬כל החקירה הייתה מתקצרת ואולי זה היה חלק מהתכנית של דום לערב אותה כך שאיש לא יאמין לה‪ .‬רק בשביל לסבר את‬
‫האוזן‪ :‬היא "בגדה" ברוג'ר רק בשביל שלא יפטרו אותו מהעבודה כשם שמארון איים עליה‪ .‬היא הכתה את רוג'ר כדי שהוא לא‬
‫ייפצע )"הגיוני!"( והיא יירתה לכיוונו של אדי כדי לפגוע בדום שעמד מאחוריו עם אקדח משל עצמו‪ .‬והשאלה המתבקשת היא‪ :‬איך‬
‫הצליחה ג'סיקה רביט לשבור את הדמות שלה? רק שתבינו כמה זה קשה תזכרו איך רוג'ר לא יכול היה שלא לסיים את השיר‬
‫"גילוח ותספורת"‪ .‬כרקע לתשובה אפשרית נזכר שכל מערכת היחסים בין רוג'ר לג'סיקה הטרידה את אדי וליינט כבר מתחילת‬
‫הסרט כפי שמעיד הדיאלוג המתנהל במועדון "הדיו והצבע"‪:‬‬
‫אדי‪" :‬היא נשואה לרוג'ר רביט?"‬
‫בטי בופ‪" :‬כן‪...‬בחורה בת‪-‬מזל!"‬
‫ואכן מדובר בנישואין מוזרים ביותר בין אישה יפהפיה וארנב‪ .‬את התשובה נוכל לקבל בעזרת ר‪.‬ק‪ .‬מארון שאמר‪" :‬אתה יכול‬
‫להפיל הכל על ראש של טון! אבל אם אתה שובר את ליבו‪ -‬הוא מתמוטט כמוני וכמוך!" הטענה שלי היא שזה גם פועל הפוך‪-‬‬
‫כשם ששבירת הלב של טון יכולה לשנות אותו אז גם האהבה‪ .‬פשוט כך‪ .‬ג'סיקה רביט שברה את הדמות המצויירת שבה בעקבות‬
‫אהבתה לרוג'ר‪ .‬וכשאדי שואל אותה‪ ,‬לאחר שהוא גילה את פרצופה האמיתי‪ ,‬מה היא מוצאת ברוג'ר היא עונה בפשטות‪" :‬הוא‬
‫גורם לי לצחוק!" וזה בדיוק אחד הקווים המרכזיים בסרט! אתם זוכרים את אנדרו שאדי חשב שילשין על רוג'ר בשביל אגורה?‬
‫"אתה חושב שהוא לא יסגיר אותך רק בגלל שהצחקת אותו?"‬
‫"בדיוק! צחוק זה דבר חזק מאוד!"‬
‫סיפור קצר זה פועל באותה תבנית של ג'סיקה ‪ -‬רוג'ר מאמין באופיים של אנשים שמשתנה לטובה בעקבות הצחוק‪ ,‬אדי לועג לו‬
‫ובסוף מסתבר שרוג'ר צדק‪ :‬אנדרו לא הסגיר אותו אפילו תמורת ‪ 5,000‬דולר!!!‬
‫כשם שאדי לא סומך על ג'סיקה הוא לועג לרוג'ר על התמימות שלו כלפיה‪ .‬רוג'ר טען‪" :‬אני בטוח שהיא רק קורבן תמים של‬
‫הנסיבות!" משפט מגוחך‪ ,‬נכון לתחילת הסרט‪ ,‬ומדוייק‪ ,‬נכון לסוף הסרט‪.‬‬
‫לסיום‪ :‬למרות שג'סיקה השתנתה היא לא נטשה ואולי לא יכולה הייתה לנטוש את גינוני אופייה הישנים‪ ,‬את לבושה ותנועותיה‪.‬‬
‫מה שהקשה עליה להראות אמינה‪.‬‬
‫וכל זה מוביל אותנו למשפט אחד שעכשיו מקבל את משמעותו הנכונה שג'סיקה אמרה לאדי‪:‬‬
‫"אני לא רעה! אני רק מצויירת ככה‪"...‬‬

‫אין צדק לטונים!‬

‫בסדר גמור! אז חשבתם שזה קל להיות טון? שהחיים יפים‪ ,‬אתה שמח כל היום ומהווה חלק מעולם בידור נצחי? טעות!‬
‫באנציקלופדיית הדמויות של דיסני )כן‪...‬יש דבר כזה( מתוארת טון‪-‬טאון )‪ (TOON TOWN‬כגטו‪ .‬לא פחות ולא יותר‪ .‬אך אם נמתן את‬
‫ההגדרה נסתפק ברובע עוני‪ .‬רגע‪ ...‬למה להגיד דבר כזה? כהקדמה‪ -‬טון‪-‬טאון ממוקמת סמוך להליווד בתחילת המאה‪ .‬הליווד‬
‫נודעה אז בניצול אמנים מוכשרים והעסקתם בשכר רעב‪ .‬אולפני "דיסני" עצמם הואשמו בניצול אנימטורים מה שהוביל לאחת‬
‫משביתות הענק בהוליווד דאז‪ .‬המצב הדרדר לכך שנוצרו שני מעמדות‪ :‬טונים ובני אדם‪ .‬הטונים חיים בעוני ובצפיפות בטון‪-‬טאון‪.‬‬
‫בני‪-‬האדם‪ ,‬מפיקי הליווד‪ ,‬מתעשרים על חשבונם‪ .‬כפי שאומר ר‪.‬ק‪ .‬מארון הבעלים של מארון קרטון‪" :‬אל תלחץ אדי! זה בסה"כ‬
‫דמבו‪ .‬קיבלתי אותו בהשאלה מדיסני‪ ,‬אותו וחצי מהצוות של פנטסיה‪ .‬ואתה יודע מה הקטע הכי טוב? הם עובדים בשביל בוטנים‪".‬‬
‫שזה תרתי משמע לשכר רעב‪ .‬גם אקמי‪ ,‬מלך השיגועים‪ ,‬הוא אדם כזה‪ ,‬איש בידור עשיר ומצליח‪ .‬את שיא ההשפלה אנו רואים‬
‫במועדון "הדיו והצבע" שבו מופיעים טונים‪ -‬כניסה לבני‪-‬אדם בלבד‪ .‬כן‪ ,‬כן‪ ,‬זה מתחיל לצלצל מוכר‪ .‬הטונים מוכשרים‪ .‬תפקידם‬
‫לשעשע את בני‪-‬האדם אך אין הם זוכים ליחס הראוי‪ .‬לזכויות וצדק‪ .‬הסיפור רומז בבירור ליחסי לבנים‪-‬שחורים באותה תקופה‬
‫ואולי אף כיום‪.‬‬
‫וכאן אנו נכנסים לתבנית סיפור‪ ,‬לכאורה‪ ,‬מוכרת‪ :‬שכונת עוני‪ ,‬זמרת פאבים נשואה מהמעמד הנחות מפתחת קריירה מצליחה‬
‫ומוצאת מאהב עשיר מהמעמד העליון שמפנק אותה במתנות יוקרתיות‪ .‬הסיפור הרגיל הוא שהבעל הקנאי "מטפל" במאהב‬
‫כשמאחוריו תסכול אישי וחברתי‪ .‬ומערכת המשפט מתנכלת לו על‪-‬בסיס מעמדו הנמוך‪ .‬כמה סרטים עוסקים בשחורים שהופללו‬
‫או זכו למשפט לא צודק בגלל צבעם? הסרט הזה עוסק‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בנקודה זו ממש‪ .‬אחרי הכל גם השופט שייך למעמד האנושי‬
‫)כלפי חוץ‪ -‬הרי הוא טון מתחת לתחפושת( דום הוא בעל המניות היחיד של חברת "הצטלבות התלתן" הוא ימחוק את טון טאון‬
‫למען כסף‪ .‬ועל זה המאבק ‪ -‬ניצול הטונים‪ ..‬כפי שרוג'ר אומר‪" :‬אדי! אתה יודע שאין יותר צדק לטונים! אם החמוסים יתפסו אותי‬
‫אני חשוב כמטובל!" אין משפט לטונים‪ .‬דום מגדיר את תפקידו כשופט‪" :‬מישהו צריך לרסן את הטירוף!" הוא לובש כפפת גומי על‬
‫ידו ומוסיף‪ ,‬לאחר שהטביל טון‪-‬נעל במיטבל‪" :‬אלה אינן כפפות משי‪ ,‬אדי! דווקא אתה צריך להאריך את חשיבות הציות לחוק!"‬
‫בלי ששמנו לב הוא נתן לנו ‪ 2‬רמזים ענקיים לאישיות שלו‪" -‬אלה אינן כפפות משי!"‪ -‬אם הן היו כפפות משי דום לא יכול היה‬
‫להכניס ידו למיטבל כי גם הוא טון! גם הוא היה נמס! ו"דווקא אתה‪ "...‬למה דווקא אדי? כי דום יודע שאחיו של אדי נרצח ע"י טון‪.‬‬
‫ולכן אמור להיות חשוב לאדי שישתלטו על הטונים‪ .‬איך דום יודע זאת? הוא הטון שרצח את אחיו של אדי! למה אני אומר את כל‬
‫זה? מעבר לכך שזה נכון ‪ -‬הסרט‪ ,‬כסרט בלשי מאיר נקודה מוסרית משפטית חשובה ביותר שהמוטו שלה חבוי במילים "מי‬
‫הפליל את רוג'ר רביט?"‬
‫בכמה סרטים הדמות של השופט היא טובה? בכמה מקרים נעשה משפט צדק? דמות השופט הרע המוכרת ביותר )לאחרונה( היא‬
‫השופט קלוד פרולו מ"הגיבן מנוטרדאם" הוא אדם שהקונפליקט הדתי‪-‬משפטי משפיע עליו קשות! הסתירה שבין קטנותו של‬
‫האדם והדרישה ממנו להכריע בגורל אדם אחר‪ .‬ישנו עוד שופט מפורסם שהתחבט בשאלה הזו ושמו קהלת‪ .‬הנקודה החשובה‪,‬‬
‫בקיצור נמרץ ‪ -‬קהלת מדבר על בני‪-‬האדם שכל מעשיהם הבל משום שאין בהם קיום המוטבע בזמן‪ .‬לעומתם האלוקים‪ ,‬אף על‪-‬פי‬
‫שהוא דינמי הוא אינו משתנה והוא נמצא אפילו מעל הזמן‪ .‬בעקבות הבנה זו אנו מתוודעים לבעיה השיפוטית‪" :‬עת לאהוב ועת‬
‫לשנוא עת מלחמה ועת שלום‪ ".‬וכמה פסוקים אח"כ‪" :‬מקום משפט שם רשע‪ ".‬למה?‬
‫דווקא משום ש"עת לכל חפץ" ‪ -‬אין אנו יכולים לנתק מעשה מרצף המציאות ולשפוט אותו! אין לאדם יכולת לעשות משפט צדק‬
‫בגלל התפיסה המצומצמת שלו‪ .‬אם נבין את זה נבין גם מי הפליל את רוג'ר רביט‪ .‬סרט מצוייר נוצר מרצף תמונות‪ .‬לתמונה אחת‬
‫קוראים פריים )‪ .(FRAME‬טון הוא דמות מצויירת‪ ,‬אך הוא לא אוסף פריימים‪ ,‬תמונות בודדות! ולכן‪ ,‬כמו בקהלת‪ ,‬אי אפשר לשפוט‬
‫אותו על‪-‬סמך פריים אחד מהרצף‪ .‬ומכאן שם הסרט‪ "WHO FRAMED ROGER RABBIT?":‬מי התייחס לפריים אחד מרצף דמותו של רוג'ר‬
‫ובכך יצר עיוות‪" ,‬הפללה" בעברית‪ ,‬אם כך‪ ,‬היה ראוי יותר המונח "להסגיר" ולא "להפליל" שמכיל בתוכו תרתי‪-‬משמע דומה‪ ,‬אם‬
‫כי לא מדוייק‪.‬‬
‫לסיום‪ -‬נראה איך אותו עקרון מופיע לגבי ג'סיקה‪.‬‬
‫אדי נשלח לצלם את ג'סיקה משחקת כף‪-‬אל‪-‬כף עם אקמי‪ .‬הוא מצלם אותה תמונה תמונה ) ‪ (FRAME-BY-FRAME‬אך כשרוג'ר מביט‬
‫בתמונות האמורות להפליל את אשתו‪ -‬הוא מביט בהן במהירות כך שנוצר סרט מצוייר ולא אוסף פריימים‪ .‬זה בדיוק השוני שבין‬
‫שתי התפיסות ולכן גם התוצאה ‪ -‬אדי מציאה שרוג'ר ימצא מישהי אחרת אך רוג'ר מתעקש‪" :‬היא רק הייתה קרבן תמים של‬
‫הנסיבות‪ ".‬ומי צדק?‬