‫פרשת‬

‫נצבים‬ ‫שבת הראי " ה‬

‫וילך‬ ‫ליקוטים
מתורתו
של
הצדיק
והחסיד‪
,‬מרא
דארעא
דישראל‪
,‬שר
התורה
ורועה
ישראל‬

‫ג ל י ו ן מ ס פר ‪9 1‬‬ ‫רבי
אברהם
יצחק
הכהן
קוק
זצ"ל

‬
‫יוצא לאור ע"י ארגון 'אור האורות' להפצת תורת הגה"צ הראי"ה קוק זיע"א
שאלות ותגובות ניתן לשלוח לכתובת‪ :‬רח' הרב צבי יהודה ‪ 6‬דירה ‪ 3‬בת‪ -‬ים‪ ,‬או בדוא"ל‪reiyyaa@gmail.com :‬‬
‫או להתקשר למספר‪
0546573528 :‬תרומות ניתן להפקיד בבנק הדואר חשבון מס' ‪
20778885‬ניתן לקרוא את העלון גם באתר‪
www.yeshiva.org.il :‬ניתן לקבל את העלון במייל מדי שבוע‬

‫הדעות‪ [...] .‬כל עיקר הגלות היה על ביטולה של תורה‪ ,‬וכשרוצים עכשיו להעלות‬
‫את התורה לארץ ישראל ירצו לבטלה ח"ו? ובפרט שצדק כבוד תורתו במה‬
‫שאמר‪ ,‬שעכשיו הכל שבים להודות שיד ה' עשתה זאת בכל ענין הישוב‪ ,‬שהוא‬
‫צמיחת קרן ישועה והתחלת הגאולה‪ .‬על כן אין שום ספק בדבר‪ ,‬שכאשר‬
‫התביעות שבעניני ממון לא יהיו מעכבות‪ ,‬מצוה גדולה ונחת רוח גדול תהיה‬
‫לנשמות היקרות בעלי הספר תורה הנ"ל נוחי נפש ז"ל‪ ,‬שתתעלה ספר תורתם‬
‫בעילוי קדושת ארץ הקודש ושמם ינון לעולם‪ ,‬ונזכה כולנו לשמוח בשמחת‬
‫גאולים‪ ,‬ויצמחו כעשב הארץ מעיר ד' שמה‪ ,‬בעת קץ התחיה אשר מתי ארץ‬
‫ישראל יזכו לה תחילה‪ .‬וכל שתהיה לו אחיזה בקדושת הארץ‪ ,‬הרי הוא מוקדם‬
‫בזה לברכה כמו שכתבו המקובלים ז"ל" ]מרן הראי"ה‪ ,‬שו"ת 'דעת כהן'‪ ,‬הלכות ספר‬
‫תורה סי' קעח[‪.‬‬
‫רוב ֵאלֶ ָ‬
‫יך הַ ָ ּדבָ ר ְמאֹד ]ל‪ ,‬יד[‪.‬‬ ‫ִּכי ָק ֹ‬
‫"התשובה היא קרובה מאד וקלה‪ ,‬כעדות תורת הקודש "כי קרוב אליך הדבר‬
‫מאד" ]דברים ל‪ ,‬יד[‪ ,‬והריוח גדול מאד רפואה שלמה לגוף ולנפש ולכל העולם‬
‫כולו‪ ,‬בדברי חז"ל בשלהי יומא‪ ,‬שאפילו אחד ששב מוחלין לו ולכל העולם כולו‪,‬‬
‫ומביא רפואה לעולם‪ ,‬וכמשל הרבנו יונה ב'שערי תשובה' ]שער א סימן ב[ על דבר‬
‫התפוסים ע"י עון למלכות‪ ,‬שהשאיר להם מחתרת פתוחה‪ ,‬והיה הקצף גדול על מי‬
‫שלא ברח‪ ,‬כיון שראה המחתרת פתוחה לפניו‪ ,‬שמע מינה שרצון המלך להנצל על‬
‫ידה בנקל‪ ,‬כי חפץ חסד הוא" ]מרן הראי"ה‪' ,‬אגרות הראיה' ח"א אגרת קלה[‪.‬‬
‫אורות הפרשה‬
‫שב וְ ִק ֶּב ְצ ָך ִמ ָּכל ָה ַע ִּמים ]ל‪ ,‬ג[‪.‬‬
‫וְ ׁ ָ‬
‫"על דבר שאלתו בענין הספר תורה‪ ,‬שיש לו בירושה מזקנו ז"ל‪ ,‬והוא רוצה‬
‫להביאה לא"י לביהמ"ד‪ ,‬שיוסד על שם זקנו ועל שם אביו ז"ל בת"א ת"ו‪ ,‬אם יש‬
‫מקום לחוש משום טלטול ס"ת ממקום הקבוע לו למקום אחר‪ .‬ואם אפשר להקפיד‬
‫מפני שזקנו ז"ל‪ ,‬כרוב היראים‪ ,‬התנגדו להישוב החדש בא"י ]‪ .[...‬ועל זה אשיב‬
‫לכבוד תורתו‪ [...] ,‬ע"ד עצם השאלה של הבאת ספר התורה מחו"ל לא"י‪ .‬בזה אין‬
‫שום ספק שמצוה גדולה להביא ספרי קודש מחו"ל לא"י‪ ,‬כי זהו ג"כ בבחינת‬
‫קיבוץ גליות והחזרת הקדושה למקומה‪ .‬ובירושלמי סנהדרין פ"ג ה"ט איתא ]‪[...‬‬
‫ספרים שזכתה בהן ארץ ישראל אין מוציאין אותם חוצה לארץ עכ"ל‪ .‬הרינו רואים‬
‫כמה גדולה היא המעלה של קדושת הספרים ביחס לא"י‪ ,‬שאפילו הספרים שהיו‬
‫מצד הדין שייכים להיורשים שבחו"ל‪ ,‬פסק ר"א שאסור להוציאם מא"י לחו"ל‪.‬‬
‫ומזה נלמד שק"ו הדברים‪ ,‬שיורשים שהם בא"י כשהם זוכים בספרי קודש‪ ,‬ודאי‬
‫שמצוה רבה היא להעלות את הספרים מחו"ל לא"י‪ ,‬שבזה קדושתם מתעלה‪ .‬וע"פ‬
‫דברי החתם סופר ]‪ [...‬יש עילוי לקדושת ספר תורה כשתזכה להיות חוזרת לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬שזהו מקורה ויסודה‪ ,‬והרי זה בכלל 'מעלין בקודש'‪.‬‬
‫ובעניין ההתנגדות להישוב החדש‪ ,‬אין ספק בדבר שכל ההתנגדות הייתה מפני‬
‫מיעוט התורה שראו בו‪ ,‬וכל ישעם וחפצם הלא הייתה תמיד שיתעלה הישוב‬
‫ויתדבק בתוה"ק‪ .‬ואם כן הבאת התורה לארץ ישראל הרי הוא תיקון הישוב לכל‬

‫"מתנגד שנהפך למעריץ"‬
‫קשריו של הגאון ר' נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל‬
‫עם מרן הראי"ה זיע"א )ח"א(‬
‫קוק היה אדם קדוש‪ ,‬והמתנגדים לא הבינו אותו נכון"‪.‬‬
‫דוגמא נאה לזה‪ ,‬נראה בסיפור חייו של הגאון ר' נחמן‬
‫שלמה גרינשפאן זצ"ל‪ ,‬שהיה מגדולי ישראל בדורו‪.‬‬
‫לימודו אצל גדולי הדור‬
‫ר' נחמן שלמה נולד בשנת תר"מ )בערך(‪ ,‬בעיירה‬
‫לאחוביץ שבפולין‪ ,‬להוריו ר' יעקב משה גרינשפאן‬
‫זצ"ל ומרת בלומה ע"ה‪ .‬הוא היה דור שביעי לצדיק ר'‬
‫אלימלך מליז'נסק זיע"א‪.‬‬
‫בגיל צעיר ניכרו בו כשרונות מיוחדים‪ ,‬וידעו כולם‬
‫שהוא יהיה גדול בישראל‪ .‬הוא עזב את בית הוריו‪,‬‬
‫ונסע ללמוד אצל ר' חיים מבריסק )כנראה בזמן שר'‬
‫חיים כיהן כרבה של בריסק(‪ .‬כאשר משפחתו עברה‬
‫לסלוצק‪ ,‬עבר ללמוד אצל הרידב"ז‪ .‬הוא היה מקורב‬
‫מאוד לרידב"ז‪ ,‬עד שזכה ללמוד אצלו בתוך חבורה‬
‫מצומצמת של בחורים נבחרים שהסתופפו בצילו‪ ,‬וכבר‬
‫בגיל שמונה עשרה קיבל ממנו היתר הוראה‪.‬‬
‫גם בישיבת מיר למד ר' נחמן שלמה‪ ,‬ושם קיבל את‬
‫הגאון ר' נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל‪,‬‬
‫עיקר חינוכו ועיצובו התורני‪.‬‬
‫בגיל צעיר נישא בורשא לבתו של חסיד גור‪ ,‬וכדי לכבד‬
‫אורות הראי"ה‬
‫סיבת התנגדות הקנאים‬
‫השבוע )י"ט אלול( מלאו ארבעים ושמונה שנים‬
‫לפטירתו של הגאון רבי נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל‪,‬‬
‫ראש ישיבת 'עץ חיים' בלונדון‪ .‬סיפור חייו של הרב‬
‫גרינשפאן מרתק כשלעצמו‪ ,‬ובמיוחד מעניינת פרשת‬
‫הכרותו עם מרן הראי"ה זיע"א‪ ,‬עליה נספר בשבועות‬
‫הקרובים‪ .‬מתוך סיפורים ומסמכים שונים‪ ,‬נראה כיצד‬
‫התהפכה גישתו של ר' נחמן שלמה בייחס למרן‬
‫הראי"ה‪ ,‬בעקבות פגישה אישית עמו‪ .‬אם בתחילה‬
‫האמין בתמימות לשמועות הרעות שפרסמו הקנאים‬
‫על הראי"ה‪ ,‬הרי שמרגע שהבין את האמת‪ ,‬נהפך‬
‫לחסיד נלהב של מרן הראי"ה‪ ,‬ונלחם בצורה חריפה‬
‫ונוקבת באותם קנאים ומתנגדים‪.‬‬
‫חשיבות רבה יש לדברים אלו‪ ,‬המוכיחים את הידוע‬
‫ומפורסם כי כל גדולי ישראל שהכירו באמת את מרן‬
‫הראי"ה‪ ,‬היו מלאי הערצה אליו‪ ,‬וקיבלו מתורתו‪.‬‬
‫ואילו כל המתנגדים‪ ,‬הייתה התנגדותם מבוססת על‬
‫שמועות מסולפות על דמותו של הראי"ה‪.‬‬
‫דבר זה הדגישו רבותינו פעמים רבות‪ ,‬מתוך הכרתם‬
‫ראש ישיבת 'עץ חיים' בלונדון‬ ‫וידיעתם‪ .‬ידועים דבריו של מרן הגרי"ש אלישיב‬
‫שליט"א )שפרסמנו אותם במילואם בעבר( ש"הרב‬

‫העלון
מוקדש
לרפואת
מיכל
שרה
שושנה
בת
רבקה

‬
‫רידב"ז ז"ל ]‪ [...‬החידושים הללו היו נקובים בשם 'נחמת שבים' בעצת‬ ‫את חותנו‪ ,‬בזמן החתונה חבש לראשו ספודיק‪ ,‬בפעם הראשונה והאחרונה‬
‫אדמו"ר זלה"ה וכפי הנראה היה לו טעם כמוס בזה‪ ,‬ומרומז בשם זה‬ ‫בחייו‪.‬‬
‫שמי ושם אבי הצדיק ז"ל‪ ,‬נחמן שלמה בן יעקב משה )נחמת שבים(‪,‬‬ ‫לאחר חתונתו התגורר בורשא‪ ,‬ולמד אצל הגאון בעל ה'אבני נזר'‪.‬‬
‫ומפני שכמה קונטרסים מספרי הנ"ל נאבדו ממני בסיבת הטלטולים‬ ‫שמעו של הגאון הצעיר התפרסם ברחבי העולם היהודי‪ .‬כאשר הוציא מרן‬
‫הרבים שטולטלתי בהם בימי עניי ומרודי‪ ,‬כללתי את הקונטרסים‬ ‫ה'חפץ חיים' את ספרו 'משנה ברורה' העביר את טיוטות הספר לר' נחמן‬
‫הנשארים בספרי מלאכת מחשבת הנוכחי‪ ,‬ומחמת שחביבה לי הסכמת‬ ‫שלמה‪ ,‬ע"מ שיעבור עליהם ויעיר את הערותיו‪ ,‬וכן יבדוק את המקורות‬
‫אדמו"ר הרידב"ז זללה"ה על ספרי נחמת שבים הנ"ל הדפסתיו‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫שהובאו בספר‪.‬‬
‫בתקופה זו הוא כתב מאמרים שונים‪ ,‬שחלקם התפרסמו בספריו‪ ,‬וחלקם‬
‫בע"ה‪ ,‬כבר ידוע ומפורסם בין הלומדים אמיתיים מע"כ ידי"נ הרב‬
‫נאבדו במשך השנים‪ .‬אחד ממאמריו הגאוניים עשה רושם רב על הגאון ר'‬
‫המאור הגדול ה"ג המפורסם‪ ,‬החריף העצום ומעמיק נפלא‪ ,‬מלא וגדוש‬
‫שמעון שקופ זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת גרודנא‪ .‬היה זה לאחר שר' שמעון למד את‬
‫בח"ת סוע"ה יא"מ כש"ת נחמן שלמה גרינשפאן מווארשא‪ ,‬וכעת‬ ‫אותה הסוגיא עליה כתב הרב גרינשפאן‪ ,‬וחידש בדיוק את אותם החידושים‬
‫בדעתו להוציא לאור ספר נפלא נקוב בשם נחמת שבים‪ ,‬וראיתי שהוא‬ ‫שחידש הרב גרינשפאן‪ .‬ר' שמעון נהנה לקרוא את המאמר הגאוני‪ ,‬ואמר‬
‫מלא חריפות ובקיאות‪ ,‬מעמיק נפלא בשכל ישר מאוד‪ ,‬ודבריו מאירים‬ ‫בהתפעלות‪" :‬אני שמח לראות שהגענו לאותם מסקנות!" שמע זאת הרב‬
‫וחביבים מאוד‪ ,‬גלי לדרעיה ונפל נהורא בבי מדרשא‪ ,‬והנני מסכים‬ ‫גרינשפאן‪ ,‬והגיב‪" :‬אני שמח שזכיתי לכוון לדעתו של הרב"‪.‬‬
‫להדפסת הספר הזה‪ ,‬ומי שיקנה ספר זה יכניס ברכה לתוך ביתו‪ .‬הכו"ח‬ ‫בהיותו בורשא‪ ,‬התקרב גם לגאון מסוכוצ'וב‪ ,‬חתנו של הרבי מקוצק‪ .‬כמו‬
‫כ"ט למב"י שנת תרס"ה‪ ,‬המחכה לראות בנחמה בשבים לציון ברינה‪,‬‬ ‫כן התקרב מאוד לאדמו"ר מגור‪ ,‬ובשיעורו השבועי של האדמו"ר בחומש‪,‬‬
‫יעקב דוד רידב"ז"‪.‬‬ ‫שהיה מיועד רק לבני המשפחה ולחסידים מקורבים ביותר‪ ,‬היה משתתף גם‬
‫הוא‪.‬‬
‫גם עם גאון הדור ר' יוסף רוז'ין‪,‬‬
‫טוהר מידותיו של הראי"ה‬ ‫הידוע בכינויו 'הרוגוטשובר'‪ ,‬היה‬
‫בעת פולמוס השמיטה‪ ,‬בשנת תר"ע‪ ,‬פירסם הרב גרינשפאן בעתון‬ ‫הרב גרינשפאן בקשר אמיץ‪ ,‬והיה‬
‫'החבצלת' השגות הלכתיות על ספרו של מרן הראי"ה 'שבת הארץ'‪.‬‬ ‫אורח תדיר בביתו‪.‬‬
‫במאמרו זה ביקש לקיים את דברי רבו המובהק – הרידב"ז‪ ,‬שחלק על מרן‬ ‫מורשא עבר לאנטוורפן‪ ,‬ואחרי‬
‫הראי"ה‪ .‬באותה תקופה עדיין לא הכיר הרב גרינשפאן את הראי"ה מקרוב‪,‬‬ ‫שנתיים‪ ,‬בפרוץ מלחמת העולם‬
‫ודעתו עליו התבססה על שמועות‪ ,‬עתונים וכדו'‪ .‬ואמנם‪ ,‬בתוך מאמרו כתב‬ ‫הראשונה‪ ,‬עבר לאנגליה‪ ,‬שם כיהן‬
‫הרב גרינשפאן ביטויים חריפים ביחס למרן הראי"ה‪.‬‬ ‫כר"מ בת"ת בעיר לידעז‪ ,‬ואחר כך‬
‫כעבור מספר שנים‪ ,‬לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬יצא מרן הראי"ה‬ ‫שימש כרב בישיבת 'עץ חיים'‬
‫לחו"ל ע"פ בקשתה של 'אגודת ישראל' שהרב ישתתף בועידתה‪ .‬בעקבות‬ ‫בלונדון‪ .‬בתקופה זו התחיל‬
‫המלחמה‪ ,‬נשאר הראי"ה תקוע בשוויץ‪ ,‬ומשם נתקבל ברוב כבוד כרבה של‬ ‫בהוצאת ספריו לאור‪ .‬לאחר מספר‬
‫קהילת 'מחזיקי הדת' בלונדון‪ ,‬ופעל שם רבות למען תלמידי חכמים‬ ‫שנים עבר לליברפול‪ ,‬ומשם ללידס‪,‬‬
‫פליטים וכו'‪.‬‬ ‫שם פגש את הרב הרצוג זצ"ל‪,‬‬
‫באותם הימים הסתובב הרב גרינשפאן כפליט בארצות אירופה‪ ,‬והצליח‬ ‫שהיה אז צעיר לימים‪ .‬בשנת תר"צ‬
‫להגיע ללונדון‪ ,‬בחוסר כל‪ .‬שם התבקש להגיד שיעור בגמרא בבית הכנסת‬ ‫חזר ללונדון‪ ,‬וכיהן שם כראש‬
‫של קהילת מחזיקי הדת‪ ,‬שבה כיהן הראי"ה‪ .‬וכאן התרחשה פגישתו‬ ‫ישיבת 'עץ חיים'‪ .‬תפקיד זה הוא‬
‫הראשונה והמכרעת עם הראי"ה‪:‬‬ ‫מילא בנאמנות במשך שלושים‬
‫פעם אחת‪ ,‬בהגידו את השיעור‪ ,‬נאמר לו כי מרן הראי"ה – רבה של‬ ‫שנה‪ ,‬בהרביצו תורה לאלפי‬
‫הקהילה‪ ,‬עומד להגיע לבית הכנסת‪.‬‬ ‫הרב נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל‬ ‫תלמידים‪ ,‬עד לפטירתו באלול‬
‫הרב גרינשפאן‪ ,‬שנמנע כל הזמן מלהיפגש עם הרב‪ ,‬כי חשב שכועס עליו‬ ‫בצעירותו‬ ‫תשכ"א‪ .‬למרות שהיה שנים רבות‬
‫בשל ההשגות שכתב על ספר 'שבת הארץ'‪ ,‬היה נבהל ונפחד‪" .‬רעדה‬ ‫חולה‪ ,‬היה מקפיד להגיע יום יום‬
‫אחזתני"‪ ,‬סיפר לימים הרב גרינשפאן‪.‬‬ ‫לישיבה‪ .‬הוא היה מסביר פנים‬
‫והנה נכנס הראי"ה לבית הכנסת‪ .‬הוא ניגש לקבוצת לומדי השיעור‪,‬‬ ‫לתלמידיו‪ ,‬ועיניו היו מאירות‪.‬‬
‫ומתיישב בתוכם‪ .‬בדומיה הוא מאזין לשיעורו של הרב גרינשפאן עד‬ ‫גאון עצום היה הרב גרינשפאן‪ ,‬בקי בש"ס ראשונים ואחרונים‪ ,‬ונודע‬
‫לסיומו‪ .‬לאחר מכן שוחחו השניים בקצרה מתוך ידידות‪.‬‬ ‫בהבנתו העמוקה והבהירה‪ .‬הוא הכיר אישית רבים מגאוני זמנו‪ ,‬ועם חלקם‬
‫כנראה שגם לאחר פגישה קצרה זו‪ ,‬עדיין חשש הרב גרינשפאן מלבקר‬ ‫התכתב‪.‬‬
‫בבית הרב‪ ,‬מחשש לתרעומת מצדו‪ .‬ימים רבים הוא נמנע מלבקרו‪ ,‬ולבסוף‬ ‫בצד ידיעותיו הרחבות והעמוקות בתורה‪ ,‬גילה גם עניין בספרות חכמת‬
‫אזר עוז והגיע אליו‪ .‬כשנכנס לבית הרב‪ ,‬מצא שם תלמידי חכמים מסובים‬ ‫ישראל‪ ,‬זו שהייתה קרובה ונאמנה למקורות ישראל‪.‬‬
‫סביב שולחנו ומתנצחים בהלכה‪ ,‬כשהראי"ה יושב בראש‪ .‬כשראה אותו‬
‫הראי"ה‪ ,‬קם מלוא קומתו וקרא בשמחה‪" :‬רבותי‪ ,‬קומו‪ ,‬בא אלינו אורח‬
‫נכבד‪ ,‬תלמיד חכם גדול בתורה!" ומיד הושיבו על ידו והעתיר עליו חיבה‬
‫ספריו ומאמריו‬
‫והוקרה‪.‬‬ ‫חידושיו בהלכה ובגמרא הופיעו בקבצים תורניים שונים‪ ,‬ביניהם 'שערי‬
‫כדי להרגיע דעתו‪ ,‬ביאר לו הראי"ה כי איננו מתרעם כלל אפילו על ידידו‬ ‫תורה'‪' ,‬כנסת ישראל'‪ ,‬ו'שערי ציון'‪ .‬שיטת לימודו הייתה מבוססת על‬
‫הרידב"ז‪ ,‬כי לעיקר קיום השמיטה מתכוונים שניהם‪ ,‬ומסייעים אחד את‬ ‫דרכיהם של הרידב"ז ור' חיים מבריסק‪.‬‬
‫חבירו‪.‬‬ ‫בנוסף לכך יצאו שלושה ספרים מכתביו של הרב גרינשפאן‪' :‬פלפולה של‬
‫]בדרך אגב נציין‪ ,‬כי יש גרסאות שונות לגבי השתלשלות הדברים‪ ,‬ואנו בחרנו את הגירסא‬ ‫תורה' )תרצ"ה(‪' ,‬משפט עם הארץ' )ירושלים תש"ו(‪ ,‬ו'מלאכת מחשבת'‬
‫ההגיונית יותר‪ .‬עיין 'ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' ‪ 245‬באורך[‪.‬‬ ‫)לונדון תשט"ו‪ ,‬ונדפס שנית בתשנ"ב בהוצאת מוסד הרב קוק(‪ .‬בהקדמה‬
‫פגישה זו הייתה התחלתה של היכרות שהפכה לידידות עזה ונאמנה‪,‬‬ ‫לספרו זה‪ ,‬כותב ר' נחמן שלמה כך‪:‬‬
‫ולמעלה מזה‪ .‬הוא נחשף לגאונותו המדהימה של מרן הראי"ה‪ ,‬ולגודל‬
‫"תודות להשם יתברך שזיכני להוציא לאור חלק אחד מחידושי בהלכה‪.‬‬
‫תורתו המאירה‪ ,‬ונעשה לחסידו הנלהב‪ ,‬אשר שבחו נמצא תמיד בפיו‪.‬‬
‫הרבה מחידושי חדשתי עוד בהיותי בוארשא והיו למראה עיני מורי ורבי‬
‫במשך כל חייו היה מספר לתלמידיו על גדלותו של הראי"ה‪ ,‬ועל דברי‬
‫התורה ששמע מפיו‪ ,‬כפי שנספר בשבועות הבאים‪.‬‬ ‫הגאון המובהק תנא דידן ותנא דירושלמי רשכבה"ג ר' יעקב דויד‬

‫בשבוע הבא‪:‬‬
‫תגובתו החריפה של הרב גרינשפאן זצ"ל‬ ‫העלון יוצא לאור בסיוע‬
‫על מעשי הקנאים‬ ‫' ַ ּד ְ ּב ִרי ִ ׁשיר' –‬
‫הדוכן שלך לספרי קודש‬
‫ומוסיקה יהודית‪.‬‬
‫תודה רבה לצאצאי הרב גרינשפאן‪ ,‬על מסירת החומר‬
‫סניף ראשי‪:‬‬
‫תחנה מרכזית ירושלים‪.‬‬
‫תרמו לאור האורות – להפצת האור בעולם!‬ ‫פלאפון‪.0524797380 :‬‬