You are on page 1of 204

‫סתרי תורה‬

‫שחיבר ה"ה החכם השלם והכולל המאור‬


‫הגאון הגדול המפורסם החסיד והעניו‬
‫המקובלי האלהי כמוהר"ר אברהם אבולעפיה‬
‫זצלה"ה‪ .‬שהיה נקרא בפי כל "אברהם הרואה"‬
‫*‬

‫"סתרי תורה" חיבר רבינו בשנת מ' לחייו‬

‫נדפס פעיה"ק ירושלים תובב"א‬


‫כסלו תשס"ב לפ"ק‬
‫תודתנו נתונה לאוצר בית הספרים של האוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים ולמחלקת כתבי יד‬
‫שסייעו בידנו‬

‫הפצה ראשית‬
‫אהרון ברזני‬
‫ובנו‬
‫רחוב העליה ‪ 8‬תל אביב‬
‫טל' ‪6815542-03 ,6823013‬‬

‫‪‬‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫לעורך‬
‫אמנון גרוס‬
‫‪02-9993430‬‬

‫נדפס בישראל‬
‫‪PRINTED IN ISRAEL 2001‬‬
‫תורה‬ ‫הקדמת העורך‬ ‫סתרי‬

‫הקדמת העורך‬

‫"זה היום עשה יהוה נגילה ונשמחה בו‪...‬אל יהוה ויאר‬


‫לנו‪...‬הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו"‪) .‬תהלים קיח(‬

‫מי פלל ומי מלל שעוד יקומו כל כתבי רבי אברהם אבולעפיה‬
‫זצלה"ה מן המחשכים ויאירו לעולם הדרך האמיתית אל קבלת‬
‫השפע האלוהי ואל התכלית הדבקות בבורא עולם‪.‬‬

‫הנה עוד מעט קט ויושלמו כל הכתבים עדיין טרם סיימנו‬


‫מלאכתנו אך הגענו לפאתי החומות וכבר נבוא לציון‪ .‬כמאמר‬
‫הנביא "שאו נס ציונה" )ירמיה( "על הר נשפה שאו נס הרימו‬
‫קול להם הניפו יד" )ישעיה( ואז יקומו בני הנביאים בשירה‬
‫וזמרה‪" ,‬מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום‬
‫מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך‪ :‬קול‬
‫צופיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב יהוה‬
‫ציון" )ישעיה(‪ .‬מנצפך צופים אמרום‪.‬‬

‫במסגרת השיפורים ערכנו ותיקנו את ספר "חיי הולם הבא"‪,‬‬


‫בפעם השלישית‪ .‬נעשו תיקונים רבים‪ .‬היו בעבר מקומות‬
‫שהרגשנו בחסרון מילים‪ ,‬ובעזרת כתב יד שקבלנו הצלחנו‬
‫לתקן הרבה ובפרט טעויות רבות בעיגולים‪ ,‬גם הבאנו אותם‬
‫ברורים וגדולים‪ .‬אך גם במהדורה זו כבר מצאנו אי אלו‬
‫טעויות והשם יהיה בעזרנו שיהיה בכוחנו להמשיך ולתקן‪) .‬רק‬

‫‪1‬‬
‫תורה‬ ‫הקדמת העורך‬ ‫סתרי‬

‫ראוי לציין שבמהדורה החדשה בעמוד נ' שם תשיעי יש טעות‬


‫בשם הרביעי נכתב עה"מ וצריך להיות עא"מ(‪.‬‬

‫רבינו חבר שלשה ספרי פירושים על ה"מורה"‪ .‬כבר הוצאנו‬


‫את פירושו השני שנקרא "חיי הנפש"‪ ,‬וזה "סתרי תורה"‬
‫פירושו השלישי‪ ,‬ופירושי הראשון נקרא "ספר הגאולה"‪,‬‬
‫שממנו נשאר בידינו כתב יד אחד בלבד המכיל רק כמה עמודים‬
‫ואיכותם גרועה‪ .‬ונקוה שבעזרת ההשגחה עוד התגלה כל זה‬
‫הפירוש‪.‬‬

‫וכן עדיין נשארו כמה כתבי יד רובם חלקים לא שלמים שנותרו‬


‫בכתבי היד ובעזרת השם עוד נוציאם לדפוס והשם יהא בעזרנו‬
‫ויגל עינינו‪.‬‬

‫בהקדמת המחבר ל"סתרי תורה" מביא לפנינו רבינו את רשימת‬


‫ההתחלות של כל הפרקים מתוך ה"מורה"‪ .‬לקורא המעיין‬
‫שרוצה על פי מראה המקומות לעיין ב"מורה"‪ ,‬ראוי לציין‬
‫שבחלק הראשון מביא רבינו ע"ה פרקים‪ ,‬ובספרים שיש‬
‫בנמצא ישנם ע"ו פרקים‪ .‬ישנו פרק נוסף שהוא פרק כ"ז‪,‬‬
‫הנקרא אונקלוס הגר‪ .‬ואצל רבינו היה מחובר פרק זה לפרק‬
‫כ"ו כמו שמציין המחבר בעצמו בהקדמתו‪ ,‬כך שמראה‬
‫המקומות לחלק הראשון בכל מקום שיציין רבינו פרק פלוני‬
‫חלק ראשון והוא מעל פרק כ"ו‪ ,‬על מנת לבדוק במקור יש‬
‫להוסיף פרק אחד‪ .‬לדוגמא אם רבינו יציין חלק א' פרק נ"ו‪,‬‬

‫‪2‬‬
‫תורה‬ ‫הקדמת העורך‬ ‫סתרי‬

‫במקור יהיה זה בחלק ראשון פרק נ"ז‪ .‬בחלק השני והשלישי‬


‫אין הבדלים‪.‬‬

‫ספר זה פותח בפנינו סודות נוראים שמגלה לנו המחבר‪ .‬לא‬


‫בכדי נקרא זה הספר סתרי תורה‪ .‬למרות שלא מייגע אותנו‬
‫רבינו בצירופים רבים ובלתי מובנים אלא ברצף של הסברים‬
‫מאלפים בסודי סודות‪ ,‬לא שוכח רבינו מלהזכיר לנו גם כאן‪,‬‬
‫שבלי שנעסוק בצירופים יהיה כל עמלנו לריק‪ .‬וכן אני כפי‬
‫שכבר צינתי בהקדמות קודמות את זה העניין‪ ,‬ולקחתי על עצמי‬
‫להזכיר זאת בכל הזדמנות אף ביודעי כמה קשה עבודת‬
‫הצירופים בהתחלה‪ ,‬אם בכתיבה‪ ,‬אם במחשבה‪ ,‬ואם בדיבור‪.‬‬
‫אך ההתמדה בה מביאה קפיצת מדרגה ודרך חדשה בעבודת‬
‫השם‪ ,‬אז "עלו והצליחו וינתנו בידיכם" )ד"ה(‪.‬‬

‫אמנון גרוס‬

‫‪3‬‬
‫תורה‬ ‫הקדמת המחבר‬ ‫סתרי‬

‫בשם יי' אלהי ישראל אכתוב פירוש סודות‬


‫מורה הנבוכים הנקרא ספר סתרי תורה‪.‬‬
‫)משלי ד' ז'(‪.‬‬ ‫"קנה חכמה קנה בינה ובכל קניינך קנה בינה"‬

‫אל ראש מכיל אבקת רוכל‬ ‫חיבור נורא מורה הורה‬


‫בו כל משכיל ימצא שכל‬ ‫ושמו נקרא סתרי תורה‬
‫"בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תשען" )משלי ג' ה'(‪.‬‬
‫ויכונו מחשבותיך‬ ‫גול אל יי' מעשיך‬
‫והוא יישר ארחותיך‬ ‫בכל דרכיך דעהו‬
‫באשר לו הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד שמתי‬
‫בטחוני ולפניו התחננתי לחמול עלי למען כבודו אשר אליו‬
‫כוונתי להיישיר שכלי ומדעי‪ .‬ו"אל אשר יהיה שמה הרוח‬
‫ללכת ילכו לא יסבו בלכתם" )יחזקאל א' יב'(‪ .‬כי רגליהם רגל‬
‫ישרה בפירוש סתרי תורה אשר "מורה הנבוכים" הולידו ויהי‬
‫לו לבן‪ .‬ואם כוונותיו היו שתים והם ביאור שיתוף השמות‬
‫וביאור משלי הנבואה‪ ,‬כוונת תולדתיו גם כן שתים המה‪ ,‬אשר‬
‫המה שורש כל חכמה תוריית‪ ,‬והם ביאור סבת חיי הנפש‬
‫המשכלת וביאור עבודת השם מאהבה‪ .‬ואם עניין כל אחד מהם‬
‫לעצמו נתייחד "הכל הולך אל מקום אחד" )קהלת ג' כ'(‪.‬‬

‫על כן אחל לפרש העניינים המקיימים אלו הכוונות השתים‬


‫ואסדרם בעזרת הצור אשר בראנו לכבודו והבדילנו מן‬
‫התועים‪ ,‬בסדר נחמד ונעים לפי פרקי "מורה הנבוכים" המאיר‬
‫כל מחשכים‪ .‬ואומר כי כל פרקי החלק הראשון הם ע"ה‪ .‬ורבים‬

‫‪1‬‬
‫תורה‬ ‫הקדמת המחבר‬ ‫סתרי‬

‫כתבו פרק אחד יתר והוא פרק אונקלוס הגר והוא בכלל פרק‬
‫כ"ו‪ .‬וכבר ידעת אמרתם הכוללת‪ .‬והפרק שאחריו הוא פרק כ"ז‬
‫והוא פרק רגל שם המשותף‪ ,‬ושאר הפרקים כולם מצאתים‬
‫כראוי בכל הספרים‪ .‬וקבלה יש בידנו ממספר כל הפרקים אשר‬
‫בכל חלק וחלק משלשת חלקי הספר‪ .‬ועל כן אכתבם בתחילת‬
‫זה החיבור מפני שלא יטעה בו המעיין במניין הפרקים‪ .‬וכלל‬
‫פרקי החלק הראשון הם ע"ה‪ .‬וכלל פרקי החלק השני הם מ"ח‪.‬‬
‫וכלל פרקי החלק השלישי הם נ"ד‪ .‬וסימן שלשתם ע"ה מ"ח‬
‫נ"ד‪ ,‬וצירופם מד"ע הח"ן‪ ,‬וסכום שלשתם קע"ז‪ ,‬וסודם של"ש‬
‫מעלו"ת שהם בסוד של"ש סעודו"ת שסימנם ג' שמות כ"ו ס"ה‬
‫פ"ו‪ ,‬ומספרם ג"ן עד"ן‪.‬‬

‫ואחר שכללתי כל חשבונם אפרוט כל פרק ופרק אשר בכל‬


‫חלק וחלק ואשים הכל בראש הספר כדי שלא אצטרך להשיבו‬
‫בראשי החלקים השנים האחרונים וזה סדרם‪.‬‬

‫פרקי החלק הראשון הם ע"ה ואלו הם‪:‬‬

‫מקום‬ ‫פרק ח'‬ ‫צלם ודמות‬ ‫פרק א'‬


‫כסא‬ ‫פרק ט'‬ ‫פרק ב' הקשה לי איש חכם‬
‫כבר קדם לנו‬ ‫פרק י'‬ ‫פרק ג' יחשוב עניין תמונה‬
‫ישיבה‬ ‫פרק י"א‬ ‫דע כי ראה והביט‬ ‫פרק ד'‬
‫קימה‬ ‫פרק י"ב‬ ‫כאשר החל‬ ‫פרק ה'‬
‫עמידה‬ ‫פרק י"ג‬ ‫איש ואשה‬ ‫פרק ו'‬
‫שיתוף אדם‬ ‫פרק י"ד‬ ‫ילד‬ ‫פרק ז'‬

‫ב‬
‫תורה‬ ‫הקדמת המחבר‬ ‫סתרי‬

‫נפש שם משותף‬ ‫פרק מ'‬ ‫נצב‬ ‫פרק ט"ו‬


‫חי שם הצומח‬ ‫פרק מ"א‬ ‫צור‬ ‫פרק י"ו‬
‫פרק מ"ב כנף שם משותף‬ ‫לא תחשוב‬ ‫פרק י"ז‬
‫פרק מ"ג עין שם משותף‬ ‫קרב ונגש ונגע‬ ‫פרק י"ח‬
‫פרק מ"ד שמע שם משותף‬ ‫מלא‬ ‫פרק י"ט‬
‫פרק מ"ה כבר זכרנו בקצת‬ ‫רם‬ ‫פרק כ'‬
‫פרק מ"ו כבר זכרנו פעמים‬ ‫עבור‬ ‫פרק כ"א‬
‫כל מה שבא‬ ‫פרק מ"ז‬ ‫בא‬ ‫פרק כ"ב‬
‫פרק מ"ח המלאכים גם כן‬ ‫היציאה‬ ‫פרק כ"ג‬
‫פרק מ"ט דע אתה המעיין‬ ‫ההליכה‬ ‫פרק כ"ד‬
‫במציאה עניינים‬ ‫פרק נ'‬ ‫שכון‬ ‫פרק כ"ה‬
‫כל מתואר‬ ‫פרק נ"א‬ ‫כבר ידעת אמרתם‬ ‫פרק כ"ו‬
‫אשר הביא‬ ‫פרק נ"ב‬ ‫רגל שם משתתף‬ ‫פרק כ"ז‬
‫פרק נ"ג דע כי אדון החכמים‬ ‫עצב שם משתתף‬ ‫פרק כ"ח‬
‫כבר קדם לנו‬ ‫פרק נ"ד‬ ‫אכול‬ ‫פרק כ"ט‬
‫דע כי ההדמות‬ ‫פרק נ"ה‬ ‫דע כי לשכל‬ ‫פרק ל'‬
‫פרק נ"ו בתוארים יותר עמוק‬ ‫דע אתה המעיין‬ ‫פרק ל"א‬
‫פרק נ"ז יותר עמוק מן הקודם‬ ‫דע כי ההתחלה‬ ‫פרק ל"ב‬
‫פרק נ"ח יש לשואל שישאל‬ ‫הסבות המונעות‬ ‫פרק ל"ג‬
‫פרק נ"ט אני רוצה למשול‬ ‫לא תחשוב‬ ‫פרק ל"ד‬
‫כל שמותיו ית'‬ ‫פרק ס'‬ ‫הנה אבאר לך‬ ‫פרק ל"ה‬
‫פרק ס"א צונו בברכת כהנים‬ ‫פנים שם משתתף‬ ‫פרק ל"ו‬
‫נקדים הצעה‬ ‫פרק ס"ב‬ ‫אחור שם משתתף‬ ‫פרק ל"ז‬
‫דע כי שם יי'‬ ‫פרק ס"ג‬ ‫לב שם משתתף‬ ‫פרק ל"ח‬
‫פרק ס"ד איני רואה אותך‬ ‫רוח שם משתתף‬ ‫פרק ל"ט‬

‫ג‬
‫תורה‬ ‫הקדמת המחבר‬ ‫סתרי‬

‫פרק ס"ה והלוחות מעשה אלהים פרק ע"א דע כי זה הנמצא‬


‫פרק סו כאשר הושאל לשון אמירה פרק ע"ב ההקדמות הכוללות‬
‫כבר ידעת פירסום פרק ע"ג זה הפרק אכלל לך‬ ‫פרק ס"ז‬
‫פרק ס"ח הפילוסופים כמו שידעת פרק ע"ד אני אבאר לך ג"כ‬
‫רכוב פרק ע"ה בהרחקת הגשמות‬ ‫פרק ס"ט‬
‫דע כי החכמות‬ ‫פרק ע'‬
‫נשלמו ע"ה פרקים של החלק הראשון של המורה‬

‫פרקי החלק השני הם מ"ח ואלו הם‪:‬‬


‫כל מתחדש‬ ‫פרק י"ז‬ ‫פרק א' יתחייב לפי ההקדמה‬
‫הדרך הראשון‬ ‫פרק י"ח‬ ‫זה הגשם החמישי‬ ‫פרק ב'‬
‫כבר התבאר לך‬ ‫פרק י"ט‬ ‫דע כי אלו הדעות‬ ‫פרק ג'‬
‫אריסטו מבאר‬ ‫פרק כ'‬ ‫אמנם היות הגלגל‬ ‫פרק ד'‬
‫פרק כ"א דע כי מן האחרונים‬ ‫אמנם שהגלגלים‬ ‫פרק ה'‬
‫פרק כ"ב גזרה‪ ,‬מוסכם עליה‬ ‫אמנם שהמלאכים‬ ‫פרק ו'‬
‫דע כי ההקש‬ ‫פרק כ"ג‬ ‫פרק ז' כבר ביארנו שיתוף‬
‫כבר ידעת‬ ‫פרק כ"ד‬ ‫פרק ח' מן הדעות הקדומים‬
‫פרק כ"ה דע כי אין בריחתנו‬ ‫כבר ביארנו לך‬ ‫פרק ט'‬
‫פרק כ"ו ראיתי לר' אליעזר‬ ‫ידוע ומפורסם‬ ‫פרק י'‬
‫כבר ביארתי לך‬ ‫פרק כ"ז‬ ‫פרק י"א דע כי ענייני התכונה‬
‫הרבה מאנשי‬ ‫פרק כ"ח‬ ‫פרק י"ב מבואר שכל מחודש‬
‫פרק כ"ט דע כי מי שלא יבין‬ ‫דעות האנשים‬ ‫פרק י"ג‬
‫דע שיש הפרש‬ ‫פרק ל'‬ ‫פרק י"ד לא אצטרך להשיב‬
‫פרק ל"א אולי כבר התבאר‬ ‫פרק ט"ו כוונתי בזה הפרק‬
‫דעות בני אדם‬ ‫פרק ל"ב‬ ‫פרק י"ו זה הפרק אבאר לך‬

‫ד‬
‫תורה‬ ‫הקדמת המחבר‬ ‫סתרי‬

‫איני צריך לבאר‬ ‫פרק מ"א‬ ‫פרק ל"ג יתבאר לי שבמעמד‬


‫פרק מ"ב כבר ביארנו כי כל‬ ‫פרק ל"ד זה הפסוק אשר בא‬
‫פרק מ"ג כבר בארנו בחיבורנו‬ ‫כבר ביארתי‬ ‫פרק ל"ה‬
‫פרק מ"ד הנבואה אמנם תהיה‬ ‫פרק ל"ו דע כי אמתת הנבואה‬
‫ואחר מה שקדם‬ ‫פרק מ"ה‬ ‫פרק ל"ז צריך שתתעורר על‬
‫מן האיש האחד‬ ‫פרק מ"ו‬ ‫פרק ל"ח דע כי בכל בני אדם‬
‫אין ספק שכבר‬ ‫פרק מ"ז‬ ‫פרק ל"ט אחר שדברנו במהות‬
‫מבואר הוא מאד‬ ‫פרק מ"ח‬ ‫פרק מ' כבר התבאר תכלית‬
‫נשלמו מ"ח פרקים של החלק השני של המורה‬

‫פרקי החלק השלישי הם נ"ד ואלו הם‪:‬‬

‫לנמנע טבע קיים‬ ‫פרק ט"ו‬ ‫ידוע שמבני אדם‬ ‫פרק א'‬
‫דברו הפילוסופים‬ ‫פרק י"ו‬ ‫פרק ב' זכר שראה ארבע חיות‬
‫דעות בני אדם‬ ‫פרק י"ז‬ ‫כאשר זכר יחזקאל‬ ‫פרק ג'‬
‫פרק י"ח ואחר מה שהקדמתיו‬ ‫פרק ד' צריך להעירך על עניין‬
‫פרק י"ט מושכל ראשון הוא‬ ‫פרק ה' ממה שצריך שתתעורר‬
‫עניין מוסכם עליו‬ ‫פרק כ'‬ ‫פרק ו' דע שזה העניין הנכבד‬
‫הפרש גדול יש‬ ‫פרק כ"א‬ ‫פרק ז' מכלל מה שצריך‬
‫פרק כ"ב עניין איוב המופלא‬ ‫פרק ח' כל הגשמים ההווים‬
‫כאשר הונח זה‬ ‫פרק כ"ג‬ ‫פרק ט' החומר‪ ,‬מחיצה גדולה‬
‫פרק כ"ד עניין הנסיון גם כן‬ ‫אלו המדברים‬ ‫פרק י'‬
‫הפעולות ייחלקו‬ ‫פרק כ"ה‬ ‫אלו הרעות‬ ‫פרק י"א‬
‫פרק כ"ו כמו שחלקו חכמים‬ ‫הרבה פעמים‬ ‫פרק י"ב‬
‫פרק כ"ז כוונת כלל התורה‬ ‫פרק י"ג הרבה נבוכו השלמים‬
‫ממה שצריך‬ ‫פרק כ"ח‬ ‫פרק י"ד ממה שצריך גם כן‬

‫ה‬
‫תורה‬ ‫הקדמת המחבר‬ ‫סתרי‬

‫המצוות אשר כלל‬ ‫פרק מ"ב‬ ‫פרק כ"ט ידוע שאברהם אבינו‬
‫המצוות אשר כלל‬ ‫פרק מ"ג‬ ‫כשתשתכל בדעות‬ ‫פרק ל'‬
‫המצוות אשר כלל‬ ‫פרק מ"ד‬ ‫פרק ל"א מבני אדם אנשים‬
‫המצוות אשר כלל‬ ‫פרק מ"ה‬ ‫פרק ל"ב כשתתבונן בפעולות‬
‫המצוות אשר כלל‬ ‫פרק מ"ו‬ ‫פרק ל"ג מכלל כוונות התורה‬
‫המצוות אשר כלל‬ ‫פרק מ"ז‬ ‫פרק ל"ד מה שצריך שתדעהו‬
‫המצוות אשר כלל‬ ‫פרק מ"ח‬ ‫פרק ל"ה ראיתי לחלק המצות‬
‫המצוות אשר כלל‬ ‫פרק מ"ט‬ ‫פרק ל"ו המצוות אשר כלל‬
‫יש כאן דברים‬ ‫פרק נ'‬ ‫פרק ל"ז המצוות אשר כלל‬
‫זה הפרק אשר‬ ‫פרק נ"א‬ ‫פרק ל"ח המצוות שכלל אותם‬
‫אין ישיבת האדם‬ ‫פרק נ"ב‬ ‫פרק ל"ט המצוות אשר כללם‬
‫זה הפרק כולל‬ ‫פרק נ"ג‬ ‫פרק מ' המצוות אשר כללם‬
‫שם חכמה נופל‬ ‫פרק נ"ד‬ ‫פרק מ"א המצוות אשר כלל‬
‫נשלמו נ"ד פרקים של החלק השלישי של המורה ועלה הכלל הנמצא‬
‫בשלשת חלקי הספר בין כולם קע"ז פרקים‪.‬‬

‫הנה כבר פתחנו פתח מועיל מאד במה שכוונתנו להעיר עליו‬
‫בספר זה בכתיבת ראשי כל פרקי "המורה" פה‪ ,‬כדי שימצאם‬
‫הקורא מזומנים לפניו וידע מקום הפרקים אשר נשלחהו אליו‬
‫בקלות כל חלק וחלק‪ .‬וצריך המעיין בספר זה שלא יאשימנו על‬
‫זה המעט אשר הארכנו בהתחלתו‪ ,‬ולא על מה שיבוא לפנינו מן‬
‫האריכות‪ ,‬כי החיים כשהם חושבים להוסיף יום או שבוע או‬
‫שנה וכל שכן שנים רבות כל ימי חייהם הם שמחים שמחה‬
‫גדולה‪ ,‬ואע"פ שלא יכירו באריכות ימיהם תועלת אמיתית‬
‫נצחית‪ ,‬וכשיגיע זמנם למות ידאגו דאגות גדולות‪ .‬כל שכן‬
‫למכירים חיי נצח שיודעים שאריכותם ומעלתם בתוספת חכמה‬

‫ו‬
‫תורה‬ ‫הקדמת המחבר‬ ‫סתרי‬

‫תמיד‪ .‬וראוי הוא שכל מה שימצאו דבר חכמה באורך שישמחו‬


‫בו שמחות גדולות כי בו תוסיף ותגדל מעלתם בכל עת‪ .‬ואם כן‬
‫הוא חיוב על המעיין לאשרנו על האריכות שיוסיף ללב חכמה‬
‫ותועלת חיי עד‪ ,‬ככתוב "כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות‬
‫חיים" )משלי ט' יא'(‪ .‬ואחר שכתבנו מה שעלה במחשבתנו לכותבו‬
‫בעניין פרקי "המורה" והודענו כוונתנו על זה‪ ,‬נתחיל עתה‬
‫לכתוב עוד כלל כל הסודות הנמצאים בספר כפי מה שקבלנום‬
‫מפי חכמי הדור רבותינו השם יחיים‪ .‬ונאמר שגם עשותנו בהם‬
‫כאשר עשינו לפרקי הספר‪ ,‬הוא עניין מועיל מאד‪ .‬והוא מפני‬
‫שיימצאם המעיין בפירוש זה‪ ,‬מובנים ומסודרים זה אחר זה‪,‬‬
‫כדי שיעוררם קצתם על קצתם‪ ,‬מהם תכלית הכוונה‬
‫במציאותם‪ .‬ונכתוב גם כן מה שבשלשת החלקים בראש זה‬
‫הספר ולא נצטרך עוד להשיבם בשני החלקים האחרים‪ ,‬ויורה‬
‫דרך למשכילי המורה למצוא מקומות נסתריו‪ ,‬מהם בכלל ומהם‬
‫בפרט‪ .‬וכלל הסודות הם ל"ו‪ ,‬ואשר ישים דעתו עליהם להבינם‬
‫בעיון ולהשיג הכוונה מהם‪ ,‬גאולה תהיה לו‪.‬‬
‫החלק הראשון מהם סודותיו י"ד ואלו הם‪:‬‬

‫חיי הנפש‬ ‫סוד ח'‬ ‫צלם ודמות‬ ‫סוד א'‬


‫כנפיים‬ ‫סוד ט'‬ ‫שיתוף שם בן‬ ‫סוד ב'‬
‫שם התואר‬ ‫סוד י'‬ ‫עניין הכסא‬ ‫סוד ג'‬
‫שם העצם‬ ‫סוד י"א‬ ‫פקידה וזכירה‬ ‫סוד ד'‬
‫דיבור וחבריו‬ ‫סוד י"ב‬ ‫התחלה וסבה‬ ‫סוד ה'‬
‫ממשלת הרוכב‬ ‫סוד י"ג‬ ‫מלאך ושכל‬ ‫סוד ו'‬
‫בלבול הדתות‬ ‫סוד י"ד‬ ‫פנים ואחור‬ ‫סוד ז'‬
‫נשלמו י"ד סודות של החלק הראשון‪.‬‬

‫ז‬
‫תורה‬ ‫הקדמת המחבר‬ ‫סתרי‬

‫החלק השני סודותיו י"ב ואלו הם‪:‬‬

‫קריאת שם‬ ‫סוד ז'‬ ‫כח ופועל‬ ‫סוד א'‬


‫אבני שיש טהור‬ ‫סוד ח'‬ ‫השבח האמיתי‬ ‫סוד ב'‬
‫מים העליונים‬ ‫סוד ט'‬ ‫שפע‬ ‫סוד ג'‬
‫גן עדן ועציו‬ ‫סוד י'‬ ‫חידוש העולם‬ ‫סוד ד'‬
‫סוד י"א מועד שבת וכיפור‬ ‫סוד ה' סוד מעשה בראשית‬
‫הנבואה‬ ‫סוד י"ב‬ ‫שמים וארץ‬ ‫סוד ו'‬
‫נשלמו י"ב סודות של החלק השני‪.‬‬

‫החלק השלישי סודותיו י' ואלו הם‪:‬‬

‫ידיעת השם והשגחתו‬ ‫סוד ו'‬ ‫סתרי תורה‬ ‫סוד א'‬


‫עניין הנסיון‬ ‫סוד ז'‬ ‫מעשה מרכבה‬ ‫סוד ב'‬
‫טעמי המצוות‬ ‫סוד ח'‬ ‫החומר והצורה‬ ‫סוד ג'‬
‫סיפורי התורה‬ ‫סוד ט'‬ ‫הרעות והטובות‬ ‫סוד ד'‬
‫עבודת ה' ית' מאהבה‬ ‫סוד י'‬ ‫תכלית היצירה‬ ‫סוד ה'‬
‫נשלמו י' סודות של החלק השלישי‪.‬‬

‫ומעתה אחל לפרש בע"ה כל דבר על בוריו‪ ,‬ואכתוב כל סוד‬


‫וסוד במקומו הראוי לו‪ ,‬ואעורר על המקומות המודיעים ענייני‬
‫הסוד‪ ,‬ואכתוב סימני הפרקים שבם נרמז או התגלה בביאור‪.‬‬
‫וכשהפרקים רבים אכתוב מהם קצתם‪ ,‬עד שיספיק מה שאעורר‬
‫עליו למי שהוא חפץ להחיות הוד הנפש ולהמשיך אורה‬
‫ולהתמיד הדרה‪ .‬ולפעמים יזדמן סוד שהוא נעלם יותר מזולתו‬
‫ואצטרך לאמתו במופתים זרים מדעות חוקרי מדע‪ ,‬כלומר‬

‫ח‬
‫תורה‬ ‫הקדמת המחבר‬ ‫סתרי‬

‫שאאמתהו בדרכים הנקראים אצלנו מופתיים תוריים‪ ,‬והם‬


‫מכלל דרכי צירוף האותיות‪ .‬וסודם אשר לא יתאמתו להרבה מן‬
‫המעיינים מפני שלא השיגו סתריהם ולא דבר מדבריהם‪ .‬ואמנם‬
‫יתאמתו למעט ממשכילי הקבלה האלהית והם אשר הצליחם‬
‫השכל המיישר כל עקום‪ ,‬והוא השכל הפועל‪ ,‬אשר הודיעם לנו‬
‫תכלית ידיעה אמיתית‪ .‬ואם יאמר אומר במה ידעתם אתם‬
‫שהשכל הודיעה ואינה ממחשבותיכם לבד‪ ,‬שהרי גם אני אעשה‬
‫בהם ראיות שקריות לאלפים ולרבבות‪ ,‬כי הצירוף מקבל טוב‬
‫ורע ושקר ואמת‪ ,‬ואני ארצה להטעות בני אדם ואורה לכם על‬
‫פי דרך ראיותיכם שהאמת שקר והשקר אמת‪ ,‬וכן שהטוב רע‬
‫והרע טוב‪ .‬ואם כן אין הבחינה בצירוף ולא בשאר דרכיו‬
‫הרבים לאמת בו דבר או להבדיל בו בין אמת ושקר וטוב ורע‪,‬‬
‫נאמר לו אנחנו ולא נבקש לחלוק על האמת‪ .‬כי אין בעלי האמת‬
‫מכלל הכתות המהפכות כוונת דרכי הנבואה‪ ,‬אשר אמר עליהם‬
‫הנביא "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור‬
‫ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר" )ישעיה ה' כ'(‪.‬‬

‫אבל אנחנו ידענו באמת בשלשת דרכי המופת שהם אצלנו‬


‫מופתים בלא שום ספק ברורים בתכלית הביאור‪ .‬והם מופתים‬
‫מורגשים בחושים ומופתים מושכלים בשכלים האנושים‬
‫ומופתים מקובלים מפי השכל הנקרא אישים‪ ,‬שכל מה שעלה‬
‫בידינו מהצירוף הוא עניין המביאנו להשיג עניין הבדל האמת‬
‫מן השקר ולדעת עניין הבדל הטוב מן הרע‪ .‬וזאת היא אמיתת‬
‫כוונת כל צירוף‪ ,‬ועל זה ימצאו בו ההפכים‪ ,‬לצרף בו כל‬
‫הלבבות‪ .‬ועל כן נקרא בזה השם שהוא מצרף הדעות ובוחן‬
‫כליות ולב כמו שכתוב "מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות‬

‫ט‬
‫תורה‬ ‫הקדמת המחבר‬ ‫סתרי‬

‫יהוה" )משלי יז' ג'(‪ .‬ונאמר עוד "צרופה אמרתך מאד ועבדך‬
‫אהבה" )תהלים קיט' קמ'(‪ .‬ועוד נאמר "אמרת יהוה צרופה מגן‬
‫הוא לכל החסים בו" )תהלים יח' לא'(‪ .‬ואנחנו נקבל הטוב ממנו ואת‬
‫הרע לא נקבל‪ ,‬כמו שאמר הכתוב "את הטוב נקבל מאת‬
‫האלהים ואת הרע לא נקבל" )איוב ב' י'(‪ .‬ואחר שהוא כן אנחנו‬
‫נבטח בשם ונתחיל בספר בעזרת הצור‪.‬‬

‫י‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫החלק הראשון שמו אורח חיים‬


‫)משלי‬ ‫"ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה"‬
‫טו' כד'(‬

‫חיוב מציאה לו‬ ‫חלק בשובו כל‬


‫הושם ורב חילו‬ ‫ראשון למתכלכל‬
‫עמדו להבהילו‬ ‫לו כל בני מחול‬
‫יטמין בכף רגלו‬ ‫זכרון שמם בחול‬
‫בגורלו‬ ‫מות‬ ‫קדוש בעת יפול‬
‫בתגמולו‬ ‫חייו‬ ‫צור באמת יכפול‬
‫בהיכלו‬ ‫לבוא‬ ‫אשרי אנוש יכול‬
‫משכיל פרי שכלו‬ ‫ידך שלח ואכול‬

‫הקדמה‬

‫תדע" )משלי ה' ו'(‪.‬‬ ‫"ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא‬
‫משה רבינו ע"ה השתכל במעגלי המציאות ומצאם מישרי שכל‬
‫משכילי המושכלות‪ .‬והשתוקקה נפשו העליונה להדבק ביסודה‬
‫שהיא ראשית בלי אחרית ואחרית בלי ראשית‪ .‬והשם ית'‬
‫השפיע עליו משפע טובו מה שהכיר בו שהוא יכול לקבלו‪,‬‬
‫והודיעו דרכיו אחת אחת כפי כח משה אשר היה כוחו כח בשר‬
‫ודם‪ ,‬עד שהוציא שכלו מן הכח אל הפועל מעט מעט והשיבו אל‬
‫הפועל האלהי‪ ,‬והושלם שלמות נצחי אשר אין לאדם שלמות‬
‫נצחי למעלה ממנו‪ .‬וזאת המעלה העליונה חייבתהו להתחיל‬

‫‪1‬‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫בספרו אשר הוא ספר התורה במלת בראשית‪ ,‬ולהודיע בה שכל‬


‫המציאות מאת ממציא אחד שהוא ראשית ואין לו ראשית‪ ,‬והוא‬
‫ברא כל נמצא מורגש ומושכל‪ .‬המושכלים כולם קראם אלהים‬
‫וייחס אליהם שם כשם ממציאם להורות על מעלת מציאותם‪,‬‬
‫ושהם במציאותם עדים לשכל על ממציאם‪ ,‬כמו שהעלול ֵעד על‬
‫סיבתו שהיא המציאתו‪ .‬והמורגשים כולם קראם בשני שמות‬
‫מוסכמים בלשון הקודש על שני עניינים כלליים שהם מורים‬
‫על מורגשים עליונים ותחתונים‪ ,‬והם שמים וארץ‪ .‬והוסיף על‬
‫שניהם שתי תיבות שוות באותיות ובמבטא ובפתרון‪ ,‬והם א"ת‬
‫השמים וא"ת הארץ‪ .‬והוסיף גם כן שתי אותיות שוות‬
‫בהוראתם‪ ,‬עניין דבר ידוע והן ה' ה'‪ .‬ופירשום חכמי הקבלה‬
‫כאשר קבלום מאבותיהם שהם תלמידי משה רע"ה‪.‬‬

‫ומה שהוא מבואר ומפורש מתוך דבריהם אין לנו צורך לכותבו‬
‫בפירושינו זה‪ .‬אמנם אם יש דבר נסתר בדבריהם או בדברי‬
‫משה רע"ה והם העידונו על נסתרו או בשאר ספרי הנבואה‬
‫הבאים לקיים דברי משה רבינו ע"ה או לפרשם או להודיע‬
‫מעלתם‪ .‬הנה על זה נאריך אנחנו מעט כפי יכולת קוצר שכלנו‬
‫ונגלה קצת העניינים הנסתרים ממה שנחשוב שלא גילהו זולתנו‬
‫ממחברי הספרים מבואר‪ .‬ואע"פ שאפשר שרמז על עניינו או‬
‫העיר על מקום מציאותו בשיתוף שמות‪ ,‬או במשלים או בצירוף‬
‫אותיות‪ ,‬או בראשי תיבות או בסופי תיבות‪ ,‬או בחילוף אותיות‬
‫או בנוטריקון או בגימטריאות‪ ,‬בשיתוף שמות כאשר נורה‬
‫לפנים במה שגילהו הרב הגדול רבי משה בן מימון ז"ל המחבר‬
‫המאמר הנכבד "מורה הנבוכים"‪ ,‬אשר כוונת פירושו ואמיתת‬

‫יב‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫מציאותו הוא לגלות נסתריו למשכילים‪ .‬ובתוכם נגלה ג"כ קצת‬


‫סתרי תורה כפי קבלתנו‪ .‬כי על כן נקרא זה הפירוש בשם‬
‫"סתרי תורה"‪.‬‬

‫ולפנים נאמר עוד בע"ה מפני מה הכנסנו עצמנו בעובי הקורה‬


‫לעשות כן‪ ,‬וניתן טעם מספיק לחכמי הלבב על זה כדי שלא‬
‫יחשדנו אדם בכך עם מחשבה אשר לא עלתה על לבנו‪ ,‬ונסיר‬
‫ממנו העבירה ונרחיק מגופו עונשה באמת‪ .‬ותשאר כוונתנו זכה‬
‫ופעולתנו נקייה ונהיה נקיים בזאת המציאה אשר חידשנו מיי'‬
‫ומישראל‪ ,‬במשלים כפי הערת הרב ז"ל ב"מורה" וב"מדע"‬
‫ובפרק "חלק" וזולתם בצירוף אותיות‪ .‬כגון בראשי"ת שצירופו‬
‫מגלה לנו סודו והוא שבראת"י‪ .‬וכן אלהי"ם י"ה מל"א‪ ,‬וכן‬
‫שמי"ם ואר"ץ שניהם יחד ציור"ם מא"ש‪ ,‬וכן יוצר"ם מא"ש‪.‬‬
‫וכיוצא בהם הם כולם סודות הקבלה לאמת התורה והמצוה‬
‫אשר ניתנו להשלים שני מיני המציאות שבנו‪ .‬והם תיקון הגוף‬
‫והנפש בעולם הזה כדי להחיות הנפש בעולם הבא‪ ,‬כראשי‬
‫תיבות כגון אנכ"י שהוציאו נסתרו בראשי ארבע תיבות והם‬
‫בלשון ארמית לסוד גדול‪ .‬ואלו הם‪ ,‬א'נא נ'פשי כ'תבית י'הבית‪,‬‬
‫וכן עוד בנוטריקון א'מת מ'ארץ ת'צמח שהוא אמ"ת‪ ,‬וכן לכ"ן‬
‫בסופי תיבות א"ל מל"ך נאמ"ן שהוא שבועה‪ ,‬וכן בראשי‬
‫תיבות אמ"ן‪ .‬וכאלו והדומים להם מורים לנו סודות כל התורה‬
‫והמצוות על אמיתתן‪ .‬והרב הגדול רבי משה בן נחמן אמר‬
‫בפירוש התורה בהתחלת ספרו‪ ,‬ויש בידינו קבלה של אמת‬
‫שכל התורה כולה שמותיו של הקב"ה הן‪ ,‬כמו שתאמר‬
‫"בראשית ברא אלהים" והתיבות חלוקות ברא"ש ית"ב ר"א‬

‫יג‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫א"ל הי"ם ‪ .‬זאת היא כוונת דבריו‪ .‬ובכל אלו העניינים והדומים‬
‫להם נסתרו כל סודות התורה המעידים על סתרי המציאות‬
‫באמת והם ממציאים בלב המשכילים השגות אלוהיות ועניינים‬
‫עמוקים שהם נסתרים מהמון העם המאבדים ימיהם בעבודת‬
‫גופים בלתי חיים‪ ,‬ואוהבים דבר כלה ושונאים הקיים הנצחי‬
‫ואינם משגיחים אם דעותיהם ואמונתם חלשות או חזקות‪.‬‬

‫ומפני היות משה רבי' ע"ה בתכלית השלמות והיה אב בתורה‬


‫אב בחכמה אב בנבואה‪ ,‬הביאו השפע העליון אשר דבק בו‬
‫באמת לקבל תורה מהשם ית' בשני דרכים‪ .‬האחת דרך ידיעת‬
‫התורה כפי הבנתה כפשוטה בענייניה ובמצוותיה עם הפירוש‬
‫המקובל שחובר עליה והוא התלמוד כולו וכל מה שהוא ממינו‪.‬‬
‫והשניה דרך ידיעת התורה לפי הבנתה בנסתריה בענייני סודות‬
‫שמותיה ובטעמי מצוותיה הנקראים סתרי תורה‪ .‬וזה מפני‬
‫השלמת שני מיני בני אדם שהם שכליים וסכלים‪ ,‬ונתן לאלה‬
‫כפי סכלותם להסתפק בו בדמיונם כמזון החלב לקטנים‪ ,‬ונתן‬
‫לאלה כפי סברתם להסתפק בו בשכלם כמשקה היין לזקנים‪.‬‬
‫ועל כן התורה שיעור עניין אלוהי כמו חכמת המציאות המנהגת‬
‫הנמצאים כולם בכלל ובפרט‪ ,‬וכן התורה המנהגת הכל בכלל‬
‫ופרט‪ .‬ועל זה היתה התורה בעניין מציאותה משלמת כל חסרון‬
‫כמו הטבע מצד אחד‪ ,‬והיתה גם כן עוד משלמת כל חסר ופתי‬
‫כמו השכל מצד אחד‪ .‬כמו שנאמר "תורת יהוה תמימה‬
‫משיבת נפש" )תהלים יט' ח'(‪ .‬ונאמר "עדות יהוה נאמנה מחכימת‬
‫פתי" )שם(‪ .‬ואמר שלמה עליה שהיא מוכנת להחכים ולהערים‬
‫הפתאים‪ ,‬כמו שנאמר "לתת לפתאים ערמה לנער דעת‬

‫יד‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫ומזמה" )משלי א' ד'(‪ .‬ואחר שהעניין כן אין מי שיוכל להוסיף על‬
‫התורה אפילו אות אחת קטנה ואין מי שיוכל לגרוע ממנה אות‬
‫אחת קטנה‪ .‬ועל כן נאמר עליה מה שנאמר על מעשה השם כמו‬
‫שכתוב בה‪" ,‬לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו" )דברים יג' א'(‪ .‬וכן‬
‫אמר קהלת )ג' יד( על מעשה האלהי"ם "עליו אין להוסיף וממנו‬
‫אין לגרוע"‪ .‬וזו עדות ברורה ומקובלת מהתורה ומהחכמה‬
‫שכמו שעניין מציאות כל נמצא שהמציאו השם ית' הוא‬
‫בתכלית השלמות בלא תוספת ובלא מגרעת‪ ,‬כן עניין מציאות‬
‫כל התורה לפי נגליה ונסתריה בתכלית השלמות בלי תוספת‬
‫ובלי מגרעת‪ .‬ואם כן חייב עניין מציאות השלמות להיות הנמצא‬
‫כולו קיים נצחי כפי מה שהוא היום בטבעיו‪ ,‬כן חייב עניין‬
‫מציאות שלמות התורה להיותה היא ויודעיה ושומריה כולם‬
‫קיימים קיום נצחי‪ .‬ולזה הוא מן הנמנע שתעדר זאת התורה‪,‬‬
‫וגם לא תבוא אחרת תחתיה‪ .‬אבל זה מחוייב בה בלא ספק‬
‫שיתגלו סודותיה בזמן ימות המשיח על ידי הנביאים שהם‬
‫עתידים לקום‪ ,‬ועל ידי המשיח בעצמו‪ .‬כי בה יתחכמו כל‬
‫ישראל וכל הנמשכים אחריהם‪ .‬וכן הכתוב אומר "כי כולם‬
‫ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" )ירמיה לא' לג'(‪ .‬ואומר "כי‬
‫מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים" )ישעיה יא' ט'(‪ .‬וכן‬
‫אמרו רז"ל עתיד הקב"ה לגלות טעמי התורה לישראל‪ ,‬ואע"פ‬
‫שייראה בתחילת מחשבת הפתאים כי עניין גילוי טעמי המצוות‬
‫הוא בצורה אחרת‪ ,‬אין לחוש על זה‪ ,‬שכבר רמז הנביא על זה‬
‫ואמר "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה" )ישעיה יב' ג'(‪.‬‬
‫ותרגם יונתן ע"ה "ותאלפון אולפן חדת בחדוא מבחירי‬
‫צדיקיא"‪ .‬פירוש עניין דבריו הוא כאילו אמר תלמדו לימוד‬

‫טו‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫חדש בשמחה‪ ,‬ולא שהוא חדש אלא שייראה חדש לפני‬


‫השומעים הלימוד ההוא שהתחדש אצלם אשר לא שמעוהו מפי‬
‫אבותיהם‪ .‬והתבאר אצל בעלי הקבלה משיגי העניינים‬
‫הנסתרים כי זה הלימוד הוא לימוד צירוף האותיות‪ ,‬ומלת‬
‫בששו"ן לעדות נאמנה‪ .‬ועדים כשרים רבים יש לנו על זה‬
‫מ"ספר יצירה" ומפירושיו ומאמתתה של תורה‪ .‬ואין לנו צורך‬
‫להלחם על זה עם הפתאים מכחישי האמת‪ ,‬מפני שאינם מכירים‬
‫מהות החכמה ודרכיה המעולים‪ .‬על כן נבחר גם אנחנו אחד‬
‫מעולה שיבין את דברינו‪ .‬ואם לא יבינום מאה אלף סכלים כמו‬
‫שצונו "מורה הצדק"‪ ,‬כי השם ית' לא השגיח באבוד כל דור‬
‫המבול והציל את נח לבדו עם בני ביתו אשר שמרו מצותו‪.‬‬
‫ועליו נאמר "זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו" )בראשית א'‬
‫כח'(‪ .‬וכן זה האחד המעולה יספיק לנו בו‪ ,‬ואם יהיו רבים הנה‬
‫הרווחנו יותר במה שעשינו‪.‬‬

‫ואמנם זה האחד יכיר השבעת הרב שלא לגלות מה שלא גילהו‬


‫השם ית'‪ ,‬כמו שרמז בראש החלק השלישי‪ .‬ויכיר עוד כי שני‬
‫הכרחיים הביאונו לגלות מה שנגלה‪ .‬האחד מפני שהגיע קץ‬
‫הימין והשפע יתחזק מאד‪ ,‬ישוטטו רבים ותרבה הדעת‪ .‬והשני‬
‫הוא מפני שנעורר לבות הישנים בעפר ככתוב "ורבים מישני‬
‫אדמת עפר יקיצו" )דניאל יב'(‪ .‬ובהתגלות החכמה יוודע כי הגיע‬
‫עת קץ כמו שכתוב "כי ְס ֻת ִמים וַ ֲח ֻתמִים הדברים עד עת קץ"‬
‫)שם(‪ .‬וידענו כי באמתתה של החכמה "יתבררו ויתלבנו ויצרפו‬
‫רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכילים‬
‫יבינו" )שם(‪ .‬ואז יתקיימו בבני אדם הכתובים הנזכרים בדניאל‬

‫טז‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫בעניין ע"ת ק"ץ‪ ,‬שסודו כ"ף זכו"ת וכ"ף חוב"ה‪ ,‬שהוא‬


‫משק"ל נעל"ם‪" .‬והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי‬
‫עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט )ממנה( ]עמך[ כל הנמצא‬
‫כתוב בספר" )שם (‪ .‬והעד כי אז יתעוררו הלבבות להשגת‬
‫החכמה‪ ,‬ואמר "ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר עד‬
‫עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת" )שם(‪ .‬וכבר חלק הצדיקים‬
‫והרשעים לשני חלקים‪ .‬ואמר "ורבים מישני אדמת עפר‬
‫יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם" )שם(‪.‬‬
‫ואמר "והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים‬
‫ככוכבים לעולם ועד" )שם(‪ .‬ואלו הפסוקים מבוארים ואינם‬
‫צריכים פירוש‪ ,‬אלא שכולם מודיעים חידוש החכמה ומעלת‬
‫מצדיקיה וגמולם המעולה‪ ,‬ופחיתות מרשיעיה ועונשם הפחות‪.‬‬
‫ולא אמר והעשירים יזהירו כזוהר כמו שיחשבו רודפי הכליון‪,‬‬
‫אלא אמר והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע‪ .‬ואם לא ילמד אדם‬
‫חכמה איך ישכיל‪ ,‬ואם לא ישכיל איך יזהיר‪ ,‬ואם לא יזהיר איך‬
‫יהיה נצחי וקיים ככוכבים לעולם ועד‪.‬‬

‫וההכרחים האלה כולם הכריחוני אני רזיאל בן שמואל אבו אל‬


‫עפיא ז"ל הכרח טבעי לכתוב מה שאכתוב מן החכמה ולגלות‬
‫ממנה קצת עניינים נולדים מן ל"ו סודות הנזכרים‪ .‬והנה כוונתי‬
‫בם לכבוד ה' ית' ולמען ספר שמו בכל הארץ ולדעת מה אחרית‬
‫אלה‪ .‬והנה יש לי עשר שנים שנפרדתי ממקום מולדתי מעיר‬
‫תוליטה דנבדא שבמלכות ספרד וגליתי ממקום למקום למצוא‬
‫חכמת התורה וסתריה‪ .‬ואני היום בעיר פונון‪ ,‬וחוברו אלי‬
‫במדרשי ארבעה טורי אבן ואלה שמותם‪ ,‬שוהם ויהלום ושבו‬

‫יז‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫ואחלמה‪ ,‬והם אבני שוהם ואבני מלואים לאפוד ולחשן‪.‬‬


‫והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל‬
‫שכל וחכמה‪ ,‬ועל כן הקרבתים אל משמעתי בכל יכולתי‬
‫וחדשתי להם שמות וקראתים בשם דניאל וחנניה מישאל‬
‫ועזריה‪ ,‬ועזריה קראתיו זכריה‪ .‬והם ילדים אשר אין בהם כל‬
‫מום וטובי מראה ומשכילים בכל חכמה ויודעי דעת ומביני מדע‪,‬‬
‫ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך וללמדם ספר ולשון‬
‫קדושים‪ .‬וארבעת הילדים האלה דניאל חנניה מישאל זכריה‬
‫בבואם לחסות תחת כנפי השכינה קמו עליהם "עדי שקר ויפח‬
‫חמס" )תהלים כז' יב'(‪ ,‬ובקשו להדיחם מעל שולחן יי' אלהי ישראל‬
‫לבלתי היותם ניזונים מזיו השכינה בעת ששאר בני האדם‬
‫אוכלים עשב אשר המירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב‪.‬‬
‫ואם "ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי‬
‫לא התבונן‪ :‬הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים‬
‫משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו‬
‫אחור" )ישעיה א' ג'(‪.‬‬

‫וכראות הילדים האלה כי חזקה יד מונעיהם מהאמת וכבר שתו‬


‫בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ ופחדו ורעדו ושבו ונהלו‬
‫העם כעם והכהן ככהן ולפי חכמתם‪ .‬ולא היה כעם ככהן ונהרו‬
‫אל יי' ואל טובו כמנהג בני ישראל עם קרובו‪ ,‬עמדו עלי בחן‬
‫ובתחנונים ויבקשו ממני לפרש סודות "מורה הנבוכים" עם‬
‫קצת סתרי תורה אשר בידינו מעניינים עמוקים מאד להיות‬
‫להם לראייה ולזכות‪ ,‬ולפה‪ ,‬ולמליץ‪ ,‬להעלות בידם קצת‬
‫מהחכמה אשר השתוקקה נפשם לדעתה ולהשיג אמתתה למען‬

‫יח‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫יכירו את קונם‪ .‬ויפצרו בי מאד על זה וגברה חשקתם אל‬


‫החכמה מאד בשמעם קצת נסתריה‪ ,‬אז גבר ההפצר לפי החשק‬
‫ואני מפני חשקי בם לא רציתי להשיבם נכלמים משאלתם‬
‫ועשיתי חפצם כנפשם וכתבתי זה הפירוש בעבורם ובעבור כל‬
‫הדומים להם בחשק השכל‪ .‬ואם ידעתי בעצמי שזה משא כבד‬
‫עלי מצדדים רבים אשר אין לי צורך להזכירם‪ ,‬כי לא ראיתי‬
‫תועלת בזכירתם ולא מנעתי עצמי מהמציא להם חפץ יקר‬
‫מוליד חשק מדע וחידוש תשוקת חכמה‪ ,‬לרדוף אחר האמת כל‬
‫ימי חייהם למען ייטב להם ויאריכו ימים ושנות חיים‪ .‬ומ"אשר‬
‫יש בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש" )איוב יב' י'( אשאל‬
‫עזרה להצילני בו מכל מכשול ומכל שגיאה‪ ,‬ולהשלים כוונתי‬
‫בו כחפצי ברחמיו‪ .‬ככתוב "וחסד יהוה מעולם ועד עולם על‬
‫יראיו וצדקתו לבני בנים" )תהלים קג' יז'(‪" .‬תודיעני ארח חיים‬
‫שובע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח" )תהלים טז' יא'(‪.‬‬

‫צל"ם ודמו"ת‬ ‫סוד א'‬


‫מפרק א' וב' וז' ומ' ומ"ה ונ"ה‪ ,‬ומפרקי התוארים‬
‫כולם‪ ,‬ומפרק ס"ז וס"ח וע"א אשר בחלק הראשון‪.‬‬ ‫נודע‬
‫עניין צלם ודמות‬

‫יט‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫בחלק השני בפרק י"ב‪ ,‬ונרמז בחלק השלישי בפרק‬


‫ז' וח' וכ"ב וכ"ז ונ"ד‪ .‬דע כי פעמים רבות יזדמן‬
‫נרמז‬
‫דיבור אחד בפרק אחד שהוא נרמז במקום אחר ואזכרנו עוד על‬
‫עניין אחד ועל עניין אחר לא אזכרנו‪ .‬ופעמים יהיה בכל הפרק‬
‫דיבור אחד לבד מורה על מה ששלחתיך אליו למצוא תכלית‬
‫הכוונה‪ ,‬ופעמים יהיו שם דברים רבים מורים בקלות על כוונת‬
‫הסוד‪ ,‬ופעמים לא יורה דבר בכל הפרק על מה שהעירותיך‬
‫אליו בתחילת המחשבה‪ ,‬אבל יורה עליו בלא ספק אחר עיון דק‬
‫ואחר גלגול שם אחד מורה על שם אחר או סבוב עניין אחד‬
‫מעיד על זה הסוד הנרמז אליו‪ .‬ועל זה אבאר לך כוונת כל דרכי‬
‫זאת תחילה‪ ,‬ואביא לך דמיון מזה הסוד האחד‪ ,‬ועל זה תבנה‬
‫השאר וממנו תבינהו‪.‬‬

‫וזה כי עניין צל"ם ודמו"ת גילה הרב מבואר בשניהם שהם יורו‬
‫על אמיתת מהות האדם‪ .‬שהאדם הוא אדם מצד היותו נברא‬
‫בצלם אלהים ובדמותו‪ .‬וגילה כי צלם בזה העניין הוא שם נופל‬
‫על הצורה הטבעית אשר היא המינית והיא הנפש‪ ,‬היא ההשגה‬
‫השכלית האנושית הדומה לאלוהית אשר היא הדבקה עמה‬
‫וממנה מציאותה ועליה חיותה ושמירתה וקיומה הנצחית‪ .‬ועל‬
‫זה נאמר שנברא בצלם אלהים ובדמותו‪ .‬וכוונת זה הסוד כי‬
‫צ"לם שהוא שם הנפש הנשארת אחר המות‪ ,‬קיום הישארותה‬
‫תלוי בהיותה דומה לבוראה בעניין ההשגה והמציאות והנצחות‬
‫והממשלה‪ ,‬עד שישוב צל"ם זה להיות שמו נקרא כשם רבו‪,‬‬
‫והוא הש"ם המיוחד לשכל הפועל צלם בצלמו‪ .‬כמו שרמז‬
‫הכתוב עליו באמרו "ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם‬

‫כ‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫אלהים ברא אותו" )בראשית א' כז'(‪ .‬הורה בכפלו הדברים האלה‬
‫כולם על הפועל ועל הפעול אשר שם הפועל המשותף על‬
‫שניהם מעיד על היותם דבר אחד בלתי מתחלק‪ .‬וסוד צל"ם‬
‫ודמו"ת בגימט' דורו"ת אשר להם ניתנה התורה‪ ,‬וצירופם‬
‫למו"ד מצו"ת‪ ,‬ועליהם בנה חדרי בינה‪.‬‬

‫הנה התבאר שעניין צל"ם צורת שכל‪ ,‬ועניין דמו"ת דמיון דעת‪.‬‬
‫כי השכ"ל והדמיו"ן ידועי"ם שהם צל"ם ודמו"ת‪ ,‬והנה הצל"ם‬
‫והדמו"ת עניינם מפור"ש‪ .‬ואשר יעדתיו לבארו בזה הסוד‬
‫מעניין חילוק הפרקים והערותיהם‪ ,‬הוא שהנה כבר בא בזה‬
‫הסוד‪ ,‬ביאור צלם ודמות עד תכליתו למי שמבין דרכי האמת‬
‫כאשר הם‪ .‬ונרמז זה גם כן בפרק שני באמרו‪" ,‬וזה כי השכל‬
‫אשר השפיע הבורא ית' לאדם‪ ,‬והוא שלמותו האחרון אשר‬
‫הגיע לאדם קודם מרותו ובשבילו נאמר בו שהוא בצלם אלהים‬
‫ובדמותו"‪ .‬והמשיך העניין כולו והורה בזה שהצלם נקרא‬
‫השלמות האחרון‪ ,‬וזה עניינו כולל ונזכר על עניין אחד ולא‬
‫נזכר על עניין אחר‪ .‬וכן עשה הרב ואעשה כן גם אני‪ .‬ושם נפש‬
‫הנזכר בעניין איוב בפרק כ"ב הוא בעצמו סוד צל"ם הנזכר‬
‫בפרק א' וב'‪ .‬והנה כל פרק ח' בחלק שלישי מורה על זאת‬
‫הכוונה שזכרנוה כולה כאשר היא בביאור רחב מאד‪ .‬והנה עוד‬
‫בבוא שם צורה מעמדת דבר שהיא אמיתת ההויה כמו שבא‬
‫בפרק ס"ז וס"ח יורה בגלגול שם על זה הסוד‪ .‬ובבוא שם‬
‫צל"ם ודמו"ת נזכר במציאות שת על עניין היותו דומה לאביו‪,‬‬
‫ויורה בסבוב עניין לעניין על כוונת צל"ם אדם ודמות"ו‪ ,‬והיותו‬
‫הוא לבדו נקרא בן‪ ,‬ואחד מאחיו לא נקרא עליו שם בן כמו‬

‫כא‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫שיתבאר בסוף שיתוף שם בן‪ .‬והוא זה הבא אחריו שהוא סוד‬


‫ב'‪.‬‬
‫שיתוף שם בן‬ ‫סוד ב'‬
‫מפרק ז' וי"ד ונ"ג וס' וס"א וס"ב וס"ז אשר בחלק‬
‫הראשון‪ ,‬ופרק ד' וו' וי' וי"א וי"ב ול' ול"א ול"ו‬
‫נודע‬
‫ול"ט אשר בחלק השני‪ ,‬ומפרק ז' וח' וכ"ב‪.‬‬

‫עניין שיתוף שם בן‬


‫כי המשכיל יכול להבין דבר מתוך דבר ועל‬
‫כן יסמוך המחבר ספר בעניין עמוק כזה על‬
‫אין ספק‬
‫דעת המבינים‪ .‬כי הנסתרות לא יספיקו הספרים לגלותם‪ ,‬ולו‬
‫גבהו משמים וגברו מים בדיו שלהם‪ ,‬וגם לא יספיקו חיי כל בני‬
‫האדם יחד לו נכללו במספר שנותיהם כאחד‪ .‬ועם זה חייב‬
‫השכל הדברי לדבר בו במה שאפשר לדבר בו ולעזוב מה‬
‫שנמנע אצלו להשיגו‪ .‬ולפיכך אודיעך הנה ובמה שדומה לו‬
‫עניינים כלליים ושמות רבים מורים עניין אחד‪ .‬והכוונה בהם‬
‫לגלות העניין הנסתר ההוא כפי צרכו לעורר השכל למושג עד‬
‫שישיגהו השגה קיימת בלתי נשכחת ובלתי נעדרת‪ .‬ומזה נאמר‬
‫כי עניין ב"ן שרמזנו על סודו‪ ,‬עניין כולל שמות הרבה‪ .‬והכוונה‬
‫בכולם הוראת עניין אחד‪ ,‬והוא כי יקראו בני הנביאים בנים‬
‫ואע"פ שהם תלמידיהם ולא בניהם לבד‪ .‬כאמרם‪ ,‬בכל אדם‬

‫כב‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫מתקנא חוץ מבנו ותלמידו )סנהדרין קה‪ .(:‬ואמרו‪ ,‬שם בן ארבע‬


‫אותיות חכמים מוסרין אותו לבניהם ולתלמידיהם פעם אחת‬
‫בשבוע )קדושין עא‪ .(.‬וקראו כל שם מן השמות‪ ,‬שם בן כך וכך‬
‫אותיות‪ ,‬לסוד גדול‪ .‬והוא כי שם מלשון שממה וחורבן‪ ,‬ובן הוא‬
‫מלשון בינה ובניין‪ .‬ובעבור שהאדם מורכב מדבר משתומם‬
‫וחרב בסופו‪ ,‬ומדבר שהוא מובן ונבנה לקיום נצחי שלם‪ ,‬ויודע‬
‫זה תכלית ידיעה מעניין ידיעת השם חייבו לו על עניין מורה על‬
‫שממה ועל בניין‪.‬‬

‫ודע שכל דבר שהוא עלול או שפע או כח וכיוצא בהם יקרא בן‪.‬‬
‫ובהיותו כח שפל יקרא בת או נקבה או אשה וכיוצא בשמות‬
‫אלו‪ ,‬ומכלל זה העניין סוד בת קול‪ .‬ובהיותו כח חזק יקרא בן‬
‫זכר או איש וכיוצא בהם‪ .‬ומזה המין כתוב "ויהי היום ויבאו‬
‫בני האלהים להתיצב על יהוה" )איוב א' ו'(‪ .‬וכלל שניהם כמו‬
‫שאמר "ויראו בני האלהים את בנות האדם" )בראשית ו' ב'(‪.‬‬
‫וכמותם רבים אין קץ לא יסתרו מעין לבך בכל עת שתדקדקם‬
‫ותחקרם‪ .‬ואין ראוי שתחשוב בעבור זה שכל בן שבא בתורה‬
‫הוא מחוייב להיותו מזה המין‪ .‬כי אם היית חושב זה היית כופר‬
‫בתורה כולה וכופר בשם ובמעשיו הנוראים והיית משתגע‬
‫ומשתומם ויוצא לתרבות רעה על זאת המחשבה הרעה הבטלה‪.‬‬
‫אבל העניין כמו שאגיד לך עתה‪ .‬דע באמת כי זה שאמרנו לא‬
‫נאמינהו אנו בכל בן שבא בתורה שיורה פשוטו על בן אחד או‬
‫רבים‪ ,‬שאין השכל מורה עניין העדרם לפי הטבע‪ ,‬אבל נאמינהו‬
‫בבואו במקום המורה המנע מציאותו לפי השכל או במקום‬
‫שיורה ראשית עניינו או תוכו או סופו עניין אחר מעולה ממה‬

‫כג‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫שיורה עליו הפשט‪ .‬ועל כיוצא במין הראשון אמרו ז"ל "אין‬
‫מקרא יוצא מידי פשוטו"‪ .‬ויש לזה העניין שלש דרכים חלוקים‬
‫ואלו הן‪ ,‬ב"ן שיורה פשוטו בחיזוק עניינים שמציאותו‬
‫כמשמעותו‪ ,‬וב"ן שיורה פשוטו מניעת מציאותו‪ ,‬וב"ן שיובן‬
‫לשני העניינים ולא יהיה נמנע מאחד משניהם בשיקול הדעת‪.‬‬
‫והראשון אנחנו מחוייבים בחיוב אמיתת התורה והנבואה‬
‫להאמינו כפשוטו ושלא לחשב בו שום מחשבת העדר מציאות‬
‫העניין שהורה עליו פשט השם ההוא‪.‬‬

‫ואמנם אחר קיום זה אם נרצה לבקש באותיות השם ההוא עניין‬


‫אחד מעולה או סוד או הוראת דבר למה נקרא האיש ההוא בזה‬
‫השם המוסכם עליו‪ ,‬זה הרשות בידינו לעשותו‪ .‬כי התורה‬
‫העירתנו על זה כולו בשמות הנגזרים והדומים להם או‬
‫המשותפים‪ ,‬וזה גם כן יש לנו שכר גדול בו בחשבינו עליו‬
‫תמיד‪ .‬כי הנה התורה אמרה כי שם אדם נגזר מן האדמה‬
‫להורות על סופו‪ ,‬כאמרו "כי עפר אתה ואל עפר תשוב"‬
‫)בראשיל ג' יט'(‪ .‬וכאמרו טרם זה "עד שובך אל האדמה כי ממנה‬
‫לקחת"‪ .‬וכן חוה אמנם שמה כן מפני שהיא היתה אם כל חי‪,‬‬
‫וכן קין "קניתי איש" מלשון קניין‪ ,‬ולפי הסוד מלשון קנאה‬
‫שקנא על אחיו והרגו‪ ,‬והבל מלשון העדר הקניין שהוא ההבל‬
‫כאשר סופו הבל ככתוב‪" ,‬אדם להבל דמה" )תהלים קמד' ד'(‪.‬‬
‫וכתיב "ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל" )קהלת ג' יט'(‪.‬‬
‫וכן שלמה העיד בספר קהלת בראשו כמו שאמר "הבל‬
‫הבלים"‪ ,‬ובתוכו "כל ימי חיי הבלך" )ט' ט'(‪ ,‬ובסופו עוד "הבל‬
‫הבלים"‪ .‬אך עם כל זה העולם עומד על הבל פיהם של תינוקות‬

‫כד‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫של בית רבן‪ ,‬ולפי הסוד הבל הוא אבל‪ ,‬כי מת בלא זרע היא‬
‫מיתה משונה‪ .‬ושת "כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי‬
‫הרגו קין" )בראשית ד' כה'(‪ .‬הנה הוזכרו שלשתם והתקיים המציאות‬
‫בבן השלישי שהוא האחרון ונברא בצל"ם ודמו"ת‪ .‬וקין והבל‬
‫לא היו מדמותו ולא מצלמו של אדם הראשון אביהם‪.‬‬

‫וסוף דבר כי קראום רז"ל רוחות‪ ,‬והרב פירשם שדים‪ .‬והנה‬


‫שם אשתו הראשונה שברחה ממנו היה לה מציאות והורו עליה‬
‫כי היא לילית‪ .‬וזהו עניין מקובל אבל אין לה מציאות לפי פשט‬
‫התורה‪ .‬שאין לנו בה פשט שיורה עליה‪ ,‬ואולי הוא לסוד‪ ,‬והוא‬
‫שם נלקח מן יללה ומן לילה‪ ,‬ואם הוא לסוד מספרו נפש האדם‬
‫והבינהו‪ .‬וכן נח "ינחמנו"‪ ,‬ואברהם "אב המון"‪ ,‬ויצחק נגזר‬
‫מן "צחוק"‪ ,‬ויעקב מן "עקב" ומן "עקוב"‪ ,‬וישראל "כי‬
‫שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל"‪ .‬וגם ראובן "כי ראה‬
‫יהוה"‪ ,‬ושמעון "שמע יהוה"‪ ,‬לוי "ילוה"‪ ,‬יהודה "אתה‬
‫יודוך"‪ .‬וכן רוב השמות יורה עניין גזרתם על דרך אחת או על‬
‫שנים או על יותר מהם‪ .‬ובדרך הזאת יש נפלאות בתורה‬
‫עמוקות מני ים ומורות על הרבה מנסתריה‪ .‬ועם כל זה‬
‫הנקראים בשם מאלו השמות אין מציאותם נמנע עד שנצטרך‬
‫לפרש על העדר מציאותם‪ .‬וכן כל בן שבא בתורה מזה המין‬
‫הוא היה על כל פנים נמצא‪ ,‬כמו "ויולד נח שלשה בנים"‬
‫וכיוצא בהן‪ ,‬וכן "שתי בנות לוט" והדומה להן‪.‬‬

‫ואמנם כל ב"ן שבא בתורה מן המין השני כגון "בני בכורי‬


‫ישראל"‪ ,‬שאין בן זה נולד לפי טבע התולדה‪ ,‬אנו צריכים‬

‫כה‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫להוציאו מפשוטו על כל פנים‪ .‬ונודיע עניינו ונאמר כמו שהבן‬


‫הבכור לפי מנהג האנושות הוא נכבד מכל בית אביו על הרוב‪,‬‬
‫והוא הראוי לקחת פי שנים מאחיו כי לו משפט הבכורה‬
‫והברכה וגם המלוכה‪ ,‬כן ישראל לפי השגחתם בשם ית' ולפי‬
‫השגחתו בם ראויים להיותם בכורות לכל אדם שהוא גם כן בן‬
‫לשם ית'‪ .‬כי אחר שהיה אדם הראשון אב לכל אדם‪ ,‬והוא בלא‬
‫אב טבעי‪ ,‬היה לו השם ית' לאב ראשון‪ .‬וכאילו תאמר שאם‬
‫אדם הוא ראשון לכל אדם‪ ,‬השם שהולידו בצלמו ובדמותו‪ ,‬הוא‬
‫אצלו אב ראשון ואדם ראשון‪ .‬ועל זה הסוד קראנו שם הרוכב‬
‫על המרכבה בשם משותף והוא אדם‪ .‬כאומרו ביחזקאל "ועל‬
‫דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה"‪ .‬ומזה המין‬
‫של בן באו רבים‪" ,‬אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן"‬
‫)שמואל ב' ז'(‪" .‬בנים אתם ליהוה אלהיכם" )דברים יד' א'(‪ .‬וכן אב "כי‬
‫אתה אבינו" )ישעיה סג' טז'(‪ ,‬ורבים כהם‪ .‬ואמנם המין השלישי‬
‫משם בן כגון "מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה"‬
‫)קהלת ג' כא'(‪ .‬שזה הפסוק מסופק בתחילת הדעת אם נרמז אל בני‬
‫אדם הראשון או אל שאר בני אדם‪ ,‬וכאלה אין חקר להם‪.‬‬
‫והרשות בידך שתפרשם כמו שתרצה כי אין בו הפסד אמונה‬
‫ולא הרווחתה‪ .‬וכאשר העירותיך על שם אחד תתעורר גם אתה‬
‫עמנו אל השמות הנשארים כולם כפי שכלך‪.‬‬

‫עניין כס"א‬ ‫סוד ג'‬


‫מפרק ט' וכ"ז ומ"ה וס"ט בחלק הראשון‪ ,‬ומפרק‬
‫כ"ו מחלק שני‪ ,‬ומן המרכבה בחלק השלישי‪.‬‬
‫נודע‬
‫כו‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫עניין כסא‬

‫פעמים תמצא שאאריך בסוד אחד ותמצא גם כן‬


‫שאקצר באחר‪ .‬ואל תתמה מזה‪ ,‬כי זה יקרה מפני‬
‫הרבה‬
‫שיש סוד שיובן במעט מלות וגם בא במורה יותר מבואר‬
‫מחבריו‪ ,‬ויש לנו בו סוד שלא יובן אלא אחר דברים רבים‬
‫ועניין ארוך‪ .‬ומי יתן והיה מפורש אחר זה כולו‪ ,‬ואולי בא‬
‫במורה יותר נעלם‪ .‬ועל כן יכריחנו זה העניין להאריך פעם‬
‫ולקצר פעם‪ ,‬כפי מציאות כל סוד וסתרו‪ .‬והנה שם כס"א הוא‬
‫עניין צריך קצת אריכות‪ .‬ונאמר כי מלת כסא מורה כיסוי דבר‬
‫כלומר שהוא דבר מכוסה ומופלא כעניין עולם שמורה שמו‬
‫שהוא דבר עלום ונסתר מאד‪ .‬ולפעמים יהיה העניין ההוא‬
‫המכוסה והנעלם מכסה ומקיף אחרים ולפעמים יהיה העניין‬
‫ההוא מכוסה ומוקף‪ .‬ומה שבא בשם ממנו שמורה על עצמו ית'‬
‫כגון "על כס יה" )שמות יז' טז'(‪ ,‬וכגון "כסאך לדור ודור" )איכה ה'‬
‫יט'( וכיוצא בהם‪ ,‬יורה על היותו מקיף לא מוקף‪ .‬כי הוא משיג‬
‫כל דבר נמצא ומקיף בו ית' ידיעה מקפת נצחית‪ ,‬ושום דבר‬
‫נמצא זולתו לא ישיגנו‪ .‬וא"כ לא יקיף בו דבר ית' שמו‪ .‬ומה‬
‫שבא בעניין כסא להורות בו על מעלת ממציאו‪ ,‬ויחסוהו‬
‫הנביאים לשם ית' להיותו לו כמו "השמים כסאי" )ישעיה סו' א'(‪,‬‬
‫"כסא כבוד מרום" )ירמיה יז' יב'(‪ .‬והדומים להם יורו על היות ה'‬
‫ית' מקיפם בידיעתו ומשפיע עליהם אורו וזיוו תמיד מכל צד‬
‫ומכל פינה בשש קצוות עולם‪.‬‬

‫כז‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫והשפע ההוא סבת מציאותם ועילת שמירת חיותם תמיד‪ .‬ואשר‬


‫השפע ההוא נשגב ונעלם עמו הוא אשר מציאותו נכבדת‬
‫מזולתו ממי שלא קיבל השפע כמוהו‪ .‬ומזה הצד היה העולם‬
‫כולו בדמות סולם מתחיל מתכלית השפל‪ ,‬במקום‪ ,‬ובמעלה‪,‬‬
‫ועולה ומתעלה עד תכלית הגובה במקום ובמעלה‪ .‬ויקרא הגובה‬
‫כסא‪ ,‬והשפל הדום רגלים‪ .‬וכאשר העניין כן ומצאנו זה הדרך‬
‫במציאות והרגשנו והשכלנו בחושינו ובשכלנו שעניין האדם‬
‫הכללי הוא בדמיון העולם‪ .‬כי העולם אדם גדול והאדם עולם‬
‫קטן‪ ,‬והשגנו כי גם האדם הפרטי הוא עולם קטן‪ .‬גם כן שמנו‬
‫דעתנו אחר שהתבאר לנו זה במופת לדעת מה היתה כוונת היות‬
‫המשכן סובל כוחות עליונות והיותו בדמות כסא לשכינה‪ ,‬והיות‬
‫הר סיני מקום לשכינה וכן בית המקדש‪ .‬וכן האבות אשר נאמר‬
‫עליהם הן הן המרכבה )מ"ר מז' ו'(‪ ,‬אשר הוא ידוע שארבע חיות‬
‫הקודש נושאות הכסא של שלש רגלים‪ .‬והנה דוד הוא הרגל‬
‫הרביעי‪ ,‬והנה מגן‪ ,‬הוא לעד נאמן‪ .‬ומצאנו בקבלה ובשכל סוד‬
‫העניין הנורא הזה‪ ,‬וזה ביאורו ושים דעתך להבינו מאד‪.‬‬

‫כבר ידעת כי האדם מורכב מד' דברים עצמים שהם חומר‬


‫מורכב מד' יסודות‪ ,‬וצורה מורכבת באמתתה מארבע צורות‬
‫ראשונות שהן צורות לד' יסודות‪ ,‬שהן צורת האש וצורת הרוח‬
‫וצורת המים וצורת העפר‪ .‬גם החומר האנושי עוד הוא מורכב‬
‫מארבעה עניינים הנקראים ארבעה מיני המורכבים‪ ,‬שהם‬
‫הדומם והצומח והחי והמדבר‪ .‬כי אין ספק שאחר שאנו מוצאים‬
‫בהן ארבע צורות ההרכבה שלא היה אפשר זה מבלתי המצא‬
‫בם גם כן ארבעת חומרי ההרכבה‪ .‬ואמנם חומרי ההרכבה הם‬

‫כח‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫הדברים הקשים הדומים לדומם בעצמות וגם הדברים הקשים‬


‫המשותפים עם קצת רכות כגידים והם דומים לצמחים‪ .‬ועל כן‬
‫אין אחד משני המינים האלה חיים ולא מרגישים‪ ,‬כי כל חי‬
‫מרגיש וכל מרגיש חי‪ .‬כי הדומם והצומח ג"כ אינם לא חיים‬
‫ולא מרגישים‪ .‬וגם הדברים שהם רכים ומשותפים בקצת קושי‬
‫בעוד שהם דומים לחי בלתי מדבר שהוא גם כן מרגיש הרגשה‬
‫עבה וגם הוא חי‪ ,‬כמו שאמרנו כי כל מרגיש חי‪ .‬וגם הדברים‬
‫שהם רכים מאד ומשותפים במעט קושי בלתי ניכר מתוך מיעוט‬
‫קושיו‪ ,‬עד שכמעט מתפרק מגבורת רכותו על קושיו כבשר‪,‬‬
‫והוא חי מרגיש הרגשה דקה בקלות מאד מרוב חיותו המשותף‬
‫עם מין הדיבור שדומה לחי המדבר‪.‬‬

‫ואלה הארבעה עניינים נאמרו באיוב בפסוק אחד בכללם‪ .‬והוא‬


‫אומרו שם "עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תְּשׂ ְכ ֵכנִי"‬
‫)י' יא'(‪ .‬ולאלה ארבעה חומרים גם כן ארבע צורות‪ ,‬צורה דוממית‬
‫וצורה צמחית וצורה חיונית וצורה דברנית‪ .‬ואין ספק כי אלה‬
‫כולם הם פעולות הגלגל‪ ,‬והעד ארבע תקופות השמש וארבע‬
‫תקופות הירח‪ ,‬בשנה ובחודש וביום ובלילה‪ .‬שהם נראות לעין‬
‫והם מושכלות גם כן‪ .‬כי אלה מורים לנו עניין האחרים‬
‫ומהנגלה נכיר הנסתר‪ ,‬ונדע כי הם עוד בארץ המורכבת מד'‬
‫יסודות‪ .‬וכן הוא עוד בישוב אע"פ שהוא נחלק לשבעה חלקים‬
‫כמו שהשבוע נחלק לד' חלקים‪ .‬וכל חלק וחלק מ"ב שעות שהן‬
‫לילה ויום ולילה וחצי יום‪ .‬ומהם תבין סוד שם בן מ"ב אותיות‪,‬‬
‫וסוד עידן עידנין ופלגי עדן‪ ,‬וסוד מועד מועדים וחצי‪ .‬כי המועד‬
‫הוא יום שלם בן י"ב וחציו הוא ו' שעות הרי יב"ו שעות‪,‬‬

‫כט‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫ומועדים הם שני לילות שהם כ"ד שעות‪ .‬וסימן שני העניינים‬


‫יחיד"י‪ ,‬והסוד "כי אשא אל שמים יד"י ואמרתי ח"י אנכי‬
‫לעלם" )דברים לב' מ'(‪ .‬וסימניך "ואם אב אני איה כבוד"י" )מלאכי‬
‫א' ו'(‪ .‬והעיקר "יח"י אדני המלך דו"ד לעולם" )מלכים א' א' לא'(‪.‬‬
‫וכן עוד "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף‬
‫עשיתיו" )ישעיה מג' ז'(‪ .‬ועליהם בנה והבן "כ"י ב"י חשק‬
‫ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי" )תהלים צא' יד'(‪" .‬כ"י ב"י ירבו‬
‫ימיך ויוסיפו לך שנות חיים" )משלי ט' יא'(‪ .‬ובכופלך זה המספר‬
‫שסודו הולך על דרך "ז"ה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר"‬
‫)שמות ג' טו'(‪ .‬כי הם קשורים כולם זה בזה‪ .‬ואם תבין מהלך מנהיגי‬
‫השבוע תבין מהכפל סוד אומרם חנו"ך זה מטטרו"ן‪ ,‬כי הו"א‬
‫הו"א )חנו"ך פעמים מ"ב(‪ .‬ואז תבין סוד היות הלילה יום והיות היום‬
‫לילה‪ ,‬ותבין סוד הללויה וסוד הללוהו‪ ,‬ותכיר היות שם יה"ו‬
‫חקוק על הלילה והיום‪ ,‬כאמרם ז"ל בפרקי דר' אליעזר )פרק ה'(‬
‫שלש אותיות של השם המיוחד חקוקות בלב השמש‪ ,‬ואז תדע‬
‫דעת עליון ומחזה שד"י תחזה‪.‬‬

‫וכאשר התבאר לך זה כולו יתבאר לך מתוכו סוד ארבע חיות‬


‫המרכבה‪ .‬ותדע סוד ד' כוחות הבאות מן הגלגל‪ ,‬וסוד ד' רוחות‬
‫העולם‪ ,‬וד' יסודות המעורבות בארבע מיני המורכבות‪ ,‬וארבע‬
‫היסודות הפשוטות‪ .‬ומהם תכיר עניין ארבעה טורי אבן משלש‬
‫שלש אבנים‪ ,‬שהם שתים עשרה אבנים למספר י"ב שבט‪.‬‬
‫וששה משמותם על האבן האחת וששה משמותם על האבן‬
‫השנית כתולדותם‪ .‬ושנים עשר שבטים נחלקים לד' דגלים לד'‬
‫קצוות העולם והם מזרח מערב צפון ודרום‪ .‬וכן שנים עשר‬

‫ל‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫מזלות בעולם נחלקים לד' חלקים משלשה שלשה מזלות בכל‬


‫חלק‪ ,‬כפי הידוע מעניין הכוחות טא"ק אש )טלה אריה קשת(‪ ,‬שב"ג‬
‫עפר )שור בתולה גדי(‪ ,‬תמ"ד רוח )תאומים מאזנים דלי(‪ ,‬סע"ד מים )סרטן עקרב‬
‫דגים(‪ .‬וכאשר אלה הארבע יסודות פועלים קצתם בקצתם‬
‫ומתפעלים קצתם מקצתם‪ ,‬כן כל י"ב מזלות עוזרים‬
‫בפעולותיהם קצתם בקצתם ונעזרים קצתם מקצתם‪ .‬כי א"ב‬
‫מ"ע )אריה בתולה מאזנים עקרב( שהם אמצעיים‪ ,‬יהיה מהלך השמש‬
‫בהם מהופך בשווי‪ .‬כי א"ב הפוך מן מ"ע במהלך היום והלילה‪,‬‬
‫ובמחזור הלילה והיום להפך זה מזה‪ .‬וכן ד"ד הפוך מן ט"ש‪,‬‬
‫וכן ק"ג מן ת"ס‪ .‬וגם בפעולותיהם מהופכים התחתונים‬
‫במהלכם עם הכוחות הבאות מאתם‪ .‬ועל כן יתקיימו הכללים‬
‫התחתונים כולם שהם הסוגים והמינים העצמיים עם מקריהם‬
‫הסוגיים והמצביים‪.‬‬

‫ומאמר האומות הפילוסופיות כי העניינים המקריים אינם‬


‫תמידיים ולא מאודיים )"מורה" ב' ב'( הוא אמת ונכון‪ .‬כי התמידיים‬
‫בקלות האש והרוח והטבעיים המים והעפר‪ ,‬ובחום האש ולחות‬
‫המים בלא ספק שזה תמידי וזה לא ישתנה‪ .‬וכן כל הדומה להם‬
‫מן העניינים הטבעיים והמאודים במציאות צורות המינים‬
‫במינם ובאישיהם וכיוצא בהם לא ישתנה מהם עניין‪ ,‬כלומר‬
‫שינוי שוב צורת פני אדם בפני שור וצורת פני שור בצורת פני‬
‫אדם וצורת פני אריה בצורת פני נשר וכיוצא באלה‪ .‬וכן עניין‬
‫פעולותיהם שלא תעשה הדבורה בתים ולא יולד ממנה דבש‪ ,‬או‬
‫שלא תלד התרנגולת ביצים או החמור שלא יוליד עירים‪ ,‬כי זה‬
‫לא נשתנה ולא ישתנה דבר ממנו ומן הדומה לו‪ .‬אמנם העצמים‬

‫לא‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫הפרטיים והמקרים הדבקים בם ונמשכים אחריהם בפרט הם‬


‫אשר יקבלו הפסד כמו שקבלו הויה אחר שלא היו‪ ,‬כי ההויה‬
‫היא סבת ההפסד וההפסד הוא סיבת ההויה‪ ,‬ואם אין זה אין זה‬
‫בשום פנים‪ .‬כי מאין יתהוו הצורות המהוות צורות אחרות‬
‫בחמרים‪ ,‬אם היתה זאת הצורה עומדת קיימת בחומרה‪ .‬אך‬
‫מפני הפסד זאת הצורה מן החומר הוכן החומר במציאות הצורה‬
‫הזאת האחת לקבל צורה אחרת בהעדר זאת‪ .‬כי ההתחלות‬
‫ההוות הנפסדות הן שלשה‪ ,‬והן החומר והצורה וההעדר‪,‬‬
‫והצורה היא אמיתת ההויה והיא ראויה להקרא בשם הטבע‬
‫יותר מן החומר‪ ,‬והחומר הוא כלי לצורה‪ ,‬וגם הוא יקרא טבע‬
‫מפני שם הצורה‪ ,‬ובמציאות שניהם כאחד יקראו גוף אחד‬
‫מורכב משני מיני מציאות‪ ,‬והם החומר והצורה‪.‬‬

‫וידוע שלא תמצא צורה טבעית בלא חומר בשום פנים כמו שלא‬
‫ימצא חומר בלא צורה בשום פנים‪ .‬והשכל משיג את שניהם‬
‫ומכיר את שניהם ומכיר את עצמותם ומבדיל ביניהם‪ .‬ואם כן‬
‫הם נמצאים פשוטים ומובדלים בשכל ואינם נמצאים מובדלים‬
‫חוץ לשכל‪ ,‬כמו שהלחם ימצא מורכב מקמח ומים בהרגש‬
‫שהוא לחם‪ ,‬ובדמיון שהוא מקמח ומים‪ .‬וכבר ימצא כולו‬
‫בספרים הטבעיים‪ .‬וזכרנום בהכרח פה מפני שינוי הפעולות‬
‫וקיום המציאות אשר החיות נושאות הצורות הידועות‪ ,‬ונושאות‬
‫את הכס"א‪ ,‬וצורות כלל האדם בצורתם‪ .‬והם תחילה ארבע‬
‫מדרגות הידועות מהסולם בארבע מלכיות‪ ,‬וכן בפרטי האדם‬
‫הנה הוא מרובע‪ ,‬כי שנים עשר מנהיגים בנפש כמו שיש שנים‬
‫עשר מנהיגים בשנה והם שנים עשר מזלות המנהיגים בגלגולם‬

‫לב‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫שנים עשר חדשים בשנה‪ ,‬שלשה שלשה במציאות השם‬


‫המפורש‪ ,‬המפרש כל סוד נעלם וכל מציאות נסתר וכל פלא‬
‫מכוסה שאפשר להשיגו‪ .‬ועל כן היו בו שתי אותיות שוות‬
‫מורות על היות ה' ית' מנהיג בכוחו שתי תקופות השמש בשיווי‬
‫אחד‪ ,‬בסוד ט"מ המתגלגל מן ה"ה ושניהם יחד בעלי המופתים‬
‫כולם‪ .‬וסודם תבי"ן ברא"ש ובזנ"ב‪ ,‬וא"ת המט"ה הז"ה שהוא‬
‫מטה האלהי"ם תקח בידך אשר תעשה בו את האותות תפעל‬
‫בחומר ובצורה‪ .‬והם ו"ו חדשי השנה שמתנהגים עם י"ב‬
‫מזלות‪ .‬ובהכירך הנחש הנקרא נחש בריח נחש עקלתון תכיר‬
‫סוד מאמר האומר‪" ,‬זקן ונשוא פנים הוא הרא"ש ונביא‬
‫מורה שקר הוא הזנ"ב" )ישעיה ט' יא'(‪" .‬ונתנך יהוה לראש ולא‬
‫לזנב" )דברים כח' יג'(‪" .‬והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך"‬
‫)שמות ז' טו'(‪ .‬ואומרו "ויהי לנחש וינס משה מפניו" )שמות ד' ג'(‪.‬‬
‫ונאמר "שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי‬
‫למטה בכפו" )שם(‪ .‬בכ"ף ו"ו כי בו"ו בכפ"ו הם בכ"ף ו"ו‪.‬‬

‫ואלה הדברים כולם יורוך סודות המציאות וסתרי תורה‪ ,‬כי‬


‫התורה מורה מהלך התנועה והכח העצמיי והמקריי לעליונים‬
‫ולתחתונים‪ .‬על כן התורה בעלת המעשים כולם והיא ההנהגה‬
‫האלהית המורה מה לעשות למטה ולמעלה לאנשים ולגלגלים‪.‬‬
‫ובתורה נשלמו השמים והארץ וכל צבאם‪ ,‬ובה הם קיימים‬
‫כולם לעד מראיות אשר אין להם חקר תוריות מקובלות‬
‫מושכלות ומורגשות‪ .‬ותפילין שבראש מעידין על כל נמצא‬
‫שבמרכבה ועל הרקיע שעליה ועל הכסא שעל לרקיע ועל‬
‫מראה אדם שעל הכסא‪ ,‬שנקרא חשמ"ל‪ ,‬והמטה אשר נהפך‬

‫לג‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫לנחש יודיעך זה הסוד כולו‪ ,‬ומציאותו מבואר בסוד ההפוך‬


‫הידוע‪ .‬וכן תדע סוד תלי וסוד גלגל וסוד לב‪ ,‬ועניין תפילין של‬
‫יד ושל ראש שני עדים כשירים על כל דבר‪ ,‬והם יגלו לך סוד‬
‫הכסא וסוד הלוחות‪ .‬כי כן כס"א בא"ת ב"ש לח"ת‪" .‬והלוחות‬
‫מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על‬
‫הלחת" )שמות לב' טז'(‪ .‬והלחת של סנפרינון היו‪ ,‬והכסא של אבן‬
‫ספיר‪ .‬ואלה הדברים נפלאים מעידים אלה על אלה‪ ,‬ובמעשה‬
‫מרכבה נעוררך יותר על זה העניין ועל הדומה לו בע"ה‪.‬‬

‫פקיד"ה וזכיר"ה‬ ‫סוד ד'‬


‫מפרק י' ול"ה ונ"ג בחלק הראשון‪ ,‬ומפרק ל"א ומ"ז‬
‫בחלק השני‪ ,‬ובפרקי ההשגחה בחלק השלישי‪.‬‬
‫נודע‬
‫עניין פקידה וזכירה‬
‫הלב ז"ל העירונו על הנסתרות כאשר קיבלו גם הם‬
‫מן הנביאים ע"ה‪ ,‬שקבלוה ממשה רבינו ע"ה‪,‬‬
‫חכמי‬
‫שקיבל מן הש"ם אלהינ"ו‪ .‬ושמו לנו משכיות נוראות על כל‬
‫עניין שהיה אפשר לדעת אמתתו‪ .‬וכאשר גברו עלינו ועל‬
‫אבותינו הצרות בעונותינו נסתמו עינינו מראות ואזנינו משמוע‬
‫קבלות אמיתיות בעניינים הנפלאים‪ ,‬עד ששבו אלה הנפלאות‬
‫האלוהיות אשר בעבור ידיעתם נתנה לנו התורה האלוהית‪,‬‬

‫לד‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫כאילו הם רחוקים מהכוונה העליונה תכלית הרוחק‪ .‬עד שאם‬


‫ירצה אחד ממנו לאמת דבר מהם לא ימצא שום דרך לאמתו‪,‬‬
‫מפני שהכלי המוכן לקבל כח מציאות אמיתת דבר זה בטל‬
‫מעיקרו מאומתינו הקדושה‪ ,‬והוא לבב חכמה אשר הוא הנביא‬
‫באמת שהעיד באמרו "ונביא לבב חכמה" )תהלים צ' יב'(‪ .‬ואין‬
‫ספק כי זאת השכחה הארוכה אשר מצאתנו‪ ,‬היא האריכה לזמן‬
‫גלותנו כאשר היתה גם היא סבת העדר ממשלתנו מיום חרבן‬
‫הבית עד הנה‪ .‬ועתה חייבה גם כן השכחה ההיא בעצמה‪ ,‬להיות‬
‫כל השומעים דבר חכמה מבני אומתנו חושבים כי החכמה היא‬
‫חכמה יוונית‪ ,‬וקוראים בני אדם המשתדלים בחכמה מין‬
‫ואפיקורוס‪ .‬וזו הסבה להבריח ממנה כל מי שנראה שכלו ראוי‬
‫לקבלה‪ .‬ולא תאמר שזה החולי הגדול קרה להמוני עמנו‪ ,‬אבל‬
‫קרה יותר ויותר חזק למי שחושב שהוא בקי בשיתא סדרי‪.‬‬
‫וחושב גם כן כי כשידע לצוות המצוה איך תעשה מספיק‪ ,‬ואין‬
‫לו צורך לעיין בה כלל יותר מזה בדבר נסתר מעולה המובן‬
‫מהמעשה‪ ,‬כי הם לא השכילו ולא נפרדו מהעניינים שהם‬
‫מורגשים‪ .‬ומש ַלם אצלי כמי שרואה מיני המורכבים השפלים‬
‫וחושב כי אין להם‪ ,‬לא מנהיג מרגיש‪ ,‬ולא מניע מחוץ זולת‬
‫המורגש מהם‪ ,‬אלא שהם יאמינו כי השם ית' צוה שיבראו‬
‫ונבראו‪ ,‬כל שכן במוצאם כתוב "כי הוא צוה ונבראו" )תהלים‬
‫קמח' ה'(‪ ,‬שבזה יתאמת להם שדימוהו בדימיונם הרע‪.‬‬

‫ועל דרך האמת אשר אין בה ספק למי שחננו חונן הדעת מדע‬
‫והשכל‪ ,‬כי החכמה העליונה האלהית תורית אינה החכמה‬
‫היוונית הנקראת לימודית ושמה בלשון יון מתמטיקה‪ .‬ולא‬

‫לה‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫החכמה אשר שמה הגיון ובלשון יון דיאליטיקה וגם לוגיקה‪,‬‬


‫שעל החכמה ההיא אמרו מקובלי האמת‪ ,‬מנעו בניכם מן‬
‫ההגיון‪ .‬ור' שמואל בן תיבון ז"ל אמר עליו פירושים זרים‬
‫מהאמת‪ ,‬שאמר כי על כן אמרו מנעו בניכם מן ההגיון ולא‬
‫עצמכם כלומר שבניהם אינם יכולים לקבל החכמה‪ .‬ולפי דעתי‬
‫מהחכמה האלהית‪ ,‬דבר נראה בעיניי פירושו מעולה מאד ואין‬
‫ספק כי הוא טעם טוב לבעלי ההגיון אבל לא לנו‪ .‬שכבר ידענו‬
‫באמת עיקר המאמר הנכבד הנבואי ההוא‪ ,‬והוא בלא ספק‬
‫שהזהירונו חכמי האמת מהשתדל בחכמות היווניות ההן‪ ,‬מפני‬
‫שאנחנו עם הקודש עם יי' יש לנו תורה קדושה מורה אמיתת‬
‫שתי החכמות אשר הם מקדימים החכמה הלימודית להן כדי‬
‫לאמתן במופתים לפי סברת שכלם‪ ,‬כי לא השיגו מה שראוי‬
‫להשיג עד שידעו אמיתתן מבלי הקדמת ספריהם ובאמת כי הם‬
‫עשו דבר גדול במה שעשו‪.‬‬

‫ולפי מה שקראתיו אני מספריהם ראיתיו שהשיגו דברים רבים‬


‫שמספיק להשגתם כח השכל האנושי‪ ,‬אבל בדברים שהוצרכו‬
‫אל השכל האלהי לאמתם‪ ,‬לא השיגו להם עניין כלל‪ .‬ועל כן‬
‫טעו ברובם כמו שנודע מספריהם‪ .‬ושתי החכמות ההן הן חכמת‬
‫הטבע וחכמת האלהות‪ ,‬שהן כוללות כל עצמות המציאות‪.‬‬
‫ונקראו בלשוננו מעשה בראשית ומעשה מרכבה‪ .‬וההבדל אשר‬
‫בינינו לבינם שאנחנו קראנום בשמות מורים חידוש מעשים‬
‫נבראים בכוונה ורצון‪ ,‬והם קראום בשמות מורים קדמות‬
‫מעשים נמצאים בחכמה תמידית בלתי כוונה רצונית‪ .‬ודעתם‬
‫הפך מדעתנו בלא ספק‪ .‬ואמנם יתבאר זה במקומו בע"ה‪ .‬אבל‬

‫לו‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫אין ספק אצלנו אנחנו בעלי התורה אשר קבלנו ממנה הקבלות‬
‫האלהיות‪ ,‬שהתורה השלמה היא מגדת לנו כל מה שסופק להם‪.‬‬
‫ודרך תורתנו מורכבת מעניין נגלה ומעניין נסתר‪ .‬הנגלה מועיל‬
‫לכל מי שאינו יודע דבר מהנסתר‪ ,‬כי יש לו קבלות מספיקות‬
‫לדעתו להנהיגו בעולם הזה ולהנחילו העולם הבא‪ .‬והנגלה‬
‫נקרא מצוה שהוא מורה ציווי לבד לא דבר אחר‪ ,‬והנסתר נקרא‬
‫תורה שהוא מורה כל חכמת המצוה וטעמה ומהותה‪ .‬ועל זה‬
‫הסוד נאמר "והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם" )שמות‬
‫כד' יב'(‪ .‬ונאמר "כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות‬
‫מוסר" )משלי ו' כג'(‪ .‬ואמרו עבירה מכבה נר מצוה ואין עבירה‬
‫מכבה אור תורה‪ .‬ובאמרם סתרי תורה וטעמי המצות תוכל‬
‫להבין כוונתם‪ .‬וכן דמיון נר ואור‪ ,‬כי נר אלהים נשמת אדם‪,‬‬
‫ו"באור פני מלך חיים" )משלי טז' טו'(‪ .‬ונאמר "כי עמך מקור‬
‫חיים באורך נראה אור" )תהלים לו' י'(‪" .‬בית יעקב לכו ונלכה‬
‫באור יהוה" )ישעיה ב' ה'(‪ .‬והוא אמיתת היצירה "יהי או"ר ויהי‬
‫או"ר"‪ ,‬וסודו או"ר העול"ם כל"ו‪.‬‬

‫ואמנם בחקרך בחקירת הקבלה והשכל עניין סתרי תורה‪ ,‬דע‬


‫באמת שתשיג ממנה מה שלא השיג שום פילוסוף בעולם‬
‫מהאומות‪ .‬ולא תצטרך לראות ספריהם כלל‪ ,‬ותבין ממנה כל‬
‫חכמה ודעת ותשיג כוונת השם ית' בנתינת התורה והמצוה‬
‫ותצליח ותנחל שני עולמים הזה והבא‪ .‬וידיעת דבר זה תלוי‬
‫בידיעת השם המפורש הנודע על פי ידיעת צירוף האותיות אשר‬
‫בו נכללו שבעים לשונות‪ ,‬והוא סוד אדיר‪ .‬ועל זה הדרך תמצא‬
‫כי זה הסוד עיקר כל החכמות והמחשבות השכליות‪.‬‬

‫לז‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫ואל יפתוך דברי מהבילי הדעת האומרים כי צירוף האותיות‬


‫אינה חכמת אמת‪ ,‬מפני שמצאו ממנה תולדות שקריות אצל‬
‫דעתם ודעות בלתי אמיתיות אצל אמונתם השקרית‪ .‬כי כבר‬
‫הזהרתיך על זה ועוד אני מזכירך עליו מפני מה שאני עתיד‬
‫להודיעך בזה הסוד הרביעי‪ ,‬כי אין ספק שזו היא יצירת האדם‬
‫באמת כמו שכתוב מבואר לכל ב"ספר יצירה" ואפילו בפשוטי‬
‫דבריו כל שכן בנסתריו‪ .‬וממנו תדע כי ל'ב ב'נפש כ'מלך‬
‫ב'מלחמה‪ ,‬ותכיר מציאות לבב"ך "והיו הדברים האלה אשר‬
‫אנכי מצוך היום על לבב"ך"‪ .‬ותדע מסוד צירו"ף האותיו"ת‬
‫כי כ"ל המצו"ת רו"ח הקד"ש‪ ,‬ובאמת בו העולם כולו תלוי‪.‬‬
‫ודע שבו תיפקד ותזכר לטובה לפני מלך מלכי המלכים‪ ,‬אשר‬
‫הכל בידו וחפץ להחיותנו בתורת חסד‪ .‬ולפי מציאות טבע‬
‫המכתב בתורה היה מציאות טבע התורה בחומר‪ ,‬וכמציאות‬
‫טבע הצורה בחומר היה מציאות הנפש בצורה‪ ,‬וכמציאות הנפש‬
‫בצורה כן מציאות השכל בנפש‪ .‬ובהמצא השכל בנפש נשלמה‬
‫הצלחת המשכיל ונפקד ונזכר בעליונים ושב מושכל נצחי‬
‫במושכלים העליונים כולם‪ .‬ואז נשלמה תשובתו האמיתית‬
‫והתקבלה תפילתו ותשובתו תמידית נצחית בלי הפסק ובלי‬
‫הפסד‪ .‬כי על זה היתה כל כוונת נתינת התורה המושכלת אצלנו‬
‫והמקובלת באמת‪.‬‬

‫וזה כולו השיגוהו פילוסופי השכל וביארוהו במופתים‬


‫מושכלים‪ ,‬שכן הוא בלא ספק‪ .‬וקראו מעלה זו השארות הנפש‪,‬‬
‫והכל תלוי בשמו ית'‪ .‬אבל הם לא ידעו דרך השם‪ ,‬ואם ידעוהו‬
‫ניצלו משאול באמת‪ .‬כי חסידי אומות העולם יש להם חלק‬

‫לח‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫לעולם הבא‪ ,‬והוא בהיותם שומרים שבע מצוות שנצטוו בני נח‬
‫שהם כנגד המצוות שלנו‪ .‬שהם גם כן בדמות שבע והם כמספר‬
‫ש"ש אח"ד‪ ,‬והם תרי"ג שהם ז' וסודם גזרת"י‪ ,‬ומספרם שווה‬
‫למספר אותיות עשרת הדברים שהם תר"כ‪ .‬והמכירם יודע כי‬
‫גזרת השם היא עצמיי"ת והיא אצלנו קדמוניי"ת אבל אצלנו‬
‫היא באמת קדמוניי"ת שבחדו"ש מחד"ש הצור"ה‪ ,‬כלומר‬
‫שאנחנו מוצאים משל הקדמוני שסודו י' עשרה והוא בן עשרים‬
‫שהוא יו"ד‪ ,‬והוא כת"ר נמצא מצוי"ר בכ ֻרבי"ם בצור"ה‬
‫חדש"ה‪ .‬ועל כן נאמין אנחנו החידוש‪ .‬והשגנו מזה הסוד‬
‫המובחר כי ה' ית' משגיח בפרטים ופוקד מעשיהם עת לטובה‬
‫ועת לרעה‪ ,‬כמאמר הנביא "רגע אדבר על גוי ועל ממלכה"‬
‫וגו' )ירמיה יח' ז'(‪ .‬ותלה הדבר בתשובה‪ ,‬ושב הגוי ההוא מרעתו‪.‬‬
‫וכפל ואמר "ורגע אדבר" )שם(‪.‬‬

‫הנה זאת עדות ברורה על השגחת ה' באדם בעתים ורגעים‬


‫באמצעות הזמן‪ .‬ואמנם הזמן המוכן מאז נתלה בתשובת האדם‬
‫לפקדו ולהזכירו לחיים ולמות לטוב ולרע לברכה ולקללה כפי‬
‫מעשיו‪ .‬ועל כן נתלו שבעת ימי בראשית לעשרת ימי תשובה‬
‫להעמיד העולם על התשובה‪ ,‬כי היא קדמה לעולם‪ .‬שאם אין‬
‫תשובה אין מרוצה‪ ,‬שברצוא ושוב ב"א א"ה ו"ה )ברא אלהים את‬
‫השמים ואת הארץ( בראשית המציאות‪ ,‬כי גם כן סוד רצוא ושוב נודע‬
‫מהחיות‪ .‬ועל כן היה יום ראש השנה יום הזכרון‪ ,‬ואנחנו‬
‫אומרים בו "זכרנו לחיים"‪ ,‬ומעמידים ומעידים בו על חידוש‬
‫העולם באמרנו היו"ם הר"ת עול"ם‪ ,‬והסוד הוי"ה על"ת מרו"ם‬
‫שהוא עול"ם המהירו"ת‪ ,‬וזה העולם שלנו הוא העולם התמידי‪.‬‬

‫לט‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫והנה ר' אליעזר ור' יהושע גילו לנו סוד החידוש וההשגה‪,‬‬
‫כשזה אומר בתשרי נברא העולם ובתשרי נגאלו ובתשרי‬
‫עתידין להגאל‪ ,‬וזה אומר בניסן וכו'‪ .‬והסוד למולדות מתשרי‬
‫ולתקופות מניסן שהם שתי דרכים אחת לירח ואחת לשמש שהן‬
‫שני המאורות‪ .‬והסתכל אמרינו "היום יעמיד במשפט כל יצורי‬
‫עולם"‪ ,‬כי מהם תבין נפלאות תמים דעים‪ .‬ותדע כי מספר הר"ת‬
‫עול"ם‪ ,‬השמו"ת והוא בצירוף עול"ה תמ"ר‪ ,‬וסוד תמ"ר‪,‬‬
‫שמ"ש והוא שלי"ש השלש"ה כי הוא אחד והבן זה‪ .‬ודע כי‬
‫השמות הבורא ית' ציירם יש מאין‪ ,‬וכן בספר יצירה )ב' ט'( תמצא‬
‫עדות זו באמרו "יצר מתהו ממש ועשה את שאינו ישנו"‪ .‬וסוד‬
‫יצ"ר‪ ,‬ש'‪ .‬והנה לך מפורש סוד שם מן השמות‪ ,‬כי יצ"ר מתה"ו‬
‫ממ"ש הוא מצור"ת השמי"ם שגם מהשמו"ת יצר"ם כי ה"ם‬
‫צור"ת שמי"ם‪.‬‬

‫ופקח עיני לבך וראה והבן על איזה אבן אתה סומך שלא תמוט‪.‬‬
‫אם כן אומרינו היו"ם הר"ת עול"ם עולה כאילו אמרנו היו"ם‬
‫מצי"ר י"ש מאי"ן כאשר בראשית היצירה‪ .‬ודע כי סוד היו"ם‪,‬‬
‫אי"ן‪ .‬והבן זה מאד וממנו תבין סוד "ושמו את שמי על בני‬
‫ישראל ואני אברכם"‪ .‬כי כשתחבר שמ"י עם אנ"י תבין עניין‬
‫אומרו "אני יהוה הוא שמי" )ישעיה מב' ח'( שסודו י"ש מאי"ן‪.‬‬
‫ונשאר לבאר מה עניין או"ת‪ ,‬כי "אות הוא בצבא שלו" )ילקוט‬
‫שמעוני שה"ש( ועל כן נקרא בשם צבאו"ת‪ .‬ומי שיבין סוד בריאת‬
‫המכתב ישיג סוד "כל יצורי עולם" אשר כללו כל מכת"ב‪ ,‬והוא‬
‫כפל רל"א שערים שב"ספר יצירה" שממנו ידענו בראשי"ת‬
‫ומרכב"ה כי רא"ש כל ברי"ה מכת"ב וגם רא"ש מכת"ב ברי"ה‬

‫מ‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫בצירוף האותיות‪ .‬והנה שם אבינו אברהם שהיה נביא מאת‬


‫הבורא יעיד לך שהוא בעל צירוף האותיות‪ .‬ואמנם סוד משפ"ט‬
‫אשר הוא הדי"ן נודע בקבלה על פה ואסור לכתבו מפורש מפני‬
‫פחד מכחישי האמת ומאמיני השקר‪ .‬שאם נפרשהו יהיה מבואר‬
‫לכל יודע ספר לקרוא הלשון הקל לבד ויש סכנת אמונה‪ .‬כי‬
‫הסכל הוא אשר לא בחן אמיתת האמונה ואין לו כלי להגיע אל‬
‫בחינתה‪ ,‬אבל כליו כולם מהפכי קערה על פיה‪ .‬ועל כן ראוי‬
‫להסתיר מהם כל דבר שהוא מעיד על בחינת אמיתות סוד‬
‫נסתר‪ ,‬ורמז לחכם די‪ .‬וכשתדע סוד מ"ן הפ"ט תכיר סוד די"ן‬
‫המשפ"ט‪ ,‬והזהר מאד מן הטעות כי יש סכנה בו‪ .‬ונראה שכבר‬
‫גיליתי לך סוד פקיד"ה וזכיר"ה ביאור גמור‪ ,‬ואף על פי שלא‬
‫זכרתי שמם‪ ,‬רק אשלים לך עניין יום הזכרון ואז אוסיף‬
‫להודיעך מה שבא הרמז מעניינם בתורה כי לא אצטרך‬
‫להודיעך מהם דרך לשון כי הוא מבואר בספרי המדקדקים רק‬
‫אומר לך מהם קצת מהעניין שנזכרו עליו לפי צורך העניין‬
‫שאנחנו בו לבד‪.‬‬

‫ועוד אומר כי אמרינו "אם כבנים אם כעבדים"‪ ,‬ואמרינו "אם‬


‫כבנים רחמינו כרחם אב על בנים אם כעבדים עינינו לך תלויות‬
‫עד שתחננו ותוציא לאור משפטנו"‪ .‬כל זה העניין מורה לנו‬
‫אמיתת מה שחשבנו בדרך זו‪ ,‬וזה כי כל העולם כולו לשם בנים‬
‫ועבדים בלא ספק‪ .‬וכבר קראנו ה' ית' בנים ועבדים במקומות‬
‫רבים באמרו "בנים אתם ליהוה אלהיכם" )דברים יא' א'(‪ .‬ובאמרו‬
‫"כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם" )ויקרא כה' נה'(‪ .‬ונאמר "בני‬
‫בכורי ישראל" )שמות ד' כב'(‪ ,‬ונאמר "ישראל עבדי" )ישעיה מא' ח'(‪.‬‬

‫מא‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫ואמנם ההבדל אשר ביניהם ביארו מלאכי באמרו "ואם אב אני‬


‫איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי" )מלאכי א' ו'(‪ .‬ותלה‬
‫הכבוד באב כעניין "כבד את אביך ואת אמך"‪ .‬ומי שאין בו‬
‫דעת אינו יכול לכבד‪ ,‬ובעל הדעת מכבד מאהבה הכוללת גם‬
‫יראה‪ .‬כי כל אוהב ירא‪ ,‬ולא כל ירא אוהב‪ .‬ותלה המורא באדון‪,‬‬
‫כי העבד ירא בעל כרחו מפני פחד עונש‪ .‬והבן הנאמן הוא בן‬
‫ועבד‪ ,‬בן אוהב מחיוב רצונו‪ ,‬ועבד מחיוב יראתו‪ ,‬והוא אוהב‬
‫מחיוב חכמתו‪ ,‬וירא מחיוב מעלת הנורא‪ .‬ואם כן אומרינו "אם‬
‫כבנים"‪ ,‬אין זה שכוונתנו להודיעו שיש אפשרות בדבר וספק‬
‫אצלנו שמא אין אנחנו בניו אבל אנחנו עבדיו‪ ,‬וכן ההפך‪ .‬אבל‬
‫כוונתנו היא שאע"פ שאנחנו בניו ועבדיו באמת‪ ,‬שלא יקטרג‬
‫המקטרג מהיותנו בנים אוהבים ומכבדים את אבינו בכל כוחנו‪,‬‬
‫ועבדים בלתי פורקים עול יראה מעל צווארינו‪ .‬כי על כן‬
‫ביקשנו רחמים ממנו ית'‪ ,‬ועינינו תלויות לו תמיד‪ .‬וזה סוד כל‬
‫התורה‪ ,‬בהיותו דן את האדם בשתי מדות כפי בריאתו בשתי‬
‫מדות גם כן‪ ,‬ועל זה נתנה תורה‪ .‬ועל פינה זו תמ ֶצא השגחה‬
‫פרטית עצומה בנו יותר מכל גוי‪ ,‬שנאמר "רק אתכם ידעתי‬
‫מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם"‬
‫)עמוס ג' ב'(‪ .‬ודע כי ידיעת הבורא אותנו היא תמידית בפועל בלי‬
‫שינוי‪ .‬ודעתנו אנחנו במה שנדעהו‪ ,‬הוא פעם בפועל ופעם בכח‪.‬‬
‫ועל כן כפי דעתנו אותו ידע גם הוא אותנו‪ ,‬וכפי השגחתנו‬
‫במצוותיו תהיה השגחתו בנו בלא ספק‪ .‬כי ההשגחה נמשכת‬
‫אחר השכל בלא שום ספק בעולם כמו שתשמע בעניינה‪ .‬והנה‬
‫תדע כי בראש השנה אנו תוקעין בשופר בשלשת מיני תקיעה‪.‬‬
‫והם תקיעה בצורה זו שהיא ארוכה כקו ישר –––– והיא‬

‫מב‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫מנקודה לנקודה‪ .‬ועוד שלשה שברים בצורה זו שהם בשלשה‬


‫קוים ארוכים בשיווי וישרים והם יותר קצרים מן התקיעה וזו‬
‫היא צורתם – – – ‪ .‬ועוד תקיעה כזו –––– והנה זאת הצורה‬
‫האחרונה היא שווה לראשונה‪ .‬ועוד הודיעך כי יש צורת תקיעה‬
‫כזאת –––– וצורת שלשה שברים כזו – – – וצורת תרועה‬
‫ﺳﺳﺳ ‪ .‬ועוד תקיעה כראשונה –––– ועוד אודיעך כי יש‬
‫צורת תקיעה כזו –––– וצורת תרועה כזאת ﺳﺳﺳ ועוד‬
‫תקיעה כמו הראשונה כזו ––––‪ .‬והנה עלה מספר כולם ו'‬
‫תקיעות וב' מיני תקיעה דבקים שווים זה קרוב לזה שנקראו ו'‬
‫שברים‪ .‬וב' מיני תקיעה דבקים יותר מכולם וממהרים התנועה‬
‫יותר מכולם ונקראו ב' תרועות‪ ,‬וסימן הכל תש"ת תשר"ת‬
‫תר"ת‪ .‬ואל תחוש מסדרם ואל תחוש גם כן ממספר רוב‬
‫התקיעות כי הם כולם נמשכות אחר כוונה אחת והיא זו‪.‬‬

‫דע כי ההמון כולם אנשים שומרי מצוה בהכרח מתוך מציאות‬


‫המין האנושי לקיים קבוציו זה‪ ,‬והמצוות אצלם בעניינים‬
‫המוסכמים‪ ,‬והלשון והמכתב האנושיים לעדים נאמנים על זה‪.‬‬
‫כי האיש הנולד בן יוונים יסכים לדבר בלשונם ולכתוב ככתבם‪,‬‬
‫והנולד בן לועזים גם כן יהיה כמותם בלשונם ובכתבם אשר‬
‫הוא מאמין אמונתם‪ ,‬וכן הנולד בין ישמעאל יקרה לו זה‬
‫בעצמו‪ ,‬עד שאם ימצא איש יהודי בין יוונים יקראוהו יווני‪ ,‬ואם‬
‫ימצא בין לועזים יקראוהו לועז‪ ,‬ואם ימצא בין ישמעאלים‬
‫יקראוהו ישמעאל‪ .‬ויהיו השמות האלה תוארי חיוב אצל‬
‫המתאר האיש היהודי ההוא ויכבד ענייני המתאר והשומע‬
‫דבריו‪ ,‬לומר עליו שם יהודי‪ .‬וזה הדרך גרם לבני אדם כולם‬

‫מג‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫להאמין שאין תחת המצוה כי אם מעשה ולא חכמה אחרת כלל‪.‬‬


‫ועל כן אמרו כי המצוות כולם גזירת מלך הם ואין בהם לא‬
‫מצוה מושכלת ולא מוטעמת‪ ,‬כי אין בם לא טעם ולא ריח‪ .‬ודע‬
‫באמת כי זה הדיבור הוא טעות גדול למי שמאמינו‪ ,‬ואם תראה‬
‫בדברי חכמינו דבר מורה על זה דע שיש לו פירוש ואינו‬
‫כפשוטו‪ .‬אבל האמת הוא זה‪ ,‬כי המצוה היא כגוף וההבנה עליה‬
‫כנפש‪ .‬וראה אתה בדעתך איזה משניהם עיקר אע"פ שצריך‬
‫שתדע שאם אין גוף אין נפש כל עוד שהמציאות קיים‪ ,‬אבל‬
‫בהיפרד הנפש באחרית הימים יודע שהנפש עיקר והגוף תפל‪.‬‬
‫וכן המצוה עיקר מציאותה בעולם הזה ועיקר שכרה בעולם‬
‫הבא‪ .‬ולכן חייב אדם לעשות המצוה שהיא מציאה ראשונה‬
‫וחייב גם כן להבין סודה מפני שהיא מציאה שניה נצחית‪ ,‬ואז‬
‫יקיים השומר מצוה עיקר התורה והמצוה ויחיה חיי עד כחיי‬
‫המ ָצוֶה את המצוָה‪ ,‬וידבק המצוּוֶה באמצעות המצוה במצוה‬
‫הנצחית וישוב גם הוא נצחי תמידי‪.‬‬

‫ועל כן אחר שביארתי לך עניין המצוה הנקראת תקיעת שופר‬


‫לפי מציאות פשט הקבלה אבאר לך סודה ונסתרה‪ .‬דע כי‬
‫תקיעות שופר בגימט' פירו"ש הש"ם המפור"ש‪ ,‬ועניינו כי‬
‫כוונת התקיעות הארוכות כולן שהן באות אחת אחת בלי כפל‪,‬‬
‫הוא מפני היות כל אדם כמו ישן מן סתרי תורה‪ ,‬ובא המעורר‬
‫בקול שופר ומכה באוזן השומע להתעורר בפעם ראשונה‪ .‬כמו‬
‫שהוא קורא לשמעון בקול אחד ארוך בהיותו ישן שלא יבהל‪,‬‬
‫ואם ישן שינה כבדה שונה וקוראהו שלש פעמים שמעון שמעון‬
‫שמעון‪ ,‬מיישב וקורא עד שקורא כמה פעמים במהירות יחד כדי‬

‫מד‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫שימהר להתעורר מפני רוב הקריאות המכריחות אותו‬


‫להתעורר‪ .‬וזה הסוד הוא שעשה הבורא ית' תחבולה עמנו עד‬
‫שנבין ידיעה גמורה מה שראוי להבינו מסוד שמו הנכבד‪,‬‬
‫באמרו יתקע"ו שסודו פור"ש וצירופו שופ"ר‪ .‬והיותו של איל‪,‬‬
‫הוא להודיע שיש לאל ידו של השומע אם ירצה לשמוע‪ ,‬וכוחו‬
‫תלוי אם יצא לפועל אם לאו כסוד תליית נקודת ה"א באויר ה'‪.‬‬
‫ואמרו תתקעו סודו הש"ם המפור"ש כלומר בעדו תתקעו‪ ,‬כמו‬
‫כן תריעו שסודו בחשבון המרובע שם המיוחד והוא חסר י'‬
‫ומעיד ואומר אנכ"י העשיר"י והוא פ"ו עשיר"י‪ ,‬והסוד שופ"ע‬
‫ביר"ח ומשם עוש"ה הפר"י‪ ,‬ונקרא שמ"ש הא"ל והוא אשר‬
‫דמ"ו מפור"ש גם ודמ"ו הנה"ו נדר"ש‪ ,‬והוא שם ד"ם שופ"ר‬
‫האי"ל‪ .‬וכבר תקעתיו באזניך כמה פעמים‪ ,‬פעם באורך פעם‬
‫בקיצור‪ ,‬פעם במהירות פעם באיחור‪ ,‬פעם בחוזקה פעם‬
‫בחולשה‪ .‬לו תשמע להבין סוד נעשה ונשמע וסוד ושמענו‬
‫ועשינו‪ ,‬כי "ארבע מדות בהולכי לבית המדרש הולך ואינו‬
‫עושה‪ ,‬שכר הליכה בידו‪ .‬עושה ואינו הולך‪ ,‬שכר מעשה בידו‪.‬‬
‫הולך ועושה‪ ,‬חסיד‪ .‬לא הולך ולא עושה‪ ,‬רשע" )אבות ה' יד'(‪ .‬וכל‬
‫זה שקול במאזניים אלהיים והאדם נפקד לרגעים על זה‪ ,‬כי‬
‫פעם גובר כוחו ופעם יחלש‪ ,‬ואם יחלש ירחו וחסר הולך וחסר‪,‬‬
‫ואם יגבר ירחו נמלא והולך ומתמלא ואורו נוסף עד שישלם‬
‫תכלית השלמות ביצירה‪" .‬עטרת תפארת לעמוסי בטן שהן‬
‫עתידין להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם" )סנהדרין מב‪ .(.‬וממנה‬
‫תבין קידוש החודש וגם חידוש הקודש והפקידה והזכירה‪.‬‬
‫ותבין אומרם ז"ל "הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח" )חולין‬
‫ס‪ .(:‬והיות זה העניין זוהר נשפע מהשם ית' על האדם באמצעות‬

‫מה‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫העליונים תדענו מאמרו "ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר‬


‫תעטרהו‪ :‬תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו"‬
‫)תהלים ח' ו'(‪ .‬שסודו כסוד "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר"‬
‫)שמות כד' י'(‪ ,‬שהוא כעניין גלות חרות כסוד חרו"ת ע"ל הלוח"ת‬
‫שהוא עלו"ל תח"ת הרו"ח‪ .‬כי כן הרוחות על הלוחות גם‬
‫הלוחות על הרוחות‪ .‬ועל זה המכתב מזה ומזה‪ ,‬כאמרו "מזה‬
‫ומזה הם כתובים" )שמות לב' טו'(‪ .‬ועל זה תבוא הפקידה והזכירה‬
‫בעניין התעוררות‪ ,‬כמו שאומר אדם לחברו פלוני‪ ,‬אתה זוכר‬
‫מתי למדנו פרק פלוני ולפני מי למדנוהו‪ ,‬אומר לו לאו‪ .‬ועוד‬
‫מעוררו ואומר לו אינך זוכר כשהיינו בספרד במקום פלוני‪,‬‬
‫אומר לו כן‪ .‬ועוד יאמר לו סימנים רבים ויעוררהו בכל סימן‬
‫וסימן אל קרבת הזכירה למה ששכח‪ .‬כמו שאמרו על עניין‬
‫מתנמנם כגון דמדכרו ליה ומדכר‪ ,‬והוא נים ולא נים תיר ולא‬
‫תיר‪ ,‬ופירוש ישן ולא ישן ער ולא ער שפירושו שוכח ולא‬
‫שוכח זוכר ולא זוכר‪ .‬וכן אמרינו לשם ית' כי אין שכחה לפני‬
‫כסא כבודך‪ ,‬והוא זוכר כל הנשכחות‪ .‬זכרינו לחיים וכן ופקדינו‬
‫בפקודת ישועה ורחמים‪ .‬וכן זכור רחמיך וכן נזכר ונכתב וכן‬
‫השאר כולם‪ .‬והכוונה האמיתית בכל אלה העניינים הנזכרים‬
‫ובכל מה שדומה להם היא כוונה אחת לבד‪ ,‬והיא לזכור את‬
‫נשכח ולשכח את הנזכר‪ .‬ועם זה "תמחה את זכר עמלק‬
‫מתחת השמים לא תשכח" )דברים כה' יט'(‪ .‬לשכוח זכרו אבל זכור‬
‫תזכור מה שראוי לזכור‪ .‬והוא "זה שמי לעלם וזה זכרי לדר‬
‫דר" )שמות ג' טז'(‪ .‬כי "מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר" )שמות יז'‬
‫טז'(‪.‬‬

‫מו‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫ודע כי פקד יי' עמו לטובה ואת עמלק לרעה‪ .‬שנאמר "פקדתי‬
‫את אשר עשה עמלק לישראל" )שמואל א' טו' ב'(‪ .‬והנה יהושע‬
‫נצטוה לאמר "כתב זאת זכרון בספר" שאמר למשה "ושים‬
‫באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק" )שמות יז' יד'(‪.‬‬
‫והסוד "מי אשר חטא לי אמחנו מספרי" )שמות לב' לג'(‪ ,‬משמי‬
‫החקוק על לבו‪ .‬כאמרו "ומחה יהוה את שמו" )דברים כט' יט'(‪.‬‬
‫ועל כן אמרינו חתמינו בספר החיים ביום הכיפורים בשעת‬
‫נעילה טרם נעילת שערי תשובה שהם נעילת י' שערים נגד י'‬
‫ספירות וכנגד י' אצבעות ה' מזה וה' מזה‪ .‬וראש השנה בגורל‬
‫ויום הכיפורים בגורל‪ ,‬אלא שזה ימיני וזה שמאלי‪ ,‬זה מימין‬
‫לזכות וזה משמאל לחובה‪ .‬ועל כן התקיעות י' ולהשלים סוד‬
‫השם עלו ל' ג' יודי"ן יי"י שבשלושה העולמות‪ .‬תמצא זה‬
‫השלוש וקדושה משולשת לעדות ברורה‪ .‬והכוונה הכוללת היא‬
‫ידיעת השם ית' שהוא הכל‪.‬‬

‫סוד ה' התחל"ה וסב"ה‬


‫מפרק ה' וי"ג וי"ו וי"ז וכ"ז ומ"ב וס"ח וס"ט וע"א‬
‫בחלק הראשון‪ .‬ומפרק ד' וי' וי"ב וכ' וכ"א וכ"ו ול'‬
‫נודע‬
‫בחלק השני‪ .‬ומן ההקדמות ומעניין טעמי המצוות בנתינת‬
‫סבותיהן בחלק השלישי‪.‬‬

‫עניין התחלה וסבה‬

‫מז‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫ז"ל האריך בעניין זה וביארו כל כך מפורש עד שאין‬


‫לי צרך לדבר בו אחר רוב הערותיו‪ ,‬שלא יהיו דבריי‬
‫הרב‬
‫כפל דבריו‪ .‬אבל מפני שלא יהיה זה הסוד ריק מדבריי גם כן‬
‫אומר בו מעט ממה שתשמע מאשר ידעתי שיועיל לשכלך אם‬
‫תרצה לקבל האמת‪ ,‬ואם לא יועיל לפי דעתך בשום פנים ידעתי‬
‫שיועיל לאחר לפי דעתי‪ ,‬ואדע ההבדל שבינך לבינו‪ ,‬כי הוא‬
‫משכיל באמת כאשר הוא‪ .‬ואתה אב השכל רב הליחה חזק‬
‫בתגבורת רתיחת הדם המוטבע בך וגיבור בתאוות הדימיונות‬
‫וחלוש בתשוקות העיוניות והמקובלות האלהיות‪ ,‬ובהן יבחן‬
‫שכלך לעצמך‪ ,‬החזק הוא הרפה‪ ,‬המעט הוא אם רב‪ .‬וכל אלה‬
‫המניעות הנזכרות הם סבות והתחלות ראשונות מפני מציאות‬
‫הרכבת המזג הרע בלי שיווי למנוע כל הכח המקבל מקבלתו‪,‬‬
‫אשר הוא במציאותו סבה ראשונה והתחלה להשכיל ההיולאני‬
‫החומרי האנושי הנמצא בנו בכח ופעמים בפועל‪ .‬וכל מעשה יש‬
‫ארבע התחלות למציאותו ולהיותו‪ .‬וההעדר שיקרא התחלה‬
‫אינה עצמית כי אם במקרה‪ ,‬כי אין ההתחלות העצמיות‬
‫האמיתיות כי אם שש‪ ,‬והן שש מדרגות נבדלות בעצם‬
‫ובמציאות מעלה‪ .‬ואלו הן‪ ,‬המדרגה הראשונה והיא העליונה‬
‫שבכל המציאות היא מדרגת השם ית'‪ ,‬והשנית מדרגת‬
‫השכלים‪ ,‬והשלישית השכל הפועל‪ ,‬והרביעית הנפש‪,‬‬
‫והחמישית הצורה‪ ,‬והששית החומר‪ .‬ואין דבר עצמיי במציאות‬
‫כי אם אלו‪ .‬ואם תמצא דבר במציאות בקש וחקור סבותיו‬
‫והתחלותיו הקרובות והרחוקות‪ ,‬ואז תדע להבדיל בין הנמצאות‬
‫הבדל עצמיי ותכיר מעלת העצם על המקרה‪ .‬ואם יהיה הדבר‬
‫מאחד מן העניינים הששה הנזכרים תדע שהוא עצמיי‪ ,‬ואם לאו‬

‫מח‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫תדע שהוא מקריי‪ .‬והעצמיי נחלק לששה חלקים ואלה הם‪ ,‬עצם‬
‫נמצא בפועל תמיד נצחי אינו נופל תחת הזמן ואינו במקום‬
‫ואינו כח בגוף ואינו מקבל חלוקה ולא יושכל בו מניין נספר‬
‫אבל יאמר בו עילה וסבה או התחלה או ראשית‪ .‬ואם הוא ממי‬
‫שיש למציאותו סבה יאמר בו עלול או שפע או שכל נפרד או‬
‫מלאך‪ ,‬אבל אינו מתנועע‪.‬‬

‫וכאשר היו אלו העניינים התחלת המציאות התחייב כל מה‬


‫שבמציאות להיות מתדמה להם‪ .‬והנה שם גוף המורכב מחומר‬
‫וצורה ראוי שימשך אחר החומר והצורה‪ .‬ומפני שאם היה כזה‬
‫לא היה נפרד מהיסודות שהם מורכבים מחומר וצורה‪ .‬נוסף‬
‫עליו כח אחר והוא מציאות העירוב והחיבור הנמצא בכל גוף‬
‫וגוף‪ ,‬אשר הוא חלק מהיסודות הארבע‪ ,‬ושב בחיבור ההוא גוף‬
‫מורכב מהרכבה שנית‪ .‬ואם כן בסבת מציאותו מורכב עוד הוא‬
‫בכח הנוסף עליו והוא המחברו והוא בו‪ .‬ועל כן נקרא הכח‬
‫ההוא חבור וסודו בגימטריא גבור"ה והוא ארי"ה ונסתרו רי"ו‪,‬‬
‫שהוא זו"ג קדמו"ן הוא עצם בחו"ר מצוי סובב ברו"ח‪ ,‬ונקרא‬
‫סבו"ב מציא"ה‪ .‬והוא נמצא בפועל‪ ,‬ואם הוא נמצא בכח תלוי‬
‫בכ"ח הממצי"א לפעול‪ .‬ועל כן יקרא כל מי שיש בידו יכולת‬
‫על זאת הפעולה פוע"ל בכ"ח‪ ,‬מפני היות פעל"ו בכח‪ .‬ותדע‬
‫שהוא מודיע לנו זה החיבור הראשון המופלא מתוך ש"ם‬
‫המפור"ש המעיד על זה ואומר כ"ו פעמים הפעולה בידו‪,‬‬
‫שהורו עליה ע"ב שמות שאותיותיהם רי"ו‪ .‬והיודע סודם יוצא‬
‫מהם מהכח אל הפועל‪ ,‬וישיג ההשגה הראויה להשיגה בכח‬
‫ותמצא בו בפועל‪.‬‬

‫מט‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫ומפני שלא חייבה החכמה להיות זה הכח הנקרא חיבור‪ ,‬חוזר‬


‫בניצוצי מציאותו להשיגו ממציאות הצורה עד החכמה‬
‫הקדמונה‪ ,‬לזכך ההרכבות במזגים יותר זכים מאד מהראשונים‪,‬‬
‫אבל עם שיתוף החיבור‪ .‬והוא הכח אשר הוא סבת הצמח ונקרא‬
‫צמח וסודו חל"ק נפ"ח‪ ,‬וזה חייב היותו מתגדל‪ .‬וחברו אליו‬
‫כוחות רבים אבל הוא סבת כולם‪ ,‬ושניהם חיבור צמח רוח‬
‫בצמח‪ .‬ועוד לא נשלם תכלית הכוונה בהם והוכן כח שלישי‬
‫להתחבר אל דיבוק נמזג יותר זך ונוסף על הצמח ונהיה כח‬
‫בגוף מחובר צומח וחי‪ ,‬ונולדו ממנו אחרים בהכרח המזג והכח‬
‫ההוא הנוסף‪ ,‬ונבראו עמו כל בעלי חיים‪ .‬ועדיין לא הוכנו‬
‫כוונות חוזרות להשיג ממציאם‪ ,‬ואם כן לא נשלמה הכוונה‪ .‬ועל‬
‫כן נבחר אחד מכל בעלי חיים ושב מין נפרד מהם במזג הזך‬
‫הנקי‪ ,‬וחובר אליו הכח המדבר ונקרא רוח או נפש או נשמה‬
‫וכיוצא בהם‪ .‬והאמת שאנחנו קוראים אלה הארבעה כוחות‬
‫שמהם כל ההויה‪ ,‬חיבור צמח חיות דיבור‪ .‬ובאדם נמצאו יחד‬
‫ארבעתם‪ ,‬והם כל ארבעה כוחות נפרדים במציאותם‪ .‬ודע שכל‬
‫חלק שחובר מהם ישוב אליהם בהכרח טבעם‪ ,‬שלכך נמצאו‬
‫להיותם חוזרים חלילה כגלגל‪ ,‬מהם בזמן רב‪ ,‬ומהם בזמן מועט‪,‬‬
‫ר"ל ארוך או קצר‪.‬‬

‫וכל זה כבר גילה הרב ז"ל ב"מדע" וב"מורה"‪ ,‬והורה שאלה‬


‫ארבעה כוחות באים מן הגלגל אשר הוא התחלה וסבה לכל‬
‫חיבור ולכל תנועה ולכל מזג‪ .‬אבל נשאר לומר לך אם כן מהו‬
‫הדבר הנשאר מן האדם אחר המות‪ .‬ונודיעך שאין דבר מכל‬
‫אלה העצמים הנזכרים‪ ,‬כל שכן שאינו מקרה‪ .‬כי המקרה הוא‬

‫נ‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫דבר שאין לו קיום בלתי גוף‪ .‬ולא יסופק לשום אדם זה העניין‬
‫לחשוב שהגוף הוא נשאר‪ ,‬כי כל אדם מרגיש הפסדו בקלות‪.‬‬
‫ואם כן הדבר הנשאר ממנו אחר הפרד כל הכוחות והגופים הוא‬
‫דבר אחר אינו אחד מאלו כולם‪ .‬ואחר שמצאנו שיש בנו דבר‬
‫נוסף זולת אלו והוא השכל הנמצא בנו בפועל‪ ,‬כי אין הוא דבר‬
‫בנו‪ ,‬אבל היותו בכח‪ ,‬ואם הוא דבר‪ ,‬אינו בנו‪ .‬ידענו מזה כי‬
‫הוא הנשאר‪ ,‬אם יש לו סבה מקיימתו ואם לאו איך יתקיים‪ ,‬כי‬
‫כל מתקיים יש לו מקיים‪ .‬חוץ מן הסבה הראשונה שאין לה‬
‫מקיים זולת עצמה‪ ,‬ואין לה סבה חוצה לה כמו שהתבאר‬
‫במופתים רבים‪ .‬והשכל הפועל בנו הוא המקיים השכל הנמצא‬
‫לנו בפועל‪ ,‬כי הוא שפעו והוא פועלו‪ .‬ואם כן הוא עצמו הוא‬
‫לנו סבה והתחלה ראשונה‪ ,‬והוא לנו צורה לקיים מציאותנו‬
‫הנצחי‪ ,‬והוא תכלית היותנו‪ ,‬מכוון בפועלו להשאיר עצמותינו‬
‫וצלמינו ודמותנו‪ ,‬הישארות תמידית בתמידות עצמה‪ ,‬והוא‬
‫לבדו אשר הוא שכלינו אמצעי בינינו ובין השם ית'‪.‬‬

‫ומעתה נשאר לבאר אי זה הדרך נלך בה עד שנשיגהו ויהיה לנו‬


‫מאתו שכל בפועל‪ .‬כי הוא לבדו הקניין אשר אין לו הפסד‬
‫לעולם‪ ,‬אבל שאר הקניינים אשר נשתדל להשאירם לא יישארו‬
‫לנו בשום פנים לא הם ולא דבר ממינם‪ .‬וזה אודיעך סוד בניינו‬
‫וקניינו בסוף זה הפירוש בסוד עבודת השם מאהבה בע"ה‪.‬‬
‫ואחר כן נשאר הרשות בידך אם תרצה להשתדל להרוויח מה‬
‫שהוא אפשר לך להרוויחו בכח קרוב‪ ,‬או להשתדל להרוויח מה‬
‫שהרווחו נמנע ובחרת בחיים‪.‬‬

‫נא‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫מלא"ך ושכ"ל‬ ‫סוד ו'‬


‫מפרק ב' וכ"ו ול"ח ול"ט ומ"ב ומ"ח וס"ג וס"ו‬
‫בחלק הראשון‪ .‬ומפרק ו' וז' וי' ומעניין הנבואה‬
‫נודע‬
‫בחלק השני‪ .‬ומעניין איוב ומפרק מ"ה בכלל העשירי בחלק‬
‫השלישי‪.‬‬

‫עניין מלאך ושכל‬


‫תמצאני סומך לפעמים בעניין מן העניינים על מה‬
‫שכבר קדם מדבריי או על מה שעתיד לבוא לפנים‬
‫אם‬
‫בביאור או על מה שנכתב ב"מורה"‪ ,‬אין ראוי שתאשימני על‬
‫זה‪ .‬כי אין כוונתי לכפול הדברים בו ולא להעתיק בו ספר‬
‫ה"מורה"‪ ,‬אבל כוונתי להודיעך בו מה שראוי לכל שלם לדעתו‬
‫מן העניינים הקרובים אל התכלית המביאים אליה בקלות‪ ,‬אם‬
‫אוכל על זה‪ .‬כי בראותי שהיה לי שכל בכח ורדף שכלי לצאת‬
‫מן הכח אל הפועל בעניין מן העניינים‪ ,‬ומה שבקשתי מאמיתת‬
‫החכמה מצאתי ממנה מעט כפי יכולתי אחר יגיעה רבה מאד‪.‬‬
‫ושמחתי גם אני בזה שמחה גדולה מכלל השמחה אשר שמחו‬
‫מלמדיי בהשכילם ולמדם אותי‪ ,‬בקשתי גם אני עוד להוציא מה‬
‫שבכח זולתי לפועל‪ ,‬עד שישלמו אחריה בדבריי ובספריי כפי‬
‫מה שחשבתי אני להיותי שלם‪ ,‬עד שיהיה נכלל כל מי שיראה‬
‫פירושי‪ ,‬עמי בשמחתי אשר שמחתי ויכיר וישתדל להוציא‬

‫נב‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫לפועל מה שאתו בכח‪ .‬ולפי זה אצטרך להודיעך שהדבר‬


‫המוציא שכלינו מכח לפועל הוא שכל נפרד מכל חומר ויקרא‬
‫בלשוננו בשמות רבים‪ .‬והוא שרו של עולם והוא מטטרו"ן ש"ר‬
‫הפני"ם הנקרא ש"ר צבאו"ת בתנוע"ת הגלג"ל‪ ,‬ושמו שד"י‬
‫כשם רבו וכינוייו מטטרו"ן ומספרו מלא"ך היר"ח ולא מד"ע‬
‫קדמו"ן‪ ,‬אבל מעיד על עצמו ואומר אנ"י נבר"א והוא חכ"ם‬
‫מדב"ר‪ ,‬הוא הרו"ח הכלל"י‪ .‬וקראוהו חכמי המחקר שכ"ל‬
‫הפוע"ל והוא רוא"ה ואינ"ו נרא"ה‪ .‬ועוד קראוהו אישים‪ ,‬ורוח‬
‫הקודש‪ ,‬ושכינה‪ ,‬ורוח הנאמן‪ ,‬ומלכות שמים‪ ,‬וכאלה והדומים‬
‫להם קראוהו בשמות רבים‪ .‬אלא שכוונת כל קורא שמו היא‬
‫כוונה אחת שווה שאין חולק עליה‪ .‬ואם כן יקרא השכל‬
‫בלשוננו מלאך או כרוב‪ ,‬גם במקומות יקרא אלהי"ם כמו‬
‫שאמרנו בעניין היות שמו כשם רבו‪ .‬והנה שקראוהו חז"ל חנוך‬
‫ואמרו חנוך זה מטטרו"ן‪ .‬ואמר הרב ר' אליעזר מוורמישא ז"ל‬
‫כי שבעים שמות יש לו כאשר העירונו רז"ל על זה בפרקי דר'‬
‫אליעזר ובזולתם בחבורי ר' עקיבה ור' ישמעאל ע"ה‪ ,‬הם כולם‬
‫נודעים לפי צירופם ולפי גימטריאות שלהם‪ .‬והתחיל לפרש‬
‫מהם השם הראשון כולו‪ ,‬וכדי לעורר שכלך אליו אכתוב ממנו‬
‫קצת דברים מדברים מעוררים שכל האדם אל הקבלה הנבואית‬
‫ואודיעך מה שאמר הוא תחילה עליו‪.‬‬

‫דע כי שם הראשון של מטטרו"ן משבעים שמותיו הוא יהוא"ל‪,‬‬


‫וסודו ב"ן ועיקרו אנ"א והוא אליה"ו‪ ,‬וגם הוא שם המיוחד יו"ד‬
‫יו"ד ו"ו והוא כפל שם‪ .‬והנה הו"א גוא"ל כי הוא בכ"ל לב"ך‪,‬‬
‫והוא מנהיג את העולם‪ ,‬כל"ב המנהיג את הגוף כולו‪ ,‬וסודו‬

‫נג‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫בי"ם‪ .‬ועליו נאמר "סוס ורכבו רמה בי"ם" והוא פועל‬


‫באדמ"ה והוא מחב"ב כל איש אלהי‪ ,‬אלה דברי החסיד ז"ל‪.‬‬
‫ועוד לקח דרך אחרת והוסיף על זה דברים רבים אשר לא‬
‫זכרתים לך‪ .‬וגם אמר "נכח"ו תחנו על הים" )שמות יד' ב'( זה‬
‫מטטרון שמו חנו"ך‪ .‬ואלה הדברים כולם והדומים להם מדברי‬
‫חכמי הקבלה יש להם סודות נפלאות אין ראוי לכתבם‬
‫מבוארים מפני שהם עמוקים יותר מדי ואין דרך לאדם להשיגם‬
‫אפילו אחר הכתבם כי אם על פי הקבלה‪ .‬והנה נודע כי הכתוב‬
‫אומר "הנה אנכי שלח מלאך לפניך" )שמות כג כ'(‪ .‬ונאמר בו‬
‫"אל תמר בו" )שם(‪ .‬וגם ביארוהו רבותינו ז"ל חכמי לב אל‬
‫תמירני בו‪ ,‬וקבלו בסודו אל תמירו בו אבל תאמין רבו‪ ,‬ואמנם‬
‫בראתיו למין כי יאמתני רב לו‪ .‬ועל זה כולו נאמר כ"י ל"א‬
‫יש"א לפשעכ"ם )שם( כלומר אינו נושא פשע‪ ,‬כ"י מלא"ך‬
‫שפ"ע לאי"ש כ"י שפ"ע מלא"ך לאי"ש‪ ,‬ועל כן לא יתן דרך‬
‫לישא פשע‪ .‬ועוד "כי שמי בקרבו" )שם( וסודו במספרו כי שמו‬
‫מטטרו"ן כלומר מנטטור ופירושו שליח‪ ,‬וחזקת שליח עושה‬
‫שליחותו ושלוחו של אדם כמותו‪ ,‬ואעפ"כ אפילו פרונקא )רש"י‬
‫פרונקא‪-‬שליח בבא מציעא פג‪ (:‬לא קבילנא יתיה עלנא אפילו לאות‪ ,‬והוא‬
‫גם כן שליח לדבר פחות‪ .‬ונאמר לשם "אם אין פניך הלכים‬
‫אל תעלנו מזה" )שמות לג' טו'(‪ .‬והפחד משום מאמר "רגע אחד‬
‫אעלה בקרבך" )שם ד'(‪ .‬והסוד כולו הוא בעבור שיתוף הידוע‬
‫שגם הוא מלאך באמת ושמו גם כן ד"ם ר"ע ושלטניה עם דר‬
‫ודר‪ .‬ואמנם הסיבה הראשונה לכל אשר אין סיבה למציאותו לא‬
‫יאמר עליו ית' שום שם כי אם שכל אמיתי לבד‪ .‬כי אחר‬
‫שנאמר שכל‪ ,‬על שכל האדם וימצא בכח אין לנו לתארו כיחס‬

‫נד‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫שווה בשום פנים אלא בשיתוף השם‪ .‬כי השכל יקרא מלאך ועל‬
‫כן יפול על השם ית' שם מלאך‪ .‬ואמנם צריך שתדע באמת כי‬
‫כל שכל מלאך ולא כל מלאך שכל‪ ,‬ואין למי שאין למציאותו‬
‫סבה‪ ,‬שיתוף עם זה כלל‪ .‬ועל כן אנחנו לא נוכל לעמוד על שם‬
‫קיים כי אם להאמין שהוא מחוייב המציאות‪ ,‬ונייחסהו‬
‫בשיתופים או בהשאלות או במשלים כמו שנבאר בשמות‪ .‬אבל‬
‫מה שאתה צריך לדעתו כי השכל נקרא כך‪ ,‬מפני שאין לנו שם‬
‫יותר מעולה בכל השמות המיוחסים למלאכים משם שכל נבדל‬
‫מכל חומר‪ .‬וערבות הוא באמת מלאך פועל תמיד ומשפיע‬
‫כוחות וטובות עלינו‪ ,‬ר"ל לכל זה העולם השפל בכלל ובפרט‬
‫והבן זה‪.‬‬

‫והבן מאמר הרב ז"ל שהוא התחלה לכל‪ ,‬ואמר בפרק ל' בחלק‬
‫שני כי סוד בראשית הוא כאילו אמר בהתחלה‪ ,‬ואמר גם כן‬
‫בחלק הראשון בפרק פ"ט‪ ,‬והשתכל בו איך ביאר יחסו ית'‬
‫לגלגל ושהוא כלי לו אשר בו ינהיג המציאות‪ .‬ואמר עוד שם‪,‬‬
‫השם יתעלה שמהו התחלה להם ונטעם בו ר"ל בערבו"ת‪ .‬ואמר‬
‫בפרק ס"ג בחלק הראשון על‪" ,‬כי שמי בקרבו" פירוש‬
‫מעולה‪ ,‬והוא שאמר "כי שמי בקרבו" עניינו דברי בקרבו‪,‬‬
‫העניין שהוא כלי לרצוני וחפצי‪ .‬ואמר‪ ,‬והנה אבאר הדברים‬
‫בשיתוף מלאך ואדם במקומות ההם אשר העירותיך עליהם‬
‫בראש זה הסוד ומשם תבינהו‪ .‬ואמר עוד בחלק הראשון בפרק‬
‫י"ו‪ ,‬מה שתראה בו בסוד הצו"ר שהוא ההתחלה ומשם תשיגהו‪.‬‬
‫וכבר גיליתי לך דברים רבים בסוד התחל"ה וסב"ה ומשם תבין‬

‫נה‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫זה העניין גם כן‪ ,‬כי אלו הסודות יעידו קצתם על קצתם והבן‬
‫דרכם‪.‬‬
‫פני"ם ואחו"ר‬ ‫סוד ז'‬
‫מפרק ל"ו וכ"א ול"ז ונ"ג בחלק ראשון‪ .‬ומפרק כ'‬
‫וכ"א בחלק השני‪ .‬ומפרקי המרכבה הראשונים‬ ‫נודע‬
‫בחלק השלישי‪.‬‬

‫עניין פנים ואחור‬


‫הפנים הוא הדבר שיש לו שני פנים עכ"פ‪ ,‬נגלה‬
‫ונסתר‪ .‬הנגלה הוא גלגל איזה מהם שתרצה‪ ,‬והנסתר‬
‫שר‬
‫מניע הגלגל גם כן בלא ספק‪ ,‬והשר הוא הדבר אשר לו‬
‫שולטנות ושררה וממשלה על המניע ועל גלגלו‪ .‬ועל כן יהיה‬
‫הדבר ההוא המשתרר והשולט‪ ,‬שכל נפרד ממציא הדברים‬
‫ומנהיגם‪ ,‬ויהיה לפי מה שגלה הרב ממלת פנים בהיותה מורה‬
‫על מציאות פירוש שר הפנים‪ ,‬שר המציאות‪ .‬וגם לפי דברינו‬
‫כמו כן עניינו שהוא שרו של עולם‪ ,‬והנה שר"ו ש"ל עול"ם‪,‬‬
‫והש"ם המפור"ש שווים במספרם‪ .‬ואין ספק אצלנו כי אחת‬
‫מדרכי העניינים הנקרא פני"ם ואחו"ר שסודם רו"ח אופני"ם‪,‬‬
‫כמו שכתוב "כי רוח החיה באופנים" )יחזקאל א' כ'(‪ ,‬הוא גלגל‬
‫התורה ר"ל גלגול עשרים ושתים אותיות ומשקלם ותמורתם‬
‫וצירופם ברל"א שערים ראשונים משתים שתים אותיות‪ ,‬כמו‬

‫נו‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫שכתוב ב"ספר יצירה"‪ ,‬מאתים ושלשים ואחד שערים קבועים‬


‫בגלגל מתוך עשרים ושתים אותיות יסוד‪ ,‬שהם יסוד לכל נברא‬
‫מן שמים וארץ‪ .‬ועל כן אמר שם‪ ,‬חזר הגלגל פנים ואחור אין‬
‫בטובה למעלה מעונג ואין ברעה למטה מנגע‪ .‬הנה כלל לך בזה‬
‫מציאות מעלה ומטה ופנים ואחור שמהם טובה ועונג רעה ונגע‪,‬‬
‫ואיזה מהם שתבחר בגלגלך גלגל האותיות תקח‪ ,‬כי שתי‬
‫הרשויות הם בידך‪" .‬החיים והמות נתתי לפניך" "ובחרת‬
‫בחיים" )דברים ל' יח'(‪ .‬וכן הוא סוד הלוחות‪" .‬כתבים משני‬
‫עבריהם מזה ומזה הם כתובים" )שמות לב' טו'(‪ ,‬כלומר פנים‬
‫ואחור הם כתובים‪ .‬ומה שיעיד לך על זה אמרם ז"ל‪" ,‬מ"ם‬
‫וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים" )שבת קד‪ .(.‬מפני שהיו בלוחות‬
‫תר"כ אותיות ואין בהם סמ"ך כי אם בדיבור השני והם שנים‬
‫"פסל" "חסד"‪ ,‬ואין מ"ם בם כי אם בד' הדברים הראשונים‬
‫והם "אנכי" ו"לא יהיה לך" ו"לא תשא" ו"זכור"‪ ,‬והם‬
‫שתי מצוות עשה ושתי מצוות לא תעשה‪ .‬ואמנם ארבעתם הם‬
‫דברים שבין אדם למקום על כן קדמו במתן תורה בלוחות‬
‫במציאות ובמעלה‪ ,‬אבל ו' הדברים הנשארים אין בם מ"ם ולא‬
‫סמ"ך והם דברים שבין אדם לחבירו‪ .‬על כן נקרא שם היו"ד‬
‫יו"ד כלומר עשרת הדברים אשר אותיותיהם תר"כ‪ ,‬והם‬
‫בגימטריא כת"ר תור"ה שסודם עשרי"ם ושש"ה‪.‬‬

‫והנה נחלקו לד' וו' חלקים מצד אחד‪ ,‬ולה' וה' חלקים מצד אחד‪.‬‬
‫שבה' מהם נאמר "יהוה אלהיך"‪ ,‬ובה' מהם אין שום שם‪.‬‬
‫ועוד בא' מהם סמ"ך‪ ,‬ובט' מהם אין שם סמ"ך‪ .‬ואין בכולם ט'‬
‫כלל‪ ,‬ויש בשניות )בספר דברים( שני טיתי"ן‪ .‬והסוד כי הט' כמו‬

‫נז‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫מקרה לראשון כי הוא נושא את כולם ובעבורו היו כולם‪ .‬ובב'‬


‫מהם והם לבדם אשר מפי הגבורה שמענום‪ ,‬יש בם "אנכי‬
‫יהוה אלהיך"‪ ,‬ובח' מהם אין בם "אנכי"‪ .‬ובז' מהם הודאה‬
‫לזולת השם ית'‪ ,‬ובג' מהם הודאה לשם ית' לבד והם הג'‬
‫הראשונים‪ .‬ואלה החלקים אשר נחלקו עליהם עשרת הדברים‬
‫הם כולם סתרי תורה‪ .‬אבל אנחנו כוונתנו בזה הסוד להודיע‬
‫מהות פני"ם ואחו"ר‪ ,‬ועל כן נצטרך לגלות בו מה שקבלנוהו‪.‬‬
‫ואע"פ שמה שנאמר בו הוא עניין גדול ומופלג וסתר מופלא‬
‫מסתרי תורה והוא זה‪ .‬ושים לבך מאד להבינו ולא תטה ממנו‬
‫ימין ושמאל‪ ,‬ותכיר סוד פנים ואחור‪" .‬והיית רק למעלה ולא‬
‫תהיה למטה" )דברים כח' יג'( "ונתנך יהוה לראש ולא לזנב" )שם(‪.‬‬

‫)שמות לג'‬ ‫הנה הכתוב אומר "וראית את אחורי ופני לא יראו"‬


‫כג'(‪ .‬ותרגום אונקלוס כבר ידעתו כאשר העירך הרב עליו‪,‬‬
‫שאמר "ית דבתראי ודקדמי"‪ ,‬ופירש הרב בו הדעות הנפרדות‬
‫בפרק ל"ו מן החלק הראשון ואמר וייחסם לשם שהם לפניו‬
‫כלומר לחוזק ההשגחה בהם כמאמר אפלטון שהשם יעיין‬
‫בעולם השכלים‪ ,‬והם הפנים לפי דעת הרב‪ .‬וקרא עצם החומר‬
‫והצורה מה שאחריו לרחקם ממציאותו ית'‪ ,‬ואין ספק שעליהם‬
‫נאמר בתלמוד "הראהו קש"ר ש"ל תפלי"ן" )ברכות ז‪ (.‬שהוא‬
‫אצלנו אחור והמרכבה אצלנו פנים‪ .‬וגימט' קש"ר ש"ל נבואו"ת‬
‫בלב"ב הנבוא"ה‪ ,‬ועוד קש"ר של צבאו"ת הגלג"ל‪ .‬ואותם הם‬
‫אשר נצטווינו להניחם כמאמר "צא מאצטגנינות שלך" )שבת קנו‪(.‬‬
‫שנאמר לאברהם אבינו ע"ה‪ .‬וכמאמר התורה "ופן תשא עיניך‬
‫השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל‬

‫נח‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫צבא השמים ונדחת והשתחוית להם" )דברים ד' יט'(‪ .‬ועל זה תדע‬
‫כי אומרו "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"‪ ,‬בהוציאו‬
‫בלשון יחיד לא יהיה‪ ,‬ואחר כן זכרו בלשון רבים הוא באמת‬
‫על מציאות החומר והצורה הנקראים אחוריים שהוא אחד‬
‫במציאות ושנים בגדר‪ .‬על כן רמז אחרים שסודו אחוריים‬
‫כלומר שהם אצל אחוריים לא יהיה לך לאלהים נוסף על פני‬
‫כלומר על מציאותי‪ .‬וכן אונקלוס החכם המקובל השלם ע"ה‬
‫תירגמו "בר מיני"‪ ,‬ועניינו חוץ ממני‪ ,‬כלומר שהגלגל והשם‬
‫אינם דבר אחד‪ .‬אבל השם ית' נבדל מן הגלגל והגלגל מקבל‬
‫ממנו מציאות והשפעה והנהגה והשגחה וקיום ועמידה ושמירה‬
‫נצחית בפועל‪ ,‬והוא חוץ ממנו בהכרח כלומר נבדל ממנו‪ .‬כי לא‬
‫יאמר חוץ אלא בהרחבת המאמר כמו שהובא על זה המופת‬
‫השכלי בחלק השני בפרק א' בחלוקה הכרחית‪.‬‬

‫ואם כן הנה יתגלה סוד כוונתנו הנמשך עם השכל האנושי‬


‫שהוא אמת‪ .‬ויהיו לנו בזה שני עדים כשרים‪ ,‬שכל אלהי נבדל‪,‬‬
‫ושכל חמרי נשפע‪ ,‬ואם הם אחד‪ ,‬הוא שקבלנו בצירוף לא יהיה‬
‫לך אלהים אחרים על פני‪ ,‬לא יהיה לך אלהים נפעלי"ם‬
‫אחר"י‪ ,‬זה לשון רבים‪ ,‬ואם הוא לשון יחיד אלהי"ם נפע"ל‬
‫אח"ר מ"י כלומר שאיננו קדמון כמוני אבל הוא מחודש ממני‪.‬‬
‫זה כולו צירוף מורה על אמיתת מה שהשיגוהו הפילוסופים‬
‫האלוהיים אחר יגיעה רבה‪ .‬ואמנם גימט' אחרי"ם ע"ל פנ"י‪,‬‬
‫צבאו"ת‪ ,‬כאשר רמזתי ושמו כשם רבו אבל אל תמירהו בו‪.‬‬
‫וסוד הפסוק )לא יהיה לך אלהים אחרים על פני( בגימט' באר"ץ ובשמימ"ה‬
‫כלומר לא תאמין אלהות גופני כלל מכל מה שבשמים ומכל מה‬

‫נט‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫שבארץ‪ .‬ופשט הכתובים בעצמם כולם מורים על זאת האמונה‬


‫האמיתית שאין ראוי להאמין דבר שהוא גוף או כח בגוף‪ ,‬אבל‬
‫שכל נבדל לבד‪ .‬ומזה כולו תבין כי מי שנמשך אחר דבר גופני‬
‫לבד כלל‪ ,‬כבר השליכו ה' אחריו ושב להיות כמעט בלתי‬
‫מושגח מאתו‪ .‬אבל מי שנמשך אחר דבר שכלי ומבקש לחזק‬
‫מיתרי החכמה בו הוא לבדו לפני השם ית' ושב להיותו מושכל‬
‫ממנו לא מושלך אבל מושגח‪ ,‬ולא מושכח ואפילו עת מן העתים‬
‫כי אלהים בקרבו לעזרו תמיד‪ ,‬ולא יגע בו רע כל עיקר כי הוא‬
‫עם ה' תמיד והשם ית' עמו לעולם‪.‬‬

‫חי"י הנפ"ש‬ ‫סוד ח'‬


‫נודע פרק מ' ומ"א ונ"ב וס"ו בחלק ראשון‪ .‬ומפרק ד' וה' וו'‬
‫וי"ב בחלק השני ומעניין איוב בחלק השלישי‪.‬‬

‫עניין חיי הנפש‬

‫במה שאמר הרב בפרק ס"ט בחלק הראשון‬


‫בעניין השארות הנפש אחר המות‪ .‬שאמר‬ ‫השתכל‬
‫שם‪ ,‬והדבר הנשאר אחר המות הוא הדבר המגיע בפועל‪ .‬ועוד‬
‫אמר אמנם הנבדלות הם דבר אחד לבד‪ .‬ושם אמר לפני זה על‬
‫גנזי חיים‪ ,‬כי כל חיים נמצאים בחי‪ ,‬אמנם הם מן החיים ההם‪.‬‬

‫ס‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫ועוד אמר בחלק השלישי הפרק נ"א קרוב לסופו‪ ,‬כי כל אשר‬
‫יחלשו כוחות הגוף ותכבה אש התאוה יחזק השכל וירבה אורו‬
‫ותזך השגתו וישמח במה שהשיג עד שכשיבוא האיש השלם‬
‫בימים ויקרב למות תוסיף ההשגה ההיא תוספת עצומה ותרבה‬
‫השמחה בהשגה ההיא והחשק למושג עד שתיפרד הנפש מן‬
‫הגוף אז בעת ההנאה ההיא‪ .‬ואמר עוד שם אחר זה‪ ,‬וזה המין מן‬
‫המיתה אשר הוא נמלט מן המות על דרך האמת וכו'‪ .‬ואמר‬
‫בחלק הראשון בפרק מ' כי הדבר הנשאר מן האדם אחר המות‬
‫יקרא נפש‪ .‬והנה אמר בסוף "ספר המדע" בהלכות תשובה‬
‫עניינים נפלאים על זה העניין‪ ,‬גם זימן דרך להבין מה שאמר‬
‫שם בראש "ספר המדע" בפרק רביעי בעניין מהות הנפש‪,‬‬
‫ואמר שהדעה היא צורת הנפש‪ .‬ואמר ב"מורה" בפרק מ"א‬
‫בחלק ראשון שהחכמה נקראת חיים וגם החיי"ם בגימט' חכמה‪.‬‬
‫ושם אמר‪ ,‬ולפי זה נקראו הדעות האמיתיות‪ ,‬חיים‪ ,‬והדעות‬
‫המופסדות‪ ,‬מות‪ .‬אמר השם ית'‪" ,‬ראה נתתי לפניך היום את‬
‫החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע"‪ .‬ובא עוד בסוף הפרק‬
‫ההוא מאמר חכמינו הקדושים ז"ל באמרם צדיקים אפילו‬
‫במיתתן קרויין חיים ורשעים אפילו בחייהן קרויין מתים‪ .‬ואמר‬
‫משה רבינו ע"ה "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך"‪.‬‬
‫ואמר הנביא "דרשוני וחיו" )עמוס ה' ד'(‪ .‬וכתיב במשלי )ד' כב'(‬
‫"כי חיים הם למוצאיהם"‪.‬‬

‫הנה כבר התבאר לך חיי העולם הבא מאלו הדברים כולם‪ ,‬כי‬
‫הם בלא ספק חיי הנפש הנצחיים‪ .‬ואם יש לך שכל בקדקדך‬
‫ידעתי שלא יסתפק לך סוד תחיית המתים‪ ,‬ותדע באמת כי כל‬

‫סא‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫הכופר בתחיית המתים הוא המת ואין לו חלק לעולם הבא‪.‬‬


‫שכבר ביארו זה הסוד בעצמו בתוך זה הדיבור בעצמו והוא‬
‫באמרם על העונש הראוי לכופר בדבר הזה שלא יהיה לא חלק‬
‫לעולם הבא‪ .‬ולא היה העונש הגדול על היותו כופר שלא יחיה‬
‫עם החיים שיחיו אחר המות כאשר הבינו מעניין תחיית המתים‪,‬‬
‫כאשר הבינו רוב חכמי דורנו זה שוכחי העיקר ורודפי התפל‬
‫שונאי המושכל ואוהבי המדומה‪ ,‬היה ראוי שיודיעו לנו כי עונש‬
‫הכופר הוא שלא יזכה לחיות עם החיים‪ ,‬ואז היו אומרים כל‬
‫הכופר בתחיית המתים אין לו חלק לתחיית המתים‪ .‬אבל אחר‬
‫שאמרו אין לו חלק לעולם הבא‪ ,‬הורו בזה כי הדבר המובן‬
‫אצלם מחיי העולם הבא יותר מעולה מהעניין המובן מתחיית‬
‫המתים‪ .‬ועם זה תדע מתוך דברי רז"ל כי העולם הבא אצלם‬
‫הוא תכלית הכוונה‪ ,‬ואפילו כשיחיו המתים לא השיגו עדיין‬
‫בחיים ההם תכלית הכוונה כי יש חיים מעולים מהחיים ההם‬
‫אשר בזמן תחיית המתים‪ ,‬אם לא יאמר אומר כי אין אחר‬
‫תחיית המתים חיים אחרים‪ ,‬אבל אותם החיים נקראים חיי‬
‫העולם הבא‪ .‬והוא שוב הנפש לגוף אחר הפרדה ממנו בעולם‬
‫הזה ולהישאר שניהם לנצח אחר חיותם‪ .‬וזה כולו לא הביאוהו‬
‫לאומר ההוא לאומרו אלא תגבורת אהבת העניינים המורגשים‬
‫והמדומים הגופניים‪ ,‬על אהבת העניינים המושכלים האלוהיים‬
‫הנפרדים מכל גוף לפי אמונת כל משכיל בעל תורת ה' התמימה‬
‫המחכמת הפתאים‪.‬‬

‫ואם כן אין ראוי למי ששכלו שלם להאמין בענייני אמונה‬


‫מדומה כאמונת הפתי‪ ,‬כי "פתי יאמין לכל דבר" )משלי יד' טו'(‬

‫סב‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫ולא ישגיח לאמת שום אמונה‪ ,‬אבל החכם חוקר ומבין העניין‬
‫כראוי "וערום יבין לאשורו" )שם(‪ .‬וע"כ אומר אני בזה שלא‬
‫אשא פנים לדמיונות ואגלה כל מה שהורני שכלי הקצור‬
‫לגלותו‪ .‬כי אני והדומים לי מכל מי שנמשך אחר הנביאים ואחר‬
‫החכמים המקובלים מן משה רבינו ע"ה ומן השם ית'‪ ,‬שאין‬
‫ראוי להאמין כי אם באמיתיות המושכלות והמקובלות מהשם‬
‫ית' ומנביאיו‪ .‬וזה כי חלילה וחס שאאמין אני שתכלית כוונת‬
‫מציאות האדם מהשם הוא מפני שיחיה לנצח עם הגוף הזה‬
‫השפל החשוך העכור המקולל הארור‪ ,‬אשר אררו וקללו ה'‬
‫בקללת האדמה באמרו "ארורה האדמה בעבורך"‪ .‬כי איך‬
‫יתכן שיקולל האילן ולא יהיו פירותיו ארורין אחר שפירותיו‬
‫הם חלקי האילן‪ ,‬והעד כי כולנו מתים מפני היותנו חלקי אדם‬
‫שנתקלל במות‪ .‬כי אחרי שהעילה התחייבה מיתה קל וחומר‬
‫עלולה‪ .‬וכן אחר שנאמר לאדם הראשון "עד שובך אל‬
‫האדמה אשר ממנה לוקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב"‪.‬‬
‫ונאמר מבואר "וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן‬
‫האדמה"‪ .‬וכתיב בקהלת "וישוב העפר אל הארץ כשהיה"‪.‬‬
‫אם כן העפר ימות עכ"פ מיתה אחת ראשונה אשר אין חולק‬
‫עליה‪ .‬ואין צורך להקשות לנו בזה מעניין חנוך ואליהו‪ ,‬כי אין‬
‫אדם יודע מהות עניינם‪ .‬ואם תאמר הקבלה מעידה לפי פשוטה‪,‬‬
‫ואפילו הגוים מאמינים שירדו מהשמים שניהם בזמן הגואל‪,‬‬
‫אנחנו לא נחלוק על זה‪ .‬אבל נאמר לו לטוען כי זה העניין לא‬
‫קרה לקצת המין אלא לשני בני אדם מן המין‪ .‬ואולי היה זה‬
‫לעניין גדול והוא זר מאד‪ ,‬שהנה היו במין האנושי הזה אישים‬
‫יותר נכבדים מאלו השנים מאד לפי עדות הספרים כולם‪,‬‬

‫סג‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫ואעפ"כ לא נאמר בהם חיים בצורת חיי אלו השנים לפי מה‬
‫שהאמינו ההמון בענייניהם‪ .‬ועל כן יבטלו במיעוטם ולא נאמין‬
‫בדברי מי שיביא מהם ראייה כי אין ראייתו מושכלת כי אם‬
‫מדומה ולא מקובלת באמת כאשר חשב המקשה‪ .‬ועל כן צריך‬
‫שנאמין שאנחנו ישיני עפר‪ ,‬ו"זכור כי עפר אנחנו" )תהלים קג'‬
‫יד'(‪ .‬ובפינו אנו מעידים ואומרים לשם ית' "אנחנו החמר ואתה‬
‫יוצרנו" )ישעיה סד' ז'(‪ .‬ובלבנו אנחנו בלתי מציירים דבר מן היותנו‬
‫חומר שהוא המסך המבדיל עכ"פ בינינו ובין השם ית'‪ ,‬אבל‬
‫אנחנו מבקשים להעמיד זה החומר אשר לא רצה השם ית'‬
‫להעמידו לנצח בפרטיו כי אם בכלליו‪ ,‬ונרצה לברוא בריות לא‬
‫בראם השם‪ ,‬וכל שכן שנרצה להעמיד מציאותם במחשבתנו‬
‫הדימיונית לבד‪ ,‬ולא יעשה כן במקומנו‪.‬‬

‫אבל מן הראוי להאמין בזה הוא מה שאומר אותו‪ ,‬כי אם הכופר‬


‫בתחיית המתים אין לא חלק לעולם הבא שהיא מדרגת החיים‬
‫מעולה מתחיית המתים‪ ,‬כל שכן שהכופר בעולם הבא שראוי‬
‫להאמין עליו שאין לו חלק לעולם הבא‪ ,‬וגם לא לתחיית‬
‫המתים‪ .‬ותחיית המתים מקובלת‪ ,‬ותחיית העולם הבא מקובלת‬
‫ומושכלת‪ ,‬וממי שקבלנו תחיית המתים ממנו קבלנו חיי העולם‬
‫הבא‪ ,‬והוא משה רבינו ע"ה‪ .‬ואם תחיית המתים המקובלת לא‬
‫הכחשנוה במציאותה אלא שהודענו מדרגתה‪ ,‬איך יתכן לנו‬
‫שנכחיש תחיית העולם הבא המקובלת והמושכלת‪ .‬אבל הראוי‬
‫והנכון להאמין בזה לכל בעל תורה‪ ,‬הוא שיאמין כי שוב הנפש‬
‫לגוף אחר הפרדה ממנה בעולם הזה שלא להכחיש אפשרות‬
‫היותו‪ ,‬אבל לא להשימו מחוייב וגם לא להשימו נמנע‪ .‬כי הדבר‬

‫סד‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫המחוייב יורה עליו המציאות הטבעי ולא יכחישנו שום משכיל‪,‬‬


‫והדבר הנמנע יורה על העדרו גם כן המציאות המוטבע‪ .‬הנה‬
‫אם אנו לא נשים זה יסוד להשגתנו לא נשיג דבר מן הדברים‬
‫לעולם‪ ,‬לא מורגש ולא מושכל‪ .‬ויתחייב מזה שנכחיש כל דבר‬
‫בין נמצא בין אפשר המציאה‪ .‬ואז היינו אנחנו והחמור כולנו‬
‫מין חמורים או מין אדם דומה למין הקוף בלא דעת ובלא‬
‫תבונה‪ ,‬והיה זה הדיבור הנוסף בנו למעלה קרוב להיותו נמצא‬
‫בנו לפחיתות‪ .‬וכל זה אין ראוי למשכיל לשמעו כל שכן לחשוב‬
‫על אפשרות היותו אמת‪ ,‬כי האמת אמת ואם יכחישוהו‪,‬‬
‫והשקר‪ ,‬שקר ואם יודוהו‪.‬‬

‫ועל כן אחר שאין תחיית המתים נמנעת ואע"פ שאינה מחויבת‬


‫הנה היא אפשרית‪ ,‬ובבואה נקבלה‪ ,‬כי כבר האמננו בה כאמונת‬
‫שאר אנשי אומתנו‪ ,‬ואם יהיה להם חלק בעבור שהאמינוה יהיה‬
‫לנו גם כן חלקינו ממנה שכבר האמננוה‪ .‬ואם נאמרה לנו‬
‫בקבלה דרך משל‪ ,‬והיתה כוונת המאמר הנכבד ההוא על‬
‫הנמשל‪ ,‬כבר נתבטלה אמונתנו עם ביטול אמונת אנשי עמנו‬
‫במה שהאמננו הדבר ההוא כפשוטו‪ .‬ועם כל זה לא הפסדנו‬
‫שום דבר כולנו‪ ,‬כי כן דרך כל אמונה שהיא בלתי מושכלת‪,‬‬
‫אבל האמונה המקובלת והמושכלת אין זה דרכה האמיתי ולא‬
‫נתיבה הישר‪ ,‬אבל אמתתה היא להיות אמונה מחוייבת ולא‬
‫נמנעת ולא אפשרית בשום פנים כמו שהיא אצלנו אמונתנו חיי‬
‫העולם הבא המקובלים והמושכלים‪.‬‬

‫סה‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫והנה לא נשאר לנו מעתה שום ספק בכל מה שדברנו בו משני‬


‫המינים הנקראים חיי הנפש‪ ,‬אלא שנצטרך להודיעך באי זה‬
‫דרך יתכן להרויח את שניהם אם שניהם אמת‪ ,‬או להרויח אחד‬
‫מהם שהוא עיקר האמת בלא ספק ותכלית כוונת מציאות האדם‬
‫היה על זה באמת‪ .‬ואם הנביאים החיו המתים לא יפלא מהשם‬
‫ית' שיחיים כשירצה‪ .‬אבל החזֵק בעיקר כי אין הפרש בין היות‬
‫חומרינו עפריי או שמימיי בדבר זה‪ ,‬כי כל חומר מונע השגה‪.‬‬
‫ואם כן פרידת הנפש מהחומר אחר השגת השלמות אשר הוטבע‬
‫בנו להשיגו היא יותר מעולה מהחיבור החומרי‪ .‬ואשר אבארהו‬
‫לך בזאת ההשגה ובאמיתת מציאותה תמצאהו בסוף זה הפירוש‬
‫בסוד עבודת השם ית' מאהבה‪ ,‬שהוא שורש ותכלית כל כוונת‬
‫זה החיבור‪ ,‬והוא בסוף החלק השלישי‪ .‬ושם אודיעך סוד דיבוק‬
‫הנפש והשכל ומה סבת חיי הנפש תמיד ומה היא מעלתה בזה‬
‫המציאות כולו‪.‬‬

‫כנפיי"ם‬ ‫סוד ט'‬


‫מפרק מ"ב ומ"ח בחלק הראשון‪ ,‬ומן המרכבה בחלק‬
‫השלישי‪.‬‬
‫נודע‬
‫עניין כנפיים‬

‫סו‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫היה ראוי שלא הייתי מדבר בזה הסוד יותר ממה‬


‫שדיבר בו הרב‪ ,‬כי כבר כל הכוונה נודעה מגולה‬
‫כמעט‬
‫מדבריו‪ ,‬אבל אדבר בו שלשה דברים‪ .‬האחד לבאר בו היאך‬
‫סבות תנועת המתנועע על מספר הכנפיים‪ .‬והשני לבאר בו סוד‬
‫עניין מאמר בציצית הכנף‪ .‬והשלישי לבאר בו סוד עניין‬
‫התפילין בעניין אלישע בע"ל כנפי"ם‪" ,‬ובעל כנפים יגיד‬
‫דבר" )קהלת י' כ'(‪ .‬ואומר כי התנועות הנמצאות בעולם הם שלש‪,‬‬
‫תנועה מן האמצע‪ ,‬ותנועה אל האמצע‪ ,‬ותנועה סביב האמצע‪.‬‬
‫וסבות התנועה הסבובית הן ארבע‪ ,‬והן צורתו הכדורית‪ ,‬ונפשו‬
‫החושקת‪ ,‬ושכלו המשכיל‪ ,‬והשכל הפועל בו שהוא חשוקו‬
‫הנבדל ממנו‪ ,‬כמו שנזכר בחלק השני בפרק י'‪ .‬וסבות התנועה‬
‫הישרה הן שתים‪ ,‬והן התנועה הגלגלית‪ ,‬והכח המהוה לכל‬
‫מתהוה‪ ,‬ר"ל הנותן במתהוה שהוא החמרי‪ ,‬צורה ְמעמידתו‪ .‬ועל‬
‫אלה השש סבות המניעות לכל מתנועע נאמר "שש כנפים שש‬
‫כנפים לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו‬
‫ובשתים יעופף" )ישעיה ו' ב'(‪ .‬כי הארבע כנפים הנסתרים‬
‫המכסים הפנים והרגלים יורו לנו שהכוונה בפנים לכוון אל‬
‫מקום התנועה‪ ,‬והכוונה ברגלים להתנועע תנועה שווה ישרה‬
‫בסיבוב‪ ,‬והכוונה בעופפות גילוי וכיסוי כמנהג העוף שיראה‬
‫ויעלם‪ ,‬ובסוד הברק המתנועע התנועה הממהרת בגילוי ובכיסוי‬
‫כמנהגו‪ .‬וזהו רצוא ושוב כאמרו "והחיות רצוא ושוב כמראה‬
‫הבזק" )יחזקאל א' יד'(‪ .‬והנה נצטוה האדם בבריאתו להשתכל‬
‫בעליונים בצורה זו כמו שאמר ב"ספר היצירה" על "עשר‬
‫ספירות בלימה שצפייתן כמראה הבזק" "בלום פיך מלדבר‬
‫ולבך מלהרהר‪ ,‬ואם רץ פיך לדבר ולבך להרהר שוב למקום‪,‬‬

‫סז‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫שלכך נאמר רצוא ושוב‪ ,‬ועל דבר זה נכרת ברית"‪ .‬הנה כבר‬
‫גילה לנו זה החכם המחבר "ספר יצירה" אשר קבלנו שחברו ר'‬
‫עקיבה ע"ה‪ ,‬אשר קיבל ממי שקיבל מאברהם אבינו ע"ה דור‬
‫אחר דור קבלה מפורסמת‪ .‬שבקבלה ההיא המורה בנגליה סתרי‬
‫מעשה בראשית וקצת מעשה מרכבה בנסתריה למשכילי האמת‪.‬‬
‫התחכמו הדורות הראשונים כולם אחר אברהם אבינו ע"ה אשר‬
‫הכיר סוד הייחוד והודיע לבניו אחריו‪ ,‬ונמשכת הקבלה ההיא‬
‫האלהית עדינו היום ברוך יי' אשר לא הסיר תפלתו וחסדו‬
‫מאתנו‪.‬‬

‫ועל כן תדע שכבר הורה בזה המאמר הנזכר ברצוא ושוב‪ ,‬שיש‬
‫באדם צורה דומה לחיות הקודש וגם הוא קדוש כחיות‬
‫והשרפים‪ ,‬והוא אחד מן העונים קדוש‪ .‬כמו שאמר ר' ישמעאל‪,‬‬
‫שלש כתות של מלאכי השרת אחת אומרת קדוש‪ ,‬ואחת אומרת‬
‫קדוש קדוש‪ ,‬ואחת אומרת קדוש קדוש קדוש יי' צבאות מלא‬
‫כל הארץ כבודו‪ .‬והסוד כי הכת העליונה אומרת קדוש פעם‬
‫אחת בצורת השכל הכוללת שלשתן כאחת‪ .‬והכת השנית‬
‫האמצעית אומרת ק'ק' שתי פעמים בצורת המשכיל הכוללת‬
‫שלשתן בשתי צורות‪ .‬והכת השלישית התחתונה אומרת ק'ק'ק'‬
‫שלש פעמים בצורת המושכל הכוללת שלשתן בשלש צורות‪.‬‬
‫ואלו השלש צורות של השלש כתות הן צורת האדם התחתון‪,‬‬
‫וצורת אדם האמצעי אשר בחיות‪ ,‬וצורת אדם העליון אשר‬
‫למעלה מן הכסא‪ .‬וידעתי שאתה תבינם אם אתה מקובל‬
‫מצורות המציאות המורות שהמלאך שלישו של עולם וגוייתו‬
‫בתרשיש שעניינו כתר"י ש"ש‪ .‬ואז תבין סוד ש"ש כנפי"ם‪,‬‬

‫סח‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫כש"ש פני"ם‪ ,‬וסוד בשתי"ם‪ ,‬בש"ם קדו"ש‪ .‬וק' שש פעמים‬


‫הוא ש"ש‪ .‬בשם קדוש יכסה פניו‪ ,‬ובשם קדוש יכסה רגליו‪,‬‬
‫ובשם קדוש יעופף‪ .‬והנה יעופף מורה על תנועה לבד‪ ,‬אבל פניו‬
‫מורה על מציאות‪ ,‬ורגליו מורה על מציאות ועל תנועת פעמים‬
‫כעניין שלש רגלים שהן שלש פעמים בשלשה זמנים‪ .‬ואמנם‬
‫כנפי העופפות תחתיהם ידים פועלות ככתוב "וידי אדם מתחת‬
‫כנפיהם" )יחזקאל א' ח'( וכולם כאחד עונים קדושה משולשת‪.‬‬

‫ואמנם נפש האדם קודמת שנאמר "בעמדם תרפינה כנפיהן"‬


‫)יחזקאל א' כד'(‪ .‬אל תקרי בעמדם אלא בעם דם‪ ,‬והסוד במדעם‬
‫תרפינה כנפיהן‪ .‬ודע כי כל כנף הוא ע"ף על סוד מני"ן‪ .‬ועל כן‬
‫במנותך ארבע פעמים כנ"ף תמצא סוד כל המרכבה ש"ש‬
‫שסודו ציצי"ת מל"א‪ ,‬וסודו אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד‪ ,‬וסוד ש"ש‬
‫הוא קש"ר וממנו תבין קש"ר של תפילין‪ .‬כי אמרם הראהו‬
‫קשר של תפילין‪ ,‬פירוש הראהו קשר כל המרכבה‪ ,‬שתפילין‬
‫שבראש יורו על מעשה מרכבה‪ ,‬ותפילין שביד יורו על מעשה‬
‫בראשית‪ .‬והנה הוא בגימט' ש"ש ע"ל ש"ש כנפיי"ם )קש"ר ש"ל‬
‫תפילי"ן( וכן הוא כל שתים שש כנפיים‪ ,‬אמנם שתי"ם סודו ש"ש‬
‫כנ"ף‪ .‬והנה קש"ר ש"ל תפלי"ן סודו שתי"ם שתי"ם‪ ,‬פירוש‬
‫ט"ט פ"ת‪ ,‬ט"ט בגדפי שתים פת באפריקי שתים‪ .‬ועוד "תעלה‬
‫ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים‬
‫ומאה" )מלכים א' י' כט'( והוא סוד התפלין שש כנף שש כנף‪ ,‬כי סוד‬
‫שש כנפים שש כנפים הוא שש כנף על שש כנף‪ ,‬והם ו' ו' והכל‬
‫ראש‪ ,‬ולארבע כנפות הכסות יש ל"ב חוטין‪ .‬ודע כי כל כנ"ף‬
‫הוא קדמו"ן הוא עצ"ם‪ ,‬זהו קדמו"ן דמיו"ן המיל"ה אשר גם‬

‫סט‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫היא לאות‪ .‬ועל כן כנפים לפנים כדמות הראש‪ ,‬וכנפים על הלב‬


‫כדמות הידים‪ ,‬וכנפים לרגלים כדמות המילה‪ ,‬בסוד "ותגע‬
‫לרגליו" )שמות לד' כה'( כעניין "כי חתן דמים" "למולות" )שם(‪.‬‬
‫כך צריך שתבין סתרי תורה וסודות המציאות‪ .‬והנה אות בראש‬
‫למרכבה‪ ,‬ואות ביד לבראשית‪ ,‬ואות במילה לעריות‪ .‬והמילה‬
‫כוללת שלשה‪ ,‬וע"כ אין דורשין בעריות לשלשה‪ ,‬והבית פתוח‪.‬‬
‫והיד כוללת שנים ועל כן אין דורשין במעשה בראשית בשנים‪,‬‬
‫והבית פתוח‪ .‬והראש כולל אחד וע"כ אין דורשין במרכבה‬
‫ביחיד‪ ,‬והבית פתוח‪ .‬אלא אם היה חכם ומבין מדעתו מוסרין לו‬
‫ראשי פרקים כלומר מן העליונים מקבלם‪ ,‬כי אם בא ליטהר‬
‫מסייעין אותו‪ .‬וסוד המילה אדם התחתון הכולל שלשה‪ ,‬מושכל‬
‫תחילה‪ ,‬משכיל באמצע‪ ,‬ושכל בסוף‪ .‬וסוד הלב הפועל ביד אדם‬
‫האמצעי הכולל שנים משכיל ושכל תחילה ואמצע וסוף‪ .‬וסוד‬
‫הראש המורה כוונת הפנים אדם העליון הכולל הייחוד והמורה‬
‫עליו שכל נצחי תמידי והבן זה‪.‬‬

‫הנה יבואו לך עוד דברים רבים במרכבה וקשור אלה עם אלה‬


‫ואלה עם אלה‪ ,‬ותבין אלה מאלה ואלה מאלה‪ ,‬שאם אין אלה‬
‫אין אלה ואם אין אלה אין אלה‪ .‬והבן זה עוד מאד מאד ולך‬
‫וחקור "ספר יצירה" והוא יגלה לך כל אלה‪ ,‬ותדע מה אחרית‬
‫אלה‪ .‬אמנם כנפי הטלית הן ארבע כנפים והן שש כנפים בלא‬
‫ספק‪ .‬שאם תמנה ש"ש כנפי"ם תמצא במספר כנפים ארבע‬
‫פעמים )כנפים ‪ X‬ארבע=שש כנפים(‪ .‬וכן סוד התנועות להן שש קצוות‬
‫בכל העולם ולהן ארבע רוחות הרי עשר ספירות‪ .‬וכן ציצית‬
‫כנף בגימט' שתי"ם וגם ציצית כנף שתים הרי ארב"ע כנפו"ת‬

‫ע‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫כסות"ך‪ .‬והנה סודם שקול בספר דניאל "אשרי המחכה ויגיע‬


‫לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה" )דניאל יב' יב'(‪ .‬וכל‬
‫טל"ת היא גלו"ת ומספר זה גאל"ה‪.‬‬

‫ועל כן צריך שתדע נסתרו ואז תסיר מעליך הדל"ת כוחות‬


‫המחייבות הגלות ותגל גילה רבה‪ .‬וכל חוט הוא גורם החטא‬
‫ואם הוא זיו שורה על הכח החי‪ .‬והסוד ל"ב חוטין שעליהן‬
‫שורה הדמיון ואם טוב לחיים רע למתים‪ ,‬כי הדמיון טוב לכל‬
‫חי‪ .‬והנה על החוטין ה' קשרים שהם כולם כ' קשרים וכולם‬
‫עשויים בל"ב חוטין‪ .‬והנה הפתילים שסודם התפלין ד'‪.‬‬
‫והסודות האלה יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך והם רמוזים‬
‫אתך‪ .‬ואמנם ט"ט פ"ת עם שתים שתים‪ ,‬ט"ט שתים פ"ת שתים‬
‫זה יגיד לך אלישע בעל כנפים שהוא גו"ף הקד"ש‪ ,‬ט"פ ת"פ‪,‬‬
‫ונקרא גו"ף נק"י גו"ף נק"י‪ ,‬ומי שאין לו גוף נקי כאלישע מה‬
‫תפיליו ט"ט פ"ת סודם גדפ"י אפריק"י‪ .‬אם תרצה להבין הבן‪,‬‬
‫ואם לאו "סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו" )תהלים לד'‬
‫טו'(‪.‬‬

‫ודע כי אלישע בעל כנפים הכיר סוד התפלין וסוד כנפי השכינה‬
‫ונעשה לו נס בשעת השמד וברח מן עבודת השמש ושבו תפליו‬
‫בצורת כנפ"י יונ"ה שהיא צורת טב"ע קי"ם בסוד רא"ל )אלף‬
‫מאתים ושלשים( הכולל קדוש קדוש קדוש‪ .‬וזה הכיר בחשבו"ן‬
‫הש"ם שבתה"ו ש"ת בה"ו‪ .‬וכן ראוי לכל בעל תשובה לעשות‬
‫עד שיכיר הכח ההוא וימלט מגיהנם באמת ויכיר השבות‬
‫והצורות והשבת והחול והקודש ויבדיל ביניהם ויקדש הקודש‬
‫ויעשה מלאכה בחול‪ .‬ואם תהיה אתה המעיין מן הכתות השלש‬

‫עא‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫העונות קדוש‪ ,‬הנה תהיה קדוש ויקראוך קדוש ותענה קדוש‪.‬‬


‫ואז אתה יושב בסתר עליון ותחת כנפיו תחסה‪ .‬ובהכירך ט"ט‬
‫שתי"ם תכיר אב"ן שתי"ה שממנה הושתת העולם‪ ,‬ובהכירך‬
‫פת שתים תכיר כנפי יונה וסוד בין שפתים‪ ,‬והת"ו דגש לחסרון‬
‫ת"ו שנית ולפנים תבין מזה יותר מן הרמוז בזה בע"ה‪.‬‬

‫ש"ם התוא"ר‬ ‫סוד י'‬


‫מפרק כ' ומ"ט ונ' ונ"א ונ"ב ונ"ג ונ"ד ונ"ה ונ"ו‬
‫ונ"ז ונ"ח ונ"ט שהם י"ב פרקים בחלק הראשון‪.‬‬
‫נודע‬
‫ומפרק י"ח וכ"ו ומ"ז בחלק השני‪ .‬ומפרק נ"א ונ"ג ונ"ד בחלק‬
‫השלישי‪.‬‬

‫עניין שם התואר‬

‫כי זה הסוד הנכבד הוא ראוי ליחידים‪ .‬אבל‬


‫מפני שאמר בו הרב כל מה שצריך והעיד‬
‫אין ספק‬
‫עליו בפרקים רבים מספרו‪ ,‬על כן לא אאריך בו אני גם מפני‬
‫שצריך שאכללהו עם סוד ש"ם העצ"ם הבא אחר זה‪ .‬אבל‬
‫אומר בו קצת עניין והוא‪ ,‬שזה נודע שהתואר בלתי עצם‬
‫המתואר כמו שזכר הרב‪ .‬ואמנם אומרו‪ ,‬או יהיה פירוש ש"ם‪,‬‬
‫גילה לנו בזה שעניין אומרינו ש"ם המפור"ש אינו אלא פירוש‬
‫ש"ם‪ .‬וכך ביאר לנו בסוד "אהיה אשר אהיה" שהורה על‬

‫עב‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫פירושו‪ ,‬שהוא הנמצא אשר הוא הנמצא‪ ,‬כלומר המחוייב‬


‫המציאות כמו שהתבאר במופת‪ .‬אבל עניין חיוב הויה היא‬
‫אצלנו מחוייבת אצל השם יתעלה‪ ,‬ומחוייבת אצל העולם‪ ,‬אחר‬
‫המצאו בהמצא השם ית'‪ ,‬ואפשרית בעולם לפי מציאותו‪ .‬וידוע‬
‫שאם כן תחשוב מציאות השם ית' מופשט נבדל מכל העולם‬
‫כולו ונקי מכל נמצא זולת חומר או צורה נפש או שכל‪ ,‬שלא‬
‫יתכן להיות לו ית' שום שם בעולם לא עצמיי ולא מקריי‪.‬‬
‫והמקריי הוא הנקרא תואר שהוא מורה על הרכבה עכ"פ‪ ,‬או‬
‫יורה על שלמות נוסף על עצם הנמצא‪ ,‬או מורה על שלילת‬
‫חסרון ממנו‪ ,‬או מורה על יחס פעולה‪ ,‬או על אחד מיחסי‬
‫המקרים התשעה הידועים‪ .‬אשר הם‪ ,‬כמות * איכות *‬
‫מצטרף * מתי * אנה * מצב * קניין * פועל * מתפעל‪.‬‬
‫וכבר נתפרשו בספר ההגיון ובספרים אחרים רבים‪ .‬אמנם השם‬
‫העצמיי הוא מורה על עצם המתואר‪ ,‬יהיה מורכב או בלתי‬
‫מורכב‪ ,‬כאמרך חי מדבר‪ ,‬שזה מורה שהדבר הנקרא בזה השם‬
‫הוא מורכב מחיות ומדיבור‪ .‬ובחיות לא נתייחד‪ ,‬ובדיבור‬
‫נתייחד במינו‪ ,‬ונבדל בשם זה מכל מין זולת מינו‪ .‬וזה גם כן‬
‫יקרא תואר חיוב‪ ,‬אבל הורה עליו שם מיוחד בלתי מורכב‪.‬‬
‫ואע"פ שהוא שם נגזר משם אחר‪ ,‬והוא שם אדם שנגזר‬
‫מאדמה‪ .‬ועל זה הסוד נאמר "וביד הנביאים אדמה" )הושע יב'‬
‫יא'(‪ .‬ומהופך הוא האד"ם‪ .‬וסוד "וביד"‪ ,‬שם הקודש המורה‬
‫עליו יהו"א‪ .‬וסוד שם הנביאי"ם חכמי"ם והם כס"א הכבו"ד‬
‫והוא סוד כה"ן גדו"ל‪ ,‬המדבר עם הנביאים בצורת האד"ם‬
‫הנבי"א‪ .‬ואם כן תדע לך לפי זה שאמרנו‪ ,‬ולפי שהאמננו‬
‫שהתורה ברואה‪ ,‬ואם קדמה לעולם אלפי"ם שנ"ה מלפנ"י‬

‫עג‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫הא"ש‪ ,‬והאותיות נבראות גם כן‪ ,‬שעכ"פ לא יתכן להורות על‬


‫עצם השם באותיות ברואות‪ ,‬אבל יורו על חיוב מציאותו כמו‬
‫שתשמע‪.‬‬
‫ש"ם העצ"ם‬ ‫סוד י"א‬
‫מפרק ס' וס"א וס"ב וס"ג בחלק הראשון‪.‬‬ ‫נודע‬

‫עניין שם העצם‬

‫שהייתי צריך להאריך בזה הסוד המופלא המכוסה‬


‫מחכמי דורנו זה‪ ,‬לא נצרכתי להאריך בזה בסוד‬
‫מפני‬
‫שם התואר כי שניהם בכלל אחד הם‪ .‬ועל כן אתה צריך לפקוח‬
‫עיני שכלך לראות ולהבין את דבריו כי עליו תוכל לומר באמת‬
‫מה שנודע מדברי מי ששמו כולל חצי השם המצורף בי"ב‬
‫צירופי קודש אשר להם שש כנפיים‪ ,‬והם הנותנים צורות‬
‫לכלל‪ ,‬בחומר הראשון אשר על כן הוא בעל שני יצרים‪.‬‬
‫והמורכב יורה על שם המיוחד‪ ,‬כי השנים מעידים על מציאות‬
‫האחד‪ .‬ובדעתך זה תתפאר בו לאמר עליו "נפתחו השמים‬
‫ואראה מראות אלהים" )יחזקאל א' א'(‪ .‬כי אלהי"ם אע"פ שהוא‬
‫תואר מורה על כוחות רבים והוא כולל‪ ,‬כי הוא כנוי מבדיל‬
‫הכונה‪ ,‬הנה הוא י"ה מל"א והוא יו"ד ה"א‪ .‬ועוד יסודו מ"ח‬
‫ול"ב‪ ,‬ואם תראהו בחלו"ם תבין כח"ו בכ"ל‪ ,‬וגם תבין כי שם‬

‫עד‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫כ"ו הוא כ"ף ו"ו ונגלה כ"ו ונסתרו פ"ו‪ .‬ומפני ששם העצם‬
‫יורה על אמיתת חיוב מציאות העצם הוצרכנו להודיע מהות שם‬
‫העצם תחילה‪ .‬ונאמר כי כל לשון כולל שלשה עניינים‬
‫מוכרחים‪ .‬כי כמו שהזמן כולל לפי הנחשב שלשה עניינים‪ ,‬אחד‬
‫נמצא בפועל תמידי והוא ההוה‪ ,‬ואחד נמצא במחשבה והוא‬
‫שכבר היה‪ ,‬ואחד נמצא בכח והוא אשר יהיה‪ .‬כן הלשון‪ ,‬אחד‬
‫ממנו שם עצם דבר אשר השם יורה מהותו ואמיתתו לפי כל‬
‫לשון ולשון ויחלק זה לחלקי שמות גם כן‪ ,‬מפני שממנו יורה‬
‫על עצם‪ ,‬וממנו יורה על מקרה‪ .‬ואין בכל הנמצא‪ ,‬אלא עצם או‬
‫מקרה‪ .‬ואחד ממנו שם קשר דבר נקשר על אחר וקושר עניין‬
‫מציאות אחד או הבנת עניין מן העניינים‪ ,‬ויורה זה על‬
‫הקשירה‪ .‬ואם הוא מקרה אי אפשר לעצם וללשונות כולן‬
‫בלעדיו‪ .‬ואחד ממנו שם פעולת דבר מורה על זמן ההפעלות‬
‫הנרמז‪ .‬וזה כולו כבר בארוהו המדקדקים ואין לנו צורך‬
‫להזכירו פה‪ ,‬אלא בעבור הכרח שם המפורש‪.‬‬

‫ועל כן לא אדבר בעניין הקשר ולא בעניין הפעולה אלא‬


‫ההכרחי שמורה על קדמות השם ית' ועל אמיתתו ועל נצחותו‪,‬‬
‫והוא צירוף השם‪ .‬כי שלש פעמים השם סודם ארי"ה והוא‬
‫הגבו"ר והוא ע"ב ע"ב ע"ב‪ ,‬וכל אחד מהם גלגו"ל ועליו‬
‫נשל"ם לשו"ן הקד"ש )‪+215 1215‬אלף=‪ (216‬ר"ל על השג"ת הש"ם‬
‫ומנינ"ו )כנ"ל(‪ .‬כי ממנו יקרב האדם אל קונהו ואז ירצהו‬
‫ויחשקהו בחשק אמיץ‪ .‬והשם הראשון סודו שלש פעמים בשנה‬
‫כלומר חשבון בשנה עולים ע"ב )בשנה=‪ 357‬כפול ‪ .(72=1071=3‬וג'‬
‫פעמים ע"ב עולין ירא"ה ועל כן אמר שלש פעמים "יראה"‬

‫עה‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫)בעקידה( "בהר יהוה יראה" והוא רי"ו‪ .‬ואמנם שלש פעמים‬


‫הש"ם כלומר חשבון הש"ם )השם=‪ 345‬כפול ‪ (36=1035=3‬עולין ל"ו‪,‬‬
‫וו' פעמים ל"ו עולים ירא"ה‪ .‬ועל כן אמר "אלהים יראה לו‬
‫השה לעולה בני"‪ .‬והנה נודע לכל בעל קבלה כי אלהי"ם הוא‬
‫שם תואר‪ ,‬ועל כן הוא דיין הוא מד"ת הדי"ן והוא סוד הש"ה‬
‫לעול"ה בנ"י‪ .‬ואמנם לעול"ה העלו"ל‪ ,‬וראשי תיבות אי"ל‬
‫הל"ב )של הפסוק למעלה( הנצחי אשר הוא הו"ה והי"ה ויהי"ה‪.‬‬
‫נאח"ז בסב"ך בקרני"ו בגלגול"י גלג"ל שבגלג"ל בצורת‬
‫הסבך ובצורת הדבר הנאחז הנדבק ונתלה עליו מניין בחשבון‬
‫וחשבון במניין‪ .‬וסופי תיבות בהפכם יעוררוך אל סוד י"ה ה"ו‬
‫ה"ה‪ .‬והנה מן ההויה תכיר כל המציאה כי אין הפרש בין הויה‬
‫ובין מציאה‪ ,‬וכל שיש לו מציאה הוא מצוי‪ .‬ויעיד עליו עולם‬
‫מצוי‪ ,‬וכל הויה חיוב וכל חיוב הויה‪ ,‬וכל מצוי עולם וכל עולם‬
‫מצוי‪ .‬ועל כן גלגול ַה ְס ָפר ידריך שכלך אל ידיעת השם לדעתה‬
‫על אמיתתה בדעה נצחית מתוך עץ הדעת המודיעך דעתי‪ ,‬והוא‬
‫באמת המודיע ידיעתי לכל משכיל בעל קבלה‪.‬‬

‫וזהו השם הראשון המצורף בעניינים י"ב כמו שנודע מדרכו‬


‫ונקרא מרובע כי כן הוא‪ .‬ומשולש הוא מצד אחד כמו שאגיד‪.‬‬
‫אמנם זה השם כפי צירופו הוא ו"ו שמות וזו צורתן‪:‬‬

‫ההיו‬ ‫הויה‬ ‫הוהי‬ ‫יוהה‬ ‫יההו‬ ‫יהוה‬


‫ההוי‬ ‫היוה‬ ‫היהו‬ ‫ויהה‬ ‫וההי‬ ‫והיה‬

‫עו‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫הנה צורת האדם שמות‪ ,‬כולה לפי אמיתת הקבלה‪ ,‬כי סוד‬
‫שמו"ת ש'וי מ'גרעת ו'גם ת'וספת‪ ,‬ש'נים מ'קרא ו'אחד‬
‫ת'רגום‪ .‬שמות האדם מראשי תיבות ומסופי תיבות‪ .‬וזה השם‬
‫חציו בחציו בכלל והוא מרובע ומשולש כפי כ"ו פעמים כ"ו‪,‬‬
‫והיודעו משלש"ו וימצאהו כל"ו מפר"ש‪ .‬אמנם האד"ם‬
‫מפרש"ו לפי צור"ה שלמ"ה ונכת"ר‪ ,‬והמהפכו חוייב ונכר"ת‬
‫כ"ל מפרש"ו ששלמ"ו ניתן ללמדו לא זולת זה‪ ,‬ועדותו מסובב‬
‫שלש פעמים‪ ,‬והוא לנו לעד שלש פעמים כאשר בא בפרשת‬
‫וילך משה שהוא היה המשכילו והיודעו על בוריו ומשם‬
‫תתעורר אל סודו‪ .‬ובסוד האזי"ו ל"ך שבפרשת האזינ"ו תבין‬
‫רביעיתו וחציו לח"ש‪ .‬על כן צריך להזכירו בלחש ואין מוסרין‬
‫אותו אלא למי שהוא נבון לחש כי גם הוא מלחש בפריו‪ .‬וצריך‬
‫שכל וגם ציור שלם שלא יטעה בו השומע עניינו‪ ,‬והיודעו‬
‫וזהיר בו יצרו שלם עם קונו‪ .‬ואמנם י"ה המצוייר מעיד על‬
‫הנקרא בו שהוא אינו גוף ולא כח בגוף‪ ,‬וזהו שאמרתי לך חציו‬
‫דן לחציו‪.‬‬

‫והנה תדע כי סוד התקופות שהוא עניין אלד"א בלה"ו גיו"א‬


‫דיז"ו לולי שאנחנו קבלנו סודם היינו חושבים שהם שגעונות‪,‬‬
‫מפני שהיינו מבקשים להם עניין מובן לנו ולא היינו מוצאים‬
‫אותו‪ .‬ואז היה ראוי שנאמר באמת כי אינו מועיל אחר שאינו‬
‫מורה עניין‪ ,‬שכבר קבלנו גם כן קבלת אמת שכל שם שאינו‬
‫מורה עניין מובן בשום פנים מן הפנים המודיעים לנו אינן כלום‬
‫אצלנו‪ .‬והנה והנה אלד"א בלה"ו גיו"א דיז"ו יורו דבר מובן‬
‫מאד‪ ,‬אבל הם ראשי תיבות לבד וגם צירופם ידוע בקבלה‪ .‬וזה‬

‫עז‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫סוד צירופם א"ל ד"ל אהו"ב אגי"ד זיו"ו‬


‫)עיין "אוצר עדן גנוז" עמ' ‪(230‬‬
‫וה' יכפר לנו את העון‪ .‬אבל דרכם א'ב'ג'ד' הם ארבעה ראשי‬
‫שנים‪ .‬והסוד ארבעה הם ראשי השנה‪ ,‬וכן ארבעה ראשי נשמה‬
‫מארבעה ראשי השנה‪ .‬והבן זה בסוד העיבור שהוא סוד‬
‫הריבוע המעיד על המציאות החוזר חלילה ר"ל גלגל החוזר‬
‫חלילה אחור וקדם‪ .‬כי כן כתוב בסוד העיבור ובידיעת השם‬
‫הזה הגלגל חוזר חלילה כי בו חוזר גלגל החכמה שסודו ע"ח‪,‬‬
‫עי"ן ח"ת גלגול תל"י גלג"ל ל"ב שמהם דע"ת נבוא"ה‪ .‬והם‬
‫כוללים צל"ם ודמו"ת אשר עליהם ניתנה התור"ה והם חלק"י‬
‫התבונ"ה‪ .‬כי דע"ת החכמ"ה נבוא"ה‪ ,‬כאשר דעת הנבואה‬
‫חכמה‪ .‬גם החכמ"ה והבינ"ה שווים בגימט' וסודם החמ"ה‬
‫והלבנ"ה‪ ,‬וזה השם המצוייר מורה הכל‪ .‬ואמנם האותיות‬
‫השניות ההם הנזכרות אחר א'ב'ג'ד' ללי"י ועניינם לי"ל לי"ל‬
‫יו"ם יו"ם והם רבי"ם וכן הולך הכל‪ .‬והשלישית סודם ד'ה'ו'ז'‬
‫ומשליך אחד מהם בכל גלגול מרובע ויהיה הבא אחריו ב'ג'ד'ה'‬
‫וכן עד סוף‪ .‬והרביעיות סודם א"ו א"ו וכן עד סוף‪ ,‬אבל ב'ג'ד'ה'‬
‫הם סימני הימים של השבוע‪ .‬אמנם א"ו א"ו הם סימני השעות‬
‫השלמות המורות שני ראשים ושני חציים‪ ,‬כלומר ראש היום‬
‫וראש הלילה‪ ,‬וכן חצי היום וחצי הלילה הרי א"א ו"ו‪ .‬וכל‬
‫התקופות חוזרות חלילה בסוד אזג"י ואט"ד והם תקופות של‬
‫שתים שתים שנים )עיין "אוצר עדן גנוז" עמ' ‪ .(230‬ומהלכן בניסן א"ו‪,‬‬
‫ומהלכן בתמוז א"ז‪ ,‬ומהלכן בתשרי ג"ט‪ ,‬ומהלכן בטבת י"ד‪,‬‬
‫וכן לעולם בלי שינוי‪ .‬ועל דרך זה השבו"ע החוז"ר חלל"ה על‬
‫פי חשבו"ן האי"ש אשר הוקבע בחשבו"ן שד"י‪ ,‬בסוד אמ"ש‬
‫ואש"ם בהרכבת ש"ם בש"ם זה בזה שהוא מעש"ה מרכב"ה‪,‬‬

‫עח‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫שהודיעוהו לנו פרגו"ד וחשמל"ה‪ ,‬כי החשמ"ל והפרגו"ד כללו‬


‫שמי"ם ואר"ץ‪ .‬אך סוד ר"ד הוא צדי"ק והנשאר ידוע והוא‬
‫דיע"ה והוא היד"ע‪ ,‬והנה אם כן צדיק יסוד עולם‪ .‬ואמנם דע כי‬
‫חזרת זמני כל התקופות הן הלילות בצירוף זה ללי"י ללי"י‪,‬‬
‫דרכי תקופת ניסן תמיד ליל"י ליל"י‪ ,‬דרכי תקופות תמוז תמיד‬
‫ליל"י ילי"ל‪ ,‬דרכי תקופת תשרי תמיד ילי"ל ילי"ל‪ ,‬דרכי‬
‫תקופת טבת ילי"ל ליל"י‪.‬‬

‫הנה אתה רואה אם יש לך ע'יני אדם ול'ב מלאך ור'וח אלהים‬


‫ואינך ער"ל בשלשתם בעל כרחם של מכחישי דרכי צירוף‬
‫האותיות‪ ,‬כי הגלגלים והשמש והירח והכוכבים כולם הם‬
‫מתנועעים על פי חשבון גלגלי התורה‪ ,‬כלומר בדרך שהאותיות‬
‫מודיעות לנו פה בסימניהם‪ .‬וזה כי כל תיבה שהיא בת ארבע‬
‫אותיות‪ ,‬אם אותיותיה בלתי דומות זו לזו היא בונה כ"ד בתים‪,‬‬
‫ואם השתים דומות היא בונה י"ב בתים‪ .‬ויהיה זה הסימן ביד"ך‬
‫שהתיבה שאותיותיה שוות פעם אחת ונכפלות בה שתים מהן‬
‫היא מפסדת חצי הצירוף‪ ,‬ואם יותר מזה מפסדת עוד חצי‬
‫הצירוף‪ .‬על כן ל"ל י"י אינם בונים כי אם ו' בתים אע"פ שהן‬
‫ד' אותיות‪ .‬ובאמת שכבר צירפנום לפי התקופות ד' פעמים‬
‫בצורה ל"ל י"י לניסן‪ ,‬ל"י י"ל לתמוז‪ ,‬י"י ל"ל לתשרי‪ ,‬י"ל ל"י‬
‫לטבת‪ .‬והנה בזה הצירוף נשלמו ארבעתן תמיד וחוזרין חלילה‬
‫בזה הגלגול לעולמי עד‪ .‬וכבר אתה רואה בהם כי סימני ניסן‬
‫הפך מתשרי‪ ,‬כי לניסן קדמו לילותיו לימיו ולתשרי קדמו ימיו‬
‫ללילותיו‪ .‬וסימני תמוז הפך מסימני טבת‪ ,‬כי תמוז ראשו וסופו‬
‫לילות ותוכו ימים‪ ,‬וטבת ראשו וסופו ימים ותוכו לילות‪ .‬ואמנם‬

‫עט‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫חסרו מהם עוד שני צירופים ואלו הם ילי"ל ליל"י ואלו השנים‬
‫הם נשארו להודיע באמתתם היציאה מכח אל הפועל לכל נמצא‬
‫בצורת הבריאה בינינו ובין כל האומות‪ .‬שאנחנו אומרים כי‬
‫הלילה קודם ליום וזהו ל"י ל"י‪ ,‬והאומות אומרים כי היום‬
‫קודם ללילה וזה י"ל י"ל‪ .‬וכך הוא באמת צורת מהלך ימי‬
‫השבוע תמיד‪ .‬והתורה אמרה "ויקרא אלהים לאור יום‬
‫ולחשך קרא לילה"‪ ,‬הנה הקדימה היום ללילה בדבריה‪ .‬ואחר‬
‫כן אמרה להפך "ויהי ערב ויהי בקר"‪ ,‬הנה הקדימה הלילה‬
‫ליום בדבריה‪ .‬ואחר כן הודיעה בכלל שאין הפרש ביניהם כי‬
‫הלילה והיום גם היום והלילה‪ ,‬הכל יום אחד ואין הבדל‬
‫ביניהם‪ .‬וכיוצא בהם בא בבריאת שמים וארץ "את השמים‬
‫ואת הארץ"‪ ,‬ועוד "ארץ ושמים"‪ ,‬ועוד נאמר "קורא אני‬
‫אליהם יעמדו יחדו" )ישעיה מח' יג'(‪ .‬והבן כוונתי כולה כי הכל‬
‫אחד גם שנים‪.‬‬

‫ואחר זאת ההקדמה תדע כי שם העצם הוא המיוחד לבדו וכולם‬


‫מפורשים אותיותיו אח"ד אח"ד יו"ד ה"א ו"ו ה"א‪ ,‬תמצא בזה‬
‫השם נפלאות‪ .‬והסוד האה"ב אי"ב האי"ב אה"ב כי הוא אה"ב‬
‫איב"ה וגם אי"ב אהב"ה‪ ,‬בחלוק ד' לב"ב ז"ה א' ז"ה א' הו"א‬
‫די"ו הו"א‪ .‬ועשה מן ו"ד ז"ג או מן וד"ו זו"ג ותכיר הסוד וחציו‬
‫בחציו יח"ד יח"ד‪ ,‬כי יחי"ד הו"א בנגלה יו"ד ה"א‪ ,‬בנסתר ח"י‪,‬‬
‫הרי הו"א יחי"ד‪ ,‬כח הוא בלב"י‪ ,‬ד"ם טל"ה גם ד"ם דל"י והוא‬
‫יל"ד ד"ם‪ .‬הנגלה גלה"ו כפלהו ויהיה נגל"ה ואם תכפלהו עם‬
‫זולתו והוא כ"ו ס"ה כסה"ו‪ .‬חשבהו לבדו ז' פעמים ותמצא‬
‫יעק"ב חשבהו ח' ותמצא יצח"ק‪ .‬והסוד ח' וז' חז"ו השכינ"ה‬

‫פ‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫ושניהם חזו השכינה‪ .‬ואם תאמר ואיה אברהם חשבם עוד‬


‫ותמצאם ט' ונוסף עליהם דו"ד שהוא רגל רביעי למרכבת‬
‫האבות‪ .‬ואמנם אם הרביעי הוא דו"ד הרי אבג"ד שהם ארבע‬
‫פעמים עשרה או עשר פעמים ארבעה‪ .‬וכן הסוד כי הנה ס"ה‬
‫פעמים ד' הם ס"ר‪ ,‬וסימניך "שררך אגן הסהר אל יחסר‬
‫המזג" )שיר השירים ז' ג'(‪ .‬ואם י"ח ס"ר ה"ס ה"ר סרסהו ודרשהו‪,‬‬
‫שררך אגן המזג אל יחסר הסהר‪ .‬וכן תאמר עוד ד' פעמים ס"ר‬
‫סודם אל"ף בי"ת גימ"ל דל"ת‪ ,‬אבל סודם אד"ם ס"ר‪ .‬וכן תדע‬
‫כי ד' פעמים ס"ה הוא גרזי"ם‪ ,‬אבל ב' פעמים כל"ו הוא עיב"ל‬
‫שהוא כ"ף ו"ו‪ ,‬ונכללו בו שנ"י השמו"ת )‪+111 ,1111‬אלף=‪ .(112‬ואם‬
‫תבין סוד בי"ן השמשו"ת תמצא סוד גדול בשנ"י השמו"ת‪ ,‬כי‬
‫ישתמש"ו בה"ן הנשמו"ת שבי‪ ,‬כי נחקקו שתיה"ן בשמ"ו ית'‪.‬‬
‫ויש להם כוחות שישתנו בהם‪ ,‬על כן סוד עיב"ל נ"ו נ"ו‬
‫בצלמנו כדמותנו‪ ,‬והם יום יום שעשועי"ם שהן נשמו"ת‪ ,‬ד"ם‬
‫ושמו"ת‪ ,‬ש"ם ודמו"ת‪ .‬והשתכל באלה הסודות הנפלאות כי‬
‫מהם תבין שמו"ת העצ"ם כלומר עצ"ם השמו"ת‪ ,‬ותדע כי‬
‫כולם חקוקים על ספ"ר תור"ה אשר הו"א תהלת"ך והו"א‬
‫אלהי"ך והוא בלא ספק בי"ת די"ן ש"ל מעל"ה והו"א בשומ"ע‬
‫תפל"ה‪ .‬והנה הוא יודיעך איך ש"ם העצמ"י מושכ"ל גם ש"ם‬
‫המושכ"ל עצמ"י‪ ,‬ותבין ממנו כי ש"ם העצ"ם כל"ו שכ"ל כמו‬
‫שתבין כי ש"ם השכ"ל כל"ו עצ"ם‪ .‬ועל כן עצ"ם השכ"ל‬
‫מושכ"ל וגם עצ"ם המושכ"ל שכ"ל‪ .‬ותדע כי שכ"ל משכי"ל‬
‫כ"ל העול"ם‪ ,‬כי השכ"ל משכי"ל עולמי"ם והוא משכי"ל‬
‫עול"ם השכלי"ם‪ .‬והסוד משכי"ל או"ר לבוש"ו והוא המשכי"ל‬

‫פא‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫השכ"ל הפוע"ל שבמדרגתו משכי"ל ישרא"ל והכל מכח ספ"ר‬


‫תור"ה ודעהו‪.‬‬

‫ועתה הנה נא ידעתי שאם אתה אחד מהם לא אצטרך לגלות לך‬
‫יותר מזה‪ ,‬כי כן כתיב "תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק‬
‫ויוסף לקח" )משלי ט' ט'(‪ .‬אלא שאני רוצה לכתוב לך שם בן מ"ב‬
‫אותיות שהוא קדוש ומקודש וכו'‪ .‬והו"א ז"ה הו"א‪ ,‬ו"ו וו"ו‬
‫ו"ו‪ ,‬והו"א הו"א‪ .‬וסימניך יתברך שדב"ה )שמה דקדשה בריך הוא(‬
‫ו'ישתבח ו'יתפאר ו'יתרומם ו'יתנשא ו'יתהדר ו'יתעלה ו'יתהלל‬
‫שדב"ה‪.‬‬

‫נג"ד יכ"ש‬ ‫קר"ע שט"ן‬ ‫אבגית"ץ‬


‫יג"ל פז"ק‬ ‫חק"ב טנ"ע‬ ‫בט"ר צת"ג‬
‫שקוצי"ת‬

‫ראשי תיבותיו אקנ"ב חי"ש – א'ת ק'שתי נ'תתי ב'ענן‪.‬‬


‫סופי תיבותיו תקע"ג שנ"ץ – ת'חת ק'שתו ע'נן ג'דול‪.‬‬
‫שי"ש נצ"ח‪ ,‬כי בי חש"ק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמ"י‪.‬‬
‫אמנם תוכי תיבותיו תג בי טע רש כד גי תר טץ נב קט זל גף יו‬
‫קץ‪.‬‬

‫הנה כבר הורה כתיבת זה השם יותר ממה שהיה ראוי לרמוז‬
‫ממנו בכתב‪ .‬ואמנם "אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא"‬
‫)משלי ט' יב'(‪ .‬ואני יודע שאם אדם חכם היה כותב בשום ספר סוד‬
‫א'ח'ח'ל'ו'ל'ת' ולא היה מוסר ממנו קבלה לשום אדם שבעולם‬

‫פב‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫והיו כל חכמי הארץ מתקבצין על התיבה ההיא לא היו יודעים‬


‫אמתתה‪ .‬ואם היה אחד מהם מכירה אין ספק שהיה ראוי לומר‬
‫רוח הקודש נזרקה בו‪ ,‬שהיא קצת דרך נבואה להגיד דבר נעלם‬
‫ונסתר‪ ,‬ודומה זה להגדת העתידות שהנביאים מתפארים בה‪.‬‬
‫ואצלנו זו דרך ראשי"ת נבוא"ה שתורה לנו בריא"ת האנו"ש‬
‫ותעיד על נשיא"ת הבור"א ועל ירא"ת השט"ן‪ ,‬ודע זה מאד‬
‫מאד‪.‬‬

‫והנה נשאר עוד שאכתוב השם השלישי הידוע מפני שיש בו נפלאות‬
‫תמים דעים‪ .‬וארמזנו גם כן בראשי פרקים ואכתבנו תחלה כשורה‪,‬‬
‫וזה יהיה תוספת על מה שעשיתי בשם השני‪ .‬מפני שזה יוצא מן‬
‫השלשה פסוקים שסודם כ"ל הש"ם המפור"ש המפר"ש המושכ"ל‬
‫המפור"ש מהשכ"ל‪ .‬אבל השם השני נסת"ר והוא מורה על שכ"ל‬
‫שנ"י כי הוא יוצא מבראשית ומעי"ד ע"ל עדו"ת מציאות שנ"י‬
‫יצרי"ם מציר"י השנ"ה שנ"ה שנ"ה‪ ,‬בסוד היכ"ל השמ"ש אשר‬
‫בידו השש"ה ימי"ם שהם השש"ה כלי"ם כי הנה תר"י ימי"ם תר"י‬
‫כל"ים‪ .‬אך השם השלישי הוא רא"ש צבאו"ת וסודו קרש"ת וכחו‬
‫ש"ש שני"ם‪ ,‬והנה הוא ש"ר ע"ל הנשמ"ה וגם הוא ש"ר ע"ל כ"ל‬
‫שכ"ל כמו שהוא ש"ר ע"ל שכ"ל האד"ם וכחו שם המפורש היוצא‬
‫משלשה פסוקים אלה‪:‬‬

‫האלה‬ ‫מלאכ‬ ‫ויסע‬


‫נימח‬ ‫לכלפ‬ ‫ימהה‬
‫ילכמ‬ ‫ראלו‬ ‫נהיש‬
‫סעעמ‬ ‫המוי‬ ‫אחרי‬
‫ניהמ‬ ‫ננמפ‬ ‫ודהע‬
‫ריהמ‬ ‫דמאח‬ ‫ויעמ‬

‫פג‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫זלאה‬ ‫הלכה‬ ‫הליל‬


‫לילה‬ ‫אלוה‬ ‫זברק‬
‫חהונ‬ ‫יוכש‬ ‫תארא‬
‫ארשי‬ ‫היול‬ ‫נעהי‬
‫מירצ‬ ‫ניבו‬ ‫הנחמ‬
‫אביו‬ ‫מניב‬ ‫מהנח‬

‫ידוע‬ ‫שהאת‬ ‫ויטמ‬


‫כיהו‬ ‫ויול‬ ‫להימ‬
‫וחקד‬ ‫ימבר‬ ‫האתה‬
‫לילה‬ ‫הכלה‬ ‫ימעז‬
‫מלחר‬ ‫אתהי‬ ‫וישמ‬
‫המים‬ ‫בקעו‬ ‫בהוי‬

‫דע אתה המעיין בפליאות האותיות האלה המצויירים פה בסוד‬


‫השלשה פסוקים ההם הקדושים והמקודשים‪ ,‬המעידים על‬
‫צורת המציאות ועל אמיתת מהותו‪ ,‬שאתה צריך לדעת תחילה‬
‫העניין המובן מן המקראות כאשר הוא‪ ,‬ואחר זה תדע ממנו‬
‫ברמזים ובראשי פרקים מה שיספיק לכיוצא בך‪.‬‬

‫והנה תדע כי העניין המובן ממנו בתחילת מחשבה הוא שמורה‬


‫על מציאות מלאך האלהים שהחל לנסוע להפך מהתנועה‬
‫הראשונה‪ .‬ואחר היותו הולך לפני מחנה ישראל חזר ללכת‬
‫לאחור‪ .‬וזה תבינהו מן "אחור וקדם צרתני"‪ ,‬כי זה דרכו‪,‬‬
‫ימצא לפניהם פעם וימצא מאחריהם פעם‪ ,‬וכן להפך‪ .‬וכן עוד‬

‫פד‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫נסע אחר נסיעתו דבר שני לו ושמו עמוד הענן‪ ,‬ונמשך אחר‬
‫המלאך הנזכר‪ ,‬זה מורה הכתוב הראשון‪ .‬ואמנם השני מורה‬
‫שהוא בא בין שתי המחנות ששמם ישראל ומצרים שהם וסודם‬
‫ידוע‪ .‬ואמנם הענן והחשך הם דברים מבדילים בנתים אבל‬
‫החשך הוא האש וזה ידוע‪ ,‬וסודו שלג שתחת כסא הכבוד‪ .‬ואם‬
‫הוא שווה לעמוד אש וענן המאירים לנו תחילה בסוד "ויהוה‬
‫הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד‬
‫אש להאיר להם ללכת יומם ולילה" )שמות יג' כא'(‪ .‬וכן "לא‬
‫ימיש" וכו'‪ .‬ושם האיר וכאן החשיך‪ ,‬כתרגום אונקלוס "לזה‬
‫עננא וקבלא ולזה נהר כל ליליא ולא קרב זה אל זה"‪ ,‬והבן זה‬
‫בסוד וקרא זה אל זה‪ .‬והמבדילים מנעו הקריבה זה מורה‬
‫הכתוב השני‪ .‬ואמנם השלישי מורה נטיית יד על ים בכח‪,‬‬
‫והנהגת הכח העליון לים ברוח ממציא הים‪ ,‬ונבקעו המים‪.‬‬
‫והנשאר מובן מזה שהנה ישראל עברו "ביבשה בתוך הים‬
‫והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" )שמות יד' כט'(‪ .‬אבל‬
‫מצרים טבעו בים סוף אשר לא האמינו בשם‪ ,‬וישראל ראו‬
‫"ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו" )שם לא'(‪ .‬הנה כבר גיליתי לך‬
‫הנגלה ואני סובר שממנו תתעורר אל הנסתר‪ ,‬ואם לאו הא לך‬
‫רמזים עליו‪.‬‬

‫דע כי זה השם יש בו כל האותיות חוץ מן ג' ובאו תחתיו שלשה‬


‫פסוקים‪ .‬והסוד יי"י ובאמת כי זה שומ"ע תפל"ה‪ ,‬והוא ש"ם‬
‫הפעלו"ת‪ ,‬והוא הש"ם המשנ"ה כ"ל הטבעי"ם‪ ,‬והוא ש"ם‬
‫הפוע"ל הנשמ"ה גם השמימ"ה ועמו השמ"ש פוע"ל המימ"ה‬
‫ובו פועלי"ם השמשי"ם כולם‪ .‬והוא עד על פעלו"ת הש"ם וגם‬

‫פה‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫כן מעיד על פעלו"ת מש"ה‪ ,‬והוא ממי"ר השלו"ש ש"ל‬


‫הקופי"ת ]ש"ל[ המקומי"ת כלומר ש"ם תקופ"ה מורה על‬
‫מעלו"ת הרקי"ע‪ ,‬פירוש קומ"ת הערפ"ל‪ .‬ותדע ממנו באמת כי‬
‫בציו"ר היוצ"ר והצור"ה נתחדש"ה הנקד"ה כלומר בציו"ר‬
‫רו"ח הקד"ש‪ ,‬כי הצור"ה חדשו"ה ביצ"ר ושם היוצ"ר הצור"ה‬
‫שד"י‪ ,‬אבל שם ציו"ר היצו"ר מטטרו"ן‪ .‬ודע כי שלשה פסוקים‬
‫יש באחרית והם תכלית הגלגל והם שלשה מדברים מורים‬
‫שלשה‪ .‬אמנם מקר"א עשיר"י הוא פרו"ש הש"ם המפור"ש‬
‫ברחמי"ם המשר"ף מי"ם ברו"ח‪ ,‬רוח במים‪ .‬ואם תרצה לדעת‬
‫סודותיו תקר"א דרכ"ו כדורי"ת בפר"ט ותמצא העטר"ה‬
‫בכדו"ר קדו"ש ותקראנה כדוריי"ת ברעד"ה‪ ,‬ותכיר בדרכ"ו‬
‫הפרדי"ת נפלאות‪ .‬וכבר ראוי שיספיק לך מה שרמזתי בו‪ ,‬הנה‬
‫זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך‪.‬‬

‫דיבו"ר וחברי"ו‬ ‫סוד י"ב‬


‫מפרק כ"ג ומ"ה וס"ג וס"ד וס"ה וס"ו בחלק‬
‫הראשון‪ .‬ומפרק ה' וי"ב ומעניין הנבואה ומפרק‬
‫נודע‬
‫מ"ח בחלק השני‪ .‬ומפרק ז' במרכבה בעניין ח"ש מ"ל ומפרק ח'‬
‫בעניין לשון הקודש בחלק השלישי‪.‬‬

‫עניין דבור וחבריו‬

‫פו‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫כל מי שהשיג מהות הדיבור הנמצא בשלשה מקומות‪,‬‬


‫כנגד ספר וספר וספור שהם בלב בפה ובספר‪ ,‬יכיר‬
‫הנה‬
‫איך בא הדיבור מהשם לאדם וידע מהותו וסוד אמתתו‪ .‬ומשם‬
‫יעלה למדרגת ידיעת שאר העניינים כולם שהם חברי הדברים‬
‫וישכילם ולא יטעה במחשבת דמיוניו לחשוב שקרים על קונו‪,‬‬
‫אבל יעבדהו בציור אמת‪ .‬ועבודתו האמיתית היא עבודת הלב‬
‫כמו שנכתוב בסוד עבודת השם מאהבה בע"ה‪.‬‬

‫ואמנם צריך שתתעורר לדעת גם כן שאין דיבור אלא זוהר‬


‫האור‪ ,‬והוא מלשון הנהגה‪ ,‬ותרגום הנהגה דבור‪ .‬כמו "וינהג‬
‫את הצאן אחר המדבר" )שמות ג' א'(‪ ,‬שתרגומו "ודבר ית ענא"‪,‬‬
‫וכן מדבר מלשון דיבור‪ .‬והעניין המעיד על זה שאין דיבור אלא‬
‫כלי להנהיג בו המדבר את השומע לעשות חפץ צריך או מועיל‪.‬‬
‫ואם המדברים הם מזה המין נשלמו הדיבורים ההם הנמצאים‬
‫לפי מה שכוון בהם הדובר בם‪ ,‬ואם הם ממין זולת מועיל או‬
‫צריך הם לבטלה‪ ,‬וכאילו הושם כלי הדיבור המיוחס ללשון או‬
‫לפה או לשפה במדבר ההוא לבלתי תכלית אחת מועילה או‬
‫הכרחית‪ .‬ואם הוא כן היה נראה אז שפועל הטבע פעולת בטלה‬
‫בו מפני סבת בעל הדיבור לפי ציורו ומחשבתו‪ ,‬והדבר להפך‬
‫בטבע‪ .‬וכבר התבאר במופת שהטבע לא יעשה דבר לבטלה‪,‬‬
‫והוא שכמו שנודע במופת שהמניע הידוע הוא מניע החומר‬
‫לקבל הצורה‪ ,‬כן נודע במופת שהצורה ההיא היא תכין עוד‬
‫החומר לקבל הצורה אחרת אחר צורתו הנמצאת בו עתה‪ ,‬אשר‬
‫היא היא המכינתו לקבל זולתה אחר סורה ממנו ואחר העדרה‪,‬‬
‫כי לא ימצא הוא ערום בלא צורה כלל‪ .‬ואמנם בבחינת אמיתת‬

‫פז‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫עצמו הוא בלא צורה‪ ,‬ועל כן מקבל כל צורה‪ .‬והנה כל פעולה‬


‫טבעית תכליתה היא ההויה וההפסד‪ ,‬וההויה היא אמיתת‬
‫הצורה‪ ,‬וההפסד הוא העדר הצורה‪ .‬אבל החומר קיים קיום‬
‫נצחי וצורותיו ומקריו הם משתנים בו בסבוב כפי מה שגזרה‬
‫החכמה האלהית‪ .‬ואם כן כל פעולה טבעית היא מועלת או‬
‫הכרחית‪ ,‬כמו שהתבאר בחלק השלישי בפרק כ"ה‪.‬‬

‫ומזה העניין תדע כי כח הדברי הנמצא במין האדם הוא הכח‬


‫המעולה שבכל זה המציאות השפל‪ ,‬ובעבורו נאמר‪ ,‬שנברא‬
‫בצלם אלהים ובדמות אלהים‪ .‬ובהיותו בעל צלם דומה לגלגל‬
‫שהוא גם כן בעל צלם‪ ,‬ובהיותו בעל דמות דומה לאדם‬
‫המתדמה בדמות מראה אדם עליו מלמעלה‪ .‬וכשהוא אדם שפל‬
‫הוא מושכל לעצמו בכח הדברי שבו בלתי פועל‪ ,‬וכשהוא בעל‬
‫צלם הוא משכיל בכח הדברי שבו בלתי פועל שלם‪ ,‬וכשהוא‬
‫בעל דמות הוא שכל בכח הדברי שבו בלתי פועל שלם אחרון‪,‬‬
‫ר"ל בכל אלו העניינים שכולם נמצאים אתו בכח‪ .‬וכשהוציא‬
‫אחת מאלו הפעולות הנמצאות בו בכח‪ ,‬מן הכח אל הפועל‪,‬‬
‫נמצאו אתו שלשתם כאחד בפעל שלם אחרון‪ .‬ומתנבא על פי‬
‫הדבר אשר הוציאו מן הכח אל הפועל השלם האחרון‪ ,‬ושב‬
‫הוא‪ .‬והוא דבר אחד בלתי נפרד בעת הפועל ההוא‪ .‬ועל זה‬
‫הסוד נאמר "היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם‬
‫וחי" )דברים ה' כא'(‪ .‬ועליו נאמר "דבר אתה עמנו ונשמעה ואל‬
‫ידבר עמנו אלהים פן נמות" )שמות כ' טז'(‪ .‬ועניין "פן נמות" עונה‬
‫אל עניין משה ואל עניין אלהי"ם‪ ,‬כלומר אם לא ידבר משה‬
‫עמם להודיעם מה שראוי לחיות בו לא יחיו‪ ,‬ואם ידבר השם‬

‫פח‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫עמם ואין יכולת בם לסבול דברו ימותו‪ ,‬כעניין בן עזאי אשר‬


‫הציץ ומת‪ .‬וכבר ביאר הרב בחלק השני סוד "ואל ידבר עמנו‬
‫אלהים"‪ ,‬לפי תרגום אונקלוס‪ ,‬ולא יתמליל עמנא מן קדם יי'‪,‬‬
‫וזה בפרק ל"ג בעניין מעמד הר סיני‪ .‬וכן נאמר "וישמע את‬
‫הקול מדבר אליו" )במדבר ז' פט'( ותרגומו "מתמלל" כמו מתדבר‪,‬‬
‫מתפעל‪ .‬וכן סוד "במראה אליו אתודע" )במדבר יב' ו'(‪ .‬וכן עוד‬
‫ֶשׁ ַמע אֵת ִמ ַדּבֵּר ֵאלָי" )יחזקאל ב' ב'(‪ .‬וכן "משה ידבר‬
‫"וָא ְ‬
‫והאלהים יעננו בקול" )שמות יט' יט'(‪ .‬ופירשוהו "בקול"‪ ,‬בקולו‬
‫של משה‪ .‬וזה סוד מופלא ומכוסה אצלנו‪ ,‬ואם הבנת‪ ,‬שאר‬
‫כללי הספר תבינהו‪ ,‬ותדע ממנו כי האדם הוכן בטבעו להיותו‬
‫משולש‪ .‬ועל כן אנו מקדשין את השם בקדושה משולשת‪,‬‬
‫ומברכין את העם על פי הכהנים בברכה משולשת‪ ,‬להודיע‬
‫הסוד הגדול הזה והכנת החומר הנושא הדיבור הוכנה בצורת‬
‫החומר הראשון‪ .‬שהנושא הדיבור ידבר בכל לשון‪ ,‬והלשון‬
‫ההיא תכין דעתו הראשונה לקבל כל לשון ולשון‪ ,‬וכל לשון‬
‫צירוף‪ .‬וסודו פי הארץ‪ ,‬והיא נבעלת מאישה שהוא בעל לשון‬
‫ובעל צירוף‪ ,‬ופותחת פיה ובולעת את קרח ואת כל הדומים לו‪.‬‬
‫והנה נכללו על זה כל הלשונות שכוללות צירוף האותיות‬
‫שעניינו כולל שבעים לשונות‪.‬‬

‫ממשל"ת הרוכ"ב‬ ‫סוד י"ג‬


‫מפרק ס"ט וע"א בחלק הראשון‪ .‬ומפרק ד' וה' וו'‬
‫וז' בחלק השני‪ .‬ומפרקי המרכבה בחלק השלישי‪.‬‬ ‫נודע‬
‫פט‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫עניין ממשלת הרוכב‬

‫הנרמזים בספר זה כולם עונים זה לזה‪,‬‬


‫אבל אחד עונה לאחד יותר ממה שעונה‬
‫כל הסודות‬
‫לאחר‪ .‬ואם כן יש לך לדעת כי זה הסוד עונה אל מעשה‬
‫בראשית ואל מעשה מרכבה יותר ממה שעונה לאחרים‪ .‬ומפני‬
‫סמכי ממה שיאמר עליהם במקומם בזה העניין לא אאריך בזה‬
‫הסוד פה‪ ,‬כי שם יתבאר עניינו יותר‪ .‬ואמנם תדע כי סוד‬
‫הממשל"ת וכוחו‪ ,‬נתן תחילה אל החומר הראשון מצד הרוכב‬
‫עליה וממנו הושפעה לפנים ולאחור‪ ,‬וניתנה הממשלה לכל‬
‫המעשה‪ .‬ומזה תדע הסוד כי כל מעשה‪ ,‬עניין סודו ממשלה‬
‫כלומר לפי מציאותו נתן בו כח טבעי לעשות‪ ,‬ופועל ואומר‬
‫ועושה בשפע הנשפע עליו תמיד מן הרוכב העליון‪ .‬ועל כן‬
‫נאמר שיש לשם ית' מחנים‪ ,‬אחד למעלה ואחד למטה‪ .‬ופעם‬
‫נקרא שניהם בשם אחד‪ ,‬כאמרינו פמליא של מעלה ופמליא של‬
‫מטה‪ ,‬ובאמרינו בית דין או בית המקדש או ירושלים או כיוצא‬
‫בזה‪ .‬ופעם נקרא אחד מהם בשם אחד ולא נזכיר השני‪ .‬יהיה‬
‫האחד שם מוסכם לעליון והשני שם מוסכם לתחתון‪ .‬והעליון‬
‫כאמרינו כסא הכבוד או השכינה או רוח הקודש או אור יי'‬
‫וכיוצא בהם‪ .‬והתחתון כאמרינו גן עדן או הר סיני או ארץ‬
‫ישראל וכיוצא בהם‪.‬‬

‫בלבו"ל הדתו"ת‬ ‫סוד י"ד‬


‫צ‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫מפרק ע' בחלק הראשון וממה שבא אחריו עד סופו‪.‬‬


‫ומפרק מ' בחלק השני‪ .‬ומפרק כ"ט ול' ול"ז ונ' ונ"א‬
‫נודע‬
‫בחלק השלישי‪.‬‬

‫עניין בלבול הדתות‬

‫גדול היה מה שהשיגוהו פילוסופי יון מעניין החכמה‪,‬‬


‫אחר שהדתות משונות זו מזו מאד כפי השתנות‬
‫פלא‬
‫הישוב ואקלימיו וכפי תנועת הזמנים המתחדשים תמיד אחר‬
‫שהם ידעו בעצמם שלא היו נביאים‪ ,‬כי לא התפאר אחד מהם‬
‫בנבואה כי אם בהשגת חכמת לבם בלבד‪ .‬ועם כל זה ידוע אצל‬
‫המקובלים מחכמינו שקבלו מפי הנביאים המדברים עם השם‬
‫והשם מדבר עמם‪ ,‬שרוב הפילוסופים טעו במחשבתם בעניינים‬
‫רבים מענייני האמונה כמו שאבאר פה‪ ,‬שכל כוונתי בזה הסוד‬
‫לגלות לך הטעות הגדולה אשר טעו בה כל חכמי האומות‬
‫בהמשכם אחרי מחשבת לבם‪ ,‬ועזבו כל מה שאמרוהו כל‬
‫הנביאים‪ ,‬וחייבו ממחשבתם הר ֶבה מהם שהעולם קדמון מחוייב‬
‫מהשם ית' לבד‪ .‬וראו שאחר שהוא כן הדין נותן שלא תהיה‬
‫השגחה המתחייבת מהידיעה באחד מפרטי העולם השפל הזה‪,‬‬
‫והתחייב מדבריהם שאם אין השגחה אין גמול ועונש ואם אין‬
‫גמול ועונש אין יתרון לאומה אחת על אחרת והכל שווה כי‬
‫הכל מקרה‪.‬‬

‫צא‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫ואחרים חייבו דעות אחרות זרות מאד מכל מי שמאמין‬


‫הקדמות‪ ,‬ורבים האמינו הקדמות עוד על צורות משונות‪,‬‬
‫ובצורה שציירו זה לא ציירו זה‪ ,‬עד ששבו כתות כתות‪ .‬וכמו‬
‫שהתחייב זה למאמיני הקדמות להיותם כתות רבות משונות זו‬
‫מזו‪ ,‬כן יתחייב למאמיני החידוש להיותם מאמינים עניינו‬
‫בציורי רעיונים משונים זה מזה‪ ,‬שיפרדו ויחלקו תחילה‬
‫לכתות‪ .‬והכתות הרבות שהסכימה דעתם בעניין אחד ראשון‬
‫כללי נמשך אחר דעות שוות מועילות אצלם בכלל ובקצת מן‬
‫הפרט‪ ,‬חייבה להם הדעה הראשונה ההיא הכללית להיות‬
‫מאמיניה אומה אחת נמשכת במציאותם‪ .‬כי האומה הראשונה‬
‫היא עניין קבוץ בני אדם ושמירת הסכמה אחת מועילה לכלל‪.‬‬
‫ואע"פ שיתחייבו ממנה נזקים לפרט בעניין מן העניינים כמו‬
‫המשפטים והחקים שהם טובים לכלל ורעים לקצת הפרט‪,‬‬
‫כלומר לרעים מבני אדם‪ .‬שאם רצח והדין נותן שיתלה הרוצח‬
‫הנה זה הדין טוב לכלל שאין הכל רוצחים‪ ,‬ועל כן הכלל‬
‫שמחים כשיהיה הרוצח תלוי‪ .‬שכל אדם אפשר היותו רוצח או‬
‫רצוח‪ ,‬אבל יותר אפשרות ויותר קל להיותו הרוג מהיותו הורג‪,‬‬
‫והסבות הקרובות והרחוקות על זה רבות מאד‪ .‬ואם כן הרוצח‬
‫שנתלה שהוא פרט מן הכלל נופל תחת היות המשפט הטוב לכל‬
‫רע לו לחלקו‪ ,‬וכן שאר העניינים‪.‬‬

‫ולפיכך לא הסכימה שום אומה להיותה אומה מקובצת באמונה‬


‫אלא בהיותה מאמנת אמונה אחת ראשונה כללית מועילה לכל‪.‬‬
‫והפרט שנמצא בה שלא יישר בעיניו עניין האומה ההיא החליף‬
‫עצמו מאמונה לאמונה או מאומה לאומה‪ ,‬אם הראשונה חלושה‬

‫צב‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫והשנית חזקה בהיותו הוא מכלל החלושה ושב אל החזקה עשה‬


‫זה בפרהסיא וביד רמה מאד‪ ,‬מפני שדעתו נוטה אל היות לו‬
‫עזר מהאומה החזקה ולא תוכל החלושה לעמוד כנגד החזקה‪.‬‬
‫ואם שב מן החזקה אל החלושה לא יהיה רשאי לפרסם עצמו‬
‫בכך אבל יעשה זה בצנעה גדולה מפני שיודע שהחלושה לא‬
‫תוכל לעמוד כנגד החזקה לעזרו ולהצילו מידה‪ .‬ויובן זה מכלל‬
‫המשומדים הנפרדים מאומתנו‪ ,‬והגרים הנכנסים בבריתנו‪,‬‬
‫ואלה ואלה סבותיהם רבות‪ ,‬מהם קרובות ומהם רחוקות כפי‬
‫הזמנים וכפי המקומות וכפי המחשבות והתאוות הגוברים על‬
‫המחליפים דתם ומתהפכים כחומר חותם‪ .‬ואמנם הרבה מן‬
‫החוזרים מדת לדת לא יספיק להם שישובו הם לבדם‪ ,‬אבל‬
‫ישתדלו בהשתדלות חזקה למצוא קבוץ אנשים מעטים או רבים‬
‫כפי המזדמן וכפי הסבות העצמיות או המקריות‪ ,‬וללמדם דרך‬
‫אחד או דרכים רבים להחזירם מאומה לאומה‪ .‬ואולי יהיה‬
‫הקבוץ גדול עד שלא ייבחר הראש המנהיג הקבוץ ההוא‬
‫להכניסם בברית אומה אחרת‪ ,‬אבל ישוב הראש להיות נקרא‬
‫ביחס אחד ראשון לכל האומה‪ .‬ואולי יימצאו באומה שנים או‬
‫שלשה או ארבעה או חמשה ראשים‪ ,‬ותתייחס כל אומה אליהם‪,‬‬
‫ויהיה היחס ההוא כולל תכלית המעלה לכלל האומה וגם‬
‫לפרטיה‪ .‬ואולי לא ימצא באומה המחודשת כי אם איש אחד‬
‫ואליו יתייחסו כולם‪ ,‬ושם יחסו אצל הכלל והפרט תכלית‬
‫המעלה‪.‬‬

‫ואמנם לפעמים יהיה חידוש האומה לטובה גדולה לכלל ולפרט‬


‫המתחדשים תמיד ממנה‪ ,‬ולפעמים יהיה חידוש האומה לרעה‬

‫צג‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫גדולה לכלל ולפרט המתחדשים תמיד ממנה‪ ,‬כל עוד שהאומה‬


‫קיימת‪ .‬והדמיון בעניין היחס לאחד ראשון מעולה ואחריו‬
‫לרבים‪ ,‬עניין יחס אומתנו המיוחסת תחילה אל אברהם העברי‪,‬‬
‫ובעבור יחסו אנו כולם עבריים‪ .‬והוא בלא ספק ראשון לחידוש‬
‫אומתנו ושמו הראשון אברם וסודו גר"ם שהוא גרמא וסבה‬
‫ועלה ראשונה לאומתנו‪ ,‬וכוחו בריא"ל שהוא בריה ראשונה‬
‫ברורה מהאל‪ ,‬והוא בח"ר בא"ל והסוד בח"ר ביחו"ד אשר לו‬
‫לבדו הכח ולנו בו בשמו סודות נפלאות‪ .‬וכראות השם ית' כי‬
‫חידוש האומה הקדושה ההיא היתה סבה גדולה לטובה אשר אין‬
‫טובה דומה לה‪ ,‬גילה לנו שחזק הטובה ההיא בעזרו כפי‬
‫הכתוב‪ ,‬והורנו שהוסיף על שמו אות אחת מיוחסת לחצי שמו‬
‫והיא שבה נברא העולם הזה‪ .‬והיא ה' שהיא חצי י"ה והיא גם‬
‫כן חצי יו"ד‪ ,‬כי ה"ה שניהם יו"ד‪ ,‬והסוד י' היא ה' וה'‪ .‬והבן זה‬
‫בסוד עשר ספירות שהם חמש וחמש חמש כנגד חמש‪.‬‬
‫ובתוספת ה' על אברם שב המיוחס הראשון אברהם ונזכר כן‬
‫בבריאת העולם תחילה זכר ונקבה בראם‪ ,‬והסוד ברכ"ה ונז"ק‬
‫בראם אברם‪ ,‬ועוד בהברא"ם באברה"ם‪ .‬ובעת זקנתו שב זקן‬
‫ברוך "ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל"‪.‬‬
‫וזה אחרי מות שרה אשתו אשר לקח חצי כוחה ממנה ונוסף‬
‫עליו‪ ,‬וחיסר ממנה אבל לא חיסר ממציאות שני השמות‪ ,‬כי‬
‫מספר אברם ושרי כמספר אברהם ושרה והבן זה‪.‬‬

‫ואמנם כבר כאשר "ואברהם ושרה זקנים באים בימים" אבל‬


‫בלא ספק "חדל להיות לשרה ארח כנשים"‪ ,‬ואז נשתנה בה‬
‫כח התולדת באמת‪ .‬והוא הוליד ממנה והיא ילדה‪ .‬והמוליד שמו‬

‫צד‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫אברה"ם אבינ"ו‪ .‬והוא גילה לנו מה שגילה לו השם במרא"ה‬


‫הנבוא"ה‪ ,‬וגילה לנו בור"א האבני"ם איכה בראם בלב גם איך‬
‫בראם בלהב הנקרא אצל לשון הקודש "הבל"‪ .‬גם זה נודע‬
‫מהבל פיהם של תינוקות של בית רבן‪ ,‬וכל תינוק יונק הבל פי‬
‫הגבורה‪ .‬ופ"י הגבור"ה עניינו עול"ם העליו"ן החדש הנקרא‬
‫אצלנו מחודש באמת ויקרא יצ"ר טוב‪ .‬ותבין זה מאמרו "מפי‬
‫עוללים וינקים יסדת עז למען צורריך להשבית אויב‬
‫ומתנקם" )תהלים ח' ג'(‪.‬‬

‫והנה נתחזק היחס המעולה המתחדש לטובה לגלות בו הייחוד‬


‫לנולד מהאב שהיה בן איש עובד ע"ז‪ ,‬בן שהיה בדמות אביו‬
‫עובד השם המיוחד‪ .‬כי אברהם הוליד את יצחק וגם הבן ההוא‬
‫המעולה הוא יצחק אבינו‪ ,‬גם כן בשם יחס אבינו‪ .‬ושם יצחק‬
‫אבינו יגלה לך סוד בשם אביו‪ .‬וכן נולד עוד יחס שלישי לחזוק‬
‫זה ושמו יעקב אבינו‪ ,‬והחוט המשולש לא במהרה ינתק‪ .‬ואמנם‬
‫לא נשתנה שם האב השני ונשתנו שמות שני האבות הראשון‬
‫והאחרון‪ .‬ואין אבות כי אם שלשה ועליהם מיוחס "אלהי‬
‫אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב"‪ .‬וכשתקחם כפי שמותיהם‬
‫הראשונים תבין מסודם סוד זכ"ר ונקב"ה ברא"ם‪ ,‬וסוד בריאת‬
‫האי"ש והאש"ה הכוללים י"ה בריו"ת‪ ,‬וכן זכ"ר ונקב"ה י"ה‬
‫שמות‪ .‬וסודם ז"ח שהם זי"ן ח"ת ז' ליעקב ח' ליצחק‪ ,‬והסוד‬
‫הע"ת ז' ח' אחד מורה זכות ואחד מורה חובה‪ ,‬תן חלק לשבעה‬
‫וגם לשמונה‪ .‬ולא נקראו אמהות אלא ארבע והן שרה רבקה‬
‫ורחל ולאה‪ .‬והמגלה סודם הוא אות אחד מצוייר‪ .‬נמצא משולש‬
‫בצד ימין של התפלין והוא שי"ן של שלשה ראשים‪ ,‬כי האבות‬

‫צה‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫הן הן המרכבה‪ .‬והעד השני אות אחד מצוייר בלתי נמצא‬


‫אצלנו‪ ,‬מרובע בצד שמאל של התפלין של ראש ולא של יד‪ .‬כי‬
‫השיני"ם שבעה ראשים‪ ,‬והראשים ציורו בראש‪ .‬ועל כן יש לנו‬
‫יחס בשלשלת משולשת אשר לא תנתק לעד‪ .‬ונקראו בני היחס‬
‫ישראל על שם ישראל סבא‪ ,‬אבינו וסב"א‪ .‬ואם הוא אביו"ן‬
‫ונבי"א כי הנבוא"ה אינה צריכה עשר דבר מת כי אם עשר דבר‬
‫חכם‪ ,‬וכל חכם חי כי הוא עצמו חיים‪ .‬ועל כן מי שהתעשר‬
‫בעשר החכמה הוא באפשר קרוב להנבא‪ ,‬ומי שהתעשר בעשר‬
‫הממון הוא באפשר רחוק שינבא‪ .‬וייחס הנבואה ההיא לבני זרע‬
‫הקדש לבד מכל האומות‪.‬‬

‫ואם כן אברהם אבינו שהוא ראשית היחס הוא חמר הנבואה ובו‬
‫נצטיירו בניו‪ .‬ושם היחס עוד התגלגל לחזוק בשם יהודה בן‬
‫יעקב‪ ,‬שאנחנו בניו‪ ,‬ושם יחסנו ממנו יהודים‪ ,‬והוא המלך‬
‫ומזרעו המלוכה גברה ביד דוד‪ ,‬שהוא הראשון למלכי בית‬
‫יהודה‪ .‬וכל ישראל בני מלכים‪ ,‬וגם כולנו מיוחסים ליהודה ואם‬
‫נחלקנו לשבטים בהתגבר אומתנו ובהתחזקה ברבוי עם‪ .‬והנה‬
‫נשארה האומה תמידית עד היום‪ .‬ומאומתנו תקח ראיה לשאר‬
‫אומות ולייחסם‪ ,‬כי לא אאריך בהם אבל אזכיר מהם אומה אחת‬
‫לבד ועליה תקיש שאר האומות‪.‬‬

‫והיא אשר התחדשה מן יחס איש אחד מיוחד שהיה מאומתנו‬


‫ומפני סבה מהסבות יצא ממנה ופשט צורה אחת ולבש צורה‬
‫אחרת‪ .‬וקבץ אנשים רבים ובלבל מוחם ודעתם בפליאות הזרות‬
‫ובתחבולות המושכות דעות הפתאים חסרי השכל‪ ,‬אשר אין‬

‫צו‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫בלבם מאזני חכמה לבחון בין האמת והשקר‪ .‬והודיע שינוי מה‬
‫שחפץ לשנותו ולהחליפו בתועלת כללית ראשונה‪ ,‬והיא להתיר‬
‫האסורים מבית הסוהר‪ ,‬שטבע כל אדם גוזר שישמח בזה מאד‪.‬‬
‫ושינה תחילה צורת המילה בצורת הטבילה‪ ,‬ונתן טעם לדבריו‬
‫בהקדמה שקרית והיא היות בנות ישראל טהורות לבעליהן‬
‫בטבילה‪ .‬וגם בזה שמחו השומעים שהקל מעליהם משא כבד‬
‫לפי דעתם‪ ,‬וכן שאר הדברים‪ .‬והפתאים לא שיערו לפחות מזה‬
‫שהיו נושעים בתחילה בדבר שהזכרים המעולים נושעים‬
‫ונשתנו מצורת זכר לצורת נקבה ושבו ערלי לב וערלי בשר‬
‫כנקבות‪ .‬והיה שמו ישוע וחסר משמו ע' ונקרא יש"ו והנה אותו‬
‫האיש עבר על מה שאמר השם בתורתו הקדושה‪" .‬ארור‬
‫האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש‬
‫ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן" )דברים כז' טו'(‪ .‬ואמר בסוף‬
‫"ארור אשר לא יקים" וכו'‪ .‬וחידש האיש ההוא דת כפי מה‬
‫שאתה רואה‪ ,‬הנשארים מהאומה הנקראת על שם יחסו לפי‬
‫דעתו ולפי דעתם עד היום משיחים‪ ,‬כאשר הוא קרא שמו משיח‬
‫והתורה קראתו אלהי נכר‪ ,‬והבן זה מאד מאד כי הוא סוד גדול‪.‬‬
‫ועל זה שרמזתי לך מחדוש שתי האומות תבין דרך חידוש כל‬
‫אומה לפי בלבול הדעות‪ ,‬שממנו יתחייב תמיד כחללה בלבול‬
‫הדתות‪ .‬ובהזהרך מן הבלבול "יקימך יהוה לו לעם קדוש"‪,‬‬
‫"וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך"‪,‬‬
‫"ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה‬
‫למטה"‪ ,‬ונתנך יהוה עליון על כל גויי הארץ" )דברים כח'(‪.‬‬

‫תהיה נחרד‬ ‫איש נבוך אל‬

‫צז‬
‫תורה‬ ‫חלק א' אורח חיים‬ ‫סתרי‬

‫חיות מתות‬ ‫אם על מבול‬


‫שכל נפרד‬ ‫רק שוב ושאל‬
‫כל הדתות‪.‬‬ ‫מורה בלבול‬

‫נשלם החלק הראשון של סתרי תורה‬


‫שבח לעוטה כשלמה אורה‪,‬‬

‫"שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד"‪,‬‬

‫"שמחו ביהוה וגילו צדיקים"‪" ,‬והודו לזכר קדשו"‪.‬‬

‫צח‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫החלק השני שמו מקור מים חיים‬


‫)משלי יג' יד'(‪.‬‬ ‫"תורת חכם מקור חיים לסור ממוקשי מות"‬

‫נפש משלים‬ ‫חלק שלם‬


‫אצל ראשון‬ ‫שני נקרא‬
‫בשמו מעלים‬ ‫לב כל עלם‬
‫בדמות לחשון‬ ‫שפע נברא‬
‫כל חי מכלים‬ ‫קניין גלם‬
‫הומת שמשון‬ ‫כי בגבורה‬
‫תחתיו כוללים‬ ‫בדמות צלם‬
‫שבעים לשון‬ ‫סתרי תורה‬

‫פתיחה‬
‫)משלי יד' כז'(‪.‬‬ ‫"יראת יהוה מקור חיים לסור ממקשי מות"‬

‫החכמים שלשה‪ .‬והם נביאים‪ ,‬וחכמי לב‪ ,‬וחוקרי‬


‫מדע‪ .‬הנביאים הם אשר השפע האלהי מכריחם‬
‫מיני‬
‫ומניעם לדבר או לחבר‪ .‬וחכמי הלב אשר לבם זך ונקי ובר‬
‫ומדברים ברוח הקודש וכותבים ספרי חכמת התורה האלהית‬
‫אשר קבלו מה שקבלו מן הנביאים פה אל פה או העירום‬
‫ספרים אל עניינים מקובלים שהם נעלמים מאד מן ההמון‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫וחוקרי מדע הם אשר השתדלו מלבם ומדעתם להשיג השגות‬


‫נעלמות‪ ,‬ועשו כן מפני היותם אוהבי החכמה‪ .‬ועל כן נקראו‬
‫פילוסופים שפירושו אוהבי החכמה והיא מילה יונית‪ ,‬ושמוה‬
‫בחיבורי החכמה כאילו היא בלשון הקודש‪ .‬וגם הפעילו עניינה‬
‫לפי צורך מחברי ספרי החכמה‪.‬‬

‫ואלו השלש מדרגות של אנשי החכמה נחלקו לחלקים רבים‪ .‬כי‬


‫הנביאים רבים וחיבוריהם רבים‪ ,‬וחכמי לבב גם הם רבים‬
‫וחיבוריהם רבים‪ ,‬וחוקרי מדע גם הם רבים וחיבוריהם רבים‪.‬‬
‫על כן כשרצה שום חכם אשר העירו השם אל חקירת השגת‬
‫העניינים הנמצאים לדעת דבר שלם ונבון על בוריו לא סמך על‬
‫מה שכתוב במין אחד משלשת מיני החבורים הנזכרים‪ ,‬אבל‬
‫למד והתחכם משלשתם והשתדל להשיג תכלית כוונת כל חבור‬
‫וחבור מהם‪ ,‬וחקר והבין וידע הכוונה אשר כיוונו אליה‬
‫שלשתם‪ .‬והיא אשר שכל כל משכיל בכח סובב סביבה להוציא‬
‫אמיתת מציאותו לפועל עד שיושלם בו מה שראוי להיותו‬
‫שלם‪ ,‬וישיג הדבר הקיים בפועל תמיד ויתדמה לו בכל מיני‬
‫הדמות שאפשר להתדמות לו‪ ,‬ויתרחק מכל מה שהוא כנגד זה‪.‬‬
‫כי זהו תכלית כוונת מציאותו בכח‪ ,‬ואין זה הכח מוכן ומזומן‬
‫לכל אדם עד שיעלה זה הפועל ביד כל מי שירצהו‪ .‬אבל יש‬
‫מונעים לאדם מזה הפועל מהם מקריים ומהם הרגליים ומהם‬
‫רצוניים ומהם טבעיים‪ .‬ועל היות המונעים רבים אמר הכתוב‬
‫"לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט" )איוב לב' ט'(‪ ,‬ר"ל ולא‬
‫זקנים יבינו משפט‪ ,‬כי מלת לא מושכת עצמה ואחרת עמה‪.‬‬
‫והעד שכבר אמר לפני זה "אמרתי ימים ידברו ורב שנים‬

‫ק‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫יודיעו חכמה‪ :‬אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם"‪ .‬זה‬
‫ביאור "לא רבים יחכמו" כלומר מונעי החכמה הם רבים‪.‬‬
‫ואמנם אומרו "וזקנים לא יבינו משפט" הוא סוד גדול‪ ,‬כי‬
‫עניין משפט הוא כבד מאד להבין אמתתו‪ .‬והמצוה הראשונה‬
‫שנצטוינו אחר החוק הוא עניין משפט‪ ,‬כאמרו "שם שם לו חק‬
‫ומשפט ושם נסהו" )שמות טו' כה'(‪ .‬ופירשוהו חכמי הקבלה ואמרו‪,‬‬
‫שבת ודינין במרה איפקוד‪ .‬ואמנם חק שבת הוא להעיד על‬
‫הבריאה שכללה עניין חמר ראשון‪ .‬ואמיתת מציאותו הוא‬
‫חמ"ר מצו"י י"ש מאי"ן‪ ,‬הוא חמ"ר ראשו"ן‪ ,‬כי חמר העולם‬
‫הוא המצוי הכולל כל המציאה‪ .‬והנה החמ"ר הראשו"ן שסודו‬
‫ח"ק השב"ת יעיד לך במספרו איך נבר"א העול"ם י"ש מאי"ן‪.‬‬
‫ומי שלא השיגו לא יתכן לו שיאמין היותו יש מאין‪ .‬וגם מי‬
‫שהשיגו לא יתכן שיאמין הפכו‪ .‬וממנו יבין שהעולם נברא‬
‫הפוך‪ ,‬כמאמר התלמיד שהיה אומר כשהשיגו‪ ,‬עולם הפוך‬
‫ראיתי‪ ,‬וענה לו העונה עולם ברור ראית‪ ,‬כלומר אמת הוא מה‬
‫שהשגת ממנו והוא דבר ברור‪ ,‬כי הוא עולם הפוך‪ .‬ועל זה‬
‫הסוד אמרו על האדם שהוא אילן הפוך‪ ,‬והעיקר שדומה למראה‬
‫במראה הנבואה‪ .‬והבן רמז זה מקריאת שם ספר יציר"ה אשר‬
‫סודו גם כן מרא"ה הנבוא"ה הנתלה על צירוף האותיות שהוא‬
‫התהפכם כחמר חותם לקבל חק השבת‪ .‬כי שם החמר חק‬
‫מכריע בין כף זכות וכף חובה‪ .‬אבל שב"ת כולל ברי"ת המיל"ה‬
‫בסוד הצורו"ת הכוללות הארב"ע חיו"ת הקדש וממנו חול‬
‫וממנו קדש‪ .‬ומה שהוא חול סודו ד"ם ומה שהוא קודש סודו‬
‫ד"ת‪ .‬ואמנם דם ודת שניהם חותם מתהפך מדם לדת ומדת לדם‪.‬‬
‫והנה דת ודין עניין אחד לפני כל יודעי דת ודין‪ .‬אם כן הנה סוד‬

‫קא‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫משפט שהוא הדין כמו שרמזתי למעלה בחלק הראשון בסוד ד'‪.‬‬
‫ועל כן כאשר ישיג המשיג להיותו מבחין בין דם לדם ובין דין‬
‫לדין ויבדיל בין ענג לנגע‪ ,‬על פיו יהיה כל ריב וכל נגע‪ .‬כי כן‬
‫משפט הכהן אשר חשן המשפט חקוק לפניו‪.‬‬

‫הקדמתי לך זאת ההקדמה הקטנה בכמותה וגדולה באיכותה‬


‫מפני שתדע מהו הדבר המונע אותנו מלהשיג החכמה על‬
‫אמתתה‪ .‬והוא היות מציאות החמר הראשון מוכן לקבל כל‬
‫הצורות‪ ,‬והוא נמצא על זה בכח‪ .‬שאילו היה החמר הראשון‬
‫חמר נמצא בפועל לא היה מקבל צורה אחרת זולת צורתו‬
‫הראשונה‪ ,‬ולא היה מתהפך ומתנועע ומשתנה מעת לעת לקבל‬
‫צורה זו אחר סור צורה זו‪ .‬אבל היה בעל צורה אחת מיוחדת‬
‫בעצמו בלא שינוי כלל כצורת עצם הגלגל שאין לו שום שינוי‬
‫בעצם‪ ,‬אבל עומדת צורתו בגלמו תמידית בהתמדת גלמה‪ .‬אבל‬
‫החמר הראשון אע"פ שהוא קיים נצחי בעצמו כלומר לא‬
‫ישתנה בבחינת אמיתת מציאותו‪ ,‬שהרי מציאותו בכח לא‬
‫בפועל‪ ,‬ואם כן איך ישתנה‪ .‬הנה עם זה צורותיו חלושות‬
‫בחולשתו ולא יוכלו לקיימו בצורה אחת מיוחדת כמי שיש לו‬
‫אשה ואינו יכול לפרנסה והיא מחזרת על הפתחים לזון עצמה‬
‫ומבקשת מזון ממי שיזדמן לה ראשון ראשון‪ ,‬ומתפרנסת בין‬
‫המון העם ואין לה בעל אחד מיוחד לעניין מזונה‪ .‬כן החמר‬
‫מקבל איזו צורה שתזדמן לו ראשונה ועומד בה זמן אחד‪,‬‬
‫ובהשלים אותה צורה פעולותיה עוד תבוא אחרת ותפעל בו‪,‬‬
‫וכן תמיד‪ .‬והצורה אשר היתה בו אתמול היא תכינהו לקבל‬
‫צורה שנית היום וצורת היום תכינהו לקבל צורת מחר וכן‬

‫קב‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫לעולם‪ .‬וזה הנותן לו צורה‪ ,‬עושה עמו חסד ומשפט וצדקה כמו‬
‫שהמשלנו בעניין המפרנסים הרבים‪ .‬ואין ספק שיש לכל אלו‬
‫המפרנסים מנהיג אחד שמסדר מאיזה מקום תתפרנס העניה‬
‫הנזכרת בכל יום ויום‪ .‬וזהו היודע ח"ק השב"ת אשר הוא‬
‫בגימט' מנהי"ג הצורו"ת‪ ,‬והנה החמ"ר הראשו"ן הוא המתנועע‬
‫לקבל צורת"ו מהחכ"ם הפועל בו‪ .‬ועל כן תולד לפעמים ברוב‬
‫תנועותיו חכמ"ה מצורת"ו מפני שבאה צורת"ו מחכמ"ה‪,‬‬
‫ומהפועל ההוא בעצמו נשפ"ע מרא"ה הנבוא"ה‪ .‬ועל כן חוייבו‬
‫להמצא צורו"ת הגו"ף בשנ"י כחו"ת שסודם כולל ש"ש מאו"ת‬
‫ושל"ש עשר"ה מצו"ת )בגימט' ‪ 2794‬דהיינו ‪ 796=794+2‬כמו צורו"ת הגו"ף וכן‬
‫בשנ"י כחו"ת וכן ההמשך( שכללם תור"ה ע"ל פ"ה‪ .‬וזהו עני"ן התור"ה‬
‫להורות בה שיש במציאות פעל"ה קשור"ה אשר הפוע"ל‬
‫קשר"ה‪ ,‬שעשה צורות אמ"ש משלשות והוא אשר אמת השכל‬
‫בכח לשו"ן קדו"ש ונקרא שעשועי"ם בלא ספק‪ .‬ואחר שהעניין‬
‫כן כבר תוכל להבין מפני מה נאמר "לא רבים יחכמו" )איוב לב'‬
‫ט'( ודעהו‪.‬‬

‫כ"ח ופע"ל‬ ‫סוד א'‬


‫מחמשה פרקים אשר בחלק הראשון והם פרק מ"ה‬
‫ונ"ב ונ"ד וס"ז וס"ח‪ .‬ומתשע הקדמות פילוסופיות‬
‫נודע‬
‫אשר בראש החלק השני והם הקדמה ה' וי' וי"א וי"ב וי"ו וי"ז‬
‫וי"ח וכ"ג וכ"ד‪ .‬וגם משלשה עשר פרקים אשר בחלק השני גם‬
‫כן עוד‪ ,‬והם פרק ד' וו' וז' וי' וי"ב וי"ד וי"ז וי"ח וכ"א ול"ו‬
‫ול"ז ול"ח ומ"ח‪ .‬ומשני פרקים אשר בחלק השלישי והם פרק‬
‫כ"ז ופרק נ"ד‪.‬‬

‫קג‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫עיקר סוד כח ופעל‬


‫הודעתיך כי מה שבא בדברי הרב באריכות עניין‪,‬‬
‫ובפירוש מבואר ובמקומות רבים מספרו‪ ,‬שלא‬
‫כבר‬
‫אצטרך אני להאריך בו מפני שאין רצוני להעתיק ספרו‬
‫בפירושי זה‪ .‬אבל רצוני לבאר הדברים שרמז הרב אליהם‬
‫בראשי פרקים לבד כפי מה שגזרה חכמתו בהמצאת חבורו‪,‬‬
‫והם העניינים הנקראים סודות וסתרי תורה‪ .‬ואע"פ שהוא רמזם‬
‫במקום אחד יוודע מדבריו שגילם במקום אחר למי ששמר‬
‫מצות צוואת המאמר אשר העירנו בה להשיג פרקי ספרו זה על‬
‫זה‪ ,‬ואפילו בכל מלה שבאה בתוך הדברים ואע"פ שלא תהיה‬
‫מעניין הפרק‪ .‬ואם כן אנחנו נכוון להודיע הנסתר שבתוך‬
‫דבריו‪ ,‬יועיל למי שתרצה ויזיק למי שתרצה‪ .‬כי חכמי האמת‬
‫לא עזבו האמת מהגידו או ברמז או מבואר מפני פחד השומעים‪,‬‬
‫אבל הגידוהו עכ"פ ומהם למדנוהו אנחנו‪ .‬שאם היו מסתירים‬
‫אותו מכל צד או לא היו כותבים אותו כלל מאין היינו יודעים‬
‫אותו‪ ,‬כי לא היה לנו שום דרך להשיגו ולדעתו‪ .‬ועל כן חוייבנו‬
‫גם אנחנו מזה הצד בעצמו לכתבו כדי להודיע לבאים אחרינו‬
‫שלא יהיה אבדו באבדנו‪ .‬והכריחנו השפע הנוסף הנודע‬
‫למשכילי האמת לכתוב מה שנראה לנו שהשגנוהו מן העניינים‬
‫ההם הנפלאים‪ ,‬יקובל ממנו או לא יקובל‪.‬‬

‫והנה נאמר אחר זה כי עניין הנאמר עליו שהוא בכח יחלק לשני‬
‫חלקים‪ ,‬והם כח רחוק וכח קרוב‪ .‬ובהשתכלך בהקדמות‬

‫קד‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫הפילוסופיות תמצא בהם עניין מבואר על מה שבכח‪ ,‬ותמצא‬


‫שיש הבדל גדול בדבריהם בין מה שיש לו מציאות בכח ובין‬
‫מה שיש לו מציאות בפועל‪ .‬ואין דעתם כדעת המדברים‪ ,‬אבל‬
‫הפכה‪ .‬וגם יש הפרש גדול בין מלת כח ובין מלת בכח‪ ,‬כי‬
‫באמרם כח מורים על מציאות דבר בפעל לא בכח‪ .‬אמנם הוא‬
‫שני מיני כח אחד עצמיי ואחד מקריי‪ .‬העצמיי הוא הטבעי‬
‫המעמיד הגוף וקוראים אותו צורה או נפש וכיוצא בו אבל אינו‬
‫גוף והוא כח בגוף‪ .‬והמקריי הוא שהגוף מעמידו ולא ימצא‬
‫בלעדיו‪ ,‬והוא דבר נוסף על הגוף ומתחלק בהחלק הגוף‪,‬‬
‫והמעמיד הוא אמיתת ההויה ואינו מתפשט בכל הגוף וגם אינו‬
‫מתחלק בהחלקו‪ .‬אבל שני מיני הכח האחרים יאמר עליהם‬
‫בכח‪ ,‬כלומר שהם נמצאים בכח ולא בפועל‪ .‬והוא שיאמר על‬
‫מה שבכח כח מפני שהוא מזומן לצאת לפועל אם לא ימנעוהו‬
‫מונעים עצמיים או מקריים‪ .‬כאמרך הנער הזקן בכח מפני‬
‫האפשרות הנמצא בזקנו שהוא מוכן לגדל שיער השיבה אם לא‬
‫ימנעוהו מונעים מזה‪ .‬ואמנם לא יוכל אדם לומר על מי שאין‬
‫בטבעו הכנה להוציא כוחו לפועל שהוא בכח‪ ,‬כי לא יאמר אדם‬
‫החמור משכיל בכח כי אין בטבעו להשכיל לעולם‪ ,‬אבל יאמר‬
‫הסכל משכיל בכח‪ ,‬וכשהשכיל יאמר עליו שהשכיל בפועל‪.‬‬
‫והמין הזה פעם יהיה לנו מונע מעצמו ופעם מצד הפועל בו‪ ,‬ועל‬
‫כן נחלקו לשני מינים כאשר תשמע‪.‬‬
‫וראיתי להאריך בזה מעט לפי הכרח העניין הגדול הזה‪ ,‬ואני‬
‫אטעימך בזה מעט הדבש שטעמתי מכלל מטעמי המדע והחכמה‬
‫בו כדי לשמח אחרים כאשר שמחתי בו גם אני‪ ,‬וראיתי אני כי‬
‫יש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך‪ .‬ועל כן‬

‫קה‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫אצטרך למשול לך משל כח השכל לאור השמש אשר הוא‬


‫שופע על העין‪ ,‬כי כן המשילוהו קצת חכמי המדע ואמרו כך‪ ,‬כי‬
‫העין הוא גוף זך חיצוני לגוף יותר זך מכל אברי הגוף החיצונים‬
‫ומקצת הפנימיים‪ .‬וזה שמפני רוב זכותו קיבל מהנפש כח‬
‫הראות‪ ,‬והכח ההוא באמת‪ ,‬הוא מקרה והעין נושא אותו והוא‬
‫בו בכח‪ ,‬ובהיות השפע הנבדל ממנו הבדל גמור משפיע עליו‬
‫והוא אור השמש‪ ,‬והעין מכין עצמו בטבעו או ברצון הנפש‬
‫ומסיר בעל העין כל מונע מקבלת השפע ההוא השמשיי‪ .‬הנה‬
‫יתחייב שיצא העין מן הכח אל הפועל וישיג מיד הדבר שהיה‬
‫מתחילה אצלו בכח ויכירהו בפועל וישוב אצלו נראה‪ .‬ואז‬
‫בהמצא הפועל בשני נושאים ר"ל בעין ובספר על דרך משל‬
‫יהיו שלשת העניינים נמצאים בפועל‪ ,‬אחר היותם בכח העין‬
‫הרואה‪ ,‬והראות הנושא על העין‪ ,‬והספר הנראה‪ .‬כי טרם‬
‫הפועל היה העין רואה בכח‪ ,‬והראות נמצא בכח‪ ,‬והספר נראה‬
‫בכח ואז לא היה מציאות לראות כלל‪ .‬ובהמצאם בפועל הנה‬
‫שבו שלשתן כאילו הם דבר אחד מצד הפעולה הנמצאת בם‬
‫בפועל‪ ,‬אבל מפני היותם גופים לא יקבלו דיבוק אבל יהיו שני‬
‫דברים גופים‪ ,‬ואחד גופני לא גוף אבל כח נמצא בפועל בגוף‬
‫הנושאו‪ ,‬והנראה כשנראה גם כן הוא משותף בהיותו מורגש‬
‫עם ההרגש המרגישו וכאילו הוא נושא ההרגש גם כן‪.‬‬
‫והנה בהיותם כולם בכח ואחר כן יצאו לפועל יתחייב מזה‬
‫שימצא דבר אחר נבדל מהם שפועל בהם זאת הפעולה‪ ,‬והיא‬
‫סבת צאתם מן הכח אל הפועל‪ .‬והדבר ההוא הוא אור השמש‬
‫או דבר אחר מן הדברים שהם מאירים‪ ,‬ואין ספק כי אור העין‬
‫הוא בעצמו אור השמש ואור השמש הוא אור העין בעצמו אשר‬

‫קו‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫הוציאו מכח לפועל‪ ,‬ואם כן פעלו הוא עצמו‪ .‬כי אור השמש‬
‫נבדל מן העין תכלית ההבדל‪ ,‬אלא שמשפיע עליו אור‪ ,‬והוא‬
‫חלק מחלקי אור השמש לפי מציאות העיניים‪ .‬לא שאור השמש‬
‫מקבל חלוקה כי אינו גוף‪ .‬וכבר יוחלט שם הוצאה מכח לפועל‬
‫על מי שהסיר המונע מהפועל‪ ,‬כמו שהוזכר בהקדמה הי"ח‪.‬‬
‫והבן זה ויוסר לך בו ספק גדול ותדע כי השכל הפועל הוא‬
‫פועל בפעל תמיד‪ ,‬והרב המסיר מונעי השכל מן השכל כבר‬
‫יאמר עליו שהוא הוציא הכח הדיברי מהכח אל הפועל‪ .‬אבל‬
‫הכח אפשר היותו גם כן עצם דבר כגון הצורה המעמדת‬
‫החומר‪ ,‬ואפשר היותו מקרה כאור הלהב‪ ,‬ויקראו זה וזה בשם‬
‫כח כי שניהם באמת כח בגוף‪ .‬ואע"פ שאין אחד מהם גוף כמו‬
‫שהוזכר בהקדמה הי' בחלק השני וכמו שזכרתי לפני זה בזה‬
‫הסוד בעצמו‪.‬‬
‫ותדע לך כי השכל אשר באדם בכח הוא השכל אשר נמצא בו‬
‫בפועל‪ ,‬אלא שזה האיש לא השיגו ולא הכירו בשפעו‪,‬‬
‫וכשיכירהו אז יקרא משכיל בפועל‪ ,‬אבל טרם שישכילהו יקרא‬
‫משכיל בכח‪ .‬והשכל ההוא האנושי החמרי אם כן כבר תקראהו‬
‫כח‪ ,‬כלומר שיש בנפש הכנה אחת להשיגו‪ .‬אבל צריך‬
‫שתייחסהו אל עין הנער היונק אשר עיניו פקוחות והאור שופע‬
‫עליהם בפועל והוא אז רואה האור בכח ורואה הדבר הנראה‬
‫בכח אך לא בפועל‪ .‬וזה משתי סבות‪ ,‬אחת מפני לחלוחית‬
‫העיניים שגבר הרבה‪ ,‬ושנית מפני שאין בו התעוררות הבנה‬
‫עדיין להבין עניין האור ועניין הדברים הנראים‪ .‬אבל כשיוסרו‬
‫ממנו אלו השני המונעים ותהיינה עניו פקוחות ביום והוא‬
‫במקום האור‪ ,‬הנה נודע שלא פעל בו האור אז מה שלא היה‬

‫קז‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫פועלו מקודם לכן בו‪ ,‬כי הפועל מהאור הבא עליו הוא שווה‬
‫אצלו עם אותו שהיה פועל בו לפני זה‪ .‬אבל הוא אשר קיבל‬
‫האור התחדש בעיניו דבר שלא היה להם כי אם בכח מצדם‪,‬‬
‫ואם היה בפועל מצד האור‪ .‬כן השכל בעצמו שווה הוא לנפש‬
‫האדם המשכלת בכח כמו שהוא שווה לה כשהיא משכלת‬
‫בפועל‪ ,‬אלא שנתחדש בא דבר שלא היתה מכרת והכירתו‪.‬‬
‫וכבר התבארו אלו העניינים כולם בספרים רבים מספרי‬
‫החכמה‪ ,‬וזה שזכרתי בהם היה לעורר שכלך אל שיש דבר אחד‬
‫אתך נמצא בכח‪ ,‬ובו נתלית אפשרות יציאתו לפועל ואין לו‬
‫מונע מזה הפועל בו אבל מונעיו מזולתו‪ .‬ואם כן אין ראוי‬
‫שתהיה גם אתה עוזר להרשיע ולחדש המונעים‪ ,‬כי אין זה דרך‬
‫הבחירה בחיים אבל היא הפכה‪ .‬אמנם אמיתת הבחירה היא‬
‫שתבחר להסיר המונעים שלמותך האחרון ממך בכל כחך ובזה‬
‫תשלים מציאותך בפועל‪.‬‬

‫השב"ח האמית"י‬ ‫סוד ב'‬


‫מארבעה פרקים אשר בחלק הראשון והם פרק מ"ט‬
‫ונ"ג ונ"ח וס"ג‪ .‬ומפרק ה' אשר בחלק השני‪.‬‬
‫נודע‬
‫ומשלשה פרקים אשר בחלק השלישי והם פרק כ"ח ומ"ד ונ"ד‪.‬‬

‫עניין השבח האמיתי‬

‫קח‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫הסוד כבר נזכר במקומות רבים מבואר למשכילים עניין‬


‫זה‬
‫אמתתו‪ ,‬ואמנם יהיה עוד נרמז לפנים גם כן‪ ,‬אבל יהיה זה‬
‫המעט אשר נעורר עליו פה‪ ,‬יהיה כמו מפתח לשאר העניינים‬
‫הנרמזים עליו בספר‪ .‬והוא כי עניין שב"ח הוא אצל קבלתנו‬
‫ציור שלש צורות הנמצאות בכל המציאות אשר הם בעלי‬
‫חומר‪ .‬והן צורה ש'וקעת וצורה ב'ולטת וצורה ח'לקית וסימנם‬
‫שב"ח‪ ,‬והם שלשה עדים נאמנים מעידים על הפועל‪ .‬והנה‬
‫האחת מצויירת על האחרת‪ ,‬כי הבולטת כמו חותם הטבעת‬
‫הבולט תפעל בשעוה צורה שוקעת‪ ,‬ואם היא שוקעת תפעל‬
‫בשעוה צורה בולטת‪ .‬וכל זה נקרא פתוח"י חות"ם‪ ,‬והסוד‬
‫פתו"ח ח"י ומ"ת כלומר הפועל חי ונפעלו מת בסוד נשמ"ת‬
‫חיי"ם שהוא שני"ם ח"י מ"ת‪ .‬וזהו האמת שיכירהו כל מי‬
‫שהוא מכיר החומר והצורה‪ .‬ואף כל סכל רואה כי הגוף מת‬
‫ויודע כי הדבר הנפרד ממנו הוא שם בו חיים‪ ,‬ואם כן גם הוא‬
‫חי היה‪ ,‬והעד כי בהיפרדו מן הגוף מת הגוף מיד‪ .‬ואמנם צורת‬
‫חלק היא כצורה הנוספת על החמר והיא נפרדת באמתתה מן‬
‫החומר אלא שהיא מצויירת עליו כצורת המכתב על הספר‪,‬‬
‫וכצורות המצויירות עם דבר לח על דבר קשה כדיו שהאותיות‬
‫מצויירות ממנו על הקלף‪ ,‬אינן באמת לא בולטות ולא שוקעות‬
‫אבל הן אמצעיות בין שני מיני הצורות האלה ונקרא שמם חלק‪.‬‬
‫ואמנם הבולטת או השוקעת אינן לחות בשום פנים אבל אחת‬
‫קשה ואחת רפה‪ .‬ועל זה הסוד נאמר בדברי הקבלה בעניין‬
‫המדות מדת הדין של מעלה קשה ומדת הדין של מטה רפה‪,‬‬
‫מפני שהעליונה חותמת צורתה בתחתונה‪ ,‬והראוי והנראה לעין‬
‫כי התחתונה בולטת‪ .‬ואם כן העליונה שוקעת והשוקעת היא‬

‫קט‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫הנפשיית הנעלמת והבולטת היא הגופיית הנראית לעיניים‪,‬‬


‫והצורה מהצורה והחמר מהחמר‪ .‬ואמנם מדת רחמים של מעלה‬
‫רפה ומדת רחמים של מטה קשה‪ .‬ומזאת תבין זא"ת באמת‪.‬‬
‫ומשתיהן תכיר ממשלת הרוכב המניע את שתיהן‪ ,‬ותתחייב‬
‫מראותך מעלת פעולתו וחכמתו העליונה בהן לשבחו ולשבח‬
‫שמו וזכרו לפי השגת שכלך בהם‪ ,‬ותגיד גם כן בפיך לשומעים‬
‫מה שהשגת משבחיו‪ .‬ואמנם התפלות והתהילות והשבחות‬
‫והברכות כולן אמת בלא ספק‪ ,‬אבל הן להורות לשומעים מה‬
‫שהשיג המשבח מציור מעלת המשובח באמצעות שבח‬
‫פעולותיו ויופיים ותיקונם‪ ,‬או להורות לאחרים באיזה דרך‬
‫ישבחוהו‪ ,‬או להרגיל עצמו על השבח ההוא להיותו קל‬
‫להמציאו אצלו על פה בכל עת חשבו עליו‪ .‬ואין הפרש אם כן‬
‫בהיות כל אותם השבחות נמצאות בתורה או בנביאים או‬
‫בכתובים או בתלמוד או בשירי המשוררים המתרחקים מדרכי‬
‫התארים בכל יכולתם‪ ,‬כי הכל נמשכים אחר כוונה אחת‬
‫מקובלת ומושכלת אצלנו‪ .‬ולולי היות העניין כן לא היינו‬
‫מוצאים בתפלות תחלה ברכות הנקראות אצלנו מאה ברכות‬
‫שהאומרם בכל יום הוא מתברך בכל יום‪ ,‬וכל האומרים מודים‬
‫שסודו מ"ם יו"ד ושבים ע"ד יהו"ה כאילו אמרום כולם‪ .‬וכן‬
‫תמצא בכל זה העניין הנקרא אצלנו תפלות שהן משותפות מכל‬
‫מיני חבור‪ .‬ואמרו חכמינו שהמתפלל י"ח ברכות‪ ,‬וחייבוהו חיוב‬
‫כרת‪ ,‬יתברך בזה ותתהפך קללתו לברכתו‪ ,‬וזה אמרוהו ברמז‬
‫הכהן באמרם כל כהן שאינו מברך אינו מתברך‪ .‬ואמרו "עשר‬
‫תעשר" עשר בשביל שתתעשר‪ .‬ואמנם אמרו שהמתפלל הוא‬
‫יותר חמור מהקורא קריאת שמע ואע"פ שהתפלה מדרבנן‬

‫קי‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫וקריאת שמע דאורייתא‪ ,‬והחמירו על זה ועשו חיזוק לדבריהם‬


‫ואמרו שאפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסוק‪ .‬ורמזו שיכוון‬
‫בברכה ראשונה ובפסוק ראשון לפחות‪ ,‬ואם לא עשה כן ולא‬
‫כיוון לבו לא יצא ידי חובתו‪ ,‬ואם כיוון לבו יצא‪ .‬והבן מהות‬
‫השבח האמיתי מדבריהם‪.‬‬

‫שפ"ע‬ ‫סוד ג'‬


‫מפרק ה' ומ"ה בחלק הראשון ומפרק י"ב ול"ו וי'‬
‫וי"א בחלק השני‪.‬‬
‫נודע‬
‫עניין שפע‬

‫רמזתי רמזים מעולים בעניין השופע מהשם ית'‪ ,‬ואיך‬


‫השפע ההוא נשפע על דרך משפט וצדקה‪ ,‬ומדות‬
‫כבר‬
‫רבות אחרות פועלות על פי השפע ההוא באחד המיוחד הבא‬
‫מאתו ית'‪ ,‬שמשתנה לפי המקבלים לא לפי שפעו‪ ,‬כאשר המשיל‬
‫הרב בתארי האש‪ .‬והמקבלים לפי רוב שנויים קבלו השפע‬
‫בשינויים כעניין דמות המים המרוים כמה מינים מבעלי חיים‪,‬‬
‫והריווי משונה בהם‪ ,‬והמקבלים נשתנו בעדו תחילה ובעד עצמם‬
‫אחר כן‪ ,‬והמים עודם מים‪ .‬ומפני סוד השפע המכונה בשם מים‪,‬‬
‫אמרו‪ ,‬אל תאמרו מים מים והבן זה‪ .‬והנה בסוד מים העליונים‬
‫ארמוז לך דברים שתבין כל העניין אם תשתכל בו כראוי‪.‬‬
‫וקבלנו בשם שפ"ע‪ ,‬ש'כל פ'ועל ע'ולם‪ .‬וזהו האמת עם מה‬

‫קיא‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫שתדע שסודו שפ"ע לעול"ם כול"ו‪ .‬וכן צרפהו ותמצא עניין‬


‫נסתר ונעלם בו‪ ,‬ותבין כי בידו כל מעשה מרכבה‪ .‬והוא שליח‬
‫נפרד‪ ,‬פירוש נבדל‪ ,‬כלומר שהוא הנבדל הפרוש הנפרד מכל‬
‫החומר‪ .‬ועניינו שהוא הנפרד מכל נברא וגם הוא הנפרד מכל‬
‫האיברים‪ .‬והנה הוא מפריד האדמה מן החמר גם מפריד חמר כל‬
‫האדם‪ .‬והבן אלה הנפלאות ותדע מהם שכל כלי עלול ממנו‪ ,‬אז‬
‫תבין איך נפרד ברצון כאשר נפרד בשמו והוא מפריד הגשם‬
‫והנה שם מדה בארץ‪.‬‬
‫ואחר שהודעתיך עניין זה תעיין גם אתה עוד בסוד הנבואה ואם‬
‫תשיג אמיתת מציאותה כפי הדרך אשר אורה לך שתלך בו אם‬
‫תרצה ללכת בו ולהשתדל אחריו למצאו‪ ,‬הנה ידעתי באמת‬
‫שתבין מעצמך אמיתת מהות השפע וצורת ריבויו ומיעוטו‪,‬‬
‫ובהמצאו עמך תהיה לעד נאמן בענייניו‪ .‬ואל תחלוק עליו עם‬
‫אדם עד שתצווה מאתו‪ ,‬שאין ספק שכל אדם שלא השיג אמיתת‬
‫מהותו ולא הכיר דרכו הוא אצל עניין מציאותו כקוף המצוייר‬
‫בצורת אדם‪ ,‬ודרכו אינה דרך אדם ואין דעתו כדעת אדם‪ .‬על כן‬
‫כל החולקים עליך בו אתה תדע מהם בלא ספק ההפרש שיש בין‬
‫דעתך ובין דעתם ויהיו אצלך כעדי שקר הרוצים להכחיש מה‬
‫שראו עיניך בכח הזרוע‪ .‬שאתה יודע בלא ספק כי עדי שקר הם‬
‫ואתה לבדך עד אמת לקונך‪ .‬וכן כל הדומים לך עדים כשרים‬
‫נאמנים ליוצרם‪ ,‬ואשרי מי שמעיד עדות נאמנה על קונו שגם‬
‫הוא מעיד על עצמו שהוא לבדו נברא בדמותו בצלמו והשאר‬
‫כנגדו כחמר בלא צורה‪ ,‬ואין צורך מהם כי אם לגלגול לבד לא‬
‫לעמידה קיימת‪ ,‬אלא אם כן האמינו האמונה המעידה על השפע‬
‫שגם היא אמת כרוב אנשי אומתינו‪ ,‬ובהשתדלם אחריו לקבלו‪,‬‬

‫קיב‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫מוסיפים שפע על שפע עת אחר עת כפי יכולתם‪ .‬אבל אם אינם‬


‫לומדים הדרך לקבלו או אינם מוסיפים ממנו יום אחר יום על‬
‫נפשותם‪ ,‬אבל נשקעים במחשכי הזמן והולכין ופוחתין מדעתם‬
‫וגורעין ממצותם ושוכחים קצת חכמתם‪ ,‬עליהם בכתוב אומר‬
‫"השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר‬
‫ראו עיניך ופן יסור מלבבך כל ימי חייך" )דברים ד' ט'(‪ .‬ובא‬
‫בקבלה האמיתית הנבואית האלהית על זה‪ ,‬הא אינו חייב עד‬
‫שישכילו ויסירם מלבו‪ .‬ואמרו עוד חכמי האמת רבותינו‬
‫הקדושים ז"ל על מה שרמזנו מזה העניין של התוספת והלימוד‬
‫"ודלא מוסיף יסיף‪ ,‬ודלא יליף קטלא חיב‪ ,‬ודאשתמש בתגא‬
‫חלף" )אבות א' יג'(‪ .‬עניין אלו הדברים שכל מי שאינו מוסיף חכמה‬
‫על חכמתו ימות טרם זמנו‪ ,‬שכך הדין נותן אחר שיש יכולת‬
‫בידו ואינו חפץ להוסיף‪ .‬כי יסיף הוא מלשון אסוף אסיפה‪ ,‬וכל‬
‫מי שאינו לומד תורה כלל הוא חייב מיתה וכל מי שמשתמש‬
‫בכתר תורה עבר ר"ל בשם המפורש שהוא בלא ספק כ"ו‬
‫במספרו ובכלל שם חשבונו עשרי"ם ושש"ה‪ ,‬וסודו כת"ר‬
‫תור"ה ועניינו כולל באמת עשר"ת הדברי"ם והבן זה מאד‪ .‬ודע‬
‫שכל מי שמשתמש בתורה שלא לשמה שהוא שם השם עבר על‬
‫מצות השם והבן גם זה מאד‪.‬‬

‫חידו"ש העול"ם‬ ‫סוד ד'‬


‫מששה פרקים אשר בחלק הראשון והם ל"ז וס"ו‬
‫וס"ח וס"ט וע' וע"א‪ .‬ומחלק השני בכללו ומן קצת‬
‫נודע‬
‫פרקים מיוחדים ממנו והם ששה פרקים ואלה הם פרק י"ז וכ"ה‬

‫קיג‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫וכ"ז וכ"ח ול' ול"א‪ .‬ומחלק שלישי מפרקי המרכבה ומפרקי‬


‫ההשגחה ומפרק נ'‪.‬‬

‫עיקר סוד חידוש העולם‬

‫זה הסוד המופלא הוא נעלם מאד מאד מכל החכמים‬


‫שדברו בציורו מדעתם ר"ל מהדעת האנושי‪ .‬ולא‬
‫עניין‬
‫השיגו אדם מעולם באמתתו כי אם הנביאים לבדם ע"ה שהשיגו‬
‫דבר זה כאשר הוא וקבלוהו מהשם והכירוהו‪ .‬ואמנם אנחנו‬
‫שמענו הדעות הרבות אשר נחשבו על הקדמות ועל החידוש‪,‬‬
‫ועל כן אנחנו נכתוב תחילה על שני העניינים חלוקה אחת‬
‫הכרחית‪ .‬והרב ז"ל חלקה לשני חלקים ראשונים ואנחנו נחלקה‬
‫לארבעה חלקים בעבור צורך הכרחי‪ .‬ואע"פ שהכל כוונה אחת‬
‫והחלוקה ההכרחית היא זאת שאנחנו אומרים כי העולם לא‬
‫ימלט מהיותו קדמון או חדש‪ ,‬או הוא קדמון וחדש יחד‪ ,‬או הוא‬
‫לא קדמון ולא חדש‪ .‬ואחר זאת החלוקה המעולה למבינים‬
‫נקדים הקדמה אחת ונחלוק חלוקה אחרת בדומה לזאת‪ ,‬ואע"פ‬
‫שהיא יותר צריכה לנו מזאת‪ .‬והיא שאנחנו נאמר שהתורה לא‬
‫תמלט מהיותה כולה משל קדמון או משל חדש‪ ,‬או משל קדמון‬
‫וחדש יחד‪ ,‬או משל לא קדמון ולא חדש‪ .‬ונחבר זה אל זה עוד‬
‫דבר ונאמר כי התורה לא תמלט מהיותה כולה נסתרת או כולה‬
‫נגלית‪ ,‬או נסתרת ונגלת יחד‪ ,‬או לא נגלית ולא נסתרת כלל‪.‬‬

‫קיד‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫ואחר זה אשוב לדבר בעניין החלוקה הראשונה ואומר כי לפי‬


‫השכל האנושי לא יתכן להיות העולם לא קדמון ולא חדש‪,‬‬
‫בהיותנו חושבים שם קדמון על זמן שעבר מדובק בשנים מורים‬
‫על חזרת חלילת הגלגל פעמים אין תכלית למספרם‪ .‬שהזמן‬
‫אשר עליו נחשוב הקדמות אינו אלא מספר תנועות הגוף‬
‫המתגלגל בסבוב‪ ,‬והרגעים הם חלקי השעה‪ ,‬והשעות הם חלקי‬
‫היום והלילה‪ ,‬והימים והלילות הם חלקי השבוע‪ ,‬והשבועות הם‬
‫חלקי החדש‪ ,‬והחדשים הם חלקי השנה‪ ,‬והשנים הם אצלנו‬
‫חלקי השמיטה שהיא שבע שנים‪ ,‬והשמיטות הם חלקי היובל‬
‫שהם שבע שבעיות ושנה אחת שהיובל חמישים שנה‪ ,‬והיובלות‬
‫הם חלקי הזמן והזמן הוא שם כללי לכל עת נספרת‪.‬‬
‫והפילוסופים לא השיגו סוד יובל ושמיטה כלל כי הוא דבר‬
‫אלוהי לא אנושי מושכל ולא מוסכם‪ ,‬אבל השיגו שאר החלקים‬
‫המיוחסים לתנועות השמש והירח והכוכבים והמזלות‪ ,‬וחברו‬
‫למה שאמרנו עניין מולדות ותקופות וייחסו החדש לירח והשנה‬
‫לשמש והסכימו על היות מחזור הירח מתגלגל בסימנים‬
‫קבועים‪ ,‬והם אי"ב תשצ"ג אשר לכל חדש וחדש הוצג‪ .‬וזאת‬
‫הדרך גם היא אצלנו מקובלת והיא אמיתית‪ ,‬וחשבו החדשים‬
‫הפשוטים גם המעוברים חלקי המחזור שהוא בי"ו תקצ"ה אשר‬
‫לכל מחזור ומחזור נמצא‪ ,‬והמחזור הוא י"ט שנה למספר‬
‫תנועות הירחים‪ .‬וגם כן עשו למחזור החמה על פי אלד"א‬
‫בלה"ו שלתקופת ניסן שרמזנוהו בשם העצם‪ ,‬וחשבו כ"ח שנים‬
‫מחזור וגם זה מקובל אצלנו שהוא כן‪ .‬ואתה יודע כי הדמיון‬
‫אינו יכול לצייר כי אם דבר גופני‪ ,‬והזמן הוא מושכל ואינו‬
‫מדומה ולא ימצא בלתי מחשבת מספר עתים וגם לא יושכל‬

‫קטו‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫בלתי תנועה ואין תנועה בלתי גוף‪ .‬והגוף מורגש וגם הוא‬
‫מדומה וכן התנועה היא מורגשת וגם מדומה והיא נחשבת‬
‫פרטית לכל גוף מתנועע‪.‬‬
‫ואם כן לפי זה העניין שם קדמון נופל על גוף נמצא בלתי‬
‫ראשית זמן מותחל בהתחלה קבועה אלא בהתחלה תמידית‪ .‬וזה‬
‫כולו נמשך אחר השגת הגוף המורגש המצוייר בשכל אנושי‬
‫אשר לא יתכן העדרו באחד מן הזמנים השלשה המושכלים‬
‫בשכל אנושי‪ ,‬נחלקים לשלשה חלקים והם הוה והיה ויהיה‬
‫תמיד‪ .‬והם בשכל האלוהי שלשתם נכללים בכלל אחד והוא‬
‫הנקרא הוה תמיד בלתי עבר ובלתי עתיד‪ .‬כי השכל האלוהי‬
‫הנפרד אינו נופל תחת זמן עבר ולא תחת זמן עתיד‪ ,‬כי אלה‬
‫השנים הם יורו על תנועות ובהם יבחן הזמן‪ .‬ואמנם ההוה אינו‬
‫מורה על זמן כלל כי אין ההוה בעל תנועות‪ ,‬ואם כן אינו בעל‬
‫זמן בשום פנים‪ ,‬אבל יורה לדמיון מנוחה‪ .‬ועל דרך האמת אין‬
‫להוה מנוחה ולא תנועה אבל מציאות קיים בלתי שינוי‪ ,‬כי כל‬
‫תנועה שינוי ויציאה מן הכח אל הפועל‪ .‬ועל כן ההויות אצל‬
‫אמונתנו לא יתכן לומר שנבראו‪ ,‬שהן עשר הויות שמהן‬
‫התחייבו עשר ספירות‪ ,‬שהאחד מהן שליח ציבור מנהיג והוא‬
‫העשירי‪ .‬ואמנם ראשית ההויות הוא השם ית' והוא בעצמו‬
‫אמצע ההויות והוא בעצמו סוף ההויות‪ .‬ויש בהויות נפלאות‬
‫עליונות וכן בספירות וכן במרכבות וכן באדם‪.‬‬
‫ועל כן לא יתכן לומר על הגלגל ועל מה שבתוכו שאינו לא‬
‫קדמון ולא חדש אחר שהוא גוף‪ .‬והנה אם כן בטלה החלוקה‬
‫האחרונה שהיא הרביעית ונשאר לגלות לך סוד אחד דרך‬

‫קטז‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫הצעה‪ .‬והוא שהקבלה שהיא בידינו היא שגלגל ערבות נברא‬


‫בתרע"ו שהם שמות כ"ו פעמים כ"ו‪ .‬והוא התשיעי המקיף‬
‫בכל‪ ,‬וגלגל האדם הוא העשירי‪ ,‬והעשירי יהיה קדש ליי'‪ ,‬וכל‬
‫דבר שבקדושה אינו פחות מעשרה‪ .‬וסוד זמ"ן אמו"ן כולל‬
‫ארבע אותיות‪ ,‬ומלא הוא זי"ן מ"ם נו"ן‪ ,‬וסודו נון זמנים והוא‬
‫סוד היובל חמישים שנה‪ ,‬והסוד הוא יבל חמשים שנה חסר ו"ו‬
‫כתיב והוא סוד מ"ב‪ .‬ואין ספק בכ"ך שהם כ"ף‪ ,‬וכ"ף בסוד‬
‫נו"ן‪ .‬וכלל זמן מלא הוא החמר וסודו נברא‪ ,‬כי החמר נברא‬
‫בלא ספק כמו שאגיד לך בסוד נו"ן בי"ת ר"ש אל"ף יו"ד מ"ם‪,‬‬
‫כי כל החמרים נבראים בצורה והבן זה מאד‪ .‬ועל כן תמצא‬
‫גלגל מלא מעיד ואומר במספרו אנ"י נבר"א‪ ,‬והבן גם זה‬
‫שעניינו אנ"י עצ"ם המ"ח‪ ,‬ואומר אנכ"י ע"ץ החיי"ם‪ .‬ואיני‬
‫ראשי לגלות לך יותר מזה ואם אתה חכם תבין מדעתך‪.‬‬
‫ונשוב לומר עוד שהיות הגלגל קדמון לבד מבלתי חידוש‬
‫מציאותו שהוא שקר‪ ,‬כי אין זה אלא מדומה‪ ,‬אבל על כל פנים‬
‫יש בו צד חידוש ונופל עליו חידוש‪ .‬והתנועות המתחדשות בו‬
‫הם לעדות שאחר שהתנועה מחודשת הנה העצם מחודש‪ .‬ואם‬
‫אין זה החידוש חידוש מוחלט מפני שנאמר שכל תנועה‬
‫מחודשת כבר קדמה לה תנועה מחודשת גם כן ולמחודשת‬
‫מחודשת‪ ,‬והנה אם ילך זה אל לא תכלית כל התנועה המחודשת‬
‫בחלקי הגוף המתנועע חדשה היא מצד‪ ,‬וקדמונה היא מצד‪,‬‬
‫כלומר קדמה זו לזו בזמן‪ .‬וכאשר קדמה התנועה החלקית‬
‫שעברה אתמול על דרך משל הנה היום התנועה היומית‬
‫החלקית התחדשה והתנועה של יום מחר היא נמצאת בכח‪,‬‬
‫ובהגיע יום מחר הנו מחודש‪ ,‬והוא היום שכבר קראנוהו אתמול‬

‫קיז‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫מחר‪ .‬ואם תאמר שהגוף הנושא התנועות לא התחדש לפי זה‬


‫הדעת כי הוא כללי‪ ,‬הנה בהמצא התנועה מחודשת די לנו‬
‫בחידוש דבר כפי מה שתשמע‪ .‬ועל זה הסוד אנו אומרים ביוצר‬
‫"המחדש טובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"‪ .‬ואנו אומרים‬
‫בכל יום שבו ראש השנה "היום הרת עולם"‪ .‬ואנו אומרים עוד‬
‫"זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון כי חוק לישראל הוא‬
‫משפט לאלהי יעקב"‪ .‬וזה אצלנו סוד גדול מאד‪ .‬והנה יום ראש‬
‫השנה הוא יום ראש החדש השביעי והבן זה‪ ,‬כי כוונתי להסתיר‬
‫ולגלות‪ ,‬ולגלות ולהסתיר‪ .‬כי האמת עמוק מאד למשכילים כל‬
‫שכן לפתאים‪ ,‬כי "פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשורו"‬
‫)משלי יד טו'(‪ .‬ואם כן אין העולם קדמון לבד שתנועותיו לעדות‬
‫ברורה על חידושו כאשר זכרנו‪ ,‬ואין חשש לחשוב אם קצתו‬
‫חדש וקצתו קדמון‪ ,‬כי אנחנו מאמינים כי העולם כולו אחד‬
‫נקשר קצתו בקצתו כגוף האדם על דרך משל והוא כל גוף‬
‫בכלליו ובפרטיו‪ .‬ואל תחשוב שזה הדעת כדעת המדברים‬
‫האומרים בזמן המחודש בעתות‪ ,‬מה שאמרנו שאנחנו נאמין‬
‫שהזמן כולו מדובק‪ ,‬ונאמין גם הטבעים ולא נאמין שינויים‪,‬‬
‫אלא בעת מאמר השם לנביא להצדיק דברו בהרגשת העין‬
‫לרואים‪ .‬ובזה השינוי מספיק להאמין התפתחות זמן נברא‬
‫ותנועה מחודשת וגלגל יש מאין והשגחה בבני אדם וגמול‬
‫ועונש להם כמשפט החכמה הרצונית הישרה‪.‬‬

‫והנה נשארו עוד שתי דרכים‪ ,‬והם היות העולם חדש לבד‬
‫ומספר שנותיו היום אצלנו חמשת אלפים וארבעים שנה‪ ,‬או‬
‫היות העולם קדמון מצד וחדש מצד‪ .‬ואם הוא חדש לבד אין‬

‫קיח‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫צורך לדבר בו‪ ,‬שכל דבר המורה בתחילת מחשבה פשטי‬


‫התורה שהם אמת בלא משל כלל‪ ,‬נאמינהו מיד בלי ספק כאשר‬
‫הוא‪ ,‬והנה זה די בו‪ .‬ואם הוא קדמון מצד וחדש מצד הנה אין‬
‫צורך לנו בו לדברים כי צד החידוש מספיק לאמת בו פשטי‬
‫תורתנו‪ ,‬ואם יורה צד הקדמות על נסתרו לא נפסיד כלום ר"ל‬
‫על סתרי תורה‪ .‬כי הכוונה כולה לאמת האמת בהשגה ולהרחיק‬
‫מחשבת שוא מהלבבות‪ ,‬שאם היה העולם קדמון והיינו‬
‫מאמינים בחידושו כך היה זה שקר‪ ,‬כמו שהיה שקר אם הוא‬
‫חדש ונאמין קדמותו‪ .‬אלא שאחר שנאמין התפתחות חידוש‬
‫כאשר העידה התורה האמיתית בסוד "בראשית ברא אלהים‬
‫את השמים ואת הארץ"‪ ,‬די לנו בו‪ .‬ואם אונקלוס גלה באמרו‬
‫"בקדמין" פירושו בהתחלה כדברי הרב‪ ,‬ואם כתוב בירושלמי‬
‫"בחכמתא" הרי התחלה‪ .‬וסוד ראשי"ת‪ ,‬קדמו"ת קדמונ"ו‬
‫הקדו"ם‪ .‬וזה יורה שהשם המציא העולם בחכמתו מאין ועשאו‬
‫יש‪ ,‬וכן סודו תא"ר י"ש‪ .‬ואחר שהוא כן לא נחוש להכריע אחת‬
‫מאלו הדרכים השנים זו על זו ולהורות איזו היא האמת‬
‫משתיהן‪ .‬ועוד אכלול לך מה שאמרתי למעלה והוא שתדע כי‬
‫ציור היות העולם חדש לבד או קדמון וחדש יחד‪ ,‬ואע"פ‬
‫שנראה ששני העניינים הפכים ולא ימצאו בנושא אחד בזמן‬
‫אחד ר"ל הוית דבר אחד קדמון וחדש יחד‪ ,‬הוא דבר נמנע‬
‫לשכל האנושי להשיגו‪ .‬אבל עם כל זה ידענו שהנביא משיג‬
‫אמתתו על צד ההגדה והסיפור שהגיד לו ה' ית' בקבלת הנבואה‬
‫שמסר לו‪ .‬ועל כן די לנו בהגדת הנביא לנו אמיתת זה בספרו‬
‫ובתתו לנו זה בקבלה גם כן מפה אל פה‪ .‬וזו הדרך לא יתכן‬

‫קיט‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫לזולת הנביא להשיגו‪ ,‬ולו גברה ורבתה חכמתו מחכמת כל בני‬


‫קדם ומחכמת שלמה ע"ה‪.‬‬

‫ואחר שביארתי לך כל דעתי בזה אדבר בעניין החלוקה השנית‪,‬‬


‫על היות התורה משל הקדמוני‪ .‬כעניין אמרם ז"ל התורה קדמה‬
‫לעולם אלפים שנה מטעם הכתוב שבא במשלי )ח' ל'( "ואהיה‬
‫אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום משחקת לפניו בכל‬
‫עת"‪ .‬בכל עת‪ ,‬בדי"ו נשפ"ע כלומר בשכר המורה שפ"ע‬
‫ונבוא"ה שסודם מו"ת וחיי"ם‪ ,‬וכן שעשועי"ם לשו"ן קוד"ש‪,‬‬
‫וכן יו"ם יו"ם ו"ו ימי"ם‪ ,‬ואמנם משחקת מחשקת לפניו בכל‬
‫עת‪ .‬ועל כן נאמר כי עניין היות כל התורה משל לא קדמון ולא‬
‫חדש זה לא יתכן‪ ,‬שאחר שמציאות הדבר הנקרא אצלנו תחלה‬
‫הוא כ"ב אותיות התורה שהם קדש קדשים‪ ,‬הם נמצאים בלבות‬
‫בני אדם‪ ,‬ושהדיבור נוצר מהם בחמשה מקומות הפה‪ ,‬וגם‬
‫נמצאים מצויירים בספרים‪ .‬והוא מושכל ראשון שהשנים רצון‬
‫בני אדם הוא העילה הקרובה למציאותם בספרים שהם כתבום‬
‫בלא ספק‪ ,‬ובדיבור פיהם הרצוני‪ .‬אם כן כבר יוודע מהם גם כן‬
‫שאותו הדיבור הנמצא בפנימיות הלב מחודש הוא נשאר כפי‬
‫הנושא אותו‪ ,‬ואם תאמר שהמין האנושי קדמון הנה גם כן‬
‫התורה משל קדמון‪ ,‬ואם האדם חדש הנה התורה משל חדש‪.‬‬
‫ואם כן לא יתכן לומר שהתורה היא לא משל קדמון ולא משל‬
‫חדש‪ .‬וכן תאמר עוד ממה שאמרנו שאם העולם קדמון התורה‬
‫משל קדמון‪ ,‬ואל תקשה לי מאמר שיתא אלפי הוי עלמא וחד‬
‫חרוב‪ ,‬שפירשוהו שני אלפים תהו שני אלפים תורה שני אלפים‬
‫ימות המשיח‪ ,‬כי זה סוד אצלנו ואינו כפשוטו ואם תחקור עניינו‬

‫קכ‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫תמצאנו‪ .‬וכבר ביארתי לך שאין העולם קדמון מוחלט‪ ,‬ואם כן‬


‫אין התורה משל קדמון מחודש‪ .‬ולא תבקש ממני שאודיעך אחד‬
‫משני הדרכים הנשארים‪ ,‬שכבר נכנסו בתוך דבריי והבינם‬
‫משם‪ .‬כי עניין עמוק כזה וכאותו שעבר אי אפשר לבארו לכל‬
‫אדם‪ .‬ואפילו אם חפצנו בזה חפץ גדול אין לנו רשות עליו ולא‬
‫יכולת מוחלטת כלל‪ ,‬כי יש לנו פנים להציץ האמת ולהגידו‬
‫ואחר כן יעלימוהו המנהגים והטבעים‪ .‬ועל כן יספיק לך במה‬
‫שתבין ואל תבקש לך גדולות פן ייחלש לבך מציורי האמת‪.‬‬

‫ומאלה הדרכים שזכרתי לך תבין הדבר שחברתי אל ההקדמה‬


‫ולא אצטרך לפרשו אחר זה‪ ,‬אלא שאודיעך בכלל ששלשת‬
‫החלקים בטלים והאחד לבדו אמת‪ .‬והוא שהתורה בלא ספק‬
‫נגליה אמת גמור ונסתריה אמת מוחלט‪ ,‬ושניהם דבר אחד יחד‬
‫באמתתם‪ .‬והבן והשתכל בזה הסוד מאד ובדבריו אחד אחד‬
‫ותדע ותשכיל ממוצא דבר הציור הראוי לציירו לפי כח השכל‬
‫האנושי‪ ,‬והראוי להאמינו לפי שפע השכל האלוהי בשלשת‬
‫העניינים שרמזתי‪ .‬והם חידוש העולם וקדמותו‪ ,‬ומשלי התורה‬
‫החדשה והקדמונית‪ ,‬וגלויי התורה ונסתריה‪ .‬וידעתי שתבין‬
‫כוונתי אם תרצה להשתכל בספרי ההשתכלות כראוי לך‪,‬‬
‫ותעיין בו העיון שאתה מחוייב לעיין בענייניו‪.‬‬

‫מעש"ה בראשי"ת‬ ‫סוד ה'‬


‫נודע מחלק שני מפרק כ"ט ומפרק ל'‪.‬‬

‫קכא‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫סוד מעשה בראשית‬

‫שהגדתי לך עניין חידוש העולם ומהותו קל עליך‬


‫להבין מעשה בראשית‪ .‬וגם בסוד מעשה מרכבה‬
‫אחר‬
‫ארמוז לך קצתו ושים דעתך להבין מה שתשמע ממנו פה‪ .‬והוא‬
‫שצריך שתדע על מה אמר הרב בפרק ל' בחלק שני המאמר‬
‫אשר רמזוהו ר' יהודה בר סימון ור' אבהו ע"ה בעניין היצירה‬
‫בסוד הזמן והבניין והחרבן‪ .‬וזכר פעמיים בעניין הציור ההוא‪,‬‬
‫וזהו מגונה‪ ,‬ולא אמר וזה שקר והבן דבריו מאד‪ .‬וגם רמז שם‬
‫מאמר ר' אליעזר שאמר בעניין סוד מהיכן נבראו שמים וארץ‬
‫כמו שרמזו בפרק כ"ו בחלק שני‪ .‬ועוד אמר נפלאות בפרק כ"ט‬
‫בחלק שני בהקדמה הראשונה והשנית‪ .‬והראשונה היא שבא‬
‫להודיענו בה שכל מה שזכר במעשה בראשית בתורה אינו כולו‬
‫לפי פשוטו על מה שידמו ממנו ההמון‪ .‬ואמר שאילו היה העניין‬
‫כן לא היו מסתירים אותו אנשי החכמה ולא היו החכמים‬
‫ממליצים מליצות בהעלמו‪ .‬והמשיך העניין ההוא עד סופו והגיד‬
‫בו נפלאות וגלה בו סודות נוראות‪ ,‬וכאילו לא בא לגלותם כי‬
‫אם להסתירם‪ .‬ומי יגלה דברים שכיסן עתיק יומייא ומי יכסה‬
‫דברים שגילן עתיק יומייא‪ ,‬ואם ארי"ה ישאג מי לא יירא‪ ,‬ואם‬
‫יי' אלהים דיבר מי לא ינבא‪ ,‬ועם כל זה "כבוד אלהים הסתר‬
‫דבר וכבוד מלכים חקור דבר" )משלי כה' ב'(‪ .‬והשנית היא‪ ,‬שבא‬
‫להודיענו בה שהנביאים יתנבאו וידברו בשמות המשתתפים‬
‫ובשמות נגזרים מהוראת כוונות ראשונות‪ .‬ובאו להודיע בם‬
‫כוונות אחרות כדי להסתירם מהמון העם ואפילו מן הרבנים‬

‫קכב‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫שאינם מקובלים מסתרי התורה‪ .‬וזכר קצת מהם ורמזם עוד‬


‫בפרק מ"ג בחלק שני‪ .‬ושם זכר נפלאות הורונו על שלמות הרב‬
‫ועל גבורת חכמתו‪ .‬ושם אמר דבר וזה לשונו‪ ,‬ויותר נפלא מזה‬
‫שתהיה ההערה בשם אחד‪ ,‬אותיות השם ההוא הם אותיות שם‬
‫אחר בשינוי סדרם‪ ,‬ואע"פ שאין שם גזרה בין שני השמות ולא‬
‫שיתוף עניין ביניהם‪ .‬והמשיך הדברים וזכר על מלת חובלים‬
‫הפוך האותיות וצירופם במלת "בחלה בי"‪ .‬ואמר שם והפך‬
‫תיבת חבול ושמהו בחול‪ .‬ובאו לפי זה הדרך עניינים זרים מאד‬
‫הם עוד סודות‪ ,‬אלה ענייני דברי הרב ז"ל על אלו הנסתרות‬
‫האלוהיות‪ .‬ובסוד הנבואה אגיד לך עניין זו הדרך עד שתבינה‬
‫בשלמות גמור אם תרצה לחקקה בלבך כפי האמת‪.‬‬

‫ואחר שהעניינים כן מה אוכל לספר לך מעניין מעש"ה‬


‫בראשי"ת‪ ,‬אלא שתדע ממנו שמספרו בעשר"ה השמו"ת‪.‬‬
‫בעשר"ה הימי"ם‪ ,‬מעש"ה מרכב"ה‪ .‬ואמנם סוד השמות תדעהו‬
‫מן שם‪ ,‬וסוד הימים תדעהו מן ים‪ ,‬ושניהם שמים‪ ,‬זכר ונקבה‪.‬‬
‫ומזה תוכל להבין סוד קריעת ים בשם‪ ,‬וסוד "ויפן כה וכה"‬
‫ועניין "ויבקעו המים"‪ ,‬שסוד הבריה הוא ה' עם מ' פתוחה וגם‬
‫י' עם ם' סתומה‪ .‬והבקיעה נכנסת תחת ממשלת כל אדם היודע‬
‫את הידוע אשר בזה האדם אדם‪ .‬ותחילת ברייתו של כל אדם‬
‫מן כח חמימות כוכב מאדים והבן זה‪ ,‬כי פרי מאדים הוא הרקיע‬
‫הנקרא שמים ככתוב "ויקרא אלהים לרקיע שמים"‪ ,‬שסודו‬
‫שם מים‪ ,‬אש ומים‪ ,‬שא מים‪ .‬והוא הנברא בשני ונחלק לשני‬
‫חלקים עליון ותחתון ואמצעי מכריע ביניהם‪ ,‬וכשיבקעו המים‬
‫העליונים והמים התחתונים‪ ,‬יהיה האמצעי יבשה ויעבור בו‬

‫קכג‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫הרוצה לעבור והמים לו חומה משני עבריהם‪ .‬כי יש הבדל גדול‬


‫בין שלשת העניינים ביצירה‪ .‬והנה אחר שיבקע כתובת קעקע‬
‫ימצא ענן מפה וענן מפה‪ ,‬והסוד מעיין נובע מן כה ומעיין נובע‬
‫מן כה‪ ,‬שב השמאל ימין וגבר הדמיון והגיד קץ הימין ונעשה‬
‫הנס במציאות‪ .‬אש תוך סנה והסנה בוער באש ואיננו אוכל‪.‬‬
‫ואין רשות לגלות יותר מזה ממעשה בראשית כי אם בקיעת ים‬
‫שבו נשתנו סדרי בראשית ולדעת הלב והראות‪ ,‬אך הפעולה‬
‫האלהית כך הוטבעה‪ .‬ועל זה הסוד נאמר שהמצריים טובעו בים‬
‫סוף ובני ישראל עברו ביבשה בתוך הים "והמים להם חומה‬
‫מימינם ומשמאלם"‪ .‬ודע שכל בר ישראל שנכנס בזה‪ ,‬ר"ל‬
‫לקרוע את הים בשם המפורש‪ ,‬צריך שיכין עצמו ויפנה כה וכה‬
‫ויכה את המצרי המכה את העברי ויטמנהו בחול‪ ,‬ואז יוכל בסוף‬
‫לקרוע בזה ים סוף שהוא מוסיף דעה בבקיעה ואז יטביע כל‬
‫אויביו בסוף שהוא הסוף‪ .‬ואל יעלה במחשבתך על זה שאני‬
‫רומז לך מסוד ידיעת השם ובקיעת הים בכחו‪ ,‬שהנגלה‬
‫שבתורה היה משל לזה לבד‪ .‬לא חלילה וחס כי זו כפירה גמורה‬
‫באמתתה של תורה‪ ,‬אבל האמת הוא כמו שהודעתיך בסוד‬
‫שעבר לפני זה והוא סוד חידוש העולם‪ ,‬שהתורה באמתתה היא‬
‫כוללת שני מיני מציאות ושניהם כאחד טובים‪ ,‬והם הנגלה‬
‫והנסתר ושניהם אמת‪ .‬וזה תבינהו מעניין מציאות הגוף והנפש‬
‫יחד‪ ,‬שהם שניהם זה חדש וזה קדמון זה נגלה וזה נסתר‪ ,‬וכאילו‬
‫זה משל וזה נמשל אבל שניהם נמצאים יחד‪ .‬ודי לך בזה הרמז‬
‫המופלא בזה הסוד שכבר גיליתיו כולו בעיינך בספר הזה‬
‫כראוי‪.‬‬

‫קכד‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫שמי"ם ואר"ץ‬ ‫סוד ו'‬


‫מחלק ב' פרק כ"ט ומפרק ל'‪.‬‬ ‫נודע‬

‫עניין שמים וארץ‬

‫מן שם שמים בהנחה ראשונה הוא השמים שכל‬


‫אדם רואה אותם למעלה בעיניו לפי הנראה‬
‫המובן‬
‫והנחשב‪ ,‬כלומר השמים שבהם הכוכבים כולם והשמש והירח‬
‫הנראים לעין‪ .‬ואמנם סוד שמים אמר אבן עזרא ז"ל כי הוא‬
‫כפול מורה על ריבוי‪ ,‬בעבור הפתח שבמ"ם והחירק של יו"ד‪.‬‬
‫והוא כמו שמות שנים‪ .‬ואמר כי שם מלשון שממה כמו‬
‫שזכרתיו למעלה בחלק הראשון בסוד שם‪ ,‬והבינהו משם‪.‬‬
‫ואמנם קבלתינו אנחנו מובנת ומושכלת מן שי"ן מ"ם יו"ד מ"ם‬
‫כמו שרמזתי בסוד שלפני זה בחלוק ש"ם י"ם והבינהו משם‪.‬‬
‫ותמצא סוד שמים וארץ שעניינם כאילו בוראם אומר מהיכן‬
‫נבראו‪ .‬והוא אמרו שמים משמי‪ ,‬ארץ מיד זכרי‪ .‬וכן כתיב "אף‬
‫ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים" )ישעיה מח' יג'(‪ .‬ואמר בארץ‬
‫יד ויסוד‪ ,‬ונאמר בשמים ימין וטפוח‪ .‬עוד סוד שני‪ ,‬שמים‬
‫משכלי‪ ,‬וארץ ממאורי‪ .‬וכן כתיב על זה "והארץ האירה‬
‫מכבדו" )יחזקאל מג' ב'(‪ .‬ועיין בחלק ב' בפרק כ"ו במאמר ר'‬
‫אליעזר בן הורקנוס אשר זכר בפרקיו ומשם תבין זה הסוד‪.‬‬

‫קכה‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫ואמנם שמים פירשוהו לשון גובה מפני רוב גבהותם ולא יפרדו‬
‫לעשות ממנו שם נחלק‪ ,‬כמו פעם מן פעמים או יום מן יומיים‪.‬‬
‫והביאו ראיה מן הכתוב שאמר "גבהי שמים מה תפעל" )איוב‬
‫יא' ח'(‪ .‬וכתיב "הלא אלוה גבה שמים" )איוב כב' יב'(‪ ,‬כלומר‬
‫גבהותם תורה גאותו וגבהותו של השם ית'‪ .‬וכן כתיב "שמים‬
‫לרום וארץ לעומק" )משלי כה' ג'(‪ .‬ונקראו מרומים ושחקים‬
‫ורקיעים וגבוהים והרבה כיוצא באלה‪ ,‬וכולם יורו על מעלת‬
‫מציאותם כאשר יורו גם הם במעלתם על מעלת ממציאם ית'‪.‬‬
‫וכן ארץ שמה מלשון מרוצה ומלשון רצון אצל המקובלים והוא‬
‫לסוד גדול‪ .‬ואע"פ שעניין ארץ לפי תרגומו ארעא מלשון‬
‫שפלות‪ ,‬כאמרו "מלכו אחרי ארע מינך" )דניאל ב' לט'( ר"ל שפל‪,‬‬
‫ואין ספק כי הארץ שפל המקומות והיא הנקודה האמצעית‪,‬‬
‫ושמי השמים גבהי הגבוהים והכיסוי המכסה את הכל‪ .‬כלומר‬
‫גבנונית הגלגל המקיף בכל‪ ,‬הסובב סביב הארץ הוא גובה כל‬
‫המקומות‪ ,‬ואין אחריו גוף כלל לא מניע ולא מתנועע אבל גוף‬
‫הגלגל ההוא הוא המתנועע הראשון‪ ,‬והתחייבה מתנועתו‪ ,‬שהיא‬
‫התנועה היומית הממהרת מכל התנועות‪ ,‬תנועת כל מתנועע‬
‫בתוכו‪ ,‬ומנוחת נקודתו שהיא מרכז הארץ בכללו‪ ,‬והיה המשכן‬
‫אחד והשוכן עליו ומשפיע טובו וחסדו בו בכללו ובכל חלק‬
‫מחלקיו‪ .‬וזה חייב היות השגחה לכל מי שאפשר בו לקבלה‬
‫מאתו ית' ויתע' שמו ויתנשא רום מלכותו כראוי‪.‬‬

‫קריא"ת ש"ם‬ ‫סוד ז'‬


‫נודע מחלק שני מפרק ל' ומפרק מ"ח‪.‬‬

‫קכו‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫עניין קריאת שם‬

‫אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה"‪ .‬קריאת‬


‫שם לדבר מהדברים באה להורות לנו אמיתת‬
‫ויקרא‬
‫מציאות הדבר ההוא ומהותו‪ .‬וזה כי כאשר זכר כי הנברא‬
‫הראשון היה אור כאמרו "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור"‪.‬‬
‫ומצאנו במקומות רבים שקרא דברים אחרים אור לפי‬
‫החיבורים האלוהיים המחוברים על התורה באמרו "כי עמך‬
‫מקור חיים באורך נראה אור" )תהלים ל' י'(‪ .‬ונאמר עוד "כי נר‬
‫מצוה ותורה אור" )משלי ו' כג'(‪ .‬ואמר הכתוב "נר )אלהים(‬
‫]יהוה[ נשמת אדם" )משלי כ' כז'(‪ .‬וקרא המצוה נר והנשמה נר‬
‫והחיים אור והתורה אור‪ .‬ואמר "בית יעקב לכו ונלכה באור‬
‫יהוה" )ישעיה ב' ה'(‪ .‬ונאמר "ולא יהיה לך עוד השמש לאור‬
‫יומם ולנגה הירח לא יאיר לך והיה יהוה לך אור עולם‪...‬‬
‫ושלמו ימי אבלך" )ישעיה ס' יט'(‪ .‬מזה הרמוז כולו ומכל הדומה לו‬
‫תבין מהות האור הנברא ביום הראשון ותכיר הפכו‪ ,‬ולא תהיה‬
‫מכת מי שנאמר עליו על זה העניין "הוי האומרים לרע טוב‬
‫ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק‬
‫ומתוק למר" )ישעיה ה' כ'(‪ .‬אבל תהיה מכת מי שנאמר עליו‬
‫בכיוצא בזה "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה" )דברים ד' ו'(‪.‬‬
‫ובידיעה זו תבדל מזולתך ותכיר איך נקרא כל שם ושם‬
‫מהשמות‪ ,‬ולמה נבדל בשם קריאה מכל מה שהוא נמצא נזכר‬
‫קרוב לו או רחוק ממנו‪ ,‬ותכיר עניין אמיתת קריאה על מה נופל‬
‫בכל מקום שימצא בו או שיורמז אליו‪ .‬ועם זה תגיע לידיעת‬

‫קכז‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫התורה והמצוה ולידיעת הכוונה בהן ותנצל מספקות המחשבות‬


‫השקריות ותמלט מן המות‪ ,‬ואז תצליח ותשכיל‪.‬‬

‫אבנ"י שי"ש טהו"ר‬ ‫סוד ח'‬


‫מחלק ראשון מפרק ה' ומפרק כ"ז‪ ,‬ומחלק שני‬
‫מפרק כ"ו ומפרק ל'‪ ,‬ומחלק שלישי מפרק ד'‬ ‫נודע‬
‫ומפרק ו'‪.‬‬

‫ענין אבני שיש טהור‬

‫יצירה כתב המחבר שני אבנים בונות שתי בתים‪,‬‬


‫ורצה לומר שתי אותיות בונות שני דבורים‪ .‬הנה‬
‫בספר‬
‫קרא לאותיות אבנים וקרא לתיבות בתים‪ .‬ומזה תבין סוד אבן‬
‫שתייה שממנה הושתת העולם‪ ,‬ותבין עניין אבן משכית ו"משם‬
‫רועה אבן ישראל" )בראשית מט' כד'(‪ .‬וכן תדע סוד "ונטה עליה קו‬
‫תהו ואבני בהו" )ישעיה לד' יא'(‪ ,‬שהם אבנים מפולמות המושקעות‬
‫בתהום שמהם המים יוצאים‪ .‬ותדע כי ממציאות אבני שיש‬
‫טהור התחייבו בנו שתי מציאויות וגם ארבע‪ .‬והם יצר טוב‬
‫ויצר רע הנקראים סמאל וכת שלו‪ ,‬והבינם שסודם ארבע‬
‫רוחות הנמצאות עם שפע הלכות השופע בנפש אשר הוא‬
‫התחלת האדם והוא תכלית הכח‪ .‬וממנו יודע עניין היות תכלית‬
‫היד די‪ ,‬ואבן ספיר לעדות עם לבנת הספיר שזו אבן טובה וזו‬

‫קכח‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫אבן טובה‪ .‬אך זו חלושה כחולשת הל ֵבנה שסודה הל ָבנה‪ ,‬וזו‬


‫חזקה כחזקת האבן שסודה החמה‪ .‬וכאשר הלבנה מקבלת אורה‬
‫מהחמה כן הלבנה היא מקבלת שפע מהאבן‪" .‬והסירותי את לב‬
‫האבן מבשרכם" )יחזקאל לו' כו'(‪ ,‬ושני לוחות אבנים לעדות‪ ,‬וכן‬
‫"אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן" )שמות כה' ז'(‪.‬‬

‫מי"ם עליוני"ם‬ ‫סוד ט'‬


‫מחלק ראשון מפרק כ"ט‪ ,‬ומחלק שני מפרק י"ב‬
‫ומפרק כ"ט ומפרק ל'‪ ,‬ומחלק שלישי מפרק י"א‪.‬‬ ‫נודע‬
‫סוד מים עליונים‬

‫כל צמא לכו למים" )ישעיה נה' א'(‪ .‬הנה המים נודעים‬
‫בקבלה "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה"‬
‫הוי‬
‫)ישעיה יב' ג'(‪ .‬והנה עץ החיים מהלך חמש מאות שנה וכל מימי‬
‫בראשית מתפלגים תחתיו‪ .‬ו"כשאתם מגיעין אצל אבני שיש‬
‫טהור אל תאמרו מים מים משום שנאמר דובר שקרים לא יכון‬
‫לנגד עיני" )חגיגה יד‪ .(:‬והרקיע עצמו מן המים נתהוה והמים ההם‬
‫הם מים בכח אצל המקבלים ובפעל אצל הפועלים‪ ,‬ודומים‬
‫למים בעצם על צד ההמשלה והקול והממשלה‪ .‬כי "קול יהוה‬
‫על המים" )תהלים קט' ג'(‪" ,‬מים רבים כקול שדי" )יחזקאל א' כד'(‪.‬‬
‫ומהם נשפעים מעט מעט ומרוים הצמאים תמיד‪ ,‬ופעמים‬

‫קכט‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫שופעים לרוב ושופטים ושוטפים בני המבול המתחייבים בחמס‬


‫המשחיתים דרך הבשר‪ .‬אשר נאמר על העושה כן "נואף אשה‬
‫חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה" )משלי ו' לב'(‪ .‬ומימי היאור‬
‫נהפכים לדם‪ ,‬וכל תקופה לעד נסתר וכל מולד לעד נגלה‪ ,‬כי‬
‫אין נולד בלא מים‪ .‬והנה המילה בבשר הערלה להסיר לב האבן‬
‫ולחדש לב בשר‪" .‬וימס לבב העם ויהי למים" )יהושע ז' ה'(‪ .‬כי‬
‫"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא‬
‫ישטפוה" )שה"ש ח' ז'(‪ .‬והנה "נהר יוצא מעדן להשקות את הגן‬
‫ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים" )בראשית ב' י'(‪.‬‬

‫ג"ן עד"ן ועצי"ו‬ ‫סוד י'‬


‫מחלק ראשון מפרק ב'‪ ,‬ומחלק שני מפרק ל'‪ ,‬ומחלק‬
‫שלישי משם עוץ בפרק כ"ב‪.‬‬
‫נודע‬
‫סוד גן עדן ועציו‬
‫מספרם תפלי"ן והם מעי"ן הנשמ"ה כמו‬
‫שהם מעי"ן השמימ"ה‪ ,‬ומהם תבין כי‬
‫שני עצים‬
‫מני"ע הנשמ"ה הוא מני"ע השמימ"ה והוא מולי"ד זכ"ר‬
‫ומולי"ד נקב"ה‪ ,‬והסוד הפ"ה זכ"ר והמיל"ה נקב"ה‪ .‬ושנ"י‬
‫עצי"ם עליו"ן שפ"ל‪ .‬וסוד ג"ן‪ ,‬ג'וף נ'פש אשר בשניהם חכמ"ה‬
‫אלהי"ת וכן הוא במספר החכמ"ה האלהי"ת הגו"ף הנפ"ש‪.‬‬
‫ולשון גן‪ ,‬מקום שמקבל כל מיני צמיחה‪ ,‬וכן המ"ח מקום‬

‫קל‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫שמקבל כל מיני ציור‪ ,‬אבל באים עדים ממנו ומגידים לנו‬


‫כוחותיו והם שני העצים‪ ,‬וכל ע"ץ צל"ם וכל שפ"ע דמו"ת‪.‬‬
‫הנה שני"ם עצי"ם שהם תר"י והנה עד"ן מעי"ד וממנו נד"ע‬
‫אבן הוה‪ .‬ואמנם העץ האחד מוסיף חכמה והאחד מוסיף תאוה‪.‬‬
‫וע"ץ החיי"ם יוסי"ף חכמ"ה‪ ,‬וע"ץ הדע"ת יוסי"ף החכמו"ת‪,‬‬
‫וע"ץ החיי"ם גור"ל‪ ,‬וע"ץ הדע"ת גורלו"ת‪ .‬גורל אחד ליי'‬
‫וגורל אחד לעזזאל‪ ,‬הראשון לטובה והאמצעי לאפשרות וזה‬
‫האחרון לרעה‪ .‬וע"ץ החיי"ם יוסי"ף גל"ם ועץ הדעת יוסיף‬
‫גלמוד‪ .‬והבינם שלשתם כי הם דברים מופלאים בעיני הנביאים‪,‬‬
‫והם בלתי נאים לדעת הפתאים אשר שלחו ידם להכיר כח‬
‫יסודם וימירו את כבודם בתבנית בשר ודם ולא אכלו מעץ‬
‫הדעת ונשמתם המרשעת היא בלתי נושעת‪ .‬אף כי עץ החיים‬
‫לא ראו והעוה נלאו כי לריק נבראו ולשחוק עצמם נמצאו‪.‬‬
‫ואשרי המשכילים החכמות ובנצחם המלחמות ירויחו שני‬
‫עולמות ותחיינה העצמות בהיפרד הנשמות ולעולם לא תאבדנה‬
‫ולטובה תזכרנה רק באור תשארנה ובגן עדן תשמרנה‪.‬‬

‫מוע"ד ושב"ת וכפו"ר‬ ‫סוד יא'‬


‫מחלק ראשון מפרק ס"ו‪ ,‬ומחלק שני מפרק ל"א‪,‬‬
‫ומחלק שלישי מפרק מ"ג‪.‬‬
‫נודע‬
‫סוד מועד ושבת וכפור‬

‫קלא‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫פעמים בשנה"‪" ,‬שלש רגלים תחג לי בשנה"‬


‫)שמות כג' יד'(‪ .‬קראם השם "פעם"‪ ,‬וקראם "רגל"‪ ,‬כי‬
‫שלש‬
‫רצה בנו ובחר בישראל עמו להיותנו לו סגולה מכל העמים‪.‬‬
‫וגלה לנו סוד פעם ורגל והודיענו כי כל הגוים אשר על פני‬
‫האדמה גופם ערל ואינם כי אם גולם ועפר‪ ,‬כמו שכתוב על‬
‫המין "ויצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה"‪ .‬ושתף‬
‫אדם עם עפר וכן שתף מדע עם אפר‪ .‬כי בשתפך אד"ם ועפ"ר‬
‫תמצא מציאותו רופ"א מד"ע‪ ,‬והוא שעשה גולמינו אפ"ר מוד"ע‬
‫והוא אפ"ר עומ"ד‪ ,‬ועל כן הנחילנו פא"ר מוע"ד להבדילנו מכל‬
‫גוי שהוא חול אצלו ואנחנו קדש לו‪ .‬והם היו דם ואנחנו דת‪ ,‬כי‬
‫"מימינו אש דת למו" )דברים לג' ב'(‪ .‬וגלה לנו כי מדת ימינו היא‬
‫מדת שמאלו ומדת שמאלו מדת ימינו‪ ,‬כי אין שמאל וימין‬
‫למעלה‪" .‬ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב"‬
‫)שמות טו' ט'(‪ .‬והגיד לנו ית' סוד מועד שהוא מלשון "ונועדתי לך‬
‫שם" )שמות כה' כב'(‪ ,‬והוא עמוד שהכל תלוי בו‪ .‬כי עוד קץ למועד‬
‫כי למועד מועדים וחצי ישלם קץ הימין שהוא גורל דניאל בסוד‬
‫גורל אחד לאדני‪ .‬וכל רגל גרל‪ ,‬והעד שהוא חסר ו"ו בתורה‬
‫התמימה‪ .‬וכל פע"ם ק"ץ פנימ"י נעל"ם‪ ,‬רק פעמי"ם סודו‬
‫יגידנו לך עמל"ק‪" ,‬שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין‬
‫חקר" )משלי כה' ג'(‪ .‬כי כבר זכר לפני זה "כבד אלהים הסתר דבר‬
‫וכבד מלכים חקר דבר" )שם(‪" .‬עמק רום ועמק תחת" )ספר יצירה(‪,‬‬
‫שסודם תר חתום וכל תר סופו פעם‪ ,‬כעניין "ובהגיע תר נערה‬
‫ונערה" )אסתר ב' יב'(‪ ,‬וכן "ת"ר אסת"ר" )שם( ת"ר כ"ף זכו"ת‬
‫א"ו כ"ף חוב"ה‪ ,‬כי כף זכות וכף חובה כללו עת קץ‪ ,‬והנה עת‬
‫הוא מועד כי עת למועד‪.‬‬

‫קלב‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫והנה פסח בי"ה בניסן וכן סכות בי"ה בתשרי‪ ,‬והסוד "כי ביה‬
‫יהוה צור עולמים" )ישעיה כו' ד'(‪ .‬נת"ן שיסי"ר‪ ,‬יסי"ר מה שנת"ן‬
‫סודם תני"ן ש"ר י"ם‪ ,‬החמ"ר והצור"ה שנ"י הפכי"ם‪ ,‬וכן‬
‫תשר"י עם ניס"ן שני הפכים‪ ,‬רא"ש חיי"ם וזנ"ב מו"ת‪ .‬והנה‬
‫נשאר להודיעך סוד מד"ה והוא סוד חג שבועות‪ ,‬כי שבעה‬
‫שבועות תספר לך ותמצא הסוד גלוי ותכיר ממנו עניין זמן‬
‫הגול"ה‪ .‬ובשלשתם יהיה גלוי כל הסוד לכל העמים להיות‬
‫היהודים עתידים לשלוט המה בשנאיהם כי נצחנו בפורים‬
‫כאשר המן הפיל פור הוא הגורל ונהפוך הוא‪ ,‬כי ליהודים תהיה‬
‫אורה ושמחה וששון ויקר‪ ,‬כי על פי הגורל תחלק את הארץ‪.‬‬
‫וזהו סוד כל מועד על דרך שמיטין ויובלות להיות שולטים‬
‫היהודים בכח פורים על כל אומה ולשון נגד שושן הבירה‪ ,‬כי‬
‫מהודו ועד כוש פירושו מסוף העולם ועד סופו‪ .‬ועל זה אמרו‬
‫ז"ל כי אחשורוש הוא אחיו של רוש מלך מסוף העולם ועד‬
‫סופו‪ .‬והמקובל מסוד המדו"ת אשר הדמות עליהן לעדות יבין‬
‫כל מה שרמזנוהו‪ .‬והנה ראש השנה קדש גם כן‪ ,‬אבל הוא יום‬
‫הדין‪ ,‬וסוד הדין יום אחד‪ .‬והנה יום אחד בשנה חשוב שנה והוא‬
‫יום הזכרון יום תרועה יהיה לכם יום תעורה כלומר להתעורר‬
‫אל השגת האמת ביום תרועה‪.‬‬

‫הנה המועד מבואר כולו לפי הקבלה והוא יום מקרא קדש‪,‬‬
‫ופסח ושבועות וסכות בהם זמנים מיום חג המצות זמן חירותינו‬
‫שבו יצאנו מעבדות לחירות בזמן קבוע ובעת ידוע ובמועד‬
‫מועד‪ ,‬כי "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים" )קהלת ג' א'(‪.‬‬
‫והנה "מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר" )שמות יז' טז'(‪ .‬בסוד "זה‬

‫קלג‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫שמי לעלם וזה זכרי לדר דר" )שמות ג' טו'(‪ .‬ועניינו בסוד הנסתר‬
‫יז"ל מה"ש על"ם והם שלשה שמות של השם המפורש המועד‬
‫לנצח בו את הכל‪ .‬וראשו קדש ר"ל ראש שבעת ימי פסח‪ ,‬וסופו‬
‫קדש‪ ,‬ותוכו חול מקרא קדש‪ .‬וביום חג הסכות זמן שמחתנו‬
‫שבו שמחנו כשנחנו מכל עמל וענני כבוד כסונו ושבעה מהם‬
‫כתרונו וסביב סביב הקיפונו‪ ,‬אחרי שנתכפרו ונמחלו ונסלחו‬
‫כל עונותינו‪ ,‬ויצאנו מדירת קבע וישבנו בדירת עראי‪ .‬והבן זה‬
‫מאד‪ ,‬שכן דרך הנכתב והנחתם לחיים לצאת מזה ולשבת בזה‪.‬‬
‫ובפסח אכלנו שה צלי אש ומצות על מרורים‪ .‬וסוד מרור יורה‬
‫לך עניין נסתר ועיין בו ודעהו‪ .‬וכן צלי אש הוא שה‪ ,‬אבל מצות‬
‫ַמּצּוֹת" )שמות יב' יז'( שהם ה ִמ ְצוֹת לבלתי שתף‬
‫וּשׁ ַמ ְרתֶּם אֶת ה ַ‬
‫" ְ‬
‫המעכב שהוא שאר שבעיסה המחמץ את הכל עד שיסריח‪.‬‬
‫והחכם גילה זה באומרו "אוי לי מיצרי" )ברכות סא‪ ,(.‬וזהו לב‬
‫בנפש כמלך במלחמה‪ .‬ועוד נאמר על כיוצא בזה "רבון כל‬
‫העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך ומי מעכב‬
‫שאור שבעיסה" )ברכות יז‪ .(.‬וגם סכות ראשו קדש‪ ,‬ובידינו ארבעה‬
‫מינים שבלולב ובהם אנו מהללים את השם בסוד התנועות‬
‫והנטילות‪ .‬כי בלולב נטילה‪ ,‬ובידים נטילה‪ ,‬ובכפים נשיאה‪.‬‬
‫והידים והלולב כלליים ונמסרו לכל‪ ,‬אבל הכפים לכהנים לבד‪.‬‬
‫ומיני הלולב סודם אתרוג בימין השם לבדו והוא שבו גבר אות‬
‫ימין‪ ,‬ולולב בשמאל השם‪ ,‬שבו לו לב מלא‪ .‬וסודו למ"ד ו"ו‬
‫למ"ד בי"ת צרפהו בחנהו ונסהו ותכירהו‪ .‬ושני מינים מחוברים‬
‫לו‪ ,‬שם האחד הדס‪ ,‬וכבר ביארתי לך סוד הידי"ם וצרכם‬
‫לנטילה בשלשת מיני מים‪ ,‬ראשונים מצוה אמצעים רשות‬
‫אחרונים חובה‪ ,‬ודעם מסוד מים העליונים‪ .‬והוא הדין לשני‬

‫קלד‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫ששמו ערבה שהוא עזר כנגדו‪ ,‬זכה עזר לא זכה כנגדו להלחם‪,‬‬
‫והוא עברה‪ .‬והנה הדס וערבה יגידו לך סוד הארבעה עם אתרוג‬
‫ולולב‪ .‬והנה ו' ימי סכות אחר יום הראשון חול מקרא קדש‪,‬‬
‫ויום ז' ערבה כלומר נוסף בלולב עזר מההקף הטבעי המושבע‪.‬‬
‫ומקיפין ז' פעמים בו כנגד כל הימים ויום ח' שהוא חג שמיני‬
‫עצרת יורה על עת קץ אשר בו יתענג יצר שמח כי הוא יום‬
‫שמחת תורה‪ .‬והנה שבועות זמן מתן תורתנו והוא יום אחד‬
‫מקרא קדש נולד אחר ספירת העומר שהוא מד"ה קבועה‪ ,‬והיום‬
‫יום ו"ו‪ ,‬הנה האד"ם וסודו יל"י ולוחם עם תל"י שזה אומר י'‬
‫לי וזה אומר ת' לי‪ .‬והסוד תשר"י בסוד ראשי"ת הנרמז‪ .‬ואלה‬
‫שלשתם זכר ליציאת מצרים‪ ,‬זכר למציאת יצרים‪ .‬והנה סודו‬
‫זכר למציאת זכרי ושמי והשכל תלוי עליו כלומר בהזכרת השם‬
‫המפורש בשמו ית'‪.‬‬

‫ואמנם הנה יום שבת מתגלגל משבעה לשבעה ימים המשביעים‬


‫את העולם במחשבות בספירות‪ ,‬והוא כולו צורות‪ .‬ומתחדש יום‬
‫שבת תמיד כי הוא שמות‪ .‬וסודו שי"ן בי"ת ת"ו‪ ,‬והן אותיו"ת‬
‫השכ"ל והן שת"י בינו"ת כלומר שנ"י תיבו"ת מסתירו"ת‬
‫הבנ"ה נסתרו"ת הבנ"ה‪ ,‬כי ההבנו"ת סתרי"ם גם הסתרי"ם‬
‫הבנו"ת‪ .‬ואמנם יום כפור הוא יום אחד בשנה ודומה בקצת‬
‫לראש השנה והוא י' לחדש תשרי‪ ,‬ימ"ר כופ"ו‪ .‬והנה צו"ם‬
‫כפו"ר‪ ,‬מצ"ר כופ"ו‪ ,‬צ"ר כ"ו מפ"ו‪ ,‬צ"ר פ"ו מכ"ו‪ .‬והזכאי‬
‫זכה והחייב חוייב כי אז יודע סוד זכא"י וחיי"ב בבואם לפני‬
‫דיין אשר הוא ע"ד גם דיי"ן‪ .‬ועל כן סוד שלשתם מוע"ד שב"ת‬
‫כפו"ר‪ ,‬מוש"ך דע"ת בפו"ר‪ ,‬כ"ו מפור"ש בדע"ת‪ ,‬כתר"ו‬

‫קלה‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫שופ"ע בד"ם‪ ,‬והבינם‪ .‬ואמנם מועד מותר לתקן בו מזון הגוף‪,‬‬


‫אבל שבת יזון הגוף מן המוכן בששי‪ ,‬רק כפור אין בו שום מזון‬
‫לגוף‪ ,‬כי חמשת תענוגי הגוף הדומים לחמשת החושים הם‬
‫בטלים כולם ביום הכפורים‪ .‬והנה ראשי חדשים זמן כפרה לכל‬
‫תולדותם‪ ,‬והנה בו שעיר לכפר כמו בכפור שעיר לכפר‪ .‬ותבין‬
‫כל הסודות מן התפלות כולם‪ ,‬והעד הביאו כפרה עלי על‬
‫שמעטתי את הירח והוא האחרית כי היא עטרת תפארת לעמוסי‬
‫בטן‪.‬‬

‫הנבוא"ה‬ ‫סוד יב'‬


‫מחלק ראשון מן ההקדמה הראשונה שבו‪ ,‬והיא דע‬
‫כי היא מפתח הבנת כל מה שאמרוהו הנביאים‪,‬‬
‫נודע‬
‫ומחלק שני מכלל פרקי הנבואה‪.‬‬

‫עיקר הנבואה‬

‫שׁאָג ִמי לֹא יִירָא אֲדֹנָי יֱהֹוִה ִדּבֶּר ִמי לֹא‬ ‫ָ‬
‫יִנָּבֵא" )עמוס ג' ח'(‪ .‬הנני מבאר לך בזה הסוד האלוהי‬
‫אַ ְריֵה‬
‫והאנושי מה שיעזרך בבקשת הנבואה עד שלא תסתפק בדבר‬
‫מאמתתה ותכיר מהותה ועניינה‪ ,‬ואם תרצה למצאה עיין בזה‬
‫הסוד העיון הראוי לו‪ ,‬ו"אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים‬
‫תמצא" )משלי ב' ה'(‪.‬‬

‫קלו‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫דע כי כל נביא מהנביאים הראשונים הוכרחו לדבר מה שדברו‬


‫ולחבר מה שחברו‪ ,‬עד אשר תמצא מהם רבים יאמרו שאין‬
‫דעתם לדבר כלל בפני המון עמי הארץ הנאבדים במחשכי‬
‫הזמן‪ .‬והשפע האלוהי השופע עליהם מכריחם לדבר ואפילו‬
‫יגיע להם בזיונות‪ ,‬כמאמר הנביא "גוי נתתי למכים ולחיי‬
‫למורטים פני לא הסתרתי מכלמות ורוק" )ישעיה נ' ו'(‪ .‬וזה הנביא‬
‫ִי" )שם ט'(‪.‬‬
‫ְשׁי ֵענ‬
‫ג"כ אומר "הֵן אֲדֹנָי יֱהֹוִה יַ ֲעזָר לִי מִי הוּא יַר ִ‬
‫וכיוצא בהם הרבה כדרך כל מוכיח "ולמוכיח בשער יקושון"‬
‫)ישעיה כט' כא'(‪ .‬וכולם כמעט אומרים עליהם לפי פחיתותם "אויל‬
‫הנביא משוגע איש הרוח" )הושע ט' ז'(‪ .‬וכן "עלה קרח עלה‬
‫קרח" )מלכים ב' ב' כג'(‪ .‬ויש מהם סבלן ויש מהם כעסן ויש מהם‬
‫רחמן ויש מהם אכזרי‪ ,‬כל אחד כפי מה שימשכוהו טבעיו‬
‫והרגליו‪ .‬גם לפי מה שיראת השם גוברת עליו‪ ,‬וכפי מה שיראה‬
‫משכחת ידיעת השם מלב ההמון המתחכמים ומפיהם‬
‫ומספריהם‪ ,‬ויצעק על זה חמס‪ .‬ולפי פתיות העם ורוב סכלותם‬
‫ורוב רחקם מן האמת יודעים הנביאים שלא יוכלו להפך רצונם‬
‫ודעתם מעניין מחשבות שקריות שבידם‪ ,‬ויצטרכו על זה לגלגל‬
‫דעתם תחילה מהרע אל הטוב‪ .‬ואחר כן לייעד עליהם הקללה‬
‫המבהלת דעת רוב בני אדם להשים בלבם ציור קטן כפי כח‬
‫דמיונם ולהודיעם כי בשובם להשם יתברכו בשפע ברכה‪.‬‬
‫ואע"פ שזה כולו מכלל ענייני הגמול והעונש באמת‪ ,‬לא יכירו‬
‫העם איך הוא בא עליהם מהשם‪ ,‬אם על ידי אמצעי אחד או על‬
‫ידי אמצעים רבים או בלא אמצעי כלל‪ .‬ומעט מעט יגלו להם‬
‫בכלל סוד החיים והמות‪ .‬ואם ימצאו מהם אישים ששכלם זך‬
‫בראותם דברי הנביא בספרו או בשמעם דברו יעורו משנת‬

‫קלז‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫המות ויתחברו לנביא ויבקשו ממנו על כל פנים להורותם‬


‫ההפרש הגדול הנמצא בין השכל והדמיון‪ .‬והוא יורה להם‬
‫הדרך האמיתית ויבדילם מהמון העם הבדל נצחי ויחיה אותם‬
‫בסוד האמת ויודיעם מהות המות‪ ,‬ויעלם משאול תחתית עד‬
‫הדבקם בשם הנכבד והנורא אשר הוא חיינו ואורך ימינו‪,‬‬
‫כאמרו "כי הוא חייך ואורך ימיך" )דברים ל' כ'(‪ .‬זה דרך‬
‫הנביאים כולם ע"ה‪.‬‬

‫ואמנם עתה אורך בדרך זו תלך להבחין בה בין החיים והמות‪,‬‬


‫ובין הטוב ובין הרע‪ ,‬ובין הברכה ובין הקללה‪ ,‬ובין השקר‬
‫והאמת‪ .‬ואומר כי התחלת אמיתת הנבואה היא דיבור פנימי‬
‫נברא בנפש בשבעים לשונות בכ"ב אותיות הקדש‪ ,‬וכולם‬
‫מצורפים בלב בצירוף האותיות בכח מצד הכח הדברי‪ ,‬ובפעל‬
‫מצד השכל הפועל האלוהי התוריי הנבואיי‪ .‬וממנו ישפע על כח‬
‫הדמיוני ומהדמיוני אל המתעורר ומהמתעורר אל ההרגשי‬
‫ומההרגשי אל הציוריי המצוייר בספר‪ .‬ועוד ישוב חלילה להפך‬
‫ויגיע אל מעלה רמה ויפרד מהציורי אל ההרגשי ומההרגשי אל‬
‫המתעורר וממנו אל המדמה וממנו אל המדבר הפנימי הנחשב‬
‫המצוייר וממנו אל הנבואי וממנו אל הפועל וידבק בו אחר‬
‫ריבוי הרגל חזק ואמיץ‪ ,‬עד שוב הנבואי האישי החלקיי בצורת‬
‫סיבתו כללי תמידיי נצחיי כמוהו ויהיה הוא והוא דבר אחד‪.‬‬

‫ואחר שהודעתיך זה אראך דרכו כולה שלא תשכחנה לעולם‪.‬‬


‫והיא זו‪ ,‬בעת שתדע בעצמך שנשלמת בשלמות המדות הטובות‬
‫המעידות על צורת הכח המדמה ועל אמיתת מהותו אצלך‪ ,‬ותדע‬

‫קלח‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫שנשלמת בידיעת מדות השם הידועות שבהם העולם מתנהג‬


‫תמיד‪ ,‬ותרדוף דעתך אחר שכלך להדמות לו בהם כפי יכולתך‬
‫תמיד‪ ,‬ותכיר בשכלך שכבר בטלת הכוחות הנקראות מותרות‬
‫ממך וכל כוונתך לשם שמים‪ ,‬ואתה ירא את יי' תכלית יראה‬
‫אמיתית כמו שאתה היית ירא ממלאך המות בראותך אותו כולו‬
‫מלא עינים‪ ,‬ובשמאלו אש שורפת ובימינו חרב פיפיות נוקמת‬
‫נקם ברית ובפיו לפידי אש אוכלות אש‪ .‬והוא בא עליך ושואל‬
‫ממך לתת לו חלקו מעצמך‪ ,‬והוא חצי מציאותך על דרך משל‬
‫והוא מבקש לחתוך איבריך אחד אחד ואתה רואה הכל בעיניך‪.‬‬
‫ואחר כן אתה מבזה כל איבריך וכל כוחותיהם הגופניים בעבור‬
‫יראת השם שנתן לו חלק קבוע למלאך המות הנרמז אשר הוא‬
‫שטן והוא מלאך המות והוא יצר הרע והוא כח הדמיון שבלבך‬
‫השורה על מוחך והוא חכם להרע‪ ,‬ולהיטיב לא ידע‪ .‬והוא חונה‬
‫על לבבך בעניין בלבול לב ולב‪ .‬ופעם נגלה לך להמיתך ולבלוע‬
‫מילתך אם לא תעזרך צפרה אשת משה להיותך חתן דמים‬
‫למולות ותמול ערלת בנה בלקיחת צר ובכריתת ברית‪ .‬ופעם‬
‫נסתר ממך עד שאתה חושב שלא תמות עד שתזקין‪ ,‬ואע"פ‬
‫שהוא עומד לפניך ורואה עצמך ואתה אינך רואהו‪ ,‬ופתע‬
‫פתאום חוזר עליך ומבקש חלקו‪ .‬וכן תמיד עת אחר עת יום‬
‫אחר יום עד יום מותך‪.‬‬

‫ואחר כן תדע שכל זה אינו מזיק לך‪ ,‬שכבר היה מצוייר בלבך‬
‫שבצורה זו היא פרידת הנפש שהיא חלק ה' אשר לה יש ראל‬
‫שערים‪ ,‬והיא הנקראת כנסת יש ראל אשר כנסה וקבצה כל‬
‫הדיבור תחת כחה השכלי הנקרא כנסת ישראל העליונה‪ ,‬אשר‬

‫קלט‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫היא ֵאם ההשגחה כלומר סבת ההשגחה‪ ,‬והיא האמצעית בינינו‬


‫ובין ה'‪ ,‬והיא התורה הנשפעת מן כ"ב אותיות הקודש‪ .‬ותדע‬
‫שכל איברי גופך מצורפים בצירוף צורת האותיות זה עם זה‬
‫וזה עם זה‪ .‬ותדע גם כן שכמו שאתה מחבר אלו כולם יחד‬
‫ואתה מבדיל בין צורת אות לצורת אות‪ ,‬ואע"פ שחמרם אחד‬
‫והוא הדיו‪ ,‬וברגע קטן אתה מוחק את כולם מן הלוח‪ ,‬כן המלאך‬
‫ההוא יעשה לכל ליחותיך ולכל אחד ואחד מאיבריך עד‬
‫שישיבם כולם אל חמרם הראשון‪ ,‬כלומר אל ארבעת היסודות‪.‬‬
‫ואם תחכם עוד ותחשוב כי המות אשר הוא בך בכח‪ ,‬כבר הוא‬
‫עמך תמיד‪ ,‬וכאילו עברו כצל ימיך‪ .‬ולא תחשב מה תאכל מחר‬
‫כל שכן יום מחרתים כל שכן לשנה הבאה או יותר רחוק מזה‪,‬‬
‫ותחשוב שכבר אתה עומד בעולם הבא היום הזה בהיותך בזה‪,‬‬
‫ותשליך אחרי גווך כל נמצא זולת השם המצוייר בנפשך‬
‫באמתתו אשר הוא חייך ואורך ימיך‪ .‬ולא תשים שום מחשבה‬
‫בעולם בעצמך על דבר בלתו ית' כי אם לפי ההכרח‪ ,‬אם יזדמן‬
‫שתחיה עת או עתים‪ .‬ותחקור פעולות השם תמיד כדי שתתעלה‬
‫בכל יום ותתקרב אליו על הדרך האמיתית‪.‬‬
‫ואחר כן תשים דעתך על כל מצוה ומצוה ועל כל דיבור ודיבור‬
‫שבאותיות התורה‪ ,‬ואפילו אם תחשוב באיזה לשון שתרצה‬
‫במה שתדבר בו פעם על פי מחשבת לבך בדבור המדובר‪ ,‬ופעם‬
‫על פי הדיבור הנקרא תורה שבעל פה‪ ,‬ופעם על פי הספר‬
‫המחובר‪ ,‬ופעם על פי מה שתכתוב בידיך בצורות האותיות כפי‬
‫מה שאדריכך אליו עתה‪ .‬הנה ידעתי בהכרח שתשיג ידיעת‬
‫השם ותדבר עם השכל הפועל והשכל הפועל ידבר אתך כפי‬
‫כחך‪.‬‬

‫קמ‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫ותחילת מה שתפעל ההשגה העליונה הזאת האלהית תתחיל‬


‫לגלגל התורה לפי זאת הצורה במכתב‪,‬‬
‫יות‬ ‫אות‬
‫דש‬ ‫הק‬
‫עתה תגלגל אלה האותיות עשרה ותחברם כולם תחילה יחד‬
‫במספר הנקרא גימטריא ראשון מוכרח כמו זה‪ ,‬אותיו"ת‬
‫הקד"ש בגימטריא עולים תתתל"ב‪ .‬ואחר כן תעשה מהם‬
‫חשבונות כפי יכלתך שיעלו אלף ומאתים ושלושים ושנים‪ .‬כגון‬
‫אמרך אותיות הקדש‪ ,‬בגימטריא התורה האמצעית‪ .‬וכן תאמר‬
‫עוד התורה בגימטריא האמצעית‪ .‬וכן תאמר עוד אותיות הקדש‬
‫בגימטריא למוד מצות התורה‪ .‬וכן למוד מצות בגימ' צלם‬
‫ודמות‪ .‬ואחר כן תדלג ותחשוב האלף ותחזירם לאחד ותאמר‬
‫אותיות הקדש בגימ' ברל"א‪ ,‬וסודו גרל רגל והוא עץ החיים‪.‬‬
‫וכן תעשה תמיד‪ .‬ואם יצא לך דבר מובן שמרהו וזכרהו ואם לא‬
‫זכרהו במספרו כי רוח הקדש הוא‪ ,‬והוא יוליכך אל דבר אחד‬
‫מובן‪ ,‬ואם לא תבינהו היום תבינהו מחר‪ ,‬כי לא דבר ריק הוא‪,‬‬
‫ואם ריק הוא מכם הוא ריק‪ ,‬ממך הוא ריק‪ .‬אך הוא כולו קדש‬
‫ואפילו הרע שבו הוא בטוב‪ .‬והנה אתה צריך עוד דרך אחרת‬
‫והיא זו‪,‬‬
‫לשון‬
‫הקדש‬
‫קח ל' ועשה ממנה שתי אותיות ראשונות מוכרחות ותפרידנה‬
‫לשנים‪ ,‬ויהיה הדיבור היוצא מפרידותה תחילה כ"י‪ .‬ואחר כן‬
‫חברנה אל סוף האותיות ותעשה מן הראש סוף ומן הסוף ראש‪,‬‬

‫קמא‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫ויהיה הדיבור שכ"י‪ .‬ועוד הפך סוף לשו"ן עם ראש הקד"ש‬


‫ויהיה נ"ה‪ ,‬ועתה חבר הכל ותמצא הדיבור כולו שכינ"ה‪.‬‬
‫והנשאר באמצע קדו"ש‪ ,‬קדו"ש שכינה עם לשון קדוש‪ .‬ודע כי‬
‫סוד קדו"ש‪ ,‬משכ"ן‪ .‬הרי לך אם כן סוד לשו"ן הקד"ש‪ ,‬משכ"ן‬
‫שכינ"ה‪ ,‬הכי"ן שנ"י יצרי"ם‪ ,‬וכן השאר‪ .‬והנה תעשה בחברך‬
‫אותיות כאשר עשית בהפרידך אותם‪ .‬כיצד‪ ,‬חשוב שיש לך‬
‫תשר"ק וחבר אותם להיות מספר אחד ויהיו אלף‪ .‬והם עוד אחד‬
‫בחזרת חלילה‪ ,‬כי כל אחד הוא אלף וכל אלף אחד‪ .‬ועל כן‬
‫נקרא בלשון הקדש אַ ֶלף אחד‪ .‬ואם כן לפי זה הדרך הנה עשרה‬
‫הם רבבה‪ ,‬כי הם רבים‪ ,‬ואין בשום ריבוי יותר מעשרה‪ .‬ואם‬
‫יראה לך כי יש בשום ריבוי יותר מעשרה אינו כן‪ ,‬אלא‬
‫שהנוספים על עשרה הם נולדו ממערכתם או מכפלם או‬
‫ממחברתם‪ .‬כגון י"א שהוא תכלית מערכת י' בחבור ראשית‬
‫מערכתו‪ ,‬כי י' הוא תכלית כל המספרים‪ ,‬וא' הוא ראשית כל‬
‫המספרים‪ ,‬והוא ראשית מערכת י' גם כן‪ .‬ועל כן תחשוב כי‬
‫תשר"ק הוא אלף א'‪ .‬והנה תצרפהו תחילה וצירופו עולה כ"ד‬
‫דברים‪ ,‬וגם תמצאהו מחובר שתעשהו נפרד‪ .‬והתחל מן ת'‬
‫ועשהו ק"ש או ש"ק וכן שצ"י שפ"כ שע"ל שס"מ שנ"נ‪ .‬וכן‬
‫תעשה מן ש' ק"ר או ר"ק וכן רצ"י רפ"כ רע"ל רס"מ רנ"נ‪.‬‬
‫וכן תעשה מן ר' ק"ק וכן קצ"י קפ"כ קע"ל קס"מ קנ"נ‪.‬‬

‫ועל אלה בנה מה שתוכל לכל אחד והמר זו בזו וצרף זו עם זו‬
‫והפך זו וזו‪ ,‬ואל תסור מדרך זו כי היא דרך עץ החיים‪ .‬ונקראת‬
‫גלגל הצירוף וגם דומה אל פעולת צירוף הגלגל‪ .‬וכן תעשה‬
‫צפע"ס חלק צ' ועשהו תחילה פ"י ועוד ע"כ ס"ל נ"מ‪ .‬וכן‬

‫קמב‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫תעשה מן פ' ע"י ס"כ נ"ל מ"מ‪ .‬וכן תעשה מן ע' ס"י נ"כ מ"ל‪.‬‬
‫וכן עוד נמלכ"י מ"י ל"כ‪ ,‬וכן ל"י כ"כ‪ ,‬וכן כ"י י"י‪ ,‬ועוד י'‬
‫נחלק לא"ט ב"ח ג"ז ד"ו ה"ה‪ .‬ועוד טחז"ו א"ח ב"ז ג"ו ד"ה‪,‬‬
‫וכן א"ז ב"ו ג"ה ד"ד‪ ,‬וכן א"ו ב"ה ג"ד‪ ,‬וכן א"ה ב"ד ג"ג‪ .‬וכן‬
‫הדג"ב א"ד ב"ג‪ ,‬וכן א"ג ב"ב‪ ,‬וכן א"ב‪ ,‬וכן א"א‪ .‬אמנם א'‬
‫אינה מקבלת חלוקה ולא הפוך כשהיא במעלתה הראשונה‪,‬‬
‫שאין לה דרך להתהפך‪ .‬ואע"פ שזה יקרה לכל אחת מהן כשהן‬
‫לבדן‪ ,‬שההפוך אינו אלא במציאות ב' אותיות‪ .‬כגון א"ב‬
‫שעושה בהפוכו ב"א וכן השאר כולן בדרך זו‪.‬‬
‫והנה אמשול לך משל באחד מן הדרכים ועליהם הקש כל דרך‬
‫מאלה‪ .‬חשוב שיש לך במספר אחד מנוי‪ ,‬מאה וארבעים וששה‪,‬‬
‫ושים לו מיד מספר אחד ראשון קבוע ויעלה לך המוכרח קמ"ו‪.‬‬
‫והנה תרצה לדעת מה יורה ותצרפהו והוא מקבל ששה צירופים‬
‫כאלה‪ ,‬קמ"ו קו"מ מו"ק מק"ו וק"מ ומ"ק‪ .‬הנה תדע כי הראשון‬
‫והאחרון הפכים‪ ,‬והב' והג' הפכים‪ ,‬והד' והה' הפכים‪ ,‬והפכיהם‬
‫פנים ואחור‪ ,‬ורמזם "אחור וקדם צרתני" )תהלים קלט' ה'(‪ .‬והאדם‬
‫אילן הפוך‪" ,‬ותשת עלי כפכ"ה" )שם(‪ ,‬סודו ותשת עלי הפכ"ך‪,‬‬
‫ועל כן נכתב מלא בה'‪ .‬והנה אם כן אדם האחרון הפכו של אדם‬
‫הראשון‪ .‬והנה סוד ראשו"ן‪ ,‬נר"ו א"ש וסוד אחרו"ן‪ ,‬נר"ו‬
‫א"ח‪ .‬והאח לפניו מבוערת מערבות ודעם‪ .‬והסוד א"ש צור"ה‬
‫א"ח ג"ו‪ ,‬והנה י"ש מאין וזה אור שמי וזה אור מח"י וזה אור‬
‫החמה וזה אור השמ"ה‪ .‬והבן אלו הנפלאות הנרמזות ותשבח‬
‫שם מיוחד ממניינו המופלג‪ ,‬ותדע סוד מחדש בכל יום מעשה‬
‫בראשית‪ ,‬ותכיר חש"ק ספ"ר חיי"ם‪ .‬והנה תמנה קמ"ו‬
‫ותחלקהו והתחל מן ק' ותעשהו צימ"ו ועוד פכמ"ו ועוד עלמ"ו‬

‫קמג‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫ועוד סממ"ו ועוד ננמ"ו‪ .‬הנה בכל זו הדרך שמרת מלת מ"ו‪,‬‬
‫וכל אחד נחלק לד' חלקים ומקבל אז כ"ד צירופים ומהם‬
‫בגילגולם תבין נפלאות‪.‬‬
‫והזהר תמיד בכל עיונך מן התל"י המלשין אשר בידו שם המלך‬
‫והוא המכש"ף בו‪ .‬ודע שכל ת"ל נפ"ש ומכוחו בך נפישה והיא‬
‫מכשפה‪ ,‬אבל מכשפה לא תחיה כי מתה היא לא חיה‪ .‬וכן‬
‫כוחותיה כמוה והבן זה מאד‪ .‬והזהר מן המקטרג תמיד וזה יהיה‬
‫עכ"פ בעיינך בדברים הנזכרים בחכמה‪ ,‬ולא יוכל לך שום כח‬
‫רע לפתותך להסירך מן האמת כל עת שתשים את השם בין‬
‫עיניך‪ ,‬ובטח עליו והוא יעשה כי הכל בידו ית' שמו‪" .‬ובכל‬
‫דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך" )משלי ג' ו'(‪ .‬ובכל עת‬
‫שתרצה לעיין ולהשתכל בדרכי צירוף האותיות הכוללים דרכי‬
‫שבעים לשונות‪ ,‬שים דעתך להבין מה שיצא לך מן הצירוף בין‬
‫טוב ובין רע בין אמת בין שקר‪ .‬אבל הרע תבין שאמרו לך יצר‬
‫הרע ורצה בטוב וידבר לך גם הטוב‪ ,‬כי באמת שניהם כאחד‬
‫טובים אם תדע גם אתה להכיר דרך ההתנצלות מכל דבר רע‪.‬‬
‫ו"סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו" )תהלים לד' טו'(‪.‬‬

‫זאת הדרך אשר גליתי לך סתריה‪ ,‬הנה היא נתיב יושר להורות‬
‫בה סתרי תורה ולהדריך בה מחשבת המשכיל לידיעת השם‬
‫ולקבל מאתו שפע אלוהי באמצעות כ"ב אותיות שמספרם‬
‫בכלל תתתרצ"ה‪ .‬והנה סודם אתצ"ה ורמזם א"ת המל"ך ואם‬
‫תכירם את"ה מל"ך‪ .‬וזה אתה יודע כי מספרם מלכו"ת וסודם‬
‫שפ"ע אלה"י‪ .‬ואם תרצה ללכת בדרך זו לקבל ממנה רוח‬
‫הקודש ואולי גם נבואה קבל עליך תחילה עו"ל מלכו"ת‬

‫קמד‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫שמי"ם‪ ,‬ותכיר מהאותיות מהל"ך פני"ם ואחו"ר שנעלמו מרוב‬


‫החכמים‪ ,‬ותבין מהל"ך רו"ח אופני"ם‪ .‬ובחשבך במה שתחשוב‬
‫תקבע העניינים הנחשבים בציור לבבך ותוליד מהם בספר‬
‫הכתוב גם כן מחשבות מצורפות נוטות תמיד לאמת‪ ,‬והרע‬
‫השליכהו והטוב קבלהו‪ .‬וכן תעשה בהיותך בלא ספר ובלא‬
‫מכתב החזק בצירופים הקדושים אשר מהם תדע סוד השמות‬
‫המפורשים‪" .‬ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך‬
‫ובשכבך ובקומך"‪ .‬ואל תשכח מהם דבר‪ .‬וכן תעשה עוד‬
‫במחשבות רעיונך צרף ותצטרף ולא תשרף‪ ,‬ו"שאל אביך‬
‫ויגדך זקניך ויאמרו לך" )דברים לב' ז'(‪ .‬והם הם האותיות‬
‫הנקראים אורים ותומים שהם מאירים עיני הלבבות ומשלימים‬
‫רעיוני המחשבות ומזכים הדעות העליונות ומראים דרכי‬
‫התבונות ומודיעים המעמדות ומורים מציאות הויות הנפרדות‬
‫ומגידים העתידות‪.‬‬
‫ואם חס ושלום ראית בעצמך כח חזק ואמיץ זר ממך קורא‬
‫אותך בשמך אל תענה לו כאיש מך ולא תתן לו שלומך‪ ,‬אבל‬
‫היה על השם נסמך והיה יי' עמך‪ .‬רק השמר לך ושמור נפשך‬
‫מאד פן יבא עליך מהשפע השכלי יותר ממה שסובל דעתך‪,‬‬
‫שלא תקבלהו ולא תירא מכחו‪ ,‬אך את יי' אלהיך תירא‪.‬‬
‫ובראותך ריבוי טובו ונועם זיוו בלבבך תסתיר פניך‪ .‬ואחר כן‬
‫תשוב לבקשו מעט מעט ובזה תעלה אליו‪ ,‬כי האש הגדולה‬
‫שומרת השער‪ .‬והנה אמרו המתנבאים "דבר אתה עמנו‬
‫ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות‪ :‬ויאמר משה אל‬
‫העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור‬
‫תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" )שמות כ' טז'(‪ .‬והזהר‬

‫קמה‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫תמיד מן הנסיון כי הוא עומד בין עיניך ולבך‪ ,‬כשטן המרקד בין‬
‫קרני השור כשעולה בניסן מן האגם‪ .‬כי כן הוא טבע ברייתך‬
‫להיותך נבחן על פיו ומנוסה על ידו‪ .‬ואם תוכל השיבהו ערכה‬
‫לפניו התיצבה ועמוד כנגד אויבך המבקש את נפשך‪ .‬כי‬
‫"מצרף לכסף וכור לזהב ובוחן לבות יהוה" )משלי יז' ג'(‪.‬‬
‫והאותיות האלה הטבעיות והאלהיות המצויירות בכל העולם הם‬
‫המצרף המפורש והכור המיוחד לזה המעשה‪ ,‬לבחון "בין עובד‬
‫אלהים לאשר לא עבדו" )מלאכי ג' יח'(‪ .‬ועל כן אם אתה איש‬
‫אלהים באמת נאמן אליו בכל לב ובכל נפש‪" ,‬אם יפתוך‬
‫חטאים אל תבא‪ :‬אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה‬
‫לנקי חנם" )משלי א' יא'(‪" .‬אל תלך בדרך אתם מנע רגלך‬
‫מנתיבתם כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם" )שם(‪.‬‬

‫ויש לך לדעת ולהבין שאם אתה חייב לשמור עצמך לבלתי‬


‫שפוך דם זר‪ ,‬כל שכן שאתה מחוייב לבלתי שפוך דם נפשך‪.‬‬
‫ואם יאמרו לך רבים מהרוצחים שהם שופכי דמים רבים‬
‫ברשעות לבבם ושופכים גם כן דם נפשם‪ ,‬וחושבים שאינם‬
‫עושים כן אלא שהם מחיים עצמם ומחיים אחרים עמם‪ ,‬בוא נא‬
‫אתנו ותחיה עמנו גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכולנו‪.‬‬
‫הזהר מהם מאד כהזהרך משריפת האש‪ ,‬ואל תמהר להרוג‬
‫עצמך כאשר הרגו הם עצמם בשגגה מדעתם והרגו אחרים‬
‫בחטאם הגדול‪ .‬וזה כולו אני אומרו על מי שמשתדל להרויח‬
‫העולם הזה ושוכח העולם הבא לגמרי שכחה אשר אין לה‬
‫זכרון לעולם‪.‬‬

‫קמו‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫ואחר שגליתי לך מה שראיתיו ראוי לגלותו לך עם השפע אשר‬


‫הכריחני לעשותו‪ ,‬וכיסיתי מה שראוי לכסותו‪ ,‬עלי להעירך על‬
‫המדע עוד לדעת סוד אחד מופלא כולל רבים‪ .‬והוא שתדע כי‬
‫כל עת שתצרף אותיות במיהור או באיחור ולא יעמדו שערות‬
‫ראשך כולם בצורת רעדה עדיין לא הגעת אל מדריגה‬
‫ממדריגות הרוח המניע כל האיברים‪ ,‬ואפילו מציאותו לא‬
‫הכרת כל שכן מהותו‪ .‬אבל התחלת ההשגה ההיא סערה שנאמר‬
‫"וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון" )יחזקאל א' ד'(‪ .‬ונאמר‬
‫"ויען יהוה את איוב מן הסערה" )איוב לח' א'(‪ .‬וההשגה השנית‬
‫רוח לא ברוח יי'‪ .‬והשלישית רעש לא ברעש יי'‪ .‬והרביעית אש‬
‫לא באש יי'‪ .‬ואחר האש קול דממה דקה מדקדוק המילה‪ ,‬והנה‬
‫שם כבוד יי'‪ ,‬ועמו תדבר באמצעות האותיות והוא ידבר אתך‬
‫דבור אחר דבור‪ ,‬היום מעט ומחר יותר‪ .‬וכן בכל יום ויום יוסיף‬
‫לך מדע וחכמה שכל רבני הארץ לא היו יכולים לדעת בעיון‬
‫שכלם ולימודם הטבעי וההרגלי העניין ההוא ואם היו לומדים‬
‫כל ימי חייהם‪ .‬ועוד הנה בדיבור אחד שיאמר לך תבין אתה‬
‫דברים רבים מאד שלא היית יכול לדעת בלמוד כמה שנים מה‬
‫שתלמוד ממנו ברגע קטן‪ .‬ויתחייב שכלך מזה השפע הנכבד‬
‫שקבלת‪ ,‬אם הוא הרבה בשיעור חזק שתשפיע גם אתה ממנו‬
‫על זולתך‪ ,‬והוא יכריחך לדבר דברים תקובל או לאו‪ ,‬ולחבר‬
‫ספרים יקראו או לאו‪ .‬ובעשותך כן יגבר כח השפע עליך ולא‬
‫תירא מאיש‪ ,‬וכל הקמים עליך יהיו כאין נגדיך בעניין דבריך‪,‬‬
‫כי אתה עליהם כרב והם כולם כתלמידיך‪ .‬אך אל יחר אפך‬
‫בהם אבל תרחם עליהם כרחם האבות על בניהם‪ .‬ולא תודיעם‬
‫כל רחמיך אבל כבשם תמיד תחת זעמך‪ .‬ובלשונך תנקם והכם‬

‫קמז‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫ומהם אל תתנקם ולפעמים הצדיקם ואמצם וחזקם ומנחל עדניך‬


‫תשקם‪ .‬ורם קולך לפני כל ההמון לבזות תמיד הממון‪ ,‬המביא‬
‫הנפש לידי שממון ובשרם במטמון‪ ,‬אשר בשרנו בו בן עמרם‬
‫כמשל קדמון הנקרא בשם אמון‪ ,‬ובנה לך היכל וארמון‪ ,‬מדברי‬
‫בן מיימון ותהיה תמיד מלא מצות כרימון ועשה לך מהם פעמון‬
‫זהב ורימון‪ ,‬וקשקש בם לאזני העוברים‪ ,‬אשר על המצוה‬
‫עוברים‪ ,‬ועל הפתחים מחזרים והאמת עוזבים והשקר מסבבים‬
‫ונפשם מחריבים ושכלם מרעיבים‪ ,‬ולגופם מטיבים‪ .‬ואם תעלה‬
‫אל מעלה זו אל תקנא באיש שותה כמים‪ ,‬עולה וחושב שעלה‬
‫במעלה המעולה וחרפתו נתגלה וסרה ממנו הממשלה ומה‬
‫אוסיף להוכיחך אני שהנה שכלך אתך להצילך ולהורות לך‬
‫הדרך הקרובה הישרה הטובה אשר תלך בה בדעתך מה טיבה‪,‬‬
‫ואשר הישירני אליו יוצר הכל כתבתיו לך הכל‪ .‬ויי' ברך את‬
‫אברהם בכל‪.‬‬
‫ו'וים והאים ילבשו עורות‬ ‫ה'שכל ילוד אשה והנבא‬
‫י'ודים והאים יבראו צורות‪.‬‬ ‫ה'ן הם יפתוך ואם תאבה‬
‫)ישעיה כו' ד'(‬ ‫"בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים"‬

‫בטחו ביי' עדי עד והודו לזכר קדשו‬

‫נשלם החלק השני של סתרי תורה‪ ,‬שבח לעוטה כשלמה אורה‪.‬‬

‫קמח‬
‫תורה‬ ‫חלק ג' תוכחות חיים‬ ‫סתרי‬

‫החלק השלישי שמו תוכחת חיים‬


‫ִין" )משלי טו' לא'(‬
‫ָתּל‬ ‫ָמים‬
‫אֹזֶן שֹׁ ַמעַת תּוֹ ַכחַת ַחיִּים ְבּ ֶקרֶב ֲחכ ִ‬

‫בו חזקו רגלי מהלך דרך‬ ‫שלישי נעלה על התלי‬ ‫חלק‬


‫משבית בני איש מעבודת פרך‬ ‫עלי יצר‪ ,‬יצרו צור כלי‬ ‫לוחם‬
‫רצים בלב כל הכסילים מורך‬ ‫לשון תורה אמת תורה בלי‬ ‫קשת‬
‫נודע בזאת כי אין לספרו ערך‬ ‫שפת משה ברזיאל ולי‬ ‫גברה‬

‫הצעה‬

‫ֶה" )משלי י' יז'(‬


‫ַמ ְתע‬ ‫"אֹרַח ְל ַחיִּים שׁוֹ ֵמר מוּסָר וְעוֹזֵב תּוֹ ַכחַת‬

‫ומבואר לכל חכמי התורה המקובלים‪ ,‬וגם אינו נעלם‬


‫זה מחכמי המחקר האמיתיים מהם‪ ,‬שרשות כל אדם‬
‫ידוע‬
‫נתונה לו בלא מכריח הכרח גמור ובלי אונס מנצח‪ .‬אבל יש‬
‫באדם כח אחד ושמו הכח המתעורר‪ ,‬והוא אשר מעורר לבו‬
‫לעשות או שלא לעשות‪ .‬ואחר זה מוצא אדם בלבו מי שמכריע‬
‫לו בין שני ההפכים האלה‪ ,‬ואיזה מהם שינצח אותו יפעיל‬
‫האיברים לפעול הפעולות‪ ,‬או טובות או רעות‪ .‬וישוב עיקר‬
‫העניין אל היות האדם תמיד לוחם ונלחם במחשבות לבו‬
‫השתים הראשונות המניעות על תולדות מחשבותיו הרבות‪ ,‬כמו‬
‫שכתוב ב"ספר יצירה"‪ ,‬לב בנפש כמלך במלחמה‪ .‬וכבר רמזתיו‬
‫בחלק ראשון בסוד ד' וזה כולו הוא לפי טבעו‪ ,‬שאם לא היה‬

‫‪1‬‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫האדם בעל שתי צורות אלו הנקראות יצרים או כוחות או‬


‫מלאכים או מחשבות או ציורים או כמו שתרצה קר ֶאם‪ ,‬כי‬
‫הכוונה כולה אחת‪ .‬אלא שהעיקר הוא להשיג מציאותם ולהכיר‬
‫מהותם באמת במופתים מקובלים ומושכלים‪ ,‬ולהבדיל בין שני‬
‫דרכי המציאות אשר להם‪ ,‬ולדעת ההפרש הגדול אשר ביניהם‬
‫במעלה‪ ,‬ואם שניהם מציאות אחד או שנים מחוברים ויפרדו או‬
‫לא יקבלו חלוקה‪.‬‬

‫והנה בראותנו אנחנו מלחמתם בלב‪ ,‬נכיר כי שנים הם‪ ,‬והם‬


‫פועלים זה בזה ומתפעלים זה מזה‪ .‬ועל כן יש עת לזה ויש עת‬
‫לזה‪ ,‬והוא כרגע קטן כנקודה בלתי נחלקת פחות מהרף עין‪.‬‬
‫והרמז עליו יְ ֻש ַעת יי' כהרף עין‪ ,‬כי הוא חסר ו'‪ ,‬יש עת כתיב‪,‬‬
‫ודעהו‪ .‬והנה זה דומה לניצוצי האור המכים בעין לפי ראותו‬
‫כהרף עין‪ ,‬מכה בו הניצוץ ועוד חוזר ונראה לו שהכה בו אחר‪.‬‬
‫ואחר כן חוזר מיד בצורת עניין "והחיות רצוא ושוב כמראה‬
‫הבזק" )יחזקאל א' יד'(‪ .‬וכן נפש שהיא אור בהיר שמימיי התגשם‬
‫והיה כח בגוף והוא צורה לחומר ומעמידו זמן אחד כפי כח‬
‫הגוף וכפי שמירת מזגיו‪ ,‬מולידה ניצוצי מחשבה בלב‪ ,‬והלב‬
‫מקבל ממנה שני דרכי ציור‪ .‬וכל ציור וציור הוא כפי יכולת עין‬
‫הלב אם חזק הוא אמת והתקיים‪ ,‬ואם רפה הוא שקר והתבטל‪.‬‬
‫וכפי האמת והשקר שצוייר בנפש מניצוצי השכל צוייר גם כן‬
‫בלב מניצוצי הנפש‪ .‬ומהלב יתפשטו כל הניצוצות ופעלו בשאר‬
‫כוחות הגוף ולפי מציאותם הכריחו הניצוצות ההם בחזקה או‬
‫ברפיון לפעול פעולת ההרגש שהוא האחרון שבדבקות מציאות‬

‫קנ‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫האדם ובו נשלמו כל הכוחות‪ .‬ומפני זה חוייב כל אדם להיות לו‬


‫עניין נגלה ונסתר‪.‬‬
‫סתר"י תור"ה‬ ‫סוד א'‬
‫מחלק שלישי מן הקדמת התחלתו‪.‬‬ ‫נודע‬

‫עניין סתרי תורה‬


‫ראית מה שאמר הרב בהקדמה המעולה ההיא הבאה‬
‫לפקוח עינים עיורות‪ ,‬להוציא ממסגר אסיר מבית‬
‫כבר‬
‫כלא יושבי חשך‪ .‬וכיוון בה למה שהודיע בדבריו הראשונים‬
‫ממנה‪ ,‬ואמר לנו שעיקר כוונתו בספרו הוא לבאר מה שאפשר‬
‫לבארו מחכמת הטבע ומחכמת האלהות למשכילי המדע‪ .‬ואמר‬
‫שזה מכלל סתרי תורה‪ ,‬וגם אמר שאסור לגלותם כלומר כל‬
‫העניינים הנקראים סתרי תורה‪ .‬ואמר בחלק הראשון בפרק‬
‫ל"ד‪" ,‬אמנם הדברים בתארים ואיך יורחקו ממנו ומה עניין‬
‫התארים המיוחסים לו‪ ,‬וכן הדברים בבריאתו מה שבראו‬
‫ובתאר הנהגתו לעולם ואיך השגחתו בזולתו‪ ,‬ועניין רצונו‬
‫והשגתו וידיעתו בכל מה שידעהו‪ .‬וכן עניין הנבואה ואיך הם‬
‫מעלותיה‪ ,‬ומה עניין שמותיו המורים על אחד‪ ,‬ואם הם שמות‬
‫רבים‪ .‬אלו כולם עניינים עמוקים והם סתרי תורה באמת והם‬
‫הסודות אשר יזכרו בספרי הנביאים תדיר ובדברי חז"ל‪ .‬ואלו‬
‫הם הדברים אשר אין צריך לדבר בהם אלא בראשי הפרקים‬

‫קנא‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫כמו שזכרנו‪ ,‬ועם האיש המתואר גם כן"‪ .‬עד כאן דברי הרב‬
‫בלשונו‪.‬‬

‫והשתכל מאד מה שתחת אלו העניינים שזכרם‪ ,‬ותמצא זה‬


‫הפירוש כולל אותם כולם ומפרשם בכללם ובקצת פרטיהם כפי‬
‫היכולת בכל מקום שבא עליו הסוד‪ .‬ותמצא הרב תמיד מעורר‬
‫עליהם בכל מקום שזכרם בשלשת חלקי הספר‪ .‬ובכל מקום‬
‫יאמר לך על הבנת דבר זה או על הקרוב לו‪" ,‬והבן זה"‪ .‬או‬
‫יאמר "והשתכל בו" או שניהם יחד‪ .‬או יאמר "וממה שצריך‬
‫שתדעהו או שתתעורר עליו"‪ .‬או "ודע זה"‪ .‬או אחד מאלו‬
‫הלשונות והדומים להם‪ .‬עד שאמר בפרק מ"ח בסוף החלק‬
‫השני דבר זה לשונו‪" .‬ואחרי זאת ההצעה שמע מה שאבארהו‬
‫בזה הפרק והתבוננהו התבוננות מיוחד בו‪ ,‬מוסף על התבוננותך‬
‫לשאר פרקי זה המאמר"‪ .‬ודע כי זאת היתה הערה גדולה מאד‬
‫שהעירנו הצדיק ז"ל להסיר בה מלבבנו כל הספיקות הדמיוניות‬
‫המונעות אותנו מהשגת האמת‪ ,‬כמו שקדם לזה אמרו בפרק מ"ז‬
‫בחלק השני בסופו‪" .‬ושא כל מה שלא זכרתי על מה שזכרתיו‬
‫בזה הפרק‪ ,‬והבדל הדברים בשכלך‪ ,‬ויתבאר לך מה שנאמר על‬
‫צד המשל‪ ,‬ומה שנאמר על צד ההשאלה‪ ,‬ומה שנאמר על צד‬
‫הגוזמה‪ ,‬ומה שנאמר כפי מה שתורה עליו ההנחה הראשונה‬
‫בדקדוק‪ ,‬ויתבארו לך אז הנבואות כולם ויתגלו וישארו עמך‬
‫אמונות מושכלות‪ ,‬הולכות על סדר‪ ,‬נרצות אצל האלוה‪ .‬כי לא‬
‫ירצה לו ית' כי אם האמת‪ ,‬ולא ישנא כי אם השקר‪ .‬ולא‬
‫יתבלבלו דעותיך ומחשבותיך ותאמין דעות בלתי אמיתיות‬
‫רחוקות מאד מן האמת ותחשבם תורה"‪ .‬והמשיך העניין ההוא‬

‫קנב‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫כולו הנודע בפרק ההוא עד סופו‪ .‬ואמר בסופו‪" ,‬ואלו העניינים‬


‫גם כן מסתרי תורה"‪ .‬ואמר בפרק כ"ו בחלק השני על עניין‬
‫שני חמרי השמים הארץ‪" .‬וזהו סוד גדול‪ ,‬לא תקל בביאור‬
‫חכמי ישראל בו‪ ,‬שהוא סוד מסודות המציאות וסתר מסתרי‬
‫תורה"‪ .‬והשלים הסוד וביארו ברמזים‪ .‬ואמר גם כן בפרק ל"ג‬
‫בחלק השני בעניין מתן תורה ומעמד הר סיני‪ ,‬על מה שתרגם‬
‫אונקלוס בהבדל הדיבור הידוע‪" ,‬ודעהו וזכרהו‪ ,‬שאי אפשר‬
‫שיכניס אדם בעצמו למעמד הר סיני ביותר מזה השיעור אשר‬
‫זכרוהו‪ ,‬שהוא מכלל סתרי תורה"‪ .‬ואמר בחלק השלישי בפרק‬
‫נ' בראש הפרק‪" ,‬יש כאן דברים שהם סתרי תורה גם כן והם‬
‫סיפורי התורה"‪ .‬וגלה לנו קצת ענייניהם‪ ,‬אבל הורנו עניין‬
‫סתרי ספרו בשתי סבות הסתירה או ההפך‪ ,‬שהן בהקדמת‬
‫החלק הראשון וסימנם ז"ה‪ .‬ואמר בסוף פירוש כולם‪" ,‬ואמנם‬
‫אשר ימצא במאמר הזה מן החילוף הוא לפי הסבה החמישית‬
‫והסבה השביעית"‪ .‬ודע זה והבן אמתתו וזכרהו מאד שלא‬
‫תתערבב בקצת פרקיו‪.‬‬

‫ואחר שעוררתיך על אלה הנזכרים תבין אתה השאר אם לא‬


‫יספיקו לך אלה שזכרתי‪ ,‬ומאלה ומן הדומים להם תדע כי סתרי‬
‫תורה אינם נסתרים‪ ,‬כי אם מעיני הפתאים‪ .‬מפני שכבר גילן‬
‫עתיק יומיא למשכילים‪ ,‬ואם כיסן לא כיסן אלא ממי שאין בו‬
‫דעת‪ ,‬ועל כן יקראו סתרים וסודות‪ .‬וגם עוד מפני שנראים‬
‫בתחילת מחשבה לסכל ולנבהל שהם כסותרי תורה ולפיכך‬
‫הסתירום‪ .‬והדבר האמיתי אינו כן אבל הוא להפך‪ ,‬כי לא‬
‫הסתיר אדם מחכמי האמת שום סוד מפני שיש בו דבר רע‬

‫קנג‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫נסתר‪ ,‬אלא מפני חולשת המקבלים כמו שזכר הרב בפרק ל"ב‬
‫בחלק הראשון במשל שנשא על הסודות בעניין מזון הלחם‬
‫והיין והבשר לנער היונק ובחלשת טבעו לעיכול‪ .‬והנה המשיך‬
‫העניין ואמר "ולזה נקראו סודות וסתרי תורה"‪ .‬והנה זה כולו‬
‫מדברי הרב עד שאין צריך להאריך בו‪ .‬אמנם כאשר ראיתי‬
‫שהרב ז"ל נותן טעם למה שגלה מסתרי תורה‪ ,‬והוא מפני‬
‫הרחקת שתי מדות מגונות‪ .‬וידעתי גם אני מתוך דבריו גם כן‬
‫שראוי להרחיק כל מדה מגונה‪ ,‬ולא עוד אלא שראוי להקריב‬
‫כל מדה נאה לנפש‪ ,‬וכל שכן שראוי להרחיק השקר ולהקריב‬
‫האמת‪ .‬כמו שנאמר "קרוב יהוה לכל קוראיו לכל אשר‬
‫יקראוהו באמת" )תהלים קמה יח'(‪ .‬חייבני שכלי לגלות מה שגליתי‬
‫מכל זה ועזרו מדותי לשכלי ונמשכו אחריו לכל מצותו‪.‬‬
‫והבינותי בהשבעת הרב ז"ל ובדבריו המושכלים באמת‪ ,‬והוא‬
‫אמרו שם בראש ספרו דברים מורים על אמיתת השבעתו‪.‬‬
‫שהתנה עם כל מי שיקרא מאמרו שלא יפרש ממנו אפילו דבר‬
‫ולא יבאר ממנו לזולתו‪ ,‬אלא מה שהוא מבואר מפורש בדברי‬
‫מי שקדם לו מרבותינו ז"ל‪ .‬וידוע לכל בעל מדע כי השם‬
‫המפורש הוא שבעבורו הסתירו כל סתרי התורה ולא כתבום‬
‫מפורשים‪ ,‬אבל השם נכתב מפורש‪ .‬ואם כל מה שנברא וכל מה‬
‫שנתן מן התורה והמצוה לא היתה תכלית הכוונה בו כי אם‬
‫לדעת את השם מתוך השם‪ .‬אם כן איך אפשר שהרב גלה דבר‬
‫אשר לא גלהו משה רבינו ונביאינו וחכמינו ז"ל‪ .‬אלא שהכוונה‬
‫בדבריו היא כמו שאמר שלמה בחכמתו "באזני כסיל אל‬
‫תדבר כי יבוז לשכל מילך" )משלי כג' ט'(‪ .‬ואמרו הקדמונים‬
‫במשליהם אל תשליכו הפנינים לפני החזירים‪ .‬וכמה הזהירונו‬

‫קנד‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫על דבר זה הנביאים והחכמים ע"ה‪ ,‬וכך עשה גם הרב ז"ל‪.‬‬


‫ואעפ"כ הנה גם הוא גלה הרבה אבל לא חדש לנו דבר שלא‬
‫גילוהו הראשונים‪ .‬ועל זה סמכנו במה שגילינו מסתרי תורה‬
‫שהכל לכבוד השם ית‪.‬‬

‫מעש"ה מרכב"ה‬ ‫סוד ב'‬


‫מחלק ראשון מארבעה פרקים שבו והם נ"א נ"ב‬
‫ס"ט וע"א‪ ,‬ומחלק שני מפרק כ"ב‪ ,‬ומשבעה פרקים‬
‫נודע‬
‫שבהתחלת החלק השלישי והם עניין ביאור מרכבת השם‬
‫שראה יחזקאל והם פרק א' וב' וג' וד' וה' וו' וז'‪.‬‬

‫סוד מעשה מרכבה‬

‫היות זה הסוד כולל החכמה אומר בו מה שתשמע‪,‬‬


‫והוא כי מעשה יורה על דבר עשוי אחר שלא היה‪,‬‬
‫מפני‬
‫וכשנתהוה נקרא בשם מעשה‪ ,‬בין טבעי בין מלאכותי‪ .‬ועל זה‬
‫בא בכתוב "והלחת מעשה אלהים המה" )שמות לב' טז'(‪ .‬וכן‬
‫"כמעשה לבנת הספיר" )שמות כד' י'(‪ .‬וכן "מעשה אצבעותיך"‬
‫)תהלים ח' ד'(‪ .‬עד שאפילו על הנשמות נאמר מעשה שנאמר‬
‫"ונשמות אני עשיתי" )ישעיה נז' טז'(‪ .‬וכל זה כולל מעשה‬
‫בראשית ומעשה מרכבה‪ .‬גם המעשים הקודמים בזמנים מעשה‬
‫העגל‪ ,‬מעשה שהיה ביום פלוני במקום פלוני‪ .‬וכן המצות הן‬

‫קנה‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫עשה ולא תעשה‪ ,‬וכן הלחות נקראו מעשה מפני היותם טבעיים‬
‫כשאר המעשים האלהיים‪ ,‬והפלא עשה פלא‪ .‬סוף דבר כי כל‬
‫נברא גופני או מקריי יאמר עליו מעשה‪ ,‬אבל מה שאינו גוף‬
‫ולא כח בגוף לא אמר עליו שום נביא שם מעשה‪ .‬ואל תקשה לי‬
‫ממה שאמר הרב בפרק מ"ח בחלק ראשון על עניין המלאכים‪,‬‬
‫שאמר שם "המלאכים גם כן אינם בעלי גשמים אבל הם דעות‬
‫נפרדות מהחמר ואמנם הם עשויים והשם בראם"‪ .‬שכבר ידעת‬
‫עניין אמרו בפרק ההוא להט החרב המתהפכת‪ .‬ואמר כי כל‬
‫צורה מדומה היא ברואה‪ ,‬והנביאים דימו את הצורה ליוצרה‪,‬‬
‫בפרק מ"ה בחלק ראשון בסוף הפרק והעירנו עליו באמרו‪,‬‬
‫"והבן זה מאד"‪ .‬ומשם תבין אמרו "הם עשויים והשם בראם"‪.‬‬
‫ועוד תבין זה הסוד הגדול מאמרו שהם מתהפכים‪ ,‬פעמים‬
‫אנשים פעמים נשים פעמים רוחות פעמים מלאכים‪ .‬ואמר‬
‫שאינם בעלי חמר ואין להם תבונה קיימת גשמית חוץ לשכל‪,‬‬
‫אבל הכל במראה הנבואה ולפי פועל הכח המדמה‪ .‬ובאמת‬
‫שאחר שהם עלולים אפשר לומר עליהם שהם מעשים בשם‬
‫מושאל‪ .‬כי כל דבר שהוא למטה מהסבה הראשונה יקרא עשוי‬
‫ונברא וקנוי‪ ,‬שכל נמצא תחתיו ית' קבל ממנו מציאות ומקבל‬
‫תמיד שפע שמירה נצחית‪ ,‬עד שאפילו המתחדש הזה בעולמינו‬
‫זה נהוה ונשמר חלילה תמיד‪.‬‬

‫ולפי זה העניין נחלק המציאות כולו לשלשה חלקים ראשונים‬


‫שהם שלש כתות של מלאכי השרת‪ .‬והכת הראשונה במציאות‬
‫ובמעלה קדמונה‪ .‬והכת השניה היא עגלה יפיפייה‪ .‬והכת‬
‫השלישית היא שפחה וחפשיה‪ .‬ולפי הסוד הגדול הזה אשר‬

‫קנו‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫נבהל עליו כל חוזה בפירוש‪ ,‬וקרא זה אל זה‪ ,‬אצטרך לדבר בו‬


‫בעניין שיובן לכל מקובל ולא יובן לכל סכל ונבל‪ .‬מפני שלא‬
‫יקשה על האמת בחשבו המת לחי והחי למת‪ ,‬אבל יבואר כל‬
‫דבר על מתכונתו למי שהוא חכם ומבין מדעתו‪ .‬ומפני היות זה‬
‫העניין עמוק מאד אצטרך להודיעך בו קבלות אמיתיות בגימ'‬
‫ובצירופים‪ ,‬ואם ייטב בעיניך קבלהו ואם לא חשבהו לנעדר‬
‫כאילו לא שמעתו‪ ,‬שאם לא יועילך גם לא יזיקך‪.‬‬

‫ודע כי השמים והארץ בגימ' שניה"ם נברא"ו כאח"ד‪ .‬והכתוב‬


‫מעיד "קורא אני אליהם יעמדו יחדו" )ישעיה מח' ג'(‪ .‬ואם לא‬
‫תאמין זה אינו מזיק לי ואם תאמין מועיל לך כי תאמין האמת‪.‬‬
‫וכן סודם ארב"ע חיו"ת‪ ,‬השמי"ם והאר"ץ‪ .‬אבל שמים וארץ‬
‫יכללו בגימ' מעש"ה המרכב"ה‪ ,‬בש"ר הפני"ם‪ .‬ועוד הבן ודע‬
‫כי סוד מעש"ה מרכב"ה עניינו עול"ם התנוע"ה‪ ,‬ולא תחשוב‬
‫זולת זה ואמנם כולל גלג"ל התור"ה‪ ,‬מעש"ה מרכב"ה ומזה‬
‫תבין סודותיו‪ .‬והנה בעל "ספר יצירה" התחיל בשלשי"ם וסודו‬
‫מעש"ה מרכב"ה‪ ,‬והוסיף ושתי"ם סודו הויו"ת מעש"ה‬
‫בראשי"ת‪ ,‬והבן זה מאד‪ .‬בלב נתיבות שהן פליאו"ת חכמ"ה‬
‫והן בי"ד מלא"ך פות"ח‪ ,‬ע"ל חביר"ו הסוג"ר‪ ,‬נתיבות פליאות‬
‫חכמה‪" .‬כי שאל נא לימים ראשנים" למנין ראשון "אשר‬
‫היו לפניך למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ‬
‫ולמקצה השמים ועד קצה השמים" )דברים ד' לב'(‪ .‬אד"ם ע"ל‬
‫האר"ץ‪ ,‬אמ"ת‪ .‬קצ"ה השמים‪ ,‬פלאו"ת חכמ"ה‪ .‬אש"ר בר"א‬
‫אלהי"ם‪ ,‬בצורו"ת הטב"ע‪ ,‬בצורו"ת הכס"א‪ .‬אומר השתכל‬
‫בטבע הצורות המיניות ומהם תכיר מה שלא הכיר גוי מהגוים‬

‫קנז‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫ההם‪ ,‬ותבין דבר גדול אשר לא נשמע כמוהו‪" .‬הנהיה כדבר‬


‫הגדול הזה או הנשמע כמוהו‪ :‬השמע עם קול אלהים מדבר‬
‫מתוך האש" מתו"ך הצור"ה "כאשר שמעת אתה ויח"י"‬
‫)דברים ד' ל'( הוא כח"ו‪ .‬וזה כולו מתוך האותיות תבינהו‪ ,‬כי אין‬
‫לאומה קבלה כזו‪ ,‬ואפילו אומתינו רחקה ממנה וסרו מהר מן‬
‫הדרך על כן ארך גלותינו כאשר ראה יחזקאל במעשה מרכבה‬
‫בשלש מעלות שהעיד עליהם בחלוקתם באמרו‪" ,‬וארא והנה‬
‫רוח סערה"‪ ,‬ובאמרו "וארא החיות והנה אופן אחד בארץ"‪,‬‬
‫ובאמרו "וארא כעין חשמל"‪ .‬ועתה שים לבך להבין כוונת‬
‫מה שתשמע משלש מדרגות אלו‪.‬‬

‫דע כי בתחילה החל יחזקאל ע"ה ולקח חשבון בשלשי"ם‬


‫שסודו מעש"ה מרכב"ה‪ ,‬והוא ל'‪ ,‬ברביעי בחמשה הרי ט' הרי‬
‫סודו ט"ל‪ ,‬והם ג' פעמים אח"ד‪ .‬והנה העירנו הרב לעניין‬
‫"נפתחו השמים"‪ ,‬ולעניין "מראות אלהים" ולעניין קשר‬
‫המרכבה בשנה ובחדש וביום‪ .‬כי על זה אמרו תקופות‬
‫וגימטריאות פרפראות לחכמה‪ .‬והתקופות כוללות עניין התכונה‬
‫ומסלולי השמש אשר השנה המורה על השנוי ועל השניות‬
‫בשובו למקומו תמיד‪ ,‬ושונה המזרח כולו הוא מיוחס לשמש‪,‬‬
‫ושמו שמש שהוא משמש לקונו כעבד נאמן‪ .‬והנה ראשית‬
‫מולדתו מחצי המזרח המיוחס לתקופת חדש ניסן‪ ,‬ועולה ומעלה‬
‫היום ומוריד הלילה עד השלימו צ"א ימים וז' שעות ומחצה‪ .‬ואז‬
‫פוגע בסוף גבול מזרחית צפונית‪ ,‬ושם יתייחס לתקופת חדש‬
‫תמוז ומהפך פניו וחוזר ופועל להפך מה שהלך ופעל בו עד‬
‫השלימו עוד הזמן הנזכר‪ .‬ואז פוגע בחצי המזרח במקום‬

‫קנח‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫תולדתו ואז משוה פעם שניה בשנה היום והלילה בכ"ד שעות‬
‫שוות‪ .‬ושם בחזרתו מתייחס לתקופת חדש תשרי ויורד ומוריד‬
‫היום ומעלה הלילה עד השלימו המהלך ההוא הנזכר‪ .‬ואז פוגע‬
‫בסוף גבול מזרחית דרומית ושם יתייחס לתקופת טבת ומהפך‬
‫פניו וחוזר ופועל להפך מה שהלך ופעל בו עד השלימו זמנו‬
‫הנזכר‪ .‬ואז פוגע במקום תולדתו בחצי המזרח זה לשמש‬
‫שבראו השם לישר דרך לחכמי לב‪" .‬להודיע לבני האדם‬
‫גבורותיו וכבוד הדר מלכותו" )תהלים קמה' יב'(‪ .‬ויהי לפתאים‬
‫לשטנה ועבדוהו‪ .‬ואמנם הירח יש לו עקלקלות גדולות בדרכיו‪,‬‬
‫ועל כן נאמר "שמש ידע מבואו" )תהלים קד' יב'(‪ ,‬וירח לא ידע‬
‫מבואו‪ .‬ועל כן אמר "עשה ירח למועדים" )שם(‪ .‬כי הירח‬
‫מודיע סוד חידוש העולם "למועד מועדים וחצי" )דניאל יב' ז'(‪.‬‬
‫ועל כן נאמר בשני המאורות "והיו לאותות ולמועדים ולימים‬
‫ושנים" )בראשית א' יד'(‪ .‬לאותות‪ ,‬לסימנים למה שתשמע באותיות‬
‫המסומנים למהלכים‪ .‬ולמועדים ולזמני קדש‪ ,‬ולימים ושנים‬
‫הידועים‪ .‬כי הנה היום והלילה מיוחסים לשניהם כאמרו‬
‫"ולמשול ביום ובלילה" )בראשית א' יח'(‪ .‬ובאר דוד ואמר "את‬
‫השמש לממשלת ביום‪...‬את הירח וכוכבים לממשלות‬
‫בלילה" )תהלים קלו' ט'(‪ .‬והשנה המיוחסת לשמש נכללת מי"ב‬
‫חדשים המיוחסים לירח‪.‬‬

‫ואמנם גימטריאות כוללים ענייני המדות והצורות התשבוריות‬


‫והמספרים‪ .‬ויש אומרים כי המספר אינו ממינם‪ ,‬אבל אני יודע‬
‫כי שם גימטריאה הוא לשון יון בלא ספק‪ .‬שהם קורין הארץ‬
‫"גי"‪ ,‬וקורין המדה "מטרון"‪ ,‬ואם כן הנה שמו מדת הארץ‪ .‬ושם‬

‫קנט‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫המספר גם כן אצלם ככה בשוה‪ ,‬וגם בלשונינו מדה לשון‬


‫מדידה היא‪ .‬והמדידה היא המספר‪ ,‬אלא שהמספר ימצא אפילו‬
‫במחשבה ועל כן קראנוהו חשבון‪ .‬והמדידה נאמרת על דבר‬
‫משוער במציאות יותר או לפי ארכו או לפי רחבו או לפי‬
‫קומתו‪ .‬והקו והנקודה והאות יורו לנו סודות כל השמות‬
‫המורים על המציאות‪ .‬ואנחנו ידענו כי כמו שהמציאות מורה‬
‫לפילוסופים בקלות אמיתת העניינים‪ ,‬כן האותיות מורות לנו‬
‫אמיתת העניינים יותר בקלות‪ .‬ועל זה יש לנו קבלות מורות‬
‫בקלות מדות ה' ית' והנהגתו והשגחתו ושפעו ומציאות‬
‫פעולותיו‪ .‬ומה שתשמע מזה הוא מה שלא יוכלו הפילוסופים‬
‫להגיע אליו אפילו אחר יגיעה רבה ואחר זמנים ארוכים ואחר‬
‫התלמדות הרבה‪ .‬כי האותיות יורו מענייני השמות הקדושים מה‬
‫שתשמע‪ .‬כי על כן הקדמתי לך הדברים הקודמים בתקופות‬
‫ובגימטריאות‪.‬‬

‫וזה שהנה נודע לנו אנחנו בעלי קבלה הנקראת ידיעת ה'‪ ,‬כי לא‬
‫יתכן לאחד ממנו להשיג ידיעה זו הנכבדת אם לא תקדם לה‬
‫ידיעה אחרת‪ ,‬שהיא לה כמו הקדמה מופתית אצל הפילוסופים‪.‬‬
‫שלא יתכן להם להורות על תולדותיה האמיתיות מבלעדיה‪.‬‬
‫וידוע שיש מכלל ההקדמות ההם הידועות מחכמת ההגיון בספר‬
‫ההיקש ובספר המופת‪ ,‬גם כן הקדמות רבות מטעות באו לבחון‬
‫מציאות האדם להבדיל בהם בין שכל המשכיל ובין דמיון‬
‫הסכל‪ .‬ואעפ"כ המשכיל בהן מקבל מהן האמת ושולח השקר‬
‫לבעליו שהוא לב הכסיל‪ .‬כי "לב חכם לימינו ולב כסיל‬
‫לשמאלו" )קהלת י' ב'(‪ .‬וכדומה לזה יש לנו אנחנו בלא ספק‬

‫קס‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫בהקדמות קבלתנו‪ .‬כי לא יתכן זולת זה מפני היותנו נו ַצרים‬


‫"מן האדמה אשר אררה יהוה" )בראשית ה' כט'(‪ .‬אבל מפני שנפח‬
‫בנו ה' ית' נשמת חיים באפינו חויבנו גם כן להשיג האמת‬
‫ולהרחיק השקר‪ .‬וכן ראוי שתעשה בכל מה שתשמע ממה‬
‫שאכתוב מזה העניין‪ .‬אבל הקבלה האמיתית אשר בידינו היא‬
‫שכל מי שאינו בקי בצירוף האותיות ובחון ומנוסה בו מאד וגם‬
‫בחשבון האותיות ובחילוקם ובחיבורם ובהיפוכם ובגלגולם‬
‫ובתמורתם כמו שכתוב ב"ספר יצירה"‪ ,‬לא ידע השם לפי‬
‫דרכנו‪ .‬ולפיכך לא יתכן להשיג המציאות כי אם בשמות‪ ,‬וכל‬
‫שכן בעניין גדול כזה והוא ידיעת שלש השגות המיוחסות על‬
‫כל המציאות ועל שפע כוחותיו הנכבדים‪ .‬וכבר רמזנו מזה מעט‬
‫בסוד שם העצם‪ ,‬הוא שם שיאמת לנו כל השגה שנחקרה ממה‬
‫שאפשר לנו להשיגו לפי טבעינו‪.‬‬

‫והנה תדע אם כן כי מאמר הנביא שאמר "נפתחו השמים‬


‫ואראה מראות אלהים" )יחזקאל א' א'(‪ .‬ולא זכר שם המיוחד‬
‫ובסוף השגותיו כולם אמר‪" ,‬כמראה הקשת אשר יהיה בענן‬
‫ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד‬
‫יהוה ואראה ואפול על פני ואשמע קול מדבר" )שם כח'(‪ .‬זה‬
‫כולו היה לעניין גדול‪ ,‬ואע"פ שכבר קדם לו אמרו "היה היה‬
‫דבר יהוה"‪ .‬ואחר כן החל לומר "וארא"‪ ,‬וזכר בשלשת‬
‫ההשגות מראה‪ ,‬ובחיות זכר מראיהן ואמר "וזה מראיהן דמות‬
‫אדם להנה"‪ .‬ואמר עוד "ודמות החיות מראיהן כגחלי אש‬
‫בוערות כמראה הלפידים"‪ .‬ואמר עוד "והחיות רצוא ושוב‬
‫כמראה הבז"ק" שסודו אצלנו העגו"ל‪ .‬ואחר כן אמר בהשגה‬

‫קסא‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫השניה "מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד‬


‫לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך‬
‫האופן" )יחזקאל א' טז'(‪ .‬ואחר כן אמר בהשגה השלישית‪" ,‬וממעל‬
‫לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל‬
‫דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה‪ :‬וארא כעין‬
‫חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה‬
‫וממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה אש ונגה לו סביב"‪.‬‬
‫הנה כבר אתה רואה שהוא זכר בכל מה שהשיג "מראה"‬
‫פעמים רבות‪ ,‬כי הכל היה במראה הנבואה בלא ספק‪ ,‬והכל‬
‫בהשגת השכל האנושי לבד תחילה‪ ,‬הנקרא משכיל הצורות‬
‫הנקראות חיות‪ ,‬ואחר כן מכיר מהן הצורות ההוות הנפסדות‪,‬‬
‫ואחר כן מכיר שיש לאדם לבדו מכל הווה נפסד צורת אדם‬
‫נחלקת במעלה לשני חלקים‪ ,‬ומקבל שפע משני צדדים‪ ,‬ונקרא‬
‫שפעו כבוד יי'‪ .‬ועל כן אכתוב לך כל דבר ודבר מראש ועד סוף‬
‫כפי מה שקבלתיהו גם אני מן המוסרים ראשי פרקים‪ ,‬ואחל‬
‫לדבר על עניין ממנו בכלל וממנו בפרט ושים דעתך להבין‪.‬‬

‫אמר "והנה רוח סערה באה מן הצפו"ן"‪ .‬קבלנו סודו יסו"ד‬


‫העול"ם‪ ,‬והוא כל"ל המציא"ה‪ .‬רו"ח סער"ה‪ ,‬רו"ח ה"ר‬
‫סינ"י‪ ,‬ועל זה זכר אש וענן בסוד "ויהוה הלך לפניהם יומם‬
‫בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם‬
‫ללכת יומם ולילה‪ :‬לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש‬
‫לילה" )שמות יג' כא'(‪ .‬רו"ח סער"ה בא"ה מן הצפון‪ ,‬חסר"ו‬
‫הארבע"ה מן הצפון‪ ,‬והם ענן ואש ונוגה וחשמל‪ .‬ועל כן זכר‬
‫"נפתחו השמים" כי צד צפון פתוח לדון בו את העולם‪ ,‬כי‬

‫קסב‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫משם מדת הדין מתגברת והוא ששם דגל מחנה דן צפונה‪ .‬והנה‬
‫"דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל" )בראשית מט' טז'(‪ .‬ועל כן פני‬
‫שור מהשמאל לארבעתן כי זה היה רואה חובה על המושגחים‪,‬‬
‫כמו שאמר "כלה אתה עושה את שארית ישראל" )יחזקאל יא'‬
‫יג'(‪ .‬והנה נודע שזכר בכלל כוחות כל ההשגות כדמות זה שזכר‪,‬‬
‫כי בחיות ראה אש ונוגה‪ ,‬ובתחילה זכר אש וממנה יוצא הנוגה‪,‬‬
‫ואחר כן באחרונה כמראה אש ונוגה‪ .‬והנה זכר בתחילת דבריו‬
‫כעין החשמל מתוך האש‪ ,‬ובחיות כעין נחשת קלל‪ ,‬ובאופנים‬
‫כעין תרשיש‪ ,‬וברקיע כעין הקרח הנורא‪ ,‬ובסוף דבריו כעין‬
‫החשמל‪ .‬ועיין מה שאמר הרב בעניין מלאות עיניים ובפרק ע'‬
‫בחלק הראשון ומשם תבין הכוונה בכל אלה‪.‬‬

‫אמנם ראה והבן אומרו כי מתוך האש הראשונה ראה שני‬


‫עניינים זה מתוך זה כאמרו‪" ,‬ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו‬
‫סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש"‪ .‬ועוד אמר‬
‫"ומתוכה דמות ארבעה חיות"‪ .‬והתחיל להודיע מראיהן ואמר‬
‫"וזה מראיהן דמות אדם להנה"‪ .‬וזכר עוד פניהם וכנפיהם‬
‫ומספרם ומספר הפנים והכנפים‪ ,‬י"ו פנים וי"ו כנפים הרי ל"ב‪.‬‬
‫ודע כי פנים בגימ' עינים וכן הוא‪ ,‬כי פנים יורו על כוונת מקום‬
‫התנועה‪" .‬ואיש אל עבר פניו ילכו" לעדות ברורה על זה‪.‬‬
‫ואמנם כנפים בגימ' עפים וכן הוראתם‪ .‬ועניין העופפות יורה‬
‫על מהירות תנועות‪ .‬ואע"פ שהוא גלה צורת מציאות הפנים‬
‫והכנפים להם באמרו‪" ,‬ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה‬
‫לאיש שתים חוברות איש ושתים מכסות את גויותיהנה"‪.‬‬
‫וכבר ביארתי לך סוד ט"ט פ"ת בסוד כנפים‪ ,‬ושהן שתים‬

‫קסג‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫שתים‪ ,‬וארבע פרשיות כארבע חיות של ראש וארבעה בתים‬


‫להם‪ ,‬כמו שבארבעה פנים לד' חיות‪ .‬וכן מספר ט"ט בגדפי‬
‫שתים‪ ,‬פ"ת באפריקי שתים‪ ,‬ד' פרשיות‪ ,‬אבל של יד בבית‬
‫אחד‪ .‬והוא סוד האופנים הארבעה כי דמות אחד לארבעתן‪.‬‬
‫וכבר קראם כולם אופן אחד‪ ,‬שאמרו עליו זה סנדלפון שגבוה‬
‫מחבריו מהלך חמש מאות אמה‪ .‬ומן הארץ ועד הרקיע מהלך‬
‫חמש מאות אמה‪ ,‬הרי אלף מספרים נזכרים‪ .‬וזה מספר‬
‫סנדלפו"ן ש"ר האחו"ר שהוא אלף‪ ,‬והוא רו"ח הרא"ש‪ ,‬ועל כן‬
‫תפילין על הראש‪ .‬ואמנם המספר של מטטרו"ן‪ ,‬שד"י והנסתר‬
‫ממנו י"נ ל"ת ו"ד‪ .‬כי כמו שמספר מטטרו"ן מעיד ואומר אנ"י‬
‫נבר"א וסודו הב"ן רמז"י והוא מורה בתוספתו מהותו כן‬
‫בצירופו‪ ,‬ובמספרו משפי"ע מהו"ת הד"ם ועל כן הוא ש"ר‪.‬‬
‫ואם תמנה סנדלפו"ן ומטטרו"ן תמצא קש"ר‪ .‬חשוב הפני"ם‬
‫אחו"ר ותמצא שני"ם שנקשרי"ם קש"ר ציו"ר הגו"ף והוא‬
‫קש"ר הנשמ"ה‪ ,‬וממנו תבין קש"ר ש"ל תפלי"ן והוא קש"ר‬
‫ש"ל פלני"ת‪ .‬ולא ידעתי לה שם אמיתי כי אם זה ששמעת כי‬
‫אין לה שם ר"ק שליל"ת נפ"ש‪ .‬ובזה דומה לבוראה כמו‬
‫שרמזתי בסוד י"א בחלק הראשון‪ ,‬אבל תדע שהיא נחלקת‬
‫במציאותה לשלש"ת פרקי"ן‪.‬‬

‫ודע שגם החיות כולן קראם במרכבה השניה חיה אחת באמרו‪,‬‬
‫"היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע‬
‫כי כרובים המה" )יחזקאל י' כ'(‪ .‬ובחברך כב"ר עם המ"ה תכיר‬
‫סוד המרכבה‪ .‬ואד"ע כ"י כרובי"ם המ"ה‪ ,‬א"ך מ"י יוד"ע‬
‫המרכב"ה‪ ,‬כ"י א"ם הרוכ"ב המעי"ד‪ .‬ואדע כי המכיר בהם‬

‫קסד‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫יקבל שפע ברכה מהם והבן אומרו‪ ,‬כי הרוח מנהיג החיות וגם‬
‫הרוח מנהיג האופנים מן הרוח הנשפע על החיות בשתוף שם‬
‫רוח כאמרו‪" ,‬על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה‬
‫הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעמתם כי רוח החיה‬
‫באופנים" )יחזקאל א' כ'(‪ .‬רו"ח אופני"ם‪ ,‬פני"ם ואחו"ר ובהיות‬
‫רו"ח החי"ה באופני"ם‪ ,‬חזר"ו הפני"ם בחי"ה‪ ,‬ויהי האדם‬
‫לנפש חיה וחזרה חיה בפנים בעינים‪ .‬והאופני"ם ינשא"ו‬
‫לעמת"ם‪ ,‬לא ישא"ו פני"ם מעו"ן המו"ת‪ ,‬ולפני"ם ה"ם ישא"ו‬
‫את עונ"ם‪ .‬ינשא"ו לעמת"ם‪ ,‬ינשא"ו מעלת"ם‪ ,‬ע"ל אמונ"ת‬
‫שמ"י‪ ,‬כי אינם מכירים מהותם ואינם משיגים מעלת אשר יצר‬
‫את האדם בחכמה‪ .‬על כן אינם בעצמם נושאי פנים‪ ,‬אך יש בהם‬
‫מי שנושא פנים וכנפים‪ ,‬כי השכינה בפנים ובכנפים והם אין‬
‫להם לא פנים ולא כנפים‪ .‬אבל גבהותם "מלאת עינים סביב‬
‫לארבעתן"‪ .‬שמ"ה הרו"ח ללכ"ת‪ ,‬לכ"ח התור"ה לשמ"ה‪,‬‬
‫וכשהדבר כן אין ספק כי הרו"ח הלכ"ת לש"ם כמאמר קהלת‬
‫)יב' ז'(‪" ,‬והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה"‪ .‬והסוד הכללי‬
‫אד"ם מטטרו"ן ש"ר הפני"ם‪ ,‬אש"ר נתנ"ה ב"ו בכ"ח והוא שר‬
‫הפעל מעיין גמול וענש והבן זה מאד‪ .‬והנה רו"ח הש"ם תל"ך‬
‫ל"ה אל מקום שתכללה"ו החמ"ר‪ ,‬כדי שלא תפסד בהפסד‬
‫האופנים אשר התנשאותם ומעלתם בזולתם‪.‬‬

‫והנה הרקי"ע הוא הערפ"ל "ומשה נגש אל הערפל אשר שם‬


‫האלהים" )שמות כ' יח'(‪ ,‬הנותן הרוח והלוקח אותה‪ .‬ודע כי‬
‫נפשותיהן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד‪ .‬ואמנם הרקיע‬
‫על ראשי החיה הוא כמו הדמות הנודע המשותף לצלם‪ .‬ואמר‬

‫קסה‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫עליו כי הוא כעין הקר"ח הנור"א‪ ,‬הנרא"ה רחו"ק‪ .‬והנה‬


‫האדם בדמות והחיות בדמות והרקיע בדמות ואין האופנים‬
‫בדמות‪ .‬והנה הקול הראשון הנשמע לאזן הנביא היה קול כנפי‬
‫החיות משותף עם צורת קול מים רבים‪ ,‬ושניהם עם צורת קול‬
‫שדי‪ .‬ועוד קול המולה כקול מחנה‪ ,‬ועוד קול ששי מעל לרקיע‬
‫וזהו הולך וחזק מאד‪ ,‬וסוף הכל קול שביעי הוא המדבר כאמרו‬
‫ואשמע קול מדב"ר הוא קול גבריא"ל‪ .‬ואמנם ראה על הרקיע‬
‫אשר על ראשי החיה כמראה אבן ספיר דמות כסא‪ ,‬ועל דמות‬
‫הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה‪ ,‬ועדיין לא גילה בכל‬
‫זה מבואר הסוד‪ ,‬והעד שעדיין לא אמר וארא‪ ,‬כי מן וארא‬
‫בתראה מתגלה הסוד ההוא הנכבד כולו‪ .‬ואע"פ שהוא נרמז‬
‫מהתחלת העניין והוא מן ואשמע עד ואשמע‪.‬‬

‫ואמנם כללו של זה העניין אין ראוי לדבר בו בביאור שאפילו‬


‫ברמיזה הוא סכנה גדולה‪ ,‬וכל המגלהו מבואר הוא ממזר בן‬
‫הנדה‪ .‬כי סוד אבן ספיר וסוד רוח החיה באופנים נקשר זה בזה‪.‬‬
‫ודע כי כ"ל גלג"ל שמו ב"ן המיד"ה ומאמר עליו וראשית הסוד‬
‫כמרא"ה אב"ן ספי"ר‪ ,‬נבר"א מפר"י הכס"א והוא החמר‬
‫המעלה‪ .‬ואמנם דמו"ת כס"א‪ ,‬כסו"ת אד"ם‪ ,‬כי כן גם חשמ"ל‪,‬‬
‫מלוב"ש‪ .‬ויתבאר לך מסוד לבוש הבדים ומסוד החמר הראשון‬
‫אשר הוא בבחינת אמתתו פושט צורה ולובש צורה‪ .‬כן כל‬
‫הנראה בנבואה הוא מתלבש מהחמר ונראה לנביא‪ .‬וחמר‬
‫הנבואה גם כן פושט צורה ולובש צורה‪ ,‬והוא סוד שמו‬
‫חשמ"ל‪ ,‬מלח"ש‪ ,‬שהחכמה מדברת פעם ושותקת פעמים לפי‬
‫מציאות האדם‪ .‬וכן הברק וכן הקשת פעם נראים ופעמים‬

‫קסו‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫נסתרים‪ .‬וסוד הקש"ת‪ ,‬חמ"ר ראשו"ן‪ ,‬ועל כן אמר הרב "חמר‬


‫הקשת ואמתתו ידוע"‪ ,‬כי הוא המתואר במראים באמרו‬
‫כמראה‪ .‬ואמר שם‪" ,‬וזה נפלא בדמיון ובהמשלה מאד והוא‬
‫בלא ספק בכח נבואה"‪ .‬והאבן בכח הוא החמר בכח שהרואהו‬
‫בלא ספק מתנבא‪ .‬אמנם ההבדל בין שני חמרים אחד עליון‬
‫ואחד תחתון‪ ,‬כמו שביאר הרב בפרק כ"ו בחלק השני בסוף‬
‫עניינו‪ .‬והוא אמרו שם‪" ,‬היותם שני חמרים עליוני ותחתוני"‪,‬‬
‫ואמנם האחד מאור לבושו של השם והשני משלג שתחת כסא‬
‫כבודו‪ ,‬ואור לבושו עול"ם השכלי"ם שהם לבש"ו אור"ו ית'‪.‬‬
‫ואעפ"כ כשתשערם אצלו ית' הם האו"ר והחש"ך על דרך‬
‫משל‪ .‬ואמנם של"ג הוא החש"ך לבדו‪ ,‬וכל הנביאים השתכלו‬
‫בו וראו והשיגו כי הוא אספקלריאה שאינה מאירה‪ .‬אבל משה‬
‫השתכל באספקלריאה המאירה‪ ,‬והבן זה ההבדל הגדול שבין‬
‫משה ובין זולתו מכל הנביאים‪.‬‬

‫והנה הקשת יש לו צורת עגול‪ ,‬והנה הפלא בהיות התחתון‬


‫צור"ה והוא א"ש‪ ,‬והיות העליון חשמ"ל והוא רו"ח הנ ֻקד"ה‪,‬‬
‫כלומר אחר"י העול"ם הב"א‪ ,‬הוא הבור"א הנקד"ה‪ ,‬לחמ"ש‪.‬‬
‫ועל כן חמשת החושים בגוף דומים לחמש צורות אשר למראה‬
‫הקשת אשר הוא בעל שלשה פנים‪ .‬שהם שנים לימין ושנים‬
‫לשמאל ואחד באמצע‪ .‬ואמנם תדע כי הנקד"ה ברוא"ה בלא‬
‫ספק‪ .‬ועל כן אמר הרב "שזה דמות אדם" שסודו אמ"ש‪ ,‬א'מד‬
‫מ'לכא ש'נט‪ ,‬ושסופו ך' ם' ן'‪ ,‬והוא מלך שני בסוד מנצפ"ך‪.‬‬
‫"והוא על הכסא החלוק אינו משל עליו ית' מכל הרכבה אבל‬
‫משל על דבר נברא וכן אמר הנביא הוא מראה דמות כבוד‬

‫קסז‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫יהו"ה‪ ,‬וכבוד יי' אינו יי'‪ ,‬וכל מה שהמשיל באלו ההשגות‬


‫כולם הם כבוד יי' ר"ל המרכבה לא הרוכב‪ .‬כי לא ימשילוהו‬
‫ית' והבן זה הסוד"‪ .‬והסוד שהנה אמר שהעליון שהוא כעין‬
‫החשמל הוא כמראה אש בית לה סביב‪ ,‬והתחתון שהוא בלי עין‬
‫הוא כמראה אש נגה לו סביב‪ ,‬הנה שניהם ראם כמראה אש‪.‬‬
‫אבל זה זכר בו בי"ת ל"ה סבי"ב וסודו ו"ו סבי"ב הנפ"ש‪ ,‬וזה‬
‫זכר בו ונג"ה ל"ו סבי"ב וסודו ה"א סבי"ב הגו"ף‪ .‬והכלל חש‬
‫מל הגוף סביבו והנפש סביבו‪ ,‬ואמנם הוא יסוד הגוף ויסוד‬
‫הנפש‪.‬‬

‫וכבר גליתי לך יותר מדי שתקבל חיים שלמים מזה אם תרצה‪,‬‬


‫ומזה תבין מה שאחתום דברי בו לבד והוא סוד מתני"ו‪ .‬והשם‬
‫ימחול לי מה שאגלה ממנו והוא שסודו התמונ"ה‪ ,‬ועניינו כ"ל‬
‫פרצו"ף‪ ,‬פרצו"ף האד"ם‪" .‬ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי‬
‫לא ראיתם כל תמונה" )דברים ד' טו'(‪" .‬ותמונה אינכם רואים‬
‫זולתי קול" )שם יב'(‪" .‬ואשמע קול מדבר" )יחזקאל א' כח'(‪ .‬והנה‬
‫סוד מתני"ו שווה עם סוד הראש והבן זה מאד‪ .‬ואמרו בשניהם‬
‫עניין שווה‪ ,‬כמראה אש‪ ,‬הורה על שיתופם‪ .‬ואמרו בזה בית‬
‫ובזה נוגה‪ ,‬הורה על הבדלם‪ .‬וקראו זה לה‪ ,‬וזה לו‪ ,‬הורה על‬
‫שמם‪ .‬והוא מה שרמזתי לך כי יסוד הגוף כמראה אש ויסוד‬
‫הנפש כמראה האש‪ ,‬וכל אש צורה וכל צורה העצ"ם הטבע"י‪.‬‬
‫ודע כי הרב אע"פ שאמר בסוף דבריו אשר דבר בסוד המרכבה‬
‫"ולא תוחיל לשמוע ממני אחר זה הפרק אפילו דבר אחד בזה‬
‫העניין לא בביאור ולא ברמיזה"‪ .‬הנה קבלנו על זה מה שנודע‬
‫לנו בו סוד כוונתו והוא שבשני הפרקים שהם פרק ח' ופרק ט'‪,‬‬

‫קסח‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫גלה דעתו על כל מה שבא בפרק ז' בזה החלק השלישי‪ .‬ואם‬


‫תאמר שאינו כן דע כי הוא כן‪ .‬והוא גלה זה והדומים לו בחלק‬
‫הראשון בראש המאמר באמרו‪" ,‬ובארנו אמרם‪ ,‬ולא במרכבה‬
‫ביחיד‪ ,‬אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו מוסרים לו ראשי‬
‫פרקים‪ .‬אם כן‪ ,‬לא תבקש ממני הנה זולת ראשי פרקים‪ .‬ואפילו‬
‫הראשים ההם אינם במאמר הזה מסודרים‪ ,‬ולא זה אחר זה‪,‬‬
‫אבל מפזרים ומעורבים בעניינים אחרים ממה שנבקש לבארו‪.‬‬
‫כי כוונתי שיהיו האמיתות מציצות ממנו ואחר יעלמו"‪ ,‬אלו‬
‫דבריו‪ .‬ואחר שגלה כסה ואם גלה ליראיו ר"ל יראי יי'‪ ,‬שכן‬
‫רמז שם סוד יי' ליראיו‪ .‬ומה שגלה הוא בסוד החמרים השניים‪,‬‬
‫וגם זכר סוד גדול בעניין ח"מ ר ש"ל נו המורה חשמ"ל‬
‫המאי"ר‪ ,‬ומזה תדע כי החמ"ר שלנ"ו הוא ע"ץ הדע"ת אשר לו‬
‫שני הדרכים התלוים בשני הכרובים ששמם טו"ב ור"ע שסודם‬
‫באר"ץ גנוזים‪ ,‬בחדר הנקרא פרגו"ד שממנו טב"ע האו"ר‪ .‬ועל‬
‫כן נרמז על היות ארבע"ה באח"ד‪ ,‬והבן זה מתפלה של יד‪.‬‬
‫והתחייב מציאותינו מתוך צירו"ף אברי"ם שכללו החמ"ר‬
‫שלנ"ו‪ .‬ודע שממנו תכיר חמ"ר הלשו"ן ותבין מכל זה אמיתת‬
‫היות כל צורה מחמר‪ ,‬גם כל חמר מצורה‪ ,‬וכן מכל חמר צורה‪,‬‬
‫וגם מכל צורה חמר‪ .‬ולפי שני הדרכים האלה מחזור השבוע‪.‬‬
‫והתחייב מזה היות אור וחשך ויום ולילה וערב ובקר‪ .‬והנה‬
‫חשמל חמר אחד כלומר שבו סובב חמר אחד סביב החומר‬
‫והצורה‪ ,‬וזכר ונקבה בראם‪ .‬ומכאן ואילך הבן מדעתך‪.‬‬

‫החמ"ר והצור"ה‬ ‫סוד ג'‬

‫קסט‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫סוד זה מחלק ראשון מן דמיון המין הראשון והשני‬


‫ממשלי הנבואה בהקדמה ראשונה שבספר‪ ,‬ומפרק ב'‬
‫נודע‬
‫ומפרק י"ז בחלק הראשון‪ ,‬ומפרק כ"ו וי"א וי"ב בחלק השני‪,‬‬
‫ומחמשה פרקים בחלק השלישי והם פרק ח' וט' וי' וי"א וי"ב‪,‬‬
‫וגם מאחרים הרבה אבל מספיקים אלה בידיעת החמר והצורה‪.‬‬

‫עניין החמר והצורה‬


‫שכוונתי להודיעך דבר אחד נסתר‪ ,‬משאר העם‬
‫הנשקעים במחשך הזמן ורמזתיו במקום אחר‪ ,‬לא‬
‫מאחר‬
‫תבקש ממני לכפלו כמה פעמים‪ ,‬אלא אם כן במקום אחד נסתר‬
‫מאד ואני סבור שלא תבינהו משם הבנה שלימה‪ ,‬אז אפשר‬
‫שאכפלהו כדי לבארו יותר‪ .‬ואמנם זה הסוד מאותו הכלל שכבר‬
‫התבאר בו כל מה שהיה אפשר לבאר‪ ,‬אבל אומר לך בו חידוש‬
‫מבואר בדרכים קצרים‪ .‬והוא שתדע כי אדם וחוה בגימ' אבי‬
‫ואמי וסודם ד"ם ודי"ו‪ ,‬וזה האחרון מורה על שם זה יהו"ה‪,‬‬
‫והראשון מורה על הרכבת שם זה והוא הנקרא במבטאו יו"ד‬
‫ה"א ו"ו ה"א‪.‬‬

‫ודע כי הזכאי חקוק במצחו ת"ו‪ ,‬והחייב חקוק במצחו ת"ו‪ ,‬לזה‬
‫ת"ו ש"ל ד"ם‪ ,‬ולזה ת"ו ש"ל די"ו‪ .‬וסוד ת"ו ש"ל ד"ם‪,‬‬
‫שמולד"ת‪ ,‬ועניינו ת"ו ד"ם וסודו דמו"ת‪ .‬משמע שקודם‬
‫במציאות האדם וממנו נפש"ך‪ ,‬וכל כשפ"ן יהפכהו לדרך‬
‫כשפי"ם‪ ,‬והעושה כן שופ"ך ד"ם‪ .‬וסוד ת"ו ש"ל די"ו‪,‬‬

‫קע‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫ושיולד"ת‪ .‬הנה לך צורה אחת שמולדת וצורה אחת שיולדת‪,‬‬


‫וזו עניינם ששתיהם שתי"ם לשתי"ם והיא אחת משתלשלת‬
‫בכח‪ ,‬והסוד בם אדם עם חוה הם שנים והם אחד‪ .‬והעד "זכר‬
‫ונקבה בראם‪..‬ויקרא את שמם אדם ביו"ם הברא"ם" )בראשית‬
‫ה' ב'(‪ .‬וב"ם בר"א הי"ם וב"ם האברי"ם והם באברי"ם גם ב"ם‬
‫בר"א היו"ם שממנו חמ"ר המח"ה ועליו הצור"ה והיא הא"ש‪,‬‬
‫ועל כן כלל ביו"ם הברא"ם במספרו אש"ה‪ .‬הנה אם כן הזכר‬
‫אדם ושם הנקבה אשה‪ .‬וכן כתיב "לזאת יקרא אשה כי מאיש‬
‫לקחה זאת" )בראשית ב' כג'(‪ .‬והסוד האדם אש האש אדם האד מאש‬
‫האש מאד והבן זה מאד‪ .‬וגם אשה מאיש מהאיש אש מהאש‬
‫איש והבן זה גם כן‪ .‬כי הסוד הצורה מהיוצר שהוא הציור‪ ,‬גם‬
‫הציור מהצורה‪ ,‬ואמנם הציור והיצר והיצור הכל תבינם מדרך‬
‫זאת‪ .‬ואמנם ת"ו של די"ו שופך דיו והוא מצייר הטבע‪ ,‬וחוברו‬
‫שתי צורות כאחת שמולד"ת ושיולד"ת‪ ,‬והכוונה כולה על‬
‫מציאותך כעניין זה שתלמוד ושתוליד שתלמוד למוד שת והוא‬
‫דעת הצורה‪ .‬ושתוליד ילוד ושת ואל תוליד תלוי ושד‪ ,‬שסוף‬
‫שד למות וסוף שת למוד‪ .‬כי כל דם חול וכל דת קדש והבן זה‪,‬‬
‫ועל כן הד"ת רוח הקד"ש והיא רוח אח"ת הכולל איש ואשה‪.‬‬
‫והבן כי עם רו"ח הקד"ש נבראו הבריו"ת והברי"ת כרותה להם‬
‫על שם המפורש‪ ,‬והנה הבריות בתורה גם התורה בבריות‪.‬‬

‫הרעו"ת והטובו"ת‬ ‫סוד ד'‬


‫מחלק שלישי מחמשה פרקים שבו והם י' וי"א וי"ב‬
‫וי"ח ונ"א ומפרקי איוב‪.‬‬
‫נודע‬
‫קעא‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫עניין הרעות והטובות‬

‫מפי‬
‫עליון לא תצא הרעות והטוב" )איכה ג' לח'(‪ .‬הסוד מפי‬
‫עליון לא תצא אותו רעה וטובה‪ ,‬והסוד הגדול מפי‬
‫אל עליון תוצאות הרע והטוב‪ ,‬תוצאות הטוב והרע‪ ,‬והבינם‪.‬‬
‫וסוד תוצאו"ת‪ ,‬י"צר ה"טוב ו"יצר ה"רע‪ ,‬ומהם תדע כי כל‬
‫הרוחות ארבעה‪ ,‬ותכיר כי יש בתאוה רוח רעה‪ .‬כי היא רוח‬
‫אוהבת הרע‪ ,‬וחברתה בהפכה כי היא רוח אוהבת הטוב‪ .‬ואם‬
‫בריתך הפוכה לא תוכל להבדיל ביניהם בהפוך לא עם‪" ,‬הם‬
‫קנאוני בלא אל‪...‬ואני אקניאם בלא עם" )דברים לב' כא'(‪" ,‬כי‬
‫אתם לא עמי" )הושע א' ט'(‪" ,‬והיה במקום אשר יאמר להם לא‬
‫עמי אתם יאמר להם בני אל חי" )הושע ב' א'(‪ .‬והעניין כי בעת‬
‫שאין בנו מי שישגיח בעליון מפי עליון לא תצא כי אין השגחה‬
‫בנו מאתו כי הסתר הסתיר פניו‪ ,‬ומצאנו צרות רבות ורעות‬
‫והיינו לאכול‪ .‬ואמר "ביום ההוא הלא על כי אין אלהי‬
‫בקרבי מצאוני הרעות האלה" )דברים לא' יז'(‪ .‬אמנם אם אלהינו‬
‫בקרבנו לא יגע בנו רע כל עיקר‪ ,‬ואז תשוב ההשגחה בנו‬
‫עצומה מאד‪ ,‬ומפי אל עליון תצא הטובות לנו והרעות‬
‫לשונאינו‪ .‬כמו שהתבאר בפרק נ"א בחלק שלישי‪ ,‬כמו שרמזנו‬
‫עליו‪.‬‬
‫ואמנם אמיתת ההשגחה המשתתפת אלינו היא להודיענו ידיעת‬
‫השם ולהסיר מעלינו כל מונע אותנו מידיעתנו‪ .‬כמו שאמר‬
‫הנביא בייעוד הטוב שיעדנו בו "ונתתי לכם רועים כלבי ורעו‬

‫קעב‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫אתכם דעה והשכיל" )ירמיה ג' טו'(‪ .‬ואמר "ולא ילמדו עוד איש‬
‫את רעהו לאמר" )ירמיה לא' לג'( וכו'‪ .‬ואמר משה רבינו ע"ה‬
‫"ובקשתם את יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך‬
‫ובכל נפשך" )דברים ד' כט'(‪" .‬ושבת עד יהוה אלהיך‪...‬ושב יהוה‬
‫אלהיך את שבותך" )דברים ל' ב'( וכו'‪ .‬ואמר הנביא "כי אם בזאת‬
‫יתהלל המתהלל השכל וידע אותי" )ירמיה ט' כג'( וכו'‪.‬‬

‫תכליו"ת היציר"ה‬ ‫סוד ה'‬


‫נודע משלשה פרקים שבחלק השלישי והם י"ג וי"ד וכ"ה‪.‬‬

‫עניין תכליות היצירה‬


‫כי התכליו"ת הם ראש"י השנ"ה‪ .‬ומי שיעיד לך על זה‬
‫עדות ברורה כמו שקבלנו היא מלת בראשי"ת‪ .‬שהיא‬
‫דע‬
‫אצלנו באמת כעדות ברורה שסודה בראש"י שני"ם שהן בשנ"י‬
‫ראשי"ם גם כן‪ .‬והסוד בתכלית ההבדלה בב"א אהו"ה‪ ,‬והעד‬
‫עוד כי גם האותיות הם התכליות ראשי תיבות של כל הפסוק‬
‫הראשון שהם בב"א א"ה ו"ה‪ .‬והסוד כי הנברא הוא העולם‬
‫הבא והעולם הזה‪ .‬וכאילו אמר לך זה העניין לפי הסוד המקובל‬
‫העולם הב"א בז"ה ועולמינו זה שנברא אחריו אומר לך העולם‬
‫הזה בב"א‪ ,‬ומצוה לך אהו"ב הב"א אשר ב"ו ה"א בה"א ונברא‬
‫בה"א ובה"א גם ביו"ד‪ .‬כי העולם הבא נברא ביוד והעולם הזה‬

‫קעג‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫נברא בהא‪ ,‬כי זה והבא נבראו בי"ה שהוא יו"ד ה"א והוא י"ה‬
‫ו"ה‪ .‬ומספר ראשי תיבות אהו"י והם כ"ב אותיות שהם תכליות‬
‫היצירה‪ ,‬כלומר לא נברא העולם אלא בעבורם‪ .‬וכן כתיב "אם‬
‫לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי" )ירמיה לג'‬
‫כה'(‪ .‬ועל התורה כתיב ועל למוד ספרה "והגית בו יומם‬
‫ולילה" )יהושע א' ח'(‪ .‬ואמנם אותיות הפסוק כולם הם בכ"ו וראשי‬
‫תיבותיהם כ"ב‪ ,‬הרי לך בכוכ"ב‪ .‬וידוע כי בכוכב נברא העולם‬
‫שהוא המושל ליל א'‪ ,‬ואין ספק שבו נתלו המאורות‪ .‬והוא‬
‫מושל גם כן יום ד' והוא סוד מועד מועדים וחצי‪ ,‬ומתגלגל כל ז'‬
‫ימי בראשית תמיד‪ .‬והנה הולך ה' מזלות במ' יום הרי סודו‬
‫האד"ם‪ ,‬והוא שבו נברא האדם גם כן ביום ו' בשעת ב'‪ .‬כי‬
‫בשעת א' שהיא שעת נוגה עלה במחשבה להבראות בלא תורה‪,‬‬
‫והוא סוד הזיווג‪ ,‬כי נוגה ממונה על התענוגים ועל שמחת‬
‫חתנים וכלות‪ .‬אבל בשעת ב' כנס עפרו והיא שעת כוכב‪ ,‬והנה‬
‫כנו"ס עפ"ר‪ ,‬יסודו"ת‪ ,‬אשר בהם יצ"ר מוכנ"ע‪ .‬והנה כוכ"ב‬
‫ממונה על השכל והחכמה והתבונה והדעת‪ ,‬ועל הפתוחים‬
‫והיצורים ועל הספירות‪ ,‬ועל כל כתב של כל הלשונות‪ .‬ועל כן‬
‫יש כח באדם לקבלם כולם‪ .‬והנה כל מהלכו בדרך זו במזלות‪,‬‬
‫כי הוא הולך ח' ימים בכל מזל‪ .‬שים לו בב' מזלות י"ו ימים‪,‬‬
‫ושים לו בה' מזלות מ' יום‪ ,‬הרי סוד כל מהלכו בי"ב מזלות‬
‫יומ"ם‪ ,‬וסימניך "יומם יצוה יהוה חסדו" )תהלים מב' ט'(‪ ,‬שהוא‬
‫סוד ח' שזכרנו‪ ,‬והוא סו"ד כ"ו‪ ,‬והוא כוכ"ב כוכ"ב‪ ,‬והם‬
‫תכליות היצירה‪.‬‬

‫ידיע"ת הש"ם והשגחת"ו‬ ‫סוד ו'‬


‫קעד‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫מחלק שלישי משבעה פרקים שבו והם פרק י"ו וי"ז‬


‫וי"ח וי"ט וכ' וכ"א ונ"א‪ ,‬ומפרקי איוב‪ ,‬ומעניין‬
‫נודע‬
‫הנסיון‪.‬‬

‫סוד ידיעת השם והשגחתו‬

‫משכיל שחננו קונו שכל והשיג העניין שסבבנו סביבו‬


‫מראש הספר הזה ועד פה‪ ,‬יוכל להשכיל ולהבין ולדעת‬
‫כל‬
‫מתוך דברינו‪ ,‬כי כל מעלת האדם האחרונה והשלמות הגדול‬
‫אשר אפשר לו להגיע לעצמו בפועל הוא בהיותו מתדמה לקונו‬
‫בכל ענייניו‪ .‬ואם כן ידוע שאי אפשר לו להגיע אל המעלה‬
‫העליונה ההיא‪ ,‬כי אם בידיעת השם ית'‪ .‬כלומר שידע האדם את‬
‫השם תחלה ומזה יתחייב שידע לפי מה שאפשר לו לדעת מצד‬
‫היותו אדם שלם איך השם יודע אותו‪ .‬מפני שהוא חלק וכל‪.‬‬
‫חלק מצד אחד‪ ,‬וכל מצד אחד‪ ,‬ויתחייב שידע מזה אם יודעו‬
‫מצד חלקו‪ ,‬או מצד כולו‪ ,‬או יודעו מצד עצמו ית'‪ .‬ואין צורך לו‬
‫לדעת את אדם מצד האדם‪ .‬ואמנם זה לבדו הוא האמת‪ ,‬אבל‬
‫יתחייב מזה שלא יהיה האדם נבדל מזולתו בידיעת השם אותו‬
‫מזה הצד‪ .‬ואם כן אנו צריכים שיהיה האדם השלם נבדל מזולתו‬
‫מצד אחד והוא צד ההשגחה בלא ספק‪ .‬ודע שבידיעת השם‬
‫באמת תושג אמיתת ההשגחה כאשר היא בלתי ציור דמיוני‬
‫שקרי‪ .‬וצריך שנוליך העניין הזה אל מה שאינו נעלם מחכמי‬
‫האמת‪ .‬והוא שנאמר שאם העולם קדמון וחדש כמו שאמרנו או‬
‫חדש לבד‪ ,‬הנה ההשגחה קיימת‪ .‬ואם תהיה ההשגחה קיימת‬

‫קעה‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫יתחייב ממנה הגמול והעונש‪ .‬וצריך להודיעך כי ההשגחה‬


‫הכללית‪ ,‬הודו בה בעלי דינינו המאמינים קדמות העולם בצורת‬
‫החיוב לכל נמצא מהמחוייב המציאות בבחינת עצמו ית' שמו‪,‬‬
‫וגם בארו במופתים נחתכים השארות הנפשות הנפרדות‬
‫מהחמר שאינם גוף ולא כח בגוף‪ ,‬והם שכלים נבדלים כמו‬
‫שרמז הרב בחלק הראשון בפרק ע"ג בעניין ז' של דרכי‬
‫המדברים‪ .‬והנה אם כן אין קושייא בינינו ובינם בזה שגם אנחנו‬
‫מאמינים שני הדברים הללו כמותם שווה בשווה‪ .‬אבל מה שאנו‬
‫חולקים עליהם הוא בשני דרכים אחרים‪ .‬והם‪ ,‬באיזה דרך‬
‫תבדל אומה מאומה‪ ,‬ובאיזה דרך יגיע האיש הפרטי אל מעלת‬
‫סוד ההשגחה להיותו מושגח מהשם‪ ,‬ונפרד מכל אומה ומכל‬
‫אישי אומתו‪ .‬ושני הדרכים הללו בלא ספק נודעו לנו מצד‬
‫התורה והמצוה‪ .‬התורה‪ ,‬ברוב למודה על הדרך האמיתית‬
‫המקובלת והמושכלת לא על הדרך ההרגלית לבד‪ ,‬כי זה אינו‬
‫מחייב פרישות מהאומה הכללית‪ ,‬ואע"פ שמחייב פרישות‬
‫משאר האומות‪ .‬וגם הוא דבר טוב מאד מפני התועלת הגדולה‬
‫שתגיע ממנו באחרונה‪ ,‬כי היא הקדמה כהקדמת במציאות‬
‫ההרגשה למציאות השכל‪ .‬שאם לא ירגיש אדם תחילה לא‬
‫ישכיל לעולם‪ .‬והמצוה‪ ,‬בעשייתה באיברים‪ ,‬אבל לא המעשה‬
‫לבד המופשט מכל ציור מדע‪ ,‬כי אותו הוא טוב מאד מפני שהוא‬
‫הקדמה לאשר יובן בסוף מהמצוה‪ .‬אבל אינה תכלית האחרונה‬
‫אשר היא בתכלית המעלה‪ ,‬כי אם עשייתה וציור המושכל‬
‫ממנה‪ .‬ובסוד הנבואה ארמוז לך זה וגם בטעמי המצות ועבודת‬
‫השם מאהבה‪ ,‬כי הכל נקשר כאחד יחד‪ ,‬והכוונה כולה אחת‬
‫נמשכת זו אחר זו‪ .‬ואין ספק כי כל כוונת נתינת התורה והמצוה‬

‫קעו‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫לנו‪ ,‬היא להנחילנו חיים נצחיים כמו שמבואר במקומות אין‬


‫חקר בתורה האלהית‪ ,‬ואחד מהם מורה על תכלית הגמול על‬
‫שמירת התורה והמצוה‪" .‬למען ייטב לך והארכת ימים"‪ ,‬ובא‬
‫בפירוש המקובל "למען ייטב לך"‪ -‬לעולם שכולו טוב‪,‬‬
‫"והארכת ימים"‪ -‬לעולם שכולו ארוך‪ .‬ואם כן הנה הכוונה‬
‫האחרונה היא אשר התבארה במופת בדרכים הפילוסופים‬
‫בעצמם אין הבדל‪ .‬והגמול ההוא הוא קבלת זיו מהשכינה‬
‫כאמרם ז"ל‪ ,‬ונהנין מזיו השכינה‪ .‬ואמנם אמיתת כל השגחה‬
‫באה מהשם ית' אשר תתחייב ממנה שמירה כשמירת מציאות‬
‫שיתוף חמר וצורה בידיעה‪ ,‬ותתחייב מהשמירה גם כן שפע‬
‫הברכה שמורה עליו מעשה מרכבה‪ ,‬ותתחייב מהשפע גמול רוב‬
‫ההנאה הנצחית‪.‬‬

‫הנה ההשגחה ההיא לבדה אנחנו נקראה השגחה מעלייא‪,‬‬


‫וממציאותה נבדלה אומתינו משאר אומות‪ ,‬ועליה אמרו ז"ל‬
‫"רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה‬
‫ומצוה‪ ,‬שנאמר יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר"‪.‬‬
‫וההשגחה ההיא גוזרת ממשלה ושולטנות אומתינו על כל אומה‬
‫ולשון תמיד‪ ,‬כל עת שהתורה והמצוה נשמרות ונעשות ומובנות‬
‫כראוי‪ .‬ויתחייב מזאת הידיעה האלהית המשותפת עם האדם‬
‫להציל את נפשו משאול תחתיות‪ ,‬בפרט האיש ובכלל האומה‬
‫הקדושה המכרת את קונה‪ .‬ועל שישראל היו משתדלים בזמן‬
‫הנביאים להפך הכוונה אשר בעבורה ניתנה התורה והמצוה‪,‬‬
‫והיו צועקים הנביאים עליהם אשר הם לבדם אשר השיגו‬
‫אמיתת הכוונה בהפלגת מעלות התורה והמצוה‪ .‬ואמר ישעיה‬

‫קעז‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫הנביא ע"ה "שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים‬


‫גדלתי ורוממתי והם פשעו בי" )ישעיה א' ב'(‪ .‬מפני שהם שני‬
‫עדים בינינו ובין השם על שמירת התורה והמצוה‪ .‬כאמרו‬
‫"העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ" )דברים ד' כו'(‪.‬‬
‫ואמר "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי"‬
‫)דברים לב' א'(‪ .‬הנה כבר ביאר הכוונה כולה‪ ,‬וכבר אמר "וענתה‬
‫השירה הזאת לפניו לעד" )דברים לא' כא'( בבני ישראל‪ .‬וסוד‬
‫וענתה השירה תנועה הישרה הזאת לעד‪ ,‬כי זאת התנועה‬
‫הישרה היא באמת לעד‪ .‬ומה היא דרך התנועה הישרה עלייה‬
‫וירידה והחזרת פנים ואחור‪ ,‬ודומה לסיבובית מצד אחד שהיא‬
‫חזרת חללה‪ .‬וסוד עולים ויורדים יורה לך סוד השירה‪ ,‬וצורת‬
‫מציאות תעיד על כל כוונתה‪ .‬וסוד השירות‪ ,‬אריח על גבי אריח‬
‫ולבנה על גבי לבנה‪ ,‬או אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי‬
‫אריח‪ .‬ואם תבין סוד הלבנה והירח תבין זה מסוד קידוש‬
‫החדש‪ .‬וקידוש הירח בברכתו יעיד לך סודו ונסתרו בעניין‬
‫ההשגחה האמיתית‪ .‬ותנועות החפץ היא לפנים ולאחור‪ .‬וסוד‬
‫השירה שפע סובב שממנו מות וחיים‪ .‬והסוד הגדול חכמת‬
‫אליהו שבא שני הפכים בסוד אל ויה‪ ,‬כי א"ל מורה על מדת‬
‫הדין‪ ,‬וי"ה מורה על מדת רחמים‪ .‬ושניהם נכללו בשני שמות‬
‫ובמציאות אחת‪ .‬וזאת היא אמיתת ההשגחה מצד המדות‬
‫המעידות על הדמות המתחייב מן השפע‪ .‬כי האלהות חכמה‪,‬‬
‫והאמת חיים‪ ,‬והחיים אמת‪ .‬ומאמר "והם פשעו בי" יורה על‬
‫שהפשע היה בפשעם בשם‪ ,‬שלא ידעוהו‪ ,‬אחר שהרים מעלתם‬
‫על כל אומה ולשון‪ .‬והעד אמרו מיד "ידע שור קונהו וחמור‬
‫אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן" )ישעיה א' ג'(‪ .‬הנה‬

‫קעח‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫שתחילת תוכחתו לא היתה כי אם על מיעוט ידיעתם את השם‬


‫וקצור התבוננותם אותו‪ .‬ואחר זה הוכיחם על מיעוט‬
‫השתדלותם במצות הנגלות‪ .‬ומן המעט הזה תבין אתה מדעתך‬
‫הרב‪.‬‬
‫עניי"ן הנסיו"ן‬ ‫סוד ז'‬
‫נודע מחלק שלישי מפרק כ"ב וכ"ג וכ"ד‪.‬‬

‫עיקר סוד עניין הנסיון‬

‫אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם"‬ ‫ויהי‬


‫)בראשית כב' א'(‪ .‬אל"ה ואל"ה הם י"ה והוא יהו"ה מלא‪,‬‬
‫וסודם אלה מאלה יהו"ה אלה המה אל ויה שרמזתי לך למעלה‬
‫בסוף סוד ו' הוא ידיעת השם והשגחתו‪ .‬ודע כי אלה עדים על‬
‫ידיעתו את הפרט המחייבת השגחתו הפרטית הידועה‬
‫למקובלים המשכילים המזכירים את יי'‪ .‬והאלהים מנסה לעלות‬
‫מעלת המנוסה באמצעות הנסיון‪ ,‬כי הנסיון הוא נמצא והוא‬
‫ממציא הכח העליוני והוא גלגל הדמיון הנקרא ימין‪ .‬והנה לו ב'‬
‫דרכים ימין ושמאל‪ ,‬ימין מזגי האדם‪ ,‬ושמאל מזגי האשה‪.‬‬
‫ובעבור צירוף מזגי הגוף המורכב יתחייב הנסיון‪ .‬אם ינסה‬
‫המנסה את המנוסה החכם בנסיון ינצח בעל הנס‪ ,‬וידע ויכיר‬
‫הדמיון‪ ,‬ויכוף כוחו תחת שכלו תמיד‪ .‬ויושיע הנושע הנצחי‬
‫המושגח מתחת ידו‪ ,‬ויוציא העבד האמיתי הנאמן מבית עבדי‬

‫קעט‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫הזמן‪ ,‬ויציל את ישראל ממצרים מיד פרעה מלכא דשדי בעל‬


‫המכשפים אדון החרטומים‪ .‬ויטביע אותו ואת כל עמו בים סוף‪,‬‬
‫ויקבל תורה מסיני לבטח‪ ,‬ושכרו הרבה מאד‪ .‬וכאשר הומרה‬
‫אומה עוברת בים ביבשה על המים העליונים‪ ,‬באומה נטבעת‬
‫בים סוף בתהומות המים התחתונים‪ ,‬וזו נושעה וזו טובעה‪ ,‬כן‬
‫יומר שה בשה הנקרא איל‪ ,‬וזה ישחט לקרבן וזה ינצל ויזכר‬
‫לטובה‪ ,‬ויצחק בלבו זה המנצח ליום אחרון‪ .‬ואם ינוצח יהיה כל‬
‫הנזכר מהופך‪ ,‬וה' ברחמיו יצילנו מן הרע ויורנו הטוב ואל‬
‫יביאנו לידי נסיון‪.‬‬

‫ח' טעמ"י המצו"ת‬ ‫סוד‬


‫נודע מחלק שלישי מפרק כ"ו עד סוף הספר‪.‬‬

‫עיקר סוד טעמי המצות‬

‫אודיעך סוד מצוה אחת ממנו תדע בלא ספק כל סודות‬


‫מצות התורה‪ .‬ועל כן אזכור לך מהם סוד מצות "לא‬
‫אם‬
‫תלבש שעטנ"ז צמר ופשתים יחדו" )דברים כב' יא'(‪ .‬והקבלה מן‬
‫התורה שו"ע טוו"י נו"ז והסוד נוטריקון שט"ן‪ .‬ועל כן מדברי‬
‫קבלה נז ֵהר מכל חלקיו או שוע או טווי או נוז‪ .‬ובחברך כל‬
‫בטויו שי"ן ט"ת נו"ן תכיר כל סודו ומציאות עצמו‪ .‬ופשתים‬
‫ופשתן שווים במניין ובעניין‪ ,‬וסודו מצורף משני יצרים נפשות‪.‬‬

‫קפ‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫והשרש לא תלבש שעטנז‪ ,‬שעניינו ושם מצורף יתיחד‪ ,‬ואם‬


‫תלבש שעניינו לא יתייחד‪" .‬ומחה יהוה את שמו מתחת‬
‫השמים" )דברים כט' יט'(‪ .‬והנה הוא אומר "כי מחה אמחה את זכר‬
‫עמלק" )שמות יז' יד'(‪ .‬וציוך גם כן "תמחה את זכר עמלק מתחת‬
‫השמים לא תשכח" )דברים כה' יט'(‪" .‬ויאמר כי יד על כס יה‬
‫מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר" )שמות יז' טז'(‪.‬‬

‫ואחר שהוא כן ראה כמה הועילה מצוה זו לנו‪ ,‬והיא אחת‬


‫מהמצות הנראות קלות וכמה היא מצוה חמורה‪ .‬ודע שעל זה‬
‫אמרו ז"ל "הוי זהיר במצוה קלה כחמורה שאין אתה יודע מתן‬
‫שכרן של מצות"‪ .‬וזו היא אחת מהמצות שאומות העולם‬
‫משיבין עליהן והשטן מקטרג עליהם‪ .‬והנה אם כן כלאי"ם מובן‬
‫בסוד בטויו גם כן והוא כ"ף למ"ד אל"ף יו"ד מ"ם‪ .‬ושאל‬
‫מיכא"ל והוא יגיד לך סודו מכ"ף לד"ם מא"ף לדי"ו‪ ,‬והפך‬
‫עניינו ותכיר נסתרו‪ .‬ואיני רשאי לכתוב זה מפורש מפני סכנת‬
‫נפשות‪ ,‬אבל בראשי פרקים אודיעך זה שהנפיחה שבאפיך‬
‫כפולה ומדלגת מדם לדם‪ ,‬וכן המשפט והחק מדלגים ממדה‬
‫למדה‪ .‬ותבין זה מן חק ומשפט שבהם העולם מתגלגל‪ .‬ונראה‬
‫לי שכבר גיליתיך כל טעמי תורה‪ ,‬והוא בעצמו אשר הבינו הרב‬
‫ז"ל כמו שאמר‪ ,‬שכל כוונת התורה על אנכי ולא יהיה מסורה‪,‬‬
‫והיא להרחיק ע"ז מהנשמה הטהורה‪ .‬אלא שהוא לקח הטעמים‬
‫וביארם כפי פשוטם‪ ,‬וזו הדרך מגלה חוקם ומשפטם בכללם‬
‫ובפרטם‪ .‬ומפני שאדריכך עוד אל מהלך הנפלאות האלה בסוד‬
‫הבא אחר זה לא אאריך בזה‪ ,‬והבן הכוונה בזה‪.‬‬

‫קפא‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫סיפור"י התור"ה‬ ‫סוד ט'‬


‫מחלק ראשון מהקדמות הספר שבאו לפני הפרקים‪,‬‬
‫ומחלק שני מפרק כ"ט ומחלק שלישי מפרק נ'‪.‬‬
‫נודע‬
‫עיקר סוד סיפורי התורה‬
‫ושתים אותיות התורה קדש קדשים המה‪.‬‬
‫ועליהם בא בסוף מסכת אבות מה שאמרו‬
‫עשרים‬
‫רז"ל "בן בג בג אומר‪ ,‬הפך בה והפך בה דכלא בה ובה תחזי‬
‫וסיב ובלה בה‪ ,‬ומנה לא תזוע‪ ,‬שאין לך מדה טובה הימנה‪ .‬בן‬
‫הא הא אומר‪ ,‬לפום צערא אגרא"‪ .‬ועיין במה שפירש בו הרב‬
‫זלה"ה בפירושו‪ .‬אבל אנחנו קבלנו וידענו בלא ספק ששני‬
‫השמות שנזכרו כפולים בסוף המסכתא הרוחנית הנזכרת‬
‫המחוברת על פי רבנן קדישי דארעא זלה"ה‪ ,‬היו כפולים לגלות‬
‫לנו בם סודות נפלאות‪ .‬וזה שאחר שהזהירו על כל מדה טובה‬
‫ועל כל מעלה שכלית חזרו לבאר תכלית הכוונה‪ ,‬ורמזו לנו סוד‬
‫הפוך כ"ב אותיות‪ ,‬ואמרו שכל העולם כולו בתורה ואנחנו‬
‫כולנו בתורה ובה אנו רואים וממנה אין אנו זזים‪ .‬ואין לנו מדה‬
‫טובה ממנה‪ ,‬וקראוה מדה מפני שהיא באמת מדה מורה על כל‬
‫המדות העליונות והתחתונות‪ ,‬ולפי מדותיה מתנהג הכל‪ .‬והיא‬
‫כולה מדה כנגד מדה‪ ,‬ואם כל המדות בטלו מדה כנגד מדה לא‬
‫בטלה ולא תבטל לעולם‪ .‬והסוד מדת הדין ומדת רחמים‪ ,‬ועל כן‬
‫חתמו על זה לפום צערא אגרא‪ .‬ואמר שהיא טובה שמספרו‬

‫קפב‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫כ"ב‪ ,‬וכן סוד בג בג וסוד הא הא יחד טובה‪ .‬והסוד חצי וחצי‬


‫מדה כנגד מדה‪ ,‬ג"ב א"ה ג"ב א"ה הרי אהו"י‪ .‬וסוד ב"ן ב"ן‬
‫לע"ד והכל נכו"ן‪ .‬ואיני ראשי לגלות יותר מזה כי אם פנים אל‬
‫פנים פה אל פה‪ ,‬והחכם המקובל יבין מדעתו‪ .‬ואמנם סוד מדה‬
‫כנגד מדה‪ ,‬הענן המעין והוא המניע‪ ,‬וסוד ע"ב גלגול‪ .‬ואם אבוא‬
‫להודיעך סודו תבינהו בקלות מסוד מאמר השם למשה‪" ,‬הנה‬
‫אנכי ב"א אליך בעב הענן"‪ .‬וכל הדם גלוי ועליו כתבנו ספר‬
‫תורה על גויל‪ ,‬שסודו מדה ועניינו א"ד ד"ם אדדם והבינהו‬
‫מאד‪ .‬ואמנם מה אוסיף לדבר אחר שאני מודיעך שכל אות ואות‬
‫שיש בתורה ואפילו בעניין ספור הדבר שקרה לכל מי שנזכר‬
‫באמתתה דבר ממנו הוא עניין אין לו תכלית במה שאפשר לו‬
‫להבין בעניין האות ההיא ובמה שיש בה‪ ,‬שלא יגיע דעת האדם‬
‫להשיג אפילו דרכי קוצו של יוד‪ ,‬כי יש בה תילי תילים של‬
‫הלכות‪ ,‬קל וחומר ביותר מזה‪ .‬וכך זכר הרב בפרק חלק ואמר‬
‫שם בעניין מה שאמר דוד "גל עיני ואביטה נפלאות‬
‫מתורתך"‪ ,‬בעניין העיקר השמיני שם אמר‪ ,‬כי כל אות שיש‬
‫בתורה יש בה סודות וחכמות גדולות למי שיבוננהו האל ית'‪,‬‬
‫ולא יושג תכלית חכמתה‪ .‬כמו שכתוב "ארוכה מארץ מדה‬
‫ורחבה מני ים" )איוב יא' ט'(‪ .‬וכך אמר בכל המצות‪ .‬וזה דומה לי‬
‫למה שאמר הרב הגדול‪ ,‬רבי משה בר נחמן ז"ל‪ ,‬שאמר‬
‫בפירוש התורה כמו שרמזתי למעלה "שכל התורה כולה‬
‫שמותיו של הקב"ה"‪ .‬ואם כן מה צורך לפרש לך אחר זה מהות‬
‫סיפורי התורה‪ ,‬שכבר התגלה לגמרי שאפילו העניין הקל‪ ,‬שם‬
‫המפורש הוא‪.‬‬

‫קפג‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫עבוד"ת הש"ם מאהב"ה‬ ‫סוד י'‬


‫מחלק א' מפרק ע"ב מן ההקדמה י' של המדברים‬
‫בעניין ההערה‪ ,‬ומפרק ע"ג מדרך ז' ומחלק ג' מעניין‬
‫נודע‬
‫איוב ומעניין הנסיון בפרק כ"ב כ"ג כ"ד‪ ,‬ומפרק נ"א נ"ב נ"ג‬
‫נ"ד‪.‬‬

‫סוד עבודת השם מאהבה‬


‫הסוד המופלא המכוסה המובחר הוא שקול כנגד כל‬
‫הסודות שבתורה‪ .‬ולא המציא השם זו העבודה המופלאה‬
‫זה‬
‫אשר נגידנה הנה‪ ,‬כי אם בעבור שיגיע האדם בה לתכלית מה‬
‫שאפשר לו להגיע מהמעלות האנושיות והאלהיות‪ .‬והנה היא‬
‫התכלית האחרונה לכוונת מציאות האדם המורכב מחמר וצורה‬
‫תחילה‪ ,‬ואחר כן מנפש‪ ,‬ואחר כן משכל בלתי נפרד‪ ,‬ואחר כן‬
‫כמו כן משכל נפרד מכל חמר‪ .‬ותכלית המעלה הזאת תלויה ביד‬
‫האדם בכח‪ ,‬וביד השם בפועל‪ .‬והבן זה הסוד ושים דעתך אליו‬
‫כי בו אודיעך הדרך הישרה אשר תלך בה תמיד לעבוד את‬
‫השם מאהבה‪ .‬והוא שתדע כי זו הדרך קושרת עניין הנבואה‬
‫שהודעתיך סודו כולו‪ ,‬והיא שתהיה ירא וחרד לעשות כל מצוה‬
‫ומצוה ותעיין בשמה ותעשנה לשמה‪ ,‬ותהיה אצלך שלימה‬
‫כשתעשנה בחכמה‪ .‬ואחר שתכירה תצרפנה כאשר ארמזנה‪.‬‬
‫כגון שור וחמור שזה יודע קונו וזה מכיר מקום מזונו‪ .‬ואמנם‬

‫קפד‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫שור שורה וחמור נושא‪ ,‬ועל כן נאמר "לא תחרוש בשו"ר‬


‫ובחמו"ר יחדו"‪ .‬ולא תחרוש כמו לא תחשוב בו"ו מחשבו"ת‬
‫יחדיו שאין בם ייחוד כלל‪ .‬וסגולתם שור גועה חמור נוער‪ ,‬זה‬
‫יוסף וזה יששכר‪ .‬על"ה שו"ר על"ה שו"ר ע"ל ראש"י תור"ה‬
‫אמצעי"ת ונפל שמה שור או חמור‪" .‬ויהי לי שור וחמור"‪.‬‬
‫משמרת ראשונה חמור נוער‪ ,‬גוע"ה נוע"ר רג"ע ועונ"ה‪ .‬דרכו‬
‫של שור עובד אדמה‪ ,‬ודרכו של חמור נושא משא‪" .‬כי תראה‬
‫חמור שנאך רבץ תחת משאו"‪ .‬כי תראה שור אויבך או‬
‫חמורו תועה‪ ,‬ושורו וחמורו הנה שניהם נזכרים יחדיו‪ ,‬וזה‬
‫בהמה טהורה וממינו נברא העגל וצורתו במרכבה‪ ,‬כאמרם לא‬
‫דיין לישראל שעבדו ע"ז אלא עד שהשמיטו אחד מן דיטרמולין‬
‫שלי ועשו אותו אלוה‪ .‬והנה דיטרומולין הוא בלשון יון ופירושו‬
‫מרכבה מרובעת‪ .‬ומאותו שור תבין זה‪ ,‬ומחמורו של משיח‬
‫שהוא "עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות" )זכריה ט' ט'(‪,‬‬
‫ושהוא בהמה טמאה‪ ,‬תבין זה כולו‪.‬‬

‫ומפני העניין שזכרתי לך אצטרך בהכרח להודיעך שאתה צריך‬


‫לדעת מהותך ואמיתת מציאותך‪ ,‬ולא תוכל להבין זה עד‬
‫שאקדים לך מעט דברים‪ ,‬והם אלה שאומר אותם בכלל על צד‬
‫ההגדה והספור במה שהתבאר במופת תוריי מקובל ומושכל‬
‫ופילוסופי מורגש בחושים ומצוייר בשכל‪ .‬וזה שאתה יודע כי‬
‫חמרך הראשון הקרוב הוא שפע אביך ואמך‪ ,‬ושמו שכבת זרע‪,‬‬
‫או טפת זרע‪ ,‬והיא טפ"ה סרוח"ה אשר סופ"ה חרט"ה‪ .‬והיא‬
‫עפריו"ת וכללו י' ספירו"ת‪ ,‬והסוד ע"ת ופר"י ועניינו ערו"ת‬
‫המיל"ה הכוללת מני"ן התור"ה‪ .‬תרי"ג מצות התורה והיא‬

‫קפה‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫מיל"ת הערו"ה‪ ,‬והנה עדין ל"א גיל"ו עריו"ת‪ .‬אבל שכב"ת‬


‫זרע טצ"ץ‪ .‬והנולד מקר"ה או קרי והוא השם הבא מהיצ"ר‬
‫והוא המצר"י אשר הכהו מש"ה והוא א"ל שד"י‪ .‬וסודו מלא‪,‬‬
‫אל"ף למ"ד שי"ן דל"ת יו"ד‪ ,‬ומנהו ותכירהו‪ .‬ואם זכה הוא‬
‫הש"ם הוא מש"ה הוא המצי"ר רקמ"ה הוא יקר מאד‪ .‬וסוד ד'‬
‫ליחותיו הם א'דום ל'בן ש'חור י'רוק‪ .‬והסוד מרה אדומה ליחה‬
‫לבנה מרה שחורה ליחה ירוקה‪ ,‬ובהם נברא‪ ,‬וסודם ממל"ל‬
‫יומם ולילה כלומר יומם וליל‪ .‬והסוד מ"ה א"ם מ"ה א"ם מ"ו‬
‫מ"ו ל"י ל"י מ"ו מ"י ל"י ל"ו‪ .‬ואחר שיצירתך בכך הנה עצם‬
‫חמרך הוא קרי ונקרא יש והוצא מאין ושניהם תה"ו והוא ש"ם‬
‫הגלג"ל‪ ,‬יש מאין אני יי' הוא שמי ודעהו‪ .‬וסוד יש מאין יודיעך‬
‫אמיתת ימין ושמאל "כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גוים‬
‫יירש" )ישעיה נד' ג'(‪.‬‬

‫והנה אם כן יצירתך מצד גופך הינה שכבת זרע והוא קרי‪ ,‬וכן‬
‫יצירת השור והחמור מצד גופם שכבת זרע והכל קרי‪ .‬ועל כן‬
‫התורה מזהרת "ואם תלכו עמי קרי" וכן רבים‪ ,‬כלומר אם‬
‫תמשכו אחרי בדמות הגוף ובמדותיו‪ ,‬ואני איני גוף‪ ,‬אין המשכת‬
‫מחשבתכם אמיתית מושכלת כי אם שקרית מדומה‪ ,‬אחר‬
‫שהשווי בדרך שכבת זרע אחד בלא תוספת ובלא גרעון‪ .‬וכן‬
‫הפילוסוף אומר כי חמר האדם הקרוב הוא חמר בעלי החיים‬
‫הקרוב‪ ,‬כלומר זה החי בשר ודם וזה המדבר בשר ודם‪ ,‬שהם‬
‫בלא ספק מלאכי המות‪ .‬ואמנם לפי זה העניין הנה תדע שאין‬
‫הפרש בזה בינך ובין שאר בעלי החיים‪ ,‬ר"ל בחמר‪ ,‬כי חמרך‬
‫וחמרו אחד‪ .‬ואתה והחמור שני חמרים נושאים צורה והצורות‬

‫קפו‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫בלתי שוות‪ ,‬ולחמור מין מיוחד ולאדם מין מיוחד‪ .‬ואמנם נבדלו‬
‫החמרים מצד צורותיהם לא מצד חמריהם כלל‪ ,‬כהבדל צורת‬
‫הסוס מצורת הכינה ששני החמרים שווים ר"ל מארבעה‬
‫יסודות‪ ,‬והצורות משתנות‪ .‬והנה יש לחמר שם ולצורה זֵכר‬
‫מצד השם והבן זה‪ .‬ואם כן אין יתרון אמיתי בעבור הפרש‬
‫הצורה כמו שאין הפרש אמיתי בעבור הפרש החמר‪.‬‬
‫והפילוסופים כבר ביארו במופת כי אין צורה מאלו הצורות‬
‫הטבעיות נמצאות בלתי חמר‪ ,‬ואין חמר בלתי צורה‪.‬‬

‫ואחר שהוא כן ראה עוד כמה תבדל מהחמור והשור‪ ,‬אם תרצה‬
‫להנצל מן החשך אשר נשקעו בו רבים מהפתאים וחשבו לצאת‬
‫מחשך לאור בלא תורה ובלי אור יי'‪ .‬ועוד תדע כי הכוחות‬
‫שהתחייבו מחמר השור והחמור‪ ,‬התחייבו גם כן מהחמר שלך‬
‫באמצעות הצורות‪ ,‬ואם אלה יותר זכות מאלה אין הפרש כי‬
‫כולם ממין אחד ר"ל כוחות ההצמחה וההרגשה‪ ,‬והאילן והחי‬
‫לעדים נאמנים‪ .‬ואין צורך להאריך באלו העניינים שהם בעצמם‬
‫מובנים ואפילו להמונים‪ ,‬בשאין הפרש בזה בין המינים‪ .‬וכל זה‬
‫נודיע לרבנים החכמים בעיניהם בקניינים אשר לגויותיהם‬
‫מהנים‪ .‬אבל נאמר עוד במהות הדמיונים מאמרים נכונים‬
‫ובאמיתת הרעיונים נבאר הרצונים אשר נוסעים וחונים‪ .‬והוא‬
‫כי הדמיון בלא ספק נולד מן ההרגש ונמשך‪ ,‬והרב קראו יצר‬
‫הרע באמת בפרק י"ב בחלק השני‪ .‬ובביאור אמר בחלק‬
‫הראשון בפרק ע"ב בהקדמה הי' בעניין ההערה‪ ,‬כי הדמיון‬
‫נמצא לרוב בעלי החיים‪ .‬ושם אמר שהאדם לא הובדל בדמיון‬
‫ואין פעל הדמיון פעל השכל‪ ,‬אבל הפכו‪ .‬והאריך על זה שם‬

‫קפז‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫ותבינהו מספרו‪ ,‬והרבה האריך הרב במציאות הכח המדמה‬


‫בספרו הנכבד כי הכח המדמה הוא כח הגוף‪ ,‬ועל כן לא יצייר‬
‫כי אם גוף או כח מכוחות הגוף‪ .‬ואע"פ שהוא המלאך האמצעי‬
‫בין האדם ובין אלוהיו אשר הוא השכל האלוהי הנשפע עליו‬
‫באמצעות כח המדבר‪ ,‬כי מצד כח הדברי האדם בעל צלם‪ ,‬ומצד‬
‫כח הדמיוני האדם בעל דמות‪ ,‬ושניהם בעלי הנבואה המקבלים‪.‬‬
‫וכבר אמר הרב בהתחלת פירוש מסכת אבות כשדיבר על הנפש‬
‫וכוחותיה בפרק ב'‪ ,‬כי החלק הזן והכח המדמה אין מצוה בו‬
‫ולא עבירה‪ ,‬שאין לדעת ולבחירה‪ ,‬לאחד משניהם מעשה כלל‪,‬‬
‫ולא יוכל האדם בדעתו לבטל מעשיהם או למנעם מפעולה אחת‪.‬‬
‫הלא תראה ששני החלקים האלה ר"ל הזן והמדמה יעשו‬
‫פעולתם בעת השינה‪ ,‬מה שאין כן בשאר כוחות הנפש‪ ,‬עד כאן‬
‫דברי הרב ז"ל‪ .‬והשתכל במרגליותיו וקנם לך בציורי לבך‪.‬‬
‫וכבר אמר שם שבחלק המרגיש ובחלק המתעורר לבד ימצאו‬
‫המצות והעבירות‪ .‬ואמר עוד שם כי המעלות של המדות ימצאו‬
‫לחלק המתעורר לבדו‪ ,‬והחלק המרגיש בזה העניין אינו רק‬
‫שמש לחלק המתעורר ובהם כל המעשים‪ .‬ראה והתבונן בדבריו‬
‫התבוננות שכליי ותיבדל בעבורם מכל מין האדם הכללי‪,‬‬
‫ותשוב אצל השם מיוחד כולל‪ ,‬ותקרא אז בשם אלהים חיים‪,‬‬
‫ותתדמה לאלהים חיים‪ .‬והשב הדברים האלה בשכלך אל הפרק‬
‫האחרון של ה"מורה" שהוא פרק נ"ד‪ ,‬ותבין כוונת הרב כולה‬
‫בכל ספרו ובכל מה שהאמין בהצלחת האדם השפל הזה‪,‬‬
‫ובאיזה דרך יחיה אחרי מותו‪ .‬כמו שרמזו גם כן בפרק נ"א‬
‫בחלק השלישי באמרו שם‪" ,‬וזה המין מן המיתה אשר הוא‬
‫המלט המות על דרך האמיתי"‪.‬‬

‫קפח‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫וידעתי שהרבה ממי שאינם משיגים דבר מעניין החיים‬


‫הנצחיים ההם וחושבים צורת חיי העולם הבא בהפך ממה‬
‫שהם‪ ,‬מפני סמכם על הציור הדמיוני לבד‪ .‬הנה הם יגנו דברי‬
‫הרב ודבריי ויחשבו לאמר כך‪ .‬וכי אלו השנים הכירו מהות‬
‫צורת חיי העולם הבא יותר מכל נביאנו וחכמינו ז"ל‪ ,‬אשר לא‬
‫זכרו דבר מכל הדברים האלה‪ .‬ועתה קמו אלה וכאילו גלו לפי‬
‫המובן מכלל דבריהם כי מי שלא השיג השגת השכל הפועל‬
‫באדם ולא ידע את השם על אמתתו ולא חס על כבוד קונו‪ ,‬ראוי‬
‫לו כאילו לא בא לעולם‪ .‬והפכו לנו כוונתינו בכל מה שהבננוהו‬
‫עד היום מדברי נביאינו וחכמינו ע"ה‪ ,‬והודיעונו דברים זרים‬
‫אשר לא שמענום אנחנו ואבותינו כל ימי חיינו‪ ,‬ולא חשבנו‬
‫לשמעם‪ ,‬אין ראוי אלא להנקם מהם ומספריהם‪) .‬עד כאן דברי המגנים(‪.‬‬
‫הנה בדומה לאלו המחשבות הבטלות ידעתי שיחשוב עלינו ועל‬
‫הדומים לנו מיראי יי' ומחשבי שמו‪ ,‬כל מי שלא ידע להבדיל‬
‫בין שכלו לדמיונו ובין חייו למותו‪ ,‬וחלילה לי להיות מותי‬
‫כמותו וחיי כחייו‪ .‬אמנם אני אשיב לו תשובה נכונה עד שלא‬
‫יצטרך להקשות על זאת השאלה כל ימי חייו יותר עם שום‬
‫אדם‪ .‬וזה כי אין ספק שהשכל שנתן לי נפש ושכל‪ ,‬לפי אמונתי‬
‫ודעתי‪ ,‬הוא אשר נתן נפש לכל חי מדבר מכל מין האדם כקטן‬
‫כגדול‪ .‬לא העדיף המרבה בשר כי מרבה בשר מרבה רמה‪ ,‬ולא‬
‫החסיר הממעיט כי הכל שווה איש לפי אכלו לקטו‪ .‬ואם‬
‫הממעיט אסף עשרה חמרים כמוני היום כן כל ילד חי בן יומו‬
‫אסף עשרה חמרים מכלל מה שאתו במציאות גופו מהתחתונים‪.‬‬
‫וכן עוד נתן לו מכלל מה שאתו עשרה דברים ממציאות נפשו‬
‫מן העליונים‪ ,‬כי בעשרה מאמרות נברא העולם‪ .‬והנה הגוף‬

‫קפט‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫והנפש נחקקו ביו"ד‪ .‬ועוד נתן הנותן מציאות לאדם שני יצרים‬
‫בצלם ובדמות בצורת אביו ואמו‪ ,‬כי "זכר ונקבה בראם ויקרא‬
‫את שמם אדם ביום הבראם"‪ ,‬ושני היצרים האלה הם אחד‬
‫עליון ואחד תחתון‪ ,‬והנה מתחלפים זה בזה והם זה והבא‪ .‬וסוד‬
‫השם יגלה לנו זה המציאות הנכבד והנורא‪ .‬והסוד כי הנפש‬
‫כוללת י' הויות עליונים מן השמימיים ומציאותם א"ט כלומר‬
‫אחד שליח ציבור ותשעה המונים תחתיו‪ .‬והוא מנהיג את כולם‪,‬‬
‫אם הוא עומד ומורה להם רמז שהם ישבו הוא לבדו עומד‬
‫וכולם יושבים‪ ,‬ואם הוא יושב יושבים‪ ,‬וכשיורה להם דרך רמז‬
‫לעמוד עומדים‪ .‬סוף דבר הוא אצלם כרב החובל לספינה‬
‫ומנהיגם כרצונו ומוציאם ידי חובתם‪ .‬וכולם אומרים שירה‬
‫והולכים להם וחוזרים חללה‪ ,‬ואומרים שירה והולכים להם‬
‫שלש פעמים בכל יום לפחות‪ .‬והנה אח"ד ותשע"ה יורו על‬
‫אחדו"ת שע"ה כאחדו"ת השכ"ל שהיא אחדו"ת שלמ"ה והיא‬
‫שכינ"ה אח"ת והבן זה‪ .‬ואם כן לפי מה שגלינו הנה זה כולו‬
‫לפי מציאות כל איש ואיש ממנו‪ .‬והנה בן בג בג ובן הא הא‬
‫עדים כשרים על כל זה‪ .‬והנה בכל זה העניין עדיין לא מצאנו‬
‫יתרון באיש על איש‪ ,‬כי כמו שאני נבראתי ביו"ד הכולל כ"ב‬
‫אותיות‪ ,‬כן נברא כל מי שנברא ממין האדם‪.‬‬

‫אמנם צריך להבין היתרון‪ .‬ואין ספק כי היתרון והמעלה אינו‬


‫אלא במלחמת שני היצרים‪ ,‬שאם נצח הרע את הטוב‪ ,‬הנה זה‬
‫האיש יתחייב מיצרו הרע שיהיה רשע על כל פנים כל עוד‬
‫שיעמוד כתר הניצוח על ראש יצר הרע‪ .‬כי הוא ימשכנו לכל‬
‫אשר יחשוב שהוא נאות לכוונתו ולא ירצה הגמול כי לא יכיר‬

‫קצ‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫מעלתו‪ ,‬ולא עוד אלא שהוא יודע ומכיר שהוא הרע ואין לו‬
‫חלק בשום פנים בגמול הטוב‪ .‬וזהו העניין שיכריחנו לאמר‬
‫"בשרירות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה" )דברים כט'‬
‫יח'(‪ .‬ובכן יצא לתרבות רעה ולא יקרא אחד כאשר הוא אחד‬
‫במציאותו אבל יקרא אחר כלומר זר מקונו ועובד ע"ז ומטריח‬
‫את קונו להוליד ממזרים כרצונו‪ .‬וזהו באמת יצר הרע שהוא‬
‫מושל מקשיב על דבר שקר וכל משרתיו רשעים‪ .‬ובדרך הזאת‬
‫הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה‪ .‬התראו אתם‬
‫קהל עדת ישראל אם יי' בקרבכם‪ ,‬שהאיש אשר זה תארו‬
‫ונמשך תמיד אחר שרירות יצרו‪ ,‬שראוי שאכתוב אני או זולתי‬
‫עליו שזה יש לו חלק לעולם הבא‪ .‬ומה מקום אם כן לתורה‬
‫ולמצוה ולהשגחה ולגמול ולעונש‪ .‬ומה יתרון לאדם בכל עמלו‬
‫שיעמל תחת השמש‪ .‬ואיזה נביא ואיזה חכם אמר כי הרשעים‬
‫והצדיקים שווים ואין הבדל בין העובד אלהים לאשר לא עבדו‪.‬‬
‫והלא אלה דברי הכופרים בעיקר‪ ,‬והם מכת מי שנאמר עליהם‬
‫"אמרתם שוא עבוד אלהים ומה בצע כי שמרנו משמרתו"‬
‫)מלאכי ג' יד'( וכו'‪ .‬ונאמר להם "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע‬
‫בין עובד אלהים לאשר לא עבדו" )שם יח'(‪ .‬והלא גם חכמינו‬
‫ז"ל אמרו מבואר‪" ,‬צדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים ורשעים‬
‫אפילו בחייהם קרויין מתים"‪ .‬והנה אם יאמר אומר שהוא לא‬
‫יודה לנו במה שהשגנוהו מאמתת דבר זה‪ ,‬הנה יבטל במיעוטו‪.‬‬
‫שהנה זה העניין מפורסם ומקובל הוא לכל האומות‪ ,‬שאין כל‬
‫עושה רע‪ ,‬טוב בעיני יי'‪ .‬ואנחנו יודעים בבירור כי המשוה בין‬
‫צדיק לרשע ובין צדק ורשע ובין גמול ועונש שכבר יצא‬

‫קצא‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫לתרבות רעה לגמרי ויצר הרע שלט בו‪ .‬על כן לא נשמע בקולו‬
‫לא ללכת בדרכיו ולא לעשות כמעשיו ולא נאמין אמונתו‪.‬‬

‫אבל מי שאלהיו בקרבו לעזרו במלחמתו‪ ,‬ויצרו הטוב גובר על‬


‫יצרו הרע עד שהוא קושרו בחבלים חזקים כדי שלא ישמט‬
‫מתחת ידו עת מן העתים‪ .‬ומושכו אחריו קשור כשור בקרניו‬
‫ועובד בו אדמתו כראוי לפי צרכו‪ ,‬וטוענו כחמור במשא כבד‬
‫להכביד עולו עד שלו ישמן ויבעט‪ .‬ואין צורך לו להלחם עמו‬
‫בכל יום ויום שהמלחמה החזקה כבר נשלמה תכלית אחרונה‪,‬‬
‫וחלש הכח העומד כנגד אדניו‪ .‬ורכב יצר הטוב על יצר הרע‬
‫כמי שרוכב על גמל גדול ומנהיגו תמיד לרצונו כאשר יחפוץ‪.‬‬
‫ולא ימצא שום מונע מצדו על כלל ההנהגה ועל חלקיה‪ ,‬וינהיג‬
‫העניינים כולם לפי צרכו מהם ולפי תועלתו האמיתית בהם‪.‬‬
‫הנה זה האיש אשר זה תארו כבר לבש בגדי מלוכה ושמש‬
‫בכהונה גדולה לעבוד את קונו מיראה ולדבקה בו מאהבה‪ ,‬ונתן‬
‫כתר התורה על ראשו לנצח נצחים בעבור הנצחון הגדול אשר‬
‫נצח מלך גדול‪ ,‬והוא היה ילד מסכן וחכם‪ .‬ועל זה והדומים לו‬
‫נאמר "חונה מלאך יהוה סביב ליראיו ויחלצם" )תהלים לד' ח'(‪.‬‬
‫וכל איש מבני אדם שגבר יצרו הטוב על יצרו הרע‪ ,‬ידענו‬
‫שהכריע עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות‪ ,‬ואשרהו ואשרי‬
‫חלקו ואשרי האנשים הנמשכים אחריו‪ .‬כי זה האיש והדומים‬
‫לו הם אשר ראוי שאומר עליהם באמת שהם קיימו בכל לבבם‬
‫ובכל נפשם ובכל מאדם עבודת השם מאהבה בלא ספק‪.‬‬

‫קצב‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫ואתם בני אלהים חיים‪ ,‬ראו גם ראו אם אנחנו הוספנו או גרענו‬


‫בדבר מכל מה שכתוב בתורה ובנביאים ובכתובים ובפירושיהם‬
‫ובששה סדרים ובפירושיהם‪ .‬והלא כל מה שבא בכל אלה‬
‫הספרים אינו מדבר אלא בהוראת דרך ההנהגה הנזכרת לכבוש‬
‫יצר הרע תחת יצר הטוב‪ .‬וכל הכוונה לכולנו אחת שווה ישרה‬
‫שבח לאל‪ ,‬בכל מה שאמרוהו הם‪ ,‬ובכל מה שאמרונוהו אנחנו‪.‬‬
‫ואמנם אנחנו חקרנו באמת באיזה דרך נמצא יותר התקרבות‬
‫אל ניצוח המלחמה החזקה הזאת‪ .‬ולא הספיק לנו מה שבא‬
‫בפשטי הכתובים לבד‪ ,‬מפני פחדנו שמא לא נוכל בעדם לעמוד‬
‫כנגד הלוחם‪ .‬שאם יבוא עלינו קצת הפסד מציאותנו לפי‬
‫מחשבתינו‪ ,‬כאשר בא לאיוב ולזולתו מבני אדם שנסתפקו בעת‬
‫הפסד סדרם‪ ,‬אם אמונתם בשווה עם הנמצא האמיתי‪ ,‬או אינה‬
‫כי אם טעות מחשבה שעלתה בדעתם מעצמם או מצד הקבלה‬
‫שקבלו מזולתם‪ .‬וכדי לברוח מזה הפחד הגדול המקלקל כל‬
‫מעלה אנושית שבעבורה נבדל איש מאיש ואומה מאומה וכל‬
‫הגדול מחברו יצרו גדול ממנו‪ ,‬חקרנו וחתרנו ודרשנו למצוא‬
‫הדרך הקרובה אל הכוונה האלהית‪ ,‬ועשינו סייג לתורה‬
‫ומשמרת למשמרתה‪ .‬עד שמצאנו כי הדרך הקרובה מאד מאד‬
‫שראוי למי שמצאה להתהלל בה‪ ,‬היא ידיעת השם‪ ,‬שבה ידע‬
‫האדם את קונו ויעבדהו מאהבה ויירא ממנו תכלית היראה‬
‫האמיתית‪ ,‬לא ההכרחית‪ .‬וכאשר קבלנו זה מהתורה שבכתב‬
‫ומתורה שבעל פה כאשר הורונו חכמי דורנו המעולים יזכרו‬
‫לטובה‪ ,‬שמחנו מאד בדרך ההיא הקרובה ולא סרנו ממנה ימין‬
‫ושמאל‪.‬‬

‫קצג‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫ועם כל זה לא אמרנו אנחנו שגם הדרך הראשונה אינה טובה‪,‬‬


‫אבל אמרנו שהיא טובה מאד‪ ,‬אבל דרכינו זו היא טובה ממנה‬
‫מאד מאד‪ .‬ועל כן שני הדרכים בלא ספק הם דרכי החיים‬
‫ושניהם כאחת טובים‪ .‬ואולם ההבדל שבין שניהם כהבדל מזון‬
‫ממזון‪ ,‬כי השעורים כשיאכלם אדם יולידו דם בהמי‪ ,‬כי הוא‬
‫מזון הבהמות‪ ,‬והמים הם מרוים הצמאים‪ ,‬והם משקה כל חי‪.‬‬
‫אבל החיטים כשיאכלם אדם יולידו דם אנושי‪ ,‬כי הוא מזון בני‬
‫אדם‪ ,‬והיין הוא מרווה הצמא כמו המים‪ ,‬אבל זה משמח אלהים‬
‫ואנשים‪ ,‬ואלה לא ישמחו אלהים ולא אנשים‪ ,‬אעפ"כ ירוו אדם‬
‫ובהמה בריווי שווה מן הצמא‪ ,‬אבל הוא בלתי שווה במעלה‬
‫ובשמחה ובפעולה‪ .‬כן התורה בפשטה אפילו בקריאתה לבד‬
‫מבלתי הבנת דבר ממנה‪ ,‬היא מחייבת חיים לכל בר ישראל‪ .‬וכן‬
‫עשיית מצוה אחת בפשוטה בלתי הבנת דבר ממנה מחייבת‬
‫חיים לעושה בעולם הבא‪ .‬אבל אין חיי משה רבינו ע"ה כחיי‬
‫אחד ממנו‪ ,‬ואין חיי אחד ממנו ממי שמתפאר בידיעת השם כחיי‬
‫אחד שלא ידעו אבל עבדו מיראה ולא מאהבה‪ ,‬כי לא ידע‬
‫דרכה‪ .‬ואין חיי מי שעבדו כחיי מי שלא עבדו כלל במצוה‬
‫מהמצות‪ .‬כי אע"פ שכולם חיים ואפילו האחרון כשלא עשה לא‬
‫מצוה ולא עבירה‪ .‬והכל שווה במין חיות‪ ,‬ולכולם יש חלק‬
‫לעולם הבא‪ .‬הנה אין מי שיקשה על זה שאין מדרגת חייהם‬
‫שווה אלא נבדלת במעלה תכלית ההבדל‪ ,‬כהבדל מעלת המלך‬
‫הגדול ממעלת העבד הפחות הנמכר בדמים‪ .‬שאע"פ ששניהם‬
‫נקראים אדם הנה זה בתכלית המעלה האנושית וזה בתכלית‬
‫הפחיתות‪.‬‬

‫קצד‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫ומי שירצה לחשדנו לרעה אחר שהודענו כוונתנו באמונה‬


‫האמיתית הזאת‪ ,‬עם דעתנו שכל העולם כולו מלא מדרגות ר"ל‬
‫העולם הזה ובצורתו העולם הבא‪ ,‬מדרגות על דרך המשלה‬
‫ודמיון‪ .‬כבר ידענו אנחנו בודאי שהחושד בכשרים לוקה בגופו‬
‫והוא בעונו ימות ואנחנו את נפשנו הצלנו‪ ,‬אחר שהודענוהו‬
‫דרכי המדרגות והוא לא רצה להמשך אחריהן‪ .‬ואנחנו ידענו‬
‫בלא ספק שחסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא‪ ,‬והם‬
‫אשר שמרו שבע מצות בני נח‪ .‬ואם היו חיי העולם הבא שווים‬
‫במעלה לכל כמו שהם שווים במציאותם מה צורך להרבות לנו‬
‫תורה ומצות כדי לזכותינו‪ ,‬אלא ודאי שרצה הקב"ה ית'‬
‫וישתבח שמו ויתע' זכרו להנחילנו מעלות אחרות עליונות מאד‬
‫אשר לא עשה כן לכל גוי זולתינו‪ .‬והיחיד והציבור ממנו בזאת‬
‫הטובה שווים כשנרצנה‪ .‬וכאשר ראינו אנחנו בעלי העינים‬
‫שהשם רצה בנו ובחר בנו מכל העמים וקידשנו במצוותיו‬
‫וקירבנו לעבודתו‪ ,‬שמחנו מאד שמחה גדולה על זה והוספנו‬
‫חכמה עם שמחה בזה‪ .‬וכאשר קרבנו הוא קרבנו גם אנחנו אליו‬
‫להיותינו עבדים ובנים נאמנים לו לבדו‪ ,‬ומלכים לעבדיו‬
‫הנשארים זולתינו‪ .‬והשתדלנו לחזק יתדות יראתו בלבבנו‬
‫וטרחנו לאמץ מיתרי אהבתו בנשמותינו‪ .‬וראינו הדרך אשר לא‬
‫הורה אותה לזולתינו אשר היא דרך ידיעת מהות כל מתחדש‪.‬‬
‫ואמר לכל אחד ממנו כזה ראה וקדש‪ .‬ועל כן אמרנו אם כל‬
‫דרכי מצוות ה' קדש‪ ,‬ידיעת אמיתת שם הקדש לכל יועץ ונבון‬
‫לחשים וחכם חרשים היא קדש קדשים‪ ,‬בעל כרחם של‬
‫המכחישים ועדינו אנשים ונשים נערים וישישים‪.‬‬

‫קצה‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫ואחר שהודעתיך כל זה אשוב להורות לך שלשת דרכי הנפש‪.‬‬


‫והם‪ ,‬הדרך הטבעי המחוייב להנהיג בו את הגוף‪ ,‬והדרך הרצוני‬
‫האפשר להנהיג בו את הגוף‪ ,‬והדרך המקרי הנמנע להנהיג בו‬
‫את הגוף‪ .‬וביאור שלשת הדרכים האלה הוא כפי מה שתשמע‪.‬‬
‫הדרך הטבעי המחוייב לנפש להנהיג בו את הגוף נחלק לחלקים‬
‫רבים מאד‪ .‬והוא הכח הנפשיי אשר אין לנפש שולטנות עליו‬
‫להנהיגו‪ ,‬אלא כפי מה שתמצא הנפש כליה שהם איברי הגוף‬
‫כולם‪ ,‬תפעל בהם בטבע כפי מה שיפעל האש בעצים על דרך‬
‫משל‪ .‬שאם הם לחים לא ידלקו‪ ,‬ואם הם קשים כברזל ועבים‬
‫מאד לא ישלוט בהם האש מהרה ואע"פ שהם יבשים‪ ,‬ואם הם‬
‫דקים ויבשים כקש ישרפם האש מיד במהרה‪ .‬כן הנפש לפי‬
‫מציאות החמר המורכב מהיסודות שממנו תכונת הגוף‪ ,‬תפעל‬
‫הנפש בו לכל דבר טבעי כפי עצמו וכפי מקריו במיהור‬
‫ובאיחור‪.‬‬

‫וראה אתה האיש המעיין היודע מהות החמר ומהות הצורה‬


‫ועניין מקריהם‪ ,‬היש לאדם מזה הצד גמול או עונש מהשם‪,‬‬
‫שאחר שאין לנפש יכולת על דבר מזה להוסיף עליו או לגרוע‬
‫ממנו‪ .‬הרי פעולת הנפש בטבעים כפעולת האש בעצים‪ ,‬וכמו‬
‫שאין לאש אע"פ שהוא דבר מת גמול ועונש בשריפת העצים‪,‬‬
‫כן אין לנפש אע"פ שהוא דבר חי גמול ועונש בפעולות‬
‫הטבעים‪ .‬והעניין שווה בשניהם והטעם הנכון עליו ששני‬
‫המעשים הם עניינים טבעיים בלי השגחה נוספת על הטבע‪.‬‬
‫והדרך הרצוני האפשר לנפש להנהיג בו את הגוף נחלק לחלקים‬
‫רבים מאד גם כן‪ .‬ואין ספק כי זה הכח מספיק לגמול ולענוש‬
‫בו‪ ,‬מפני שהאדם אילמלא שהלמוד והמצוה אפשרים אצלו‬

‫קצו‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫לשמרם ולעבדם‪ ,‬לא היה מצווה עליהם בשום פנים כמו שלא‬
‫צוה בעל חיים אחר זולתו‪ .‬ואם תאמר הנה כל חי בעל רצון‬
‫ואיך לא צווה‪ .‬נאמר לך אמת אמרת שהחי בעל רצון והאדם‬
‫בעל רצון‪ ,‬אבל שם רצון יאמר על זה ועל זה בשיתוף גמור‬
‫אשר אין ביניהם דמיון אמיתי‪ .‬והעניין שרצון האדם הוא‬
‫בבחירת חיים נצחיים ממות‪ ,‬ובחירת הצדק מהרשע‪ ,‬ובחירת‬
‫האמת מהשקר‪ .‬ומזה כולו אין לחי דבר ממנו‪ .‬ולזה נאמר שזה‬
‫הרצון משותף בדעת וזה משותף בדמיון בלא דעת‪ .‬והרצון נולד‬
‫מכח התעורה וממנו שלשה חלקים‪ .‬האחד אלוהי והאחד אנושי‬
‫והאחד בהמי‪ .‬והנה שם הראשון חשק שכל מחוייב‪ .‬ושם השני‬
‫אהבת בחירה אפשרית‪ .‬ושם השלישי תאות טבע נמנע‪ .‬והחיובי‬
‫הולך וגדל‪ ,‬והאפשרי פעם הולך וגדל ומתקרב אל החיובי‪,‬‬
‫ופעם הולך וחסר ומתקרב אל הנמנע‪ ,‬והנמנע הולך ופוחת‪.‬‬

‫הנה לך כי לולי הדרך הרצוני לא צווה אדם בתורה ומצוה‪,‬‬


‫ולולי אהבת הבחירה לא עשה אדם אחת משני המעשים ר"ל‬
‫המצווה בו והנזהר ממנו‪ .‬ולולי המעשה הנולד מהבחירה לא‬
‫נגמל ולא נענש‪ ,‬כי הדין נותן והצדקה האלוהית גוזרת והחכמה‬
‫אומרת לגמול ולענוש על הבחירה לבד‪ .‬וכן אמר השם לנו דרך‬
‫עצה "ובחרת בחיים" כדי שתגמל‪ ,‬ומה הם החיים הם הגמול‬
‫האחרון העליון‪ .‬ועל כן אמר "למען תחיה"‪ ,‬והוסיף זרעך‬
‫כאמרו "אתה וזרעך"‪ ,‬כלומר כשתבחר אתה בחיים תמשיך‬
‫גם כן כל מי שימשך אחריך שיחיה עמך‪ .‬ועל הרוב‪ ,‬תחילה‬
‫אדם מחיה זרעו ואחר כן זרע זולתו אם יוכל‪ ,‬זה פשטו‪ .‬אבל‬
‫נסתרו זרעו‪ ,‬הוא עזרו שעזרו לבחור לחיות‪ ,‬והוא החשק‬
‫השכלי הנולד מרצונו האחד כלומר שהחשק הוא הנשאר עם‬

‫קצז‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫הנפש לחיי העולם הבא לנצח‪ .‬ולפי מה שחשק אדם בעולם הזה‬
‫בשם החשוק‪ ,‬יהנה מחשקו שם ויגבר חשקו מאד בעת שתיפרד‬
‫הנפש מהגוף גבורה חזקה מאד מאד‪ .‬והדרך המקרי הנמנע‬
‫מהנפש להנהיג בו את הגוף הוא על דרכים משונים מאד‪ .‬וזה‬
‫מפני שהמקרה משותף בין הטבע והרצון ברובו‪ .‬והנה אם ילך‬
‫אדם בדרך והכהו אגרוף או אבן ברגלו השתכל מה שתוכל‬
‫הנפש להצילו מהמכה ההיא‪ ,‬ומיד תבין מזה שאין ראוי לגמלה‬
‫ולא לענשה על כל הדרך המקרי בדבר‪ .‬וגם לא נצטווה אדם‬
‫לעולם על המקרה‪ ,‬כי הוא בא פתאום על הנפש ועל הגוף‪ .‬אבל‬
‫הזהר מאד שלא תטעה בין הכרת העניין הטבעי ובין הרצוני‬
‫ובין המקרי‪ ,‬שאם תעשה כך הנה תהפך כוונת הבריאה‬
‫ואמתתה‪ .‬אבל שים דעתך לבחון ההבדל הגדול שבין שלשתם‬
‫ואז תוכל להגיע אל תכלית הכוונה במציאותך‪ ,‬ותעבוד את‬
‫השם מאהבה‪ .‬ואחר שתכיר כל עניין ועניין על בוריו תהיה‬
‫שלם בעזרת שדי ‪.‬‬

‫הנה כבר הודעתיך כל מה שבחרתי בשכלי להודיעו לכל‪,‬‬


‫בשלשת חלקי הפירוש הזה‪ .‬ואתה השתדל בכל יכולתך‬
‫להשתכל בו תמיד‪ ,‬ושים המורה לפניך ויהיה לך כמו ג"ן עד"ן‬
‫כמספר פרקיו‪ ,‬ויהיה לך זה זי"ו אח"ד כמספר סודותיו אל"ה‪.‬‬
‫וכאילו הוא עץ החיים אשר בתוכו‪ .‬ושמרהו ושלח יד ימינך‬
‫ולקח ואכול מפריו ותחיה בו לעולם ולעולמי עולמים‪.‬‬

‫)איוב ב' ו'(‪.‬‬ ‫ועתה "הנו ביד"ך אך את נפשו שמור"‬

‫קצח‬
‫תורה‬ ‫חלק ב' מקור מים חיים‬ ‫סתרי‬

‫מחשק רם‬ ‫הנולדים‬ ‫הם החיים‬ ‫סתרי תורה‬


‫גלה אברם‬ ‫אל הילדים‬ ‫אוּ נצחיים‬ ‫על כי נקר‪-‬‬
‫בפחד ובמורא‬ ‫לפניה תעמוד‬ ‫ואם חכמה תלמוד‬ ‫בני תורה תחמוד‬
‫ובם תראה אורה‬ ‫ואותיות תצרוף‬ ‫ולב שונא תשרוף‬ ‫נקי כף בוא וטרוף‬
‫שכינתו שורה‬ ‫אבל לא על עמים‬ ‫ראה בעל רחמים‬ ‫ירא צור עולמים‬
‫אמונת מקרא‬ ‫ואל תהיה עושק‬ ‫היה מרוב חשק‬ ‫הדום רגליו נושק‬
‫חללה שוב וקרא‬ ‫וגם פירוש מורה‬ ‫לכל משכיל קורא‬ ‫נתיב מורה תורם‬
‫והשקם מי מרה‬ ‫אשר יצרה כובשים‬ ‫חכמים וישישים‬ ‫ברור ברור אישים‬
‫בשכל ובחירה‬ ‫אניתכם נעה‬ ‫בלי רוח רעה‬ ‫ילדים ארבעה‬
‫יגלגל אור נברא‬ ‫קצת סודותי לו‬ ‫לבד אליו גלו‬ ‫ארי נוהם סבלו‬
‫לפום צערא אגרא‬ ‫ותגמול החכמות‬ ‫בחשבון נעלמות‬ ‫ידיעות השמות‬
‫ביד סתרי תורה‬ ‫וחרב פיפיות‬ ‫בצירוף אותיות‬ ‫מאור לב וכליות‬

‫)תהלים לא כה'(‬ ‫"חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה"‬


‫נשלם החלק השלישי של סתרי תורה שבח לעוטה כשלמה אורה‬

‫)איוב י' יב(‬ ‫"חיים וחסד עשית עמדי ופקודתך שמרה רוחי"‬
‫נשלמו ל"ו סודות כלול בשלש עשרה מדות‬

‫על אבני פז מיוסדות‬ ‫עקרו הוא עשר ידות‬

‫אהו"י הם המגידות‬ ‫ובן בג בג הורה חידות‬

‫ודבורה אשת לפידות תזבח לפני ככהן תורות‬

‫יבינו כל העתידות‬ ‫אזי ולדות החמודות‬

‫קצט‬

You might also like