רגבים דוח השוואות והטיה פוליטית חריפה

‫על‬
‫ות‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ע‬

‫הדין‬
‫בג"צ‬
‫ה‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫כמקו‬
‫ר‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫אחרו‬
‫ח‬
‫האומנם?!‬
‫תנועת רגבים‬
‫תמוז ה'ת‬
‫‪2‬‬‫ש"ע ‪ -‬יוני ‪010‬‬ ‫בתים בעמונה‬
‫הרס‬
‫תי‬‫בנייה בל‬
‫חוקית בחוסן‬
‫בס"ד‬
‫תנועת רגבים (ע"ר)‬

‫תנועה ציבורית לשמירה על אדמות ונכסי הלאום‪.‬‬
‫תוכן עניינים‬ ‫התנועה פועלת למניעת השתלטות לא חוקית על אדמות מדינה‬
‫ולשמירה על כללי מנהל תקין בכל הנוגע למדיניות הקרקעית של מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫במקום הקדמה ‬
‫‪5‬‬ ‫מבוא ‪ -‬מטרת הדו"ח ‬ ‫התנועה פועלת במישור הציבורי‪ ,‬הפרלמנטרי והמשפטי‪,‬‬
‫‪6-7‬‬ ‫עיקרי הממצאים ‬ ‫באמצעות פרסום מאמרים‪ ,‬דו"חות ציבוריים‪ ,‬מחקרים ונקיטת הליכים משפטיים‪.‬‬
‫‪ 8-10‬‬ ‫פירוט עיקרי הממצאים ‬
‫‪ 11‬‬ ‫שקלול הפרמטרים ‬ ‫פעילות זו מתבצעת על מנת לקדם את מטרות התנועה‬
‫ולהביא להשבת החזון הציוני למקומו המוביל בקביעת מדיניות היום‪-‬יום של מדינת ישראל‪.‬‬
‫פירוט העתירות והממצאים‬
‫עתירת עפרה (בג"צ ‪)5023/08‬‬
‫‪ 14-15‬‬ ‫מול עתירת סילוואד (בג"צ ‪ )702/09‬‬ ‫החזון הציוני‪ ,‬בראייתה של תנועת רגבים‪ ,‬הוא בראש ובראשונה‬
‫חזון יהודי בוטח ומאמין‪ ,‬אך בד בבד הוא גם חזון אנושי‪ ,‬צודק ומוסרי‪,‬‬
‫עתירת חרשה ושכונת היובל (בג"צ ‪)9051/05‬‬
‫‪ 16-17‬‬ ‫מול עתירת מזרעת אל קבליה (בג"צ ‪ )2115/06‬‬ ‫שחלק מביטוייו הם הקפדה על טוהר מידות וכללי מינהל תקין‪.‬‬
‫עתירת חלמיש (נווה צוף) (בג"צ ‪)3899/09‬‬
‫‪ 18-19‬‬ ‫מול עתירת ביר‪-‬זית (בג"צ ‪ )1161/06‬‬ ‫כתיבה ועריכה‪ :‬בצלאל סמוטריץ'‪ ,‬עינת קורמן‬
‫עתירת מגרון (בג"צ ‪)8887/06‬‬ ‫ייעוץ משפטי‪ :‬עו"ד עמיר פישר‬
‫‪ 20-21‬‬ ‫מול עתירת ג'בע (בג"צ ‪ )433/09‬‬ ‫צילום‪ ,‬תחקיר ונתונים‪ :‬עובד ארד‬
‫עתירת רחלים (בג"צ ‪)2295/09‬‬ ‫תרגום לאנגלית‪ :‬נחום שניצר ‪052-2674672‬‬
‫‪ 22-23‬‬ ‫מול עתירת יתמא (בג"צ ‪ )5377/09‬‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬אפרת עיצובים ‪02-9933304‬‬
‫עתירת עמונה (בג"צ ‪)6357/05‬‬
‫‪ 24-25‬‬ ‫מול עתירת חרבתא (‪ )9533/06‬‬
‫עתירת נתיב האבות (בג"צ ‪)8255/08‬‬ ‫בשער ‪ -‬מימין‪ :‬הריסות בתי היישוב היהודי עמונה‪.‬‬
‫ ‪ 26-27‬‬ ‫מול עתירת חוסן (בג"צ ‪ )1113/08‬‬ ‫ משמאל‪ :‬וילה בלתי חוקית בכפר הפלסטיני חוסן‪.‬‬ ‫ ‬
‫עתירת קריית נטפים (בג"צ ‪)6821/09‬‬
‫‪28-29‬‬ ‫מול עתירת ששת האתרים (בג"צ ‪ )6243/08‬‬
‫בהוצאת‪:‬‬
‫‪30‬‬ ‫סוף דבר ‬
‫תנועת רגבים (ע"ר)‬

‫ת"ד ‪ 44439‬ירושלים ‪ 91443‬‬
‫טל'‪ 02-6560303 :‬‬
‫פקס'‪ 02-6560363 :‬‬
‫‪ office@regavim.org‬‬
‫‪ www.regavim.org‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫מבוא‬ ‫במקום הקדמה‬
‫את ההבדלים התהומיים כפי שהם משתקפים בדו"ח לא ניתן‬ ‫בשנים האחרונות וכחלק ממגמת ההתערבות הגוברת של בית‬ ‫"אכן‪ ,‬השוויון הוא ערך יסודי לכל חברה דמוקרטית‪" ,‬אשר‬
‫לתלות בדקויות משפטיות מלומדות‪ ,‬והתוצאה‪ ,‬כאמור‪ ,‬חמורה‬ ‫המשפט העליון בפעולות הרשות המבצעת‪ ,‬החל שוטף אותנו גל‬ ‫המשפט של כל מדינה דמוקרטית שואף‪ ,‬מטעמים של צדק‬
‫ומדאיגה‪.‬‬ ‫של עתירות כנגד בנייה בלתי חוקית המתבצעת בשטחי יהודה‬ ‫והגינות‪ ,‬להמחישו‪( "...‬הנשיא אגרנט בד"נ ‪ ,]13[ 10/69‬בעמ'‬
‫אין המדובר בעתירה אחת‪ ,‬לא בשתיים וגם לא בשלוש‪ .‬בדו"ח‬ ‫ושומרון‪.‬‬ ‫‪ ...)35‬הצורך להבטיח שוויון הוא טבעי לאדם‪ .‬הוא מבוסס על‬
‫שלפניכם מוצבות זו מול זו כל העתירות שהוגשו נגד בנייה בלתי‬ ‫מקצת העתירות מוגשות בידי ארגוני שמאל ומכוונות כנגד‬ ‫שיקולים של צדק והגינות‪ .‬המבקש הכרה בזכותו‪ ,‬צריך להכיר‬
‫חוקית ביהודה ושומרון בשנים האחרונות‪" ,‬תמונות ראי" שהוגשו‬ ‫ההתיישבות הישראלית (להלן‪" :‬עתירות השמאל")‪ ,‬ומקצתן בידי‬ ‫בזכותו של הזולת לבקש הכרה דומה‪ .‬הצורך לקיים שוויון הוא‬
‫כולן בתקופה האחרונה‪ ,‬ומצביעות כולן על אותה מגמה מפלה‪,‬‬ ‫ארגונים המזוהים עם הימין ומכוונות כנגד בנייה בלתי חוקית במגזר‬ ‫חיוני לחברה ולהסכמה החברתית שעליה היא בנויה‪ .‬השוויון‬
‫אשר דומה כי כבר אין איש מן השופטים עושה ולו מאמץ קטן‬ ‫הפלשתיני (להלן‪" :‬עתירות הימין")‪.‬‬ ‫שומר על השלטון מפני השרירות‪ .‬אכן‪ ,‬אין לך גורם הרסני יותר‬
‫להסתירה‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬ניתן לומר כי מדובר 'בעתירות ראי'‪ ,‬שכן אלו גם אלו‬ ‫לחברה מאשר תחושת בניה ובנותיה‪ ,‬כי נוהגים בהם איפה‬
‫לא ניתן לתלות זאת ביד המקרה‪ ,‬וגם לא בדעות שונות של שופטים‬ ‫מבוססות על אותה תשתית עובדתית רלוונטית ואלו גם אלו‬ ‫ואיפה‪ .‬תחושת חוסר השוויון היא מהקשה שבתחושות‪ .‬היא‬
‫שונים‪ .‬העובדות המתוארות בדו"ח מצביעות בבירור על מדיניות‬ ‫מעוררות את אותן השאלות המשפטיות‪.‬‬ ‫פוגעת בכוחות המאחדים את החברה‪ .‬היא פוגעת בזהותו‬
‫עקיבה ומודעת המובלת בידי נשיאת בית המשפט העליון‪ ,‬השופטת‬ ‫העצמית של האדם‪...‬‬
‫דורית בייניש‪ .‬מדיניות המבוססת על השקפת עולם פוליטית‪ ,‬מונעת‬ ‫אם לתמצת את העיקרון המוביל בכל העתירות הרי שהן מכוונות‬ ‫השוויון משתרע על כל תחומי החיים והמדינה‪ .‬על‪-‬כן יש לקיים‬
‫על ידה ומכתיבה במובהק יחס שונה ומפלה בין ימין לשמאל‪ ,‬בין‬ ‫כנגד רשויות האכיפה ביהודה ושומרון (המנהל האזרחי)‪ ,‬בטענה‬ ‫שוויון בין בני אדם המשתייכים לדתות‪ ,‬לאומים‪ ,‬עדות‪ ,‬גזעים‪,‬‬
‫תומכי ההתיישבות ומתנגדיה‪.‬‬ ‫כי הן נמנעות מלבצע את המוטל עליהן ולאכוף את החוק כנגד‬ ‫מפלגות‪ ,‬השקפות גופים וקבוצות שונות‪ ...‬על הצורך להבטיח‬
‫בעידן שבו בית המשפט העליון מנכס לעצמו יותר ויותר סמכויות‬ ‫הבנייה הבלתי חוקית‪ .‬כלל העתירות הוגשו כנגד מבנים אשר אין‬ ‫שוויון בישראל אנו למדים ממקורות שונים‪ .‬הראשון שבהם‬
‫של התערבות בעבודת הרשויות המחוקקת והמבצעת‪ ,‬מדאיגים‬ ‫חולק על היותם בלתי חוקיים‪.‬‬ ‫הוא הכרזת העצמאות‪ .‬הקובעת‪ ,‬כי מדינת ישראל – "תקיים‬
‫מאוד הסממנים הפוליטיים המובהקים המוצאים את ביטויים‬ ‫מבחינת השאלות המשפטיות שמעלות העתירות‪ ,‬הרי שבראש‬ ‫שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת‪,‬‬
‫בהחלטות ובפסקי דין היוצאים מתחת ידי שופטיו והופכים אותו‬ ‫ובראשונה על בית המשפט להכריע האם קיימת עילה להתערבותו‬ ‫גזע ומין"‪.‬‬
‫לכלי נשק בידי צד מסוים של המפה הפוליטית‪.‬‬ ‫בשיקול דעתן של רשויות האכיפה או שהתנהלותן אינה חורגת‬ ‫בצד מקור זה יש להצביע על עצם אופיה הדמוקרטי של המדינה‬
‫לא ניתן לצפות מן הציבור לתת אמון בשופטיו אם אלו נוטלים‬ ‫ממתחם הסבירות‪ .‬אם הוחלט שיש מקום להתערבות שיפוטית‪,‬‬ ‫כמחייב את התגשמותו של עקרון השוויון‪"...‬‬
‫לעצמם את הזכות לתפוס צד באופן כה מובהק בוויכוח הפוליטי‪,‬‬ ‫עובר בית המשפט לשלב הבדיקה השני ‪ -‬בחינת המקרה הנדון‬
‫לרתום לטובתו את עגלת המשפט ואת המנדט שניתן להם‪ ,‬ולהפוך‬ ‫לגופו והכרעה בו לפי ראות עיניו‪.‬‬ ‫בג"צ ‪ 953/87‬פורז נ' עיריית תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בציניות את שלטון החוק לכלי נשק חד‪-‬כיווני בידי צד אחד וכנגד‬ ‫פ"ד מב(‪ ,309 )2‬עמוד ‪332‬‬
‫הצד האחר‪.‬‬ ‫בדו"ח שלפניכם נסקרת בתמצית התייחסותו של בית המשפט‬
‫העליון לעתירות הרבות המונחות על שולחנו בעת האחרונה ואשר‬ ‫אין מתאימים יותר מדברי תוכחה אלו‪ ,‬מילים כדרבנות שיצאו‬
‫הדו"ח שלפניכם מהווה תמרור אזהרה הקורא לנו כחברה "עצור"!‬ ‫הוגשו משני צדי המתרס הפוליטי בין השנים ‪ 2005‬ל‪.2009 -‬‬ ‫מתחת ידיהם של שופטי בג"צ בכבודם ובעצמם‪ ,‬בכדי לבחון‬
‫רגע לפני איבוד הלגיטימציה של בית המשפט העליון‪ ,‬רגע לפני‬ ‫התמונה העולה מן הדו"ח אמורה להדיר שינה מעיני כל מי‬ ‫לאורם את התנהלותם שלהם בשאלות הנוגעות לשלטון החוק‬
‫שהסדק באמון הציבור הופך לפער שכבר לא ניתן יהיה לגשר עליו‪,‬‬ ‫שהדמוקרטיה הישראלית יקרה ללבו‪.‬‬ ‫ולזכויות אדם בשטחי יהודה ושומרון‪.‬‬
‫רגע אחד קטן לפני שאנו מתדרדרים אל התהום שתפגע אנושות‬ ‫התייחסותו של בג"צ לעתירות נבחנת בדו"ח על בסיס פרמטרים‬
‫בשלטון החוק ותסב נזק בלתי הפיך לדמוקרטיה הישראלית‪.‬‬ ‫זהים‪ ,‬אובייקטיביים ומדידים‪ ,‬ומן הממצאים ניתן לראות בבירור‬ ‫בדו"ח שלפניכם נחשפות עובדות המדברות בעד עצמן‪ ,‬והן‬
‫כל מי שהדמוקרטיה הישראלית יקרה ללבו‪ ,‬ולא פחות מכך כל‬ ‫כי בעוד שעתירות השמאל זוכות להתייחסות רצינית ומחמירה‪,‬‬ ‫עושות זאת טוב יותר מכל הסבר‪ ,‬ניתוח או פרשנות שניתן‬
‫מי שבית המשפט העליון ותפקידו ההכרחי במדינה דמוקרטית‬ ‫הרי שעתירות זהות המוגשות על ידי מי שמזוהים עם הימין זוכות‬ ‫היה להצמיד להן‪.‬‬
‫יקרים ללבו‪ ,‬חייב לעצור מול הנתונים הקשים העולים מן הדו"ח‪,‬‬ ‫להתייחסות מזלזלת ולא רצינית‪.‬‬
‫לבחון אותם ביושרה אישית ומקצועית ולהסיק את המסקנות‬ ‫בדו"ח נבחנים מדעית פרמטרים קבועים‪ ,‬ובהם‪ :‬משך הזמן שניתן‬ ‫פשוט קראו ושפטו בעצמכם‪.‬‬
‫הנדרשות‪.‬‬ ‫לתגובה‪ ,‬מספר דיונים שהתקיימו ופרקי הזמן שחלפו בין דיון לדיון‪,‬‬
‫הרכב השופטים אשר מונה לדון בהן וכן הוצאת צווי ביניים וצווים‬
‫תקוותנו כי אלו הנדרשים לכך יבצעו את חשבון הנפש הנדרש‪ ,‬ישיבו‬ ‫על תנאי‪.‬‬
‫את בית המשפט העליון למקומו ולתפקידו בחברה דמוקרטית‪:‬‬ ‫הדו"ח מתמקד בבחינת המרכיבים הפרוצדוראליים של ההליך‪,‬‬
‫כתובת ומשענת איתנה לכל אזרח באשר הוא ללא הבדל דת‪,‬‬ ‫שכן מרכיבים אלו מתקיימים בהליך עוד בטרם נבחנו הסוגיות‬
‫גזע ומין‪ ,‬אך גם ללא הבדלי השתייכות פוליטית‪ ,‬השקפתית‬ ‫העולות בו לעומקן ומשכך הם משקפים את נקודת המוצא ואת‬
‫ומגזרית‪.‬‬ ‫העמדה הבסיסית ממנה ניגשים השופטים אל הסוגיה‪ .‬משום כך‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫נשיא‪/‬ה‬ ‫מס'‬ ‫מס' ימים‬ ‫צו‬ ‫צו‬ ‫מס' ימים‬ ‫מס'‬
‫בראשות‬ ‫דיונים‬ ‫לדיון‬ ‫על‬ ‫לתגובה‬ ‫העותרים‬ ‫אתר‬
‫שהתקיימו ההרכב‬ ‫ראשון‬ ‫תנאי‬
‫ביניים‬
‫מקדמית‬
‫תיק‬ ‫עיקרי הממצאים‬
‫‪p‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪21‬‬ ‫שלום עכשיו‬ ‫‪6357/05‬‬ ‫עמונה‬
‫התוצאות מוגשות כאן לפניכם כהווייתן‪ ,‬בתחילה בטבלה‬ ‫בכדי לבחון האם יש הבדל ביחסו של בג"צ לעתירות המוגשות‬
‫‪p‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪60‬‬ ‫שלום עכשיו‬ ‫‪9051/05‬‬ ‫חרשה והיובל‬
‫מרכזת‪ ,‬בהמשך בהסבר עיקרי הממצאים לפי הפרמטרים‬ ‫מימין לאלו המוגשות משמאל‪ ,‬נערכה במסגרת הכנת הדו"ח‬
‫‪r‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪14‬‬ ‫שלום עכשיו‬ ‫‪143/06‬‬ ‫קרית ספר‬ ‫השונים‪ ,‬ולבסוף בפירוט מדגם של שמונה זוגות 'עתירות‬ ‫השוואה בין העתירות על בסיס פרמטרים קבועים‪ ,‬מרביתם‪,‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪p‬‬ ‫לא התבקש‬ ‫‪21‬‬ ‫שלום עכשיו‬ ‫‪8887/06‬‬ ‫מיגרון‬ ‫ראי'‪ ,‬מסודרות זו מול זו‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬נוגעים לחלקו הפרוצדוראלי של ההליך‪.‬‬
‫עתירות השמאל‬
‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪22‬‬ ‫שלום עכשיו‬ ‫‪2817/08‬‬ ‫נתיב האבות‬
‫‪p‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪10‬‬ ‫יש דין‪+‬בצלם‬ ‫‪5023/08‬‬ ‫עופרה‬
‫עתירות השמאל‬
‫‪r‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪r‬‬ ‫לא התבקש‬ ‫‪30‬‬ ‫שלום עכשיו‬ ‫‪8255/08‬‬ ‫נתיב האבות‬
‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪-‬‬ ‫לא התבקש‬ ‫‪30‬‬ ‫שלום עכשיו‬ ‫‪8258/08‬‬ ‫נתיב האבות‬
‫‪p‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪41‬‬ ‫~‬ ‫‪p‬‬ ‫‪35‬‬ ‫פלסטינים‬ ‫‪9060/08‬‬ ‫בית אל (ארטיס)‬
‫נשיא‪/‬ה‬ ‫מס'‬ ‫מס' ימים‬ ‫צו‬ ‫מס' ימים‬
‫‪p‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪520‬‬ ‫‪p‬‬ ‫לא התבקש‬ ‫‪30‬‬ ‫פלסטינים‬ ‫‪9949/08‬‬ ‫עמונה‬ ‫צו‬
‫בראשות‬ ‫דיונים‬ ‫לדיון‬ ‫על תנאי‬ ‫לתגובה‬
‫‪p‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪391‬‬ ‫~‬ ‫‪p‬‬ ‫‪30‬‬ ‫יש דין‬ ‫‪2295/09‬‬ ‫רחלים‬ ‫ההרכב‬ ‫שהתקיימו‬ ‫ראשון‬
‫ביניים‬
‫מקדמית‬
‫‪p‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪363‬‬ ‫~‬ ‫‪p‬‬ ‫‪7‬‬ ‫שלום עכשיו‬ ‫‪3899/09‬‬ ‫חלמיש‬
‫‪57%‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪25‬‬ ‫עתירות השמאל‬
‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪20‬‬ ‫~‬ ‫‪p‬‬ ‫‪16‬‬ ‫פלסטינים‬ ‫‪6505/09‬‬ ‫כוכב יעקב‬
‫‪0%‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪389‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪88‬‬ ‫עתירות הימין‬
‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪183‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪30‬‬ ‫שלום עכשיו‬ ‫‪6821/09‬‬ ‫קרית נטפים‬
‫‪57%‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ממוצע‪/‬אחוז‬
‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪403‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪21‬‬ ‫אנחנו על המפה‬ ‫‪1161/06‬‬ ‫ביר זית‬
‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪372‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪30‬‬ ‫אנחנו על המפה‬ ‫‪2115/06‬‬ ‫מזרעת אל קיבליה‬
‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪498‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪30‬‬ ‫אדמות הלאום‬ ‫‪9533/06‬‬ ‫חרבתא‬
‫‪r‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪173‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪166‬‬ ‫אדמות הלאום‬ ‫‪8500/07‬‬ ‫חירבת אדירת‬
‫‪r‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪684‬‬ ‫~‬ ‫לא התבקש‬ ‫‪676‬‬ ‫אדמות הלאום‬ ‫‪6243/08‬‬ ‫ששת האתרים‬
‫עתירות הימין‬
‫‪r‬‬ ‫‪0‬‬ ‫נדחה ללא דיון‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪30‬‬ ‫אדמות הלאום‬ ‫‪11113/08‬‬ ‫חוסן‬
‫‪r‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪555‬‬ ‫~‬ ‫‪r‬‬ ‫‪9‬‬ ‫אדמות הלאום‬ ‫‪72/09‬‬ ‫דיר דיבואן‬
‫‪r‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪545‬‬ ‫~‬ ‫‪r‬‬ ‫‪19‬‬ ‫אדמות הלאום‬ ‫‪433/09‬‬ ‫ג'בע‬
‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪538‬‬ ‫~‬ ‫‪r‬‬ ‫‪30‬‬ ‫אדמות הלאום‬ ‫‪702/09‬‬ ‫סילוואד‬
‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪63‬‬ ‫רגבים‬ ‫‪5377/09‬‬ ‫יתמא‬
‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪12‬‬ ‫רגבים‬ ‫‪7264/09‬‬ ‫מישור אדומים‬
‫~‬ ‫‪0‬‬ ‫לא נקבע דיון‬ ‫~‬ ‫‪r‬‬ ‫‪30‬‬ ‫רגבים‬ ‫‪8788/09‬‬ ‫אל בירא‬
‫‪r‬‬ ‫‪0‬‬ ‫נדחה ללא דיון‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪30‬‬ ‫רגבים‬ ‫‪10424/09‬‬ ‫חוסן‬
‫‪0%‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪389‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪*88‬‬ ‫ממוצע‪/‬אחוז‬
‫* הסתייגות‪ :‬אם נוציא את הנתון הקיצוני (‪ 676‬ימים לתגובה מקדמית) בעתירת ששת האתרים‪ ,‬ממוצע הימים בעתירות הימין יעמוד על ‪.39‬‬
‫מקרא‪:‬‬
‫‪ p‬הצו הוצא לבקשת העותרים; נשיא בית המשפט העליון עומד בראש ההרכב‪.‬‬
‫‪ r‬הצו לא הוצא; הנשיא אינו משתתף בהרכב‪.‬‬
‫‪ -‬לא רלוונטי‪ .‬המדינה התחייבה להרוס את הבתים‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫~ ההליך המשפטי טרם הגיע לשלב זה‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫פירוט עיקרי הממצאים‬

‫‪90%‬‬ ‫‪24‬‬
‫מספר ימים עד לדיון ראשון‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪‬‬ ‫ההרכב‬ ‫נשיא‪/‬ה בראש‬ ‫אחוז העתירות בהן הוצא צו ביניים‬ ‫עתירות הימין והשמאל הושוו‪ ,‬כאמור‪ ,‬על בסיס פרמטרים‬
‫‪‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪23.5‬‬
‫‪ 90%‬שהוגשה העתירה‪ ,‬התקבלו תגובות‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬לאחר‬ ‫‪60%‬‬
‫‪‬בדבר‬‫לאחר קבלת תגובת המשיבים המקדמית וההחלטה‬ ‫‪23‬‬
‫ההחלטה הבאה שנדרש בג"צ לקבל בעתירה היא האם ליתן‬ ‫קבועים וחד‪-‬משמעיים‪ .‬לפניכם ממצאי השוואת הפרמטרים‬
‫‪‬‬
‫המשיבים המקדמיות ונתקבלה הכרעה באשר לבקשה לצו‬ ‫‪50%‬‬ ‫הוצאת צו הביניים‪ ,‬עוברת העתירה לדיון בפני הרכב של‬ ‫צו ביניים שיעמוד בתוקפו עד להכרעה הסופית בעתירה או‬ ‫השונים‪ ,‬מסודרים לפי סדר הטיפול הכרונולוגי בעתירה מרגע‬
‫‪22.5‬‬
‫ביניים (היכן שנתבקש)‪ ,‬נקבע המועד לדיון בעתירה‪ .‬קביעת‬ ‫‪40%‬‬ ‫שלושה שופטים‪ .‬קביעת ההרכב שידון בכל עתירה מתבצעת‬ ‫לא‪ .‬ההחלטה האם להוציא צו ביניים מתקבלת בשלב מקדמי‬ ‫הגשתה ועד להכרעה בה‪.‬‬
‫‪30%‬‬ ‫‪22‬‬
‫המועד צריכה לאזן בין עומס התיקים הרב המוטל על בית‬ ‫‪20%‬‬
‫מזכירות בית המשפט‪ ,‬והטענה הרווחת בהקשר לכך‬ ‫על ידי ‪22‬‬ ‫בו טרם נשמעו‪ ,‬וממילא טרם התבררו‪ ,‬טענות הצדדים לעומקן‬
‫הנדון ודחיפות ההכרעה בו או‬ ‫המשפט‪ ,‬לבין חשיבות העניין ‪0%‬‬ ‫היא כי בבסיס קביעת ההרכב עומדים שיקולי יעילות בלבד ‪-‬‬ ‫‪21.5‬‬
‫ומשום כך ההחלטה מושפעת בראש ובראשונה מהחשיבות‬ ‫ממוצע מספר ימים לתגובה מקדמית‬
‫‪10%‬‬
‫ההתקדמות בו שלב נוסף (פעמים שמתקבל פסק‪-‬דין באופן‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪‬בהתאם ליומן בית המשפט‪ ,‬תורנויות‬
‫ויסות התיקים מבוצע‬ ‫‪21‬‬ ‫שמיחס בית המשפט במבט ראשון לנושא הנדון ומהמשקל‬ ‫ההחלטה הראשונה שבג"צ נדרש לקבל מעת שהונחה על‬
‫‪‬‬
‫מיידי ופעמים שמדובר בתהליך ארוך הכולל מספר דיונים‬ ‫השופטים‪ ,‬תחומי התמחותם וכדו' ‪ -‬שיקולים ענייניים‪.‬‬ ‫שהוא מייחס עוד בטרם הדיון בעומקם של דברים לטענות‬ ‫שולחנו עתירה חדשה היא קציבת המועד בו נדרשים המשיבים‪,‬‬
‫בצעדים כלשהם‪ ,‬לעדכן‬ ‫שביניהם נדרשים הצדדים לנקוט‬
‫‪‬‬ ‫אלא‪ ,‬שטענה זו אינה יכולה לעמוד עוד אל מול ממצאי‬ ‫של כל אחד מהצדדים‪.‬‬ ‫ובראשם המדינה‪ ,‬להגיש את תגובתם המקדמית לטענות‬
‫הנחיות לגבי ההמשך‪ ,‬וחוזר חלילה)‪.‬‬‫‪389‬‬ ‫את בית המשפט ולקבל‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫החד‪-‬משמעיים‪.‬‬ ‫הדו"ח‬ ‫המבחן שנקבע בפסיקה להכרעה בשאלת הוצאת צו הביניים‬ ‫שהעלו העותרים בעתירה‪.‬‬
‫‪177‬‬
‫אמור מעתה‪ ,‬סוגיה שבית המשפט ייחס לה חשיבות תקבע‬ ‫‪‬‬ ‫בעוד שבאף לא אחת מעתירות הימין הייתה הנשיאה‬‫‪0%‬‬ ‫‪‬‬ ‫הוא "מאזן הנוחות"‪ ,‬קרי‪ :‬איזה צד יפסיד פחות מהוצאה או‬ ‫משך הזמן שניתן למתן התגובה המקדמית נגזר‪ ,‬על דרך הכלל‪,‬‬
‫‪35%‬‬ ‫‪‬‬
‫לדיון בהקדם לעומת סוגיה שבית המשפט ייחס לה חשיבות‬ ‫חלק מההרכב הדן בעתירה‪ ,‬הרי שבשמונה מתוך ארבע‬ ‫מהימנעות מהוצאת צו הביניים‪ .‬אמור מעתה‪ ,‬אם התרשמותו‬ ‫מהחשיבות ומהדחיפות שמייחס השופט שקיבל לידיו את‬
‫משנית ואז הדיון בה יידחה למועד מאוחר בשל העומס הרב‬ ‫עשרה(!) עתירות השמאל עמדה הנשיאה בראש ההרכב‪.‬‬ ‫הראשונית של בית המשפט מטענות הצדדים היא כי טענות‬ ‫העתירה (השופט התורן באותה העת) לנושא הנדון בה‪ .‬את‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫בבית המשפט‪.‬‬ ‫סטטיסטיקה כזו‪ ,‬של כ‪ 60% -‬מול ‪ 0%‬אינה יכולה להיות יד‬ ‫העותרים חזקות ומשכנעות ולעומתן טענות המשיבים או‬ ‫היחס לעתירה בהקשר זה מגבש השופט על בסיס התרשמותו‬
‫המקרה וגם אינה יכולה להיות מוסברת בשיקולי יעילות‬ ‫זכויותיהם קלושות‪ ,‬הרי שנטייתו תהיה להורות על הוצאת‬ ‫הראשונית מקריאתה‪ .‬אמור מעתה‪ ,‬בעתירה שתיתפס אצל‬
‫וסידורי עבודה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫צו הביניים‪ ,‬וכן להיפך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חשובה ודחופה‪ ,‬ייקצבו מספר‬ ‫השופט מקריאה ראשונית בה‬
‫‪400‬‬ ‫יש לכך הסבר אפשרי אחד בלבד‪ :‬לאור החשיבות הרבה‬ ‫‪35%‬‬ ‫ימים מצומצם לתגובה ובכך יינתן ביטוי ליחסו הרציני של בית‬
‫‪350‬‬ ‫שמייחסת הנשיאה לעתירות השמאל כנגד ההתיישבות‬ ‫‪30%‬‬
‫המשפט לנושא הנדון בה‪ ,‬וכן להיפך‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪389‬‬ ‫‪300‬‬ ‫המדיניות‬
‫‪‬‬ ‫‪35%‬להיות זו שקובעת את 'הטון' ואת‬ ‫ולאור רצונה‬ ‫‪25%‬‬
‫מממצאי הדו"ח עולה כי בעוד שבעתירות השמאל עומד‬
‫‪90%‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪250‬‬ ‫בטיפול בהן‪ ,‬שומרת הנשיאה את הדיון בהן לעצמה‪.‬‬ ‫ממוצע הימים לתגובה מקדמית על ‪ 25‬ימים‪ ,‬הרי שבעתירות‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪‬‬
‫‪200‬‬ ‫‪'‬טיפול מסור' אשר תואם את‬
‫כך ביכולתה להבטיח להן‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫הימים לתגובה על ‪ 88‬ימים‪.‬‬ ‫הימין עומד ממוצע ‪24‬‬ ‫‪23.5‬‬
‫‪15%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪‬‬
‫ושומרון‪.‬‬ ‫השקפתה ואת יחסה להתיישבות ביהודה‬ ‫‪60%‬‬ ‫משמעות ממצא זה היא כי על אף שעתירות שני הצדדים‬ ‫‪23‬‬
‫‪‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪‬כמובן‪ ,‬אין היא מייחסת‬
‫לעתירות הימין כנגד הפלשתינים‪,‬‬ ‫‪10%‬‬
‫‪‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫עוסקות בסוגיות משפטיות זהות ונסמכות על תשתית‬ ‫‪22.5‬‬
‫‪0%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪40%‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪0%‬כך היא מותירה את הדיון בהם ליתר‬ ‫כל חשיבות ומשום‬ ‫‪5%‬‬
‫‪‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪‬‬
‫לעתירות‬ ‫עובדתית זהה‪ ,‬הרי שהיחס הראשוני והבסיסי‬
‫‪57%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪22‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫חבריה לכס השפיטה‪.‬‬ ‫‪0%‬‬
‫‪20%‬‬ ‫‪22‬כפי שהוא בא לידי ביטוי בקציבת המועד לתגובה‬ ‫השמאל‪,‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0%‬‬
‫‪90%‬‬ ‫‪‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫המקדמית‪ ,‬הוא רציני יותר מזה שזוכות לו עתירות‬
‫‪21.5‬‬
‫מספר ימים עד לקיום דיון ראשון‪:‬‬ ‫ממוצע‬ ‫‪‬‬
‫‪80%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪‬‬ ‫הימין‪.‬‬ ‫‪21‬‬
‫‪389‬‬
‫ימין‪70%:‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪23.5‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪90%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪177 60%‬‬
‫שמאל‪:‬‬ ‫‪23‬‬ ‫אחוז העתירות בהן הוצא צו ביניים‪:‬‬
‫‪80%‬‬ ‫‪‬‬
‫‪24‬‬
‫‪90%0%‬‬
‫‪2‬ימין‪70% :‬‬
‫‪50%‬‬ ‫‪23.5‬‬
‫‪22.5‬‬ ‫‪‬‬
‫‪60%‬‬
‫הנוגעים לפרמטר זה אינם מותירים מקום‬ ‫גם ממצאי הדו"ח ‪40%‬‬
‫‪389‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪90% 60%‬‬
‫שמאל‪:‬‬‫‪1.8‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪23‬‬
‫‪30%‬החשיבות התהומיים שמייחס בית‬ ‫לספק באשר לפערי‬ ‫‪22‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪‬‬
‫‪50%‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0%‬‬
‫‪90‬‬
‫‪‬‬
‫‪20%‬‬ ‫‪‬‬ ‫עולה כי בעוד‪1.9‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪22.5‬‬ ‫‪80‬‬
‫‪0%‬‬‫המשפט לעתירות השונות‪ .‬בעוד שממוצע הימים מהגשת‬ ‫‪‬‬ ‫‪57%‬‬ ‫‪21.5‬‬ ‫שבאף לא אחת מעתירות‬ ‫הדו"ח ‪40%‬‬‫מממצאי ‪1.4‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪‬‬
‫‪10%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪70‬‬
‫הראשון בה בעתירות השמאל עומד‬ ‫‪0%‬‬
‫העתירה ועד לדיון‬ ‫‪‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪‬‬ ‫על הוצאת צו ביניים הרי שבעתירות‬ ‫‪ ‬הימין הורה‬
‫‪ 1.2‬בג"צ ‪30%‬‬
‫‪60%‬‬ ‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫‪60‬‬
‫‪20%‬‬
‫הממוצע על‬‫על ‪ 177‬ימים‪ ,‬הרי שבעתירות הימין עומד‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0%‬‬
‫נתבקש‬ ‫‪‬‬
‫למעט בעתירה אחת‪ ,‬בכל העתירות בהן‬ ‫‪1‬‬
‫‪50%‬‬ ‫השמאל‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪21.5‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪10%‬‬ ‫‪0.8‬‬
‫‪ 389‬ימים‪ .‬פער בלתי נתפש של יותר מפי שניים!!! אין‬ ‫‪ 0%‬גם ניתן‪ )!(90% .‬היענות לבקשות‬ ‫‪40%‬‬
‫צו ביניים הצו ניתן‬ ‫‪40‬‬
‫‪‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0.6‬‬
‫‪30%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪21‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫זאת אלא שבעוד שלעתירות השמאל מייחס בית המשפט‬ ‫‪‬‬
‫הימין!! זאת‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫לצווי ביניים מול ‪ 0%‬היענות לבקשות‪0.5‬‬ ‫‪0.4‬‬
‫‪20%‬‬
‫השמאל‬
‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬
‫הרי שעתירות הימין זוכות ‪389‬‬
‫ליחס‬ ‫חשיבות ודחיפות רבה‪ ,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫כאמור‪ ,‬על‪0.2‬אף שהעתירות‪ ,‬וכך גם טענותיה ‪0%‬‬
‫המהותיות של‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪177‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪35%‬‬
‫שאין לתלותו אלא בזלזול מופגן‪.‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫בתגובותיה להן‪ ,‬זהות מבחינה עובדתית ומבחינת‬ ‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪400‬המדינה‬ ‫‪0‬‬
‫‪35%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬זאת אלא‬
‫‪‬‬ ‫‪389‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪350‬‬
‫נשוב ונדגיש‪ ,‬בשלב זה טרם התקיים דיון לגופן של טענות‪ ,‬כך‬ ‫‪90%‬‬ ‫שהדעות‬ ‫מעוררות‪ .‬אין‬ ‫‪24‬‬
‫שהן‬ ‫המשפטיות‬ ‫השאלות‬ ‫‪90%‬‬
‫‪30%‬‬
‫העתירות בהן הושיבה עצמה‬ ‫אחוז‬ ‫‪177‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0%‬‬
‫לתגובה מקדמית‪:‬‬ ‫מספר ימים‬ ‫‪‬‬
‫‪35% ‬ממוצע‬
‫שלבית המשפט אין‪ ,‬ולא יכולים להיות‪ ,‬כלים להערכת משקל‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫משפיעות‬ ‫בג"צ אל הדיון‬‫‪300‬המוקדמות שמביאים איתם שופטי ‪389‬‬
‫‪389‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪25%‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬אינן‬
‫‪23.5‬‬
‫‪ ‬כך לא ניתן לתלות את היחס המפלה‬ ‫טיעוני הצדדים‪ .‬משום‬ ‫ההרכב‪:‬‬
‫‪90%‬‬
‫בראש‬ ‫הנשיאה‬
‫‪70%‬‬ ‫לטענות העותרים ולזכויות שישנן או‬ ‫‪250‬על יחסם הבסיסי ‪‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪88‬‬
‫ימין‪70% :‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 60%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪20%‬‬
‫בדקויות משפטיות המצדיקות יחס השונה משיקולים ענייניים‪.‬‬ ‫ימין‪0%60%:‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪389‬‬ ‫‪23‬‬
‫לחוק‪.‬‬ ‫‪‬בניגוד‬
‫‪‬‬ ‫‪200‬למי שבנו לכאורה‬ ‫שמאל‪25 :‬‬
‫‪‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪15%‬‬
‫שמאל‪57% :‬‬
‫‪40%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪389‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪0%‬‬
‫‪22.5 177‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪‬‬
‫‪150‬‬
‫‪35%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪10%‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪57%‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪30%‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪400‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪35%‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪5%‬‬
‫‪350‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪30%‬‬
‫‪ 21.5‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪‬‬
‫‪10%‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪0%‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 35%‬‬
‫‪389‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪0%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪0%‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪250‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪30%‬‬
‫‪‬‬ ‫‪20%‬‬
‫שקלול הפרמטרים‬ ‫ממוצע מספר דיונים שהתקיימו‬ ‫אחוז העתירות בהן הוצא צו על תנאי‬
‫פרמטר זה משקף אולי יותר מכול את החשיבות שמייחס בית‬ ‫משהתקיים דיון בעתירה והתאפשר לבית המשפט להתרשם‬
‫מאז החל גל עתירות השמאל להציף את מסדרונות היכל הצדק‬ ‫המשפט לעתירה ולסוגיות הנדונות בה ואת רצונו להמשיך‬ ‫מקרוב מטענות הצדדים‪ ,‬עומדות בפני בית המשפט שתי‬
‫העובדה שבכלל הפרמטרים שנבחנו‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬נמצא‬
‫שבה ונשמעת הטענה ולפיה פניית ארגוני השמאל הקיצוני‬ ‫ולהיות מעורב בטיפול בה ולעקוב מקרוב אחר התפתחויות‬ ‫אפשרויות‪ :‬האחת‪ ,‬לדחות את העתירה ולקבוע כי הטענות‬
‫יחס מפלה באופן קיצוני‪ :‬יחס רציני‪ ,‬שלא לומר אוהד‪ ,‬לעתירות‬
‫לבית המשפט בעתירות כנגד ההתיישבות אינה אלא שימוש‬ ‫בעניינה‪ .‬העומס המוטל על בית המשפט אינו מאפשר להקדיש‬ ‫שהועלו בה אינן צודקות או אינן מצדיקות את התערבותו‬
‫השמאל‪ ,‬אל מול יחס מזלזל‪ ,‬שלא לומר ציני‪ ,‬המופגן כלפי‬
‫ציני במערכת המשפט לצורכי ויכוח פוליטי‪ ,‬זוהי נשיאת שמו‬ ‫לכל נושא העולה בפניו שעות רבות של זמן שיפוטי יקר‪.‬‬ ‫של בית המשפט‪ ,‬והשנייה‪ ,‬להורות על הוצאת צו על תנאי‪.‬‬
‫עתירות הימין‪ ,‬אינה מותירה מקום לספק באשר לאג'נדה‬
‫של שלטון החוק לשווא לשם קידום אינטרסים אידיאולוגיים‪,‬‬ ‫משום כך רק עתירות חשובות 'זוכות' לדיונים רבים‪ .‬עתירות‬ ‫הוצאת צו על תנאי אין משמעותה בהכרח קבלת העתירה‬
‫הברורה שמובילה נשיאת בית המשפט העליון‪ ,‬השופטת דורית‬
‫שאלו הדוגלים בהם נכשלו בקידומם במגרש הדמוקרטי‪.‬‬ ‫בעלות חשיבות משנית עוברות למסלול הכרעה לאחר דיון‬ ‫(במקרה כזה הצו יהפוך לצו מוחלט)‪ ,‬אולם יש בה בהחלט‬
‫בייניש‪ ,‬בהקשרים אלו‪.‬‬
‫הטענה היא כי השימוש בבג"צ אינו אלא 'מסלול עוקף‬ ‫אחד במקרה הטוב‪.‬‬ ‫משום איתות למשיבים (ובמקרים שלנו למדינה) על חוסר‬
‫וראה זה פלא‪ ,‬בעוד שרבות מעתירות השמאל זכו לשניים‪,‬‬ ‫שביעות רצונו מהתנהלותם ועל כוונתו להיכנס לעובי הקורה‪,‬‬
‫דמוקרטיה' באמצעותו מנסה מיעוט קטן בחברה‬ ‫המניע היחיד שביכולתו לספק הסבר לפער הזה הוא מניע‬
‫שלושה‪ ,‬ארבעה ואף חמישה דיונים‪ ,‬ומעורבותו הפעילה‬ ‫להתערב ולהכריע בין הצדדים‪.‬‬
‫הישראלית לכפות את דעותיו על הרוב תוך עקיפת‬ ‫אידיאולוגי‪-‬פוליטי‪ ,‬הרואה בשטחי יהודה ושומרון 'שטחים‬
‫של בית המשפט נמשכה בהן על פני שנים‪ ,‬הרי שאף לא‬ ‫הוצאת צו על תנאי משמעותה דרישה מהמשיבים לבחון‬
‫המסלול הדמוקרטי‪.‬‬ ‫כבושים' ולא חבלי מולדת‪ ,‬רואה במדינת ישראל 'כובשת'‬
‫אחת (!) מעתירות הימין זכתה ליותר מדיון אחד‪ .‬ממוצע‬ ‫לעומק את התנהלותם ואת הצורך לשנותה או לספק הסברים‬
‫ולא אומה השבה לארצה לאחר אלפיים שנות גלות וגואלת‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫לעתירה‬ ‫הדיונים בעתירות השמאל עומד על ‪ 1.9‬דיונים‬ ‫מפורטים יותר לבית המשפט‪.‬‬
‫הדו"ח שלפניכם מוכיח את הטענה הזו כאלף עדים!!‬ ‫אותה משממונה‪ ,‬ורואה בפלשתינים 'עם כבוש ומדוכא' ולא‬
‫בעוד שבעתירות הימין עומד ממוצע הדיונים על ‪0.5‬‬ ‫שלב זה כבר קשור לדיון בגופן של טענות‪ ,‬אולם‪ ,‬כאמור‪ ,‬הוא‬
‫העובדה שלא נמצא אף לא פרמטר אובייקטיבי אחד‬ ‫אויב החפץ להשמידנו ולגרשנו מנחלת אבותינו‪.‬‬
‫שיצביע על ההיפך‪ ,‬פרמטר בודד שיהיה בו בכדי לאזן את‬ ‫דיונים לעתירה ‪ -‬פער של כמעט פי ארבעה!!!‬ ‫עדיין אינו משקף הכרעה סופית‪ .‬ניתן להגדירו‪ ,‬אם כן‪ ,‬כמעין‬
‫ועוד‪ ,‬שתיים מעתירות הימין נדחו על ידי ההרכב‬ ‫זאת‬ ‫‪ 24‬התרשמות ביניים של בית המשפט לאחר הדיון ברובד הראשון‬
‫היחס המעוות והלא שוויוני של בג"צ לעתירות המוגשות‬ ‫עמדה אידיאולוגית ופוליטית זו היא לגיטימית‪ ,‬כמובן‪ ,‬במסגרת‬ ‫‪90%‬‬
‫‪90%‬‬ ‫‪24‬‬
‫משני צידי המתרס של המפה הפוליטית‪ ,‬עובדה זו זועקת‬ ‫והפוליטי במדינה‪ ,‬והעם בישראל חצוי בה זה‬ ‫השיח הציבורי‬
‫‪‬‬
‫‪ 80%‬עיון בכתובים בלבד‪ ,‬בלא שבית המשפט מצא‬ ‫על ‪80%‬‬
‫יסוד‬ ‫‪‬‬ ‫של העתירה‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪23.5‬‬
‫‪23.5‬‬
‫‪‬‬ ‫‪90%‬להשמיע טענותיהם בעל‪-‬‬ ‫לתת לעותרים הזדמנות‬ ‫לנכון ‪70%‬‬
‫‪70%‬‬ ‫גם בהקשר זה‪ ,‬באופן תמוה עולה‪ ,‬כי בעוד שבאף לא אחת‬
‫לשמים ולא מאפשרת לצערנו לדון עוד את בג"צ לכף‬ ‫שנות דור‪ .‬אולם‪ ,‬אסור בשום פנים ואופן שבית המשפט ייטול‬ ‫‪60%‬‬
‫‪60%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪‬‬
‫ולהקדיש להן אף לא דיון אחד‪ .‬בשלוש עתירות ימין‬ ‫פה‬ ‫‪ 23‬מעתירות הימין מצא בית המשפט לנכון להוציא צו על‬
‫זכות ולנפק לזכותו הסברים מקומיים שיניחו את הדעת‬ ‫את העם‪ ,‬להכריע ולקבל עמדה אחת‬ ‫‪‬‬
‫לידיו את הסמכות לעקוף‬ ‫‪‬‬ ‫‪50%‬‬
‫‪50%‬‬
‫התקיים דיון ראשון‪ ,‬וזאת על אף שמאז‬ ‫טרם‬ ‫נוספות‬ ‫‪ 22.5‬תנאי‪ ,‬שידרוש מהמדינה לבחון לעומק את התנהלותה‬ ‫‪22.5‬‬
‫המוטרדת וירגיעו את הלב הרותח‪.‬‬ ‫הקוטבית לה‪.‬‬ ‫יותר מזו‪0%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪40%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪57%‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלפה כבר‪1.9‬יותר משנה וחצי!! על רקע נתון זה‬ ‫‪30%‬‬
‫שהוגשו‬
‫‪30%‬‬ ‫‪ 22‬בשאלת אכיפת החוק כנגד בנייה בלתי חוקית במגזר‬ ‫‪22‬‬
‫קשה ‪20%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪22‬‬
‫‪‬‬
‫ברצינות לעתירות‬‫‪0%‬‬ ‫לטעון שבית המשפט מתייחס‬ ‫‪ 21.5‬הפלשתיני ולחלופין לספק הסברים לכך‪ ,‬הרי שב‪35% -‬‬
‫הזכות שנטל לעצמו בג"צ להכריע בשאלת יחסה של מדינת‬ ‫בבסיס התנהלותו‬ ‫בהנחתה של אג'נדה פוליטית קיצונית‬ ‫‪ 10%‬‬ ‫‪10%‬‬
‫‪21.5‬‬
‫ישראל לשטחי יהודה ושומרון ובהמשך לכך לקבוע את היחס‬ ‫הימין‪.‬‬ ‫‪ 21‬מעתירות השמאל מצא משום מה לנכון בית המשפט‬
‫של בג"צ יש משום נקיטת עמדה חמורה ופסולה בסוגיות‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪21‬‬
‫המשפטי לעתירות המונחות לפתחו מוציאה אותו אל מחוץ‬ ‫פוליטיות השנויות במחלוקת ציבורית ואשר ההכרעה בהן‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬המקרים המדובר‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫‪‬‬
‫להוציא צו על תנאי (וברוב‬
‫לקונצנזוס הלאומי והופכת אותו למוסד קיצוני שנוי במחלוקת‪,‬‬ ‫במדינה דמוקרטית חייבת להיות בידי העם ונבחריו‪ ,‬בכנסת‬ ‫בנשיאה שהושיבה עצמה בראש ההרכב)‪.‬‬
‫‪60%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫גם כאן‪ ,‬מול סטטיסטיקה כה קיצונית וכה מוחלטת‪ ,‬קשה יהיה‬
‫כלי ניגוח במשחק הפוליטי‪.‬‬ ‫ובממשלה‪.‬‬
‫זהו נזק בל יתואר לשלטון החוק ולמקומו המרכזי של מוסד‬
‫‪389‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪‬ענייניים‪ .‬מדובר הרי בעתירות‬
‫לתלות את ההבדל בשיקולים‬
‫‪50%‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪‬‬
‫השפיטה בכלל‪ ,‬ובית המשפט העליון בפרט‪ ,‬בחברה ובמדינה‬
‫‪1.6‬‬ ‫מבחינת המאפיינים המשפטיים‬ ‫‪35%‬‬
‫‪ ‬לחלוטין‪ ,‬הן‬ ‫כמעט‬ ‫זהות‬
‫‪57%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1.9‬‬
‫‪‬‬ ‫‪40%‬‬
‫‪1.4‬‬ ‫והשאלות המשפטיות והמנהליות המתעוררות בהן והן מבחינת‬
‫דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪1.2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫המאפיינים העובדתיים (למעט‪ ,‬כמובן‪ ,‬השוני בגורם המגיש‬
‫שנים רבות יידרשו בכדי לשקם את תדמיתו האובייקטיבית‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫והנקייה של בג"צ ואת אמון הציבור בו‪ .‬שנים רבות עוד יידרשו‬ ‫ובגורם שכנגדו הוגשו העתירות‪.)...‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪20%‬‬
‫בכדי להשיב את המוסד החשוב הזה אל מקומו ולתפקידו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬מוטב מאוחר מאשר לעולם לא!!‬ ‫‪10%‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪0.4‬‬
‫‪0%‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪35%‬‬
‫‪400‬‬ ‫‪35%‬‬
‫‪0%‬‬ ‫‪350‬‬
‫‪350‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪30%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪389‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪300‬‬
‫‪300‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪80%‬מספר דיונים שהתקיימו בכל עתירה‪:‬‬
‫ממוצע‬ ‫‪250‬‬
‫‪250‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪ 200‬ימין‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪23.5‬‬ ‫‪20%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪200‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪15%‬‬
‫‪177 1.9‬‬ ‫שמאל‪:‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪150‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪50%‬‬ ‫‪‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪22.5‬‬ ‫‪10%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0%‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪389‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪0%‬‬
‫‪40%‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪‬‬
‫‪57%‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪65%‬‬
‫‪30%‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪22‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪20%‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪22‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪21.5‬‬
‫‪10%‬‬ ‫העתירות בהן הוצא צו על תנאי‪:‬‬ ‫אחוז‬
‫‪0%‬‬
‫‪80%‬‬ ‫‪21‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪90%0%‬‬ ‫ימין‪:‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬ ‫שמאל‪35% :‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪‬‬ ‫‪50%‬‬
‫‪‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪389‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪30%‬‬
‫‪177‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪0%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪‬‬
‫‪10%‬‬
‫"את זה‬
‫מול זה‬
‫עשה האלוקים"‬
‫פירוט עתירות הראי‬
‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫סילוואד ‪ -‬בג"צ ‪ 702/09‬התנועה לשמירת אדמות‬ ‫לאחר מכן נסקרת התייחסותו של בית המשפט‬ ‫לפניכם פירוט שש‪-‬עשרה מן העתירות שנבחנו‬
‫הלאום נגד שר הביטחון ואח'‬ ‫לעתירה‪ ,‬בדגש על הפרמטרים שנבחנו ושהובאו‬ ‫במסגרת הדו"ח‪ ,‬שמונה משמאל ושמונה מימין‪.‬‬
‫לעיל‪.‬‬ ‫לכל עתירה קודם רקע עובדתי קצר ולאחריו מוסברים‬
‫תשובת המדינה‬ ‫רקע‬ ‫קראו ושפטו בעצמכם‪.‬‬ ‫בתמצית עיקריה ועיקרי תגובת המדינה‪.‬‬
‫מאז שנת ‪ 1989‬נפתחו ‪ 28‬תיקי בב"ח בסילוואד‪,‬‬ ‫הכפר סילוואד שוכן בסמוך ליישוב עפרה בחבל בנימין‪.‬‬
‫ובמרוצת השנים נהרסו שישה מהם‪ .‬בעניין המבנים‬ ‫הכפר עצמו כבר זכה למעמד של עיר אולם בסביבתו‬
‫שצוינו בעתירה‪ ,‬הוגשה בשנת ‪ 2006‬עתירה לבג"צ על‬ ‫עדיין נמשכת בנייה בלתי חוקית של מבנים רבים‪ ,‬חלקם‬ ‫עפרה ‪ -‬בג"צ ‪ 5023/08‬סעיד זהדי ואח' נגד שר‬
‫ידי עברייני הבנייה וזו עדיין תלויה ועומדת‪ .‬לטענת‬ ‫בתי פאר של ממש‪ ,‬עליהם נסובה עתירת "התנועה‬ ‫הביטחון ואח'‬
‫המדינה‪ ,‬בבדיקה שערכה נמצא כי הבנייה באחד‬ ‫לשמירת אדמות הלאום"‪.‬‬
‫משלושת המבנים הופסקה מאז שהוצא הצו‪ .‬אמנם‬ ‫רקע‬
‫המדינה מודה כי הבנייה במבנים האחרים נמשכת‪ ,‬אך‬ ‫עיקרי העתירה‬ ‫לא נרשמו על שם הרוכשים בשל החשש לחייהם של‬ ‫עפרה הינו ישוב קהילתי‪ ,‬ראשון היישובים שהוקם‬
‫מכיוון שהעתירה טרם הוכרעה "אין כוונה לבצע את צווי‬ ‫ליד הכפר החלו בבנייה מאסיבית של בתי פאר‪ ,‬כולם‬ ‫המוכרים הפלשתינים‪.‬‬ ‫בבנימין לפני למעלה משלושים שנה‪ .‬היישוב הוקם‬
‫ההריסה"‪ .‬כמו כן המדינה מאשרת כי שלושת המבנים‬ ‫כמובן בניגוד לחוק‪ .‬בעת הגשת העתירה שלושת מבני‬ ‫תשעת הבתים נמצאים בתוככי היישוב והקרקע שעליה‬ ‫על שטח שנתפס בתפיסה צבאית לצרכי ביטחון וכיום‬
‫עליהם נסובה העתירה אינם חוקיים‪.‬‬ ‫הפאר טרם אוכלסו ונפתח פתח להוצאת צו ביניים‬ ‫בנויים אינה רשומה‪ ,‬כאמור‪ ,‬על שמם של העותרים‪ .‬אשר‬ ‫מתגוררות בו למעלה מ‪ 700-‬משפחות‪.‬‬
‫המדינה מבקשת לדחות את העתירה מהנימוק העיקרי‬ ‫למניעת המשך הבנייה והאכלוס של המבנים‪ .‬כבר בשנת‬ ‫למימוש צווי ההריסה כנגד המבנים‪ ,‬שבה המדינה על‬
‫לפיו על רשויות האכיפה התכנוניות להיות עצמאיות בבואן‬ ‫‪ 2007‬פנתה העותרת למנהל האזרחי בדרישה לאכוף‬ ‫עמדתה הקבועה בדבר קיומם של סדרי עדיפויות ‪" -‬על‬ ‫עיקרי העתירה‬
‫לקבוע את סדרי העדיפות של פעולותיהן‪ ,‬וכן מהנימוקים‬ ‫את צווי ההריסה כנגד המאחז הבלתי חוקי‪ ,‬אולם היא‬ ‫פי החלטתו של שר הביטחון מושם‪ ,‬לעת הזו‪ ,‬דגש על‬ ‫ארגוני השמאל הקיצוני 'יש‪-‬דין' ו'בצלם'‪ ,‬ואיתם מספר‬
‫לפיהם העתירה כוללנית וכי עניינם של שלושת המבנים‬ ‫לא נענתה בצורה עניינית ודבר לא נעשה בכדי למנוע‬ ‫טיפול במבנים בלתי חוקיים חדשים המוקמים באיו"ש‪,‬‬ ‫פלשתינים תושבי הסביבה‪ ,‬עתרו לבג"צ כנגד תשעה‬
‫שצוינו בעתירה עדיין תלוי ועומד בבג"צ‪.‬‬ ‫את המשך הבנייה‪ .‬במשך השנתיים שקדמו לעתירת‬ ‫בפרט מחוץ לתחומי יישובים קיימים‪ ."1‬אשר לבתים ‬ ‫בתי קבע ביישוב עפרה אשר לטענתם נבנו על קרקע‬
‫"התנועה לשמירת אדמות הלאום" לא הוצא ולו צו‬ ‫נשוא העתירה‪ ,‬הרי שהם נבנו בתחומי היישוב ואין‬ ‫פלסטינית פרטית של העותרים הפלשתינים‪ .‬כך‪ ,‬לטענם‪,‬‬
‫ההליכים בבג"צ‬ ‫הריסה אחד כנגד המבנים במאחז‪.‬‬ ‫מדובר בניסיון להרחיב את גבולות היישוב באמצעות‬ ‫גם ביחס לכל היישוב כולו‪ ,‬שנבנה על קרקעות פרטיות‪,‬‬
‫צו ביניים כמובן לא ניתן‪.‬‬ ‫אשר על כן פנתה העותרת ביום ה‪ 21.1.09 -‬לבג"צ‬ ‫מאחז בלתי חוקי; הבתים מאוכלסים; העותרים אינם‬ ‫ללא תוכנית מתאר בתוקף ואף ללא תחום שיפוט‪.‬‬
‫עד כה ובחלוף שנה וחצי מהגשת העתירה התקיים דיון‬ ‫בבקשה כי יורה לרשויות האכיפה לבצע את המוטל‬ ‫בעלי הקרקע ואין להם זכות קניינית על האדמות‪.‬‬ ‫העותרים קובלים על כך שהמדינה לא עושה די על‬
‫אחד אך לא ניתן עדיין שום סעד שהתבקש בעתירה‪.‬‬ ‫עליהן ולפעול להריסת המבנים‪.‬‬ ‫מנת לאכוף את החוק ולהגן על זכויות הקניין של‬
‫בגדרי העתירה התבקש גם צו ביניים שימנע את אכלוס‬ ‫ההליכים בבג"צ‬ ‫העותרים‪.‬‬
‫המבנים עד להחלטה לגופה של עתירה‪ ,‬שכן אכלוס‬ ‫ראשית‪ ,‬דיון בעתירה התקיים בתוך כ‪ 30 -‬יום (אין‬
‫עתירת ימין‪:‬‬ ‫עתירת שמאל‪:‬‬
‫המבנים יקשה מאוד על הריסתם בשלב מאוחר יותר‪.‬‬ ‫כבר שום דבר דחוף יותר על סדר יומו של בית המשפט‬ ‫תשובת המדינה‬
‫העליון‪.)...‬‬ ‫את תגובתה לעתירה נדרשה המדינה לתת בתוך ‪10‬‬
‫סילוואד ‪702/09‬‬ ‫עפרה ‪5023/08‬‬ ‫על אף עמדת המדינה‪ ,‬ועל אף שטענת הבעלות הפרטית‬ ‫ימים בלבד מיום שהוגשה העתירה (זמן קצר ביותר‬
‫אינה רלוונטית שכן הוכחשה באופן גורף על ידי המדינה‬ ‫בכל קנה מידה)‪.‬‬
‫מס' ימים‬ ‫מס' ימים‬ ‫בהתבסס על רישומי הטאבו הרשמיים‪ ,‬הוציאה הנשיאה‬ ‫בתגובתה‪ ,‬מפריכה המדינה באופן חד‪-‬משמעי את‬
‫‪30‬‬ ‫‪10‬‬
‫לתגובה מקדמית‬ ‫לתגובה מקדמית‬ ‫צו ביניים נגד המשך בנייתם ואכלוסם של המבנים‪ .‬כמו‬ ‫טענת הבעלות של העותרים הפלשתינים על הקרקעות‬
‫כן הוציאה הנשיאה צו על תנאי כנגד המדינה‪ ,‬צעד שלא‬ ‫נשוא העתירה‪ .‬היישוב עפרה‪ ,‬מזכירה המדינה‪ ,‬הוא‬
‫‪r‬‬ ‫‪p‬‬ ‫בוצע עד כה אף לא פעם אחת בעתירה שהוגשה על ידי‬ ‫מהוותיקים והגדולים ביישובי יהודה ושומרון‪ .‬בשנת‬
‫צו ביניים‬ ‫צו ביניים‬
‫גורמים המזוהים עם הצד הימני של המפה הפוליטית‬ ‫‪ 1977‬הוכר היישוב בהחלטה של ועדה משותפת‬
‫צו על תנאי‬ ‫~‬ ‫‪p‬‬ ‫צו על תנאי‬

‫ואשר כוונה כנגד בנייה בלתי חוקית של פלשתינים‪.‬‬
‫צדק‪ ,‬שוויון‪ ,‬כבר אמרנו?!‬
‫לממשלה ולהסתדרות הציונית‪ .‬במהלך השנים רכשו‬
‫התושבים היהודיים קרקעות מפלשתינים אולם הללו‬
‫מספר ימים‬ ‫מספר ימים‬

‫‪538‬‬ ‫‪33‬‬
‫לדיון ראשון‬ ‫לדיון ראשון‬
‫מספר דיונים‬ ‫מספר דיונים‬

‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫שהתקיימו‬ ‫שהתקיימו‬
‫נשיא‪/‬ה בראשות‬ ‫נשיא‪/‬ה בראשות‬

‫‪r‬‬ ‫‪p‬‬
‫ההרכב‬ ‫ההרכב‬ ‫היישוב עפרה‬
‫הכפר סילוואד‬
‫‪15‬‬ ‫‪ .1‬סעיף ‪ 36‬לתשובת המדינה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫חרשה והיובל ‪ -‬בג"צ ‪ 9051/05‬תנועת שלום עכשיו‬
‫מזרעת אל קבליה ‪ -‬בג"צ ‪ 2115/06‬אנחנו על המפה‬ ‫נגד שר הביטחון ואח'‬
‫ואח' נגד שר הביטחון ואח'‬
‫רקע‬
‫תשובת המדינה‬ ‫רקע‬ ‫גם כאן ענתה המדינה כי שיקולים רבים הובאו בחשבון‬ ‫תנועת השמאל הקיצוני "שלום עכשיו" הגישה עתירה‬
‫צווי ההריסה ניתנו עוד בשנת ‪ 1996‬בעת בניית המבנים‬ ‫חמישה מבני קבע הוקמו ללא היתר מדרום לכפר‬ ‫בקביעת סדרי עדיפות לאכיפת צווי ההריסה וכי‬ ‫לבג"צ כנגד שישה בתי מגורים ביישוב חרשה ושנים‬
‫ואף לאחר שהוגשו שתי עתירות לבג"צ נותרו צווי‬ ‫מזרעת אל קבליה שבנפת רמאללה‪ .‬השטח שבו נמצאים‬ ‫בהתאם להם צווים אלו מצויים במקום נמוך בסדרי‬ ‫עשר בשכונת היובל‪ ,‬מדרום לעלי‪ .‬לבתים הוצאו צווי‬
‫ההריסה בעינם‪ .‬עם זאת קשיים בירוקראטיים ומחסור‬ ‫המבנים הוא שטח ‪ C‬שבאחריות ישראל ובשליטתה‪.‬‬ ‫העדיפויות‪.‬‬ ‫הריסה‪ ,‬אך אלו לא נאכפו על ידי המנהל‪ .‬בתי הקבע‬
‫בכוח אדם מכתיבים סדר עדיפות לאכיפה ובמסגרתו‬ ‫המאחז נמצא במקום החל משנת ‪ 1996‬ובמרוצת‬ ‫גם בהודעת העדכון שנמסרה בסמוך למועד הדיון‬ ‫בחרשה נמצאים כחצי קילומטר בלבד מבתי הכפר‬
‫ניתנת עדיפות למי שמתלונן כי פלשו לאדמותיו‪ ,‬נשקלת‬ ‫השנים נוספו בו שני מבנים‪ ,‬נפרצו דרכי גישה‬ ‫בעתירה ביוני ‪ ,2009‬טענה המדינה כי "כל עוד לא‬ ‫מזרעת אל קבליה‪ ,‬שמוזכר בעמוד הבא‪.‬‬
‫מידת החומרה בעבירות על חוקי תכנון ובנייה‪ ,‬באים‬ ‫והבתים אוכלסו‪ .‬במאחז הפלסטיני נתפס בעבר‬ ‫מתעלמים המשיבים מחובתם לאכוף את הדין‪ ...‬לא‬
‫בחשבון שיקולי ביטחון וכיו"ב‪ .‬המדינה מודעת לצורך‬ ‫מחבל שהכין מטעני חבלה‪.‬‬ ‫יתערב בית המשפט הנכבד בסדרי העדיפויות הנוגעים‬ ‫עיקרי העתירה‬
‫לנקוט הליכים מתאימים כנגד בנייה בלתי חוקית‬ ‫לאכיפה‪ ,"2‬ובהמשך פירטה את פעולות האכיפה‬ ‫היישוב חרשה מוגדר 'מאחז בלתי חוקי' על פי ההגדרות‬
‫אולם המאחז הבלתי חוקי נשוא העתירה מצוי בסדר‬ ‫עיקרי העתירה‬ ‫שמבוצעים מעת לעת ותוצאותיהן‪ :‬מאוקטובר ‪2008‬‬ ‫שנקבעו בדו"ח טליה ששון‪ .‬היישוב ממוקם על אדמות‬
‫עדיפות נמוך מבחינת האכיפה‪ ,‬ועל כן מבקשת לדחות‬ ‫הסתבר כי הוצאו צווי הריסה לשלושה מן המבנים הלא‬ ‫ועד מרץ ‪ 2009‬נהרסו ‪ 60‬מבנים של יהודים באיו"ש וכן‬ ‫סקר שאין לגביהן כל תביעת בעלות ועל פי דו"ח ששון‬
‫את העתירה‪.‬‬ ‫חוקיים‪ ,‬אולם לא נעשו כל פעולות אכיפה לביצועם‪.‬‬ ‫הורחבו צווי תיחום במספר נקודות יישוב‪.‬‬ ‫המדינה הייתה מעורבת 'עד מעל הראש' בהקמתו ואף‬
‫בפניית "אנחנו על המפה" למינהל האזרחי‪ ,‬התברר כי‬ ‫מימנה זאת בעלות כוללת של ‪ .₪ 1,660,000‬בשנת ‪2005‬‬
‫ההליכים בבג"צ‬ ‫יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי כלל אינה מודעת‬ ‫ההליכים בבג"צ‬ ‫החלה בניית מבני הקבע ביישוב‪.‬‬
‫"דין העתירות להידחות‪ ,‬וזאת עקב מרחב שיקול הדעת‬ ‫להפרת החוק המתמשכת ולא הייתה מודעת לבנייתם‬ ‫העתירה תלויה ועומדת כמעט חמש שנים תמימות‬ ‫שכונת היובל בנויה ברובה על אדמות מדינה ומקצתה‬
‫הרחב השמור לרשויות האכיפה בקביעת סדרי עדיפותן‬ ‫של שני מבנים נוספים‪.‬‬ ‫ודיונים רציניים וכבדי משקל מתקיימים בה מעת‬ ‫על אדמה פלשתינית פרטית וגם היא לא קיבלה את כל‬
‫בביצוע החוק ויישומו הלכה למעשה‪ ...‬הלכה מושרשת‬ ‫עם זאת‪ ,‬תירצו במנהל‪ ,‬שתי עתירות מטעם הפלשתינים‬ ‫לעת!!!‬ ‫האישורים הנדרשים‪ .‬גם כאן המדינה מימנה את הקמת‬
‫היא כי בית המשפט לא יתערב על נקלה בשיקול דעתה‬ ‫המתגוררים בבתים עדיין תלויות ועומדות בבג"צ‪.‬‬ ‫בהחלטה שניתנה בעתירה בחודש יולי ‪ 2009‬כתבה כב'‬ ‫היישוב בעלות של ‪ .₪ 2,750,000‬בנית הקבע במקום‬
‫של הרשות המוסמכת באשר לסדרי העדיפות שהיא‬ ‫בבדיקה פשוטה של טענה זו נמצא כי עתירה אחת‬ ‫הנשיאה כי "השתלשלות העניינים עד כה מאז הגשת‬ ‫החלה בשנת ‪.2002‬‬
‫קובעת לעצמה באכיפת החוק‪ .‬התערבות בסדרי‬ ‫נמחקה ואילו השנייה נמצאת בעיכוב הליכים ללא סיבה‬ ‫העתירה מתמשכת על פני תקופה של למעלה מארבע‬ ‫דובר המנהל האזרחי אישר במכתב משנת ‪ ,2005‬כי‬
‫העדיפות‪ ...‬עשויה להתרחש מקום בו הוכיחה התנערות‬ ‫הנראית לעין‪.‬‬ ‫שנים‪ ...‬בנסיבות אלה‪ ,‬הרי היה על המדינה‪ ...‬לממש‬ ‫למבני הקבע הוצאו צווי הריסה ולטענת העותרים מעבר‬
‫מלאה או הימנעות בלתי‪-‬סבירה מאכיפת החוק‪ ,‬או‬ ‫העותרים ביקשו מבית המשפט להוציא צו עשה‬ ‫את הצווים נשוא העתירה או לכל הפחות לקצוב לוח‬ ‫לכך לא נעשו כל פעולות אכיפה לביצועם‪.‬‬
‫כאשר סדרי העדיפויות שגיבשה הרשות לצורך האכיפה‬ ‫להריסת המבנים‪" :‬צו זה מתבקש בשל סירוב עקבי‬
‫עתירת ימין‪:‬‬ ‫עתירת שמאל‪:‬‬ ‫זמנים החלטי למימושם‪ ,‬כחלק מחובתה היסודית לקיום‬ ‫העותרים מבקשים כי בית המשפט יורה למדינה לממש‬
‫נגועים בפגם של אי סבירות קיצוני‪ ,‬או בפגם אחר הפוגם‬ ‫ונמשך לאורך חודשים של הרשות השלטונית המוסמכת‬ ‫החוק ואכיפתו"‪ .‬הנשיאה בייניש דרשה מהמדינה‬ ‫את צווי ההריסה לאלתר וכן יוציא צו ביניים המורה‬
‫מזרעת אל קבליה ‪2115/06‬‬ ‫חרשה והיובל ‪9051/05‬‬ ‫למדינה למנוע את אכלוס הבתים עד למתן פסק דין‬
‫בחוקיותם‪."4‬‬ ‫לאכוף את החוק‪ ...‬זהו אחד המקרים הבודדים בהם‬ ‫ללא כל מצמוץ להודיע בתוך ארבעה חודשים על‬
‫שופטי בג"צ סבורים‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬כי ‪ 13‬שנים של‬ ‫ללא התערבות בית המשפט הנכבד לא תהיה תוחלת‬ ‫לוח הזמנים מחייב למימוש הצווים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מכיוון‬ ‫בעתירה וכן לנתק את הבתים מתשתיות המים‪ ,‬החשמל‬
‫צפצוף על החוק וקבירת הצווים מתחת לערימת‬ ‫למאבק האזרחי להשלטת שלטון החוק‪ ,‬והנזק שנגרם‬ ‫מס' ימים‬ ‫מס' ימים‬ ‫שמדובר במבנים מאוכלסים‪ ,‬בג"צ קבע כי על המדינה‬ ‫והביוב‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪60‬‬
‫הניירת במנהל האזרחי אינם בגדר "התנערות מלאה‬ ‫לאזרחים בשל אי‪-‬האכיפה‪ ,‬ילך ויגדל"‪.3‬‬ ‫לתגובה מקדמית‬ ‫לתגובה מקדמית‬ ‫לערוך שימוע לתושבים ורק לאחר מכן להמשיך בהליכי‬
‫או הימנעות בלתי‪-‬סבירה מאכיפת החוק"‪.‬‬ ‫ההריסה‪ .‬אפילו בקשה לדחייה מצד המדינה בקציבת‬ ‫תשובת המדינה‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫לוחות הזמנים להריסה עקב המשאבים הנדרשים‬ ‫היישוב חרשה הוקם על אדמות סקר ואכן הוצאו צווי‬
‫צו ביניים‬ ‫צו ביניים‬
‫לאכיפת צו הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון נדחתה‬ ‫הריסה‪ .‬שכונת היובל הוקמה אף היא על אדמות סקר‬
‫על ידי הנשיאה!!‬ ‫ומדינה‪.‬‬
‫צו על תנאי‬ ‫‪r‬‬ ‫‪p‬‬ ‫צו על תנאי‬

‫‪372‬‬ ‫‪61‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪r‬‬ ‫‪p‬‬
‫הכפר מזרעת אל קבליה‬
‫ההרכב‬ ‫ההרכב‬ ‫היישוב חרשה‬
‫‪17‬‬ ‫‪ .3‬סעיפים ‪ 28,30‬לעתירה‬ ‫‪ .2‬עמוד ‪ 3‬להודעת העדכון‬ ‫‪16‬‬

‫‪ .4‬סעיפים ‪ 7 ,10‬לפסק הדין‬
‫ביר זית ‪ -‬בג"צ ‪ 1161/06‬אנחנו על המפה ואח' נגד‬ ‫חלמיש (נווה צוף) ‪ -‬בג"צ ‪ 3899/09‬שלום עכשיו‬
‫שר הביטחון ואח'‬ ‫ואח' נגד שר הביטחון ואח‬
‫רקע‬ ‫רקע‬
‫כל עוד בעל הקרקע אינו מגיש תלונה על בנייה בלתי‬ ‫מצפון מזרח לעיירה ביר‪-‬זית בנפת רמאללה נבנו בין‬ ‫אין היא מתנגדת למתן הצו‪ ,‬אלא שאין מקום שיהיה‬ ‫היישוב חלמיש (נווה צוף) שבחבל בנימין הוקם בשנת‬
‫חוקית‪ ,‬אין הבנייה נמצאת בסדר עדיפות גבוה‪" :‬באשר‬ ‫השנים ‪ 1999-2001‬שלושה מבנים בלתי חוקיים ולצידם‬ ‫זה "צו עשה" שיופנה כלפי המדינה אלא רק צו שיופנה‬ ‫‪ 1977‬והתפתח ליישוב משגשג ובו מבני ציבור רבים‪,‬‬
‫למבנים נשוא העתירה‪ ,‬אין הם נמצאים כיום בראש סדרי‬ ‫מחסן ושתי סככות‪ .‬לכל המבנים הוצאו צווי הריסה אך‬ ‫כלפי הבונים או המחזיקים במבנים‪" :‬המשיבים אינם‬ ‫אתרי תיירות‪ ,‬מבני חינוך ועוד‪.‬‬
‫העדיפויות להריסה‪ ,‬בהעדר תלונה מטעם בעל הקרקע‪,‬‬ ‫בעת הגשת העתירה‪ ,‬שמונה שנים מיום בניית המבנה‬ ‫מתנגדים לצו ביניים שיורה למשיבות‪ ,‬ולכל אדם מטעמן‪,‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 2009‬החלה בנייתה של שכונה חדשה בתוך‬
‫באין היותם סמוכים ליישוב ישראלי‪ ,‬ובהעדר קיומו של‬ ‫הראשון‪ ,‬הם טרם מומשו‪.‬‬ ‫להימנע מלהמשיך ולבנות בשטח האמור‪ ,‬לבצע עסקה‬ ‫תחום היישוב‪ ,‬שנועדה לתת מענה לצרכי הגידול הטבעי‬
‫אינטרס ציבורי דחוף במיוחד להריסתם לבד מהאינטרס‬ ‫כלשהי במבנים‪ ,‬או להוסיף לאכלסם‪ ,‬כמבוקש על ידי‬ ‫של היישוב‪.‬‬
‫הכללי החשוב של אכיפת שלטון החוק"‪.8‬‬ ‫עיקרי העתירה‬ ‫העותרים‪ .‬אשר לבקשת העותרים לצו ביניים‪ ...‬יטענו‬
‫המדינה מצהירה כי מעת לעת "תתבצענה פעולות‬ ‫תנועת 'אנחנו על המפה' עתרה לבג"צ בבקשה שיורה‬ ‫המשיבים כי בהתחשב בכך שהם פועלים במסגרת‬ ‫עיקרי העתירה‬
‫פיקוח‪ ...‬בהתאם לסדרי העבודה המקובלים‪."9‬‬ ‫למדינה לאכוף את החוק כנגד המבנים ולממש את צווי‬ ‫סמכויותיהם בהתייחס למבנים נשוא העתירה‪ ,‬אין‬ ‫העותרים‪ ,‬ובראשם תנועת השמאל הקיצונית 'שלום‬
‫בנוגע לדרישה למתן צו ביניים‪ ,‬המדינה מתנגדת לצו‬ ‫ההריסה שהוצאו להם‪ .‬לטענת העותרים בעת הגשת‬ ‫מקום לכך שבית המשפט הנכבד יוציא מלפניו צו ביניים‪,‬‬ ‫עכשיו'‪ ,‬קובלים על בנייתם של כעשרה מבנים ביישוב‬
‫מכמה טעמים וביניהם‪" :‬מתן צו הביניים המבוקש ידרוש‬ ‫העתירה חלק מהמבנים טרם אוכלסו ועל כן מבוקש גם‬ ‫שהינו במהותו צו עשה‪ ,‬המופנה אליהם‪ ,‬כמבוקש על‬ ‫חלמיש‪ ,‬בצפון מזרח בנימין‪ .‬המבנים נמצאים על אדמות‬
‫הפניית משאבים רבים לצורך ביצועו‪ ,‬על חשבון ביצוע‬ ‫צו ביניים למניעת אכלוס‪" :‬אכלוס הבתים יביא לכך שכל‬ ‫ידי העותרים"‪.6‬‬ ‫מדינה (העותרים מגדירים את אדמות המדינה ביהודה‬
‫פעולות לאכיפת דיני התכנון והבנייה במקומות בהם‬ ‫פעולה של אכיפה‪ ...‬תיהפך למסובכת הרבה יותר שכן‬ ‫אי אפשר שלא לציין בהקשר לתגובת המדינה את‬ ‫ושומרון כאדמות של פלסטינים המסווגות כאדמות‬
‫קיימת חשיבות גדולה יותר לכך"‪.10‬‬ ‫אין דינו של מבנה בלתי חוקי אך מחוסר דיירים למבנה‬ ‫המועד הדחוף בו נדרשה היא להגישה ‪ -‬תוך שבעה‬ ‫ציבוריות‪ ,)5‬והם נבנו ללא היתר‪ .‬העותרים דורשים מתן‬
‫בלתי חוקי מאוכלס שיש בו אנשים חיים הגרים בו‪ ...‬לא‬ ‫ימים ממועד הגשת העתירה!! מה פשר הדחיפות‬ ‫צו ביניים להפסקת העבודות ולמניעת אכלוס הבתים‪.‬‬
‫ההליכים בבג"צ‬ ‫למותר לציין כי אכלוס הבתים יביא גם לזיהום הסביבה‬ ‫הרבה?! לכב' הנשיאה הפתרונים‪.‬‬ ‫בלא שיוצא צו ביניים‪ ,‬ובהמשך לכך בלא שייאכף הצו‬
‫צו ביניים‪ ,‬כמובן‪ ,‬לא ניתן (ולרגע לא חשבנו אחרת‪.)...‬‬ ‫ע"י זרימת הביוב לשטח הפתוח"‪.7‬‬ ‫ובלא שיהרסו הבתים‪ ,‬מדינת ישראל אינה ממלאת‬
‫דיון ראשון ואחרון בעתירה התקיים לאחר יותר משנה‬ ‫ההליכים בבג"צ‬ ‫את חובתה החוקית על פי דיני הכיבוש של המשפט‬
‫מהיום בו הוגשה העתירה‪ .‬הדיון היה מאוחד עם עתירה‬ ‫תשובת המדינה‬ ‫עם הגשת התגובה המקדמית של המדינה (אשר ניתנה‪,‬‬ ‫הבינלאומי‪ ,‬התחיקה הצבאית והמשפט המנהלי‬
‫נוספת שהגישה אותה עותרת (בג"צ ‪ ,)2115/06‬ולאחריו‬ ‫טיעונה המרכזי של המדינה התבסס על סדרי העדיפות‬ ‫כאמור‪ ,‬בתוך שבעה ימים) הוצא צו ביניים!! זאת על‬ ‫בישראל‪.‬‬
‫הזדרזה כב' השופטת פרוקצ'יה לדחות אותה בשתי‬ ‫של המינהל האזרחי באכיפת צווי ההריסה ועל כך שעל‬ ‫אף שמדובר באדמות מדינה (כך שאין נפגע פרטי שעל‬
‫ידיים‪:‬‬ ‫בית המשפט שלא להתערב בשיקול דעתן של רשויות‬ ‫זכויותיו יש להגן)‪ ,‬האדמות מצויות בתוך תחום היישוב‬ ‫תשובת המדינה‬
‫"‪...‬וזאת עקב מרחב שיקול הדעת הרחב השמור לרשויות‬ ‫האכיפה‪.‬‬
‫עתירת ימין‪:‬‬ ‫עתירת שמאל‪:‬‬ ‫והמבנים נבנו בהתאם לתכנית מתאר המצויה בהליכי‬ ‫בראשית תגובתה‪ ,‬פירטה המדינה את צעדי האכיפה‬
‫האכיפה בקביעת סדרי עדיפותן בביצוע החוק ויישומו‬ ‫לתשובתה צירפה המדינה תצהיר מטעם בעל הקרקע‪,‬‬ ‫אישור‪.‬‬ ‫שנקטו ביחס לבתים נשוא העתירה‪ :‬לאחר הגשת‬
‫הלכה למעשה‪ ...‬הלכה מושרשת היא כי בית המשפט לא‬ ‫פלשתיני בעל אזרחות אמריקאית שרכש לטענתו‬
‫ביר זית ‪1161/06‬‬ ‫חלמיש ‪3899/09‬‬ ‫דיון ראשון בעתירה עדיין לא התקיים על אף שעברה‬ ‫העתירה‪ ,‬ויומיים לפני מועד הגשת תשובת המדינה‪,‬‬
‫יתערב על נקלה בשיקול דעתה של הרשות המוסמכת‬ ‫את הקרקע על מנת להקים במקום פרויקט תיירות‬ ‫למעלה משנה‪( .‬ושוב נזכיר‪ ,‬בעתירה ובה הוצא צו‬ ‫נמסרו ‪ 11‬צווי הפסקת בנייה‪ ,‬ובינתיים בהתאם לצווים‬
‫באשר לסדרי העדיפות שהיא קובעת לעצמה באכיפת‬ ‫‪ -‬מרכז נופש וספורט‪ ,‬אולם האינתיפאדה טרפה את‬ ‫מס' ימים‬ ‫מס' ימים‬ ‫ביניים בסמוך להגשתה‪ ,‬ברור מי מרוויח ומי מפסיד‬ ‫נאסרו השימוש והשהייה בהם‪ .‬בהמשך שבה המדינה על‬
‫‪21‬‬ ‫‪7‬‬
‫החוק‪."11‬‬ ‫הקלפים והוא הפסיק את הפרויקט‪ .‬לטענת המדינה‪,‬‬ ‫לתגובה מקדמית‬ ‫לתגובה מקדמית‬ ‫מדחיית הדיון‪ .)...‬בראש ההרכב שדן בעתירה אמורה‬ ‫טענתה הקבועה ולפיה בית המשפט אינו נוהג להתערב‬
‫לשבת כב' הנשיאה‪ ,‬אשר כבמרבית העתירות שהוגשו‬ ‫בשיקול דעתן של רשויות האכיפה ובסדרי העדיפויות‬
‫משמאל כנגד הבנייה הישראלית ביו"ש‪ ,‬נטלה את הדיון‬ ‫על פיהם הן פועלות‪.‬‬
‫צו ביניים‬ ‫‪r‬‬ ‫‪p‬‬ ‫צו ביניים‬
‫בתיק לעצמה‪.‬‬ ‫אשר לבקשה לצו ביניים הודיעה פרקליטות המדינה כי‬
‫צו על תנאי‬ ‫‪r‬‬ ‫~‬ ‫צו על תנאי‬

‫‪403‬‬ ‫‪363‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪r‬‬ ‫‪p‬‬
‫בנייה לא חוקית בסמוך לביר זית‬
‫ההרכב‬ ‫ההרכב‬ ‫היישוב חלמיש‬
‫‪19‬‬ ‫‪ .10‬סעיף ‪ 16‬לתשובת המדינה‬ ‫‪ .7‬מתוך פרק הנימוקים בעתירה‬

‫‪ .5‬סעיף ‪ 17‬לעתירה‬
‫‪18‬‬
‫‪ .11‬סעיפים ‪ 7 ,10‬לפסק הדין וראו גם בעמ' ‪ 13‬לדו"ח זה‪.‬‬ ‫‪ .8‬סעיף ‪ 13‬לתשובת המדינה‬
‫‪ .6‬סעיפים ‪ 4-5‬לתשובת המדינה‬
‫‪ .9‬סעיף ‪ 13‬לתשובת המדינה‬
‫ג'בע ‪ -‬בג"צ ‪ 433/09‬התנועה לשמירת אדמות‬ ‫מגרון ‪ -‬בג"צ ‪ 8887/06‬יוסף מוסא ואח' נגד שר‬
‫הלאום נגד שר הביטחון ואח'‬ ‫הביטחון ואח'‬
‫שטרם אוכלסו‪ ,‬ושטרם נפתח ולו תיק בב"ח כנגד אף‬ ‫שדה התעופה "עטרות" פעל החל משנת ‪ 1927‬ברציפות‬ ‫להביא לפינוי מרצון של מגרון‪ ,‬במועד קרוב "‪ .‬החיבור‬
‫‪13‬‬
‫היישוב מגרון שבחבל בנימין עלה על הקרקע בשנת‬
‫אחת מהן‪ ,‬על אף פניות קודמות לגורמי האכיפה‪.‬‬ ‫עד שנאלץ להיסגר‪ ,‬בין השאר בשל הסיכון הנשקף‬ ‫לחשמל אושר עבור הקמת אנטנה סלולארית שתאפשר‬ ‫‪ 2001‬ומונה כיום כ‪ 40-‬משפחות‪.‬‬
‫מאחר ובמועד הגשת העתירה חלק מהמבנים טרם‬ ‫למטוסים הממריאים ונוחתים בו ממבנים בלתי חוקיים‬ ‫קליטה בקטעי כביש ‪ 60‬בהתחשב בסיכונים הביטחוניים‬
‫אוכלסו התבקש בגדרי העתירה גם צו ביניים למניעת‬ ‫שנבנו בסמוך לו‪.‬‬ ‫בנסיעה בציר זה‪ .‬אולם הצבת האנטנה נעשתה ללא‬ ‫עיקרי העתירה‬
‫אכלוס‪.‬‬ ‫היתר‪.‬‬ ‫ביום ה‪ 30.10.06 -‬הגישו ארגון השמאל הקיצוני 'שלום‬
‫עיקרי העתירה‬ ‫במשך השנים הועלו טענות רכישה של האדמות אולם‬ ‫עכשיו' ומספר פלשתינים המתגוררים בסמוך עתירה‬
‫תשובת המדינה‬ ‫בסמוך לשדה התעופה עטרות בנו הפלשתינים מבנים‬ ‫הן לא התבססו על מסמכים ועל כן נדחו‪.‬‬ ‫לבג"צ כנגד היישוב מגרון‪ .‬לטענת העותרים היישוב‬
‫המדינה בתגובתה הסבירה כי המבנים הוקמו בתחום‬ ‫בלתי חוקיים רבי ממדים‪ ,‬ובמרוצת השנים הקיפו‬ ‫עמדת פרקליטות המדינה היא כי אין חולק על כך‬ ‫ממוקם על אדמות פרטיות של פלשתינים מהכפרים‬
‫תוכנית המתאר של הכפר ג'בע ומשום כך מיקומם‬ ‫את מסלול הנחיתה בשדה התעופה‪ ,‬דבר שהיה בין‬ ‫שהיישוב נבנה על קרקע פרטית פלסטינית וכי עליו‬ ‫עין יברוד ובורקא‪ .‬הוא מחובר לתשתיות מים וחשמל‬
‫בסדר העדיפות לאכיפה הוא נמוך (על אף שנבנו בניגוד‬ ‫הגורמים לסגירתו של השדה לטיסות סדירות עקב‬ ‫להיות מפונה‪ ,‬אם ברצון ואם בכוח‪.‬‬ ‫ומשרד השיכון העביר ‪ ₪ 4,325,000‬עבור הקמת‬
‫להוראות התכנית)‪ .‬גם כאן טוענת המדינה כי על בית‬ ‫החשש לביטחון התנועה האווירית באזור כולו‪" .‬הסיכון‬ ‫יש לציין כי היישוב טוען לזכויות בקרקע ואף הגיש‬ ‫התשתית ומבני ציבור‪ .‬הוגשו בקשות על ידי היישוב‬
‫המשפט להימנע מלהתערב בשיקול הדעת ובקביעת‬ ‫הביטחוני והבטיחותי הכרוך בבנייה הבלתי חוקית באזור‬ ‫לצורך בירורן תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים‪.‬‬ ‫לרישום קרקעות הסמוכות למגרון אך הן לא קודמו‪.‬‬
‫סדרי העדיפויות של רשויות האכיפה‪.‬‬ ‫שדה התעופה "עטרות" הנו קיצוני בחומרתו‪ ,‬וברור‬ ‫היישוב ביקש כי הדיון בבג"צ יושהה עד לברור התביעה‬ ‫בדצמבר ‪ 2003‬הוצאו צווי הריסה למבנים וניתנה הוראה‬
‫לכל בר דעת כי רשויות אכיפה‪ ,‬הפועלות באחריות‬ ‫האזרחית (שכן הדיון בבג"צ אינו מאפשר בירור עובדתי‬ ‫לפינויו של היישוב‪ ,‬אולם לבסוף ההחלטה לא בוצעה‪.‬‬
‫ההליכים בבג"צ‬ ‫ובסבירות‪ ,‬ראוי היה כי יתעדפו את פעולות האכיפה‬ ‫וראייתי)‪ .‬בג"צ אינו מוכן לקבל טענה זו וממשיך בדיוניו‬ ‫הפלשתינים הם בעלי מעמד של "אזרחים מוגנים" על‬
‫צו ביניים‪ ,‬כמובן‪ ,‬לא ניתן‪ ,‬וכך גם לא צו על תנאי‪.‬‬ ‫כנגד המבנים הבלתי חוקיים באזור בראש סדר‬ ‫בהתבסס על הנחת יסוד לפיה ליישוב אין זכויות‬ ‫פי המשפט ההומניטרי הבין‪-‬לאומי ועל כן חובתה של‬
‫עד כה לא מצא לנכון בג"צ אפילו לקיים דיון בעתירה‪,‬‬ ‫העדיפות‪ ,‬וינקטו בצעדים ממשיים להריסת המבנים‬ ‫בקרקע‪.‬‬ ‫המדינה לדאוג לזכויותיהם ולפעול לקיומן‪.‬‬
‫קל וחומר שלא לקבלה ולתת את הסעד שהתבקש בה‪.‬‬ ‫הבלתי חוקיים‪ ,‬המהווים איום אסטרטגי ומסכנים את‬ ‫בתשובת המנהל האזרחי נכתב כי "מימושם של צווי‬
‫דיון ראשון בעתירה שאמור היה להתקיים ב‪1.1.09 -‬‬ ‫ביטחון ובטיחות הטיסה ואת המתקנים הביטחוניים‬ ‫ההליכים בבג"צ‬ ‫ההריסה‪ ...‬יתבצע‪ ...‬בהתאם לאישורי דרג מדיני"‪.‬‬
‫נדחה ל‪ ,27.1.10 -‬ושוב ל‪ - 19.7.10 -‬במצטבר‪ ,‬יותר‬ ‫בשטח שדה התעופה"‪.14‬‬ ‫עד כה התקיימו בעתירה ארבעה דיונים!! בממוצע ‪-‬‬ ‫העותרים טוענים כי "הכפפת פעולות אכיפת חוק‬
‫משנה וחצי ללא דיון כלל!!‬ ‫העותרים הציגו בפני בית המשפט שורה של וילות‬ ‫דיון בכל חצי שנה!! בכולם‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬ישב‬ ‫לאישור דרג פוליטי אינה חוקית ואף מסוכנת לשיטת‬
‫הרכב בראשות הנשיאה‪ ,‬אשר דומה כי לקחה את התיק‬ ‫המשפט שלנו‪ ...‬היעלה על הדעת שבטרם תבצע עיריית‬
‫עתירת ימין‪:‬‬ ‫עתירת שמאל‪:‬‬ ‫לטיפולה המסור וההדוק‪.‬‬ ‫תל אביב צו הריסה כנגד מרפסת שנסגרה ללא היתר‬
‫הוצא צו על תנאי כנגד המדינה (צעד שלא בוצע עד‬ ‫יבקשו אנשי מחלקת האכיפה של העירייה את אישור‬
‫ג'בע ‪433/09‬‬ ‫מגרון ‪8887/06‬‬ ‫היום באף לא אחת מעתירות המזוהות עם ארגוני ימין)‪,‬‬ ‫ראש העירייה?!"‪.12‬‬
‫וצו מוחלט המחייב את המדינה להרוס את המבנים לא‬
‫מס' ימים‬ ‫מס' ימים‬ ‫הוצא עד כה רק משום שהמדינה התחייבה לעשות‬ ‫תשובת המדינה‬
‫‪19‬‬ ‫‪21‬‬
‫לתגובה מקדמית‬ ‫לתגובה מקדמית‬ ‫זאת מיוזמתה‪ ,‬במסגרת הסכם עליו חתמה מול הנהגת‬ ‫שר הביטחון הנחה לנסות ולהגיע להידברות עם גורמי‬
‫המתיישבים‪ .‬על פי ההסכם יועתקו המתיישבים ממגרון‬ ‫ההתיישבות במטרה להגיע לפתרון מערכתי כולל לפינוי‬
‫לא‬ ‫לשכונה חדשה שתיבנה ביישוב אדם הסמוך‪.‬‬ ‫מרצון של המאחזים הבלתי חוקיים באיו"ש‪ ,‬ובכלל זה‬
‫צו ביניים‬ ‫‪r‬‬ ‫התבקש‬ ‫צו ביניים‬
‫צו על תנאי‬ ‫~‬ ‫‪p‬‬ ‫צו על תנאי‬

‫‪545‬‬ ‫‪102‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪r‬‬ ‫‪p‬‬
‫הכפר ג'בע‬ ‫ההרכב‬ ‫ההרכב‬ ‫היישוב מגרון‬
‫‪21‬‬ ‫‪ .14‬סעיף ‪ 18‬מתוך העתירה‬ ‫‪ .12‬סעיפים ‪ 71-74‬לעתירה‬

‫‪20‬‬
‫יתמא ‪ 5377/09 -‬רגבים ואח' נגד שר הביטחון‬ ‫רחלים ‪ -‬בג"צ ‪ 2295/09‬מוצטפא מוחמד ח'ליל פדיה‬
‫ואח'‬ ‫נגד שר הביטחון ואח'‬
‫הכפר יתמא‬
‫ההליכים בבג"צ‬ ‫רקע‬ ‫רקע‬
‫בראשית הדרך נדמה היה לפתע כי בג"צ החל להתייחס‬ ‫הכפרים יתמא וא‪-‬סאוויה שוכנים בסמוך ליישוב רחלים‪ ,‬בחבל‬
‫הפלשתינים‪ ,‬שעל רכושם עליה לשמור בהתאם לדיני‬ ‫היישוב רחלים הוקם על אדמות מדינה בסמוך לעיר‬
‫ברצינות גם לעתירות כנגד בנייה בלתי חוקית פלשתינית‪.‬‬ ‫בנימין‪ .‬בסמוך להם נבנה מאחז בלתי חוקי גדול ובו בתי פאר‬
‫בסיומו של הדיון הראשון בעתירה הורה כב' השופט מלצר‬ ‫גדולים בני שתי קומות ויותר‪ .‬בעת הגשת העתירה הבתים‬ ‫הכיבוש של המשפט הבינלאומי‪.‬‬ ‫אריאל‪ ,‬לזכרם של רחלה דרוק ויצחק רופא הי"ד שנרצחו‬
‫למדינה‪ ,‬בדומה למה שהורתה הנשיאה בבג"צ חרשה‪ ,‬לקצוב‬ ‫טרם אוכלסו‪.‬‬ ‫בגדרי העתירה בקשו העותרים צו ביניים שיאסור את‬ ‫בפיגוע טרור על ציר סמוך‪.‬‬
‫בתוך ‪ 45‬יום לוחות זמנים למימוש צווי ההריסה במאחז‪:‬‬ ‫המשך העבודות במקום‪.‬‬
‫"מעמדתה של המדינה כפי שהוצגה לבית המשפט בתגובותיה‬ ‫עיקרי העתירה‬ ‫עיקרי העתירה‬
‫לעתירה ובדיון בפנינו עולה בברור כי המבנים נשוא העתירה‬ ‫בתי המידות שנבנים באין מפריע בתחומי הכפרים יתמא וא‪-‬‬ ‫תשובת המדינה‬ ‫ארגון השמאל הקיצוני "יש דין" עתר לבג"צ בשם ראש‬
‫נבנו שלא כדין‪ ,‬כמו‪-‬גם עשרות מבנים נוספים מעבר לכך‪,‬‬ ‫סאוויה‪ ,‬נבנים ללא היתר ובלא שגורמי האכיפה יעשו דבר על‬ ‫"רשויות האזור מנהלות פעילות כוללת ורחבה של‬ ‫הכפר א‪-‬סאוויה‪ ,‬כנגד בנייה של תשעה מבנים ביישוב‪.‬‬
‫לגביהם מתקיימים הליכי פיקוח ולגבי חלק מהם תלויים‬ ‫מנת למנוע את הפרת החוק‪ .‬על אף פניות העותרים‪ ,‬גורמי‬
‫ועומדים צווי הריסה‪ .‬בנסיבות אלה ובהתאם לעמדתה של‬ ‫אכיפה תכנונית באזור יהודה ושומרון‪ ,‬בהתאם לשיקול‬ ‫לטענת העותרים הבתים הוקמו שלא כחוק והיישוב‬
‫האכיפה במנהל האזרחי "נמנעו מלנקוט אפילו מראית עין של‬
‫המדינה‪ ,‬עליה לממש את הצווים הקיימים ולקצוב לוח זמנים‬ ‫אכיפה באמצעות פתיחת תיקי פיקוח והוצאת צווי הפסקת‬ ‫דעתן‪ ,‬על פי סדרי העדיפות המקובלים‪ ,‬אשר לא קיימת‬ ‫רחלים כולו "‪...‬מונע מתושבי הכפר הסמוך א‪-‬סאוויה‬
‫למימושם של הצווים האחרים‪ ,‬במסגרת חובתה היסודית‬ ‫עבודה וצווי הריסה למבנים"‪( 17‬כלומר‪ ,‬אפילו לא הוצאו צווים‬ ‫עילה להתערבות בהם על ידי בית המשפט הנכבד"‪.16‬‬ ‫לממש את זיקת ההנאה הטבעית שקיימת בין הכפר‬
‫לקיום החוק ואכיפתו"‪.19‬‬ ‫כך שאין מה לדבר על מימושם)‪.‬‬ ‫במקרה רחלים‪ ,‬הוצאו צווי הריסה כנגד המבנים אולם‬ ‫והאדמות הסמוכות לו"‪.15‬‬
‫אלא שמהר מאו הסתבר שהייתה זו שמחה מוקדמת‪.‬‬ ‫ביישוב היהודי הסמוך‪ ,‬רחלים‪ ,‬הוכרז שטח כשטח צבאי סגור‬ ‫מכיוון שמדובר בבנייה על אדמות מדינה‪ ,‬ביצוע הצווים‬ ‫בדו"ח טליה ששון‪ ,‬שעליו מסתמכים העותרים‪ ,‬נקבע כי‬
‫כעבור שלושה חודשים (פי שניים מהמועד המקורי שקצב לה‬ ‫על מנת למנוע המשך בנייה של מבנים טרומיים ביישוב‪ ,‬ואילו‬ ‫ממוקם נמוך בסדר העדיפות‪ .‬המדינה אינה מתנגדת‬ ‫משרד השיכון מימן ‪ ₪ 980,000‬עבור הקמת התשתיות‬
‫בית המשפט) ביקשה המדינה דחייה במימוש החלטתו של‬ ‫כאן‪ ,‬לא ננקטו כל הליכי פיקוח ואכיפה והבנייה של בתי הפאר‬
‫כב' השופט מלצר לקצוב לו"ז להריסה‪ ,‬וזאת בנימוק שאכיפת‬ ‫להוצאת צווי ביניים שיאסרו על המשך העבודות ומניעת‬ ‫ליישוב‪ ,‬אושר חיבור לחשמל ובשנת ‪ 1999‬אישר עוזר‬
‫ממשיכה באין מפריע‪.‬‬
‫"צו ההקפאה" (הקפאת הבנייה ביישובי הישראליים ביו"ש)‬ ‫ביחס לטענת המדינה הקבועה‪ ,‬לפיה סדרי העדיפויות‬ ‫איכלוס הבתים‪.‬‬ ‫שר הביטחון להתיישבות שינוע בית כנסת למקום‪.‬‬
‫"מחייב דחייה של משימות אכיפה אחרות‪ ."20‬המדינה מבטיחה‬ ‫נתונים לשיקול דעתו של הגורם המוסמך בשטח‪ ,‬משיבים‬ ‫כמו כן ידוע לעותרים כי נחתם הסכם הרשאה בין‬
‫לשוב ולעדכן את בית המשפט לאחר חצי שנה‪.‬‬ ‫העותרים‪" :‬היות ולא ניתן לחלוק על כך שהריסת המבנים‬ ‫ההליכים בבג"צ‬ ‫ההסתדרות הציונית למתיישבים בדבר העלייה לקרקע‪,‬‬
‫בלא שתועבר אפילו הבקשה לתגובת העותרים‪ ,‬כפי שקורה‬ ‫הבלתי חוקיים בשטח המאחזים בטלה בשישים ביחס לקצב‬ ‫גם הפעם הבטיחה הנשיאה טיפול מסור בתיק ונטלה‬ ‫אולם לטענתם ההרשאה היתה רק עבור התכנון ולא‬
‫בדרך כלל בבקשות מעין אלו‪ ,‬נענתה כב' השופטת ארבל לבקשת‬ ‫הבנייה החדשה‪ ,‬הרי שמדובר הלכה למעשה בטענת שווא‬ ‫לידיה את הדיון בעתירה‪ .‬צו ביניים הוצא‪ ,‬כמובן!!‬ ‫עבור הבנייה‪.‬‬
‫המדינה‪ ,‬ובלא ראשיתו של נימוק החליטה‪" :‬כמבוקש"‪.21‬‬ ‫שנועדה לחפות על החלטה מודעת שלא לאכוף את חוקי‬
‫בקשה לעיון מחודש בהחלטה שהגישה רגבים לא עזרה וארבל‬ ‫וכבר למעלה משנה שהעתירה תלויה ועומדת וכך גם‬ ‫לטענת העותרים‪ ,‬המדינה‪ ,‬שהתרשלה באכיפת דיני‬
‫הבנייה במאחזים‪.18"...‬‬
‫התבצרה בעמדתה‪" :‬לא מצאתי כי יש לשנות מהחלטתי"‪.22‬‬ ‫העותרים מצטטים את דו"ח היחידה המרכזית לפיקוח של‬ ‫צו הביניים!!‬ ‫התכנון והבנייה על המבנים ברחלים‪ ,‬פגעה בזכויות‬
‫את הבקשה לעיון חוזר בהחלטה ביססה העותרת‪ ,‬ראשית‪,‬‬ ‫המנהל האזרחי לשנת ‪ 2008‬ובו נכתב‪" :‬שנת ‪ 2008‬התאפיינה‬
‫על שבקשת הדחייה של המדינה לא הועברה להתייחסותה‪,‬‬ ‫בהקפאה כמעט מוחלטת של מימוש אכיפה בכל הקשור לבנייה‬ ‫עתירת ימין‪:‬‬ ‫עתירת שמאל‪:‬‬
‫כמתבקש‪ ,‬בטרם החליט בית המשפט להיענות לה‪ .‬שנית‪,‬‬ ‫הבלתי חוקית הפלשתינית‪ ...‬משדרת מסר שלילי לאוכלוסיה‬
‫טענה העותרת כי באותו יום כן מצא לנכון כב' השופט לוי‬ ‫ומאפשרת קביעת עובדות שיקשה עלינו להתמודד מולן"‪.‬‬ ‫יתמא ‪5377/09‬‬ ‫רחלים ‪2295/09‬‬
‫להעביר לעיון העותרים בקשה זהה של המדינה לדחייה‬ ‫עוד טוענים העותרים כי בתגובותיה הרבות לבג"צ טוענת‬
‫בקציבת לו"ז להריסת בנייה בלתי חוקית ביו"ש‪ ,‬אלא‬ ‫המדינה כי עדיפות גבוהה ניתנת לביצוע פעולות אכיפה כנגד‬
‫שבמקרה ההוא‪ ,‬איך לא‪ ,‬מדובר היה בעתירת ארגון השמאל‬ ‫מבנים שטרם אוכלסו‪ ,‬וזהו בדיוק המצב ביחס למבנים נשואי‬ ‫מס' ימים‬ ‫מס' ימים‬
‫הקיצוני 'שלום עכשיו' כנגד הבנייה בנתיב האבות‪ .‬גם בתיק זה‬ ‫‪63‬‬ ‫‪30‬‬
‫העתירה‪.‬‬ ‫לתגובה מקדמית‬ ‫לתגובה מקדמית‬
‫הגישה המדינה בקשה זהה לדחייה בשל אכיפת צו ההקפאה‬
‫ומשמעויותיו לסדרי העדיפויות באזור כולו‪ .‬אלא ששם‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫תשובת המדינה‬
‫הועברה הבקשה לתגובת העותרים בטרם התקבלה‪ .‬האם‬ ‫באשר לבנייה הבלתי חוקית בכפר א‪-‬סאוויה‪ ,‬נפתחו ‪ 50‬תיקי‬ ‫צו ביניים‬ ‫‪r‬‬ ‫‪p‬‬ ‫צו ביניים‬
‫יתכן‪ ,‬תמהו ב'רגבים' בבקשה לעיון נוסף‪ ,‬ש'שלום עכשיו'‬ ‫בב"ח מאז שנת ‪ ,1996‬ומומשו שלושה צווי הריסה‪ .‬יתר התיקים‬
‫זוכה ליחס מועדף בבג"צ מזה שלו זוכה 'רגבים'?!‪.‬‬
‫השופטת ארבל‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא מצאה לנכון לשנות את‬
‫תלויים ועומדים בעקבות עתירות לבג"צ והוצאת צווי ביניים‬
‫להפסקת פעולות האכיפה‪ .‬זה המצב גם בכפר יתמא‪.‬‬
‫צו על תנאי‬ ‫‪r‬‬ ‫~‬ ‫צו על תנאי‬
‫החלטתה‪.‬‬ ‫באשר למבנים המופיעים בעתירה ‪ -‬מאז הגשת העתירה‬
‫אולם בזה לא תמה תחושת האפליה הקשה בתיק זה‪ .‬חודשיים‬ ‫נפתחו תיקי בב"ח לשניים מתוכם‪ ,‬בהתאם לסדר העדיפות‬ ‫מספר ימים‬ ‫מספר ימים‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬בבג"צ חרשה (‪ ,)9051/05‬הגישה המדינה בקשה‬ ‫שנקבע מראש‪.‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪391‬‬
‫כמעט זהה לדחייה בקציבת לו"ז להריסה בהתבסס‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫המדינה דורשת לדחות את העתירה בהתבסס על הטיעון המרכזי‬
‫על אכיפת צו ההקפאה ועל משמעויות לסדרי העדיפויות‬ ‫ולפיו בית המשפט לא מתערב בשיקול דעתן ובסדרי עדיפויותיהן‬
‫באזור כולו‪ .‬פרקליטות המדינה טרחה אפילו לציין שבקשה‬ ‫של רשויות האכיפה וכן בשל כך שהעתירה כוללנית ומציינת‬ ‫מספר דיונים‬ ‫מספר דיונים‬
‫ברוח זו הוגשה גם בעתירות אחרות ושבית המשפט אף קיבל‬ ‫שלושה מבנים קונקרטיים ועוד אחרים שאינם מפורטים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫אותן בכל המקרים‪ .23‬אולם אף על פי כן‪ ,‬ביחס לחרשה‪ ,‬דחתה‬ ‫שהתקיימו‬ ‫שהתקיימו‬
‫הנשיאה את בקשת המדינה והורתה לה לקצוב בתוך חודשיים‬
‫לוחות זמנים להריסה‪.24‬‬ ‫נשיא‪/‬ה בראשות‬ ‫נשיא‪/‬ה בראשות‬
‫צדק?! שוויון?! לא בבג"צ ובוודאי לא אצל הנשיאה!‬ ‫‪r‬‬ ‫‪p‬‬
‫ההרכב‬ ‫ההרכב‬ ‫היישוב רחלים‬
‫‪23‬‬ ‫‪ .21‬החלטה מיום ‪ ,6.12.09‬השופטת עדנה ארבל‪.‬‬ ‫‪ .17‬סעיף ‪ 13‬לעתירה‬ ‫‪ .15‬סעיף ‪ 4‬לעתירה‬ ‫‪22‬‬
‫‪ .22‬החלטה מיום ‪ ,21.12.09‬השופטת עדנה ארבל‪.‬‬ ‫‪ .18‬סעיף ‪ 31‬לעתירה‬ ‫‪ .16‬סעיף ‪ 2‬לתשובה‬
‫‪ .23‬פסקאות ‪ 22-25‬להודעת המדינה מיום ה‪ 10.1.10 -‬‬ ‫‪ .19‬סעיף ‪ 4‬להחלטה‬
‫‪ .24‬החלטה מיום ‪ ,14.2.10‬הנשיאה ד‪ .‬בייניש‪ .‬‬ ‫‪ .20‬סעיף ‪ 5‬לנספח‬
‫חרבתא ‪ -‬בג"צ ‪ 9533/06‬התנועה לשמירת אדמות‬ ‫עמונה ‪ -‬בג"צ ‪ 6357/05‬תנועת 'שלום עכשיו' ואח'‬
‫הלאום ואח' נגד שר הביטחון ואח'‬ ‫נגד שר הביטחון ואח'‬
‫את השטח הסטרילי האמור לשמש מרחב ביטחון‬ ‫בסמוך לכפר חרבתא‪ ,‬מצפון לעיר מודיעין‪-‬עילית‪,‬‬ ‫בעת שהוגשה העתירה המבנים טרם אוכלסו ועל כן‬ ‫עמונה הוא יישוב שהוקם בסמוך ליישוב עפרה לפני‬
‫ולאפשר זמן תגובה סביר במקרה של אירוע פח"ע"‪.28‬‬ ‫נבנתה שכונה ובה עשרה בתי קבע ומבנים נוספים‪.‬‬ ‫ביקשה 'שלום עכשיו' בגדרי העתירה גם את הוצאתו‬ ‫כ‪ 14 -‬שנה ומתגוררות בו היום כ‪ 40 -‬משפחות‪.‬‬
‫השכונה הבלתי חוקית חוברה לתשתיות ואף נסלל אליה‬ ‫של צו ביניים למניעת אכלוס‪.‬‬
‫תשובת המדינה‬ ‫כביש גישה‪ ,‬והכול בניגוד לחוק‪.‬‬ ‫עיקרי העתירה‬
‫המדינה מודה כי המבנים אינם חוקיים וכי הוצאו כנגדם‬ ‫ההליכים בבג"צ‬ ‫לטענת ארגון השמאל הקיצוני 'שלום עכשיו'‪ ,‬שעתר‬
‫צווי הריסה שטרם נאכפו‪ .‬ביחס לחלק מהמבנים הרי‬ ‫עיקרי העתירה‬ ‫צו ביניים‪ ,‬כמובן‪ ,‬התקבל גם התקבל‪.‬‬ ‫למתן צווי הריסה לתשעה מבני קבע ספציפיים ביישוב‬
‫שבוצעו בהם עבודות גם לאחר מתן הצו וחלקם אף‬ ‫חרף העובדה שהוצאו צווי הריסה למבנים ועל אף פניות‬ ‫דיון בעתירה התקיים תוך פחות מחצי שנה ובמהלכו‪,‬‬ ‫עמונה‪ ,‬הבתים הוקמו על אדמה פרטית של פלשתינים‪.‬‬
‫אוכלסו‪.‬‬ ‫העותרים הרבות אל המנהל האזרחי בדרישה לאכוף‬ ‫בדינאמיקה המוכרת לכל מי שמצוי במסדרונותיו של‬ ‫לעתירה שני ראשים‪ :‬האחד‪ -‬פינוי "הפולשים" והשני‪-‬‬
‫טענתה המהותית של המדינה נסמכת על עצמאות‬ ‫את הצווים‪ ,‬הבנייה ממשיכה באין מפריע‪ .‬העותרים‬ ‫בג"צ‪ ,‬הצליח הנשיא ברק להבהיר למדינה שבכוונתו‬ ‫אכיפת דיני התכנון והבנייה ביחס למבנים הבלתי‬
‫שיקול הדעת של רשויות האכיפה ועל כך שבג"צ אינו‬ ‫מבקשים מבית המשפט להוציא צו על תנאי שיורה‬ ‫להורות על הריסת המבנים ולגרום לה להתחייב לעשות‬ ‫חוקיים‪.‬‬
‫נוהג להתערב בהן‪.29‬‬ ‫על הריסת המבנים וכן צו ביניים להפסקת העבודות‬ ‫זאת בעצמה בלוח זמנים מוגדר‪.‬‬ ‫בדו"ח טליה ששון‪ ,‬שאותו מצטטים העותרים‪ ,‬מצויין כי‬
‫עוד טענה המדינה כי בטענה בדבר הסיכון הביטחוני‬ ‫ולמניעת איכלוס המבנים‪.‬‬ ‫בג"צ אף דחה ניסיונות פשרה של הרגע האחרון שבכוחם‬ ‫היישוב עמונה נבנה על קרקעות פרטיות של פלשתינים‪,‬‬
‫הנשקף ממבנים אלו לעיר מודיעין עילית אין ממש‬ ‫"עוד ניתן לראות בבירור כי במקום בוצעו עבודות‬ ‫היה אולי למנוע את האלימות ואת המחזות הקשים‬ ‫והגם שנטענה טענת רכישה לגבי מספר חלקות ביישוב‪,‬‬
‫וכי המרחק בין בתי העיר למבנים הוא כ‪ 850 -‬מטר‬ ‫תשתיות נרחבות‪ ,‬ולמעשה כלל המבנים בשכונה‬ ‫שנאלצה החברה בישראל לראות בפינוי האלים שביצעה‬ ‫הרי שלא ברור למדינה היכן הן וכן לא הוגשה בקשה‬
‫בקו אווירי‪ .‬עוד טענה המדינה כי הוגשו על ידי תושבי‬ ‫מחוברים כיום לתשתיות חשמל ומים‪ .‬הביוב כמובן זורם‬ ‫המדינה תחת אילוצו של בג"צ‪.‬‬ ‫לרישומן‪.25‬‬
‫השכונה תוכניות ובקשות להיתרי בנייה הנדונות‬ ‫באין מפריע בשטח הפתוח וגורם לנזקים אקולוגיים‬ ‫משרד הבינוי והשיכון שילם עבור הקמת התשתיות סכום‬
‫בימים אלו על ידי רשויות התכנון‪ .‬סיכומו של דבר‪,‬‬ ‫חמורים ובכלל זה פגיעה במי התהום של אקוויפר ההר‬ ‫של ‪ ₪ 2,160,000‬וכן אושר חיבור חשמל ליישוב‪.‬‬
‫טענה המדינה‪ ,‬אין האכיפה במקום מצויה גבוה בסדר‬ ‫המהווה את מקור המים העיקרי של תושבי המרכז‪...26‬‬
‫העדיפות‪.‬‬ ‫עקב סירובם המתמשך של המשיבים להעביר לידי‬
‫העותרים את המידע על שכונה בלתי חוקית זו אין‬
‫ההליכים בבג"צ‬ ‫העותרים יודעים מי אישר‪ ,‬מי מימן ומי ביצע את‬
‫צו ביניים‪ ,‬כמובן‪ ,‬לא ניתן (לרגע לא חשבנו אחרת‪.)...‬‬ ‫עבודות התשתית באזור‪ ,‬אולם כפי שניתן לראות‬
‫דיון ראשון ואחרון בעתירה התקיים לאחר למעלה משנה‬ ‫מצילומי השטח אין מדובר בחיבורים פיראטיים אלא‬ ‫עתירת ימין‪:‬‬ ‫עתירת שמאל‪:‬‬
‫וחצי ולאחריו נמחקה העתירה בהתבסס על העובדה כי‬ ‫בחיבורי קבע מסודרים וניתן להניח כי בתוקף תפקידו‬
‫הוגשו בקשות להיתר‪" :‬בנסיבות אלה‪ ,‬כאשר הבקשות‬ ‫באזור ידע המשיב ‪[ 3‬ראש המינהל האזרחי] על העבודות‬
‫חרבתא ‪9533/06‬‬ ‫עמונה ‪6357/05‬‬
‫תלויות ועומדות בפני גורמי התכנון ובפרט בהתחשב‬ ‫ויתכן כי אף אישר את ביצוען"‪.27‬‬
‫בכך שתפקיד האכיפה מוטל על רשויות האכיפה ולא‬ ‫העותרים נתלים אף בנימוק ביטחוני לנחיצות ההריסה ‪-‬‬ ‫מס' ימים‬ ‫מס' ימים‬
‫‪30‬‬ ‫‪21‬‬
‫על בית המשפט‪ ,‬אנו סבורים שהעתירה מיצתה את‬ ‫מיקומה של השכונה בסמוך לגדר ההפרדה באזור העיר‬ ‫לתגובה מקדמית‬ ‫לתגובה מקדמית‬
‫עצמה והיא נמחקת"‪.30‬‬ ‫מודיעין עילית‪" :‬השכונה הבלתי חוקית‪ ...‬מצמצמת‪...‬‬
‫צו ביניים‬ ‫‪r‬‬ ‫‪p‬‬ ‫צו ביניים‬
‫צו על תנאי‬ ‫‪r‬‬ ‫‪-‬‬ ‫צו על תנאי‬

‫‪498‬‬ ‫‪195‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪r‬‬ ‫‪p‬‬
‫ההרכב‬ ‫ההרכב‬ ‫היישוב עמונה‬
‫הכפר חרבתא‬
‫‪25‬‬ ‫‪ .29‬סעיף ‪ 9‬לתשובת המדינה‬ ‫‪ .26‬סעיף ‪ 16‬ח' לעתירה‬ ‫‪ .25‬בעתירה שהגיש היישוב עמונה הוא ביקש ארכה מבג"ץ להסדיר את האישורים האחרונים לבנייה‬ ‫‪24‬‬
‫‪ .30‬מתוך פסק הדין‬ ‫‪ .27‬סעיף ‪ 16‬ח' לעתירה‬ ‫ולאחר מכן אף נעתר לפינוי המבנים מרצון‪ ,‬אולם בג"ץ לא שעה להצעות אלה ולכולנו זכור הפינוי‬
‫‪ .28‬סעיף ‪ 42‬לעתירה‬ ‫האלים והברוטלי בעמונה בחורף ‪.2006‬‬
‫חוסן ‪ -‬בג"צ ‪ 11113/08‬התנועה לשמירת אדמות‬ ‫נתיב האבות ‪ -‬בג"צ ‪ 8255/08‬עלי מחמד עיסא מוסא‬
‫הלאום ואח' נגד שר הביטחון ואח'‬ ‫ואח' נגד שר הביטחון ואח'‬
‫תיקי בב"ח ומומשו ‪ 34‬צווי הריסה‪ .‬שבעה תיקים‬ ‫בכפר חוסן שבגוש עציון נבנים בתי פאר בלתי חוקיים‪.‬‬ ‫המאחז מצוי בתחום מקרקעין שמעמדם טרם הובהר‬ ‫שכונה הסמוכה ליישוב אלעזר שבגוש עציון‪ .‬השכונה‬
‫נוספים ממתינים לפסיקת בג"צ‪ .‬טענתה המהותית‬ ‫צווי הריסה שהוצאו כנגד חלק מהם טרם מומשו‪.‬‬ ‫באופן סופי‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬לא ניתן לקבוע נחרצות ביחס‬ ‫הוקמה על קרקעות שבעבר הוכרזו אדמות מדינה אולם‬
‫של המדינה נסמכה גם כאן על עצמאות שיקול הדעת‬ ‫לנקודה כלשהי במאחז‪ ,‬האם תהא בסופו של יום אדמות‬ ‫בעקבות עתירה לבג"צ נפתח הליך הסקר מחדש‪ .‬עד‬
‫של רשויות האכיפה‪" :‬הפניית משאבי אכיפה ממוקדים‬ ‫עיקרי העתירה‬ ‫מדינה או שמדובר באדמה פרטית"‪.31‬‬ ‫היום לא הסתיים הליך הסקר‪ ,‬כך ששאלת הבעלות‬
‫דווקא לטיפול במבנים העומדים במרכזה של עתירה‬ ‫"לפי הנתונים הקיימים בידי העותרים – ביחס לכל אחד‬ ‫בכל מקרה המדינה אינה חולקת על כך שהמאחז הוא‬ ‫טרם הובררה סופית‪.‬‬
‫זו‪ ,‬ולא לטובת טיפול במבנים אחרים שנבנו שלא כדין‪,‬‬ ‫מבתי המידות המפורטים לעיל לא נקטו המשיבים‬ ‫בלתי חוקי‪ ,‬ואף הוציאה נגדו צווי הריסה‪ ,‬אולם‪ ,‬נסמכת‬
‫הינה בבחינת התערבות בשיקול דעתם של רשויות‬ ‫בצעדי אכיפה כלשהם"‪ ,33‬על אף שמדובר בבתים‬ ‫על טענתה הקבועה בעתירות כגון אלו‪ ,‬טענה המדינה‬ ‫עיקרי העתירה‬
‫האכיפה"‪.35‬‬ ‫שבנויים על צירי תנועה מרכזיים (כביש ‪ 60‬וכביש‬ ‫כי בית המשפט אינו נוהג להתערב בשיקולי רשויות‬ ‫בגדרי העתירה דורשת תנועת השמאל הקיצוני‬
‫‪ )375‬ועל אף שלא פעם צירים אלו הפכו למוקדי אירוע‬ ‫האכיפה‪.‬‬ ‫'שלום עכשיו' לפנות את הפולשים ולאפשר לעותרים‬
‫ההליכים בבג"צ‬ ‫חבלני‪.‬‬ ‫גישה לעבד את אדמותיהם‪ .‬עוד בשנת ‪ 2002‬עתרו‬
‫צו ביניים‪ ,‬כמובן‪ ,‬לא ניתן‪.‬‬ ‫בחלוף שנה מפנייתם‪ ,‬משלא השיבו הרשויות ומשלא‬ ‫ההליכים בבג"צ‬ ‫הפלשתינים כנגד הקביעה כי האדמות הן אדמות מדינה‪.‬‬
‫לגופם של דברים בג"צ לא מצא לנכון אפילו לקיים‬ ‫נעשה דבר לאכיפת החוק‪ ,‬פנו העותרים לבג"צ‪" .‬רשויות‬ ‫בסיומו של הדיון הראשון בעתירה‪ ,‬וככל הנראה נאמן‬ ‫תשובת המדינה היתה שהנושא נדון במערכת הביטחון‬
‫דיון בעתירה‪ ,‬וכך נדחתה העתירה ללא דיון‪" :‬תגובת‬ ‫האכיפה‪ ...‬נוקטות במדיניות ברורה ומוצהרת של אי‬ ‫ל'רוח המפקד' של הנשיאה שנתנה החלטה דומה מספר‬ ‫אולם גם בחלוף שש שנים לא התקבלה תשובה סופית‬
‫המשיבים מלמדת כי אכן מתקיימים מאמצים לאכיפת‬ ‫אכיפת חוקי התכנון והבנייה‪ .‬מדיניות זו נקלטה‬ ‫ימים קודם לכן בבג"צ חרשה (בג"צ ‪ ,)9051/05‬פסק כב'‬ ‫לגבי מעמד הקרקע‪ .‬העותרים טוענים לפגיעה בזכויות‬
‫דיני התכנון והבנייה במרחב הרלוונטי‪ ...‬בנסיבות אלה‬ ‫היטב בקרב תושבי המאחזים ואלו אינם נרתעים עוד‬ ‫השופט לוי כי על המדינה לקצוב לוחות זמנים לביצוע‬ ‫הקניין‪ ,‬בחופש העיסוק ובפרנסתם‪.‬‬
‫לא הוצגה בפנינו עילה להתערבות באופן הקצאתם‬ ‫מלהשקיע מיליוני דולרים בניית וילות ענק ובתי פאר‬ ‫צווי ההריסה במקום‪" :‬לא נוכל להסתפק בתגובה‬
‫של משאבי האכיפה‪ ....‬אין באמור כדי לשלול תחושת‬ ‫שנראים כלקוחים מהאגדות"‪.34‬‬ ‫מעורפלת בדבר ביצוע צווי הריסה במועד לא מוגדר‪,‬‬ ‫תשובת המדינה‬
‫אי נחת מהמציאות המפורטת בעתירה – ובפרט מבתי‬ ‫בעת שהוגשה העתירה היו המבנים עדיין בשלבי בנייה‬ ‫שייקבע על פי "סדר עדיפות" שטיבו לא הובהר‪ .‬לפיכך‬ ‫האדמות לא עברו הסדר רישום מקרקעין ולכן עדיין‬
‫מידות ההולכים ונבנים‪ ,‬מתוך אמונת בעליהם שחרב‬ ‫ועל כן בקשו העותרים גם צו ביניים למניעת המשך‬ ‫מתבקשים המשיבים להציג בפנינו‪ ,‬בתוך ‪ 90‬ימים‪,‬‬ ‫לא ברור האם הזכויות בקרקע אכן נתונות לעותר או‬
‫האכיפה אינה מונפת‪ .‬לכך על הרשויות ליתן דעתן‬ ‫הבנייה ולמניעת איכלוס‪.‬‬ ‫מסגרת זמנים ברורה לעניין ביצוע הצווים‪.32"...‬‬ ‫שמדובר באדמות מדינה‪" :‬עמדת המשיבים היא כי‬
‫תדיר"‪.‬‬
‫תשובת המדינה‬
‫בראשית תגובתה פירטה המדינה את פעולות האכיפה‬ ‫עתירת ימין‪:‬‬ ‫עתירת שמאל‪:‬‬
‫שננקטו כנגד המבנים נשוא העתירה ‪ -‬נפתחו עשרות‬
‫חוסן ‪11113/08‬‬ ‫נתיב האבות ‪8255/08‬‬
‫מס' ימים‬ ‫מס' ימים‬

‫‪30‬‬ ‫‪30‬‬
‫לתגובה מקדמית‬ ‫לתגובה מקדמית‬
‫לא‬
‫צו ביניים‬ ‫‪r‬‬ ‫התבקש‬ ‫צו ביניים‬
‫צו על תנאי‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫צו על תנאי‬
‫מספר ימים‬ ‫נדחה‬ ‫מספר ימים‬

‫ללא דיון‬ ‫‪300‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫הכפר חוסן‬ ‫ההרכב‬ ‫ההרכב‬ ‫שכונת נתיב האבות‬
‫‪27‬‬ ‫‪ .33‬סעיף ‪ 14‬לעתירה‬

‫‪ .31‬סעיף ‪ 7‬לתשובת המדינה‬ ‫‪26‬‬
‫‪ .34‬סעיף ‪ 22‬לעתירה‬
‫‪ .32‬מתוך פסק הדין‬
‫ששת האתרים ‪ -‬בג"צ ‪ 6243/08‬התנועה לשמירת‬ ‫קריית נטפים ‪ -‬בג"צ ‪ 6821/09‬שלום עכשיו ואח'‬
‫אדמות הלאום ואח' נגד שר הביטחון ואח'‬ ‫נגד שר הביטחון ואח'‬
‫רקע‬ ‫תשובת המדינה‬ ‫רקע‬

‫יכולה לעמוד עוד‪ ,‬נוכח העובדה שששת האתרים הללו‬ ‫שישה אתרים שונים בהם מתקיימת בנייה בלתי חוקית‪:‬‬ ‫הבנייה נכללת בתחום תוכנית המתאר שהוגשה עוד‬ ‫‪ 15‬מבני מגורים בתוך תחום תכנית המתאר של היישוב‬
‫עונים על אותם הקריטריונים שהוצהרו אך למרות זאת‬ ‫טייבה (בנייה חוצת קו‪-‬ירוק בסמוך לקו התפר)‪ ,‬אזור‬ ‫בשנת ‪ 2000‬אך טרם אושרה‪ .‬בהתאם לחוק הירדני‪,‬‬ ‫קריית‪-‬נטפים הסמוך לברקן שבשומרון‪.‬‬
‫דיני התכנון והבנייה אינם נאכפים בהם‪" .‬טענת העותרים‬ ‫נווה דניאל (אדמות מדינה בשטח התב"ע של היישוב‬ ‫הגיש מהנדס המועצה האזורית בקשה להיתרי בנייה‬
‫היא כי מתן לגיטימציה גורפת למונח "סדר עדיפויות"‬ ‫נווה דניאל)‪ ,‬סמוך לצומת יקיר בשומרון (בנייה על‬ ‫עבור תוכנית שהופקדה וטרם אושרה‪ ,‬ועל כן יש‬ ‫עיקרי העתירה‬
‫בהקשר של אכיפת החוק על ידי המשיבה ‪[ 3‬המנהל‬ ‫תוואי גדר ההפרדה שאילצה את שינוי התוואי לרעה)‪,‬‬ ‫חובה לדון בבקשה זו לפני החלטה האם להוציא צו‬ ‫לטענת העותרים‪ ,‬ובראשם תנועת השמאל הקיצוני‬
‫האזרחי] מעקרת מתוכן את הביקורת המנהלית על‬ ‫ציר ‪ 60‬סמוך לבית אומר (על ציר ראשי תוך סיכון‬ ‫הריסה‪" .‬בנסיבות אלה טרם בשלה העת לדון בסעדים‬ ‫'שלום עכשיו'‪ ,‬הבנייה במקום נעשית ללא היתרי בנייה‪,‬‬
‫פעולותיה"‪.37‬‬ ‫ביטחוני ובטיחותי)‪ ,‬חירבת א‪-‬דיראת (על ציר ראשי‬ ‫המבוקשים על ידי העותרים בעתירה‪ ,‬וודאי שטרם‬ ‫סותרת את תוכנית המתאר‪ ,‬ושניים מהמבנים אף בנויים‬
‫במקום בו בוצע פיגוע ירי ונרצחו ‪ 3‬ישראלים)‪ ,‬צומת‬ ‫בשלה העת לפעול לשם הריסת המבנים‪."36‬‬ ‫על אדמות פרטיות של פלשתינים‪.‬‬
‫תשובת המדינה‬ ‫יו"ש הסמוכה לבית אל (בניין רב‪-‬קומות על צומת‬ ‫תוכנית המתאר של היישוב כולו פורסמה אך מעולם לא‬
‫גם כיום‪ ,‬בחלוף כשנתיים ממועד הגשת העתירה‪ ,‬טרם‬ ‫ראשית‪ ,‬עקב ירי שבוצע בין היתר ממבנה זה נאסר‬ ‫ההליכים בבג"צ‬ ‫אושרה ורשויות האכיפה מתעלמות מתפקידן להגן על‬
‫‪498‬מאחר והיא נדרשה‬
‫הוגשה תגובת המדינה לעתירה‪ ,‬זאת‬ ‫הציר לתנועת ישראלים ונסגרה הכניסה הראשית‬ ‫על אף האמור בתגובת המדינה הורה כב' השופט‬ ‫זכויות הקניין של הפלשתינים מתוקף החוק הבינ"ל‪.‬‬
‫לעשות זאת עד ‪ 7‬ימים לפני הדיון והדיון המיוחל טרם‬ ‫ליישוב בית‪-‬אל)‪.‬‬ ‫רובינשטיין על הוצאת צו ביניים המורה להימנע‬ ‫מכיוון שקצב הבנייה מהיר ויש חשש שהבתים יאוכלסו‪,‬‬
‫התקיים‪...‬‬ ‫מעבודות בנייה במבנים ומאכלוסם‪.‬‬ ‫העותרים מבקשים מבית המשפט להוציא צו ביניים וצו‬
‫עיקרי העתירה‬ ‫לגופם של דברים הורה רובינשטיין למדינה לעדכן בתוך‬ ‫ארעי שמורה לעצור כל פעולה עד להתקדמות ההליך‬
‫ההליכים בבג"צ‬ ‫בעתירה זו כללו העותרים שישה אתרים שונים בהם‬ ‫‪ 60‬יום לגבי התקדמות הדיונים באשר להיתרי הבנייה‬ ‫המשפטי‪.‬‬
‫עד היום‪ ,‬כמעט שנתיים ממועד הגשת העתירה‪,‬‬ ‫מתקיימת בנייה בלתי חוקית‪ .‬לבנייה בכל אחד מששת‬ ‫(מעניין איזו רשות תכנונית בארץ מכיר כב' השופט‬
‫לא התקיים ולו דיון אחד בעתירה!! הבנייה הבלתי‬ ‫האתרים משמעות חמורה אחרת‪ ,‬שאמורה‪ ,‬בהתאם‬ ‫הנכבד שמסוגלת לסיים דיון בתכנית מתאר בתוך ‪60‬‬
‫חוקית בכל ששת האתרים יכולה להימשך באין מפריע‪,‬‬ ‫לסדרי העדיפויות עליהם הצהירה המדינה בתשובותיה‬ ‫יום‪ ...‬ימות המשיח ממש‪.)...‬‬
‫דיון שאמור היה להתקיים בעתירה נדחה כבר שלוש‬ ‫השונות לבג"צ‪ ,‬למקם אותה במקום גבוה בסולם‬
‫פעמים ברציפות‪ .‬בג"צ‪ ,‬כך נראה‪ ,‬אינו מייחס חשיבות‬ ‫העדיפויות של גורמי האכיפה‪ ,‬אולם אף על פי כן צווי‬
‫רבה לעתירה‪ .‬לא ייתכן‪ ,‬כמובן‪ ,‬שיש לכך קשר לזיהוי‬ ‫ההריסה לא נאכפו ולו באחד מבין ששת האתרים‪.‬‬
‫הפוליטי של מגישיה‪ ...‬שפטו בעצמכם!‬ ‫לטענת העותרים‪ ,‬התשובה הכללית של המדינה באשר‬
‫לקביעת סדר עדיפות על פי קריטריונים קבועים אינה‬ ‫עתירת ימין‪:‬‬ ‫עתירת שמאל‪:‬‬
‫ששת האתרים ‪6243/08‬‬ ‫קריית נטפים ‪6821/09‬‬
‫מס' ימים‬ ‫מס' ימים‬

‫‪676‬‬ ‫‪30‬‬
‫לתגובה מקדמית‬ ‫לתגובה מקדמית‬
‫לא‬
‫צו ביניים‬ ‫התבקש‬ ‫‪p‬‬ ‫צו ביניים‬
‫צו על תנאי‬ ‫~‬ ‫‪r‬‬ ‫צו על תנאי‬

‫‪684‬‬ ‫‪183‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫חירבת אדירת‬ ‫ההרכב‬ ‫ההרכב‬ ‫היישוב קריית נטפים‬
‫‪29‬‬ ‫‪ .37‬סעיף ‪ 87‬לעתירה‬

‫‪28‬‬
‫סוף דבר‬
‫"תחושת חוסר השוויון היא מהקשה שבתחושות" ‪ -‬והיא‬ ‫במהלך דיון שהתקיים בבג"צ רחלים (בג"צ ‪ ,)2295/09‬ביום ה‪-‬‬
‫קשה שבעתיים שעה שנוספת לה תחושת חוסר אונים‪ ,‬היות‬ ‫‪ 26‬באפריל ‪ ,2010‬הביע עורך הדין המייצג את המשיבים‪ ,‬תושבי‬
‫ומדובר בבית המשפט העליון‪ ,‬שעל פסיקותיו לא ניתן לערער‬ ‫היישוב הישראליים והמועצה האזורית שומרון‪ ,‬את תמיהתו‬
‫ואת החלטותיו הפוליטיות לא ניתן להעמיד לביקורת בפני‬ ‫בפני הנשיאה בקול רם‪ ,‬באומרו כי אין הוא מצליח להסביר‬
‫גורם אחר‪.‬‬ ‫ללקוחותיו מדוע כשמדובר בבנייה בלתי חוקית של פלסטינים‬
‫"היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה" ‪ -‬משום שהיא‬ ‫העתירות נדחות בשל סדר העדיפויות של המדינה בעוד‬
‫כבר מזמן אינה בעיה 'רק' של הצד המופלה‪ .‬הפיכתו של בית‬ ‫שכשמדובר בבנייה יהודית הן נשארות תלויות ועומדות‪.‬‬
‫המשפט העליון למוסד פוליטי שנוי במחלוקת ציבורית הסבה‬ ‫תגובתה של הנשיאה לדברים הייתה "אני מאמינה שאדוני‬
‫ומסבה פגיעה אנושה לחברה הישראלית ולמדינת ישראל כולה‪.‬‬ ‫יודע מדוע‪."...‬‬
‫היא שומטת את הקרקע מתחת למוסד השפיטה כולו ומתחת‬ ‫ובכן‪ ,‬אם עורך הדין יודע או לא‪ ,‬אין אנו יודעים‪ .‬מה שבטוח‬
‫למעמדו של בית המשפט העליון בחברה דמוקרטית כצלע‬ ‫הוא שאנו‪ ,‬וכמונו הציבור כולו‪ ,‬לא יודעים מדוע‪.‬‬
‫הכרחית לשמירה על הדמוקרטיה ועל ערכיה‪.‬‬ ‫ממצאי הדו"ח מעידים שאכן מגיע לנו הסבר בכדי שטיפת‬
‫"היא פוגעת בזהותו העצמית של האדם‪ - "...‬ומכיוון שכאן‬ ‫האמון האחרונה שעוד נותרה לנו במוסד החשוב הזה לא‬
‫לא באדם פרטי עסקינן‪ ,‬הרי שהיא פוגעת בזהותה של החברה‬ ‫תתאדה‪.‬‬
‫הישראלית כולה‪ ,‬כחברה דמוקרטית ושוויונית בה לכל אדם‬
‫הזכות להתמודד על דעותיו במגרש הדעות הציבורי מבלי‬ ‫"השוויון שומר על השלטון מפני השרירות‪ .‬אכן‪ ,‬אין לך‬
‫שהוא יופלה בשל כך לרעה בבקשו את יומו בבית המשפט‪.‬‬ ‫גורם הרסני יותר לחברה מאשר תחושת בניה ובנותיה‪,‬‬
‫כי נוהגים בהם איפה ואיפה‪ .‬תחושת חוסר השוויון היא‬
‫הדו"ח שקראתם הוא כתב אישום חמור כנגד בית המשפט‬ ‫מהקשה שבתחושות‪ .‬היא פוגעת בכוחות המאחדים את‬
‫העליון וכנגד הקו שמובילה בו הנשיאה‪ ,‬דורית בייניש‬ ‫החברה‪ .‬היא פוגעת בזהותו העצמית של האדם‪"...‬‬
‫(ובגיבוי שאר שופטי העליון)‪ ,‬בעניינים אידיאולוגיים‬ ‫בג"צ ‪ 953/87‬פורז נ' עיריית תל‪-‬אביב‪ ,‬פ"ד מב(‪ ,309 )2‬עמ' ‪.332‬‬
‫ופוליטיים השנויים במחלוקת ציבורית‪.‬‬
‫בחוסר יכולתה של הנשיאה להפריד בין דעותיה האישיות‬ ‫פסק הדין הזה‪ ,‬שפתח את הדו"ח וגם מסיים אותו‪ ,‬מהדהד‬
‫לתפקידה כנשיאת בית המשפט העליון‪ ,‬מדרדרת השופטת‬ ‫באוזנינו ואסור לו לתת לנו מנוח‪.‬‬
‫בייניש את המוסד שבראשו היא עומדת אל פי תהום‪,‬‬ ‫"השוויון שומר על השלטון מפני שרירות" ‪ -‬וכשהוא מופר‬
‫פוגעת אנושות במעמדו ובתפקידו ושומטת את הקרקע‬ ‫משתלטת השרירות על רשויות האכיפה‪ ,‬ושלטון החוק הופך‬
‫מתחת לסמכותו העליונה‪.‬‬ ‫מערך עליון לכלי ניגוח פוליטי‪ ,‬מאבן יסוד בשיטת משטר‬
‫מתוקנת וחפצת חיים למושג חלול וחסר ערך‪ ,‬קרדום לחפור‬
‫האם תשכיל החברה בישראל‬ ‫בו לקידום אג'נדה פוליטית‪.‬‬
‫להתעורר ולהציל את בית המשפט‬ ‫"אכן‪ ,‬אין לך גורם הרסני יותר לחברה מאשר תחושת בניה‬
‫בטרם יהיה מאוחר?‬ ‫ובנותיה‪ ,‬כי נוהגים בהם איפה ואיפה" ‪ -‬אם ממצאי הדו"ח‬
‫הזה אינם עולים כדי 'איפה ואיפה'‪ ,‬לא נדע 'איפה ואיפה' מה‬
‫ימים יגידו‪.‬‬ ‫היא‪ .‬ואם אכן כך הוא‪ ,‬מה לנו כי נלין על קריסת מעמדו של‬
‫בית המשפט העליון ועל אובדן אמון הציבור בו‪ .‬בניה ובנותיה‬
‫של החברה הישראלית‪ ,‬אלו המשתייכים לצד האחד של המפה‬
‫הפוליטית‪ ,‬חשים מופלים פעם אחר פעם‪ ,‬ואכן‪ ,‬אין לך גורם‬
‫הרסני מזה‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪30‬‬
Conclusion
In the course of a session regarding “Equality guards government from problem of those who are being discriminated
Supreme Court case Rahelim (Supreme arbitrariness”: When this principle against. The transformation of the Supreme
Court Case 2295/09) on April 26th, the is violated arbitrariness overtakes the Court into a political institution under public
attorney representing the respondents, enforcement authorities, and the rule of law debate caused and continues to cause mortal
the residents of the Israeli settlements and is transformed from a supreme value into damage to Israeli society and the State of
the Shomron Regional Council, expressed a political club, from a foundation stone of Israel. This pulls out the rug from beneath
his surprise aloud in the presence of the proper government into an empty, worthless the entire judicial branch and from the High
president of the Supreme Court and stated idea, a spade with which to dig in order to Court as an essential element that preserves
that he is unable to explain to his clients why advance a particular political agenda. democracy and its values in democratic
the petitions regarding illegal Palestinian society.
construction are rejected by reason of the “Indeed, there is no more destructive
state’s scale of priorities, but in the case force in society than the feeling of its “It injures the individual's sense of
of Jewish construction the petitions are members that they are being treated personal identity”: Since we are not
considered binding and valid. unfairly”: If the findings of this report do dealing with one private individual here,
The president’s response was: “I believe that not show “unfair treatment”: we have no this injures the identity of the entire Israeli
the gentleman understands why…” idea what “unfair treatment” is. If that is society as a democratic and equal society
In any case, whether the attorney truly the case, how can we complain about where each individual has the right to stand
understands why or not, we do not the collapse of the stature of the High Court up for his opinions in the court of public
understand. What is certain is that we, and and of the loss of the public’s faith in this opinion without being discriminated against
the entire public, do not understand why. institution? The members of Israeli society, when he demands his day in court.
Indeed, there is no more destructive force in society than the feeling The report that you have read is a serious
charge against the Supreme Court and
of its members that they are being treated unfairly.
against the approach led by President Dorit
Beinish in ideological and political matters
We, and most of the Israeli public, were those that belong to one side of the political under public debate.
not graced with that divine wisdom that divide, feel discriminated against time after Due to the president’s inability to separate
was granted to Her Honor. We are not wise time, and indeed, there is nothing more her personal opinions from her position as
enough, nor are we sufficiently sagacious to destructive than this. president of the High Court, Judge Beinish
understand her conduct. If Her Honor wishes is propelling the institution over which
to represent us as well, those simple people “This feeling of inequality is among the she presides towards the abyss, mortally
who dare to hold Right-wing opinions, she worst of feelings”: And it is seven times harming its role and stature, and destroying
should graciously “go down to the people” worse when combined with a feeling of the basis of its supreme authority.
and explain to us “why”! powerlessness, since we are speaking of the Will Israeli society have the wisdom to wake
The findings of this report indicate that we Supreme Court whose decisions cannot be up and save the Court before it is too late?
do indeed deserve an explanation. In order appealed and it arbitrary rulings cannot be Time will tell.
that the last drop of trust in that important held up to criticism of any other institution.
institution that is still left not evaporate,
the explanation had better be good and “It harms the ties that unite society”:
convincing… For quite some time this is not “only” the
16
33 17
32
Weighting the Parameters
The fact that there occurred, according to agenda as a basis for the Court’s conduct us to judge the Supreme Court favorably nor This causes indescribable damage to the
all the parameters that were examined is a serious and improper interference in to provide excuses that satisfy the concerned rule of law and the central position of
without exception, extremely discriminatory matters that are under public debate, and mind and calm the troubled heart. judicial institutions in general and that of the
treatment – a serious and even encouraging the resolution of those issues in a democratic The prerogative that the High Court has Supreme Court in particular in democratic
attitude towards the petitions of the Left, society must be left in the hands of the taken for itself to arrive at a judicial decision society.
and towards the petitions of the Right a people, their elected officials, the Knesset regarding the attitude of the State of It will take many years to restore the
contemptuous, not to say cynical attitude and the government. Israel towards the territories of Judea and objective and clean image of the High Court
– does not leave room for doubt regarding From the time that a wave of petitions from Samaria, and to set a legal attitude towards and the faith of the public in it. It will take
the clear agenda that directs President of the the Left began to flood the halls of justice, the petitions that are presented before it, many years in order to restore this important
Supreme Court Dorit Beinish, in this context. voices have been heard saying that the removes it from the national consensus institution to its proper place and function.
The only motive that we can provide to petitions of extreme Left organizations against and transforms it into an institution that is Nevertheless, better late than never.
explain this gap is an ideological-political settlements are none other than a cynical subject to debate and a political weapon.
motive, that sees the Judea and Samaria attempt to use the legal system for purpose
regions as “occupied territory” and not parts of political argument, taking the name of
of the Homeland, that sees the State of Israel the rule of law in vain in order to advance
as an “occupying power” and not as a nation ideological interests whose proponents have
returning to its land... after two thousand been defeated in democratic elections.
years of exile and redeeming it from its It can be claimed that using the Court is nothing
desolation, and sees the Palestinians as an other than a road bypassing democracy and
“occupied and oppressed people” instead through which a small minority in Israeli society
of as enemy that desires to destroy us and attempts to force its position on the majority
expel us from our ancestral home. by bypassing the democratic process.
The only motive that we can provide to explain this gap is an

ideological-political motive, that sees the Judea and Samaria regions
as “occupied territory” and not parts of the Homeland, that sees
the State of Israel as an “occupying power” and not as a nation
returning to its land...
This ideological and political position is The report before you proves this as well as
legitimate within the public and political a thousand witnesses!
debate in Israel, and the Israeli public has The fact that not one objective parameter
been divided over these issues for over can be found that points to the opposite
a generation. However, it is wrong for the conclusion, a single parameter that can
High Court to take for itself the authority balance the distorted and discriminatory
to bypass the nation, to rule and make treatment that the High Court grants the Palestinian village of Gaba Israeli settlement in Migron
decisions consistently favorable to one side petitions coming from the different sides of
rather than to the other. the political fence – this fact cries out to the
The acceptance of an extreme political heavens and unfortunately does not permit
14
35 15
34
Issuing Orders Nisi (Conditional Court Number of Sessions Held before
Orders) Reaching a Verdict
After a court session has been held on the As such, it can be defined as the interim Perhaps this parameter, more than any average number of judicial sessions held in
petition, and the Court has the opportunity impression of the court after discussion of other, reflects the importance that the the petitions of the Left was 1.9 sessions per
to evaluate the claims of both parties, two the first level of the petition. Court ascribes to the petition and issues case. Regarding the petitions of the Right
alternatives lie before the Court: one, to In this context as well we are surprised to under discussion, as well as its desire to .5 sessions were held on the average. The
deny the petition and decide that the claims see, that in regard to all the petitions of continue being involved in dealing with it gap stands at nearly 4 times the number of
that were raised are not correct or do not the Right, the Court did not find it proper and following developments in the situation. sessions!
justify the Court’s interference, the second, to issue an order nisi that would require The burden that the Court faces does not Moreover, two of the petitions of the Right
to issue an order nisi – a conditional court the government to examine its conduct permit it to dedicate many hours of valuable were rejected by the Court on the basis of the
order. The issuance of an order nisi does in reference to enforcing the law in cases judicial time to every issue coming before written word alone, without any opportunity
 not necessarily mean that the Court has of illegal Palestinian building, or to offer
 it. Because of this, only important petitions for the petitioners to present their claims
ruled in favor of the petition (if it were to explanations for this, in 35% of the petitions merit many sessions. In the case of petitions orally and for the Court to dedicate a single
do so the order would be absolute and not of the Left that were discussed, the Court of secondary importance, under the best session to them. In the case of three of
conditional), but this definitely does signal found it proper to issue a conditional order circumstances, a verdict is arrived at after the Right’s petitions no court session has
90% 24
to the respondents
80% (in these cases, the
 (and in most of these cases, as mentioned, one court session. been held as yet, even though a year and
70% dissatisfaction of the Court with24 the president of the Supreme Court was
23.5
90% government) Amazingly, while many of the petitions of the a half has passed since they were tabled!

their conduct and the intention to examine
60%
presiding.) 23
Left merited two, three, four and even five On the basis of this evidence it is difficult to
50%
the issue 40%
closely, intervene and arrive at a Here too, in the 22.5face of such extreme and court sessions, and the Court’s involvement maintain that the High Court considers the
 
ruling on the
30% petition. clear statistics it22 is impossible to ascribe in them stretched out over several years, in claims raised in the petitions of the Right
22
The issuance20%
of a conditional court order the difference to21.5 relevant criteria. We are 
the case of the petitions of the Right, not worthy of consideration.

10%
expresses 0% a demand to the respondents that discussing nearly 21 identical petitions in 0% one merited
 more than one session. The 0.5 
 reference to their legal characteristics and the
they closely examine their conduct as well  57%  1.9 
as the need to change it, or provide more judicial and administrative questions that they
 
 raise, as well as their factual characteristics.
detailed explanations to the court.
9  
7 This 
stage is connected to the discussion 0%
The only 
difference is the identities of the
of the merits of the claims, although as 35% claimant and the respondent.

mentioned, it does not denote a final ruling. 60% 2
  1.8

50%
1.6
57%  1.9
 40%
1.4
1.2
 
30% 1
400 35%
0.8
350 30% 20%
0.6
300  35% 25% 0.5 0.4
0% 10%
250 0.2
 20%
200 0% 0
 
177 150
15%
Average number of sessions
Right
100 10% for each petition
0% Left
Right: 0.5
50 5%
0 0%   

      Left:
1.9
Percentage of petitions where a 
Right 0% 0.5 389 0% 0% 24
conditional court order was issued 57% 1.9 177 35% 65% 22 
Left
37
12 Right: 0% 36
13
Left: 35%
The Make-up of the Court Average number of days before the first
session was held
After receiving the preliminary response of of the panel. These statistics, approximately
the respondents and making the decision to 60% vs. 0%, cannot be attributed to chance As aforementioned, after the petition is tabled While the average number of days from the
issue a temporary order, the petition goes and cannot be explained by considerations and the preliminary response is received, presentation of the petition until the first
before a panel of three judges. The decision of efficiency or work schedules. a decision is made regarding a temporary court session relating to the petitions of the
regarding the make-up of the court ruling on There is only one possible explanation: in court order (when this is requested), and Left is 177 days, regarding the petitions of
any petition is made by the court secretary, the light of the great importance that the then a date is set for ruling on the petition. the Right the average number of days is 389.
and the most common claim in reference president regards the petitions of the Left The date set is meant to strike a balance This inexplicable gap is more than double!
to this is that the court's make-up is set against Jewish settlement, and in light of her between the burden of cases upon the court The only explanation is that while the Court
 
according to considerations of efficiency desire to be the one who sets the tone and and the importance of the issue being ruled considers the petitions of the Left to be very
alone – the cases are assigned according to policy in dealing with these petitions, the upon and the urgency of reaching a decision important and urgent, the petitions of the
the schedule of the Court, the on-duty turns president reserves these sessions for herself. or making progress towards the next stage . 1 Right are treated with what can only be
of the judges, their fields of expertise, etc – Thus she can ensure the "devoted care" that This means to say that regarding an issue described as manifest
90%
contempt.
80% 
relevant professional considerations. suits her outlook and her attitude towards that the court considers important a date We emphasize once 70% again that this occurs 24
90% 
However, this claim cannot stand in face of Jewish settlement in Judea and Samaria. will be set at the earliest opportunity, as at a stage before 60%the Court discusses the
 50%
the unambiguous findings of this report. Understandably, she ascribes no importance compared to an issue that the Court regards various claims. In 40%
this case the Court has
While Supreme Court President Dorit Beinish to the petitions of the Right against the
  as secondary in importance, in which case no criteria, nor can30% it have any criteria, to
was not part of the panel in any of the petitions Palestinians, therefore she leaves these to the court session will be postponed to a later0% assess the merits 20%
of the claims of either party.
10%
of the Right, in eight out of fourteen(!)her judicial colleagues.  date because of the burden of court cases. Therefore it is impossible
0% to attribute this
0%  0.5   
petitions of the Left she stood at the head 57%  1.9 
Here as well, the report’s findings relating discriminatory treatment to legal nuances.
to this parameter leave no doubt as to the
  vastly different degrees of importance that 
389  
the Court ascribes to the various petitions. 177  0%
35%
60% 2
 
1.8
50%
1.6
57%  1.9
 40%
1.4
1.2
 
30% 1 400
0.8 350
20%
0.6
 389 300 
10%
0.5 0.4 250
0%  
0.2 200
0% 0
177 150
 
Percentage of petitions where the
Right 100
president seated herself at the 50 0%
head of the judicial panel Left 0
    
Right: 0%       The Period of Time between the
Right
0% 0.5 389 0% 0% 24  Presentation of the Petition until the
Left: 57% 
57% 1.9 177 35% 65% 22
First Session of the Court Discussing it Left
Right: 389
Left: 177
10
39 (1) Sometimes a ruling is reached immediately and at other times the process is lengthy and involves 11
38
several sessions, between which the parties are required to take certain steps, to update the court and
to receive instructions regarding the next stage. This can be repeated a number of times.
The Number of Days set by the Court for Issuing a Temporary Court Order
a Preliminary Response
The next decision the Court must make when respondent, it will tend to rule on issuing a
The first decision that the Court must make the seriousness that the Court ascribes to a petition is tabled is whether a temporary temporary court order. The reverse is the
from the moment that a new petition is the issue. The reverse is true as well. court order should be issued until the case as well.
tabled is the setting of a date by which the From the report's findings we see that in the final decision is made on the petition. The The findings of this report show that in all
respondent, chiefly the state, must respond case of the petitions of the Left an average decision regarding issuing a temporary court of the petitions of the Right the Court never
with the preliminary response to the claims of 25 days was granted for a preliminary order is made in a preliminary stage, before once issued a temporary court order, while
raised by the petitioners. response, but in the petitions of the Right the claims of the two sides are heard, and it in every instance that the petitioners of the
The period of time given to offer a preliminary the average number of days allowed for a goes without saying, before the claims are Left requested a temporary court order,
response is a function, for the most part, of response was 88 days. The gap stands at a evaluated in depth. As a result of this, this the order was issued except in one case.
the importance and urgency that the judge ratio of 3 to 1. decision is taken based on the importance 90% acceptance of the Left's requests as
who has received the petition (the judge on The significance of these findings is that and weight that the Court ascribes to the compared to 0% acceptance of the requests
duty at that time) regards the issue to be while the petitions of both sides deal with issue at first glance, even before any coming from the Right! This is despite the
decided. The treatment of the petition in this identical legal issues and are based on an discussion takes place regarding the merits fact that the petitions and the substantive
context is determined by the judge's first identical factual foundation, the preliminary of the claims of either party. claims of the state in its response to them
impression upon reading it. This means to and basic treatment of the petitions of the The test that is used to determine whether were identical in terms of the facts and the
say that in the case of a petition that the Left, as expressed by the time set to offer a temporary court order should be issued is legal issues raised. This is clearly a result of
judge considers important and urgent, a a response, is much more serious than is the "balance of convenience", that is: which the prejudices that the High Court justices
limited number of days will be set to allow accorded to the petitions of the Right. side has less to lose from the issuing of a bring with them to the sessions, influencing
a response, and thus expression is given to temporary court order or from refraining to the fundamental treatment accorded to the
do so. This means to say, if the Court's first claims of the petitioners and the rights that
impression from the claims of both parties those who allegedly build illegally either
  is that the petitioner's claims are stronger have or do not have.
and more convincing that those of the
 
90% 90
80%  80
90% 70% 88 70
60%  60
90%
50% 50
80% 
40% 40
 70% 24
30% 30 90% 
60%
20% 25 20
 50%
10% 10
40%
0% 0
  30%
Average number of days for a 0%
20%
Right
preliminary response 10%
 0%
Left 
 Right:
 88 
Percentage of petitions where a
 0%  Right
Left: 25 temporary court order was issued
35%  
Left
Right:
389 0%  

  Left: 90%
177 0
3
 
8
41 9
40
400 35%
350 30%
300  35% 25% 400
250
Findings Chart Principle Findings
In order to determine whether the Court The results are presented here as they are, The petitions presented by the Right and the different parameters, in the chronological
treats petitions presented by the Right in the beginning as a summary in table Left were compared, as mentioned, on the order of the treatment of a petition from the
differently from those presented by the form, followed by an explanation of the main basis of fixed and unambiguous parameters. moment that it is presented until a judgment
Left, a comparison was made within the findings according to the various parameters Before you are the findings according to the is made.
framework of this report according to fixed and, finally, detailing examples of eight
parameters, most of them relating to the pairs of “mirror petitions”, compared one to
procedural aspect of the process. another.
Place Case Plaintiff No. Days to Temp. Order No. Days before No. of President
Preliminary response Order Nisi 1st Session Sessions Presiding
Amona 6357/05 Shalom Achshav 21 p - 195 1 p
Haresha and Yuval 9051/05 Shalom Achshav 60 r p 61 3 p
Petitions presented by the Left
Kiryat Sefer 143/06 Shalom Achshav 14 p p 8 5 r

Migron 8887/06 Shalom Achshav 21 Not requested p 102 4 p
N'tiv HaAvot 2817/08 Shalom Achshav 22 p - 30 1 r
Ofra 5023/08 Yesh Din, B'Tselem 10 p p 33 3 p
N'tiv HaAvot 8255/08 Shalom Achshav 30 Not requested r 300 2 r
N'tiv HaAvot 8258/08 Shalom Achshav 30 not requested - 230 1 r No. Days to Temp. Order No. Days before No. of President
Preliminary response Order Nisi 1st Session Sessions Presiding
Beit-El (Artis) 9060/08 Palestinians 35 p ~ 41 2 p
Amona 9949/08 Palestinians 30 Not requested p 520 1 p Petitions presented by the Left 25 90% 35% 177 1.9 57%
Rahelim 2295/09 Yesh Din 30 p ~ 391 1 p Petitions presented by the Right 88* 0 0 389 0.5 0%
Halamish 3899/09 Shalom Achshav 7 p ~ 363 0 p
Kokhav Ya'akov 6505/09 Palestinians 16 p ~ 20 1 r
Kiryat Netfim 6821/09 Shalom Achshav 30 p r 183 1 r
Average/% 25 90% 35% 177 1.9 57%
Bir Zeit 1161/06 Anahnu al HaMapa 21 r r 403 1 r

Mizra'at al Kiblia 2115/06 Anahnu al HaMapa 30 r r 372 1 r
Harbeta 9533/06 Admot HaLeom 30 r r 498 1 r
Petitions presented by the Right
Hirbet Adira 8500/07 Admot HaLeom 166 r r 173 0 r

Six Places 6243/08 Admot HaLeom 676 Not requested ~ 684 0 r
Hussan 11113/08 Admot HaLeom 30 r r Dismissed 0 r
without session
Dir Debuan 72/09 Admot HaLeom 9 r ~ 555 0 r
Jeb'a 433/09 Admot HaLeom 19 r ~ 545 0 r
Silwad 702/09 Admot HaLeom 30 r ~ 538 1 r
Yatma 5377/09 Regavim 63 r r 64 1 r
Mishor Adumim 7264/09 Regavim 12 r r 60 1 r
Al Bira 8788/09 Regavim 30 r ~ No session 0 ~
scheduled
Husan 10424/09 Regavim 30 r r Dismissed 0 r
without session
Average/% 88* 0% 0% 389 0.5 0%
* Exception: If we remove the extreme data (676 days for preliminary response) of the petition of the Six Places, the average number of days
in the petitions of the Right reaches 39.
p The court order was granted at the request of the petitioners; the president of the court presided at the head of the judicial panel.
Palestinian village of Bir Zeit Israeli settlement in Halamish
r The court order was not issued; the president of the court did not participate in the judicial panel.
- Irrelevant: The state committed itself to destroying the houses.
6
43 7
42
~ The judicial process did not reach this stage.
Introduction
In recent years, and as part of the trend of and reaching a decision according to its attribute the enormous differences reflected into a weapon in the hands of one particular
the increasing involvement of the High Court own judgment. In this report you will find in the report to learned legalistic nuances, side of the political map.
with the activities of the executive branch, a a summarized survey of the way that the and the result, as was mentioned, is grave
wave of petitions against illegal construction court relates to the many petitions that have and disturbing. It is impossible to expect the public to have
in Judea and Samaria has washed over us. been placed before it lately from both sides faith in its judges if they permit themselves
Some of the petitions are presented by Leftist of the political fence between the years 2005 We are not speaking of one petition, or two the right to side with one political camp in
organizations and are directed against Israeli and 2009. The resulting picture presented in or even three. In this report sixteen identical such a blatant manner, to harness the judicial
settlement (henceforth: petitions of the Left) this report is enough to give sleepless nights petitions regarding illegal construction in cart and the mandate that they were given
and some come from nationalist-Zionist to anyone who values Israeli democracy. Judea and Samaria in recent years are to its benefit, and to cynically transform the
organizations and are directed against illegal The treatment of the petitions by the court is presented, "mirror images" that have all rule of law into a one-way club for one side
building in the Palestinian sector (henceforth: evaluated in this report according to identical, been tabled in the recent past, and all point to use against the other.
petitions of the Right). objective and measurable parameters. From to the same discriminatory trend. It seems The report before you serves as a warning
the findings it is clear that while the petitions that not one of the judges makes even the signal that calls us as a society to “Stop”! One
Actually, it is possible to refer to these of the Left are given serious and stringent smallest attempt to hide this. moment before the Supreme Court loses its
as “mirror petitions”, since both types treatment, the petitions presented by those It is impossible to attribute this to chance, or legitimacy, one moment before the crack in the
are based on the same factual basis, who are identified with the Right are treated to the varying opinions of different judges. public’s trust becomes an unbridgeable gap,
and both raise the same legal questions. with disregard and a lack of seriousness. The facts described in the report point one moment before we fall into the abyss that
towards a consistent and conscious policy will mortally wound the rule of law and create
led by the president of the High Court, irreparable damage to Israeli democracy.
Judge Dorit Beinish. This is a policy based Everyone who values Israeli democracy, and
The resulting picture presented in this report is enough to give
on a political world-view, set in motion by no less – whoever values the essential role
sleepless nights to anyone who values Israeli democracy.
her and clearly dictating a different and of the Supreme Court in democratic society,
discriminatory approach between Right must stand before the painful data found in this
and Left, between those who support report, evaluate it honestly and professionally
All the petitions are directed against the settlements and those who oppose them. and reach the necessary conclusions.
law enforcement authorities in Judea and In the report, fixed parameters are employed:
Samaria (the Civil Administration), and the the length time allowed for a response, the
principle claim is that the authorities refrain number of court sessions held and the span In an era in which the Supreme Court appropriates more and more
from fulfilling their obligation to enforce the of time between each session, the make-up authority to interfere with the workings of the legislative and
law in the field of illegal construction. of the court and the issuing of temporary executive branches, these blatant political overtones, expressed in
In terms of the legal questions raised by court orders and orders nisi. the decisions and rulings of the judges, are cause for great concern.
the petitions, the primary issue is for the
Supreme Court to rule whether there is The report focuses on the procedural
cause for interference in the considerations components of the process, since these In an era in which the Supreme Court It is our hope that those required to do so
of the executive authorities or whether their components are present in the process appropriates more and more authority to will perform the necessary soul-searching
decisions are within reasonable bounds. If even before the various issues of the case interfere with the workings of the legislative and restore the High Court to its proper
it is decided that there is cause for judicial have been investigated in depth. It is these and executive branches, these blatant position in a democratic society – the refuge
intervention, the court moves into the components that reflect the starting point political overtones, expressed in the decisions and succor for every citizen without regard
next level of investigation: investigating and basic position from which the judges and rulings of the judges, are cause for great to religion, race or gender, regardless as well
the matter according to its own merits approach the case. Because of this we cannot concern. They effectively turn the High Court of political, ideological or sectoral affiliation.
4
45 5
44
The Regavim Movement Forward
A social movement for preserving Israel’s land and national properties.
Equality is a basic value in democratic society, “that
The movement works to prevent illegal takeover of state lands and
the legal system of every democratic state, by virtue of
preserving proper administration in all areas having to do with
justice and fairness, aspires to put into practice…” (Chief
land policy of the State of Israel.
Justice Agranat, 10/69 [13], p. 35)….The necessity
The movement works on the social, parliamentary and judicial level, to ensure equality is natural to man. This is based on
through publishing articles, public reports, research and taking legal action. considerations of justice and fairness. One who wishes
This work is carried out in order to advance the goals of the movement and to have his rights recognized must acknowledge the
to bring about the returning the Zionist vision to its leading position right of others to similar recognition. The need to uphold
in setting day to day policy in the State of Israel. equality is vital to society and to the social contract upon
which society is built. Equality guards government from
The Zionist vision, as the Regavim movement sees it, is first and foremost
arbitrariness. Indeed, there is no more destructive force
a Jewish vision, full of confidence and faith, but at the same time it is a
in society than the feeling of its members that they are
human movement, both just and ethical, that, in part, expresses itself
being treated unfairly. This feeling of inequality is among
through virtuous behavior and the rules of proper administration.
the worst of feelings. It harms the ties that unite society.
It injures the individual’s sense of personal identity.
Equality touches upon all areas of life and of government.
Writing and editing: Betzalel Smotrich, Einat Korman Therefore we should maintain equality among people
Legal Counsel: Attorney Amir Fisher of varying religions, nationalities, ethnic groups, races,
Photography, investigation and data: Ovad Arad parties, viewpoints, bodies and groups…. We learn about
English translation: Nahum Schnitzer – 052-2674-672 the need to uphold equality in Israel from a number of
sources. The first among them is Israel’s Declaration of
Graphic design: Efrat Itzuvim – 02-993-3423
Independence: “Complete social and political equal rights
will prevail for all citizens, regardless of differences in
Cover picture: Right- Destruction of homes religion, race or gender.”
of Israeli settlement in Amona. In addition to this source, the democratic character of
Left- Illegally built villa the state demands the realization of the principle of
equality…
in the Palestinian village of Husan
Supreme Court ruling 953/87, Poraz vs. Tel Aviv

Municipality, P.D. MB(2) 309, p. 332.
Published by:
There are no better words than these, the words of the

Supreme Court judges themselves, to raise questions
about their own behavior in matters regarding the rule
of law and human rights in Judea and Samaria.
Regavim Movement
In the report before you, facts are revealed that speak for
(Registered not-for-profit organization)
themselves, and they do this better than any explanation,
P.O.B. 44439, Jerusalem 91443
analysis or commentary that could be added to them.
Tel.: 02-6560303
Read it and judge for yourselves.
Fax: 02-6560363
office@regavim.org
www.regavim.org
47
2 46
3
On the
Perversion
o f J u s t i c e
p r e m e C o urt Indeed
Su
Is Israel’s
e f u g e o f t he Citizen?
the Last R
R e g a v im Movement
Th e
2010
70 - June
Tamuz 57
na
es in Amo
ct io n o f Israeli Hom
an Destru
stinian Built of Hus
Illegally Pale

רגבים דוח השוואות והטיה פוליטית חריפה

Uploaded by

Document Information

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

רגבים דוח השוואות והטיה פוליטית חריפה

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫על‬

‫ות‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ע‬

‫תנועת רגבים (ע"ר)‬

‫תנועת רגבים (ע"ר)‬

‫פירוט עיקרי הממצאים‬

‫פירוט עתירות הראי‬

‫צו על תנאי‬ ‫~‬ ‫‪p‬‬ ‫צו על תנאי‬

‫מספר ימים‬ ‫מספר ימים‬

‫מספר דיונים‬ ‫מספר דיונים‬

‫נשיא‪/‬ה בראשות‬ ‫נשיא‪/‬ה בראשות‬

‫‪15‬‬ ‫‪ .1‬סעיף ‪ 36‬לתשובת המדינה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫מספר ימים‬ ‫מספר ימים‬

‫מספר דיונים‬ ‫מספר דיונים‬

‫נשיא‪/‬ה בראשות‬ ‫נשיא‪/‬ה בראשות‬

‫‪17‬‬ ‫‪ .3‬סעיפים ‪ 28,30‬לעתירה‬ ‫‪ .2‬עמוד ‪ 3‬להודעת העדכון‬ ‫‪16‬‬

‫צו על תנאי‬ ‫‪r‬‬ ‫~‬ ‫צו על תנאי‬

‫מספר ימים‬ ‫מספר ימים‬

‫מספר דיונים‬ ‫מספר דיונים‬

‫נשיא‪/‬ה בראשות‬ ‫נשיא‪/‬ה בראשות‬

‫‪19‬‬ ‫‪ .10‬סעיף ‪ 16‬לתשובת המדינה‬ ‫‪ .7‬מתוך פרק הנימוקים בעתירה‬

‫צו על תנאי‬ ‫~‬ ‫‪p‬‬ ‫צו על תנאי‬

‫מספר ימים‬ ‫מספר ימים‬

‫מספר דיונים‬ ‫מספר דיונים‬

‫נשיא‪/‬ה בראשות‬ ‫נשיא‪/‬ה בראשות‬

‫‪21‬‬ ‫‪ .14‬סעיף ‪ 18‬מתוך העתירה‬ ‫‪ .12‬סעיפים ‪ 71-74‬לעתירה‬

‫צו על תנאי‬ ‫‪r‬‬ ‫‪-‬‬ ‫צו על תנאי‬

‫מספר ימים‬ ‫מספר ימים‬

‫מספר דיונים‬ ‫מספר דיונים‬

‫נשיא‪/‬ה בראשות‬ ‫נשיא‪/‬ה בראשות‬

‫מס' ימים‬ ‫מס' ימים‬

‫צו על תנאי‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫צו על תנאי‬

‫מספר ימים‬ ‫נדחה‬ ‫מספר ימים‬

‫מספר דיונים‬ ‫מספר דיונים‬

‫נשיא‪/‬ה בראשות‬ ‫נשיא‪/‬ה בראשות‬

‫‪27‬‬ ‫‪ .33‬סעיף ‪ 14‬לעתירה‬

‫רקע‬ ‫תשובת המדינה‬ ‫רקע‬

‫מס' ימים‬ ‫מס' ימים‬

‫צו על תנאי‬ ‫~‬ ‫‪r‬‬ ‫צו על תנאי‬

‫מספר ימים‬ ‫מספר ימים‬

‫מספר דיונים‬ ‫מספר דיונים‬

‫נשיא‪/‬ה בראשות‬ ‫נשיא‪/‬ה בראשות‬

‫‪29‬‬ ‫‪ .37‬סעיף ‪ 87‬לעתירה‬

The only motive that we can provide to explain this gap is an

  1.8

0 0%   

Kiryat Sefer 143/06 Shalom Achshav 14 p p 8 5 r

Bir Zeit 1161/06 Anahnu al HaMapa 21 r r 403 1 r

Hirbet Adira 8500/07 Admot HaLeom 166 r r 173 0 r

Supreme Court ruling 953/87, Poraz vs. Tel Aviv

There are no better words than these, the words of the

You might also like