‫יש לי הרבה זמן‬ ‫ואני הורגת אותו‬ ‫אני הורגת את היום‬ ‫ואני הורגת את הרגע‬ ‫אני יושבת מסתכלת

על‬ ‫הזמן‬ ‫והזמן לא מסתכל עלי‬ ‫מה'כפת לו ממני‬ ‫אז אני הורגת אותו‬ ‫כל יום – יום‬ ‫כל דקה – דקה‬ ‫אני הורגת את הזמן‬ ‫אבל הוא קם לתחיה‬ ‫כל בוקר הוא מתחיל‬ ‫מחדש‬ ‫בכל שעה הוא ישנו שוב‬ ‫אני הורגת את הזמן‬ ‫והזמן לא מת‬ ‫אני הורגת את הזמן‬ ‫ואני מתה‬ ‫גם לחברה שלי יש זמן‬ ‫והיא מנצלת אותו‬ ‫משתמשת וזורקת.‬ ‫יש לה דקה לקפה‬ ‫ועשר לגיחת קניות‬ ‫יש לה חצי שעה נסיעה‬ ‫ואז היא גם מדברת בנייד‬ ‫וככה מכפילה‬ ‫והופכת את החצי לשלם‬ ‫בלילה היא חושבת שהיא נחה‬ ‫ואז הזמן בורח.‬ ‫מה יהיה כשלא אהיה‬ ‫הכל יהיה כשלא אהיה‬ ‫כרגיל.‬ ‫וזה דוקא מאד נחמד.‬ ‫כי אם הכל לא יהיה‬ ‫כשאני לא אהיה‬ ‫נורא ואיום הדבר‬ ‫ואצטרך לחיות לעד‬ ‫כדי שהכל‬ ‫כתמיד ימשיך להיות.‬ ‫לכן אני שמחה‬ ‫כי כשלא אהיה‬ ‫הכל יהיה, כרגיל הכל יהיה.‬ ‫שום דבר רע‬ ‫לא קרה.‬

‫שירי דיכאון שמחים‬ ‫מוקדש באהבה‬ ‫לחברים אופטימיים‬

‫אני קמה בבוקר‬ ‫ומחכה לערב‬ ‫בערב כמובן‬ ‫אני מחכה לבוקר‬ ‫בחורף אני מחכה‬ ‫כמו טפשה‬ ‫לאביב‬ ‫ובקיץ אני כבר לא‬

‫אחרי מותי זה מאוחר מידי.‬ ‫אני רוצה להכיר את מותי עכשיו, מקרוב, לא בליינד דייט, אלא -‬ ‫בעודי נושמת מתבוננת שומעת אוכלת בועטת מכניסה ומוציאה‬ ‫אני רוצה לברר אם אכן הוא כה נורא‬ ‫ואולי לא היו הדברים מעולם‬ ‫אולי המוות, המוות שלי, אולי הוא חביב, נינוח, שקט ורגוע‬ ‫אולי המוות בעיתו, בעיתו, יעשה שלום‬ ‫בחיי אהובי‬ ‫ואולי גם שלא בעיתו‬ ‫אחרי מותי מה לכם לספוד לי,‬ ‫מה לכם לבכות לי‬ ‫בכו על החיים לא על המת.‬ ‫איש איש לעצמו סופד‬ ‫ואני – אולי גם לעצמי לא אספוד.‬ ‫למה לי‬ ‫על מה אבכה‬ ‫בעודי כאן אני שמחה‬ ‫וכשלא אהיה – את תופסת?‬ ‫כשלא תהיי לא תבכי לא תצטערי לא תתגעגעי‬ ‫לא תרעבי לא תצחקי לא תאהבי לא תרגישי לא תכאבי‬ ‫לא לא לא‬ ‫אז למה שתבכי‬ ‫ראי אותך‬ ‫הנה אחרי מותך‬ ‫את יפה‬ ‫גולגולתך מפוארה‬ ‫עינייך בורקות‬ ‫חוריהן מלאים, חה, חורים מלאים‬ ‫באבנים יפות שלא נרקבות‬