‫הצעת חוק של חברת הכנסת מירי רגב ‪ -‬הצעת חוק השיפוט‬

‫הצבאי )תיקון – הוראות בדבר סיוג השלכות הרשעה פלילית בבתי‬

‫דין צבאיים(‪ ,‬התש"ע–‪2010‬‬
‫הוספת סעיף ‪401‬א‬

‫‪ .1‬בחוק השיפוט הצבאי‪ ,‬התשט"ו‪ ,1955-‬אחרי סעיף ‪ 401‬יבוא‪:‬‬

‫" סיוג השלכות ההרשעה בגזר הדין‬
‫‪401‬א‪.‬‬

‫)א( בסעיף זה‪" ,‬חוק המרשם הפלילי" – חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים‪ ,‬התשמ"א–‬
‫‪.1981‬‬

‫)ב( הורשע נאשם בעבירה שעיקר החומרה בביצועה נעוץ בפגיעה במשמעת הצבאית‪ ,‬או‬
‫בכוננות הצבאית‪ ,‬רשאי בית הדין להורות בגזר הדין‪ ,‬כי ההרשעה לא תהווה פרט רישום‬
‫במרשם הפלילי‪.‬‬

‫)ג( גזר ביה"ד עונשו של נאשם שהורשע‪ ,‬רשאי הוא להורות בגזר הדין‪ ,‬כי על מידע בדבר‬
‫פרט הרישום במרשם הפלילי הנוגע להרשעה כאמור‪ ,‬יחולו הוראות סעיף ‪ 13‬לחוק המרשם‬
‫הפלילי‪ ,‬ובלבד שלעניין זה יראו את סעיף ‪ 13‬לחוק המרשם הפלילי כמאפשר מסירת המידע‬
‫מן המרשם הפלילי גם לגופים אלה‪:‬‬

‫)‪ (1‬הגופים המפורטים בפרטים )כו( ו‪)-‬כז( שבתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי;‬

‫)‪ (2‬נציב בתי סוהר או מי שהוא שהסמיך לכך לעניין מילוי תפקיד או העסקה בשירות בתי‬
‫הסוהר‪.‬‬

‫)ד( לא יורה בית הדין כאמור בסעיפים קטנים )א( ו‪) -‬ב( אלא מטעמים מיוחדים שירשמו;‬
‫ביה"ד רשאי לפני מתן הוראה כאמור‪ ,‬לדרוש חוות דעת בכתב ממי שנתמנה לפי סעיף זה‪.‬‬

‫)ה( חוות דעת כאמור בסעיף קטן )ד( תינתן על ידי עובד סוציאלי‪ ,‬פסיכולוג‪ ,‬פסיכיאטר או‬
‫בעל השכלה אקדמית בקרימינולוגיה‪ ,‬שמינה ראש אגף כוח האדם בצבא הגנה לישראל;‬
‫מינוי כאמור אינו טעון פרסום ברשומות והוא יפורסם בפקודות הצבא‪.‬‬
‫הערת הלשכה המשפטית‪ :‬האם זה נהוג לפרסם מינויים בפקודות? כיצד פרסום המינוי‬
‫בפקודה ישרת את החייל?‬

‫)ו( לעניין מחיקת ההרשעה לפי סעיף ‪ 16‬לחוק המרשם הפלילי‪ ,‬יראו הרשעה לגביה הורה‬
‫בית הדין כאמור בסעיף קטן )ב(‪ .‬כמידע כאמור בסעיף ‪ 13‬לחוק המרשם הפלילי‪ ,‬ובלבד‬
‫שתקופת המחיקה תחל ביום פסק הדין ואם הוטל עונש מאסר בפועל – מסיום התקופה‬
‫שהוטלה; הוטל עונש מאסר בפועל‪ ,‬יחולו‪ ,‬לעניין חישוב תקופת המחיקה‪ ,‬הוראות סעיף ‪15‬‬
‫לחוק המרשם הפלילי‪ ,‬בשינויים המחויבים‪.‬‬
‫הערת הלשכה המשפטית‪ :‬הסעיף איננו מובן‪ .‬נשמח לקבל הבהרות‪ .‬לחלופין‪ ,‬אם אתם‬
‫מעוניינים‪ ,‬אפשר להוסיף את הסעיף הזה‪:‬‬

‫תקופת מחיקת ההרשעה לגבי פרט רישום שהוחלו עליו הוראות סעיף ‪ 13‬לחוק המרשם‬
‫הפלילי כאמור בסעיף קטן )ג(‪ ,‬תהיה כאמור בסעיף ‪)16‬ב( לחוק המרשם הפלילי‪.‬‬
 ‫תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים‬

‫‪ .2‬בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים‪ ,‬התשמ"א–‪ ,1981‬בסעיף ‪– 12‬‬

‫)‪ (1‬בסעיף קטן )א(‪ ,‬בסופו יבוא "ולרישום פרטים ממנו‪ ,‬אולם יימסר לרשותו תדפיס‪,‬‬
‫צילום או כל תיעוד אחר לגביו";‬

‫)‪ (2‬אחרי סעיף קטן )א( יבוא‪:‬‬

‫")א ‪ (1) (1‬עיון כאמור בסעיף קטן )א( הוא אישי;‬

‫)‪ (2‬על אף האמור בפסקה )‪ ,(1‬רשאי קצין משטרה לאפשר עיון על ידי אפוטרופסו של‬
‫האדם או עורך דין או אדם קרוב‪ ,‬אשר קיבל ייפוי כוח לכך‪ ,‬אם נוכח שנבצר מהאדם שהמידע‬
‫נוגע לו‪ ,‬לעיין במידע באופן אישי;‬

‫)‪ (3‬מי שעיין במידע לפי פסקה )‪ (2‬לא ימסור את המידע‪ ,‬אלא למי שהמידע נוגע לו‪".‬‬

‫דברי הסבר‬

‫הרישום הפלילי המוסדר בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים‪ ,‬התשמ"א–‪ ,1981‬הינו צעד‬
‫מנהלי הנלווה להרשעה בפלילים בעברות מסוג עוון או פשע‪ .‬הרישום צופה פני עתיד‬
‫לתקופה שלאחר סיום ריצוי העונש והוא נותר במשך תקופה של שבע עשרה שנה לפחות‪.‬‬
‫השלכותיו של רישום זה קשות ופוגעות בקשריו החברתיים והכלכליים של הפרט ומגבילות‬
‫ביותר את אפשרויות העיסוק שלו‪.‬‬

‫הרישום הפלילי פוגע בזכויות יסוד חוקתיות‪ :‬זכות היסוד לכבוד ולשם טוב‪ ,‬זכות היסוד‬
‫לשוויון ובזכות היסוד לעיסוק‪ .‬פגיעה זו נדרשת כדי להגן על החברה על ידי הצבת תמרור‬
‫אזהרה המיועד למדינה‪ ,‬למוסדותיה ולגופים ציבוריים מסוימים‪ ,‬על כך שאותו אדם נמצא‬
‫אשם בביצוע עבירה ובשל החשש כי אדם אשר מעד בעברו עלול לשוב ולהפר את החוק תוך‬
‫פגיעה בציבור‪.‬‬

‫מתוך מודעות לכך כי משמעות הרישום הפלילי הינה הטבעת סטיגמה פלילית באדם‪ ,‬ללא‬
‫יכולת לשקם את עברו הפלילי‪ ,‬באופן המביא לבידודו‪ ,‬ומנציח את מיקומו מחוץ לשולי‬
‫החברה‪ ,‬נקבעו בחוק המרשם הפלילי הגבלות על פרטיי המידע שירשם במרשם הפלילי‪,‬‬
‫הוגבל מספר הגורמים הזכאים לקבל מידע מן המרשם‪ ,‬ונקבעו התנאים ומשכי הזמן‬
‫שלאחריהם ישוקם עברו הפלילי של העבריין והעברה שביצע תתיישן ותמחק‪.‬‬

‫לצד מנגנוני הרהביליטציה שנקבעו בחוק המרשם הפלילי‪ ,‬הוסמכו בתי המשפט הפלילים‬
‫במדינת ישראל להטיל על נאשמים במקרים המתאימים "ענישה ללא הרשעה" )סעיף ‪(2)1‬‬
‫לפקודת המבחן ]נוסח חדש[ התשכ"ט–‪ ,1969‬וסעיף ‪71‬א)ב( לחוק העונשין התשל"ז–‬
‫‪.(1977‬‬

‫סמכות דומה לא הוענקה לבתי הדין הצבאיים הדנים בעניינים של לחיילים בשרות סדיר‬
‫ובמילואים‪ ,‬אף אם שיפוטם נעשה לאחר שהשתחררו מצה"ל‪ .‬בתי הדין הצבאיים הביעו לא‬
‫אחת חוסר שביעות רצונם ממצב זה‪:‬‬

‫"התחושה כי הנושאים בנטל השרות הצבאי בסדיר ובמילואים )והם למרבה הצער אינם כלל‬
‫האוכלוסייה ואולי אף לא רובה( אשר חטאו במעשה מעידה חד פעמית וחולפת‪ ...‬עלולים‬
‫להיפגע פגיעה אנושה ביכולתם להשתלב בחיים האזרחים לאחר סיום השרות הינה קשה‬
‫ומייסרת‪...‬‬
 ‫שלילת סמכותו של בית הדין הצבאי להטיל ענישה תוך הימנעות מהרשעה מהווה פגיעה‬
‫בזכויות היסוד של הנאשמים‪ ,‬הן בזכות היסוד לכבוד ולשם טוב‪ ,‬הן בזכות היסוד לשוויון והן‬
‫בזכות היסוד לעיסוק‪...‬‬

‫איננו סבורים שקביעה א‪ -‬פריורית שלפיה ראוי לשלול מבתי הדין הצבאיים כלי שיקום‬
‫חשובים המוכרים ע"י המחוקק בישראל‪ ,‬ואשר הינם בגדר לחם חוק של הערכאות הפליליות‬
‫המקובלות‪ ,‬הינה קביעה ראויה או סבירה‪ .‬אנו סוברים שקביעה זו היא קביעה הפוגעת‬
‫פגיעה חריפה ובלתי מידתית בזכויות היסוד של חיילי צה"ל בזכותם לכבוד‪ ,‬לשיקום‪ ,‬לשם‬
‫טוב ולעיסוק‪...‬‬

‫קיימת הצדקה להחמיר בענישה לצורך מיגור תופעות עברייניות הגורמות לפגיעה קשה‬
‫במרקם החיים החייב להישמר בתוככי הצבא‪ ,‬מוצדק גם לנקוט סנקציות חריפות כלפי מי‬
‫שעושה מעשים‪ ,‬העלולים לפגוע בכשירותו של הצבא בכוננותו ובמוכנותו למלחמה‪ ,‬ראוי הוא‬
‫לנקוט יד קשה כלפי מי שעבר עברות חמורות במסגרת הצבא על מנת להרתיע את הרבים‬
‫מפני ביצוע עברות שכאלה‪ .‬אין זה צודק – אין זה הוגן ואין זה ראוי לקבוע קביעה כוללת‪,‬‬
‫גורפת והחלטית‪ ,‬שלפיה בשום תנאי ובשום מצב לא יכול נאשם‪ ,‬אשר ביצע עברה בהיותו‬
‫בשרות סדיר או בשירות מילואים פעיל‪ ,‬ליהנות מהאפשרויות השיקומיות שעניינן אי הרשעה‪,‬‬
‫עונש של שירות לתועלת הציבור‪ ,‬או צו מבחן"‪) .‬ביה"ד הצבאי של פיקוד המרכז מר‬
‫‪ ,3164/06‬רב"ט יואש זוהר )לא פורסם‪.((20.3.08 ,‬‬

‫בעניין אחר )ע ‪ 192/02‬רס"ב יעקב רומנו נ' התובע הצבאי "הראשי )לא פורסם‪,‬‬
‫‪ ((7.05.2004‬קבע בית הדין הצבאי לערעורים‪:‬‬

‫"המצב המשפטי המתואר לעיל המונע ממי שעומד לדין לפני בית דין צבאי מפאת היותו חייל‬
‫בשרות סדיר או בשרות מילואים פעיל בעת ביצוע העברה‪ ,‬גם אם בעת העמדתו לדין‪ ,‬או‬
‫בעת גזרת דינו אין הוא עוד במעמד זה‪ ,‬את האפשרות להעזר בהסדרים השיקומיים‬
‫הנכללים בחוק העונשין מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכויות היסוד של אותו חייל‪ ".‬לא מצאנו‬
‫את הפסקה בפס"ד‪ .‬אנא הפנו לעמוד הרלוונטי‪ ,‬או מחקו את ההפניה‪.‬‬

‫אף ביהמ"ש העליון שנדרש לעניין זה‪ ,‬הביע דעתו כי ראוי שתבוצע התאמה ראויה יותר בין‬
‫ההרשעה להשלכותיו של הרישום הפלילי ביחס לחיילים‪ ,‬בין בדרך של קביעת מדיניות‬
‫חדשה על ידי הפרקליט הצבאי הראשי‪ ,‬ובין בדרך של הסדר חקיקתי )בג"ץ ‪ 5000/95‬טור'‬
‫ברטל נ' הפרקליט הצבאי הראשי‪ ,‬פ"ד מט )‪.((1995) (5‬‬

‫בבג"ץ ‪ 7742/96‬אורנשטיין נ' הפרקליט הצבאי הראשי )לא פורסם‪ ) .(18.1.99 ,‬חזר בית‬
‫המשפט העליון והביע דעתו כי‪:‬‬

‫"אין ההצדקה לפגוע בחיילים‪ ,‬בהשוואה לאזרחים‪ ,‬מעבר למידה הנדרשת מהשרות הצבאי‪,‬‬
‫קל וחומר שאין הצדקה לפגוע מעבר לנדרש בחיילים‪ ,‬בהשוואה לאזרחים לאחר תום תקופת‬
‫השרות הצבאי‪ .‬לפיכך‪ ,‬מקובל עלינו כי על המשיב וכמותו על רשויות מוסמכות אחרות‬
‫לעשות כל שניתן וראוי במסגרת החוק‪ ,‬כדי להשוות דין חיילים שהשתחררו מהשירות לדינם‬
‫של אזרחים בנוגע למרשם פלילי"‪.‬‬

‫ואכן בעקבות התבטאויות אלו החלו הרשויות המשפטיות של הצבא בהליכים לגיבוש הצעה‬
‫לתיקון חוק השיפוט הצבאי ובמקביל הוגשו מספר הצעות חוק פרטיות בנושא )‪ ,‬אלא‬
‫שבחלוף חמש עשרה שנה מאז נאמרו דברים אלה על ידי בית המשפט העליון טרם אישרה‬
‫הכנסת תיקון חקיקה בעניין חשוב זה‪.‬‬

‫אין חולק כי הימנעות מהרשעה ורישום פלילי הינו אמצעי שיקומי‪ ,‬חשוב‪ ,‬אשר נכון שיעשה בו‬
‫שימוש בפרט לגביי חיילים צעירים ונורמטיביים‪ ,‬התורמים תרומתם לביטחון המדינה‪ ,‬גם אם‬
‫מעדו מעידה חד פעמית‪ ,‬זאת לנוכח ההשלכות ההרסניות של הרישום הפלילי על מהלך‬
‫חייהם האזרחיים לאחר שחרורם מצה"ל‪ .‬הדבר נכון ביתר שאת אם משווים בין מצבם של‬
‫חיילים לאחר השחרור‪ ,‬למצבם של מי שעברו עברות דומות בלא שהתגייסו לשרות כלל‪,‬‬
‫וצפויים לעיתים קרובות‪ ,‬במידה שיועמדו לדין‪ ,‬להימנע מהכתמתם בהרשעה פלילית‪.‬‬
‫ניתוח של נתוני ההרשעות בבתי הדין הצבאיים מלמד כי על אף קיומן של עבירות בעלות‬
‫אופי צבאי מובהק כאמור עדיין מרבית ההרשעות בבתי הדין הצבאיים )כ‪ (80% -‬נרשמות‬
‫במרשם הפלילי‪ ,‬אף שהן מתייחסות בעיקר לעברות הייחודיות לשרות הצבאי‪ ,‬או שמדניות‬
‫העמדה לדין הנוהגת כלפיהן במערכת הצבאית‪ ,‬הינה מחמירה יותר מאשר במערכת‬
‫האזרחית )כ‪ 63%-‬עברות של העדר מהשרות‪ 13% ,‬עברות סמים‪ 4.5% ,‬שימוש בנשק‬
‫בחוסר סמכות או בחוסר זהירות‪ ,‬הוצאת רכוש צבאי וגנבה ‪ 3.56%‬ועוד(‪.‬‬

‫הערות הלשכה המשפטית‪ :‬נא להפנות למקור של הנתונים או למחוק‪.‬‬

‫במסגרת עבודת מחקר שנערכה בבית הספר למשפט צבאי בפרקליטות הצבאית נמצא כי‬
‫מידי שנה נוספים למרשם הפלילי במדינת ישראל ‪ ,‬שמותיהם של כ‪ 2800 -‬חיילים שרובם‬
‫המכריע עבר עבירה צבאית במהותה‪ :‬העדרות מהשרות שלא ברשות‪ .‬המדובר בעבירה‬
‫שנעברת לא אחת בשל מצוקה משפחתית קשה של חיילים‪ ,‬ועל ידי חיילים אשר בדיעבד‬
‫מתברר כי היתה זו טעות לגייסם‪.‬‬

‫הערת הלשכה המשפטית‪ :‬נא לספק את הפרטים המלאים של המקור או למחוק‪.‬‬

‫התיקון המוצע נועד להקנות לבתי הדין הצבאיים סמכויות לצמצם במקרים המתאימים את‬
‫הנזקים העתידיים‪ ,‬תוצאות הרישום הפלילי‪ ,‬ביחס לחיילים בשרות סדיר ומילואים המורשעים‬
‫בבתי הדין הצבאיים‪ .‬על פי ההצעה יוכלו בתי הדין הצבאיים לבחור במקרים הראויים בין‬
‫הימנעות מרישום פלילי כלשהו‪ ,‬או קביעת רישום פלילי מופחת‪ .‬כל זאת תוך השארת תוקפן‬
‫של התקנות הקיימות כיום הקובעות את רשימת העברות הצבאיות הייחודיות למשרתים‬
‫בצה"ל‪ ,‬אשר לא יהוו פרט רישום )תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים )פרטי רישום שלא‬
‫יירשמו או שלא יימסר מידע עליהם ועבירות שהרשעה בהן לא תפסיק את תקופות‬
‫ההתיישנות או המחיקה(‪ ,‬תשמ"ד–‪.(1984‬‬

‫התיקון המוצע יקנה לבית הדין הצבאי שיקול דעת חשוב ביותר‪ ,‬להתאמת "עוצמתו" של‬
‫הרישום הפלילי והשלכותיו לנאשם הספציפי העומד בפניו ולנסיבותיה המסוימות של העבירה‬
‫בה הורשע‪ .‬סמכות זו מוקנית כיום רק לפרקליטות הצבאית‪ ,‬שלעיתים מפעילה סמכותה על‬
‫בסיס תשתי עובדתית חלקית או שגויה‪ ,‬בטרם התבררו העובדות לאשורן בפני ביה"ד‬
‫הצבאי‪.‬‬

‫הצעת חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש‪-‬עשרה על ידי חברי הכנסת דני יתום‬
‫ומל פולישוק‪-‬בלוך )פ‪ ,(1960/‬על שולחן הכנסת השבע‪-‬עשרה על ידי חברת הכנסת אורית‬
‫נוקד )פ‪ (470/17/‬ועל ידי חבר הכנסת אורי יהודה אריאל )פ‪.(635/17/‬‬