‫רפואה מערבית ‪ -‬מערכת עיכול‬

‫התפקיד הפיזיולוגי של מע' העיכול הוא עיכול המזון וספיגת תוצרי המזון לזרם הדם‪ .‬מע' העיכול מבצעת‬
‫תפקידים אלו בעזרת תנועתיות‪ ,‬הפרשה‪ ,‬עיכול וספיגה‪.‬‬

‫‪ .1‬תהליך פירוק המזון‪ :‬מולקולות ענק למולקולות קטנות‪.‬‬

‫‪ .2‬תהליך ספיגה‪ :‬מעבר המולקולות מחלל המעי למחזור הדם‪.‬‬
‫‪ .3‬תהליך הפרשה‪ :‬הפרשת השיירים שלא עוכלו‪.‬‬

‫פירוק מכני‪:‬‬

‫שלב מקדים לעיכול הכימי בו נטחנים חלקיקי המזון לחלקיקים מיקרוסקופיים ומקבלים סביבה מימית‬
‫הנחוצה לשלב הבא‪.‬‬

‫פירוק כימי‪:‬‬

‫שינוי במבנה המולקולארי של מולקולת הענק‪:‬‬

‫כל אלה השומנים‪ ,‬החלבונים והפחמימות יכולים להפוך למולקולות קטנות המסוגלות לחדור מבעד‬
‫לדפנות התא‪ .‬מתבצע ע"י אנזימי פירוק ספציפיים‪.‬‬
‫חלבונים – חומצות אמינו‪.‬‬
‫שומנים – חומצות שומן וגליצרול‪.‬‬
‫פחמימות – חד סוכרים‪.‬‬

‫דורש סביבה מימית‪ ,‬חלקיקים מיקרוסקופים )לפיכך מתאפשר רק לאחר הפירוק המכאני(‪.‬‬

‫שליטה באכילה‪:‬‬

‫אנו אוכלים בכדי להתאים את צריכת הקלוריות לשריפת הקלוריות‪.‬‬

‫שליטה באכילה תלויה בשני מרכזים מוחיים‪:‬‬
‫מרכז השובע ומרכז הרעב‪.‬‬
 ‫לאחר הארוחה‪:‬‬

‫רמת גלוקוז גבוהה בפלסמה‪ ,‬הקיבה מתרחבת‪ ,‬פעילות עצבית במרכז השובע‪.‬‬
‫השפעה ממצבים רגשיים ונפשיים )חרדה( – מבחינת תחושת השובע‪.‬‬

‫תנועתיות מערכת העיכול‪:‬‬

‫המזון עובר מהפה לכיוון פי הטבעת‪.‬‬

‫זמן המעבר לאורך מערכת העיכול נע בין ‪ 20-140‬שעות )תלוי בתכולת הסיבים בתזונה(‪.‬‬

‫מאפייני תנועת המעיים‪:‬‬

‫התכווצות ספונטנית ‪ +‬גלית=פריסטלטיקה‪.‬‬

‫עם הגיל ישנה הירידה בפעילות זו‪ ,‬אך אין הפרעה לספיגה‪.‬‬

‫אנטומיית מע' העיכול‬

‫מערכת העיכול היא צינור אחד שלם עם כניסה ויציאה‪ .‬יש לו בלוטות נלוות – לבלב‪ ,‬כיס המרה‪ ,‬כבד‬
‫הקשורים לתהליך העיכול‪ .‬בלוטות נוספות הן בלוטות הרוק‪.‬‬

‫צינור העיכול‬

‫‪ – Oral cavity‬חלל הפה‪.‬‬

‫‪ – Pharynx‬לוע‬
‫‪ – Esophagus‬וושט‬
‫‪ - Stomach‬קיבה‬
‫‪ – Small intestine‬מעי דק‪.‬‬
‫‪ – Large intestine‬מעי גס‪.‬‬
‫‪ – Anal Canal‬פי הטבעת‪.‬‬
 ‫בלוטות נלוות‬

‫חלק ממערכת העיכול אך לא מהצינור עצמו‪ .‬המזון אינו עובר בהן‪ ,‬אך הן משתתפות בתהליך ע"י הפרשת‬
‫אנזימים‪ ,‬הורמונים וחומצות‪ ,‬אל צינור העיכול‪.‬‬
‫‪ :Salivary Gland‬בלוטות רוק‪.‬‬
‫‪ – Liver‬כבד‪.‬‬
‫‪ – Gall Bladder‬כיס מרה‪.‬‬
‫‪ – Pancreas‬לבלב‪.‬‬

‫היסטולוגיה של צינור העיכול‬

‫רוב צינור העיכול בנוי משכבות בסיס קבועות‪.‬‬

‫‪ – Lumen‬החלל הפנימי בו עובר המזון‪.‬‬
‫‪ – Epithel‬מעטפת‪ .‬סוגו משתנה בהתאם לתפקיד האיבר במערכת העיכול‪.‬‬
‫סוגי אפיתל‪:‬‬
‫אפיתל הגנתי – ‪.Protective‬‬
‫אפיתל הפרשתי – ‪secretory‬‬
‫אפיתל סופג – ‪.Absorptive‬‬
‫אפיתל סופג ‪ +‬הגנתי‪.‬‬

‫מסווגים את סוגי האפיתל לאורך צינור העיכול לפי התפקיד העיקרי שלהם‪:‬‬

‫‪ .1‬אפיתל הגנתי רב שכבתי שטוח‪ :‬בחלל הפה‪ ,‬הפרינקס‪ ,‬הוושט ופי הטבעת )השניים האחרונים באים‬
‫במגע עם החוץ – חשוב(‪.‬‬
‫‪ .2‬אפיתל הפרשתי‪ :‬בקיבה בלבד‪ .‬בו שזורות בלוטות הפרשה‪ .‬עמודי חד שכבתי‪.‬‬
‫‪ .3‬אפיתל סופג‪ :‬מעי דק‪ .‬מכיל ‪ Villi‬שמגדיל שטח פנים‪ .‬עמודי חד שכבתי עם וילי‪.‬‬
‫‪ .4‬אפיתל סופג והגנתי‪ :‬מעי גס‪ .‬תאים סופגי מים ותאים מפרישי מוקוזה‪.‬‬

‫שכבות נוספות )מבפנים החוצה(‬

‫‪:Submucosa‬‬

‫רקמת חיבור אוורירית‪ .‬תומך באפיתל‪ ,‬מכיל כלי דם‪ ,‬עצבים ולימפה )מע' חיסון(‪.‬‬
 ‫‪:musculatures‬‬

‫השכבה השרירית‪ ,‬אחראית על התנועתיות‪ .‬בד"כ מסודרת בשתי שכבות‪ :‬שרירים עגולים וישרים‪.‬‬

‫‪) Adventitia‬סרוזה(‪:‬‬

‫רקמת חיבור אוורירית‪ ,‬כלי דם ועצבים‪ .‬מכילה הרבה שומן‪ .‬קרויה גם סרוזה ומשמשת כמעין גדר‬
‫שתמנע התפשטות או דלקת‪ .‬אינה קיימת בוושט לכן גידולים בוושט פורצים מהר מאוד לאיברים סמוכים‪.‬‬

‫צינור העיכול ‪ -‬איבר איבר‬

‫חלל הפה – ‪:oral cavity‬‬

‫הפה הינו האיבר הראשון אליו נכנס המזון‪.‬‬

‫תפקידו העיקרי‪ :‬טחינת מזון‪.‬‬
‫עיקר תהליך העיכול המכאני‪.‬‬
‫טחינת המזון בעזרת‪:‬‬
‫שיניים‪ ,‬שרירי לעיסה ולשון‪.‬‬

‫מיקום‪:‬‬
‫מהשפתיים ועד מבוא הלוע‪.‬‬
‫גג חלל הפה – חיך )‪(palate‬‬
‫החיך מורכב מחיך קשה ורך‪.‬‬
‫קירות הפה – לחיים‪.‬‬
‫רצפת חלל הפה – חניכיים‪ ,‬לשון ורקמות רכות‪.‬‬
‫חלל הפה באפיתל שטוח רב שכבתי‪ :‬הגנתי‪ ,‬עובר הרבה שכבות‪.‬‬

‫שפה שסועה וחיך שסוע מסוכנים‪ ,‬כי יש סכנה שמזון ייכנס למערכת הנשימה‪.‬‬

‫לעיסה‪ :‬פעולה רצונית המערבת את שרירי השלד של הפה והלסת‪.‬‬

‫מפרקים גושי מזון גדולים לחלקיקים קטנים‪.‬‬
‫מפחתים סיכון של חנק‪.‬‬
‫מערבבים מזון עם רוק ומוקוזה‪.‬‬
 ‫לשון – ‪:Oral cavity‬‬

‫איבר שרירי מכוסה אפיתל‪.‬‬

‫שריר עיקרי‪.Genioglossus :‬‬

‫תפקידים‪:‬‬
‫‪ .1‬הנעת המזון כלפי השיניים ולכיוון הבליעה‪.‬‬
‫‪ .2‬היגוי הברות בעת דיבור‪.‬‬
‫‪ .3‬קלט חושי של טעם באמצעות פקעיות טעם ספציפיות המצויות על אפיתל הלשון‪.‬‬

‫הטעם הראשון שנקלט הוא מתוק אחריו מלוח‪ ,‬חמוץ ומר‪.‬‬

‫לשון – בלוטות הטעם‬

‫‪ Papillae – 4‬סוגים‪:‬‬

‫‪Filiform‬‬
‫‪Fungiform‬‬
‫‪Foliated‬‬
‫‪Circomvallate‬‬

‫בלוטות הרוק‬

‫אל חלל הפה נפתחים צינורות של ‪ 3‬זוגות בלוטות רוק‪:‬‬

‫‪ :Parotid Glands .1‬תת אזניות‪ .‬פתח‪ :‬בלחי‪.‬‬

‫‪ :Sublingual Glands .2‬תת לשוניות‪ .‬פתחים רבים ברצפת הפה‪.‬‬
‫‪ :Sub mandibular Glands .3‬תת לסתות‪ 2 .‬פתחים סמוכים בבסיס הלשון‪.‬‬

‫הפרשת הרוק מגורה ע"י‪:‬‬

‫גירוי מקומי בפה‪.‬‬

‫גירוי של איברי חוש אחרים )ריח‪ ,‬מראה(‪.‬‬
‫רוק מכיל את האנזים עמילז‪.‬‬
 ‫הרוק הוא בסיסי‪ ,‬משמש כבופר )מאזן( לחומציות המזון‪.‬‬

‫מה מכיל הרוק?‬

‫מוקוזה‪/‬ריר‪.‬‬
‫עמילזה – מעכל עמילן‪.‬‬
‫ליזוזום – מגן מפני זיהומים בקטריאליים‪.‬‬

‫רוק מורכב ממים וחלבונים‪.‬‬

‫תפקידי הרוק‪:‬‬

‫הרטבת המזון לצורך הקלה על הלעיסה‪ ,‬הבליעה והפירוק הכימי‪.‬‬

‫הפיכת המזון לנוזלי על מנת שייתן קלט חושי בפקעיות הטעם בלשון‪.‬‬
‫הפרשת אנזים מפרק פחמימות – ‪.Amylase‬‬
‫הפרשת אנזים אנטי בקטריאלי – ‪.Lysozyme‬‬
‫הפרשת נוגדן מסוג ‪ – IgA‬מסיס במים ולכן טוב שנמצא במע' העיכול‪.‬‬
‫העלאת ה‪ PH -‬בחלל הפה לבסיסי יותר‪.‬‬

‫הלוע‬

‫ממוקם בין חלל האף ובין חלל הפה‪.‬‬

‫מחולק לשלושה חלקים‪:‬‬
‫‪ :Nasopharynx‬מקושר לאף‪.‬‬
‫‪ :Oropharynx‬מקושר לפה‪.‬‬
‫‪ :Laryngopharynx‬מקושר למיתרי הקול‪.‬‬

‫צינור שרירי אליו נפתחים חלל הפה וחלל האף‪.‬‬

‫בלוע עוברים הן המזון והן האוויר הנשאף‪.‬‬
‫בהמשכו מתפצל הלוע לשני צינורות נפרדים‪:‬‬
‫‪ :Trachea .1‬קנה נשימה‪ .‬הקדמי יותר‪ ,‬מוביל אל הראות‪.‬‬
‫‪ :Esophagus .2‬וושט‪ ,‬מאחורי הקנה‪ ,‬מוביל אל הקיבה‪.‬‬

‫בלוע ישנו שסתום הסוגר את פתח הקנה בעת בליעה – ‪.Epiglottis‬‬

 ‫‪ – Esophagus‬וושט‪:‬‬

‫מוביל את המזון מהלוע לקיבה‪.‬‬

‫אורך‪ 25 :‬ס"מ מהאסופוגוס עד הצומת עם הקיבה הקרוי ‪ .Gastro-esophageal Junction‬הצומת הזה‬
‫מצוי ‪ 2-3‬ס"מ מתחת לסרעפת‪.‬‬
‫רוב הוושט ממוקם בחלל החזה‪ ,‬אחורית ל‪ ,Trachea -‬עובר דרך חור מיוחד ‪ Hiatus‬ב‪Diaphragm -‬‬
‫אל חלל הבטן‪.‬‬

‫‪:Epithel‬‬
‫‪ .Startified Squamous‬רב שכבתי שטוח קשקשי – הגנתי‪.‬‬
‫רגנרציה לא מהירה‪ ,‬מתחלף מדי שבוע‪.‬‬
‫הפרשת ‪ Mucous‬לשם לובריקציה‪.‬‬

‫‪:musculatures‬‬
‫שליש עליון – שתי שכבות השריר הינן משורטטות – רצוני – ניתן לשלוט‪.‬‬
‫שליש תחתון – שתי שכבות השריר הינן חלקות – לא רצוני‪.‬‬
‫שליש אמצעי – משולב – שליטה חלקית‪.‬‬

‫ספינקטרים‪:‬‬
‫סוגר‪ :‬מסתם טבעתי היכול להתכווץ ויכול למנוע מעבר הלאה דרך הצינור‪.‬‬
‫‪ .1‬עליון – אנטומי – כלומר עם היפרטרופיה של שריר משמש לרפלקס הבליעה‪.‬‬
‫‪ .2‬תחתון – פיזיולוגי‪ ,‬כלומר אין התעבות שרירים‪ .‬משמש להתכווצויות פריסטלטיות‪.‬‬

‫הבדלים בן ספינקטר אנטומי לפיזיולוגי‪:‬‬

‫ספינקטר אנטומי – שריר שניתן לראות בפוסט מורטום‪.‬‬
‫ספינקטר פיזיולוגי – תפקודי בלבד‪.‬‬

‫פתולוגיה‪ :‬בקע סרעפתי‬

‫בקע – המצאות של רקמה במקום שהוא לא צריך להיות בו‪.‬‬

‫תהליך הבליעה‬

‫מהפה עד הוושט‪:‬‬
 ‫מהרגע שנגסנו באכול‪ ,‬הואכל עבר דרך חלל הפה‪ ,‬עם הלשון ואל הלוע‪.‬‬
‫מהלוע בולוס )גוש( המזון הגיע אל הוושט‪.‬‬
‫סה"כ כל מה שעשינו הוא לפרק את האוכל פירוק מכני‪.‬‬
‫ולהעבירו בצינור העיכול – פעולה הנקראת בליעה‪.‬‬

‫לעיסת המזון והרוק הופכים אותו לגוש – בולוס מזון‪.‬‬

‫לבליעה שלושה שלבים‪:‬‬

‫‪ .1‬בולוס המזון עובר לחלק האחורי של הפה‪ .‬המזון בא במגע עם הדופן האחורית של הלוע‪.‬‬
‫‪ .2‬מופעל רפלקס הבליעה‪.‬‬
‫‪ .3‬הבולוס עובר לאורך הוושט בהתקדמות פריסטלטית‪.‬‬

‫תהליך הבליעה מתחלק ל‪ 3 -‬חלקים‪:‬‬

‫‪Oral Phase‬‬
‫‪Pharyngeal phase‬‬
‫‪) Esophageal phase‬מזון חוצה את הוושט בפחות מ‪ 10-‬שניות(‪.‬‬

‫מתחילה באופן רצוני וההמשך הוא רפלקס‪.‬‬

‫‪:Oral phase‬‬

‫השלב הרצוני‪.‬‬
‫המטרה – לקדם את המזון לחלק האחורי של הפה‪.‬‬
‫הלשון מכריחה את בולוס המזון להגיע לפרינגס‪.‬‬
‫ישנה חסימה של השפתיים והלחיים ייצמדו‪.‬‬
‫השלב כולל ערבוב רוק ושבירת מזון‪.‬‬

‫‪:Pharyngeal Phase‬‬

‫השלב של רפלקס הבליעה‪.‬‬

‫רפלקס הבליעה לא מושפע מגרביטציה )עמידה על הראש‪ ,‬שהייה בחלל(‪.‬‬
‫מטרת רפלקס הבליעה‪ :‬למנוע רפלוקס חלל הנזלי )האף( ולמנוע מהמזון להגיע לטרכיאה‪.‬‬
 ‫אם הרפלקס פגוע תהיה אספירציה )שאיפה של דברים שהם לא אוויר לראות – תשניק(‪.‬‬

‫מהו הרפלקס? הבליעה מגרה מרכז במוח שיביא ל‪:‬‬

‫רלקסציה של ספינקטר ושט עליון‪.‬‬
‫קידום הגל הפריסטלטי‪.‬‬
‫האפיגלוטיס סוגר את הטריכאה והכי חשוב את מיתרי הקול שמתחת לו‪.‬‬

‫יש ‪) Lag‬פער זמן( בין בליעה לבליעה וקשה לבלוע יותר מ‪ 3-4 -‬פעמים ברציפות‪.‬‬
‫בממוצע אנו בולעים ‪ 600‬פעם ביום בלי שנרגיש‪ 1.5 .‬ליטר נבלע ביום‪.‬‬
‫בלילה אנחנו לא אוכלים לכן רפלקס הבליעה מופחת‪.‬‬

‫לכן הסיכוי לרפלוקס ואספירציה עולה בלילה‪.‬‬

‫הקדמת קנה לוושט‬

‫כל המאמץ הזה נועד להבטיח שהמזון ילך למסלול הנכון וההמשכי שלו‪.‬‬
‫ישנה הפרדה בין הטריכאה )מע' הנשימה( לפרינגס ולוושט )מערכת העיכול( הן אנטומית והן תפקודית‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אי אפשר לבלוע ולנשום ביחד‪ .‬ראה אף סתום‪.‬‬

‫קושי בבליעה ‪.Dysphagia -‬‬

‫למה שיהיו בעיות בליעה?‬

‫הפרעה מכאנית )גידול לדוגמא(‪.‬‬
‫ניורומסקולרי‪ ,CVA :‬פרקינסון‪.‬‬

‫מה הסיבוך?‬
‫דלקת ריאות – נפוץ אצל אלכוהוליסטים בזמן השינה‪.‬‬

‫איך נזהה?‬
‫אחרי כל בליעה יש שיעול וחנק‪.‬‬

‫‪:Esophageal Phase‬‬

‫המעבר בו מהיר מאוד‪ :‬עד ‪ 10‬שניות‪.‬‬

 ‫בעל שני ספינקטרים‪ :‬עליון‪+‬תחתון‪.‬‬
‫ספינקטר ושט עליון )‪ (UES‬נפתח ומיד נסגר למניעת רפלוקס‪.‬‬
‫ספינקטר תחתון )‪ (LES‬מתרפה להעברת המזון הלאה לקיבה‪ .‬נסגר מאוחר יותר מהעליון‪ ,‬כדי לאפשר‬
‫מעבר מזון‪.‬‬

‫‪:Achalasia‬‬

‫הגדרה‪ :‬חוסר הרפיה של ה‪ LES -‬ולכן מזון לא יכול לעבור הלאה לקיבה‪.‬‬
‫מה נראה?‬
‫איבוד משקל עקב דיספגיה –קושי בבליעה‪.‬‬
‫שיעול כרוני עקב רגורגיטציה ואספירציה‪.‬‬
‫בצילום יראה כמו מקור ציפור עם הרחבה של ושט פרוקסימלי‪.‬‬
‫איך נטפל? חד פעמי ע"י בלון שינפח וירחיב‪.‬‬

‫‪:Diffused spasm‬‬

‫אין גל פריסטלטי אלא כיווץ בו זמנית של כל הוושט‪.‬‬

‫בצילום נראה‪ :‬ושט זיגזגי )‪.(Corkscrew‬‬

‫‪:Nutcracker‬‬

‫יש גל פריסטלטי תקין אך עוצמת כיווצו גבוהה‪ .‬קושי בבליעה וכאב בחזה שיכול לחקות התקף לב‪.‬‬

‫הקאה‪:‬‬

‫מכלול פעולות מוטוריות‪.‬‬

‫מרכז ההקאה – במוח המוארך‪.‬‬
‫מלווה בתחושות של‪ :‬בחילה‪ ,‬חיוורון‪ ,‬זיעה ועליה בקצב לב‪.‬‬
‫הכוח להקאה נוצר ע"י עליה בלחץ התוך בטני‪.‬‬
‫עם המזון מקיאים גם מלחים‪ ,‬מים וחומצה‪.‬‬
‫סכנת התייבשות ואלקלוזיס – בססת‪.‬‬
 ‫מרכז ההשפעה מושפע מ‪:‬‬

‫תרופות )דופמין(‬
‫גירויים פסיכוגניים‬
‫תנועות אבנורמליות )מחלת ים( – הקאה בנסיעות‪ .‬לימון עוזר כנראה‪.‬‬
‫גירוי לפרינקס‪.‬‬
‫תהליכים פתולוגיים במערכת העיכול‪.‬‬
‫עליה ב‪ - ICP -‬לחץ דם במוח‪ ,‬אנשים עם גידול במוח‪.‬‬
‫הריון‪.‬‬

‫להקאה מס' שלבים‪:‬‬

‫‪ .1‬בחילה‪ ,‬הפרשת רוק מרובה‪ ,‬חיוורון והזעה המלווים בשיהוקים‪.‬‬

‫‪ .2‬עצירת הנשימה‪ ,‬כיווץ חלקו העליון של הוושט‪.‬‬
‫‪ .3‬עווית שרירי הבטן והסרעפת המובילים לעלייה בלחץ התוך בטני‪.‬‬
‫‪ .4‬הוושט נפתחת ותוכן הקיבה חוזר אל הפה‪.‬‬

‫הערות‪ :‬במשך כל התהליך הקיבה נשארת סבילה ולא מתכווצת‪.‬‬

‫קיימת פריסטלטיקה הפוכה‪.‬‬
‫לא נחנקים משום שמיתרי הקול והאפיגלוטיס נסגרים‪.‬‬

‫סיימנו לדבר על תהליך הבליעה המערב את חלל הפה‪ ,‬הלוע והוושט‪.‬‬

‫קיבה – ‪Stomach‬‬

‫שק שרירי‪ ,‬המצוי בצד שמאל עליון של חלל הבטן‪.‬‬

‫מחובר ל‪ Esophagus -‬בצד אחד ול‪ Duodenum -‬מצד שני‪.‬‬
‫נפח‪ 1,500 – 1,000 :‬סמ"ק‪.‬‬
‫בכיווץ יגיע עד ‪ 50‬סמ"ק‪.‬‬
‫המזון יכול להישאר בקיבה שעתיים ואף יותר‪.‬‬
 ‫פעולת הקיבה‬

‫לקיבה שני תפקידים‪:‬‬

‫‪ .1‬מאגר למזון בין הארוחות‪.‬‬
‫‪ .2‬חלל בו מערבלים את המזון למצב עיסתי חצי נוזלי‪.‬‬
‫בקיצור‪ :‬מטרת הקיבה להמשיך לפרק את המזון – גם מכני וגם כימי‪.‬‬

‫הפעילות המכאנית מורכבת מגלים סדירים‪ ,‬פריסטלטיים שמתפשטים מגוף הקיבה אל האנטרום‪.‬‬
‫כשהתתכווצות מגיעה אל הפילורוס )הספינקטר התחתון( הוא נסגר‪ .‬בכל גל התכווצות מעט מזון עובר‬
‫לדאודנום והרוב נשאר בקיבה‪.‬‬

‫פקטורים המשפיעים על פעילות הקיבה‪:‬‬

‫‪ .1‬התרחבות הקיבה‪.‬‬
‫‪ .2‬עלייה בעצבוב הקיבה‪.‬‬
‫‪ .3‬חומצה או שומן בדואדנום – מאט קצב ריקון‪ .‬גם סיבים מאטים קצב ריקון‪.‬‬
‫‪ .4‬עלייה בפעילות הסימפטטית – מעכב פעילות קיבה )פעילות גופנית‪ ,‬איבוד דם(‪.‬‬

‫הקיבה מבצעת פירוק כימי ומכני למזון‪ ,‬ממיסה ומחטאת אותו‪.‬‬

‫הקיבה אוגרת את המזון ומעבירה אותו למעי במנות מדודות ובמרווחי זמן קצובים‪ ,‬התלויים גם בהרכב‬
‫המזון‪.‬‬
‫מעבר המזון מתאפשר רק במרקם רך‪.‬‬

‫לקיבה יש מספר חלקים‪:‬‬

‫‪ Cardia: .1‬מקום המעבר של הוושט אל הקיבה‪ ,‬ספינקטר פיזיולוגי‪.‬‬

‫‪ :Fundus .2‬החלק העליון של הקיבה מעל כניסת הוושט‪.‬‬
‫‪ :Body .3‬עיקר נפח הקיבה‪.‬‬
‫‪ :Antrum .4‬החלק הצר לפני החיבור לתריסריון‪.‬‬
‫‪ :Pylorus .5‬ספינקטר אנטומי )שריר טבעתי( בין הקיבה והתריסריון )‪.(Duodenum‬‬

‫פני שטח הקיבה הפנימיים מפותלים‪.‬‬

 ‫‪:Epithel‬‬

‫‪ :Simple Colmunar‬הרבה תאי גובלט ובלוטות‪ .‬אפיתל חד שכבתי עמודי – נמצא רק בקיבה‪.‬‬
‫‪ :musculatures: smooth‬ב‪ 3 -‬שכבות עם כיוונים שונים‪.‬‬

‫לרירית הקיבה קפלי אורך המגדילים את שטחה‪.‬‬

‫מבחינים בשלושה סוגי תאים עיקריים‪:‬‬

‫‪ :Goblet cells‬מפרישים ריר‪.‬‬

‫‪ :Chief Cells‬מפרישים פפסינוגן‪.‬‬
‫‪ :Parietal cells‬מפרישים חומצה מלחית ‪ ,HCl -‬כמעט ואינם מתחדשים )‪ – T1/2=240‬הזמן שלוקח‬
‫לדבר להיות חצי ממה שהוא(‪ .‬לאט מאוד‪.‬‬

‫בגדול‪ ,‬תאי הקיבה מפרישים ל‪ :Lumen -‬מוקוס )גובלט(‪ ,‬חומצה )פרייטל( ואנזימים )‪.(Chief‬‬

‫ריר‪:‬‬

‫‪ .1‬מופרש מתאי גובלט שנמצאים באפיתל‪.‬‬

‫‪ .2‬המוקוס המופרש יוצר שכבת מוקוזה עבה‪.‬‬
‫‪ .3‬שמטרתה להוות ציפוי בסיסי )מכילה ביקרבונט( להגנה הרירית מפני חומציות‪.‬‬
‫‪ – PH .4‬קרוב לתאי האפיתל הוא קרוב לנטרלי‪.‬‬

‫חומצה‪:‬‬

‫‪:HCL‬‬
‫הפעלה אקטיבית‪ ,‬מופרש מממברנת התאים הפריאטלים ע"י משאבת פרוטונים המשמשת ב‪.ATP -‬‬
‫מופרש לחלל הקיבה ובכך יוצר ‪ PH‬קיבתי חומצי מאוד ‪.2-3‬‬

‫הפרשת החומצה )מהתאים הפרייטלים( מושפעת משלושה שלבים במהלך הארוחה‪:‬‬

‫‪ :Cephalic phase .1‬לפני שאוכלים‪ .‬המחשבה על אוכל‪.‬‬

‫‪ :Gastric phase .2‬כאשר אוכל נכנס לקיבה‪.‬‬
‫‪ :Intestinal phase .3‬עיסת המזון עוברת מהקיבה למעי הדק‪.‬‬
 ‫גירוי לתאים הפריאטלים להפרשת חומצה יכול להגיע ממספר כיוונים‪:‬‬

‫‪ .1‬אצטיל כולין‪ :‬מופרש בשלב הצפאלי‪.‬‬

‫‪ .2‬גסטרין‪ :‬מופרש בשלב הגסטרי‪ .‬זהו הורמון שמופרש מהקיבה ותפקידו לעורר את בלוטות מערכת‬
‫העיכול )לבלב‪ ,‬מרה( לשם הפרשת תוצריהן‪ .‬בנוסף‪ ,‬מביא להפרשת חומצה אבל גם גורם לצמיחת רירית‬
‫בקיבה כדי להגן עליה מפני התכייבות‪ .‬גם וגם – גם חומצה וגם בסיס‪.‬‬
‫‪ .3‬היסטמין‪.‬‬

‫תרופות חדשות‪ – PPI: Losec (Omeprazole). Proton Pump Inhibitor :‬מעכבת את המשאבת‬
‫פרוטון‪.‬‬

‫תרופות אנטיקות‪ :‬אנטי היסטמינים‪ .Zantag, Cimetidine, Gastro. H2 blockers :‬חסם של‬
‫הרצפטור הנ"ל של אלרגיה‪.‬‬

‫‪ – HCl‬החומצה‪:‬‬

‫‪ .1‬ממיס עיקרי למזון שאינו מומס במים‪.‬‬

‫‪ .2‬מתן סביבה חומצית לפעילות אנזים הפירוק‪.‬‬
‫‪ .3‬משמשת חומר חיטוי כלפי מיקרואורגניזם שבמזון‪.‬‬
‫‪ .4‬מעוררת את הלבלב והמרה להפריש חומרים ל‪.Duodenum -‬‬

‫אנזימי הקיבה‪:‬‬

‫‪ .Pepsinogen -> Pepsin‬משופעל רק ב‪ PH -‬חומצי‪ .‬כל מה שמסתיים ב"‪ "Gen‬הוא לא אפקטיבי‪,‬‬

‫צריך לשפעל אותו‪.‬‬
‫‪ – Pepsin‬אנזים מפרק חלבונים פרוק ראשוני‪.‬‬
‫‪ :Lipase‬פירוק טריגליצארידים )שומן( לחומצות שומן‪.‬‬
‫‪ .Intrinsic factor: B12‬הקיבה מפרישה את החומר הזה וסוחבת אותו עד המעי‪.‬‬
‫‪ :Leptin‬מתאי השיף בקיבה ואחראי על שובע‪.‬‬

‫‪:Pyloric Stenosis‬‬

‫היצרות של הפילורוס‪ .‬רואים המון אצל תינוקות‪ .‬משהו שכיח‪.‬‬

‫קורה ‪ 1:150‬לידות‪.‬‬
 ‫יותר תינוקים מתינוקות‪.‬‬
‫ביטוי מגיל ‪ 2-3‬שבועות‪.‬‬
‫אטיולוגיה לא ידועה‪.‬‬
‫קליניקה‪ :‬הקאות קשתיות‪ ,‬רעב מוגבר‪ ,‬מעט צואה‪.‬‬
‫בבדיקה‪ :‬התייבשות‪ ,‬גוש בטני )זית(‪.‬‬

‫‪:Peptic Ulcer‬‬

‫פגיעה ברציפות המוקוזה‪.‬‬

‫שכיחות זה בין גברים לנשים‪.‬‬
‫סיכוי ‪.10%‬‬
‫מצב נפשי‬
‫הילקובקטור פילורי – ‪.Helicobactor pylori‬‬
‫‪NSAID‬‬
‫סותרי חומצה‬
‫אלכוהול‬

‫כבר לא מה שנחשב פעם )פצע של סטרס(‪.‬‬

‫היום מקושר לחיידק בשם הליקובקטור פילורי שמתיישב באנטרום של הקיבה‪.‬‬
‫התגלית מתיישבת עם הידיעה שמרבית הכיבים הם אכן באנטרום‪.‬‬
‫כיב בקיבה שיטופל סימפטומטית עם תרופות ולא יטפל בחיידק עצמו יביא להישנות המחלה‪.‬‬
‫החיידק מפריש אוראז שמפרק אוריאה לאמוניה וביקרבונט‪.‬‬
‫הביקרבונט מגן על החיידק מחומציות הקיבה‪.‬‬
‫האמוניה היא המזיקה לרירית הקיבה‪.‬‬

‫את החיידק ניתן לזהות ע"י תבחין נשיפה שיזהה נוכחות אוראז‪.‬‬
‫הטיפול בחיידק הוא אנטיביוטיקה ולכן חשוב לטפל גם באנטיביוטיקה ולא בנוגדי חומצה למיניהם‪.‬‬

‫סיבוכי כיב‪:‬‬

‫כיב יכול להביא לידי דימום מדרכי עיכול עליונות עם מלנה‪.‬‬

‫כיב יכול לעבור פרפורציה‪.‬‬
‫כיב כרוני יכול לגרום לממאירות‪.‬‬
‫מכיב בקיבה חובה לקחת ביופסיה‪ ,‬כי ייתכן וזהו גידול מכויב‪.‬‬
 ‫תוספת לשיעור קודם‪ :‬בלוטות רוק – ‪:Salivary gland‬‬

‫‪:Xerostomia‬‬

‫יובש פה‪ ,‬כתוצאה מאי תפקוד בלוטות הרוק‪.‬‬

‫גורמים‪:‬‬
‫זקנה‬
‫חסימה בצינוריות הרוק‬
‫תרופות‬
‫הקרנות ראש )אנשים שחלו בגזזת הקרינו להם את הראש(‪.‬‬
‫מחלות אוטואימוניות‪.‬‬

‫‪:GERD: Gastro esophageal reflux disease‬‬

‫ההפרעה הנפוצה ביותר בוושט‪.‬‬

‫אוסף של פתולוגיות המתאפיינות ברפלוקס של תוכן קיבתי חומצי חזרה אל רירית הוושט‪.‬‬

‫לרירית הוושט כמה מנגנוני הגנה מפני חומציות הקיבה‪:‬‬

‫‪ .LES : Lower esophageal sphincter .1‬מחסום פיזי שעוצר את האוכל מלעלות למעלה‪.‬‬
‫‪ .2‬ושט – הפרשת ביקרבונט‪ .‬ביקרבונט – בסיס‪.‬‬
‫‪ .3‬פריסטלטיקה של הוושט‪.‬‬
‫‪ .4‬ביקרבונט ברוק‪ .‬הרוק מהפה יודע להפריש בסיס שמגיע מלמעלה‪.‬‬

‫‪:GERD‬‬
‫כולל פתולוגיות שונות כגון‪:‬‬
‫בעיות ‪ :LES‬במרבית החולים מדובר בהרפיה בזמן הלא מתאים‪ .‬במיעוט החולים מדובר בטונוס רפוי‪.‬‬
‫בקע סרעפתי‪ :‬יביא לידי בעיה ב‪ LES -‬בעקיפין‪.‬‬

‫קליניקה‪:‬‬

‫צרבות‪ :‬חומצה מעכלת הכול ושורפת‪.‬‬

‫כאבים בחזה‬
‫שיעול כרוני‬
‫אסטמה‬
 ‫צרידות‬
‫שריפה כרונית בגרון‬

‫אבחון‪:‬‬

‫גסטרוסקופיה‪ :‬נראה התמרה של רירית וושט לרירית קיבה‪ ,‬כ‪ 3 -‬ס"מ מעל לקו ‪) Z‬הצומת וושט קיבה(‪.‬‬

‫סיבוכים‪:‬‬

‫‪ .1‬כיבים לאורך הוושט‪.‬‬

‫‪ :Barrett's Esophagus . 2‬אפיטל הוושט עובר מטה‪-‬פלסיה )תא הופך להיות תא אחר(‪Squamous :‬‬
‫הופך ל‪) columnar -‬רירית מעי(‪ .‬קשקשי הופך להיות עמודי‪.‬‬
‫‪ .3‬דיספלסיה‪ :‬תא הופך להיות חשוד‪ ,‬גרעין גדול – תא שאוהב להתחלק‪.‬‬
‫‪ .4‬אדנוקרצינומה – לכן נבצע מעקב גסטרוסקופיה עם ביופסיות מדי שנתיים‪.‬‬

‫טיפול‪:‬‬

‫סותרי חומצה‪ ,‬תרופות להקטנת הפרשת חומצה‪.‬‬

‫חומר חדש – המשך משיעור קודם‪:‬‬

‫‪:Helicobactor pylori‬‬

‫דרך ההעברה – אוראלית )מהפה( פקלית )מהטוסיק( – דרך האוכל‪.‬‬

‫מחצית מאוכלוסיית העולם מודבקת‪.‬‬
‫שיפור בתנאי הסניטציה הובילו לירידה באחוז ההדבקה‪.‬‬
‫זהו חיידק שלא פולש פנימה לתאים – מתמקם מחוץ לתא‪.‬‬
‫אחראי למספר פתולוגיות‪:‬‬
‫גסטריטיס – דלקת כרונית בדופן הקיבה – ‪.85%‬‬
‫כיב קיבה – ‪.15%‬‬

‫פקטורים המאפשרים ל‪ HP -‬להתקיים בקיבה‪:‬‬

‫יכולת תנועה‪.‬‬
‫האנזים אוראז – החיידק מפריש אוראז שמפרק אוריאה לאמוניה וביקרבונט‪ .‬הביקרבונט מגן על החיידק‬
‫מחומציות הקיבה‪ .‬האמוניה היא המזיקה לרירית הקיבה‪.‬‬
‫החיידק הזה יודע להידבק לרירית )‪.(Adhereance‬‬
‫אבחנה‪ :‬את החיידק ניתן לזהות ע"י תבחין נשיפה שיזהה נוכחות אוראז‪.‬‬
‫הטיפול בחיידק הוא אנטיביוטיקה ולכן חשוב גם לטפל גם באמצעותה ולא רק בנוגדי חמצון למיניהם‪.‬‬

‫המעי הדק‪:‬‬

‫אורכו של המעי הדק הוא ‪ 6.5‬מטר‪ .‬מהקיבה ועד המעי הגס‪.‬‬

‫מהווה שני שליש מכל צינור העיכול‪.‬‬
‫למזון לוקח ‪ 2-4‬שעות לחצותו‪.‬‬
‫תפקידו לספוג את המזון‪.‬‬

‫המעי הדק מחולק ל‪:‬‬

‫‪) Duodenum‬תריסריון(‪:‬‬
‫‪Jejunum‬‬
‫‪Ileum‬‬

‫‪:Duodenum‬‬

‫צורתו כצורת פרסה‪.‬‬

‫צמוד לדופן הבטן האחורית‬
‫חובק את ראש הלבלב‬
‫תפקיד עיקרי‪ :‬לנטרל את חומצות הקיבה ולהמשיך בעיכול )לספוג(‪.‬‬
‫זהו החלק הכי קצר של המעי‪ ,‬אך הכי חשוב‪ ,‬כי בו מתבצעת מרבית הספיגה‪.‬‬
‫הוא רחב ומקובע במעי הדק‪ .‬לא עושה סיבובים על עצמו‪.‬‬
‫מתחיל בצד ימין בפילורוס‪.‬‬
‫מסתיים ב‪.duodenal junction -‬‬

‫לתריסריון נפתחים בכניסה משותפת צמד צינורות‪:‬‬

‫צינור הלבלב – אנזימי פירוק וביקרבונט‪.‬‬
‫צינור כיס מרה – מלחי מרה‪.‬‬
‫לתריסריון תפקיד בהפרשת ביקרבונט להעלאת הבסיסיות‪ ,‬כך ש‪ PH -‬במעי עומד על ‪ .8‬ת'כלס‪ ,‬ה‪PH -‬‬
‫במעיים הוא נטרלי‪.‬‬

‫‪:Jejunum‬‬

‫אורכו ‪ 2‬מטרים‪.‬‬
‫מתחיל באזור ה‪.Duodenum jejunal junction -‬‬
‫רובו נמצא באזור הטבור‪.‬‬

‫‪:Ileum‬‬

‫אורכו כ‪ 4 -‬מטרים‪.‬‬
‫מסתיים ב‪.ileocecal junction -‬‬
‫נמצא בעיקר מעל ה‪.Pubis -‬‬
‫בטרמינל האיליום )הקצה התחתון של המעי הדק(‪ :‬בו נספגים חזרה מלחי מרה‪.‬‬
‫בטרמינל איליום נספג הקומפלקס ‪ + IF‬ויטמין ‪.B12‬‬

‫כמעט לא קיים הבדל אנטומי בין שני החלקים האחרונים‪.‬‬

‫מעי דק – היסטולוגיה‪:‬‬

‫לאורך רירית המעי הדק )בעיקר ה‪ (Jejunum -‬קיימים קפלי רוחב מיקרוסקופיים‪ .‬כלומר הרירית כולה‬
‫בנויה בצורת קפלים קפלים‪.‬‬

‫מאיזה רירית בנויה הרירית המקופלת?‬

‫‪ – Microvilli Simple Columnar‬עמודי חד שכבתי עם מיקרווילי‪.‬‬

‫תאים עמודיים שעליהם יש מיקרוויליי )קפלים מיקרוסקופיים( עליהם קיימים אנזימים מפרקים‪.‬‬
‫הקפלים המקרוסקופיים והמיקרוסקופים יוצרים מבנה של מברשת הקרוי ‪.Brush border‬‬
‫לשם מה צריך מבנה כזה במעי הדק? לשם הגדלת שטח הפנים על מנת להגדיל את הספיגה‪.‬‬

‫תאי גובלט – הרחבה‪:‬‬

‫צורתם כצורת גביע ומכאן שמם‪.‬‬

 ‫נמצאים בין התאים הסופגים‪.‬‬
‫מייצרים מוקוזה‬
‫תפקיד המוקוזה‪ :‬הגנה‪ ,‬לובריקציה לדופן המעי‪.‬‬
‫מספרם קטן בדואדנום‬
‫מספרם הולך ועולה לקאת האיליום‪.‬‬

‫שרירים ‪:musculatures‬‬

‫‪) Smooth‬חלק( – ב‪ 2 -‬שכבות‪:‬‬

‫‪ .1‬טבעתי – עבה ופנימי יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬אורכי – דק וחיצוני יותר‪.‬‬
‫מתקבלת תנועת פריסטלטיקה‪.‬‬

‫תפקידי המעי הדק‪:‬‬

‫‪ .1‬הגנה מפני זיהומים )‪.(Peyer patches‬‬

‫‪ .2‬העברת המזון ע"י הפריסטלטיקה‪.‬‬
‫‪ .3‬הפרשת הורמונים ו‪.Intestinal juice -‬‬
‫‪ .4‬השלמת העיכול הכימי של פחמימות‪ ,‬שומנים וחלבונים‪.‬‬
‫‪ .5‬ספיגה‪.‬‬

‫‪ .1‬הגנה מפני זיהומים – ‪ .Peyer's patches‬חיזוק תפקוד המערכת החיסונית‪:‬‬

‫אלו הם זקיקים לימפואידים הדומים לבלוטות הלימפה‪.‬‬
‫מצויים לאורך כל מוקוזת המעי הדק בעיקר באיליום‪.‬‬
‫הלימפוציט העיקרי הוא מסוג ‪ .B‬במעי הוא מפריש ‪.IgA‬‬
‫זהו נוגדן מיוחד המסיס במים ולכן הוא מיוחד למערכת זו‪.‬‬

‫‪ .2‬העברת המזון ע"י הפריסטלטיקה‪:‬‬

‫א‪ .‬העברת תוכן המעיים לאורך המעי‪.‬‬
‫ב‪ .‬ליצור מגע הדוק ככל שאפשר בין תוכן המעי והדופן לשם ייעול הפירוק וספיגת תוצרי הפירוק‪.‬‬

‫דפוסי ההתכווצות של המעי הדק‪:‬‬

‫‪:Segmentation .1‬‬
‫‪ .2‬פריסטלטיקה‪ :‬רצף כגל‪.‬‬
 ‫‪ .3‬צום‪ :‬תנועה מיוחדת‪.‬‬

‫א‪:Segmentation .‬‬
‫סגמנט רבים מתכווצים יחד בכדי לטחון ולערבב את המזון‪.‬‬
‫תדירות התכווצות גבוהה כשיש מזון במעי‪.‬‬
‫שכבת השריר המעגלי מתכווצת‪.‬‬
‫מרווחי זמן קצרים‪.‬‬
‫מחלק מעי לסגמנטים שכנים קטנים‪.‬‬
‫כל סגמנט מתכווץ ועובר הרפיה‪.‬‬
‫התכווצות סימולטנית‪.‬‬
‫ערבוב וטחינת הבולוס‪.‬‬

‫ב‪ .‬פריסטלטיקה‪:‬‬

‫התכווצויות פרוגרסיביות של השריר המעגלי‪ ,‬אך השריר האורכי הוא העיקרי בתנועה זו‪.‬‬
‫נע לאורך צינור העיכול – חד כיווני‪.‬‬
‫התקדמות איטית‪.‬‬

‫ג‪ – MMC .‬זמן צום‪:‬‬

‫התכווצויות חזקות במצב צום‪.‬‬

‫מסלקות שאריות למעי הגס‪.‬‬
‫כיווץ לשם ניקיון – להיפטר מהמזון‪.‬‬
‫אכילה מדכאת סוג כזה של התכווצות‪.‬‬

‫‪ .3‬הפרשת הורמונים – תפקיד נוסף של המעי הדק‪:‬‬

‫הורמון ‪CCK‬‬
‫עקב גירוי אוכל )בעיקר שומנים( יופרש כוליציסטוקינין )‪ (CCK‬מהמעי לדם‪.‬‬
‫יקשר לרצפטורים בכיס המרה ויכווצו לשפיכת מלחי המרה )שיביאו לפירוק שומנים( ‪ -‬בעיקר‬
‫יקשר לרצפטורים בלבלב ויגרום להפרשה של אנזימי עיכול וביקרבונט‪.‬‬
‫פועל גם בקיבה ומווסת את התרוקנותה )קשור לתחושת שובע(‪.‬‬
‫קשור גם לתנועתיות מעי‪.‬‬
 ‫הורמון סקרטין‬
‫מופרש כשחומצת הקיבה מגיעה לדואדנום‪.‬‬
‫גורם ללבלב להפריש אנזימי עיכול וביקרבונט‪ - .‬בעיקר‬
‫מעכב גסטרין )שמביא להפרשת חומצה בקיבה(‪.‬‬
‫מפחית תנועתיות מעי‪.‬‬

‫‪ .4‬השלמת העיכול הכימי של פחמימות‪ ,‬שומנים וחלבונים‪:‬‬

‫פירוק מכני‪.‬‬
‫פירוק כימי‪ :‬העיקר‪ .‬פירוק אמיתי שהחומר ייכנס לתא‪.‬‬
‫ספיגה‪ :‬ספיגה לדם‪.‬‬

‫מטרות הפירוק של המזון הינן לפרקו ליחידות הקטנות ביותר שאותן ניתן יהיה לספוג כבר במעי הדק‪.‬‬

‫פירוק כימי‪:‬‬
‫אל המעי הדק מופרשים‪:‬‬
‫מהלבלב – אנזימים )אנטרוקינזות – שם כללי לאנזימים הפועלים במעיים(‪.‬‬
‫מכיס המרה – מלחי מרה‪.‬‬
‫יפרקו פחמימות‪ ,‬חלבונים ושומנים‪.‬‬

‫ספיגה‪ :‬תוצרי הפירוק נספגים דרך אפיתל המעי אל מחזור הדם‪.‬‬

‫שומן‪:‬‬

‫יח' שומן גדולה באמצעות מלחי המרה יהפך לשומן קטן יותר‪ .‬באמצעות האנזים ליפז הוא יהפוך‬
‫לגליצרול ‪ +‬חומצות שומן‪.‬‬

‫פחמימות‪:‬‬

‫מעמילן ע"י עמילז תהפוך הפחמימה לדו סוכר )מלטוז‪ ,‬לקטוז‪ ,‬סוכרוז( לכל אחד מהדו סוכרים‬
‫שבסוגריים יש אנזימים מפרקים‪ :‬מלטז‪ ,‬לקטז וסוכרז ‪ <-‬חד סוכר )גלוקוז‪ ,‬גלקטוז ופרוקטוז(‪.‬‬
 ‫חלבונים‪:‬‬

‫חלבון באמצעות פפסין יהפוך לפפטידים ורק באמצעות אמינופפטידאז המופרש מהלבלב יהפוך לחומצת‬
‫אמינו‪.‬‬

‫ושוב מי שאחראי לפירוקים הללו הם אנזימי הלבלב ומלחי המרה‪.‬‬

‫שליטה בהפרשה של הלבלב והמרה למעי ע"י‪:‬‬

‫‪ Secretin‬ו‪CCK -‬‬
‫נוכחות חומצה‪.‬‬

‫‪ PH‬במעי הוא ‪) 8‬ה‪ PH -‬בחלל המעיים הוא נטרלי(‪ .‬זהו ‪ PH‬אופטימאלי לפעילות אנזימי לבלב‪.‬‬

‫מיצי לבלב‬

‫מכילים‪:‬‬

‫מים‬

‫מינרלים‬

‫אנזימים‪:‬‬

‫עמילאז‪ :‬מפרק רב סוכר לדו סוכריים‪ .‬כל דו סוכר מתפרק ע"י האנזים שלו‪ :‬סוכראז‪ ,‬מלטז‪ ,‬לקטז לחד‬
‫סוכר‪.‬‬
‫ליפז‪ :‬מפרק שומנים לחומצות שומן‪.‬‬
‫אנטרופפטידזות‪ :‬פרקורסורים שיפרקו חלבונים לחומצות אמינו‪:‬‬
‫טריפסינוגן‪.‬‬
‫כימוטריפסינוגן‬
‫פרוקרבוקסיפפטידאז‪.‬‬

‫מרה‬

‫מופרש ‪ 1,000 – 500‬סמ"ק ביום‪.‬‬

 ‫‪.PH = 8‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫מים‪.‬‬
‫מינרלים‪.‬‬
‫מלחי מרה‪.‬‬
‫פיגמנטים של מרה )בילירובין(‪.‬‬
‫כולסטרול‪.‬‬

‫תפקידי המרה‪:‬‬

‫מלחי המרה – ממיסים שומנים ועוזרים בספיגה‪.‬‬

‫בילירובין‪ :‬מופרש בצואה ונותן ריח לצואה‪.‬‬

‫מה מביא לשחרור מרה‪:‬‬

‫‪CCK‬‬
‫מזון עתיר שומן‪.‬‬

‫‪ .5‬ספיגה‪:‬‬

‫עכשיו שהמזון פורק במעי הדק ע"י אנזימי לבלב ומיצי מרה ניתן לספוג את התוצרים‪.‬‬
‫קיימים מספר מנגנונים הפועלים בספיגת המזון‪:‬‬
‫א‪ .‬דיפוזיה סבילה – מפל חומרים לפי מפל ריכוזים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מעבר אקטיבי – דורש השקעת אנרגיה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מעבר שיחלופי – אחד תמורת אחד‪.‬‬
‫ד‪ .‬פינוציטוזיס – מנגנון פרימיטיבי‪ ,‬בליעה‪.‬‬

‫ספיגת פחמימות‪:‬‬

‫מחצית מכמות הסוכרים נספגת בדואדנום‪ ,‬השאר לאורך המעי הדק‪.‬‬

‫הספיגה אקטיבית‪.‬‬
 ‫ספיגת חלבונים‪:‬‬

‫פירוק החלבונים החל בקיבה ע"י הפפסין‪.‬‬

‫המשך הפירוק לחמוצות אמינו נעשה בדואדנום‪.‬‬
‫ספיגה אקטיבית‪ :‬חומצות אמינו נספגות בעיקר לאורך ה‪.Jejunum -‬‬

‫ספיגת שומנים‪:‬‬

‫ספיגה השומן נעשה בדואדנום‪.‬‬

‫ליפזות מהלבלב מפרקות את השומן לחומצות שומן וגליצרול העטופים במלחי מרה‪.‬‬
‫נספגים לתוך המעי‪ ,‬שם נבנים מחדש ויוצרים טריגליצרידים‪.‬‬

‫ספיגת נתרן ומים‬

‫‪ 9‬ליטרים ביום עוברים לאורך המעי הדק‪.‬‬

‫מקורם מהמזון ומהפרשות‪.‬‬
‫המעי הדק סופג ‪ 8.5‬ליטרים‪.‬‬
‫המעי הגס סופג ‪ 350‬מיליליטר‪.‬‬
‫ספיגת המים משנית לספיגת נתרן‪.‬‬

‫ספיגת סידן‬

‫חלבון קושר קלציום נמצא בתאי אפיתל במעי‪.‬‬

‫ויטמין ‪ D‬מעלה כמות החלבון וקצב הספיגה‪.‬‬
‫ויטמין ‪ D‬עולה כשרמת הקלציום נמוכה דרך הורמון ‪ PTH‬שמופעל‪.‬‬
‫מחצית מהכמות נספגת – השאר בצואה‪.50% ,‬‬

‫ספיגת ברזל‬

‫‪ 10%‬מהברזל במזון נספג‪.‬‬

‫בחוסר ברזל מוחשת הספיגה‪.‬‬
‫נספג באזור התריסריון‪.‬‬
‫אסור לאכול יותר מדי ברזל‪.‬‬
 ‫ספיגת ‪B12‬‬

‫‪ B12‬נקשר ל‪ intrinsic factor -‬שהופרש בקיבה‪.‬‬

‫הקומפלקס נספג באיליום הסופי בפאגוציטוזיס‪.‬‬
‫פינוציטיס‪.‬‬
‫אנמיה מקרוציטית הינה אנמיה של חסר ב‪.B12 -‬‬
‫ממה נובע? מחסר תצרוכות הויטמין‪ ,‬או מ‪) Pernicious anemia -‬מחלה אוטואימונית( בה יש בעיה‬
‫באנטרום של הקיבה ולכן אין הפרשת ‪ ,IF‬או שיש בעיה באיליום הטרמינלי )קרוהן למשל( ולכן אין‬
‫ספיגה של הקומפלקס‪.‬‬

‫תת ספיגה ‪ -‬כללית‬

‫כשל בספיגת מרכיבים מהמזון המעוכל‪.‬‬

‫יכול להוביל לסימפטומים של תת תזונה )אנמיה‪ ,‬חסר מינרלים בעצמות(‪.‬‬
‫כמות הצואה עולה – ייתכן שלשול‪.‬‬
‫יכול להיגרם מ‪:‬‬
‫א‪ .‬פגיעה בתהליך העיכול )פגמים באנזימי עיכול או מרה(‪.‬‬
‫ב‪ .‬פגיעה בתהליך הספיגה )פגיעה בשטח הפנים(‪.‬‬

‫יש להבחין בין ‪ Malabsorption‬ו‪Maldigestion -‬‬

‫‪ :Malabsorption‬קרוהן‪ ,‬צליאק ו‪) Intestinal resection short cut -‬מי שחתכו לו את המעי – ספיגה‬
‫רעה(‪.‬‬

‫‪ Maldugestion: Pancreatic insufficiency‬ו‪.Defective bile secretion -‬‬

‫פגיעה בעיכול‬

‫יכולים להיות בעיות כרוניות בלבלב שיגרמו לפגמים באנזימי עיכול או בעיות כרוניות בכבד ובמרה‪.‬‬
‫בעיות לבלב וכבד יתכנו בשמנים ואלכוהוליסטים‪ .‬גם אבנים יעשו זאת‪.‬‬
‫כשאין מרה )אבן בדרכי המרה או שחמת מרה(‪ ,‬אין ספיגת שומנים‪ .‬הצואה תהיה לבנה )שומנית( =‬
‫‪) Steatorrhea‬צואה שומנית(‪ .‬יהיה קשה להורידה במים‪ ,‬מסריחה‪.‬‬
‫יש איבוד של ויטמינים המסיסים במים‪ – ADEK :‬ויטמינים‪.‬‬
 ‫איבוד ויטמין ‪ D‬יביא לרככת‪.‬‬
‫איבוד ויטמין ‪ K‬יביא לבעיות בקרישת דם עם דימום מוגבר‪.‬‬

‫פגיעה בספיגה‬

‫צליאק‪ :‬הבעיה היא קמח‪ .‬הייתה בעיה של ילדים‪ .‬מצאו שהגלוטן הוא הבעייתי – הגליאדין‪ .‬מתי שהם‬
‫מפסיקים לאכול קמח הם בריאים‪ .‬חיידק דמה לתאים בגוף‪ .‬המערכת האימונית תוקפת את הגוף‬
‫)מיקרוויליי(‪ .‬מערכת החיסון משטיחה את הוילי – ברגע שלא יהיה גליאדין – הוילי יצמח מחדש‪.‬‬

‫קרוהן‪ :‬כל המעי יכול להיות מעורב‪ .‬מה שבדר"כ מערוב הוא הטרמינל איליום )החלק האחרון של המעי‬
‫הדק(‪ .‬אין ספיגה של שומנים עם הויטמינים שלהם ו‪ .B12 -‬עושה אפטות בפה‪ .‬יש להם הרבה פצעים‬
‫בטוסיק – מוגלה‪ .‬עושים קקי דרך הפיפי‪ ,‬משתינים אוויר‪ .‬פיסטולות )צינורית המחברת בין שני איברים‬
‫שלא אמורה לעשות זאת(‪.‬‬

‫נק' חשובה היא שבמעי הדק נדיר מאוד למצוא גידול‪ .‬המחלות השכיחות שכן ניתן למצוא הינן צליאק‬
‫וקרוהן‪.‬‬

‫מעי הגס‬

‫אורך‪ 2 – 1.5 :‬מ'‪.‬‬

‫יוצר מעין מסגרת חיצונית לתכולת הבטן‪.‬‬
‫קוטר הצינור גדול יותר מהמעי הדק‪.‬‬
‫לאורכו עוברים ‪ 3‬פסים שריריים – ‪.teniae‬‬
‫בעל שיירים שומנים בצורת טיפות בשם ‪.Appendices epiploic‬‬

‫חלקי המעי הגס‪:‬‬

‫‪:Caecum‬‬
‫החלק הראשון של הקולון‪.‬‬
‫‪ : Inferior‬מסתיים בקצה עיוור הידוע בשם אפנדיציט )תוספתן(‬
‫‪ :Superior‬ממשיך כמעי עולה‪.‬‬
‫מתחת לנקודת המפגש בין שני הנ"ל נפתח ה‪.ileocecal valve -‬‬
 ‫‪Vermiform appendix‬‬

‫צינור דק היוצא מהצקום‪.‬‬

‫קצהו הדיסטלי חסום‬
‫אורכו ‪ 13 – 2.5‬ס"מ‬
‫מכיל רקמה לימפתית‪.‬‬

‫מבוגרים‪ :‬הסיבה אוכל תקוע‪.‬‬

‫צעירים‪ :‬יש היפרטרופיה של הרקמה‪ .‬הוא התנפח וחסם את עצמו‪.‬‬

‫‪:Ascending Colon‬‬

‫עולה כלפי מעלה‪.‬‬

‫מגיע עד הכבד‪.‬‬
‫פונה שמאלה באזור ה‪.Hepatic flexure -‬‬
‫המשכו הוא ה‪.Transverse colon -‬‬

‫‪:Transverse Colon‬‬

‫לולאת מעי החוצה את הבטן‪.‬‬

‫חוצה קדמית לדואדנום ולקיבה‪.‬‬
‫מגיע עד הטחול לאזור ה‪.Splenic flexure -‬‬
‫המשכו ה‪.Descending colon -‬‬

‫‪:Descending Colon‬‬

‫יורד כלפי מטה בצד שמאל של חלל הבטן‪.‬‬

‫נכנס לאגן ומשנה ל‪.Sigmoid colon -‬‬

‫‪:Sigmoid Colon‬‬

‫צורתו ‪S‬‬
‫נמצא באגן‬
‫המשכו הוא הרקטום‪.‬‬
 ‫‪:Rectum‬‬

‫אזור מעט מורחב‬

‫אורכו כ‪ 13 -‬ס"מ‪.‬‬
‫סופו ב‪.Anal canal -‬‬

‫‪:Anal canal‬‬

‫מעבר קצר‪ ,‬אורכו כ‪ 4 -‬ס"מ‪.‬‬

‫קיימים ‪ 2‬ספינקטרים השולטים ב‪.anus -‬‬
‫ספינקטר פנימי )שריר חלק‪ ,‬אינו רצוני(‪.‬‬
‫ספינקטר חיצוני )שריר משורטט חיצוני(‬
‫הספינקטרים נוצרים מעיבוי השריר הסירקולרי‪.‬‬

‫מבנה מאקרוסקופי של המעי הגס‪:‬‬

‫שכבות המעי הגס זהות לשאר השכבות במערכת העיכול‪.‬‬

‫שכבת השריר האורכית יוצרת שלוש רצועות אורך בשם ‪ – taniae coli‬עוזר לפריסטלטיקה‪.‬‬
‫רצועות השריר נמשכות עד סוף הסיגמואיד קולון‪.‬‬
‫הן קצרת יותר מאורך המעי‪.‬‬

‫היסטולוגיה‪:‬‬

‫ממברנה מוקוזלית – קפלים עדינים‪.‬‬

‫לא קיימים מיקרוווילי ווילי‪.‬‬
‫הבלוטות ארוכות – חזרה לאפיתל עמודי‪ ,Goblet cells :‬תאים סופגים‪.‬‬

‫מבנה היסטולוגי מתאים לתיפקוד‪:‬‬

‫‪ .1‬ספיגת מים‪.‬‬
‫‪ .2‬יצירת צואה‪.‬‬
‫‪ .3‬יצירת מוקוזה‪/‬ריר )מגן על מערכת הצינורות – שהקקי לא ישרוט את הצינור(‪.‬‬
 ‫‪:Epithel‬‬

‫‪ – Simple Colmnar‬חד שכבתי עמודי )ללא מיקרווילי(‪.‬‬

‫תחלופת תאים מאוד גבוהה‪.‬‬
‫המוקוזה המופרשת לאורך המעי הגס עשירה במים ועושה לובריקציה לדפנות המעי‪.‬‬

‫שכבת ה‪:Submucose -‬‬

‫קיים עושר של רקמה לימפטית‪.‬‬

‫הגנה מפני פלישת פתוגנים‪.‬‬

‫השכבה השרירית‪:‬‬

‫מכילה רצועות שריר אורכי וסירקולרי‪.‬‬

‫סיבי השריר האורכי יוצרים ‪ 3‬רצועות שריר אורכיות )‪(taeniae Coli‬‬

‫השכבה הסרוזית‪:‬‬

‫אינה קיימת בשליש הדיסטלי של הרקטום‪.‬‬

‫פעולות מעי גס‪:‬‬

‫‪ .1‬ספיגה‪:‬‬

‫ספיגת עודפי המים והאלקטרוליטים )‪ (Na, Cl‬משארית המזון הבלתי מעוכל‪ ,‬מחלל הצינור אל מחזור‬
‫הדם(‪.‬‬
‫מתוך ה‪ 0.5 -‬ליטר של מים בעיקר שעובר ביום‪ 100-200 ,‬מ"ל יוצא כצואה‪.‬‬
‫המזון שעובר מהמעי הדק למעי הגס הוא מזון נוזלי‪ .‬מעי גס בעיקר סופג מים‪.‬‬
‫במעי הגס ממשיכה ספיגת המים‪.‬‬
‫מקבלים צואה חצי מוצקה‪.‬‬
‫במעי הגס סופגים בנוסף‪ :‬מלחים‪ ,‬ויטמינים )בעיקר ‪ – ADEK‬מסיסים בשומן( וחלק מהתרופות‪.‬‬
 ‫‪ .2‬חיידקים – פעילות מיקרוביאלית‪:‬‬

‫במעי הגס קיימת קולוניזציה של מספר זני בקטריות‪.‬‬

‫מהווים חלק מהפלורה הטבעית‪.‬‬
‫הבקטריות מסנטזות ויטמין ‪ K‬וחומצה פולית‪.‬‬
‫החיידקים מנצלים מזון שלא עוכל ומפרקים אותו ל‪ ,Co2 -‬חנקן‪ ,‬מימן ומים‪.‬‬
‫תוצרים אלו יוצרים גזים במערכת‪.‬‬
‫בלקיחת אנטיביוטיקה נפגעים חיידקים ידידותיים אלו‪ ,‬דבר הגורם לבעיות בעיכול וקרישת הדם‪.‬‬

‫‪ .3‬פריסטלטיקה‪:‬‬

‫‪:Mass movement‬‬

‫פעמיים בשעה מופיעה גל חזק‪ .‬הגל דוחק את הצואה במורד הקולון‪.‬‬

‫גירוי לגל‪ :‬מזון שנכנס לקיבה‪.‬‬
‫התכווצויות מסודרות‪ ,‬פעמיים ביום מאיזור ימני עם אמפליטודה שגדלה לכיוון הרקטום‪.‬‬

‫‪ :Gastrocolic reflex‬מביא לכך שכמה דקות לאחר הארוחה צריך ללכת לשירותים‪ .‬זהו גירוי הרומונלי‬
‫חזק ביותר ליציאה‪ .‬לתינוק אין עיכוב רפלקס‪.‬‬

‫הרכב הצואה‬

‫משקל יומי ממוצע‪ 200-250 :‬גרם‪.‬‬

‫‪ 50‬גרם חומר יבש‪.‬‬
‫‪ 7‬גרם שומן הוא הרף התקין להפרשת שומן‪.‬‬
‫רוב הצואה מהווה‪:‬‬
‫חיידקים‬
‫תאי אפיתל של המעי‪.‬‬
‫מוקוזה‬
‫אלקטרוליטים בכמות קטנה‬
‫פיגמנט מרה ‪ -‬בילירובין )נותן לצואה את צבעה(‪.‬‬
‫שומנים שאינם נספגים )נותן ריח(‪.‬‬
‫‪ %‬קטן – שאריות מזון‪.‬‬
 ‫תהליך הפרשת הצואה‪:‬‬

‫הרקטום מתמלא בצואה עד היווצרות לחץ מסויים‪.‬‬

‫מתחיל רפלקס המשתף גם את מערכת הנשימה‪ ,‬העיכול ושרירי הבטן‪.‬‬
‫במהלך הרפלקס מתרחשות הפעולות הבאות‪:‬‬
‫נשימה עמוקה‪ ,‬עוצרים בשיא‪.‬‬
‫מכווצים שרירי בטן‪.‬‬
‫מעלים לחץ תוך בטני‪.‬‬
‫מרפים את ‪ 2‬הסוגרים של פי הטבעת‬
‫גל פירסטלטי ארוך‬
‫הלחץ התוך בטני משתחרר עם יציאת הצואה‪.‬‬

‫‪Valsalva Maneuvre‬‬

‫נשימה עמוקה‪+‬עצירת נשימה‪+‬כיווץ שרירי הבטן‬

‫מעלה לחץ בבית החזה‪.‬‬
‫עשוי לגרום להתעלפות מפאת עלייה בלחץ התוך בטני‪ .‬דם מתקשה לחזור אל הלב ומוביל בכך לירידת‬
‫לחץ דם‪.‬‬
‫התמרון הזה משמש רופאים כשהם רוצים לבדוק‪:‬‬
‫אוושת בלב‪ ,‬כאשר אוושת רגורגיטציה אורטלית אמורה להתגבר‪.‬‬
‫בדיקת רקטום‪ ,‬נבקש מחולה לבצע כדי לבדוק טונוס סוגרים‪.‬‬

‫עצירות‬

‫בדר"כ אופייני בזקנים שאצלם הפריסטלטיקה מוחלשת‪.‬‬

‫כמות הסיבים בדיאטה אינה מספקת מכאן התכולה הקטנה של הצואה – אין גירוי רקטום‪.‬‬
‫המצאות הצואה זמן רב במעי הגס תגרום לייבושה ביתר והפיכתה לקשה‪ ,‬דבר המעצים את הקושי‬
‫להפריש‪.‬‬
‫טיפול‪ :‬מתן מזונות עשירים בסיבים ותוספי מזון‪.‬‬

‫שלשול‬

‫הפרשות צואה רכות מימיות ותכופות‪.‬‬

‫הרירית המודלקת של המעי מונעת אפשרות ספיגת המזון ובנוסף מפרישה מים ומלח לחלל המעי‪.‬‬
 ‫עשוי לעשות אצידוזיס – חמצת‪.‬‬

‫סכנה עיקרית‪ :‬איבוד נוזלים והתייבשות‪.‬‬

‫גורמים‪:‬‬
‫זיהום חיידקי או נגיפי במערכת העיכול‪.‬‬
‫חרדה‪.‬‬
‫אלרגיה למזון‬
‫דלקת או כיב במערכת העיכול‪.‬‬

‫‪:Apendicitis‬‬

‫התוספתן הוא הקצה העיוור של הצקום‪.‬‬

‫יש מזו אפנדיקס משלו שבו כלי דם כלי דם משלו‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬דלקת של האפנדיקס‪.‬‬
‫סיבות‪:‬‬
‫היפרטרופיה של רקמת לימפה – שכיח בצעירים‪.‬‬
‫חסימה )צואה( – שכיח במבוגרים‪.‬‬

‫‪:Apendicitis‬‬

‫אפנדיקס מתנפח כיוון שממשיך להפריש מוקוס – מותח דופן מעי ואת הפריטונאום‪.‬‬

‫על מה יתלונן החולה?‬

‫בהתחלה הכאב עמום‪ ,‬סביב הטבור )כאב ויסרלי(‪.‬‬
‫במשך כאב קשה‪ ,‬חריף ומתמקם ברביע הימני התחתון )כאב פריטונאלי – הסינר השומני המכסה את‬
‫הבטן(‪.‬‬
‫הסימפטום השכיח ביותר הוא כאב ברביע תחתון המלווה בחוסר תיאבון מוחלט‪.‬‬
‫במשך גם בחילות‪ ,‬הקאות ויתכנו גם שלשולים‪ ,‬חום עד ‪ 38‬מעלות‪.‬‬

‫‪:Apendicitis‬‬
‫בדיקה גופנית‪ :‬סימן מקברני )לוחצים וכואב בצד ימין למטה‪ ,‬סימן פסואס – הזזת רגל לאחור בשכיבה‬
‫על צד שמאל‪ ,‬סימן אובטורטור – אדם שוכב על הגב – מכופפים את הרגל ומסובבים אותה פנימה וכואב‬
‫לו‪.‬‬
 ‫סיבוכים‪:‬‬
‫עקב התנפחות תיווצר איסכמיה שתוביל לנמק שיוביל לפרפורציה של האפנדיקס‪.‬‬
‫יתאפיין בחום גבוה מ‪ 38 -‬מעלות ויש לויקוציטוזיס )הרבה יותר מדי תאים לבנים(‪.‬‬

‫בהתחלה האומנטום יכול "לכסות" על הפרפורציה ‪ ,‬אך בהמשך הפיצוי יכשל ויכול להוביל לפריטוניטיס‬
‫)דלקת של הפריטונאום( מפושטת ולספסיס )דלקת בדם היכולה להגיע לכל הגוף(‪.‬‬

‫כמובן שבכאב ‪) RLQ‬רביע ימני תחתון( יש לחשוב על עוד אבחנות מבדלות‪.‬‬

‫איך ניתן להבחין בין אפנדיציטיס למשהו אחר )אבן ביורטר לדוגמא(?‬

‫הכאב באפנדיציטיס הוא משתק – האדם לא יזוז‪.‬‬

‫‪:Ulcerative Colitis‬‬

‫דומה לקרוהן‪ ,‬אך נמצא רק במעי הגס‪ .‬ברגע שזה נמצא כורתים את כל המעי הגס‪ .‬זאת‪ ,‬כיוון שלא רוצים‬
‫שזה יהיה סרטני‪.‬‬

‫המחלה הזו תתחיל מהקצה הדיסטלי‪.‬‬

‫פי הטבעת‬

‫החלק הסופי של צינור העיכול‪.‬‬

‫הפרשת שאריות המזון שלא נספגו החוצה כצואה‪.‬‬
‫מורכב משני שרירים טבעתיים‪ Smooth :‬ו‪ .Skeletal -‬חלק ומשורטט‪.‬‬
‫‪ .Epithel: Stratified Squamous‬קשקשי רב שכבתי‪.‬‬
‫תנועתיות‪ :‬בחלק דיסטלי )קרוב לרקטום( יש התכווצות כל ‪ 1.5‬שעה למשך ‪ 10‬דקות ומופיעות יותר‬
‫בלילה‪.‬‬
‫האנוס יכול להתאפק והתוכן יחזור לרקטום ולסיגמה‪ ,‬אך כעבור חצי שעה שוב יופיע גל חזרה לרקטום‪.‬‬
‫‪ :Sampling‬הרקטום והאנוס יודעים לזהות את תוכן החומר בהם‪ :‬מוצקה‪ ,‬גז ונוזל‪.‬‬

‫דם בצואה‪:‬‬

‫יש להבדיל בין דימום שמקורו במערכת עיכול עליונה )מעל הליגמנט ע"ש ‪.(Treitz‬‬
 ‫לדימום שמקורו ממערכת עיכול תחתונה )מתחת הליגמנט ע"ש ‪.(Treitz‬‬
‫דימום מהמערכת התחתונה – דם טרי אדום‪ .‬לחשוב על סרטן מעי הגס או על סתם טחורים – ‪Cherry‬‬
‫‪ = red. Hematochezia‬דם טרי בצואה‪ .‬סיבות‪ :‬פיסורות‪ ,‬טחורים‪ ,‬גידול ברקטום עד למעי הגס‪,‬‬
‫פוליפים מלפורמציה בכלי דם‪.‬‬

‫דימום מהמערכת העליונה – ‪ – Melena‬דם שחור משחור שהתעכל בחומצה‪ .‬כיב קיבה או דואדונום‪,‬‬
‫דליות בוושט‪ – Mallory Weiss ,‬קרע בוושט בגלל הריון‪.GERD ,‬‬

‫חובה לשאול את החולה מה צבע צואתו או לבדוק זאת בבדיקה רקטאלית‪.‬‬

‫איבוד דם ולא משנה מאין מקורו יוביל לחסר דם שיתבטא בחולשה‪ ,‬חיוורון‪ ,‬התעלפויות מרובות‪,‬‬
‫טכיקרדיה ואנמיה שתראה בבדיקת דם‪ .‬את הדברים הללו יש לשאול או לבדוק‪ .‬כבדיקת סקר לדימומים‬
‫האלה עושים בדיקת דם סמוי‪.‬‬

‫לבלב ‪pancreas -‬‬

‫בלוטה אפורה וחיוורת ששוקלת כ‪ 60 -‬גרם‪.‬‬

‫אורכה ‪ 12-15‬ס"מ‪.‬‬
‫מיקום‪ :‬חלל הבטן העליון השמאלי )מאחורי הקיבה(‪.‬‬
‫הלבלב מורכב מראש רחב‪ ,‬גוף וזנב צר‪.‬‬
‫ראש הלבלב ממוקם בתוך "‪ "C‬הדואדנום‪.‬‬
‫גוף הלבלב נמצא מאחורי הקיבה‪.‬‬
‫זנב הלבלב נמצא קידמית לכליה השמאלית ומגיע לטחול‪.‬‬
‫מאחורי הלבלב עוברים‪.IVC, Abdominal aorta :‬‬

‫ללבלב יש תפקיד אקסוקריני ואנדוקריני‪:‬‬

‫בלוטות להפרשה חיצונית )‪ (Exorcine‬המהוות ‪ 80%‬מנפח הלבלב‪.‬‬
‫בלוטות להפרשה פנימית )‪ (Endocrine‬המהוות ‪ 20%‬מנפח הלבלב‪ .‬אינסולין וגלוקגון‪.‬‬

‫‪:Endocrine pancreas‬‬

‫לכל אורך הבלוטה מפוזרות קבוצות תאים שעברו התמחות מיוחדת‪.‬‬

‫התאים נקראים‪:‬‬
 ‫‪.(Pancreatic islets (of langerhans‬‬
‫לאיי התאים הללו אין צינורות הפרשה‪.‬‬
‫האיים הללו מפרישים הורמונים‪:‬‬
‫תאי אלפא יפרישו גלוקגון )יופרש בצום(‪.‬‬
‫תאי ביטא יפרישו אינסולין )מופרש באכילה – מכניס סוכר אל התאים(‪.‬‬
‫ההורמונים המופרשים עוברים דיפוזיה ישירות לזרם הדם‪.‬‬

‫‪:Endocrine pancreas‬‬

‫הלבלב מפריש למחזור הדם הורמונים‪:‬‬

‫‪ :Insulin‬מופרש באכילה – מכניס סוכר אל התאים‪.‬‬

‫‪ :Glucagon‬מופרש בצום ומוציא סוכר מהכבד לתוך הדם‪.‬‬

‫ההורמונים אחראיים לוויסות רמת הסוכר בדם ומטבוליזם הסוכר בתאים‪.‬‬

‫‪:The exocrine pancreas‬‬

‫מורכב ממספר רב של אונות )‪.(Lobules‬‬

‫דפנות האצינוס מכילים תאי הפרשה )המייצרים את פרו אנזימי הלבלב=זימוגנים(‪.‬‬
‫גירוי של ‪ CCK‬מהמעי יכווץ את האצינוס ויגרום להפרשת תכולתם‪.‬‬

‫כל ‪ Lobule‬מנוקז ע"י צינורית דקה )ה‪ duct -‬יפריש ביקרבונט בתגובה לסקרטים מהמעי(‪.‬‬
‫לבסוף נוצר ה‪.pancreatic duct -‬‬
‫הולך לכל אורך הבלוטה‪.‬‬
‫נפתח לדואדנום‪.‬‬

‫טחורים הם ורידים מורחבים שמקורם מהרקטום )פנימיים( או מהאנוס )חיצוניים(‪.‬‬

 ‫‪ – Liver‬כבד‬

‫הבלוטה הגדולה ביותר בגוף‬

‫הכבד הוא בעל יכולת רגנרציה מעולה‬
‫משקל ‪ 1-2.5‬ק"ג‬
‫מיקום ‪ :‬בטן ימנית עליונה‪ ,‬מתחת לסרעפת‬
‫חלוקה ל ‪ 4‬אונות – ‪lobes – right left caudate quadrate‬‬
‫מחלקים אותו ל ‪ 8‬סגמנטים‬
‫רובו עטוף פריטונאום‪ ,‬האיזור העליון לא עטוף ‪bere area‬‬
‫התא העיקרי ‪Hepatocyte‬‬
‫האונה הימנית גדולה יותר‬
‫הכבד מצופה בקפסולה דקה‬
‫הכבד מיוצב במקומו האנטומי על ידי‪:‬‬
‫ליגמנטים הקושרים אותו לסרעפת ולדופן הבטן )‪ – round ligament‬שריד של הוריד הטבורי(‬
‫אברי חלל הבטן הדוחפים מלמטה‬

‫אספקת הדם לכבד‬

‫‪ – Portal vein‬מנקז דם מורידי ממערכת העיכול‬

‫‪ – Hepatic artery‬מספק דם עורקי‪ .‬סעיף של ה ‪celiac a‬‬
‫‪ – right and left hepatic ducts‬מעבירים מרה מהכבד אל כיס המרה והתרסריון‬

‫כלי לימפה‬

‫סיבי עצבים – סימפטטים ופרהסימפטטים‬

‫‪ 70-80%‬מהדם מגיע אל הכבד מגיע מה ‪poetal vein‬‬
‫‪ 20-30%‬מהדם מגיע מה ‪hepatic artery‬‬

‫הדם מה ‪ hepatic artery‬מספק דם שעשיר בחמצן‬

‫הדם מה ‪ portal vein‬מספק לכבד נוטרינטים שנספגן במעיים וגם חמצן )מכיל ביחס לדם ורידי הרבה‬
‫חמצן‪ ,‬משום שצריכת החמצן במעי יחסית נמוכה(‬
 ‫ניקוז ורידי‬

‫בחלק הסופריורי של הכבד יוצאים ממנו ורידי הכבד – ‪ ,hepatic veins‬המתנקזים ישירות אל ה ‪IVC‬‬
‫‪ IVC‬עובר בצמוד לכבד‪ ,‬חודר את הסרעפת ונשפך לעלייה הימנית‬

‫מבנה היסטולוגי של הכבד‬

‫האונות בנויות מאוניות‪ ,‬האונית בצורת משושה‬

‫במרכז האונית יש וריד שקוראים לו הוריד המרכזי ‪central vein -‬‬
‫בכל המשושה יש שורות של תאי כבד ‪ ,hepatocyte -‬בפינות יש איזור שנקרא ‪ – triada portal‬כי יש‬
‫שם שלושה כלים – סעיף של ‪ hepatic and portal‬וצינור מרה‬
‫בין שורות תאי הכבד קיים ‪ – sinusoid‬כלי דם עם דופן לא שלמה )בנוי תאי אנדותל עם רווחים ביניהם(‬
‫הסינוסואיד מכיל דם מעורבב מסעיפי ה ‪ portal vein‬וה ‪ hepatic artery‬המזין את ההפוציטים‬
‫בתוך הסינוסואידים מצויים מקראופאגים של הכבד )‪ (kupffer cells‬שתפקידם לבלוע מיקרואורגנזימים‪,‬‬
‫גופים זרים וכדוריות דם אדומות זקנות‬

‫מחזור הדם בכבד‬

‫הכבד מקבל חמצן דרך ה ‪ hepatic artery‬המוביל דם מחומצן מהלב לכבד‬

‫הכבד מקבל חומרי תזונה וגם חמצן דרך ‪ portal vein‬המוביל דם ורידי ממערכת העיכול ומכיל את המזון‬
‫שנספג במעי‬
‫דם מסעיפי ה ‪ portal vein‬ה ‪ hepatic artery‬נשפך לתוך הסינוסיאידים )בעצם הנימים(‬
‫הדם המעורבב בא במגע צמוד עם ההפטוציטים‬
‫ההפטוציטים מבצעים תהליכי עיבוד שונים לחומרים המצויים בדם המגיע אליהם – מטבולזים‪ ,‬סינטזה‬
‫ניטרול רעלים ועוד‬
‫הדם מהסינוסיאידים מתנקז לתוך הוריד המרכזֿיהורידים המרכזיים מתנקזים לורידים שבסופו של דבר‬
‫יוצרים את ה ‪hepatic vein‬‬
‫‪ – hepatic veins‬מתנקזים ל ‪ IVC‬הנשפך לעלייה הימנית של הלב‬

‫דרכי המרה התוך כבדיים‬

‫אחד מתפקידי הכבד להפריש מרה‬

‫בין שורות ההפטוציטים נמצאים ‪bile canaliculi‬‬
 ‫ההפטוציטים מפרישים מרה ל ‪bile canaliculi‬‬
‫ה ‪ bile canaliculi‬מתאחדים ויוצרים ‪) bile duct‬שנמצא בכל טריאדה(‬
‫בהמשך יוצרים ‪ left and right hepatic ducts‬שיוצאים משער הכבד‬

‫תפקידי הכבד‬

‫מטבוליזם‬

‫סינטזת חלבוני הפלסמה‬

‫אגירה‬

‫נטרול רעלים תרופות הורמונים‬

‫ייצור חום‬

‫עיכול מיקרואורגנזימים גופים זרים ותאי דם‬

‫יצירת והפרשת מרה‬

‫מטבוליזם‪:‬‬

‫מטבוליזם של פחמימות ‪-‬‬

‫סינטזת גליקוגן מגלוקוז בנוכחות איסולין‬
‫פירוק גליקוגן לגלוקוז בנוכחות גלוקגון‪ ,‬אדרנלין‪ ,‬טירוקסין ועוד‬
‫יצירת גלוקוז משומנים וחומצות אמינו – גלוקונאוגנזה‬

‫מטבוליזם של שומנים‬

‫סינטזת טריגליצרידים מגליצרול ושלוש חומצות שומן בנוכחות אינסולין‬

‫פירוק טריגליצרידים לגליצרול וחומצות שומן בנוכחות גלוקגון‬
‫סינטזה ופירוק של ליפופרוטאינים – ‪HDL LDL‬‬
 ‫מטבוליזם של חלבונים‬

‫דה‪-‬אמינציה ‪ :‬הסרת החלק האמיני )חנקני( מחומצות אמינו ויצירת ‪) UREA‬המופרשות בשתן(‬
‫טרנס אמינציה ‪ :‬יצירת חומצות אמינו חדשות ע"י הסרת החלק האמיני מחומצות אמינו והצמדתו לסוכר‬
‫סינטזת רב חלבוני הפלזמה‬

‫מטבוליזם של המוגלובין‬

‫כל מולקולת המוגלובין בנויה מארבע שרשראות חלבוניות – ‪ GLOBIN‬ומארבע קבוצות ‪HEME‬‬
‫כאשר ההמוגלובין מפורק‪ ,‬השרשראות החלבוניות ממוחזרות במחזורי החלבון בגוף‬
‫קבוצות ה ‪ HEME‬מפורקת ומתקבל בילירובין‬
‫בילירובין הינו חומר רעיל ולכן יש לסלקו מן הגוף‬
‫בילירובין אינו מסיס במים‬
‫כדי שיופרש מן הגוף הוא עובר בכבד צימוד לחומצה גלוקורונית שהופך אותו למסיס יותר במים‬
‫בילירובין מצומד נקרא בילירובין ישיר )‪(DIRECT‬‬
‫בילירובין ישיר מופרש למעי דרך דרכי המרה‬

‫במעי הגס חיידקים מפרקים את הצימוד לחומצה גלוקורונית והופכים את הבילירובין ל‬

‫‪UROBILINOGEN‬‬

‫רב אורובילינוגן מופרש בצואה ונותן לה את צבעה החום‬

‫כ ‪ 20%‬נספג במעי ומגיע חזרה לכבד )המחזור האנטרוהפטי( הרב יופרש שוב למרה ויגע למעי‬

‫חלק קטן מהאורובילינוגן יופרש בשתן ויתן לו את צבעו הצהוב‬

‫צהבת‬

‫כאשר בילירובין מצטבר בדם נראה סימפטום קליני של צהבת – גוון צהוב לעור וללחמיות )בילירובין‬
‫נוטה להקשר לרקמות אלסטיות(‬

‫צהבת הוא סימפטום של מצבים פיזיולוגיים ומחלות שונות ורבות‬

‫במחלות כבד ודרכי מרה תיהיה בדר"כ צהבת ישירה )כתוצאה מהצטברות בילירובין ישיר(‬
 ‫בהמוליזה )הרס מוגבר של תאי דם אדומים( תהיה בדר"כ צהבת בלתי ישירה )כתוצאה מהצטברות של‬
‫בילירובין בלתי ישיר(‬

‫סינטזת חלבוני הפלסמה‬

‫אלבומין‬

‫גורמי הקרישה‬

‫חלבונים נוספים‬

‫אגירה‬

‫גליקוגן‬

‫טריגליצרידים‬

‫ברזל ומתכות נוספות‬

‫ויטמינים מסיסי שומן ‪ADEK‬‬

‫ויטמינים מסיס מים ‪B12‬‬

‫נטרול רעלים תרופות והורמונים‬

‫בכבד יש מערכת אנזימתית המסוגלת לפרק חומרים או‪/‬ו להפכם למסיסים במים‬

‫פעולות אלה מאפשרות אינאקטיבציה )ולעיתים אקטיבציה( ופינוי של חומרים אנגודניים ואקסוגניים כמו‬
‫הורמונים‪ ,‬תרופות‪ ,‬רעלים‪ ,‬אלכוהול ועוד‬

‫ייצור חום – בגלל שהכבד פעיל מאוד הוא מייצר חום‬

‫עיכול מיקרואורגנזימים‪ ,‬גופים זרים ותאי דם‬

 ‫פעילות זו נעשית בכבד ע"י תאי ‪ ,KUPFFER‬המקרופאגים של הכבד מצויים בסינוסיאידים‬

‫פעילות דמה מתרחשת במח העצם ובטחול‬

‫מערכת זו של מקראופאגים נקראת ‪RETICULOENDOTHELIAL SYSTEM – RES‬‬

‫בעובר הכבד גם מייצר תאי דם בשלבי ההתפתחות הראשונים‬

‫יצירת והפרשת מרה‬

‫ההפטוציטים מסנתזים את מלחי המרה ומרכיבים נוספים של המרה ומפרישים את המרה ל ‪BILE‬‬
‫‪ CANALICULI‬ומשם לדרכי המרה‬

‫המרה נאגרת ומרוכזת בכיס המרה‬

‫מופרשים ‪ 500-1000‬מ"ל ביום )ליטר ביום(‬

‫תכולה ‪ :‬מים‪ ,‬מינרלים‪ ,‬מלחי מרה‪ ,‬בילירובין וכולסטרול‬

‫תפקידים ‪ :‬עזרה בסיוע בספיגת שומנים‪ ,‬הפרשה של כולסטרול ובילירובין‬

‫‪ – Gall Bladder‬כיס מרה‬

‫נמצא מתחת לכבד‪ ,‬ירוק )מלא במרה( ומתכווץ בתגובה להפרשת ההורמון ‪.CCK‬‬

‫תפקידים ‪ :‬אגירת מרה‪ ,‬ריכוז המרה פי ‪ 10-15‬על ידי ספיגה של מים‬

‫שחרור של מרה אגורה‬

‫דרכי מרה‬

‫‪ right and left hepatic duct‬הופכים ל ‪common hepatic duct‬‬

‫נפגש עם ה ‪ – cystic duct‬שמוביל לכיס המרה‪ .‬צינור שבעצם גם מפריש וגם מקבל מרה‬
 ‫הצינור המשותף לכבד ולכיס מרה שנשפך לתרסריון נקרא ‪common bile duct‬‬

‫בסינטמטר האחרון שלו‪ ,‬פוגש את חברו ה ‪ pancreatic duct‬וביחד הם משפכים לתרסריון‪ ,‬דרך הפפילה‬
‫)הפתח(‪.‬‬