Professional Documents
Culture Documents
רות קרק
אירוע העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה לרגל השקת מפקדי
מונטיפיורי באינטרנט ,משכנות שאננים,
3אוקטובר 2010
ruthkark@huji.ac.il
©
הרצאתי הקצרה תתחלק למספר חלקים:
-פתיחה על המפעל הנפלא ,חשיבותו והתורמים לו
-דוגמאות ועיבודים אפשריים של המיפקדים
-התנסותי האישית עם המיפקדים והאיגרות :ירושלים ויפו,
משפחות אמזלאג וולירו ,ואיגרות יהודי הארץ למונטיפיורי
-רעיונות לעתיד :מקורות נוספים בארכיון מונטיפיורי לחקר
גנאלוגי :אגרות וכותביהן
-רעיונות נוספים לעתיד :גרפיטי
לפני שבוע פתחתי את האתר הדו לשוני בשעות הערב ,נשביתי בקסמו,
וישבתי מול המסך כמעט כל הלילה בחיפוש אחר נשים ,אנשים ומקומות כה
רבים ומרתקים המוכרים לי מעבודתי בת עשרות שנים על ההיסטוריה
והגיאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ-ישראל .הוא הזכיר לי ימים רבים שהקדשתי,
כמו רבים ורבות אחרים ,לעבודה בארכיונים על מיקרופילמים דהויים וקשים
לקריאה ופענוח.
זהו מפעל מדהים ,חיובי וחשוב ביותר לכל עם ישראל ולמחקר העתידי ,שכל
הגופים והמתנדבות ומתנדבים שהביאו למימושו ,ראויים לכל שבח .אין מלים
בפי שיבטאו זאת.
ברצוני להודות לנשיא לשעבר יצחק נבון שנתן חסות לאירוע,
למר לוסיאן גוביי ,יו"ר קרן מונטיפיורי ,למר מיכאל גולדשטיין ,נשיא העמותה
הישראלית לחקר שורשי משפחה ,למתילדה תג'ר הבלתי
נלאית ,ולחברתי ד"ר חגית מטרס.
צריך להזכיר כאן גם את המפעל החלוצי של פרסום מיפקד 1839
בעריכת הדסה אסולין שראה אור במרכז דינור ב1987
ומחקרים על האוכלוסייה של הדמוגרף פרופ' עוזיאל שמלץ ז"ל
ביקורם השני של משה ויהודית בארץ-ישראל ב1839 -
עלYVES FEDIDA יש להזכיר גם את עבודתו החלוצית של
22 - אלו הדברים שכתב לי ב.1840 -מיפקד יהודי אלכסנדריה ב
: בשומעו על האירוע הנוכחי2010 לספטמבר
10 Qadas קדס (קדש) قادس אדמה מעובדת ופוריה 574/68dאבו ושושנה
איגרת ארבעה יהודים מצפת למונטיפיורי בתמוז תר"ט בעניין
חכירת אדמות וזכויות דיג (בתוך :ברטל ,קתדרה ,2נובמבר )1976
איגרת צבי הירש בר"ס ושמואל ראניס ב1839 -המבקשים סיוע בעבודת אדמה
באיזור רעבעדייע [נחל צלמון] ,טאבחע ,חאן על מיני ,תנחום ,וסביבות צפת
ומפה של המקומות המוצעים (קרק ,קתדרה )1984 ,33
ניתן לעשות גם מפה של שמות המציעים ותפרושתם.
ודוגמא לרעיונות לעתיד מעבר למונטיפיורי
אחד הרעיונות לקידום מחקר גנאלוגי בכלל ובארץ בפרט שעלה בדעתי
הינו האיתור והשימוש בגרפיטי .הרעיון עלה בעקבות סיפור בו נתקלתי
ביומנו של הקונסול הבריטי ג'יימס פין ,מאמצע המאה הי'ט ,המספר על
השימוש בשפה העברית באמצע המאה הי'ט ,ועל כך שנתקל בביקורו
בצפת בכתובת בעברית על הקיר כגון" :משה אוהב את שרה".
במקום אחר ביומן מאמצע המאה הי'ט מבקרת משלחתו של פין ביחד
בן אהרן,עם המיסיונר הבריטי בשכם מר באוון בקבר אלעזר הכהן
ידי השומרונים- פין מציין כי הבניין הגדול מוחזק על.בכפר עווארתא: