You are on page 1of 32

‫מונטיפיורי במבט אישי‬

‫רות קרק‬
‫אירוע העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה לרגל השקת מפקדי‬
‫מונטיפיורי באינטרנט‪ ,‬משכנות שאננים‪,‬‬
‫‪ 3‬אוקטובר ‪2010‬‬
‫‪ruthkark@huji.ac.il‬‬
‫©‬
‫הרצאתי הקצרה תתחלק למספר חלקים‪:‬‬
‫‪ -‬פתיחה על המפעל הנפלא‪ ,‬חשיבותו והתורמים לו‬
‫‪ -‬דוגמאות ועיבודים אפשריים של המיפקדים‬
‫‪ -‬התנסותי האישית עם המיפקדים והאיגרות‪ :‬ירושלים ויפו‪,‬‬
‫משפחות אמזלאג וולירו‪ ,‬ואיגרות יהודי הארץ למונטיפיורי‬
‫‪ -‬רעיונות לעתיד‪ :‬מקורות נוספים בארכיון מונטיפיורי לחקר‬
‫גנאלוגי‪ :‬אגרות וכותביהן‬
‫‪ -‬רעיונות נוספים לעתיד‪ :‬גרפיטי‬
‫לפני שבוע פתחתי את האתר הדו לשוני בשעות הערב‪ ,‬נשביתי בקסמו‪,‬‬
‫וישבתי מול המסך כמעט כל הלילה בחיפוש אחר נשים‪ ,‬אנשים ומקומות כה‬
‫רבים ומרתקים המוכרים לי מעבודתי בת עשרות שנים על ההיסטוריה‬
‫והגיאוגרפיה‪-‬ההיסטורית של ארץ‪-‬ישראל‪ .‬הוא הזכיר לי ימים רבים שהקדשתי‪,‬‬
‫כמו רבים ורבות אחרים‪ ,‬לעבודה בארכיונים על מיקרופילמים דהויים וקשים‬
‫לקריאה ופענוח‪.‬‬
‫זהו מפעל מדהים‪ ,‬חיובי וחשוב ביותר לכל עם ישראל ולמחקר העתידי‪ ,‬שכל‬
‫הגופים והמתנדבות ומתנדבים שהביאו למימושו‪ ,‬ראויים לכל שבח‪ .‬אין מלים‬
‫בפי שיבטאו זאת‪.‬‬
‫ברצוני להודות לנשיא לשעבר יצחק נבון שנתן חסות לאירוע‪,‬‬
‫למר לוסיאן גוביי‪ ,‬יו"ר קרן מונטיפיורי‪ ,‬למר מיכאל גולדשטיין‪ ,‬נשיא העמותה‬
‫הישראלית לחקר שורשי משפחה‪ ,‬למתילדה תג'ר הבלתי‬
‫נלאית‪ ,‬ולחברתי ד"ר חגית מטרס‪.‬‬
‫צריך להזכיר כאן גם את המפעל החלוצי של פרסום מיפקד ‪1839‬‬
‫בעריכת הדסה אסולין שראה אור במרכז דינור ב‪1987‬‬
‫ומחקרים על האוכלוסייה של הדמוגרף פרופ' עוזיאל שמלץ ז"ל‬
‫ביקורם השני של משה ויהודית בארץ‪-‬ישראל ב‪1839 -‬‬
‫ על‬YVES FEDIDA ‫יש להזכיר גם את עבודתו החלוצית של‬
22 -‫ אלו הדברים שכתב לי ב‬.1840 -‫מיפקד יהודי אלכסנדריה ב‬
:‫ בשומעו על האירוע הנוכחי‬2010 ‫לספטמבר‬

I am so happy this" • F° L FAMILY NAME , •


important work has been FIRST NAME, AGE,
done. It is of utmost WEALTH,
importance to establish • OCCUPATION STATUS
the presence of our CHILDREN < 13
people long before CHILDREN > 13, TOTAL
“.the 1st Jewish Aliyah • ORIGIN, COMMENTS
ABOU GINA 3 10 •
ELIAHOU ben Reuven 22
His paper: The 1840 • Average Manufactured
Montefiore Census of Goods
Jews in Alexandria,
Egypt, Avotaynu, 2004 Merchant •
Married, Rachel 1 •
‫ד"ר מיכל בן יעקב‪ ,‬בעבודת הד"ר שלה‪ ,‬על תרומת יהודי צפון אפריקה‬
‫לארץ ישראל‪ ,‬נסמכה רבות על המיפקדים והמשיכה במחקר חשוב‬
‫ומחדש על המיפקדים עצמם‪ ,‬וחלקים נבחרים מהם כגון דיון בדפוסי‬
‫הגירה או באלמנות ובמעמדן‪ .‬להלן נתונים שהוציאה ממיפקד ‪1855‬‬
‫ודיאגרמה של ד"ר בן יעקב לפי מיפקדי מונטיפיורי ‪ -‬גיל ההגירה של נשים‬
‫מערביות בארץ‪-‬ישראל (במאמרה בתוך‪.Kark, Shilo, Hazan Rokem, eds:‬‬
‫דרכי אל מונטיפיורי‬

‫• חשיפה ראשונה לזוג מונטיפיורי ומיפקדי מונטיפיורי‬


‫הייתה בעת עבודתי על הדוקטורט על ירושלים ויפו לפני‬
‫שנים רבות‪ .‬כבר אז הכרתי בנחיצות המיפקדים לכל‬
‫מחקר על ארץ‪-‬ישראל במאה הי"ט‪:‬‬
‫חמשת המיפקדים כוללים כידוע לרובכם פרטים על פי מקום‬
‫וקהילה (ספרדים‪ ,‬אשכנזים)‪ :‬העדה‪ ,‬שם‪ ,‬מקום הולדת‪ ,‬גיל‪,‬‬
‫רכוש‪ ,‬משלח יד‪ ,‬מעמד אישי ‪ -‬רווקים‪/‬ות‪( ,‬נשואים‪/‬ות‪,‬‬
‫גרושים‪/‬ות‪ ,‬אלמנות‪ ,‬משרתים ומשרתות ועוד‪ .‬כמו כן נתונים‬
‫חשובים ביותר על חברות ומוסדות הקהילה וצרכיה‪.‬‬
‫דף ממיפקד ‪ ,1875‬ירושלים ספרדים (באדיבות מיכל בן‪-‬יעקב)‬
‫המיפקדים היוו אחד המקורות החשובים בעבודה המשותפת של ד"ר‬
‫יוסף גלס ושלי על משפחות של יזמים ספרדים בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ראשונה בהן הייתה משפחת‬
‫אמזלאג שהייתה בקשרים‬
‫הדוקים עם משפחת‬
‫מונטיפיורי‪ ,‬במיוחד בביקוריה‬
‫בארץ‪ .‬בחיפושים במיפקדים‬
‫נמצא כי היחידה שנרשמה‬
‫במיפקד של ‪ 1839‬בבית‬
‫המשפחה הייתה יתומה‬
‫ספרדיה‪" :‬רחל יתומה בבית‬
‫ס"י אמזלג רחל בת יוסף"‬
‫שנולדה בירושלים‪ .‬מה‬
‫שמצביע גם על אי שלמות‬
‫המיפקד‪...‬‬
‫במיפקד מונטיפיורי מ‪ 1875 -‬נרשמה אנג'לינה [יעל] אמזלאג אלמנת‬
‫רפאל כמתגוררת בחצר ואלירו‪ .‬לפי הרישום מנה משק ביתה שמונה‬
‫נפשות‪ ,‬אלא שפורטו רק שבע‪ :‬האלמנה‪ ,‬שני יתומים‪ ,‬שתי יתומות‪,‬‬
‫חמותה‪ ,‬ומשרת"‪.‬‬
‫באותה שנה עם החמרת מצבה הכלכלי נתן לה משה מונטיפיורי בית‬
‫על חלקתו בתוספת שנבנתה ב‪ 1869 -‬של "משכנות שאננים"‪ ,‬מקום‬
‫בו מתקיים הטקס היום‪ .‬היה זה בית מספר ‪ ,8‬הבית הקרוב ביותר‬
‫לטחנת הרוח‪.‬‬
‫אחת מהשאלות שנותרו בלתי פתורות לגבי ביחס ל"משכנות שאננים"‬
‫הינה מיקום הסלע שעליו חרט מונטיפיורי בגדול את האות ‪ M‬בעת‬
‫רכישת הקרקע לשכונה בביקורו בירושלים בשנת ‪ .1855‬ייתכן ומישהו‬
‫מכן‪ ,‬או מכם‪ ,‬עם הידע הרב שלכם בתולדות ארץ‪-‬ישראל יוכל לפתור‬
‫שאלה פתוחה זו‪ ...‬ולקבוע את המקום כמציבה לימים עברו‪( .‬קרק‪,‬‬
‫קתדרה ‪.)18‬‬
‫מימין תצלום של הנרי פיליפס‪1866 ,‬‬
‫המשך העבודה המשותפת עם ד"ר גלס היה על משפחת‬
‫ולירו‪ ,‬וכיום על משפחות מויאל ושלוש ביפו בתמיכת המכון‬
‫הבינלאומי לגנאולוגיה יהודית ומרכז פאול יעקובי‪.‬‬
‫מהמיפקדים למדנו רבות על‬
‫תולדות המשפחה‪ ,‬ובמיוחד על‬
‫התקופה המוקדמת שלה‬
‫בירושלים‪ .‬במיפקד ‪1839‬‬
‫מצאנו כי יעקב אבי המשפחה‬
‫נולד בירושלים ב‪1814 -‬‬
‫בקירוב‪ ,‬והפרכנו את הדעה‬
‫המקובלת שהגיע מתורכיה או‬
‫יוון בשנות השלושים של המאה‬
‫הי'ט‪ .‬בין מיפקד ‪ 1849‬ו‪-‬‬
‫‪1855‬הסתבר כי שינה את‬
‫משלח ידו משוחט ותלמיד חכם‬
‫לתלמיד חכם וסוחר שולחני‪.‬‬
‫מוזר שבנו יוסף משה אינו‬
‫מוזכר במיפקד ‪1855‬בירושלים‬
‫או ביפו למרות היותו בן ‪.19‬‬
‫במיפקדי מונטיפיורי ריתקו אותי במיוחד הנתונים על היישובים‬
‫החקלאיים הקטנים‪ ,‬ועל חקלאים מצפת‪ ,‬טבריה ועוד‪ .‬דוגמא לכך הינה‬
‫רשימות יהודי שפרעם‪ ,‬ומשלוח ידם כמו למשל במיפקד ‪ :1839‬מרדכי‬
‫מזרחי שפרעם מסבב בכפרים יליד עירק נשוי ‪ 3 +‬ילדים קטנים ‪2‬‬
‫בנות ובן; או הצהרה על רצונם "לחרוש ולזרוע" במבוא למיפקד ‪1849‬‬
‫ובדומה לכך גם בפקיעין‬
‫ואנשי פקיעין ועיסוקיהם במיפקד ‪ 1855‬בעבודתה‬
‫של תלמידתי לשעבר ענבל גלבר‬
‫או נתונים הקשורים להשלכות רעש האדמה בצפת בשנת‬
‫‪ 1837‬וניסן ב"ק סביב התקופה שבה התיישב בג'רמק‬
‫רעיונות לעתיד‬
‫באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת הייתי בשבתון‬
‫בלונדון ו"ביליתי" ימים ארוכים רבים במחסנים קרים‬
‫ועבשים בהם אוחסן זמנית בין היתר עבור ה‪Jews -‬‬
‫‪ College‬הארכיון של מונטיפיורי‪.‬‬
‫התחממתי מחום הלב וההתרגשות בעת שעברתי על איגרות‬
‫מונטיפיורי‪ ,‬ובהן מעל למאה שנכתבו על‪-‬ידי יהודי ארץ‪-‬ישראל ב‪-‬‬
‫‪ 1839‬וב ‪ 1849‬עם בקשות לתמיכה בהתיישבות חקלאית באיזור‬
‫צפת‪ ,‬טבריה‪ ,‬עכו‪ ,‬ירושלים ועוד‪.‬‬
‫זהו לדעתי מקור נוסף חשוב ביותר המכיל גם שמות ומידע על‬
‫משפחות‪ ,‬שכדאי להכניסו למאגר ברשת בשלב הבא‪ .‬להלן דוגמא‬
‫של איגרת יוסף בן שמעון אשכנזי מצפת (שלא מצאתי במיפקד)‬
‫ממאי ‪:1839‬‬
‫שטחי הקרקע והמקומות הזמינים לחקלאות‪ ,‬הוגש למונטיפיורי בשנת ‪( 1839‬קרק‪,‬‬
‫קתדרה ‪)1984 ,33‬‬
‫מס'‬ ‫אזור ומקום‬ ‫שם‬ ‫שם‬ ‫מס'‬ ‫מאפייני המקום‬ ‫מוזכר במסמכים‬
‫בעברית‬ ‫בערבית‬ ‫הפדאנים‬ ‫הבאים‬
‫‪1‬‬ ‫‪Qaddita‬‬ ‫קדיתא‬ ‫قديتا‬ ‫‪25‬‬ ‫‪ 574/65‬אשכנזי‬
‫‪ 574/70‬פינזי‬
‫‪2‬‬ ‫‪Gus Halav‬‬ ‫אל‪-‬ג'יש‬ ‫الجيش‬ ‫‪30‬‬ ‫נהר אחד‬ ‫‪ 574/66‬אשכנזי‬
‫)‪(Al Jish‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪Kafr Bir'im‬‬ ‫כפר ברעם‬ ‫كفر برعم‬ ‫‪25‬‬ ‫‪ 574/66‬אשכנזי‬

‫‪4‬‬ ‫‪Fara‬‬ ‫פארה‬ ‫فاره‬ ‫‪25‬‬ ‫‪ 574/66‬אשכנזי‬


‫‪ 574/67d‬לווה‬
‫מאשכנזי‬
‫‪5‬‬ ‫‪Ras al‬‬ ‫ראס‬ ‫راس‬ ‫‪25‬‬ ‫‪ 574/66‬אשכנזי‬
‫‪Ahmar‬‬ ‫אל‪-‬אחמר‬ ‫االحمر‬ ‫‪ 574/70‬פינזי‬
‫‪6‬‬ ‫‪Teitaba‬‬ ‫טיטבא‬ ‫طيطبه‬ ‫‪40‬‬ ‫‪ 574/66‬אשכנזי‬
‫‪ 574/70‬פינזי‬
‫‪7‬‬ ‫‪Dallata‬‬ ‫דלתא‬ ‫دالتا‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ 574/66‬אשכנזי‬

‫‪8‬‬ ‫'‪Alma‬‬ ‫עלמא‬ ‫علما‬ ‫‪50‬‬ ‫אדמה מעובדת ופוריה‬ ‫‪ 574/66‬אשכנזי‬


‫‪ 574/68d‬אבו ושושנה‬
‫‪9‬‬ ‫'‪Ammuqa‬‬ ‫עמוקה‬ ‫عموقه‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ 574/66‬אשכנזי‬

‫‪10‬‬ ‫‪Qadas‬‬ ‫קדס (קדש)‬ ‫قادس‬ ‫אדמה מעובדת ופוריה‬ ‫‪ 574/68d‬אבו ושושנה‬
‫איגרת ארבעה יהודים מצפת למונטיפיורי בתמוז תר"ט בעניין‬
‫חכירת אדמות וזכויות דיג (בתוך‪ :‬ברטל‪ ,‬קתדרה ‪ ,2‬נובמבר ‪)1976‬‬
‫איגרת צבי הירש בר"ס ושמואל ראניס ב‪1839 -‬המבקשים סיוע בעבודת אדמה‬
‫באיזור רעבעדייע [נחל צלמון]‪ ,‬טאבחע‪ ,‬חאן על מיני‪ ,‬תנחום‪ ,‬וסביבות צפת‬
‫ומפה של המקומות המוצעים (קרק‪ ,‬קתדרה ‪)1984 ,33‬‬
‫ניתן לעשות גם מפה של שמות המציעים ותפרושתם‪.‬‬
‫ודוגמא לרעיונות לעתיד מעבר למונטיפיורי‬
‫אחד הרעיונות לקידום מחקר גנאלוגי בכלל ובארץ בפרט שעלה בדעתי‬
‫הינו האיתור והשימוש בגרפיטי‪ .‬הרעיון עלה בעקבות סיפור בו נתקלתי‬
‫ביומנו של הקונסול הבריטי ג'יימס פין‪ ,‬מאמצע המאה הי'ט‪ ,‬המספר על‬
‫השימוש בשפה העברית באמצע המאה הי'ט‪ ,‬ועל כך שנתקל בביקורו‬
‫בצפת בכתובת בעברית על הקיר כגון‪" :‬משה אוהב את שרה"‪.‬‬
‫במקום אחר ביומן מאמצע המאה הי'ט מבקרת משלחתו של פין ביחד‬
‫ בן אהרן‬,‫עם המיסיונר הבריטי בשכם מר באוון בקבר אלעזר הכהן‬
‫ידי השומרונים‬-‫ פין מציין כי הבניין הגדול מוחזק על‬.‫בכפר עווארתא‬:

“On the walls are pilgrim's names in profusion, written in


charcoal or by scratches; the Jewish names (for there are
Jewish names) were either in the common square Hebrew
character, or in the running-hand, either Sephardi or Polish.
Samaritan names were either in their own characters or in
Arabic.” (Finn, 1978, p. 372)
‫בעבודת הדוקטור של תלמידי לביא שי על תצלומי ירושלים‪ ,‬הנמצאת לקראת‬
‫סיום‪ ,‬הוא מדגים את הפוטנציאל המחקרי הרב בניתוח תצלומים היסטוריים‬
‫בכלל‪ .‬במסגרת עבודתו עולה האפשרות של ניצול תצלומים היסטוריים עם‬
‫גרפיטי וחריתות על הכותל לחקר גנאלוגי‪ ,‬כפי שנראה מהתצלומים הבאים‬
‫משנת ‪:1910‬‬
‫התצלום של מטסון משנת ‪ 1910‬לערך ב‪close up -‬‬
‫לסיום‪ ,‬יש להשלים את המפעל הנוכחי ולפתח אפיקים חדשים‪.‬‬
‫נראה כי עוד נכונה לכולנו עבודה רבה ומרתקת!‬
‫תודה! (גם מהזוג הצעיר‪)...‬‬

You might also like