‫ליקוטים, מוסרים ופרפראות בפשט ובדרש‬ ‫בפרשת השבוע, ובענינא דיומא‬ ‫בעריכת ישראל שלום דבורץ‬

‫שלשה פעמים מקום‬

‫ו ִפ ַע במקוֹם ו ָלן שם כי בא השמש ויִקח מאב ֵי המקוֹם ו ָשם מראשתיו ויִשכב במקוֹם ההוא‬ ‫ַ‬ ‫ַי ֶ ְ ַ ֲ ֹ ָ ַ ְ ַ ַ ָ‬ ‫ַי ֶ ָ ִ ָ ַ ֶ ֶ ַ ַ ֵ ַ ְ נ ַ ָ‬ ‫ַי ְ ג ַ ָ‬
‫שלש פעמים נזכר כאן המקום, אומר האברבנאל, זהו רמז לשלש בתי המקדש, הראשון והשני והשלישי שיבנה לעתיד לבא, הראשון נרמז‬ ‫במה שאמר ויפגע במקום - הבית הראשון וילן שם כי בא השמש - חורבן הבית, ויקח מאבני המקום - בית שני, שבו לא היו כל המתנות‬ ‫והתכונות שהיו בבית הראשון, וזהו שאמר ויקח מאבני המקום - דהיינו רק חלק מהאבנים ולא כל אבני המקום, וישכב במקום ההוא רמז‬ ‫לבית השלישי שבו תהיה הנחלה והמנוחה האמיתית.‬

‫מעלת יעקב‬
‫ו ַחלם וְה ֵה סלם מצב ארצה וְראשו מגיע השמיְמה ְה ֵה מלאכי אלהים עלים וְיֹ רדים בו‬ ‫ֹ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ֹ ִ‬ ‫ֹ ַ ִ ַ ַ ָ ָ ָ וִנ ַ ְ ֲ ֵ ֱ ֹ ִ‬ ‫ֹ‬ ‫ִנ ָֻ ֻ ָ ַ ְ ָ‬ ‫ַי ֲ ֹ‬
‫מפרש הרמב"ן, הראהו ה' ליעקב במראה הנבואה שכל הנעשה בארץ נעשה על ידי המלאכים והכל בגזירת עליון עליהם והם עולים להתיצב‬ ‫לפני ה' ולהגיד לו מה שראו בהתהלכם בארץ, ויורדים לעשות בארץ את דבר ה' אשר שלחם, ויחד עם זה הראהו והבטיח לו בהבטחה גדולה‬ ‫שהוא לא יהיה ביד המלאכים אבל יהיה יעקב חלק ה' ויהיה עמו תמיד, כמו שאמר והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך, כי מעלתו‬ ‫גדולה משאר הצדיקים שנאמר בהם (תהלים צא יא) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך, ואילו יעקב זכה להשגחה פרטית.‬

‫מתי יהיה זרעך כעפר הארץ‬

‫וְה ָה ַר ֲך כ ֲפר הארץ ופרצת‬ ‫ָי ז ְעָ ַעַ ָ ָ ֶ ָ ַ ְ ָ‬
‫אומר הספורנו, אמר לו הקב"ה, לאחר שזרעך יהיה בתכלית השפלות כעפר הארץ, אז תפרוץ בארץ אשר אתה שוכב עליה בכל צד ימה‬ ‫וקדמה וצפונה ונגבה כי אמנם תשועת הא-ל העתידה, תהיה אחר רב שפלות ישראל/‬ ‫ֹ‬

‫מקומות מיוחדים שיראו בהם ניסים‬

‫אכן ֵש ה' במקוֹם ה ֶה‬ ‫ַז‬ ‫ַָ‬ ‫ֵָ י‬
‫א ומר האבן עזרא שיש מקומות שיהיה מצוי שיראו בהם ניסים, ואינו יכול לפרש את הסיבה לכך כי זה סוד נפלא, וזה שאמר יעקב אכן יש‬ ‫ה' במקום הזה, אמנם ה' מלא כל הארץ כבודו, אך יש מקומות שבהם מצוי שיראו בהם ניסים יותר מאחרים וזהו אחד המקומות.‬

‫הבדל בין מזבח למצבה‬

‫ויִקח את האבן אשר שם מראשתיו ו ָשם אתה מצבה‬ ‫ַ ַ ֶ ָ ֶ ֶ ֲ ֶ ָ ְ ַ ֲ ֹ ָ ַי ֶ ֹ ָ ַ ֵ ָ‬
‫מקשה הטור הכיצד עשה יעקב מצבה שהיא כעין מזבח מהאבן ששם מראשותיו, הרי בפרק בתרא דזבחים (קטז:) אומרת הגמרא שאין עושין‬ ‫מזבח מדבר שנשתמש בו הדיוט, ומתרץ שיש לחלק בין מזבח קבוע שאסור לעשותו מדבר שנשתמש בו הדיוט לבין מצבה שיש לה דין במה‬ ‫ומותר לעשותה מדבר כזה.‬

‫ההבדל בין רבקה לרחל‬

‫ַתרץ ַת ֵד לאביה‬ ‫וָ ָ וַג ְ ָ ִ ָ‬
‫אצל רבקה נאמר שהיא רצה להגיד לבית אמה, אבל רחל רצה להגיד לאביה, רש"י מפרש והוא מהמדרש רבה שאמה של רחל מתה ולכך‬ ‫הלכה לומר לאביה, הרמב"ן מפרש שלפי פשוט ו של מקרא ניתן להסביר שרחל הלכה לאביה כדי להודיע לו ולספר לו שקרובו הגיע, ולא‬ ‫הלכה לאמה כמו שרבקה הלכה, כי לא היה לה מה להראות לאמה מפני שיעקב לא הביא עמו כלום, מה שאין כן רבקה הלכה להראות‬ ‫לאמה את התכשיטים שקבלה, שכן הדרך שהבת תבא לאמה לספר בראשונה על תכשיטים שקיבלה.‬ ‫הרב יוסף בכור שור מחלק בין רחל לרבקה, שיעקב אמר לרחל שהוא אחיינו של אביה, ועל כן הלכה להודיע לו שבן משפחתו בא, מה שאין‬ ‫כן אצל רבקה, אליעזר לא אמר לה מי הוא, ולכן לא היתה לה סיבה ללכת לומר לאביה על בואו של אליעזר.‬

‫רחל ולאה היו אחיות רק מאב‬

‫ויִתן לו את רחל בתו לו לאשה‬ ‫ַ ֶ ֹ ֶ ֵָ ִ ֹ ֹ ְ ִ ָ‬
‫רבי יוסף בכור שור מתרץ תירוץ נפלא כיצד נשא יעקב שתי אחיות, ואומר שנראה שרחל ולאה היו אחיות רק מן האב ולא מן האם, ומכיון‬ ‫שאין זרעו של גוי מתייחס אל האב רק אל האם, ואם כן לא היה כאן איסור של אשה אל אחותה לא תקח לצרור.‬

‫אהבה מול אהבה - שנאה‬

‫ו ֶאהב ַם את רחל מלאה ... ו ַרא ה' כי שנואה לאה‬ ‫ִ ְ ָ ֵָ‬ ‫ַי ְ‬ ‫ַי ֱ ַ ג ֶ ָ ֵ ִ ֵ ָ‬
‫לכאורה נראה שיש סתירה בין הפסוקים, מצד אחד נאמר שאהב את רחל יותר מלאה, משמש מזה שאהב את לאה, ובפסוק שלאחריו נאמר‬ ‫כי שנואה לאה, משמע ששנאה, מסביר הרב יוסף בכור שור, שאין כאן סתירה, ודאי שיעקב אהב את לאה אך לעומת אהבתו לרחל שהיתה‬ ‫גדולה יותר היה נראה שלאה שנואה.‬

‫פרא או אדם ?‬

‫וְה ֵה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך ו ֲשבתיך אל האדמה הזֹאת כי לא אע ָבך‬ ‫ִ ֹ ֶ ֱז ְ ָ‬ ‫ִ נ ָ ֹ ִ ִ ָ ְ ְ ַ ְ ִ ָ ְ ֹ ֲ ֶ ֵ ֵ ְ ַה ִ ֹ ִ ָ ֶ ָ ֲ ָ ָ ַ‬
‫כתוב במדרש רבה (סט, ו) רבנן אמרי על הכל השיבו ועל הפרנסה לא השיבו, [יעקב ביקש] אם יהיה א-להים עמדי, אמר לו‬ ‫הנה אנכי עמך, [עוד ביקש] ושמרני בדרך הזה, [ונענה על כך] שנאמר ושמרתיך בכל אשר תלך, [עוד ביקש] ושבתי בשלום אל‬ ‫בית אבי, [השיבו הקב"ה] והשיבותיך אל האדמה הזאת, ועל הפרנסה [שביקש ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש] לא השיבו, א"ר‬ ‫איסי אף על הפרנסה השיבו שנאמר כי לא אעזבך ואין עזיבה אלא פרנסה [כמו שנאמר] (תהלים לז) ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו‬ ‫מבקש לחם.‬ ‫וצריך להבין מדוע הקב"ה לא השיבו על הפרנסה וגם לפי רב איסי שסובר שהקב"ה כן השיב לו, אבל גם הוא סובר שהקב"ה לא‬ ‫התחייב לו ולא הבטיח לו פרנסה, רק הבטיח לו בדרך השלילה שלא יעזבהו, ומדוע אכן לא הבטיח לו פרנסה?‬ ‫מתרץ האפיקי יהודה (דרוש לט, כג) אם נתבונן, נראה שלכל הבקשות האחרות יש גבול מסוים והגדרה ברורה, ועל כן אפשר‬ ‫וניתן להבטיח, לקיים, וגם שהמובטח יהיה מרוצה, ביקש שה' יהיה עמו, הרי ה' עמו, ביקש שישמור עליו, אכן ה' שמר עליו,‬ ‫ביקש לשוב בשלום לבית אביו, אכן השיבו בשלום, אבל פרנסה לא תלויה רק בנותן, אלא גם ובעיקר במקבל, לדוגמא אם אדם‬ ‫מבקש לאכול והנותן נותן לו לאכול את מה שהנותן אוהב, או בכמות שהנותן רגיל לאכול, אין הכרח שהמקבל אכן יהיה מרוצה‬ ‫מכך, יש המסתפק בקב חרובים ודי לו בכך, ויש מי שכל מותרות העולם הזה עדיין לא יביאוהו לידי סיפוקו, אם כן כיצד ניתן‬ ‫להבטיח פרנסה, הרי יתכן שהמקבל לא ירגיש שקיבל את מבוקשו, ואפילו אם יתן לו הכל, עדיין יתאונן המקבל שלא נתנו לו‬ ‫מה שהובטח לו, ועל כן לא הבטיח הקב"ה ליעקב על הפרנסה, כי הדבר תלוי במקבל ולא במבטיח, אבל אומר רב איסי, בדרך‬ ‫שלילה הוא כן הבטיח לו, וזה דבר שיש בו גבול והגדרה והמקבל לא יכול לומר שעזבוהו למות שהרי חי הוא, אמנם לא כמו‬ ‫שהוא מצפה אבל עזוב בודאי שאינו נקרא, ולפי זה אומר האפיקי יהודה אין כאן מחלוקת בין רבנן לרב איסי, אלא שרבנן דברו‬ ‫על אי הבטחת הנתינה, ורב איסי דיבר על ההבטחה שלא יעזב.‬

‫‪ ‬וְה ֵה סלם מצב ארצה וְראשו מגיע השמ ְמה‬ ‫ֹ ַ ִ ַ ַ ָ ָיָ‬ ‫ֹ‬ ‫ִנ ָֻ ֻ ָ ַ ְ ָ‬
‫אומר הסבא מקעלעם (כתבים ח"ב על סדר הפרשה) יעקב אבינו נאלץ לצאת מבית מדרשו של עבר ולברוח אל לבן הרמאי ולהתחיל‬ ‫להתעסק בדברים הגשמיים ובעסק משא ומתן של מסחר ועבודה, ולמדו הקב"ה את הדרך אשר יעשה זאת, כאשר יתעסק עם ענייני העולם‬ ‫הזה שיהיה כסולם מוצב ארצה, יציב ואיתן שלא יתן שירמוהו ויפסידוהו, אך יחד עם זאת צריך שיהיה וראשו מגיע השמימה, שלא יהפוך‬ ‫להיות ארצי ומגושם בגלל עסקיו, אלא ראשו - העיקר, יגיע השמימה, ויישאר ויעלה ברוחניותו.‬

‫‪ ‬אך עצמי ובשרי אתה ו ֵשב עמו חדש ָמים, ויֹאמר לבן לי ֲקב הכי אחי אתה ו ֲבדתני‬ ‫ַ ֶ ָ ָ ְ ַ ע ֹ ֲ ִ ָ ִ ַ ָ ַע ַ ְ ַ ִ‬ ‫ַ ְ ַ ְ ִ ְ ָ ִ ָ ָ ַי ֶ ִ ֹ ֹ ֶ י ִ‬
‫אומר המלאכת מחשבת כך דרכו של עולם של רמאים, בתחילה הוא אומר לו אתה ואני היינו הך - עצמי ובשרי אתה, אחרי חודש‬ ‫כשמתרגל אליו יותר הרי מורידו בדרגה והוא כבר לא עצמו ובשרו אלא רק אח שלו, ולבסוף קוראו עבד - ועבדתני חינם.‬

‫‪ ‬ויִתן לו את רחל בתו לו לאשה‬ ‫ַ ֶ ֹ ֶ ֵָ ִ ֹ ֹ ְ ִ ָ‬

‫אומר הצרור המור שיעקב פחד שלבן ירמהו שוב ויתן לו את בלהה במקום את רחל, ועל כן לא הסכים יעקב שיתנו לו את רחל כמו שנתנו לו‬ ‫את לאה, אלא עמד על כך שיתן לו את רחל באופן שלא יוכל להסתירה, ולכן כתוב פעמיים לו, כאילו נתנה לבן בידו של יעקב.‬

‫‪ ‬ויִחר אף י ֲקב ברחל‬ ‫ַ ַ ַ ַע ֹ ְ ָ ֵ‬

‫התרגום אונקלוס וכן בתרגום יונתן מבארים שחרונו של יעקב על רחל היה, שבמקום לבקש מה' היא באה לבקש ממנו, וזה לשון התרגום‬ ‫יונתן, עד דאנת בעיא מני בעי מן קדם ה', פי' עד שאת מבקשת ממני בקשי קודם מה'.‬ ‫ַ ְ ַ ְ ְ ַ ְָ ִ ִ ְ ִ ִ ֳָ‬ ‫העקדת יצחק על הפסוק ויקרא האדם שם אשתו חוה (שער ט), כותב שלאשה יש שני תפקידים, התפקיד הראשון שהיא מצווה עליו טמון‬ ‫בשם אשה - כי מאיש לוקחה זאת ולעשות מצוות ומעשים טובים כמו האמהות הצדקניות וקודם שחטאה האשה קרא שמה אשה, אך לאחר‬ ‫שחטאה החליף אדם הראשון את שמה לחוה, על שם שהיא אם כל חי, על שם תפקידה המשני שהוא לגדל את הילדים, ועל פי זה אומר‬ ‫העקידת יצחק, חרונו של יעקב על רחל היה על זה שאמרה שאם אין לה בנים - מתה אנוכי, וכך אמר לה יעקב, מדוע תאמרי מתה אנכי, הרי‬ ‫נשארה לך ה אפשרות של התפקיד הראשון להיות כמו לפני החטא בשם של אשה- כי מאיש לוקחה זאת, לקיים מצוות ולהרבות במעשים‬ ‫טובים, ומי שעושה זאת אין נכון לכנותה מתה, אלא להיפך היא עושה את תפקיד החי כמו קודם החטא.‬

‫‪ְ ‬אחר ָלדה בת ַתקרא את שמה די ָה‬ ‫וַ ַ יְ ָ ַ ו ִ ְ ָ ֶ ְ ָ ִ נ‬

‫האבן עזרא מביא דעה שדינה נולדה יחד עם זבולון, ולכן לא כתוב ותהר על הריון דינה, אמנם בפסוק כג כתב האבן עזרא שלא ידוע מתי‬ ‫נולדה דינה, ומדבריו אלו משמע שנולדה בפני עצמה.‬

‫‪ ‬כי אתה ָדעת את ֲבדתי אשר ֲבדתיך, ויֹאמר אליו לבן אם ָא מצאתי חן בעי ֶיך נחשתי ויְב ֲכני ה' בגללך‬ ‫ִ ְֶָָ‬ ‫ִ ַ ָ יַ ְ ָ ֶ ע ֹ ָ ִ ֲ ֶ עַ ְ ִ ָ ַ ֶ ֵ ָ ָ ָ ִ נ ָ ָ ִ ֵ ְ ֵ נ ָ ִ ַ ְ ִ ַ ָרֵ ִ‬
‫אומר האפיקי יהודה (דרוש מז, ט) יעקב אבינו מבקש מלבן לחזור לביתו שהרי כבר עבד את עבודתו שהתחייב לו לעבוד, והגיע העת שהוא‬ ‫יוכל ללכת, עונה לו לבן הרמאי, נחשתי - פי' חקרתי ובדקתי, והתברר לי שכל מה שהתברכתי מאז בואך לכאן, לא היה כמו שאתה אומר‬ ‫בגלל עבודתך, אלא בגלל שה' ברכני בגללך, אבל אתה את עבודתך לא עשית, ואם כן מדוע אתה מבקש ללכת, באיזו זכות את רוצה‬ ‫להיפטר מהעבודה, אמת שהתברכתי, ונכון שזה היה בגללך, אבל אתה, את חובותיך לא ביצעת, שוב לעבודתך ואל תבקש ללכת, עשה‬ ‫עבודתך ואל תנסה להיפטר ממנה בגלל שה' בירך אותי.‬

‫‪ ‬השמר לך פן תדבר עם י ֲקב מּטוֹב עד רע‬ ‫ַ ָ‬ ‫ִ ָ ֶ ְ ָ ֶ ְ ַ ֵ ִ ַע ֹ ִ‬

‫אומר האבן עזרא, אמר ה' ללבן, אל תדבר עם יעקב שום דבר, ואפילו מה שאתה חושב שזה טוב ליעקב, אל תדבר איתו.‬

‫‪ ‬פרשת הסגת גבול לריבי אנשים, האבן עזרא מבאר שנסמכו עניינים אלו כי במקום שיש הסגת גבול יש ריב ומכות ואפילו ניתן להגיע ח"ו‬