‫אלו דברים לשבת פרשת וישלח תשע"א‬

‫ראש הממשלה מתערב במשבר הדיור ואין גשם‪ .‬האם יש קשר בין הדברים ?‬
‫רציחות הפכו להיות תופעה יום יומית בארצנו לאחרונה ואין גשם‪ .‬האם יש קשר בין הדברים ?‬
‫בשבוע שעבר קראנו בדברי עמוס ‪" :‬אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלוהינו למעשה‬
‫ידנו אשר בך ירוחם יתום" ואין גשם‪ .‬האם יש קשר בין הדברים ?‬
‫ממשלת ישראל נדרשת להחליט על המשך הקפאת הבניה ביהודה ושמרון ואין גשם‪ .‬האם יש קשר בין‬
‫הדברים ?‬
‫בני נוער רבים שותים לשוכרה ונהרגים על הכביש או בתגרות ליד פאבים מתוך שעמום ואין גשם ‪ .‬האם‬
‫יש קשר בין הדברים ?‬

‫"כל אדם עומד כאן מול שתי שאלות של אמונה‪ :‬ראשית‪ ,‬אם החיים האלה ראויים לאמונה‪ ,‬שנית‪ ,‬אם‬
‫מטרתו ראויה לאמונה‪ .‬על שתי השאלות משיב כל אחד‪ ,‬בעצם עובדת חייו‪ ,‬ב'כן' תקיף וישיר עד כדי כך‪,‬‬
‫שעשוי אתה לתמוה אם אמנם הובנו השאלות כהלכה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬חייב אדם לפלס לו דרך עכשיו ל'כן'‬
‫הבסיסי הזה שלו עצמו‪ ,‬כי התשובות אפילו עמוק מתחת לפני השטח‪ ,‬מבולבלות וחמקניות תחת ברד‬
‫השאלות‪) ".‬פרנץ קפקא‪ ,‬המחברת הרביעית‪ ,‬מחברות האוקטבו‪.( 1‬‬

‫בחיפוש אחר הדבר הבא‪ ,‬מצאתי‪ ,‬דברים שאמר הרב אהרון ליכטנשטיין על "יהדות ויוונות" בשיחה‬
‫לחנוכה בתשל"ד‪ .‬מכיוון שמתקרבים אנו לחג החנוכה‪ ,‬נביא קטע מהדברים כאן ועכשיו‪.‬‬

‫"קשה לדבר על תרבות יוון כיוון שרבו בה המחלוקות והתפיסות ‪ ,‬אבל ישנן שתי נקודות ראשיות‬
‫המאפיינות אותה‪:‬‬

‫הכרת המציאות ותפיסתה הניתנת להשגה ולהשתלטות‪ ,‬לא ראו בה מסתורין וכוחות‬ ‫‪.1‬‬
‫גדולים מהם‪ ,‬אלא ‪ -‬מציאות של אתגר‪ ,‬אבל ניתן להשתלטות‪ ,‬לא כתפיסה כיום‪ ,‬שההשתלטות‬
‫על המציאות משמעה‪ :‬שלטון פיזי‪ ,‬הבנת הטבע כך שניתן להפיק ממנו עצמה וכוח אלא‬
‫כהשתלטות שכלית בהקמת המסגרת של הבנת הכל לשמה‪ .‬המטרה היא‪ :‬להבין הכל לשם‬
‫ההבנה‪ ,‬וכך השכל משתלט על הכל‪ ,‬וכך קמה העבודה הגדולה של סווג וניתוח לפרטים של כל‬
‫העולם כדי לעמוד על מהותו וחוקיו‪ .‬מאחורי כל המלאכה עמדה האמונה שהמטרה יכולה להיות‬
‫מושגת‪ ,‬ההכרה שאין במציאות מה שלמעלה הימנה ומה שנעלם בתוכה‪ ,‬אלא – היא ואין חוץ‬
‫ממנה‪ ,‬קוסמוס = סדר ויופי‪ ,‬הכל מסודר בה ומתוקן ויש רק לפצח את חוקיות הסדר‪ .‬הסדר הוא‬
‫המאפשר את הבנת הכל ‪ .‬הסתכלות היונים בבריאה היתה‪ .1 :‬הנגלה והמוחש הוא הנמצא‪ .2.‬היא‬
‫ניתנת לתפיסה ולהשגת האדם בכולה‪ .3 .‬יש בה חוקיות וסדר‪ ,‬הרמוניה ויופי המקנים את‬
‫היכולת להשיגה ולכבשה בשכל האדם‪.‬‬
‫מרכזיות האדם בבריאה‪ ,‬כבעל שיעור קומה השולט בכל היקום‪ ,‬עיין באנטיגונה‬ ‫‪.2‬‬
‫לסופוקליס‪ :‬שיר שבחים לאדם הגדול בפעולותיו מן הטבע‪ .‬אמנם מסוקרטיס והלאה עובר‬
‫המחקר מחיצוניות הבריאה לפנימיותה‪ ,‬אבל – האדם עומד במרכז הכל ועיקר הטיפול ושימת‬
‫הלב מופנים אליו‪.‬‬

‫שתי נקודות אלו של התפיסה היוונית מציגות את האדם מול הבריאה‪ ,‬כשולט מול נשלט‪ ,‬ככולל את‬
‫הבריאה והיא פרט ממנו ופעולותיו‪ ,‬העמדת השכל והיופי במרכז אצל היוונים היתה על מנת לתת את‬
‫הכלים שבהם ישיג‪ ,‬יתפוס וישתלט העולם‪ .‬השכל – באדם‪ ,‬והסדר – בבריאה הם המקנים לאדם את‬
‫פועלו ושלטונו על הטבע‪ .‬נמצא‪ :‬עיקר היוונות ‪ -‬האדם משיג ושולט על הבריאה‪ ,‬ושאר הקווים‬
‫המאפינים אותה הם כליו של עיקר זה‪.‬‬

‫עיקר זה שהאדם שולט על הבריאה מופיע גם ביהדות‪',‬כל שתה תחת רגליו'‪ ,‬ומדוע נלחמו בו אבותינו עד‬
‫חרמה ? ישנו רע כליל שכל כולו ראוי להיעקר מן העולם‪ .‬וישנו רע שמציג אמת חלקית ומחליט אותה‬
‫כאילו היא שלמה‪ .‬התפיסה היוונית הציגה עיקר ואמת חלקיים כמוחלטים וכשלמים ובכך עיקר הרע‪,‬‬
‫והמלחמה כנגד מגמה זו‪ .‬אכן‪ ,‬המחלוקת בין היהדות ליונים אינה בלעדית לשני העמים האלה‪ ,‬אלא ‪ -‬בין‬
‫‪ 1‬הוצאת עם עובד‪ ,‬עמ' ‪89-90‬‬
 ‫כל מגמה דתית למגמה תרבותית‪ .‬מגמה תרבותית היא הבאה לספק לאדם את צרכיו – הכל מהגשמיים‬
‫ועד הרוחניים והרגשיים‪ ,‬והיא רואה את העולם באדם ולא את האדם בעולם‪ .‬היא מצמצמת את המציאות‬
‫והחיים של העולם והאדם באלו החיים הניתנים להשגה ולשליטה באמצעים טבעיים‪.‬‬
‫היהדות רואה את האדם במרכז הבריאה וכשולט עליה‪ ,‬אבל – שניהם כאחד הם כאין וכאפס לפני הקב"ה‬
‫ועולמותיו‪ ,‬לפני המציאות הנסתרת והסודית‪ ,‬הנעלמת מעינינו‪ .‬רגש של ענוה וקטנות בפני הבריאה‬
‫וגדולתה וקטנות דקויותיה היא המאפיינת את האדם הדתי‪ .‬הרמב"ם מדריך אותנו לאהבת ה' ויראתו תוך‬
‫הסתכלות בבריאה‪ .‬ואין זה תכסיס גרידא אלא שאלת ההבטה וההשגה בעולם‪ :‬הרגשת השלטון והאדנות‬
‫על הכל‪ ,‬או – כקטן ומבודד בעולם כולו והוא אפוף פליאה על המיסתורין שמעבר לכוחו‪ ,‬האם התורה‬
‫מצווה להשאיר את הטבע כנעלם וכמסותר כי האדם קטן הימנו‪ ,‬או ‪ -‬מצוה עליו לפעול על הטבע‬
‫ולשפצו‪ ,‬ולכבוש את העולם ולהבינו ? האם ערכי התרבות והיוונות – שלטון האדם ופועלו בבריאה‬
‫בתיקונה‪ ,‬פסולים לחלוטין או ראויים הם ? ישנה בקורת במס' שבת על שאינו יודע לחשב תקופות‬
‫ומזלות‪ ,‬והרי התורה טוענת כי לשבת יצרה ולא לתהו בראה‪.‬‬
‫המגמה היונית והתרבותית אינה רעה בעצמה‪ ,‬אלא ‪ -‬בהעמדת סדר הערכים בצורתו הנכונה‪ .‬אין ערכים‬
‫פסולים לחלוטין‪ ,‬אלא – פגומים וחסרים ואינם מסודרים כיאות‪ ,‬עד שהפגום וההפוך הופך לרע מוחלט‪.‬‬
‫שלטון האדם וכבוש הטבע כחלק מהמגמה הכללית ‪ ,‬כחלק מעבודת ה' ומההכנעה לפניו יתברך הופך‬
‫לעצמאי ובלעדי עד שהופך לעבודה זרה‪ ,‬ולאו דוקא בריבוי אלילים כי אם בהאלהת האדם וכוחותיו‪.‬‬
‫טוינבי העמיד את החטא המרכזי של היונים בהומניזם‪ ,‬בהעמדת האדם כיחיד וכמרכזי בבריאה‪ ,‬כאלוהי‬
‫העולם‪ .‬היהדות תובעת את הגרות בארץ‪ .‬המציאות המרכזית היא הקב"ה ואנו משמשים אותו יתברך‪,‬‬
‫תלויים בו יתברך‪ ,‬טפלים לו יתברך‪ ,‬אין לנו קיום בלעדיו יתברך וכל שלטוננו על הבריאה למענו הוא‬
‫‪2‬‬
‫ומאתו יתברך כל חיינו וכל כוחנו‪".‬‬

‫בהקדמה לספר שהוא קובץ מהגותו של אברהם יהושע השל‪ ,‬אומר העורך פריץ רוטשילד‪ ,‬על בסיס‬
‫עבודתו של השל על הנביאים‪" :‬בראותו שלקב"ה חלק במצבו של האדם ושמבוכתו של האדם היא‬
‫מבוכתו של הקב"ה‪ ,‬משיב האדם בסימפטיה והופך את דאגתו של ה' לדאגתו שלו‪ .‬כנגד האיחוד המיסטי בו‬
‫האדם משיג מצב של זהות עם האלוהי וכנגד רעיון ההתגלמות בו האלוהי הופך אדם‪ ,‬ניצב האיחוד‬
‫הסימפטי‪ .‬כאן אישיותו של האדם אינה נכחדת או מתאחדת עם המהות האלוהי‪ ,‬אלא תחושה של‬
‫סולידריות מלאה עם מטרת הבורא ורצונו‪ ,‬יוצרת שותפות אלוהית‪ -‬אנושית מסוג חדש בה השגת יעדי‬
‫‪3‬‬
‫הקב"ה תלויה במאמץ ובשיתוף פעולה של האדם‪".‬‬

‫וכך שולח יעקב אבינו מלאכים לעשו אחיו‪ ,‬וכפי שאומר רש"י בד"ה והיה המחנה הנשאר לפליטה‪...,‬‬
‫התקין עצמו לשלשה דברים‪ :‬לדורון‪ ,‬לתפילה ולמלחמה‪ .‬אעיר‪ ,‬לבסוף בהקשר של היאבקותו של יעקב‬
‫אבינו עם המלאך‪ ,‬כי נדמה לי שאפשר לומר כי השל ראה ב"האבקות"‪ ,‬מצב פארדיגמתי של האדם‪.‬‬
‫בראיון לקרל שטרן הוא מבקר את שאננות החינוך המודרני הגורס ש"הכל טוב" או ש"אין בעיות" ואומר‬
‫ש "‪ "wrestling is the issue‬התמודדות היא הענין‪ .‬התמודדות היא פונקציה של ראיית מציאות שהיא‬
‫מאופיינת על ידי מתן מקום מרכזי לקוטביות‪ .‬הקוטביות עוברת כציר בהגותו של השל ואין כאן מקום‬
‫להאריך בזה‪.4‬‬

‫שבת שלום‬
‫ג'ף‬

‫‪ 2‬הדברים מתוך עלון שבות ‪ ,‬גליון קשר תפוצות מס' ‪ ,13‬חנוכה תשמ"ח‪ ,‬בהוצאת ישיבת הר עציון‬
‫‪3‬‬
‫‪Between God and Man, An Interpretation of Judaism‬‬
‫‪From the writings of A.J.Heschel ,selected, edited and introduced by Fritz A. Rothschild‬‬
‫‪ – Harper & brothers N.Y 1959, p 25‬התרגום שלי – ג'ף‬
‫‪ 4‬ראו מאמר של השל בשם " אין זה הזמן לניטרליות" בקובץ "הוד מוסרי ותעוזה רוחנית"‪ .‬לא ידוע לי אם המאמר תורגם‬
‫לעברית‪ ,‬וכן טרם מצאתי חומר רקע עליו; היכן ו מתי נאמרו הדברים‪ .‬אני מקווה להביא בפניכם בהמשך ‪ ,‬מתי שהוא ‪ ,‬לכל‬
‫הפחות את הפסקה השניה‪ ,‬במאמר שהוא מבטא בתמציתיות ובעוצמה עיקרי השקפתו של השל בענין זכויות אדם וחובותיו‬
‫בעולם‪.‬‬