‫"השקר" ברפואה‬

‫יעקב ברג ‪M.D., Ph.D., LL.B.‬‬

‫החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית אשקלון‬

‫הקדמה‬

‫זכורני שעה שעבדתי בחדר מיון‪ ,‬הגיע בחור צעיר בסוף שנות העשרים לחייו כשהוא מתפתל מכאבים ואוחז‬
‫בכתפו‪ .‬מהתנהגותו ניתן היה ללמוד על הסבל הרב אותו הוא חווה‪ .‬מבחינה רפואית ולאחר בדיקה קצרה‬
‫האבחנה הייתה ברורה‪ :‬הבחור סובל מנקע בכתפו‪ .‬תופעת הנקע בכתף מלווה בכאבים עזים וניתן לטפל בה‬
‫בחדר מיון‪ .‬הבחור סיפר כיצד הדבר קרה לו‪ ,‬לדבריו‪ ,‬שעה שנתלה בידו וכשכל משקל גופו מושך את היד‬
‫מהכתף‪ ,‬חש לפתע כי היד נתקה מהכתף‪ .‬כל מהלך הבדיקה וקבלת המידע מפיו נאנק מכאבים והתחנן‬
‫לעזרה‪.‬‬

‫הטיפול השגרתי בחדר מיון בתופעה מסוג זה הוא מתן תרופה הגורמת להרפיית שרירים ותרופה המשככת‬
‫כאב‪ .‬מקובל לתת תרופות שיכוך כאב השייכות למשפחת האופיאטים )חומרים המופקים מצמח הפרג‪ ,‬כגון‬
‫אופיום ומורפין(‪ .‬לאחר שנעשתה האבחנה הרפואית כנדרש‪ ,‬ניתנו התרופות כהכנה לתהליך החזרת הכתף‬
‫הנקועה למקומה‪ .‬שעה שנתקבלה האבחנה הרפואית‪ ,‬הוחלט לתת את הטיפול האמור שניתן באמצעות‬
‫זריקה וכך אומנם בוצע‪ .‬המחשבה העומדת בבסיס הטיפול הרפואי היא‪ ,‬שבחלוף כחצי שעה תחת השפעת‬
‫התרופות ניתן לבצע ניסיון להחזיר את הכתף הנקועה למקומה‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬הזריקות ניתנו וכעבור מספר‬
‫דקות הבחור הסובל החזיר את הכתף הנקועה למקומה וזאת בכוחות עצמו‪ ,‬הודה לצוות הרפואי על מתן‬
‫התרופה ועזב את חדר מיון‪.‬‬

‫ניתן ללמוד מספר דברים מהאירוע המתואר‪ ,‬הנוגעים לניצול הרפואה לצרכים שאינם רפואיים‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫הבחור נזקק לתרופה האופיאטית ולכן לא בחל בשום אמצעי בכדי להשיגה‪ .‬ברור כי ניצל מצב גופני‪,‬‬
‫יכולתו לגרום לנקע בכתף ולהחזירה למקומו‪ ,‬בכדי לשכנע את רופאיו כי יש לטפל בו באמצעות תרופה‬
‫משככת כאב‪ ,‬למרות העובדה שלמעשה כלל לא סבל מכאבים‪ .‬במקרה זה ידע אותו בחור לנצל ידע רפואי‬
‫אותו רכש על מנת להשיג חומר רפואי‪ ,‬אותו לא יכול היה להשיג בדרכים אחרות‪.‬‬

‫בתחום הרפואה ישנם מצבים שונים בהם נעשה שימוש לרעה ביכולתה של הרפואה להגיש עזרה‪ .‬למעשה‬
‫שימוש לרעה זה הינו שקר‪ ,‬אשר משמש אמצעי להשגת דבר מה תוך ניצול אמצעים גופניים ונפשיים‪ .‬הצגת‬
‫קשיים גופניים ונפשיים בפני רופאים ואנשי סיעוד עלולה להטעות אותם באבחנה והתוצאה עלולה להוביל‬
‫לטיפול רפואי שאינו נדרש‪ .‬שימוש לרעה במצבים רפואיים‪ ,‬שלכאורה משקפים מחלה‪ ,‬בכוחו להוביל‬
‫לרווח משני‪ .‬בדרך זו אותו שקרן או מתחזה נהנה מזכויות שאינן מוקנות לו באופן שגרתי‪ ,‬אלא רק בשל‬
‫תמונה של חולי אותה הוא מציג‪.‬‬

‫מנגד‪ ,‬ישנם מצבים בהם נעשה שימוש בחומר שאינו תרופה )פלצבו בלועזית‪ ,‬אינבו בעברית(‪ ,‬הגורם‬
‫למטופל להרגיש טוב‪ ,‬או נותן לו את התחושה כי הטיפול הביא מזור לחוליו‪ .‬מוסכם ברפואה‪ ,‬כי הסמכות‬
‫המוקרנת מהמטפל ‪ -‬בכוחה לסייע למטופל ולהשפיע על מחלתו‪ .‬מוסכם גם שמתן חומר שאינו תרופה‪,‬‬
‫אינבו‪ ,‬אך נאמר עליו שהוא תרופה‪ ,‬ישפיע גם הוא על המטופל ויקל על מחלתו‪ .‬אולם‪ ,‬קיים הבדל מהותי‬

‫עמ'
‬
‫בין השפעת תרופה לבין השפעת אינבו והבדל זה בא לידי ביטוי במשך ההשפעה‪ .‬תרופה מטיבה וטבעה‬
‫תשפיע לפרק זמן ממושך יותר בהשוואה לאינבו‪ ,‬שהשפעתו דועכת במהרה‪.‬‬

‫ברפואה נעשה שימוש באינבו בתחומי המחקר הרפואי כחלק מתהליך פיתוחן של תרופות‪ .‬בכדי לבודד את‬
‫ההשפעה האמיתית של תרופות‪ ,‬יש להשוות את השפעתן להשפעות אינבו‪ .‬לכן גישות מחקריות נכונות‬
‫עושות שימוש מכוון באינבו‪ ,‬אולם מעשה זה מעורר שאלות אתיות‪.‬‬

‫טופולוגיה של תסמינים‪ ,‬השפעות אינבו וגרימת נזק עצמי‬

‫בתחומים השונים בהם עוסקת הרפואה ישנן מספר דוגמאות בהן אין תשובה חד משמעית אובייקטיבית‪,‬‬
‫הנותנת מענה ברור והסבר הגיוני לסבלו של החולה‪ .‬במקרים רבים מסתמכים רק על תלונות החולה‪ ,‬ללא‬
‫ממצאים המחזקים אותן עובדתית‪ .‬בטבלה ‪ 1‬מוצגים מצבים שכיחים מתחומי רפואה שונים‪ ,‬אשר‬
‫במקרים רבים פרט לתלונת החולה אין ממצאים גופניים או בדיקות אובייקטיביות‪ ,‬שבכוחן לסייע באבחון‬
‫הנכון של המחלה‪ .‬מצב עניינים זה עלול להיות מנוצל לרעה על ידי שקרנים או מתחזים הרוצים להשיג את‬
‫הרווח המשני הנגזר לכאורה ממחלתם‪ .‬אולם ייתכנו גם מצבים בהם החולה אינו מודע לכך שלמחלתו‬
‫המוצגת אין כל בסיס גופני‪ .‬במקרה הראשון מדובר באדם המתחזה לחולה‪ ,‬בעוד שבמקרה השני עסקינן‬
‫בהמרה של מצב נפשי לתסמין גופני‪.‬‬

‫טבלה מספר ‪ :1‬תחומי רפואה ודוגמאות של מחלות שלא תמיד ניתן לבססן על ממצא אובייקטיבי‬

‫מחלה‬ ‫תחום רפואה‬

‫כאב גב תחתון‬ ‫אורטופדיה‬
‫כאבי אגן כרוניים‬ ‫מילדות וגניקולוגיה‬
‫טנטון‪ ,‬זמזומים באוזניים‬ ‫אף אוזן גרון‬
‫כאבי ראש‪ ,‬סחרחורת‬ ‫נוירולוגיה‬
‫כאבי חזה לא אופייניים‬ ‫לב‬
‫נשימת יתר‪ ,‬קשיי נשימה‪ ,‬קוצר נשימה‬ ‫ריאות‬
‫תסמונת הכאב במפרק הלסת‬ ‫שיניים‬
‫פיברומיאלגיה‬ ‫ריאומטולוגיה‬
‫עייפות כרונית‬ ‫רפואה פנימית‬
‫תסמונת המעי העצבני‬ ‫גסטרואנטרולוגיה‬
‫חבלת ראש סגורה‬ ‫שיקום‬
‫היפוגליקמיה‬ ‫אנדוקרינולוגיה‬
‫רגישות לחומרים כימיים רבים‬ ‫רפואה תעסוקתית‬

‫עמ' ‬
‫ניתן לסווג את התסמינים הבאים לידי ביטוי אצל חולים אמיתיים ואלה המתחזים על פי המודעות‬
‫לתופעות ולפי תפיסת הרווח הנגזרת מכך שהאדם מאובחן כחולה‪ .‬המתחזה מעצים ומבליט את תסמיני‬
‫המחלה על מנת לקבל רווח‪ ,‬בעוד שהחולה הממיר את מצוקתו הנפשית לתסמינים גופניים אינו מודע‬
‫לתהליך‪ ,‬אך נהנה מרווח משני‪ .‬ישנם כאלה הגורמים לעצמם פגיעה או פציעה מתוך הכרה שלא בהכרח‬
‫מלווה ברווח‪ .‬בקבוצה המבליטה תסמינים גופניים יש הממירים מצוקתם הנפשית לתסמינים גופניים‬
‫להשגת רווח‪ .‬תהליך זה מכונה סומטיזציה‪ ,‬תופעה פסיכולוגית בה חרדות והפרעות נפשיות באות לידי‬
‫ביטוי באמצעות תסמינים גופניים‪ .‬במצב זה יש המודעים למעשיהם ויש שאינם מודעים למעשיהם‪.‬‬
‫במקרה זה עסקינן בהפרעות קונורזיביות‪ .‬טבלה מספר ‪ 2‬מציגה חלוקה זו באופן פשוט‪ ,‬ולמעשה ניתן‬
‫לעשות בה שימוש שעה שבאים לסווג מחלה בהתאם למודעות‪ ,‬רווח משני והתחזות לחולה‪.‬‬

‫טבלה מספר ‪ :2‬סיווג תסמינים גופניים על פי מודעות ורווח‪.‬‬

‫תפיסה של רווח‬
‫לא‬ ‫כן‬
‫פגיעה עצמית‬ ‫התחזות לחולה‬ ‫כן‬ ‫הכרה‬
‫מלאכותית‬
‫הפרעות קונורזיביות‬ ‫סומאטיזיה‬ ‫לא‬ ‫ומודעות‬
‫והיפוכונדרייה‬

‫נבנו אמות‬ ‫ב ‪DSM-IV-TR‬‬ ‫גורמים רפואיים מתייחסים להפרעות נפשיות שביטויין הם תסמינים גופניים‪ .‬לכן‬
‫מידה אשר בעזרתם ניתן לסווג את ההפרעות הללו‪ ,‬ויש לזכור שבחלקן קיימת מודעות לעובדה כי‬
‫התסמינים אינם דבר אמת‪ ,‬ובחלק אחר של ההפרעות מודעות זו לא קיימת‪ .‬טבלה ‪ 3‬מציגה השוואה בין‬
‫ההפרעות השונות הקשורות לתסמינים גופניים‪.‬‬

‫עמ' ‬
‫‪DSM-‬‬ ‫טבלה ‪ :3‬אמות מידה ואבחנה מבדלת של תסמינים גופניים המצביעים לכאורה על מחלה גופנית לפי‬
‫‪IV-TR‬‬

‫מטרה ברורה‬ ‫תחילתם של‬ ‫התסמינים‬ ‫מנגנון גופני‬ ‫קלסיפיקציה‬

‫ומוכרת‬ ‫התסמינים רצוני‬ ‫קשורים‬ ‫המסביר את‬
‫לגורמים‬ ‫התסמינים‬
‫פסיכולוגיים‬

‫הפרעות‬
‫סומטיפורמיות‬
‫משתנה‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫לא‬
‫ודיסוציאטיביות‬

‫לא‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫משתנה‬ ‫פגיעה עצמית‬

‫כן‬ ‫כן‬ ‫משתנה‬ ‫משתנה‬ ‫התחזות‬

‫פסיכולוגי‬ ‫מצב‬
‫המשפיע על מצב‬
‫משתנה‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫כן‬
‫רפואי‬

‫מצבים רפואיים‬
‫שאינם‬
‫לא‬ ‫לא‬ ‫משתנה‬ ‫משתנה‬
‫מאובחנים‬

‫סקירה זו תתמקד במספר היבטים הנוגעים למושג השקר ברפואה‪:‬‬

‫‪ .1‬מצג שיקרי מכוון ‪ -‬התחזות‪.‬‬

‫‪ .2‬גרימת נזק עצמי‪ ,‬תסמונת ‪Munchausen‬‬

‫‪ .3‬השפעות אינבו‪.‬‬

‫התחזות לחולה‬

‫אגוד הפסיכיאטרים של ארצות הברית הגדיר התחזות כביטוי של תסמינים גופניים או נפשיים באופן‬
‫שיקרי‪ ,‬מטעה ומזויף בצורה חמורה ומוגזמת מתוך כוונה תחילה ובמזיד להשיג רווח‪ ,‬המונע על ידי תמריץ‬

‫עמ' ‬
‫חיצוני‪ .‬הגדרה זו לוקה בחסר‪ ,‬מכיוון שלא הייתה כוונה של אגוד הפסיכיאטרים לכלול התחזות כהפרעה‬
‫נפשית‪.‬‬

‫המתחזה לחולה עושה זאת בכוונה ובאופן שהוא מחקה תסמיני מחלה‪ ,‬ומטרתו להשיג יעדים מהם ירוויח‪.‬‬
‫ההתחזות לחולה יכולה לשרת את המתחזה להשיג תרופות‪ ,‬לזכות בתביעה משפטית‪ ,‬הימנעות מעבודה או‬
‫שרות צבאי‪ .‬לעתים הרמאות של המתחזה יכולה להיות ברורה לרופא‪ ,‬אולם מתחזים מתוחכמים יודעים‬
‫לרמות אפילו את מיטב הרופאים‪.‬‬

‫יש מתחזים המגבילים עצמם לתלונות פשוטות‪ .‬אחרים יכולים לנצל מחלה ממשית ומגזימים בתיאור‬
‫התסמינים שלהם מעבר לכל מידה המקובלת ביחס למחלתם‪ .‬יש המקצינים עד כדי ביום תאונה‪ ,‬ואז‬
‫מעצימים את התסמינים שיכולים בהמשך להתפתח‪ .‬זיוף של רשומות רפואיות יכול להוות תהליך נוסף‬
‫העלול להתרחש בעתיד‪.‬‬

‫מחלות פסיכיאטריות נוירולוגיות‪ ,‬ומחלות שגרוניות לעיתים קרובות נבחרות כדגם לחיקוי‪ .‬המתחזה יכול‬
‫להתלונן על כאב ראש‪ ,‬סילוף החישה‪ ,‬תחושה מדומה‪ ,‬חולשה‪ ,‬חבלת צליפת שוט בצוואר‪ ,‬או כאבים מכל‬
‫סוג שהוא‪ .‬נאשמים בעבירות פשע יכולים להתחזות כסובלים משיכחון או להתלונן כי הם שומעים קולות‬
‫האומרים להם לעשות מעשה‪ .‬יש המתחזים כסובלים מדיכאון בתקווה להשיג תשלומי נכות‪ .‬כאב גב‬
‫תחתון היא תלונה שכיחה בקרב המתחזים‪.‬‬

‫כמה מאפיינים יכולים להזהיר את הרופא בפני אפשרות שלפניו מתחזה‪ .‬ראשית‪ ,‬על הרופא לבדוק אם‬
‫ישנם רווחים ברורים למתחזה כאשר נקבע כי הוא חולה‪ .‬לדוגמא‪ :‬חולים המבקשים מפורשות תרופות‬
‫נרקוטיות לכאב‪ ,‬או כאלה המבקשים לזכות בתביעה משפטית בשל פגיעה גופנית‪ .‬על הרופא לגלות ערנות‬
‫לסתירות בין התלונות של המתחזה לבין מה שידוע על כללים אנטומיים ופאתופיסיולוגיים‪ .‬לעיתים‬
‫קרובות התלונות מפרות כללים אלה‪ .‬בנוסף יש לבחון בזהירות מקרים בהם המטופל מסרב לקבל תחזית‬
‫טובה לחוליו‪ ,‬או שאינו משתף פעולה עם טיפול‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לתת את הדעת לכך שחולים עם הפרעת‬
‫אישיות אנטיסוציאלית צפויים לשקר באופן שנראה כדובר אמת‪.‬‬

‫בטבלה ‪ 4‬מופיעות אמות המידה שבעזרתם ניתן לבחון את המתחזה‪ .‬בכל אחת מאמות המידה המובאות‬
‫מופיעה גם דוגמא מתחום הרפואה‪ .‬כאשר אדם מתלונן על כאבי גב‪ ,‬ניתן מבחינה רפואית לבצע מספר‬
‫מהלכים‪ ,‬לרבות בדיקה גופנית‪ ,‬הדמיות‪ ,‬בדיקת מוליכות עצבית‪ ,‬וניסיון טיפולי‪ .‬אם אין ממצא‬
‫אובייקטיבי בבדיקות‪ ,‬עדיין אין משמעות הדבר כי האדם מתחזה‪ .‬בשלב זה יש לבחון היבטים נוספים‬
‫הנוגעים לתלונות בדבר כאבי הגב‪ ,‬ומה הוא הדבר אותו מנסה להשיג אותו אדם באמצעות התלונות על‬
‫מכאובו‪.‬‬

‫עמ' ‬
 ‫טבלה ‪ :4‬אמות מידה לבחינת תסמינים כשאין ממצאים אובייקטיביים בבדיקות הרפואיות‪.‬‬

‫מאפיינים‬ ‫אמת מידה‬

‫קיימת קשת של תופעת התחזות‪ .‬מצד אחד אדם המציג את‬ ‫רמת ההתחזות‬
‫התסמינים בצורה קיצונית וזו רמה קיצונית של התחזות‪ .‬רמה אחרת‬
‫של התחזות היא אדם אשר מרמה שעה שהוא מעצים תסמינים‬
‫קיימים‪ .‬ישנם אנשים אשר באופן מוחלט מזייפים תסמינים בכדי‬
‫לקבל תגמול‪.‬‬

‫התחזות היא מודעת ומתבצעת להשגת רווח‪ .‬יש אנשים אשר מוסרים‬ ‫מהימנות ההתחזות‬
‫מידע מטעה‪ ,‬מסולף ומעוות שלא במכוון‪ .‬המידע הנמסר‪ ,‬יכול שיהיה‬
‫פרי דמיון ולא קיים‪ .‬שעה שמידע זה מגיע לגורם הרפואי‪ ,‬הוא מעורר‬
‫רמות שונות של חוסר אמינות‪.‬‬

‫יתכן שבשל מצב נפשי אדם יעצים את התסמינים המפריעים לו‪ .‬מנגד‪,‬‬ ‫התחזות ומחלות נפש‬
‫מתחזים יעילים הם אלו החווים או חוו תסמינים ומעצימים אותם‬
‫שעה שנבדקים‪ .‬הם למעשה למדו מניסיונם האישי כיצד לתת ביטוי‬
‫לתסמינים‪ ,‬כך שיראו אמיתיים‪.‬‬

‫התחזות והפרעות של קיים חשש של עירוב מושגים בין התחזות לבין הפרעות נפשיות‬
‫פגיעה עצמית או זיוף אחרות‪ ,‬כגון תופעות סומטיפורמיות או הפרעות של פגיעה עצמית‪ .‬לכן‬
‫פגיעה חשוב להבחין בין התופעות‪ .‬במקרה של תופעות סומטיפורמיות יש‬ ‫של‬ ‫מלאכותי‬
‫לבדוק את המניע‪ ,‬המודעות והתובנה הקיימים במקרה של התחזות‪.‬‬ ‫עצמית‬
‫באשר להפרעות של פגיעה עצמית‪ ,‬הן נבדלות מהתחזות בכך שאין‬
‫מניע חיצוני להופעתם‪.‬‬

‫קיים קושי בהערכת שכיחותה של תופעת ההתחזות אולם יש‬ ‫שכיחות ההתחזות‬
‫הסבורים כי בקרב אוכלוסיות מיוחדות כמו אסירים היא מגיעה‬

‫ל‪ - 4.5% -‬ל ‪17%‬‬

‫בכדי לנסות ולזהות את המתחזה‪ ,‬נעשו מספר מחקרים אשר התמקדו באיסוף מידע והצלבתו עם התמונה‬
‫המוצגת על ידי המתחזה‪ .‬ברוב המקרים‪ ,‬כאשר מתעורר חשד כי עסקינן במתחזה‪ ,‬הגורמים הרפואיים‬
‫מוסרים את חוות דעתם לגורמי חקירה על מנת לאשש או לדחות את החשד‪ .‬מטבע הדברים חלק זה‬
‫בסקירה לא יעסוק בגורמי חקירה ויתמקד בסימנים מעוררי חשד להתחזות‪ ,‬כפי שמוצגים לגורם הרפואי‪.‬‬
‫טבלה ‪ 5‬מציגה את משקלם ואיכותם של תסמינים המעוררים חשד להתחזות‪.‬‬

‫עמ' ‬
 ‫טבלה ‪ :5‬משקלם ואיכותם של תסמינים המעוררים חשד להתחזות‬

‫משקלם ואיכות של התסמינים‬ ‫מאפייני התסמינים‬

‫הסבה של תסמינים‪ ,‬אשר לעיתים רחוקות נצפית באכלוסיה קלינית‪,‬‬ ‫תסמינים נדירים‬
‫היא טכניקה שכיחה המשמשת להבחנה בין מתחזה לבין חולים‬
‫אמיתיים‪ .‬המתחזה לעתים קרובות מאמץ לעצמו תסמינים נדירים‬
‫אשר שכיחותם מועטה‪ .‬גישה זו היא אחת מאסטרטגיות הגילוי‬
‫המהימנות ביותר‪.‬‬

‫אי אבחנה של תסמינים כאשר מתאפשרת ההזדמנות‪ ,‬המתחזים נוטים לאשר מגוון רב של‬
‫תסמינים‪ .‬הם לא עונים באופן בררני‪ ,‬אבל מאשרים מידה גדולה של‬ ‫מוסבים‬
‫תסמינים‪ .‬אימוץ יתר של תסמינים מטביע חותמו ומהווה מאפיין‬
‫מזהה של המתחזה‪ .‬מתחזים המציגים מגוון רחב של תסמינים‬
‫מזוהים בקלות רבה בהשוואה לאלו המאמצים תסמינים מועטים‬
‫וייחודיים‪ ,‬כשבמחשבתם אבחנה רפואית מוגדרת‪.‬‬

‫תסמינים שבפרוש מראים על קיומה של מחלת נפש לעיתים קרובות‬ ‫תסמינים פשוטים‬
‫מאומצים על ידי מתחזים‪ ,‬בהשוואה לתסמינים אשר מטבעם אינם‬
‫קשורים לפסיכופתולוגיה‪.‬‬

‫כאשר בוחנים תסמינים בעלי תכונות מופלאות ומופרזת‪ ,‬הדבר‬ ‫תסמינים בלתי מוסברים‬
‫מעורר שאלות לגבי אמינותם‪.‬‬

‫תסמינים בעלי חומרה אפילו חולים הסובלים מהפרעה נפשית מנסים רק מספר בודד של‬
‫תסמינים בלתי נסבלים בחומרתם‪ .‬אצל מתחזים לעיתים קרובות לא‬ ‫קיצונית בלתי סבירה‬
‫ניתן להעריך עד כמה התסמינים אמורים להיות חמורים‪ .‬הם גם‬
‫נוטים לדווח שרוב התסמינים שלהם מאוד חמורים‪.‬‬
‫צירוף של מספר תסמינים אם למתחזה אין ידע קודם בתחומי רפואה‪ ,‬הוא קרוב לוודאי אינו‬
‫מודע לעובדה שסוג מסוים של תסמינים או כמה תסמינים ששכיחים‬ ‫בלתי הגיוני ולא סביר‬
‫לא ניתן למצוא אותם בו זמנית‪.‬‬

‫תסמינים סטריאוטיפיים אם גורם רפואי מאבחן תפיסות מוטעות של מחלה והתסמינים‬

‫הקשורים למחלה‪ ,‬יכול להתעורר חשד בדבר התחזות‪.‬‬ ‫שגויים‬

‫תסמינים מדווחים לעומת מתחזים מדווחים על תסמינים שאינם מתיישבים עם אורחות‬

‫חייהם או התנהגותם‪.‬‬ ‫תסמינים הנצפים‬

‫עמ' ‬
‫לסיכום‪ ,‬הערכה של התחזות בהקשר הרפואי צריכה להיות מקיפה ולא להסתמך אך ורק על ממצאים‬
‫בודדים‪ ,‬עקב הסכנה של ההשלכות שעה שאדם מתויג כמתחזה‪ .‬בנוסף לראיונות הקליניים הרגילים‪ ,‬יש‬
‫לבסס הממצאים ולאמת אותם‪ .‬גישה זו היא חיונית ובכוחה למנוע תביעות משפטיות‪ .‬חיוני להכיר את‬
‫התקפות והמהימנות של כלים הבוחנים העמדת פנים‪ ,‬לנצל אמצעים אלו ולהחילם רק על האוכלוסייה‬
‫המועדת להתחזות‪.‬‬
‫למרות שספרות המחקר על תופעת ההתחזות מתרחבת‪ ,‬הידע שלנו הוא עדיין מוגבל והמסקנות צריכות‬
‫להתקבל בזהירות‪ .‬יש לזכור‪ ,‬כי עדות על הגזמה בתסמינים אינה בהכרח פוסלת מצבי חולי נוירולוגי או‬
‫תסמינים המשקפים את מצבו הנפשי של האדם‪.‬‬

‫גרימת נזק עצמי‬

‫גרימה מרצון של תסמינים גופניים או נפשיים של סימני מחלה מהווה את הליבה של הפרעות המסווגות‬
‫כפגיעה עצמית‪ .‬אמות המידה של ‪ DSM-IV‬לאבחון פגיעה עצמית כוללות‪:‬‬
‫‪ .1‬גרימה מכוונת או זיוף של סימנים גופניים ונפשיים של פגיעה‪.‬‬

‫‪ .2‬המניע של התנהגות זו הוא לתפוס מעמד של חולה‪.‬‬

‫‪ .3‬היעדרם של תמריצים חיצוניים כגון רווח כלכלי‪ ,‬הימנעות מאחריות משפטית‪ ,‬או שיפור בהרגשה‪.‬‬

‫הפרעה זו היא אחת הבעיות בה נתקלים במסגרות אשפוז‪ .‬אמנם הפרעה זו פחות נפוצה מהפרעות‬
‫הסתגלות ומציגה אתגר משמעותי לצוותים הרפואיים‪ .‬לצד האתגר של תיעוד הגרימה מרצון של תסמינים‪,‬‬
‫מטופלים אלו לעיתים קרובות מעוררים תגובות רגשיות שליליות בקרב הצוותים הרפואיים‪ .‬הפיקוח‬
‫וטיפול בהפרעה זו מוסיף מימד אתגרי לאופיין של הפרעות אלה‪.‬‬

‫הקטגוריה הראשונה של ההפרעה של גרימת נזק עצמי מתבטאת בעיקר בגרימתם של תסמינים גופניים‪.‬‬
‫קטגוריה זו כוללת את אחד התיאורים הראשונים של התופעה‪ ,‬תסמונת ‪ ,Munchhausen‬שמאפיינים‬
‫חיוניים שלה כוללים שקרים פתולוגיים‪ ,‬שינוי דמיוני גופני והעמדת פנים חוזרת ונשנית של חולי‪.‬‬
‫מעצם הגדרתה של קטגוריה זו‪ ,‬התסמינים הגופניים נעשים בכוונה או מתוך מטרה לחקות סמני נזק גופני‪.‬‬
‫המניע לייצור התסמינים הגופניים הוא הצורך הנפשי לתפקד כחולה‪ .‬בהפרעה זו המניע החיצוני נעדר‬
‫והתסמינים הגופניים לא מתרחשים כחלק מהפרעה נפשית אחרת‪ .‬למעשה כאשר בוחנים לעומק את‬
‫תופעת הפגיעה העצמית‪ ,‬יש לה כל המאפיינים של תופעת ההתחזות‪ ,‬פרט לצורך הנפשי שמאפיין את‬
‫הפרעת הפגיעה העצמית‪.‬‬
‫אין מידע מדויק על היקף התופעה‪ ,‬אולם התופעה ידועה ומוכרת על ידי ציבור המטפלים בתחום הרפואה‪.‬‬
‫במסגרת בתי חולים וחדרי מיון מוכרים מטופלים אשר באופן עקבי פוגעים בעצמם בכדי להיות חולים‬
‫ולקבל את תשומת הלב אותה מקבל חולה‪.‬‬

‫עמ' ‬
 ‫התמונה הקלינית‬

‫הסימנים או התסמינים הקליניים של הפרעת הפגיעה העצמית יכולים להשתנות ממקרה למקרה‪ .‬למרות‬
‫השונות‪ ,‬תסמינים מסוימים מעודדים עיסוק נמרץ בהפרעת פגיעה עצמית ברפואה ובעיקר באבחנה‬
‫המבדלת‪ .‬מצבים אלו הם בעלי סיכון גבוה וכוללים זיהומים חוזרים ונשנים של העור‪ ,‬במיוחד עם צואה‬
‫וגורמי זיהום קשים אחרים מעולם החי‪ ,‬מצבים חוזרים ונשנים שאינם מוסברים של ירידה ברמת הסוכר‬
‫בדם )‪ (hypoglycemia‬אצל חולי סוכרת המטופלים או שיש להם גישה לאינסולין; חבלות כהות בלתי‬
‫מוסברות‪ ,‬נגעי עור לא מוסברים‪ ,‬חום ללא סיבה‪ ,‬ושימוש חשאי בתרופות ללא מרשם רפואי או תרופות‬
‫שניתן לרכשם ללא מרשם‪.‬‬

‫לאחרונה הופנתה תשומת הלב של עולם הרפואה לאבחנות רפואיות בתחום של הפרעת פגיעה עצמית‬
‫המחקות‪ ,‬מחלות ממאירות‪ .‬בנוסף‪ ,‬עם התקדמות המחקר הרפואי וגילוין של מחלות חדשות‪ ,‬הצפי הוא‬
‫להפרעות פגיעה עצמית שיחקו מצבי חולי חדשים‪ .‬כבר עתה נראות הפרעות פגיעה עצמית שמחקות את‬
‫מחלת האיידס‪ .‬לעתים מופיעות הפרעות פגיעה עצמית כהפרעה נפשית כשמוצגים תסמינים נפשיים‪,‬‬
‫לדוגמה‪ :‬תסמיני תגובה פוסט טראומטית‪.‬‬

‫בטבלה ‪ 6‬מובאות דוגמאות של תופעת הפגיעה העצמית בחלוקה לפי גיל ומגדר‪ .‬מסתבר כי התופעה שכיחה‬
‫בעשור השלישי והרביעי של במהלך חייהם של הסובלים מהפרעה זו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הפרעה זו שכיחה יותר בקרב‬
‫נשים‪ .‬מחקרים מראים כי ‪ 0.8%‬מהמופנים לקבל עזרה נפשית במרפאות פסיכיאטריות סובלים מהפרעה זו‬
‫בדרגות חומרה שונות‪ .‬בקרב המאושפזים במחלקות פסיכיאטריות מעריכים כי ‪ 0.4%‬מאובחנים כסובלים‬
‫מהפרעת פגיעה עצמית‪ .‬כפי שמוצג בטבלה ‪ ,6‬מכלל ‪ 205‬החולים ‪ 84) 176‬אחוז( היו נשים‪ ,‬ו ‪ 53‬אחוזים‬
‫עבדו במקצועות הקשורים לתחום הרפואה‪.‬‬

‫טבלה ‪ :6‬סוגי הפרעת פגיעה עצמית לפי גיל ומגדר‪.‬‬

‫מקצועה‬ ‫בעלי‬ ‫גיל‬ ‫גברים‬ ‫הפגיעה נשים‬ ‫ביטוי‬ ‫אופן‬

‫מתחום הרפואה‬ ‫העצמית‬
‫)‪(%‬‬
‫)‪10 (29‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪30‬‬ ‫עור‬
‫)‪5 (36‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪12‬‬ ‫חום‬
‫)‪15 (60‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪21‬‬ ‫נוגדי קרישת דם‬
‫)‪16 (50‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪25‬‬ ‫חום וזיהום‬
‫)‪61 (61‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪88‬‬ ‫מעורב‬
‫עיבוד נתונים מתוך ‪ New Oxford textbook of psychiatry‬ומאמרים נוספים‬

‫הפרעות פגיעה עצמית יכולות להתלוות לאבחנות פסיכיאטריות אחרות‪ ,‬כגון‪ :‬שכול‪ ,‬דיכאון‪ ,‬הפרעות‬
‫לאחר טראומה‪ ,‬הפרעות כאב‪ ,‬מצבים פסיכוטיים‪ ,‬מאניה‪ ,‬הפרעות אכילה‪ ,‬פגיעות בזיכרון‪ ,‬התמכרויות‪,‬‬
‫פאראפיליות‪ ,‬הפרעות שינה‪ ,‬הפרעות זהות מגדרית‪ ,‬הפרעות דיסוציאטיביות‪.‬‬

‫עמ'
‬
 ‫תסמונת ‪Munchhausen‬‬

‫חולים הנוטים לפגוע בעצמם‪ ,‬או להידמות לחולים‪ ,‬נחשבים לכאלה שאינם מודעים למניעים המביאים‬
‫אותם לבצע התנהגות זו‪ ,‬וכן נוטים הם לשמור על העמדת פנים או המצג של מחלה בסוד‪ .‬המאפיין המרכזי‬
‫בתסמונת ‪ Munchhausen‬היא הנזק הגופני אשר הסובלים מהפרעה זו גורמים לעצמם כשאין להם‬
‫התובנה מדוע גרמו לעצמם את הנזק‪ ,‬והמצג בפני אנשי הטיפול הוא של חולי‪ .‬באופן רשמי המינוח‬
‫הפסיכיאטרי לתסמונת הפגיעה העצמית החליפה את המונח תסמונת ‪ ,Munchausen‬שם רפואי למחלה‬
‫הנגזר משמו של אדם‪ ,‬אשר הוטבע על ידי ‪ ,Asher‬כדי לתאר חולים כרוניים עם התנהגות מלאכותית‪,‬‬
‫הפוגעים בעצמם או מציגם עצמם כסובלים ממחלה שאינה קיימת‪ .‬למעשה ‪ Asher‬שאל את המונח‬
‫מהדמות הבדויה של ‪ Raspe‬משנת ‪ , 1785‬שתיאר קצין גרמני בדיוני בחיל הפרשים‪ ,‬ברון קארל ‪von‬‬
‫‪ ,Munchausen‬שתמיד שיקר באופן בלתי מזיק‪ ,‬בספרו על מעשיו הנועזים שעה ששרת בצבא‪.‬‬

‫תסמונת ‪ Munchausen‬מוגדרת‪:‬‬

‫‪ .1‬הצגה דרמטית של תלונות גופניות;‬

‫‪ .2‬שקרנות פתולוגית )‪;(pseudologia fantastica‬‬

‫‪ .3‬הטעיה פתולוגית;‬

‫ניסיונות לאפיין מבחינה קלינית תסמונת ‪ Munchausen‬לא תמיד נשאו פרי ולא תמיד הועילו‪ .‬הסיבה‬
‫לכך היא שהפרעה זו מגוונת מאד בביטוים של התסמינים‪ .‬אחת הגישות הנפוצות הייתה לתאר את‬
‫ההפרעה‪ .‬מחקרים תארו את הסובלים מההפרעה כגברים מובטלים אשר התלוננו בפני פסיכיאטרים על‬
‫תסמינים הקשורים למערכת העיכול ועל כאבי בטן‪ ,‬לעתים קרובות שינו את מקומות עבודתם‪ ,‬התנהגותם‬
‫הייתה תוקפנית‪ ,‬והם היו בעלי הפרעות אישיות נוספות‪ .‬לחלקם היה רישום פלילי‪ ,‬והראו סימנים רבים‬
‫של אי התאמה חברתית‪ .‬מחקרים אחרים הראו כי ההפרעה שכיחה בקרב נשים צעירות אשר רבות מהן‬
‫עוסקות במקצוע מתחום הרפואה‪.‬‬
‫הפרעות פגיעה עצמית‪ ,‬לרבות תסמונת ‪ ,Munchausen‬מתחילות בדרך כלל לפני גיל ‪ .30‬לעיתים קרובות‬
‫ניתן לראות תקופה מקדימה להופעת ההפרעה במהלך תקופת התבגרות‪ .‬הסובלים מהתופעה נוטים‬
‫לעיתים קרובות באופן בלתי צפוי לדווח על מספר רב של מחלות‪ ,‬ורבים מהם מוכרים היטב על ידי מערכות‬
‫הבריאות‪ .‬ניתן לראות בקרב הסובלים מההפרעה שיעור גבוה של התמכרות לסמים ואלכוהול‪ ,‬מצב רוח‬
‫בלתי יציב והפרעות אישיות אחרות‪.‬‬

‫הפרעת פגיעה עצמית באמצעות אחר‬

‫עמ' 
‬
‫חוקר בשם ‪ Meadow‬תיאר לראשונה הפרעת פגיעה עצמית באמצעות אחר‪ ,‬והגדיר אותה כהעמדת פנים‬
‫מכוונת של תסמינים גופניים או נפשיים‪ ,‬שנעשו באופן מלאכותי באדם אחר אשר נמצא תחת השגחה של‬
‫הורה או מטפל‪ .‬מבצעת העבירה היא בדרך כלל אמו של קורבן שהוא צאצא שלה‪ .‬תופעה זו נחשבת צורה‬
‫של התעללות בילדים‪ .‬מטרת ההורים היא לגרום לכך שהסובבים אותם יחשבו כי מחלתו של ילדם היא‬
‫קשה וחמורה‪ .‬הנסיבות המתלוות להפרעה כרוכות במתן פרטים שקריים אודות המחלה לאנשי רפואה‪,‬‬
‫תיאור מצב של הרעלה‪ ,‬או שכנוע הרופאים לבצע פעולות פולשניות‪ ,‬הליכים המסכנים את ילדם‪.‬‬
‫הפרעות פגיעה עצמית וכאלו הנעשות באמצעות האחר נמצאות בזיקה הדדית‪ .‬דבר זה מחייב את הרופאים‬
‫הפסיכיאטרים ואת רופאי המשפחה למודעות ולהשלכות של אבחנה כזו על ילדיו של החולה‪ .‬לדוגמה‪,‬ל‪75 -‬‬
‫אחוזים מהאמהות של אותם ילדים יש היסטוריה של הפרעות פגיעה עצמית‪ ,‬ורובן עומדות בקריטריונים‬
‫של הפרעת אישיות‪ .‬לעתים עם לידת ילד ישנן אמהות אשר מראש סובלות מהפרעת פגיעה עצמית‪ ,‬נוטשות‬
‫את העמדת הפנים רק כדי להעבירה אל הדור הבא באמצעות פגיעה בצאצאיהם‪ .‬במקרים פחות שכיחים‬
‫מופיעה הפרעת פגיעה עצמית אצל ההורה רק לאחר פגיעה בילדיהם שזוהתה והובאה לעימות עם ההורה‪.‬‬
‫מכיוון שקיימת האפשרות כי הפרעת פגיעה עצמית וזו המתבצעת באמצעות אחר יכולות להופיע בו זמנית‪,‬‬
‫מציאת האחת תמיד צריכה לעורר את המחשבה בדבר ההפרעה האחרת ולהפעיל מאמצים לזיהוי השנייה‪.‬‬

‫היבטים אתיים וחוקיים‬

‫הסובלים מהפרעה מסוג פגיעה עצמית מעוררים בעיות אתיות ובעיות חוקיות שמערכת הבריאות חייבת‬
‫להתייחס אליהן‪ .‬כיוון שמדובר בנזק גופני שעלול להיות נזק צמית ואף עלול לגרום למוות‪ ,‬נסיבות אלו‬
‫בכוחן לגרום במצבים מסוימים לתביעות משפטיות כנגד העוסקים בתחום הרפואה‪ .‬ישנם מספר היבטים‬
‫עיקריים וחשובים שיש להביא בחשבון שעה שהמערכת הרפואית באה במגע עם הסובלים מהפרעת פגיעה‬
‫עצמית וביניהם‪ :‬סודיות רפואית‪ ,‬חדירה לפרטיות ואשפוז בכפיה‪.‬‬
‫סודיות רפואית‪ :‬מכיוון שהסובלים מהפרעה זו נוטים לנדוד בין בתי החולים והמרפאות‪ ,‬עולה השאלה אם‬
‫העברת מידע בין הגורמים הרפואיים פוגעת בסודיות הרפואית לה זכאי כל חולה‪ .‬סודיות רפואית היא אחד‬
‫הגורמים המסייעים בתהליך הרפואי‪ ,‬כיוון שהמטפל מקבל מידע שעשוי לסייע רבות בטיפול בחולה‪ .‬לכן‪,‬‬
‫אם המידע הרפואי הופך לנחלת מערכת הבריאות‪ ,‬עולה השאלה באשר לפגיעה בזכותו של החולה‪ ,‬לרבות‬
‫הסובל מהפרעת פגיעה עצמית‪ .‬מנגד‪ ,‬אי העברת מידע במקרה זה‪ ,‬אף היא עלולה לפגוע בסובלים‬
‫מהתופעה‪.‬‬
‫חדירה לפרטיות‪ :‬אחד האמצעים להגיע לאבחנה של הפרעת פגיעה עצמית היא אימות החשד באמצעות‬
‫רשומות רפואיות‪ ,‬מידע ממעגלים קרובים של הסובל מהתופעה‪ .‬אין ספק שמהלכים אלו הם חדירה‬
‫לפרטיות‪ .‬מנגד‪ ,‬חשיבות המידע בתהליך הטיפולי היא רבה‪ ,‬ולכן יתכן כי החדירה לפרטיות מוצדקת‪.‬‬
‫אשפוז כפוי‪ :‬חלק מהסובלים מהפרעת פגיעה עצמית עלולים להזיק לעצמם באופן שעלול לסכן את חייהם‪.‬‬
‫במקרה כזה עולה השאלה אם אשפוז כפוי מוצדק‪ ,‬למרות חופש הפרט וכל הגלום בחוק יסוד כבוד האדם‬
‫וחירותו‪.‬‬

‫השפעות אינבו‬

‫עמ'

‬
‫בכדי לנסות ולהבין את משמעות המושג השפעת אינבו או אינבו‪ ,‬יש חשיבות להגדיר את המושגים‪.‬‬
‫בספרות העוסקת בתחום זה נעשו מספר ניסיונות להגדיר את המושג אינבו‪:‬‬

‫‪ .1‬מתן טיפול סרק הניתן כאילו הינו טיפול אמיתי‪.‬‬

‫‪ .2‬טיפול מדומה ללא פעילות ביולוגית‪ ,‬המשמש בפרמקולוגיה כדי לבדוק את פעילותן של תרופות‪.‬‬
‫‪ .3‬חומר סרק או טיפול סרק‪ ,‬אשר משנה תגובה פיזיולוגית או תגובה פסיכולוגית‪.‬‬
‫‪ .4‬התערבות שנועדה לחקות טיפול רפואי‪ ,‬אשר בזמן השימוש בו ידוע כי לא נועד לטיפול במצב‬
‫שנעשה בו שימוש‪.‬‬
‫‪ .5‬כל הליך רפואי שיש לו השפעה על תסמיני המטופל‪ ,‬תסמונת או מחלה‪ ,‬אך מבחינה אובייקטיבית‬
‫ללא פעילות ייחודית על המצב אשר בעבורו הוא ניתן‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬נעשו ניסיונות בהגדרת המושג השפעת אינבו‪:‬‬

‫‪ .1‬שינוי לאחר התערבות אינבו )משמעו להרגיש את השפעת אינבו(‪.‬‬

‫‪ .2‬השפעה הנגרמת לאחר מתן אינבו )משמעו השפעה אמיתית של אינבו(‪.‬‬
‫השפעה גומלין הנגרמת על ידי נותן הטיפול‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ .4‬כל השפעה שניתן לייחסה לכדור‪ ,‬שיקוי או הליך טיפולי ביחס למטופל‪ ,‬אבל לא להשפעה‬
‫פרמקולוגית ייחודית או לתכונות מיוחדות של החומר שניטל‪.‬‬

‫הבנתנו את השפעת אינבו התרחבה במהלך השנים האחרונות באמצעות פעילות מחקר ענפה והשקעת‬
‫משאבים כלכליים בתחום זה‪ .‬חשיבות רבה נודעת להבחנה הברורה בין השפעת אינבו בניסויים קליניים‬
‫והשפעת אינבו בפרקטיקה הקלינית‪ .‬בתרחיש הראשון‪ ,‬הכוונה לבודד או למזער עד כמה שניתן את‬
‫השפעות אינבו‪ ,‬ואילו בתרחיש השני המטרה להעצים אותה לטובת המטופל‪ .‬כמו כן‪ ,‬חשוב להבחין בין‬
‫ההשפעה האמיתית וההשפעה הנתפסת של תרופת אינבו‪ .‬השפעת אינבו הנתפסת שווה להשפעה האמיתית‬
‫בתוספת השפעתם של גורמים רבים אחרים‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות‪ ,‬תרשים ‪ 1‬מתאר באופן גרפי את השפעתו האמיתית של טיפול אינבו בהשוואה למצב בו‬
‫לא ניתן טיפול ולמצב בו ניתן טיפול על עוצמת התסמינים ביחס לזמן הטיפול‪ .‬אין עוררין כי הטיפול‬
‫האמיתי משפיע על עוצמת התסמינים במהלך הטיפול‪ ,‬בעוד שאי מתן טיפול לא משנה את עוצמת‬
‫התסמינים והם נשארים באותה רמה‪ .‬מתן אינבו במהלך הטיפול ממזער את עוצמת התסמינים‪ ,‬אך במידה‬
‫מועטה יותר בהשוואה לטיפול האמיתי‪ .‬השינוי בעוצמת התסמינים בהשפעת אינבו בהשוואה למצב בו לא‬
‫ניתן טיפול‪ ,‬היא ההשפעה האמיתית של אינבו‪.‬‬

‫עמ' 
‬
‫תרשים ‪ :1‬השפעת מתן טיפול אמיתי‪ ,‬טיפול אינבו ואי מתן טיפול על עוצמת התסמינים במשך תקופת‬
‫הטיפול‪.‬‬

‫מנגנון הפעולה של השפעת אינבו‬

‫שתי תיאוריות מרכזיות מנסות להסביר את השפעת אינבו והן‪ :‬התנייה לא מודעת וציפייה מודעת‪.‬‬
‫שתי תיאוריות אלו בוודאי אינן בלעדיות‪ ,‬וקרוב לוודאי קיימת השפעת גומלין ביניהם‪ .‬התנייה ‪ -‬בכוחה‬
‫לעצב את הציפיות אשר בכוחן לתווך את התגובה המתקבלת מהשפעת אינבו‪ .‬תיאוריית ההתנייה מניחה כי‬
‫השפעת אינבו היא תגובה על שם ‪ .Pavlovian‬למעשה‪ ,‬המטופלים למדו לחוות שיפור לאחר טיפולים‬
‫רפואיים‪ ,‬בגלל שבעבר הם נהנו מהתייעצות עם רופא ומהטיפול אותו קיבלו‪ .‬התנייה כזאת מאופיינת על‬
‫ידי טווח של מצבים‪.‬‬
‫תיאורית הצפייה קובעת כי הציפיות של המטופל עולות באמצעות הטקס המלווה את מתן הטיפול הרפואי‪.‬‬
‫הציפיות האלה גורמות לשיפור בתסמינים‪ ,‬תופעה שמכונה השפעת אינבו‪ .‬תגובות לאינבו מתעצמות באופן‬
‫משמעותי באמצעות מתן הוראות טיפוליות לחולה‪ ,‬מקנות לו מידע על ההשפעה הטובה של "התרופה" ועל‬
‫מחקרים המתארים את השפעת "התרופה"‪.‬‬
‫השפעות הגומלין בין המוטיבציה של המטופל לבין הציפיות שלו מן הסתם מעצבות את ההשפעה והתגובה‬
‫לאינבו‪ .‬ממצאים אלה עשויים להסביר מדוע כל כך קשה לכמת השפעות אינבו בניסויים קליניים‪ ,‬בעוד‬
‫שבקליניקה הם לעיתים קרובות דווקא ברורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬זוהו מנגנונים ביולוגיים המעורבים בהשפעת אינבו‪ .‬ממחקרים אלה עולה כי‬
‫‪ Dopamine‬ו ‪ endorphins‬הם בעלי תפקידים חשובים בהשפעת אינבו‪ .‬אחד המנגנונים החשובים‬
‫שקשור אליה היא המערכת האופיאטית במערכת העצבים המרכזית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬קיימות מערכות נוספות‬
‫הקובעות ומעצבות את השפעת אינבו‪.‬‬
‫עמ' 
‬
‫טכניקות הדמית המוח הראו כי השפעות אינבו יכולות לחקות את ההשפעות של תרופות ובכוחם להפעיל‬
‫את אותם האזורים במוח שמופעלים על ידי תרופות‪.‬‬
‫מוסכם על החוקרים תחום זה כי השפעת אינבו מחייבת מחקרים מעמיקים וכן זהירות רבה בתהליך‬
‫הטיפולי‪ ,‬בכדי שלא לטעות באבחון ולתת טיפול שגוי‪ ,‬או להימנע מטיפול כאשר המחלה מחייבת טיפול‪.‬‬

‫סיכום‬

‫העובדה כי אדם סובל לכאורה מתסמינים קליניים של מחלה שעה שהמחלה אינה מקננת בגופו‪ ,‬או‬
‫שתסמיניו מגיבים לחומר שהוא לכאורה תרופה ולמעשה אינו תרופה‪ ,‬מעוררת מספר בעיות בנוסף‬
‫להיבטים אתיים‪ .‬מבחינת ההיבטים המשפטיים‪ ,‬בכל המקרים קיים היסוד העובדתי‪ ,‬שמשמעו‪ :‬המצג של‬
‫התסמינים שאינם קיימים‪ .‬למעשה‪ ,‬בכך מתקיימת מחצית העבירה‪ .‬אולם לא די בכך‪ .‬בכדי שעבירה‬
‫תתקיים נדרש גם היסוד הנפשי‪ .‬כאשר בוחנים את התמונות הקליניות שהובאו‪ ,‬ניתן לסווגן גם לפי אמת‬
‫מידה של קיומה של עבירה‪ .‬אין כל ספק כי בהתחזות שבה מתקיימים שני יסודות העבירה‪ ,‬העובדתי‬
‫והנפשי‪ ,‬עסקינן במעשה פלילי‪ .‬באשר לתופעות אחרות‪ ,‬היסוד העובדתי קיים‪ ,‬אך היסוד הנפשי לא‬
‫מתקיים‪ .‬לכן‪ ,‬במקרים דנן אין מדובר בעבירה פלילית‪ .‬הסיבה העיקרית לכך היא עניין התובנה והמודעות‬
‫אשר חסרים ולכן נשמט היסוד הנפשי‪.‬‬
‫באשר להשפעות אינבו‪ ,‬כאן עסקינן במקרה מיוחד‪ ,‬וזאת מכיוון שמתקיים היסוד העובדתי והנפשי של‬
‫נותני הטיפול‪ .‬לכאורה מתבצעת עבירה פלילית שעה שניתן טיפול אינבו‪ .‬אולם לא כך הם פני הדברים‪.‬‬
‫מהמועמדים לניסוי טיפולי נדרשת הסכמה מדעת‪ ,‬וזאת לאחר קבלת הסבר מפורט וגם נאמר להם שיתכן‬
‫כי יקבלו תרופת אינבו‪ .‬המטופלים אינם יודעים אם הם מקבלים את התרופה האמיתית או את האינבו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬במצב עניינים זה אין מדובר כלל בעבירה‪ ,‬למרות שלכאורה מתקיימים יסודות העבירה‪ ,‬וזאת מכיוון‬
‫שהתקבלה הסכמת המטופלים והם מודעים היטב לעובדה כי יתכן שיטופלו בחומר שאינו תרופה‪.‬‬

‫סקירה זו רחוקה מלהקיף את מגוון האפשרויות בהם קיים מצג של תסמינים כאשר אין סיבה אמיתית‬
‫לביטויים‪ .‬תרשים ‪ 2‬הוא מעין תרשים זרימה‪ ,‬המציג צורת מיון ואבחנה של המושג "השקר" ברפואה‪.‬‬
‫הבסיס העיקרי למיון הוא העדר הסבר פיזיולוגי לתלונות אותן מעלה האדם‪ ,‬וזאת לאחר בדיקות מקיפות‬
‫אשר שוללות ברמת ודאות גדולה את האפשרות למחלה‪ .‬רק לאחר שלילת מחלות אפשריות החלוקה תהיה‬
‫בהתאם למודעות ולכוונה‪.‬‬

‫תרשים ‪ :2‬סיווג תלונות בריאותיות ללא בסיס פיזיולוגי מובן‪.‬‬

‫עמ' 
‬
 ‫ספרות להרחבת הידע‬

Walker, E, A., Medically unexplained physical symptoms. Clinical Obstetric and Genecology,
40(3), 589-600, 1997.

Conroy, M. A. and Kwartner P. P., Malingering. Applied Psychology in Criminal Justice,

2(3) 29-51, 2006.

Gelder, M., Andreasen, N., Lopez-Ibor, J., and Geddes, J.. New Oxford textbook of
psychiatry. Oxford University Press, USA; 2 edition 2009.

Edzard, E., Placebo: new insights into an old enigma. Drug Discovery Today, 12(9/10), 413-
418, 2007.

Sadock, B. J., Sadock, V. A., Kaplan and Sadock's Synopsis of Psychiatry: Behavioral
Sciences/Clinical Psychiatry. Lippincott Williams & Wilkins; Tenth Edition, 2008.

Koshi, E. B., Short, C. A., Placebo theory and its implications for research and clinical
practice: A Review of the recent literature. Pain Practice, 7(1), 4–20, 2007.

Thomas, K., Munchausen Syndrome by Proxy: Identification and Diagnosis. Journal of

Pediatric Nursing, 18(3), 174-180, 2003.

 '‫עמ‬