‫תוקף מבנה‬

‫הגדרה‬
‫תוקף מבנה הוא‪:‬‬
‫מכלול ההוכחות הסטטיסטיות שניתן לגייס להצדקת השימוש במשתנה אופרציונלי מסוים‪.‬‬
‫כל ההוכחות הסטטיסטיות מתבססות על מקדם המתאם‪.‬‬
‫מתי צריך את זה?‬
‫בכל פעם שמשתמשים במשתנה אופרציונלי חדש‪ ,‬שהתוקף שלו לא הוכח במחקר קודם‪.‬‬
‫צריך לבדוק את תוקף המבנה גם כאשר מתרגמים מבחן‪ ,‬או מעבירים אותו לתרבות אחרת‪.‬‬

‫תוקף המבנה כולל מהימנות‪ ,‬תוקף מתכנס ותוקף מבחין‪.‬‬

‫מהימנות‬

‫מהימנות היא תנאי הכרחי‪ .‬בלי מהימנות אי אפשר לדבר על "כלי"‪.‬‬

‫מקדם המתאם המינימלי להוכחת מהימנות הוא ‪.0.8‬‬

‫יש שלושה סוגים של מהימנות‪:‬‬

‫א‪ .‬מהימנות בין שופטים‬

‫האם שופטים שונים שמסתכלים על אותם נתונים‪ ,‬באותו זמן‪ ,‬מגיעים לתוצאות דומות?‬
‫מתי צריך את זה?‬
‫בכל מדידה שפתוחה לפרשנויות שונות‪ .‬למשל‪ :‬תצפיות‪ ,‬ראיונות‪.‬‬
‫מתי לא צריך את זה?‬
‫כשאין מקום לפרשנות‪ .‬למשל‪ :‬מבחן אמריקאי‪ ,‬שבו כל סורק אופטי יכול לראות איזו תשובה סומנה‪.‬‬
‫איך בודקים את זה?‬
‫מחשבים את המתאם בין שני שופטים )למשל‪ :‬נותנים לשני השופטים לקרוא ‪40‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מבחנים‪ ,‬מדרגים את המבחנים לפי השופט הראשון‪ :‬מן המבחן הטוב ביותר ועד המבחן הגרוע‬
‫ביותר‪,‬ובודקים אם הדירוג של השופט הראשון דומה לדירוג של השופט השני(‪.‬‬
‫מחשבים את אחוזי ההסכמה בין השופטים )למשל‪ :‬נותנים לשני שופטים לקרוא ‪40‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מבחנים‪ ,‬ובודקים בכמה מקרים הם נתנו ציון זהה‪ ,‬ובכמה מקרים – ציון שונה(‪.‬‬
 ‫ב‪ .‬מהימנות לאורך זמן‬
‫האם אותם אנשים ישיגו אותם ציונים במבחן חוזר‪.‬‬
‫מתי צריך את זה?‬
‫כשרוצים לבדוק תכונה שאמורה להיות יציבה לאורך זמן‪ .‬למשל‪ :‬אם רוצים לבדוק אינטליגנציה‪ ,‬צריך‬
‫להוכיח שאנשים משיגים ציונים דומים כעבור שנתיים‪.‬‬
‫מתי לא צריך את זה?‬
‫כשמעוניינים לבדוק תופעה רק ברגע מסוים‪ ,‬כמו פחד‪ ,‬או דיוק בקריאה‪.‬‬
‫איך בודקים את זה?‬
‫מודדים אותם אנשים פעמיים‪ ,‬ומחשבים את המתאם בין שתי המדידות‪.‬‬

‫ג‪ .‬עקיבות פנימית‬

‫האם יש קשר בין חלקים שונים של אותו מבחן‪.‬‬
‫מתי צריך את זה?‬
‫כאשר המשתנה האופרציונלי )המבחן( מכיל שני חלקים או יותר‪ .‬למשל‪ :‬מבחן שמכיל כמה שאלות‪.‬‬
‫מתי לא צריך את זה?‬
‫כאשר יש רק מדידה אחת למשל‪ :‬כשמודדים זמן תגובה‪.‬‬
‫איך בודקים את זה?‬
‫מבחן חצוי‪ :‬מחלקים את המבחן לשני חלקים בצורה מקרית‪ ,‬ובודקים את המתאם בין‬ ‫‪.1‬‬
‫שניהם‪.‬‬
‫אלפה קרונבך‪ :‬בודקים את הקשר בין כל שאלה לבין כל שאר השאלות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ניתוח גורמים‪ :‬בודקים את הקשרים בין כל השאלות במבחן‪ ,‬ועל סמך הניתוח הזה‬ ‫‪.3‬‬
‫מסיקים כמה "גורמים" )כלומר‪" :‬מושגים"( השאלות בודקות‪.‬‬

‫תוקף מתכנס‬

‫תוקף מתכנס הוא ההוכחה ל"ביטוי" )ראו "תוקף תוכן"(‪.‬‬

‫כדי לדעת אם המשתנה האופרציונלי באמת מודד את המשתנה התיאורטי שרצינו למדוד‪ ,‬בודקים את‬
‫המשתנה התיאורטי באמצעות שתי שיטות אופרציונליות שונות )לפחות(‪ .‬אם שתי השיטות מודדות אותו‬
‫משתנה תיאורטי – נמצא קשר ביניהן‪") .‬על פי שני עדים יקום דבר"(‬
‫תוקף מתכנס הוא הקשר בין שני משתנים אופרציונליים שונים שבודקים אותו משתנה תיאורטי‪.‬‬

‫מקדם המתאם המינימלי להוכחת תוקף מתכנס הוא ‪.0.4‬‬

 ‫יש שני סוגים של תוקף מתכנס‪:‬‬

‫‪ .1‬תוקף מתכנס באותו זמן‬

‫מתי צריך את זה?‬
‫בכל פעם שבודקים תוקף מבנה‪.‬‬
‫איך בודקים את זה?‬
‫מודדים אותם אנשים באמצעות שני המשתנים‪ ,‬ומחשבים את הקשר ביניהם‪.‬‬

‫‪ .2‬תוקף מתכנס לאורך זמן )תוקף ניבוי(‬

‫מתי צריך את זה?‬
‫כשרוצים להשתמש במשתנה האופרציונלי כדי לנבא את העתיד‪ .‬למשל‪ :‬מבחן פסיכומטרי כמנבא הצלחה‬
‫בלימודים גבוהים‪.‬‬
‫מתי לא צריך את זה?‬
‫כשמעוניינים לבדוק תופעה רק בזמן מסוים‪.‬‬
‫איך בודקים את זה?‬
‫מודדים אותם אנשים פעמיים‪ :‬פעם אחת באמצעות המשתנה האופרציונלי )המבחן( הראשון‪ ,‬וכעבור זמן‬
‫– באמצעות המשתנה האופרציונלי השני‪ ,‬ומחשבים את המתאם בין שני המבחנים‪.‬‬

‫תוקף מבחין‬

‫תוקף מבחין הוא ההוכחה ל"בלבדיות" )ראו "תוקף תוכן"(‪ :‬שהמשתנה האופרציונלי אינו מושפע‬
‫ממשתנים בלתי רלבנטיים‪.‬‬
‫מתי צריך את זה?‬
‫כאשר חוששים ממשתנה מתערב‪.‬‬
‫מתי לא צריך את זה?‬
‫כאשר אין חשש מפני משתנה מתערב‪.‬‬
‫איך בודקים את זה?‬
‫מחשבים את הקשר שבין המשתנה האופרציונלי הנבדק לבין המשתנה שחשוד כמשתנה מתערב‪.‬‬
‫אם הקשר נמוך מ‪ 0.2 -‬אפשר לטעון שקיים תוקף מבחין‪.‬‬