‫אליעזר בלומנטל‬

‫עלי הכהן ‪ 14‬בני ברק‬

‫‪03-6195817‬‬
 ‫טיפול בגינות נוי בשנת השמיטה‬
‫עבודת קרקע בשנת השמיטה‪.‬‬
‫"שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה ובשנה השביעית‬
‫שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור את ספיח קצירך‬
‫לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור" )ויקרא כה' ד' ה'(‬
‫מפסוקים אלו נלמד שבשנת השמיטה אסור לעבוד עבודות חקלאיות‪.‬‬
‫מן התורה לא נאסר רק זריעה זמירה קצירה ובצירה אבל שאר מלאכות לא נאסרו רק‬
‫מדרבנן ולמדו זאת שהרי זמירה בכלל זריעה ובצירה בכלל קצירה ולא פרטם הכתוב‬
‫אלא לומר שרק על ארבע מלאכות אלו חייבים מן התורה‪.‬‬
‫שאר המלאכות החקלאיות כג' השקיה‪ ,‬זיבול‪ ,‬סיקול אבנים‪ ,‬ריסוס נגד מזיקים‪,‬‬
‫וכדומה‪ .‬אסורות מדרבנן‪.‬‬
‫בספר ערוך השולחן )העתיד זרעים הל' שמיטה ויובל סי' יט' ג'( כתב שאף מה שאמרו בשאר‬
‫מלאכות שאינן אסורות מה"ת היינו שאין הלאו שלהם מה"ת אלא מדרבנן אבל איסור‬
‫עשה יש בכל מלאכה וכמו שכתב הרמב"ם )ריש שמיטה ויובל( מצוות עשה לשבות מעבודת‬
‫הארץ ועבודת האילן בשנה השביעית שנאמר ושבתה הארץ )ויקרא כה' ב'(‪.‬‬
‫אבל בהמשך דבריו )סע' יא' יב'( דקדק מלשון הרמב"ם שאין בשאר מלאכות איסור תורה‬
‫כלל‪.‬‬
‫ובמראה פנים )ירושלמי שביעית פ"א הל"א סוד"ה עד( כתב שהעושה עבודת קרקע כל שהיא‪ ,‬אם‬
‫מטרתה להשבחת הגידול וכדו' עובר בעשה זה‪ .‬ולא אמרו בגמרא ששאר מלאכות‬
‫אסורות מדרבנן אלא כשעושה מלאכה לצורך מניעת הפסד שאז עובר רק על הלאו‬
‫שנאמר רק בזריעה זמירה קצירה ובצירה‪.‬‬
‫ובספר דבר השמיטה )עמוד טו( כתב שלפי מאי דקי"ל הלכה שאין לוקין על חרישה‬
‫בשביעית‪ .‬ופירשה הגמרא )מו"ק ג‪ (.‬הטעם שפירטה התורה זריעה זמירה קצירה ובצירה‪.‬‬
‫למעט שרק אלו נלמדים מהכלל )שנת שבתון יהיה לארץ( ופרט )שדך לא תזרע(‬
‫וכלל )שנת שבתון יהיה לארץ( אבל שאר עבודות הקרקע אינם בכלל זה‪ .‬ואין בהם‬
‫את הלאו של שדך לא תזרע ולא את העשה של שבתון‪.‬‬
‫אילנות סרק וצמחי נוי‪.‬‬
‫שנינו בתוספתא )שביעית פ"ג הלכה יא'( אין מטינין את הקנים בחיצות הקנים מפני שהיא‬
‫מלאכתן רבן שמעון בן גמליאל מתיר‪ .‬וכן היה רשב"ג אומר מותר אדם ליטע אילן סרק‬
‫כדי לעשות סייג‪ .‬וקי"ל )רמב"ם שמיטה ויובל פ"א הל ה' ו'( כרבנן‪.‬‬
‫במעשה רקח )שמיטה ויובל פ"א הל' ה'( פירש שרשב"ג התיר דווקא ליטע אילן לסייג שאין‬
‫כוונתו לשם האילן אלא לעשות גדר‪.‬‬

‫‪ .‬גמרא מו"ק ג‪ .‬רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק א' הלכה א' ב'‪.‬‬
‫חרישה נפסק )רמב"ם הלכה ד'( שאין לוקים עליה‪ .‬ודעת הרמב"ן )הו"ד בשער המלך פ"א משמיטה ויובל‬
‫הל"א וכן הוא לפנינו ברמב"ן מכות הוצ' זכרון‪ ,‬מערבא‪ ,‬הרשלר‪ .‬ואינו מופיע בהוצ' ישנות( שאסורה רק‬
‫מדרבנן‪ .‬אבל דעת הריטב"א )מו"ק ב‪ :‬ד"ה ר"ע( שאסורה מן התורה‪ ,‬וכן סתימת כמה ראשונים )רש"י ר"ה‬
‫ב‪ .‬ד"ה לשמיטין‪ ,‬תוס' סוכה מ‪ :‬ד"ה אבקה‪ ,‬ר"ש שביעית פרק ב' מ"ב( אף בדעת הרמב"ם שכתב )שמיטה‬
‫ויובל פ"א הל"י( שאין אסור מה"ת אלא אותן שני אבות ושני תולדות שלהם כמו שביארנו‪ .‬וכונתו למש"כ בהל'‬
‫ב' שלוקה רק על זריעה קצירה זמירה ובצירה‪ .‬כתבו האחרונים )נוב"י )או"ח מהדו"ת לא'( והשער המלך‬
‫)שמיטה א' הל"א( שמודה בחרישה שאסורה מה"ת‪ .‬אבל התויו"ט )שביעית פ"ב מ"ב( הבין שלדעת הרמב"ם‬
‫החרישה אינה אסורה מן תורה ועיין בתורעק"א שתמה עליו‪ .‬הרדב"ז )ח"ה קצו'( כתב שיש חרישה האסורה‬
‫מה"ת ויש שמד"ס ותלוי בתועלת שבה עיי"ש‪.‬‬
‫בנוב"י )או"ח מהדו"ת לא'( העלה שאף תולדות חורש כמנכש אסורות מה"ת‪.‬‬
‫ובספר דבר השמיטה )פ"א מ"א עמוד ט( כתב שלדעת ר"ע )ר"ה ט‪ (.‬שיש מצוות עשה לאסור החרישה קודם‬
‫שביעית שנאמר בחריש ובקציר תשבות‪ .‬א"כ ודאי שיש איסור מן התורה לחרוש בשביעית‪ .‬ואף לדעת רבי‬
‫ישמעאל שחולק מ"מ מהא דנאמרה הלל"מ שחורשין בערב שביעית עבור עשר נטיעות )סוכה לד‪ (.‬מוכח‬
‫שבשביעית אסור מהלמ"מ‪.‬‬
‫‪ .‬לשון הגמרא )מו"ק ג‪ (.‬וכ"פ הרמב"ם )פ"א הל"י(‪.‬‬
‫‪ .‬בהמשך נבאר אם עשה זה הוא על בעל הקרקע או על העובד בקרקע‪.‬‬
‫‪ .‬ועיי"ש בסע' יב' שהעלה שנחלקו בזה בירושלמי‪.‬‬
‫‪ .‬בחזון יחזקאל )ביאורים( פירש שהוא מלשון הטענת משא‪ .‬אמנם גירסת הגר"א היא מדלין מלש' דילול‪.‬‬
‫ובירושלמי )פ"ד ה"ד( הגירסא מציתין את האור וביארו מהר"א פולדא ופנ"מ שדרך בקנים לשרוף חלק‬
‫שיתעבו האחרים והיינו דילול‪.‬‬
‫אמנם בר"ש סיריליאו )ירושלמי שביעית פ"ד הלכה ד( פירש שדעת רשב"ג שכיון שאילן סרק‬
‫אינו למאכל לא אסרתו תורה שלא אסרה תורה רק דבר העומד למאכל שנאמר שדך‬
‫לא תזרע וכרמך לא תזמור‪ .‬ולשון זריעה נופל רק באוכל‪ ,‬ועוד דומיא דכרם אסרה‬
‫תורה‪.‬‬
‫ובדבר השמיטה )שם( תמה על טעמו שא"כ היה לו לרשב"ג לאסור כרם בלבד‪ ,‬שאר‬
‫אילנות מנין‪ .‬וכבכלאים שאסרה תורה כרמך לא תזרע כלאים‪ .‬ואין שאר אילנות אפילו‬
‫עושי פרי במשמע‪.‬‬
‫ופירש שמן התורה לא נאסר אלא גידולים העושים פירות וכדרשת חז"ל )מכילתא דרשב"י‬
‫משפטים פרשה כ( וכן תעשה לכרמך ולזיתך‪ .‬למה נאמר והלא כרם וזית בכלל )תשמטנה‬
‫ונטשתה( היו ולמה יצאו להקיש עליהן מה כרם שיש בו עשה )ונטשתה( עוברים עליו‬
‫בלא תעשה )כרמך לא תזמור( אף שאר אילנות‪ .‬והרי רק פרי האדמה בכלל עשה‬
‫דתשמטנה ולא אילן סרק‪ .‬ונמצא שבכל אילן סרק אין איסור מה"ת‪.‬‬
‫ואף רבנן לא נחלקו שמן התורה אין איסור שביעית באילן סרק‪ .‬אלא שגזרו חכמים‬
‫אילן סרק אטו עושה פרי‬
‫גינה בבנין משותף‪.‬‬
‫לפי המקובל בנין מגורים המשותף לכמה דיירים שיש בו גינה‪ ,‬הגינה היא בבעלות כל‬
‫דיירי הבנין‪ .‬ויש לדון בבנין שיש בו שכנים שאינם שומרי שמיטה רח"ל ומתכננים‬
‫לעבוד שם כרגיל בשנת השמיטה‪ ,‬מה האיסורים שעלולים להכשל בהם‪.‬‬
‫חיזוק עוברי עבירה‪.‬‬
‫מלבד האיסור הברור לומר שבחים ועידוד על העבודה בגינה שהרי פירשו בגמרא )גיטין‬
‫סב‪ (.‬שמחזקין ידי גויים בשביעית לומר להם חזקו תחזקנה ידיכם וכד'‪ .‬ונמצא‬
‫שלישראל אסור‪ .‬שהרי מחזקין ידי עכו"ם בשביעית אבל לא ידי ישראל‪.‬‬
‫עוד יש לעורר שיתכן שיהיה אסור לדרוש בשלום שכניו לפי מש"כ במלאכת שלמה‬
‫)שביעית פ"ד מ"ג( שמה ששנינו שואלין בשלומם מפני דרכי שלום היינו בשלום גויים אבל‬
‫לא בשלום ישראל חוטא‪.‬‬
‫וכתבו פוסקי זמננו )דיני שביעית פרק יא סעיף כג( שאסור לשלם את תשלומי ועד הבית ]אם‬
‫התשלומים מתחלקים בשווה לכל ההוצאות ונמצא שבתשלומו משתתף בעבודת‬
‫הגינה[‪.‬‬
‫ואין לפלפל ולומר שהתשלום הוא עבור הוצאות הבית המשותף ויש לכל דייר חוב‬
‫עבור ההוצאות ונמצא שאת חובו הוא פורע‪ .‬לפי שמבואר בגמרא )ב"ב ז‪ (:‬שאין השכנים‬
‫יכולים לכפות על בניית בית שער כיוון שבית שער יש בו חסרון שמונע צעקת העניים‪.‬‬
‫וודאי שאיסור גדול כעבודה בשביעית אינם יכולים לכוף‪ .‬ונמצא שהתשלום אינו‬
‫מחובותיו כדייר אלא כמתנה ומסייע בזה לעוברי עבירה‪ .‬אמנם עי"ש שאם עלולים‬
‫שכינו לתבעו לבית משפט ולהוציא ממנו התשלום שלא כדין מותר לשלם‪.‬‬

‫‪ .‬בחזון יחזקאל )שביעית פ"ג יא' חידושים( הקשה דמה בכך שאינו מכוון לזה והא הוי פסיק רישא דניחא ליה‪.‬‬
‫ואפי' נימא שאסור רק מדרבנן הא קי"ל שבדרבנן נמי אסור פס"ר דניח"ל‪ .‬וראה בספר דבר השמיטה )עמוד‬
‫קס( שהוכיח שבשביעית אפילו פס"ר דניח"ל מותר‪.‬‬
‫‪ .‬וכ"כ באגלי טל )זורע ס"ק ב אות ה( שלדעת רשב"ג שאין איסור עבודה בשביעית בגידולי סרק כיון שאין‬
‫בהם קדושת שביעית‪ .‬וכ"כ בחזו"א )שביעית יט' כ'(‪.‬‬
‫‪ .‬וכן כתב באגלי טל שאף רבנן שחלקו על רשב"ג מודו שמדאוריתא שרי רק מדרבנן אסור‪ .‬וכ"כ בערוך‬
‫השלחן )זרעים שמיטה ויובל סי' יט' סע' ה'(‪ .‬ובשו"ת מהרי"ל דיסקין )פסקים כז' אות כד'( צידד להתיר לנטוע‬
‫עצי סרק לצורך אויר טוב‪ ,‬ע"י גוי‪ .‬וביאר דבריו הגר"ב זילבר בספרו הלכות שביעית )סי' א' כסא דוד יט'(‬
‫שדעתו שעצי סרק איסורם רק מדרבנן‪.‬‬
‫אבל בחזו"א )שביעית יט כ' מהוספות שנדפסו סוף פרה( כתב שרבנן פליגי לגמרי וס"ל שמדאוריתא אסור‬
‫ואין חילוק בין עושי פרי לגידולי סרק‪.‬‬
‫‪ .‬ואע"פ שאמרו בירושלמי )שביעית פ"ד הל"ג( מעשה ברב חנינא בר פפא ורב שמואל ברב נחמן שעברו על‬
‫ישראל )ר"ש סירלאו ומהר"א פולדא( החורש בשביעית ואמר לו רב שמואל איישר‪ .‬פירש מהר"א פולדא‬
‫שהיינו כמ"ד בירושלמי שמה ששנינו מחזקין ידי עכו"ם‪ ,‬היינו לומר לו חרוש טוב ואקחה ממך אחר שביעית‬
‫ולדידה אפשר שלישראל מותר לומר חזק אבל לדידן קיי"ל כבבלי שלעכו"ם מותר לומר חזק )רמב"ם שמיטה‬
‫ויובל פ"ח הל"ח( וע"כ שלישראל אסור‪.‬‬
‫‪ .‬לכאורה דבריו נסתרים מדברי הירושלמי )שביעית פ"ד הלכה ג'( שהקשה למ"ד מחזקין ידי עכו"ם היינו‬
‫לומר להם חזק מה נתחדש בדין שואלין בשלומם ומפרש הירושלמי ששואלין בשלום ישראל‪ .‬ויתכן שסובר‬
‫המלאכ"ש שבבלי חולק ע"ז שהרי בבבלי )גיטין סב‪ (.‬גם נתקשו מה נתחדש בה ששואלין בשלומם ולא ניח"ל‬
‫לומר שהינו לישראל עיי"ש‪ .‬ובר"ש סירליאו כתב שאף מש"כ בירושלמי ששואלין בשלום ישראל היינו שלא‬
‫בשעת העבירה ויש להזהר שלא לומר לגנן שלום‪.‬‬
 ‫ביטול השבתת השדה‪.‬‬
‫התוס' רי"ד )ע"ז טו‪ (:.‬כתב שהעשה ושבתה הארץ )ויקרא כה' ב'( המחייב השבתת הקרקע‪,‬‬
‫לא נאמר על האדם שאסור לו לעבוד בשדה‪ ,‬אלא על בעל השדה שמחויב לדאוג‬
‫ששדהו תשבות ולא יעבדו בה בשביעית‪.‬‬
‫וכן כתב מהרש"ל )חכמת שלמה ב"מ צ‪ .‬בד"ה אבל( שיש איסור לגוי לעבוד בשדה ישראל‬
‫שהרי שנת שבתון אמרה תורה‪ .‬וכ"כ בפשיטות המנ"ח )מצווה קיב' אות ב'(‪.‬‬
‫אמנם החזו"א )שביעית יז' כה'( כתב שדעת התוס' )ע"ז טו'‪ :‬ד"ה מי דמי( והרמב"ם שהמצווה היא‬
‫שישבות האיש הישראלי מעבודות הקרקע בשנה השביעית‪.‬‬
‫ולפי דעת תורי"ד וסיעתו‪ ,‬בגינה המשותפת אפילו שהוא אינו עושה מלאכה‪ .‬מ"מ‬
‫מבטל עשה של השבתת שדהו‪ ,‬שהרי יש לו חלק בקרקע‪.‬‬
‫ובמעדני ארץ )שביעית סי' יג' ס"ק טו( הביא שהגרא"ל ראשקס חידש שאין בזה"ז מצווה של‬
‫שביתת הארץ שהרי קיי"ל )בשבת קנג‪ (:‬שאין מצווה להשבית את בהמתו מאיסור דרבנן ‪,‬‬
‫וה"ה בשביתת שדהו‪ ,‬בזמה"ז ששביעת דרבנן לא יהיה מצווה להשביתה‪.‬‬
‫ובמעדני ארץ חלק עליו בזה שודאי בכה"ג כל דתקון דרבנן כעין דאוריתא תקון‪.‬‬
‫והביא שם דברי שאילת דוד )חי' שביעית בסוף ח"א עמ' ‪ (42‬שמלאכות שאיסורם רק דרבנן‬
‫‪.‬‬
‫)כהשקיה וכד'( אין בהם עשה זה וכמו בבהמה שאין חיוב להשביתה מאיסורי רבנן‬
‫ובמעדני ארץ דחה דבריו עיי"ש‪ .‬אמנם להלכה הורו פוסקי זמננו )דיני שביעית פרק יא סעיף‬
‫כד‪ .‬משפטי ארץ פרק ח הערה ‪ (6‬שאם בגינה עושים מלאכות דאוריתא צריך להפקיר חלקו‬
‫בגינה המשותפת‪ .‬אבל אם עושים רק מלאכות האסורות מדרבנן א"צ להפקיר‪.‬‬
‫ולכאורה לשיטת רוב האחרונים שהזכרנו לעיל שגידולי סרק איסורם רק מדרבנן‪ .‬לא‬
‫תהיה כלל בעיה בשביעית בגינות נוי לסברה זו כיון שדבר שלאדם אסור רק מדרבנן‬
‫לבהמתו מותר לגמרי‪ ,‬וה"ה לשדהו‪ .‬ויש לחלק שכל סברא זו נאמרה בגדר המלאכה‬
‫שאם היא מלאכה שאסורה רק מדרבנן לא אסרו אותה על בהמתו ושדהו כיון שגם‬
‫הוא לא אסר במלאכה זו מן התורה‪ .‬אבל מלאכות שעיקרם מן התורה בגידולים‬
‫העושים פרי‪ .‬אע"פ שבגידולי סרק אסורים רק מדרבנן לא פלוג רבנן וכעין דאוריתא‬
‫תקון‪.‬‬
‫אלא שבעיקר סברת הגר"ד פרידמן יש לפלפל לפי מה שהסיק בספר דבר השמיטה‬
‫)עמוד קסב( שבשביעית אין האיסור עצם המלאכה‪ ,‬אלא עבודת הארץ היא שאסרה תורה‪.‬‬
‫ובשונה ממלאכות שבת שהאיסור הוא עצם המעשה‪] .‬עי"ש שביאר לפי"ז מדוע מותר‬
‫לעשות מלאכות בשביעית אם אינו מתכוין אפילו בפס"ר[ ולפ"ז אין מקום לומר‬
‫שמלאכה שאסורה לאדם מדרבנן לא יתחייב למונעה בשדהו‪ .‬בשלמא בשבת רק מה‬
‫שיש לו שם מלאכה אסרו חכמים בבהמה‪ .‬אבל בשביעית גם זריעה בצירה וכד'‬
‫שאסורות מה"ת טעם איסורם משום עבודת הארץ שבהם‪ .‬וא"כ אף המלאכות‬
‫שאסורות מדרבנן כיון שיש בהם עבודת הארץ ודאי שמחוייב למונעם בשדהו‪.‬‬

‫‪ .‬בחזו"א דקדק זה מלש' הרמב"ם פ"א משמיטה ויובל הל"א‪ .‬ובמוריה‪-‬קובץ השמיטה )עמ' קסה'( הביאו‬
‫הגהות הגרצ"פ פרנק שתמה מניין דקדוק זה‪ .‬ובעמ' קעא' אות י' הביאו דברי רמ"י דייטש שיישב שדקדוק‬
‫חזו"א הוא מלש' הרמב"ם מצוות עשה לשבות מעבודת הארץ שנאמר ושבתה הארץ‪ .‬משמע שהוא מצווה על‬
‫האדם‪ .‬וכן דקדק הגר"י פרעלא )ספר המצוות לרס"ג ח"א עמ' ‪ 526‬ד"ה עוד יש( וכן דקדק הגרא"י קוק )שבת‬
‫הארץ בקו"א מהדו' מוסד הרב קוק עמ' פט' ד"ה אלא( והסכים עמו הגרש"ז אוירבך במעדני ארץ )שביעית סי'‬
‫יג' ס"ק יד'(‪.‬‬
‫‪ .‬הרבה יש להאריך בגדר מצווה זו ובמחלוקת הראשונים בה אלא שאינו מענייניו שכבר האריכו בזה‬
‫האחרונים )הגר"י פערלא )ספר המצוות לרס"ג ח"א עמ' ‪ 526‬ד"ה עוד יש(‪ .‬הגרא"י קוק )שבת הארץ בקו"א‬
‫א'( מעדני ארץ )שביעית סי' יג'(‪ .‬הלכות שביעית לגר"ב זילבר )ביאור הלכה סי' א' סע' א'(‪.‬‬
‫‪ .‬בגמ' איתא לגבי איסור מחמר‪ .‬אמנם בריטב"א שם נתבאר שה"ה לגבי איסור שביתת בהמתו‪.‬‬
‫‪ .‬כדעת תוס' סנהדרין )כו‪ .‬ד"ה משרבו( וכפי שהכריע במהרי"ט )יו"ד ח"ב נב'( וכן הסכמת חזו"א )שביעית סי'‬
‫ג' אות ח'(‪ .‬וראה בספר דבר השמיטה )עמוד קסז( שהוכיח שאף דעת הרמב"ם ששביעית בזה"ז דרבנן‪.‬‬
‫והדברים ארוכים‪.‬‬
‫טז‪ .‬במשפטי ארץ )שביעית פ"ח הערה ‪ (3‬הביאו בשם הגרי"ש אלישיב שצריך להפקיר חלקו בגינה בפני ג'‬
‫ולא שייך בזה סברת תוס' )ב"מ ל‪ :‬ד"ה אפקרה( שהמפקיר בכדי להינצל מאיסור שביתת כלים א"צ ג' שיש‬
‫גמירות דעת שודאי מפקיר‪ .‬כיון ששביעית לא חמורה כ"כ אצל בנ"א )וכגיטין נד‪.(.‬‬