Professional Documents
Culture Documents
.Just as creation goes on all the time, redemption goes on all the time
אביבה גוטליב זורנברג בתחילת הדיון שלה על הפרשה בספרה על ספר שמות " ,פרטי האיווי" שטרם
תורגם לעברית אומרת :
" בהעמדה אופיינית ,זה לצד זה ,של תיאורים מרישומי חוויה שונים ,מקדימה התורה סיפור על מפגש
משפחתי לסיפור רווי האימה וההוד של מתן תורה".
וואוו .כמה דברים מונחים כאן לפנינו ! ראשית צריך לעיין לבחון ולבדוק ,ולחזור לימי הגרסה דינקותא
שלנו ,הקיימת או הנעלמת ,עד כמה ה"העמדה" הזו מוכרת לנו ,עד כמה היא אמנם אופיינית .קביעה זו
של זורנברג מעוררת בנו – ובי בכל אופן -הצורך העז ,להבין – או להשלים -את "התשתית
העובדתית" שבקביעה זו.
כולנו מכירים מפגשים משפחתיים מה הם .לפעמים ,הם אלו שמכילים בתוכם אימה ,גם אם לא הדר.
כשמדברים על "האימה וההוד" של סיפור מתן תורה – האם את זה אנו אכן קולטים ? האם את זה אנו
מבינים ?
אני משאיר פתוח את שאלת יחסי הגומלין בין הארוע המשפחתי לבין מעמד ההתגלות .בקיצור נמרץ
אציין כי זורנברג מרחיבה בנושא זה ומייחסת תפקיד מכריע ל"כוחו הסיפור" the power of narrative
"להזיז אותנו" ,כשם שהסיפור ששמע יתרו ,חותן משה אודות נפלאות יציאת מצרים "הזיז" אותו .כן יש
לעיין בקשר בין ארוע זה לבין ספור מתן תורה ,ארוע יחידאי שזכה בו דור המדבר ,לבין חוויות כל
הדורות הבאים שישמעו על הארוע אך ורק "מפה לאוזן" דור לדור יביע אומר ,באמצעות סיפורים ,כפי
שיתרו שמע על נפלאות יציאת מצרים.
עיקר רשימה זו יוקדש לדברי אברהם יהושע השל על ההתגלות עצמה .דברים מתוך פרק 19לספרו של
השל "אלוהים מבקש את האדם" ,שכותרתו " המסתורין של ההתגלות".
" אם ההתגלות היא רגע שבו עולה בידי אלוהים ליצור מגע עם האדם ,אזי כל נסיון לתארה במונחים של
אופטיקה או אקוסטיקה בלבד ,לשאול אם היא התרחשה על דרך הראייה או על דרך השמיעה ,אם היא
באה ברעש חזק או חרישית ,יהא אווילי יותר מלחקור את מהירותה של הרוח 'הנאנחת בטרם הפציע
שחר' .כמובן ,הנביאים טענו שהם ראו ושמעו ,אך סוג הראייה והשמיעה הזה אינו ניתן לניתוח פסיכולוגי
או פיזיולוגי .ניתוח של יכולת המשורר לשמוע את אנחת הרוח אינו רלוונטי להבנתנו את השיר .האם
טוען הנביא שהוא פגש את אלוהים באותו מובן שהוא פוגש אחד מבני זמנו ,או במובן שבו אנו אומרים
שאריסטו פגש את אלכסנדר מוקדון ?"
" טבעה של ההתגלות ,שהיא אירוע בתחום שמעבר למילים ,אינו ניתן להבעה במילים ולשיקוף בלשון
בני אדם .אי אפשר להחיל את הקטגוריות שלנו על מה שמתקיים בו בזמן בעולם החומר והתודעה
ומחוצה לו .כאשר אנו דנים בהתגלות ,מתברר שככל שהמונח המשמש אותנו תיאורי יותר ,כך הוא הולם
פחות .המילים שבאמצעותן ביקשו הנביאים לתאר את חוויותיהם לא היו תצלומים אלא איורים ,לא
תיאורים כי אם שירים .שחזור פסיכולוגי של ההתנבאות הוא בלתי אפשרי ,ממש כפי שבלתי אפשרי
לצייר דיוקן צילומי של פנים על סמך שיר .המילה 'התגלות' כמוה כקריאה .היא משמשת מונח של חיווי
ולא של תיאור .כמו כל יתר המונחים שמבטאים את הממשות המוחלטת ,היא מורה על המשמעות שלה,
במקום לייצג אותה ייצוג מלא' .ודעהו וזכרהו ,שאי אפשר שיכניס אדם עצמו למעמד הר סיני ביותר מזה
השיעור אשר זכרוהו ,שהוא מכלל סתרי תורה ,ואמונת ההשגה ההיא ואיך היה הענין נעלם ממנו מאד ,כי
לא קדם כמותו ולא יתאחר ,ודעהו 1'.עוד אמר רמב"ם \ 'שנאמין שכל התורה הזו הנמצאת בידנו היום הזה
היא התורה שניתנה למשה ,ושהיא כולה מפי הגבורה ,כלומר שהגיעה אליו כולה מאת ה' הגעה שקורים
2
אותה על דרך ההשאלה דבור ואין יודע איכות אותה ההגעה אלא הוא עליו השלום אשר הגיעה אליו'.
אסור לנו" ,אומר השל" ,לקרוא את פרקי התורה שבהם מתואר מעמד הר סיני כאילו היה מדובר
בטקסטים של תאולוגיה שיטתית .כל כוונתם לחגוג את המסתורין ,להציג אותו בפנינו ולא לחדור לתוכו
או לתת לו פשר .כעדות להתגלות המקרא עצמו הוא מדרש".
ובהמשך –
"מעשה בחסיד שהקשיב לנאומו של מלומד על מידת הרום והשגב של מושג האלוהים על פי משנת
הפילוסופים .כאשר סיים הנואם את דבריו ,פנה אליו החסיד ואמר' :לו היה אלוהים כפי שאתה מתארו,
לא הייתי מאמין בו כלל' .עד כמה שיהיו מושגינו מורכבים ונאצלים ,ברגע שהם נעשים תיאוריים ,כלומר
מוגדרים ומובחנים ,הם מגבילים את אלוהים ואונסים אותו שיתאים לדפוסי מחשבותינו .לעולם אין
שכלנו לוקה בחסר כבשעה שמבקש הוא לתאר את אלוהים .והוא הדין באשר לרעיון ההתגלות .ככל
אשר בהגדרותנו ובתיאורנו נלך לבקש את ההתגלות לא נמצאנה ,כי חמקמקה היא".3
שבת שלום
ג'ף
1כאן הערת שוליים בטקסט המפנה לרמב"ם ,מורה נבוכים ,ב ,לג.
2רמב"ם ,פירוש המשנה ,תרגם י' קפאח ,סנהדרין פרק י ,יסוד ח.
3א.י .השל ,אלוהים מבקש את האדם ,הוצאת מאגנס ,תרגם עזן מאיר – לוי – עמ' 150- 147