‫אלו דברים לשבת פרשת יתרו תשע"א‬

‫"כשם שהבריאה מתרחשת כל הזמן‪ ,‬כן הגאולה"‬

‫אברהם יהושע השל‪ ,‬מיהו אדם ?‬ ‫‪-‬‬

‫‪.Just as creation goes on all the time, redemption goes on all the time‬‬

‫‪A. J. Heschel, Who is Man? p 93 -‬‬

‫אביבה גוטליב זורנברג בתחילת הדיון שלה על הפרשה בספרה על ספר שמות ‪" ,‬פרטי האיווי" שטרם‬
‫תורגם לעברית אומרת ‪:‬‬

‫" בהעמדה אופיינית‪ ,‬זה לצד זה‪ ,‬של תיאורים מרישומי חוויה שונים‪ ,‬מקדימה התורה סיפור על מפגש‬
‫משפחתי לסיפור רווי האימה וההוד של מתן תורה"‪.‬‬

‫‪In a characteristic juxtaposition of narratives from different registers of experience,‬‬

‫‪the Torah prefaces the terror and glory of the giving of the Torah with the story of a‬‬
‫‪.family reunion‬‬

‫וואוו‪ .‬כמה דברים מונחים כאן לפנינו ! ראשית צריך לעיין לבחון ולבדוק‪ ,‬ולחזור לימי הגרסה דינקותא‬
‫שלנו ‪ ,‬הקיימת או הנעלמת‪ ,‬עד כמה ה"העמדה" הזו מוכרת לנו‪ ,‬עד כמה היא אמנם אופיינית‪ .‬קביעה זו‬
‫של זורנברג מעוררת בנו – ובי בכל אופן ‪ -‬הצורך העז‪ ,‬להבין – או להשלים ‪ -‬את "התשתית‬
‫העובדתית" שבקביעה זו‪.‬‬

‫כולנו מכירים מפגשים משפחתיים מה הם‪ .‬לפעמים‪ ,‬הם אלו שמכילים בתוכם אימה‪ ,‬גם אם לא הדר‪.‬‬

‫כשמדברים על "האימה וההוד" של סיפור מתן תורה – האם את זה אנו אכן קולטים ? האם את זה אנו‬
‫מבינים ?‬

‫אני משאיר פתוח את שאלת יחסי הגומלין בין הארוע המשפחתי לבין מעמד ההתגלות‪ .‬בקיצור נמרץ‬
‫אציין כי זורנברג מרחיבה בנושא זה ומייחסת תפקיד מכריע ל"כוחו הסיפור" ‪the power of narrative‬‬
‫"להזיז אותנו"‪ ,‬כשם שהסיפור ששמע יתרו‪ ,‬חותן משה אודות נפלאות יציאת מצרים "הזיז" אותו‪ .‬כן יש‬
‫לעיין בקשר בין ארוע זה לבין ספור מתן תורה‪ ,‬ארוע יחידאי שזכה בו דור המדבר‪ ,‬לבין חוויות כל‬
‫הדורות הבאים שישמעו על הארוע אך ורק "מפה לאוזן" דור לדור יביע אומר‪ ,‬באמצעות סיפורים‪ ,‬כפי‬
‫שיתרו שמע על נפלאות יציאת מצרים‪.‬‬

‫עיקר רשימה זו יוקדש לדברי אברהם יהושע השל על ההתגלות עצמה‪ .‬דברים מתוך פרק ‪ 19‬לספרו של‬
‫השל "אלוהים מבקש את האדם" ‪ ,‬שכותרתו " המסתורין של ההתגלות"‪.‬‬

‫ואלו דברי השל‪:‬‬

‫" אם ההתגלות היא רגע שבו עולה בידי אלוהים ליצור מגע עם האדם‪ ,‬אזי כל נסיון לתארה במונחים של‬
‫אופטיקה או אקוסטיקה בלבד‪ ,‬לשאול אם היא התרחשה על דרך הראייה או על דרך השמיעה‪ ,‬אם היא‬
‫באה ברעש חזק או חרישית‪ ,‬יהא אווילי יותר מלחקור את מהירותה של הרוח 'הנאנחת בטרם הפציע‬
‫שחר'‪ .‬כמובן‪ ,‬הנביאים טענו שהם ראו ושמעו‪ ,‬אך סוג הראייה והשמיעה הזה אינו ניתן לניתוח פסיכולוגי‬
‫או פיזיולוגי‪ .‬ניתוח של יכולת המשורר לשמוע את אנחת הרוח אינו רלוונטי להבנתנו את השיר‪ .‬האם‬
‫טוען הנביא שהוא פגש את אלוהים באותו מובן שהוא פוגש אחד מבני זמנו‪ ,‬או במובן שבו אנו אומרים‬
‫שאריסטו פגש את אלכסנדר מוקדון ?"‬
 ‫" טבעה של ההתגלות ‪ ,‬שהיא אירוע בתחום שמעבר למילים‪ ,‬אינו ניתן להבעה במילים ולשיקוף בלשון‬
‫בני אדם‪ .‬אי אפשר להחיל את הקטגוריות שלנו על מה שמתקיים בו בזמן בעולם החומר והתודעה‬
‫ומחוצה לו‪ .‬כאשר אנו דנים בהתגלות ‪ ,‬מתברר שככל שהמונח המשמש אותנו תיאורי יותר‪ ,‬כך הוא הולם‬
‫פחות‪ .‬המילים שבאמצעותן ביקשו הנביאים לתאר את חוויותיהם לא היו תצלומים אלא איורים‪ ,‬לא‬
‫תיאורים כי אם שירים‪ .‬שחזור פסיכולוגי של ההתנבאות הוא בלתי אפשרי‪ ,‬ממש כפי שבלתי אפשרי‬
‫לצייר דיוקן צילומי של פנים על סמך שיר‪ .‬המילה 'התגלות' כמוה כקריאה‪ .‬היא משמשת מונח של חיווי‬
‫ולא של תיאור‪ .‬כמו כל יתר המונחים שמבטאים את הממשות המוחלטת‪ ,‬היא מורה על המשמעות שלה‪,‬‬
‫במקום לייצג אותה ייצוג מלא‪' .‬ודעהו וזכרהו‪ ,‬שאי אפשר שיכניס אדם עצמו למעמד הר סיני ביותר מזה‬
‫השיעור אשר זכרוהו‪ ,‬שהוא מכלל סתרי תורה‪ ,‬ואמונת ההשגה ההיא ואיך היה הענין נעלם ממנו מאד‪ ,‬כי‬
‫לא קדם כמותו ולא יתאחר‪ ,‬ודעהו‪ 1'.‬עוד אמר רמב"ם \ 'שנאמין שכל התורה הזו הנמצאת בידנו היום הזה‬
‫היא התורה שניתנה למשה‪ ,‬ושהיא כולה מפי הגבורה‪ ,‬כלומר שהגיעה אליו כולה מאת ה' הגעה שקורים‬
‫‪2‬‬
‫אותה על דרך ההשאלה דבור ואין יודע איכות אותה ההגעה אלא הוא עליו השלום אשר הגיעה אליו'‪.‬‬

‫אסור לנו"‪ ,‬אומר השל‪" ,‬לקרוא את פרקי התורה שבהם מתואר מעמד הר סיני כאילו היה מדובר‬
‫בטקסטים של תאולוגיה שיטתית‪ .‬כל כוונתם לחגוג את המסתורין‪ ,‬להציג אותו בפנינו ולא לחדור לתוכו‬
‫או לתת לו פשר‪ .‬כעדות להתגלות המקרא עצמו הוא מדרש‪".‬‬

‫ובהמשך –‬

‫"מעשה בחסיד שהקשיב לנאומו של מלומד על מידת הרום והשגב של מושג האלוהים על פי משנת‬
‫הפילוסופים‪ .‬כאשר סיים הנואם את דבריו‪ ,‬פנה אליו החסיד ואמר‪' :‬לו היה אלוהים כפי שאתה מתארו‪,‬‬
‫לא הייתי מאמין בו כלל'‪ .‬עד כמה שיהיו מושגינו מורכבים ונאצלים‪ ,‬ברגע שהם נעשים תיאוריים ‪ ,‬כלומר‬
‫מוגדרים ומובחנים‪ ,‬הם מגבילים את אלוהים ואונסים אותו שיתאים לדפוסי מחשבותינו‪ .‬לעולם אין‬
‫שכלנו לוקה בחסר כבשעה שמבקש הוא לתאר את אלוהים‪ .‬והוא הדין באשר לרעיון ההתגלות‪ .‬ככל‬
‫אשר בהגדרותנו ובתיאורנו נלך לבקש את ההתגלות לא נמצאנה‪ ,‬כי חמקמקה היא‪".3‬‬

‫שבת שלום‬
‫ג'ף‬

‫‪ 1‬כאן הערת שוליים בטקסט המפנה לרמב"ם‪ ,‬מורה נבוכים ‪ ,‬ב‪ ,‬לג‪.‬‬
‫‪ 2‬רמב"ם ‪ ,‬פירוש המשנה‪ ,‬תרגם י' קפאח‪ ,‬סנהדרין פרק י‪ ,‬יסוד ח‪.‬‬
‫‪ 3‬א‪.‬י‪ .‬השל ‪ ,‬אלוהים מבקש את האדם‪ ,‬הוצאת מאגנס‪ ,‬תרגם עזן מאיר – לוי – עמ' ‪150- 147‬‬