‫ד"ר לילך לב ארי‬

‫מכללת אורנים ואוניברסיטת בר אילן‬

‫מה אומרים הישראלים באירופה על הקהילה היהודית‬
‫בפאריס?‬

‫"הייתי בחתונה אורתודוכסית ‪...‬עם‬

‫מנהגים משונים‪( "...‬ישראלי דור וחצי‪ ,‬בן‬
‫‪" ,)30‬בקבוצת הגיל שלנו עושים הכול‬
‫להימנע מהקהילה הזו‪ .‬היא מאיימת עלינו‬
‫מאד‪ ,‬בגלל שהיא מפגישה אותנו עם‬
‫סממנים יהודיים גלותיים ולעיתים גם‬
‫מקוממים"‪( .‬ישראלית‪ ,‬דור ראשון‪ ,‬בת ‪.)30‬‬
‫ומה אומרים על הקהילה היהודית בצפון‬
‫אמריקה?‬
‫"הקהילה היהודית האמריקנית‪ ,‬אני לא‬
‫מכיר אותם כל כך‪ ,‬אני יודע שזו קהילה‬
‫מאוד גדולה ומאורגנת‪ ,‬מאוד אוהבים את‬
‫ישראל‪ ,‬הרבה תרומות‪ ,‬הרבה כנסים‪ ,‬רוב‬
‫הדברים שהם עושים זה למען ישראל‪ ...‬רוב‬
‫הישראלים רוצים להישאר עם הישראלים‪,‬‬
‫הם לא מסתדרים עם האמריקנים היהודים‪,‬‬
‫זה מנטליות שונה‪( "...‬ישראלי‪ ,‬דור וחצי בן‬
‫‪)40‬‬
 ‫‪1‬‬
‫מטרות המחקרים‬
‫‪‬בדיקת עמדותיהם ותפיסותיהם של מהגרים ישראלים בצפון אמריקה‬
‫(ארה"ב וקנדה) ובאירופה (בריטניה וצרפת) לגבי יחסי הגומלין בין‬
‫הישראלים והקהילות היהודיות – מקומיות‪:‬‬
‫‪ ‬קיומם של קשרי הגומלין וטיבם;‬
‫‪ ‬תרומה הדדית בין הקהילות;‬
‫‪ ‬המשכיות והבנית זהות יהודית כתוצאה מקשרי גומלין אלה‬

‫‪‬השוואה בין תפיסות ועמדות אלה בין דור ראשון למהגרים ישראלים‬
‫לצעירים‪ ,‬דור שני ו'דור וחצי'‬

‫‪ 1 ‬המחקרים נערכו בתמיכת מרכז רפפורט באוניברסיטת בר אילן‪ ,‬משרד הקליטה ומכללת‬
‫אורנים‬
 ‫שיטות המחקר‬
‫במחקרים שולבו שתי מתודות‪ :‬כמותית ואיכותנית‬
‫לשאלונים השיבו‪:‬‬
‫‪‬בצפון אמריקה ‪ 206 -‬משיבים‬
‫‪‬באירופה ‪ 126 -‬משיבים‬
‫ראיונות עומק בקרב‪:‬‬
‫‪ 34‬צאצאי ישראלים בצפון אמריקה‬
‫‪ 23‬ישראלים (דור ראשון‪ ,‬צעירים ו'דור וחצי') באירופה‬
 ‫התאוריה הטרנס לאומית בחקר זהות והזדהות‬
‫מהגרים‬
‫‪‬תאוריה מרכזית לחקר זהותם האתנית של מהגרים בימינו היא‬
‫התאוריה הטרנס לאומית (‪;)Transnational Theory‬‬

‫‪‬לפי תאוריה זו‪ ,‬הגירה מוסברת כתהליך דינמי בו חלק‬

‫מהמהגרים שומרים על קשרים אמיצים עם מולדתם תוך כדי‬
‫תהליכי קליטה בארץ ההגירה (‪.)Levitt, DeWind and Vertovec, 2003‬‬

‫‪‬ישנם מי שישלבו את קשריהם עם מדינת המולדת בתחומים‬

‫רבים וקבועים של חייהם‪ ,‬אחרים יצמצמו אותם לאירועים‬
‫מזדמנים ובדרך‪-‬כלל בהיקפים מצומצמים‬
‫(‪)Basch et al., 1994; Kivisto, 2005; Levitt, DeWind and Vertovec, 2003‬‬
 ‫זהות תפוצתית‬
‫‪ ‬אחד ממרכיבי הזהות הטרנס לאומית האפשריים הוא הזהות‬
‫התפוצתית‪ ,‬לפיו שומרים חברי התפוצה על ערכים‪ ,‬נורמות‬
‫חברתיות ונראטיבים של מולדת האם;‬

‫‪ ‬יצירת גבולות תרבותיים‪ ,‬אגב השתלבות מבנית‪ ,‬מספקת הרגשה‬

‫של להיות "בבית בחוץ‪-‬לארץ" (‪;)at home abroad‬‬

‫‪‬תפוצות אתנו‪-‬לאומיות הן חלק מהבניית הקליטה של מהגרים כאשר‬

‫התערות והתבוללות ביעד ההגירה מומרות‪ ,‬לעיתים‪ ,‬בהזדהות‬
‫עם המולדת תוך הקמת ארגונים אתניים (שפר‪.)2001 ,‬‬
 ‫להיות יהודי בישראל ובחו"ל ‪ -‬רקע‬
‫‪ ‬להבדיל מישראל ‪ -‬שבהיותה מדינת רוב יהודי וללא הפרדה בין‬
‫הדת לבין המדינה‪ ,‬מחברת שגרת החיים במישור הציבורי את‬
‫היחיד עם זהותו וקבוצת השתייכותו האתנו‪-‬דתית – בחו"ל יש‬
‫לקהילה היהודית הממוסדת תפקיד ממעלה ראשונה ביצירת‬
‫קשרים ומעורבות של היהודים בפעילויות דתיות‪ ,‬חברתיות‬
‫ותרבותיות‪-‬חינוכיות‪.‬‬

‫‪ ‬זיקות ארגוניות הן ביטויים חיצוניים‪-‬ציבוריים של הזדהות‬

‫יהודית המגשרים בין התחום הפרטי ‪ -‬שמירת מצוות ואורח‬
‫חיים יהודי ‪ -‬לבין רשות הרבים של החיים הקהילתיים בחו"ל‪.‬‬
 ‫מעורבות קהילתית‪-‬יהודית‬
‫‪ ‬התערות ומעורבות בקהילה היהודית מתבטאת בצורות שונות‬
‫של קשרים מוסדיים לרבות עם בית‪-‬הכנסת‪ ,‬ארגונים יהודיים‪,‬‬
‫‪ JCC‬ובאמצעות נכונות לתרום כספים למטרות יהודיות‪.‬‬

‫‪ ‬חברות בבית כנסת מודדת גם השתלבות חברתית‪ ,‬את עוצמת‬

‫ההזדהות עם הפעילות המקומית המאורגנת‪ ,‬את המוטיבציה‬
‫להעניק חינוך יהודי לילדים ואת ההשתתפות בקבוצות תמיכה‬
‫– לרבות מועדוני נשים או גברים‪ ,‬קבוצות נוער‪ ,‬וכדומה‬
‫(‪.)Goldstein, 1993; Goldstein and Goldstein, 1996; Phillips, 1993‬‬
 ‫יחסי ישראלים והקהילה היהודית המקומית‪ :‬דור‬
‫ראשון (מחקרים קודמים)‬
‫‪‬ישראלים אמריקאים מתאפיינים ברמה גבוהה של התערות‬
‫קהילתית‪-‬יהודית‪ .‬במיוחד ביטויים בעלי אופי דתי‪ :‬חברות‬
‫בבית‪-‬כנסת (למעלה ממחצית הישראלים חברים בהם)‬
‫וביקורים בבית‪-‬כנסת (למעלה מ‪ 40%-‬מבקרים פעם בחודש‬
‫או יותר)‪.‬‬

‫‪ ‬יחד עם זאת‪ ,‬חברות במרכז קהילתי היא ההתנהגות הפחות‬

‫שכיחה ומאפיינת רק כרבע מהמשיבים (רבהון ולב ארי‪)2010 ,‬‬
 ‫יחסי ישראלים והקהילה היהודית המקומית‪ :‬דור‬
‫ראשון (המשך)‬
‫‪ ‬במחקר על אודות תושבים חוזרים (לב ארי‪ )2006 ,‬הנחקרים נשאלו לגבי‬
‫הימצאותן של קהילות יהודיות באזור מגוריהם ומערכת יחסי הגומלין שלהם איתן‪.‬‬

‫‪ ‬ששים ותשעה אחוזים ציינו שהייתה קהילה יהודית מאורגנת באזור מגוריהם‪,‬‬
‫במידה רבה ורבה מאד‪ ,‬באירופה רק ‪ 53%‬ציינו זאת‪ ,‬לעומת ‪ 79%‬מהישראלים‬
‫שהתגוררו בצפון אמריקה‪.‬‬

‫‪ ‬שלושים אחוזים מהמשיבים טענו כי לא השתייכו לקהילות כאלה ולא היו פעילים‬
‫בהן (‪ 34%‬באירופה ו – ‪ 28%‬בצפון אמריקה) ורק ‪ 19%‬השתייכו והיו פעילים‬
‫במידה רבה בקהילה היהודית בישוב מגוריהם (‪ 17%‬באירופה ו – ‪ 20%‬בצפון‬
‫אמריקה)‪.‬‬
 ‫דור שני ו"דור וחצי" – צאצאי מהגרים ישראלים בארצות‬
‫המערב‬
‫‪‬חלק מילדי הישראלים נולדו בישראל וגדלו במדינות חו"ל וחלקם‬
‫נולדו במדינות חו"ל‪.‬‬

‫‪‬בדרך כלל מקובל להתייחס לבני מהגרים אשר היגרו עם הוריהם‬

‫בגיל ‪ 14‬ומטה כבני 'דור וחצי'‪ ,‬כלומר נולדו בארץ המוצא אבל‬
‫התחנכו בחו"ל (לפחות בבית הספר התיכון)‪.‬‬

‫‪‬ילדי מהגרים אלה שונים מילידי המקום‪ ,‬המכונים בני 'הדור השני'‬
‫(‪.)Cohen and Haberfeld, 2003‬‬
 ‫ישראלים בני הדור השני – ממצאי מחקרים‬
‫קודמים‬
‫‪ ‬זיקתם של ילדי המהגרים מעורבת‪ ,‬ומופנית בו זמנית‬
‫לחברה המארחת הכללית‪ ,‬לקהילה היהודית המקומית‬
‫ולישראל‪ ,‬כאשר הוריהם מזוהים בראש ובראשונה עם‬
‫ישראל ורק לאחר מכן עם החברה הרחבה יותר‪.‬‬

‫‪ ‬בני הדור השני חשופים יותר מהוריהם לתרבות החדשה של‬

‫חברת הרוב הלא‪-‬יהודית אליה הם עצמם לא בחרו להשתייך‬
‫כפי שהוריהם בחרו (כאשר קיבלו את ההחלטה להגר)‪.‬‬

‫‪ ‬מרכיבי זהותם של בני הדור השני קשורים בהיותם צאצאי‬

‫מהגרים כמו גם בבחירה של קבוצות השתייכות‬
‫אתנית‪-‬מקומיות (‪.)Gold 2002‬‬
‫ישראלים בני הדור השני – ממצאי מחקרים קודמים‬
‫‪‬הארט (‪ )Hart, 2004‬טענה כי ילדי ישראלים המתגוררים באנגליה‬
‫חווים תהליך הסתגלות הדרגתי של רה‪-‬סוציאליזציה למקום החדש‬
‫תוך קיום קשרים יומיומיים עם סוכני הסוציאליזציה המקומיים‬
‫(בתי הספר)‪.‬‬

‫‪‬תהליך ההסתגלות של ההורים מקוטע יותר ותוצאותיו ניכרות‬

‫בתפיסה לא מדויקת ולא שלמה של החברה המארחת‪.‬‬

‫‪‬הילדים מגבשים להם זהות אתנית שונה מזו של הוריהם‪ ,‬הם‬

‫רחוקים יותר מתרבות המוצא הישראלית ויוצרים קשרים חברתיים‬
‫נרחבים משל הוריהם‪.‬‬
 ‫אוכלוסיית המחקר הכמותי – צפון אמריקה (קנדה‬
‫וארה"ב)‬
‫צבר‬
‫‪‬משתתפי "צבר"‪ 1‬בפועל החלו את הכנתם לצבא בששה קיבוצים ברחבי‬
‫הארץ באוגוסט ‪ 84( 2008‬משתתפים)‪.‬‬
‫‪‬לקבוצה זו חולקו שאלונים בקיבוצים בהם שהו במהלך חודש ספטמבר‬
‫‪.2008‬‬
‫‪‬קבוצה נוספת של "צבר" מורכבת מ ‪ 41 -‬צעירים‪ ,‬להם חולקו שאלונים‬
‫במהלך מפגשי סמינר ההכנה לקראת ההתנדבות בארץ‪.‬‬

‫‪ 1‬גרעין "צבר" הוקם במסגרת "צופי צבר" בצפון אמריקה ובו המשתתפים מתגייסים לצה"ל‬
‫ובמהלך שירותם הם מקבלים‬
‫מסגרת תומכת‪ ,‬מכינה ומלווה בסמנרי הכנה לקראת הגיוס‪ ,‬בלווי ובמגורים בקיבוצים‬
‫במהלך השירות‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר הכמותי – צפון אמריקה (המשך)‬
‫ישראלים 'אחרים'‬
‫‪‬קבוצת הישראלים האחרים כללה ‪ 81‬משיבים אשר מילאו‬
‫שאלונים בפברואר ‪ 2009‬בקנדה ובארה"ב‪ ,‬וכן שאלונים שמולאו‬
‫דרך הדואר האלקטרוני והאינטרנט ונשלחו במהלך ספטמבר‬
‫‪.2009‬‬

‫‪‬סך כל המשיבים לשאלונים‪ 206 :‬בני דור שני ו'דור וחצי' של‬
‫צאצאי מהגרים ישראלים‬
‫לוח ‪ .1‬מאפייני משיבים לשאלונים‪ ,‬צפון אמריקה‬
‫המשתנה‬ ‫‪Tzabar‬‬ ‫‪Other Israelis‬‬ ‫‪Significance (2-‬‬
‫‪N=125‬‬ ‫‪N=81‬‬ ‫)‪tailed‬‬
‫ארץ הגירה‬ ‫**‬
‫ארה"ב‬ ‫‪94‬‬ ‫‪59‬‬
‫קנדה‬ ‫‪6‬‬ ‫‪41‬‬
‫מגדר‬
‫גברים‬ ‫‪42‬‬ ‫‪54‬‬ ‫*‬
‫גיל ממוצע‬ ‫‪20‬‬ ‫‪23‬‬ ‫**‬
‫סטיית תקן‬ ‫‪1.86‬‬ ‫‪6.69‬‬
‫ארץ לידה‬ ‫**‬
‫ישראל‬ ‫‪50‬‬ ‫‪35‬‬
‫ארה"ב‪/‬קנדה‬ ‫‪50‬‬ ‫‪41‬‬
‫מדינות אחרות‬ ‫‪--‬‬ ‫‪24‬‬
‫עדה‬ ‫**‬
‫ספרדי‬ ‫‪33‬‬ ‫‪25‬‬
‫אשכנזי‬ ‫‪42‬‬ ‫‪64‬‬
‫אחר‬ ‫‪24‬‬ ‫‪11‬‬
‫אוכלוסיית המחקר הכמותי ‪ -‬אירופה‬
‫בפאריס‬
‫‪‬השאלונים הופצו בעיקר דרך האינטרנט ‪ -‬באמצעות ה"בית‬
‫הישראלי" בפאריס‪ ,‬המהווה חלק מהקונסוליה הישראלית במקום‬
‫ומופקד על פעילויות תרבותיות עבור הישראלים המתגוררים‬
‫בפאריס ובשכנות לה‪ .‬חלק מהשאלונים הופצו ידנית על ידי‬
‫החוקרת‪.‬‬
‫בלונדון‬
‫‪‬השאלון הופץ ידנית על ידי החוקרת ובאמצעות האינטרנט דרך‬
‫"עלונדון" שהוא העיתון בעברית לישראלים החיים בלונדון‪.‬‬
‫לוח ‪ .2‬מאפייני משיבים לשאלונים‪ ,‬אירופה‬
‫מספר משיבים‪( 126 :‬הניתוח התבצע רק על ‪ )114‬המשתנה‬
‫ארץ הגירה‬
‫בריטניה‬ ‫‪48‬‬
‫צרפת‬ ‫‪42‬‬
‫מדינות אחרות‬ ‫‪10‬‬
‫מגדר‬
‫גברים‬ ‫‪42‬‬
‫גיל ממוצע‬ ‫‪( 38‬באנגליה מבוגרים יותר מצרפת‪)35 ;42 :‬‬
‫ארץ לידה‬
‫ישראל‬ ‫‪76‬‬
‫אירופה‬ ‫‪18‬‬
‫מדינות אחרות‬ ‫‪6‬‬
‫עדה‬
‫ספרדי‬ ‫‪31‬‬
‫אשכנזי‬ ‫‪61‬‬
‫ממצאים‪ :‬כיצד תופסים צאצאי ישראלים את הקהילה‬
‫היהודית המקומית בצפון אמריקה?‬
‫‪‬משתתפי המחקר הנוכחי מקבוצת הישראלים האחרים‪,‬‬
‫תארו בראיונות עומק את הקהילה היהודית והקהילה‬
‫הישראלית כשתי קהילות נפרדות ושונות זו מזו‪,‬‬
‫המקיימות ביניהן מעט מאוד אינטראקציה‪.‬‬

‫‪‬הקהילה היהודית מתוארת כמאורגנת ודתית יותר‬

‫מהקהילה הישראלית‪.‬‬
‫כיצד תופסים צאצאי ישראלים את הקהילה היהודית המקומית בצפון‬
‫אמריקה (משתתפי קבוצת הישראלים האחרים)? ‪ -‬המשך‬
‫פעילות הקהילה היהודית כוללת‪:‬‬
‫‪‬קיום בתי ספר יהודיים;‬
‫‪‬בתי כנסת;‬
‫‪;JCC‬‬
‫‪‬טקסים סביב החגים;‬
‫‪‬גיוס תרומות לישראל;‬
‫‪‬הפגנות תמיכה בישראל‪.‬‬
‫כיצד תופסים צאצאי ישראלים את הקהילה היהודית המקומית בצפון‬
‫אמריקה (קבוצת הישראלים האחרים)? ‪-‬המשך‬
‫‪‬הקהילה הישראלית מתוארת כמלוכדת מאוד‪ ,‬סגורה‪ ,‬ופעילותה‬
‫כוללת מסיבות בעיקר‪.‬‬

‫‪‬אמנם‪ ,‬יותר מרואיינים רואים עצמם שייכים לקהילה היהודית‬

‫לעומת מעטים המשייכים עצמם לקהילה הישראלית‪ ,‬אולם גם‬
‫הקהילה היהודית נתפסת כמרוחקת ושונה‪.‬‬
‫‪‬להלן דבריהם בהקשר זה‪:‬‬
‫כיצד תופסים צאצאי ישראלים את הקהילה היהודית המקומית בצפון‬
‫אמריקה (קבוצת הישראלים האחרים)? ‪ -‬המשך‬
‫‪" ‬מנותקת (הקהילה היהודית)‪ ...‬כאילו‪ ,‬אני חושב‪ ,‬ואני אומר את‬
‫זה עכשיו‪ ,‬אני אומר שאם היית מוציא להם את היהדות‪ ,‬אז הם‬
‫היו אותו דבר כמו קנדיים פה או כמו בריטים כאלה‪ ,‬כי הם‬
‫עסוקים עם דרך החיים וההתנהגות‪ ...‬אני לא חושב שהם קרובים‬
‫להיות חלק מהקהילה הישראלית" (יוני – דור וחצי)‬
‫כיצד תופסים צאצאי ישראלים את הקהילה היהודית המקומית בצפון‬
‫אמריקה (קבוצת משתתפי "צבר")?‬
‫‪‬מרואייני גרעין "צבר" הפרידו גם הם באופן ברור ובולט בין‬
‫הקהילה היהודית לקהילה הישראלית‪.‬‬

‫‪‬מרביתם הרגישו שהם עצמם אינם חלק מהקהילה היהודית‬

‫(מלבד שתי נחקרות שציינו כי נהגו ללכת לחוגים ב‪.)JCC-‬‬

‫‪‬מרבית המרואיינים מ"צבר" דווקא הרגישו חלק מהקהילה‬

‫הישראלית‬
‫כיצד תופסים צאצאי ישראלים את הקהילה היהודית המקומית בצפון‬
‫אמריקה (קבוצת משתתפי "צבר")? ‪ -‬המשך‬
‫‪‬לדברי משתתפי גרעין "צבר"‪ ,‬מקום המפגש העיקרי בין שתי‬
‫הקהילות הוא בבתי הכנסת של הקהילות היהודיות;‬

‫‪‬הקהילה היהודית תוארה כמאורגנת מאוד‪ ,‬בעלת מוסדות‪,‬‬

‫מארגנת פעילויות ודתית יותר מהקהילה הישראלית;‬

‫‪‬הקהילה הישראלית תוארה כלא מאורגנת אך בעלת עוצמה‬

‫וענפה‪.‬‬
‫כיצד תופסים צאצאי ישראלים את הקהילה היהודית המקומית בצפון‬
‫אמריקה (קבוצת משתתפי "צבר")?‪ -‬המשך‬
‫ביטויים לקיומה של קהילה ישראלית היו‪ ,‬לדעת משתתפי גרעין‬
‫"צבר"‪ ,‬ב‪:‬‬
‫‪‬מפגשים חברתיים וארוחות משותפות;‬
‫‪‬חגים;‬
‫‪‬ערבי שבת ואירועי תרבות ישראליים (הופעות של אמנים‬
‫ישראליים)‪.‬‬

‫‪‬הקהילה הישראלית תוארה כסגורה ומלוכדת יותר מהקהילה‬

‫היהודית‪.‬‬
‫יחסי הקהילות הישראלית והיהודיות בצפון אמריקה‪ ,‬לתפיסתם של‬
‫צאצאי מהגרים ישראלים בצפון אמריקה (קבוצת משתתפי "צבר") ‪-‬‬
‫המשך‬
‫מבחינת תרומת הקהילות אחת לשנייה‪:‬‬
‫‪ ‬הקהילה היהודית תוארה כמסייעת לישראלים בשמירה על‬
‫זהותם היהודית ובחשיפה לזרמים ביהדות (דרך בתי הכנסת של‬
‫הקהילה בעיקר)‪.‬‬

‫‪‬הקהילה הישראלית תוארה כמקשרת בין הקהילה היהודית‬

‫לישראל‪ ,‬כמעבירת מידע וכמספקת הזדמנות לשוחח בעברית‪.‬‬
‫יחסי הקהילות הישראלית והיהודיות בצפון אמריקה‪ ,‬לתפיסתם של‬
‫צאצאי מהגרים ישראלים בצפון אמריקה (קבוצת משתתפי "צבר") ‪-‬‬
‫המשך‬
‫‪"‬היינו עוזרים לבית כנסת כל יום ראשון‪ ...‬והיינו מארגנים את‬
‫יום השואה‪ ,‬היינו עושים טקס‪ ,‬וביום העצמאות היינו עושים‬
‫טקסים‪ ,‬בפסח‪ ,‬היו הרבה מאוד חגים‪ ,‬היינו מתחילים בטקס‬
‫ופותחים לקהילה היהודית‪ ...‬הם נתנו לנו בית כנסת‪ ,‬כל מה‬
‫שביקשנו‪ ,‬תמכו בנו מאוד" (עומרי)‬
 ‫לוח ‪ . 3‬רשתות חברתיות‪ :‬קיום קשרים חברתיים בצפון אמריקה ותכיפותם (‪)t-test‬‬
‫‪Variables‬‬ ‫‪Tzabar‬‬ ‫‪Other Israelis‬‬ ‫‪Significance‬‬
‫‪N=125‬‬ ‫‪N=81‬‬ ‫‪(2-tailed‬‬

‫‪With non-Jews in North America‬‬

‫קיום קשרים לא‪-‬יהודים בארץ מגוריך‬ ‫‪)1.12( 3.56‬‬ ‫‪)1.19( 3.41‬‬ ‫ל‪.‬מ‬
‫תכיפות קשרים עם חברים לא‪-‬יהודים‬ ‫‪)0.97( 3.12‬‬ ‫‪)1.04( 3.01‬‬ ‫ל‪.‬מ‬
‫‪Index non-Jews‬‬ ‫‪)0.95( 3.34‬‬ ‫‪)1.03( 3.20‬‬ ‫ל‪.‬מ‬
‫‪With Israelis in North America‬‬
‫קיום קשרים עם ישראלים אחרים בצפון אמריקה‬ ‫‪)0.79( 4.52‬‬ ‫‪)1.24( 3.52‬‬ ‫**‬

‫תכיפות קשרים חברים ישראלים בארה"ב‪/‬קנדה‬ ‫‪)0.77( 3.59‬‬ ‫‪)0.66( 3.10‬‬ ‫**‬

‫‪Index Israelis in NA‬‬ ‫‪)0.77( 3.96‬‬ ‫‪)1.02( 3.22‬‬ ‫**‬

‫‪With Jews in North America‬‬

‫קיום קשרים עם יהודים בצפון אמריקה‬ ‫‪)1.07( 3.95‬‬ ‫‪)1.08( 3.93‬‬ ‫ל‪.‬מ‬
‫תכיפות קשרים עם חברים יהודים‬ ‫‪)0.66( 3.58‬‬ ‫‪)0.66( 3.63‬‬ ‫ל‪.‬מ‬
‫תכיפות קשרים עם יהודים המוכרים מבית הספר ‪/‬‬ ‫‪)0.87( 3.15‬‬ ‫‪)0.87( 3.25‬‬ ‫ל‪.‬מ‬
‫העבודה‬
‫תכיפות קשרים עם שכנים יהודים בני אותו גיל‬ ‫‪)1.09( 2.58‬‬ ‫‪)1.05( 2.74‬‬ ‫ל‪.‬מ‬
‫‪Index Jews in NA‬‬ ‫‪)0.75( 3.31‬‬ ‫‪)0.76( 3.39‬‬ ‫ל‪.‬מ‬
‫‪With Jews In Israel‬‬
‫תכיפות קשרים עם חברים ישראלים בישראל‬ ‫‪)0.74( 3.22‬‬ ‫‪)0.99( 2.58‬‬ ‫**‬
 ‫יחסי הישראלים והיהודים המקומיים – אירופה‬

‫‪ ‬ישראלי‪ ,‬בן ‪ ,30‬החי בצרפת‪ ,‬ציין כי הקהילה היהודית‬

‫מאד מאורגנת אבל שונה מזו של הישראלים וגם‬
‫מהלא‪-‬יהודים בצרפת‪:‬‬
‫"אילן חלימי (הרצח שלו‪ ,‬ל‪.‬ל‪ – ).‬התחלת הסוף‪.‬‬
‫מתלוננים על אנטישמיות (היהודים בצרפת‪ ,‬ל‪.‬ל‪.).‬‬
‫הישראלים אמנם גם מהווים מטרה וחשופים‪ ,‬אבל אני‬
‫אישית‪ ,‬אני לא נראה שונה‪ .‬קל לי יותר להשתלב ואני לא‬
‫נמצא במסגרות המתעמתות עם אנטישמיים‪ .‬יש כאן‬
‫קהילה יהודית גדולה עם פוטנציאל גדול של בחורות‬
‫יהודיות‪ ,‬אבל החיבור איתם נראה מוזר (ישראלי בן ‪".)30‬‬
‫לוח ‪ .1‬יחסי ישראלים ויהודים (אירופה) בהיבטים שונים – ממוצעים וסטיות תקן‬
‫(המשתנה נמדד ב ‪ 5‬קטגוריות כאשר ‪=1‬כלל לא – ‪ =5‬במידה רבה מאד)‬
‫ממוצע‬ ‫סטיית תקן‬
‫מקיימים יחסים חברתיים הדוקים‬ ‫‪2.63‬‬ ‫‪0.97‬‬
‫מקיימים יחסים כלכליים הדוקים (כמו עסקים משותפים‪,‬‬ ‫‪2.97‬‬ ‫‪1.09‬‬
‫רכישת סחורות אצל יהודים וכד')‬
‫מקיימים פעילויות תרבותיות משותפות‬ ‫‪2.69‬‬ ‫‪1.07‬‬
‫מקיימים עזרה הדדית‬ ‫‪2.66‬‬ ‫‪0.95‬‬
‫מתקיים בילוי משותף בשעות הפנאי‬ ‫‪2.30‬‬ ‫‪1.05‬‬
‫יש ביניהם קשרי נישואין רבים‬ ‫‪2.87‬‬ ‫‪1.07‬‬
‫מתחנכים במשותף במוסדות יהודיים‬ ‫‪3.14‬‬ ‫‪1.18‬‬
‫שומרים ביחד על זהותם היהודית‬ ‫‪3.00‬‬ ‫‪1.02‬‬
‫הישראלים תורמים בעשייה התנדבותית לאופייה היהודי של‬ ‫‪2.29‬‬ ‫‪0.88‬‬
‫הקהילה‬
‫ישראלים תורמים כסף למוסדות יהודיים‬ ‫‪2.25‬‬ ‫‪0.90‬‬
‫ישראלים פעילים במוסדות יהודיים‬ ‫‪2.42‬‬ ‫‪0.92‬‬
‫נוכחותם של ישראלים תורמת להגברת הזהות היהודית‬ ‫‪2.64‬‬ ‫‪1.14‬‬
‫בקהילתם‬
‫יהודים מקומיים וישראלים מהווים קהילה אחת‬ ‫‪2.06‬‬ ‫‪0.95‬‬
 ‫יחסי הקהילות היהודיות והישראליות באירופה (פאריס ולונדון)‬
‫‪‬הישראלים בפאריס‪ ,‬כפי שכבר צוין קודם‪ ,‬תופסים את הקהילה‬
‫היהודית כקהילה מאורגנת‪ ,‬תוססת ומפותחת;‬

‫‪‬הקהילה‪ ,‬לדעתם‪ ,‬מאורגנת סביב בתי הכנסת ומקיימת כנסים‬

‫רבים וערבי התרמה לישראל;‬

‫‪‬ברשות הקהילה אף מרכז קהילתי‪ ,‬רדיו יהודי‪ ,‬בתי ספר יהודיים‪,‬‬

‫ארגונים שונים ומוסדות ללימוד עברית;‬

‫‪‬יחד עם זאת‪ ,‬רוב הישראלים אינם מעורים בקהילה היהודית‬

‫המקומית‪.‬‬
‫יחסי הקהילות היהודיות והישראליות באירופה ‪ -‬המשך‬
‫‪‬הקהילה היהודית בלונדון גם היא נתפסת כקהילה‬
‫מאורגנת מאוד‪ ,‬בעלת מוסדות רבים ופעילות ענפה‪.‬‬

‫‪"‬הקהילה מונה ‪ 300‬אלף איש‪ ,‬יותר מ‪ 3000-‬ארגונים‪,‬‬

‫‪ 350‬מתוכם בתי כנסת‪( "...‬ישראלית בת ‪.)47‬‬

‫‪‬הקהילה מאורגנת סביב בתי הכנסת ומקיימת ארגון‪-‬על‬

‫לחינוך יהודי‪ ,‬בתי ספר יהודיים (‪)Sunday School‬‬
‫ומוסדות רבים‪.‬‬
‫תפיסות יחסי הקהילות היהודיות והישראליות ‪ -‬המשך‬
‫‪ ‬בלונדון‪ ,‬בדומה למצב בפאריס‪ ,‬רוב הישראלים (גם בני דור‬
‫ראשון) אינם מעורים בחיי הקהילה‪ ,‬למעט ישראלים המלמדים‬
‫בבתי הספר היהודיים‪:‬‬

‫‪"‬לא מעורבים‪ .‬עלתה השאלה (אם) להזמין יהודים מקומיים‪,‬‬

‫הייתה התנגדות של מאה אחוז‪ .‬לא אוהבים אותם והם לא‬
‫אותנו‪( ".‬ישראלית בת ‪)56‬‬
‫השפעת הישראלים על הקהילה היהודית באירופה‬
‫‪‬ישראלים מכירים בעובדה שיהודים מקומיים לא ממש זקוקים‬
‫להם למעט נושא הוראת העברית ובמידה מסוימת הבאת נושא‬
‫ישראל לקהילה היהודית‪ ,‬בעיקר בהיבט התרבותי (מופעים של‬
‫זמרים ישראלים למשל)‪.‬‬
‫‪‬צעירים ובני דור וחצי סבורים גם כן שההשפעה אינה רבה‬
‫ומתמצית‪ ,‬במידה מסוימת‪ ,‬בכך שישראלים משמשים מעין גשר‬
‫לתרבות עברית‪/‬ישראלית‪.‬‬
‫‪‬גם מתשובות ספורות לשאלה "פתוחה" שעסקה בנושא השפעת‬
‫הקהילה הישראלית על היהודית (בעיקר של צעירים)‪ ,‬עולה כי‬
‫הקשר רופף מאד וקיימת תחושת ניכור הדדית בין הישראלים‬
‫ליהודים המקומיים‪.‬‬
 ‫מסקנות‬
‫‪‬בני דור ראשון (באירופה בעיקר‪ ,‬אך גם בצפון אמריקה‪ ,‬ראו‬
‫למשל‪ :‬לב ארי‪ )Lev Ari, 2008 ;2006 ,‬אינם מעורבים כמעט בחיי‬
‫הקהילה היהודית המקומית‪.‬‬

‫‪‬תחושות הניכור ביחס לקהילה היהודית חזקות בקרב בני דור זה‪,‬‬
‫בעיקר באירופה‪.‬‬

‫‪‬גם צאצאי ישראלים באירופה ובצפון אמריקה אינם מעורים באופן‬

‫משמעותי בחיי הקהילה היהודית‪ ,‬אך יחסי גומלין אלה‬
‫משמעותיים יותר מאשר בקרב בני דור ראשון (בעיקר בשל‬
‫העובדה שקליטת הראשונים שלמה יותר מזו של הוריהם ‪Hart,‬‬
‫‪)2004‬‬
 ‫מסקנות (המשך)‬
‫‪‬מצד שני ‪ -‬צעירים ובני "דור וחצי" ודור שני‪ ,‬שלא כבני הדור‬
‫הראשון‪ ,‬אינם שותפים כמעט למעט ההתארגנויות הוולונטריות‬
‫של התפוצה הישראלית (באירופה בעיקר)‪.‬‬

‫‪ ‬עובדה זו אף בולטת יותר בקרב ישראלים אשר רואיינו‬

‫בצרפת‪ ,‬אשר לא יכלו להצביע ולו על ארגון ישראלי אחד‪,‬‬
‫פורמלי או בלתי פורמלי הקשור בישראל‪.‬‬
 ‫מסקנות (המשך)‬
‫‪‬אחת הפעולות המתבקשות‪ ,‬בעקבות ממצאי המחקר‪ ,‬היא הידוק‬
‫הקשר עם מנהיגי הקהילות היהודיות בעיקר בצרפת אך גם‬
‫באנגליה ובצפון אמריקה‪ ,‬על מנת שתנסנה לקרב את‬
‫הישראלים‪ ,‬בני הדור הראשון לקהילתם‪.‬‬

‫‪‬פנייה זו צריכה להתבצע תוך התחשבות בכך שמרבית‬

‫הישראלים הם חילוניים ותפיסתם את הקהילות היהודיות‬
‫המקומיות מעידה על תחושה של שונות וריחוק בעיקר משום‬
‫שהאחרונות נתפסות כדתיות‪ .‬תחושות אלה מאפיינות גם את‬
‫הרוב החילוני בישראל (כהן‪.)2006 ,‬‬
 ‫מסקנות (המשך)‬
‫‪ ‬הורים לילדים‪ ,‬יהיו מוכנים להתקרב לקהילה היהודית אם זו‬
‫תציג עמדה פלורליסטית ומקבלת‪.‬‬

‫‪ ‬בכך תוכלנה שתי הקהילות להיעזר אחת בשנייה לצורך‬

‫המשכיות יהודית‪ ,‬בעיקר לנוכח העובדה (ואולי ביתר שאת גם‬
‫בגללה) שמנגנוני שמירת ההמשכיות היהודית חזקים יותר‬
‫בקרב הקהילות המקומיות‪.‬‬
 ‫מסקנות (המשך)‬
‫‪ ‬מאחר וחלק מהישראלים מעוניינים להישאר בארץ ההגירה‪,‬‬
‫במידה והם מעוניינים בשימור זהותם של ילדיהם ובמניעת‬
‫התבוללותם בכל ההיבטים (המבנית‪ ,‬התרבותית‬
‫והאישית‪-‬דלה פרגולה‪;)1996 ,‬‬

‫‪‬לשם כך עליהם להיות מעוניינים בחיזוק הקשר עם הקהילה‬

‫היהודית המקומית‪ ,‬בדומה למתרחש בחלק מהקהילות‬
‫היהודיות והישראליות בארה"ב (‪.)Sheffer, 1998‬‬
 ‫מסקנות (המשך)‬
‫‪‬בני המהגרים הישראלים יחושו כי קשריהם עם הקהילה‬
‫היהודית לא מסתיימים בתקופת לימודיהם בבתי הספר ושניתן‬
‫לראות בקהילה היהודית גם אלטרנטיבה חברתית ותרבותית‬
‫אותנטית לחייהם כמבוגרים צעירים‪.‬‬

‫‪‬באופן כזה‪ ,‬צאצאי המהגרים הישראלים יוכלו לקבל תשתית‬

‫וסיוע רוחניים וחומריים מהקהילות היהודיות המקומיות‬
‫והאחרונות תתרמנה בהרחבת קהלי היעד שלהם תוך התאמה‬
‫פלורליסטית יותר לצרכי הצעירים הללו‪.‬‬

‫‪‬בכך שני הצדדים יוכלו לתרום ולהיתרם לגבי חיזוקה של‬

‫המשכיות יהודית בתפוצות‪.‬‬
‫תודה על תשומת הלב!‬