‫‪Maharal: The Path to Acts of Lovingkindness‬‬

‫‪Translated by Avi Weinstein for the Samuel Bronfman Foundation “Why Be Jewish” Gathering‬‬

‫בספר משלי (ט"ז‪ ,‬ו') בחסד ואמת יכופר עון‬

‫אבל רז"ל מפרשים הכתוב הזה כי בעל גמילות חסדים ראוי לכפרת החטא‪ ,‬כי בעל גמילות‬
‫חסדים יש בו הטוב הגמור שהוא מטיב לאחרים‪ ,‬ולאדם כמו זה יש לו זכות ודקות החמרי‬
‫ואינו אדם חמרי גמור‪ ,‬כי החומר אינו משפיע רק הוא מקבל תמיד‪ .‬ודבר זה רמזו רז"ל במה‬
‫שאמרו (אבות פ"ב) אין עם הארץ חסיד‪ ,‬כי עם הארץ שהוא אדם חמרי אין לו מדת חסידות‬
‫לעשות הטוב אל אחר‪ ,‬כי החומרי הוא מקבל ואינו משפיע לאחר‪ ,‬ולכך בעלי גומלי חסדים‬
‫שעושים הטוב ומשפיעים לאחרים אינו חמרי רק יש לו זכות החומר‪ ,‬ובשביל זה מזכך גופו‬
‫וחומרו מן החטא אשר הם פחיתות החמרי‪ .‬וכן אמרו במדרש (ילקוט הושע תקכ"ב) כי חסד‬
‫חפצתי ולא זבח אמר הקב"ה חביב עלי חסד שאתם גומלים חסד זה לזה יותר מכל זבח שזבח‬
‫שלמה לפני אלף עולות יעלה שלמה פעם א' היה ר' יוחנן בן זכאי מהלך בירושלים והיה ר'‬
‫יהושע מהלך אחריו אמר אוי לנו על הבית שהוא חרב מקום שמתכפרים בו עונותינו אמר לו‬
‫בני אל ירע לך כי יש לנו כפרה כיוצא בזה ואיזה זה גמילות חסדים לכך נאמר כי חסד חפצתי‬
‫ולא זבח ואומר כי אמרתי עולם חסד יבנה ע"כ‪ .‬וכל זה מפני כי בעל גמילות חסדים אין לו‬
‫מדה החמרית‪ ,‬רק יש לו זכוך החומר ובזה מזכך ומטהר את הגוף מן החטא כמו שהתבאר‪,‬‬
‫ולפיכך בחסד יכופר עון‪ .‬ואמר כי חסד חפצתי שהוא זכות של אדם שהוא קנין מעלה לאדם‬
‫עצמו‪ ,‬ולא זבח כי אין הזבח קנין מדה טובה ובודאי זה יורת חפץ הש"י מן הזבח‪ .‬ומה שאמר‬
‫ואמת ר"ל התורה שהיא אמת בה כפרת חטא‪ ,‬כי התורה היא כפרת חטא לגמרי ואין צריך‬
‫עולה וקרבן וכמו שנתבאר למעלה בנתיב התורה ע"ש‪ ,‬וכן אמרו בפרק קמא דברכות (ה'‪ ,‬ב')‬
‫ויתבאר עוד בנתיב היסורים‪ .‬ועוד כי ע"י התורה יש לו ג"כ זכוך השכלי ובשביל זה האמת מזכך‬
‫כח השכלי כאשר היה לו אמונת שקר‪ .‬והנה שנים אלו אמת וחסד שניהם טעם אחד להם‬
‫לגמרי‪ ,‬כי בעל גמילות חסדים מצד שיש לו זכות החמרי יש לו הזכות מן החטא כמו שאמרנו‪,‬‬
‫ואמת יש לו זכות שכלי ובזה יש לו סלוק העון שהיה לו מצד השכל באמונת שקר‪ ,‬וכאשר הוא‬
‫איש אמת ויש לו זכות השכלי זהו זכוך החטא שהיה לו בכח השכלי‪ ,‬וזהו מבואר‪...‬‬
‫בפרק קמא דסוטה (י"ד ע"א) אמר רב אחא מאי דכתיב אחרי ה' אלהיכם תלכו וכי אפשר לאדם‬
‫להלוך אחר השכינה והלא כבר נא' כי ה' אלהיך אש אכלה הוא אל קנא אלא הלוך אחר מדותיו‬
‫מה הוא מלביש ערומים דכתיב ויעש ה' וגו' כתנות עור וילבישם אף אתה הלבש ערומים‬
‫הקב"ה מבקר חולים כדכתיב וירא אליו ה' אף אתה בקר חולים הקב"ה קובר מתים דכתיב‬
‫ויקבור אותו בגיא אף אתה כך הקב"ה מנחם אבלים דכתיב ויהי אחרי מות אברהם ויברך‬
‫אלהים את יצחק אף אתה כך ע"כ‪ .‬ומה שעל ידי המדה הזאת בפרט אפשר להתדמות לבוראו‪,‬‬
‫מפני שזאת המדה היא מה שעושה האדם בעצמו‪ .‬כי המשפט לא שייך לומר שהוא הולך בדרכי‬
‫השם יתברך‪ ,‬כי ההולך הוא הולך מצד עצמו ועושה מעצמו מרצונו ומדעתו וזה נקרא שהוא‬
‫הולך בדרכי השם יתב' כאשר עושה דבר מדעתו‪ ,‬ואילו המשפט הוא מחויב לעשות משפט ולא‬
‫נקרא זה שהולך בדרכי הקב"ה‪ ,‬רק כאשר הוא עושה חסד לפנים משורת הדין והוא עושה‬
‫מדעתו ומרצונו בזה שייך שהולך בדרכי השם יתברך‪ .‬וכן הרחמים כאשר יש עני ומרחם עליו‬
‫ונותן צדקה אין בכל זה שיאמר שהולך בדרכי ה' ית'‪ ,‬כי אם לא היה העני בצרה אפשר כי לא‬
‫היה עושה‪ .‬ולכך לא יאמר בזה שהולך בדרכי השם ית' רק כאשר עושה חסד‪ ,‬שהחסד הוא‬
‫עושה מעצמו ואינו חייב בזה ולפיכך על ידי המדה הזאת נאמר עליו שהולך בדרכי ה' והולך‬
 ‫ כי המדה הזאת מתייחס‬,‫ ויותר מזה כי כבר התבאר בברכת המזון אצל כי לעולם חסדו‬.‫אחריו‬
‫ ולפיכך הגומל חסדים נקרא שהולך אחר‬,‫אל השם יתב' עצמו בפרט יותר משאר המדות וע"ש‬
‫השם יתברך‬
‫ כי‬,‫ אף על פי שהאדם עושה משפט אמת וישר אין המשפט הוא מדת האדם‬,‫עוד יש לך לדעת‬
‫ ולכך‬,‫ ולפיכך אין מדת המשפט מדת האדם‬,‫אי אפשר שלא יהיה האדם משקר במשפט בשגגה‬
‫ רק כאשר הוא בעל חסד ועושה חסד‬,‫ואין לומר במדת המשפט שהאדם הולך אחר הקב"ה‬
‫ ודבר זה יתבאר לקמן אצל‬,‫ והאדם מדה זאת אפשר לו לעשות והיא שייכת לו‬,‫שלא במשפט‬
‫ כי גמילות חסד בפרט הוא מדת האדם והוא שייך לאדם לא מדת המשפט‬,‫חסד ואמת נפגשו‬
‫ ולפיכך במדה זאת שהיא מיוחדת לאדם יאמר בזה שהולך אחר‬,‫ולא שאר המדות רק מדה זאת‬
‫ כלל הדבר במדה זאת יאמר שהולך‬.‫הקב"ה והמדה הזאת מתייחס אל השם יתב' עצמו גם כן‬
‫ והאדם ג"כ מדה זאת אליו מצד‬,‫ כי מדה זאת היא מדת השם ית' היא מדה עצמית‬,‫אחר הקב"ה‬
‫ ועוד כי פירוש זה כמו שאמרנו לפני‬.'‫עצמו ולכך שייך לומר בזה שהולך האדם אחר השם יתב‬
‫ ובזה נקרא שהוא‬,‫ כי ע"י החסד מתעלה ומתרומם אחר השם יתב' כמו שאמרנו לפני זה‬,‫זה‬
‫ כמו שנמצא‬.‫הולך אחר הקב"ה כאשר מתרומם מן השפלות עד המעלה העליונה כמו שהתבאר‬
‫אצל אברהם שהיה נקרא בשביל גמילות חסד שבו אם רם וכדכתיב וזה דרשו (ב"ר פג"ח) על‬
‫ וזה כאשר האדם‬,‫ ולכך כתיב אחרי ה' אלהיכם תלכו ובו תדבקון‬.‫אברהם הוא מרומים ישכון‬
‫מסלק מדה הגשמית ואז מתעלה למעלה אחר הש"י כמו שאמרנו ודבר זה מבואר‬

In the Book of Proverbs “With Compassion and truth sin will be atoned.” (Proverbs
16:6). King Solomon wishes to say that it is reasonable for anyone who performs
acts of lovingkindness to people, shall deserve for God to perform an act of
lovingkindness by atoning his sins, and He will not scrutinize the severity of one’s
sins. For just as the individual has gone beyond the letter of the law, God, too, will
do the same for him. Furthermore, we will explain that this is a unique quality of
Chesed, that when one performs acts of lovingkindness and does favors for
humanity, God, too, will do this in kind, and favor him and give atonement for his
sins. Furthermore, Chasidut (piety, the root of the word is Chesed) is defined as
when one goes beyond the letter of the law, and has internalized this way of
doing things…

The Sages, however explain this verse by saying that one who is a master of
lovingkindness is deserving of having his sins atoned, for such a person is a master
of absolute good because he makes good for others. Such a person has the merit
from the material, but he is not absolutely involved in the material realm. For the
absolutely material does not have impact on others, but is constantly taking. The
sages alluded to this in Pirkei Avot, An ignoramous cannot be a Chasid. For an

2
ignoramous is immersed in the material does not have this quality of Chasidut to
perform favors for another, for the material cannot influence others, but only
receive (for himself). Therefore, those who are masters of loving kindness are not
material, but nevertheless gain merit from the material. It is through this process
that his body and material being is purified from sin, for they represent the
defects of the material. Thus the Midrash says on the verse: “For compassion I
desired, and not sacrifices…” The Holy One said: Chesed is more beloved to me
when you perform acts of lovingkindness toward one another than all the
sacrifices that King Solomon performed before Me; one thousand sacrifices that
he ordered all at one time. Rabbi Yochanan Ben Zakai was walking in Jerusalem
and Rabbi Yehoshua was following him. He said: How hard it is for us that our
House (the Temple) has been destroyed. It was the place where our sins used to
be atoned. He answered: My son, do not despair for we have something that
achieves the same goal, and these are acts of lovingkindness. Thus it is written:
‘For Lovingkindness I desired, and not sacrifices.’ And it is written:’ The world is
built on compassion’

All this is because masters of lovingkindness do not have a material quality, only
the purification of the material, and with this he refines and purifies the body
from sin as we have explained. ..

In the first chapter of Sotah (14a) Rabbi Acha said: What does the verse, ‘Walk
after the Lord your God’ mean? Can a person literally walk after the Divine
presence? Is it not written: ‘For the Lord your God is a consuming fire, and a
jealous God.’? Rather, it means to emulate His qualities. Just as He clothes the
naked…so should you clothe the naked. Just as thE Holy One visits the sick, so
should you…Just as He buries the dead so should you…and just as He consoles the
mourner, so should you…

Why is it that this is the singular quality by which a human can truly emulate his
Creator? Because these are the activities that a person does of his own volition.
For one cannot say that when one engages in judgment that he is walking in the
ways of God, because the walker is walking by his own initiative, and performs
these deeds by his own will, and his own awareness, and that is what is required

3
to walk in the ways of the Lord, because he does it only because he feels like it.
Justice, however, is an obligation, and cannot be considered walking in the ways
of God. Only when he goes beyond the letter of the law, and does it willingly and
voluntarily is he considered to have walked in the ways of the Holy One. Even
Tzedaka is not on this level for when one sees a poor person in great distress, and
he supports him, it is possible that if the distress was not evident that he would
not rise to his aid. This too, is not walking in the ways of God. It is only when he
does an act of lovingkindness, just because he wants to…