‫מטלה מס' ‪2‬‬

‫ענו על השאלות הבאות בקצרה )שתי שורות לכל היותר לכל שאלה( לאחר‬
‫)או תוך כדי( קריאת הפרק מספרו של מ' אלון ביחידה השניה‪.‬‬
‫‪ .1‬כיצד השיב אלון לטענה ששילוב המשפט העברי בחוקי מדינת ישראל יביא‬
‫)התמקדו בתשובה העיקרית(?‬ ‫לחילון ההלכה‬
‫תשובה ‪ :‬הקדושה והדתיות של ההלכה לא יכולה לרדת מערכה עקב שילובה בחוק על‬
‫ידי הכנסת‪ .‬אין הפוסק מחליף את החכם שכן הפוסק דן באופן קונקרטי בהלכה שלפניו‬
‫ומשתמש רק בעקרונות ההלכה לשם ההכרעה ואילו החכם מתעמק בסוגיות תיאורטית‬
‫ובדיקת העבר ‪.‬‬

‫‪ .2‬האם יש מקום לשילובו של המשפט העברי על פי הגישה הרואה במשפט‬

‫"דיסציפלינה טכנית בלבד"?‬
‫תשובה ‪ :‬כמעט ולא ‪-‬למעט אולי בדיני ירושה ומשפחה ‪ .‬לפי גישה זו המשפט רק צריך‬
‫להיות כלי להסדרת עקרונות החיים בחברה והשגת מטרות חברתיות ותו לא ‪.‬‬

‫‪ .3‬האם התנגדותו של חשין לחוק יסודות המשפט נעשתה על רקע של קשיים‬

‫טכניים או מסיבה מהותית?‬
‫תשובה ‪ :‬התנגדותו של חשין הנה בעיקר טכנית‪ .‬רוב השופטים לא מכירים את המשפט‬
‫העברי ולא יצליחו למצוא תשובות בנושאי הלכה ‪ .‬בנוסף‪ ,‬אין מספיק ספרות המאפשרת‬
‫התמצאות נוחה ומסודרת במשפט העברי ‪.‬‬

‫‪ .4‬מה הוכיח אלון מדבריו של השופט זוסמן בפסק דין אפנג'ר?‬

‫תשובה ‪ :‬למרות שזוסמן מציין בתחילת דבריו שבדיקת הדין העברי חשובה אין הוא עושה‬
‫כן בפועל ‪ .‬זוסמן משתמש בטענה לא רלוונטית לסיבה לשמה לא הגיע להכרעה מהדין‬
‫העברי ‪ -‬השימוש באלימות נגד דין נואפת למשל במשפט הגנה עצמית‪ .‬אלון טוען‬
‫שהמשפט האנגלי כדוגמא מכיל מעברו יותר עונשי רצח מאשר העברי ולכן זוסמן נמנע‬
‫משימוש בדין העברי מטעמים אמוציונלים ולא עיניניים ‪.‬‬

‫‪ .5‬מדוע אסר השופט ברק את השימוש במשפט העברי על השופטים במדינת‬

‫ישראל?‬
‫תשובה ‪ :‬ברק חושב שיש להתמש רק בספרים הפתוחים לציבור כחומר משפטי לא מחייב‬
‫ולא לפנות לחכם תורה לשם התייעצות בחכם תורה בסוגיה ספציפית מתוך חשש שאולי‬
‫השופט יסתמך על התשובה ולא יכריע בעצמו ‪.‬‬

‫‪ .6‬כיצד השיב אלון לטענה הנשמעת כנגד שילובו של המשפט העברי‪ :‬שנושאי‬
‫ההלכה לא עשו דיים כדי לפתור את השאלות המתעוררות בחברה‬
‫המודרנית?‬
‫תשובה ‪ :‬לדעת אלון הטענה לא רלוונטית שכן הסמכות המשפטית היא רק בידי בית‬
‫המשפט ולא זקוקה לאישורם של נושאי ההלכה שכן נושאי ההלכה דנו בסודיות‬
‫תיאורטיות ולא הכרעה קונקרטית בעיקר‪.‬‬
‫‪ .7‬מה ניתן ללמוד מפסקי הדין שניתנים בבתי המשפט ועוסקים בדיני‬
‫המשפחה?‬
 ‫תשובה ‪ :‬בפסקי הדין הנ"ל משתמשים בדין העברי שכן המחוקק חייב את השופטים‬
‫להישען על המשפט העברי ‪ .‬אם נעשה בהלכות אלו אין סיבה שלא יהיה גם בנושאים‬
‫אחרים ‪.‬‬

‫‪ .8‬כיצד יש לפרש את ההפניה של המחוקק למשפט העברי בחוק יסודות‬

‫המשפט – בצמצום או בהרחבה? מדוע?‬
‫תשובה ‪ :‬ההפנייה של המחוקק לדין העברי היא בצמצום – כהשראה כללית ‪ .‬שכן זוהי‬
‫גזרה שהשופטים לא יכולים לעמוד בה כי השופטים לא מכירים או מתמצאים בדין‬
‫העברי‪ .‬טענה נוספת שנטענה בעבר היא שהמשפט העברי לא יכול להתמודד עם‬
‫סוגיות מודרניות ‪ .‬מכיוון שברור שזה עניין של מדיניות ולא מסוגלות הטענה אינה‬
‫נטענית עוד ‪.‬‬
‫‪ .9‬מה הוכיח אלון מהעיקרון הבא‪" :‬שתורתם של אחרונים אינה משכיחה את‬
‫תורתם של ראשונים"?‬
‫תשובה ‪ :‬אלון הוכיח שיש לשלב את המשפט העברי כחלק מן היצירה המשפטית שכן‬
‫באף מערכת משפטית בעולם לא דנים תלמידי חכמים בדעתם של הוגי דעות מן‬
‫העבר יחד עם חכמי ההווה ‪ ,‬ההלכה רק סופגת השראה ומתפתחת על בסיס העבר‬
‫כמו השפה עברית כדוגמא‪.‬‬

‫‪ .10‬מדוע עדיפה קליטתו של הדין הישראלי לדין ההלכתי באמצעות "תקנות‬

‫קהל" מאשר באמצעות מנהג או "דין המלך"?‬
‫תשובה ‪ :‬הקשר שנוצר בין המשפט העברי למשפט הישראלי בחוק יסודות‬
‫המשפט הוא חשוב שכן הפנייה למשפט המשפט העברי בחוק במקרה של‬
‫לקונה משמרת ומתחזקת את הקשר הנ"ל ‪ .‬ללא הפנייה ספציפית בחוק‬
‫הקשר יתרופף ויאבד‪.‬‬
‫בהצלחה‬