‫‪1‬‬

‫חוקי היסוד ‪ :‬דרכי חקיקתם ופרשנותם – מאין ולאן ? ‪/‬פר' מנחם אלון‬

‫א‪ .‬חוקי היסוד ואופים החוקתי‪:‬‬

‫עם קבלת חוק יסוד ‪ :‬כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד‪ :‬חופש העיסוק נפל דבר במערכת המשפטית‬
‫בישראל‪ .‬איסור הפגיעה בחייו‪ ,‬גופו או בכבודו של אדם וחובת ההגנה עליהם ‪ ,‬איסור נטילת חירותו‬
‫האישית של אדם ע"י מאסר‪ ,‬מעצר הסגרה או בכל דרך אחרת‪ ,‬כל אלה היו לעקרונות יסוד בעל אופי‬
‫חוקתי‪ .‬עקרונות יסוד אלו קיימים היו במערכת המשפטית טרם קבלת החוקים‪ ,‬ברובם מכוח פסיקתו‬
‫של ביהמ"ש העליון מאז קום המדינה = חקיקה שיפוטית ובחלקם גם מכוח חקיקה רגילה‪ ,‬למשל‬
‫החוק להגנה על פרטיות‪.‬‬
‫מאז הוכנסו שני החוקים האמורים לתוקף טען אלון‪ ,‬ראה בהם ברק "מהפיכה חוקתית"‪ .‬ומעתה הגנה‬
‫עליהם שונה‪ .‬אלון אינו מסכים עם ההגדרה של מהפכה ומתייחס לעובדה שעקרונות יסוד אלו היו‬
‫קיימים מכוח פסיקה של ביהמ"ש העליות מאז קום המדינה‪ .‬אלון מסכים שאכן השינוי חשוב אבל‬
‫מתייחס לכוח השריון שלהם כבעל השפעה על מעמדם ופרשנותם‪.‬‬
‫אלון מתייחס לפער שבין שני החוקים‪ .‬חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו קובע חלק ניכר וחשוב של‬
‫עקרונות יסוד המפורטים בו ‪ ,‬הכנסת המייצגת את רצון העם וריבונותו ‪ ,‬ביקשה להשאיר בידיה‬
‫ובסמכותה את החקיקה בעניינים מהותיים אלה‪ ,‬בדרך ובתנאים שנקבעו על ידה באופן מפורש בחוק‬
‫זה‪ .‬לעומת חוק יסוד‪ :‬חופש העיסוק‪ .‬שינוי זה בא להצביע על מהות השוני בחוקתי – שכן אין הוא‬
‫מצביע על מעמד "על חוקי" או "על חוקתי"‪.‬‬

‫ב‪ .‬סינתזה בין ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית‪ -‬הכיצד?‬

‫בשני החוקים קיימת הוראה – סעיף המטרה ‪ " :‬חוק יסוד זה מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו‪/‬‬
‫חופש העיסוק‪ ,‬כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית"‪.‬‬
‫תוספת זו מהווה בעיני‪ ,‬אלון‪ ,‬מהפכה‪ .‬עד לחקיקתם של חוקי יסוד אלה‪ ,‬ראה ביהמ"ש את עצמו‬
‫מצווה לפרש זכויות יסוד אלה לפי ערכיה של מדינה דמוקרטית שוחרת חופש‪ .‬ביהמ"ש לא היה‬
‫מצווה לעגן את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‪ .‬מעתה לביהמ"ש מטרה דו‪-‬ערכית וכדי לאזן‬
‫את האינטרס מול פגיעה בזכות‪ ,‬יש לבחון בין היתר את העובדה האם החוק הולם את ערכיה של‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬דהיינו ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית כאחד‪ .‬לכן מחובתו של ביהמ"ש לעמוד‬
‫על "הערכים היהודיים" למען עיגון ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬
‫אלון מתייחס לקושי שבהגדרת הערכים לאור ריבוי הדעות בנושא‪ .‬הוא מתייחס למערכת ההלכה‬
‫כאל סימפוניה אדירה ובה צלילים רבים‪ .‬מתייחס לבעיית ריבוי הדעות והפרשנויות ‪ ,‬שמאפיינת את‬
‫ההלכה‪ .‬המנצח מטרתו לפרש ולהתאים את ההלכה לבעיות ולצרכים של דורו‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫‪2‬‬
‫אלון נותן דוגמא לסינתזה בין יהודית ודמוקרטית במושג דמוקרטיה עצמו‪ .‬המושג עצמו פורש‬
‫כהחלטת הרוב המחייבת את המיעוט‪ .‬פשרנות זו אינה מצויה במשנתן של חכמי התלמוד‪ .‬עם השנים‬
‫עברה פשרנות מושג זה דרך ארוכה ‪ ,‬כאשר נבחן טיבו והרכבו של הרוב‪ ,‬ניתן דגש למתן זכות‬
‫בחירה ודעה שווה לכל חבר בקהילה‪ .‬מורשת ישראל חידשה בעולמה את הרעיון הדמוקרטי בדבר‬
‫החלטת הרוב המחייבת את המיעוט‪.‬‬
‫דוגמא נוספת לסינתזה זו היא פס"ד שקדיאל‪ .‬בפס"ד הוחלט כי אין לפסול אישה מלכהן כחברה‬
‫במועצה דתית‪ ,‬גם מבחינת עולמה של ההלכה‪ .‬בפס"ד מזה מובאים חילוקי דעות בדבר מיקומה‬
‫ותפקידה של האישה במילוי תפקידים ציבוריים רבים ומגוונים‪ .‬פס"ד שקדיאל לא ניתן על בסיס חוק‬
‫יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו ) קדם לו( ‪ ,‬הרי המסקנה שהגיע אליו יסודה במציאת הסינתזה בין ערכים‬
‫יהודיים ודמוקרטיים‪ ,‬ע"י אימוץ אותה פסיקה הלכתית שעולה בקנה אחד עם הערכים הדמוקרטיים‬
‫שביימנו‪ .‬אלון רואה בפס"ד זה דוגמא מובהקת לאותה סינתזה‪.‬‬
‫אלון מתייחס לכך שעלינו להגיע לסינתזה בין הערכים היהודיים והדמוקרטיים בדרך הפוכה‪ ,‬כלומר‬
‫ע"י אמוץ מתוך ערכים דמוקרטיים שונים את אותו ערך דמוקרטי שעולה בקנה אחד עם הערכים‬
‫היהודיים ‪ ,‬ודוגמא מובהקת לכך היא נוהל מעצר חשוד בעבירה פלילית בטרם הכרעת דינו – בשל‬
‫חומרת העבירה עצמה‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 5‬של חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪ ,‬ישנה התייחסות למעצר כאל נטילת חירות אישית‬
‫והגבלתה‪ .‬בפרשת סוויסה התייחס אלון לעובדה שיש לעצור חשוד אך ורק אם הוכח כי מהווה סכנה‬
‫ממשית לשלום הציבור או ביטחונו‪ ,‬לשיבוש הליכי משפט או להימלטות מהדין‪.‬‬
‫השופט ברק טען כי ניתן לעצור חשוד עד תום ההליכים וזאת על פי רשימת עבירת מסוימות בעלות‬
‫חומרת עבירה בולטת‪ ,‬וזאת מפאת חיזוק אמון הציבור באפקטיביות של מנגנון המשפט הפלילי‪ .‬גישה‬
‫זו עולה בקנה אחד עם העובדה שמדנת ישראל הינה מדינה דמוקרטית‪ ,‬אך לדעתו של פר' אלון‬
‫נוגדת את מהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‪ .‬לדעתו הסינתזה מחייבת להעדיף במקרה זה את‬
‫המסקנה המתבקשת מהמושג מדינה יהודית משני טעמים‪ :‬האחד‪ -‬הערכים היהודיים תואם את הגישה‬
‫במס' מערכות משפט בעולם והשני‪ -‬גם אם לא היה תואם את מערכות המשפט בעולם מן הראוי ומן‬
‫הנכון בשאלה כה עקרונית לחירות האדם שנפרש את הגישה הערכית דמוקרטית על פי משעמותה‬
‫בגישה הערכית יהודית קודמת לגישה הדמוקרטית‪.‬‬
‫השופט אלון מתייחס למונח "הציבור הנאור" המוזכר כאשר ישנה סתירה בין ערכיה של מדינה‬
‫יהודית ודמוקרטית יש להכריע ע"פ השקפת הציבור הנאור בישראל‪ .‬השופט אלון מתקשה לפרש את‬
‫המונח וטוען שאין צורך ואן זה מן הראוי להכניס למערכת המשפט אלמנט כזה‪ ,‬כיוון שהמושג כה‬
‫עמום ורק יוסיף אי וודאות על אי הוודאות שמעשרה פרשנות החוק הקיימת מלכתחילה‪.‬‬
‫אלון מתייחס לקביעה בדבר מהות תרבותה המשפטית של המערכת ואומנם בבואה לקלוט את‬
‫ערכיה של מדינה יהודית – כלומר מורשת ישראל‪ ,‬אין היא באה ומתיימרת ולא יכולה להתיימר לפסוק‬
‫הלכה באותו דין ‪ ,‬אין הכנסת או בתי המשפט מתיימרים להיות אוטוריטה כזו‪ .‬הסתמכות על המשפט‬
‫העברי נעשית מתוך הכרה בחשיבות של עקרונות ודיני המשפט העברי כתרבות לאומית של מדינה‬
‫יהודית – אין בהם משום ביטוי דתי אבל בהחלט לאומי‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫‪3‬‬
‫אלון מתייחס לבעיה קשה במערכת המשפט והיא "מיעוט השורשים מחד גיסא ו"ריבוי הענפים"‬
‫מאידך גיסא‪ .‬הוא תייחס לריבי הענפים במערכת לכך שהמחוקק וביהמ"ש העליון שולחים את‬
‫ענפיהם לכל עבר‪ ,‬למערכות משפטיות שונות‪ ,‬שמהן המחוקק שואב את החומרים למלאכתו והשופט‬
‫לבינינו של המשפט‪ .‬ריבוי זה הוא חיובי כל עוד עשה באיזון שקול‪ .‬מצד שני מערכת המשפט בת ‪40‬‬
‫שנה בלבד וחסרת תורת משפט ממנה יונקת את ערכיה‪ ,‬אליה פונה לביאור מושגי יסוד ויישוב‬
‫סתירות פנימיות‪ .‬לתופעה זו גורמים רבים ע"פ אלון ומטרתו הייתה להפגין את חוסר האיזון שמצד‬
‫אחד מערכת המשפט שלנו והמחוקק נעזרים בשיטות משפט שונות ומגוונות ‪ ,‬אך מצד שני אנו‬
‫חסרים את הבסיס והתשתית הראשונית ממנה תשאב תורת המשפט בארץ‪.‬‬
‫אלון מתייחס באופן ביקורתי לדרך שבה נחקקו החוקים ותוקנו תיקונים לשני חוקי היסוד האמורים‪.‬‬
‫בראש ובראשונה מתייחס לכמות חברי הכנסת שנטלו חלק בקבלתם של חוקים אלו – ‪ , 53‬פחות‬
‫ממחצית ולעומת זאת שני החוקים הוכנו ביסודיות והובאו בפני שתי קריאות‪ .‬התיקונים לעומת זאת לא‬
‫הוכנו בצורה מסודרת אלא הועברו תוך שנתיים בלבד‪ .‬התיקון העוסק בחוק יסוד‪ :‬חופש העיסוק‬
‫לאחר פס"ד מיטראל – מטרתו הייתה לתת תוקף להחלטת ממשלה בדבר ייבוא בשר שאינו כשר‪.‬‬
‫הסעיף המתוקן שונה לגמרי מהסעיף המקורי בחוק‪ .‬בניגוד להצעת התיקון הראשונה ולשנייה‬
‫שנתפרסמו כדת וכדין בהצעת חוק מטעם הממשלה‪ ,‬למען תדע הכנסת והציבור‪ ,‬לא בא כל פרסום‬
‫ברבים בדבר הצעת תיקון שלישית זו‪ .‬בנוסף בניגוד למקובל – יו"ר הועדה לא הוגיע בפתיחת הדיון‬
‫על ההצבעה הצפויה בדבר התיקון השלישי – סעיף כה עקרוני – האומנם?‬
‫תפיסות חובקות עולם בדבר חוסר חלל משפטי ומלוא הארץ משפט ויקום משפטי‪ ,‬התייחסות לשופט‬
‫כנביא מזמינות ומאפשרות התערבות שיפוטית כמעט בלתי מוגבלת‪ ,‬הכול שפיט‪ .‬דברים הנאמרים‬
‫בדבר שלטון המשפט ולא שלטון השופט‪ ,‬בדבר איזונן ואיפוק שיפוטיים‪ ,‬אינם עולים בקנה אחד עם‬
‫תפיסות ותיאור תפקידו של השופט האמורים לעיל‪ .‬אכן מערת המפשט תופסת מקום מרכזי בחיי‬
‫החברה‪ ,‬אך היא אינה חזות הכל ובפרט האמונה והמוסר – שנמצאים מחוץ לעולמה‪.‬‬
‫השופט אגרנט בפרשת שליט העלה נקודות חשובות בהקשר של חובת השופט לראות את הנולד‪.‬‬
‫בפרשה זו התעוררה השאלה בדבר ילדים נולדו לאב יהודי ואם שאינה יהודיה – האם ניתן לרשמם‬
‫כיהודים במרשם האוכלוסין? נטען כי מאחר שמדובר רק ברישום שמטרתו סטטיסטית בלבד‪ ,‬ניתן‬
‫לרשום אותם כיהודים‪ ,‬שהרי אין בכך קביעה בשאלה מיהו יהודי?‬
‫השופט אגרנט ביקש לדחות את העתירה ונימוקו היה שאין מדובר אלא בשאלה בעלת ערך‬
‫סטטיסטי‪ ,‬לאור פס"ד זה הוכנס תיקון לחוק השבות משנת ‪ . 1970‬השופט אגרנט טען שלא נכון‬
‫לשנות את ההחלטה של הכנסת בנושא כזה‪ ,‬הכנסת היא העומדת בראש פירמידת שלוש הרשויות‬
‫וככזו מהווה הריבון‪ .‬השופט אלון למד מהחלטה זו כי המושגים החוקתיים שבחוקי היסוד ערכיים הם‬
‫ויחד עם זאת עמומים וכוללניים‪.‬‬
‫"משפטה של מדנה שואף לשלמות" – אמירה זו נאמרה ע"י ברק בפרשת בבלי‪ ,‬בין היתר כהנמקה‬
‫להרחבת הדין מעבר לנושא העתירה‪ .‬השופט אלון מבקר את הפסיקה של ברק וטוען כי לא רק‬
‫שאינה מביאה לשלמות אלא הובילה לקשיים ביחסים בין מערכת המשפט ובתי הדין הרבניים ללא כל‬
‫צידוק‪ .‬אלון טוען כי אין השלמות נחלתו של אדם בשר ודם ובוודאי שלא של מערכת המשפט‪ .‬מערכת‬

‫‪3‬‬
 ‫‪4‬‬
‫המשפט ‪ ,‬מעצם טיבעה ומהותה מנתבת את דרכה בניגודים שבין דין וצדק‪ ,‬חוק ומוסר‪ ,‬אמת‬
‫משפטית ועובדתית ועל מערכת זו לעשת שלום בין כל אלה לפי פסיקת דין אמת לאמיתו‪ .‬לטענתו של‬
‫אלון אם מחפשים שלמות ‪ ,‬בראש ובראשונה יש לבחון את המצוי בשני חוקי היסוד האמורים‪,‬‬
‫לפרשם נאמנות מתוך שילוב של יצירה ואיפוק ומען עיגון ערכיה שלמדינת ישראל כמדינה יהודית‬
‫ודמוקרטית‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫‪5‬‬
‫מטלה מס' ‪6‬‬

‫ענו על השאלות הבאות בקצרה )שתי שורות לכל היותר לכל שאלה( לאחר )או תוך כדי( קריאת‬
‫המאמר של מנחם אלון – חוקי היסוד‪ :‬דרכי חקיקתם ופרשנותם – מאין ולאן?‬

‫‪ .1‬האם לדעת אלון נכון להגדיר את חקיקת חוקי היסוד כמהפכה חוקתית?‬
‫מאז הוכנסו שני החוקים האמורים לתוקף טען אלון‪ ,‬ראה בהם ברק "מהפיכה חוקתית"‪ .‬ומעתה הגנה‬
‫עליהם שונה‪ .‬אלון אינו מסכים עם ההגדרה של מהפכה ומתייחס לעובדה שעקרונות יסוד אלו היו‬
‫קיימים מכוח פסיקה של ביהמ"ש העליות מאז קום המדינה‪ .‬אלון מסכים שאכן השינוי חשוב אבל‬
‫מתייחס לכוח השריון שלהם כבעל השפעה על מעמדם ופרשנותם‪.‬‬

‫‪ .2‬מה ניתן להסיק‪ ,‬לגבי המעמד הנורמטיבי של חוקי היסוד‪ ,‬מההבדל שבין שני חוקי היסוד בעניין‬
‫סעיפי השריון?‬
‫אלון מתייחס לפער שבין שני החוקים‪ .‬חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו קובע חלק ניכר וחשוב של‬
‫עקרונות יסוד המפורטים בו ‪ ,‬הכנסת המייצגת את רצון העם וריבונותו ‪ ,‬ביקשה להשאיר בידיה‬
‫ובסמכותה את החקיקה בעניינים מהותיים אלה‪ ,‬בדרך ובתנאים שנקבעו על ידה באופן מפורש בחוק‬
‫זה‪ .‬לעומת חוק יסוד‪ :‬חופש העיסוק‪ .‬שינוי זה בא להצביע על מהות השוני בחוקתי – שכן אין הוא‬
‫מצביע על מעמד "על חוקי" או "על חוקתי"‪.‬‬

‫‪.3‬לשם מה נזקק השופט אלון לעמוד על הגדרת המושג "ערכים יהודיים"?‬

‫עד לחקיקתם של חוקי יסוד אלה‪ ,‬ראה ביהמ"ש את עצמו מצווה לפרש זכויות יסוד אלה לפי ערכיה‬
‫של מדינה דמוקרטית שוחרת חופש‪ .‬ביהמ"ש לא היה מצווה לעגן את ערכיה של מדינת ישראל‬
‫כמדינה יהודית‪ .‬מעתה לביהמ"ש מטרה דו‪-‬ערכית וכדי לאזן את האינטרס מול פגיעה בזכות‪ ,‬יש‬
‫לבחון בין היתר את העובדה האם החוק הולם את ערכיה של מדינת ישראל‪ ,‬דהיינו ערכיה של מדינה‬
‫יהודית ודמוקרטית כאחד‪ .‬לכן מחובתו של ביהמ"ש לעמוד על "הערכים היהודיים" למען עיגון ערכיה‬
‫של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬

‫‪ .4‬איזו תופעה נמשלה על ידי אלון לסימפוניה ומה נדרש מ"המנצח" בעניין זה?‬
‫אלון מתייחס למערכת ההלכה כאל סימפוניה אדירה ובה צלילים רבים‪ .‬מתייחס לבעיית ריבוי הדעות‬
‫והפרשנויות ‪ ,‬שמאפיינת את ההלכה‪ .‬המנצח מטרתו לפרש ולהתאים את ההלכה לבעיות ולצרכים‬
‫של דורו‪.‬‬

‫‪ .5‬מה ביקש אלון ללמוד מפסק דין שקדיאל?‬

‫‪5‬‬
 ‫‪6‬‬
‫אישה מלכהן כחברה במועצה דתית‪ ,‬גם מבחינת‬ ‫פס"ד שקדיאל‪ .‬בפס"ד הוחלט כי אין לפסול‬
‫עולמה של ההלכה‪ .‬בפס"ד מזה מובאים חילוקי דעות בדבר מיקומה ותפקידה של האישה במילוי‬
‫תפקידים ציבוריים רבים ומגוונים‪ .‬פס"ד שקדיאל לא ניתן על בסיס חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‬
‫) קדם לו( ‪ ,‬הרי המסקנה שהגיע אליו יסודה במציאת הסינתזה בין ערכים יהודיים ודמוקרטיים‪ ,‬ע"י‬
‫אימוץ אותה פסיקה הלכתית שעולה בקנה אחד עם הערכים הדמוקרטיים שביימנו‪ .‬אלון רואה בפס"ד‬
‫זה דוגמא מובהקת לאותה סינתזה‪.‬‬

‫‪ .6‬כיצד באה לידי ביטוי הסינתזה – בין הערכים היהודיים והדמוקרטיים בעניין מעצר חשוד?‬
‫אלון מתייחס לכך שעלינו להגיע לסינתזה בין הערכים היהודיים והדמוקרטיים בדרך הפוכה‪ ,‬כלומר‬
‫ע"י אמוץ מתוך ערכים דמוקרטיים שונים את אותו ערך דמוקרטי שעולה בקנה אחד עם הערכים‬
‫היהודיים ‪ ,‬ודוגמא מובהקת לכך היא נוהל מעצר חשוד בעבירה פלילית בטרם הכרעת דינו – בשל‬
‫חומרת העבירה עצמה‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 5‬של חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪ ,‬ישנה התייחסות למעצר כאל נטילת חירות אישית‬
‫והגבלתה‪ .‬בפרשת סוויסה התייחס אלון לעובדה שיש לעצור חשוד אך ורק אם הוכח כי מהווה סכנה‬
‫ממשית לשלום הציבור או ביטחונו‪ ,‬לשיבוש הליכי משפט או להימלטות מהדין‪.‬‬

‫‪ .7‬את מה המשיל אלון לריבוי ענפים ומיעוט שורשים? מה רצה להביע בכך?‬
‫אלון מתייחס לבעיה קשה במערכת המשפט והיא "מיעוט השורשים מחד גיסא ו"ריבוי הענפים"‬
‫מאידך גיסא‪ .‬הוא תייחס לריבי הענפים במערכת לכך שהמחוקק וביהמ"ש העליון שולחים את‬
‫ענפיהם לכל עבר‪ ,‬למערכות משפטיות שונות‪ ,‬שמהן המחוקק שואב את החומרים למלאכתו והשופט‬
‫לבינינו של המשפט‪ .‬ריבוי זה הוא חיובי כל עוד עשה באיזון שקול‪ .‬מצד שני מערכת המשפט בת ‪40‬‬
‫שנה בלבד וחסרת תורת משפט ממנה יונקת את ערכיה‪ ,‬אליה פונה לביאור מושגי יסוד ויישוב‬
‫סתירות פנימיות‪ .‬לתופעה זו גורמים רבים ע"פ אלון ומטרתו הייתה להפגין את חוסר האיזון שמצד‬
‫אחד מערכת המשפט שלנו והמחוקק נעזרים בשיטות משפט שונות ומגוונות ‪ ,‬אך מצד שני אנו‬
‫חסרים את הבסיס והתשתית הראשונית ממנה תשאב תורת המפשט בארץ‪.‬‬

‫‪ .8‬מהי ביקורתו של אלון על חקיקת התיקון לחוק יסוד חופש העיסוק‪" -‬סעיף עקרונות היסוד" )תכנית‬
‫ומהותית(?‬
‫התיקון העוסק בחוק יסוד‪ :‬חופש העיסוק לאחר פס"ד מיטראל – מטרתו הייתה לתת תוקף‬
‫להחלטת ממשלה בדבר ייבוא בשר שאינו כשר‪ .‬הסעיף המתוקן שונה לגמרי מהסעיף המקורי בחוק‪.‬‬
‫בניגוד להצעת התיקון הראשונה ולשנייה שנתפרסמו כדת וכדין בהצעת חוק מטעם הממשלה‪ ,‬למען‬
‫תדע הכנסת והציבור‪ ,‬לא בא כל פרסום ברבים בדבר הצעת תיקון שלישית זו‪ .‬בנוסף בניגוד למקובל‬

‫‪6‬‬
 ‫‪7‬‬
‫ההצבעה הצפויה בדבר התיקון השלישי – סעיף‬ ‫– יו"ר הועדה לא הוגיע בפתיחת הדיון על‬
‫כה עקרוני – האומנם?‬

‫‪ .9‬מה למד אלון מדבריו של השופט אגרנט בפרשת "שליט"?‬

‫השופט אגרנט בפרשת שליט העלה נקודות חשובות בהקשר של חובת השופט לראות את הנולד‪.‬‬
‫בפרשה זו התעוררה השאלה בדבר ילדים נולדו לאב יהודי ואם שאינה יהודיה – האם ניתן לרשמם‬
‫כיהודים במרשם האוכלוסין? נטען כי מאחר שמדובר רק ברישום שמטרתו סטטיסטית בלבד‪ ,‬ניתן‬
‫לרשום אותם כיהודים‪ ,‬שהרי אין בכך קביעה בשאלה מיהו יהודי?‬
‫השופט אגרנט ביקש לדחות את העתירה ונימוקו היה שאין מדובר אלא בשאלה בעלת ערך‬
‫סטטיסטי‪ ,‬לאור פס"ד זה הוכנס תיקון לחוק השבות משנת ‪ . 1970‬השופט אגרנט טען שלא נכון‬
‫לשנות את ההחלטה של הכנסת בנושא כזה‪ ,‬הכנסת היא העומדת בראש פירמידת שלוש הרשויות‬
‫וככזו מהווה הריבון‪ .‬השופט אלון למד מהחלטה זו כי המושגים החוקתיים שבחוקי היסוד ערכיים הם‬
‫ויחד עם זאת עמומים וכוללניים‪.‬‬

‫‪ .10‬מהי הביקורת שהשמיע אלון בנוגע לפסק דין "בבלי"?‬

‫"משפטה של מדנה שואף לשלמות" – אמירה זו נאמרה ע"י ברק בפרשת בבלי‪ ,‬בין היתר כהנמקה‬
‫להרחבת הדין מעבר לנושא העתירה‪ .‬השופט אלון מבקר את הפסיקה של ברק וטוען כי לא רק‬
‫שאינה מביאה לשלמות אלא הובילה לקשיים ביחסים בין מערכת המשפט ובתי הדין הרבניים ללא כל‬
‫צידוק‪ .‬אלון טוען כי אין השלמות נחלתו של אדם בשר ודם ובוודאי שלא של מערכת המשפט‪ .‬מערכת‬
‫המשפט ‪ ,‬מעצם טיבעה ומהותה מנתבת את דרכה בניגודים שבין דין וצדק‪ ,‬חוק ומוסר‪ ,‬אמת משפטית‬
‫ועובדתית ועל מערכת זו לעשת שלום בין כל אלה לפי פסיקת דין אמת לאמיתו‪ .‬לטענתו של אלון אם‬
‫מחפשים שלמות ‪ ,‬בראש ובראשונה יש לבחון את המצוי בשני חוקי היסוד האמורים‪ ,‬לפרשם נאמנות‬
‫מתוך שילוב של יצירה ואיפוק ומען עיגון ערכיה שלמדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬

‫‪7‬‬