‫סיכום‬

‫ההשפעות החברתיות של מלחמת יום כיפור‪ ,‬ממשיכות לתת את אותותיהם גם‬

‫בזמננו‪ 30 ,‬שנה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫ניפוץ האשליה של מלחמת ששת הימים‪ ,‬של השליטה המזרח תיכונית והאמון‬
‫בממשלה שנשבר היו הסממנים הבולטים של השפעות המלחמה‪.‬‬
‫אי האמון בממשלה והמשך התרופפות החברה המיליטנטית הישראלית רק התגברו‬
‫לאחר מלחמת לבנון שהתחילה ב‪ 1982-‬ונגמרה ב‪ 1985-‬והחברה המתחדשת של‬
‫מדינת ישראל המשיכה בתהליך גיבוש הזהות החדשה שלה שהתחיל לאחר מלחמת‬
‫יום כיפור‪.‬‬

‫הדיון הקולנועי בשאלת ההשפעות החברתיות של מלחמת יום כיפור‪ ,‬בעיקר‬

‫בסרטים "צומת וולקן" ו"בלוז לחופש הגדול" עוסק בפירוק ה"ביחד"‬
‫וה"קולקטיב" הישראלי והמעבר ללחוד ולאינדיבידואליזם‪.‬‬
‫שתי הדמויות שמבטאות את המעבר בשתי הסרטים הם מוסי מ"בלוז לחופש‬
‫הגדול"‪ ,‬שמקבל הזדמנות להתקבל ללהקה הצבאית בתנאי שהוא ישנה את המופע‬
‫שהוא וחבריו שקדו עליו במשך חודשים ושלי מ"צומת וולקן"‪ ,‬שנאלץ לבחור בין‬
‫המשך קיום להקתו לבין הצלחתו האישית לאחר שהוא מקבל הזמנה ממפיק בכיר‬
‫להופיע במחזמר שיעלה בארץ ובחו"ל‪.‬‬

‫לאחר שמוסי משנה את מופע הסיום הביקורתי שהיה סביב מותו של יוסי צוויליך‪,‬‬
‫שנפל זמן קצר לאחר גיוסו בתאונת אימונים‪ ,‬ואהרל'ה מגלה את שני אנשי הצבא‬
‫בקהל ומניח שמוסי שינה את המופע בשביל לעדן אותו לכבוד מפקדי הלהקה‬
‫הצבאית‪ ,‬מוסי נתפס כבוגד שמכר את חבריו למען הצלחתו הפרטית‪.‬‬
‫אך לא ברור לצופה אם מוסי באמת בגד בחבריו למען טובתו האישית או אם הוא‬
‫פעל בבגרות לאחר שתמר המנהלת סיפרה לו שהוריו של יוסי צוויליך יהיו בקהל‪.‬‬
‫כפי שכתבתי בפרק שעוסק ב"בלוז לחופש הגדול"‪ ,‬הפחד של מוסי מעימות עם‬
‫חבריו מונע מחבריו ומהצופה לדעת את האמת ולבסוף‪ ,‬בגללו מוסי נהרג בשירותו‬
‫הצבאי במלחמת יום כיפור‪.‬‬
‫בניגוד למוסי‪ ,‬למיכה שלי מ"צומת וולקן יש להקה צמודה שעומדת בינו לבין חלומו‬
‫להצליח בתעשיית המוזיקה הישראלית‪.‬‬
 ‫כשמוצע לו תפקיד במחזמר‪ ,‬לאחר ששתי אמרגנים באים לראות את הלהקה‬
‫בהופעה‪ ,‬הוא נאלץ לשקר לחבריו ללהקה ולספר להם שהאמרגנים אהבו אותם והם‬
‫רוצים להחתים אותם למרות שהאמרגנים רצו רק אותו‪.‬‬
‫השקר של שלי מתפוצץ בפניו בסוף הסרט‪ ,‬לאחר שדני‪ ,‬חברו הטוב שגילה על השקר‬
‫במקרה לאחר שהוא לטלפון מחברת ההפקה של המחזמר‪ ,‬מספר על שקרו של שלי‬
‫לכל חברי הלהקה‪.‬‬
‫לאחר שהשקר שלו מתפוצץ‪ ,‬הלהקה מתפרקת ושלי מאבד את חבריו‪.‬‬
‫כמו מוסי‪ ,‬הפחד שלו מעימות עם חבריו וחשיפת האמת בפניהם‪ ,‬מפרק את הלהקה‬
‫וגורם לו לאבד את חבריו‪.‬‬
‫אבל בניגוד למוסי‪ ,‬שלא מימש את חלומו‪ ,‬שלי כן מימש את חלומו וכפי שנכתב‬
‫בסוף הסרט‪ ,‬הוא הצליח ונהיה כוכב למשך קיץ אחד‪.‬‬

‫כפי שניתן להבין משתי הסרטים וממקריהם של מוסי ושל שלי‪ ,‬המעבר האישי‬
‫מדאגה לרצון הכלל לדאגה לרצון הפרטי לא הייתה מקובלת באותה תקופה‬
‫והאנשים שביצעו את המעבר הזה איבדו את כל היקר להם‪.‬‬
‫מוסי‪ ,‬שמאבד את חייו במלחמה לאחר שהוא מנסה לכאורה‪ ,‬להוכיח לחבריו שהוא‬
‫לא בגד בהם ומתגייס לקרבי לא ממש את חלומו בגלל שהחברה לא מקבלת את‬
‫שאיפותיו הפרטיות שעומדות מנגד לשאיפות הקבוצתיות של החבורה‪.‬‬
‫ושלי‪ ,‬שמפחד לספר לחבריו ללהקה על ההצעה שהוא קיבל מהאמרגנים יוצר כדור‬
‫שלג מדרדר כשהוא בונה שקר שהוא לא יכול לכסות בזמן שהוא הולך לבות את‬
‫עתידו‪.‬‬
‫כשהכדור שלג נהיה גדול מדי הוא מתפוצץ בפניו והוא מאבד את חבריו את הלהקה‬
‫ואת ההזדמנות להתנצל בפני דני‪ ,‬שמתגייס ונופל ביום השני למלחמה‪.‬‬

‫ההבדל בין שתי המקרים הוא שמוסי לא מקבל את ההזדמנות לממש את כישרונו‬
‫והו משלם את המחיר הכבד ביותר על "בגידתו"‪ ,‬מחיר המוות ושלי לעומתו‪ ,‬מבצע‬
‫את המעבר מרצון הקבוצה לרצונו הפרטי ויוצא לקריירת סולו שלמרות סיומה‬
‫המהיר היא נמשכת קיץ שנה שלמה והוא סוחף אחריו מדינה שלמה‪.‬‬

‫המעבר מהקולקטיב לאינדיבידואל ששלי צולח אותו‪ ,‬מקבל תאוצה לאחר מלחמת‬
‫יום כיפור שמנקודת מבט היסטורי נאמר עליה שהיא התחילה את תהליך פירוק‬
‫ה"קיבוץ" וה"ביחד" הישראלי‪.‬‬
 ‫בסרטים "בלוז לחופש הגדול" ו"כיפור"‪ ,‬חוזר מוטיב חוזר נוסף‪ ,‬בשני הסרטים‬
‫האלו מקבלים ביטוי בסרט שתי זרמים סותרים בחברה‪ :‬בבלוז לחופש הגדול מופיע‬
‫יוסי צוויליך‪ ,‬שמייצג את הנוער הישראלי המתגייס בגאווה ולעומתו מופיע אהרל'ה‬
‫שכטר שמתנגד בכל תוקף למערכת הצבאית‪ ,‬למראית עין‪ ,‬המיליטריסט ממול‬
‫הפציפיסט ובכיפור מופיע ויינרוב הפרקטי שיודע מה משמעותה של המלחמה‬
‫וממולו עומד רוסו שלהוט להיכנס לקרבות ולממש את ההזדמנות שניתנה לו‪.‬‬

‫בסרט "בלוז לחופש הגדול"‪ ,‬יוסי צוויליך‪ ,‬שמוצא את מותו בתאונת אימונים‪,‬‬
‫חודשיים לאחר גיוסו בשלב מוקדם של הסרט "לפני שהוא הספיק לעשות רישיון‬
‫נהיגה ולשכב עם בחורה"‪ ,‬תופס את הצבא כקרש קפיצה לחיים חדשים שבהם‬
‫יעריכו את יכולותיו כלוחם והתעלמו ממגרעותיו הפרטיות (משקפיים‪ ,‬חוסר ביטחון‬
‫עצמי) ולעומתו ניצב אהרל'ה שכטר‪ ,‬המגדיר את עצמו כשליח פציפסטי וקורא‬
‫להפסקת המלחמה (מלחמת ההתשה) ובניגוד להלך הדברים באותה תקופה‪,‬‬
‫שהגיוס עדיין היה קונצנזוס חברתי‪ ,‬הוא בטוח ברצונו לא להתגייס לצה"ל‪.‬‬
‫אהרל'ה מתחבט במהלך הסרט בשאלת מה הם המניעים שמניעים אותו לסרב‬
‫לגיוס‪ ,‬האם זה מתוך פחד או האם זו מתוך אידיאולוגיה?‬
‫בסופו של הסרט‪ ,‬למרות הכל‪ ,‬אהרל'ה מתגייס‪.‬‬
‫שתי הניגודים האלה הם חלק מחבורת צעירים הניצבים בפני גיוסם למלחמה‪.‬‬
‫כל אחד מהם מייצג רובד אחר בחברה ואת חששותיהם של המתגייסים הצעירים‪.‬‬

‫בסרט "כיפור"‪ ,‬ויינרוב‪ ,‬מתגייס למלחמה למרות שאין לו רצון להשתתף בה‪ ,‬הוא‬
‫מתגייס מכורח חובתו‪.‬‬
‫הוא מחפש לאורך כל הסרט את המקום הכי נוח והכי פחות מסוכן שהוא יכול‬
‫להיות מוצב בו לאחר שהוא ורוסו איבדו את יחידתם‪.‬‬
‫באופן אירוני‪ ,‬למרות שהוא הגיע לאן שהוא רצה‪ ,‬יחידת החילוץ של חיל האוויר‪,‬‬
‫הוא בכל זאת נפצע לאחר שמסוקו מתרסק‪.‬‬
‫ולעומתו‪ ,‬עומד רוסו‪ ,‬שכל משאלת ליבו היא לקחת חלק פעיל במלחמה‪ ,‬הוא נרתע‬
‫מיחידת החילוץ של חיל האוויר כי זה כמו "להסתכל על המלחמה מלמעלה"‪.‬‬
‫למורת רוחו הוא וויינרוב מצטוותים ליחידת החילוץ אבל בפעולות החילוץ במהלך‬
‫הקרבות הוא פועל כמו מפקד אמיתי ונשאר קר רוח למרות המלחמה שמתחוללת‬
‫סביבו‪.‬‬
 ‫גם רוסו וגם ויינרוב הם חיילי מילואים שהמלחמה תופסת אותם בתקופות שונות‬
‫בחייהם‪ ,‬הם באותו גיל ומאותו מחזור גיוס שהיה מושפע מהניצחון ההיסטורי של‬
‫‪ '67‬אבל לא יצא לקחת חלק במלחמה שהצטיירה בראשם כהרואית וכנחלתם של‬
‫גיבורי אומה‪.‬‬
‫רוסו מייצג את אותם חיילים שהתגייסו למלחמה תחת ההשפעה של הניצחון‬
‫במלחמת ששת הימים והתפיסה המציאותית שלהם לגבי המלחמה הייתה שגויה‬
‫ויכלה להוביל אותם למוות (כמו המפקד היהיר שמופיע בסרט‪ ,‬ראה הרחבה בפרק‬
‫אודות הסרט "כיפור") וויינרוב מייצג את אותו פלח בקרב החיילים המתגייסים‬
‫למלחמה שתפיסתו לגבי המלחמה הייתה הרבה יותר מציאותית ובסופו של דבר‬
‫הוא יוצא ממנה בשלום פרט לפגיעה קלה בגב‪.‬‬

‫צמד הניגודים בשתי הסרטים משקפים את נקודת מבטו של הבמאי לגבי החברה של‬
‫אותה תקופה ונותנים לבמאי לגיטימציה לנטות לכיוונו של אחד מהניגודים‪ ,‬זה‬
‫שמייצג את החברה הצודקת מבחינתו‪.‬‬
‫ב"בלוז לחופש הגדול"‪ ,‬מותו של יוסי צוויליך בתאונת האימונים נותן הצדקה‬
‫למעשיו של אהרל'ה‪ ,‬שבעקבות מותו של חברו מתחזק כפציפיסט וממשיך במסעו‬
‫נגד הצבא והממשל אך למרות זאת מתגייס בסוף הסרט‪.‬‬
‫רנןן שור ודורון נשר יוצרים בעזרת מותו של צוויליך את דמותו של אהרל'ה כשליח‬
‫הפציפיזם הקורא להצלת ילדינו אך מתגייס מתוקף חובתו לחברה ולמדינה ממול‬
‫למותו של צעיר נוסף במלחמות לא צודקות‪.‬‬
‫וב"כיפור"‪ ,‬למרות התעשתותו המהירה של רוסו‪ ,‬הפטריוט והילדותי‪ ,‬במלחמה‬
‫כשמסביבו אש ותופת‪ ,‬הוא יוצא מהמלחמה עם פציעה רצינית בעינו ולעומתו‬
‫ויינרוב‪ ,‬שנשאר אדיש למלחמה ומלכתחילה לא רצה להשתתף בה חוזר הביתה‬
‫שלם ובריא יחסית לאהובתו ולחייו הרגילים‪.‬‬
‫עמוס גיתאי‪ ,‬שתיאר בסרט את שירותו במלחמה ואת סיפור פציעתו באמצעות‬
‫דמותו של ויינרוב‪ ,‬מצדיק את פעולותיו של ויינרוב ומתאר אותו כשורד שחוזר אל‬
‫ביתו למרות עוצמת המלחמה שקראה עליו תיגר אבל לא לגמרי פוסל את רוסו‬
‫שמתואר בסרט כמפקד מלידה בעל יכולת צבאית גבוהה שמגן על חייליו ובסוף נפצע‬
‫במלחמה‪.‬‬

‫בשלושת הסרטים שחקרתי‪ ,‬המלחמה מתוארת כמלחמה של צעירים‪ ,‬מלחמה‬

‫שתופסת את הצעירים בשנות העשרים לחייהם או בשלהי שנות העשרה של חייהם‬
‫ומפסיקה והופכת אותם‪.‬‬
 ‫אותם צעירים‪ ,‬שמנגנים ויוצרים עם גופם אומנות‪ ,‬נלקחים ע"י המלחמה ועתידם‬
‫נתלה בה‪.‬‬
‫טראומת יום כיפור מצטיירת בסרטים שחקרתי כבסיס לפציפיזם שעתיד לצמוח‬
‫בישראל של שנות ה‪ ,80-‬ה‪ 90-‬וה‪ 2000 -‬וכמפרקת הקונצנזוס הצבאי ששרר בארץ‪.‬‬
‫היא מתוארת כתקופה שהובילה לצמיחת ציבור ישראלי חדש שמגבש לעצמו זהות‬
‫חדשה לאחר פירוק ה"ביחד" הישראלי‪.‬‬
‫היא מתוארת בתור התמימות של ישראל בתקופה של לפני המלחמה ואת האטימות‬
‫לנוכח הסממנים המראים מלחמה מתקרבת‪.‬‬
‫היא מתוארת בתור יהירותם של אנשי הצבא שהיו בטוחים שזאת "מלחמת ששת‬
‫הימים ‪ "2‬ולקחו את החיילים אל מותם בשאננות‪.‬‬
‫והיא מתוארת כצלקת וכתקופה הכי קשה של מדינת ישראל‪.‬‬

‫כשהתחלתי לכתוב את העבודה‪ ,‬הידע שלי על מלחמת יום כיפור היה מצומצם‬
‫ושטחי‪.‬‬
‫ככל שהתעמקתי יותר בנושא‪ ,‬גיליתי נושא מעניין שלמעשה‪ ,‬ממנו צמחה מדינת‬
‫ישראל העכשווית‪.‬‬
‫מאוד נהניתי לצפות בסרטים ולנתח אותם לפי הפרמטרים שקבעתי ולהתאימם‬
‫לנושא ומחקירתם למדתי הרבה על עמדותיהם של הבמאים והתסריטאים לגבי‬
‫אותה מלחמה ואותה תקופה של לפניה ולאחריה‪ ,‬אותה תקופה שיצרה את‬
‫טראומת מלחמת יום כיפור‪..‬‬
‫מבחינתי‪ ,‬הפרק שכתבתי על "בלוז לחופש הגדול" היה מאוד מעניין וכפי שכתבתי‬
‫בפרק הסרט מאוד דיבר אליי וגרם לי לחשוב ומצד שני‪ ,‬הפרק שכתבתי על "כיפור"‬
‫היה קשה יותר בגלל המבנה הלא רגיל של הסרט והיה לי קשה יותר לנתח אותו‪.‬‬
‫ולסיכום‪ ,‬בין כל תפקידיו של הקולנוע‪ ,‬הקולנוע הוא גם כלי להעברת מסר ולנקיטת‬
‫עמדה‪.‬‬
‫בין אם זה עמדה פוליטית או בין אם זו עמדה חברתית‪ ,‬לקולנוע יש כוח אפילו‬
‫להכתיב אותה‪.‬‬
‫ביטוייה של טראומת מלחמת יום כיפור היו פרטיים‪ ,‬חברתיים ופוליטיים והקולנוע‬
‫שנוגע באותה תקופה נוגע בכולם ולבסוף הוא גם באמת נוגע בכל מי שצופה בו‪,‬‬
‫אפילו בנער שנולד ‪ 14‬שנה לאחר אותה מלחמה‪.‬‬
‫כנראה שזה הקסם של הקולנוע‪ ,‬הוא מתאים את עצמו לכל מי שצופה בו‪.‬‬