‫חוברת בחינות‬

‫שנה ב‬
‫רפואה‬

‫סמסטר אביב‬
‫תשס"ח ‪2008‬‬
 ‫עזרו לנו לתקן ולייעל את חוברת השחזורים!‬
‫אם ישנה בעיה או הערה לגבי כל אחת מהשאלות המשוחזרות ‪ ,‬אנא כתבו אותה כאן והניחו‬
‫בתיבת השחזורים‪.‬‬

‫‪ ,‬שנת המבחן‬ ‫נושא המבחן‬ ‫‪ .1‬שנת לימודים‬

‫‪.‬‬ ‫שאלה מספר‬

‫הבעיה\הערה‪:‬‬

‫‪ ,‬שנת המבחן‬ ‫נושא המבחן‬ ‫‪ .2‬שנת לימודים‬

‫‪.‬‬ ‫שאלה מספר‬

‫הבעיה\הערה‪:‬‬

‫‪ ,‬שנת המבחן‬ ‫נושא המבחן‬ ‫‪ .3‬שנת לימודים‬

‫‪.‬‬ ‫שאלה מספר‬

‫הבעיה\הערה‪:‬‬
‫ביוכימיה קלינית‬
 ‫ביוכימיה קלינית ‪2007 -‬‬
‫‪ .1‬בסכרת ‪ 2‬במבוגרים מה לא נכון בשלבים שונים במחלה?‬
‫א‪ .‬אינסולין גבוה בדם‬
‫ב‪ .‬אינסולין נמוך בדם‬
‫ג‪ .‬גלוקגון גבוה בדם‬
‫ד‪ .‬קצב השימוש בגלוקוז ע"י הרקמות השונות עשוי להיות נמוך מהנורמאלי‪ ,‬גם בנוכחות ריכוזי‬
‫אינסולין גבוהים בדם‬
‫ה‪ .‬רמת גלוקוז בדם עשויה להיות נמוכה מהנורמאלית‬
‫‪ .2‬מוטציה בכיס ה‪ Heme-‬אשר הופכת את החומצה אמינית הבלתי טעון ואלין לחומצה אמינית‬
‫הטעונה שלילית גלוטמין‪ ,‬יכולה לגרום ל‪:‬‬
‫‪+2‬‬
‫א‪ .‬ייווצר קשר קואורדינטיבי יציב בין יון הברזל ‪ Fe‬בקבוצת ה‪ heme-‬לבין שייר ההיסטידין‬
‫הדיסטאלי‬
‫ב‪ .‬קבוצת ‪ heme‬תעבור דיסוציאציה מחלבון הגלובין‬
‫ג‪ .‬תגבר הזיקה לחמצן של הגלובין המוטנטי יחסית לגלובין נורמאלי‬
‫ד‪ .‬תגבר הסבירות כי מים יקשרו ליון הברזל ‪ Fe+2‬בקבוצת ‪ heme‬ויחמצנו אותו באופן לא הפיך ליון‬
‫‪Fe+3‬‬
‫‪ .3‬צפוי כי הרמה היחסית והמוחלטת הגבוהה ביותר של ‪ HbF‬תימדד בדגימת הדם הבאה‪:‬‬
‫א‪ .‬דם עוברי נורמאלי בטרימסטר הראשון להריון‬
‫ב‪ .‬דם של בוגר הומוזיגוט ל‪ HPFH-‬הטרוצלולרי‬
‫ג‪ .‬גם עובר נורמאלי בטרימסטר השלישי להריון‬
‫ד‪ .‬דם של ‪ HPFH‬פאנצלולרי‬
‫ד‪ .‬דם של חולה בדלתא ביטא תלסמיה‬
‫‪ .4‬מהי החלוקה בין כולסטרול חופשי )‪ (UC‬לכולסטרול אסטר )‪ (CE‬בפלזמה וברקמות?‬
‫א‪ .‬בפלזמה בעיקר ‪ CE‬וברקמות בעיקר ‪UC‬‬
‫ב‪ .‬בפלזמה בעיקר ‪ UC‬ברקמות בעיקר ‪CE‬‬
‫ג‪ .‬אין בכלל ‪ UC‬בפלזמה‬
‫ד‪ .‬היחס שווה בין ‪ UC‬ו‪ CE-‬בפלזמה וברקמות‬
‫ה‪ .‬אין בכלל ‪ CE‬בפלזמה‬
‫‪ .5‬לילד פגם של ביטא גלובין ‪ -‬יש שתי מוטציות החלפת גלוטמאט בוואלין בעמדה ‪ 6‬וגם בפרומוטר‬
‫של ביטא גלובין‪ .‬מה יתפתח אצלו?‬
‫א‪ .‬אנמיה חרמשית חריפה וביטא תלסמיה חריפה של ביטא ‪0‬‬
‫ב‪ .‬אנמיה חריפה‬
‫ג‪.‬אנמיה רק בלחץ חמצן נמוך בתנאים קיצוניים וביטא‪ ++‬ואפילו רמות תקינות‬
‫‪ .6‬יש לצפות כי הולכת יוני כלור תהיה לקויה בתאי אפיתל של דרכי הנשימה בכל הבאים‪ ,‬פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬פעילות יתר של פוספודיאסטראז בתאים‬
‫ב‪ .‬פגיעה בפעילות ‪PKA‬‬
‫ג‪ .‬נוכחות המוטציה ‪ ∆F508‬בחלבון ‪CFTR‬‬
‫ד‪ .‬חוסר פעילות של הפוספטאז המסיר שיירי זרחן מה‪ R domain-‬של ‪CFTR‬‬
‫‪ .7‬מה יגרום לביטא ‪ 0‬תלסמיה?‬
‫א‪ .‬מוטציה באזור הקונסנזוס ה‪ 5'-‬לשחבור באינטרון הראשון בגן המקודד לביטא גלובין‬
‫ב‪ .‬מוטציית חסר העוקרת את כל אזור ה‪ LCR-‬של צבר הגנים לביטא גלובין‬
‫ג‪ .‬מוטציה בזוג הבסיסים השמור באינטרון בנבקודת הגבול בין הקצה ה‪ 3'-‬של האקסון הראשון בגן‬
‫המקודד לביטא גלובין לבין הקצה ה‪ 5'-‬של האינטרון הראשון בגן זה‬
‫ד‪ .‬מוטציה המונעת היווצרות ‪ CAP‬בקצה ה‪ 5'-‬של ה‪ mRNA-‬של ביטא גלובין‬
‫ה‪ .‬מוטציה בקופסת ‪ TATA‬בפאומוטור לגן המקודד לביטא גלובין‬
 ‫‪ .8‬צפוי שמוטציה הפוגעת בפעילות החלבון ספוסין ‪ A‬תגרום‪:‬‬
‫א‪ .‬לצבירה של הגנגליוזיד ‪ GM2‬בליזוזומים של תאי עצב‬
‫ב‪ .‬בעדר פעילות ‪ β glucosidase‬ליזוזומלי במקרופאגים בטחול ובכבד‬
‫ג‪ .‬אי זמינות של ‪ glycosyl ceramide‬לפירוק בליזוזום‬
‫ד‪ .‬חוסר יכולת של ‪ β galactosidase‬לחדור לליזוזום‬

‫‪ .9‬נתנו לפג תרופה שנקשרת לאלבומין באתר הקישור של בילירובין‪ ,‬מה לא יקרה?‬
‫א‪ .‬קרניקטרוס בבילירובין ‪ 14‬מ"ג‬
‫ב‪ .‬מטבוליזם הבילירובין יעלה‬
‫ג‪ .‬הצורך בטיפול בפוטותרפיה יעלה‬
‫ד‪ .‬הסיכון לקרניקטרוס תלוי במידת הקישור לאלבומין‬

‫‪ .10‬מתי יהיה ציאנוזיס?‬

‫א‪ .‬המוגלובין לא יציב‬
‫ב‪HbS .‬‬
‫ג‪metHB.‬‬
‫ד‪ .‬מוטציה הגורמת לזיקה גבוהה לחמצן‬

‫‪ .11‬איזה המוגלובין לא קיים?‬

‫א‪ .‬אלפא‪ 2‬גמא‪2‬‬
‫ב‪ .‬אפסילון ‪ 2‬גמא ‪2‬‬
‫ג‪ .‬זיטא ‪ 2‬אפסילון ‪2‬‬
‫ד‪.‬זיטא ‪ 2‬גמא‪2‬‬

‫‪ .12‬איזה חלבון יעלה במידה הכי גבוהה ב‪? Acute Phase response-‬‬
‫א‪α1-anti trypsin .‬‬
‫ב‪CRP.‬‬
‫ג‪ .‬אלבומין‬
‫ד‪ .‬צירולופלזמין‬
‫ה‪ .‬פיברינוגן‬

‫‪ .13‬תינוק בן שבועיים עם ‪ 8mg%‬בילירובין מתוכו ‪ 7.7mg%‬בלתי ישיר‪ .‬מה האבחנה ?‬

‫א‪ .‬הילד נולד עם אטרזיה מוחלטת של דרכי המרה‬
‫ב‪Gilbert .‬‬
‫ג‪.‬צהבת פיזיולוגית של הילוד‬
‫ד‪Dubin jonson.‬‬

‫‪.14‬צפוי כי הרמה הגבוהה ביותר של ‪ HbH‬תתגלה ב‪:‬‬

‫א‪.‬בוגר עם אלפא‪ +‬תלסמיה‬
‫ב‪ .‬ברגע הלידה לאחר הריון בן ‪ 36‬שבועות של תינוק עם אלפא‪ +‬תלסמיה‬
‫ג‪ .‬בעובר חולה באלפא‪ +‬תלסמיה בטרימסטר השני להריון‬
‫ד‪ .‬בעובר חולה באלפא ‪ 0‬תלסמיה בטרימסטר השני להריון‬
‫ה‪ .‬בעובר החולה באלפא ‪ +‬תלסמיה בטרימסטר השלישי להריון‬
‫‪.15‬באיזה מידה נראה בדיקת ברומוסולפט תקינה ?‬
‫א‪.‬הפטיטיס טוקסי‬
‫ב‪ .‬גילברט‬
‫ג‪.‬שחמת‬
‫ד‪.‬דובין ג'ונסון‬
‫ה‪.‬אף תשובה אינה נכונה‬
 ‫‪ .16‬לחיה המורעבת ‪ 48‬שעות מזריקים גליצרול מסומן‪ .‬איפה לא ימצא הסימון?‬
‫א‪ G6P .‬במוח‬
‫ב‪ G6P .‬בכבד‬
‫ג‪ .‬גליצרול ‪ 3‬פוספט ברקמות שומן‬
‫ד‪ .‬גלוקוז בשריר‬

‫‪ .17‬גבר עם סרטן כבד על רק הפטיטיס כרונית ניסה להתאבד ע"י בליעה של רעל מזוג זרחנים‬
‫אורגנים ‪ .‬מה לא נכון ?‬
‫א‪ .‬עליה ברמת החלבון עוברי ‪ αFP‬בדם‬
‫ב‪ .‬ירידה בפסואודוכולין אסטראז בדם‬
‫ג‪ .‬עליה ב‪ α1-anti trypsin-‬בדם‬
‫ד‪ .‬עליה בפוסטאז החומצי‬
‫‪ .18‬מה נכון ?‬
‫א‪ .‬יש צורך בזרחון ‪ IRS‬כדי שיקשר ל‪ GRb2-‬ב‪ SH-‬דומיין‬
‫ב‪ .‬ל‪ IRS-‬פעילות של אוטופוספורילציה‬
‫ג‪ 2 .‬קשרים דיסולפידים ברצפטור האינסולין‬
‫ה‪ ..‬שרשרת אלפא היא טרנסממברנלית‬

‫‪ .19‬הפרשת אינסולין מתאי ‪ β‬של הלבלב תזורז במצבים הבאים מלבד‪:‬‬

‫א‪ .‬חסימת יציאת אשלגן וזרוז כניסת סידן‬
‫ב‪ .‬חשיפת התאים לסולפוניל אוריאה‬
‫ג‪ .‬עליית היחס ‪ ADP/ATP‬בתאי ביטא בלבלב‬
‫ד‪ .‬כניסת גלוקוז דרך ‪GLUT2‬‬

‫‪ .20‬הזרקת גלוטמאט לדם תגרום לכל התופעות הבאות מלבד‪:‬‬

‫א‪ .‬עליה ברמת גלוטמין בדם‬
‫ב‪ .‬עליה ברמת אלפא‪-‬קטוגלוטראט בכבד‬
‫ג‪ .‬עליה ברמת אספרטט בכבד‬
‫ד‪ .‬עלי ה ברמת אמוניה בכבד‬
‫ה‪ .‬עליה ברמת אוקסלואצטט בכבד‬

‫‪.21‬מה לא נכון לגבי הכבד?‬

‫א‪ .‬בילירובין מונוגלוקורוניד עובר למרה דרך ‪OAT‬‬
‫ב‪ .‬חמצון במעיים לאורובילירובין‬
‫‪ .22‬ההבדל בין צרברוזידים לגנגליוזידים הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬גנגליוזידים מאופיינים ב‪NANA-‬‬
‫ב‪ .‬צרברוזידים נייטרלים וגנגליוזידים חומציים‬
‫ג‪ .‬גנגליוזידים מכילים יותר מחומצה סיאלית אחת ואילו צרברוזידים רק אחת‬
‫ד‪ .‬צרברוזידים נפוצים בכל מערכת העצבים‪ ,‬ואילו גנגליוזידים מרוכזים בגנגליונים בלבד‬

‫‪ shandhoff .23‬הוא ווריאנט של טיי זקס‪ .‬איזה טיפול תיאורטי יצליח?‬

‫א‪ .‬השתלת הגן המקודד לתת יחידה אלפא של הקסואמינידאז ‪ A‬בתאי העצב של החולה‬
‫ב‪ .‬השתלת הגן המקודד לתת יחידה ביטא של הקסואמינידאז ‪ A‬בתאי העצב של החולה‬
‫ג‪ .‬שימוש באסטרטגיה של ‪ enzyme replacement‬לשם החדרה של הקסואמינידאז ‪ B‬לתאי עצב של‬
‫החולה‬
‫ד‪ .‬השתלת גן המקודד לחלבון השפעול )‪ (activator protein‬הנושא ‪ GM2‬גנגליוזיד אל הליזוזומים‪.‬‬
 ‫‪ .24‬מה לא נכון?‬
‫א‪ 5AMP.‬נקשר לפוספטאז ומשפעל אותו‬
‫ב‪.‬סידן נקשר לפוספורילאז‬
‫ג‪.‬גלוקוז מתקשר לפוספורילאז בכבד וגורם לדה‪-‬פוספורילציה שלו‬

‫‪ LDL.25‬נכנס לתא‪ .‬מה לא קורה?‬

‫א‪ .‬אסטרפיקציה של כולסטרול‬
‫ב‪ .‬עיכוב סינתזת כולסטרול‬
‫ג‪.‬עיכוב שיעתוק ‪ LDL‬רצפטור‬
‫ד‪ .‬עיכוב שעתוק ‪scavenger‬‬
‫ה‪.‬פירוק החלבון בליזוזום‬

‫‪ .26‬באיזה מקרה יש ביטא ‪ 0‬תלסמיה?‬

‫א‪ .‬מוטציה ב‪LCR-‬‬
‫ב‪.‬מוטציה ברצף השמור ‪ GU‬שבין קצה ‪ 3‬של האנטרון לקצה ‪ 5‬של האקסון‬
‫ג‪.‬קונצנזוס‬
‫ד‪.‬מוטציה ב‪5'cap‬‬

‫‪ .27‬נמצא כי כתוצאה ממוטציה בשרשרת ‪ β‬פיתח חולה ציאנוזיס‪ .‬סביר כי באריתרוציטים קיים‪:‬‬
‫א‪methemoglobin .‬‬
‫ב‪.‬המוגלובין בלתי יציב‬
‫ג‪HbS .‬‬
‫ד‪ .‬המוגלובין בעל זיקה מוגברת לחמצן‬

‫‪ .28‬רצפטור ל‪ LDL-‬שלא נמצא ב‪?coated pit-‬‬

‫א‪ .‬לא יקשור ‪LDL‬‬
‫ב‪ .‬לא יכניס ‪ LDL‬לתוך התא‬
‫ג‪ .‬לא יקשרו ‪VLDL‬‬
‫ד‪ .‬רצפטור לא יכול להיות שלא ב‪coated pit-‬‬

‫‪ .29‬לאחר עירוי דם אדם סובל מצמרמורת‪ ,‬צהבת בלחמיות העין ועליה ברמת בילירובין עקיף‪ .‬מה לא‬
‫נכון?‬
‫א‪ .‬המוגלובין יופיע בשתן‬
‫ב‪ .‬בילירובין יופיע בשתן‬
‫ג‪.‬רמת אורובילירובין נמוכות בשתן‬
‫ד‪ .‬רמות הפטוגלובין נמוכות בדם‬

‫‪ .30‬תופעת לוואי של תרופה )היפוטטית( היא מניעת הווצרות קבוצה קרבומילית בקצה ה‪N -‬‬
‫טרמינלי של שרשראות ביטא גלובין ‪ .‬סביר שחשיפה לתרפה תגרום לכל התופעות פרט ל‪:‬‬
‫א‪.‬תעלה הרמה היחסית של קונפורמציה ‪ R‬של המוגלובין‬
‫ב‪ .‬ה‪ pH-‬התוך תאי באריטרוציט יהיה נמוך יחסית לערכו שאריתרוציט שלא נחשף לתרופה‬
‫ג‪ .‬כל הפחמן הדו‪-‬חמצני המשתחרר ברקמות יגיע לריאות כחומצה קרבונית בלבד‬
‫ד‪ .‬הקצה ה‪ N-‬טרמינלי של שרשרות ביטא יהיה טעון חיובית‬

‫‪.31‬אנמיה של השורה האדומה צפויה בכולם מלבד‪:‬‬

‫א‪ .‬נוכחות מוטציה בגלובין הגורמת לערעור המבנה של המוגלובין‬
‫ב‪.‬כריתת הכליות של החולה‬
‫ג‪.‬ביטא‪ +‬תלסמיה‬
‫ד‪ .‬מוטציה בגלובין הגורמת לזיקה מופחתת של ההמוגלובין לחמצן‬
‫ה‪ .‬פעילות מוגברת של מטהמוגלובין רדוקטאז כתוצאה ממוטציה בגן המקודד לאנזים‬
 ‫‪ .32‬צפוי כי באדם שאובחן כהומוזיגוט ל‪ HPFH-‬פאנצלולרי יתקיימו הבאים מלבד‪:‬‬
‫א‪ .‬ב‪ DNA-‬באזור ‪ CpG island‬הממוקם ‪ '5‬לפרומוטרים לגנים המקודדים לגמא גלובין ישמר במצב‬
‫של תת מתילציה‬
‫ב‪ .‬בצבר הגנים של ביטא גלובינים יתקיים חסר של הגנים המקודדים לגלובינים מהטיפוסים דלתא עד‬
‫אפסילון‬
‫ג‪ .‬ההיסטונים בנוקליאוזומים הנמצאים בקשר עם הפרומוטורים של הגנים המקודדים לגמא גלובין‬
‫ישמרו במצב של היפראצטילציה‬
‫ד‪ .‬ברטיקולוציטים של אדם זה לא ניתן יהיה לזהות ‪ RNA‬לגלובין ‪ 1A‬ו‪A2‬‬

‫‪ .33‬בבדיקת דם של אדם בן ‪ 50‬נמצא כולסטרול ‪ 220‬מ"ג ‪ ,‬טריגליצרידים ‪ 100‬מ"ג ‪ 80 HDL ,‬מ"ג‪:‬‬

‫א‪ .‬לנבדק ‪ VLDL‬גבוה וזקוק לטיפול להורדת טריגליצרידים‬
‫ב‪.‬לנבדק ‪ HDL‬נמוך והוא זקוק לפעילות ספורטיבית ואלכוהול‬
‫ג‪ .‬לנבדק ‪ LDL‬גבוה והוא זקוק לטיפול בסטטינים להורדת כולסטרול‬
‫ד‪.‬לנבדק ליפופרוטאינים תקינים ואין צורך בטיפול‬
‫ה‪.‬לנבדק חסר ב‪ Apo-C 2-‬ולכן ה‪ VLDL-‬גבוה‬
‫‪ .34‬קישור של אפינפרין לקולטנים בתאי שריר תגרום לבאים מלבד‪:‬‬
‫א‪ .‬חיזוק הקשר של פרוטאין פוספטאז לגליקוגן סינטטאז על ידי ה‪glycogen targeting protein-‬‬
‫ב‪ .‬זרחון ‪ inhibitor 1‬הגורם לקישור לפרוטאין פוספטאז‬
‫ג‪ .‬מפעיל גליקוגן פוספורילאז קינאז על ידי זרחון‬
‫ד‪ .‬דיסוציאציה של יחידות ביטא וגמא מאלפא בחלבון ‪Gs‬‬

‫‪ .35‬הכול נכון‪ ,‬פרט ל‪:‬‬

‫א‪ .‬חשיפת תאי שריר לאפינפרין גורמת בין השאר לזרחון האנזים גליקוגן פוספורילאז קינאז‬
‫ב‪ .‬לאנזים גלוקוז ‪ 6‬פוספטאז שתי צורות )איזואנזימים( האחת ספציפית לתאי כבד ואחת לתאי שריר‬
‫ג‪ .‬דיסוציאציה של תת יחידות הרגולטוריות ‪ R‬של ‪ PKA‬מתת היחידות הקטליטיות ‪ C‬של אנזים זה‬
‫מותנית בשפעול האנזים אדינילאט ציקלאז‬
‫ד‪ .‬מוטציה שתגרום לפעילות יתר של ‪ GTPase‬בתת יחידה אלפא בחלבון ‪ G‬הצמוד לקולטן לגלוקוגן‬
‫בתאי כבד‪ ,‬תביא להפחתה יחסית של פירוק גליקוגן בעקבות קישור ההורמון לקולטן‬
‫‪ .36‬זירוז פירוק גליקוגן בתאי שריר על ידי חשיפתם לאפינפרין יפחת במצבים הבאים‪ ,‬מלבד‪:‬‬
‫א‪ .‬הקטנת הדיסוציאציה של תת יחידת אלפא מביטא וגמא של חלבון הצמוד לקולטן להורמון‬
‫ב‪ .‬הגברת פעילות פוספודיאסטראז‬
‫ג‪ .‬מוטציה המונעת זרחון שיירי סרין בחלק הציטופלזמטי של הקולטן להורמון‬
‫ד‪ .‬מוטציה המקטינה פוספורילציה של גליקוגן פוספורילאז קינאז‬

‫‪ .37‬התאם בין הממצאים ‪ 1-8‬למקרים ‪: a-d‬‬

‫‪ a.‬דובין גונסון ‪ b.‬גילברט ‪ c.‬שחמת הכבד על רקע אלכוהליזם ‪ d.‬חסימה מלאה של דרכי המרה‬
‫‪ .1‬עליה ברמת הבילירובין בשתן‬
‫‪.2‬מוטציה בפרומוטר של ‪UDP-glucose transferase‬‬
‫‪ .3‬עליה ברמת ‪ ALT‬בסרום‬
‫‪ .4‬יחס ‪ AST/ALT‬בסרום‬
‫‪ .5‬ירידה ברמת אורובילירובין בשתן‬
‫‪.6‬פגם בהפרשת בילירובין ישיר )‪(2MRP‬‬
‫‪ .7‬עליה בפוספטאזה בסיסית‬
‫‪ .8‬עליב ברמת בילירובין עקיף‬

‫א‪a-1, b-8 , c-2, d-4.‬‬

‫ב‪a-6, b-5, c-1, d-3.‬‬
 ‫ג‪a-1, b-2, c-4, d-7.‬‬
‫ד‪a-6, b-5, c-3, d-4.‬‬
‫ה‪a-1, b-6, c-4, d-7.‬‬

‫‪ .38‬איזה מהגלובינים הבאים יוצר הומוטטרמר מוכר ?‬

‫א‪ .‬אלפא‬
‫ב‪ .‬אפסילון‬
‫ג‪ .‬זיטא‬
‫ד‪ .‬גאמא‬
‫‪ .39‬איזה כשל אנזימטי יכול להיות אחראי לפרכוסים ועייפות בתינוק ?‬
‫א‪Glycogen+Pi→Glucose-1-P .‬‬
‫ב‪Glucose-6-P→Glucose-1-P .‬‬
‫ג‪ .‬כשל בחלבון המעביר ‪ Glucose-6-P‬ל‪ER-‬‬

‫‪ .40‬תינוק בן שנתיים סובל כשל התפתחותי חמור‪ .‬בבדיקת דם נמצאו רמות גבוהות של לקטט ורמות‬
‫נמוכות של גלוקוז‪ .‬איזה מהאנזימים הבאים לא יכול להיות פגום‪:‬‬
‫א‪G6P→Glucose .‬‬
‫ב‪UDP-Gal + Glucose-1-P →Galactose-1-P + UDP-Glucose .‬‬
‫ג‪Fructose-1-P → DHAP + GA-3-P .‬‬
‫ד‪Glycogen + Pi →Glucose-1-P .‬‬

‫‪ .41‬המשפט הבלתי נכון לגבי המטבוליזם של בילירובין הוא‪:‬‬

‫א‪ .‬בילירובין עובר קוניוגציה ע"י ‪ UDP-glucuronosyl transferase‬שקיים ב‪ER-‬‬
‫ב‪ .‬בילירובין עובר דהקוניוגציה וחימצון לאורובילינוגן במעיים‬
‫ג‪ .‬הקוניוגציה דורשת שפעול של חומצה גלוקורונית עם ‪UDP‬‬
‫ד‪ .‬הקוניוגציה יוצרת כמויות גדולות יותר בילירובין דיגלוקורוני מאשר מונוגלוקורוני‬
‫ה‪ .‬בילירובין מונוגלוקורוני מופרש לדרכי המר ע"י ‪OAT‬‬
‫ו‪ .‬חלבונים מסוג ליגנדין אינם הכרחיים לקוניוגציה של בילירובין‬

‫‪ .42‬הקביעה הבאה נכונה‪:‬‬

‫א‪ .‬שרשראות אלפא של הקולטן לאינסולין חוצות ממברנה כך שחלקן ה‪ N-‬טרמינלי חשוף בפני התא‬
‫וחלקן ה‪ C-‬טרמינלי פונה לציטופלסמה‬
‫ב‪ .‬באינסולין מתקיימים שני גשרים דיסולפידיים האחד בין שרשראות ‪ A‬ו‪ B-‬והשני תוך שרשרתי‬
‫בשרשרת ‪A‬‬
‫ג‪ .‬ביקוע פפטיד הסיגנל ב‪ preproinsulin-‬מתרחש בתוך הגרנולות אוגרות האינסולין‬
‫ד‪ .‬םעילות טירוזין קינאז של ‪ IRS1‬מזרחנת שיירי טירוזין בחלבון זה‬
‫ה‪ .‬זרחון ‪ IRS1‬נדרש לשם קישורו ל‪ SH2-‬דומיין‬

‫‪ .43‬באבחנה תוך רחמית התברר כי עובר ממוצא אפריקאי הינו הטרוזיגוט מורכב )‪(compound‬‬
‫הנושא באלל אחד של הגן המקודד לביטא גלובין מוטציה בקודון ‪ 6‬המחליפה ‪glutamate-valine‬‬
‫ואילו באלל השני נתגלתה מוטציה בקופסת ‪ TATA‬בפרומוטור לגן זה‪ .‬צפוי כי לאחר הלידה יתפתח‬
‫המצב הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬הילוד יסבול מאנמיה חרמשית מלאה ומתלסמיה ביטא‪+‬‬
‫ב‪ .‬משום ההשמדה המאסיבית של אריתרוציטים כתוצאה מכ"א מהמוטציות‪ ,‬יסבול הילוד מתלסמיה‬
‫ביטא ‪ 0‬ומהתקפות נדירות של אנמיה חרמשית‬
‫ג‪ .‬הילוד יסבול מאנמיה חרמשית ממלאה‬
‫ד‪ .‬הילוד יסבול מאנמיה חרמשית רק בתנאים קיצוניים של מאמץ ומתלסמיה מינימאלית מטיפוס‬
‫ביטא ‪ ,++‬אף שרמות ביטא גלובין באריתרוציטים שלו תהיינה תקינות‬
 ‫‪ .44‬מדדים אחדים הושוו בצבר הגנים לביטא גלובין בכרומטין שבודד מתאי כליה ובכרומטין שבודד‬
‫מתאים של השורה האריתרואידית בבוגר‪ .‬כל המצבים הבאים צפויים מלבד‪:‬‬
‫א‪ .‬ההיסטונים באזור ה‪ LCR-‬של צבר הגנים לביטא גלובין יהיו במצב היפראצטילציה )עודף‬
‫אצטילציה( בתאים האריתרואידיים של הבוגר ובמצב של היפואצטילציה )תת אצטילציה( בתאי‬
‫הכליה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ה‪ GCP island-‬הממוקם '‪ 5‬לפרומוטור לגן המקודד לאפסילון גלובין יהיה במצב של היפומתילציה‬
‫)תת מתילציה( בתאים מן השורה האריתרואידית באדם בוגר ובמצב של היפרמתילציה )עודף‬
‫מתילציה( בתאי הכליה‬
‫ג‪ .‬בתאים האריתרואידיים של הבוגר יהיה אזור ה‪ LCR-‬של צבר הגנים לביטא גלובין רגיש ביותר‬
‫לעיכול בנוקלאז ואילו בתאי הכליה של הבוגר יהיה אזור זה עמיד יחסית לעיכול בנוקלאז‬
‫ד‪ .‬ברטיקולוציטים של הבוגר תתגלה רמה נמוכה של ‪ mRNA‬לגמא גלובין ואילו בתאי הכליה לא‬
‫ימצא כלל ‪ mRNA‬לגמא גלובין‬

‫‪ .45‬קליטת ‪ LDL‬בנתיב ה‪ LDL-‬התוך תאי תגרום לכל הבאים‪ ,‬פרט ל‪:‬‬

‫א‪ .‬זירוז באסטריפיקצית הכולסטרול הלא מאוסטר‬
‫ב‪ .‬עיכוב בביוסינתזת כולסטרול‬
‫ג‪ .‬עיכוב ביצירת קולטן ה‪scavenger-‬‬
‫ד‪ .‬עיכוב ביצירת ה‪ mRNA-‬לקולטן ‪LDL‬‬
‫ה‪ .‬פירוק החלבון בליזוזום‬
‫‪ .46‬ההצהרה הבאה אינה נכונה‪:‬‬
‫א‪ .‬עליה ברמת ‪) 5'AMP‬כתוצאה מפירוק מוגבר של ‪ (ATP‬בתאי שריר במאמץ תגרום לשינוי‬
‫קונפורמציה באנזים גליקוגן פוספורילאז ולשפעולו‬
‫ב‪ .‬עליה ברמת גלוקוז בתאי כבד וקישורו לגליקוגן פוספורילאז פעיל תגרום לשינוי קונפורמציה‬
‫באנזים שיחיש סילוק קבוצות זרחן ממנו ע"י האנזים גליקוגן פוספטאז‬
‫ג‪ .‬עלייה ברמת יוני סידן בתאי שריר במאמץ תגרום לשינוי קונפורמציה באנזים גליקטגן פוספורילאז‬
‫ולשפעולו‬
‫ד‪ .‬עלייה ברמת ‪ cAMP‬בתאי שריר תגרום לשחרור תת היחידות הקטליטיות )‪ (C‬של ‪PKA‬‬
‫מהקומפלקס שלהן עם תת היחידות הרגולטוריות )‪ (R‬של האנזים‬
‫תשובות אפשריות‪:‬‬
‫ה‬ ‫‪31‬‬ ‫ד‬ ‫‪2‬‬
‫ב‬ ‫‪32‬‬ ‫ד‬ ‫‪3‬‬
‫ד‬ ‫‪33‬‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬
‫א‬ ‫‪34‬‬ ‫ד‬ ‫‪6‬‬
‫ב‬ ‫‪35‬‬ ‫ג‬ ‫‪7‬‬
‫ג‬ ‫‪36‬‬ ‫ג‬ ‫‪8‬‬
‫ג‬ ‫‪37‬‬ ‫ב‬ ‫‪9‬‬
‫ג‬ ‫‪39‬‬ ‫א‬ ‫‪14‬‬
‫ה‬ ‫‪41‬‬ ‫ד‬ ‫‪17‬‬
‫ה‬ ‫‪42‬‬ ‫ג‬ ‫‪19‬‬
‫ה‬ ‫‪43‬‬ ‫ה‬ ‫‪20‬‬
‫ב‬ ‫‪44‬‬ ‫ב‬ ‫‪22‬‬
‫ג‬ ‫‪45‬‬ ‫ב‬ ‫‪23‬‬
‫א‬ ‫‪27‬‬
‫ב‬ ‫‪30‬‬
 ‫ביוכימיה קלינית – אביב ‪2006‬‬

‫‪ .1‬במחלת ‪ Gaucher‬לא נוירולוגית הטיפול היעיל הינו‪:‬‬

‫א‪ .‬מתן האנזים הרקומביננטי ‪-β‬גלוקוסרברוסידאז דרך הפה‬
‫ב‪ .‬מתן האנזים הרקומביננטי הקסואמינידאז ‪A‬‬
‫ג‪ .‬מתן האנזים הרקומביננטי ‪- β‬גלוקוסרברוזידאז לדם‪ ,‬שנוצר משורת תאים אנושית ולאחר שנוקה‬
‫להומגוניות בקולונות אופייניות‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .2‬פירוק טריגליצרידים ברקמת שומן נעשה ע"י ‪:‬‬

‫א‪ .‬ליפופרוטאין ליפאז‬
‫ב‪ .‬הפטיק ליפאז‬
‫ג‪ .‬טריגליצריד ליפאז רגיש להורמון‬
‫ד‪ A2 .‬ליפאז‬
‫ה‪ .‬טריגליצריד ליפאז לא רגיש להורמון‬

‫‪ .3‬איפה לא נראה עליה באורובילינוגן בשתן ?‬

‫א‪ .‬הפטטיס בשלב ההתחלתי‬
‫ב‪ .‬שחמת הכבד‬
‫ג‪ .‬תסמונת גילברט‬
‫ד‪ .‬המוליזה‬
‫ה‪ .‬חסימה של דרכי המרה‬

‫‪ .4‬חסר ב ‪ Apo-C2‬יגרום ל‪:-‬‬

‫א‪ .‬היפר‪-‬טריגליצרידמיה ועודף כילומיקרונים ו‪VLDL -‬‬
‫ב‪ .‬היפר‪-‬טריגליצרידמיה ועודף כילומיקרונים‬
‫ג‪ .‬היפר‪-‬כולסטרמיה עם עודף ‪LDL‬‬
‫ד‪ .‬היפר‪-‬פוספולידמיה‬

‫‪ .5‬במוטציה ב‪ signal peptide -‬ב‪ ,preproinsulin -‬מה לא נכון?‬

‫א‪ .‬הופעת קשרי ‪ S-S‬לא נכונים‬
‫ב‪ .‬ירידה בפפטיד ‪ C‬בדם‬
‫ג‪ .‬ירידה באינסולין‬
‫ד‪ .‬בעיה במעבר מ‪ preproinsulin -‬ל ‪proinsulin‬‬

‫‪ .6‬חוסר ‪ AST‬בשריר ‪:‬‬

‫א‪ .‬עליה בגלוטמט‬
‫ב‪ .‬עליה בלקטט בשריר‬
‫ג‪ .‬ירידה ב ‪αKG‬‬

‫‪ .7‬לאחר שהוצא הכבד בחיית ניסוי‪ ,‬בדקו כעבור ‪ 2-4‬שעות במי מחומרים הבאים הרמה עלתה‪.‬‬
‫בחר בתשובה הלא נכונה ‪:‬‬
‫א‪ .‬אלנין‬
‫ב‪ .‬אמוניה‬
‫ג‪ .‬גלוקוז‬
‫ד‪ .‬חומצה לקטית‬
 ‫ה‪ .‬גליצרול‬

‫‪ .8‬מדוע בילירובין מתפרק בפוטוטרפיה ?‬

‫‪ .9‬האם עיכוב ציטרין במיתוכונדריה יוריד את רמת ציטרולין בדם ?‬

‫‪ .10‬מה עושה ‪? carnitine palmitoil‬‬

‫‪ .11‬עיכוב ‪ heme-oxygenase‬יביא ל‪:‬‬

‫א‪ .‬ירידה ברמת ‪ CO‬בנשימה‬
‫ב‪ .‬עליה ברמת ברזל בטחול‬
‫ג‪ .‬עליה ב ‪ELBI‬‬
‫ד‪ .‬ירידה בבילירובין עקיף‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .12‬נמצא כי רמת ‪ met-Hb‬גבוהה‪ ,‬רמת אריתרופואטין תקינה‪ ,‬ו‪) Hb -‬מבחינת הגן( תקין‪.‬‬
‫מה יכולה להיות הסיבה לכך ?‬
‫א‪ .‬פגיעה ב ‪ LCR‬של ‪β‬‬
‫ב‪ .‬פגיעה בפעילות של ‪ B5‬ציטוכרום רדוקטאז‬
‫ג‪ .‬הרעלת ‪CO‬‬

‫‪ .13‬מה נכון לגבי ‪? CFTR‬‬

‫א‪ .‬הרפטור מכיל ארבעה אתרי קישור ל ‪ATP‬‬
‫ב‪ .‬לרצפטור שני מקטעים חוצי ממברנה‬
‫ג‪ .‬הרצפטור משתמש בהידרוליזה של ‪ ATP‬להעברה אקטבית של יוני סידן‬
‫ד‪ .‬אקטיבציה דרך ‪ R-domain‬ע"י קישור פוספט‬

‫‪ .14‬להלן עקומת סטורציה של המוגלובין‪:‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫א‪ -1 .‬בילה חודש בהרים בגובה ‪ 5000‬מ'‬

‫‪ -2‬תקין‬
‫ב‪ -1 .‬סגור בחדר עם תנור גז‬
‫‪ -2‬תקין‬
 ‫ג‪ -2 .‬חולה‬
‫ד‪ .‬ל‪ 1-‬בעיה בקישור ל‪2,3 BPG -‬‬

‫‪ .15‬המדדים הבאים‪ :‬כולסטרול כולל– ‪ ,270‬טריגליצרידים‪ ,50-HDL ,100 -‬לפיכך‪:‬‬

‫א‪ LDL .‬גבוה‬
‫ב‪ LDL .‬נמוך‬
‫ג‪ IDL .‬גבוה‬
‫ד‪ HDL .‬גבוה‬
‫ה‪ LDL .‬גבוה ו‪ VDL -‬גבוה‬
‫ו‪ .‬תקין‬

‫‪.16‬כאשר ישנה בעיה בחלק הציטופלסמטי של הרצפטור ל‪: LDL -‬‬

‫א‪ .‬לא ינוע אל ה‪coated pits -‬‬
‫ב‪ .‬לא יקשור ‪LDL‬‬
‫ג‪ .‬לא ינוע אל ה‪ coated pits -‬אבל יכניס ‪LDL‬‬
‫ד‪ .‬יקשור ‪VLDL‬‬

‫‪ .17‬לילד סימפטומים שלמחלת הטיי‪-‬זקס‪ ,‬בדקו פעילות של ‪ B,A‬הקסואמינידאז על סובסטרט סינטטי‬

‫בסביבה מימית‪ ,‬אך התוצאה הייתה שלילית‪ .‬הסבר אפשרי‪:‬‬
‫א‪.‬הסובסטרט בבדיקה לא צריך להיות סינטטי‬
‫ב‪ .‬הרופאים טעו בבדיקה‬
‫ג‪ .‬מדובר ב‪Gaucher -‬‬

‫‪ .18‬בחולה עם אנמיה חרמשית‪ ,‬חלה מוטציה בשרשרת ‪ β‬בכיס ‪ heme‬שגרמה להסטה ימינה של עקומת‬
‫הסטורציה‪ .‬בחר בתשובה הנכונה ‪:‬‬
‫א‪ .‬מצבו יחמיר עקב התגבשות מוגברת‬
‫ב‪ .‬מצבו ישתפר בגלל שהאפיניות לחמצן גבוהה יותר‬
‫ג‪ .‬מצבו ישתפר בגלל שהאפיניות לחמצן נמוכה יותר‬

‫‪ .19‬מדגירים ממברנה עם גלוקגון‪ ,GTP ,ATP ,‬מה יקרה?‬

‫א‪ .‬הורדה של ‪ PPi‬מ ‪ATP‬‬
‫ב‪ .‬הורדה של ‪ PPi‬מ ‪GTP‬‬

‫‪ .20‬חולה עם אוטם שריר הלב וחשד להמוליזה‪ .‬בחר בתשובה הנכונה‪:‬‬

‫א‪.‬רמה תקינה של ‪ Troponin‬אחרי שעה תשלול חשד לאוטם‬
‫ב‪ .‬רמה גבוהה של ‪ LDH‬תצביע על המוליזה‬
‫ג‪ .‬רמה נורמלית של ‪ Hepatoglobin‬אחרי ‪ 24‬שעות תשלול המוליזה‬

‫‪ .21‬מגיע אדם שמתנשם במהירות עם הכרה מעורפלת וסחרחורת‪ .‬מה מומלץ?‬

‫א‪ .‬נשימה של ‪CO2‬‬
‫ב‪ .‬מתן עירוי רגיל‬
‫ג‪ .‬מתן חמתן בריכוז גבוה‬

‫‪ .22‬לאחר מתן ‪ ,phenobarbitol‬מה לא יתרחש?‬

‫א‪ .‬הפעלת ‪CAR‬‬
‫ב‪ .‬הגברה של הוצאת בילירובין מצומד למרה‬
 ‫ג‪ .‬עליה בבילירובין לא מצומד‬

‫‪ .23‬חסר האנזים שמצמד שני ‪ bilrirubin monoglucuronide‬ל ‪ bilirubin diglucuronide‬גורם ל‪:‬‬

‫א‪ .‬עליה בבילירובין ישיר בדם‬
‫ב‪ .‬עליה בבילירובין עקיף בדם‬
‫ג‪ .‬עליה של ‪ bilirubin monoglucuronide‬במרה‬

‫‪ .24‬ב ‪ α‬טלסמיה ‪:‬‬

‫א‪ .‬הפסקת התרגום בחצי הדרך‬
‫ב‪ .‬מוטציה שגרמה להפסקת השעתוק‬
‫ג‪ .‬מוטציה בקופסא השמורה בפרומוטור‬
‫ד‪ .‬יש הומוגלובין לא תקין‬

‫‪ .25‬איזה הומוגלובין לא מתבטא בעובר ?‬

‫א‪ξ 2 γ 2 .‬‬
‫ב‪ξ 2 ε 2 .‬‬
‫ג‪α 2 γ 2 .‬‬

‫‪ .26‬הוכנס פוספט אנאורגני מסומן רדיואקטבית לגוף של חולה סכרת וגוף של ביקורת בריא‪.‬‬
‫איזה משפט אינו מתאר בצורה נכונה את מיקום הסימון של הזרחן ?‬
‫א‪ .‬על האנזים ‪ Glycogen synthase‬בעודף בחיה סכרתית‬
‫ב‪ .‬על האנזים ‪ AcCoA carboxylase‬בעודף ברקמת השומן בחיה סכרתית‬

‫‪ .27‬נמצאה הצטברות של הומוציסטאין וכן הצטברות של ‪:Methyl Malonyl‬‬

‫א‪ .‬הצברות של ‪Methyl THF‬‬
‫ב‪ .‬פעילות של ‪ Thymidilate synthase‬תקינה‬
‫ג‪ .‬יצור גליצין תקין‬

‫‪ .28‬לאחר ניתוח להסרת קיבה לפני שנה נמדדה עליה ב ______ מלינאט‪ .‬מה לא נכון‪:‬‬
‫א‪ .‬מחסור במתיונין‬
‫ב‪ .‬ירידה ברמת ‪Methyl THF‬‬
‫ג‪ .‬עודף הומוציסטאין‬
‫ד‪ .‬ירידה בפעילות ‪Thymidilate synthase‬‬

‫‪ .29‬במידה ואין ספיגה חוזרת של מרה בחזרה לכבד‪ ,‬יש‪:‬‬

‫א‪ .‬עליה בסינתזת כולסטרול ועליה ברצפטורים ל‪.LDL -‬‬
‫ב‪ .‬עליה בסינתזת כולסטרול וירידה ברצפטורים ל‪.LDL -‬‬
‫ג‪ .‬ירידה בסינתזת כולסטרול ועליה ברצפטורים ל‪.LDL -‬‬
‫ד‪ .‬אין שינו בסינתזת כולסטרול ועליה בסינתזת ועליה ברצפטורים ל‪.LDL -‬‬

‫‪ .30‬הקבוצה הפרוסטטית של גלובין‪:‬‬

‫א‪ .‬בעלת מטען חשמלי‬
‫ב‪ .‬קשורה לחלק החיצוני של השרשרת‬
‫ביוכמיה קלינית ‪2005‬‬

‫מבחן בביוכימיה קלינית ‪2005‬‬

‫אצל חולה שמת מאלכוהול נמצא‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫א‪ .‬עלייה באמוניה‬
‫ב‪ .‬ירידה ב‪Albumin‬‬
‫ג‪ .‬ירידה ב‪pre albumin‬‬
‫ד‪ .‬ירידה ב‪α1-Antitripsin‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫בחור קיבל גליצין רדיואקטיבי לסימון ‪ .Heme‬אחרי מספר שעות עבר תאונת דרכים‬ ‫‪.2‬‬
‫וקיבל שטף דם‪ .‬מה נראה אצלו?‬
‫א‪ .‬עלייה ב‪ early labeled bilirubin – ELB1‬הראשון‬
‫ב‪ .‬עלייה ב‪ELB2‬‬
‫ג‪ .‬אינדיקציה ליצירת ‪ heme oxygenase 2‬ברקמה רטיקולואנדותליאלית‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫מוטציה ‪ HisÆSer‬בחלל הפנימי של ‪ Hb‬תגרום ל‪-‬‬ ‫‪.3‬‬

‫א‪ .‬הזזת ש‪.‬מ‪ .‬לטובת ‪R‬‬
‫ב‪ .‬ש‪.‬מ‪ .‬ישאר אותו דבר‬
‫ג‪ .‬מוטציה בחלל הפנימי לא משפיעה על תפקוד ההמוגלובין‬

‫הזרקת גלוטמט לדם לא תביא ל –‬ ‫‪.4‬‬

‫א‪ .‬ירידה בפעילות גלוטמין סינטז ברקמות‬
‫ב‪ .‬עליית ‪ Urea‬בדם‬
‫ג‪ .‬עליית ‪ αKG‬בכבד‬
‫ד‪ .‬עלייה באספרטט בכבד‬
‫ה‪ .‬עלייה באמוניה בדם‬

‫מתנדב בניסוי קיבל זריקת גליצין מסומן ואז עבר ת‪.‬ד‪ .‬עם שט"ד במקום‪ .‬מה יקרה?‬ ‫‪.5‬‬
‫א‪ .‬עלייה בפעילות ‪ Heme Oxygenase 2‬במקרופגים‬
‫ב‪ .‬סימון מוגבר ב‪early labeled 1 -‬‬
‫ג‪ .‬סימון מוגבר ב‪early labled 2 -‬‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫איפה לא נראה ירידה במבחן ברומוסולפלין?‬ ‫‪.6‬‬

‫א‪ .‬שחמת כבד מתקדמת‬
‫ב‪ .‬דובין ג'ונסון‬
‫ג‪ .‬גילברט‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫בילוד עם צהבת )בילירובין ‪ ,(30‬ניתן חומר ‪ X‬כטיפול והבילירובין ירד ל‪ .25 -‬מה לא‬ ‫‪.7‬‬
‫נכון לגבי מנגנון הפעולה של חומר ‪:X‬‬
‫א‪ .‬יתכן שעיכב ‪Heme oxygenase 1‬‬
‫ב‪ .‬יתכן שהגביר פעילות ‪UDP-glucoronyl transferase‬‬
‫ג‪ .‬יתכן שעיכב ‪Biliverdin reductase‬‬
‫ד‪ .‬יתכן שירד הסיכון לקרניקטרוס‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪4/1‬‬
‫ביוכמיה קלינית ‪2005‬‬

‫עודף גלוטמט יגרום לכל הדברים הבאים‪ ,‬פרט ל‪:‬‬ ‫‪.8‬‬

‫א‪ .‬עלייה ב‪ Aspartate‬בכבד‬
‫ב‪ .‬ירידה בפעולות האנזים ‪ Glutamate sinthase‬ברקמות‬
‫ג‪ .‬עליה באמוניה בדם‬
‫ד‪ .‬עליה ב‪αKeto‬‬
‫ה‪ .‬עלייה בגלוטמין דם‬

‫מה יגרום מחסור ב‪) ?Intrinsic Factor -‬קשור לפולאט(‬ ‫‪.9‬‬

‫א‪ .‬חוסר ב‪Methyl- Tetrahydrofolate‬‬
‫ב‪ .‬ירידה בפולאט‬
‫ג‪ .‬חוסר בסינתזה של ‪DNA‬‬
‫ד‪ .‬עלייה ב‪Homocystein‬‬

‫‪ .10‬מה יקרה לאחר הזרקת גליצרול מסומן ב‪ C14 -‬ב‪ 3-‬פחמנים? )לחיה סוכרתית(‬
‫א‪ .‬טריגליצרידים מסומנים ברקמת שומן‬
‫ב‪ .‬טריגליצרידים בכבד‬
‫ג‪ CO2 .‬בנשימה‬
‫ד‪ .‬גלוקוז ‪ 6‬פוספט בכבד‬
‫ה‪ .‬גלוקוז ‪ 6‬פוספט במוח‬

‫‪ .11‬מה מהבאים נכון?‬

‫א‪ .‬ביונקים‪ ,‬פוליגלוטמט לא ניתן לייצור מ‪ Folic Acid -‬וגלוטמאט‬

‫‪ .12‬מחסור באילו ויטמינים מעיד על ירידה בפעילות טרנסקטולאז?‬

‫א‪B12 .‬‬
‫ב‪B6 .‬‬
‫ג‪K .‬‬
‫ד‪B1 .‬‬

‫‪ .13‬ב‪ Acute Phase Protein -‬תחול ירידה בכל הפקטורים הבאים למעט‪:‬‬
‫א‪Transferin .‬‬
‫ב‪C- Reactive protein .‬‬
‫ג‪Albumin .‬‬
‫ד‪Transthyretin (albumin) .‬‬
‫ה‪α-Fetoprotein .‬‬

‫‪ .14‬בסקר למטרות מחקר נבדקו עקומות שחרור‪/‬קישור חמצן על ידי המוגלובין בדם של‬
‫תינוקות בני ‪ 4‬חודשים‪ .‬נמצא כי באחד הנבדקים היתה סטייה קלה של העקומה ימינה‬
‫מהעקומה נורמלית של ‪ .HbA‬צפוי כי בנבדק זה יובחן בעתיד המצב הבא‪:‬‬
‫א‪Erythrocytosis (Polycythemia) .‬‬
‫ב‪ .‬אנמיה קלה לא בגלל המוליזה‬
‫ג‪ .‬אנמיה המוליטית‬
‫ד‪Cyanosis .‬‬

‫‪ .15‬בחוסר של איזה ויטמין ישנה ירידה בפעילות של האנזים ‪?Transketalase‬‬

‫א‪Vitamin B1 .‬‬
‫ב‪Vitamin K .‬‬
‫ג‪Vitamin B12 .‬‬
‫ד‪Panthotenic acid .‬‬
‫ה‪Ascorbate .‬‬

‫‪4/2‬‬
‫ביוכמיה קלינית ‪2005‬‬

‫ו‪Vitamin B6 .‬‬

‫‪ .16‬לאחר הזרקת ההורמון ‪ - Cortisol‬הורמון גלוקוקורטיקוסטרואידי – לחיית ניסוי ניתן‬

‫לצפות בשינויים הבאים בהשוואה למצב לפני הזרקת ההורמון‪ ,‬פרט ל –‬
‫א‪ .‬תחול ירידה במידת האצטילציה של היסטונים בנוקלאוסומים הסמוכים לגן המקודד‬
‫ל ‪ Glucose-6-phosphatase‬בתאי הכבד‬
‫ב‪ .‬יחול קישור מוחבר של חלבונים הנחוצים להפעלת השיעתוק ”‪“Co-activators‬‬
‫לרצפטור גלוקוקורטיקוסטרואידי‬
‫ג‪ .‬יחול קישור מוגבר של הרצפטור הגלוקוקורטיקוסטרואידי לאזורים ספציפיים ב‪-‬‬
‫‪ DNA‬אשר מצויים בצד ‪ 5‬טרמינלי של הגנים אשר עוברים שעתוק מוגבר בהשפעת‬
‫‪Cortisol‬‬
‫ד‪ .‬תחול עלייה בקצב השעתוק של ‪ mRNA‬לאנזים ‪Phosphoenol pyrovate‬‬
‫‪ carboxykinase‬בכבד‪.‬‬

‫‪ .17‬אדם בוגר חולה ‪-β‬תלסמיה טופל ב‪ ,5azacytidine -‬מה לא נכון?‬

‫‪ .18‬אדם הגיע לבי"ח עם דלקת ריאות וקשיי נשימה‪ .‬בעבר אובחן כסובל מאמפיזמה‪.‬‬
‫בבדיקת דם נמצא אלבומין נמוך‪ .‬מה לא נכון?‬
‫א‪ .‬אלבומין נמוך יכול להיות בגלל ‪Acute Phase Reaction‬‬
‫ב‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ג‪ .‬יכול להיות שהוא סובל ממוטציה ‪ ZZ‬באנזים ‪.α1-Antitripsin‬‬
‫ד‪ BEE .‬שלו יהיה גבוה מהנורמלי‬

‫‪ .19‬מה לא נכון לגבי ‪ LDL‬רצפטור בתאי כבד ב‪?Coated pits -‬‬

‫א‪ .‬תמיד נמצא ב‪coated pits‬‬
‫ב‪ .‬קושר ‪HDL‬‬
‫ג‪ .‬אינו מכניס ‪ LDL‬לתא‬
‫ד‪ .‬קושר ‪VLDL‬‬
‫ה‪ .‬אינו קושר ‪ LDL‬לתא‬

‫‪ .20‬מחלת גושה –‬
‫א‪ .‬ריבוי מוטציות באוכלוסיה היהודית‪-‬אשכנזית‬
‫ב‪ .‬הפטומגלי‬
‫ג‪ .‬חומרה המשתנה תלוי בפעילות האנזים _____‬
‫ד‪ .‬צבירה של ‪ gal-cer‬בתאי הרקמה הרטיקלואנדותליאלית‬
‫ה‪ .‬חוסר מלא או חלקי ב‪β galactase-‬‬

‫‪ .21‬אדם שקיבל עירוי וחווה צמרמורות וצהבת בלחמית העין‪ .‬הכל נכון פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬עלייה בהפטוגלובין בדם‬
‫ב‪ .‬אורובילינוגן מוגבר בשתן‬
‫ג‪ .‬עלייה ב‪ LDH‬בדם‬
‫ד‪ .‬עלייה בבילירובין ישיר בדם‬

‫‪ .22‬איפה לא יהיה חסר של גלוקוז בדם?‬

‫א‪Aldose B .‬‬
‫ב‪ .‬פרוקטוקינז‬
‫ג‪ .‬גליקוגן פוספורילז‬
‫ד‪ .‬גליקוגן ‪ 6‬פוספטז‬

‫‪4/3‬‬
‫ביוכמיה קלינית ‪2005‬‬

‫‪ .23‬איזו מבין הריאקציות הבאות אינה מתרחשת בכבד?‬

‫א‪2AcCOAÆAcetoacetylCoA .‬‬
‫ב‪SuccinylcoA+AcetoacetateÆAcetoacetylCoA .‬‬
‫ג‪Acetoacetate+NADHÆ3Hydoxybutirate .‬‬
‫ד‪HmGCoAÆAcetoacetate + AcCoA .‬‬
‫ה‪AcetoacetylCoA + AcCoAÆHmG CoA .‬‬

‫‪ .24‬החליפו ח‪.‬א‪ .‬בפסאודוסובסטרט ב‪)PKA -‬ביחידה רגולטורית(‪ .‬זה יגרום להכל פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬עלייה ב‪ Acetoacetate‬בשתן‬
‫ב‪ .‬עלייה ב‪ CAP‬בדם‬
‫ג‪ .‬עלייה בגלוקוז בדם‬
‫ד‪ .‬ירידה בגליקוגן בכבד‬

‫‪4/4‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪2004‬‬

‫מבחן בביוכימיה קלינית ‪2004‬‬

‫לחיית ניסוי נורמלית ולחיה סכרתית הוזרקה כמות גדולה של גלוקוז‪ 30 ,‬דקות אחרי‬ ‫‪.1‬‬
‫נצפה להכל‪ ,‬פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬קצב טרנספורט של גלוקוז לתאי כבד גבוה יותר בחיה הסכרתית מאשר בחיה‬
‫הנורמלית‬
‫ב‪ .‬קצב טרנספורטר של גלוקטוז לתאי המח נמוך יותר בחיה הסכרתית‬
‫ג‪ .‬קצב היפוך ‪ cAMP‬ל‪ 5'AMP -‬ברקמה שומנית נמוך יותר בחיה הסכרתית‬
‫ד‪ .‬קצה היפוך גלוקוז ל‪ G6P-‬בתאי כבד נמוך יותר בחיה הסכרתית‬
‫ה‪ .‬קצב טרנספורטר של גלוקוז לתאי שריר נמוך יותר בחיה הסכרתית‬

‫שעה לאחר הזרקת אינסולין לחיית ניסוי חולת סכרת‪ ,‬יש לצפות לשינויים הבאים ביחס‬ ‫‪.2‬‬
‫למצב לפני ההזרקה‪ ,‬פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬תגבר פעילות של האנזים ‪phosphatidyl inositol 3 kinase‬‬

‫לחיה נורמלית הוזרק גלוקוז‪ .‬מה לא נראה לאחר ‪ 30‬דקות‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫א‪ .‬עלייה בפפטיד ‪ C‬בדם‬
‫ב‪ .‬עלייה ב‪ phosphoatidyl inositol 4,5 biphosphate-‬בתאי ‪ β‬בלבלב‬
‫ג‪ .‬ניתוק אתר פעיל של ‪ PKC‬מפסאודוסובסטרט בתאי ‪ β‬בלבלב‬
‫ד‪ .‬סגירת תעלות אשלגן בתאי ‪ β‬בלבלב‬
‫ה‪ .‬עליה ברמות ‪ GLUT4‬בממברנה החיצונית של תאי שריר‬

‫רקמת שומן מבודדת הודגרה במבחנה עם חומרים שונים המסומנים ב‪ C14-‬לקבלת‬ ‫‪.4‬‬
‫טריגליצרידים תוך מעקב אחרי הסימון‪ .‬בהדגרה עם איזה חומר מסומן לא התקבל כלל‬
‫סימון ב‪:TG-‬‬
‫א‪ AcCoA .‬מסומן‬
‫ב‪ .‬גליצרול מסומן‬
‫ג‪ .‬גלוקוז מסומן‬
‫ד‪ FA .‬מסומנת‬

‫בדיקת דם לגילוי ליפופרוטאינים בוצעה לגבר לא אחרי צום‪ .‬בבדיקה נתגלו‬ ‫‪.5‬‬
‫ליפופרוטאינים בעלי צפיפות הנמוכים מ‪ ,1,006g/100ml-‬בנוסף התגלו החלבונים‬
‫‪ .apoB100, apoB48, apoA1‬באיזה ליפופרוטאין מדובר‪:‬‬
‫א‪HDL .‬‬
‫ב‪LDL .‬‬
‫ג‪VLDL .‬‬
‫ד‪ .‬כילומיקרונים‬
‫ה‪ LDL .‬ו‪VLDL-‬‬
‫ו‪ .‬כילומיקרונים ו‪VLDL-‬‬

‫הזרקת גלוטמין לדם תגרום להכל‪ ,‬פרט ל‪:‬‬ ‫‪.6‬‬

‫א‪ .‬עליה ביצירת אמוניה‬
‫ב‪ .‬ירידה בפעילות גלוקוז דהידרוגהז‬
‫ג‪ .‬עליה ברמת ‪ urea‬בדם‬
‫ד‪ .‬עליה ברמת ‪αKG‬‬
‫ה‪ .‬עליה ביצירת גלוטמט בכבד‬

‫מוטציה היפותטית בהליקס ‪ F‬של גלובין ‪ β‬גרמה לכך שהשייר ‪) HisF8‬הפרוקסימלי(‬ ‫‪.7‬‬
‫נשאר קבוע בזווית ‪ 80‬יחסית למישור קבוצת ה‪ heme-‬הן במצב מחוזר והן במצב‬
‫מחומצן‪ .‬צפוי כי כתוצאה ממוטציה זו‪:‬‬

‫‪4/1‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪2004‬‬

‫יווצר קשר ישיר בין שייר ‪ His‬דיסטלי )‪ (HisE7‬לבין יון הברזל ‪FE2+‬‬ ‫א‪.‬‬
‫השתנות הקואופרטיבית של הקונפורמציה של ‪ H6‬כתוצאה מקישור או שחרור‬ ‫ב‪.‬‬
‫חמצן תהיה חזקה מהנורמלית )עקומה סיגמואידית תלולה יותר(‬
‫עקומת קישור‪/‬שחרור חמצן מההמוגלובין תאבד את אופיה הסיגמואידי‬ ‫ג‪.‬‬
‫)קואופרטיבי(‬
‫זיקת ההמוגלובין לחמצן תגבר‬ ‫ד‪.‬‬

‫אדם הסובל מהיפוקסיה ברקמות )לא מגיע מספיק חמצן לרקמות(‪ .‬כיצד ניתן לטפל בו‪:‬‬ ‫‪.8‬‬
‫א‪ .‬טפטוף חומר בסיסי לדם‬
‫ב‪ .‬טפטוף חומר חומצי לדם‬
‫ג‪ .‬מעכבי ‪carbonic hydrase‬‬
‫ד‪ .‬עיכוב קשירת ‪2,3DPG‬‬
‫ה‪ .‬עירוי דם של אריתרוציטים עם המוגלובין מוטנטי בעל אפיניות חזקה לחמצן‬

‫תינוק בן ‪ 3‬ימים‪ .‬רמת בילירובין עקיף ‪ .12mg%‬מה לא הגיוני‪:‬‬ ‫‪.9‬‬

‫א‪ .‬יכול להיות ‪ UDP glucuronyl transferase‬פחות פעיל מהנורמה‬
‫ב‪ .‬יכול להיות שיש לו ‪Gilbert‬‬
‫ג‪ .‬סביר להניח שפוטותרפיה תוריד רמת בילירובין‬
‫ד‪ .‬התינוק הוא פג‬
‫ה‪ .‬התינוק בריא וזוהי צהבת פיזיולוגית‬

‫‪ .10‬פגם ב‪ ornithine transcarbamoylase-‬יכול לגרום להכל פרט ל‪:‬‬

‫א‪ .‬עליה באמוניה בדם‬
‫ב‪ .‬עליה ב‪ carbamoyl-P-‬בתאי כבד‬
‫ג‪ .‬ירידה ב‪ citrulline-‬בסרום‬
‫ד‪ .‬ירידה ב‪ orotate-‬בשתן‬
‫ה‪ .‬עליה ב‪ urea-‬בדם‬

‫‪ .11‬חסר באיזה גן יגרום לפגיעה הכי מוקדמת בעובר‬

‫א‪α .‬‬
‫ב‪β .‬‬
‫ג‪δ .‬‬
‫ד‪HbF .‬‬
‫ה‪ .‬חסר בתאים פלוריפוטנטיםשל השורה המיאלואידית במח העצם‬

‫‪ .12‬ב‪ Von-Gierke-‬יהיו השינויים הבאים ביחס לאדם בריא‪ ,‬פרט ל‪:‬‬

‫א‪ .‬עליה ב_____ בדם‬
‫ב‪ .‬צבירת גליקוגן בכליה‬
‫ג‪ .‬עלייה ביצור חומצה לקטית בכבד‬
‫ד‪ .‬ירידה ברמת גלוקוז בדם ברעב‬
‫ה‪ .‬ירידה בייצור גליצרול‪-3-‬פוספט בכבד‬

‫‪ .13‬תינוק בן ‪ 3‬ימים עם חולשה ובצקת‪ .‬בבדיקות מעבדה נמצא‪:‬‬

‫רמות ‪ Prealbumin‬בדם נמוכות‬
‫פעילות ‪ α1-antitrypsin‬בדם תקינה‬
‫אין נוכחות חלבון בשתן‬
‫רמת ‪ albumin‬בדם ‪2.79%‬‬
‫רמת ‪ α1-antitrypsin‬בגבול התחתון של התקין‬
‫מה סביר להניח שהבעיה‪:‬‬
‫א‪ .‬פגיעה בתפקוד הכליה‬

‫‪4/2‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪2004‬‬

‫ב‪ .‬פגיעה תורשתית או ויראלית בכבד‬

‫ג‪ .‬תת תזונה לחלבונים‬
‫ד‪ .‬הטרוזיגוט לפגם ב‪α1-antitrypsin-‬‬

‫‪ .14‬בחולי ‪ βδ‬תלסמיה‪:‬‬
‫א‪ HbH .‬בילדות והמצב ישתפר בבגרות‬
‫ב‪ HbF .‬גבוה מהנורמלי‬
‫ג‪ HbA2 .‬גבוה מהנורמלי‬
‫ד‪HbBart .‬‬

‫‪ .15‬שייך את הממצאים למקרים הבאים‪:‬‬

‫א‪ .‬צהבת ‪pre-hepatic‬‬
‫ב‪ .‬צהבת ‪post-hepatic‬‬
‫ג‪Gilbert syndrome .‬‬
‫ד‪Dubin Johnson syndrome .‬‬
‫‪ (1‬עליה בבילירובין ישיר‬
‫‪ (2‬מוטציה בפרומוטור ל‪UDP glucuronyl transferase-‬‬
‫‪ (3‬עליה בבילירובין עקיף‬
‫‪ (4‬עלייה ב‪ALP-‬‬
‫‪ (5‬עליה באורובילינוגן בשתן‬
‫‪ (6‬פגם ב‪MRP-‬‬
‫איזה צירוף אינו נכון‪:‬‬
‫א‪ .‬א‪ ,5-‬ב‪ ,1-‬ג‪ ,2-‬ד‪6-‬‬
‫ב‪ .‬א‪ ,3-‬ב‪ ,4-‬ג‪ ,5-‬ד‪6-‬‬
‫ג‪ .‬א‪ ,5-‬ב‪ ,4-‬ג‪ ,3-‬ד‪6-‬‬
‫ד‪ .‬א‪ ,5-‬ב‪ ,4-‬ג‪ ,3-‬ד‪1-‬‬
‫ה‪ .‬א‪ ,3-‬ב‪ ,4-‬ג‪ ,2-‬ד‪1-‬‬

‫‪ .16‬מה לא נכון לגבי אפינפרין‪:‬‬

‫א‪ .‬גורם לניתק בין תת יחידה ‪ α‬לתתי היחידות ‪ βγ‬בחלבון ‪ G‬ברקמת שומן‬
‫ב‪ .‬גורם לזרחון מוגבר של ‪ AcCoA‬קרבוקסילז‬
‫ג‪ .‬גורם להגברת ייצור ‪ PPi‬בתאי כבד‬
‫ד‪ .‬גורם להגברת זרחון ‪ PDE3‬ברקמת שומן‬
‫ה‪ .‬גורם להגברת קישור ‪ inhibitor1‬ל‪PPas1-‬‬

‫‪ .17‬מה לא נכון אודות אופן פעולת תרופות המורידות רמת גלוקוז בדם‪:‬‬
‫א‪ .‬תרופות מקבוצת ‪ Thiazidamine‬גורמות להקטנת תנגודת לאינסולין ע"י קישור ל‪-‬‬
‫‪ R‬ספציפי בשריר‬
‫ב‪ .‬תרופות מקבוצת ‪ Biguanides‬גורמות לעיכוב גלוקונאוגנזה בכבד‬
‫ג‪ Thiazidamine .‬גורמות להורדה ברמת ‪ resistin‬ו‪ TNFα -‬בדם‬
‫ד‪ .‬תרופות ‪ Sulfynyl urea‬גורמות להפרשה מוגברת של אינסולין ע"י קישור לחלבון‬
‫תעלת יוני ‪ K+‬בתאי ‪ β‬בלבלב‬

‫‪ .18‬מה לא נכון לגבי ‪:GS‬‬

‫א‪ .‬מזרז פולימריזציה של ‪ G1P‬לגליקוגן‬
‫ב‪ .‬מופעל בצורה אלוסטרית ע"י ‪G6P‬‬
‫ג‪ .‬זרחונו ע"י ‪ PKA‬גורם לעיכובו‬
‫ד‪ .‬זרחונו ע"י פרוטאין קינאזות המופעלות ע"י ‪ calmodulin‬גורם לעיכוב‬
‫ה‪ .‬פעילותו נמוכה מהנורמלית בחולי סכרת‬

‫‪4/3‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪2004‬‬

‫פתרונות אפשריים‪:‬‬
‫א?‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‬ ‫‪3‬‬
‫ב‬ ‫‪4‬‬
‫ו‬ ‫‪5‬‬
‫?‬ ‫‪6‬‬
‫ג‬ ‫‪7‬‬
‫ב‬ ‫‪8‬‬
‫ב‬ ‫‪9‬‬
‫ה‬ ‫‪10‬‬
‫א‬ ‫‪11‬‬
‫?‬ ‫‪12‬‬
‫ב‪/‬ג‬ ‫‪13‬‬
‫ב‬ ‫‪14‬‬
‫ב‬ ‫‪15‬‬
‫ד‬ ‫‪16‬‬
‫א‬ ‫‪17‬‬
‫ב‬ ‫‪18‬‬

‫‪4/4‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪2003‬‬

‫שחזור בחינה בביוכימיה קלינית – ‪2003‬‬

‫‪ .1‬מוטציה תאורטית של חילוף חומצה אמינית באתר ‪ pseudosubstrate‬בתת היחידה‬
‫הרגולטורית של החלבון ‪ protein kinase A‬תגרום לתופעות הבאות פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬זרחון מוגבר של האנזים ‪ phosphorilase kinase‬בשריר‬
‫ב‪ .‬זרחון מוגבר של האנזים ‪ acetyl CoA carboxylase‬ברקמת שומן‬
‫ג‪ .‬זרחון מוגבר של האנזים ‪ phosphodiesterase - 3‬ברקמת שומן‬
‫ד‪ .‬זרחון מוגבר של האנזים ‪ glycogen synthase‬בשריר‬
‫ה‪ .‬זרחון מוגבר של האנזים ‪ inhibitor-1‬של ‪ protein phosphatase 1‬בכבד‬

‫‪ .2‬חולה בעל עבר של מחלת עורקים קורונריים‪ ,‬חש בכאב חזק בחזה ובקשיים בנשימה בעת‬
‫מתן עירוי דם‪ .‬הרופא חשד בהמוליזה וארוע של אוטם שריר הלב‪ .‬איזה מהמשפטים אינו‬
‫נכון?‬
‫א‪ .‬רמה תקינה של ‪ Cardiac troponin T‬בסרום כשעה לאחר התחלת הכאב תשלול‬
‫לחלוטין אבחנה של אוטם שריר הלב‬
‫ב‪ .‬מומלץ לבצע בדיקה של רמות ‪ Cardiac Troponin T, I‬מכיוון שהם מדד רגיש‬
‫מאד באבחנת אוטם שריר הלב‬
‫ג‪ .‬סביר להניח שרמת ‪ Hemopexin‬הקשור ל‪ Heme -‬בדמו של החולה גבוהה מזו‬
‫שבאדם בריא‬
‫ד‪ .‬סביר להניח כי יומיים לאחר הארוע רמת ה‪Total Lactate Dehydrogenase -‬‬
‫)‪ (total LDH‬תהיה גבוהה מהנורמלי ורמת ה‪ Haptoglobin -‬תהיה נמוכה‬
‫מהנורמלי‬

‫‪ .3‬עליה ברמת חומצה לקטית תתרחש במצבים הבאים פרט ל‪:‬‬

‫א‪ .‬פגם ב ‪fructose-1,6-biphosphatase -‬‬
‫ב‪ .‬פגם ב ‪pyruvate carboxylase -‬‬
‫ג‪ .‬פגם ב ‪glucose-6-phosphatase -‬‬
‫ד‪ .‬חולה סכרת המטופל ב – ‪sulfonyl-urea‬‬
‫ה‪ .‬חולה סכרת המטופל ב‪biguanids -‬‬

‫‪ .4‬מתן ‪ benzoate‬יעזור במצב של עודף אמוניה פרט למקרה שבו יש פגם בתפקוד‪:‬‬
‫א‪benzoil-CoA-synthase .‬‬
‫ב‪argenosuccinate synthase .‬‬
‫ג‪carbamoyl-phosphate synthase .‬‬
‫ד‪ornithin transcarbomoylase .‬‬

‫‪ .5‬במתן גלוקוקורטיקוסטרואידים לחולה דלקת פרקים יש להניח שיחולו השינויים הבאים‪,‬‬

‫מלבד‪:‬‬
‫א‪ .‬קישור ההורמונים אל הגן ל‪pyruvate kinase -‬‬
‫ב‪ .‬עליה ברמת הגלוקוז בדם‬
‫ג‪ .‬עליה בפעילות ‪pyruvate carboxylase‬‬
‫ד‪ .‬עליה בפעילות ‪fructose-1,6-biphosphatase‬‬

‫‪ .6‬מהם תוצרי האנזים החסר במחלה טאי‪-‬זקס?‬

‫א‪GM3 + N acetyl-galactosamine .‬‬
‫ב‪GM2 + N acetyl-galactosamine .‬‬
‫ג‪GM1 + N acetyl-galactosamine .‬‬
‫ד‪GM3 + N acetyl-glucoseamine .‬‬
‫ה‪GM2 + N acetyl-glucoseamine .‬‬

‫‪1/3‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪2003‬‬

‫‪ .7‬לחולה סכרת מסוג ‪ I‬הוזרק אינסולין‪ .‬מה לא נראה לאחר ‪ 30‬דקות?‬

‫א‪ .‬הגברה של הפיכת גלוקוז לגלוקוז‪-6-‬פוספט בכבד‬
‫ב‪ .‬הסרת זרחן מ – ‪pyruvate dehydrogenase‬‬
‫ג‪ .‬זרחון ‪ S6‬ריבוזומלי בשריר‬
‫ד‪ .‬הגברה של יצור טריגליצרידים ברקמת שומן‬
‫ה‪ .‬העלאת ‪ GLUT4‬על הממברנה החיצונית בשריר‬

‫‪ .8‬לילד עם כבד מוגדל ופיגור שכלי לא יכול להיות שאין לו את האנזים שמזרז את‪:‬‬
‫א‪Glu-6-p → Glu .‬‬
‫ב‪UDP-Gal → UDP-Glu .‬‬
‫ג‪UDP-Gal → UDP-Glu + Pi .‬‬
‫ד‪Gal → Gal-1-p .‬‬

‫‪ .9‬התאים שצוברים כולסטרול בדופן העורק בשלבים הראשונים של יצירת הנגע הטרשתי‪:‬‬
‫א‪ .‬מאקרופאג'ים ממקור לימפוציטים‬
‫ב‪ .‬תאי שריר חלק‬
‫ג‪ .‬פיברובלסטים‬
‫ד‪ .‬מאקרופאג'ים ממקור מונוציטים‬
‫ה‪ .‬לימפוציטים‬
‫ו‪ .‬תאי אנדותל‬

‫‪ .10‬מה מהבאים אינו נכון‪:‬‬

‫א‪ .‬גלובין ‪ θ‬שייך לקבוצת הגלובינים ‪β‬‬
‫ב‪ .‬יש שרשראות ‪ γ‬בהמוגלובין ‪Portland‬‬
‫ג‪ .‬יש שרשרת ‪ ε‬בהמוגלובין ‪ Gower 1‬ו‪Gower 2 -‬‬
‫ד‪ .‬שרשרת ‪ β‬מופיעה בסוף הטרימסטר הראשון‬

‫‪ .11‬תינוק נולד עם סכרת חמורה‪ .‬בבדיקה לא נמצא אינסולין פעיל בדם‪ ,‬יש לו רמה גבוהה של גופי‬
‫קטו‪ ,‬רמה גבוהה של גלוקוז בדם ורמה גבוהה של פפטיד ‪ C‬בדם‪ .‬מה יש לו?‬
‫א‪ deletion .‬בגן לאינסולין‬
‫ב‪ .‬מוטציה במעבר בין ‪ pre-insulin‬ל‪insulin -‬‬
‫ג‪ .‬מוטציה במעבר מ‪ pro-insulin -‬ל‪insulin -‬‬
‫ד‪ .‬מוטציה בהפרשת אינסולין מתאי ‪β‬‬
‫ה‪ .‬מוטציה נקודתית בחלק ‪ A‬של האינסולין‬

‫‪ LDL .12‬שלא נמצא ב‪:coated pits -‬‬

‫א‪ LDL .‬לא חודר לתוך התא‬
‫ב‪ LDL .‬לא נקשר לרצפטור‬

‫‪ .13‬בבדיקה נתקבלו הערכים הבאים‪Cholesterol total - 270mg%, HDL-C. 50mg%, :‬‬

‫‪.Trig. Total - 100mg%‬‬
‫א‪ .‬יש עודף ב‪LDL -‬‬
‫ב‪ .‬יש עודף ב‪ LDL -‬וב‪VLDL -‬‬
‫ג‪ .‬יש עודף ב‪HDL -‬‬

‫‪ .14‬חולה בסרטן הערמונית שהתפשט לעצמות ניסה להתאבד ע"י בליעת פוספטים אורגניים‪.‬‬
‫רמת האנזימים בסרום‪:‬‬
‫א‪ Alkaline phosphatase (ALP) .‬גבוה‬
‫ב‪ Prostetic specific antigen (PSA) .‬גבוה‬

‫‪2/3‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪2003‬‬

‫ג‪ .‬פעילות ‪ serum (pseudo) cholinesterase‬מוגברת בסרום‬

‫ד‪ .‬רמת ‪ acid phosphatase‬גבוהה‬

‫‪ .15‬מבחן העמסת גלוקוז באדם בריא‪ .‬לוקחים דגימות דם לפני מתן גלוקוז )‪ (0‬ושעה )‪(1‬‬
‫ושעתיים )‪ (2‬לאחר מתן הגלוקוז‪ .‬נמצאו כל הממצאים הבאים‪ ,‬פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬רמת גלוקגון בדם נמוכה לאחר שעה יחסית לרמה לאחר שעתיים‬
‫ב‪ .‬רמת גלוקגון בדם נמוכה לאחר שעתיים יחסית לזמן ‪0‬‬
‫ג‪ .‬רמת ההורמון אינסולין זהה בזמנים ‪ 1‬ו‪ 2-‬שעות‬
‫ד‪ .‬רמת ההורמון אינסולין גבוהה בזמן ‪ 1‬יחסית לזמן ‪0‬‬
‫ה‪ .‬רמת גלוקוז בדם גבוהה בזמן ‪ 1‬יחסית לזמן ‪2‬‬

‫לחיה בשובע הזריקו‪:‬‬ ‫‪.16‬‬

‫אפינפרין‬ ‫‪.1‬‬
‫גלוקגון‬ ‫‪.2‬‬
‫תמיסת מלח פיסיולוגית‬ ‫‪.3‬‬
‫הכל נמצא פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬אינסולין בדם ‪2>1‬‬
‫ב‪ .‬חומצה לקטית ‪2<1‬‬
‫ג‪ .‬גלוקוז בדם ‪3<1‬‬
‫ד‪ .‬חומצות שומן בדם ‪2>1‬‬
‫ה‪ .‬גליקוגן בכבד ‪3>2‬‬

‫‪ .17‬אנמיה של השורה האריתרואידית צפויה במקרים הבאים פרט ל‪:‬‬

‫א‪ .‬העדר כליות מתפקדות‬
‫ב‪ .‬קיום מוטציה הגורמת לדסטביליזציה )ערעור( של ‪HbA‬‬
‫ג‪ .‬נוכחות מוטציה הומוזיגוטית ל‪HbS -‬‬
‫ד‪ .‬קיום מוטציה הגורמת לזיקה מוגברת של ‪ HbA‬לחמצן‬

‫פתרונות אפשריים‪:‬‬

‫א‬ ‫‪.10‬‬ ‫ג‬ ‫‪.1‬‬

‫ה‬ ‫‪.11‬‬ ‫א‬ ‫‪.2‬‬
‫א‬ ‫‪.12‬‬ ‫ד‬ ‫‪.3‬‬
‫א‬ ‫‪.13‬‬ ‫א‬ ‫‪.4‬‬
‫ד ??‬ ‫‪.14‬‬ ‫א‬ ‫‪.5‬‬
‫ב‬ ‫‪.15‬‬ ‫א‬ ‫‪.6‬‬
‫ד‬ ‫‪.16‬‬ ‫א‬ ‫‪.7‬‬
‫ד‬ ‫‪.17‬‬ ‫ד‬ ‫‪.8‬‬
‫ד‬ ‫‪.9‬‬

‫‪3/3‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪2002 -‬‬

‫בחינה בביוכימיה קלינית – ‪2002‬‬

‫השינויים הבאים יגרמו לתזוזה בשיווי משקל בין ‪ T‬ל ‪ R‬לטובת ‪ ,R‬פרט ל‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫א‪ .‬ירידה ברמת )‪2,3 BPG (2,3 Biphosphoglycerate‬‬
‫ב‪ .‬ירידה במסיסות של ‪CO2‬‬
‫ג‪ .‬עלייה ב ‪pH‬‬
‫ד‪ .‬ירידה בפעילות האנזים ‪Carbonic Anhydrase‬‬
‫ה‪ .‬קישור ‪ CO2‬לשני קצוות ההמוגלובין‬

‫בבדיקת דם בצום לגבר בגיל ‪ 50‬נתקבלו התוצאות הבאות‪ :‬סה"כ כולסטרול – ‪220‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מ"ג‪/‬ד"ל‪ ,‬טריגליצרידים –‪ 100‬מ"ג‪/‬ד"ל‪ ,‬כולסטרול‪ 80 – HDL-‬מ"ג‪/‬ד"ל‪.‬‬
‫א‪ .‬לנבדק יש ‪ HDL‬נמוך והוא זקוק לפעילות גופנית ולאלכוהול‬
‫ב‪ .‬לנבדק יש חסר ב ‪ APO C2‬ולכן רמות ‪ VLDL‬גבוהות‬
‫ג‪ .‬לנבדק יש ערכים תקינים של ליפופרוטאינים‬
‫ד‪ .‬לנבדק יש ‪ LDL‬גבוה והוא זקוק לטיפול בסטטינים להורדת רמת הכולסטרול‬
‫בדם‬
‫ה‪ .‬לנבדק יש ‪ VLDL‬גבוה והוא זקוק לטיפול בבזיפובט להורדת הטריגליצרידים‬

‫שינוי רצף חומצות אמינו )עקב מוטציה( באזור הגבול בין שרשרת ‪ A‬לפפטיד ‪C‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בפרקורסור לאינסולין עשוי לגרום לתופעה הבאה‪:‬‬
‫א‪ .‬לא תהיה יצירת אינסולין‬
‫ב‪ .‬הפרקורסור לאינסולין לא יעבור אל חלל ה ‪ER‬‬
‫ג‪ .‬לא תהיה יצירת ‪pre-proinsulin‬‬
‫ד‪ .‬לא תהיה יצירה של קשרים דיסולפידיים בפרקורסור לאינסולין‬
‫ה‪ .‬לא תהיה יצירת ‪proinsulin‬‬

‫ציין את הבלתי נכון בנוגע לאינסולין‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫א‪ .‬בנוי משני סוגים של תת יחידות‪ α ,‬ו ‪β‬‬
‫ב‪ .‬הפעלת הרצפטור גורמת לקישור אנזים ‪phosphatidyl inositol 3‬‬
‫‪ kinase‬לשיירי טירוזין מזורחנים בתת יחידה ‪β‬‬
‫ג‪ .‬קישור אינסולין ל ‪ α‬גורם להפעלת פעילות ‪ tyrosine kinase‬בתת‬
‫יחידה ‪β‬‬
‫ד‪ .‬קישור אינסולין ל ‪ α‬גורם לזירחון ‪ tyrosine‬בתת יחידה ‪β‬‬
‫ה‪ .‬הפעלת הרצפטור גורמת להפיכת ‪ PI-4,5-P‬ל ‪PI-3,4,5-P‬‬

‫הטיפול הבא עשוי למנוע התגבשות ‪ HbS‬והתחרמשות תאים בחולה באנמיה חרמשית‪:‬‬ ‫‪.5‬‬
‫א‪ .‬הורדת ה ‪ pH‬התוך תאי באריתרוציט‬
‫ב‪ .‬מניעה של סינתזת ‪ HbF‬והעדרו המוחלט בתאי ‪F‬‬
‫ג‪ .‬עלייה ברמת ‪ 2,3-BPG‬באריתרוציט‬
‫ד‪ .‬עליה בריכוז ‪ CO2‬מומס באריתרוציט‬
‫ה‪ .‬הגדלת נפח האריטרוציט ללא שינוי רמות החלבון בו‬

‫רמת ‪ HbA2‬תעלה במידה הרבה ביותר באדם הסובל מהמצב הבא‪:‬‬ ‫‪.6‬‬
‫א‪ β .‬תלסמיה‬
‫ב‪HPFH .‬‬
‫ג‪α-thalassemia-2 .‬‬
‫ד‪methemoglobinopathy .‬‬
‫ה‪unstable hemoglobin .‬‬
‫ו‪α-thalassemia-1 .‬‬

‫‪1‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪2002 -‬‬

‫ארגנין מזרז את מעגל האוראה על ידי‪:‬‬ ‫‪.7‬‬

‫א‪ .‬זירוז האנזים ‪carbamoyl phosphate sinthetase‬‬
‫ב‪ .‬זירוז האנזים ‪N-acylglutamate sinthase‬‬
‫ג‪ .‬זירוז האנזים ‪glutaminase‬‬

‫חסר ב )‪ ALT (Alanine transferase‬בשריר יכול לגרום לכל אלו פרט ל‪:‬‬ ‫‪.8‬‬
‫א‪ .‬ירידה ברמת גלוקוז בסרום‬
‫ב‪ .‬ירידה בפירובט בשריר‬
‫ג‪ .‬ירידה בפירובט בכבד‬
‫ד‪ .‬עליה באמוניה בדם‬

‫טיפול באנטיביוטיקה שפוגע במסה ובתפקוד של חיידקי המעיים יכול לגרום לתופעות‬ ‫‪.9‬‬
‫הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬עליה בכמות ה ‪ urea‬בצואה )אם נבדוק(‬
‫ב‪ .‬ירידה בכמות גלוטמין ברקמות‬
‫ג‪ .‬ירידה בכמות גלוטמט ברקמות‬
‫ד‪ .‬ירידה בכמות אורובילינוגן בשתן‬
‫ה‪ .‬כל התופעות הנ"ל יכולות להתרחש‬
‫ו‪ .‬אף אחת מהתופעות לא תתרחש‬

‫חוסר תאורטי באנזים שמבצע ‪Bilirubin-monoglucoronide + UDP-glucoronide‬‬ ‫‪.10‬‬

‫‪ acid →Bilirubin diglucoronide + UDP‬יגרום ל‪:‬‬
‫א‪ .‬עליה ברמת בילירובין ישיר בסרום‬
‫ב‪ .‬עליה ברמת בילירובין בלתי ישיר בסרום‬
‫ג‪ .‬ירידה ברמת האורובילינוגן בשתן‬
‫ד‪ .‬לא יהיה שינוי ברמות בסרום‬

‫ב )‪ APR (Acute Phase Reaction‬רמתו של איזה חלבון אינה עולה‪:‬‬ ‫‪.11‬‬

‫א‪Albumin .‬‬
‫ב‪Haptoglobin .‬‬
‫ג‪Ceruloplasmin .‬‬
‫ד‪Hemopexin .‬‬
‫ה‪α1 antitrypsin .‬‬
‫ו‪CRP .‬‬

‫איפה קיים גלובין זטא בעובר?‬ ‫‪.12‬‬

‫א‪Hb Gower 2 .‬‬
‫ב‪Hb Portland .‬‬
‫ג‪HbF .‬‬
‫ד‪HbA2 .‬‬
‫ה‪ .‬גלובין זה אינו משועתק‬

‫בחולה באנמיה חרמשית חל התקף המוליזה‪ .‬איזה אנזים רמתו תעלה?‬ ‫‪.13‬‬
‫א‪Heme oxygenase .‬‬
‫ב‪Bilirubin reductase .‬‬
‫ג‪UDP-glucoronyl transferase .‬‬

‫איזה חלבון שייך לגלובולים ‪β‬‬ ‫‪.14‬‬

‫א‪transferrin .‬‬

‫‪2‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪2002 -‬‬

‫‪α fetoprotein‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ceruloplasmin‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪haptoglobin‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪pre-albumin‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫רקמת שומן הודגרה במצע גידול של תמיסת מלחים ‪ +‬אלבומין‪ ,‬ונבדק שחרור חומצות‬ ‫‪.15‬‬
‫שומן וגליצרול למצע החיצוני כאשר הוסיפו אינסולין לעומת ניסוי ביקורת שבו לא‬
‫הוסיפו אינסולין‪ .‬צפוי שהיחס ח' שומן‪/‬גליצרול )גליצרול במכנה( ששוחררו למצע‬
‫החיצוני יהיה‪:‬‬
‫א‪ .‬היחס לא ישתנה‬
‫ב‪ .‬עם מתן אינסולין לא יהיה כלל שחרור של גליצרול וחומצות שומניות‬
‫ג‪ .‬היחס יגדל בנוכחות אינסולין לעומת הביקורת‬
‫ד‪ .‬היחס יקטן בנוכחות אינסולין לעומת הביקורת‬

‫מתן ויטמין ‪ K‬דרך הפה יעזור הכי הרבה לחולה ב‪:‬‬ ‫‪.16‬‬
‫א‪ .‬אנמיה המוליטית‬
‫ב‪ .‬צהבת ויראלית‬
‫ג‪ .‬שחמת כבד עם תפקודי כבד של פחות מ –‪30%‬‬
‫ד‪ .‬חסימה מלאה בדרכי המרה‬

‫מה המדד הכי טוב לזיהוי ארוע לב?‬ ‫‪.17‬‬

‫א‪CPK total .‬‬
‫ב‪CPK-MB .‬‬
‫ג‪ .‬טרופונין ‪T ,I‬‬
‫ד‪ALT .‬‬
‫ה‪LDH .‬‬

‫מרבית ההמוגלובינופאטיות נובעות מחסר בגן למעט‪:‬‬ ‫‪.18‬‬

‫א‪HPFH .‬‬
‫ב‪Hb Bart .‬‬
‫ג‪βδ-thalassemia .‬‬
‫ד‪HbE .‬‬

‫נוכחות איזה אנזים חיונית לטיפול בפניל אצטט‪:‬‬ ‫‪.19‬‬

‫א‪ .‬ארגנינוסוקצינאז‬
‫ב‪ .‬גלוטמין סינתטאז‬
‫ג‪ .‬אורניתין טרנס‪-‬קרבומוילאז‬
‫ד‪ .‬קרבמועיל פוספט סינתטאז‬
‫ה‪ .‬אף לא אחד מהם‬

‫הזריקו לחיית ניסוי חומצה לקטית מסומנת )‪ (C14‬בכל שלושת הפחמנים פעם במצב של‬ ‫‪.20‬‬
‫רעב ופעם במצב של שובע‪ .‬מה לא נכון לגבי הסימון שיתקבל בהשוואה בין המצבים‪-‬‬
‫א‪ .‬בטריגליצרידים ברקמת שומן יותר בשובע מאשר ברעב‬
‫ב‪ .‬בגלוקוז בדם – יותר ברעב מאשר בשובע‬
‫ג‪ AcCoA .‬במוח – פחות ברעב מאשר בשובע‬

‫מוטציה ב ‪ heme‬גרמה להחלפת שייר החומצה הפרופיונית בחומצה אצטית‪ .‬מה צפוי‬ ‫‪.21‬‬
‫שיקרה –‬
‫א‪ .‬לא יהיו תופעות קליניות אם יש את המחלה ‪Crigler Najjar I‬‬
‫ב‪ .‬חוסר בליגנדין ובחלבון ‪ Z‬לא יגרום להופעת סימנים קלינים‬

‫‪3‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪2002 -‬‬

‫ג‪ .‬אם בנוסף יש פגיעה בתפקודי הכבד הקשורים בניטרול בילירובין לא תהיה‬
‫הסתמנות קלינית‪.‬‬
‫ד‪ .‬הכל יכול לקרות‬
‫ה‪ .‬אף אחד מהנ"ל לא יתרחש‬

‫בהנחה שניתן תאורטית למצוא הבדלים ביוכימיים בין תושבי טבריה לתושבי הגליל‬ ‫‪.22‬‬
‫העליון –‬
‫א‪ .‬לא נימצא הבדלים‬
‫ב‪ .‬בטבריה יש רמה נמוכה יותר של אורובילינוגן בשתן‬
‫ג‪ .‬בטבריה יש רמה גבוהה יותר של בילירובין ישיר בדם‬
‫ד‪ .‬בגליל העליון יש רמה נמוכה יותר של בילירובין עקיף בדם‬

‫לתינוק בן ‪ 20‬יום יש צהבת ברמה של ‪ 8‬מ"ג‪ %‬בסרום אשר מתחלקים ‪ 7.5‬מ"ג‪ %‬בילירובין‬ ‫‪.23‬‬
‫עקיף‪ ,‬ו ‪ 0.5‬מ"ג‪ %‬בילירובין ישיר‪ .‬סביר שלילד יש‪:‬‬
‫א‪ .‬צהבת פיסיולוגית של הילוד‬
‫ב‪Dubin Johnson .‬‬
‫ג‪Crigler Najjar I .‬‬
‫ד‪ .‬צהבת על רקע הנקה )עיכוב של האנזים ‪ UDP-glucoronyl transferase‬על ידי‬
‫החומר ‪(3α-20β-pregnandiol‬‬

‫תינוק בן חודש הובא לבית החולים מחוסר הכרה ועם רמת גלוקוז נמוכה בדם )‪ 20‬מ"ג‬ ‫‪.24‬‬
‫‪ .(%‬בבדיקה הורגש כבד מוגדל מאד‪ .‬לילד ניתן עירוי של גלוקוז‪ .‬בבדיקה של הזרקת‬
‫גלוקגון לא נמדדה עליה משמעותית ברמת הגלוקוז בדם‪ ,‬אך גם לא היתה עליה ברמת‬
‫חומצה לקטית‪ .‬בדיקת העמסת פרוקטוז נתנה תוצאות תקינות‪ .‬סביר שהחסר התורשתי‬
‫של הילד הוא באנזים –‬
‫א‪Glucose-6-phosphatase .‬‬
‫ב‪Debranching enzyme .‬‬
‫ג‪Aldolase B .‬‬
‫ד‪ Glycogen phosphorylase .‬בכבד‬
‫ה‪Galactose-1-phosphate-uridyl transferase .‬‬

‫מה מהבאים לא יכול להיות טיפול יעיל ב ‪β-thalassemia‬‬ ‫‪.25‬‬

‫א‪ .‬חסימה חלקית של שרשראות ‪ α‬באריתרוציטים‬
‫ב‪ .‬הגדלת כמות ‪ HbF‬בתאי ‪F‬‬
‫ג‪ .‬הגדלת כמות ‪ HbF‬בכל האריתרוציטים‬
‫ד‪ .‬הגדלת נפח האריתרוציט‬
‫ה‪ .‬תרופות קושרות ברזל‬

‫איזה טיפול יכול לעזור במחלת ‪Gaucher‬‬ ‫‪.26‬‬

‫א‪ .‬זוהי מחלה חשוכת מרפא‪ ,‬אין טיפול‬
‫ב‪ .‬מתן ‪Hexosaminidase A‬‬
‫ג‪ .‬מתן ‪Hexosaminidase B‬‬
‫ד‪ .‬מתן ‪Glucose-ceramid‬‬
‫ה‪ .‬מתן ‪β-glucocerbrosidase‬‬

‫ילד שיש לו מוטציה באלבומין באתר עם האפיניות החזקה לבילירובין‪ ,‬סביר שנמצא‬ ‫‪.27‬‬
‫אצלו‪:‬‬
‫א‪ .‬סיכון גבוה יותר ל ‪ kernicterus‬מאשר הסיכון הקיים בצהבת פיסיולוגית של‬
‫הילוד‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪2002 -‬‬

‫תרופה שסופחת חומצות מרה במעי תגרום ל‪-‬‬ ‫‪.28‬‬

‫א‪ .‬עליה בסינתזת כולסטרול בכבד ועליה בביטוי הרצפטורים ל ‪LDL‬‬
‫ב‪ .‬עליה בסינתזת כולסטרול בכבד וירידה בביטוי הרצפטורים ל ‪LDL‬‬
‫ג‪ .‬ירידה בסינתזת כולסטרול בכבד ועליה בביטוי הרצפטורים ל ‪LDL‬‬
‫ד‪ .‬ירידה בסינתזת כולסטרול בכבד וירידה בביטוי הרצפטורים ל ‪LDL‬‬

‫הסיבה לכך של ‪ HbF‬יש זיקה גבוהה יותר לחמצן היא‪:‬‬ ‫‪.29‬‬

‫א‪ .‬חסר של שני מטענים חיוביים בכיס ה ‪heme‬‬
‫ב‪ .‬חסר של שני מטענים שליליים בכיס ה ‪heme‬‬
‫ג‪ .‬חסר של שני מטענים חיוביים בחלל הפנימי במולקולה‬
‫ד‪ .‬חסר של שני מטענים שליליים בחלל הפנימי במולקולה‬

‫בפגיעה חמורה בכבד‪ ,‬רמת איזה אנזים תרד?‬ ‫‪.30‬‬

‫א‪serum (pseudo) cholin esterase .‬‬
‫ב‪CPK .‬‬
‫ג‪Acid phosphatase .‬‬
‫ד‪ .‬רמת כל החלבונים תעלה‬

‫בפגיעה בכבד‪ ,‬מה לא ירד?‬ ‫‪.31‬‬

‫א‪albumin .‬‬
‫ב‪prealbumin .‬‬
‫ג‪ceruloplasmin .‬‬
‫ד‪immunoglobulins .‬‬

‫‪ ubiquitin‬הינו‪:‬‬ ‫‪.32‬‬
‫א‪ .‬אנזים פרוטאוליטי הפועל בליזוזום‬
‫ב‪ .‬חלבון המשמש לסימון חלבונים לפירוק בליזוזום‬
‫ג‪ .‬אנזים פרוטאוליטי הפועל בציטוזול‬
‫ד‪ .‬חלבון המשמש לסימון חלבונים לפירוק בציטוזול‬

‫שאלה על טאי זקס‬ ‫‪.33‬‬

‫בטא תלסמיה‪ ,‬מוטציה ב ‪LCR‬‬ ‫‪.34‬‬
‫קשר קואופרטיבי בין הברזל להיסטידין דיסטלי‬ ‫‪.35‬‬
‫הרצפטור לגלוקוקורטיקוסטרואידים שנכנס לתא‬ ‫‪.36‬‬
‫צבירת ‪ LDL‬בדופן עורק‬ ‫‪.37‬‬

‫‪5‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪2002 -‬‬

‫ביוכימיה קלינית ‪ - 2002‬פתרונות אפשריים‪:‬‬

‫א‬ ‫‪.30‬‬ ‫ה‬ ‫‪.1‬‬

‫ד‬ ‫‪.31‬‬ ‫ג‬ ‫‪.2‬‬
‫ד‬ ‫‪.32‬‬ ‫א‬ ‫‪.3‬‬
‫‪.33‬‬ ‫ב‬ ‫‪.4‬‬
‫‪.34‬‬ ‫ה‬ ‫‪.5‬‬
‫‪.35‬‬ ‫א‬ ‫‪.6‬‬
‫‪.36‬‬ ‫ב‬ ‫‪.7‬‬
‫‪.37‬‬ ‫ב ) ?(‬ ‫‪.8‬‬
‫‪.38‬‬ ‫ה‬ ‫‪.9‬‬
‫‪.39‬‬ ‫ד‬ ‫‪.10‬‬
‫‪.40‬‬ ‫א‬ ‫‪.11‬‬
‫‪.41‬‬ ‫ב‬ ‫‪.12‬‬
‫‪.42‬‬ ‫א‬ ‫‪.13‬‬
‫‪.43‬‬ ‫א‬ ‫‪.14‬‬
‫‪.44‬‬ ‫ג )??(‬ ‫‪.15‬‬
‫‪.45‬‬ ‫א‪/‬ב‬ ‫‪.16‬‬
‫‪.46‬‬ ‫ג‬ ‫‪.17‬‬
‫‪.47‬‬ ‫ד‬ ‫‪.18‬‬
‫‪.48‬‬ ‫ב‬ ‫‪.19‬‬
‫‪.49‬‬ ‫ג‬ ‫‪.20‬‬
‫‪.50‬‬ ‫ד‬ ‫‪.21‬‬
‫‪.51‬‬ ‫ב‬ ‫‪.22‬‬
‫‪.52‬‬ ‫ד‬ ‫‪.23‬‬
‫‪.53‬‬ ‫ד‬ ‫‪.24‬‬
‫ד‬ ‫‪.25‬‬
‫ה‬ ‫‪.26‬‬
‫א‬ ‫‪.27‬‬
‫א‬ ‫‪.28‬‬
‫ג‬ ‫‪.29‬‬

‫‪6‬‬
‫ביוכימיה קלינית – ‪2000‬‬
‫פרופ' הרשקו‪ ,‬פרופ' צ'כנובר‪ ,‬פרופ' פריי‪ ,‬פרופ' אבירם‬

‫בחינה בביוכימיה קלינית – ‪2000‬‬

‫‪ .1‬אצל חולה באנמיה חרמשית הסובל מהתקפים המוליטיים תכופים‪ ,‬סביר שרמת אחד‬
‫מהאנזימים הבאים תשתנה‪:‬‬
‫א‪Bilverdin reductase .‬‬
‫ב‪Heme oxygenase .‬‬
‫ג‪Biliary alkaline phosphatase .‬‬
‫ד‪Bilirubin glucoronyl transferase .‬‬

‫‪ .2‬חולה סובל ממחלה תורשתית שבה יש מוטציה באלבומין ואשר מתבטאת בהפרעה‬
‫בקישור בילירובין לאלבומין‪ .‬טיפול תאורטי אפשרי בהפרעות העלולות להיגרם מפגם‬
‫זה הינו‪:‬‬
‫א‪ .‬יצירת ‪Porto-caval shunt‬‬
‫ב‪ .‬מתן אנטיביוטיקה לשינוי הפלורה )‪ (flora‬של החיידקים במעי‬
‫ג‪ .‬שתיה מרובה של אלכוהול‬
‫ד‪ .‬השתלת טחול‬

‫‪ .3‬חולה קיבל תרופה אנטיביוטית אשר גרמה לאירוע המוליטי חד‪-‬פעמי מיידי‪ .‬כעבור‬
‫שבוע הוזרק לחולה החומר ‪ ,(δ-ALA) delta-amino levulinic acid‬כשהוא מסומן‬
‫רדיואקטיבית‪ .‬במעקב אחרי הבילירובין המסומן נמצא כי‪:‬‬
‫א‪ .‬הרוב המכריע נמצא בשיא המוקדם משני השיאים של ה‪Early Labeled ) ELB-‬‬
‫‪(Bilirubin‬‬
‫ב‪ .‬הרוב המכריע נמצא בשיא המאוחר משני השיאים של ה‪Early Labeled ) ELB-‬‬
‫‪(Bilirubin‬‬
‫ג‪ .‬רוב החומר הרדיואקטיבי נמצא מפוזר ברמה הגבוהה מזו שבאדם הבריא על פני‬
‫תקופה של כ‪ -60‬הימים הראשונים שלאחר ההזרקה‬
‫ד‪ .‬תבנית הפיזור של הבילירובין הייתה תקינה‪.‬‬

‫‪ .4‬אלו מן התבחינים הבאים יהיה הטוב ביותר להבדיל תהליך חוסם בדרכי המרה‬
‫החיצוניים מדלקת חריפה של הכבד‪.‬‬
‫א‪ .‬רמת האנזים ‪ (aspartate transaminase) AST‬בסרום‪.‬‬
‫ב‪ .‬רמת הבילירובין הישיר בשריר‬
‫ג‪ .‬רמת הפוספטזה הבסיסית בסרום‬
‫ד‪ .‬רמת הבילירובין הבלתי ישיר בסרום‬
‫ה‪ .‬רמת האנזים ‪ (alanine transaminase) ALT‬בסרום‬
‫ו‪ .‬רמת האנזים בסרום‪.‬‬

‫‪ .5‬הריאקציה הראשונה בה החנקן בעמדה ‪) α‬אלפא( בחומצה האספרטית יעשה את דרכו‬

‫ליצירת אמוניה מזורזת ע"י האנזים‪:‬‬
‫א‪Glutamate-oxaloacetate transaminase (sGOT) .‬‬
‫ב‪Carbamoyl-phosphate synthase .‬‬
‫ג‪Glutamate-pyruvate transaminase (sGPT) .‬‬
‫ד‪Argininosuccinase .‬‬

‫‪ .6‬הזרקה של ויטמין ‪ K‬לפני ניתוח תועיל במיוחד לחולה הבא‪:‬‬

‫א‪ .‬חולה במחלת ‪Dubin-Johnson‬‬
‫ב‪ .‬חולה עם חסימה מוחלטת בת כשבוע בדרכי המרה‬
‫ג‪ .‬חולה בשחמת ממושכת‬
‫ד‪ .‬חולה ב‪viral hepatitis-‬‬
‫ה‪ .‬חולה בצהבת המוליטית‬
‫ו‪ .‬חולה בהתקף חריף בן מספר שעות של חסימה ע"י אבני מרה‪.‬‬
‫ביוכימיה קלינית – ‪2000‬‬
‫פרופ' הרשקו‪ ,‬פרופ' צ'כנובר‪ ,‬פרופ' פריי‪ ,‬פרופ' אבירם‬

‫‪ .7‬רמת הבילירובין הישיר בדם אנשים בריאים תהיה הכבוהה ביותר אצלו כאלו הגרים ב‪:‬‬
‫א‪ .‬ים המלח‬
‫ב‪ .‬ירושליים‬
‫ג‪ .‬תל אביב‬
‫ד‪ .‬לא יהיה כל הבדל בין המתגוררים במקומות השונים‪.‬‬

‫‪ .8‬הטיפול ב"פנוברביטון" יכול להועיל בכל המצבים הבאים פרט ל‪:‬‬

‫א‪ .‬צהבת פיסיולוגית של הילוד‬
‫ב‪ .‬מחלת ‪ Criegler Najjar‬מטיפוס ‪I‬‬
‫ג‪ .‬מחלת ‪ Criegler Najjar‬מטיפוס ‪II‬‬
‫ד‪ .‬מחלת ‪Gilbert‬‬

‫‪ .9‬ממצא של רמה גבוהה במיוחד של בילירובין בלתי מצומד )‪ (indirect bilirubin‬כאשר עמו‬
‫נמצאה גם עליה מתונה בפוספטזה בסיסית עשוי להתאים ל‪:‬‬
‫א‪ .‬אירוע המוליטי בזמן הריון‬
‫ב‪ .‬צהבת זיהומית על רקע וירלי‬
‫ג‪ .‬צהבת חסימתית על רקע אבן בדרכי המרה‬
‫ד‪ .‬מחלת ‪Gilbert‬‬

‫‪ .10‬חללית נחתה על כוכב במערכת כוכבים מרוחקת‪ .‬בדיקת היצורים החדשים החיים על‬
‫כוכב זה הראתה כי כל הפרמטרים של נפח הדם‪ ,‬ריכוז ההמוגלובין וכדוריות הדם‬
‫האדומות שלהם זהים לאלו של האדם‪ ,‬למעט שאורך חייהן של הכדוריות כ‪ -360‬ימים‪.‬‬
‫צפוי כי כל הממצאים הבאים בדמם יהיו נכונים פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬רמת ‪ heme oxygenase‬נמוכה יחסית לזו של האדם‬
‫ב‪ .‬רמת בילירובין בלתי ישיר )‪ (indirect bilirubin‬נמוכה מזו של האדם‬
‫ג‪ .‬רמת פוספטזה בסיסית דומה לזו של האדם‬
‫ד‪ .‬רמת בילירובין ישיר )‪ (direct bilirubin‬גבוהה מזו של האדם‬

‫‪ .11‬במחלת הסכרת‪ ,‬עלייה ברמת חומרי קטו בדם עשוייה לנבוע מהשינויים בתהליכים‬
‫הבאים פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬עלייה בקצב פירוק הטריגליצרידים ברקמה השומנית‪.‬‬
‫ב‪ .‬ירידה בקצב יצור גליצרול‪-3-‬פוספט בכבד‬
‫ג‪ .‬ירידה בפעילות האנזים ‪ acetyl CoA carboxylase‬בכבד‬
‫ד‪ .‬עלייה ביחס ‪ NADH++H+/NAD+‬במיטוכונדריה בכבד‬
‫ה‪ .‬עלייה בפעילות האנזים ‪ carnitine palmitoyl transferase I‬בכבד‬

‫‪ .12‬ציין את המשפט הבלתי נכון אודות מקורות אנרגיה אפשריים לתאי המח‪:‬‬
‫א‪ .‬במצב נורמלי‪ ,‬גלוקוז הוא מקור האנרגיה העיקרי לתאי המח‪.‬‬
‫ב‪ .‬ההורמון אינסולין אינו משפיע על קצב קליטת גלוקוז לתאי המח‪.‬‬
‫ג‪ .‬גלוקוז נקלט למח במנגנון של טרנספורט פעיל‬
‫ד‪ .‬במחלת ‪ ,Von Gierke‬אצטואצטט יכול לשמש כמקור אנרגיה לתאי המח‬
‫ה‪ .‬חומצות שומניות בפלסמה אינן יכולות לשמש כמקור אנרגיה ישיר לתאי המח‬
‫במצב כלשהו‬

‫‪ .13‬בניסוי הודגר ציטוזול מתאי כבד עם ‪ ATP‬והתוספות המפורטות להלן‪ ,‬ונבדקה פעילות‬
‫האנזים גליקוגן פוספורילאז לאחר ההדגרה‪ .‬הייתה עליה בפעילות האנזים לאחר‬
‫הדגרה עם התוספות הבאות‪ ,‬פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬אפינפרין‪+‬קרומי התא‪GTP+‬‬
‫ב‪ .‬גלוקגון‪+‬קרומי התא‪+GTP+‬טוכסין של חיידק ה‪cholera-‬‬
‫ג‪ .‬יוני ‪Ca+2‬‬
‫ד‪ AMP .‬ציקלי‬
‫ה‪ AMP .‬ציקלי‪+‬תת יחידה רגולטורית של האנזים ‪.protein kinase A‬‬
‫ביוכימיה קלינית – ‪2000‬‬
‫פרופ' הרשקו‪ ,‬פרופ' צ'כנובר‪ ,‬פרופ' פריי‪ ,‬פרופ' אבירם‬

‫‪ 30 .14‬דקות לאחר הזרקת ההורמון אפינפרין לחיית ניסוי נורמלית‪ ,‬יש לצפות לשינויים‬
‫הבאים )בהשוואה למצב לפני ההזרקה(‪ ,‬פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬עלייה בפעילות האנזים גליקוגן פוספורילאז בשריר‪.‬‬
‫ב‪ .‬ירידה בפעילות האנזים ‪ protein phosphatase-1‬בכבד‪.‬‬
‫ג‪ .‬עלייה ברמת גלוקוז בדם‪.‬‬
‫ד‪ .‬עלייה ברמת ‪ AMP‬ציקלי בתאי ‪ (beta) β‬בלבלב‪.‬‬
‫ה‪ .‬ירידה בפעילות האנזים גליקוגן סינתאז בשריר‪.‬‬

‫‪ .15‬ציין את המשפט הבלתי נכון אודות הימצאות אנזימים ספציפיים ברקמות מסויימות‪:‬‬
‫א‪ .‬האנזים ‪ glucose-6-phosphatase‬מצוי בכבד‪ ,‬אך לא במח‬
‫ב‪ .‬האנזים ‪ Succiniyl-CoA-acetoacetate-CoA‬מצוי בשריר‪ ,‬אך לא בכבד‪.‬‬
‫ג‪ .‬האנזים ‪ glycogen phosphorylase‬מצוי הן בכבד והן בשריר‪ ,‬אולם בצורות‬
‫מולקולריות שונות‪.‬‬
‫ד‪ .‬האנזים ‪ glycogen debranching‬מצוי בכבד‪ ,‬אך לא בשריר‪.‬‬
‫ה‪ .‬האנזים ‪ aldolase B‬מצוי בכבד‪ ,‬אך לא בשריר‪.‬‬

‫‪ .16‬בחולי סוכרת‪ ,‬עלייה ברמת גלוקוז בדם עשוייה לנבוע משינויים בתהליכים הבאים‬
‫)בהשוואה למצב הנורמלי(‪ ,‬פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬ירידה בהעברת טרנספורטר לגלוקוז ‪ GLUT4‬מקרומים תוך‪-‬תאיים לקרום‬
‫הפלסמטי בתאי השריר‪.‬‬
‫ב‪ .‬ירידה בהיפוך גלוקוז לגלוקוז‪-6-‬פוספאט בתאי הכבד‪.‬‬
‫ג‪ .‬עלייה ברמת החומר ‪ fructose-2,6-biphosphate‬בתאי בתאי הכבד‪.‬‬
‫ד‪ .‬עלייה בפעילות בפעילות האנזים ‪ fructose-1,6-biphosphatase‬בתאי הכבד‪.‬‬
‫ה‪ .‬עלייה ברמת ההורמון גלוקגון בדם‪.‬‬

‫‪ .17‬ציין את המשפט הבלתי נכון אודות מטבוליזם הגליקוגן‪:‬‬

‫א‪ .‬האנזים גליקוגן פוספורילאז גורם לפירוק גליקוגן ע"י ביקוע בין שיירי גלוקוז‬
‫בקצוות ‪ non-reducing‬של מוליקולות הגליקוגן‪.‬‬
‫ב‪ .‬דרוש פוספאט אי‪-‬אורגאני לשם פירוק גליקוגן‪.‬‬
‫ג‪ .‬התוצר העיקרי בפירוק גליקוגן הוא גלוקוז‪-1-‬פוספאט‪.‬‬
‫ד‪ .‬זירחון האנזים ‪ phosphorylase kinase‬גורם לזירוז פירוק גליקגון‪.‬‬
‫ה‪ .‬זירחון החלבון ‪ inhibitor-1‬של ‪ protein phosphatase-1‬גורם לעיכוב פירוק‬
‫גליקגון‪.‬‬

‫‪ .18‬לאחר הוספת ההורמון גלוקגון לתאי כבד בתרבית‪ ,‬יש לצפות לשינויים הבאים‬
‫)בהשוואה למצב לפני הוספות גלוקגון(‪ ,‬פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬הגברת קישור ‪ GTP‬לתת‪-‬יחידה ‪ αs‬של חלבון ‪Gs‬‬
‫ב‪ .‬ניתוק בין תת‪-‬יחידה ‪ αs‬לתת‪-‬יחידות ‪ (beta-gamma) βγ‬של חלבון ‪.Gs‬‬
‫ג‪ .‬ניתוק בין תת היחידה הקטילית לתת‪-‬היחידה הרגולטורית של האנזים ‪protein‬‬
‫‪.Kinase A‬‬
‫ד‪ .‬ירידה בפעילות האנזים ‪.fructose-2,6-bisphosphatase‬‬

‫‪ .19‬הורמונים מסויימים משפיעים על פעילות אנזימים מסויימים ע"י תהליך של זירחון‪ .‬ציין‬
‫את הבלתי נכון אודות השפעה זירחון על פעילות האנזמים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬פעילות האנזים ‪ glycogen phosphorylase‬מוגברת בעיקבות זירחונו‪.‬‬
‫ב‪ .‬פעילות האנזים ‪ glycogen synthase‬מעוכבת בעיקבות זירחונו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פעילות האנזים ‪ pyruvate dehydrogenase‬מוגברת בעיקבות זירחונו‪.‬‬
‫ד‪ .‬פעילות האנזים ‪ cAMP phosphodiesterase‬בריקמה השונית מוגברת בעיקבות‬
‫זירחונו‪.‬‬
‫ה‪ .‬פעילות האנזים ‪ triglyceride lipase‬בריקמה השומנית מוגברת בעיקבות זירחונו‪.‬‬
‫ביוכימיה קלינית – ‪2000‬‬
‫פרופ' הרשקו‪ ,‬פרופ' צ'כנובר‪ ,‬פרופ' פריי‪ ,‬פרופ' אבירם‬

‫‪ .20‬ציין את המשפט הבלתי נכון אודות ייצור והפרשת ההורמון אינסולין‪:‬‬

‫א‪ .‬בנוי משתי שרשראות פוליפפטידיות אשר מחוברות זו לזו בקשרים דיסולפידיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬שרשרות האינסולין נוצרות מפרקורסור גדול יותר ע"י בעיקועים פרוטאוליטיים‪,‬‬
‫ולאחר גמר כל הביקועים הפרוטאוליטיים נוצרים קשרים ביסולפידיים בין‬
‫השרשראות‪.‬‬
‫ג‪ .‬אינסולין מופרש מתאי ‪ β‬של הלבלב בעקבות עלייה ברמת הגלוקוז בדם‪.‬‬
‫ד‪ .‬אינסולין מופרש מתאי ‪ β‬של הלבלב בעיקבות עלייה בריכוז יוני ‪ Ca+2‬בתאים‬
‫אלה‪.‬‬
‫ה‪ .‬אינסולין מצוי בשלפוחיות האגירה בתאי ‪ β‬של הלבלב ביחד עם פפטיד ‪ ,C‬וביחס‬
‫מולרי אינסולין ‪ :‬פפטיד ‪.1:1 = C‬‬

‫‪ .21‬לאחר הופסת ההורמון אינסולין לתאי שריר נצפה בשינויים הבאים )בהשוואה למצב‬
‫לפני הוספת ההורמון( פרט ל‪:‬‬
‫באור קיצורים‪.IRS = Insulin Receptor Substrate ,SH2 = Sarc Homology 2 :‬‬
‫א‪ .‬האנזים ‪ protein phosphatase-1‬ייקשר בזיקה גבוהה למולקולת הגליקוגן‪.‬‬
‫ב‪ .‬האנזים ‪ phosphatidyl inositol-3-kinase‬ייקשר בזיקה גבוהה לחלבון ‪.IRS‬‬
‫ג‪ .‬החלבון ‪ IRS‬יזורחן בשייר הטירוזין‪.‬‬
‫ד‪ .‬תעלה פעילות אנזימטית של ‪ protein tyrosine kinase‬של שרשרות ‪ β‬של‬
‫הרצפטור לאינסולין‪.‬‬
‫ה‪ .‬האנזים ‪ protein kinase B‬ייקשר בזיקה גבוהה לחלבון ‪ IRS‬באמצעות אזור ה‪-‬‬
‫‪ SH2‬אשר במולקולת האנזים‪.‬‬

‫‪ .22‬תאי ריקמה שומנית הודגרו בתמיסת מלחים פיסיולוגית אשר הכילה אלבומין וגלוקוז‪.‬‬
‫נבדק השחרור של חומצות שומניות וגליצרול מהתאים למצע החיצוני‪ .‬נמצא כי היחס‬
‫המולרי ח' שומניות ‪ :‬גליצרול במצע החיצוני היה‪:‬‬
‫א‪1 : 3 .‬‬
‫ב‪ .‬קטן מ‪1 : 3 -‬‬
‫ג‪ .‬גדול מ‪ ,1 : 3 -‬אולם היה שיחרור גליצרול למצע החיצוני‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא השתחרר כלל גליצרול למצע החיצוני ומסיבה זו היה היחס גדול מ‪.1 : 3 -‬‬

‫‪ .23‬לחיית ניסוי סוכרתית הוזרק אצטט המסומן ב‪ C14-‬בשני הפחמנים‪ .‬לאחר ‪ 3‬שעות נבדקה‬
‫הימצאות הסימון הרדיואקטיבי בחומרים המפורטים להלן‪ .‬נמצא סימון רדיואקטיבי‬
‫פרט ל‪:‬‬
‫הערות‪ .1 :‬אצטט הופך ל‪ acetyl-CoA-‬בכל הרקמות‪.‬‬
‫‪ .2‬הסימון ייעדר כליל או יהיה נמוך בהרבה מאשר בחייה נורמלית‪.‬‬
‫א‪ CO2 .‬בנשימה‬
‫ב‪ .‬אצטואצטט בדם‪.‬‬
‫ג‪ acetoacetyl CoA .‬בשריר‪.‬‬
‫ד‪ .‬ח' שומניות בכבד‬
‫ה‪ (3-hydroxy-3-methyl-glutaryl-CoA) HMG-CoA .‬בכבד‪.‬‬

‫‪ .24‬הרמה של חומרים שונים בחיית ניסוי סוכרתית הושוותה לרמת חומרים אלה בחיית‬
‫ניסוי נורמלית‪ .‬ציין את המשפט הבלתי נכון‪:‬‬
‫א‪ .‬רמת ‪ AMP‬ציקלי בתאי רקמת השומן של חיית ניסוי הסוכרתית הייתה גבוהה‬
‫מהנורמלית‪.‬‬
‫ב‪ .‬רמת ‪ malonyl-CoA‬בתאי רקמת השומן של חיית הניסויי הסוכרתית הייתה‬
‫נמוכה מהנורמלית‪.‬‬
‫ג‪ .‬רמת הגליקוגן בכבד של חיית הניסוי הסוכרתית הייתה נמוכה מהנורמלית‪.‬‬
‫ד‪ .‬רמת הגליצרול בדם בחיות הניסוי הסוכרתית הייתה נמוכה מהנורמלית‪.‬‬
‫ביוכימיה קלינית – ‪2000‬‬
‫פרופ' הרשקו‪ ,‬פרופ' צ'כנובר‪ ,‬פרופ' פריי‪ ,‬פרופ' אבירם‬

‫‪ .25‬הרמות של חומרים שונים בחיית ניסוי נורמלית המקבלת תזונה רגילה )חיה "שבעה"(‬
‫הושוותה לרמות חומרים אלה בחיית ניסוי אשר הורעבה למשך ‪ 5‬ימים‪ .‬ציין את המשפט‬
‫הבלתי נכון‪:‬‬
‫א‪ .‬רמת ח' אמינו בדם של חיית הניסוי הרעבה הייתה גבוהה בהשוואה לשבעה‪.‬‬
‫ב‪ .‬רמת ‪ ATP‬במח הייתה נמוכה בחיית הניסוי הרעבה בהשוואה לשבעה‪.‬‬
‫ג‪ .‬רמת ה‪ RNA-‬השליח )‪ (mRNA‬לאנזים ‪ Tyrosine aminotransferase‬בכבד הייתה‬
‫גבוהה בחיית הניסוי הרעבה בהשוואה לשבעה‪.‬‬
‫ד‪ .‬רמת האנזים ‪ phosphofructokinase-1‬בכבד הייתה נמוכה בחיית הניסוי הרעבה‬
‫בהשוואה לשבעה‪.‬‬
‫ה‪ .‬כמות הרצפטור לגלוקוקורטיקוסטרואידים הקשור ל‪ DNA-‬בתאי הכבד הייתה‬
‫גבוהה בחיית הניסוי הרעבה בהשוואה לשבעה‪.‬‬

‫‪ .26‬בילד החולה במחלת ‪ Von-Gierke‬יש לצפות לשינויים הבאים בהשוואה לילד נורמלי‪,‬‬
‫פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬רמת הגליקוגן בכלייה גבוהה בחולה מאשר בנורמלי‪.‬‬
‫ב‪ .‬רמת ח' לקטית בדם גבוהה בחולה מאשר בנורמלי‪.‬‬
‫ג‪ .‬רמת גלוקוז בדם לאחר רעב של ‪ 12‬שעות תהיה נמוכה בחולה מאשר בנורמלי‪.‬‬
‫ד‪ .‬רמת גלוקגון בדם גבוהה בחולה בהשוואה לנורמלי‪.‬‬
‫ה‪ .‬רמת ‪ acetyl-CoA‬בכבד תהיה נמוכה בחולה מאשר בנורמלי‪.‬‬

‫‪ .27‬המשפט הבא אינו נכון‪:‬‬

‫א‪ .‬מיקום קישור חמצן‪ ,O2 ,‬ב‪ oxyhemoglobin-‬הינו בין יון הברזל ‪ Fe+2‬לבין שייר‬
‫ההיסטדין הפרוקסימלי‪.His F8 ,‬‬
‫‪+2‬‬
‫ב‪ .‬כתוצאה מקישור חמצן ליון הברזל ‪ Fe‬בקבוצת ה‪ heme-‬בהמוגלובין‪ ,‬משנה‬
‫שייר ההיסטדין הפרוקסימאלי ‪ His F8‬את עמדות כך שהוא נע ב‪ -8‬מעלות‬
‫ומצייצב בזווית ישרה ‪ 90‬מעלות למישור ה‪.heme-‬‬
‫ג‪ .‬המבנה השניוני של שרשרת ‪) globin‬בהמוגלובין או במיוגלובין( מאופיין ע"י‬
‫איזורים של ‪ α-helix‬המופרדים זה מזה ע"י סליל אקראי )‪ (random coil‬ללא‬
‫נוכחות של איזורי ‪.β-sheet‬‬
‫ד‪ .‬שייר ההיסטדין הדיסטאלי ‪ His E7‬הוא ‪ invariant residue‬אשר שחלופו בחומצה‬
‫אמינית אחרת כתוצאה ממוטציה גורם לאובדן כושר קישור‪/‬שחרור חמצן ע"י‬
‫ההמוגלובין‪.‬‬

‫‪ .28‬הסיכוי הגדול ביותר לקישור מולקולת מים ליון הברזל ‪ Fe+2‬בשייר ה‪heme-‬‬
‫בהמוגלובין הינו במצב שיווצר כתוצאה מן המוטציה הבאה‪:‬‬
‫א‪ .‬שחלוף חומצה אמינית טעונה חיובית בחומצה טעונה שלילית בחלל המתקיים בין‬
‫ארבע שרשראות הגלובין בהמוגלובין הטטראמרי‪.‬‬
‫ב‪ .‬שחלוף חומצה אמינית טעונה חיובית בחומצה אמינית הידרופובית בפני מולקולת‬
‫ההמוגלובין הבאים במגע עם הנוזל הממיס‪.‬‬
‫ג‪ .‬שחלוף חומצה אמינית הידרופובית בחומצה אמינית טעונה חיובית בפני מולקולת‬
‫ההמוגלובין הבאים במגע עם הנוזל הממיס‪.‬‬
‫ד‪ .‬שחלוף חומצה אמינית הידרופובית בחומצה אמינית טעונה בכיס ה‪heme ) heme-‬‬
‫‪ (pocket‬בהמוגלובין‪.‬‬
‫ה‪ .‬שחלוף חומצה אמינית טעונה בחומצה אמינית הידרופובית בכיס ה‪heme ) heme-‬‬
‫‪ (pocket‬בהמוגלובין‪.‬‬
‫ביוכימיה קלינית – ‪2000‬‬
‫פרופ' הרשקו‪ ,‬פרופ' צ'כנובר‪ ,‬פרופ' פריי‪ ,‬פרופ' אבירם‬

‫‪ .29‬במצב של שאיפת‪/‬נשימת יתר של אויר בריאות )‪ (hyperventillation‬כתוצאה מדחק‪,‬‬

‫נפלטת כמות מוגברת של ‪ .CO2‬מצב זה מאופיין לעיתים קרובות ע"י חולשה מתפתחת‬
‫וערפול חושים‪ .‬סביר כי מנגנון התופעה הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬ה‪ pH-‬של הדם עולה וכתוצאה מכך עולה זיקת המוגלובין לחמצן‪ .‬לפיכך‪ ,‬פוחתת‬
‫אספקת חמצן לרקמות )כולל מח(‪.‬‬
‫ב‪ .‬ה‪ pH-‬של הדם יורד וכתוצאה מכך עולה זיקת המוגלובין לחמצן‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא‬
‫משתחרר מספיק חמצן לרקמות )כולל מח(‪.‬‬
‫ג‪ .‬ה‪ pH-‬של הדם יורד וכתוצאה מכך יורדת זיקת ההמוגלובין לחמצן‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫ההמוגלובין לא מרווה בחמצן בריאות ונושא פחות חמצן אל הרקמות )כולל מח(‪.‬‬
‫ד‪ .‬ה‪ pH-‬של הדם אינו משתנה ולתופעה זו אין כלל קשר לזיקת ההמוגלובין לחמצן‪.‬‬
‫החולשה וערפול החושים נובעים מעייפות שרירים וסרעפת המתפתחים כתוצאה‬
‫ממאמץ הנשימה המוגברת‪.‬‬

‫‪ .30‬ירידה )תיאורטית( ברמה התוך תאית של )‪2,3 diphosphoglycerate (2,3 DPG‬‬

‫באריתרוציטים תגרור‪:‬‬
‫א‪ .‬עלייה ברמה היחסית של קונפורמציית ‪ T‬של המוגלובין וכתוצאה מכך‪ ,‬ירידה‬
‫ברמת חמצן המשתחרר ברקמות‪.‬‬
‫ב‪ .‬עלייה ברמה היחסית של קונפורמציית ‪ R‬של המוגלובין וכתוצאה מכך‪ ,‬עלייה‬
‫ברמת חמצן המשתחרר ברקמות‪.‬‬
‫ג‪ .‬עלייה ברמה היחסית של קונפורמציית ‪ T‬של המוגלובין וכתוצאה מכך‪ ,‬עלייה‬
‫ברמת חמצן המשתחרר ברקמות‪.‬‬
‫ד‪ .‬עלייה ברמה היחסית של קונפורמציית ‪ R‬של המוגלובין וכתוצאה מכך‪ ,‬ירידה‬
‫ברמת חמצן המשתחרר ברקמות‪.‬‬

‫‪ .31‬יש לצפות לצבירת ‪ methemoglobin‬באריתרוציטים של אדם הנושא את הפגם התורשתי‬

‫הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬מוטציה הגורמת לקישור חזק מהנורמלי של )‪2,3-diphosphoglycerate (2,3 DPG‬‬
‫בחלל הנוצר בין ארבע שרשראות הגלובין בהמוגלובין הטטראמרי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מוטציה הגורמת לפעילות יתר של האנזים ‪.methemoglobin reductase‬‬
‫ג‪ .‬מוטציה הגורמת לאינאקטיבציה של האנזים ‪carbonic anhydrase‬‬
‫ד‪ .‬מוטציה הגורמת לשחלוף החומצה האמינית בעמדה הפרוקסימלית )‪ (F8‬בגלובין‬
‫בחומצה אחרת היוצרת קשר קוולנטי עם יון הברזל בקבוצת ה‪.heme-‬‬
‫ה‪ .‬מוטציה הגורמת לייצוב קונפורמציה )‪ T (Taut‬של המוגלובין‪.‬‬
‫ו‪ .‬מוטציה הגורמת לייצוב קונפורמציה )‪ R (Relaxed‬של המוגלובין‪.‬‬

‫‪ .32‬שרשרת הגלובין הבאה אינה חברה במשפחת הגלובינים מטיפוס )‪.β (beta‬‬
‫א‪delta (δ) globin .‬‬
‫ב‪theta (θ) globin .‬‬
‫ג‪epsilon (ε) globin .‬‬
‫ד‪gamma (γ) globin .‬‬
‫ביוכימיה קלינית – ‪2000‬‬
‫פרופ' הרשקו‪ ,‬פרופ' צ'כנובר‪ ,‬פרופ' פריי‪ ,‬פרופ' אבירם‬

‫‪ .33‬בגן לגלובין ‪ α‬של חולה )הומוזיגוט( באנמיה חרמשית )‪ (sickle cell anemia‬נתגלתה‬
‫מוטציה נוספת אשר גרמה להחלשת הקישור של )‪2,3 diphosphoglycerate (2,3 DPG‬‬
‫לטטרארמר של המוגלובין ‪ .S‬יש לשער כי בהשוואה לחולה אנמיה חרמשית אשר איננו‬
‫נושא את המוטציה הנוספת‪:‬‬
‫א‪ .‬חומרת ההתקפים של אנמיה חרמשית בבעל המוטציה הנוספת תהיה קשה יותר‬
‫מבחולה אנמיה חרמשית ללא מוטציה זו‪.‬‬
‫ב‪ .‬חומרת ההתקפים של אנמיה חרמשית בבעל המוטציה הנוספת תהיה קלה יותר‬
‫מבחולה אנמיה חרמשית ללא מוטציה זו‪.‬‬
‫ג‪ .‬חומרת ההתקפים של אנמיה חרמשית תהיה דומה בשני החולים‪.‬‬
‫ד‪ .‬חומרת ההתקפים של אנמיה חרמשית בבעל המוטציה הנוספת תהיה קשה יותר‬
‫מבחולה אנמיה חרמשית ללא מוטציה זו במצבים בהם תחולה עלייה ב‪ pH-‬של‬
‫הדם‪.‬‬

‫‪ .34‬סביר כי שיעור התגבשות ‪ HbS‬באריתרוציטים בחולה באנמיה חרמשית ) ‪sickle cell‬‬

‫‪ (anemia‬יפחת בכל המצבים הבאים מלבד‪:‬‬
‫א‪ .‬הגדלת נפח האריתרוציט‬
‫ב‪ .‬עלייה בריכוז )‪ Fetal Hemoglobin (HbF‬באריתרוציט‬
‫ג‪ .‬ירידה ב‪ pH-‬של הדם‬
‫ד‪ .‬ירידה בריכוז ‪ CO2‬בדם‬
‫ה‪ .‬ירידה בריכוז )‪ 2,3 diphosphoglycerate (2,3-DPG‬באריתרוציט‬
‫ו‪ .‬מתן תרופה המטה את שיווי המשקל בין )‪ Hb(R‬לבין )‪ Hb(T‬לכיוון הצורה ‪.R‬‬

‫‪ .35‬בדמו של גבר בן ‪ 50‬נמדדו הריכוזים הבאים של חלבוני פלזמה‪:‬‬

‫‪ .globulins: 3.5g/100ml ,albumin: 2.0g/100ml‬ריכוזים אלו מלמדים‪:‬‬
‫א‪ .‬אלה ריכוזים תקינים של אלבומין וגלובולינים ולכן אין סטייה מהנורמה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ייתכן כי העלייה מעבר לנורמה הנצפית בריכוז גלובולינים נובעת מגידול חד‬
‫שבטי של תאי פלסמה )‪ (multiple myeloma‬אשר מפרישים ‪gamma globulin‬‬
‫ספציפי בכמויות גבוהות מאוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬ייתכן כי הירידה מעבר לנורמה הנצפית בריכוזי אלבומין נובעת משחמת כבד‬
‫מתקדמת‪.‬‬
‫ד‪ .‬יתכן כי הירידה מעבר לנורמה הנצפית בריכוז גלובולינים נובעת מירידה בריכוז‬
‫‪ α1 anti trypsin‬כתוצאה מפגם גנטי הפוגע בהפרשתו מן הכבד לפלזמה‪.‬‬

‫‪ acute phase proteins .36‬מתאפיינת בעלייה בריכוז בפלסמה של החלבונים הבאים מלבד‪:‬‬
‫א‪Albumin .‬‬
‫ב‪C-reactive protein .‬‬
‫ג‪Ceruloplasmin .‬‬
‫ד‪α1 anti trypsin .‬‬
‫ה‪Haptoglobin .‬‬
‫ו‪Hemopexin .‬‬

‫‪ .37‬ירידה ברמת אלבומין בפלסמה צפוייה במצבים הבאים מלבד‪:‬‬

‫א‪ .‬תת תזונה לחלבונים‬
‫ב‪ .‬שחמת כבד בשלב מתקדם‬
‫ג‪ .‬כוויות מסיביות‬
‫ד‪Myocardial Infraction .‬‬
‫ה‪Nephrotic Syndrome .‬‬
‫ביוכימיה קלינית – ‪2000‬‬
‫פרופ' הרשקו‪ ,‬פרופ' צ'כנובר‪ ,‬פרופ' פריי‪ ,‬פרופ' אבירם‬

‫‪ Heme .38‬חופשי נקשר לחלבון הפלזמה הבא‪:‬‬

‫א‪C-reactive protein .‬‬
‫ב‪Haptoglobin .‬‬
‫ג‪Hemopexin .‬‬
‫ד‪Transferin .‬‬
‫ה‪Orosomucoid .‬‬
‫ו‪Hemocyanin .‬‬

‫‪ .39‬רמות פעילות של אנזימים נמדדו בפלזמה של חולה ביום השישי לאחר אירוע יחיד של‬
‫אוטם שריר הלב‪ .‬צפוי כי רמת פעילותו של האנזים הבא תהיה גבוהה מהנורמלית‪:‬‬
‫א‪ :Creatine phospohkinase .‬איזואנזים מטיפוס ‪MM‬‬
‫ב‪ :Creatine phosphokinase .‬איזואנזים מטיפוס ‪MB‬‬
‫ג‪Alanine aminotransferase (ALT) .‬‬
‫ד‪Lactate dehydrogenase .‬‬
‫ה‪ .‬רמות כל האנזימים המצויינים כאן ישובו לנורמה ביום השישי לאחר אירוע יחיד‬
‫של אוטם שריר הלב‪.‬‬
‫ו‪ .‬רמות כל האנזימים המצויינים כאן תהיינה עדיין גבוהות מהנורמה ביום השישי‬
‫לאחר אירוע יחיד של אוטם שריר הלב‪.‬‬

‫‪ .40‬המחלה )‪ α thalassemia 1 (Hb Bart hydrops fetalis‬מאופיינת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬ע"י‪:‬‬

‫א‪ .‬הצטברות שרשראות חופשיות של ‪ α globin‬באריתרוציטים ושקיעתן על פני‬
‫הממברנה שלהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬הופעה באריתרוציטים של החולה של המוגלובינים בלתי תקינים שמבנם הוא ‪γ4‬‬
‫)‪ (gamma 4‬ו‪.β4 (beta 4)-‬‬
‫ג‪ .‬הופעה באריתרוציטים של החולה של המוגלובין בלתי תקין שמבנהו ‪ β4‬ויצירה‬
‫תקינה של המוגלובין עוברי )‪.(HbF=α2γ2‬‬
‫ד‪ .‬העדר מוחלט של שרשראות ‪δ globin‬‬
‫ה‪ .‬הצטברות שרשראות חופשיות של ‪ γ globin‬באריתרוציטים מבלי שייצרו‬
‫המוגלובין טטראמרי אך גם מבלי שישקעו על פני הממברנות של התאים‪,‬‬
‫)שרשראות חופשיות של ‪ γ globin‬שומרות על מסיסות מלאה(‪.‬‬

‫‪ .41‬המשפט הבא‪ ,‬המתאר גנוטיפ אדם בריא‪ ,‬אינו נכון‪:‬‬

‫א‪ .‬בגנום ההפלואידי שני אללים ל‪ gamma glovin-‬ושני אללים ל‪.alpha globin-‬‬
‫ב‪ .‬בגנום ההפלואידי אלל בודד ל‪ zeta globin-‬ואלל יחיד ‪psudo zeta globin‬‬
‫ג‪ .‬בגנום ההפלואידי שני אללים ל‪ alpha globin-‬ואלל בודד ל‪beta globin-‬‬
‫ד‪ .‬בגנום ההפלואידי לא קיים אלל ‪psudo beta globin‬‬
‫ה‪ .‬בגנום ההפלואדי לא קיים אלל ‪psudo zeta globin‬‬
‫ביוכימיה קלינית – ‪2000‬‬
‫פרופ' הרשקו‪ ,‬פרופ' צ'כנובר‪ ,‬פרופ' פריי‪ ,‬פרופ' אבירם‬

‫‪ .42‬המנגנון המולקולרי של ‪ β+ thalassemia‬נבדק שיטית בחולה נמצא כי‪:‬‬

‫‪ .1‬רמת ‪ β globin mRNA‬ברטיקולוציטים של החולה הייתה ‪ 20%‬מהנורמלית‪.‬‬
‫‪ .2‬אורך ה‪ β globin mRNA-‬וסדר בסיסיו היו תקינים לחלוטין בחולה‪.‬‬
‫‪ .3‬בקביעת רצף הבסיסים בגנים ל‪ β-globin-‬נמצא כי זוגות הבסיסים ‪ GT‬ו‪ AG-‬בקצוות‬
‫אינטרונים ורצפי הקונצנזוס המלווים אותם היו תקינים‪.‬‬
‫‪ .4‬הפרומוטרים לגנים ל‪ β-globin-‬בחולה נמצאו תקינים‪.‬‬
‫מנתונים אלה‪ ,‬סביר כי מבין האפשרויות הבאות הבסיס ל‪ β+ thalassemia-‬זו הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬מוטציה ב‪ Locus Control Region (LCR)-‬בצבר הגנים ‪ ,β‬אשר הפחיתה את‬
‫יעילותו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מוטציית ‪ Frameshift‬בסמוך לקצה ה‪ 5'-‬של ‪β globin mRNA‬‬
‫ג‪ .‬מוטציה אשר גרמה לשחבור לא תקין באתרי השחבור הנורמליים של ‪β globin pre‬‬
‫‪mRNA‬‬
‫ד‪ .‬מוטציה אשר גרמה להפסקה )‪ (termination‬של תרגום ‪ β globin mRNA‬בערך‬
‫באמצע המולקולה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מוטציה אשר הפעילה אתר שחבור חבוי )‪ (cryptic splice site‬ושיתקה לחלוטין‬
‫אתר שחבור נורמלי‪.‬‬

‫‪ .43‬צפוי כי באדם בוגר יימצא הגן ל‪ ε (epsilon) globin-‬במצב הבא‪:‬‬

‫א‪ .‬ה‪ promoter-‬של גן זה יהיה רגיש במיוחד לעיכול ע"י ‪nuclease (nuclease hyper‬‬
‫‪ (sensitive‬של גרעיני תאים אריתרואידיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ה‪ promoter-‬של גן זה יהיה ארוז בנוקלאוזומים אשר ההיבטונים המרכיבים אותם‬
‫יהיו במצב של אצטילציה ביתר )‪(hyper acetylated‬‬
‫ג‪ .‬ה‪ promoter-‬לגן זה יהיה במצב של מתילציית יתר )‪.(hypermethylation‬‬
‫ד‪ .‬באדם בוגר לא מתקיים כלל ‪ promoter‬לגן ל‪.ε globin-‬‬

‫‪ .44‬נבדק הבסיס המולקולרי ל‪ Cystic Fibrosis-‬בחולה‪ .‬בניסויים נמצא‪:‬‬

‫‪ CFTR .1‬שבודד מתאי החולה והושתל בממברנה מלאכותית לא העביר יוני ‪.Cl-‬‬
‫‪ ATP .2‬אשר הוסף ל‪ CFTR-‬המושתל בממבנרה המלאכותית לא עבר הידרוליזה )לא‬
‫התקיימה פעילות ‪.(ATPase‬‬
‫בהנחה כי החולה נושא מוטציה יחידה‪ ,‬סביר כי קביעת רצף הבסיסים בגן הפגום ל‪-‬‬
‫‪ CFTR‬תגלה את המוטציה הבאה‪:‬‬
‫א‪ .‬פגיעה באחד מאיזורי ה‪ NBF-‬ב‪.CFTR-‬‬
‫ב‪ .‬פגיעה באחד מהאיזורים הטרנסממברנלים ב‪.CFTR-‬‬
‫ג‪ .‬פגיעה ברצפטור לאגוניסט המפעיל את ‪.CFTR‬‬
‫ד‪ .‬מוטציה אשר לא מאפשרת ל‪ protein kinase A-‬לזרחן את ה‪ R domain-‬ב‪.CFTR-‬‬

‫‪ .45‬טריגלצירידים שהופיעו בדם לאחר ארוחה שומנית‪:‬‬

‫א‪ .‬זהים בהרכבם לטריגליצרידים שנתקבלו מהמזון‪.‬‬
‫ב‪ .‬זהים בהרכבם לטריגליצרידים שהופיעו בכילומיקרונים וב‪ VLDL-‬במערכת‬
‫הלימפה‪.‬‬
‫ג‪ .‬זהים בהרכבם לטריגליצרידים הנאגרים ברקמת השומן‪.‬‬
‫ד‪ .‬זהים בהרכבם לטריגליצרידים שנוצרו ע"י המעי‪.‬‬
‫ה‪ .‬מכילים חומצות שומניות קצרות שרשרת בלבד‪.‬‬

‫‪ .46‬האנזים ליפופרוטאין ליפאז‪:‬‬

‫א‪ .‬מפרק טריגליצרידים ברקמת שומן‪.‬‬
‫ב‪ .‬מפרק טריגליצרידים במעי‪.‬‬
‫ג‪ .‬מפרק טריגליצרידים מ‪ VLDL-‬בזרם הדם‪.‬‬
‫ד‪ .‬מפרק פוספוליפידים במעי‪.‬‬
‫ה‪ .‬מפרק כולסטרול אסטר בזרם הדם‪.‬‬
‫ביוכימיה קלינית – ‪2000‬‬
‫פרופ' הרשקו‪ ,‬פרופ' צ'כנובר‪ ,‬פרופ' פריי‪ ,‬פרופ' אבירם‬

‫‪ .47‬מוטציה בחלק הציטופלזמתי של הקולטן ל‪ LDL-‬תפגע ב‪:‬‬

‫א‪ .‬קישור ה‪ LDL-‬לקולטן‬
‫ב‪ .‬החדרת ה‪ LDL-‬לתוך התא‪.‬‬
‫ג‪ .‬קישור ‪ LDL‬מחומצן לקולטן‬
‫ד‪ .‬סינתזת קולטנים נוספים ל‪LDL-‬‬
‫ה‪ .‬לא תשפיע על קליטת ה‪ LDL-‬ע"י התא‪.‬‬

‫‪ .48‬בנבדק שהגיע בצום נמצאו הערכים הבאים בפלזמה‪:‬‬

‫‪Total cholesterol – 270mg/dl‬‬
‫‪HDL – Cholesterol – 66mg/dl‬‬
‫‪Total Triglycerides – 120mg/dl‬‬
‫רמת הכולסטרול ב‪ LDL-‬הן‪:‬‬
‫א‪180mg/dl .‬‬
‫ב‪140mg/dl .‬‬
‫ג‪100mg/dl .‬‬
‫ד‪200mg/dl .‬‬
‫ה‪ .‬אי אפשר להעריך מהנתונים הנ"ל‪.‬‬

‫‪ .49‬השלד החלבוני של רוב האלאנין בעורק הפורטלי מקורו‪:‬‬

‫א‪ .‬מחומצות אמיניות שמקורן בפרוק חלבוני השריר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מגלוקוז שפורק בשריר‪.‬‬
‫ג‪ .‬מחומצות אמיניות שמקורן בחלבונים שפורקו במערכת העיכול‪.‬‬
‫ד‪ .‬מחומצות אמיניות שמקורן בחלבונים אשר פורקו ברקמות השומן והעצם‪.‬‬

‫‪ .50‬מתן של האנזים גלוטמינז בהזרקה תוך ורידית יגרום לכל התופעות הבאות פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬עלייה ברמת האמוניה בדם‪.‬‬
‫ב‪ .‬עלייה ברמת החומצה האמינית גלוטמט בדם‪.‬‬
‫ג‪ .‬עלייה בקצב יצירת האוראה בכבד והפרשתה בשתן‪.‬‬
‫ד‪ .‬ירידה‪ ,‬חלקית לפחות‪ ,‬באלפא‪-‬קטו‪-‬גלוטרט )‪ (αKG‬בתאים‪.‬‬
‫]הערה‪ :‬כנראה ששאלה זו נפסלה‪ ,‬מכיוון שאנשים רבים טעו בה[‬

‫‪ .51‬בכל הריאקציות הבאות פרט לאחת‪) CO2 ,‬דו תחמוצת הפחמן( חפשי נכנס לריאקציה‬
‫ועובר קיבוע לתוצר הריאקציה )בניגוד לפליטתו בריאקציות אחרות(‪.‬‬
‫א‪ .‬יצירת קרבמויל‪-‬פוספט )‪ (Carbamoyl phosphate‬במהלך יצירת האוראה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יצירת ביליורדין )‪ (Biliverdin‬מהם )‪.(heme‬‬
‫ג‪ .‬יצירת פרוטרומבין פעיל‪.‬‬
‫ד‪ .‬יצירת אוקסלואצט )‪ (Oxaloacetate‬מפירובט‪.‬‬

‫‪ .52‬מתן ארגינין יכול לשמש כתרופה לאחת ממחלות החסר הבאות‪:‬‬

‫א‪ .‬חסר בארגינז )‪(arginase‬‬
‫ב‪ .‬חסר ב‪Carbamoyl phosphate synthetase-‬‬
‫ג‪ .‬חסר ב‪Ornithine transcarbamoylase-‬‬
‫ד‪ .‬חסר ב‪argininosuccinase-‬‬

‫‪ .53‬במחלה תיאורטית בה לא מקודד )לא מיוצר( חלבון האוביקיטין )‪ (Ubiquitin‬יפגע‬

‫)לפחות תאורטית( פרוק כל החלבונים הבאים פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬השייר החלבוני של )‪.Low density lipoprotein (LDL‬‬
‫ב‪Lactate dehydrogenase (LDH) .‬‬
‫ג‪Creatine phosphokinase (CPK) .‬‬
‫ד‪Glutamate-puruvate transaminase (sGPT) .‬‬
‫ה‪ .‬הרצפטור לאינסולין‬
‫ו‪ .‬האנזים ארגינז )‪(arginase‬‬
‫ביוכימיה קלינית – ‪ - 2000‬תשובות‬

‫‪ .54‬מתן של ‪) warfarin‬מעכב קרישת דם( יגרום לכל התופעות הבאות פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬עלייה ברמת נגזרת האפוקסיד )‪ (epoxide‬של ויטמין ‪K‬‬
‫ב‪ .‬עלייה ברמת הפרוטרומבין עליו יש שיירים של חומצה גמה‪-‬קרבוקסיגלוטמית‬
‫)חומצה בי‪-‬קרבוקסי‪-‬גלוטמית(‬
‫ג‪ .‬הארכת משך הזמן הדרוש לקרישת הדם של אדם בראי בזמן פציעה‪.‬‬
‫ד‪ .‬עלייה ברמת הויטמין ‪ K‬הפעיל המוחזר‪.‬‬
‫ביוכימיה קלינית – ‪ - 2000‬תשובות‬

‫תשובות‬ ‫–‬ ‫‪2000‬‬ ‫–‬ ‫ביוכימיה קלינית‬

‫הערה‪ :‬אלו הן תשובות המרצים‬

‫תשובה‬ ‫שאלה‬ ‫תשובה‬ ‫שאלה‬

‫ד‬ ‫‪.28‬‬ ‫ב‬ ‫‪.1‬‬
‫א‬ ‫‪.29‬‬ ‫ג‬ ‫‪.2‬‬
‫ד‬ ‫‪.30‬‬ ‫ד‬ ‫‪.3‬‬
‫ד‬ ‫‪.31‬‬ ‫ג‬ ‫‪.4‬‬
‫ב‬ ‫‪.32‬‬ ‫א‬ ‫‪.5‬‬
‫ב‬ ‫‪.33‬‬ ‫ב‬ ‫‪.6‬‬
‫ג‬ ‫‪.34‬‬ ‫ב‬ ‫‪.7‬‬
‫ג‬ ‫‪.35‬‬ ‫ב‬ ‫‪.8‬‬
‫א‬ ‫‪.36‬‬ ‫א‬ ‫‪.9‬‬
‫ד‬ ‫‪.37‬‬ ‫ד‬ ‫‪.10‬‬
‫ג‬ ‫‪.38‬‬ ‫ב‬ ‫‪.11‬‬
‫ד‬ ‫‪.39‬‬ ‫ג‬ ‫‪.12‬‬
‫ב‬ ‫‪.40‬‬ ‫ה‬ ‫‪.13‬‬
‫ד‬ ‫‪.41‬‬ ‫ד‬ ‫‪.14‬‬
‫א‬ ‫‪.42‬‬ ‫ד‬ ‫‪.15‬‬
‫ג‬ ‫‪.43‬‬ ‫ג‬ ‫‪.16‬‬
‫א‬ ‫‪.44‬‬ ‫ה‬ ‫‪.17‬‬
‫ד‬ ‫‪.45‬‬ ‫ד‬ ‫‪.18‬‬
‫ג‬ ‫‪.46‬‬ ‫ג‬ ‫‪.19‬‬
‫ב‬ ‫‪.47‬‬ ‫ב‬ ‫‪.20‬‬
‫א‬ ‫‪.48‬‬ ‫ה‬ ‫‪.21‬‬
‫ב‬ ‫‪.49‬‬ ‫ב‬ ‫‪.22‬‬
‫ג‬ ‫‪.50‬‬ ‫ד‬ ‫‪.23‬‬
‫ב‬ ‫‪.51‬‬ ‫ד‬ ‫‪.24‬‬
‫ד‬ ‫‪.52‬‬ ‫ב‬ ‫‪.25‬‬
‫א‬ ‫‪.53‬‬ ‫ה‬ ‫‪.26‬‬
‫ב‬ ‫‪.54‬‬ ‫א‬ ‫‪.27‬‬
‫ביוכימיה קלינית – ‪ - 2000‬תשובות‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1999 -‬‬

‫בחינה בביוכימיה קלינית ‪1999 -‬‬

‫‪ .1‬הוספת ארגינין עוזרת במקרים הבאים‪) :‬מעגל האמוניה(‬
‫א‪ .‬חסר באנזים ‪.OTC‬‬
‫ב‪ .‬חסר באנזים ‪.CPS‬‬
‫ג‪ .‬חסר באנזים ‪.Arginase‬‬
‫ד‪ .‬חסר באנזים ‪. arginino-succinate synthetase‬‬

‫‪ .2‬הגלובין הבא מהווה חלק מהטטרמר של ‪? Hb‬‬

‫א‪ .‬גלובין ‪.δ‬‬
‫ב‪ .‬גלובין ‪.α‬‬
‫ג‪ .‬גלובין ‪.ε‬‬
‫ד‪ .‬גלובין ‪) ξ‬זטה(‪.‬‬
‫ה‪ .‬גלובין ‪.θ‬‬

‫‪ .3‬מוטציה ביחידה הרגולטורית של ‪ PKA‬יגרום לכל הבאים פרט ל‪:‬‬

‫א‪ .‬עלייה ברמת אינסולין בדם‪.‬‬
‫ב‪ .‬עלייה ברמת הגלוקוז בדם‪.‬‬
‫ג‪ .‬עלייה ברמת הגלוקגון בדם‪.‬‬
‫ד‪ .‬עלייה ברמת גופי קטו בדם‪.‬‬

‫‪ .4‬קליטת ‪ LDL‬במסלול שלו לא תגרום ל‪:‬‬

‫א‪ .‬קליטת ‪ LDL‬בליזוזומים‪.‬‬
‫ב‪ .‬עלייה ברמת ‪ mRNA‬ל‪.LDL-R-‬‬
‫ג‪ .‬עלייה באיסטור הכולסטרול‪.‬‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬

‫‪ .5‬למבחנה הוכנסו גליקוגן ו‪ . glycogen phosphorylase A-‬איזה אנזים יביא לשחרור‬

‫מירבי של גלוקוז?‬
‫א‪Debranching enzyme .‬‬
‫ב‪Debranching enzyme + Pi .‬‬
‫ג‪Glu-6-Phosphatase .‬‬
‫ד‪ .‬ב‪+‬ג‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ג‬

‫‪ .6‬מהו התוצר שמצטבר במחלת ‪?Gaucher‬‬

‫א‪cer-glu .‬‬
‫ב‪cer-gal .‬‬
‫ג‪GM2 .‬‬
‫ד‪GM3 .‬‬
‫ה‪Cer-N-acetylglucosamine .‬‬

‫‪ .7‬מה גורם לקומה הפטית?‬

‫‪ .8‬איזה משפט אינו נכון לגבי העברת סיגנל מהרצפטור לאינסולין אל תוך התא?‬
‫א‪ .‬קישור אינסולין גורם להפעלת ‪phosphatidyl inositol 3’ kinase‬‬
‫ב‪ .‬קישור אינסולין גורם לקישור ‪ PKB‬לקרום התא ולהפעלתו‬
‫ג‪ .‬קישור אינסולין גורם לקישור ‪ IRS‬לרצפטור באמצעות אזור ‪SH2‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1999 -‬‬

‫ד‪ .‬קישור אינסולין לתת היחידה ‪ α‬של הרצפטור בצד החיצוני של קרום התא גורם‬
‫להפעלת החלק ‪ tyrosin kinase‬בתת היחידה ‪ β‬בצד הציטוזולי‬
‫ה‪ .‬קישור אינסולין גורם לזרחון חלבונים תוך תאייםמסויימים בשיירי טירוזין‬

‫גליצרול מסומן ב‪ C 14-‬בשלושת הפחמנים שלו‪ .‬לאחר שלוש שעות ימצא הסימון‪:‬‬ ‫‪9‬‬
‫א‪ .‬באדם בריא יהיה בגליקוגן בשריר‪.‬‬
‫ב‪ .‬באדם סוכרתי יהיה חלק ב‪ TG-‬ברקמת השומן‬
‫ג‪ .‬באדם בריא יהיה ב‪ TG-‬ברקמת השומן‬
‫ד‪ .‬באדם סוכרתי יהיה בגלוקוז בדם‬

‫‪ 10‬מי לא משתתף בתנועה הפנימית בטטרמר המוגלובין בקשירה‪/‬שחרור קואורדינטיביים‬

‫של חמצן?‬
‫א‪ .‬קשרים של ‪ α1α2‬ו‪.β1β2-‬‬
‫ב‪ .‬קשרים בין ‪ α1β1‬לבין ‪.α2β2‬‬
‫ג‪His (F8) .‬‬
‫ד‪ .‬יון ברזל הנע במישור ה‪.heme-‬‬

‫‪ .11‬איזו מההצהרות הבאות אינה נכונה?‬

‫א‪ .‬פעילות ‪ CFTR‬דורשת זרחון של אזור בקרה בחלבון‪.‬‬
‫ב‪ .‬החלבון ‪ CFTR‬מעביר שני יוני כלור ביחד לממברנה של תאי אפיתל תוך פירוק‬
‫‪ATP‬‬
‫ג‪ .‬בחלבון ‪ CFTR‬יש שני אזורים קושרי ‪ (NBF) ATP‬ושני אזורי ‪TM‬‬
‫ד‪ .‬בחלבון ‪ CFTR‬יש שני אזורי בקרה ושני אזורים קושרי ‪(NBF) ATP‬‬

‫‪ .12‬הופעת בילירובין בשתן עשויה להצביע על המחלות הבאות פרט ל‪:‬‬

‫א‪ .‬שחמת הכבד‬
‫ב‪ .‬צהבת פיסיולוגית של הילוד‬
‫ג‪ .‬צהבת ויראלית‬
‫ד‪ .‬חסימה חלקית בדרכי המרה‬

‫‪ .13‬עליה ברמת ‪ urobilinogen‬בשתן עשויה להצביע על המחלות הבאות פרט ל‪:‬‬

‫א‪ .‬החלמה מחסימה חלקית של דרכי המרה‬
‫ב‪ .‬צהבת ויראלית‬
‫ג‪ .‬צהבת פיסיולוגית של הילוד‬
‫ד‪ .‬שחמת הכבד‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ו‪ .‬א‪+‬ג‬
‫ז‪ .‬א‪+‬ד‬

‫‪ ubiquitin .14‬מעורב בפירוק‪:‬‬

‫א‪LDL .‬‬
‫ב‪AST, ALT .‬‬
‫ג‪ .‬אלבומין‬
‫ד‪ .‬אינסולין‬

‫‪ .15‬ב‪ HPHF-‬הפגיעה היא‪:‬‬

‫א‪ .‬מורחבת יותר בגנים של ‪ β‬גלובין מאשר בטלסמיה ‪δβ‬‬
‫ב‪ .‬מצומצמת יותר בגנים של ‪ β‬גלובין מאשר בטלסמיה ‪δβ‬‬
‫ג‪ .‬יש פגיעה בגנים ‪ β‬ו‪γ -‬‬
‫ד‪ .‬יש פגיעה ביצירת שרשראות ‪ α‬ו‪γ-‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1999 -‬‬

‫‪ .16‬מוטציה בח"א טעונה חיובית באזור ה'חור' של טטרמר ה‪ Hb-‬תביא ל‪:‬‬

‫א‪ .‬יצוב צורת ‪ R‬גם בהעדר ‪2,3 DPG‬‬
‫ב‪ .‬יצוב צורת ‪ T‬גם בהעדר ‪2,3 DPG‬‬
‫ג‪ .‬הקטנת האפיניות לחמצן‬
‫ד‪ .‬הגדלת האפיניות לחמצן‬

‫‪ .17‬ממה מתעלפים חולי שחמת הכבד?‬

‫א‪ .‬הצטברות גופי קטו‪.‬‬
‫ב‪ .‬חוסר ב‪α-ketoglutarate-‬‬
‫ג‪ .‬דימום בטני‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .18‬במצב של ‪ acute phase response‬תהיה עליה בכל הבאים פרט ל‪:‬‬

‫א‪ceruloplasmin .‬‬
‫ב‪hemopexin .‬‬
‫ג‪haptoglobin .‬‬
‫ד‪CRP .‬‬
‫ה‪Total gamma globulins .‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .19‬לאשה בת ‪ 65‬נערכה בדיקת דם והתקבלו התוצאות הבאות‪:‬‬

‫‪total protein 5.5 gr/dl‬‬
‫‪albumin 2.5 gr/dl‬‬
‫‪globulins 3 gr/dl‬‬
‫מה המשמעות?‬
‫א‪ .‬התוצאות אינן טובות‪ ,‬אולי היתה שגיאה בבדיקה‪ ,‬יש לחזור עליהן‬
‫ב‪ .‬התוצאות נורמליות‬
‫ג‪ .‬ישנה עליה באלבומין‪ ,‬רמות הגלובולינים בסדר‬
‫ד‪ .‬ישנה ירידה באלבומין שיכולה להצביע על מצב של הרס כרוני מתקדם של‬
‫הכבד‬
‫ה‪ .‬ישנה ירידה בגלובולינים ורמות אלבומין תקינות‬

‫‪ .20‬מה נוצר מחומצה פירובית בשריר )ללא מאמץ(?‬

‫א‪ .‬נוצרים ח"ש אחרי המעבר ל‪acetyl CoA-‬‬
‫ב‪ .‬נוצר ‪ ALA‬ויוצא לכבד‬
‫ג‪ .‬נוצר בעיקר לקטט‬
‫ד‪ .‬נוצר גלוקוז דרך גלוקונאוגנזה‬

‫‪ .21‬מהי דרך הפעולה של סטטינים?‬

‫‪ .22‬מה יקרה בחוסר ויטמין ‪?B12‬‬

‫א‪ .‬הצטברות חומצה פוליט‬
‫ב‪ .‬הצטברות חומצה פוליט עם קבוצת מתילן‬
‫ג‪ .‬הצטברות ‪dihydroxyfolate‬‬
‫ד‪ .‬הצטברות מתיונין‬
‫ה‪ .‬ירידה ברמת ‪homocysteine‬‬

‫‪ .23‬לחולה עם יתר קרישת דם ניתן ‪ .dicumarol‬מה קורה כתוצאה מכך?‬

‫א‪ .‬הצטברות ויטמין ‪ K‬במצב מחומצן‬
‫ב‪ .‬הצטברות ויטמין ‪ K‬במצב מחוזר‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1999 -‬‬

‫ג‪ .‬עליה ברמה הכללית של ויטמין ‪K‬‬

‫ד‪ .‬ירידה ברמה הכללית של ויטמין ‪K‬‬

‫‪ .24‬איזו מההצהרות הבאות‪ ,‬הנוגעות למחלת הכולרה‪ ,‬אינה נכונה?‬

‫א‪ .‬הגברת פרוק ‪ ATP‬ל‪Pi+ADP-‬‬
‫ב‪ .‬הוספת קבוצות ‪ ADP‬לתת היחידה ‪ α‬של חלבון ‪G‬‬
‫ג‪ .‬תת היחידה ‪ α‬נפרדת מהיחידות ‪ β‬ו‪ γ-‬של חלבון ‪G‬‬
‫ד‪ .‬הגברת פרוק ‪ GTP‬ל‪GDP+Pi-‬‬

‫‪ .25‬למה תגרום מוטציה ב‪?APO C2-‬‬

‫א‪ .‬עליה ברמת הטריגליצרידים ורמת הכילומיקרונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬עליה ברמת הטריגליצרידים‪ ,‬הכילומיקרונים וה‪.VLDL-‬‬
‫ג‪ .‬עליה ברמת הכולסטרול וה‪.LDL-‬‬
‫ד‪ .‬עליה ברמת הכולסטרול וה‪.HDL-‬‬
‫ה‪ .‬עליה ברמת הטריגליצרידים וה‪.HDL-‬‬

‫‪ .26‬מאילו יחידות בנוי ‪?HexB‬‬

‫א‪ .‬הומודימר של יחידות ‪.α‬‬
‫ב‪ .‬הומודימר של יחידות ‪.β‬‬
‫ג‪ .‬טטרמר של יחידות ‪.α‬‬
‫ד‪ .‬טטרמר של יחידות ‪.β‬‬

‫‪ .27‬מוטציה בפפטיד ‪ C‬עלולה לגרום לכל הבאים פרט ל‪:‬‬

‫א‪ .‬תתכן הפרעה בחיתוך הפרו‪-‬אינסולין‪.‬‬
‫ב‪ .‬יתכן שלא תהיה הפרעה‪.‬‬
‫ג‪ .‬החלבון לא יתקפל טוב‪ ,‬ויווצרו קשרים די‪-‬סולפידיים לא נכונים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפרעה במעבר מ‪ pre-pro-insulin‬ל‪.pro-insulin-‬‬

‫‪ .28‬עלייה חדה בבילירובין ישיר עלולה להגרם ב‪:‬‬

‫א‪ .‬דלקת כבד חריפה‪.‬‬
‫ב‪ .‬התקף חריף של ‪.Dubin Johnson‬‬
‫ג‪.Cliger Najar 2 .‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬

‫‪ .29‬באילו מהמצבים הבאים מתן ‪ phenyl-acetate‬עשוי לעזור?‬

‫א‪ .‬חסר באנזים ‪OTC‬‬
‫ב‪ .‬חסר באנזים ‪CPS‬‬
‫ג‪ .‬חסר באנזים ‪arginase‬‬
‫ד‪ .‬חסר באנזים ‪arginino-succinate‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .30‬בחיבור ‪:porto-caval‬‬
‫א‪ .‬החולה ידמם מהדליות בושט‪.‬‬
‫ב‪ .‬רמת האמוניה תרד‪.‬‬
‫ג‪ .‬רמת האמוניה תעלה‪.‬‬
‫ד‪ .‬רמת האמוניה תשאר ללא שינוי‪.‬‬

‫‪ .31‬לאחר הזרקת גלוקגון נצפה לתופעות הבאות פרט ל‪:‬‬

‫ביוכימיה קלינית ‪1999 -‬‬

‫ירידה בפעילות האנזים ‪.PFK2‬‬ ‫א‪.‬‬

‫ירידה בפעילות האנזים ‪ Fru-2,6-BP‬בכבד‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ירידה בפעילות האנזים ‪ PFK1‬בכבד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ירידה ברמת ‪ Fru-2,6-BP‬בכבד‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .32‬לאחר ארוע לב מינימלי נבדוק‪:‬‬

‫א‪ .‬רמת ‪ CPK‬בסרום‪.‬‬
‫ב‪ .‬רמות ‪ MB‬בסרום‪.‬‬
‫ג‪ .‬רמות ‪ LDH‬בסרום‪.‬‬
‫ד‪ .‬רמות ‪ IL4‬בסרום‪.‬‬
‫ה‪ .‬רמות טרופונין בסרום‪.‬‬

‫‪ .33‬מה עשוי לעזור בטיפול ב‪?Sickle cell anemia-‬‬

‫א‪ .‬הקטנת נפח האריתרוציטים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתילציה של ‪.HbF‬‬
‫ג‪ .‬הגדלת יציבות על ידי יצוב מצב ‪.T‬‬
‫ד‪ .‬מניעת קישור ‪.DPB 2,3‬‬

‫‪ .34‬מה נכון לגבי ‪?glycogen phosphorylase‬‬

‫א‪ .‬הקונפורמציה ‪ R‬שלו היא הצורה שעברה זרחון‪.‬‬
‫ב‪ .‬רמות תוך‪-‬תאיות גבוהות של ‪ ATP‬ושל ‪ GLU-6-P‬בשריר גורמות לזרוז‬
‫אלוסטרי של האנזים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פעילותו מעוכבת בשריר על ידי ‪ AMP ,GLU-6-P‬ו‪.protein phosphatase 1-‬‬
‫ד‪ .‬רמות תוך‪-‬תאיות גבוהות של ‪ AMP‬וגלוקוז גורמות לזרוזו בשריר‪ ,‬אך בכבד‬
‫הוא מזורז על ידי ‪ AMP‬בלבד‪.‬‬

‫‪ .35‬חמצון ניכר של גופי קטו מתקיים ב‪:‬‬

‫א‪ .‬שריר‪+‬כבד‪.‬‬
‫ב‪ .‬שריר‪.‬‬
‫ג‪ .‬כבד‪.‬‬
‫ד‪ .‬אריתרוציטים‪.‬‬
‫ה‪ .‬רקמת שומן‪.‬‬
‫ – תשובות אפשריות‬1999 – ‫ביוכימיה קלינית‬

‫תשובות אפשריות‬ – 1995 – ‫בחינה בביוכימיה קלינית‬

IV 1
II 2
III 3
II 4
IV 5
I 6
7
III 8
IV 9
II 10
IV 11
II 12
III 13
14
I 15
IV 16
IV 17
V 18
IV 19
II 20
21
II 22
23
IV 24
II 25
II 26
IV 27
II 28
VI 29
III 30
II 31
V 32
IV 33
I 34
II 35
‫ביוכימיה קלינית ‪1998 -‬‬

‫בחינה בביוכימיה קלינית ‪1998 -‬‬

‫‪ .1‬לחיית ניסוי נורמלית הוזרקו כמויות גדולות של גלוקוז במשך שבוע ימים‪ .‬יש לצפות‬
‫לשינויים הבאים יחסית למצב לפני ההזרקה‪ ,‬פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬עליה ברמת ‪ Phosphofructokinase‬בכבד‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפיכת האינזים ‪ Glycogen synthase‬בשריר לצורתו המזורחנת‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפיכת האינזים ‪ Acetyl CoA Carboxylase‬ברקמה השומנית לצורתו‬
‫הבילתי מזורחנת‪.‬‬
‫ד‪ .‬עליה ברמת גליצרול‪-3-‬פוספט ברקמה השומנית‪.‬‬

‫‪ .2‬במחלת אגירת גליקוגן הנגרמת ע"י חסר ב‪ Debranching enzyme -‬יש לצפות‬
‫לתופעות הבאות‪ ,‬פרט ל‪:‬‬
‫התעייפות יתרה של שרירים לאחר פעולת שרירים מאומצת‪.‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬רמת הגלוקוז ברעב תהיה נמוכה מהנורמלית‪.‬‬
‫‪ .셋‬לאחר רעב של ‪ 24‬שעות‪ ,‬יישאר בכבד גליקוגן אשר ענפיו החיצוניים קוצצו עד‬
‫לשייר בודד של גלוקוז מנקודת ההסתעפות‪.‬‬
‫‪ .넷‬לאחר רעב של ‪ 24‬שעות‪ ,‬יישאר בכבד גליקוגן שבו היחס בין הקשרים‬
‫הגליקוזידיים ‪ 1-6‬לקשרים הגליקוזידיים ‪ 1-4‬יהיה גבוה מהיחס לפני הרעב‪.‬‬

‫‪ .3‬לאחר הזרקת אפינפרין לחיית ניסוי נורמלית‪ ,‬יש לצפות לשינויים הבאים בהשוואה למצב‬
‫לפני הזרקת האפינפרין‪ ,‬פרט ל‪:‬‬
‫תהיה עלייה ברמת הגליצרול בדם‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬תהיה עלייה ברמת ‪ Ca2+‬בציטוזול של תאי הכבד‪.‬‬
‫‪ .셋‬תהיה עלייה ברמת גלוקוז‪ -1-‬פוספט‪.‬‬
‫‪ .넷‬תהיה עליה ברמת הינסולין בדם‪.‬‬

‫‪ .4‬לאחר הוספת הורמון גלוקאגון לתאי כבד בתרבית‪ ,‬יש לצפות לשינויים הבאים בהשוואה‬
‫למצב שלפני הוספת ההורמון‪ ,‬פרט ל‪:‬‬
‫‪ .하나‬יחול ניתוק בין תת היחידות הקטליטית והרגולטורית של האנזים‬
‫‪. Protein kinase A‬‬
‫‪ .둘‬יחול ניתוק בין תת היחידה ‪ α‬לתת יחידות ‪ β‬ו ‪ γ‬בחלבון ‪.Gs‬‬
‫‪ .셋‬תוגבר פעילות האנזים ‪. Protein phosphatase 1‬‬
‫‪ .넷‬תעוכב פעילות האנזים ‪. Phosphofructokinase‬‬

‫‪ .5‬לחיית ניסוי סוכרתית הוזרקה חומצה לקטית המסומנת ב‪ C14-‬רדיואקטיבי בשלושת‬

‫הפחמנים ‪ .‬כעבור ‪ 3‬שעות‪ ,‬נבדק הסימון הרדיואקטיבי בחומרים המפורטים להלן‪.‬‬
‫יש לצפות להופעת הסימון בחומרים הבאים‪ ,‬פרט ל‪:‬‬
‫‪ .하나‬גלוקוז בדם‪.‬‬
‫‪ CO2 .둘‬בנשימה‪.‬‬
‫‪ .셋‬חומצות שומניות בדם‪.‬‬
‫‪ .넷‬גלוקוז‪-6-‬פוספט במוח‪.‬‬

‫‪ .6‬ציין את המשפט הבלתי נכון לגבי האנזים ‪ Glycogen Phosphorylase‬בשריר‪:‬‬

‫‪ .하나‬הצורה המזורחנת של האנזים הינה בעלת זיקה נמוכה יותר ל‪ AMP -‬מאשר‬
‫הצורה הבלתי מזורחנת‪.‬‬
‫‪ .둘‬האינזים יכול להימצא בשתי קונפורמציות‪ :‬קונפורמציה "רפויה" – פעילה‬
‫וקונפורמציה "הדוקה"‪ (T)-‬בלתי פעילה‪.‬‬
‫‪ .셋‬פועל על שייר גלוקוז בקצה בלתי מחזר במולקולת הגליקוגן‪.‬‬
‫‪ .넷‬גורם לביקוע פוספורוליטי של קשרים גליקוזידיים ‪ 1,4‬במולקולת הגליקוגן‪.‬‬

‫‪ .7‬ציין את המשפט הבלתי נכון אודות הבדלים בין כבד לשריר בהופעת חלבונים שונים‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1998 -‬‬

‫ברקמות אלו‪:‬‬
‫א‪ .‬הטרנספורטר לגלוקוז ‪ GLUT 4‬מצוי בשריר ולא בכבד‪.‬‬
‫‪ .둘‬האנזים ‪ Glucose-6-phosphatase‬מצוי בכבד ולא בשריר‪.‬‬
‫‪ .셋‬האנזים ‪ Phosphorylase kinase‬בכבד שונה מהאנזים בעל פעילות שונה בשריר‪.‬‬
‫‪ .넷‬רצפטור לגלוקגון מצוי בכבד ולא בשריר‪.‬‬

‫‪ .8‬לחיית ניסוי סוכרתית הוזרק ‪ Acetate‬מסומן ב‪ C14 -‬בשני הפחמנים‪ .‬עבור ‪ 3‬שעות‬
‫נבדק הסימון הרדיואקטיבי בחומרים המפורטים להלן‪ .‬יש לצפות להופעת הסימון‬
‫הרדיואקטיבי בחומרים הבאים‪ ,‬פרט ל‪:‬‬
‫א‪ Acetyle CoA .‬בכבד‪.‬‬
‫ב‪ Malonyl CoA .‬ברקמה השומנית‪.‬‬
‫ג‪ Acetone .‬בנשימה‪.‬‬
‫ד‪ CO2 .‬בנשימה‪.‬‬

‫‪ .9‬ציין את המשפט הבלתי נכון לגבי השפעות ההורמון אינסולין על תהליכי זרחון של‬
‫חלבונים‪:‬‬
‫‪ .하나‬אינסולין גורם לזירחון שיירי טירוזין בחלבון )‪.IRS (Insulin receptor substrate‬‬
‫‪ .둘‬אינסולין גורם לזירחון שיירי סריו \ תריאונין בחלבון הריבוזומלי ‪.S6‬‬
‫‪ .셋‬אינסולין גורם לזירחון שיירי סרין \ תריאונין באינזים ‪.Acetyle CoA Carboxylase‬‬
‫‪ .넷‬אינסולין גורם לזירחון שיירי סרין \ תריאונין בתת היחידה ‪ G‬של האינזים ‪:‬‬
‫‪Protein Phosphatase 1‬‬

‫‪ .10‬מוטציה היפותטית של חילוף ח' אמינית בחלק המרכזי של אזור פפטיד ‪ C‬במולקולת‬
‫הפרוקורסור לאינסולין‪ ,‬עשויה לגרום להפרעה הבאה‪:‬‬
‫‪ .하나‬תיגרם הפרעה בביקוע הפרוטאוליטי הנחוץ להפיכת ‪ Pre-proinsulin‬ל‪-‬‬
‫‪.Proinsulin‬‬
‫‪ .둘‬תיגרם הפרעה בביקועים הפרוטאוליטיים הנחוצים להפיכת ‪ proinsulin‬ל‪-‬‬
‫‪. Insulin‬‬
‫‪ .셋‬יווצר אינסולין פגום אשר יכיל קשרים דיסולפידיים בלתי נכונים‪.‬‬
‫‪ .넷‬המוטציה עשוייה לגרום לכך שהפרקורסור לאינסולין לא יעבור לחלל ה‪-‬‬
‫‪. Endoplasmic‬‬

‫‪ .11‬שעה אחת לאחר ארוחה עתירת פחמימות‪ ,‬נצפה בשינויים הבאים לעומת המצב לפני‬
‫הארוחה ‪ ,‬פרט ל‪:‬‬
‫‪ .1‬תחול עליה בפעילות האנזים ‪ Phospholipase C‬בתאי ‪ β‬של הלבלב‪.‬‬
‫‪ .2‬תחול עליה בפעילות האנזים ‪ Pyruvate dehydrogenase‬ברקמה השומנית‪.‬‬
‫‪ .3‬תחול עליה בפעילות האנזים ‪ Protein kinase C‬בתאי ‪ β‬של הלבלב‪.‬‬
‫‪ .4‬תחול עליה בפעילות האנזים ‪ Pyruvate carboxylase‬בכבד‪.‬‬

‫‪ .12‬בשלבים התחלתיים של מחלת סוכרת של מבוגרים )‪ , (type 2‬ניתן לצפות בתופעות‬

‫הבאות פרט ל‪:‬‬
‫‪ .하나‬רמת אינסולין בפלסמה עשויה להיות גבוהה מהנורמלית‪.‬‬
‫‪ .둘‬רמת פפטיד ‪ C‬בפלסמה עשויה להיות נמוכה מהנורמלית‪.‬‬
‫‪ .셋‬רמת גלוקוז בדם במצב של צום עשויה להיות נורמלית‪.‬‬
‫‪ .넷‬רמת הגלוקוז בדם שעתיים לאחר תחילת מבחן העמסת גלוקוז תהיה גבוהה‬
‫מהנורמלית‪.‬‬

‫‪ .13‬סמן את המשפט הבלתי נכון על השפעות שונות של הורמון אינסולין‪:‬‬

‫‪ .1‬גורם להשראה )‪ (induction‬של האנזים ‪ Pyruvate kinase‬בכבד‪.‬‬
‫‪ .2‬גורם להשראה )‪ (induction‬של האנזים ‪ Pyruvate dehydrogenase‬ברקמה‬
‫השומנית‪.‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1998 -‬‬

‫‪ .3‬גורם להפעלה )‪ (activation‬של האנזים ‪ Phosphodiesterase‬ברקמה השומנית‬

‫‪ .4‬גורם לדיכוי )‪ (repression‬של האנזים ‪ Pyruvate carboxylase‬בכבד‪.‬‬

‫‪ .14‬ציין את המשפט הבלתי נכון אודות הרצפטור לאינסולין‪:‬‬

‫‪ .하나‬בנוי משני סוגים של תת יחידות אשר קשורים בקשרים בלתי קוולנטים זה לזה‪.‬‬
‫‪ .둘‬קיים דמיון בין רצפטורים לפקטורי גידול מסויימים לשרשרת ‪ β‬של הרצפטור‬
‫לאינסולין‪.‬‬
‫‪ .셋‬קישור אינסולין לאזור החוץ תאי של הרצפטור גורם להגברת פעילות ‪Protein‬‬
‫‪ tyrosine kinase‬באזור התוך תאי של הרצפטור‪.‬‬
‫‪ .넷‬כל תת יחידות הרצפטור לאינסולין מכילות אזורים המצויים בצד החוץ תאי של‬
‫קרום התא‪.‬‬

‫‪ .15‬הריאקציה הבאה במטאבוליזם של ‪ Acetoacetate‬אינה מתרחשת בכבד‪:‬‬

‫‪Acetoacetate + NADH+H+ → 3-Hydroxybutyrate + NAD+ .1‬‬
‫‪Acetoacetate + succinyl-CoA → Acetoacetyl-CoA +succinate .2‬‬
‫‪acetoacetyl-CoA +acetyl-CoA → 3-hydroxy-3-methyl-glutaryl-CoA + CoA .3‬‬
‫‪3-hhdroxy-3-methyl-glutaryl-CoA→ acetoacetate + acetyl-CoA .4‬‬

‫‪ .16‬לחיית ניסוי נורמלית המקבלת תזונה עשירה בפחמימות הוזרק גליצרול מסומן ב‪C14 -‬‬
‫בשלושת הפחמנים‪ .‬כעבור שעה אחת נבדק הסימון הרדיואקטיבי בחומרים המפורטים‬
‫להלן‪ ,‬הסימון הרדיואקטיבי הופיע בחומרים הבאים‪ ,‬פרט ל‪:‬‬
‫‪ .하나‬בחלק הגליצרול של טריגליצרידים בכבד‪.‬‬
‫‪ .둘‬בחלק הגליצרול של טריגליצרידים ב‪ VLDL (very low density lipoprotein) -‬בדם‪.‬‬
‫‪ .셋‬בחלק הגליצרול של טריגליצרידים ברקמה השומנית‪.‬‬
‫‪ .넷‬ב‪ CO2 -‬בנשימה‪.‬‬

‫‪ 24 .17‬שעות לאחר הזרקת ‪) Dexamethasone‬גלוקוקורטיקוסטרואיד סינתטי( לחיית‬

‫ניסוי נורמלית‪ ,‬ניתן לצפות בתופעות הבאות‪ ,‬פרט ל‪:‬‬
‫‪ .하나‬עלייה ברמת הגלוקוז בדם‪.‬‬
‫‪ .둘‬ירידה ברמת האוריאה בדם‪.‬‬
‫‪ .셋‬עלייה בכמות האנזים ‪ Triglyceride lipase‬ברקמה השומנית‪.‬‬
‫‪ .넷‬עלייה בכמות האנזים ‪ Phosphoenolpyruvate carboxykinase‬בכבד‪.‬‬

‫‪ .18‬תינוק בן חודשיים סובל מפיגור בהתפתחות‪ ,‬ונמצאת הגדלה ניכרת של הכבד‪ .‬בבדיקות‬
‫נמצאו רמה נמוכה של גלוקוז בדם‪ ,‬ורמה גבוהה מהנורמלית של ח' לקטית בדם‪.‬‬
‫סביר להניח שהוא סובל מפגם באנזים בכבד המבצע את הריאקציה הבאה‪:‬‬
‫‪Glycogen+n. Pi → n. glucose-1-phosphate .1‬‬
‫‪glucose-1-phosphate → glucose-6-phosphate .2‬‬
‫‪glucose-6-phosphate + H2O → glucose + pi .3‬‬
‫‪fructose1-phosphate→ glyceraldehydes + dihydroxyacetone-3-phosphate .4‬‬

‫‪ .19‬במחלת סוכרת קיימת עליה ברמת )‪ VLDL (very low density lipoprotein‬בדם‪.‬‬
‫תופעה זו נגרמת ע"י השינויים הבאים יחסית למצב הנורמלי‪ ,‬פרט ל‪:‬‬
‫‪ .하나‬שחרור מוגבר של ח' שומניות מרקמת השומן בדם‪.‬‬
‫‪ .둘‬ירידה בפעילות האנזים ‪. Lipoprotein lipase‬‬
‫‪ .셋‬עליה בקצב היפוך ‪ LDL‬ל‪. VLDL -‬‬
‫‪ .넷‬עליה בקצב יצור טריגליצרידים בכבד‪.‬‬

‫‪ .20‬במוטציה מסוג ‪ nonsense‬ברצפטור ל‪ LDL -‬אשר גורמת לקיצורו בקטע של ‪30‬‬

‫ח' אמינו בקצה הציטופלסמתי שלו‪ ,‬יש לצפות לתופעות הבאות‪ ,‬פרט ל‪:‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1998 -‬‬

‫‪ .하나‬תהיה עליה ברמת ה‪ LDL -‬בדם‪.‬‬

‫‪ LDL .둘‬לא יקשר לרצפטור המוטנטי‪.‬‬
‫‪ LDL .셋‬לא יקלט לתאים המכילים רצפטור מוטנטי‪.‬‬
‫‪ .넷‬הרצפטור המוטנטי לא יהיה מרוכז באזורים של ‪ Coated pits‬בקרום התא‪.‬‬

‫‪ .21‬ציין את המשפט הבלתי נכון לגבי ‪: γ- globin‬‬

‫‪ .하나‬נקשר ל ‪ α-globin‬ליצירת ההמוגלובין העוברי )‪. F(HbF‬‬
‫‪ .둘‬מכיל אתר קישור ל‪. (2,3-DPG) 2,3- diphosphoglycerate) -‬‬
‫‪ .셋‬המבנה הראשוני שלו דומה יותר ל‪ β-globin -‬מאשר ל‪.γ-globin -‬‬
‫‪ .넷‬באדם הבוגר‪ ,‬מצוי ‪ γ-globin‬רק בתת אכלוסיה של כדוריות דם אדומות הנקראות‬
‫‪.F- cells‬‬

‫‪ .22‬ציין את המשפט הבלתי נכון לגבי הקונפורמציות השונות של המוגלובין‪:‬‬

‫‪ .하나‬הקונפורמציה הרפויה )‪ (R‬הינה בעלת זיקה גבוהה יותר לחמצן מאשר‬
‫הקונפורמציה ההדוקה )‪.(T‬‬
‫‪ .둘‬מוטציה מסוימת בשטח ה"מגע הנייד" )‪ α1-β2 (sliding contact‬יכולות לגרום‬
‫להטיית שיווי המשקל מהקונפורמציה הרפויה )‪ (R‬לקונפורמציה ההדוקה )‪. (T‬‬
‫‪ .셋‬מוטציה מסוימת בשטח ה"מגע הנייד" )‪ α1-β2 (sliding contact‬יכולות לגרום‬
‫להטיית שיווי המשקל מהקונפורמציה ההדוקה )‪ (T‬לקונפורמציה הרפויה )‪. (R‬‬
‫‪ .넷‬קישור ‪ CO2‬להמוגלובין גורם להטיית שיווי המשקל מהקונפורמציה ההדוקה )‪(T‬‬
‫לקונפורמציה הרפויה )‪. (R‬‬

‫‪ .23‬ציין את המשפט הבלתי נכון לגבי אנמיה חרמשית )‪: (Sickle cell anemia‬‬
‫‪ .하나‬נגרמת ע"י מוטציה ‪ Glu→Val‬בשרשרת ‪ β‬של המוגלובין‪.‬‬
‫‪ .둘‬בהפרדה ע"י אלקטרופורזה‪ ,‬ההמוגלובין המוטנטי )‪ (Hbs‬נודד לאט יותר לכיוון‬
‫האנודה מאשר ההמוגלובין הנורמלי )‪. (Hba‬‬
‫‪ .셋‬כדוריות הדם האדומות בעלות צורת חרמש עקב קישור בין מולקולות ההמוגלובין‬
‫המוטנטי ליצירת סיבים ארוכים‪.‬‬
‫‪ .넷‬חל קיצור באורך חיי כדוריות הדם האדומות עקב יצירת גופיפים הנקראים ‪Heinz‬‬
‫‪.bodies‬‬

‫‪ .24‬מוטציות באתרים הבאים במולקולת ההמוגלובין עשויה לגרום ליצירת המוגלובין בלתי‬
‫יציב )‪, (Unstable hemoglobin‬פרט לף‬
‫‪ .1‬מוטציה אשר הופכת ח' אמינית הידרופובית להידרופילית ב"כיס ההם" ‪(Heme‬‬
‫)‪. pocket‬‬
‫‪ .2‬מוטציה אשר הופכת את ההיסטידין הפרוקסימלי )‪ (Proximal histidine‬לאלנין‪.‬‬
‫‪ .3‬מוטציה אשר הופכת ח' אמינית באזורי ה ‪ α-helix‬לפרולין‪.‬‬
‫‪ .4‬מוטציה בח' אמינית המשתתפת בקישור שרשראות ‪ α1-β1‬באזור "מגע האריזה"‬
‫)‪.(Packing contact‬‬

‫‪ .25‬מחלת ‪ Thalassemia‬מטיפוס ‪ β+‬יכולה לנבוע מהמוטציה הבאות‪ ,‬פרט ל‪:‬‬

‫‪ .하나‬מוטציה באזור ה‪ TATA box -‬בסמוך לגן לגלובולין ‪. β‬‬
‫‪ .둘‬מוטציה באזור ה‪ CAAT box -‬בסמוך לגן לגלובולין ‪. β‬‬
‫‪ .셋‬מוטציה ברצפים השמורים ‪ GU……AG‬באתרי השחבור )‪ (Splice sites‬בגן‬
‫לגלובולין ‪. β‬‬
‫‪ .넷‬מוטציה הגורמת ליצירת אתרי שחבור חילופים )‪ (Alternate splice sites‬בגן‬
‫לגלובולין ‪. β‬‬

‫‪ .26‬ציין את המשפט הבלתי נכון לגבי המוגלובין ‪: Lepore‬‬

‫‪ .하나‬בהמוגלובין ‪ Lepore‬מצויה שרשרת המוגלובין "שעטנז" אשר חלק ה‪ N-‬טרמינלי‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1998 -‬‬

‫בנוי משרשרת ‪ ,δ‬וחלקה ה‪ C-‬טרמינלי משרשרת ‪. β‬‬

‫‪ .둘‬סביר להניח כי הגלובין האבנורמלי במחלה זו נוצר ע"י אירוע של ‪Unequal‬‬
‫‪.crossing over‬‬
‫‪ .셋‬חולים אלו סובלים מתלסמיה מטיפוס ‪ β +‬מבחינה פנוטיפית‪.‬‬
‫‪ .넷‬בחולים אלו חל קיצור באורך חיי כדוריות הדם האדומות בעקבות יצירת סיבי‬
‫המוגלובין בתנאים של חסר חמצן‪.‬‬

‫‪ .27‬כמות חד תחמוצת הפחמן‪ ,‬ה‪, CO2 -‬באוויר הננשף תהיה גדולה יותר‬
‫)לפחות תיאורטית( אצל אדם בריא החי‪:‬‬
‫‪ .하나‬בירושלים‪.‬‬
‫‪ .둘‬בבקעת הירדן‪.‬‬
‫‪ .셋‬בתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫‪ .넷‬לא יהי שינוי בין תושבי כל האזורים הללו בכמות ה‪ CO-‬באוויר הננשף‪.‬‬

‫‪ .28‬באחת המחלות הבאות צפוי שינוי ברמת האנזים ‪:Heme oxygenase‬‬

‫צהבת זיהומית וירלית‪.‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬צהבת חסימתית על רקע אבנים בכיס המרה‪.‬‬
‫‪ .셋‬צהבת אשר נגרמת בשל עיכוב האנזים ‪(G6PD) glucose-6-phosphate‬‬
‫‪.dehydrogenase‬‬
‫‪ .넷‬מחלת ‪ Criegler-Najjar‬מטיפוס ‪. Ι‬‬

‫‪ .29‬חברת תרופות עוסקת בפיתוח תרופות אנטיביוטיות‪ .‬בבדיקה של תופעות לוואי של‬
‫סידרת תרופות ניסיוניות הסתבר כי אחת מהן גורמת לירידה ברמת האמוניה בדם‪ .‬סביר‬
‫להניח כי התרופה מעכבת את אחד האנזימים הבאים‪:‬‬
‫אלאנין טרנסאמינז‪. Alanin Transaminase (AST) -‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬קרבמויל פוספט סיטטז – ‪. Carbamoyl- phosphate sythetase‬‬
‫‪ .셋‬אורידין די‪-‬פוספט גלוקורוניל טרנספרז – ‪.UDP - Glucuronyl - transferase‬‬
‫‪ .넷‬גלוטמין סינטטז – ‪.Glutamine synthetase‬‬

‫‪ .30‬אחת התופעות הפתולוגיות שעלולות ללוות מצב של היפואלבומיניה )ירידת אלבומין‬

‫הסרום( במצב של שחמת הכבד הינה‪:‬‬
‫‪ Kernicterus .1‬כתוצאה מאובדן כושר קשירת הבילירובין‪.‬‬
‫‪ .둘‬בצקות ברגליים‪.‬‬
‫‪ .셋‬המוליזה‪.‬‬
‫‪ .넷‬הרס תאי כבד‪.‬‬
‫הפרעה בקרישת הדם‪.‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫אף לא אחת מן התופעות הללו‪.‬‬ ‫‪.여섯‬‬

‫‪ .31‬באחד מן החסרים הבאים נהוג לטפל בפנילאצטט‪:‬‬

‫‪ .하나‬חסר ב – ‪. Argininosuccinic acid synthetase‬‬
‫‪ .둘‬חסר ב‪. Argininosuccinase -‬‬
‫‪ .셋‬חסר ב‪. Ornithine transcarbamoylase -‬‬
‫‪ .넷‬חסר ב‪.UDP- Glucuronyl transferase-‬‬

‫‪ .32‬במחלה גנטית מסוימת קיימת מוטציה )תאורטית( המביאה לייצור מופחת של‬
‫‪ . Coenzyme A‬חסר זה עשוי להקשות על טיפול באחת המחלות הבאות‪:‬‬
‫‪. Criegler Najjar type Ι .1‬‬
‫‪ .둘‬יתר אמוניה בדם כתוצאה מחסר באנזים ‪Carbamoyl-phophate‬‬
‫‪.synthetase‬‬
‫‪ .셋‬חסר ב‪.Glycogen debranching enzyme -‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1998 -‬‬

‫‪ .넷‬חסר ב‪.Glucose-6-phosphate dehydrogenase -‬‬

‫‪ .33‬מוטציה בסינטזת מולקולת ההם גרמה לכך כי מולקולת הבילירובין הנגזרת ממנה איננה‬
‫יכולה עוד ליצור גשרי מימן פנימיים וקבוצות הפרופיל‪ ,‬הלקטם והחנקן שבטבעות‬
‫הפירוליות נשארות חופשיות‪ .‬אצל חולה זה מוטציה נוספת שהייתה באה לידי ביטוי‬
‫קליני באדם שאין לו את המוטציה הראשונה )במולקולת ההם( לא תבוא לידי ביטוי‪:‬‬
‫‪ .하나‬חסר באנזים ‪.Heme oxygenase‬‬
‫‪ .둘‬חסר באנזים ‪. Biliverdin raductase‬‬
‫‪ .셋‬חסר באנזים ‪. UDP-glucuronyl transferase‬‬
‫‪ .넷‬חסר באנזים ‪.UDP-glucose dehydrogenase‬‬

‫‪ .34‬הממצאים המעבדתיים הבאים‪:‬‬

‫‪ .1‬בילירובין ישיר ‪.0.3 mg%‬‬
‫‪ .2‬בילירובין עקיף‪.mg% 4‬‬
‫‪ .3‬אורובילינוגן בשתן ‪+++‬‬
‫עשויים להצביע יותר מכל על‪:‬‬
‫‪ .하나‬צהבת חסימתית מלאה‪.‬‬
‫‪ .둘‬צהבת חסימתית חלקית‬
‫‪ .셋‬דלקת זיהומית של הכבד )בשלבי ראשית המחלה(‪.‬‬
‫‪ .넷‬המוליזה‪.‬‬

‫‪ .35‬לחולה במחלת הטלסמיה הוזרקה חומצה ‪ δ‬אימונולבולינית )‪ ( δ-ALA‬המסומנת‬

‫רדיואקטיבית במספר שיירי פחמן בשלד המולקולה‪ .‬מעקב אחרי הבילירובין המסומן‬
‫הראה‪:‬‬
‫‪ .하나‬עליה ב‪ ELB-Ι (Early labeled bilirubin) -‬ןירידה ב‪ ELB-ΙΙ -‬ללא שינוי בכמות‬
‫הבילירובין המסומן המופיע כעבור ‪ 120‬יום‪.‬‬
‫‪ .둘‬עליה ב‪ ELB-ΙΙ -‬תוך הסתרה ניכרת של ‪ ELB-Ι‬וירידה מתאימה בכמות הבילירובין‬
‫המסומן המופיע כעבור ‪ 120‬יום‪.‬‬
‫‪ .셋‬עליה ב‪ ELB-ΙΙ -‬תוך הסתרה ניכרת של ‪ ELB-Ι‬ופיזור של הבילירובין לאורך‬
‫תקופה של ‪ 20-80‬יום עד להעלמו כליל ללא הופעה כמעת של בילירובין מסומן‬
‫כעבור ‪ 120‬יום‪.‬‬
‫‪ .넷‬ירידה גם ברמת ‪ ELB-Ι‬וגם ברמת ‪ ELB-ΙΙ‬ועליה משמעותית ברמת הבילירובין‬
‫המסומן המופיע כעבור ‪ 120‬יום‪.‬‬

‫‪ .36‬המדד הטוב ביותר לקצב יצירת הבילירובין הוא מדידת‪:‬‬

‫‪ .하나‬כמות הברזל המופרשת בצואה‪.‬‬
‫‪ .둘‬רמת הבילירובין הישיר והבלתי ישיר בסרום‪.‬‬
‫‪ .셋‬כמות האורובילינוגן בצואה ובשתן‪.‬‬
‫‪ .넷‬כמות ה‪ CO -‬באוויר הננשף‪.‬‬

‫‪ .37‬אוביקויטין )‪ (ubiquitin‬הינו‪:‬‬
‫‪ .하나‬פרוטאזה ליזוזומלית‪.‬‬
‫‪ .둘‬מולקולה קטנה המסמנת חלבונים לפירוק בליזוזום‪.‬‬
‫‪ .셋‬פרוטאזה ציטופלאסמטית‪.‬‬
‫‪ .넷‬מולקולה קטנה המסמנת חלבונים לפירוק בציטוזול‪.‬‬

‫‪ .38‬ארגינין משמש לא רק כסובסרט במעגל האוראה אלא גם כזרז ספציפי שלו‪.‬הוא עושה‬
‫זאת ע"י‪:‬‬
‫‪ .하나‬אספקת אמוניה דרך ריאקציה של טרנסאמינציה‪.‬‬
‫‪ .둘‬זירוז האנזים ‪. Carbamoyl-phosphate synthetase‬‬
‫‪ .셋‬זירוז האנזים ‪) N-acetylglutamate synthetase‬המסנטז ‪(N-acetylglutamate‬‬
‫‪ .넷‬זירוז האנזים ‪.Arginiosuccinic acid synthetase‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1998 -‬‬

‫‪ .39‬מתן ויטמין ‪ K‬בהזרקה לפני ניתוח יהיה היעיל ביותר במצב הבא‪:‬‬
‫‪ .하나‬ניתוח של ‪ Porto-caval shunt‬בחולה עם שחמת מתקדמת‪.‬‬
‫‪ .둘‬ניתוח של חסימה חריפה )בת מספר שעות( של דרכי המרה ע"י אבנים שארעה‬
‫במהלך השעות האחרונות‪.‬‬
‫‪ .셋‬ניתוח של חסימה מתקדמת )בת כשבוע‪ -‬שבועיים( ‪ ,‬בדרכי המרה שנגרמת ע"י גידול‬
‫בראש הלבלב‪.‬‬
‫‪ .넷‬מתן ויטמין ‪ K‬לא ישפר את הניתוח באף לא אחד מן המצבים הללו‪.‬‬

‫‪ .40‬מבין כל הטיפולים הבאים‪ ,‬הטיפול הטוב ביותר להורדת רמת האמוניה‬

‫בדם בחולה שחמת היא ‪:‬‬
‫‪ .하나‬מתן ארגינין בדיאטה‪.‬‬
‫‪ .둘‬טיפול אנטיביוטי‪.‬‬
‫‪ .셋‬ניקוז המיימת )‪. (ascites‬‬
‫‪ .넷‬מתן אלבומין בעירוי‪.‬‬

‫‪ .41‬לחולה במחלת ‪ Criegler Najjar‬מטיפוס ‪ Ι‬הוזרק בילירובין מונוגלוקורוניד )החדיר‬

‫לכבד( המסומן בשייר הבילירובין‪.‬‬
‫בקטטר )צינור ניקוז( שהוכנס לצינור המרה המשותף לצורך ניקוז המרה נמצא‪:‬‬
‫‪ .하나‬בילירובין מסומן בלתי מצומד‪.‬‬
‫‪ .둘‬בילירובין דיגלוקורוניד מסומן‪.‬‬
‫‪ .셋‬לא יופיע כלל בילירובין במרה‪.‬‬
‫‪ .넷‬בילירובין דיגלוקורוניד בלתי מסומן‪.‬‬

‫‪ .42‬חסר ספציפי של ‪ Cathepsin D‬שהוא אנזים פרוטאולוטי ליזוזומלי בתאי המעי הדק‬
‫עלול לגרום ל‪:‬‬
‫‪ .하나‬הפרעה בעיכול חלבונים‪.‬‬
‫‪ .둘‬הפרעה לפעילות מערכת האוביקויטין‪.‬‬
‫‪ .셋‬אנמיה כתוצאה מחסר בויטמין ‪.B12‬‬
‫‪ .넷‬הפרעה במעבר ‪ IgA‬מחלב האם לדם הילוד‪.‬‬

‫‪ .43‬עליה חדה באיזואנזים ‪ MM‬של הקראטין קינאז )‪ ( creatine Kinase‬מלווה גם‬

‫בעליה באנזים ‪ LDH‬כאשר כמות הוריאנט ‪ MB‬של הקראטין קינאז מהווה כ‪30% -‬‬
‫מסך פעילות האנזים עשויה להתאים‪:‬‬
‫‪ .하나‬לאוטם חריף בשריר הלב‪.‬‬
‫‪ .둘‬לדלקת חריפה של השריר‪.‬‬
‫‪ .셋‬למחלת ניוון שרירים מתקדמת‪.‬‬
‫‪ .넷‬לדלקת חריפה של הכבד‪.‬‬

‫‪ .44‬אחד הטיפולים המקובלים בבצקות הוא מתן מעכב של האנזים ‪Caronic Anhydrase‬‬
‫הידוע כחומר משתן )גורם להטלת שתן בכמות גדולה(‪ .‬ממתן תרופה זו עשויים‬
‫"להנות" ‪ ,‬באפן עקיף‪ ,‬חולים ב‪:‬‬
‫‪ .하나‬צהבת המוליטית על רקע חסר באנזים ‪Glucose-6-phosphate dehydrogenase‬‬
‫‪ Criegler Najjar .둘‬מטיפוס ‪. Ι‬‬
‫‪ .셋‬חסר תורשתי באנזים ‪.galactokinase‬‬
‫‪ .넷‬כיב קיבה‪.‬‬

‫‪ .45‬לחולה עם הפרעה בעיכול שומנים ניתן במסגרת אחת מן הבדיקות טריגליצריד המסומן‬
‫בחומצה השומנית בעמדה מס' ‪ . 2‬בבדיקת דם שנערכה לנבדק כעבור מספר שעות ‪,‬‬
‫נמצא עיקר הסימון בטריגליצרידים‪:‬‬
‫בעיקר בעמדה ‪.3‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1998 -‬‬

‫‪ .둘‬בעיקר בעמדה ‪.2‬‬

‫‪ .셋‬בעיקר בעמדה ‪.1‬‬
‫‪ .넷‬מעורבב שווה בשווה בין עמדות ‪ 1‬ל‪.3-‬‬

‫‪ .46‬בהתייחס ל נספח א'‪ ,‬איזה מן האלקטרופרוגרמים מתייחס למצב של דלקת כרונית‪.‬‬

‫תשובה א' נכונה‪.‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬תשובות ב'‪ +‬ד' נכונות‪.‬‬
‫‪ .셋‬תשובה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .넷‬תשובות ג'‪ +‬ד' נכונות‪.‬‬

‫‪ .47‬המעבר בין )‪ dUMP (deoxyuridine monophosphate‬ל‪dTMP (deoxythymidine -‬‬

‫)‪ monophosphate‬יןפרע באחד או יותר מן המצבים הבאים‪:‬‬
‫מחלה בה מתנוונים התאים מפרישי החומצה בקיבהץ‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬חסר בחומצה פולית‪.‬‬
‫‪ .셋‬מתן התרופה ‪. methotrexate α‬‬
‫‪ .넷‬בכל המצבים הללו‪.‬‬
‫באף לא אחד מן המצבים הללו‪.‬‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ .48‬מי הוא היוצא מן הכלל לגבי המשפט הבא )אם קיים יוצא מן הכלל( ‪:‬‬
‫‪ CO2‬דרוש )נצרך( בכל התהליכים הבאים‪:‬‬
‫ליצירת אוראה‪.‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬יצירת ‪ HCL‬בקיבה‪.‬‬
‫‪ .셋‬יצירת פרוטרומבין‪.‬‬
‫‪ .넷‬יצירת פוספואניל פירובט מאוקסלואצטט‪.‬‬
‫יצירת אוקסלואצטט מפירובט‪.‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫בכל התהליכים הנ"ל‪.‬‬ ‫‪.여섯‬‬

‫‪ .49‬עיכוב של מעגל החומצות הטריקרבוקסיליות )מעגל קרבס( עלול )תיאורטית( לפגוע‬

‫בפעילות האנזים פנילאלנין הידרוכסילז בשל חסר ב‪:‬‬
‫טטרה‪-‬הידרוביופטרין )‪. (BH4‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬פנילאלנין‪.‬‬
‫‪ .셋‬טירוזין‪.‬‬
‫‪ .넷‬קינונואיד טטרה הידרו ביופטרין )‪.(qBH2‬‬

‫‪ .50‬עכבר בעל מוטציה בשני האללים לגן ‪ (ob-\ob-) ob‬חובר בפרה‪-‬ביוזיה )‪(Parabiosis‬‬
‫לעכבר בעל מוטציה בשני האללים לגן ‪ (db-\db-) db‬כתוצאה מכך‪:‬‬
‫העכבר ‪ db-\db-‬ישמין יותר ממה שהיה משמין ללא החיבור‪.‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬העכבר ‪ ob-\ob-‬ירזה‪.‬‬
‫‪ .셋‬העכבר ‪ ob-\ob-‬ישמין‪.‬‬
‫‪ .넷‬העכבר‪ db-\db-‬ירזה‪.‬‬

‫‪ .51‬חולה סכרת המטופל באינסולין לא קיבל את מנת האינסולין שלו במשך יומיים‪ .‬צפוי כי‬
‫ה‪ R.Q (Respiratory Quotient) -‬שלו‪:‬‬
‫יעלה‪.‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬ירד‪.‬‬
‫‪ .셋‬יישאר ללא שינוי‪.‬‬

‫‪ .52‬סילוק מוחלט של פנילאלנין מהדיאטה יגרום‪:‬‬

‫להגברה בהפרשת האוראה‪.‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬להקטנה בהפרשת האוראה‪.‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1998 -‬‬

‫‪ .셋‬לא יהיה שינוי בהפרשת האוראה‪.‬‬

‫ביוכימיה קלינית ‪1 -‬‬

‫)‪(1‬‬ ‫בחינה בביוכימיה קלינית –‬

‫‪ .1‬ציין את המשפט הבלתי נכון לגבי האנזים ‪: cAMP-dependent protein kinase‬‬
‫א‪ .‬מבצע פוספורילציה של חלבונים ברצף חומצות האמינו ‪Arg-Arg-X-Ser‬‬
‫ב‪ .‬קושר ‪ AMP‬ציקלי לתת היחידה הקטליטית‪ ,‬דבר הגורם לניתוקו מתת היחידה‬
‫הרגולטורית‬
‫ג‪ .‬מבצע פוספורילציה של האנזים ‪Phosphorylase kinase‬‬
‫ד‪ .‬מבצע פוספורילציה של האנזים ‪Triglyceride lipase‬‬

‫‪ .2‬ציין את המשפט הבלתי נכון על )‪: HDL (High Density Lipoprotein‬‬

‫מוסר חלבוני ‪ Apo-C‬לליפופרוטאינים אחרים‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬מכיל חלבון ‪Cholesteryl Transfer Protein‬‬
‫‪ .셋‬מכיל אנזים ‪Lecithin: cholesterol acyl transferase‬‬
‫‪ .넷‬מוסר כולסטרול‪-‬אסטר לרקמות‬
‫מקבל כולסטרול חופשי מהרקמות‬ ‫‪.다섯‬‬
‫מוסר כולסטרול‪-‬אסטר ל‪LDL-‬‬ ‫‪.여섯‬‬
‫מעביר חלבון ‪ Apo-E‬לליפופרוטאינים אחרים‬ ‫‪.일곱‬‬
‫)ביאור קיצורים‪( Apo-C,E - Apolipoproteins C,E ; LDL - Low density lipoproteins :‬‬

‫‪ .3‬כאשר חלה מוטציה בחלבון ‪ G‬אשר גורמת להאטת קצב פירוק ‪ , GTP‬נצפה בתופעה‬
‫הבאה בהשוואה לחלבון ‪ G‬נורמלי‪:‬‬
‫קישור ‪ GTP‬לתת יחידה ‪ β‬של חלבון ‪ G‬יהיה חזק מהנורמלי‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬קישור ההורמון אפינפרין לרצפטור ה‪ β-‬אדרנרגי יהיה חזק מהנורמלי‬
‫‪ .셋‬חלק גדול יותר של תת יחידות ‪ α‬יהיו קשורות לתת יחידות ‪ β‬ו‪ γ-‬מאשר בחלבון ‪G‬‬
‫נורמלי‬
‫‪ .넷‬קצב פעולת האנזים ‪ adenyl cyclase‬יהיה גבוה מהנורמלי‬

‫‪ .4‬חולה מקבל טיפול כמותרפי )נגד ממאירות( ומפתח צהבת כתוצאה מהתרופה‪ .‬בבדיקות‬
‫נמצא בילירובין בלתי ישיר ‪ , 4mg/DL‬בילירובין ישיר ‪ , 0.5 mg/DL‬אורובילינוגן בשתן‬
‫מוגבר‪ .‬אילו היתה נעשית לחולה בדיקת רמת אנזימים ברקמות השונות היה מתגלה כי ‪:‬‬
‫רמת האנזים ‪ UDP-gucuronyl transferase‬עלתה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬רמת האנזים ‪ glutamate-pyruvate transaminase‬עלתה‬
‫‪ .셋‬רמת האנזים ‪ heme oxygenase‬עלתה‬
‫‪ .넷‬רמת האנזים ‪ biliverdin reductase‬עלתה‬
‫לא חל שינוי ברמת אף לא אחד מן האנזימים הללו‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ .5‬סמן את המשפט הבלתי נכון לגבי המוגלובין ‪: F‬‬

‫הוא ההמוגלובין העיקרי בעובר בחודשים ‪ 3‬עד ‪ 9‬להריון‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬מורכב משתי שרשראות ‪ α‬ושתי שרשראות ‪ γ‬של גלובין‬
‫‪ .셋‬באנשים מבוגרים נורמליים‪ ,‬הוא מצוי ברמה נמוכה זהה בכל כדוריות הדם האדומות‬
‫‪ .넷‬בעל אפיניות לחמצן גבוהה יותר מאשר המוגלובין ‪A‬‬

‫‪ .6‬החומרים הבאים יכולים לשמש מקור ליצירת גלוקוז ע"י תאי הכבד‪:‬‬
‫‪Lactic acid‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪Glycerol .둘‬‬
‫‪Alanine .셋‬‬
‫‪ .넷‬תשובות א‪+‬ב נכונות‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1 -‬‬

‫תשובות א‪+‬ג נכונות‬ ‫‪.다섯‬‬

‫תשובות א‪-‬ג נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬

‫‪ .6‬בחסר האנזים ‪ , ??? (MAO)monamine oxidase‬יופרשו בשתן בכמות מוגברת בעיקר‬

‫התוצרים הבאים‪:‬‬
‫א‪?? Dihydroxy mandelic acid .‬‬
‫ב‪???Normetanephrin + Metanephrin .‬‬
‫ג‪???(VMA) 3-Methoxy- -hydroxy-mandelic acid .‬‬
‫ד‪??(Dihydroxyphenylalanine) DOPA .‬‬

‫‪ .7‬ציין את המשפט הבלתי נכון לגבי האנזים ‪: Glycogen synthetase‬‬

‫האנזים מצוי בשתי צורות‪ :‬מזורחנת ובלתי מזורחנת‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬הצורה המזורחנת הינה סובסטראט לאנזים ‪Protein phosphatase-1‬‬
‫‪ .셋‬הצורה הבלתי מזורחנת הינה סובסטראט לאנזים ‪cAMP - dependent protein‬‬
‫‪kinase‬‬
‫‪ .넷‬הצורה המזורחנת היא הצורה הפעילה יותר‬
‫הסובסטראט לאנזים זה הוא ‪Uridine diphosphate glucose‬‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ .8‬במוטציה היפותטית בה יש החסרה )‪ (deletion‬של הגנים לגלובולינים ‪ Aγ‬ו ‪ ,Gγ‬צפוי‬

‫כי‪:‬‬
‫עובר הומוזיגוט הפגוע במוטציה זו יתפתח באופן נורמלי ‪ ,‬כי התפקיד של גנים‬ ‫‪.하나‬‬
‫אלה ניתן להחלפה ע"י גן אחר‬
‫‪ .둘‬עובר הומוזיגוט הפגוע במוטציה זו ימות בשבוע הראשון להריון‬
‫‪ .셋‬עובר הומוזיגוט הפגוע במוטציה זו ימות תוך ארבעת החודשים הראשונים להריון‬
‫‪ .넷‬עובר הומוזיגוט הפגוע במוטציה זו ימות תוך שלושת החודשים הראשונים לאחר הלידה‬

‫‪ .9‬ילד בן שנה וחצי ‪ ,‬סובל מפיגור בהתפתחות‪ .‬בבדיקה נמצאה הגדלה של הכבד‪ .‬במבחן‬
‫אשר בו הוזרקה כמות גדולה של ‪ , Galactose‬לא נמצאה עליה משמעותית ברמת הגלוקוז‬
‫בדם‪ .‬המקרה מתאים לפגיעה תורשתית באנזים אשר מבצע את הריאקציה הבאה‪:‬‬
‫א‪Galactose +glucose-1-P Ægalctose-1-P +glucose .‬‬
‫ב‪UDP-glucose + galactose-1-P Æ UDP-galactose + glucose-1-P .‬‬
‫ג‪UDP-galactose + glucose Æ lactose +UDP .‬‬
‫ד‪Glucose-6-P +H2O Æ glucose + Pi .‬‬
‫ה‪Glucose-6-P ÆFructose-6-P .‬‬
‫ו‪Glucose-6-P +NADP Æ 6-phosphogluconate + NADPH + H+ .‬‬
‫‪+‬‬

‫ז‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ח‪ .‬ב‪+‬ד‬
‫ט‪ .‬ה‪+‬ו‬
‫י‪ .‬א‪+‬ד‬
‫יא‪ .‬ב‪+‬ג‬
‫יב‪ .‬ג‪+‬ה‬

‫‪ .10‬בהכנסת מעכב לדיודינז ברקמות הפריפריות נצפה‪:‬‬

‫בעליה ברמת ‪TSH‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬לא יהיה שינוי ברמת ‪TSH‬‬
‫‪ .셋‬בעליה ברמת ‪ T3-T4‬ממקור הבלוטה‬
‫‪ .넷‬לא יהיה שינוי ברמות ‪ T3-T4‬ממקור הבלוטה‬
‫תתפתח תסמונת של תת פעילות של בלוטת התריס‬ ‫‪.다섯‬‬
‫לא תהיה כל הסתמנות קלינית‬ ‫‪.여섯‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1 -‬‬

‫א‪+‬ג‪+‬ה‬ ‫‪.일곱‬‬
‫ב‪+‬ד‪+‬ו‬ ‫‪.여덟‬‬
‫א‪+‬ג‪+‬ו‬ ‫‪.아홉‬‬

‫‪ .11‬מתן ויטמין ‪ K‬דרך הפה יהיה יעיל לתיקון הפרעה בקרישת דם‪:‬‬
‫בחולה עם צהבת חסימתית על רקע ממאירות בראש הלבלב‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬בחולה עם חסר בויטמין ‪ K‬על רקע תזונה לא נכונה‬
‫‪ .셋‬בחולה עם כשלון כבדי סופני על רקע שחמת מתקדמת‬
‫‪ .넷‬בחולה עם צהבת המוליטית על רקע של תלסמיה‬
‫בחולה עם מחלת אבנים חוזרת בדרכי המרה‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ .12‬במחלה תורשתית אשר בה נפגע הייצור של אפוליפופרוטאין ‪ , E‬יש לצפות לשינוי הבא‬
‫ברמת ליפופרוטאינים של הפלסמה‪:‬‬
‫עליה ברמת ‪LDL‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬עליה ברמת ‪Chylomicrons‬‬
‫‪ .셋‬עליה ברמת ‪Chylomicron remnants‬‬
‫‪ .넷‬עליה ברמת ‪VLDL‬‬
‫)ביאור קיצורים‪LDL, Low density Lipoproteins :‬‬
‫‪HDL, high-density lipoproteins‬‬
‫‪VLDL - very low density lipoproteins‬‬
‫שרידים ‪(Remnants,‬‬

‫‪.13‬סמן את המשפט הבלתי נכון לגבי מבנה מולק' ההמוגלובין‪:‬‬

‫מכיל ‪ 2‬זוגות של תת יחידות של גלובין‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬בתת יחידות הגלובין ‪ ,‬כ‪ 80%-‬של המולקולה בנויים מאזורים של ‪α-helix‬‬
‫‪ .셋‬ה‪ heme -‬קשור לאזור מיוחד ) “‪ ( ”heme pocket‬אשר בנוי בעיקר מחומצות אמינו‬
‫הידרופוביות‬
‫‪ .넷‬חומצות אמינו הידרופיליות מצויות בעיקר באזורים החיצוניים של המולקולה‬
‫בהמוגלובין ‪ , A‬תת יחידה ‪ α‬קשורה חזק יותר לתת יחידה ‪ α‬השניה מאשר לתת‬ ‫‪.다섯‬‬
‫יחידה ‪β‬‬

‫‪ .14‬ציין את המשפט הבלתי נכון לגבי מחלות התלסמיה‪:‬‬

‫ב‪ , α-thalassemia -‬שרשראות ה‪ β-‬העודפות שוקעות על קרום האריתרוציט‬ ‫‪.하나‬‬
‫וע"י כך גורמות לקיצור חיי כדוריות הדם האדומות‬
‫‪ .둘‬ב‪ , β-thalassemia -‬שרשראות ה‪ α-‬העודפות שוקעות על קרום האריתרוציט וע"י כך‬
‫גורמות לקיצור חיי כדוריות הדם האדומות‬
‫‪ .셋‬ב‪ , β-thalassemia -‬קיימת רמה גבוהה מהנורמלית של המוגלובין ‪F‬‬
‫‪ .넷‬ב‪ , α-thalassemia -‬קיימת צורה של המחלה אשר גורמת ‪ ,‬בחולה הומוזיגוט ‪ ,‬למוות‬
‫בחיים העובריים‬
‫ב‪ , β-thalassemia -‬קיימת צורה של המחלה אשר בה אין יצירה כלל הן של‬ ‫‪.다섯‬‬
‫שרשראות ‪ β‬והן של שרשראות ‪δ‬‬

‫‪ .15‬הכנסת מעכב של ‪ phospholipase C‬לחיה תגרום‪:‬‬

‫לעיכוב האפקטים ארוכי הטווח של ‪TSH‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬לעיכוב ביצירת ‪ inositol phosphate‬כתוצאה מגירוי התאים הטירוטרופים שבהיפופיזה‬
‫ע"י ‪TRH‬‬
‫‪ .셋‬לעיכוב באפקטים קצרי הטווח של ‪TSH‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1 -‬‬

‫‪ .넷‬לעיכוב ביצירת ‪ cAMP‬בתירואיד ע"י ‪TSH‬‬

‫לזירוז יצירת ‪ Diacyl glycerol‬בתירואיד ע"י ‪TSH‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫א‪ +‬ב‬ ‫‪.여섯‬‬
‫ג‪+‬ה‬ ‫‪.일곱‬‬
‫ד‪+‬ה‬ ‫‪.여덟‬‬

‫‪ .16‬חולה סבל מהרס כדוריות דם אדומות לאחר אכילת פולים‪ .‬על מנת לברר את אופי הפגם‬
‫האנזימתי ‪ ,‬הדגירו כדוריות דם אדומות של החולה עם תמצית של פולים‪ .‬נמצאו הממצאים‬
‫הבאים בכדוריות האדומות‪:‬‬
‫‪+‬‬
‫רמת גלוטתיון מחוזר נמוכה מהנורמלית ‪ ,‬רמת ‪ NADPH + H‬בתחום הנורמלי‪ .‬סביר להניח‬
‫כי חולה זה סובל מפגם תורשתי באנזים הבא‪:‬‬
‫א‪Glucose- 6- phosphatase .‬‬
‫ב‪Glucose 6 - phosphate dehydrogenase .‬‬
‫ג‪6-phosphogluconate dehydrogenase .‬‬
‫ד‪Glutathione reductase .‬‬
‫ה‪Methemoglobin reductase .‬‬

‫‪ .17‬היות מולקולת הבילירובין א‪-‬פולרית )הידרופובית( נובע מ‪:‬‬

‫היעדר מטענים במבנה הבסיסי של המולקולה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬נטרול מטענים של שיירי הקרבוקסיל של החומצה הפרופיונית ע"י יצירת מלחים שאינם‬
‫עוברים יוניזציה‬
‫‪ .셋‬נטרול המטענים של שיירי הקרבוקסיל של החומצה הפרופיונית ע"י יצירת גשרי מימן‬
‫תוך מולקולריים עם שיירי החנקן הלקטם?? של הטבעת הפירולית‬
‫‪ .넷‬מולקולת הבילירובין היא פולרית ומסיסה‬

‫‪ .18‬ציין את המשפט הבלתי נכון לגבי גורמים המשפיעים על מצב של גלוקוניאוגנזה בכבד‪:‬‬
‫‪ .하나‬עליה ברמת ההורמון גלוקגון בדם מחישה קצב גלוקוניאוגנזה בכבד‬
‫‪ .둘‬עליה ברמת הורמונים גלוקוסטרואידים בדם מחישים קצב גלוקוניאוגנזה בכבד‬
‫‪ .셋‬עליה ברמת גלוקוז בדם )באדם נורמלי( גורמת להאטת קצב גלוקוניאוגנזה בכבד‬
‫‪ .넷‬עליה ברמת ‪ fructose 2,6 - bisphosphate‬גורמת להחשת קצב גלוקוניאוגנזה בכבד‬
‫‪ .다섯‬עליה ברמת ‪ acetyl CoA‬בכבד גורמת להחשת קצב גלוקוניאוגנזה בכבד‬

‫‪ .19‬לכידת יוני ‪ Ca2+‬עלולה לעכב פעילותן של פרוטאזות בציטוזול‪ .‬כתוצאה מכך עלול‬
‫להיפגע‪:‬‬
‫‪ .하나‬תהליך קליטת היודיד בבלוטה‬
‫‪ .둘‬תהליך חמצון היודיד לרדיקל חופשי של יוד‬
‫‪ .셋‬יצירת שיירי המונוטיריזין על מולקולת הטירוגלובולין‬
‫‪ .넷‬צמוד )‪ (coupling‬של שיירי היודוטיריזין ליודוטירונינים‬
‫‪ .다섯‬הפינוציטוזה של הטירוגלובולין‬
‫‪ .여섯‬עיכול הטירוגלובולין ושחרור הורמוני הבלוטה‬
‫‪ .일곱‬פעילות הדיודינז‬
‫‪ .여덟‬אף אחת מהתשובות איננה נכונה‬

‫‪ .20‬ערוי של נוזל לעורק הכליה בלחץ של ‪ 180‬מ"מ כספית יביא ל‪:‬‬

‫‪ .하나‬ירידה של רמת האשלגן בשתן‪.‬‬
‫‪ .둘‬עליה של רמת הנתרן בסרום‬
‫‪ .셋‬עליה בפעילות ה‪ Angiotensin I Converting Enzyme-‬בריאה‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1 -‬‬

‫‪ .넷‬ירידה ברמת האנגיוטנסינוגן בפלסמה‬

‫‪ .21‬פגם בכרומוזום ‪ 5‬עשוי לגרום באופן תאורטי‪:‬‬

‫‪ .하나‬לפגם ב‪Hexosaminidase A-‬‬
‫‪ .둘‬לפגם ב‪Hexosaminidase B-‬‬
‫‪ .셋‬לפגם ב‪Hexosaminidase S-‬‬
‫‪ .넷‬לפגם באקטיבטור‬
‫‪ .다섯‬א‪+‬ב‪+‬ג‬
‫‪ .여섯‬א‪+‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .일곱‬א‪+‬ב‬

‫‪ .22‬חתכים של רקמות שונות מחיית ניסוי מורעבת הודגרו עם ‪ acetoacetic acid‬המסומן ב‪C14‬‬
‫בכל הפחמנים‪ .‬נבדקה פליטת ‪ 14CO2‬מהרקמות השונות‪.‬פליטת ה‪ 14CO2 -‬היתה הנמוכה ביותר‬
‫בריקמה‪:‬‬
‫‪ .하나‬כבד‬
‫‪ .둘‬מח‬
‫‪ .셋‬שריר שלד‬
‫‪ .넷‬שריר לב‬

‫‪ .23‬ציין את המשפט הבלתי נכון לגבי פעולות של הורמונים גלוקוקורטיקוסטרואידים‪:‬‬

‫‪ .하나‬גורמים לאינדוקציה של האנזים ‪ Glucose-6-phosphatase‬בכבד‪.‬‬
‫‪ .둘‬נקשרים לרצפטור ספציפי שנקשר ל‪ promoters-‬של גנים לאנזימים ספציפיים אשר עוברים‬
‫אינדוקציה ע"י הורמונים אלה‪.‬‬
‫‪ .셋‬במנות גבוהות‪ ,‬הורמונים אלה גורמים לצבירה של גליקוגן בכבד‪.‬‬
‫‪ .넷‬גורמים להעלאת רמת גלוקוז בדם‪.‬‬
‫‪ .다섯‬מגבירים קצב השעתוק של גנים לאנזימים ספציפיים אשר עוברים אינדוקציה ע"י‬
‫הורמונים אלה‬

‫‪ .24‬לתינוק בן שבועיים ימים צהבת מתגברת‪ .‬בבדיקת סרום‪ :‬בילירובין בלתי ישיר ‪20 mg/DL‬‬
‫; בילירובין ישיר ‪ . 0 mg/DL‬כעבור ‪ 25‬שנה בסקר ארכיון נבדק תיקו של התינוק ונמצא‪:‬‬
‫‪ .하나‬התינוק טופל בהקרנת אור ויצא את בית החולים כעבור מספר ימים ללא צהבת‪.‬‬
‫‪ .둘‬התינוק נותח לתיקון פגם מולד בדרכי המרה )‪ (Atresia of bile duct‬כעבור תקופת‬
‫התאוששות קלה ‪ ,‬יצא התינוק את בית החולים‪.‬‬
‫‪ .셋‬התינוק נפטר כעבור שנתיים מסיבוכים מתקדמים של מחלת הצהבת שהעמיקה‪.‬‬
‫‪ .넷‬התינוק לא טופל כלל‪ .‬הצהבת חלפה והוא יצא את בית החולים כעבור מספר ימים ללא‬
‫צהבת‪.‬‬

‫‪ .25‬אחד מן החסרים האנזימטיים הבאים יביא לעליית לחץ הדם ולהזדכרות )‪ (virilization‬של‬
‫עובר נקבי‪:‬‬
‫‪ .하나‬חסר ב‪desmolase-‬‬
‫‪ .둘‬חסר ב‪21-hydroxylase-‬‬
‫‪ .셋‬חסר ב‪11-hydroxylase-‬‬
‫‪ .넷‬חסר ב‪18-hydroxylase-‬‬
‫‪ .다섯‬חסר ב‪17-hydroxylase-‬‬

‫‪ .26‬חולה מקבל טיפול אנטיביוטי בתרופה בעלת ספקטרום פעולה רחב כנגד חיידקי המעי‪.‬‬
‫בבדיקת אורובילינוגן עשויה התרופה לתת תמונה מדומה בשתן של‪:‬‬
‫צהבת המוליטית‬ ‫‪.하나‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1 -‬‬

‫‪ .둘‬צהבת חסימתית חלקית‬

‫‪ .셋‬צהבת חסימתית מלאה‬
‫‪ .넷‬דלקת וירלית של הכבד בתחילת התפתחותה‬
‫דלקת של הכבד בשיא התפתחותה‬ ‫‪.다섯‬‬
‫ב‪+‬ד‬ ‫‪.여섯‬‬
‫ג‪+‬ה‬ ‫‪.일곱‬‬
‫אף תשובה אינה נכונה‬ ‫‪.여덟‬‬

‫‪ .27‬בבירור מולקולרי ברקמה שנלקחה מחולה במחלת ‪ Gaucher‬התברר כי קיים ‪Cross‬‬

‫)‪ Reactive Material (CRM‬אלא שמשקלו המולקולרי נמוך ממשקל האנזים הטבעי‬
‫)‪ .(Glucocereoroxidase‬הפגם אצל חולה זה יכול להיות‪:‬‬
‫פגם בטרנספורט של ה‪ mRNA-‬מן הגרעין לציטוזול‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪Missense mutation .둘‬‬
‫‪Nonsense mutation .셋‬‬
‫‪ .넷‬מוטציה באיזור הקצה '‪ 5‬של איזור השחבור שבין אחד האינטרונים לאקסון הקודם לו‪,‬‬
‫כאשר קיים קודון טרמינציה בתוך האינטרון‬
‫פגם ב ‪ capping‬של ה‪mRNA -‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫פגם המונע ‪ polyadenylation‬של ה‪mRNA -‬‬ ‫‪.여섯‬‬
‫‪ Deletion‬של ה‪ DNA-‬הכולל את הקצה ה‪ 5'-‬של הגן‬ ‫‪.일곱‬‬
‫א‪+‬ה‪+‬ו‬ ‫‪.여덟‬‬
‫ג‪+‬ד‬ ‫‪.아홉‬‬
‫‪ .열‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .열하나‬ג‪+‬ד‪+‬ז‬

‫‪ .28‬אצל תינוק בן ‪ 8‬חודשים חשד הרופא בהיפוטירואידיזם מולד‪ .‬בבדיקות לקליטת יוד‬
‫רדיואקטיבי נמצא שכ‪ 90%-‬מן היוד המוזרק נמצא בבלוטה‪ .‬לאחר ‪ 24‬שעות במבחן הפרכלורט‪,‬‬
‫לא השתחרר היוד הרדיואקטיבי מן הבלוטה‪ .‬סביר כי לתינוק‪:‬‬
‫פגם בטרנספורטר היודיד בבלוטה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬פגם ב‪thyroid peroxidase -‬‬
‫‪ .셋‬פגם ביצירת ‪ T3‬ו ‪ T4‬מ‪ MIT-‬ו ‪(coupling) DIT‬‬
‫‪ .넷‬פגם בפרוטאזות ליזוזומליות המביא לעכוב בעיכול הטירוגלובולין‪.‬‬
‫פגם בדיודינז בבלוטה‬ ‫‪.다섯‬‬
‫פגם ברצפטור ההקפי )ברקמת המטרה( ל‪T3-‬‬ ‫‪.여섯‬‬
‫ב‪+‬ג אפשריים‬ ‫‪.일곱‬‬
‫ג‪+‬ד אפשריים‬ ‫‪.여덟‬‬
‫ג‪+‬ד‪+‬ה אפשריים‬ ‫‪.아홉‬‬
‫‪ .열‬ד‪+‬ה‪+‬ו אפשריים‬

‫‪ .29‬הבילירובין נוצר בריאקציה‪:‬‬

‫חמצון של הביליוורדין‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬חיזור של הביליוורדין‬
‫‪ .셋‬ריאקצית חמצון חיזור אינה מעורבת ביצירת הבילירובין מביליוורדין‬
‫‪ .넷‬בילירובין אינו נוצר ישירות מביליוורדין‬

‫‪ .30‬התנאים הבאים גורמים להפרשה מוגברת של אינסולין מתאי ‪ β‬של הלבלב‪ .‬פרט ל‪:‬‬
‫עליה ברמת הגלוקוז בדם‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬עליה ברמת אפינפרין בדם‬
‫‪ .셋‬מתן תרופה מקבוצת ה‪sulfonylurea -‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1 -‬‬

‫‪ .넷‬עליה ברמת ‪ cAMP‬בתאי ‪β‬‬

‫עליה ברמת ‪ Ca2+‬בתאי ‪β‬‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ .31‬למתנדב בריא הוזרקו מנות גדולות של ‪ .Methyrapon‬כל המשפטים הבאים מתארים את‬
‫התופעות שעלולות להיגרם בעקבות הזרקת חומר זה למתנדב פרט ל‪:‬‬
‫צבע עורו יכהה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬ריכוז הנתרן בדמו יעלה‬
‫‪ .셋‬רמת האנזים ‪ phosphoenol pyruvate carboxykinase‬בכבדו תרד‬
‫‪ .넷‬מתן ‪ Dexamethasone‬לא יפחית את הפרשת ה‪ ACTH-‬ע"י ההיפופיזה‪.‬‬

‫‪ .32‬לחיית ניסוי סוכרתית הוזרק גליצרול המסומן ב‪ C14-‬בכל שלושת הפחמנים‪ .‬כעבור יום‬
‫נבדק הסימון הרדיואקטיבי בחומרים שונים ברקמות השונות‪ .‬הסימון נמצא בחומרים הבאים‪:‬‬
‫טריגליצרידים ברקמת שומן‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬טריגליצרידים בכבד‬
‫‪ VLDL .셋‬בדם‬
‫‪ .넷‬חומצות שומן בדם‬
‫גלוקוז בדם‬ ‫‪.다섯‬‬
‫א‪+‬ב‪+‬ה‬ ‫‪.여섯‬‬
‫א‪+‬ג‪+‬ה‬ ‫‪.일곱‬‬
‫ב‪+‬ג‪+‬ה‬ ‫‪.여덟‬‬
‫א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ה‬ ‫‪.아홉‬‬
‫‪ .열‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬
‫‪ .열하나‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .33‬מוטציות באתרים הבאים של הגן ל ‪) β-globin‬וסביבתו הקרובה( ייגרמו לייצור בקצב נמוך‬
‫של ‪ β-globin‬נורמלי‪:‬‬
‫מוטציה של חילוף בסיס באיזור ה‪CAAT box-‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬מוטציה של חילוף בסיס ברצפים ‪ GU… AG‬אשר בשני הקצוות של האינטרונים‬
‫‪ .셋‬מוטציה של חילוף בסיס באינטרון הראשון אשר גורמת להיווצרות סיגנל חדש ל‬
‫‪splicing‬‬
‫‪ .넷‬מוטציה של חילוף בסיס בקודון טרמינציה של הגן ל‪β-globin-‬‬
‫א‪ +‬ב‬ ‫‪.다섯‬‬
‫א‪+‬ג‬ ‫‪.여섯‬‬
‫א‪+‬ד‬ ‫‪.일곱‬‬
‫ב‪+‬ג‬ ‫‪.여덟‬‬
‫ב‪+‬ד‬ ‫‪.아홉‬‬
‫‪ .열‬ג‪+‬ד‬

‫‪ .34‬לחיית ניסוי הוזרק החומר אקטינומיצין ‪ D‬המעכב סינטזת ‪ .RNA‬כתוצאה מכך יעוכבו‬
‫לאחר זמן קצר כל התהליכים הבאים למעט‪:‬‬
‫סינטזת טיריגליבולין‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬סינטזת ‪TSH‬‬
‫‪ .셋‬סינטזת ‪TRH‬‬
‫‪ .넷‬סינטזת טרנספורטר היודיד בממברנה הבזלית של הטירוציט‬
‫סינטזת ‪thyroid peroxidase‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1 -‬‬

‫‪ .35‬אישה הובאה לחדר מיון לאחר תאונת דרכים עם פציעות קשות ברקמות הרכות בשתי‬
‫ירכיה‪ .‬סביר להניח כי בבדיקת סרום יאובחנו הממצאים הבאים‪:‬‬
‫עליה ברמת הבילירובין הישיר‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬עליה ברמת האנזים ‪Creatine kinase‬‬
‫‪ .셋‬עליה ברמת האנזים ‪ Lactate dehydrogenase‬בטפוס ‪M4‬‬
‫‪ .넷‬ירידה ברמת ההפטוגלובין החופשי‬
‫עליה ברמת ה‪alkaline phosphatase-‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫ירידה ברמת האלבומין‬ ‫‪.여섯‬‬
‫עליה ברמת ה‪γ-globulins -‬‬ ‫‪.일곱‬‬
‫עליה ברמת ה‪aldolase-‬‬ ‫‪.여덟‬‬
‫א‪+‬ה‬ ‫‪.아홉‬‬
‫‪ .열‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬
‫‪ .열하나‬ב‪+‬ג‪+‬ח‬
‫‪ .36‬אצל ילד התגלה חסר מוחלט באנזים ‪ .glutamate dehydrogenase‬צפוי כי בבדיקות מעבדה‬
‫תתגלה אצל ילד זה‪:‬‬
‫‪ .하나‬עליה ברמת האנזים ‪ alkaline phosphatase‬בסרום‬
‫‪ .둘‬עליה ברמת ה‪ NH4+-‬בסרום‬
‫‪ .셋‬עליה ברמת האנזים ‪ carbamoyl phosphate synthetase‬בסרום‬
‫‪ .넷‬ירידה ברמת ה‪ NH4+-‬בסרום‬
‫‪ .다섯‬ירידה ברמת האנזים ‪ Glutamate oxaloacetate transaminase‬בסרום‬
‫‪ .여섯‬הפרעה למטבוליזם הסוכרים במעגל החומצה הטריקרבוקסילית‬
‫‪ .일곱‬ב‪+‬ו‬
‫‪ .여덟‬ד‪+‬ה‬
‫‪ .아홉‬ד‪+‬ו‬

‫‪ .37‬תינוק בן ‪ 6‬חודשים סובל מפיגור בהתפתחות והתקפים של התכווצויות עם איבוד הכרה‪.‬‬

‫בבדיקה בעת התקף נמצאה רמה נמוכה של גלוקוז בדם‪ .‬לאחר הזרקת ‪ ,glucagon‬היתה עליה‬
‫קלה בלבד ברמת הגלוקוז בדם‪ ,‬אך הרמה של החומצה הלקטית בדם עלתה מאד‪ .‬סביר להניח‬
‫כי התינוק סובל מהמחלה התורשתית‪:‬‬
‫חסר ‪ glycogen phosphorylase‬בכבד‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬חסר ‪ glycogen phosphorylase‬בשריר‬
‫‪ .셋‬חסר ‪glucose-6-phosphatase‬‬
‫‪ .넷‬חסר ‪Debranching enzyme‬‬
‫חסר ‪acid maltase‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫חסר ‪Aldolase B‬‬ ‫‪.여섯‬‬

‫‪ .38‬הורדת ‪ ATP‬בכבד תביא ל‪:‬‬

‫לעיכוב בקשירת בילירובין לממברנה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬לעיכוב במעבר בילירובין על פני הממברנה‬
‫‪ .셋‬לעיכוב בקשירת בילירובין לחלבונים ‪ y‬ו ‪z‬‬
‫‪ .넷‬לעיכוב במעבר הבילירובין המצומד מן הרטיקולום האנדופלסמתי לממברנת תעלות‬
‫המרה‬
‫לעיכוב בהפרשת הבילירובין המצומד מתא הכבד למרה‬ ‫‪.다섯‬‬
‫לא יהיה עיכוב באף אחד מהתהליכים הללו‬ ‫‪.여섯‬‬

‫‪ .39‬התפתחות בצקת צפויה בכל המקרים הבאים פרט ל‪:‬‬

‫סוכרת המטופלת באינסולין מזה כ‪ 25-‬שנה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬שחמת הכבד‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1 -‬‬

‫‪ .셋‬תת תזונה ממושכת לחלבונים‬

‫‪ .넷‬דלקת כליות חריפה‬
‫חסימת דרכי המרה ע"י אבן‬ ‫‪.다섯‬‬
‫דלקת זיהומית של הכבד‬ ‫‪.여섯‬‬
‫א‪+‬ג‪+‬ד‬ ‫‪.일곱‬‬
‫ב‪+‬ג‪+‬ו‬ ‫‪.여덟‬‬
‫ו‪+‬ז‬ ‫‪.아홉‬‬
‫‪ .열‬ב‪+‬ג‪+‬ד‪+‬ו‬

‫‪ .40‬מחלה מסוג ‪ Unstable hemoglobin disease‬תיגרם ע"י המוטציה הבאה במבנה‬

‫ההמוגלובין‪:‬‬
‫היפוך ‪ Valine‬ל‪ Glutamic acid-‬במקום מס' ‪ 6‬בשרשרת ‪β‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬מוטציה מטיפוס ‪ frameshift‬בקודון מס' ‪ 6‬בשרשרת ‪β‬‬
‫‪ .셋‬מוטציה ההופכת חומצת אמינו כלשהי באזור של ‪ α-helix‬ל‪proline-‬‬
‫‪ .넷‬היפוך ‪ proline‬באזור של ‪ α-helix‬לכל חומצת אמינו אחרת‬
‫מוטציה מטיפוס ‪ nonsense‬בקודון מס' ‪ 6‬בשרשרת ‪β‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫‪ .41‬ספינגומילין נאגר בתאים הבאים‪:‬‬
‫נוירונים קורטיקלים‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬תאי ‪ RES‬וגליה במוח‬
‫‪ .셋‬תאי ‪ RES‬בכבד ובטחול‬
‫‪ .넷‬כל האפשרויות נכונות‬
‫א‪+‬ג‬ ‫‪.다섯‬‬
‫ב‪+‬ג‬ ‫‪.여섯‬‬

‫‪ .42‬ציין את המשפט הבלתי נכון לגבי תפקידי יון ‪ Ca2+‬בתאים‪:‬‬

‫עליה ברמת יוני ‪ Ca2+‬מפעילה את האנזים ‪Phospholipase C‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬עליה ברמת יוני ‪ Ca2+‬מפעילה את האנזים ‪protein kinase C‬‬
‫‪ .셋‬עליה ברמת יוני ‪ Ca2+‬גורמת להפעלת האנזים ‪Phosphorylase kinase‬‬
‫‪ .넷‬עליה ברמת יוני ‪ Ca2+‬בציטוזול נגרמת ע"י עליה ברמת ‪Inositol 1,4,5-triphosphate‬‬
‫בתאים‬

‫‪ .43‬אצל אישה הלוקחת כדורים למניעת הריון נמצאה עליה פי ‪ 3‬ברמת ה‪thyroxine ) TBG-‬‬
‫‪ ,(binding globulin‬במקביל‪ ,‬תימצא גם עליה דומה ב‪:‬‬
‫‪ T3‬טוטלי‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ T4 .둘‬טוטלי‬
‫‪ T3 .셋‬חופשי‬
‫‪ T4 .넷‬חופשי‬
‫א‪ +‬ב‬ ‫‪.다섯‬‬
‫ג‪+‬ד‬ ‫‪.여섯‬‬
‫לא יהיה כל שינוי ברמת ההורמונים בין אם החופשיים או הקשורים לחלבונים‬ ‫‪.일곱‬‬
‫נושאים‬

‫‪ .44‬אצל חולה צהבת התגלו הממצאים הבאים‪ :‬בילירובין ישיר ‪ ; 0.2 mg/DL‬טרנסאמינזות‪-‬‬
‫רמה תקינה; בילירובין בלתי ישיר ‪ ; 8mg/DL‬אורובילינוגן בשתן‪ -‬מוגבר ; פוספטזה בסיסית‬
‫בדם – גבוהה מאד‪ .‬ממצאים אלו עשויים להתאים ביותר‪:‬‬
‫לצהבת חסימתית תוך כבדית‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬לצהבת חסימתית חוץ כבדית‬
‫‪ .셋‬להמוליזה ולמחלה נוספת שאינה קשורה במטבוליזם הכבד‪.‬‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1 -‬‬

‫‪ .넷‬לדלקת זיהומית של הכבד‬

‫‪ .45‬נערכה השוואה בין הרמות של חומרים שונים ברקמת שומן של חיית ניסוי סוכרתית לעומת‬
‫חיית ניסוי נורמלית‪ .‬נמצאו השינויים הבאים פרט ל‪:‬‬
‫הרמה של ה‪ Malonyl CoA-‬בחיה הסוכרתית היתה גבוהה מזו בנורמלית‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬הרמה של ‪ fatty acyl CoA‬בחיה הסוכרתית היתה גבוהה מזו בנורמלית‬
‫‪ .셋‬הרמה של ‪ glycerol-3-phosphate‬בחיה הסוכרתית היתה נמוכה מזו הנורמלית‬
‫ציקלי בחיה הסוכרתית היתה גבוהה מזו בנורמלית‬ ‫‪ .넷‬הרמה של ‪AMP‬‬
‫הרמה של ‪ glycerol‬בחיה הסוכרתית היתה גבוהה מזו בנורמלית‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ .46‬הרצפטור לאינסולין‪:‬‬
‫בנוי משרשרת פוליפפטידית אחת‪ ,‬אשר עוברת את הממברנה ‪ 7‬פעמים‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬בנוי מ‪ 4-‬שרשראות פוליפפטידיות אשר קשורות זו לזו בקשרים דיסולפידיים‬
‫‪ .셋‬בנוי משני סוגים של שרשראות פוליפפטידיות‬
‫‪ .넷‬מכיל פעילות ‪protein tyrosine kinase‬‬
‫מכיל פעילות של ‪protein serine/ threonine kinase‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫א‪+‬ד‬ ‫‪.여섯‬‬
‫ב‪+‬ג‪+‬ד‬ ‫‪.일곱‬‬
‫ב‪+‬ד‬ ‫‪.여덟‬‬
‫ג‪+‬ד‬ ‫‪.아홉‬‬
‫‪ .열‬ב‪+‬ה‬

‫‪ .47‬במחלה תורשתית בה נפגע האנזים ‪ Lipoprotein lipase‬יש לצפות לתופעה הבאה‪:‬‬

‫ירידה ברמת כולימיקרונים‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬עליה ברמת ‪VLDL‬‬
‫‪ .셋‬עליה ברמת ‪LDL‬‬
‫‪ .넷‬עליה ברמת ‪IDL‬‬
‫)ביאור קיצורים‪LDL, Low density Lipoproteins :‬‬
‫‪IDL, intermediate-density lipoproteins‬‬
‫‪( VLDL - very low-density lipoproteins‬‬

‫‪ .48‬לפניך ‪ 3‬חולים שבדמם נמצאה היפרפנילאלנינמיה‪ .‬לחולה א' פגם ב‪phenylalanine -‬‬
‫‪ .hydroxylase‬לחולה ב' פגם ב‪ Dihydropteridine reductase-‬ולחולה ג' פגם ב‪GTP- -‬‬
‫‪ .cyclohydrolase‬מתן ‪ (Tetrahydrobiopterin) BH4‬יהיה מועיל ביותר לחולים לפי הסדר‬
‫הבא‪:‬‬
‫א> ג> ב‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬א>ב>ג‬
‫‪ .셋‬ב>א>ג‬
‫‪ .넷‬ב>ג>א‬
‫ג>ב>א‬ ‫‪.다섯‬‬
‫)גדול יותר פירושו מועיל יותר(‬

‫‪ .49‬לחיית ניסוי סוכרתית הוזרק אצטט המסומן ב‪ C14-‬בשני הפחמנים‪ .‬כעבור יום נבדקה הופעת‬
‫הסימון בחומרים שונים וברקמות שונות‪ .‬הסימון הופיע ב‪:‬‬
‫‪ CO2‬בנשימה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬חומצות שומן בטריגליצרידים בכבד‬
‫‪ Acetoacetic acid .셋‬בשתן‬
‫‪ .넷‬גלוקוז בדם‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1 -‬‬

‫כולסטרול ב‪LDL-‬‬ ‫‪.다섯‬‬

‫א‪+‬ב‪+‬ג‬ ‫‪.여섯‬‬
‫א‪+‬ג‪+‬ד‪+‬ה‬ ‫‪.일곱‬‬
‫א‪+‬ג‪+‬ה‬ ‫‪.여덟‬‬
‫ב‪+‬ג‪+‬ה‬ ‫‪.아홉‬‬
‫‪ .열‬ב‪+‬ג‪+‬ד‪+‬ה‬
‫)הערה‪ :‬אצטט הופך ל‪ acetylCoA-‬בכל הרקמות(‬

‫‪ .50‬ציין את המשפט הבלתי נכון לגבי המחלה ‪: Familial hypercholesterolemia‬‬

‫רמות ה‪ LDL-‬בפלסמה גבוהות מהנורמלי‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬קצב ייצור כולסטרול ברקמות גבוה מהנורמלי‬
‫‪ .셋‬קצב ייצור ‪ LDL‬בפלסמה גבוה מהנורמלי‬
‫‪ .넷‬קיימת שכיחות גבוהה מהנורמלית של טרשת עורקים‬
‫קיים פגם תורשתי ברצפטור ל‪ LDL -‬ברקמות‬ ‫‪.다섯‬‬
‫פעילות האנזים ‪ 3-hydroxy-3-methyl glutaryl CoA reductase‬ברקמות גבוהה‬ ‫‪.여섯‬‬
‫מהנורמלי‬
‫)ביאור קיצורים ‪( LDL , Low Density Lipoprotein‬‬

‫‪ .51‬ציין את המשפט הבלתי נכון לגבי השפעות ההורמון אינסולין‪:‬‬

‫מעכב הפרשת גלוקגון מתאי ‪ α‬בלבלב בנוכחות רמת גלוקוז גבוהה בדם‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬גורם להעברת טרנספורטרים של גלוקוז ממאגרים תוך תאיים לממברנה הפלסמתית‬
‫בתאי כבד‬
‫‪ .셋‬גורם להפעלת האנזים ‪ cAMP - phosphodiesterase‬ברקמת שומן‬
‫‪ .넷‬מזרז סינתזה של חלבונים ע"י הוספת זרחן לחלבון הריבוזומלי ‪S6‬‬
‫מזרז סינתזה של חומצות שומן ע"י הורדת זרחן מהאנזים ‪acetyl CoA‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫‪carboxylase‬‬

‫‪ .52‬לחלבון תיאורטי חסרות חומצות אמינו עם שיירים ארומטיים וטריפטופן)?(‪ .‬ניתן יהיה‬
‫לקבוע חלבון זה באחת מן השיטות הבאות‪:‬‬
‫קביעה באורך גל של ‪220nm‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬שיטת ביורט‬
‫‪ .셋‬קביעה באורך גל של ‪280nm‬‬
‫‪ .넷‬בשיטת ה‪nephelometry-‬‬

‫‪ .53‬במקרים רבים של סוכרת מבוגרים )‪ (Type 2 diabetes mellitus‬קיימות התופעות הבאות‬

‫פרט ל‪:‬‬
‫עליה ברמת האינסולין בפלסמה ‪ ,‬בעיקר בתחילת המחלה‬ ‫‪.하나‬‬
‫גלוקוז‬
‫בפלסמה בהשוואה ליחס הנורמלי‬ ‫‪ .둘‬עליה ביחס‬
‫אינסולין‬
‫‪ .셋‬עליה ברמת גלוקגון בפלסמה‬
‫‪ .넷‬עליה בכמות הרצפטורים לאינסולין ברקמות בעיקר בתחילת המחלה‬
‫עליה ברמת ‪ peptide C‬בפלסמה בעיקר בתחילת המחלה‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ .54‬ניתן להגביר את פעילות האנזים ‪ Glycogen phosphorylase‬במקטעים של תאי כבד ע"י‬

‫ניסיון במתכונת הבאה‪:‬‬
‫הדגרה של אפינפרין עם ציטוזול‪ ,‬הרתחה ‪ ,‬הוספת קרומי תאים והדגרה שניה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬הדגרה של אפינפרין עם קרומי תאים‪ ,‬הרתחה ‪ ,‬הוספת ציטוזול והדגרה שניה‬
‫ביוכימיה קלינית ‪1 -‬‬

‫‪ .셋‬הדגרה של אפינפרין עם ציטוזול מורתח‪ ,‬הרתחה נוספת‪ ,‬הוספת קרומי תאים והדגרה‬
‫נוספת‬
‫‪ .넷‬הדגרה של אפינפרין עם קרומי תאים מורתחים‪ ,‬הרתחה נוספת‪ ,‬הוספת ציטוזול והדגרה‬
‫נוספת‬
‫)הערה בכל ההדגרות נוכחים ‪ Mg2+ ,ATP‬ופוספט אנאורגני(‬

‫‪ .55‬כל השינויים הבאים פרט לאחד אופייניים למחלת כבד כרונית‪:‬‬

‫ירידה ברמת האלבומין‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬ירידה ברמת ה‪Pseudo acetylcholinesterase-‬‬
‫‪ .셋‬ירידה ברמת ‪IgG‬‬
‫‪ .넷‬עליה ברמת ‪IgM‬‬
‫עליה ברמת ‪IgA‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫ירידה ברמת הטרנספרין‬ ‫‪.여섯‬‬
‫ירידה ברמת ה‪acid-α1 -glycoprotein -‬‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ .56‬חסר תיאורטי באנזים ‪ (Phenylethanolamine N- Methyl Transferase ) PNMT‬יביא בעת‬

‫תסמונת שוק הנגרמת כתוצאה מאובדן דם ‪:‬‬
‫לאי כיווץ כלי דם פריפריים לצורך שמור על לחץ הדם‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬להפרעה בעליית רמת הגלוקוז הדרושה במצב דחק זה‬
‫‪ .셋‬תופרע הפרשת הקורטיזול מן הקורטקס בשל האפקט הרגולטורי שיש לתוצר אנזים זה‬
‫על הביוסינטזה של הקורטיקוסטרואידים‬
‫‪ .넷‬לא תהיה הפרעה באף לא אחת מן הפונקציות המתוארות לעיל‬
‫ביופיזיקה‬
 ‫ביופיזיקה ‪2007 -‬‬
‫‪.1‬כל ההצהרות הבאות לגבי האלמנט האלסטי של השריר נכונות פרט ל‪:‬‬
‫א‪.‬מעטפות השריר תורמות לאלמנט האלסטי המקביל‬
‫ב‪.‬המרכיב האלסטי המקביל מאיץ את מהירות ההתכווצות של השריר‬
‫ג‪.‬המרכיב האלסטי המקביל מגן על השריר מפני קריעה‬
‫ד‪.‬לאחר התכווצות המרכיב האלסטי המקביל מסייע לשריר לעבור הרפייה חזרה למצבו הראשוני‬
‫ה‪.‬המרכיבים האלסטיים מקטינים את עוצמת ההתכווצות המקסימלית של השריר‬
‫‪.2‬כל ההצהרות הבאות לגבי התכווצות איזוטונית של השריר נכונות פרט‪:‬‬
‫א‪ .‬בתחילת ההתכווצות קיים שלב איזוטוני‬
‫ב‪.‬במהלך התכווצות איזוטונית מתקצר אורך האלמנט הקפיצי המקביל‬
‫ג‪ .‬במהלך התכווצות איזוטונית מתקצר אורך האלמנט הקפיצי הטורי‬
‫ד‪.‬הכוח המתפתח אחיד לאורך כל משך הפעלת השריר‬
‫ה‪.‬כל התשובות נכונות‬

‫‪.3‬בחברת תרופות פותח חומר העכב את קישור הסידן לטרופונין‪ .‬באיזה מצב יהיה ראש המיוזין‬
‫בשריר שנחשף לחומר זה ?‬
‫א‪ .‬ראשי המיוזין יהיו קושרים לאקטין כאשר ראשי המיוזין מכווצים קדימה )לכיוון המוט‬
‫במולקולות המיוזין(‬
‫ב‪ .‬ראשי המיוזין יהיו קושרים לאקטין כאשר ראשי המיוזין מכווצים אחורה‬
‫ג‪ .‬ראשי המיוזין יהיו קשורים למולקולות ‪ATP‬‬
‫ד‪.‬ראשי המיוזין יהיו קשורים למולקולות ‪ ADP‬ו‪Pi‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה‬

‫‪ .4‬בחברת תרופות פותחה תרופה המאטה )מעכבת( את פעולת משאבת הסידן המסלקת סידן מן‬
‫הציטופלזמה אל ה‪ .SR‬מתן תרפה לכל התופעות הבאות פרט ל‪:‬‬
‫א‪.‬בעת גירוי בודד ‪ twitch‬יתארך משך ההתכווצות ‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעת הגירוי בתדר )טטנוס( שיא עוצמת ההההתכווצות גדל‬
‫ג‪ .‬בעת גירוי בתדר טטנוס יתארך זמן ההגעה לשיא עוצמת ההתכווצות‬
‫ד‪ .‬בעת גירוי בודד יתארך זמן ההגעה לשיא ההתכווצות‬
‫ה‪.‬בעת גירוי בתדר יתארך זמן ההרפיה לאחר הפסקת הגירוי‬

‫‪.5‬כל ההצהרות הבאות לגבי המערכת ‪ t-tubules‬בשריר השלד נכונות פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬ממברנת ה‪ t-tubules -‬מכילה תעלות נתרן תלויות מתח‬
‫ב‪ .‬ממברנת ה‪ t-tubules -‬מכילה תעלות סידן תלויות מתח‬
‫ג‪ .‬הנוזל המצוי בתוך ה‪ t-tubules‬מכיל ריכוז אשלגן גבוה)מעל ‪ 100‬מילימולר(‬
‫ד‪ .‬הנוזל המצוי בתוך ה‪ t-tubules‬מכיל ריכוז אשלגן גבוה)מעל ‪ 100‬מילימולר(‬

‫‪.6‬כל התהליכים הבאים יכולים להשתתף בהגברה פיזיולוגית של עוצמת ההתכווצות השריר פרט ל‪:‬‬
‫א‪.‬גיוס מוגבר של יחידות מוטוריות‬
‫ב‪ .‬עליה הדרגתית של תדירות פו"פ בעצב מוטורי‬
‫ג‪.‬עליה בריכוז הסידן התוך תאי בציטופלזמת תאי השריר‬
‫ד‪ .‬עליה באחוז סיבי השריר המגוייסים בכל יחידה מוטוריצ‬
‫ה‪.‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .7‬באיזו מן המחלות הבאות תקטן משרעת ‪ mEPP‬בחיבור עצב השריר?‬

‫א‪.‬מיאסטניה גרוויס‬
‫ב‪ .‬תסמונת גיליאן ברה‬
‫ג‪.‬פוליו‬
‫ד‪.‬תסמונת מיאסטניה‬
‫ה‪.‬באף אחת מהמחלות‬
 ‫‪ .8‬מהו טיפול טוב לסובל לגיליאן ברה?‬
‫א‪ .‬אגוניסט של הרצפטור לריאנודין‬
‫ב‪ .‬אגוניסט לרצפטור ניקוטיני לאצטיל כולים‬
‫ג‪ .‬חסם תעלות סידן תלויות מתח‬
‫ד‪ .‬חסם לתעלות נתרן תלויות מתח‬
‫ה‪ .‬חסם לתעלות אשלגן תלויות מתח‬

‫‪ .9‬מספר חודשים לאחר חיתוך חלקי של העצב המוטורי יתכנו כל התופעות הבאות פרט ל‪:‬‬
‫א‪.‬ברישום ‪ EMG‬תודגם הגדלה במשרעת האות הנרשם מיחידות מוטוריות בודדות ‪MUP‬‬
‫ב‪ .‬הקטנה בכוח המקסימלי של השריר‬
‫ג‪ .‬ברישום ‪ EMG‬תודגם פעילות ספונטנית של סיבי שריר בודדים )פיברילציות(‬
‫ד‪.‬ברישום ‪ EMG‬תודגם הגדלה במשך האות הנרשם מיחידות מוטוריות בודדות‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .10‬במעבדה פותח צבע פלורוסנטי המודד מתח על פני קרומים שונים‪ .‬הצבע נוסה על שריר שלד‪ .‬בעת‬
‫גירוי העצב המוטורי והתכווצות השריר נצפו כל הממצאים פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬בעת הפעלת השריר נרשם פו"פ בקרום תא שריר‬
‫ב‪ .‬בעת הפעלת השריר נרשם פו"פ בקרום ה ‪t-tubules‬‬
‫ג‪ .‬בעת הפעלת השריר נרשם פו"פ בקרום ה‪SR‬‬
‫ד‪ .‬בעת הפעלת השריר נרשם פו"פ בקרום הטרמינל הפוסט סינפטי של העצב המוטורי‬
‫ה‪ .‬כל התוצאות נצפו‬
‫‪ .11‬בעת עליה בתדירות פו"פ בעצב המוטורי מ‪ 10‬הרץ ל‪ 50‬הרץ יתרחשו כל התהליכים הבאים בשריר‬
‫המעוצבב על ידי עצב מוטורי פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬עוצמת ההתכווצות המקסימלית תעלה‬
‫ב‪ .‬רמות הסידן המסולקת מן הציטופלזמה ל‪ SR‬לאחר גירוי תעלה‬
‫ג‪ .‬ההתכווצות המקסימלית תהיה חלקה יותר‬
‫ד‪ .‬ריכוז הסידן התוך תאי יהיה הגבוה יותר‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .12‬כל ההצהרות לגבי סידור פילמנטים בסרקומר שריר השלד נכונות פרט ל‪:‬‬
‫א‪ .‬הסרקומרים בשריר מחוברים בטור לאורך המיופיברילות‬
‫ב‪ .‬כל סיב מיוזין מסוגל להקשר ל‪ 6‬סיבי אקטין‬
‫ג‪ .‬כל סיב אקטין מסוגל להקשר ל‪ 2‬סיבי מיוזין‬
‫ד‪ .‬כל סיב טרופונין מסוגל להקשר ל‪ 2‬סיבי אקטין‬
‫ה‪ .‬כל המולקולות טרופונין קשרוה לסיב טרופומיוזין אחד‬
‫‪ .13‬בנוירון במערכת העצבים מרכזית הופעלו סנפסות אקסיטטוריות על גבי הדנדריטים‪ .‬ברישום‬
‫המתח הסנפטי מגוף התא נמצא כי המשרעת של המתח הסנפטי נמוכה ממתח ההיפוך )מיליוולטים(‬
‫מה הסיבה האפשרית לכך‪:‬‬
‫א‪ .‬קיימים בנוירון זה זרמי הדלף רבים המתנגדים לזרמים בסנפטיים‬
‫ב‪ .‬מקומית על גבי הדנדריט יצכן והממברנה מגיעה קרוב למתח ההיפוך אך ברישום מגוף התא אנו‬
‫מודדים פחות‬
‫ג‪.‬הזרמים הסנפטיים בתא זה מהירים ואינם מספיקים לטעון את קיבול הממברנה המקומית‬
‫ה‪ .‬כל תשובות נכונות‬

‫‪ .14‬מהו הקשר בין ‪ KT‬לבין ‪? RT‬‬

‫א‪ .‬מספר אבוגדרו‬
‫ב‪ .‬מטען אלמנטרי‬
‫ג‪ .‬קבול בולצמן‬
‫ד‪.‬קבוע הגזים‬
‫‪.15‬מקדם דיפוזיה של חומר ממוסר נתון וקרום בילוגי בעל הרכב שומני נתון הינו‪:‬‬
‫א‪ .‬קבוע‬
‫ב‪ .‬תלוי בשטח החתך של הקרום‬
‫ג‪ .‬תלוי במקדם החלוקה‬
‫ד‪ .‬תלוי בטמפרטורה‬

‫‪ .16‬מה פשר הסימן השלילי במשוואת הדיפוזיה של ‪? fick‬‬

‫א‪ .‬משקף את העובדה שחומר נע מריכוז גבוה לנמוך‬
‫ב‪ .‬משקף את הקשר ההפוך שבין טמפרטורה ובין קצה הממוס דרך הקרום‬
‫ג‪ .‬משקף את הקשר ההפוך שבין שטח החתך של הקרום ובין השטף‬
‫ד‪ .‬הינו תוצר האינטגרצהי של המשוואה‬
‫‪ .17‬קיבולו של קרום ביולוגי‪:‬‬
‫א‪ .‬מבטא כמות מטען חשמלי אשר הקרום מפריד תחת הפרש פוטנציאלים נתון‬
‫ב‪ .‬אינו משפיע על קצב שינוי המתח על פני הקרום‬
‫ג‪ .‬מבטא ביחידות של זרם ליחידת מתח‬
‫ד‪ .‬ערכו האופייני בקרומים ביולוגיים הינו ‪ 1‬מיקרו פראד לסמ"ר‬
‫‪ .18‬בהעדר אינאקטיבציה של הכוח המעורר ‪ ,‬בפו"פ המערכת תציג‪:‬‬
‫א‪ 2 .‬מצבים יציבים‬
‫ב‪ .‬מצב יציב אחד‬
‫ג‪ .‬ירי ללא הפסקה‬
‫ד‪ .‬אינספור מצבים יציבים‬
‫‪ .19‬המשוואה החשמלית השקולה למשוואת גולדמן ‪:‬‬
‫א‪ .‬תוצר של תיאור כוחות מניעים ‪ ,‬קיבול‪ ,‬המוליכות על פני קרום התא‬
‫ב‪ .‬תוצר של תיאור הכוחות המניעים והמוליכויות על פני קרום התא‬
‫ג‪ .‬תוצר של תיאור הכוחות המניעים והקיבול על פני הקרום‬
‫ד‪ .‬תוצר של תיאור הקיבול והמולוכיות על פני הקרום‬
‫‪ .20‬מהירות מעבר מומס דרך תעלות‪:‬‬
‫א‪ .‬תלויה בתח הקרום תמיד‬
‫ב‪ .‬תלויה במתח הקרום רק אם המומס טעון חשמלית‬
‫ג‪ .‬תלויה במתח הקרום רק אם התעלה מופעלת על ידי מתח חשמלי‬
‫ד‪ .‬אף תשובה‬

‫‪ .21‬במהלך פו"פ יחידי‪:‬‬

‫א‪ .‬ריכוז היונים בתןך התא נשארים קבועים‬
‫ב‪ .‬ריכוזי היונים השונים בתוך התא משתנים במידה זניחה‬
‫ג‪ .‬ריכוז נתרן תוך תאי משתנה במידה משמעותית לא כן אשלגן‬
‫ד‪ .‬ריכוז אשלגן תוך תאי משתנה במידה משמעותית לא כן נתרן‬

‫‪ .22‬הסף לפתיחת תעלות נתרן תלויות מתח‪:‬‬

‫א‪ .‬איין דבר כזה סף לפתיחת תעלה‬

‫‪ .23‬בתא קוצב ‪:‬‬

‫א‪ .‬יש סף לפריצת פו"פ‬
‫ב‪ .‬יש אינאקטיבציה של זרמי נתרן‬
‫ג‪ .‬אין אינטרקציה של זרמי אשלגן‬
‫ד‪ .‬כל התשובות‬
 ‫‪ .24‬ניסוי קיבוע מתח מסייע באיפיון‪:‬‬
‫א‪ .‬עובי הקרום‬
‫ב‪ .‬סלקטיביות וקינטיקה שלמוליכויות הקרום‬
‫ג‪ .‬גודל התא‬
‫ד‪ .‬כל התשובות‬

‫‪ .25‬מה נכון לגבי השהייה סנפטית?‬

‫א‪ .‬זמן יצירת ניורוטרנסמיטורים‬
‫ב‪ .‬זמן שחרור ניורוטרנסמיטור‬
‫ג‪ .‬זמן כניסת הסידן לטרמינל הפריסנפטי‬

‫‪ .26‬יש לנו סנפסה אקסיטטורית בעלת מתח היפוך ‪ 0‬ומוליכות ‪ 30‬סימונס‪ ,‬וישנה סנפסה‬
‫אינהיביטורית בעלת מתח היפוך ‪ 80-‬ומוליכות של ‪ .40‬חשב את המתח שבו אין השפעה של הסנפסה‬
‫האקסיטטורית‪.‬‬
‫א‪60- .‬‬
‫ב‪57-.‬‬
‫ג‪0.‬‬
‫ד‪80-.‬‬

‫‪ .27‬במערכת העצבים במרכזית‪ .‬הפעלת סנפסה גרמה לירידה במוליכות מה לדעתך קרה?‬
‫א‪ .‬הופעל רצפטור מטבופרוטי שגורם לשפעול ‪ G protein‬שגרם לקסקדת אירועים שבסופם ירדה‬
‫מוליכות האשלגן‬
‫ב‪ .‬נוירוטרנסמיטר אנהיביטורי לממברנה הפוסטסנפטית‬
‫ג‪ .‬גורם לפתיחת תעלות סידן כתוצאה מהפעלת ‪Gap Junction‬‬

‫‪ .28‬מה נכון לגבי סנפסה חשמלית ?‬

‫א‪ .‬קיימת רק בהתפתחות‬
‫ב‪ .‬קיימת גם בעובר וגם בהתפתחות‬
‫ג‪ .‬נמצאת בסוג מסויים של אסטרוציטים‬
‫‪ .29‬איזה חלק אינו מתכווץ ביחידות הסרקומר?‬
‫א‪A band .‬‬
‫ב‪H band .‬‬
‫ג‪I band .‬‬
‫ד‪.‬כל היחידות אינן מתקצרות‬
‫‪ .30‬מה יכול לגרום לזרימה חד כיוונית בסינפסה חשמלית?‬
‫א‪ .‬התא ה"טוען" גדול מאוד מהתא ה"נטען"‬
‫ב‪ .‬העלאת תדירות הגירוי‬
‫ג‪ .‬הקטנת מספר ה‪Gap Junction‬‬
‫‪ .31‬נמדד שיא בהתכווצות איזומטרית של סרקומר ‪ 2.5‬מיקרומטר‪ .‬כאשר אורן מיוזין ‪ 1.5‬מיקרומטר‪.‬‬
‫מהו אורך האקטין?‬
‫א‪0.5.‬‬
‫ב‪1.‬‬
‫ג‪1.5.‬‬
‫ד‪2.‬‬
‫ה‪3.‬‬
‫תשובות אפשריות‪:‬‬

‫ב‬ ‫‪1‬‬
‫ד‬ ‫‪2‬‬
‫ד‬ ‫‪3‬‬
‫ד‬ ‫‪4‬‬
‫ג‬ ‫‪5‬‬
‫ד‬ ‫‪6‬‬
‫א‬ ‫‪7‬‬
‫ה‬ ‫‪8‬‬
‫ה‬ ‫‪9‬‬
‫ג‬ ‫‪10‬‬
‫ה‬ ‫‪11‬‬
‫ד‬ ‫‪12‬‬
‫ד‬ ‫‪13‬‬
‫א‬ ‫‪14‬‬
‫ד‬ ‫‪15‬‬
‫א‬ ‫‪16‬‬
‫א‪/‬ד‬ ‫‪17‬‬
‫א‬ ‫‪18‬‬
‫ב‬ ‫‪19‬‬
‫ב‬ ‫‪20‬‬
‫א‬ ‫‪21‬‬
‫א‬ ‫‪22‬‬
‫ב‬ ‫‪23‬‬
‫ב‬ ‫‪24‬‬
‫ג‬ ‫‪25‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪26‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪27‬‬
‫ב‬ ‫‪28‬‬
‫א‬ ‫‪29‬‬
‫א‬ ‫‪30‬‬
‫ב‬ ‫‪31‬‬
 ‫ביופיזיקה ‪2006 -‬‬
‫סינפסה‬
‫‪ .1‬הפעלה של עצב המפריש ‪ GABA‬יגרום ל‪:‬‬
‫א‪ .‬עלייה בהסתברות לפתיחת תעלות כלור בתא הפוסט סינפטי‬
‫ב‪ .‬ירידה בהסתברות לפתיחת תעלות נתרן תלויות מתח בתא הפוסט –סינפטי‬
‫ג‪.‬ירידה בקבוע הזמן של הממברנה הפוסט‪-‬סינפטית‬
‫ד‪ .‬עלייה הזמן של הממברנה הפוסט‪-‬סינפטית‬
‫ה‪ .‬עלייה בהתנגדות הממברנה הפוסט סינפטית‬
‫‪ .2‬אילו מהתהליכים עשוי לחזק את הקשר בין ‪ 2‬תאים הקשורים בניהם בסנפסה?‬
‫א הגדלת מספר הקולטנים הפוסט סיננפטים‬
‫ב‪ .‬הגדלת מספר השלפוחיות הסנפטיות המכוונות לשחרור‬
‫ג‪ .‬הגברת קצב האנדוציטוזה של השלפוחיות‬
‫ד‪ .‬העלאת כמות הביטוי של האנזים המפרק את ‪ NT‬לטרמינל הפרה‪-‬סינפטי‬

‫‪ .3‬בעכבר הסירו את הגן המקודד לחלבון ‪ snap25‬יפגע?‬

‫א‪ .‬תהליך ‪docking‬‬

‫‪ .4‬נסיין רשם בשיטת קיבוע הפיסה זרמים מתעלת אצטיל כולין בודדת‪ ,‬מה יכול היה ללמוד מהניסוי?‬
‫א‪ .‬יכול לחלץ את מתח ההיפוך על פי נקודת החיתוך עם ציר המתח‬
‫ב‪ .‬העובדה שההיפוך קרוב לאפס מרמזת על השתתפות של מספר יונים בתהליך‬

‫‪ .5‬מהו ההבדל המהותי בין סנפסה אקסיטטורית לאינהיביטורית ?‬

‫א‪ .‬לאקסיטטורית היפוך גדול ממתח הסף ולאינהיביטורית מתח היפוך קטן ממתח הסף‬

‫‪ .6‬מה התופעה העיקרית המתרחשת בעקבות השריית ‪long term potential?-LTP‬‬

‫א‪ .‬תגובה סינפטית בעלת משרעת גדולה יותר‬

‫‪ .7‬מה נכון לגבי קוונטום?‬

‫א‪ .‬קוונטום סינפטי בודד יפעיל מספר רב של רצפטורי אצטיל כולין‪.‬‬

‫‪ .8‬אם אספקת חמצן לתאי שריר לב המצומדים בניהם ב‪ GJ‬גרמה לעלייה של חומצה לקטית בתאים‪.‬‬
‫תופעה זו תגרום ל‪:‬‬
‫א‪ .‬סגירתם של תעלות ‪ GJ‬והפרת הצימוד החשמלי בין התאים‬

‫‪ .9‬בתא בו שיא הפוטנציאל הסנפטי נצוך מפוטנציאל ההיפוך של ‪NT:‬‬

‫‪ .1‬הזרם הסינפטי אינו מספיק בכדי לטעון את הקיבול הממברנה‬
‫‪ .2‬זרם הדלף מתנגד לזרם הסינפטי ומונע את ההגעה למתח ההיפוך‬

‫‪ .10‬מהו הפרמטר המושפע באופן ראשוני מה‪ NT‬בממברנה הפוסט‪-‬סינפטחת?‬

‫א‪ .‬הסתברות הפתיחה של התעלות‬
‫‪ .11‬מה נכון לגבי ?‪reteograde manager‬‬
‫א‪ .‬זהו ‪ NT‬שמשתחרר בצד בפוסט סינפטי ונקלט בצד הפרה סינפטי‬
‫‪ .12‬חסימה של האנזים אצטיל כולין –אסטראז ע"י גז עצבים אסרים שתגרום ל‪:‬‬
‫א‪ .‬תגדיל את התכולה הקוונטית‬
‫ב‪ .‬תגדיל את ‪mEPP‬‬
‫ג‪ .‬תגדיל את משך הפוטנציאל הסינפטי‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
 ‫‪ .13‬ברישום מתא עצב פרימידלי ממעכ' העצבים המרכזית ‪ ,‬נסיין מצא שגירויי של אקסון של תא זה‬
‫גורם לדהפולריזציה שמתח ההיפוך שלה ‪ 0‬מיליוולט ‪ .‬להפתעתו המשרעת של ‪ EPSP‬קטנה כאשר הוא‬
‫עושה היפרפולריזציה של הממברנה‪ .‬עזרו לנסיין להבין‪:‬‬
‫א‪ .‬לפחות חלק מהמתח הסינפטי נתרם מזרם שזורם דרך תעלות ‪NMDA‬‬
‫ב‪ .‬ישנם תעלות נוספות תלויות מתח בקרום הממברנה שנפתחות בתגובה להיפרפולריזציה של‬
‫הממברנה‬
‫ג‪ .‬במתח במנוחה מתח ‪ EPSP‬גורם להפעלה של תעלות כמו נתרן‪ ,‬סידן עם היפרפוליריזציה‪ .‬התרומה‬
‫של תעלות אלה קטנה ולכן המשרעת הנרשמת של המתח תקטן‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .14‬ההשפעה של פוטנציאל סינפטי אקסיטטורי יחיד בנוירון ב‪ CNS‬על יצירת פו"פ בתא הפוסט‬
‫סינפטי תלויה ב‪:‬‬
‫א‪ .‬הריחוק של הסינפסה מגוף התא‬
‫ב‪ .‬קבוע המרחק האופייני‬
‫ג‪ .‬כמות ומיקום הסינפסות האינהיביטורי שהופעלו באותו פרק זמן‬
‫ד‪.‬משרעת הפוטנציאל הסינפטי שנוצר באתר הסינפטי‬

‫‪ .15‬בסכימה זמנית ומרחבית קיימת התופעה שפוטנציאל הסינפטיים אינם סכימה לינארית ‪ ,‬הסיבה‪:‬‬
‫א‪ .‬הקטנה בזרמי סידן בפרה‪-‬סינפטיים‬
‫ב‪ .‬שחרור הולך וקטן של ‪NT‬‬
‫ג‪.‬הקטנה בכוח המניע‬
‫ד‪ .‬אינאקטיבציה‬

‫‪ .16‬סמן מה נכון לגבי עיכוב סינפטי‪:‬‬

‫א‪ .‬מלווה בהיפרפולריזציה פוסט סינפטית‬
‫ב‪ .‬מלווה בעלייה במוליכות פוסט סינפטית‬
‫ג‪.‬בתהליך הסינפטי בעל מתח היפוך נמוך ממתח הסף לפריצת פו"פ בתא הפוסט סינפטי‬
‫ד‪ .‬יעילות העיכוב הסינפטי תלויה בקבוע במרחק של התא המעוכב‬

‫שריר‬
‫‪ .17‬איזה מהחלבונים נפגע במחלת ?‪Duchene muscular dystrophy‬‬
‫א‪ .‬אקטים‬
‫ב‪ .‬מיוזין‬
‫ג‪ .‬סרקוגליקן‬
‫ד‪ .‬טרופונין‬
‫ה‪ .‬אף תשובה‬
‫‪ .18‬פגיעה באיזה מהחלבונים הבאים לא תגרום לרפיון שרירים?‬
‫א‪ .‬ראש מיוזין‬
‫ב‪ .‬מולקולת האקטין‬
‫ג‪ .‬מיוגלובין‬
‫ד‪ .‬טרופומיוזין‬
‫ה‪ .‬רצפטורי ריאנודין‬
‫‪ .19‬העלייה בעוצמת ההתכווצות בשריר בעת ירי בתדר גבוה )טטנוס( מתאפשרת כתוצאה מ‪:‬‬
‫א‪ .‬העובדה שתגובת הסידן ממושכת הרבה ממשך פו"פ‬
‫‪ .20‬אילו מבין הגורמים האבים ישפיעו על שיא עצמת המתיחות ‪ twitch‬איזומטרי?‬
‫א‪ .‬אורך השריר ההתחלתי‬
‫ב‪ .‬קצב סילוק סידן מהציטופלזמה‬
‫ג‪ .‬כמות הסידן המשתחרר ממאוגרים תוך תאיים‬
‫ד‪ .‬ריכוז ‪ ATP‬בסיב השריר‬
‫ה‪ .‬כל התשובות‬
 ‫‪ .21‬אורך הפילמנט העבה ‪ 2‬מיקרון ואורך הפילמנט הדק הוא ‪ 1‬מיקרון ‪ .‬באיזה אורך סרקמור לא‬
‫יופק כוח אקטיבי?‬
‫א‪4.8 .‬‬
‫ב‪1.8 .‬‬
‫ג‪1.5 .‬‬
‫ד‪4.2 .‬‬

‫‪ .22‬אילו מבין במשפטים הבאים נכונים בנוגע להתכווצות השריר?‬

‫א‪ .‬בעת התכווצות אורך הסרקומר מתקצר‬
‫ב‪ .‬בעת התכווצות אורך פילמנט עבה נותר ללא שינוי‬
‫ג‪ .‬בעת התכווצות אורך הפילמנט הדק נותר ללא שינוי‬
‫ד‪ .‬בעת התכווצות המרחק בין הפילמנטים הדקים בסרקומר מתקצר‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .23‬שריר טופל בגליצטרול וכתוצאה מכך נהרסו ‪ . t-tubules‬מה נכון לגבי שריר זה ?‬
‫א‪ .‬ירידה בשחרור סידן מהמאגרים התוך תאיים בתגובה להפעלת העצב‬
‫ב‪ .‬ההתכווצות תהיה ממושכת יותר בשל האטה בסילוק הסידן בתום התכווצות‬
‫ג‪ .‬ירידה בעוצמת ההתכווצות בתגובה לגירוי בודד‬
‫ה‪ .‬סיב השריר אינו מסוגל לפתח ירי פו"פ בתדר גבוה‬
‫‪ .24‬במבחנה המכילה אקטין ומיוזין ‪ ,‬קישור של המיוזין לאקטין דורש את המרכיבים הנוספים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫א‪ATP .‬‬
‫ב‪.‬טרופונין‬
‫ג‪.‬סידן‬
‫ד‪ .‬טרופומיוזין‬
‫‪ .25‬לאחר חיתוך חלקי של העצב במוטורי במעצבב את השריר בדיקת ‪ EMG‬של השריר תדגים‪:‬‬
‫א‪ .‬עלייה במשרעת פוטנציאל של יחידות מוטוריות בודדות‬
‫ב‪ .‬הארכת משך של יחידות מוטוריות בודדות‬
‫ג‪ .‬ירידה באות החשמלי הננמדד מין השריר ‪ compound action potential‬בתגובה לגירוי מקסימלי‬
‫של העצב המוטואי‬
‫ד‪ .‬דה‪-‬פולריזציה של פוטנציאל המנוחה בסיבי השריר הלא מעוצבבים‬
‫‪ .26‬באופן פיזיולוגי המוח שולט על עוצמת ההתכווצות בשריר באופן הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬עלייה בתדירות הירי בעצ המוטורי‬
‫ב‪ .‬פוספורילציה של ראש המיוזין‬
‫ג‪ .‬גיוס של מספר גדול יותר של יחידות מוטוריות‬
‫ד‪ .‬עלייה בשחרור האצטיל כולין בחיבור עצב שריר‬
‫‪ .27‬בעת אימון שריר‪:‬‬
‫א‪ .‬קיימת עלייה במערכת סיבי השריר‬
‫ב‪ .‬ייתכן שינוי ביחס בין סיבי שררי איטיים למהירים‬
‫ג‪ .‬קיימת תוספת של פימנטים חדשים של אקטין ומיוזין עם יצירת מיופיברילות חדשות‬
‫ד‪ .‬קיימת הגדלת באלמנט האלסטי המקביל והטורי בשריר ובגידים‬
‫‪ .28‬יחידות מוטוריות היא‪:‬‬
‫א‪ .‬כלל סיבי השריר המעוצבבים על ידי עצב מוטורי‬
‫‪ .29‬במעבדה בטכניון פותח זן חדש של עכברים בו הוגדל מספר סיבי השריר המהירים )לבנים( והופחת‬
‫מבפר סיבי השריר האיטיים )אדומים( ‪ ,‬מה צפוי לקרות?‬
‫א‪ .‬העכברים ירוצו מהר יותר‬
‫ב‪ .‬העכברים מסוגלים לרוץ זמן ארוך יותר‬
‫ג‪ .‬תצרוכת האנרגיה של השריר תעלה‬
‫ד‪ .‬העכברים יצרכו כמות גדולה יותר של שומנים בדיאטה‬
 ‫‪ .30‬לאחר המוות מתכווצים השרירים במצב הקרוי "ריגור מורטיס" ‪ ,‬מה נכון לגבי מצב זה?‬
‫א‪ .‬חוסר ‪ ATP‬לשריר‬
‫ב‪ .‬סידן קשור לטרופונין‬
‫ג‪ .‬עלייה בריכוז סידן בסיבי השריר‬
‫ד ראשי המיוזין קשורים לאקטין‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .31‬באיזה מבין המחלות הבאות תגרם ירידה במספר הקוונטת המשתחררות מחיבור העצב שריר‬
‫)תכולה קוונטית( בתגובה לגירוי העצב המוטורי‪:‬‬
‫א‪ .‬מיאסטניה גרביס‬
‫ב‪ .‬תסמונת מיאסטנית‬
‫ג‪.‬חשיפה לגז עצבים‬
‫ד‪ .‬טרשת נפוצה‬
‫מעבר דרך קרומים‬
‫‪ .32‬כיצד ניתן להשפיע על שטף יוני אשלגן אל מחוץ לכדורית הנמדד לאחר הרעלת המטבוליזם התוך‬
‫תאי ודילול מאגר ‪?ATP‬‬
‫א‪ .‬הוספת ‪qiabian‬‬
‫ב‪ .‬קירור‬
‫ג‪.‬החלפת יוני נתרן בתמיסה החוץ תאית ביוני כולין‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫‪ .33‬בניסוי של דיפוזיה מזורזת נמדד עבור שטף מקסימלי ‪ 200‬וקבוע דיסוציאציה ‪ .6‬לאחר הוספת‬
‫מעכב לא תחרותי נמדד שטף מקסימלי ‪ 100‬מה לדעתך יהיה קבוע הדיסוציאציה הנמדד? התשובה‪6:‬‬
‫‪ .34‬שתי התמיסות אחת מכילה ‪ 300‬אוסמולר סוכרוז ו‪ 300‬אוסמולר מומס חודר ‪A‬‬
‫והשנייה מכילה ‪ 300‬אוסמולר נתרן כלורי ו‪ 300‬אוסמולר מומס חודר ‪B‬‬
‫מה דומה ומה שונה בתמיסות אלו ביחס לכדורית דם אדומות?‬
‫א‪ .‬שתיהן איזוטוניות‬
‫ב‪ .‬שתיהן תגרומנה לנפח הכדורית תחילה לקטון‬
‫ג‪ .‬כל התשובות‬
‫ד‪ .‬הנפח המינימלי של הכדורית יכולה להיות שונה בשתי התמיסות‬
‫‪ .35‬בשני סוגים שונים של תאים חושב פוטנציל קרום זהה לפי משוואת גולדמן ‪ ,‬ידוע כי משאבת‬
‫שחלוף ‪ Na-K‬בתא ‪ A‬פעלות בסטיכומטריה ‪ 2K:3Na‬ואילו בתא ‪ B‬השמאבה פועלת ביחס ‪ 1:1‬מה‬
‫יהיה לדעתך ההבדל בפוטנציאל הקרום בין ‪ 2‬התאים?‬
‫א‪ .‬ב‪ A‬שלילי מ‪B‬‬
‫‪ .36‬מעבירים כדוריות דם אדומות מתמיסה פיזיולוגית )‪ 300‬אסמולר נתרן כלורי( לתמיסה המכילה‬
‫‪ 250‬אוסמולר סוכרוז )לא חודר( ו‪ 300‬מומס ‪ X‬החודר קרום כדוריות דם אדומות באותה מהירות כמו‬
‫מים‪ .‬אילו שינויים תצפה?‬
‫א‪ .‬התאים יתנפחו לנפח גדול במקצת מנפחם ההתחלתי‬
‫‪ .37‬שתי מולקולות בעלות משקל מולקולרי דומה והפולריות דומ אבל בעלות מבנה מרחבי שונה‪.‬‬
‫מולקולה‪-A‬שרשרת‪ ,‬מולקולה ‪ -B‬כדור‪ .‬למי קבוע דיפוזיה גבוה יותר‪:‬‬
‫א‪B .‬‬
‫‪ .38‬נמדדה חדירות של חומר בעל חומר בעל מסיסות נמוכה בשומן לכדוריות דם אדומות‪ .‬נמדד שטף‬
‫התחלתי לתוך התא )בהעדר מומס בתוך התא( של ‪ 0.25‬כאשר הריכוז החוץ תאי היה ‪ 50‬ו‪ 0.75‬כאשר‬
‫הריכוז החוץ תאי היה ‪ 150‬מנתונים נסיק‪:‬‬
‫א‪ .‬המומס חודר בדיפוזיה פשוטה‬
‫ב‪ .‬לא נוכל להסיק דבר‬
‫ג‪ .‬המומס חודר בדיפוזיה מזורזת‬
‫ד‪ .‬במומס מועבר בצורה אקטיבית‬
‫‪ .39‬נתנו לכדורית דם אדומות הומניות להגיע לש"מ בתמיסה המכילה ‪ 300‬מיליאוסמולר סוכרוז )לא‬
‫חודר( ו‪ 200‬מיליאוסמולר אוריאה )חודר( לאחר מכן העבירו את הכדוריות לתמיסה המכילה ‪300‬‬
‫מיליאוסמולר מניטול )לא חודר( לאילו שינויי נפח תצפה?‬
‫א‪ .‬נפח הכדורית תחילה יגדל ואח"כ יגדל לנפח המקורי‬

‫‪ .40‬כדוריות דם ורודות של חיזר מכוכב ונוס )אוסמולריות תוך תאית ‪ 200‬מיליאוסמולר( הונחו‬
‫בתמיסה המורכבת מ‪ 200‬מיליאוסמולר אתנול ו‪ 200‬מיליאוסמולר אוריאה‪ .‬לא נצפו כל שינויי נפח ‪,‬‬
‫ממצא זה יכול לשקף ‪:‬‬
‫א‪ .‬קרום הכדורית לא חדיר למים‬
‫ב‪ .‬מומס אחד אינו חודר והשני חודר כמו מים‬
‫ג‪ .‬קיימת משאבת מים יעילה המכניסה את מולקולות המים במהירות‬
‫ד‪ .‬כל התשובות‬
‫‪.41‬לתמיסה שהוכנה במעבדה כך שריכוזה יהיה ‪ 300‬מילימולר נמדדה נקודת הקיפאון נמוכה ב‪0.45‬‬
‫מעלות מזו של מים טהורים באותם תנאים‪ .‬מכאן נסיק ‪:‬‬
‫א‪ .‬קבוע הרפלקציה של המומס נמוך מ‪1‬‬
‫ב‪ .‬פירוק ליונים של המומס אינו מלא‬
‫ג‪ .‬נוצרו דימרים של מולקולות המומס בתמיסה‬
‫ד‪ .‬המומס סופח מים‬
‫‪ .42‬סנדרום ברטר הנובע מפגם במאזן יונים בנפרונים של הכליה מתאפיין ע"י היפולקלימה )אשלגן‬
‫נמוך בפלזמה( ובססת מטבולית )חסר ביוני מימן בפלזמה(‪ .‬הפגם הבסיס בסנדרום הינו‪:‬‬
‫א‪ .‬ספיגה נחותה של נתרן כלוריד מחלל הנפרון‬

‫‪ .43‬לחקר חילוף נוזלים בין קפילרה לרקמה הוכן עכבר טרנסגניאשר ניתן להפעיל בו גן שמעלה את‬
‫ההתנגדות של ‪ GJ‬בין תאי אפיתל בקפילרות ‪ ,‬כך שחדירות למומסים קטנים דוגמת גלוקוז‪ ,‬חומות‬
‫שומןף חמצות אמינו ויונים יורדת בצורה משמעותית כתוצאה מכך‪:‬‬
‫א‪ .‬לא יהיו חילופי חומרים בין קפילרה לרקמה‬
‫ב‪ .‬בצקת ברקמה‬
‫ג‪ .‬נפח הרקמה יקטן‬
‫ד‪ .‬יתקיימו חילופי נוזלים אבל נפח הדם היוצא מהקפילרה לא ישתנה‬
‫‪ .44‬לחץ אוסמוטי של תמיסה הינו‪:‬‬
‫א‪ .‬הלחץ שיש להפעיל על תמיסה בכדי למנוע אוזמוזה‬
‫‪ .45‬עבור תאי שומן נמדדו קבוע הרפלקציה של כוהלים ונמצא עבור מתנול ערך של ‪ 0.25‬ועבור בוטנול‬
‫ערך של ‪ 0.2‬כיצד תסביר זאת?‬
‫א‪ .‬בוטנול מסיס יותר בפאזה השומנית‬
‫‪ .46‬נבדקה התנהגות כדוריות דם אדומות‪ .‬בשתי תמיסותכל אחת מכילה מומס חודר בלבד בריכוז‬
‫‪ 300‬מיליאוסמול‪.‬כיצד תעריך את חדירות כדוריות הדם האדומות למומסים השונים?‬
‫א‪ .‬לפי דרגת המוליזה‬
‫ב‪ .‬לפי נפח מינמלי של הכדורית‬
‫ג‪ .‬לפי נפח סופי של הכדורית‬
‫ד‪ .‬לפי קצבבמוליזה‬
‫‪ .47‬במערכת תאים מסויימת נמצאו מערכות להעברה מזורזת של חומצות אמינו שונות‪ .‬העברה של‬
‫חומצה ‪ A‬קבוע דיסוציאציה של ‪ 5‬מילימולר‪ .‬בהעברה של ‪ B‬בלבד נמדד קבוע דיסוציאציה ‪0‬‬
‫מילימולר‪ .‬בניסוי העברה של חומצה ‪ A‬בנוכחות ‪ 100‬מילימולר של חומצה ‪ B‬נדרש ריכוז של חומצה‬
‫‪ A‬של ‪ 15‬מילימולר ע"מ לקבל שטף חצי מקסימלי‪ .‬בהנחה של עיכוב תחרותי‪:‬‬
‫א‪ .‬חומצה ‪ A‬תעכב את העברת ‪ B‬טוב יותר מאשר עיכוב ‪ A‬ע"י חומצה ‪B‬‬
‫ב‪ 2 .‬החומצות מועברות על ידי אותה מערכת אקטיבית‬
‫ג‪ .‬חומצה ‪ B‬מעכבת את העברת חומצה ‪ A‬טוב יותר מאשר עיכוב חומצה ‪ B‬ע"י ‪A‬‬
‫ד‪ .‬לכל חומצה מערכת אקטיבית ספציפית‬
‫‪ .48‬בשני הניסויים שונים של דיפוזיה פשוטה במערכת תרים ‪ A‬ובמערכת תאים ‪ .B‬נמדד הזמן הדרוש‬
‫לריכוז התוך תאי להגיע ל‪ 90%‬מהריכוז החוץ תאי‪ .‬הזמן שנמדד בניסוי עם תאים ‪ A‬היה ממושך פי ‪4‬‬
‫מהזמן שנמדד עם תאים מסוג ‪ .B‬אילו מהאפשרויות יכולה להסביר ?‬
‫א‪.‬הריכוז החוץ תאי בניסוי עם ‪ A‬היה גבוה מבניסוי עם ‪B‬‬
‫ב‪ .‬רדיוס תאים ‪ A‬גדול מרדיוס תאים ‪B‬‬
‫ג‪ .‬טמפ' הניסוי עם ‪ B‬גבוהה ב‪ 10‬מעלות לעומת זו עם ‪A‬‬
‫ד‪ .‬כל האפשרויות‬

‫‪ .49‬ממברנה מלאכותית סלקטיבית ליוני נתרן ))‪ ( P(Na)=100P(Cl‬מפרידה בין שתי תמיסות נתרן‬
‫כלורי בריכוז ‪ 0.1‬מילימולר ונתרן כלורי בריכוז ‪ 0.01‬מילימולר זמן ‪ t=0‬מוסיפים חומר אשר משנה‬
‫את תכונות הממברנה כך שתהיה בלקטינית לכלור )‪ . ( P(Na)=0.01P(Cl‬כיצד ישתנו התכונות‬
‫החשמליות ?‬
‫א‪.‬פוטנציאל ש"מ של יוני כלור ושל יוני נתרן לא ישתנו‬

‫‪ .50‬בתאים אנימלים הרעילו בעזרת מעכב לא תחרותי את הטרנספורטרים המעורבים בדיפוזיה‬

‫מזורזת של גלוקוז וכתוצאה מכך ‪:‬‬
‫א‪ .‬שטף הגלוקוז יהיה תלוי ליניארית בריכוזו‬
‫ב‪ .‬שטף הגלוקוז יהיה נמוך אך קיים‬
‫ג‪ .‬האפקט האוסמוטי של גלוקוז יגדל‬
‫ד‪ .‬כל התשובות‬
‫‪ .51‬באנמיה חרמשית‪ ,‬תהליך נביופיסי הראשוני אשר גורם להתייבשות יחסית של כדוריות הדם‬
‫האדומות הינו‪:‬‬
‫א‪ .‬עליי במוליכות קרום התא ליוני כלור‬
‫‪ .52‬בתא אנימלי נמדד מתח קרום שך ‪ 730‬מיליוולט כאשר ידוע ריכוז האשלגן תוך תאי של ‪145‬‬
‫מילימולר וריכוז אשלגן חוץ תאי ‪ 8‬מילימולר‪ .‬הגדלת חדירות הקרום ליוני אשלגן פי ‪ 5‬תגרום למתח‬
‫הקרום ‪:‬‬
‫א‪ .‬לא להשתנות‬
‫‪ .53‬הינך צופה בניסוי בו מועברות כדוריות דם אדומות מתמיסה פיזיולוגית )‪ 300‬מיליאוסמולר של‬
‫נתרן כלורי( לתמיסת הניסוי ‪ .‬נפח הכדורית תחילה קטן ולאחר מכן גדל עד לנפח גבוה ב‪ 50%‬מהנפח‬
‫המקורי ‪ .‬מכאן תוכל להסיק כי תמיסת הניסוי מכילה‪:‬‬
‫א‪ .‬מומסים חודרים בריכוז היפראוסמוטי בלבד‬
‫ב‪ .‬מומסים חודרים ומומסים לא חודרים‬
‫ג‪ .‬רק מומסים לא חודרים בריכוז היפראוסמוטי‬
‫ד‪ .‬אין מספיק נתונים להפיק מהם‬
‫אקסיטביליות‬
‫‪ .54‬מוליכות נתרן‪:‬‬
‫א‪ .‬הינה פונקציה של מתח הקרום‬
‫ב‪ .‬הינה פונקציה של מתח וזמן‬
‫ג‪ .‬הינה פונקציה של זרם נתרן‬
‫ד‪ .‬הינה פונקציה של קיבול הקרום‬
‫‪ .55‬מולכות הזליגה‪:‬‬
‫א‪ .‬תלויה במתח‬
‫ב‪ .‬קבועה‬
‫ג‪.‬תלויה בזרם אשלגן‬
‫ד‪ .‬תלויה בזרם נתרן‬
 ‫‪ .56‬במודל שפיתחו הודג'קין והקסלי‪:‬‬
‫א‪ .‬קיימת תלות ישירה בין תהליך הכניסה לאינאקטיבציה ובין פתיחת התעלות‬
‫ב‪ .‬אין תלות ישירה בין תהליך הכניסה לאינאקטיבציה ובין פתיחת התעלות‬
‫ג‪ .‬אין תהליך אינאקטיבציה‬
‫ד‪ .‬האינאקטיבציה אינה תלויה במתח הקרום‬

‫‪ .57‬בשיא פו"פ סך כל הזרמים‪ :‬א‪ .‬שווה ל‪0‬‬

‫‪ .58‬שני תאי עצב )‪ 1‬ו‪ (2‬נבדקו בשיטת ‪ patch clanp‬נמצא כי המתח של ‪ 20‬מיליוולט קבועי המהירות‬
‫של תעלות הנתרן הינם אלפא‪*2=1‬אלפא‪ , 2‬ביטא‪ =1‬ביטא‪ . 2*2‬מה נכון?‬
‫א‪ .‬במתח זה הסתברות לפתיחת תעלה בודדת גדולה יותר עבור תא ‪1‬‬
‫ב‪ .‬במתח זה ערכי ה‪ h‬קטנים מאוד לכן רוב תעלות הנתרן באינאקטיבציה ולהבדל הנ"ל אין משמעות‬
‫ג‪ .‬קל יותר לעורר )לגרום לפו"פ( את תא ‪1‬‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫‪ .59‬פו"פ הינו תהליך המחייב אינאקטיבציה בין‪:‬‬
‫א‪.‬זרם נתרן וזרם אשלגן‬
‫ב‪ .‬כוח מעורר וכוח מרסן‬
‫ג‪ .‬זרם נתרן וזרם סידן‬
‫ד‪ .‬מוליכות נתרן ומוליכות אשלגן‬
‫‪ .60‬הסתברות שתעלות נתרן תסגרנה ברגע נתון ‪:‬‬
‫א‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ב‪ .‬תלויה במתח הקרום‬
‫ג‪ .‬אקראית‬
‫ד‪ .‬אינה תלויה במשך הזמן אשר עקב מאז נפתחה‬

‫‪ .61‬עקום זרם‪-‬מתח כללי)כל המוליכויות ( של קרום אקסיטבילי‪ ,‬אשר אינו פועל באורח ספונטני ‪,‬‬
‫נמדד בניסוי קיבוע מתח‪ .‬בכל פעם הוסט המתח מ‪ 50‬מיליוולט )מתח בסיס דה‪-‬פולריזטורי( לכיוון‬
‫היפרפולריזטורי‪) .‬מתח פקוד(‪ .‬מתח הפקודה נעו בין ‪ -40‬מילוולט ל‪ 100‬מיליוולט בקפיצות של ‪10‬‬
‫מיליוולט‪ .‬בכל פעם נמדד שיא זרם ונרשם עקום זרם‪-‬מתח‪ .‬נמצא שעקום זרם מתח‪:‬‬
‫א‪ .‬חוצה את ציר המתח פעם אחת‬
‫ב‪ .‬חוצה את ציר המתח פעמיים‬
‫ג‪ .‬חוצה את ציר המתח ‪ 3‬פעמים‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינ נכונה‬
‫‪ .62‬כדי לרשום פו"פ עלינו‪:‬‬
‫א‪ .‬לדאוג לקיבוע מתח קרום‬
‫ב‪ .‬לסלק את יוני נתרן מהתמיסה החוץ תאית‬
‫ג‪ .‬לדאוג שהתא יהיה בסביבה יבשה ללא תמיסה סביב‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫‪ .63‬במתח סך כל הזרמים ‪ :‬א‪ .‬שווה אפס‬
‫‪ .64‬קיבול התא גורם ל‪:‬‬
‫א‪ .‬האצה של שינוי המתח‬
‫ב‪ .‬קיבוע מתח‬
‫ג‪ .‬האטה של שינוי המתח‬
‫ד‪ .‬קיבוע הזרם‬
‫‪ .65‬מה קובע את מוליכות יון נתרן מהווה כוח מעורר או מרסן?‬
‫א‪ .‬ההפרש בין פוטנציאל נרנסט של היון ומתח הקרום‬
‫ב‪ .‬ערכיות היון‬
‫ג‪ .‬מידת המוליכות‬
 ‫‪ .66‬המנגנון המולקולרי של תהליך האינאקטיבציה המהירה בתעלות נתרן מדגים‪:‬‬
‫א‪ .‬שקיים קשר בין פתיחת התעלה ובין הסתברות לאינאקטיבציה‬
‫ב‪ .‬שהאינאקטיבציה נובעת מחסימה של פי התעלה מהצד הציטופלזמטי‬
‫ג‪ .‬כל התשובות‬
‫ד‪ .‬שהחסם הינו חלק אינטגרלי של התעלה‬

‫‪ .67‬בתקופה הרפרקטורית ‪:‬‬

‫א‪ .‬קל יותר לעורר פו"פ‬
‫ב‪ .‬קשה יותר )לעיתים אי אשפר( לעורר פו"פ‬
‫ג‪ .‬כל תעלות נתרן פתוחות‬
‫ד‪ .‬כל תעלות אשלגן סגורות‬
‫‪ .68‬עקום זרם מתח כללי )כל המוליכויות ( של קרום אקסיטבילי ‪ ,‬אשר אינו פועל באורח ספונטני‬
‫נמדדו בניסוי קיבוע מתח‪ .‬בכל פעם הוסט המתח מ‪ -80‬מיליוולט מתח בסיס היפרפולריזטורי לכיוון‬
‫דהפולריזטורי )מתח פקודה(‪ .‬מתחי הפקודה נעו בין ‪ -70‬מילוולט ל‪ 50‬מיליוולט בקפיצות של ‪10‬‬
‫מיליוולט‪ .‬בכל פעם נמדד שיא זרם ונרשם בעקום זרם מתח‪ .‬נמצא שעקום זרם מתח‪:‬‬
‫א‪ .‬חוצה את ציר המתח פעמיים‬
‫‪ .69‬בעקבות הפרעות קצב שנצפו בתינוק בודד גן מוטנטי לתעלות נתרן ‪ ,‬הגן הזרוק לביציות בהן נמדד‬
‫זרם הנתרן בשיטת ‪ . patch-clamp‬הגרף הנ"ל נמדד ע"י קיבוע מתח ‪ 0‬מיליוולט‪ .‬בנוסף נמצא כי זרם‬
‫הנתרן המקסימלי )המתקבל ב‪ 2-3‬מילישניות מתחילת פו"פ( בתעלה בריאה ומוטנטית הינו שווה‬
‫בערכו‪ .‬איזה מהתשובות נכונה?‬
‫א‪ .‬זרם נתרן דרך תעלה מוטנטית גדול יורת לאחר ‪ 300‬מיליאוסמולר ולכן קל יותר לעורר פו"פ בתא‬
‫עם תעלות מוטנטיות‬
‫ב‪ .‬זרם הנתרן ב‪ wild type‬עובר אינאקטיבציה מהר יותר ולכן פו"פ יהי ארוך יותר‬
‫ג‪ .‬קבוע הזמן לסגירה של תעלת נתרן מוטנטית קטן יותר‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪Wild type‬‬
‫‪I‬‬
‫‪mutant‬‬

‫‪time‬‬
 ‫תשובות אפשריות ‪:‬‬
‫א‬ ‫‪.36‬‬ ‫א‬ ‫‪.1‬‬
‫א‬ ‫‪.37‬‬ ‫א‬ ‫‪.2‬‬
‫ב‬ ‫‪.38‬‬ ‫א‪+‬ב‬ ‫‪.3‬‬
‫א‬ ‫‪.39‬‬ ‫א‬ ‫‪.4‬‬
‫ד‬ ‫‪.40‬‬ ‫א‬ ‫‪.5‬‬
‫ג‬ ‫‪.41‬‬ ‫א‬ ‫‪.6‬‬
‫א‬ ‫‪.42‬‬ ‫א‬ ‫‪.7‬‬
‫ג‬ ‫‪.43‬‬ ‫א‬ ‫‪.8‬‬
‫א‬ ‫‪.44‬‬ ‫א‬ ‫‪.9‬‬
‫א‬ ‫‪.45‬‬ ‫א‬ ‫‪.10‬‬
‫ד‬ ‫‪.46‬‬ ‫א‬ ‫‪.11‬‬
‫ד‬ ‫‪.47‬‬ ‫ג‬ ‫‪.12‬‬
‫ב‬ ‫‪.48‬‬ ‫ד‬ ‫‪.13‬‬
‫א‬ ‫‪.49‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.14‬‬
‫ד‬ ‫‪.50‬‬ ‫ג‬ ‫‪.15‬‬
‫א‬ ‫‪.51‬‬ ‫ה‬ ‫‪.16‬‬
‫א‬ ‫‪.52‬‬ ‫ה‬ ‫‪.17‬‬
‫ב‬ ‫‪.53‬‬ ‫ד‬ ‫‪.18‬‬
‫ב‬ ‫‪.54‬‬ ‫א‬ ‫‪.19‬‬
‫ב‬ ‫‪.55‬‬ ‫ה‬ ‫‪.20‬‬
‫ב‬ ‫‪.56‬‬ ‫א‬ ‫‪.21‬‬
‫א‬ ‫‪.57‬‬ ‫ה‬ ‫‪.22‬‬
‫ג‬ ‫‪.58‬‬ ‫א‪ +‬ג‬ ‫‪.23‬‬
‫ב‬ ‫‪.59‬‬ ‫א‬ ‫‪.24‬‬
‫א‬ ‫‪.60‬‬ ‫א‪+‬ב‪+‬ג‬ ‫‪.25‬‬
‫א‬ ‫‪.61‬‬ ‫א‪ +‬ג‬ ‫‪.26‬‬
‫ד‬ ‫‪.62‬‬ ‫א‪+‬ב‪+‬ג‬ ‫‪.27‬‬
‫א‬ ‫‪.63‬‬ ‫א‬ ‫‪.28‬‬
‫ג‬ ‫‪.64‬‬ ‫א‪ +‬ג‬ ‫‪.29‬‬
‫א‪+‬ב‬ ‫‪.65‬‬ ‫ה‬ ‫‪.30‬‬
‫ג‬ ‫‪.66‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.31‬‬
‫ב‬ ‫‪.67‬‬ ‫ד‬ ‫‪.32‬‬
‫א‬ ‫‪.68‬‬ ‫א‬ ‫‪.33‬‬
‫ד‬ ‫‪.69‬‬ ‫ג‬ ‫‪.34‬‬
‫א‬ ‫‪.35‬‬
 ‫ביופיזיקה ‪ -‬מועד ב' אביב ‪2006‬‬

‫‪ .1‬כמה סיבי מיוזין נקשרים לסיב אקטין אחד?‬

‫א‪1 .‬‬
‫ב‪2 .‬‬
‫ג‪3 .‬‬
‫ד‪4 .‬‬
‫ה‪6 .‬‬

‫‪ .2‬מה נדרש על מנת שפונקציה של חלבון תהייה תלוית מתח?‬

‫א‪ .‬שהחלבון יהיה בקרום התא‪ ,‬וטעון חיובית‬
‫ב‪ .‬שהחלבון יהיה בקרום התא‪ ,‬וטעון שלילית‬
‫ג‪ .‬שהחלבון יהיה תעלה יונית‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .3‬בשתי תמיסות היה לחץ אוסמוטי שונה‪ ,‬מהי הסיבה לכך?‬

‫א‪ .‬נפח התמיסות היה שונה‬
‫ב‪ .‬המשקל המולקולרי של המומסים היה שונה‬
‫ג‪ .‬אחוז הפירוק של המומסים היה שונה‬
‫ד‪ .‬ריכוז המומס הכללי היה שונה‬

‫‪ .4‬הוסיפו ‪ 50mM‬חומר ‪ A2B3‬לתמיסה ונקודת הקיפאון ירדה ל‪ , 0.35 -‬הקבוע ‪ .k=9.8‬מדוע זה קרה?‬
‫א‪ .‬החומר התפרק לגמרי‬
‫ב‪ .‬החומר התפרק חלקית‬
‫ג‪ .‬החומר לא התפרק‬
‫ד‪ .‬החומר יצר דימרים ל‪A4B6 -‬‬

‫‪ .5‬מדוע משתנה גרף זרם מתח?‬

‫א‪ .‬בגלל שינוי בכח המניע של הנתרן‬
‫ב‪ .‬בגלל אינאקטיבציה של תעלות נתרן‬
‫ג‪ .‬בגלל אקטיבציה של תעלות אשלגן‬
‫ד‪ .‬בגלל אקטיבציה של תעלות נתרן‬

‫‪ .6‬הזריקו סינפסין מוטנטי לתא עצב כך שאתרי הפוספורילציה שלו פגומים‪ .‬מה יקרה?‬
‫א‪ .‬בגירוי הראשון לא יהיה שחרור שלפוחיות אבל בגירויים הבאים כן‬
‫ב‪ .‬באך גירוי לא יהיה שחרור‬
‫ג‪ .‬ה‪ mEPSP -‬יגדל‬
‫ד‪.‬‬

‫‪ .7‬כיצד תתאר באופן המדויק ביותר דיפוזיה פשוטה?‬

‫א‪ .‬יהיה במצב יציב שיוויון ריכוזים בחוץ ובפנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬השטף מושפע ביחס ישיר למפל הריכוזים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ .8‬אורך מיוזין בסקרומר ‪ .1.5µm‬אורך אקטין ‪ 2 µm‬כאשר הוא מחליק בין שני סקרומרים וה‪Z-line -‬‬
‫באמצע האקטין‪ .‬אורך האיזור נטול הגשרים במיוזין הוא ‪ .0.3µm‬מה יהיה אורך הסקרומר בכיווץ‬
‫המקסימלי?‬
‫א‪2.6 .‬‬
‫ב‪2.8 .‬‬
‫ג‪2.9 .‬‬
‫ד‪3.1 .‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .9‬יצרו עבור כדורית דם אדומה תמיסה ובה במקום נתרן כולין בעל מטען )‪.(1+‬‬
‫כיצד ישתנה שטף האשלגן?‬
‫א‪ .‬יגדל‬
‫ב‪ .‬לא ישתנה‬
‫ג‪ .‬יקטן‬
‫ד‪ .‬יקטן ואח"כ יגדל‬

‫‪ A .10‬ו‪ B -‬חומרים שמועברים באותה מערכת נשאים‪.‬‬

‫ל‪ A -‬קבוע דיסוציאציה ‪. 5mM‬‬
‫ל‪ B -‬קבוע דיסוציאציה ‪.20mM‬‬
‫כיצד הם משפיעים זה על זה מבחינת העיכוב ?‬
‫א‪ A .‬מעכב חזק יותר מ‪B -‬‬
‫ב‪ B .‬מעכב חזק יותר מ‪A -‬‬
‫ג‪ .‬מידת העיכוב זהה‬
‫ד‪ .‬אינם מעכבים אחד את השני‪.‬‬

‫תשובות אפשריות‪:‬‬

‫ב‬ ‫‪.1‬‬
‫ד‬ ‫‪.2‬‬
‫ד‬ ‫‪.3‬‬
‫ב‬ ‫‪.4‬‬
‫ב‬ ‫‪.5‬‬
‫ב‬ ‫‪.6‬‬
‫ב‬ ‫‪.7‬‬
‫ה‬ ‫‪.8‬‬
‫ב‬ ‫‪.9‬‬
‫ג‬ ‫‪.10‬‬
‫ביופיסיקה ‪2005‬‬

‫מבחן בביופיסיקה ‪2005‬‬

‫מחלת ה‪ DMD -‬נגרמת עקב פגם בחלבון הבא‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫א‪ .‬טרופונין‬
‫ב‪ .‬מיוזין‬
‫ג‪ .‬אקטין‬
‫ד‪ .‬תעלת ריאנודין‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫באיזו מחלה חלה ירידה של התכולה הקוולנטית המשתחררת לסינפסת עצב‪-‬שריר?‬ ‫‪.2‬‬
‫א‪ .‬מיאסטניה גרוויס‬
‫ב‪ .‬תסמונת מיאסטינית‬
‫ג‪ .‬טרשת נפוצה‬
‫ד‪ .‬פוליו מיאליטיס‬

‫הזיזו תא שהיה במתח ‪ 50mv‬למשך זמן רב למתחים בין ‪ -70mv‬ועד ‪ ,100mv‬בקפיצות‬ ‫‪.3‬‬
‫של ‪ ,10mv‬ורשמו את הזרם המקסימלי‪ ,‬כיצד תראה עקומת זרם‪-‬מתח?‬
‫א‪ .‬תחצה את ציר ה‪ X-‬פעם אחת‬
‫ב‪ .‬תחצה את ציר ה‪ X -‬פעמיים‬
‫ג‪ .‬תחצה את ציר ה‪ X -‬שלוש פעמים‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫הזיזו תא שהיה במתח ‪ -80mv‬זמן רב למתחים בין ‪ -40mv‬עד ‪ 50mv‬בקפיצות של‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ 10mv‬ותיעדו את הזרם המקסימלי של המתח‪ .‬כיצד תראה עקומת זרם‪-‬מתח‪:‬‬
‫א‪ .‬תחצה ציר ‪ X‬פעם אחת‬
‫ב‪ .‬תחצה ציר ‪ X‬פעמיים‬
‫ג‪ .‬תחצה ציר ‪ X‬שלוש פעמים‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫מוליכות תעלת נתרן היא פונקציה של‪:‬‬ ‫‪.5‬‬

‫א‪ .‬מתח הקרום‬
‫ב‪ .‬מתח הקרום ‪ +‬זמן‬
‫ג‪ .‬זרם הנתרן‬
‫ד‪ .‬קיבול הקרום‬

‫לבוטנול קבוע רפליקציה ‪ ,0.2‬לעומת מתאנול ‪ .0.25‬איך זה יכול להיות?‬ ‫‪.6‬‬

‫א‪ .‬בוטנול מסיס בפאזה שומנית‬

‫במתח הסף הזרם הוא –‬ ‫‪.7‬‬

‫בשיא פו"פ הזרם הוא –‬ ‫‪.8‬‬

‫הפעלה של ‪ GABA‬בתא פוסט סינפטי תגרום ל–‬ ‫‪.9‬‬

‫א‪ .‬הגדלת הסתברות פתיחת תעלת כלור בתא הפוסט סינפטי‬
‫ב‪ .‬הגדלת הסתברות פתיחת תעלת נתרן בתא הפוסט סינפטי‬
‫ג‪ .‬הגדלת קיבול הממברנה‬
‫ד‪ .‬הגדלת התנגדות הממברנה‬
‫ה‪ .‬הגדלת הממברנה הפוסט סינפטית‬
‫ו‪ .‬הקטנת קבוע הזמן‬

‫‪4/1‬‬
‫ביופיסיקה ‪2005‬‬

‫ז‪ .‬א‪+‬ו‬
‫ח‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ט‪ .‬ג‪+‬ד‬

‫‪ .10‬על מנת למדוד שינויי מתח בפו"פ‪ ,‬ניקח תא –‬

‫א‪ .‬בסביבה מיובשת ללא מים‬
‫ב‪ .‬בסביבה ללא נתרן‬
‫ג‪ .‬בקיבוע מתח‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .11‬מדוע סכימה של סינפסות במרחב וזמן היא תת לינארית?‬

‫א‪ .‬הקטנת כוח מניע‬
‫ב‪ .‬אינאקטיבציה של תעלות‬

‫‪ .12‬לקחו ‪ 2‬תמיסות )קרום מלאכותי(‪ .‬האחת ‪ ,0.1M NaCl‬והשניה ‪ ,0.01M NaCl‬כאשר‬

‫‪ .PNa=100PCl‬בזמן ‪ t=0‬הוסיפו חומר ‪ X‬שמשנה חדירות לנתרן‪ ,‬כך ש‪-‬‬
‫‪ .PNa=0.01PCl‬מה יקרה לפוטנציאל הקרום?‬
‫א‪ .‬פוטנציאל נרנסט של אשלגן גדל ושל נתרן קטן‬
‫ב‪ .‬פוטנציאל הממברנה לא משתנה‬
‫ג‪ .‬מתח הממברנה מתאפס‬
‫ד‪ .‬פוטנציאל ש‪.‬מ‪ .‬של נתרן ואשלגן נשאר זהה‬

‫‪ .13‬נתון סיב מיוזין=‪ 2µ‬וסיב אקטין= ‪ .1µ‬באיזה אורך לא נקבל התכווצות?‬

‫‪4.8 µ .1‬‬
‫‪1.8µ .2‬‬
‫‪1.5 µ .3‬‬
‫‪4.2 µ .4‬‬
‫א‪1 .‬‬
‫ב‪1+3 .‬‬
‫ג‪4 .‬‬
‫ד‪1+2+3 .‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .14‬בעכבר טרנסגני שהחליפו לו סיבי שריר מאדומים ללבנים‪ .‬מה נצפה למצוא?‬
‫א‪ .‬הוא ירוץ יותר מהר‬
‫ב‪ .‬הוא ישתמש במאגרי שומן‬
‫ג‪ .‬הוא יצרוך יותר אנרגיה‬
‫ד‪1+3 .‬‬
‫ה‪1+2 .‬‬
‫ו‪ .‬ירוץ לזמן יותר ארוך‬

‫‪ .15‬במבחנה שמו אקטין‪+‬מיוזין‪ ,‬מה צריך כדי שיהיה קישור חוזר אקטין‪-‬מיוזין?‬
‫א‪ATP .‬‬
‫ב‪Ca+2 .‬‬
‫ג‪ .‬מיוזין‬
‫ד‪ .‬טרופונין‬
‫ה‪ .‬טרופומיוזין‬
‫ו‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ז‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪4/2‬‬
‫ביופיסיקה ‪2005‬‬

‫‪ .16‬תופעת פו"פ דורשת אינטרקציה בין‪:‬‬

‫א‪ .‬זרמי סידן ונתרן‬
‫ב‪ .‬זרמי נתרן ואשלגן‬
‫ג‪ .‬מוליכות נתרן ומוליכות אשלגן‬
‫ד‪ .‬כוח מעורר וכוח מרסן‬

‫‪ .17‬אוסמולריות תמיסה בעלת מומס ‪ .300mOs – X‬נמצא שנקודת הקיפאון של התמיסה‬

‫קטן ב‪ 0.45 -‬מעלות ממים טהורים‪ .‬הסיבה לכך‪:‬‬
‫א‪ .‬מקדם הרפליקציה של המומס קטן מ‪1-‬‬
‫ב‪ .‬המומס סופח אליו מולי מים‬
‫ג‪ .‬המומס אינו מתפרק בשלמותו ליונים‬
‫ד‪ .‬המומס יוצר דימרים‬

‫‪ .18‬עוברים טרנסגנים ללא חלבון ‪ ,Snap-25‬היכן תהיה להם בעיה?‬

‫א‪ .‬בתהליך ה ‪ Docking‬לממברנה הפרהסינפטית‬
‫ב‪ .‬בתהליך הקישור לציטוסקלטון בטרמינל הסינפטי‬
‫ג‪ .‬בתהליך מחזור הוזיקולות‬

‫‪ .19‬אחרי שהורסים את הפעולות המטבוליות בתא דם אדום‪ ,‬וגם את ה‪ – ATP‬איך נשפיע‬

‫על השטף של אשלגן מחוץ לתא?‬
‫א‪Quabin .‬‬
‫ב‪ .‬קירור‬
‫ג‪ .‬הוספת כולין במקום נתרן‬
‫ד‪ .‬אף תשובה לא נכונה‬

‫‪ .20‬מה יהיה השינוי לאחר תהליך ‪?LTP‬‬

‫א‪ .‬עלייה במשרעת ה‪EPSP‬‬
‫ב‪ .‬תגובה סינפטית יותר ארוכה‬
‫ג‪ .‬פו"פ יותר ארוך‬

‫‪ .21‬מה ההגדרה של ‪?retrograde messenger‬‬

‫א‪ .‬טרנסמיטור שמופרש מהתא הפוסטסינפטי ומשפיע על התא הפרהסינפטי‬
‫ב‪ .‬גורם להיפרפולריזציה‬

‫‪ .22‬כשיש פו"פ סך כל הזרמים‪:‬‬

‫א‪ .‬שווה לאפס‬
‫ב‪ .‬פנימה‬
‫ג‪ .‬החוצה‬
‫ד‪ .‬אף תשובה לא נכונה – תלוי בכוון ממנו מגיע התא‬

‫‪ .23‬במתח הסף סך כל הזרמים‪:‬‬

‫א‪ .‬שווה לאפס‬
‫ב‪ .‬פנימה‬
‫ג‪ .‬החוצה‬
‫ד‪ .‬תלוי בכוון ממנו מגיע התא‬

‫‪ .24‬כדוריות דם הוצאו מתמיסה של ‪ 300mOs NaCl‬והועברו לתמיסה בה הכדוריות קטנו‬

‫בתחילה ולאחר מכן חזרו לנפח המקורי‪ .‬מה נכון?‬
‫א‪ .‬בתמיסה יש רק מומסים חודרים‬
‫ב‪ .‬בתמיסה מומסים חודרים ולא חודרים‬

‫‪4/3‬‬
‫ביופיסיקה ‪2005‬‬

‫ג‪ .‬בתמיסה מומסים לא חודרים בלבד‬

‫‪ .25‬חומר ‪ /A‬חומר ‪ B‬פולרים באותה מידה ובעלי אותו משקל מולקולרי‪ .‬חומר ‪ A‬בצורת‬
‫שרשרת ארוכה ו‪ B-‬כדורי‪ .‬למי קבוע דיפוזיה יותר גדול?‬
‫א‪ A .‬חודר יותר מ‪B‬‬
‫ב‪ B .‬חודר יותר מ‪A‬‬
‫ג‪ .‬לא ניתן להעריך‬

‫‪ .26‬במודל אשר פיתחו הודג'קין והקסלי‪:‬‬

‫א‪ .‬קיימת תלות ישירה בין תהליך הכניסה לאנאקטיבציה ובין פתיחת התעלה‬
‫ב‪ .‬אין תלות ישירה בין תהליך הכניסה לאנאקטיבציה ובין פתיחת התעלה‬
‫ג‪ .‬אין תהליך אקטיבציה‬
‫ד‪ .‬האינאקטיבציה אינה תלויה במתח הקרום‬

‫‪ .27‬בתסמונת ‪ Barter‬החולה סובל מהיפוקלמיה )חוסר אשלגן( ובנוסף מחוסר פרוטונים‪.‬‬

‫מהו המנגנון העיקרי במחלה?‬
‫א‪ .‬עיכוב במשאבת ‪Na/K ATPase‬‬
‫ב‪ .‬עיכוב בהחדרת ‪ NaCl‬מחלל הנפרון‬
‫ג‪ .‬בעיה בהחדרת ‪ K+/H+‬לתאים‬

‫‪ .28‬במחלה אנמיה חרמשית‪ ,‬מהו המנגנון הראשוני שגורם לדה‪-‬הידרציה?‬

‫א‪ .‬הפעלה ספונטנית של תעלות ‪Gardos‬‬
‫ב‪ .‬עלייה בחדירות הקרום לסידן‬
‫ג‪ .‬עלייה בחומציות‬
‫ד‪ .‬הפעלה ספונטנית של ‪KCC‬‬

‫‪ .29‬לקחו כד"א והעבירו אותן לסדרת תמיסות המכילות חומרים חודרים בלבד )שונים(‪.‬‬
‫כיצד תבדיל בין החומרים השונים?‬
‫א‪ .‬לפי כמות ההמוליזה‬
‫ב‪ .‬לפי גודל התא הסופי‬
‫ג‪ .‬לפי נפח התא המינימלי‬
‫ד‪ .‬לפי קצב ההמוליזה‬

‫‪ .30‬חסר באיזה חלבון לא יגרום לחולשת שרירים?‬

‫א‪ .‬אקטין‬
‫ב‪ .‬מיוזין‬
‫ג‪ .‬טרופומיוזין‬
‫ד‪ .‬מיוגלובין‬
‫ה‪ .‬טרופונין‬

‫‪4/4‬‬
‫ביופיזיקה ‪2004‬‬

‫מבחן ביופיזיקה ‪2004‬‬

‫מעבר קרומים‪:‬‬
‫‪ .1‬לוקחים תאים מ‪ collecting duct-‬ומעבירים אותם מתמיסה פיזיולוגית של ‪300mos‬‬
‫לתמיסה עם ‪ NaCl 250mos‬ו‪ .Urea 300mos -‬נצפתה הצטמקות ולאחר מכן התנפחות‬
‫לגודל קצת יותר גדול מלפני ההכנסה לתמיסה‪ .‬כיצד ישתנה הנפח אם נוסיף‬
‫‪? vasopressin‬‬
‫‪ .1‬הנפח הסופי יהיה זהה‬
‫‪ .2‬הנפח הסופי יהיה גדול יותר‬
‫‪ .3‬הנפח המינימלי יקטן‬
‫‪ .4‬לא תהיה השפעה‬
‫א‪1+2+3+4 .‬‬
‫ב‪3+1 .‬‬
‫ג‪4+2 .‬‬
‫ד‪ 4 .‬בלבד‬

‫מקדם חדירות של חומר ‪ A‬שווה למקדם חדירות של חומר ‪ B‬בכדורית דם אדומה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מה ניתן להסיק על מקדם הרפליקציה שלהם ?‬
‫‪ A .1‬גדול מ‪B-‬‬
‫‪ B .2‬גדול מ‪A-‬‬
‫‪ .3‬שווים‬
‫‪ .4‬צריך את ‪ cp‬כדי לדעת‬
‫א‪1+2+3+4 .‬‬
‫ב‪3+1 .‬‬
‫ג‪4+2 .‬‬
‫ד‪ 4 .‬בלבד‬

‫תא יכול לקיים מצב דונן כאשר‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪ .1‬יש לו משאבות אקטיביות שמעבירות יונים‬
‫‪ .2‬יש לו משאבה שמוציאה מים‬
‫‪ .3‬רק יון אחד חדיר‬
‫‪ .4‬קרום קשיח עמיד בלחצים הידרוסטטים‬
‫א‪1+2+3+4 .‬‬
‫ב‪3+1 .‬‬
‫ג‪4+2 .‬‬
‫ד‪ 4 .‬בלבד‬

‫במחלה הגורמת לפיגור התפתחותי נמצא חסר בח‪.‬א מסויימת בתאי מח של הילדים‬ ‫‪.4‬‬
‫החולים‪ ,‬מה יכול לגרום לכך?‬
‫‪ .1‬מפל ריכוזים נמוך של יוני נתרן‬
‫‪ .2‬חסר במערכת להעברה אקטיבית של החומצה‬
‫‪ .3‬קצב מטבוליזם נמוך מהנורמלי‬
‫‪ .4‬עודף בח‪.‬א אחרת המועברת באמצעות אותה מערכת אקטיבית‬
‫א‪1+2+3+4 .‬‬
‫ב‪3+1 .‬‬
‫ג‪4+2 .‬‬
‫ד‪ 4 .‬בלבד‬

‫שני מומסים חודרים בדיפוזיה פשוטה‪ .‬בתא בתא מסוג אחד יחס החדירויות נמצא שהוא‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ .1:50‬בתא אחר הוא ‪ .1:2000‬במה נבדלים התאים ?‬
‫א‪ .‬הרכב התאים‬

‫‪4/1‬‬
‫ביופיזיקה ‪2004‬‬

‫ב‪ .‬הרכב התמיסה החוץ תאית‬

‫ג‪ .‬רדיוס התא‬
‫ד‪ .‬עובי הקרום‬

‫מומס ‪ A‬הוא פולרי ובעל רדיוס קטן‪ .‬מומס ‪ B‬הוא נייטרלי ובעל מסיסות גבוהה בשומן‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫לשניהם נמדד קבוע תדירות זהה לכדוריות דם אדומות‪ .‬מה נוכל להסיק על קבוע‬
‫הרפלקציה ?‬
‫א‪ .‬של ‪ A‬גדול מ‪B-‬‬
‫ב‪ .‬לא ניתן לקבוע ללא קבוע פילטרציה‬
‫ג‪ .‬דומים‬
‫ד‪ .‬של ‪ A‬קטן מ‪B-‬‬

‫בדופן המעי ובעדשת העין ישנם משאבות אקטיביות להעברת מים בניגוד למפל‬ ‫‪.7‬‬
‫האוסמול‪ .‬במה הן דומות ושונות ?‬
‫‪ .1‬מעבירות מים בכיוון אחד‬
‫‪ .2‬במעי המשאבה היא מסוג ‪ co-transport‬ובעדשה היא ‪counter-transport‬‬
‫‪ .3‬שתיהן מונעות ע"י גרדיאנט אלקטרונים של אוסמולים‬
‫‪ .4‬שתיהן מתבטאות ביתר בצמא‬
‫א‪1+2+3 .‬‬
‫ב‪3+1 .‬‬
‫ג‪4+2 .‬‬
‫ד‪ 4 .‬בלבד‬

‫סינפסה‪:‬‬
‫‪ .8‬נסיין מדד את המתחים הסינפטיים האקסיטטוריים )‪ (EPSP‬נמתפתחים בתאים‬
‫ממערכת עצבים מרכזית בעקבות גירוי של אקסון מתאים‪ .‬על מנת ללמוד על תכונות‬
‫מתחים אלה הנסיין חזר על הניסוי בשני מתחי ממברנה ‪ .40- ,70- :‬במתח של –‪40‬‬
‫ה‪ EPSP‬שמדד היה רחב יותר )קבוע זמן דעיכה ארוך יותר( והמשרעת כמעט לא‬
‫השתנתה‪ .‬האם תוכל מהידוע לך על סינפסות במערכת עצבים מרכזית לעזור לנסיין‬
‫להבין את התוצאות ?‬
‫א‪ .‬בדפולריזציה זרם הדלף גדל‪ ,‬ועל כן מקטין את המתח הסינפטי שאמור היה לגדול‬
‫בדפולריזציה‬
‫ב‪ .‬ה‪ EPSP-‬מורכב בחלקו מזרם דרך תעלות ‪ NMDA‬ולכן הזרם יגדל הדפולריזציה‬
‫של הממברנה ויתרום למשרעת ולמשך המוגבר‬
‫ג‪ .‬בדפולריזציה הזרם העובר דרך תעלות מסוג ‪ AMPA‬גדל‬
‫ד‪ .‬הנחת החוקר שהסינפסה אקסיטטורית אינה נכונה ובעצם הסינפסה היא‬
‫אינהיבטורית‬

‫ברצונך לשנות מבנה סינפסה חשמלית כך שמתחים מסירים כגון פו"פ יעברו ביעילות‬ ‫‪.9‬‬
‫גבוהה יותר בין התאים המחוברים‪ .‬מה היית עושה ?‬
‫א‪ .‬העלאת צפיפות תעלות ‪ NMDA‬בתא פוסט סינפטי‬
‫ב‪ .‬הגדלת מוליכויות תעלות ‪gap junction‬‬
‫ג‪ .‬הגדלת קיבול ממברנת תא פוסט סינפטי‬
‫ד‪ .‬הקטנת מוליכות תעלות ‪gap junction‬‬
‫ה‪ .‬הקטנת מספר תעלות נתרן בתא פרה‪-‬סינפטי‬

‫פו"פ‪:‬‬
‫‪ .10‬ממשך זמן ממוצע של שהייה במצב פתוח של תעלה בעלת ‪ 2‬מצבים )פתוח וסגור( נוכל‬
‫להסיק ‪:‬‬
‫א‪ .‬קבוע זמן לפתיחה‬

‫‪4/2‬‬
‫ביופיזיקה ‪2004‬‬

‫ב‪ .‬קבוע זמן לסגירה‬

‫ג‪ .‬הכל נכון‬
‫ד‪ .‬קבוע זמן של המערכת‬

‫‪ .11‬עקום זרם מתח בתעלת יונים פתוחה ‪:‬‬

‫א‪ .‬לא לינארי )כמעט(‬
‫ב‪ .‬הזרם בתעלה פתוחה לא תלוי במתח‪ ,‬אלא בכא"מ כימי‬
‫ג‪ .‬אין יחס בין זרם ומתח בתעלה פתוחה‬
‫ד‪ .‬לינארי )כמעט(‬

‫‪ .12‬מה מהמשפטים הבאים נכון ?‬

‫א‪ .‬זרם זליגה הכרחי לייצור פוטנציאל מנוחה )פ"מ(‬
‫ב‪ .‬ללא זרם זליגה ‪ ,‬פ"מ היה מתייצב בערך הסף‬
‫ג‪ .‬ללא זרם זליגה ‪ ,‬פ"מ היה מתייצב על ‪ Ek‬או שלילי ממנו‬
‫ד‪ .‬ללא זרם זליגה ‪ ,‬פ"מ היה מתייצב על ‪ENa‬‬

‫ביופיזיקה של שריר‪:‬‬
‫‪ .13‬מה יגרום לשיא ‪ twitch‬איזומטרי גדול יותר ?‬
‫א‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ב‪ .‬עיכוב אינוזיטול טרי‪-‬פוספט‬
‫ג‪ .‬הגדלת מאגר הסידן ב‪SR-‬‬
‫ד‪ .‬הגברת ריכוז סידן חוץ תאי‬

‫‪ .14‬יש פגיעה במשאבת ‪ SERCA‬כך שאינה פועלת בריכוזי סידן נמוכים אלא רק מ‪.10-6M‬‬
‫איך זה משפיע על תכונות השריר ?‬
‫‪ .1‬מתח טטנוס חלק לא ישתנה‬
‫‪ .2‬משך ‪ twitch‬איזומטרי יגדל‬
‫‪ .3‬שיא מתיחויות ‪ twitch‬איזומטרי יגדל‬
‫‪ .4‬תדירות כיווצים ספונטניים יגדל‬
‫א‪1+2+3+4 .‬‬
‫ב‪3+1 .‬‬
‫ג‪4+2 .‬‬
‫ד‪ 4 .‬בלבד‬

‫‪ .15‬מה תעשה כדי לשפר סיכוי לזכות בהרמת משקולות באולימפיאדה ע"י הנדסה גנטית ‪:‬‬
‫‪ .1‬תגדיל מספר תעלות ריאנודין‬
‫‪ .2‬תגדיל היענות הגידים‬
‫‪ .3‬תגדיל מספר תעלות ‪DHF‬‬
‫‪ .4‬תוסיף מיופיברילות‬
‫א‪1+2+3+4 .‬‬
‫ב‪3+1 .‬‬
‫ג‪4+2 .‬‬
‫ד‪ 4 .‬בלבד‬

‫‪4/3‬‬
‫ביופיזיקה ‪2004‬‬

‫פתרונות אפשריים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ד‬ ‫‪2‬‬
‫ג‬ ‫‪3‬‬
‫א‬ ‫‪4‬‬
‫ד‬ ‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ב‬ ‫‪8‬‬
‫ב‬ ‫‪9‬‬
‫ג‬ ‫‪10‬‬
‫א‬ ‫‪11‬‬
‫א‬ ‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫א‬ ‫‪15‬‬

‫‪4/4‬‬
‫ביופיסיקה ‪2003 -‬‬

‫בחינה בביופיסיקה – מבחן מספר ‪2003 – 46‬‬

‫אקסיטביליות‬

‫‪ .1‬מהו ההסבר לכך שהכוח המניע של פוטנציאל פעולה אינו מרוסן ע"י זרמי האשלגן מיד‬
‫בתחילת הגירוי?‬
‫א‪ .‬הזמן האופייני של תת היחידות של תעלת הנתרן קצר יותר מהזמן האופייני של תת‬
‫היחידות של תעלת האשלגן ובנוסף באזור מתח הסף הכא"מ של הנתרן גבוה‬
‫מהכא"מ של האשלגן‪.‬‬
‫ב‪ .‬פתיחה של תעלת מגנזיום המסייעת לתעלות הנתרן ליצור דהפולריזציה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬
‫ד‪ .‬בין מתח המנוחה למתח הסף קבוע המהירות לפתיחה של תת היחידות של תעלת‬
‫האשלגן גבוה יותר מקבוע המהירות לפתיחה של תת היחידות של תעלת הנתרן‪,‬‬
‫בעוד קבועי המהירות לסגירה שווים בקירוב‪.‬‬

‫‪ .2‬אחת ההצהרות המובאות למטה באשר לקבועי המהירות תלויי המתח הפועלים במודל‬
‫הודג'קין – הקסלי שגויה‪ .‬מיהי?‬
‫א‪ .‬מבטאים את גובה המחסומים האנרגטיים למעבר בין מצבים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ערכם עולה‪/‬יורד ליניארית כפונקציה של מתח‪.‬‬
‫ג‪ .‬קבועי המהירות מגיבים לשינויי מתח באורח מיידי‪ .‬ערכם הינו בסדר גודל‬
‫מילישניות‪.‬‬
‫ד‪ .‬אינם משתנים כפונקציה של זמן‪.‬‬

‫‪ .3‬סמן את ההצהרה הנכונה באשר לאקסיטביליות בקרומים ביולוגיים‪:‬‬

‫‪ (1‬מתקיימת בסוגי תאים שונים‪ ,‬למשל‪ :‬תאי עצב‪ ,‬תאי לב‪ ,‬תאי שריר‪ ,‬תאים מפרישים‬
‫‪ (2‬מתקיימת בתאי עצב בלבד‬
‫‪ (3‬מתקיימת בתאי לב בלבד‬
‫א‪ 1 .‬נכון‬
‫ב‪ 2+3 .‬נכון‬
‫ג‪ 3 .‬נכון‬
‫ד‪ 2 .‬נכון‬

‫‪ .4‬ממה נובעת ההיפרפולריזציה בתום פוטנציאל הפעולה?‬

‫א‪ .‬אינאקטיבציה של תעלות אשלגן‬
‫ב‪ .‬תכונות קיבוליות‬
‫ג‪ .‬אינאקטיבציה של תעלת נתרן ואקטיבציה של תעלות אשלגן‬
‫ד‪ .‬אקטיבציה מוגברת של תעלות נתרן‬

‫‪ .5‬בין שתי נקודות יציבות בפונקצית זרם‪-‬מתח‬

‫א‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ב‪ .‬חייב להימצא קטע בעל שיפוע שלילי‬
‫ג‪ .‬חייבת להתקיים נקודת סף‬
‫ד‪ .‬חייבת להימצא נקודה לא יציבה‬

‫‪ .6‬בהעדר אינאקטיבציה של הכוח המעורר )מוליכות נתרן( המערכת תציג‪:‬‬

‫א‪ .‬מצב יציב אחד‬
‫ב‪ .‬ירי ספונטאני )ללא הפסקה(‬
‫ג‪ .‬אינספור מצבים יציבים‬
‫ד‪ .‬שני מצבים יציבים‬

‫‪1/16‬‬
‫ביופיסיקה ‪2003 -‬‬

‫‪ .7‬סף פריצת פוטנציאל הפעולה נקבע בנקודה אשר בה‪:‬‬

‫א‪ .‬תעלות הזליגה מתחילות לפעול‬
‫ב‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ג‪ .‬סך כל הזרמים פנימה שווה לסך כל הזרמים החוצה‬
‫ד‪ .‬תעלות האשלגן אינן יכולות להיפתח‬

‫‪ .8‬מה מאפיין את היחס בין הזמן האופייני של תעלה תלויית מתח )‪ (tau‬לבין מתח הממברנה‬
‫)‪?(Vm‬‬
‫א‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫ב‪ .‬יחס לינארי יורד‬
‫ג‪ .‬יחס לינארי עולה‬
‫ד‪ .‬ישנו מתח ממברנה מסוים שבו הזמן האופייני מקסימלי‬

‫‪ .9‬בקרום אקסיטבילי תמיד יתקיים אחד התנאים הבאים‪:‬‬

‫א‪ .‬המשרעת של פוטנציאל הפעולה מוגבלת ע"י פוטנציאלי נרנסט של היונים אשר‬
‫זרימתם מניעה את מתח הקרום‬
‫ב‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ג‪ .‬מוליכות הזליגה משתנה עם המתח‬
‫ד‪ .‬תהיינה שלוש נקודות יציבות בתאור היחס בין זרם ומתח‬

‫‪ .10‬ככל שקבוע המרחק של סיב עצב קטן יותר‪:‬‬

‫א‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫ב‪ .‬היחס בין התנגדות הקרום להתנגדות האקסיאלית קטן יותר‬
‫ג‪ .‬פוטנציאל הפעולה מתקדם מהר יותר‬
‫ד‪ .‬האזור הפעיל במהלך פוטנציאל הפעולה גדול יותר‬

‫‪ .11‬מה מאפיין ענף יציב?‬

‫א‪ .‬שיפוע חיובי בעקום זרם‪-‬מתח בנקודת החצייה של ציר המתח‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ג‪ .‬בעקבות גירוי היפרפולריזטורי התא יגיב בדהפולריזציה‪.‬‬
‫ד‪ .‬בעקבות גירוי דהפולריזטורי התא יגיב בהיפרפולריזציה‪.‬‬

‫‪ .12‬נתון שבמתח ‪ -42mv‬קבועי המהירות של תת יחידה של תעלת נתרן הם‪:‬‬

‫קבוע המהירות לפתיחה הוא‪alpha = 1000 [1/Sec] :‬‬
‫וקבוע המהירות לסגירה הוא‪beta = 250 [ 1/Sec] :‬‬
‫מהו הזמן הממוצע שבו תהיה תת היחידה פתוחה?‬
‫א‪1/1250 Sec .‬‬
‫ב‪1/1000 Sec .‬‬
‫ג‪1/750 Sec .‬‬
‫ד‪1/250 Sec .‬‬

‫‪ .13‬מהו הכוח המניע ליצירת פוטנציאל פעולה?‬

‫א‪ .‬הפרש ריכוזי נתרן כך שמחוץ לתא ריכוז הנתרן גבוה יותר מאשר בפנים התא‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפרש ריכוזי כלור‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפרש ריכוזי אשלגן‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפרש ריכוזי נתרן כך שמחוץ לתא ריכוז הנתרן נמוך יותר מאשר בפנים התא‪.‬‬

‫‪2/16‬‬
‫ביופיסיקה ‪2003 -‬‬

‫‪ .14‬המבנה המולקולרי של תעלות תלויות מתח )אשלגן‪ ,‬נתרן( דומה למדי‪ .‬אילו מההצהרות‬
‫המתייחסות למבנה החלבון נכונות?‬
‫א‪ .‬כל התשובות נכונות‪ .‬נא לסמן תשובה זו‪.‬‬
‫ב‪ .‬אחד המקטעים שחוצים את הקרום מתפקד כרגש מתח )כל חומצה אמינית ‪ 3-4‬הינה‬
‫ליזין או ארגנין(‪.‬‬
‫ג‪ .‬בבנית "חור" התעלה משתתף המקטע שבין הליקס ‪.5-6‬‬
‫ד‪ .‬מבנה טטרמרי )קרי‪ :‬ארבע תת יחידות( כאשר אורך כל תת יחידה ‪ 500‬ח"א )בערך(‬
‫ותת יחידה חוצה את הקרום ‪ 6‬פעמים‪.‬‬

‫‪ .15‬בעקבות הפסקת פעולת משאבות נתרן – אשלגן )‪:(Na-K-ATPase‬‬

‫א‪ .‬הקרום יעבור היפרפולריזציה חזקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬פוטנציאל הקרום יתאפס‪.‬‬
‫ג‪ .‬פוטנציאל הקרום לא ישתנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הקרום יעבור דהפולריזציה חזקה‪.‬‬

‫‪ .16‬בהעדר תלות מוליכות הקרום במתח‬

‫‪ (1‬לא יתקיים פוטנציאל מנוחה‬
‫‪ (2‬יכול להתקיים פוטנציאל פעולה‬
‫‪ (3‬פונקציית זרם‪-‬מתח תהיה לינארית‬
‫א‪ .‬תשובה ‪ 1‬בלבד נכונה‬
‫ב‪ .‬תשובה ‪ 3‬בלבד נכונה‬
‫ג‪ .‬תשובה ‪ 2‬בלבד נכונה‬
‫ד‪ .‬תשובות ‪ 1+3‬נכונות‬

‫‪ .17‬זמן שהייה ממוצע של תעלה במצב מסוים משקף את‪:‬‬

‫א‪ .‬קבועי המהירות לכניסה אל המצב‪.‬‬
‫ב‪ .‬קבועי המהירות ליציאה מן המצב‪.‬‬
‫ג‪ .‬סוג היון שעובר בתעלה‪.‬‬
‫ד‪ .‬גודל התעלה‪.‬‬

‫‪ – m .18‬הסתברות לפתיחה של תת יחידה של תעלת נתרן‪.‬‬

‫‪ – n‬הסתברות לפתיחה של תת יחידה של תעלת האשלגן‪.‬‬
‫מדוע ההסתברות לפתיחה של תעלת הנתרן היא ‪ m^3‬ואילו ההסתברות לפתיחה של תעלת‬
‫אשלגן היא ‪?n^4‬‬
‫א‪ .‬הנוסחאות אינן נכונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לתעלת נתרן יש אמנם ‪ 4‬תת‪-‬יחידות אולם ההסתברות האמיתית לפתיחה של תת‬
‫יחידה היא ‪.m^0.75‬‬
‫ד‪ .‬לתעלת נתרן ‪ 3‬תת יחידות ואילו לתעלת אשלגן ‪ 4‬ת יחידות‪.‬‬

‫‪ .19‬מהו ההסבר לתופעת ה‪ Anodic Brake Response -‬אשר בה פורץ פוטנציאל פעולה בעקבות‬
‫גירוי היפרפולריזטורי חזק?‬
‫א‪ .‬אינאקטיבציה של תעלות אשלגן אשר מתרחשת רק במתח היפרפולריזטורי קיצוני‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר התא עולה בחזרה למתח המנוחה לאחר הגירוי ההיפרפולריזטורי‪) h ,‬פרמטר‬
‫האינאקטיבציה של תעלת הנתרן( נמוך יותר ביחס למצב הרגיל של מתח המנוחה ב‪-‬‬
‫‪.Steady State‬‬
‫ג‪ .‬כאשר התא עולה בחזרה למתח המנוחה לאחר הגירוי ההיפרפולריזטורי‪) h ,‬פרמטר‬
‫האינאקטיבציה של תעלת הנתרן( גבוה יותר ביחס למצב הרגיל של מתח המנוחה ב‪-‬‬
‫‪.Steady State‬‬
‫ד‪ .‬התופעה אינה קיימת במציאות אלא רק בסימולציה שאותה סיפקו המתרגלים‪.‬‬

‫‪3/16‬‬
‫ביופיסיקה ‪2003 -‬‬

‫‪ .20‬נתאר לעצמינו תא עצב היפותטי אשר בממברנה שלו יש רק תעלות נתרן ואשלגן תלויות‬
‫מתח )כלומר אין ענף ‪ .(leakage‬באיזה שינוי נבחין ביחס לתא רגיל?‬
‫א‪ .‬בתא לא יפרוץ פוטנציאל פעולה בשום מקרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתח המנוחה לא יהיה קבוע וכתוצאה מכך התא לא יגיב באותו אופן לגירוי נתון‪.‬‬
‫ג‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬
‫ד‪ .‬התא יהיה שווה בכל לתא רגיל‪.‬‬

‫מעבר דרך קרומים‬

‫‪ .21‬כיצד תבדיל‪/‬י בין העברה אקטיבית לדיפוזיה מזורזת?‬

‫‪ (1‬ניסוי לקביעת תופעת רוויה של שטף‪.‬‬
‫‪ (2‬תלות קצב העברה בטמפרטורה‪.‬‬
‫‪ (3‬תלות שטף בריכוז‪ ,‬בתחום ריכוזים נמוכים‪.‬‬
‫‪ (4‬מדידת יחס ריכוזים בין התמיסה התוך תאית והתמיסה החוץ תאית במצב יציב‪.‬‬
‫א‪ .‬תשובות ‪1+2+3+4‬‬
‫ב‪ .‬תשובה ‪ 4‬בלבד‬
‫ג‪ .‬תשובות ‪1+3‬‬
‫ד‪ .‬תשובות ‪2+4‬‬

‫‪ .22‬שני סוגים של תאים שומרים על אותם מפלי ריכוזים לנתרן ואשלגן ובעלי מוליכויות זהות‬
‫ליונים אלו )‪ .P(K) = 50P (Na‬בשני התאים יוני כלור מסתדרים בצורה פסיבית משני צידי‬
‫הקרום בהתאם לפוטנציאל הקרום והם נבדלים רק ביחס לחדירות ליוני כלור‪ .‬חדירות הקרום‬
‫בתא ‪ A‬ליוני כלור גבוהה פי ‪ 100‬מזו של תא ‪ .B‬הוסיפר חומר המגדיל את החדירות ליוני‬
‫נתרן פי ‪.100‬‬
‫כיצד ישתנה פוטנציאל הקרום בשני התאים?‬
‫‪ (1‬שינוי המתח המיידי יהיה גדול יותר בתא ‪ B‬מאשר בתא ‪.A‬‬
‫‪ (2‬מתח הקרום לאחר זמן מה יהיה זהה בשני התאים‪.‬‬
‫‪ (3‬לאחר זמן מה‪ ,‬מפל הריכוזים של יוני כלור יהיה זהה בשני התאים‪.‬‬
‫‪ (4‬פוטנציאל שיווי המשקל של יוני נתרן ושל יוני אשלגן לא ישתנה במהלך הניסוי‪.‬‬
‫א‪ .‬תשובות ‪1+2+3+4‬‬
‫ב‪ .‬תשובות ‪1+2+3‬‬
‫ג‪ .‬תשובות ‪2+4‬‬
‫ד‪ .‬תשובות ‪1+3‬‬

‫‪ .23‬עבור מומס מסוים הידוע כיוצר דימרים בתמיסה מימית‪ ,‬נתון קבוע רפלקציה של ‪ .0.40‬איזה‬
‫ריכוז מומס )בקירוב( במילימולר יש להוסיף לתמיסה המכילה ‪ 280‬מיליאוסמולר סוכרוז )אינו‬
‫חודר( בכדי למנוע שינוי נפח התחלתי של כדוריות דם אדומות אשר ריכוז התמיסה התוך‬
‫תאית בהם הינו ‪ 300‬מיליאוסמולר?‬
‫א‪50 .‬‬
‫ב‪100 .‬‬
‫ג‪16 .‬‬
‫ד‪25 .‬‬

‫‪ .24‬בסביבה מימית נקע לחומר ‪ A‬קבוע דיפוזיה של‪:‬‬

‫)‪2 * 10(-5) cm/sec(2‬‬
‫ולחומר ‪ B‬נמדד קבוע דיפוזיה של‪:‬‬
‫)‪10 * 10(-5) cm/sec(2‬‬
‫מנתונים אלו ניתן להסיק כי‪:‬‬
‫א‪ .‬ריכוז חומר ‪ A‬גבוה מריכוז חומר ‪B‬‬
‫ב‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪4/16‬‬
‫ביופיסיקה ‪2003 -‬‬

‫ג‪ .‬טמפרטורת הניסוי עם חומר ‪ A‬היתה נמוכה ב ‪ 10‬מעלות צלזיוס מזו שהיתה בזמן‬
‫הניסוי עם חומר ‪B‬‬
‫ד‪ .‬חומר ‪ A‬הידרופובי וחומר ‪ B‬פולרי‪.‬‬

‫‪ .25‬על מנת למדוד את ריכוז הנתרן במי ים המלח‪ ,‬נעשה שימוש בכלי בעל שני‬
‫מדורים המופרד ע"י ממברנה חדירה לנתרן בלבד‪ .‬בצד )‪ (A‬שמו את מי הים ובצד‬
‫)‪ (B‬שמו תמיסות שונות‪.‬‬
‫המתח הנמדד על פני הממברנה מופיע בטבלה הבאה‪:‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪V AB‬‬
‫‪0.1M NaBr‬‬ ‫‪-117mV‬‬
‫‪1M NaCl‬‬ ‫‪-57.5‬‬
‫ריכוז הנתרן במי הים הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬כ‪1 M -‬‬
‫ב‪ .‬כ‪10 M -‬‬
‫ג‪ .‬לא ניתן לחשב את ריכוז מי הים מהנתונים‪.‬‬
‫ד‪ .‬כ‪0.1 M -‬‬

‫‪ .26‬בחולה הסובל מבצקת ברקמות רצוי לבדוק‪:‬‬

‫‪ (1‬לחץ דם‬
‫‪ (2‬תפקודי כבד‬
‫‪ (3‬חדירות דופן קפילרות‬
‫‪ (4‬ריכוז חלבונים בשתן‬
‫א‪1+2+3+4 .‬‬
‫ב‪2+4 .‬‬
‫ג‪1+3 .‬‬
‫ד‪ 4 .‬בלבד‬

‫‪ .27‬קבוע הפילטרציה של תאים תלוי ב‪...‬‬

‫‪ (1‬ריכוז המומס הלא חודר‬
‫‪ (2‬עובי הקרום‬
‫‪ (3‬חדירות המומס החודר‬
‫‪ (4‬מספר תעלות המים וקוטרן‬
‫א‪ .‬תשובות ‪1+3‬‬
‫ב‪ .‬תשובות ‪2+4‬‬
‫ג‪ .‬תשובות ‪1+2+3+4‬‬
‫ד‪ .‬תשובה ‪ 4‬בלבד‬

‫‪ .28‬הכנתם תמיסה בריכוז ‪ 50‬מילימולר מחומר אשר משקלו המולקולרי נתון אבל הרכבו לא‬
‫ידוע‪ .‬במדידה באוסמומטר ‪ FISK‬מצאתם אוסמולריות של ‪ 45‬מיליאוסמולר‪ .‬מכאן תוכלו‬
‫להסיק כי‪:‬‬
‫א‪ .‬כל התשובות אפשריות‬
‫ב‪ .‬קיימת אינטראקציה בין מולקולות מומס ליצירת קומפלקסים‬
‫ג‪ .‬החומר סופח מולקולות מים‬
‫ד‪ .‬קיים פירוק חלקי ליונים‬

‫‪ .29‬לחץ אוסמוטי של תמיסה תלוי ב‪:‬‬

‫א‪ .‬משקלם המולקולרי של החלקיקים‬
‫ב‪ .‬מספר החלקיקים המומסים‬
‫ג‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ד‪ .‬מטען חשמלי של החלקיקים‬

‫‪5/16‬‬
‫ביופיסיקה ‪2003 -‬‬

‫‪ .30‬ממברנה מלאכותית סלקטיבית ליוני נתרן‪ ,P(Na) = 100 P(Cl) ,‬מפרידה בין שתי תמיסות‪:‬‬
‫נתרן כלורי בריכוז ‪ 0.01 M‬ונתרן כלורי בריכוז ‪ .0.1 M‬בזמן ‪ t=0‬מוסיפים חומר אשר משנה את‬
‫תכונות הממברנה כך שתהיה סלקטיבית לכלור )‪.P(Na) = 0.01 P(Cl‬‬
‫כיצד ישתנו התכונות החשמליות של המערכת?‬
‫‪ (1‬פוטנציאלי שיווי משקל של יוני כלור ושל יוני נתרן לא ישתנו‪.‬‬
‫‪ (2‬פוטנציאל שיווי משקל של יוני הכלור יגדל ושל יוני הנתרן יקטן‪.‬‬
‫‪ (3‬פוטנציאל הממברנה ישנה את סימנו אבל לא את ערכו המוחלט‪.‬‬
‫‪ (4‬פוטנציאל הממברנה לא ישתנה‪.‬‬
‫א‪ .‬תשובות ‪2+3‬‬
‫ב‪ .‬תשובות ‪2+4‬‬
‫ג‪ .‬תשובות ‪1+4‬‬
‫ד‪ .‬תשובות ‪1+3‬‬

‫‪ .31‬כדוריות דם ירוקות של חייזר מהמאדים )אוסמולריות תוך תאית של ‪ 200‬מיליאוסמולר(‬

‫הונחו בתמיסה המורכבת מ‪ 200 -‬מיליאוסמולר אתנול ו‪ 200-‬מיליאוסמולר אוריאה‪ .‬לא נצפו‬
‫שינויי נפח‪ .‬ממצא זה יכול לשקף‪:‬‬
‫‪ (1‬קרום הכדוריות איננו חדיר למים‪.‬‬
‫‪ (2‬מומס אחד אינו חודר והשני חודר באותה מהירות כמו מים‪.‬‬
‫‪ (3‬קיימת משאבת מים יעילה המכניסה מולקולות מים במהירות‪.‬‬
‫‪ (4‬קבוע הרפלקציה של אתנול ושל אוריאה הינו ‪.0.5‬‬
‫א‪ 1+2+3 .‬נכונות‬
‫ב‪ 2+4 .‬נכונות‬
‫ג‪ 4 .‬בלבד נכונה‬
‫ד‪ 1+3 .‬נכונות‬

‫‪ .32‬תמיסה איזוטונית‪...‬‬
‫א‪ .‬איננה חייבת להיות איזואוסמוטית‬
‫ב‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ג‪ .‬חייבת להכיל מומסים לא חודרים‬
‫ד‪ .‬יכולה לגרום לשינויי נפח זמניים‬

‫‪ .33‬בשני ניסויים שונים העבירו כדוריות דם אדומות הומניות מתמיסה פיסיולוגית )‪300‬‬
‫מיליאוסמולר נתרן כלורי( לאחת משתי תמיסות ‪ A‬ו‪ .B -‬שתי התמיסות מכילות ‪250‬‬
‫מיליאוסמולר מומס חודר שונה‪ .‬חדירות המומס החודר בתמיסה ‪ A‬גבוהה מחדירות המומס‬
‫החודר בתמיסה ‪.B‬‬
‫מה תוכל‪/‬י להסיק לגבי שינויי נפח בשני הניסויים הללו?‬
‫‪ (1‬הנפח הסופי יהיה זהה‪.‬‬
‫‪ (2‬הנפח הסופי בתמיסה ‪ A‬יהיה גדול יותר מאשר בתמיסה ‪.B‬‬
‫‪ (3‬הנפח המינימלי בתמיסה ‪ B‬יהיה קטן יותר מאשר בתמיסה ‪.A‬‬
‫‪ (4‬הנפח המינימלי בשתי התמיסות יהיה דומה‪.‬‬
‫א‪ .‬תשובות ‪2+3‬‬
‫ב‪ .‬תשובות ‪1+4‬‬
‫ג‪ .‬תשובות ‪2+4‬‬
‫ד‪ .‬תשובות ‪1+3‬‬

‫‪ .34‬נמדדה עקומת המוליזה לכדוריות דם אדומות של חולה הסובל מאנמיה‪ .‬נמצאה המוליזה של‬
‫‪ 50%‬בריכוז נתרן כלורי של ‪ 180‬מיליאוסמולר לעומת הנורמה של ‪ 150‬מיליאוסמולר‪ .‬מה‬
‫תוכל‪/‬י להסיק לגבי מהות הפגם?‬
‫א‪ .‬תפקוד משאבת שחלוף נתרן ‪ /‬אשלגן לקוי‬
‫ב‪ .‬קרום הכדוריות יותר שביר‬

‫‪6/16‬‬
‫ביופיסיקה ‪2003 -‬‬

‫ג‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫ד‪ .‬אוסמולריות תוך תאית גבוהה מהנורמל עקב נוכחות מומס חודר‬

‫‪ .35‬פוטנציאל שווי משקל של יון חודר בתנאים אנימליים תלוי ישירות ב‪...‬‬
‫‪ (1‬קיום משאבה אקטיבית להוצאה או הכנסת היון לתא‪.‬‬
‫‪ (2‬חדירות הקרום ליון‪.‬‬
‫‪ (3‬חדירות הקרום למים‪.‬‬
‫‪ (4‬מפל הריכוזים של היון משני צידי הקרום‪.‬‬
‫א‪ .‬תשובות ‪2+4‬‬
‫ב‪ .‬תשובות ‪1+2+3+4‬‬
‫ג‪ .‬תשובות ‪1+3‬‬
‫ד‪ .‬תשובה ‪ 4‬בלבד‪.‬‬

‫‪ .36‬בבדיקה של העברה אקטיבית של חומצות אמינו נויטרליות לתאים אנימליים נמצא כי הינה‬
‫מסדר שני מסוג ‪ co-transport‬עם יוני נתרן‪ .‬טיפול מוקדם בחומר מסוים גרם להגדלת השטף‬
‫ההתחלתי המקסימלי‪ ,‬אולם במצב יציב מפל הריכוזים )פנים לעומת חוץ( לא השתנה‪ .‬כיצד‬
‫לדעתך פעל החומר?‬
‫א‪ .‬הגדיל את מספר הנשאים בקרום‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל האפשרויות נכונות‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגדיל את מפל הריכוזים של המומס המניע את ה‪ uptake -‬האקטיבי של החומצה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הגדיל את האפיניות בין הנשא לחומצת האמינו‪.‬‬

‫‪ .37‬ביחס לכדוריות דם בריאות‪ ,‬בקרב חולים בספרוציטוזה תורשתית כדוריות הדם האדומות‬
‫החולות יתנהגו באופן הבא‪:‬‬
‫‪ (1‬תתפוצצנה בקלות יותר בחשיפה לתמיסות עם ריכוזי מלח נמוכים‪.‬‬
‫‪ (2‬תהיינה בעלות לחץ הידרוסטטי גבוה‪.‬‬
‫‪ (3‬תהיה ירידה בשטח הפנים ליחידת נפח‪.‬‬
‫‪ (4‬תהיה עליה בשטח הפנים ליחידת נפח‪.‬‬
‫א‪2+4 .‬‬
‫ב‪1+2+3 .‬‬
‫ג‪ 4 .‬בלבד‪.‬‬
‫ד‪1+3 .‬‬

‫‪ .38‬במחלה אלפנטיטיס שמקורה באפריקה מתישבת תולעת במערכת הלימפטית וסתמת אותה‬
‫ולכן מתפתחת בצקת ברקמות‪ .‬הסיבה לכך הינה‪:‬‬
‫א‪ .‬הקטנה בריכוז חלבוני הפלזמה‬
‫ב‪ .‬עליה בלחץ הדם‬
‫ג‪ .‬אי פינוי חלבונים ועודף מים מהנוזל החוץ תאי ברקמות‬
‫ד‪ .‬הגדלה בחדירות דפנות הקפילרות‬

‫‪ .39‬נבדקו תכונות העברה של שני מומסים המועברים בדיפוזיה מזורזת‪ .‬נתקבלו התוצאות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫)א( בנוכחות מומס ‪ A‬בלבד מתקבל שטף חצי מקסימלי בריכוז ‪ 4‬מילימולר‬
‫)ב( בנוכחות מומס ‪ B‬בלבד נמדד שטף חצי מקסימלי בריכוז מומס של ‪ 2‬מילימולר‬
‫)ג( השטף ההתחלתי של ‪ A‬כשריכוזו ‪ 12‬מילימולר ובנוכחות ‪ 2‬מילימולר של ‪ B‬הינו חצי‬
‫מקסימלי‪.‬‬
‫מה תוכל‪/‬י להסיק?‬
‫‪ (1‬העיכוב הינו לא תחרותי‪.‬‬
‫‪ A (2‬ו‪ B -‬משתמשים באותה מערכת נשאים למעבר דרך הקרום‪.‬‬
‫‪ A (3‬ו‪ B -‬משתמשים במערכת נשאים שונה למעבר שונה דרך הקרום‪.‬‬
‫‪ (4‬העיכוב הינו תחרותי‪.‬‬

‫‪7/16‬‬
‫ביופיסיקה ‪2003 -‬‬

‫תשובות ‪1+3‬‬ ‫א‪.‬‬

‫תשובה ‪ 4‬בלבד‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תשובה ‪ 1‬בלבד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫תשובות ‪2+4‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .40‬בכדוריות דם ורודות של חייזר מהכוכב וונוס נמצא כי פוטנציאל הקרום הינו פוטנציאל דונן‪.‬‬
‫כיצד זה אפשרי?‬
‫‪ (1‬קיימת משאבה המוציאה מולקולות מים אל מחוץ לתא‪.‬‬
‫‪ (2‬אין בתוך התא חלבונים בעלי מטען שלילי‪.‬‬
‫‪ (3‬קרום התא קשיח ויכול לעמוד במפל לחצים הידרוסטטים‪.‬‬
‫‪ (4‬כל היונים אינם חודרים דרך הקרום‪.‬‬
‫א‪ .‬תשובה ‪ 3‬בלבד‪.‬‬
‫ב‪ .‬תשובות ‪1+2+3‬‬
‫ג‪ .‬תשובות ‪1+2+3+4‬‬
‫ד‪ .‬תשובות ‪2+4‬‬

‫‪ .41‬בשני סוגים שונים של תאים חושב פוטנציאל קרום זהה לפי משוואת גולדמן‪ .‬ידוע כי‬
‫משאבת שחלוף נתרן‪-‬אשלגן בתא ‪ A‬פועלת בסטויכיומטריה של ‪ 3‬יוני נתרן לעומת שני יוני‬
‫אשלגן ועילו בתא ‪ B‬המשאבה פועלת ביחס נתרן‪/‬אשלגן של ‪ .1:1‬מה יהיה לדעתך ההבדל‬
‫בפוטנציאל הקרום הנמדד בין שני התאים?‬
‫א‪ .‬ב‪ B -‬שלילי מ‪A -‬‬
‫ב‪ .‬ב‪ A -‬שלילי מ‪B -‬‬
‫ג‪ .‬לא ניתן להעריך‬
‫ד‪ .‬זהים‬

‫‪ .42‬נתנו לכדוריות דם אדומות הומניות להגיע לשיווי משקל בתמיסה המכילה ‪ 300‬מיליאוסמולר‬
‫סוכרוז )מומס לא חודר( ו‪ 200 -‬מיליאוסמולר אוריאה )מומס חודר(‪ .‬לאחר מכן העבירו את‬
‫הכדוריות לתמיסה המכילה ‪ 300‬מיליאוסמולר מניטול )מומס לא חודר(‪ .‬לאילו שינויי נפח‬
‫תצפי‪/‬ה במהלך הניסוי?‬
‫‪ (1‬נפח סופי יהיה גדול מהנפח ההתחלתי‬
‫‪ (2‬נפח הכדוריות תחילה יגדל‬
‫‪ (3‬נפח הכדוריות תחילה יקטן‬
‫‪ (4‬נפח סופי זהה לנפח ההתחלתי‬
‫א‪ .‬תשובות ‪2+4‬‬
‫ב‪ .‬תשובות ‪ 3+4‬נכונות‬
‫ג‪ .‬תשובות ‪ 1+2‬נכונות‬
‫ד‪ .‬תשובות ‪ 1+3‬נכונות‬

‫סינפסה‬

‫‪ .43‬על מה מרמזת עליה בתדירות ה‪ MEPP -‬ללא שינוי במשרעתם?‬

‫א‪ .‬עליה בריכוז מגנזיום חוץ תאי‬
‫ב‪ .‬עליה בכוח המניע לזרם פוסט‪-‬סינפטי‬
‫ג‪ .‬עליה בצפיפות הרצפטורים הפוסט‪-‬סינפטים‬
‫ד‪ .‬עליה בריכוז סידן פרה סינפטי‬

‫‪ .44‬סמן ממה נובעת רקטיפיקציה )ישור( של זרם בתעלת ‪.NMDA‬‬

‫א‪ .‬יוני ‪ Mg‬החוסמים זרם יוני כולל זרם סידן‬
‫ב‪ .‬יוני ‪ K‬החוסמים זרם נתרן‬
‫ג‪ .‬יוני ‪ Ca‬החוסמים זרם אשלגן‬
‫ד‪ .‬יוני ‪ Ca‬החוסמים זרם יוני אשלגן ונתרן‬

‫‪8/16‬‬
‫ביופיסיקה ‪2003 -‬‬

‫‪ .45‬אילו מנגנונים משתתפים בסיו פעולתו של הנוירוטרנסמיטור לאחר שהשתחרר מקצה העצב‬
‫הסינפטי‪:‬‬
‫‪ (1‬פרוק אנזימטי ספציפי‬
‫‪ (2‬קליטה חזרה של הנוירוטרנסמיטר לקצה העצב הסינפטי‬
‫‪ (3‬קליטה חזרה של הנורוטרנסמיטר לתאי גליה‬
‫‪ (4‬דיפוזיה חופשית של הנורוטרנסמיטר מאתר הסינפסה‬
‫א‪ .‬תשובות ‪1+2‬‬
‫ב‪ .‬תשובות ‪1+4‬‬
‫ג‪ .‬תשובות ‪1+2+3‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .46‬התכולה הקוונטית )‪ (Quanted Content‬של שחרור סינפטי מצביע על‪:‬‬

‫א‪ .‬המשרעת של ה‪miniature Excitatory Post Synaptic Potential -‬‬
‫ב‪ .‬מספר הוזיקולות ששוחררו בהפעלת הסינפסה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מספר הטרמינלים הסינפטים )‪ (bootons‬בחיבור העצב‪-‬שריר‬
‫ד‪ .‬כמות הנוירוטרסמיטר בכל ווזיקולה‬

‫‪ .47‬חוקר רשם מתוך תא במערכת העצבים המרכזית‪ ,‬וגירה תא שכן שהאקסון שלו עיצבב את‬
‫התא ממנו נערך הרישום‪ .‬הוא חקר מנגנון של תרופה ‪ X‬וגילה שבנוכחות התרופה לא היה‬
‫שינוי במתח ההיפוך של הסינפסה‪ ,‬אך היתה עלייה במוליכות הסינפטית‪ .‬הסבר אפשרי לכך‪:‬‬
‫א‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ב‪ .‬התרופה מעלה את הסתברות הפתיחה של התעלות בתא הפוסטסינפטי‬
‫ג‪ .‬התרופה מגבירה את הפעלת תעלות גלוטמט )‪(Co-agonist‬‬
‫ד‪ .‬יותר טרנסמיטר משתחרר מהאקסון הפרהסינפטי‬

‫‪ .48‬יכולתם של הטוקסינים המיוצרים ע"י חיידקי הטטנוס והבוטולינום לשתק פעילות סינפטית‬
‫נובעת מ‪:‬‬
‫א‪ .‬הטוקסינים הינם חסמים מאד יעילים של תעלות סידן תלויות מתח‬
‫ב‪ .‬הטוקסינים פוגעים באופן ספציפי בחלבונים בקומפלקס ה‪VAMP, SNAP-25, ) -‬‬
‫‪.SNARE (Syntaxin‬‬
‫ג‪ .‬הטוקסינים מונעים מילוי של ווסיקולות סינפטיות בנוירוטרנסמיטור‬
‫ד‪ .‬הטוקסינים מעכבים את פעילות האנזים ‪Acetyl Choline Esterase‬‬

‫‪ .49‬הסידן נחוץ לשחרור טרנסמיטר מכיון ש‪:‬‬

‫‪ (1‬עלית סידן חות תאי חשובה לקישור אצטילכולין לרצפטורים שלו‬
‫‪ (2‬נחוץ לאיחוי השלפוחיות עם קרום התא הפרה‪-‬סינפטי‬
‫‪ (3‬נחוץ לאגירת הטרנסמיטר הסינפטי בשלפוחיות‬
‫‪ (4‬נחוץ ל ‪ docking‬של השלפוחיות הסינפטיות עם הקרום הפרה‪-‬סיפטי‬
‫א‪ .‬תשובות ‪ 2+3‬נכונות‬
‫ב‪ .‬תשובות ‪ 2+4‬נכונות‬
‫ג‪ .‬תשובה ‪ 2‬בלבד נכונה‬
‫ד‪ .‬תשובות ‪ 1+2‬נכונות‬

‫‪ .50‬תעלות סידן בממברנת הטרמינל הפרה סינפטי תלויות במתח כך‪:‬‬

‫א‪ .‬אינן תלויות במתח‪ ,‬וניתן להסביר את עקומת זרם‪-‬מתח ע"י שיקולים של כוח מניע‬
‫פסיבי‪.‬‬
‫ב‪ .‬תלויות במתח במהלך כל טווך המתחים‪.‬‬
‫ג‪ .‬כך שהן מראות עקומת בצורת גאוס‪ ,‬בהתחלה נפתחות עם המתח ובהמשך במתחים‬
‫דפולריזטורים נסגרות‪.‬‬

‫‪9/16‬‬
‫ביופיסיקה ‪2003 -‬‬

‫ד‪ .‬עד בערך ‪ -40mV‬לא תלויות במתח‪ ,‬אח"כ נפתחות עם המתח‪ ,‬ושוב לא תלויות‬
‫במתח במתחים הדפולריזטורים‪.‬‬

‫‪ .51‬קצב דעיכת המתח של הפוטנציאל הפוסט‪-‬סינפטי )‪ (EPSP‬נקבע ע"י‪:‬‬

‫‪ (1‬כמות הנוירוטרנסמיטר המשוחרר‪.‬‬
‫‪ (2‬ריכוז הרצפטורים בממברנה הפוסט‪-‬סינפטית‪.‬‬
‫‪ (3‬קיבול הממברנה הפוסט‪-‬סינפטית‪.‬‬
‫‪ (4‬קצב סילוק הנוירוטרנסמיטר מהמרווח הסינפטי‪.‬‬
‫‪ (5‬התנגדות הממברנה הפוסט‪-‬סינפטית‪.‬‬
‫א‪3+5 .‬‬
‫ב‪2+5 .‬‬
‫ג‪4 .‬‬
‫ד‪1+2+4 .‬‬
‫ה‪3+4+5 .‬‬

‫‪ .52‬מפעילים אקסון אקסיטטורי שמעצבב תא ממערכת העצבים המרכזית‪ .‬מתח ההיפוך של‬
‫הסינפסה הנ"ל הינו בסביבות ‪ .0mV‬להפתעתם של החוקרים‪ ,‬המשרעת של המתח הסינפטי‬
‫הנמדד )ה‪ (EPSP -‬קטנה כאשר גרמו להיפרפולריזציה של תא העצב הפוסט‪-‬סינפטי‪ .‬מה‬
‫הסיבה האפשרית לכך?‬
‫‪ (1‬המתח הסינפטי )ה‪ (EPSP -‬מורכב בחלקו מזרם דרך תעלות ‪ NMDA‬ולכן יקטן‬
‫בהיפרפולריזציה‪.‬‬
‫‪ (2‬ישנה הפעלה של תעלה נוספת תלוית מתח התורמת לדפולריזציה במהלך מתח המנוחה‪,‬‬
‫שנסגרת בהיפרפולריזציה‪.‬‬
‫‪ (3‬נפתחות תעלות אשלגן בהיפרפולריזציה‪ ,‬שגורמות להקטנה של ה‪ EPSP -‬הנרשם‪.‬‬
‫א‪ .‬תשובה ‪ 1‬בלבד‪.‬‬
‫ב‪ .‬תשובות ‪.1+3‬‬
‫ג‪ .‬תשובות ‪.2+3‬‬
‫ד‪ .‬תשובות ‪.1+2‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫‪ .53‬בעקבות טיפול תרופתי חלה ירידה בתכולה הקוונטית )‪ (m‬אולם הגודל הממוצע של הארועים‬
‫הספונטניים לא השתנה )‪ .(MEPPs‬מה לדעתך קרה?‬
‫א‪ .‬החומר פועל כאנטגוניסט של הרצפטורים הפוסט‪-‬סינפטי‪.‬‬
‫ב‪ .‬אף אחת מהתשובות אינה נכונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ריכוז הסידן החוץ תאי ירד‪.‬‬
‫ד‪ .‬החומר גורם לירידה בפעילות האנזים אצטיל כולין אסטראז‪.‬‬

‫‪ .54‬לעיתים יכולה סינפסה אינהיביטורית באופן פרדוקסלי לגרום לדפולריזציה בתא‬

‫הפוסטסינפטי‪ .‬מה הם התנאים למצב זה?‬
‫א‪ .‬מתח ההיפוך של הסינפסה גבוהה יותר ממתח הסף‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתח ההיפוך של הסינפסה גבוהה יותר ממתח המנוחה של התא‪.‬‬
‫ג‪ .‬בסינפסות אלה‪ ,‬תמיד הנוירוטרנסמיטר פותח תעלות אשלגן‪.‬‬
‫ד‪ .‬מתח הממברנה נמוך ממתח הסף‪.‬‬

‫‪ .55‬נתונה עקומת זרם‪-‬מתח של התעלה לאצטיל כולין‪ .‬ניתן להסיק ש‪:‬‬

‫א‪ .‬הגדלת ריכוז האצטיל כולין תשנה את השיפוע של העקומה )תגדיל אותו(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מכיון שעקומת הזרם‪-‬מתח דרך התעלה הבודדת לינארית‪ ,‬ניתן להסיק שהמוליכות‬
‫לאצטיל כולין אינה תלויה במתח‪.‬‬
‫ג‪ .‬נקודת החיתוך עם ציר המתח והשיפוע‪ ,‬ישתנו כתלות בריכוז האצטיל כולין‪.‬‬
‫ד‪ .‬נקודת החיתוך עם ציר המתח היא בפטנציאל ההיפוך של הזרם‪.‬‬

‫‪10/16‬‬
‫ביופיסיקה ‪2003 -‬‬

‫‪ .56‬סטריכנין גרם לעליה זהה של פי ‪ 2‬בגדלים הממוצעים של ‪ EPSP‬ו‪.MEPSP -‬‬

‫לאור הנתונים סמן את מיקום פעולתו המשוער של סטריכנין‪.‬‬
‫א‪ .‬פעילות פוסט סינפטית במידה ואין שינוי בגודל הקוונטום‪.‬‬
‫ב‪ .‬פעילות פוסט סינפטית במידה ובנוסף נמדדה גם ירידה במספר הכישלונות‪.‬‬
‫ג‪ .‬פעילות פרה ופוסט סינפטית במידה שבנוסף נמדדה גם ירידה בריכוז רצפטור‬
‫לאצטיל כולין‪.‬‬
‫ד‪ .‬בעקרון פעילות פרסינפטית‪ ,‬במידה ואין שינוי בתדירות ‪.MEPSP‬‬

‫‪ .57‬שני תאים מחוברים בינהם ע"י סינפסה חשמלית‪.‬‬

‫התנגדות של תא מס' ‪ ,R1 ,1‬הינה ‪(10)^9 Ohm‬‬
‫התנגדות של תא מס' ‪ ,R2 ,2‬הינה ‪(10)^7 Ohm‬‬
‫‪ Rc‬הינו ‪.(10)^9‬‬
‫מה יהיה הצימוד החשמלי בין התאים?‬
‫א‪ .‬הצימוד החשמלי בין ‪ 1‬ל‪ 2 -‬יהיה גבוהה יותר מאשר בין ‪ 2‬ל‪.1 -‬‬
‫ב‪ .‬הצימוד החשמלי בין ‪ 1‬ל‪ 2 -‬יהיה ‪ 1%‬ובין ‪ 2‬ל‪ 1 -‬יהיה ‪.50%‬‬
‫ג‪ .‬זהה‪ .‬אותו מתח יצומד בין ‪ 1‬ל‪ 2 -‬ובין ‪ 2‬ל‪.1 -‬‬

‫‪ .58‬באיזה מהמצבים הבאים סינפסה חשמלית יכולה להיות בעלת העדפה חד כיוונית‪:‬‬
‫א‪ .‬כאשר התנגדות התא הטוען קטנה בהרבה מההתנגדות של התא‬
‫הנטען‪.‬‬
‫ב‪ .‬בגירויים בתדירות גבוהה‪.‬‬
‫ג‪ .‬כאשר התנגדות תעלת ה‪ (Rc) gap-junction -‬גדולה בהרבה מהתנגדות התא הטוען‪.‬‬

‫‪ .59‬ההשפעה על פוטנציאל סינפטי אקסיטטורי )‪ (EPSP‬יחיד בנוירון במערכת העצבים המרכזית‬

‫על יצירת פוטנציאל פעולה בתא הפוסט‪-‬סינפטי תלויה ב‪:‬‬
‫‪ (1‬הריחוק של הסינפסה מגוף התא‪.‬‬
‫‪ (2‬קבוע המרחק האופייני של התא‪.‬‬
‫‪ (3‬כמות ומיקום הסינפסות האינבהיביטוריות שהופעלו באותו פרק זמן‪.‬‬
‫‪ (4‬משרעת הפוטנציאל הסינפטי שנוצר באתר הסינפטי‪.‬‬
‫א‪ .‬תשובות ‪ 2+3‬נכונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬תשובות ‪ 1+3+4‬נכונות‪.‬‬
‫ג‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ד‪ .‬תשובות ‪ 1+4‬נכונות‪.‬‬

‫‪ .60‬עגינה )‪ (docking‬של שלפוחיות סינפטיות נגרמת ע"י אינטראקציה בין‪:‬‬

‫א‪ .‬בין חלבוני השלפוחית ובין חלבונים ציטופלסמטיים כגון ‪.Rab‬‬
‫ב‪ .‬בין חלבוני השלפוחית ובין חלבונים בציטוסקלטון‪.‬‬
‫ג‪ .‬בין חלבוני השלפוחית ובין חלבונים ממברנליים‪.‬‬
‫ד‪ .‬בין חלבוני השלפוחית ובין תעלות סידן תלויות מתח היושבות בממברנה הפרה‬
‫סינפטית‪.‬‬

‫‪ .61‬רעלן ‪ X‬גרם להקטנה בהסתברות השחרור ‪ .P‬הדבר יתבטא בשינויים הבאים‪:‬‬

‫א‪ .‬שינויים ב‪N -‬‬
‫ב‪ .‬שינויים ב‪m -‬‬
‫ג‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫ד‪ .‬שינויים ב‪MEPP -‬‬

‫‪ .62‬מה לדעתך יקרה אם נוסיף מעכב של אצטיל כולין אסטראז לסינפסה בחיבור העצב שריר?‬
‫א‪ .‬עליה במשך פוטנציאל הפעולה הפרה סינפטי‬
‫ב‪ .‬תדירות האירועים הספונטנים )‪ (MEPPs‬תגדל‬
‫ג‪ .‬משך הפוטנציאל הסינפטי יקטן‬

‫‪11/16‬‬
‫ביופיסיקה ‪2003 -‬‬

‫ד‪ .‬משך הפוטנציאל הסינפטי יגדל‬

‫שריר‬

‫‪ .63‬בפריפרט שריר שלד מ‪ dysgenic mouse -‬אשר איננו מגיב בתנאים נורמלים בהתכווצות‬
‫לגירוי חשמלי‪ ,‬ניתן לעורר התכווצות מכנית חלשה לאחר הגדלת ריכוז יוני הסידן בתמיסה‬
‫החוץתאית מ‪ 2 -‬מילימולר ל‪ 10 -‬מילימולר‪ .‬הסיבה לדעתך הינה‪...‬‬
‫א‪ .‬הפעלת תעלות סידן תלויות סידן בקרום התא‬
‫ב‪ .‬חדירת יוני סידן דרך תעלות תלויות מתח‬
‫ג‪ .‬הפעלה חשמלית ישירה של הרטיקולום הסרקופלסמטי‬
‫ד‪ .‬הגדלת מאגר הסידן ברטיקולום הסרקופלסמטי‬

‫‪ TBQ .64‬הינו סם המעכב את משאבת הסידן תלוית ‪ ATP‬ברטיקולום הסרקופלסמטי של‬

‫שריר שלד )‪ .(SERCA‬כיצד תשפיע לדעתך הוספת הסם על התגובה המכנית לגירוי טטני‬
‫)‪ (100 Hz‬שמשכו ‪ 30‬שניות?‬
‫א‪ .‬עוצמת ההתווצות תהיה גבוהה יותר‬
‫ב‪ .‬קצב ההרפיה עם גמר הגירוי יהיה איטי יותר‬
‫ג‪ .‬לא תהיה כל השפעה‬
‫ד‪ .‬קצב התפתחות המהירות עם תחילת הגירוי יהיה מהיר יותר‬

‫‪ .65‬כיצד ניתן להגדיל את שיא המתיחות ב ‪ twitch‬איזומטרי מבלי לשנות את משך‬

‫ה ‪?twitch‬‬
‫‪ (1‬הקטנת קבוע הקפיץ של האלמנט האלסטי במקביל‪.‬‬
‫‪ (2‬עיכוב משאבת הסידן של הרטיקולום הסרקופלסמי )‪.(SERCA‬‬
‫‪ (3‬הגדלת מספר תעלות ‪ Ryanodine‬ברטיקולום הסרקופלסמי‪.‬‬
‫‪ (4‬שיפור ההיענות של האלמנט האלסטי בטור‪.‬‬
‫א‪1+3 .‬‬
‫ב‪1+4 .‬‬
‫ג‪ 4 .‬בלבד‬
‫ד‪2+4 .‬‬

‫‪ .66‬ברישום תגובה מכנית איזומטרית מפריפרט שריר שלד‪ ,‬תוכל להבדיל האם הפריפרט הינו של‬
‫שריר שלם או סיב בודד ע"י ויסות הגורמים הבאים‪...‬‬
‫א‪ .‬עוצמת הגירוי החשמלי לעצב‬
‫ב‪ .‬שינוי אורך התחלתי‬
‫ג‪ .‬ערך אבסולוטי של המתיחות המקסימלית‬
‫ד‪ .‬קצב הגירוי‬

‫‪ .67‬התכווצות אקטיבית מקסימלית נקבל כאשר‪...‬‬

‫א‪ .‬כאשר ישנה חפיפה מלאה בין הפילמנטים הדקים והעבים ללא תלות באורך הסרקומר‪.‬‬
‫ב‪ .‬אורך ה ‪ Contraction band‬כאורך אזור ‪pseudo H‬‬
‫ג‪ .‬אורך ‪ H‬זהה בגודל לאזור ‪Pseudo H‬‬
‫ד‪ .‬כאשר אורך סרקומר שווה לפעמים אורך פילמנט דק ‪ +‬אורך פילמנט עבה‪.‬‬

‫‪ .68‬בשריר שלד מעכבר טרנסגני נמדדה פעילות יחסית גבוהה מאד של משאבות סידן תלויות ‪ATP‬‬
‫בקרום התא‪ .‬כיצד תושפע לדעתך הפעילות המכנית של השריר?‬
‫‪ twitch (1‬איזומטרי בודד יהיה חלש במקצת ומשכו קצר במקצת‪.‬‬
‫‪ (2‬גירויים עוקבים בקצב נמוך )מרווחים כמשך ‪ twitch‬בודד( יעוררו התכווצויות הקטנות‬
‫בהדרגה‪.‬‬
‫‪ (3‬משך זמן לקיום טטנוס חלק יקטן‪.‬‬
‫‪ (4‬לא צפויים כל שינויים‪.‬‬

‫‪12/16‬‬
‫ביופיסיקה ‪2003 -‬‬

‫‪1+2+3‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ 2‬בלבד‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪1+3‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ 4‬בלבד‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .69‬במודל שריר שלד של ‪ ,Hill‬האלמנט האלסטי בטור‪...‬‬

‫‪ (1‬אורכו קבוע בזמן התכווצות איזומטרית‪.‬‬
‫‪ (2‬מתווך בין המערכת המתכווצת והעצם אליה מחובר השריר‪.‬‬
‫‪ (3‬מפתח מתיחות זהה בגודלה והפוכה בכוונה לזו של האלמנט המתכווץ האקטיבי‪.‬‬
‫‪ (4‬תכונותיו קובעות את צורת ה‪ twitch -‬ומשרעתו‪.‬‬
‫א‪1+3 .‬‬
‫ב‪ 1 .‬בלבד‪.‬‬
‫ג‪ 4 .‬בלבד‪.‬‬
‫ד‪2+4 .‬‬

‫‪ .70‬פריפרטים עצב‪-‬שריר של שני שרירי שלד שונים גורו ישירות לעצב באותה תדירות ואותה‬
‫עוצמה‪ .‬בשריר )‪ (A‬התפתח טטנוס חלק ובשריר )‪ (B‬טטנוס גלי‪ .‬במה לדעתך שונים שני‬
‫השרירים?‬
‫‪ (1‬אורך התחלתי‬
‫‪ (2‬גודל יחידות מוטוריות‬
‫‪ (3‬רגישות סיבי העצב לגירוי חשמלי‬
‫‪ (4‬משך ‪twitch‬‬
‫א‪1+3 .‬‬
‫ב‪1+2+3+4 .‬‬
‫ג‪ 4 .‬בלבד‬
‫ד‪2+4 .‬‬

‫‪ .71‬עוצמת ההתכווצות ב‪ twitch -‬איזומטרי בודד של שריר שלד שלם נורמלי תלויה ב‪...‬‬
‫‪ (1‬מידת החפיפה בין הפילמנטים העבים והדקים‪.‬‬
‫‪ (2‬ריכוז יוני סידן ברטיקולום הסרקופלסמי‪.‬‬
‫‪ (3‬מס' סיבי עצב המופעלים בו‪-‬זמנית‪.‬‬
‫‪ (4‬ריכוז יוני סידן בתמיסה החיצונית‪.‬‬
‫א‪1+2+3+4 .‬‬
‫ב‪1+2+3 .‬‬
‫ג‪2+4 .‬‬
‫ד‪1+3 .‬‬

‫‪ .72‬עבור שריר שלד מסוים ידוע כי אורך הפילמנטים העבים הינו ‪ 1.8‬מיקרון ואורך איזור נטול‬
‫גשרים הינו ‪ 0.2‬מיקרון‪ .‬אם ידוע כי באורך ‪ 3.4‬מיקרון מתקבלת מתיחות אקטיבית חצי‬
‫מהמקסימום‪ ,‬באיזה אורך סרקומר לא ניתן יהיה לקבל התכווצות אקטיבית?‬
‫א‪ 4.2 .‬מיקרון‬
‫ב‪ 5.2 .‬מיקרון‬
‫ג‪ 1.8 .‬מיקרון‬
‫ד‪ 6.8 .‬מיקרון‬

‫‪ .73‬אילו מהתכונות המכניות הבאות של סיב שריר שלד בודד תלויות באורך ההתחלתי של הסיב?‬
‫‪ (1‬מהירות התקצרות מקסימלית‪.‬‬
‫‪ (2‬שיא מתיחות בטטנוס חלק‪.‬‬
‫‪ (3‬שיא מתיחות ב‪ twitch -‬איזומטרי‬
‫‪ (4‬תדירות לקבלת טטנוס חלק‪.‬‬

‫‪13/16‬‬
‫ביופיסיקה ‪2003 -‬‬

‫‪1+3‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪1+2+3‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪1+2+3+4‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪2+4‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .74‬החרצץ המצוי מתגונן מפני תוקפים ע"י הפרשת רעל שגורם לשיתוק פעילות‬
‫שרירי שלד של התוקף ובכך יכול להמלט על נפשו‪ .‬כיצד לדעתך יפעל הרעל‬
‫בפריפרט שריר שלד?‬
‫א‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ב‪ .‬חוסם חדירת יוני סידן דרך תעלות ‪DHP‬‬
‫ג‪ .‬מגביר את פעילות משאבת שיחלוף נתרן‪/‬סידן‬
‫ד‪ .‬חוסם תעלות ‪ Ryanodine‬ברטיקולום הסרקופלסמטי‬

‫‪ .75‬אורך סיב שריר שלד בו מתקבלת מתיחות איזומטרית אקטיבית מקסימלית הינו אורך‪...‬‬
‫א‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫ב‪ .‬מנוחה בגוף‬
‫ג‪ .‬מנוחה בתמיסה‬
‫ד‪ .‬לאחר מתיחה פסיבית מקסימלית אבל לפני קריעת השריר‬

‫‪ .76‬לקשישים מומלץ לבצע תרגול יומי המורכב ממאמצים גבוהים קצרי מועד כמו הרמת משקולות‪.‬‬
‫מדוע?‬
‫א‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ב‪ .‬להפוך סיבי שריר איטיים למהירים‬
‫ג‪ .‬למנוע תמותת סיבי שריר‬
‫ד‪ .‬להגדיל מסת סיבי שריר קיימים כפיצוי לאובדן סיבים שריר‬

‫‪ .77‬מדוע חשוב איחוי תאי ‪ satellite‬עם תאי שריר בזמן תוכנית אימונים אינטנסיבית?‬
‫א‪ .‬כמקור לחלבונים מתכווצים‬
‫ב‪ .‬להגדלת מספר הגרעינים בתא השריר‬
‫ג‪ .‬להגדלת נפח התא‬
‫ד‪ .‬מקור לאספקת אנרגיה‬

‫‪ .78‬בכדי לקבל יצירת קומפלקס אקטו‪-‬מיוזין מתמיסת מיוזין טהור ותמיסת אקטין טהור יש‬
‫להוסיף‪...‬‬
‫א‪ .‬לא דרושה כל תוספת‬
‫ב‪ ATP .‬ויוני מגנזיום‬
‫ג‪ .‬יוני סידן בלבד‬
‫ד‪ ATP .‬ויוני מגנזיום ויוני סידן‬

‫‪ .79‬מה התועלת לדעתך במספר קטן של מיטוכונדריה בסיבי שריר שלד מהירים )סיב לבן‪ ,‬סיב ‪?(Ix‬‬
‫א‪ .‬להקטין קצב מטבוליזם אירובי‬
‫ב‪ .‬להשאיר מקום ליותר אלמנטים מתכווצים‬
‫ג‪ .‬למנוע סילוק מהיר מדי של יוני סידן מהציטופלסמה‬
‫ד‪ .‬להקטין אובדן אנרגיה עקב צימוד מכני לא יעיל‬

‫‪ .80‬רעל מצומח גורם להארכת משך התקופה הרפרקטורית של סיב שריר שלד כך שתהפוך את משך‬
‫המצב האקטיבי‪ .‬כיצד יושפעו התכונות המכניות של הסיב?‬
‫‪ (1‬התדר לקבלת טטנוס חלק יקטן‬
‫‪ (2‬משך ‪ twitch‬איזומטרי לא ישתנה‬
‫‪ (3‬שיא המתיחות ב ‪ twitch‬איזומטרי יגדל‬
‫‪ (4‬לא ניתן יהיה לקבל סומציה מכנית משני גירויים חשמליים עוקבים‬

‫‪14/16‬‬
‫ביופיסיקה ‪2003 -‬‬

‫‪ 4‬בלבד‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪2+4‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪1+3‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪1+2+3‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫‪ ATP .81‬ויוני מגנזיום נחוצים לקבלת הרפיה של שריר שלד מאחר ו‪...‬‬
‫א‪ .‬ה ‪ Myosin ATPase‬איננו פעיל בנוכחות יוני מגנזיום‬
‫ב‪ .‬הינם מספקים סביבה מתאימה לדיסוציאציה של מיוזין מאקטין‬
‫ג‪ .‬מכסים את אתר הקישור למיזין על מולקולת האקטין‬
‫ד‪ .‬דרושים כמקור אנרגיה לסילוק יוני סידן מהסרקופלסמה‬

‫‪ .82‬יצרו עכבר טרנסגני שבו ישנה מוטציה ב‪ troponin -‬שאיננה מאפשרת קישור ליוני סידן‪ .‬מה‬
‫לדעתך יאפיין את שריר השלד של עכבר זה?‬
‫א‪ .‬לא תהיה התכווצות מכנית בתנאים פיסיולוגיים‬
‫ב‪ .‬השריר יהיה במצב ‪Rigor‬‬
‫ג‪ .‬כל עוד תהיה אספקת ‪ ,ATP‬השריר יתכווץ באופן ספונטני גם ללא גירוי עצבי‬
‫ד‪ .‬קופאין הפותח תעלות ‪ ,Ryanodine‬יעורר התכווצות‬

‫‪ .83‬מדוע באורכי סרקומר קצרים המתיחות האקטיבית קטנה ככל שהסרקומר קצר יותר?‬
‫‪ (1‬מולקולות האקטין יכולות להתקשר לגשרי המיוזין רק אם מקורן מאותו צד של הסרקומר‪.‬‬
‫‪ (2‬פילמנטים דקים משני צידי הסרקומר מפריעים זה לזה‪.‬‬
‫‪ (3‬כאשר אורך הסרקומר כאורך הפילמנטים העבים מתערער המבנה המרחבי המסודר של‬
‫הסרקומר‪.‬‬
‫‪ (4‬הכוח המתפתח ע"י גשר בודד קטן‪.‬‬
‫ב‪2+4 .‬‬
‫ג‪1+3 .‬‬
‫ד‪ 4 .‬בלבד‬
‫ה‪1+2+3 .‬‬

‫‪ .84‬אם נגרום באמצעים פרמקולוגיים להארכת משך המצב האקטיבי בסיב שריר‬
‫שלד מבלי לפגוע בקצב התפתחות המצב האקטיבי או בשיא המתיחות שלו‪,‬‬
‫כיצד תושפע התגובה המכנית של הסיב?‬
‫‪ (1‬שיא ‪ twitch‬איזומטרי יגדל‬
‫‪ (2‬זמן לשיא ‪ twitch‬איזומטרי יתארך‬
‫‪ (3‬שיא טטנוס חלק לא ישתנה‬
‫‪ (4‬קצב הגירוי לטטנוס חלק יקטן‬
‫ב‪1+3 .‬‬
‫ג‪2+4 .‬‬
‫ד‪1+2+3 .‬‬
‫ה‪1+2+3+4 .‬‬

‫‪15/16‬‬
‫ביופיסיקה ‪2003 -‬‬

‫תשובות המרצים‪:‬‬

‫ד‬ ‫‪.43‬‬ ‫א‬ ‫‪.1‬‬

‫א‬ ‫‪.44‬‬ ‫ב‬ ‫‪.2‬‬
‫ד‬ ‫‪.45‬‬ ‫א‬ ‫‪.3‬‬
‫ב‬ ‫‪.46‬‬ ‫ג‬ ‫‪.4‬‬
‫א‬ ‫‪.47‬‬ ‫א‬ ‫‪.5‬‬
‫ב‬ ‫‪.48‬‬ ‫ד‬ ‫‪.6‬‬
‫ב‬ ‫‪.49‬‬ ‫ג‬ ‫‪.7‬‬
‫ב‬ ‫‪.50‬‬ ‫ד‬ ‫‪.8‬‬
‫א‬ ‫‪.51‬‬ ‫א‬ ‫‪.9‬‬
‫ה‬ ‫‪.52‬‬ ‫ב‬ ‫‪.10‬‬
‫ג‬ ‫‪.53‬‬ ‫ב‬ ‫‪.11‬‬
‫ב‬ ‫‪.54‬‬ ‫ד‬ ‫‪.12‬‬
‫ד‬ ‫‪.55‬‬ ‫א‬ ‫‪.13‬‬
‫א‬ ‫‪.56‬‬ ‫א‬ ‫‪.14‬‬
‫ב‬ ‫‪.57‬‬ ‫ב‬ ‫‪.15‬‬
‫א‬ ‫‪.58‬‬ ‫ד‬ ‫‪.16‬‬
‫ג‬ ‫‪.59‬‬ ‫ב‬ ‫‪.17‬‬
‫ג‬ ‫‪.60‬‬ ‫ב‬ ‫‪.18‬‬
‫ב‬ ‫‪.61‬‬ ‫ג‬ ‫‪.19‬‬
‫ד‬ ‫‪.62‬‬ ‫ב‪ /‬ג‬ ‫‪.20‬‬
‫א‪/‬ב‬ ‫‪.63‬‬ ‫ד‬ ‫‪.21‬‬
‫ב‬ ‫‪.64‬‬ ‫א‬ ‫‪.22‬‬
‫ג‬ ‫‪.65‬‬ ‫ב‬ ‫‪.23‬‬
‫א‪/‬ג‬ ‫‪.66‬‬ ‫ב‬ ‫‪.24‬‬
‫ג‬ ‫‪.67‬‬ ‫ב‬ ‫‪.25‬‬
‫א‬ ‫‪.68‬‬ ‫א‬ ‫‪.26‬‬
‫ד‬ ‫‪.69‬‬ ‫ב‪ /‬ד‬ ‫‪.27‬‬
‫ג‬ ‫‪.70‬‬ ‫ב‬ ‫‪.28‬‬
‫ד‬ ‫‪.71‬‬ ‫ב‬ ‫‪.29‬‬
‫א‬ ‫‪.72‬‬ ‫ד‬ ‫‪.30‬‬
‫ב‬ ‫‪.73‬‬ ‫א‬ ‫‪.31‬‬
‫ד‬ ‫‪.74‬‬ ‫ב‬ ‫‪.32‬‬
‫ב‬ ‫‪.75‬‬ ‫ד‬ ‫‪.33‬‬
‫ד‬ ‫‪.76‬‬ ‫ב )השאלה בוטלה‪ ,‬כנראה שרוב הסטודנטים‬ ‫‪.34‬‬
‫טעו בתשובה(‬
‫ב‬ ‫‪.77‬‬ ‫ד‬ ‫‪.35‬‬
‫א‬ ‫‪.78‬‬ ‫א‬ ‫‪.36‬‬
‫ב‬ ‫‪.79‬‬ ‫ד‬ ‫‪.37‬‬
‫ב‬ ‫‪.80‬‬ ‫ג‬ ‫‪.38‬‬
‫ב‬ ‫‪.81‬‬ ‫ד‬ ‫‪.39‬‬
‫א‬ ‫‪.82‬‬ ‫ב‬ ‫‪.40‬‬
‫ד‬ ‫‪.83‬‬ ‫ב‬ ‫‪.41‬‬
‫ד‬ ‫‪.84‬‬ ‫א‬ ‫‪.42‬‬

‫‪16/16‬‬
‫ביופיסיקה ‪2002‬‬

‫שחזור מבחן בביופיסיקה ‪2002‬‬

‫מעבר קרומים‬

‫‪ .1‬איזה ריכוז במיליאוסמולר של מומס חודר עבור ‪ σ=0.25‬יש להוסיף לתמיסה המכילה ‪250‬‬
‫מיליאוסמול כדי שלא יתרחש שינוי הנפח ב ‪ t=0‬עבור כדוריות דם אדומות אשר‬
‫האוסמולריות התוך תאית שלהן היא ‪ 300‬מיליאוסמול‪:‬‬
‫א‪ 50 .‬מיליאוסמול‬
‫ב‪ 25 .‬מיליאוסמול‬
‫ג‪ 125 .‬מיליאוסמול‬
‫ד‪ 200 .‬מיליאוסמול‬

‫‪ .2‬קבוע הדיפוזיה נמדד עבור ‪ 2‬מומסים שונים בתמיסה שומנית‪ ,‬והתקבל שקבוע הדיפוזיה‬
‫של מומס ‪ A‬גדול פי ‪ 10‬מקבוע הדיפוזיה של מומס ‪ .B‬מה יכולה להיות הסיבה‪:‬‬
‫א‪ .‬הפרש טמפרטורה של ‪10°‬‬
‫ב‪ .‬מומס ‪ B‬בעל משקל מולקולרי גדול מ ‪A‬‬
‫ג‪ A .‬מסיס יותר בשומן מ ‪B‬‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .3‬לרישום אלקטרופיסיולוגי של פוטנציאל תאים אנימלים מכינים מיקרואלקטרודה‬

‫מקפילרת זכוכית וממלאים אותה בתמיסת מלח‪ .‬בדרך כלל משתמשים בתמיסת אשלגן‬
‫כלורי בריכוז ‪ 3‬מולר‪ .‬מדוע?‬
‫‪ .1‬יוני אשלגן ויוני כלור הזולגים מהאלקטרודה לתא מוצאים החוצה במשאבות‬
‫אקטיביות‬
‫‪ .2‬קבוע הדיפוזיה של יוני אשלגן ויני כלור דומה‬
‫‪ .3‬ריכוז היונים דומה לריכוזם בתוך התאים‬
‫‪ .4‬לתת להם מוליכות גבוהה‬
‫א‪1+2+3+4 .‬‬
‫ב‪2+4 .‬‬
‫ג‪ 4 .‬בלבד‬
‫ד‪1+3 .‬‬

‫‪ .4‬שני מומסים מועברים דרך קרום התא באמצעות מערכת אקטיבית מסדר שני בצמוד ליון‬
‫נתרן‪ .‬נמדדו קבועי דיסוציאציה עבור מומס ‪ 10 A‬מילימולר‪ ,‬עבור מומס ‪ 1 B‬מילימולר‪.‬‬
‫כמו כן ידוע כי המומסים מעכבים זה את זה‪ .‬במדידת העברה של מומס ‪ A‬כשריכוזו‬
‫בתמיסה החוץ תאית היה ‪ 10‬מילימולר נצפתה הקטנה פי שתיים בשף ההתחלתי פנימה‬
‫כאשר ריכוז מומס ‪ B‬בתמיסה החוץ תאית היה ‪ 10‬מילימולר‪ .‬מה תוכל‪/‬י להסיק מנתונים‬
‫אלו‪:‬‬
‫‪ .1‬העיכוב הינו לא תחרותי‬
‫‪ .2‬שני המומסים מועברים ע"י שתי מערכות נשאים שונות‬
‫‪ .3‬שני המומסים מועברים ע"י אותה מערכת נשאים‬
‫‪ .4‬העיכוב הינו תחרותי‬
‫א‪ 4 .‬בלבד נכון‬
‫ב‪1+3 .‬‬
‫ג‪3+4 .‬‬
‫ד‪2+4 .‬‬

‫‪ .5‬כדורית דם ירוקה של חייזרים הועברה לתמיסת ‪ .600 mOsm Urea‬תחילה נפח הכדורית‬
‫לא השתנה ואחר כך נפח הכדורית גדל עד שהיא התפוצצה‪ .‬ידוע שקרום הכדורית חדיר‬
‫למים‪ .‬סביר ש –‬
‫‪ .1‬הריכוז בתוך הכדורית הוא ‪600 mOsm‬‬

‫‪1‬‬
‫ביופיסיקה ‪2002‬‬

‫קבוע הרפלקציה ‪ σ‬של ‪ Urea‬הוא ‪0.5‬‬ ‫‪.2‬‬

‫חדירות הקרום למים זהה לזו של ‪Urea‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ Urea‬חודרת דרך הקרום‬ ‫‪.4‬‬
‫א‪ 4 .‬בלבד‬
‫ב‪1+3 .‬‬
‫ג‪ 3 .‬בלבד‬
‫ד‪2+4 .‬‬

‫‪ .6‬בכמה מעלות תרד טמפרטורת קיפאון של תמיסה בריכוז ‪ 250 mOsm‬וקבוע קריאוסקופי‬
‫‪?1.8‬‬
‫א‪0.6 .‬‬
‫ב‪0.45 .‬‬
‫ג‪1.35 .‬‬
‫ד‪0.9 .‬‬

‫‪ .7‬מתי לא תהיה בצקת –‬

‫א‪ .‬ריכוז החלבונים בדם עולה‬
‫ב‪ .‬חדירות הקפילרות עולה‬
‫ג‪ .‬לחץ הדם העורקי עולה ובמקביל לחץ הדם הורידי יורד באותו‬
‫יחס‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .8‬אם מרעילים משאבה מסדר שני אשר מוציאה מתא יון סידן עבור כל שלושה יוני נתרן‬
‫שנכנסים לתא‪ ,‬נקבל –‬
‫א‪ .‬קפיצה שלילית במתח הקרום‬
‫ב‪ .‬קפיצה חיובית במתח הקרום‬
‫ג‪ .‬לא יהיה שינוי במתח הקרום‬
‫ד‪ .‬דעיכה איטית לכיוון מתח אפס‬

‫‪ .9‬כדורית דם הועברה מתמיסה בריכוז ‪ 300‬מילירוסמולר לתמיסה בעלת ריכוז בלתי ידוע‪.‬‬
‫נפח הכדוריות עלה ב ‪ 50%‬מנפחה ההתחלתי‪ .‬מה מהבאים נכון לגבי ריכוז התמיסה‪:‬‬
‫א‪ 200 mOsm .‬מומס בלתי חודר ‪ 100 mOsm +‬חודר‬
‫ב‪ 200 mOsm .‬מומס בלתי חודר‬
‫ג‪ 200 mOsm .‬מומס חודר‬
‫ד‪ .‬אינה כוללת מומסים חודרים‬

‫‪ .10‬שטף הנתרן אשר נמדד בכדורית לאחר קירור לאפס מעלות צלזיוס הינו –‬
‫א‪ .‬תלוי לינארית במפל ריכוזי נתרן‬
‫ב‪ .‬תלוי במספר תעלות המים בקרום ובקוטרן‬
‫ג‪ .‬אינו מושפע כלל מהוספת ‪Ouabain‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .11‬בניסוי קיבוע מתח‬

‫‪ .1‬יפרוץ פוטנציאל פעולה אם מתח הקיבוע דפולריזטורי מערך הסף‬
‫‪ .2‬יפרוץ פוטנציאל פעולה אם מתח הקיבוע הינו בדיוק ערך הסף‬
‫‪ .3‬יפרוץ פוטנציאל פעולה רק אם תנאי הניסוי אינם אופטימליים‬
‫א‪1 .‬‬
‫ב‪3 .‬‬
‫ג‪2 .‬‬
‫ד‪3+1 .‬‬

‫‪2‬‬
‫ביופיסיקה ‪2002‬‬

‫אקסיטביליות‬

‫‪ .12‬אינאקטיבציה בתעלות יוניות משקפת‪:‬‬

‫‪ .1‬מצב מבני תלוי מתח‪/‬פעילות אשר אליו נודדות חלק מהתעלות בעקבות הפעלתן‬
‫ע"י מתח חשמלי‪.‬‬
‫‪ .2‬יעלה על ידי מתח קרום שלילי‬
‫‪ .3‬היפר פולריזציה של הקרום‬
‫א‪ .‬תשובה ‪ 3‬בלבד נכונה‬
‫ב‪ .‬תשובה ‪ 1‬בלבד נכונה‬
‫ג‪ .‬תשובות ‪ 1+3‬נכונות‬
‫ד‪ .‬תשובה ‪ 2‬נכונה‬

‫‪ .13‬מה נכון לגבי ‪) τ‬טאו( של אינאקטיבציה של תעלת הנתרן )‪?(τh‬‬

‫א‪ .‬לא תלוי במתח הממברנה של התא‬
‫ב‪ .‬ככל שערכו קטן יותר התקופה הרפרקטורית יותר ארוכה‬
‫ג‪ .‬ככל שערכו גדול יותר קצב המעבר ממצב פתוח לסגור מהיר יותר‬
‫ד‪ .‬החישוב ‪τh = αh + βh‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה לא נכונה‬

‫‪ .14‬סמן את ההצהרה הנכונה בקשר לאקסיטביליות בקרומים ביולוגים‪:‬‬

‫‪ .1‬מתקיימת בסוגי תאים שונים כמו תאי עצב‪ ,‬תאי לב‪ ,‬תאי שריר‪ ,‬תאים מפרישים‪.‬‬
‫‪ .2‬מתקיימת בתאי לב בלבד‪.‬‬
‫‪ .3‬מתקיימת בתאי עצב בלבד‪.‬‬
‫א‪ 2 .‬נכון‬
‫ב‪ 1 .‬נכון‬
‫ג‪ 3 .‬נכון‬
‫ד‪ 2+3 .‬נכון‬
‫ה‪ 1+3 .‬נכון‬

‫‪ .15‬נתון כי במתח ‪ -42 mV‬קבועי המהירות הם‪ .α=1000 (1/sec), β=250 (1/sec) :‬כמה זמן‬
‫התעלה תהיה פתוחה‪:‬‬
‫א‪1/1000 .‬‬
‫ב‪1/250 .‬‬
‫ג‪1/750 .‬‬
‫ד‪1/1250 .‬‬

‫‪ .16‬הנחנו תמיד שריכוז היונים בסביבה החוץ תאית אינו משתנה‪ .‬מה לדעתך יתרחש אם‬
‫פעילות גבוהה של תא לב תגרום להצטברות אשלגן סמוך לצד החיצוני של הקרום?‬
‫א‪ .‬מתח הממברנה במנוחה )‪ (Vm‬יהיה יותר דהפולריזטורי‬
‫ב‪ .‬אשלגן חוץ תאי יחסום את פעילות משאבות הנתרן‪/‬אשלגן‬
‫ג‪ .‬פוטנציאל הקרום יהפוך שלילי יותר שכן מוליכות האשלגן מהווה‬
‫כוח מרסן‬
‫ד‪ .‬סביר יותר שיצטברו יותר יוני נתרן בצד החיצוני של הקרום‬

‫‪ .17‬בהעדר תלות מוליכות הקרום במתח‬

‫‪ .1‬לא יתקיים פוטנציאל פעולה‬
‫‪ .2‬יכול להתקיים פוטנציאל פעולה‬
‫‪ .3‬פונקציית זרם‪-‬מתח תהיה לינארית‬

‫‪3‬‬
‫ביופיסיקה ‪2002‬‬

‫‪2‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪1+3‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .18‬שיפוע עקום זרם מתח זהה ל‪:‬‬

‫‪ .1‬מוליכות הקרום‬
‫‪ .2‬חדירות הקרום‬
‫‪ .3‬מתח הקרום‬
‫א‪3 .‬‬
‫ב‪1+2 .‬‬
‫ג‪2 .‬‬
‫ד‪1 .‬‬

‫‪ .19‬שינוי מתח הקרום במהלך פוטנציאל פעולה נובע מ‪:‬‬

‫א‪ .‬שינוי במפל ריכוזים של ‪Na‬‬
‫ב‪ .‬שינוי במפל ריכוזים של ‪K, Na‬‬
‫ג‪ .‬שינוי במפל ריכוזים של ‪K‬‬
‫ד‪ .‬שינוי במוליכות ‪Na, K‬‬

‫‪ .20‬כמות הסידן בתוך התא היא ‪ ,0.1 mOsm‬כמות הסידן מחוץ לתא היא ‪ .10 mOsm‬בניסוי‬
‫של קיבוע מתח ל ‪ -42 mV‬נרשם זרם דרך תעלה בודדת של ‪ 0‬או ‪ .2 pA‬מהו מתח ההיפוך‬
‫של הסידן ומהי מוליכות התעלה?‬
‫‪g = 20 pS‬‬ ‫א‪V = 116 mV .‬‬
‫‪g = 12.66 pS‬‬ ‫ב‪V = 116 mV .‬‬
‫‪g = 12.66 pS‬‬ ‫ג‪V = 58 mV .‬‬
‫‪g = 20 pS‬‬ ‫ד‪V = 58 mV .‬‬

‫‪ .21‬נצפה ארוע של פתיחת תעלת אשלגן‪ .‬משך הזמן בו תישאר התעלה פתוחה בארוע זה‬
‫הינו‬
‫א‪ .‬אקראי‬
‫ב‪ .‬אקראי או דטרמיניסטי – תלוי במתח הקרום‬
‫ג‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫ד‪ .‬דטרמיניסטי‬

‫‪ .22‬במהלך פוטנציאל פעולה עקום זרם מתח משתנה – מדוע?‬

‫א‪ .‬אקטיבציה של מוליכות אשלגן‬
‫ב‪ .‬אינאקטיבציה של מוליכות נתרן‬
‫ג‪ .‬במהלך פוטנציאל פעולה עקום זרם מתח לא משתנה אלא אם‬
‫יש גירוי חיצוני‬
‫ד‪ .‬אקטיבצית מוליכות נתרן‬

‫‪ .23‬המבנה המולקולרי של תעלות תלויות מתח )אשלגן‪ ,‬כלור( דומה למדי‪ .‬אילו מההצהרות‬
‫המתיחסות למבנה התעלה נכונות?‬
‫א‪ .‬מבנה טטרמרי )קרי‪ :‬ארבע תת יחידות( כאשר אורך כל תת יחידה‬
‫‪ 500‬ח"א )בערך( ותת יחידה חוצה את הקרום ‪ 6‬פעמים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בבניית "חור" התעלה משתתף המקטע שבין הליקס ‪.6-5‬‬
‫ג‪ .‬כל התשובות נכונות‪ .‬נא לסמן תשובה זו‪.‬‬
‫ד‪ .‬אחד המקטעים שחוצים את הקרום מתפקד כרגש מתח )כל‬
‫חומצה אמינית ‪ 4-3‬הינה ליזין או ארגנין(‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫ביופיסיקה ‪2002‬‬

‫סינפסה‬

‫‪ .24‬תא עצב אשר קבוע המרחק שלו הוא ‪ 300‬מיקרון‪ ,‬מתח הממברנה הוא ‪ , -70mV‬והסף‬
‫לפריצת פוטנציאל פעולה בו הוא ‪ . -50 mV‬מה המספר המינימלי של סינפסות שצריכות‬
‫לפעול בו זמנית על דנדריטים המרוחקים ‪ 300‬מיקרון מגוף התא כדי לגרום לפריצת‬
‫פוטנציאל פעולה בתא העצב? כל סינפסה תורמת ‪ ,+5mV‬הנח סכימה ליניארית‪.‬‬
‫א‪15 .‬‬
‫ב‪25 .‬‬
‫ג‪20 .‬‬
‫ד‪5 .‬‬

‫‪ .25‬תא עצב א' קשור בסינפסה חשמלית לתא עצב ב' ובסינפסה אינהיביטורית לתא עצב ג'‪.‬‬
‫איזה מבין המשפטים הבאים נכון לגבי נזרקת זרם היפרפולריזטורי לתא א'‪:‬‬
‫‪ .1‬בתא ב' לא ישתנה מתח הממברנה‬
‫‪ .2‬בתא ג' לא ישתנה מתח הממברנה‬
‫‪ .3‬בתא ב' תרשם תגובה היפרפולריזטורית‬
‫‪ .4‬בתא ג' תרשם תגובה היפרפולריזטורית‬
‫א‪1+3 .‬‬
‫ב‪2+4 .‬‬
‫ג‪1+4 .‬‬
‫ד‪2+3 .‬‬

‫‪ .26‬סמן את המשפט הנכון‪:‬‬

‫א‪ .‬מולקולות ‪ ACH-R‬מופעלות על ידי קוונטום סינפטי בודד‬
‫ב‪ .‬קוונטום סינפטי בודד יפעיל עשרות עד מאות מולקולות ‪ACH-R‬‬
‫ג‪ .‬שתי מולקולות ‪ ACH‬מספיקות לשחרור קוונטום סינפטי בודד‬
‫ד‪ .‬שתי מולקולות ‪ ACH‬מהוות קוונטום סינפטי‬

‫‪ .27‬ברישום מתא ממערכת העצבים המרכזית נמצא שגירוי אקסון פרה‪-‬סינפטי גורם לתגובת‬
‫מתח פוסט‪-‬סינפטית אקסיטטורית ‪ .Epsp‬כאשר משנים את מתח הממברנה לערך‬
‫היפרפולריזטורי ונותנים גירוי זהה‪ ,‬משרעת ה ‪ Epsp‬המתקבלת קטנה‪ .‬ההסבר לכך הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬היפרפולריזציה גרמה להקטנת הזרם שזורם דרך תעלות ‪.AMPA‬‬
‫ב‪ .‬ה ‪ Epsp‬נתרם בחלקו או כולו מההפעלה של רצפטורי ‪NMDA‬‬
‫ג‪ .‬התנגדות הממברנה של התא גדלה עם ההיפרפפולריזציה וגרמה‬
‫להקטנת ה ‪.Epsp‬‬
‫ד‪ .‬היפר פולריזציה בתא הפוסט‪-‬סינפטי גרמה להקטנת רמות‬
‫הנוירוטרנסמיטורים‪.‬‬

‫‪ .28‬נתונה סינפסה כימית בה הטרמינל של תא עצב ‪ A‬והדנדריט של תא עצב ‪ .B‬שחרור של‬

‫נוירומדולטור )כמו דופמין( על סינפסה זו גורם לירידה בהסתברות הפתיחה של תעלות‬
‫אשלגן תלויות מתח בטרמינל ‪ .A‬מה יקרה בסינפסה לאחר שחרור הנוירומדולטור?‬
‫א‪ .‬שחרור מוקטן של הטרנסמיטור ע"י טרמינל ‪ A‬עקב אינאקטיבציה‬
‫מהירה של תעלות סידן תלויות מתח בטרמינל‬
‫ב‪ .‬פוטנציאל פעולה ב ‪ A‬יהיה ממושך יותר ולכן שחרור הטרנסמיטר‬
‫מהטרמינל יהיה ממושך יותר‬
‫משך פוטנציאל פעולה יהיה קצר יותר )פזה יורדת מהירה יותר( ולכן‬ ‫ג‪.‬‬
‫פחות טרנסמיטור ישתחרר מטרמינל ‪A‬‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪5‬‬
‫ביופיסיקה ‪2002‬‬

‫‪ .29‬נתון שמתח המנוחה של תא הוא ‪ . -70 mV‬מתח ההיפוך של סינפסה הינו ‪ .-50 mV‬איזה‬
‫נתון חסר על מנת לקבוע אם הסינפסה היא אקסיטטורית או אינהיביטורית?‬
‫א‪ .‬סוג הטרנסמיטר המשתחרר‬
‫ב‪ .‬ערך מתח הסף ליצירת פוטנציאל פעולה‬
‫ג‪ .‬לא חסר נתון‬
‫ד‪ .‬גודל המוליכות הסינפטית ביחידות סימנס‬

‫‪ .30‬איזה מבין המשפטים הבאים נכון לגבי "מתח ההיפוך" של סינפסת האצטיל כולין?‬
‫א‪ .‬משתנה כתלות בריכוז הנוירוטרנסמיטר במרווח הסינפטי‬
‫ב‪ .‬שווה בערכו למתח ההיפוך של כל היונים בתא הפרה‪-‬סינפטי‬
‫ג‪ .‬שווה בערכו להפרש המתחים בין מתח המנוחה של התא הפוסט‪-‬סינפטי‬
‫ומתח ההיפוך של היון בעל המוליכות הגבוהה ביותר‬
‫ד‪ .‬תלוי אך ורק ביחסי המוליכויות שבין יון הנתרן ויון האשלגן‪ ,‬ואינו‬
‫מושפע ממוליכות הדלף‪.‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .31‬שינוי ריכוז הנוירוטרנסמיטור בסינפסה יגרום ל –‬

‫א‪ .‬עלייה בריכוז תגרום לעליה בהסתברות לפתיחת תעלות סינפטיות‬
‫ב‪ .‬מוליכות הסינפסה היא פונקציה רציפה התלויה בריכוז‪ ,‬מוליכות תעלה‬
‫בודדת היא פונקצית מדרגה‬
‫ג‪ .‬עם הירידה בריכוז מוליכות הסינפסה תרד‪ ,‬מוליכות של תעלה פתוחה‬
‫תישאר קבועה‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .32‬מה מאפיין סינפסה אינהיביטורית‬

‫א‪ .‬פוטנציאל היפוך נמוך ממתח הסף‬
‫ב‪ .‬ירידה במוליכות יונית‬
‫ג‪ .‬ריכוז טרנסמיטור נמוך‬
‫ד‪ .‬סוג הטרנסמיטור‬

‫‪ .33‬מה לדעתך יקרה אם נזריק נוגדן אשר מתקשר ספציפית לחלבונים האחראיים לתהליך‬
‫המוביליזציה של הוסיקולה לאתרי השחרור‪ ,‬ובכך מפריע לפעילותם?‬
‫א‪ .‬תהליך שחרור הטרנסמיטר יאבד את רגישותו לסידן‬
‫ב‪ .‬חסימה של שחרור הטרנסמיטר בעקבות גירויים חוזרים‬
‫ג‪ .‬קיבול הממברנה לא ישתנה בעקבות גירויים חוזרים‬
‫ד‪ .‬חסימה של תהליך השחרור הסינפטי‬

‫‪ .34‬הרצפטור ל ‪ NMDA‬נבדל מהרצפטור ל ‪ AMPA‬בתכונות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬תלות אקטיבצית הרצפטורים במתח הממברנה‬
‫‪ .2‬האחד גורם לתגובה אקסיטטורית והאחר לתגובה אינהיביטורית‬
‫‪ .3‬מוליכות הרצפטורים ליון הסידן‬
‫‪ .4‬האגוניסט הטבעי המפעיל אותם‬
‫א‪ 1 .‬בלבד‬
‫ב‪1+3 .‬‬
‫ג‪ 4 .‬בלבד‬
‫ד‪ 2 .‬בלבד‬
‫ה‪ 3 .‬בלבד‬

‫‪ .35‬שחרור טרנסמיטר הינו תהליך קוונטלי והסתברותי מכיוון ש‪:‬‬

‫א‪ .‬בתגובה לגירוי הנוירוטרנסמיטר משתחרר בחבילות ואין תגובה קבועה במספר‬
‫חוזר של גירויים זהים‬

‫‪6‬‬
‫ביופיסיקה ‪2002‬‬

‫ב‪ .‬קיים מספר גדול של מולקולות רצפטור זהות שנפתחות באופן‬

‫הסתברותי וההסתברות לפתיחה של מולקולה אחת אינה תלויה‬
‫בפתיחתה של מולקולה שכנה‬
‫ג‪ .‬כל התשובות אינן נכונות‬
‫ד‪ .‬הטרנסמיטר משתחרר בחבילות‪ ,‬וגודל החבילה אינו קבוע ותלוי‬
‫באופן הסתברותי בריכוז הסידן בטרמינל‬

‫שריר‬

‫‪ .36‬משך ‪ twitch‬איזומטרי של שריר שלד הינו ‪ 100‬מילישניות‪ .‬מה תהיה בקירוב תדירות‬
‫הגירוי המינימלית ב ‪ Hz‬הדרושה לקבלת טטנוס חלק‪:‬‬
‫א‪10 Hz .‬‬
‫ב‪100 Hz .‬‬
‫ג‪20 Hz .‬‬
‫ד‪ .‬לא ניתן להעריך‬

‫‪ .37‬תרופה גורמת לכך שמשך פוטנציאל הפעולה מתארך ופרק הזמן בין כיווץ לכיווץ הוא‬
‫כאורך פוטנציאל הפעולה‪ .‬ההשפעה על השריר תהיה –‬
‫א‪ twitch .‬איזוטוני יעלה‬
‫ב‪ .‬לא יווצר טטנוס חלק‬

‫‪ .38‬מוגשים לך שני תרשימי ‪ Twitch‬מאותו סיב שריר שלד‪ .‬הנסיין שכח לציין את היחידות‬
‫בציר ‪ .Y‬כיצד תדע‪/‬י אם ה ‪ Twitch‬הינו איזוטוני או איזומטרי?‬
‫‪ .1‬בדרך כלל ‪ Twitch‬איזוטוני הינו בעל זמן חביון ארוך מהאיזומטרי‪.‬‬
‫‪ .2‬שיא ה ‪ Twitch‬האיזוטוני נמוך משיא של ‪ Twitch‬איזומטרי‬
‫‪ .3‬משך ‪ Twitch‬איזוטוני קצר ממשך ‪ Twitch‬איזומטרי‬
‫‪ .4‬לא ניתן להבדיל בין שני סוגי ה ‪ Twitch‬על סמך הנתונים הנ"ל‬
‫א‪ 2 .‬בלבד‬
‫ב‪1+3 .‬‬
‫ג‪ 4 .‬בלבד‬
‫ד‪1+2+3 .‬‬

‫‪ .39‬בעכבר טרנסגני הוכפל מספר תעלות סידן ‪ DHP‬בשריר‪ .‬ב ‪ Twitch‬בשריר שלד‪ ,‬כתוצאה‬
‫מכך –‬
‫‪ .1‬שיא המתיחות ב ‪ Twitch‬איזומטרי יעלה‬
‫‪ .2‬קצב התפתחות ה ‪ Twitch‬האיזומטרי יואץ‬
‫‪ .3‬מהירות התקצרות בעומס נתון תגדל‬
‫‪ .4‬לא יהיו שינויים משמעותיים בתכונות המכניות של השריר‬
‫א‪ 2 .‬בלבד‬
‫ב‪3+1 .‬‬
‫ג‪1+2+3 .‬‬
‫ד‪ 4 .‬בלבד‬

‫‪ .40‬נניח שניתן לייצר עכבר טרנסגני עם מוטציה ב ‪ Myosin ATPase‬כך שהינו מופעל‬
‫בנוכחות יוני מגנזיום ויעוכב על ידי יוני סידן‪ .‬אילו ממצאים צפויים במערכת שריר שלד‬
‫בעכבר זה )במידה ויחיה(?‬
‫א‪ .‬לא ניתן לקבל התכווצות אקטיבית מסונכרנת‬
‫ב‪ .‬התכווצות אקטיבית רק בתגובה לגירוי עצבי‬
‫ג‪ .‬שריר השלד יהיה במצב של ‪ Rigor‬מרבית הזמן‬
‫ד‪ .‬התכווצות ספונטנית אקראית ללא תלות בפעילות העצבית‬

‫‪7‬‬
‫ביופיסיקה ‪2002‬‬

‫עקב טיפול פרמקולוגי סך כמות יוני הסידן המשתחרר ב ‪ SR‬של סיב שריר שלד בתגובה‬ ‫‪.41‬‬
‫לפוטנציאל פעולה יחיד גדלה פי ‪ 5‬יחסית לתנאים נורמלים‪ .‬כיצד לדעתך תושפע‬
‫הפעילות המכנית של הסיב?‬
‫התדירות הדרושה לקבלת טטנוס חלק תקטן‬ ‫‪.1‬‬
‫המתיחות בשיא ה ‪ Twitch‬תגדל‬ ‫‪.2‬‬
‫משך ה ‪ Twitch‬יארך‬ ‫‪.3‬‬
‫המתיחות בטטנוס חלק לא תשתנה‬ ‫‪.4‬‬
‫א‪2+4 .‬‬
‫ב‪1+2+3 .‬‬
‫ג‪ 4 .‬בלבד‬
‫ד‪1+2+3+4 .‬‬

‫‪ .42‬כאשר העומס על השריר גדל‪ ,‬כמות ראשי המיוזין שיהיו קשורים לאקטין בזמן נתון‬
‫כלשהו )בהשוואה למצב הקודם(‬
‫א‪ .‬לא תשתנה‬
‫ב‪ .‬אין קשר בין מידת העומס על השריר ומידת הקישור אקטין‪-‬מיוזין בתלות‬
‫בזמן‬
‫ג‪ .‬תגדל‬
‫ד‪ .‬תקטן‬

‫מעבדות‬

‫‪ .43‬העברת יוני נתרן דרך עור צפרדע –‬

‫א‪ .‬הינה קבועה ולא תלויה באף גורם‬
‫ב‪ .‬דורשת נוכחות של יוני אשלגן בצד הפנימי של העור‬
‫ג‪ .‬דורשת נוכחות של יוני סידן בצד הפנימי של העור‬
‫ד‪ .‬דורשת נוכחות יוני אשלגן בצד החיצוני של העור‬

‫‪------------‬‬

‫ביופיסיקה ‪ - 2002‬פתרונות אפשריים‪:‬‬

‫‪.31‬‬ ‫א‬ ‫‪.16‬‬ ‫ד‬ ‫‪.1‬‬

‫א‬ ‫‪.32‬‬ ‫ג‬ ‫‪.17‬‬ ‫ג‬ ‫‪.2‬‬
‫‪.33‬‬ ‫ד‬ ‫‪.18‬‬ ‫ג‬ ‫‪.3‬‬
‫ב‬ ‫‪.34‬‬ ‫ד‬ ‫‪.19‬‬ ‫ב‬ ‫‪.4‬‬
‫‪.35‬‬ ‫ד‬ ‫‪.20‬‬ ‫א‬ ‫‪.5‬‬
‫‪.36‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫ב‬ ‫‪.6‬‬
‫‪.37‬‬ ‫ב‬ ‫‪.22‬‬ ‫א‬ ‫‪.7‬‬
‫‪.38‬‬ ‫ג!‬ ‫‪.23‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪.39‬‬ ‫א‬ ‫‪.24‬‬ ‫ד‬ ‫‪.9‬‬
‫‪.40‬‬ ‫ד‬ ‫‪.25‬‬ ‫א‬ ‫‪.10‬‬
‫‪.41‬‬ ‫ב‬ ‫‪.26‬‬ ‫‪.11‬‬
‫‪.42‬‬ ‫ב‬ ‫‪.27‬‬ ‫ב‬ ‫‪.12‬‬
‫ב‬ ‫‪.43‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫‪.13‬‬
‫‪.44‬‬ ‫ב‬ ‫‪.29‬‬ ‫ב‬ ‫‪.14‬‬
‫‪.45‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫ב‬ ‫‪.15‬‬

‫‪8‬‬
‫ביופיסיקה ‪2001‬‬

‫בחינה בביופיסיקה – ‪ – 2001‬מבחן מספר ‪001‬‬

‫אקסיטביליות‬

‫‪ .1‬המבנה המולקולרי של תעלות תלויות מתח )אשלגן‪ ,‬נתרן( דומה למדי‪ .‬אילו מההצהרות‬
‫המתיחסות למבנה החלבון נכונות?‬
‫א‪ .‬מבנה טטרמרי )קרי‪ :‬ארבע תת‪-‬יחידות( כאשר אורך כל תת‪-‬יחידה ‪ 500‬ח"א )בערך(‬
‫ותת‪-‬יחידה חוצה את הקרום פעמים‬
‫ב‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ג‪ .‬בבניית "חור" התעלה משתתף המקטע שבין הליקס ‪6-5‬‬
‫ד‪ .‬אחד המקטעים שחוצים את הקרום מתפקד כרגש מתח )כל חומצה אמינית ‪ -‬הינה‬
‫ליזין או ארגינין‬

‫‪ .2‬מיליוולט מעל ערך הסף לפריצת פוטנציאל פעולה‪:‬‬

‫א‪ .‬סך כל הזרמים פנימה גדול מהזרמים החוצה‬
‫ב‪ .‬כל תעלות הנתרן פתוחות‬
‫ג‪ .‬כל תעלות האשלגן באינאקטיבציה‬
‫ד‪ .‬זרם הנתרן קטן מזרם האשלגן‬

‫‪ .3‬אינאקטיבציה של תעלת הנתרן נובעת מ‪:‬‬

‫א‪ .‬שינוי קונפורמציה של החלבון לאחר שהתעלה נפתחת‬
‫ב‪ .‬קישור של יוני סידן‬
‫ג‪ .‬אין תשובה נכונה‬
‫ד‪ .‬חסימה ע"י רעלן‬

‫‪ .4‬אחת ההצהרות המובאות למטה באשר לקבועי המהירות תלויי המתח הפועלים במודל‬
‫הודג'קין ‪ -‬הקסלי ש ג ו י ה‪ .‬מיהי?‬
‫א‪ .‬מבטאים את גובה המחסומים האנרגטיים למעבר בין מצבים‬
‫ב‪ .‬אינם משתנים כפונקציה של זמן‬
‫ג‪ .‬קבועי המהירות מגיבים לשינויי מתח באורך מיידי‪ .‬ערכם הינו בסדר גודל של‬
‫מילישניות‬
‫ד‪ .‬ערכם עולה‪/‬יורד ליניארית כפונקציה של מתח‬

‫‪ .5‬המוליכות של תעלה בודדת‪:‬‬

‫א‪ .‬תלויה בפוטנציאל המנוחה‬
‫ב‪ .‬תלויה במתח הקרום‬
‫ג‪ .‬תלויה בריכוז היונים הזורמים‬
‫ד‪ .‬אינה תלויה בדבר‬

‫‪ .6‬חסימת משאבות נתרן‪-‬אשלגן תוביל‪ ,‬בסופו של דבר‪:‬‬

‫א‪ .‬לחסימת התעלות‬
‫ב‪ .‬לביטול הכוחות המניעים‬
‫ג‪ .‬לא תשפיע על האקסיטביליות של התא‬
‫ד‪ .‬להגברת פעילות התעלות‬

‫‪1‬‬
‫ביופיסיקה ‪2001‬‬

‫‪ .7‬במודל החשמלי הפשוט של קרום אקסיטבילי הקרום מיוצג כ‪:‬‬

‫א‪ .‬קבל‪ ,‬נגד‪ ,‬וסוללה ‪ +‬נגד משתנה‪ ,‬במקביל‬
‫ב‪ .‬סוללה‪ ,‬קבל‪ ,‬נגד ונגד משתנה בטור‬
‫ג‪ .‬סוללה וקבל בטור ונגד במקביל‬
‫ד‪ .‬קבל ונגד בטור וסוללה במקביל‬

‫‪ .8‬בתא קוצב‪:‬‬
‫א‪ .‬אין סף לפריצת פוטנציאל פעולה‬
‫ב‪ .‬אין אינאקטיבציה של זרמי נתרן‬
‫ג‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ד‪ .‬אין אינאקטיבציה של זרמי אשלגן‬

‫‪ .9‬עקום זרם מתח של סך כל הזרמים המשתתפים בפוטנציאל הפעולה‪:‬‬

‫א‪ .‬מכיל מקטע של "התנגדות שלילית" – קרי‪ :‬שיפוע שלילי‬
‫ב‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ג‪ .‬חוצה את ציר המתח לכל היותר שלוש פעמים‬
‫ד‪ .‬לפי המודל של ‪ Hodgkin & Huxey‬לכל היותר אחת מנקודות החצייה תדגים‬
‫יציבות )‪(stability‬‬

‫‪ .10‬מתחת למעטפת המייאלין‪:‬‬

‫א‪ .‬אין דעיכה במתח הנמדד על פני הקרום וזה הבסיס להולכה המהירה‬
‫ב‪ .‬המתח דועך לאט יותר בהשוואה לסיב לא‪-‬מייאליני‬
‫ג‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫ד‪ .‬פורצים פוטנציאלי פעולה אך הם אינם נרשמים כי אין זרימה דרך המייאלין‬

‫‪ .11‬אינאקטיבציה בתעלות נתרן הינה תהליך אשר‪:‬‬

‫א‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ב‪ .‬מצומד )‪ (couped‬לפתיחת התעלה ולסגירתה‬
‫ג‪ .‬קבועי מהירות הינם פונקציה של ההסתברות להיות במצב פתוח‬
‫ד‪ .‬תלוי במתח באורח עקיף‬

‫‪ .12‬בקרום אקסיטבילי דעיכת המתח בזמן הינה תמיד‪:‬‬

‫א‪ .‬ליניארית‬
‫ב‪ .‬היפרפולריזטורית‬
‫ג‪ .‬אקספוננציאלית‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .13‬מהי הנחת המוצא של הודג'קין והקסלי‪ ,‬אשר אינה מתאימה להבנה המולקולרית המודרנית?‬
‫א‪ .‬הקרום מתנהג כקבל זולג‬
‫ב‪ .‬תעלות הנתרן ותעלות האשלגן מגיבות למתח הקרום‬
‫ג‪ .‬הכוח המניע משתנה עם המתח‬
‫ד‪ .‬אקטיבציה ואינאקטיביציה הינם תהליכים אשר אינם תלויים זה בזה‬

‫‪ .14‬כדי שפונקציה כלשהי של חלבון תפגין תלות במתח הקרום‪ ,‬אחד התנאים הבאים הכרחי )אך‬
‫לאו דווקא מספיק(‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫ביופיסיקה ‪2001‬‬

‫מכנה אשר מיקומו משפיע על הפונקציה האמורה צריך להיות טעון‪ ,‬וטבוע בתוך‬ ‫א‪.‬‬
‫הקרום‬
‫החלבון חייב להיות תעלה יונית‬ ‫ב‪.‬‬
‫מבנה אשר מיקומו משפיע על הפונקציה האמורה צריך להיות טעון שלילי וטבוע‬ ‫ג‪.‬‬
‫בתוך הקרום‬
‫מבנה אשר מיקומו משפיע על הפונקציה האמורה צריך להיות טעון חיובי וטבוע‬ ‫ד‪.‬‬
‫בתוך הקרום‬

‫ההסתברות לצאת ממצב נוכחי של תעלה תלויה ב‪:‬‬ ‫‪.15‬‬

‫כל קבועי המהירות אשר מוציאים מהמצב‬ ‫‪(1‬‬
‫כל קבועי המהירות אשר מכניסים למצב‬ ‫‪(2‬‬
‫כל קבועי הזמן אשר מכניסים למצב‬ ‫‪(3‬‬
‫א‪ .‬תשובה ‪ 3‬נכונה‬
‫ב‪ .‬תשובה ‪ 1‬נכונה‬
‫ג‪ .‬תשובות ‪ 1+2‬נכונות‬
‫ד‪ .‬תשובה ‪ 2‬נכונה‬

‫מעבר קרומים‬

‫‪ .16‬בניסוי בכדוריות דם אדומות לבדיקת תכונות העברה אקטיבית מסדר שני של חומצות אמינו‪,‬‬
‫ריכוז הסובסטרט הדרוש לקבלת שטף חצי מכסימלי זהה בנוכחות ובהעדר מעכב לא תחרותי‬
‫מאחר ו‪...‬‬
‫א‪ .‬ישנו ‪ up-regulation‬ולכן כמות הנשאים גדלה‬
‫ב‪ .‬המעכב איננו מפריע להתקשרות הסובטרט אלא להתקשרות היון המניע את‬
‫ההעברה האקטיבית‬
‫ג‪ .‬המעכב פוגע בקצב יצירת ‪ ATP‬ולכן השפעתו תתבטא רק לאחר זמן‬
‫ד‪ .‬המעכב מנטרל נשאים ומונע השתתפותם בתהליך ההעברה‬

‫‪ .17‬בנסוי דיפוזיה פשוטה כאשר ריכוז המומס החוץ‪-‬תאי היה ‪ 10‬מילימולר נדרשו ‪ 20‬מילישניות‬
‫עד שריכוזו התוך‪-‬תאי הגיע ל‪ 5 -‬מילימולר‪ .‬כמה זמן ידרש להגיע לאותו ריכוז תוך תאי )‪5‬‬
‫מילימולר( כאשר הריכוז החוץ‪-‬תאי יוגדל?‬
‫א‪ .‬זהה‬
‫ב‪ .‬לא ניתן להעריך מהנתונים‬
‫ג‪ .‬קצר יותר‬
‫ד‪ .‬ארוך יותר‬

‫‪ .18‬איזה ריכוז במיליאוסמולר של מומס חודר עבורו סיגמה הינו ‪ 0.4‬יש להוסיף לתמיסה המכילה‬
‫‪ 250‬מיליאוסמולר סוכרוז כדי שלא יתרחש שנוי נפח בזמן ‪ t=0‬עבור כדוריות דם אדומות‬
‫אשר האוסמולריות התוך‪-‬תאית שלהן הינה ‪ 300‬מיליאוסמולרי?‬
‫א‪50 .‬‬
‫ב‪200 .‬‬
‫ג‪20 .‬‬
‫ד‪125 .‬‬

‫‪ .19‬כיצד משפיעים יונים החודרים דרך קרום תאים אבל לגביהם לא קימת משאבה אקטיבית על‬
‫התכונות החשמליות של התא?‬

‫‪3‬‬
‫ביופיסיקה ‪2001‬‬

‫מקטינים את שנוי הפוטנציאל הצפוי עקב שנוי מידי במוליכות של יון שאיננו במצב‬ ‫א‪.‬‬
‫שווי משקל‬
‫תורמים לקביעת הפוטנציאל במצב ‪Steady state‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תלוי ביחס החדירות שלהם לעומת חדירות היונים האחרים במערכת‬ ‫ג‪.‬‬
‫אינם משפיעים כלל‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .20‬אוסמולריות הפלזמה של חולה הינה ‪ 400‬מיליאוסמולר עקב עודף מומסים החודרים דרך‬
‫קרום כדוריות דם אדומות‪ .‬כיצד לדעתך מתיחס נפח הכדוריות בחולה זה לעומת אדם בריא?‬
‫א‪ .‬קטן יותר‬
‫ב‪ .‬בערך שווה‬
‫ג‪ .‬תלוי בסוג המומסים העודפים‬
‫ד‪ .‬גדול יותר‬

‫‪ .21‬כאשר תא אנימלי מצוי במצב ‪ Steady State‬מבחינה חשמלית אזי‪...‬‬

‫א‪ .‬כל יון חודר נמצא בשווי משקל דיפוזי חשמלי‬
‫ב‪ .‬זרם נטו של כל יון חודר )דיפוזיה ‪ +‬חשמלי ‪ +‬משאבה( הינו אפס‬
‫ג‪ .‬אף יון חודר לא מצוי בשווי משקל‬
‫ד‪ .‬אין כלל זרמים יונים דרך הקרום‬

‫‪ .22‬לשני מומסים המועברים דרך קרום התא ע" אותה מערכת נשאים נמדד הרכוז הדרוש לקבלת‬
‫שטף התחלתי חצי מכסימלי‪ .‬עבור מומס ‪ A‬הרכוז היה ‪ 10‬מילימולר ועבור מומס ‪1 B‬‬
‫מילימולר‪ .‬מה תוכל‪/‬י להסיק מנתונים אלו?‬
‫א‪ .‬שני המומסים יעכבו זה את זה באותה יעילות‬
‫ב‪ .‬מומס ‪ B‬יהיה מעכב תחרותי יעיל של מומס ‪A‬‬
‫ג‪ .‬מומס ‪ A‬יהיה מעכב תחרותי יעיל של מומס ‪B‬‬
‫ד‪ .‬אין הכרח ששני המומסים יעכבו זה את זה‬

‫‪ .23‬בתא של חייזר נמצא‪Na (out) = 100mM, K (out) = 2mM, Na (in) = 10mM, K (in) = :‬‬
‫‪ .100 mM‬כמו כן ידוע כי )‪.P(K) = 100P(Na‬‬
‫נמצאו שתי משאבות נפרדות אחת ליוני נתרן ואחת ליוני אשלגן אשר שומרות על מפלי‬
‫הריכוזים והינן מאופיינות ע"י קצב העברה זהה‪ .‬בהנחה שמתח הקרום נקבע רק ע"י שני‬
‫יונים אלו‪ ,‬מה יקרה אם יוסיפו חומר המעלה את מוליכות הקרום ליוני נתרן פי ‪ 100‬ומשתק‬
‫את פעולת משאבת הנתרן?‬
‫א‪ .‬מתח הקרום מיד ירד לכוון מתח שווי משקל של אשלגן‬
‫ב‪ .‬מתח הקרום תחילה יעלה ואחר ירד ויתיצב במתח שווי משקל של אשלגן‬
‫ג‪ .‬מתח הקרום יעלה ויתקרב לאפס אבל התא יתפוצץ‬
‫ד‪ .‬מתח הקרום יעלה ויתיצב באמצע הדרך בין מתח שווי משקל של נתרן למתח שווי‬
‫משקל של אשלגן‬

‫כדוריות דם אדומות הועברו מתמיסה איזוטונית )‪ 300‬מיליאוסמולר( של נתרן כלורי לשתי‬ ‫‪.24‬‬
‫תמיסות בעלות הרכבים שונים‪ .‬תמיסה ‪ A‬מכילה ‪ 300‬מיליאוסמולר סוכרוז ו‪200 -‬‬
‫מיליאוסמולר מומס חודר ‪ A‬ותמיסה ‪ B‬מכילה ‪ 300‬מיליאוסמולר סוכרוז ו‪ 200 -‬מיליאוסמולר‬
‫מומס חודר ‪ .B‬ידוע כי קבוע החדירות של מומס ‪ A‬גדול פי ‪ 3‬מזה של מומס ‪ .B‬מכאן תוכלי‬
‫להסיק לגבי שנויי נפח כי‪...‬‬
‫במצב שווי משקל נפח התאים יהיה גדול יותר בניסוי עם תמיסה ‪A‬‬ ‫‪(1‬‬
‫במצב שווי משקל נפח התאים יהיה זהה בשתי התמיסות וקטן מנפחם המקורי‬ ‫‪(2‬‬
‫הנפח המינימלי במהלך הניסוי יהיה זהה בשתי התמיסות‬ ‫‪(3‬‬

‫‪4‬‬
‫ביופיסיקה ‪2001‬‬

‫‪ (4‬הנפח המינימלי במהלך הניסוי יהיה קטן י ותר בתמיסה ‪ B‬מאשר בתמיסה ‪A‬‬
‫א‪ 4 .‬בלבד‬
‫ב‪ 3 .‬בלבד‬
‫ג‪1+3 .‬‬
‫ד‪2+4 .‬‬

‫‪ .25‬למומס המועבר בדיפוזיה מזורזת נמדד קבוע דיסוציאציה של ‪ 5‬מילימולר‪ .‬איזה רכוז מומס‬
‫דרוש לקבלת שטף התחלתי חצי מכסימלי בנוכחות מעכב תחרותי שרכוזו ‪ 50‬מילימולר אשר‬
‫עבורו קבוע הדיסוציאציה הינו ‪ 10‬מילימולר?‬
‫א‪ 55 .‬מילימולר‬
‫ב‪ 30 .‬מילימולר‬
‫ג‪ 15 .‬מילימולר‬
‫ד‪ 25 .‬מילימולר‬

‫בניסוי מעבדתי של כדוריות דם אדומות הצליחו להפוך את המפל האלקטרוכימי של נתרן כך‬ ‫‪.26‬‬
‫שיהיה גבוה בתוך התאים לעומת התמיסה החוץ תאית מבלי לפגוע במפל הפוטנציאלים‬
‫האלקטרוכימיים של יוני אשלגן‪ .‬כיצד לדעתך יושפעו תכונות הכדוריות?‬
‫תמיסה של נתרן כלורי בריכוז ‪ 300‬מיליאוסמולר לא תהיה איזוטונית‬ ‫‪(1‬‬
‫ריכוז חומצות אמינו בתוך התאים יהיה נמוך מריכוזן בחוץ‬ ‫‪(2‬‬
‫משאבת שחלוף נתרן ‪/‬אשלגן תהפוך למשאבה מספר שני‬ ‫‪(3‬‬
‫מתח הקרום יהיה נמוך מזה הנמדד בתנאים נורמלים‬ ‫‪(4‬‬
‫א‪2+4 .‬‬
‫ב‪ 4 .‬בלבד‬
‫ג‪3+4 .‬‬
‫ד‪1+3 .‬‬

‫‪ .27‬כדוריות דם ירוקות של חייזר מהכוכב ונוס הועברו לתמיסת אוריאה שריכוזה ‪600‬‬
‫מיליאוסמולר ולא נצפו כל שינויי נפח‪ .‬מכאן ש‪...‬‬
‫א‪ .‬כל התשובות אפשריות‬
‫ב‪ .‬קרום התאים איננו חדיר למים‬
‫ג‪ .‬אוריאה איננו חודר דרך הקרום והאוסמולריות התוך‪-‬תאית הינה ‪ 600‬מיליאוסמולר‬
‫ד‪ .‬קרום הכדוריות קשיח ועמיד במפל לחצים הידרוסטטי‬

‫אילו מהגורמים הבאים משפיעים על הזמן הדרוש לריכוז התוך‪-‬תאי להגיע למחצית הריכוז‬ ‫‪.28‬‬
‫החוץ‪-‬תאי עבור מומסים נויטרלים החודרים לתאים בדיפוזיה פשוטה? )התעלם מדיפוזיה של‬
‫מים(‬
‫מסיסות בשומן‬ ‫‪(1‬‬
‫עובי הקרום‬ ‫‪(2‬‬
‫רדיוס התא‬ ‫‪(3‬‬
‫קוטר תעלות המים בקרום‬ ‫‪(4‬‬
‫א‪1+2+3 .‬‬
‫ב‪1+2+3+4 .‬‬
‫ג‪1+3 .‬‬
‫ד‪2+4 .‬‬

‫‪ .29‬ככל שקבוע הפילטרציה גדול יותר ניתן לשער כי‪...‬‬

‫א‪ .‬חדירות הקרום למומסים פולרים קטנים טובה יותר‬

‫‪5‬‬
‫ביופיסיקה ‪2001‬‬

‫ב‪ .‬חדירות הקרום למומסים מסיסי שומן תהיה נמוכה יותר‬

‫ג‪ .‬קבוע הרפלקציה למומסים מסיסי שומן יהיה גבוה יחסית למומסים פולרים באותו‬
‫משקל מולקולרי‬
‫ד‪ .‬שנויי הנפח עקב נוכחות מומס חודר יהיו גדולים יותר‬

‫‪ .30‬קבוע הדיפוזיה נמדד עבור שני מומסים שונים בתמיסות מימיות ובריכוזים זהים‪ .‬קבוע‬
‫הדיפוזיה של מומס ‪ A‬היה גבוה פי ‪ 3‬מקבוע הדיפוזיה של מומס ‪ .B‬מה יכול לדעתך להסביר‬
‫הבדלים אלו?‬
‫א‪ .‬הפרש הטמפרטורה בין שתי התמיסות היה ‪ 10‬מעלות צלסיוס‬
‫ב‪ .‬מומס ‪ A‬בעל משקל מולקולרי גדול ממומס ‪.B‬‬
‫ג‪ .‬אף תשובה איננה אפשרית‬
‫ד‪ .‬שני המומסים בעלי אותו משקל מולקולרי אבל מומס ‪ A‬הינו נויטרלי ובעל מבנה‬
‫ומומס ‪ B‬מאופיין ע"י דיפול חשמלי והינו בעל מבנה מאורך‬

‫‪ .31‬בנסוי למדידת קצב יציאת מומס אל מחוץ לתא כאשר בתמיסה החיצונית לא היה מומס בזמן‬
‫‪ t=0‬נמדד קבוע הזמן של התהליך‪ .‬כיצד ישתנה לדעתך קבוע הזמן אם ישנו את תנאי הנסוי‬
‫כך שקוטר התאים יגדל פי ‪?2‬‬
‫א‪ .‬לא ישתנה‬
‫ב‪ .‬יגדל פי ‪4‬‬
‫ג‪ .‬יקטן פי ‪2‬‬
‫ד‪ .‬יגדל פי ‪2‬‬

‫בתאים ידוע ‪.E(Na) = +50mV ; E(K) = -80mV ; E(Cl) = -60mV ; Vm = -60mV‬‬ ‫‪.32‬‬
‫בהוספת חומר מסויים נצפתה קפיצה שלילית בפוטנציאל הקרום‪ .‬מה לדעתך עשה החומר?‬
‫הקטין מוליכות הקרום ליוני נתרן‬ ‫‪(1‬‬
‫הגביר פעולת משאבת נתרן‪/‬אשלגן המוציאה יותר יוני נתרן מאשר מכניסה יוני אשלגן‬ ‫‪(2‬‬
‫הגדיל מוליכות הקרום ליוני אשלגן‬ ‫‪(3‬‬
‫הגדיל מוליכות הקרום ליוני כלור‬ ‫‪(4‬‬
‫א‪2+4 .‬‬
‫ב‪1+3 .‬‬
‫ג‪1+2+3 .‬‬
‫ד‪1+2+3+4 .‬‬

‫‪ .33‬קרום מלאכותי בעל חדירות לנתרן הגבוהה פי ‪ 5‬מהחדירות ליוני כלור מפריד תמיסת נתרן‬
‫כלורי בריכוז ‪ 0.1‬מולר מתמיסת נתרן כלורי בריכוז ‪ 0.01‬מולר‪ .‬מה תוכל‪/‬י לאמר לגבי‬
‫התכונות החשמליות של המערכת?‬
‫א‪ .‬פוטנציאל שווי משקל של נתרן גדול פי ‪ 5‬בערכו המוחלט מזה של הכלור‬
‫ב‪ .‬אף תשובה איננה נכונה‬
‫ג‪ .‬בשווי משקל‪ ,‬הפרש הפוטנציאלים על פני הקרום יהיה שווה לפוטנציאל שווי משקל‬
‫לנתרן פחות חמישית פוטנציאל שווי משקל של כלור‬
‫ד‪ .‬הפרש הפוטנציאלים משני צידי הקרום יהיה אפס בכל מהלך הניסוי‬

‫‪ .34‬בכמה מעלות תרד בקרוב טמפרטורת הקיפאון של תמיסת ‪ AB2‬שהוכנה כך שריכוזה יהיה‬
‫‪ 300‬מיליאוסמולר אם ידוע הקבוע הקריאוסקופי ‪ 1.8‬מעלות צלסיוס לאוסמולר?‬
‫א‪1.8 .‬‬
‫ב‪0.6 .‬‬
‫ג‪1.2 .‬‬

‫‪6‬‬
‫ביופיסיקה ‪2001‬‬

‫ד‪0.9 .‬‬

‫‪ .35‬בתא אנימלי נמצא כי פוטנציאל הקרום מקיים את תנאי מצב דונן מכאן ש‪...‬‬
‫א‪ .‬לא כל היונים במערכת חודרים דרך הקרום‬
‫ב‪ .‬קרום התא קשיח ויכול לשמור על מפל לחצים הידרוסטטים‬
‫ג‪ .‬קימת משאבה המוציאה מים אל מחוץ לתא‬
‫ד‪ .‬כל התשובות אפשריות‬

‫‪ .36‬שטף הנתרן אשר נמדד בכדוריות דם אדומות לאחר הרעלת משאבת שחלוף נתרן‪/‬אשלגן‬
‫באמצעות ‪ Quabain‬הינו‪...‬‬
‫א‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ב‪ .‬איננו מושפע ע"י קרור התאים‬
‫ג‪ .‬תלוי במספר תעלות המים בקרום ובקוטרן‬
‫ד‪ .‬תלוי לינארית במפל הריכוזים של נתרן‬

‫‪ .37‬נתנו לכדוריות דם אדומות להגיע לשווי משקל בתמיסה המכילה ‪ 200‬מיליאוסמולר סוכרוז‬
‫)לא חדיר ו‪ 200 -‬מיליאוסמולר אוריאה )חדיר(‪ .‬לאחר מכן העבירו את הכדוריות לתמיסה‬
‫המכילה ‪ 200‬מיליאוסמולר נתרן כלורי )לא חדיר(‪ .‬אילו שינויי נפח יתרחשו?‬
‫א‪ .‬נפח הכדוריות יגדל עד לנפח הגדול פי ‪ 2‬מהנפח ההתחלתי‬
‫ב‪ .‬נפח הכדוריות תחילה יקטן ואחר יחזור לנפח ההתחלתי‬
‫ג‪ .‬נפח הכדוריות לא ישתנה במשך הניסוי‬
‫ד‪ .‬נפח הכדוריות תחילה יגדל ואחר יקטן לנפח ההתחלתי‬

‫שריר‬

‫‪ .38‬סיבי שריר שלד מהירים נבדלים מסיבי שריר איטיים ב‪...‬‬

‫א‪ .‬קצב פירוק ‪ ATP‬ע"י האקטומיוזין‬
‫ב‪ .‬קצב הפעלת פוספוליפז ‪ C‬לפירוק פוספטידיל אינוזיטול‬
‫ג‪ .‬קצב פעילות משאבות סידן ברטיקולום הסרקופלסמטי‬
‫ד‪ .‬תכונות אלסטיות של האלמנט האלסטי הטורי‬

‫‪ .39‬בניסוי מסוג ‪ Quick stretch‬מותחים בבת אחת את סיב בשריר תוך כדי התכווצותו‬
‫האקטיבית‪ .‬כיצד לדעתך ישתנה הפספוס האופיני )אזורי ‪ I‬ו‪ (A -‬של הסיב?‬
‫א‪ .‬כמעט ואין שינוי‬
‫ב‪ .‬אזור ‪ I‬יתארך ואזור ‪ A‬יתקצר‬
‫ג‪ .‬אזור ‪ I‬ואזור ‪ A‬יתארכו‬
‫ד‪ .‬אזור ‪ I‬יתארך ואזור ‪ A‬ישאר קבוע‬

‫‪ .40‬משך ‪ Twitch‬איזומטרי של סיב שריר שלד הינו ‪ 200‬מילישניות‪ .‬מה תהיה בקרוב תדירות‬
‫הגרוי המינימלית )ב ‪ (Hz‬הדרושה לקבלת טטנוס חלק?‬
‫א‪5 .‬‬
‫ב‪ .‬אין מספיק נתונים להעריך‬
‫ג‪20 .‬‬
‫ד‪10 .‬‬

‫‪ .41‬מהבנת מרכיבי הסרקומר בשריר שלד‪ ,‬אילו מהתיאורים הבאים מתאים לדעתך ל – ‪Pseudo‬‬
‫‪?H Zone‬‬

‫‪7‬‬
‫ביופיסיקה ‪2001‬‬

‫יכול להיות יותר בהיר מאזור ‪I‬‬ ‫‪(1‬‬

‫בתנאים בהם נוצר ‪ Contraction band‬הינו יותר כהה מקצוות אזור ה‪A -‬‬ ‫‪(2‬‬
‫נעלם כאשר אורר הסרקומר כאורך הפילמנטים העבים‬ ‫‪(3‬‬
‫אורכו קבוע בכל מצב‬ ‫‪(4‬‬
‫א‪1+3 .‬‬
‫ב‪1+2+3 .‬‬
‫ג‪2+4 .‬‬
‫ד‪ 4 .‬בלבד‬

‫‪ .42‬כתוצאה מאימונים שרירי השלד גדלים במסה עקב יצירת ‪ Myofibrill‬חדשים‪ .‬השריית‬
‫סינטיזה של חלבונים מתכווצים חדשים מתאפשרת הודות ל‪...‬‬
‫א‪ .‬הפעלת גנים "רדומים"‬
‫ב‪ .‬אחוי של ‪ Stem cells‬עם סיבי שריר לאספקה של גרעינים נוספים‬
‫ג‪ .‬חלוקה של גרעיני סיבי השריר‬
‫ד‪ .‬הפעלת גרעינים לא פעילים בסיבי השריר‬

‫ערבבו תמיסה המכילה מיוזין נקי עם תמיסה המכילה אקטין נקי בנוכחות ‪ ATP‬ויוני‬ ‫‪.43‬‬
‫מגנזיום‪ .‬מהם התנאי‪/‬ם ההכרחי‪/‬ים לדיסוציאציה של הקומפלכס אקטומיוזין?‬
‫הקטנת חוזק יוני‬ ‫‪(1‬‬
‫סילוק יוני סידן מהמדיום‬ ‫‪(2‬‬
‫סילוק ‪ ATP‬מהמדיום‬ ‫‪(3‬‬
‫עיכוב פעילות ‪.ATPase‬‬ ‫‪(4‬‬
‫א‪2+3 .‬‬
‫ב‪ 4 .‬בלבד‬
‫ג‪2+4 .‬‬
‫ד‪1+3 .‬‬

‫‪ .44‬נניח שבאופן היפותטי ניתן לייצא עכבר ‪ knockout‬ללא טרופומיוזין‪ .‬אילו ממצאים צפויים‬
‫במערכת שריר השלד בעכבר זה )במידה ויחיה(?‬
‫א‪ .‬שרירי השלד יהיו במצב של ‪ Rigor‬במרבית הזמן‬
‫ב‪ .‬התכווצויות ספונטניות אקראיות של שרירים שלמים‬
‫ג‪ .‬פעילות מכנית נורמלית‬
‫ד‪ .‬טונוס קבוע ועליה במתיחות עקב שחרור סידן תוך תאי‬

‫‪ .45‬באמצעות אימונים מתוכננים‪...‬‬

‫א‪ .‬ניתן להפוך רצי מרתון לאצנים למרחקים בינונים‬
‫ב‪ .‬מסת השרירים גדלה אבל סוגי הסיבים אינם משתנים‬
‫ג‪ .‬ניתן לשנות את אופים של כל סוגי סיבי השריר‬
‫ד‪ .‬ניתן להפוך אצנים למרחקים קצרים לרצי מרתון‬

‫‪ .46‬בהתקצרות איזוטונית‪...‬‬
‫א‪ .‬אזור ‪ H‬מתקצר‬
‫ב‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ג‪ .‬אזור ‪ A‬נשאר באורך קבוע‬
‫ד‪ .‬אזור ‪ Pseudo H‬איננו משתנה‬

‫‪8‬‬
‫ביופיסיקה ‪2001‬‬

‫‪ .47‬המתיחות המתפתחת בסיב שריר שלד בזמן טטנוס איזומטרי חלק תלויה ב‪...‬‬
‫א‪ .‬אורך הסיב‬
‫ב‪ .‬קצב הגרוי‬
‫ג‪ .‬עומס‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫באמצעות טיפול פרמקולוגי ניתן להשפיע על תעלות נתרן ואשלגן בסיב שריר שלד כך שמשך‬ ‫‪.48‬‬
‫פוטנציאל הפעולה לא ישתנה אבל התקופה הרפרקטורית תחפוף את זמן ההתכווצות )הזמן‬
‫הדרוש להגיע לשיא המתיחות(‪ .‬כתוצאה מכך‪...‬‬
‫התדר לקבלת טטנוס חלק יקטן‬ ‫‪(1‬‬
‫ה ‪ twitch‬האיזומטרי לא ישתנה‬ ‫‪(2‬‬
‫שיא המתיחות ב ‪ twitch‬איזומטרי יגדל‬ ‫‪(3‬‬
‫לא ניתן יהיה לקבל טטנוס חלק‬ ‫‪(4‬‬
‫א‪2+4 .‬‬
‫ב‪1+2 .‬‬
‫ג‪ 4 .‬בלבד‬
‫ד‪1+3 .‬‬

‫‪ ATP‬ויוני מגנזיום נחוצים להרפית שריר שלד מאחר ו‪...‬‬ ‫‪.49‬‬

‫הינם מקטינים את ריכוז סידן חופשי ע"י יצירת קומפלכסים‬ ‫‪(1‬‬
‫כמקור אנרגיה לסילוק יוני סידן מהציטופלזמה‬ ‫‪(2‬‬
‫להפעלת החלבונים הרגולטורים‬ ‫‪(3‬‬
‫לספק סביבה מתאימה לדיסוציאציה של אקטומיוזין‬ ‫‪(4‬‬
‫א‪2+4 .‬‬
‫ב‪1+2+3+4 .‬‬
‫ג‪1+3 .‬‬
‫ד‪ 4 .‬בלבד‬

‫כיצד תתבטא האטה בפעילות משאבות סידן שברטיקולום הסרקופלסמטי בתכונות המכניות‬ ‫‪.50‬‬
‫של שריר שלד?‬
‫התדר הדרוש לקבלת טטנוס חלק יקטן‬ ‫‪(1‬‬
‫המתיחות בשיא ‪ twitch‬איזומטרי תגדל‬ ‫‪(2‬‬
‫משך ‪ twitch‬איזומטרי יתארך‬ ‫‪(3‬‬
‫שיא המתיחות בטטנוס איזומטרי לא ישתנה‬ ‫‪(4‬‬
‫א‪1+2+3+4 .‬‬
‫ב‪2+4 .‬‬
‫ג‪1+3 .‬‬
‫ד‪1+2+3 .‬‬

‫עבור סיב שריר ידוע‪ :‬אורך פילמנט עבה ‪ 1.8‬מיקרון‪ ,‬אורך פילמנט דק ‪ 1.2‬מיקרון ואורך אזור‬ ‫‪.51‬‬
‫נטול גשרים בפילמנט העבה ‪ 0.4‬מיקרון‪ .‬אילו מההצהרות הבאות מתארות את יחסי מתיחות‪-‬‬
‫אורך סרקומר בסיב שריר זה?‬
‫באורך של ‪ 2.8‬מיקרון תתקבל מתיחות מכסימלית‬ ‫‪(1‬‬
‫האורך המכסימלי של הסרקומרים היכול להתקבל ממתיחת הסיב יהיה ‪ 4.2‬מיקרון‬ ‫‪(2‬‬
‫באורך של ‪ 3.5‬מיקרון תתקבל מתיחות חצי מכסימלית‬ ‫‪(3‬‬
‫באורך של ‪ 1.8‬מיקרון לא ניתן יהיה לפתח התכווצות אקטיבית‬ ‫‪(4‬‬

‫‪9‬‬
‫ביופיסיקה ‪2001‬‬

‫‪1+3‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪2+4‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪1+2+3‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪1+2+3+4‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫סיב שריר שלד מחובר למשקולת הכבדה משיא המתיחות המתקבל ב ‪ twitch‬איזומטרי‪ ,‬כיצד‬ ‫‪.52‬‬
‫ישתנו הפרמטרים של ה‪ twitch -‬האיזומטרי כאשר משקל המשקולת יוגדל?‬
‫זמן החביון יתקצר‬ ‫‪(1‬‬
‫שיא המתיחות יגדל‬ ‫‪(2‬‬
‫משך ה ‪ twitch‬יקטן‬ ‫‪(3‬‬
‫אין שינוי‬ ‫‪(4‬‬
‫א‪1+3 .‬‬
‫ב‪ 2 .‬בלבד‬
‫ג‪ 4 .‬בלבד‬
‫ד‪1+2+3 .‬‬

‫‪ .53‬בזמן התכווצות‪ ,‬לא כל גשרי המיוזין הפונים לכיוון פילמנט דק )אקטין( מסוים משתתפים‬
‫ברגע נתון בהתקשרות עם מולקולות אקטין‪ .‬הסיבה לכך הינה‪...‬‬
‫א‪ .‬אף תשובה איננה נכונה‬
‫ב‪ .‬אי התאמה בין אתרי הקשור של המיוזין ושל מולקולות האקטין‬
‫ג‪ .‬ריכוז יוני הסידן נמוך ואיננו מאפשר לכל הגשרים להיות פעילים בו זמנית‬
‫ד‪ .‬קצב אספקת ‪ ATP‬נמוך יחסית לקצב פעילות ‪.ATPase‬‬

‫‪ .54‬מדוע אין פעילות ‪ ATPase‬ע"י מולקולות מיוזין בזמן הרפיה?‬

‫א‪ .‬האתר חסום ע"י מולקולות טרופומיוזין‬
‫ב‪ .‬ריכוז הסידן בתא נמוך‬
‫ג‪ .‬ריכוז המגנזיום בתא נמוך‬
‫ד‪ .‬אין אספקה של ‪ATP‬‬

‫סינפסה‬

‫תא עצב א' קשור בסינפסה חשמלית לתא עצב ב' ובסינפסה אינהבטורית לתא ג'‪ .‬איזה מבין‬ ‫‪.55‬‬
‫המשפטים הבאים נכון לגבי הזרקת זרם היפרפולרנטורי לתא א'‪.‬‬
‫בתא ב' לא ישתנה מתח הממברנה‬ ‫‪(1‬‬
‫בתא ג' לא ישתנה מתח הממברנה‬ ‫‪(2‬‬
‫בתא ב' תרשם תגובה היפרפולרנטורית‬ ‫‪(3‬‬
‫בתא ג' תרשם תגובה היפרפולרנטורית‬ ‫‪(4‬‬
‫א‪ .‬תשובות ‪ 1+3‬נכונות‬
‫ב‪ .‬תשובות ‪ 2+3‬נכונות‬
‫ג‪ .‬תשובות ‪ 1+4‬נכונות‬
‫ד‪ .‬תשובות ‪ 2+4‬נכונות‬

‫‪ .56‬מה נכון לגבי זרמי הסידן המתפתחים בקצה העצב הפרה‪ -‬סנפטי‪:‬‬
‫‪ (1‬זרמי הסידן מתפתחים לאט ועוברים אנאקטיבציה מועטה‬
‫‪ (2‬מתפתחים מהר ועוברים אנאקטיבציה מהירה‬

‫‪10‬‬
‫ביופיסיקה ‪2001‬‬

‫‪ (3‬זרמי הסידן גורמים לדיפולרזציה של הטרמינל הפרה סנפטי עם כניסתם‪ ,‬ומשום כך גורמים‬
‫לשחרור השלפוחיות הסנפטיות‬
‫‪ (4‬זרמי הסידן משפיעים על ההסתברות )‪ (P‬ששלפוחיות סנפטיות ישתחררו מקצה העצב הפרה‬
‫סנפטי‬
‫‪ (5‬קיים יחס לא לינארי בין זרמי הסידן המתפתחים בקצה העצב הפרה סנפטי ובין המתח‬
‫הפוסט סנפטי‬
‫א‪ 1+3 .‬נכונים‬
‫ב‪ 1+4+5 .‬נכונים‬
‫ג‪ 2+5 .‬נכונים‬
‫ד‪ 4+5 .‬נכונים‬

‫תעלת ה‪ NMDA -‬מתאפיינת ב‪:‬‬ ‫‪.57‬‬

‫יחסי הזרם מתח לא לינארים‬ ‫‪(1‬‬
‫תעלת ה‪ NMDA -‬מוליכה נתרן אשלגן ומגנזיום‬ ‫‪(2‬‬
‫תעלת ה‪ NMDA -‬נחסמת ע"י מגנזיום הנמצא בתווך החוץ תאי‬ ‫‪(3‬‬
‫תעלת ה‪ NMDA -‬מוליכה נתרן אשלגן וסידן‬ ‫‪(4‬‬
‫תעלת ה‪ NMDA -‬תורמת לפאזה ההתחלתית של התפתחות המתח בתא הפוסט‪ -‬סנפטי‬ ‫‪(5‬‬
‫)‪(EPSP‬‬
‫א‪1+4+5 .‬‬
‫ב‪1+2+3+4+5 .‬‬
‫ג‪1+3+4 .‬‬
‫ד‪2+3+4 .‬‬

‫מה נכון לגבי סנפסות חשמליות?‬ ‫‪.58‬‬

‫תאים המחוברים ע"י סנפסות חשמליות בד"כ יבטאו תעלות ‪ Gap junctions‬ולא יבטאו‬ ‫‪(1‬‬
‫תעלות סינפטיות שקושרות נוירוטרנסמטרים‬
‫סנפסות חשמליות קיימות גם בתאים אינטרנוירונים וגם בתאים פירמידלים אקסטטורים‬ ‫‪(2‬‬
‫בתאים המחוברים ע"י סנפסות חשמליות‪ ,‬מעבר הזרם ביניהם בהכרח סימטרי‬ ‫‪(3‬‬
‫סנפסות חשמליות בין תאי עצב קיימים רק במערכות עצבים של חסרי חוליות‬ ‫‪(4‬‬
‫סנפסות חשמליות בין תאים מאפשרות מעבר מהיר של זרמים חשמליים וגם של מולקולות‬ ‫‪(5‬‬
‫קטנות‬
‫סנפסות חשמליות מאפשרות מעבר רק של זרמים דפולרזטורים‬ ‫‪(6‬‬
‫א‪ 4+3 .‬נכונים‬
‫ב‪ 1+2 .‬נכונים‬
‫ג‪ 5+2 .‬נכונים‬
‫ד‪ 5+1 .‬נכונים‬

‫‪ .59‬הזרקה של יוני סידן לתא מספר ‪ 1‬המצומד חשמלית לתא מספר ‪ 2‬גורמת להפסקת הצימוד‬
‫בין התאים‪ .‬כיצד הדבר יבוא לידי ביטוי במדידת ההתנגדות של תא מספר ‪?1‬‬
‫א‪ .‬לא תהיה השפעה כלל על ההתנגדות‬
‫ב‪ .‬ההתנגדות תעלה‬
‫ג‪ .‬לא ניתן לבדוק את ההתנגדות לאחר הפסקת הצימוד‬
‫ד‪ .‬ההתנגדות תרד‬

‫‪ .60‬גירוי עצב סנסורי גרם ל י ר י ד ה במוליכות בתא הפוסט‪ -‬סנפטי‪ ,‬כיצד תסביר תופעה‬
‫סנפטית זו‪:‬‬
‫א‪ .‬הגדלה במספר תעלות בעלות מתח היפוך שלילי יותר ממתח המנוחה של התא‬

‫‪11‬‬
‫ביופיסיקה ‪2001‬‬

‫ב‪ .‬הטרנסמטר גורם לעליה בשליח שניוני כגון ‪ cAMP‬הגורם מצידו לירידה בהסתברות‬
‫הפתיחה של התעלות בתא הפוסט סנפטי‬
‫ג‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ד‪ .‬שחרור של טרנסמיטר מעכב הגורם לפתיחת תעלות כלור‬

‫‪ .61‬סמן איזה מהתופעות הבאות היא תופעה פוסטסינפטית‪:‬‬

‫א‪ .‬חסימה מהירה של תעלת ‪NMDA‬‬
‫ב‪ REUPTAKE .‬של טרנסמיטור לאחר סיום פעולתו‬
‫ג‪ .‬שנוי קיבול תא בעת גירויו‬
‫ד‪ .‬עליה בתדירות פוטנציאלים סינפטיים ספונטניים )‪(MEPPS‬‬

‫‪ .62‬בתא ממערכת העצבים המרכזית‪ ,‬המוליכות של סינפסה אינהיבטורית )מעכבת( הינה ‪100ns‬‬
‫ומתח ההיפוך הינו ‪ . -70mV‬מוליכות של סינפסה אקסיטטורית )מעוררת( סמוכה הינה ‪20ns‬‬
‫ומתח ההיפוך ‪ .0mV‬בהנחה שהסף לפריצת פוטנציאל פעולה הינו ‪ -50mV‬מה תהיה התגובה‬
‫המשותפת בהפעלת שתי הסינפסות יחד?‬
‫א‪ .‬לא ניתן לדעת מתוך נתוני השאלה‬
‫ב‪ .‬תגובה אינהיבטורית‪ ,‬מכיון שמתח ההיפוך המשותף הינו ‪-58mV‬‬
‫ג‪ .‬תגובה אקסיטטורית )מעוררת( מכיוון שמתח ההיפוך המשותף הינו ‪-48mV‬‬
‫ד‪ .‬תגובה אקסיטטורית )מעוררת( מכיוון שמתח ההיפוך המשותף הינו ‪-58mV‬‬

‫אלו מבין המנגנונים יכולים להשתתף בסיום פעולתו של הנוירוטרנסימטר לאחר שהשתחרר‬ ‫‪.63‬‬
‫מקצה העצב הסנפטי‪:‬‬
‫פרוק אנזימטי‬ ‫‪(1‬‬
‫קליטה חזרה לקצה העצב הסנפטי ע"י טרנספורטרים‬ ‫‪(2‬‬
‫כניסה בדיפוזיה לקצה העצב הפרה סנפטי ולתאים שכנים‬ ‫‪(3‬‬
‫פרוק ספונטני‬ ‫‪(4‬‬
‫קליטה חזרה לקצה העצב ע"י תעלות יוניות‬ ‫‪(5‬‬
‫א‪ 1+2 .‬נכונים‬
‫ב‪ .‬כל הנ"ל‬
‫ג‪ 2+4 .‬נכונים‬
‫ד‪ 3+1 .‬נכונים‬
‫ה‪ 5+1 .‬נכונים‬
‫ו‪ 2+3 .‬נכונים‬

‫סנפסות העצב‪ -‬שריר‪ ,‬נבדלות מסנפסות ממערכת העצבים המרכזית בכך‪:‬‬ ‫‪.64‬‬
‫גירוי העצב הפרה‪-‬סנפטי בסינפסה העצב‪ -‬שריר כמעט תמיד יוביל לפריצת פ‪.‬פ‪ .‬בתא הפוסט‬ ‫‪(1‬‬
‫סנפטי‪ ,‬אך בסנפסה מרכזית יגרום לשינוי מתח קטן‬
‫הטרנסמטר משתחרר בחבילות )קוונטות( בסנפסת העצב‪ -‬שריר‪ ,‬אך בסנפסה מרכזית‬ ‫‪(2‬‬
‫משתחרר בדיפוזיה דרך הממברנה הפרה סנפטית‬
‫המתח הפוסט סנפטי )‪ (EPSP‬דועך פסיבית ממקור היווצרו בסנפסות מרכזיות‪ ,‬ומתקדם‬ ‫‪(3‬‬
‫ללא פחת בסנפסות העצב‪ -‬שריר‬
‫סנפסת העצב‪ -‬שריר תמיד אקסטטורית‪ ,‬בעוד שסנפסות מרכזיות בחלקן אקסטטוריות‬ ‫‪(4‬‬
‫ובחלקן אינהבטוריות‬
‫א‪ 1+4 .‬נכונים‬
‫ב‪ 2+4 .‬נכונים‬
‫ג‪ 3+4 .‬נכונים‬
‫ד‪ 1+3 .‬נכונים‬

‫‪12‬‬
‫ביופיסיקה ‪2001‬‬

‫‪ .65‬הוסיפו תרופה מסויימת לחיבור העצב‪ -‬שריר‪ ,‬שגרמה לעליה בתכולה הקוונטית‪ ,‬הדבר‬
‫יתבטא ב‪:‬‬
‫א‪ .‬עליה במשרעת המתח של תגובת המתח הפוסט סנפטית )‪ (EPSP‬בעקבות גירוי‬
‫ב‪ .‬עליה במוליכות של הרצפטורים לאצטיל כולין‬
‫ג‪ .‬עליה במישרעת של תגובת המתח הפוסט סנפטי הספונטנית)‪(MEPSP‬‬
‫ד‪ .‬שינוי מתח ההיפוך של הסנפסה לערך דפולרזטורי יותר‬

‫‪ .66‬מדידה של השתנות בקיבול הממברנה בקצה העצב הפרסנפטי מאפשרת חישוב של‪:‬‬
‫א‪ .‬גודל השלפוחיות הסנפטיות‬
‫ב‪ .‬גודל התעלות הסנפטיות‬
‫ג‪ .‬תכולה קוונטית‬
‫ד‪ .‬גודל ה ‪EPP -‬‬

‫‪ .67‬נתון תא ממערכת העצבים המרכזית בעל מתח מנוחה של ‪ , -60mV‬וקבוע מרחק של ‪100‬‬
‫מיקרון‪ .‬הופעלה סנפסה אנהיביטורית )מעכבת( על דנדריט במרחק של ‪ 100‬מיקרון מגוף התא‬
‫שגרמה לשינוי מתח של ‪ -10mV‬באתר הסינפטי‪ .‬בנוסף הופעלו בו‪-‬זמנית שתי סנפסות‬
‫אקסיטטוריות )מעוררות( בשני דנדרטים שונים‪ .‬האחת במרחק ‪ 400‬מיקרון מגוף התא‪,‬‬
‫והשניה במרחק ‪ 200‬מיקרון מגוף התא‪ .‬בשני המקרים הפעלת הסנפסה גרמה לשינוי מתח של‬
‫‪ 30mV‬באתר הסנפטי‪.‬‬
‫מה יהיה שינוי המתח הכולל שירשם בגוף התא‪ ,‬בעת הפעלה בו זמנית של שלוש הסנפסות‬
‫יחד? הנח סכימה לינארית של הסנפסות‪.‬‬
‫א‪ .‬כ ‪+5.3 mV‬‬
‫ב‪ .‬כ ‪-1.8 mV‬‬
‫ג‪ .‬כ ‪+2.3 mV‬‬
‫ד‪ .‬כ ‪-2.3 mV‬‬
‫ה‪ .‬כ ‪+1 mV‬‬

‫‪ .68‬רעלן )דמיוני( המשמש בלוחמה כימית‪ ,‬פועל על חיבור העצב‪ -‬שריר‪ .‬איזה מהממצאים הבאים‬
‫מעיד שהרעלן פעל על הצד הפרה סנפטי‪:‬‬
‫א‪ .‬בעקבות גירוי סנפטי של המוטונוירונים לא נרשם פוטנציאל פרה סנפטי‬
‫ב‪ .‬כל הממצאים הנ"ל‬
‫ג‪ .‬מתן טרנסמטר באופן חיצוני בסינפסה גרם לתגובה פוסט סנפטית‬
‫ד‪ .‬דפולרזציה של קצה המוטונוירון לא גורמת לעליה בריכוז יוני הסידן‬
‫ה‪ .‬תדירות הפוטנציאלים הספונטנים )‪ (MEPP‬נמוכה מהרגיל אולם בממוצע המישרעת‬
‫שלהם זהה לאוכלוסית הביקורת )ללא הרעלן(‬

‫‪13‬‬
‫ביופיסיקה ‪2001‬‬

‫ביופיסיקה ‪ ,2001‬טופס ‪ – 001‬פתרונות אפשריים בלבד‪:‬‬

‫ד‬ ‫‪.35‬‬ ‫ב‬ ‫‪.1‬‬

‫א‬ ‫‪.36‬‬ ‫א‬ ‫‪.2‬‬
‫ד‬ ‫‪.37‬‬ ‫א‬ ‫‪.3‬‬
‫א‬ ‫‪.38‬‬ ‫ד‬ ‫‪.4‬‬
‫א‬ ‫‪.39‬‬ ‫ג‬ ‫‪.5‬‬
‫ב‬ ‫‪.40‬‬ ‫ב‬ ‫‪.6‬‬
‫ד?‬ ‫‪.41‬‬ ‫א‬ ‫‪.7‬‬
‫ב‬ ‫‪.42‬‬ ‫א‬ ‫‪.8‬‬
‫ב‬ ‫‪.43‬‬ ‫ב‬ ‫‪.9‬‬
‫א‬ ‫‪.44‬‬ ‫ב‬ ‫‪.10‬‬
‫ב‬ ‫‪.45‬‬ ‫ד‬ ‫‪.11‬‬
‫ב‬ ‫‪.46‬‬ ‫א?‬ ‫‪.12‬‬
‫א‬ ‫‪.47‬‬ ‫ד‬ ‫‪.13‬‬
‫א‬ ‫‪.48‬‬ ‫א‬ ‫‪.14‬‬
‫א‬ ‫‪.49‬‬ ‫ב‬ ‫‪.15‬‬
‫א‬ ‫‪.50‬‬ ‫ד‬ ‫‪.16‬‬
‫ג‬ ‫‪.51‬‬ ‫ג‬ ‫‪.17‬‬
‫ג‬ ‫‪.52‬‬ ‫ד‬ ‫‪.18‬‬
‫ב‬ ‫‪.53‬‬ ‫א‬ ‫‪.19‬‬
‫ג‬ ‫‪.54‬‬ ‫ב‬ ‫‪.20‬‬
‫ב‬ ‫‪.55‬‬ ‫ב‬ ‫‪.21‬‬
‫ב‬ ‫‪.56‬‬ ‫ב‬ ‫‪.22‬‬
‫ג‬ ‫‪.57‬‬ ‫ג‬ ‫‪.23‬‬
‫ג‬ ‫‪.58‬‬ ‫א‬ ‫‪.24‬‬
‫ג?‬ ‫‪.59‬‬ ‫ב‬ ‫‪.25‬‬
‫ג‬ ‫‪.60‬‬ ‫ג‬ ‫‪.26‬‬
‫א‬ ‫‪.61‬‬ ‫א‬ ‫‪.27‬‬
‫ד‬ ‫‪.62‬‬ ‫א‬ ‫‪.28‬‬
‫א‬ ‫‪.63‬‬ ‫א‬ ‫‪.29‬‬
‫א‬ ‫‪.64‬‬ ‫ד?‬ ‫‪.30‬‬
‫א‬ ‫‪.65‬‬ ‫ד‬ ‫‪.31‬‬
‫א‬ ‫‪.66‬‬ ‫ג‬ ‫‪.32‬‬
‫ה‬ ‫‪.67‬‬ ‫ב‬ ‫‪.33‬‬
‫ב‬ ‫‪.68‬‬ ‫ב‬ ‫‪.34‬‬

‫‪14‬‬
‫ביופיזיקה ‪2000 -‬‬

‫בחינה בביופיזיקה ‪2000 -‬‬

‫‪ .1‬המבנה המולקולרי של תעלות תלויות מתח )אשלגן‪ ,‬נתרן( דומה למדי‪ .‬אילו‬
‫מההצהרות המתייחסות למבנה החלבון נכונות‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬בבניית "חור" התעלה משתתף המקטע שבין הליקס ‪6-5‬‬
‫‪ .셋‬אחד המקטעים שחוצים את הקרום מתפקד כרגש מתח )כל חומצה אמינית‬
‫‪ 3-4‬הינה ליזין או ארגינין(‪.‬‬
‫‪ .넷‬מבנה טטרמרי )קרי‪ :‬ארבע תת יחידות( כאשר אורך כל תת יחידה ‪ 500‬ח"א‬
‫)בערך( ותת‪-‬יחידה חוצה את הקרום ‪ 6‬פעמים‪.‬‬

‫‪ .2‬יציבות בפונקצית זרם מתח משמעה‬

‫שיפוע שלילי ב ‪V=0‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬שיפוע שלילי ב ‪I=0‬‬
‫‪ .셋‬שיפוע חיובי ב ‪V=0‬‬
‫‪ .넷‬שיפוע חיובי ב ‪I=0‬‬

‫‪ .3‬היחס הנכון בין מהירות הפעולה של הישויות הבאות הינו‬

‫נשא<תעלה<משאבה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬משאבה<תעלה<נשא‬
‫‪ .셋‬צב<ארנבת‬
‫‪ .넷‬תעלה<נשא<משאבה‬

‫‪ .4‬בהעדר תלות מוליכות הקרום במתח‬

‫‪ .1‬לא יתקיים פוטנציאל פעולה‬
‫‪ .2‬יכול להתקיים פוטנציאל פעולה‬
‫‪ .3‬פונקצית זרם‪-‬מתח תהיה קו ישר‬

‫תשובות ‪ 1+3‬נכונות‬ ‫‪.하나‬‬

‫‪ .둘‬תשובה ‪ 3‬בלבד נכונה‬
‫‪ .셋‬תשובה ‪ 2‬בלבד נכונה‬
‫‪ .넷‬תשובה ‪ 1‬בלבד נכונה‬

‫‪ .5‬בין שתי נקודות יציבות בפונקצית זרם‪-‬מתח‬

‫חייבת להימצא נקודת סף‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬חייב להימצא קטע בעל שיפוע שלילי‬
‫‪ .셋‬חייבת להימצא נקודה לא יציבה‬
‫‪ .넷‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .6‬מיאלין‬
‫מגביר התנגדות הקרום‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬מקטין צמיגות הקרום‬
‫‪ .셋‬מגביר צמיגות הקרום‬
‫‪ .넷‬מגביר מוליכות הקרום‬

‫‪1‬‬
‫ביופיזיקה ‪2000 -‬‬

‫‪ .7‬בהנחה שלתעלות ארבע תת יחידות בלתי תלויות‪ ,‬וכל אחת נענית לתיאור מסוג‬
‫‪α (V) Î n‬‬

‫)‪β(V) Í (1-n‬‬
‫ההסתברות למצוא תעלה במצב פתוח נתונה על ידי‬
‫) )‪β (V) / (α (V) + β(V‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫‪α (V) * (α (V) + β(V) ) .셋‬‬
‫‪α (V) / (α (V) + β(V) ) .넷‬‬

‫‪ .8‬אינאקטיבציה של תעלת הנתרן נובעת מ‪:‬‬

‫קישור של יוני סידן‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬שינוי קונפורמציה של החלבון לאחר שהתעלה נפתחת‬
‫‪ .셋‬אין תשובה נכונה‬
‫‪ .넷‬חסימה על ידי רעלן‬

‫‪ .9‬מוליכות וחדירות הינם שני מושגים המתייחסים למעבר דרך קרום‪ .‬ההבדל ביניהם‬
‫אין הבדל ביניהם‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬מוליכות תלויה בריכוז היונים‪ ,‬חדירות לא‬
‫‪ .셋‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫‪ .넷‬חדירות תלויה בריכוז היונים‪ ,‬מוליכות לא‬

‫‪ .10‬בהעדר אינאקטיבציה של הכוח המעורר )מוליכות נתרן( המערכת תציג‪:‬‬

‫ירי ספונטני )ללא הפסקה(‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬שני מצבים יציבים‬
‫‪ .셋‬אינספור מצבים יציבים‬
‫‪ .넷‬מצב יציב אחד‬

‫‪ .11‬אחת ההצהרות המובאות למטה באשר לקבועי המהירות תלויי המתח הפועלים במודל‬
‫הודג'קין‪-‬הקסלי שגויה‪ .‬מיהי?‬
‫אינם משתנים כפונקציה של הזמן‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬קבועי המהירות מגיבים לשינויי מתח באורך מיידי‪ .‬ערכם הינו בסדר גודל של‬
‫מילישניות‬
‫‪ .셋‬ערכם עולה‪/‬יורד ליניארית כפונקציה של מתח‬
‫‪ .넷‬מבטאים את גובה המחסומים האנרגטיים למעבר בין מצבים‬

‫‪ .12‬פונקצית זרם‪-‬מתח של תא קוצב תוארה תחת תנאי קיבוע במתח היפרפולריזטורי‬

‫)כלומר‪ ,‬מתח הקרום הוחזק בערך היפרפולריזטורי‪ ,‬ומשם "הוקפץ" לערכים דפולריזטוריים‬
‫לשם רישום הזרם המירבי המתקבל‪ ,‬וכיוונו(‪ .‬בפונקציה המתקבלת‪,‬‬
‫יש שני ענפים יציבים‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬יש סף משתנה‬
‫‪ .셋‬אין מתח סף‬
‫‪ .넷‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪2‬‬
‫ביופיזיקה ‪2000 -‬‬

‫‪ .13‬השיפוע של עקום זרם‪-‬מתח זהה לערך של‬

‫‪ .1‬מוליכות הקרום‬
‫‪ .2‬חדירות הקרום‬
‫‪ .3‬מתח הקרום‬
‫תשובה ‪ 1‬בלבד נכונה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬תשובה ‪ 3‬בלבד נכונה‬
‫‪ .셋‬תשובה ‪ 2‬בלבד נכונה‬
‫‪ .넷‬תשובות ‪ 1+2‬נכונות‬

‫‪ .14‬בהתאם למודל הודג'קין‪-‬הקסלי‪ ,‬זרם היונים דרך תעלת אשלגן בודדת מתואר ע"י‬
‫הביטוי‪:‬‬
‫‪g N (V-Ek)* P(V)^4‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬אף תשובה איננה נכונה‬
‫‪) g N^4 (V-Ek)* P(V) .셋‬כאשר ‪ g‬מייצג מוליכות התעלה הבודדת(‬
‫‪G^4 N (V-Ek) * P(V) .넷‬‬

‫‪ .15‬הגדלת מקדם חדירות של יון החודר פסיבית דרך קרום התא ומצוי בשיווי משקל‪ ,‬בתאים‬
‫המצויים בשיווי משקל חשמלית תתבטא ב…‬
‫‪ .1‬מתח הקרום לא ישתנה‬
‫‪ .2‬שטף נטו של היון דרך הקרום יגדל‬
‫‪ .3‬שינוי מתח הקרום עקב שינוי נתון בחדירות ליון אחר שאיננו מתחלק‬
‫פסיבית‪ ,‬יקטן‬
‫‪ .4‬מתח הקרום ישתנה ואחר יחזור למצבו ההתחלתי‬
‫‪1+2+3‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪1+3 .둘‬‬
‫‪ 4 .셋‬בלבד‬
‫‪2+4 .넷‬‬

‫‪ .16‬נתנו לתאים להגיע לשיווי משקל בתמיסת גלקטוז בריכוז ‪ 20‬מילימולר‪ .‬העבירו את‬
‫התאים לתמיסה ללא גלקטוז‪ .‬מה יהיה השטף ההתחלתי של גלקטוז החוצה )ביחס לשטף‬
‫המכסימלי( כאשר ידוע כי קבוע הדיסוציאציה של גלקטוז‪-‬נשא הינו ‪ 10‬מילימולר?‬
‫‪1/2 .하나‬‬
‫‪2/3 .둘‬‬
‫‪1/3 .셋‬‬
‫‪ .넷‬לא ניתן לחשב‬

‫‪ .17‬תמיסה המכילה חומר ‪ X‬בריכוז ‪ 300‬מיליאוסמולר הינה איזוטונית לכדוריות דם של‬

‫חייזר‪ .‬כאשר מכניסים תאי שומן מאותו חייזר לתמיסה‪ ,‬הם מתנפחים ומתפוצצים‪ .‬מכאן‬
‫ש…‬
‫‪ .하나‬בכדוריות הדם ישנה משאבה להוצאת מים‬
‫‪ .둘‬קרום הכדוריות קשיח ועמיד בפני לחץ הידרוסטטי‬
‫‪ .셋‬כל התשובות יכולות להיות אפשריות‬
‫‪ .넷‬המומס ‪ X‬חודר לתאי השומן‬

‫‪ .18‬הכינו תמיסה בריכוז ‪ 250‬מילימולר של חומר ‪ .X‬טמפרטורת הקיפאון של התמיסה‬

‫הייתה ‪ -0.3‬מעלות‪ ,‬והקבוע הקריאוסקופי הינו ‪ .1.86 /osmole‬מכאן ש…‬
‫נוצרים בתמיסה קומפלקסים רב‪-‬מולקולריים של ‪X‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬התמיסה הינה אידיאלית‬
‫‪ .셋‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫‪ .넷‬החומר ‪ X‬מתפרק ליונים‬

‫‪3‬‬
‫ביופיזיקה ‪2000 -‬‬

‫‪ .19‬בתנאים נורמליים תא עצב אנימלי מצוי במצב שיווי משקל מבחינת נפח‪ ,‬פוטנציאל‬
‫חשמלי וריכוז יונים‪ .‬מכאן ש…‬
‫מפל לחצים הידרוסטטי מאזן את שטף הנפח‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬פוטנציאל הקרום זהה לפוטנציאל שיווי משקל של כל יון חודר‬
‫‪ .셋‬אף תשובה איננה נכונה‬
‫‪ .넷‬לכל היונים קיימות משאבות אקטיביות לשמירת מפל הריכוזים‬

‫‪ .20‬אילו יונים תורמים לפוטנציאל הקרום הנמדד ברגע נתון?‬

‫רק יונים חודרים המועברים גם על ידי משאבות אקטיביות‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬כל היונים המצויים במערכת‬
‫‪ .셋‬רק יונים גדולים שאינם חודרים דרך הקרום‬
‫‪ .넷‬כל היונים החודרים‬

‫‪ .21‬כאשר העבירו כדוריות דם אדומות לתמיסה בעלת הרכב לא ידוע נצפתה הגדלה בנפח‪,‬‬
‫ולאחריה חזרה למצב התחלתי‪ .‬מכאן ניתן להסיק כי…‬
‫הכדוריות הכילו מומס חודר בריכוז גבוה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬התמיסה התוך תאית בכדוריות הייתה היפראוסמוטית‬
‫‪ .셋‬התמיסה הכילה מומס לא חודר בריכוז איזואוסמוטי‬
‫‪ .넷‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .22‬אילו מהתנאים הבאים חייב להתקיים בכדי להסיק כי מומס מסוים חודר דרך קרום‬
‫תאים בתהליך של דיפוזיה פשוטה?‬
‫‪ .1‬מסיסות גבוהה בפאזה השומנית‬
‫‪ .2‬הזמן הדרוש לריכוז התוך תאי להגיע למחצית הריכוז החוץ תאי איננו תלוי‬
‫בריכוז התחלתי חוץ תאי‬
‫‪ .3‬תהליך חדירת המומס לתאים כמעט ואיננו תלוי בטמפרטורה )‪(Q10 = 1.2‬‬
‫‪ .4‬לאחר זמן מספיק ארוך הריכוז החופשי התוך תאי שווה לריכוז החוץ תאי‬

‫‪ 4‬בלבד‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪1+3 .둘‬‬
‫‪2+4 .셋‬‬
‫‪1+2+3+4 .넷‬‬

‫‪ .23‬בתא נמדד פוטנציאל קרום של ‪ .-60mv‬פוטנציאל שיווי משקל של יון שלילי החודר דרך‬
‫הקרום חושב לערך ‪ .-70mv‬מכאן ניתן להסיק כי השטף הפסיבי נטו של היון הינו‪:‬‬
‫החוצה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬תלוי בפעילות המשאבה בה מעורב היון‬
‫‪ .셋‬אפס‬
‫‪ .넷‬פנימה‬

‫‪ .24‬שטף התחלתי של מומס המועבר בדיפוזיה מזורזת מגיע לרוויה בריכוזי מומס גבוהים‬
‫מאחר ו…‬
‫מספר הנשאים בקרום הינו סופי‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬בריכוזים גבוהים קצב הכניסה של מומס שווה לקצב יציאה שלו‬
‫‪ .셋‬קבוע הדיסוציאציה של הקומפלקס נשא‪-‬מומס נמוך יחסית‬
‫‪ .넷‬קצב תנועת הקומפלקס נשא‪-‬מומס גדול מקצב תנועת הנשא בלבד‬

‫‪4‬‬
‫ביופיזיקה ‪2000 -‬‬

‫‪ .25‬כדי שלא יתרחשו שינויי נפח )אפילו זמניים( בכדוריות דם אדומות‪ ,‬התמיסה‬
‫החיצונית…‬
‫‪ .1‬חייבת להיות איזואוסמוטית‬
‫‪ .2‬יכולה להיות גם היפואוסמוטית‬
‫‪ .3‬מכילה רק מומסים לא חודרים‬
‫‪ .4‬מורכבת ממומס לא חודר בריכוז איזואוסמוטי ומומסים נוספים‬

‫‪1+2+3‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪1+3 .둘‬‬
‫‪ 4 .셋‬בלבד‬
‫‪1+2+3+4 .넷‬‬

‫‪ .26‬בהעברה אקטיבית מסדר שני…‬

‫במצב שיווי משקל ריכוז תוך תאי הינו פי שניים מהריכוז החוץ תאי‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬העברת מומס תלויה בפירוק שתי מולקולות ‪ATP‬‬
‫‪ .셋‬יחס העברה הינו ‪2:1‬‬
‫‪ .넷‬הרווח האנרגטי מהעברת מומס אחד גדול מההשקעה האנרגטית הדרושה להעברת‬
‫המומס האחר‬

‫‪ .27‬בניסוי תיאורטי חושב הזמן הדרוש לריכוז במרחק ‪ X‬ממקור אינסופי )כלומר‪ :‬לא‬
‫מתכלה( להגיע למחצית ריכוז המקור‪ .‬זמן זה תלוי ב…‬
‫‪ .1‬קבוע הדיפוזיה‬
‫‪ .2‬טמפרטורה‬
‫‪ .3‬המרחק ‪X‬‬
‫‪ .4‬ריכוז המקור‬

‫‪2+4‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪1+2+3 .둘‬‬
‫‪1+2+3+4 .셋‬‬
‫‪1+3 .넷‬‬

‫‪ .28‬מפרידים בין שתי תמיסות של ‪ Mgcl2‬באמצעות קרום החדיר לשני היונים‬

‫)‪ .P(Mg) = 10P(cl‬ריכוז תמיסה אחת ‪ 0.1M‬וריכוז התמיסה השנייה ‪ .0.01M‬מה תוכלו‬
‫להסיק על התכונות החשמליות של המערכת?‬
‫‪ .1‬בזמן ‪ t=0‬פוטנציאל שיווי משקל של מגנזיום הינו חצי מערכו המוחלט של‬
‫פוטנציאל שיווי משקל של כלור‬
‫‪ .2‬בזמן אינסופי ארוך‪ ,‬מתח הקרום יתאפס‬
‫‪ .3‬בזמן סופי‪ ,‬הקרום שלילי בצד המרוכז‬
‫‪ .4‬פוטנציאל שיווי משקל של מגנזיום גדול פי חמש מזה של כלור בערכו‬
‫המוחלט‬

‫‪ 2‬בלבד‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪2+4 .둘‬‬
‫‪1+3 .셋‬‬
‫‪1+2+3 .넷‬‬

‫‪5‬‬
‫ביופיזיקה ‪2000 -‬‬

‫‪ .29‬כאשר פוטנציאל הקרום הנמדד של תא זהה לפוטנציאל שווי משקל של אחד היונים‬
‫במערכת ניתן להסיק בוודאות כי…‬
‫רק היון הנדון חודר דרך קרום התא‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬שטף דיפוזי נטו של היון הנדון הינו אפס‬
‫‪ .셋‬היון הינו בעל קבוע חדירות גבוה במיוחד‬
‫‪ .넷‬קיימת משאבה אקטיבית לשמירת מפל הריכוזים של היון הנדון‪.‬‬

‫‪ .30‬קבוע הרפלקציה של מומסים שונים לגבי תאים שונים תלוי ב…‬

‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬מסיסות המומסים בפאזה השומנית‬
‫‪ .셋‬חדירות התאים למים‬
‫‪ .넷‬גודל המומסים והפולריות שלהם‬

‫‪ .31‬בתא אנימלי ידוע כי ריכוז יוני כלור בתוך התא הינו ‪ 20‬מילימולר ומחוץ לתא ‪120‬‬
‫מילימולר‪ .‬נמדד פוטנציאל קרום של ‪ .-50mv‬מה יקרה כאשר המוליכות ליוני כלור תגדל פי‬
‫‪?10‬‬
‫דפולריזציה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬היפרפולריזציה‬
‫‪ .셋‬לא ניתן לחשב מבלי לדעת ריכוזי נתרן ואשלגן וחדירויותיהם‬
‫‪ .넷‬אין שינוי‬

‫‪ .32‬הכינו תמיסה של ‪ 200‬מילימולר נתרן כלורי וידוע כי הקבוע האוסמוטי הינו ‪ .1.9‬מכאן‬
‫שאוסמולריות התמיסה תהיה‪:‬‬
‫‪200 .하나‬‬
‫‪380 .둘‬‬
‫‪400 .셋‬‬
‫‪760 .넷‬‬

‫‪ .33‬הוסיפו אל תוך ליטר תמיסת סוכרוז בריכוז ‪ 300‬מיליאוסמולר המכילה כדוריות דם‬
‫אדומות הומניות‪ ,‬ליטר של מומס חודר עבורו ידוע כי קבוע הרפלקציה הינו ‪ .0.25‬מה צריך‬
‫להיות ריכוז המומס החודר בתמיסה המקורית )לפני הוספתה לתמיסה המכילה כדוריות דם‬
‫אדומות( בכדי ששטף הנפח ההתחלתי יהיה אפס?‬
‫‪150 .하나‬‬
‫‪1200 .둘‬‬
‫‪600 .셋‬‬
‫‪300 .넷‬‬

‫‪ .34‬לאחר הרעלת משאבת שחלוף נתרן‪/‬אשלגן…‬

‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬ריכוז תוך תאי של נתרן יגדל‬
‫‪ .셋‬פוטנציאל הקרום ישאף לאפס‬
‫‪ .넷‬התא יתחיל להתנפח‬

‫‪ .35‬התפתחות בצקת ברקמות בחולה הסובל מריכוז נמוך של חלבוני הפלזמה תיעצר כש…‬
‫ריכוז חלבוני הפלזמה יחזור לנורמל‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬הלחץ ההידרוסטטי בנימיות ירד‬
‫‪ .셋‬חלבוני הפלזמה ידלפו מהנימיות‬
‫‪ .넷‬הלחץ ההידרוסטטי ברקמות יעלה‬

‫‪6‬‬
‫ביופיזיקה ‪2000 -‬‬

‫‪ .36‬בניסוי דיפוזיה פשוטה נמדד קצב יציאת מומס‪ ,‬מתא לתמיסה שאינה מכילה מומס‪,‬‬
‫כתלות בריכוזי מומס תוך תאים שונים‪ .‬כיצד תשפיע הגדלה פי שניים של הריכוז התוך תאי‬
‫ההתחלתי על קבוע הזמן של התהליך?‬
‫יגדל פי שניים‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬יקטן פי שניים‬
‫‪ .셋‬יגדל פי ארבע‬
‫‪ .넷‬לא ישתנה‬

‫‪ .37‬ברישום מתא ממערכת העצבים המרכזית‪ ,‬נמצא שגירוי אקסון פרה‪-‬סינפטי בודד גורם‬
‫לתגובת מתח פוסט‪-‬סינפטית אקסיטטורית )‪ .(EPSP‬כאשר משנים את מתח הממברנה לערך‬
‫היפר‪-‬פולריזטורי‪ ,‬ונותנים גירוי זהה משרעת ה‪ EPSP-‬המתקבלת קטנה‪ .‬מה ההסבר‬
‫האפשרי לתופעה זו‪:‬‬
‫ה‪ EPSP-‬נתרם בחלקו או כולו מהפעלה של רצפטורי ה‪NMDA-‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬התנגדות הממברנה של התא גדלה עם ההיפר‪-‬פולריזציה וגרמה להקטנה של ה‪-‬‬
‫‪EPSP‬‬
‫‪ .셋‬ההיפר‪-‬פולריזציה גרמה להקטנת הזרם שזורם דרך רצפטורי ה‪AMPA-‬‬
‫‪ .넷‬היפר‪-‬פולריזציה בתא הפוסט‪-‬סינפטי גרמה להקטנה של כמות הטרנסמיטור‬
‫המשתחרר‬

‫‪ .38‬שני תאים מצומדים חשמלית על ידי ‪ .gap junctions‬התנגדות תא ‪ (R1) 1‬הינה ‪,10^9 Ώ‬‬
‫התנגדות תא ‪ (R2) 2‬הינה ‪ ,10^7 Ώ‬והתנגדות הצימוד )‪ (Rc‬בין התאים הינה ‪ .10^9 Ώ‬מה‬
‫נכון לגבי המתחים המתפתחים בתאים‪:‬‬
‫שינוי מתח של ‪ 100mv‬בתא מספר ‪ ,2‬יגרום לשינוי מתח של בסביבות ‪1mv‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫בתא מספר ‪1‬‬
‫‪ .둘‬שינוי מתח של ‪ 100mv‬בתא מספר ‪ ,1‬יגרום לשינוי מתח של ‪ 10mv‬בתא מספר ‪2‬‬
‫‪ .셋‬שינוי מתח של ‪ 100mv‬בתא מספר ‪ ,1‬יגרום לשינוי מתח של בסביבות ‪ 1mv‬בתא‬
‫מספר ‪2‬‬
‫‪ .넷‬המתח המתפתח בתא מספר ‪ 1‬בעת שינוי מתח של ‪ 100mv‬בתא מספר ‪ ,2‬יהיה זהה‬
‫למתח המתפתח בתא מספר ‪ 2‬בעת שינוי מתח של ‪ 100mv‬בתא מספר ‪1‬‬

‫‪ .39‬מהם המקורות להשהיה הסינפטית )‪(synaptic delay‬‬

‫‪ .1‬ההפעלה האיטית של זרם הסידן הפרה‪-‬סינפטי‬
‫‪ .2‬ההפעלה האיטית של זרם הסידן הפוסט‪-‬סינפטי‬
‫‪ .3‬דיפוזיה של הנוירוטרנסמיטור במרווח הסינפטי‬
‫‪ .4‬הזמן שלוקח ל‪ fusion-‬של הוזיקולות‬
‫‪ .5‬ייצור הוזיקולות הסינפטיות בתהליך האנדוציטוסיס‬

‫‪ 1+3+4‬נכונים‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪1+2+5 .둘‬‬
‫‪1+4+5 .셋‬‬
‫‪2+3+4+5 .넷‬‬
‫‪ 1+2+3‬נכונים‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪7‬‬
‫ביופיזיקה ‪2000 -‬‬

‫‪ .40‬דעיכת המתח הסינפטי נקבעת בעיקר ע"י‪:‬‬

‫‪ .1‬זרמים שזורמים דרך תעלות סינפטיות‬
‫‪ .2‬זרמים קיבוליים בממברנה הפוסט‪-‬סינפטית‬
‫‪ .3‬זרמי דלף שזורמים בממברנה הפוסט‪-‬סינפטית‬
‫‪ .4‬סגירת תעלות סידן תלויות מתוח בממברנה הפוסט‪-‬סינפטית‬

‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.하나‬‬

‫‪ 2+3 .둘‬נכונים‬
‫‪ 2+4 .셋‬נכונים‬
‫‪ 1+3+4 .넷‬נכונים‬
‫‪ 1+2+3‬נכונים‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ .41‬גז עצבים חוסם את האנזים אצטיל‪-‬כולין אסטראז בסינפסת העצב‪-‬שריר‪ .‬אילו מהמדדים‬
‫יושפעו‪:‬‬
‫תכולה קוונטית‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬תדירות הפוטנציאלים הסינפטים הספונטנים )‪(mEPSP‬‬
‫‪ .셋‬כמות הסידן הנכנסת לטרמינל הפרה‪-‬סינפטי בעקבות פוטנציאל פעולה בעצב‬
‫‪ .넷‬משרעת המתח של הפוטנציאלים הסינפטיים הספונטניים )‪(mEPSP‬‬

‫‪ .42‬מהי הסיבה העיקרית לחוסר הלינאריות בעקומת הזרם מתח של תעלת ה‪?NMDA-‬‬
‫מעבר תלוי מתח של יוני מגנזיום בתעלת ה‪NMDA-‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬חסימת התעלה על ידי יוני מגנזיום תוך תאיים‬
‫‪ .셋‬חסימת התעלה על ידי יוני מגנזיום חוץ תאיים‬
‫‪ .넷‬כניסת הגלוטמאט לתעלה וחסימתה ע"י התקשרותו לאתר ספציפי בתוך התעלה‬
‫תעלת ה‪ NMDA-‬מכילה שער תלוי מתח האחראי לחוסר לינאריות זו‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ .43‬על איזה מהפרמטרים הבאים תשפיע עלייה בתכולה הקוונטית?‬

‫פוטנציאל היפוך של הטרנסמיטור‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬פוטנציאל הסף של התא הפוסט‪-‬סינפטי‬
‫‪ .셋‬גודל פוטנציאל סינפטי מעורר‬
‫‪ .넷‬גודל פוטנציאל פעולה‬

‫‪ .44‬בסינפסת העצב‪-‬שריר‪ ,‬לאחר מתן תרופה‪ ,‬תדירות הזרמים הסינפטיים הספונטנים‬

‫)‪ (mEPSC‬גדלה פי ‪ ,2‬בעוד שהמשרעת של ה‪ mEPSC-‬לא השתנתה‪ .‬התרופה פעלה‪:‬‬
‫על הצד הפוסט סינפטי של הסינפסה‪.‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬על הצד הפרה סינפטי של הסינפסה‬
‫‪ .셋‬על פירוק הנוירוטרנסמיטור במרווח הסינפטי‬
‫‪ .넷‬גם על הצד הפרה סינפטי וגם על הצד הפוסט סינפטי‬

‫‪8‬‬
‫ביופיזיקה ‪2000 -‬‬

‫‪ .45‬סינפסה בעצב ממערכת העצבים המרכזית‪ ,‬מתהפכת במתח של ‪ .-60mv‬מתח הסף של‬
‫התא לפריצת פוטנציאל פעולה הינו ‪ ,-45mv‬ומתח המנוחה ‪ .-70mv‬מה נקבל בהפעלת‬
‫הסינפסה‪:‬‬
‫‪ .1‬בהפעלת הסינפסה נקבל אינהיביציה )עיכוב(‬
‫‪ .2‬הפעלת הסינפסה תגרום לזרם פנימה‪ ,‬שיגרום לדפולריזציה לעבר מתח‬
‫ההיפוך של הסינפסה‪ ,‬ונקבל אקסיטציה )עירור(‬
‫‪ .3‬הפעלת הסינפסה תגרום לדפולריזציה עד למתח ההיפוך‪ .‬בכל שינוי מתח –‬
‫מעבר למתח זה תגרום הסינפסה להיפר‪-‬פולריזציה‬
‫‪ .4‬הפעלת הסינפסה תגרום להקטנת מתח הסף של התא‬

‫‪ 1‬נכון‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ 1+2+3 .둘‬נכונים‬
‫‪ 2 .셋‬נכון‬
‫‪ 1+3 .넷‬נכונים‬
‫‪ 2+4‬נכונים‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ .46‬חוקר הזריק לתוך הטרמינל הפרה‪-‬סינפטי חומר אשר קושר סידן )ועל כן מוריד את‬
‫ריכוזו החופשי( ולתדהמתו גילה שבעקבות גירוי העצב‪ ,‬שחרור הטרנסמיטור לא נפגע‪ .‬מה‬
‫הסיבה האפשרית לכך?‬
‫החומר שהזריק היה בעל קבוע קישור איטי לסידן‪ ,‬יחסית למהירות הקישור‬ ‫‪.하나‬‬
‫לאתר האחראי לשחרור הטרנסמיטור‪.‬‬
‫‪ .둘‬הסידן אינו הגורם הבלעדי לשחרור‪ ,‬ומספיק שינוי המתח הפרה‪-‬סינפטי לגרום‬
‫לשחרור‬
‫‪ .셋‬אף אחת מהסיבות הנ"ל אינה הגיונית‪ ,‬והחוקר עדיין מתבלט‬
‫‪ .넷‬הסידן הרלוונטי לשחרור הינו הסידן הפוסט‪-‬סינפטי‪ ,‬ולכן החומר שהזריק לא‬
‫השפיע‬

‫‪ .47‬איזו מהתופעות הבאות מתרחשת בתא הפוסט‪-‬סינפטי‪:‬‬

‫שינוי קיבול התא בעת הגירוי ושחרור הנוירוטרנסמיטור‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬קליטה חזרה של הטרנסמיטור המשוחרר לאחר סיום פעולתו‬
‫‪ .셋‬הפעלה של תעלות ה‪NMDA-‬‬
‫‪ .넷‬עליה בתדירות השחרור הספונטנית של שלפוחיות סינפטיות‬

‫‪ .48‬בשני אתרים בעץ הדנדריטלי בתא של מערכת העצבים המרכזית נוצרו פוטנציאלים‬
‫סינפטיים )‪ .(EPSP‬המתח המתפתח בגוף התא יהיה תלוי בגורמים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬התנגדות ממברנת התא‬
‫‪ .2‬המרחק הפיזי בין מקום היווצרותם של ה‪EPSP-‬‬
‫‪ .3‬התנגדות הציטופלסמה‬
‫‪ .4‬קיבול הממברנה‬

‫תשובות ‪ 1+3‬נכונות‬ ‫‪.하나‬‬

‫‪ .둘‬תשובות ‪ 2+4‬נכונות‬
‫‪ .셋‬תשובות ‪ 1+2+3‬נכונות‬
‫‪ .넷‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .49‬מה נכון לגבי סינפסת העצב‪-‬שריר‪:‬‬

‫שתי מולקולות אצטיל‪-‬כולין מספיקות לשחרור קוונטום סינפטי בודד‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬קוונטום סינפטי בודד יפעיל עשרות עד מאות מולקולות של רצפטורים לאצטיל‪-‬‬
‫כולין‬
‫‪ .셋‬מולקולות אצטיל‪-‬כולין מופעלות ע"י קוונטום סינפטי בודד‬

‫‪9‬‬
‫ביופיזיקה ‪2000 -‬‬

‫‪ .넷‬שתי מולקולות אצטיל‪-‬כולין מהוות קוונטום סינפטי‬

‫‪10‬‬
‫ביופיזיקה ‪2000 -‬‬

‫‪ .50‬הפעלת תא ממערכת העצבים המרכזית המפריש ‪ GABA‬תגרום ל‪:‬‬

‫פתיחת תעלה המוליכה נתרן‪ ,‬כלור ואשלגן בתא הפוסט‪-‬סינפטי‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬סגירה של תעלות לנתרן בתא הפוסט‪-‬סינפטי‬
‫‪ .셋‬סגירת תעלה לאשלגן בתא הפוסט‪-‬סינפטי‬
‫‪ .넷‬פתיחה של תעלות לכלור בתא הפוסט‪-‬סינפטי‬
‫פתיחה של תעלות לנתרן בתא הפוסט‪-‬סינפטי‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ .51‬הפעלה בו זמנית של מספר סינפסות סמוכות המסתיימות על תא במערכת העצבים‬

‫המרכזית תגרום לסיכום תת‪-‬לינארי של המתחים הפוסט‪-‬סינפטיים‪ .‬מה הסיבה האפשרית‬
‫לכך‪:‬‬
‫הקטנה במספר השלפוחיות הסינפטיות המשתחררות‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬הקטנת הכוח המניע לזרם הסינפטי עקב התקרבות למתח ההיפוך‬
‫‪ .셋‬הקטנה בזרם הסידן הפרה‪-‬סינפטי בעקבות תהליך של אינאקטיבציה של תעלות‬
‫הסידן‬
‫‪ .넷‬שינוי קבועי הזמן של הממברנה עם המתח‬

‫‪ .52‬לכמה מיו‪-‬פילמנטים דקים נקשר בו‪-‬זמנית מיו‪-‬פילמנט עבה אחד?‬

‫‪12‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪4 .둘‬‬
‫‪10 .셋‬‬
‫‪8 .넷‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ .53‬מה נכון לגבי סיבי שריר איטיים ומהירים בשריר השלד?‬

‫‪ .1‬לרוב נוירון מוטורי יעצבב תערובת של סיבי שלד מהירים ואיטיים‬
‫‪ .2‬סיבי שריר איטיים עוברים התעייפות )‪ (fatigue‬מהירה‪ ,‬קרי בעת גירוי‬
‫ממושך יורד מאוד כוח ההתכווצות שלהם‬
‫‪ .3‬סיבי שריר מהירים מחולקים לשני תת סוגים על פי מידת התעייפותם‬
‫)‪ (fatigue‬בעת גירוי ממושך‬
‫‪ .4‬סיבי שריר מהירים ואיטיים נבדלים במנגנון בקרת ההתכווצות על ידי סידן‬
‫תוך תאי‬

‫תשובה ‪ 3‬נכונה‬ ‫‪.하나‬‬

‫‪ .둘‬תשובה ‪ 1‬נכונה‬
‫‪ .셋‬תשובה ‪ 4‬נכונה‬
‫‪ .넷‬תשובה ‪ 2‬נכונה‬
‫תשובות ‪ 3+4‬נכונות‬ ‫‪.다섯‬‬
‫תשובות ‪ 1+2+3‬נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬

‫‪ .54‬בסיבי שריר שלד אורך המיו‪-‬פילמנט העבה ‪ 1.5‬מיקרון‪ ,‬אורך המיו‪-‬פילמנט הדק ‪1‬‬
‫מיקרון‪ ,‬ואורך האזור נטול הגשרים במיו‪-‬פילמנט העבה ‪ 0.3‬מיקרון‪ .‬באיזה אורך סרקומר‬
‫תתפתח עוצמת התכווצות איזומטרית פעילה מקסימלית‬
‫‪ 3‬מיקרון‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ 2.3 .둘‬מיקרון‬
‫‪ 2.8 .셋‬מיקרון‬
‫‪ 2.5 .넷‬מיקרון‬
‫אף תשובה איננה נכונה‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪11‬‬
‫ביופיזיקה ‪2000 -‬‬

‫‪ .55‬מה נכון לגבי הרצפטור לריאנודין )‪(ryanodine receptor‬‬

‫אחראי לקשירת הסידן והכנסתו למאגרים תוך‪-‬תאיים‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬הרצפטור הנ"ל משמש כתעלה מוליכת נתרן‬
‫‪ .셋‬אף תשובה איננה נכונה‬
‫‪ .넷‬רצפטור זה מצוי בממברנת ה ‪ t tubules‬בשריר‬
‫גורם להידרוליזת ‪ ATP‬בעת הפעלתן‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ .56‬בשריר שלד‪ ,‬ככל שמהירות ההתכווצות של השריר עולה‪:‬‬

‫עוצמת ההתכווצות כלל אינה תלויה במהירות ההתכווצות‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬עולה עוצמת ההתכווצות של השריר‬
‫‪ .셋‬בתחילת ההתכווצות כוח ההתכווצות עולה ככל שהמהירות גבוהה יותר‪ ,‬אולם‬
‫בהמשך ההתכווצות מתהפך היחס‪ ,‬וכוח ההתכווצות יורד ככל שהמהירות גבוהה‬
‫יותר‬
‫‪ .넷‬מהירות ההתכווצות משפיעה בעיקר על האלמנט האלסטי של השריר‪ ,‬ללא השפעה‬
‫משמעותית על ההתכווצות הפעילה‬
‫יורדת עוצמת ההתכווצות של השריר‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ .57‬מולקולת ה‪ ATP-‬משתתפת ישירות בתהליך הבא בשריר השלד‪:‬‬

‫‪ .1‬קישור סידן לטרופונין‬
‫‪ .2‬יציאת הסידן מתוך המאגרים התוך תאיים )‪(SER‬‬
‫‪ .3‬קישור המיוזין למולקולת האקטין‬
‫‪ .4‬שחרור מולקולות הטרופומיוזין ממולקולות האקטין‬

‫תשובה ‪ 3‬נכונה‬ ‫‪.하나‬‬

‫‪ .둘‬תשובות ‪ 3+4‬נכונות‬
‫‪ .셋‬תשובה ‪ 1‬נכונה‬
‫‪ .넷‬תשובה ‪ 4‬נכונה‬
‫אף תשובה איננה נכונה‬ ‫‪.다섯‬‬
‫תשובה ‪ 2‬נכונה‬ ‫‪.여섯‬‬

‫‪ .58‬עוצמת התכווצות בשריר שלד נקבעת על ידי‪:‬‬

‫‪ .1‬תדירות פוטנציאלי הפעולה בנוירון המוטורי המעצבב את השריר‬
‫‪ .2‬משרעת פוטנציאלי הפעולה ב‪t tubules -‬‬
‫‪ .3‬אורך ההתחלתי של השריר‬

‫תשובות ‪ 1+3‬נכונות‬ ‫‪.하나‬‬

‫‪ .둘‬תשובות ‪ 2+3‬נכונות‬
‫‪ .셋‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .59‬בסיב שריר שלד אורך המיו‪-‬פילמנט העבה ‪ 1.5‬מיקרון‪ ,‬אורך המיו‪-‬פילמנט הדק ‪1‬‬
‫מיקרון‪ ,‬ואורך האזור נטול הגשרים במיו‪-‬פילמנט העבה ‪ 0.3‬מיקרון‪ .‬באיזה אורך סרקומר לא‬
‫תימדד כלל התכווצות אקטיבית של השריר?‬
‫‪ 3.3 .하나‬מיקרון‬
‫‪ .둘‬אף תשובה איננה נכונה‬
‫‪ 3.6 .셋‬מיקרון‬
‫‪ 2.8 .넷‬מיקרון‬

‫‪12‬‬
‫ביופיזיקה ‪2000 -‬‬

‫‪ .60‬מחלת הדיסטרופיה השרירית על שם דושן נגרמת על ידי פגיעה בחלבון הדיסטרופין‪.‬‬

‫חלבון זה חשוב ב‪:‬‬
‫העברת כוח ההתכווצות מהסרקומרים אל התווך החוץ‪-‬תאי‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬קליטת הסידן חזרה למאגרים תוך‪-‬תאיים ושמירת רמתו בעת מנוחה‬
‫‪ .셋‬קישור מולקולות האקטין אל פס ה‪ Z-‬המפריד בין הסרקומרים‬
‫‪ .넷‬הרפיית השריר לאחר סיום פוטנציאל הפעולה‬
‫יצירת הקשר בין אקטין למיוזין‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ .61‬כל התכונות הבאות משותפות לסיבי שריר שלד וסיבי שריר חלק פרט ל‪:‬‬
‫‪ .1‬מולקולות אקטין חיוניות לתהליך ההתכווצות‬
‫‪ .2‬הבקרה על התכווצות השריר נעשית על ידי ריכוז הסידן התוך‪-‬תאי‬
‫‪ .3‬הטרופומיוזין משתתף בתהליך הבקרה על התכווצות השריר‬
‫‪ ATP .4‬משתתף בתהליך התכווצות והרפיית השריר‬

‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.하나‬‬

‫‪ .둘‬תשובה ‪ 4‬נכונה‬
‫‪ .셋‬תשובה ‪ 3‬נכונה‬
‫‪ .넷‬תשובה ‪ 1‬נכונה‬
‫תשובה ‪ 2‬נכונה‬ ‫‪.다섯‬‬
‫תשובות ‪ 1+3‬נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬

‫‪ .62‬במעבדה כימית במפרץ הפרסי התגלה חומר הגורם לעיכוב פעולת משאבת הסידן‬
‫ברטיקולום הסרקופלסמטי )‪ (SER‬בשריר‪ .‬מה תהיה השפעת חומר זה על התכווצות שריר‬
‫שלד?‬
‫‪ .1‬הארכת משך התכווצות השריר בתגובה לגירוי בודד )‪(twitch‬‬
‫‪ .2‬קיצור משך התכווצות השריר בתגובה לגירוי בודד‬
‫‪ .3‬קבלת תגובת טטנוס מאוחה )‪ (fused tetanus‬בתדירות גירוי נמוכה יותר‬
‫‪ .4‬קבלת תגובת טטנוס מאוחה )‪ (fused tetanus‬בתדירות גירוי גבוהה יותר‬

‫תשובה ‪ 2‬נכונה‬ ‫‪.하나‬‬

‫‪ .둘‬תשובה ‪ 3‬נכונה‬
‫‪ .셋‬תשובות ‪ 2+4‬נכונות‬
‫‪ .넷‬תשובות ‪ 1+4‬נכונות‬
‫תשובה ‪ 4‬נכונה‬ ‫‪.다섯‬‬
‫תשובה ‪ 1‬נכונה‬ ‫‪.여섯‬‬
‫תשובות ‪ 1+3‬נכונות‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ .63‬אילו הצהרות נכונות לגבי תעלות סידן תלויות מתח אשר רגישות לדיהידרופירידינים‬
‫)‪ (DHP, Dihydro-Pyridines‬בשריר השלד?‬
‫הן מצויות בעיקר בממברנת ה‪ SER-‬התוך תאי באזור הטריאדה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬הן אחראיות לפלישת פוטנציאל הפעולה לתוך מערכת ה‪t tubules-‬‬
‫‪ .셋‬תפקידם העיקרי בסילוק יוני הסידן מהציטופלזמה‪ ,‬בכדי לאפשר את סיום‬
‫התכווצות השריר‬
‫‪ .넷‬תפקידם העיקרי הינו חישת מתח בממברנת ה‪ T tubules-‬ופתיחת תעלות הריאנודין‬
‫תפקידם העיקרי הינו הכנסת סידן לתוך הציטופלזמה מהנוזל החוץ תאי‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪13‬‬
‫ביופיזיקה ‪2000 -‬‬

‫‪ .64‬בעת התכווצות איזו‪-‬טונית של שריר שלד‪:‬‬

‫‪ .1‬אורך הסרקומר מתקצר‬
‫‪ .2‬המרחק בין סיבי האקטין קטן‬
‫‪ .3‬מידת החפיפה בין סיבי המיוזין והאקטין קטנה‬

‫תשובות ‪ 1+2+3‬נכונות‬ ‫‪.하나‬‬

‫‪ .둘‬תשובה ‪ 1‬בלבד נכונה‬
‫‪ .셋‬תשובות ‪ 1+2‬נכונות‬
‫‪ .넷‬תשובה ‪ 3‬בלבד נכונה‬
‫תשובה ‪ 2‬בלבד נכונה‬ ‫‪.다섯‬‬
‫תשובות ‪ 1+3‬נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬

‫‪ .65‬יחידה מוטורית הינה‪:‬‬

‫כלל השרירים המשתתפים בתנועה מסוימת של מפרק‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬כלל סיבי השריר המשתתפים בהנעת מפרק‬
‫‪ .셋‬כלל המיו‪-‬פיברילות השייכים לשריר בודד‬
‫‪ .넷‬כלל הסרקומרים המתכווצים בסיב השריר‬
‫כלל סיבי השריר המעוצבבים על ידי נוירון מוטורי אחד‬ ‫‪.다섯‬‬
‫אף תשובה איננה נכונה‬ ‫‪.여섯‬‬

‫‪ .66‬הגשרים בין סיבי המיוזין והאקטין מתנתקים בעת‪:‬‬

‫ניתוק יוני הסידן מהטרופונין‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬שינוי קונפורמציה במולקולת הטרופומיוזין‬
‫‪ .셋‬סיום הדה‪-‬פולריזציה בממברנת ה‪T tubules-‬‬
‫‪ .넷‬ניתוק הטרופומיוזין מהאקטין‬
‫קישור ה‪ ATP-‬לראש המיוזין‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ .67‬מה נכון לגבי מערכת ה‪:T tubules -‬‬

‫‪ .1‬היא מהווה המשך ישיר לממברנה הפלזמטית של סיב השריר‬
‫‪ .2‬היא מהווה המשך ישיר לממברנת ה‪ SER-‬של סיב השריר‬
‫‪ .3‬הכרחית להרפיה אחידה ומלאה של השריר על ידי סילוק הסידן‬
‫‪ .4‬האחראית העיקרית לאלמנט האלסטי של השריר‬

‫תשובות ‪ 1+4‬נכונות‬ ‫‪.하나‬‬

‫‪ .둘‬תשובות ‪ 1+2+3‬נכונות‬
‫‪ .셋‬תשובות ‪ 1+3‬נכונות‬
‫‪ .넷‬תשובה ‪ 1‬נכונה‬

‫‪ .68‬התכווצות טטנית של שריר השלד בעת גירוי העצב המוטורי בתדר גבוה נגרמת כתוצאה‬
‫מ‪:‬‬
‫הרחבה הדרגתית של פוטנציאל הפעולה בשריר‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬ירידה הדרגתית של ריכוז ה‪ ATP-‬התוך תאי‬
‫‪ .셋‬עליה הדרגתית של ריכוז הסידן התוך תאי‬
‫‪ .넷‬איחוי פוטנציאלי הפעולה בשריר‪ ,‬ועקב כך גל דפולריזציה ממושך בממברנת‬
‫השריר‬
‫אף תשובה איננה נכונה‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪14‬‬
‫ביופיזיקה ‪2000 -‬‬

‫‪ .69‬מחלת ה‪ malignant hyperthermia-‬הינה מחלה גנטית נדירה הגורמת להפעלה מוגזמת‬

‫של השרירים בעקבות חשיפה לחומרי הרדמה מסוימים‪ .‬מהו הטיפול המקובל במחלה זו?‬
‫מתן קרבהמזפין המונעת ירי בתדר גבוה בעצב המוטורי‪ ,‬ובכך מונע את‬ ‫‪.하나‬‬
‫ההפעלה המוגברת של שרירי השלד‪.‬‬
‫‪ .둘‬מתן דנטרולן‪-‬סודיום‪ ,‬המונע את שחרור הסידן ממאגרים תוך תאיים‬
‫‪ .셋‬קירור החולה על ידי אמבטיות קרח ושימוש בברביטורטים‬
‫‪ .넷‬מתן הקסה‪-‬מתוניום‪ ,‬שהוא חומר דמוי קוררה החוסם את סינפסת העצב שריר‪,‬‬
‫ומשתק את פעילות השרירים‬

‫‪ .70‬פגיעה בהולכה העצבית‪ ,‬כפי שבאה לביטוי בתסמונת ‪) Guillain Barre‬הרס המיאלין(‪,‬‬
‫נובעת מהסיבות הבאות למעט‪:‬‬
‫התנגדות ממברנת האקסון קטנה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬קבוע המרחק של הממברנה גדל‬
‫‪ .셋‬מקדם הבטיחות של הממברנה קטן‬
‫‪ .넷‬עליה בקיבוליות הממברנה‬

‫‪ .71‬חברת תרופות מנסה לפתח תרופה יעילה למחלה )‪ .Cystic Fibrosis (CF‬סמן את כיווני‬
‫המחקר לפיתוח תרופה יעילה‪ .‬התייחס בתשובתך לתא אפיתל נשימתי בלבד‪.‬‬
‫‪ .1‬העלאת מוליכות אשלגן בקרום האפיקאלי‪.‬‬
‫‪ .2‬העלאת מוליכות נתרן בקרום הבזאלי‪.‬‬
‫‪ .3‬חסימה מוחלטת של משאבת ‪ Na / K ATPase‬בקרום הבזאלי‬
‫‪ .4‬הורדת המוליכות לנתרן בקרום האפיקאלי‬

‫‪2+4‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪4 .둘‬‬
‫‪2 .셋‬‬
‫‪1+2+3 .넷‬‬
‫‪1+4‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫‪2+3‬‬ ‫‪.여섯‬‬
‫‪3+4‬‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ .72‬סמן את התשובה הנכונה ביותר לגבי עקומת השבירות של כדוריות דם אדומות של‬
‫חולה )‪:Hereditary Spherocytosis (HS‬‬
‫ירידה ביחס שבין שטח הפנים לנפח הכדורית וחדירות מוגברת של ממברנת‬ ‫‪.하나‬‬
‫כד"א בחולי ‪ HS‬ביחס לנורמליים‪ ,‬עשוי להסביר מדוע עבור כל ריכוז נתון של‬
‫תמיסת ‪ ,Nacl‬אחוז ההמוליזה של חולי ‪ HS‬גבוה יותר מאשר נורמלי‪.‬‬
‫‪ .둘‬החדירות המוגברת ליוני נתרן בממברנת הכדורית אצל חולי ‪ HS‬עשויה להסביר‬
‫מדוע‪ ,‬הטיפול הראשוני בחולים אלו כולל בין היתר ‪) cardiac glycosides‬חסמי ‪Na‬‬
‫)‪./ K ATPase‬‬
‫‪ .셋‬מלבד הרגישות המוגברת של כד"א של חולי ‪ HS‬ביחס לנורמלי )המוליזה בריכוז‬
‫גבוה יותר מהנורמלי(‪ ,‬אין הבדל בצורת עקומת השבירות ולכן ההומוגניות של‬
‫אוכלוסיית כד"א של חולי ‪ HS‬ונורמליים היא מאוד דומה‬
‫‪ .넷‬ההמוליזה המוגברת בטחול נובעת מלחצים מכניים גדולים יותר שמפעיל הטחול‬
‫על ממברנת הכדורית – לכן אחד הטיפולים במחלה הוא כריתת טחול‬
‫ריכוז גבוה יותר של רטיקולוציטים בדמם של חולי ‪ HS‬הוא מנגנון פיצוי‬ ‫‪.다섯‬‬
‫במחלה‪ ,‬העשוי להסביר מדוע הריכוז בו עוברות כד"א של חולי ‪ HS‬המוליזה מלאה‬
‫הוא נמוך יותר ביחס לנורמליים‬

‫‪15‬‬
‫ביופיזיקה ‪2000 -‬‬

‫‪ .73‬לפניך חולה סוכרת עם בעיה של גלוקוזוריה‪ ,‬מהו הטיפול שהיה עוזר במידה הטובה‬
‫ביותר לחולה זה‪:‬‬
‫‪ .1‬תרופה פלאית אשר מעלה את כמות ויעילות ה ‪ Na+ / K+ ATPase‬על מנת‬
‫ליצור גרדיאנט גדול יותר ליון הנתרן‬
‫‪ .2‬תרופה פלאית אשר מעלה את האפיניות של ה ‪Na+ - Glucose Co‬‬
‫‪ transporter‬לנתרן וגלוקוז‬
‫‪ .3‬העלאת רמת הנתרן בשתן‬
‫‪ .4‬תרופה פלאית אשר מעלה את כמות ויעילות ה ‪Na+ - Glucose Co‬‬
‫‪transporter‬‬

‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.하나‬‬

‫‪3 .둘‬‬
‫‪2+3+4 .셋‬‬
‫‪2 .넷‬‬
‫‪1+3+4‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫‪1+2+3‬‬ ‫‪.여섯‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ .74‬בעקבות הרדמת פצוע קל מתאונת דרכים בגז ‪ Halothane‬אובחנו אצלו שני סימפטומים‬
‫מרכזיים של מחלת ‪:Malignant Hyperthermia‬‬
‫‪ .1‬הפרעות קצב בשריר הלב‬
‫‪ .2‬התכווצות חזקה וממושכת של שרירי השלד )בנוסף אובחנו סימפטומים‬
‫נוספים(‬

‫מהו לדעתך הסדר הנכון בו הופיעו הסימפטומים‪:‬‬

‫התכווצות שרירי השלד והפרעות הקצב החלו בו‪-‬זמנית‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬התכווצות שרירי השלד ‪ Í‬הפרעות קצב לב‬
‫‪ .셋‬הפרעות קצב לב במחלה זו נגרמות באופן ישיר כתוצאה מעליית טמפרטורת הגוף‬
‫)תאי לב רגישים לטמפרטורה גבוהה(‪ ,‬לכן יכולות להופיע לפני או אחרי הופעת‬
‫התכווצות שרירי השלד‬
‫‪ .넷‬הפרעות קצב לב ‪ Í‬התכווצות שרירי השלד‬

‫‪ .75‬מקובל לטפל במחלת ‪ Myasthenia Gravis‬בחסמי ‪ ,Acetyl Choline Esterase‬כגון‪:‬‬

‫‪ .Pyridostigmine‬לאחר מתן ‪ Pyridostigmin‬צפוי ש‪:‬‬
‫בכל רגע נתון בהשוואה לרגע דומה לפני הטיפול‪ ,‬תהיינה יותר מולקולות‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ Acetyl Choline‬במרווח הסינפטי‪.‬‬
‫‪ .둘‬מספר הרצפטורים ל‪ Acetyl Choline-‬יעלה בהדרגה‬
‫‪ .셋‬מתח הסף לפריצת פו"פ בשריר ישתנה‬
‫‪ .넷‬קצב שינוי מתח הממברנה הפוסטסינפטית )דפולריזציה( יהיה זהה לקצב באדם‬
‫בריא‪.‬‬

‫‪16‬‬
‫ביופיזיקה ‪ – 2000‬תשובות אפשריות‬

‫תשובות אפשריות‬ ‫–‬ ‫ביופיזיקה ‪2000‬‬

‫תשובה‬ ‫שאלה‬ ‫תשובה‬ ‫שאלה‬ ‫תשובה‬ ‫שאלה‬
‫ב‬ ‫‪.51‬‬ ‫ד‬ ‫‪.26‬‬ ‫א‬ ‫‪.1‬‬
‫א‬ ‫‪.52‬‬ ‫ב‬ ‫‪.27‬‬ ‫ד?‬ ‫‪.2‬‬
‫א‬ ‫‪.53‬‬ ‫ד‬ ‫‪.28‬‬ ‫ד‬ ‫‪.3‬‬
‫ב‬ ‫‪.54‬‬ ‫ב‬ ‫‪.29‬‬ ‫א‬ ‫‪.4‬‬
‫ג‬ ‫‪.55‬‬ ‫א‬ ‫‪.30‬‬ ‫ד‬ ‫‪.5‬‬
‫א‬ ‫‪.56‬‬ ‫א‬ ‫‪.31‬‬ ‫א‬ ‫‪.6‬‬
‫א‬ ‫‪.57‬‬ ‫ב‬ ‫‪.32‬‬ ‫ב‬ ‫‪.7‬‬
‫א‬ ‫‪.58‬‬ ‫ב‬ ‫‪.33‬‬ ‫ב‬ ‫‪.8‬‬
‫ג‬ ‫‪.59‬‬ ‫א‬ ‫‪.34‬‬ ‫ב‬ ‫‪.9‬‬
‫‪.60‬‬ ‫ד‬ ‫‪.35‬‬ ‫ב‬ ‫‪.10‬‬
‫‪.61‬‬ ‫ד‬ ‫‪.36‬‬ ‫ג‬ ‫‪.11‬‬
‫ז‬ ‫‪.62‬‬ ‫א‬ ‫‪.37‬‬ ‫ג‬ ‫‪.12‬‬
‫ד‬ ‫‪.63‬‬ ‫ג‬ ‫‪.38‬‬ ‫א‬ ‫‪.13‬‬
‫ג‬ ‫‪.64‬‬ ‫א‬ ‫‪.39‬‬ ‫ב‬ ‫‪.14‬‬
‫ה‬ ‫‪.65‬‬ ‫ב‬ ‫‪.40‬‬ ‫ב‬ ‫‪.15‬‬
‫ה‬ ‫‪.66‬‬ ‫ד?‬ ‫‪.41‬‬ ‫ב‬ ‫‪.16‬‬
‫ד‬ ‫‪.67‬‬ ‫ג‬ ‫‪.42‬‬ ‫ג‬ ‫‪.17‬‬
‫ה‬ ‫‪.68‬‬ ‫ג‬ ‫‪.43‬‬ ‫א‬ ‫‪.18‬‬
‫ב‬ ‫‪.69‬‬ ‫ד‬ ‫‪.44‬‬ ‫ג‬ ‫‪.19‬‬
‫ב‬ ‫‪.70‬‬ ‫ד‬ ‫‪.45‬‬ ‫א‬ ‫‪.20‬‬
‫א‬ ‫‪.71‬‬ ‫א‬ ‫‪.46‬‬ ‫ד‬ ‫‪.21‬‬
‫‪.72‬‬ ‫ג‬ ‫‪.47‬‬ ‫ג‬ ‫‪.22‬‬
‫ז‬ ‫‪.73‬‬ ‫ד‬ ‫‪.48‬‬ ‫ד‬ ‫‪.23‬‬
‫ב‬ ‫‪.74‬‬ ‫ב‬ ‫‪.49‬‬ ‫א‬ ‫‪.24‬‬
‫א‬ ‫‪.75‬‬ ‫ד‬ ‫‪.50‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.25‬‬

‫‪17‬‬
‫ביופיזיקה ‪1999 -‬‬

‫‪1999‬‬ ‫–‬ ‫בחינה בביופיזיקה‬

‫‪ .1‬לשני מומסים שונים נמדדו קבועי דיפוזיה שונים‪ .‬מכאן ניתן להסיק כי המומסים הינם‬
‫בעלי?‬
‫א‪ .‬מבנה כימי דומה‬
‫ב‪ .‬קוטר דומה‬
‫ג‪ .‬משקל מולקולרי דומה‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .2‬מה מאפיין תא קוצב?‬

‫‪ .3‬בבטן חייזר קיים קרום קשיח העומד בפני מפל לחצים הידרוסטטים ולכן התאים מצויים‬
‫בש"מ דונן‪ .‬במדידת ריכוזי אלקטרוליטים ומוליכויות נמצא‪,X2t(out)=6mM ,f(x)=10f(y) :‬‬
‫‪ .X2t(in)=150mM ,Yt(out)=15mM‬מה לדעתך הריכוז התוך תאי של ‪ Y‬ב‪?mM-‬‬
‫א‪0.75 .‬‬
‫ב‪0.375 .‬‬
‫ג‪23.7 .‬‬
‫ד‪37.5 .‬‬

‫‪ .4‬תמיסה איזוטונית לתאים הומניים מסויימים הינה _________ לתאים אחרים‪ .‬השלם‪:‬‬
‫א‪ .‬בהכרח איזוטונית‬
‫ב‪ .‬יכולה להיות היפוטונית‬
‫ג‪ .‬יכולה להיות היפרטונית‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .5‬תמיסות איזואוזסמוטיות הינן?‬

‫א‪ .‬תמיד איזוטוניות‬
‫ב‪ .‬יכולות להיות היפרטוניות‬
‫ג‪ .‬בעלות אפקט אוסמוטי זהה לגבי כד"א‬
‫ד‪ .‬יכולות להיות היפוטוניות‬
‫ה‪ .‬ב‪+‬ד‬
‫ו‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ז‪ .‬א‪+‬ד‬

‫‪ .6‬איזה מהפרמטרים הבאים ישפיע על התכולה הקוונטית?‬

‫א‪ .‬פוטנציאל הסף של התא הפוסט‪-‬סינפטי‬
‫ב‪ .‬גודל פוטנציאל הפעולה‬
‫ג‪ .‬פוטנציאל ההיפוך‬
‫ד‪ .‬פוטנציאל סינפתי מעורר‬

‫‪ Ca++ .7‬נחוץ לשחרור הטרנסמיטור מכיוון?‬

‫א‪ .‬עליית ‪ Ca++‬בחוץ חשובה לקישור ‪ Acetyl Choline‬לרצפטור‬
‫ב‪ .‬נחוץ לאיחוי השלפוחיות עם קרום התא הפרה‪-‬סינפתי‬
‫ג‪ .‬נחוץ לאגירת הטרנסמיטור בשלפוחיות‬
‫ד‪ .‬נחוץ ל‪docking-‬‬
‫ה‪ .‬ב‪+‬ג‬
‫ו‪ .‬ב‪+‬ד‬
‫ז א‪+‬ב‬
 ‫‪1997‬‬ ‫–‬ ‫בחינה בביופיזיקה‬
‫אקסיטביליות‬
‫‪ .1‬מקובל לחשוב על תהליכי הפתיחה והסגירה של תעלה בודדת כעל‪:‬‬
‫א‪ .‬תהליכים סטוכסטיים‬
‫ב‪ .‬תהליכים דטרמינסטיים‬
‫‪ .1‬בכלל לא מקובל לחשוב‬
‫‪ .2‬תשובות א' או ב' נכונות‪ ,‬על פי סוג התעלה‬
‫‪ .3‬תשובה ב' נכונה‬
‫‪ .4‬תשובה א' נכונה‬

‫‪ .2‬אילו מן המשפטים הבאים נכון לגבי תופעת האדפטציה של הסף?‬

‫א‪ .‬הסף לפריצת פוטנציאל הפעולה משתנה כפונקציה של מתח הקרום‬
‫ב‪ .‬בעקבות אדפטציה בתנאים מסויימים ניתן לקבל פריצת פוטנציאל פעולה לאחר גירוי‬
‫שלישי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסף לפריצת פוטנציאל פעולה יעול לזוז למתחים היפרפולריזטורים או דפולריזטורים‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪ .1‬רק משפט א' נכון‬
‫‪ .2‬רק משפט ג' נכון‬
‫‪ .3‬משפטים א‪+‬ב נכונים‬
‫‪ .4‬אף משפט אינו נכון‬
‫‪ .5‬רק משפט ב' נכון‬
‫‪ .6‬כל המשפטים נכונים‬

‫‪ .3‬אילו מן המשפטים הבאים מאפיין נכון את התקופה הרפרקטורית?‬

‫‪ .1‬לא ניתן לקבל פוטנציאל פעולה בתקופה זו‪ ,‬עד אשר כל תעלות הנתרן תחזורנה‬
‫למצבן הסגור והזמין‪.‬‬
‫‪ .2‬במהלך תקופה זו אם ניתן גירוי שני הזהה בעוצמתו לגירוי הקודם לא נקבל‬
‫פוטנציאל פעולה בגובה זהה‪.‬‬
‫‪ .3‬בחלקה הראשון של התקופה הרפרקטורית )מיד לאחר פריצת פוטנציאל הפעולה‬
‫הראשון( גירוי גדול מאוד כן יאפשר פריצת פוטנציאל פעולה שני‪.‬‬
‫‪ .4‬במהלך תקופה זו תעלות האשלגן נמצאות במצב האינאקטיבי‪ ,‬ועד אשר הן‬
‫תחלמנה לא נקבל פריצת פוטנציאל פעולה‪.‬‬

‫‪ .4‬מהי הנחת המוצא של הודג'קין והקסלי אשר אינה מתאימה לתובנה המולקולרית‬
‫המודרנית?‬
‫‪ .1‬הכוח המניע משתנה עם המתח‬
‫‪ .2‬אקטיבציה ואינאקטיבציה הינם תהליכים אשר אינם תלויים זה בזה‪.‬‬
‫‪ .3‬הקרום מתנהג כקבל זולג‬
‫‪ .4‬תעלות הנתרן ותעלות האשלגן מגיבות למתח הקרום‬

‫‪ .5‬בקרום אקסיטבילי דעיכת המתח בזמן הינה תמיד‪:‬‬

‫‪ .1‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫‪ .2‬היפרפולריזטורית‬
‫‪ .3‬לינארית‬
‫‪ .4‬אקספוננציאלית‬

‫‪ .6‬המוליכות של תעלה בודדת‪:‬‬

‫‪ .1‬תלויה בפוטנציאל המנוחה‬
‫‪ .2‬תלויה במתח הקרום‬
‫‪ .3‬תלויה בריכוז היונים הזורמים‬
‫‪ .4‬אינה תלויה בדבר‬
 ‫‪ .7‬כדי שיתקיימו בקרום התא תכונות אקסיטביליות‪ ,‬הקרום חייב להכיל‪:‬‬
‫א‪ .‬מוליכויות יונים אשר נענות לכוחות מניעים מנוגדים )למשל‪ :‬סידן ואשלגן(‬
‫ב‪ .‬מוליכות לנוירוטרנסמיטור‬
‫ג‪ .‬מוליעות ליונים אשר מופעלים ע"י נוירוטרנסמיטור‬
‫‪ .1‬תשובה ג' נכונה‬
‫‪ .2‬תשובות א‪+‬ב נכונות‬
‫‪ .3‬תשובה א' נכונה‬
‫‪ .4‬תשובה ב' נכונה‬

‫‪ .8‬סמן את ההצהרה הנכונה‪:‬‬

‫‪ .1‬בהעדר תעלות נתרן לא תתכן הופעת פוטנציאל פעולה‬
‫‪ .2‬מערכת‪ ,‬אשר מפיקה פוטנציאלי פעולה עקב גירוי‪ ,‬אינה בהכרח מערכת‬
‫אקסיטבילית‬
‫‪ .3‬מערכת‪ ,‬אשר מפיקה פוטנציאלי פעולה ללא גירוי‪ ,‬בהכרח אינה מערכת‬
‫אקסיטבילית‬
‫‪ .4‬אף הצהרה אינה נכונה‬

‫‪ .9‬ההסתברות לצאת ממצב נוכחי של תעלה תלויה ב‪:‬‬

‫א‪ .‬כל קבועי המהירות אשר מוציאים מהמצב‬
‫ב‪ .‬כל קבועי המהירות אשר מכניסים למצב‬
‫ג‪ .‬כל קבועי הזמן אשר מכניסים למצב‬
‫‪ .1‬תשובה א' נכונה‬
‫‪ .2‬תשובות א‪+‬ב נכונות‬
‫‪ .3‬תשובה ג' נכונה‬
‫‪ .4‬תשובה ב' נכונה‬

‫‪ .10‬במודל החשמלי הפשוט של קרום אקסיטבילי הקרום מיוצג כ‪:‬‬

‫‪ .1‬סוללה‪ ,‬קבל‪ ,‬נגד ונגד משתנה בטור‬
‫‪ .2‬סוללה וקבל בטור ונגד במקביל‬
‫‪ .3‬קבל ונגד בטור וסוללה במקביל‬
‫‪ .4‬קבל‪ ,‬נגד‪ ,‬וסוללה‪+‬נגד משתנה‪ ,‬במקביל‬

‫‪ .11‬עקום זרם המתח של תעלת יונים פתוחה הינו‪:‬‬

‫‪ .1‬לא לינארי )כמעט(‬
‫‪ .2‬לינארי )כמעט(‬
‫‪ .3‬הזרם בתעלה פתוחה אינו תלוי במתח אלא בכוח המניע הכימי‬
‫‪ .4‬אין יחס בין זרם ומתח של תעלה פתוחה‬

‫‪ .12‬הקשר בין הזרם הכללי והמתח של הקרום‪:‬‬

‫‪ .1‬בהכרח לינארי‪ ,‬מכיוון שהוא נענה לחוק אוהם‬
‫‪ .2‬בהכרח לינארי משום שאינו נענה לחוק אוהם‬
‫‪ .3‬בהכרח לא לינארי מכיוון שהוא נענה לחוק אוהם‬
‫‪ .4‬חייב להיות לא לינארי כדי לאפשר הופעת פוטנציאל פעולה‬

‫‪ .13‬חסימת משאבות נתרן‪-‬אשלגן תוביל‪ ,‬בסופו של דבר‪:‬‬

‫‪ .1‬לחסימת התעלות‬
‫‪ .2‬לביטול הכוחות המניעים‬
‫‪ .3‬לא תשפיע על האקסיטביליות של התא‬
‫‪ .4‬להגברת פעילות התעלות‪.‬‬

‫‪ .14‬הפעלת תעלות ע"י רצפטור הצמוד אליהן דרך שליח משני‪:‬‬

‫‪ .1‬איטית יותר מאשר במקרה של צימוד ישיר‬
‫‪ .2‬חלה תוך הגברה במקרה של צימוד עקיף‬
‫‪ .3‬יכולה להתבטא הן כעלייה והן כירידה בהסתברות לפתיחה של התעלות‬
‫‪ .4‬תתכן באזור מרוחק מאזור הרצפטור‬
‫‪ .5‬כל התשובות נכונות‬
 ‫‪ .15‬בתא אשר אינו קוצב ספונטני‪:‬‬
‫‪ .1‬מתקיימות שלוש נקודות יציבות במתח‬
‫‪ .2‬מתקיימת נקודה יציבה אחת במתח‬
‫‪ .3‬מתקיימות ארבע נקודות יציבות במתח‬
‫‪ .4‬מתקיימות שתי נקודות יציבות במתח‬

‫‪ .16‬בתא קוצב ספונטאני‪:‬‬

‫‪ .1‬מתקיימות ארבע נקודות יציבות במתח‬
‫‪ .2‬לא מתקיימת נקודה יציבה במתח‬
‫‪ .3‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫‪ .4‬מתקיימות שלוש נקודות יציבות במתח‬

‫דיפוזיה ואוסמוזה‬
‫‪ .17‬סטודנט מקורי בדק את זרם הקצר דרך קרום מלאכותי החדיר לקטיונים )יונים חיוביים(‬
‫בלבד‪ .‬תמיסה ‪ A‬מצידו האחד של הקרום מכילה ‪ .1M NaCl‬תמיסה ‪ B‬מצידו האחר של‬
‫הקרום מכילה ‪ .0.1M NaCl‬הוא מצא שבקיבוע המתח ל‪ -0‬הזרם דרך הקרום הוא‪:‬‬
‫‪ .1‬מ‪ A-‬ל‪B-‬‬
‫‪ .2‬זרם בי‪-‬פאזי‪ :‬תחילה מ‪ A-‬ל‪ B-‬והפוך אח"כ‪.‬‬
‫‪0 .3‬‬
‫‪ .4‬מ‪ B-‬ל‪A-‬‬

‫‪ .18‬כדוריות דם אדומות הועברו לסידרת תמיסות המורכבות ממומס לא חודר מסוים‪ ,‬ומוס‬
‫חודר שונה‪ .‬התמיסות הוכנו כך שריכוז המומס הלא חודר הינו ‪ 150‬מיליאוסמולר‪,‬‬
‫וריכוז המומס החודר הינו ‪ 600‬מיליאוסמולר‪ .‬מה ניתן להסיק בוודאות לגבי שינויי נפח‬
‫אשר יתרחשו בכדורית?‬
‫א‪ .‬חלק קטן מהכדוריות צפוי לעבור המוליזה‬
‫ב‪ .‬עבור מומסים חודרים המאופיינים ע"י קבוע רפלקציה של ‪ 0.25‬ומעלה נפח התאים‬
‫תחילה יקטן‪.‬‬
‫ג‪ .‬קצב התפתחות שינויי הנפח במערכת תלוי ביחס בין חדירות המומס החודר לקבוע‬
‫הפילטרציה‬
‫ד‪ .‬נפח התאים בשיווי משקל יהיה דומה בכל התמיסות‪.‬‬
‫‪ .1‬ד' בלבד‬
‫‪ .2‬א‪+‬ג‬
‫‪ .3‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .4‬א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬

‫‪ .20‬בכדי לחשב את פוטנציאל הקרום של תאים במצב שיווי משקל באמצעות משוואת‬
‫גולדמן יש להתחשב ב‪:‬‬
‫‪ .1‬כל המומסים החודרים דרך הקרום‬
‫‪ .2‬כל היונים במערכת‬
‫‪ .3‬יונים עבורם מפל הריכוזים נשמר קבוע באמצעות משאבות אקטיביות‬
‫‪ .4‬יונים חודרים ומשאבות אלקטרוגניות‬

‫‪ .21‬המיסות בתמיסה חומר ‪ AB2‬ומדדו טמפרטורת קיפאון של ‪ .–0.6C‬קבוע קריאוסקופי‬

‫בתנאי הניסוי הינו ‪ .1.8C/osmol‬התמיסה הנ"ל ופלסמת אדם בריא )‪ 280‬מיליאוסמולר(‬
‫הושמו משני צידי קרום אידיאלי החדיר למים בלבד‪ .‬אילו שינויי נפח יתרחשו במערכת‬
‫הניסויים הנ"ל?‬
‫‪ .1‬נפח הפלזמה ייקטן‬
‫‪ .2‬נפח הפלזמה יגדל‬
‫‪ .3‬תלוי אם המומס מתפרק ליונים‬
‫‪ .4‬לא יהיו שינויי נפח‬
 ‫‪ .22‬בניסוי הפרידו באמצעות קרום בררני לקטיונים תמיסת ‪ NaCl‬שריכוזה ‪ 0.1‬מולר‬
‫מתמיסת ‪ KCl‬שריכוזה ‪ 0.5‬מילימולר‪ .‬ידוע עבור הקרום הספציפי כי )‪.P(Na)=5P(K‬‬
‫מה תוכל‪/‬י לאמר לגבי הפוטנציאלים בניסוי זה?‬
‫‪ .1‬לאחר זמן אינסופי ארוך נמדוד הפרש פוטנציאלים קבוע בו צד ה‪ KCl-‬חיובי‪.‬‬
‫‪ .2‬פוטנציאל שיווי משקל לנתרן זהה בערך מוחלט לזה של אשלגן‬
‫‪ .3‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫‪ .4‬יוני כלור יתחלקו באופן פסיבי משני צידי הקרום בהתאם להפרש הפוטנציאלים‪.‬‬

‫‪ .23‬פלזמה של חולה בעלת אוסמולריות של ‪ 350‬מיליאוסמולר מכילה מומס נויטרלי בריכוז‬

‫של ‪ 50‬מילימולר‪ .‬מומס זה הינו בעל חדירות גבוהה דרך קרום כדוריות דם אדומות‪.‬‬
‫אילו שינויי נפח צפויים כאשר נעביר את כדוריות הדם האדומות של החולה לפלזמה‬
‫של אדם בריא )‪ 300‬מיליאוסמולר( אשר איננה מכילה את המומס הנ"ל‪.‬‬
‫‪ .1‬הפח הכדורית יגדל ויתייצב בנפח שהינו גבוה מההתחלתי בערך ב‪.-17%‬‬
‫‪ .2‬נפח הכדורית תחילה יגדל‪ ,‬ואחר יחזור למצבו ההתחלתי‬
‫‪ .3‬נפח הכדורית יקטן בערך ב‪.-17%‬‬
‫‪ .4‬נפח הכדורית יגדל עד להמוליזה‪.‬‬

‫‪ .24‬דיפוזיה פשוטה של מומס מסויים נחקרה בשני סוגי תאים ונמצא כי קבוע החדירות של‬
‫המומס זהה‪ .‬שני סוגי התאים הינם בעלי שטח פנים זהה‪ ,‬אולם צורה גיאומטרית שונה‪:‬‬
‫תאים מסוג ‪ A‬הינם בעלי צורת קובייה‪ ,‬ואילו תאים מסוג ‪ B‬הינם בעלי צורה כדורית‪.‬‬
‫כיצד לדעתך יתייסחו זמני מחצית החיים של חדירת המומס לתוך התאים‬
‫‪ .1‬אין דרך להעריך את יחסי זמני מחציית החיים‬
‫‪T1/2(A)<T1/2(B) .2‬‬
‫‪T1/2(A)>T1/2(B) .3‬‬
‫‪T1/2(A)=T1/2(B) .4‬‬

‫‪ .25‬פוטנציאל שיווי משקל של יון חודר נקבע לפי‪...‬‬

‫‪ .1‬הקיבול של הקרום ליחידת שטח פנים‬
‫‪ .2‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .3‬קבוע החדירות של היון דרך הקרום‬
‫‪ .4‬מפל הריכוזים שלו‬

‫‪ .26‬עבור מומס מסויים החודר לכדוריות דם אדומות באמצעות מערכת של דיפויזה מזורזת‬
‫נתון קבוע דיסוציאציה של ‪ 50‬מילימולר‪ .‬פי כמה יגדל השטף ההתחלתי פנימה כאשר‬
‫ריכוז המומס בתמיסה החוץ תאית מועלה מ‪ -0.1‬מילימולר ל‪ -0.3‬מילימולר‪ ,‬בהנחה‬
‫שבשני המקרים הריכוז ההתחלתי התוך‪-‬תאי הינו ‪ 0.05‬מילימולר?‬
‫‪5 .1‬‬
‫‪ .2‬לא ניתן לחשב בהעדר נתון לגבי השטף המקסימלי‬
‫‪2 .3‬‬
‫‪3 .4‬‬

‫‪ .27‬בתאים אשר הופקו מה"חייזר מאחיהוד" נמדדו התנאים הבאים‪:‬‬

‫‪P(K) : P(Na) : P(Cl) = 1: 10 : 5‬‬
‫‪K(in)=40mM K(out)=140mM‬‬
‫‪Cl(in)=50mM Cl(out)=70mM‬‬
‫מהו ריכוז יוני נתרן תוך תאי )במילימולר( אם ידוע מתח הקרום נקבע ע"י אשלגן‬
‫וכלור‪ ,‬התרן מתחלק באופן פסיבי משני צידי הקרום‪ ,‬ריכוז נתרן בתמיסה החוץ תאית‬
‫הינו ‪?5mM‬‬
‫‪10 .1‬‬
‫‪5 .2‬‬
‫‪140 .3‬‬
‫‪3 .4‬‬
 ‫‪ .28‬מעכב תחרותי לתהליך דיפוזיה מזורזת הינו‪...‬‬
‫‪ .1‬משתמש באותה מערכת נשאים לשם מעבר דרך הקרום‬
‫‪ .2‬מקטין את השטך ההתחלי פניעמה של הסובסטרט בכל ריכוז חוץ תאי של‬
‫סובסטרט‪.‬‬
‫‪ .3‬בעל אפיניות גבוהה יותר לנשא מאשר אפיניות הסובסטרט הנחקר‬
‫‪ .4‬מתחרה עם הסובסטרט על אותו אתר קישור‪.‬‬

‫‪ .29‬שני מומסים המשתמשים באותה מערכת נשאים ומעכבים תחרותית אחד את השני‬
‫מאופיניים ע"י קבועי הדיסוציאציה הבאים‪ .K(A)=25mM ,K(B)=5mM :‬מה יהיה‬
‫השטף הכללי פנימה )‪ (A+B‬בניסוי בו הריכוזים החוץ תאיים הינם ‪,C(B)=5mM‬‬
‫‪?C(A)=25mM‬‬
‫‪ .1‬שני שליש מהשטף המכסימלי‬
‫‪ .2‬רבע מהשטף המכסימלי‬
‫‪ .3‬שליש מהשלטף המכסימלי‬
‫‪ .4‬חצי מהשטף המכסימלי‬

‫‪ .30‬בצקת ברקמות יכולה להתפתח כתוצאה מ‪...‬‬

‫‪ .1‬חסימת המערכת הלימפטית‬
‫‪ .2‬כל התשובת נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬ירידה בריכוז חלבוני הפלזמה‬
‫‪ .4‬עלייה בלחץ ההידרוסטטי‪.‬‬

‫‪ .31‬העבירות כדוריות דם אדומות מתמיסה פיזיולוגית לתמיסה המכילה רק מומס חודר‬

‫בריכוז ‪ 600‬מיליאוסמולר‪ .‬אילו שנויי נפח תצפה לקבל אם קבוע הרפלקציה של המומס‬
‫החודר הינו‪) :‬א( ‪) ;0.9‬ב( ‪) ;0.5‬ג( ‪) ;0.3‬ד( ‪?0.1‬‬
‫‪ .1‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .2‬בכל התמיסות תתרחש המוליזה‬
‫‪ .3‬התאים בתמיסה )ג( יתכווצו תחילה‬
‫‪ .4‬השטף ההתחלתי בתמיסה )ב( הינו אפס‬

‫‪ .32‬תמיסת מלח בישול )‪ (NaCl‬בריכוז ‪ 300‬מיליאוסמולר הינה איזוטונית מאחר ו‪...‬‬

‫‪ .1‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫‪ .2‬ליוני נתרן קבוע רפלקציה קרוב מאוד ל‪.-1‬‬
‫‪ .3‬מתח הקרום מתאים לשיווי משקל של התמיסה ולכן אין שטף נטו של היונים דרך‬
‫הקרום‬
‫‪ .4‬משאבת שחלוף נתרן‪/‬אשלגן מונעת שינויים תוך תאיים בריכוז יוני נתרן‪.‬‬

‫‪ .33‬חומר ‪ AB2‬הינו בעל משקל מולקולרי של ‪ 80‬וחומר ‪ C2D‬הינו בעל משקל מולקולרי של‬
‫‪ .160‬מכינים שתי תמיסות‪ :‬תמיסה )‪ (1‬מכילה ‪ 40‬גרם חומר ‪ AB2‬ב‪ -500‬סמ"ק מים‪,‬‬
‫ואילו תמיסה )‪ (2‬מכילה ‪ 160‬גרם חומר ‪ C2D‬ב‪ -1‬ליטר מים‪ .‬כאשר מפרידים את שתי‬
‫התמיסות באמצעות קרום אידיאלי החדיר רק למים נקבל אוסמוזה של מים בכיוון הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬מתמיסה )‪ (1‬לתמיסה )‪(2‬‬
‫‪ .2‬לא ניתן להעריך‬
‫‪ .3‬לא תהיה זרימה נטו של מים‬
‫‪ .4‬מתמיסה )‪ (2‬לתמיסה )‪(1‬‬

‫‪ .34‬נפח סופי של כדוריות דם אדומות נקבע ע"י‪...‬‬

‫‪ .1‬המומסים הלא חודרים בתמיסה החיצונית‬
‫‪ .2‬החלבונים בתמיסה החיצונית‬
‫‪ .3‬כל המומסים המצויים בתמיסה החיצונית‬
‫‪ .4‬כל המומסים המצויים בתמיסה החיצונית‬
 ‫‪ .35‬תמיסות איזוטוניות‪...‬‬
‫‪ .1‬אינן יכולות להיות היפואוסמוטיות‬
‫‪ .2‬מכילות מומסים לא חודרים‬
‫‪ .3‬יכולות להיות היפראוסמוטיות‬
‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .36‬אילו מהתכונות הבאות של מומסים תורמת לקביעת חדירות דרך קרום תאים אנימלים?‬
‫‪ .1‬קבוע הדיפוזיה‬
‫‪ .2‬מסיסות בשומן‬
‫‪ .3‬קוטר‬
‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫סינפסה‬
‫‪ .37‬הינך מפתח תרופה הפועלת על תאים באמצעות התקשרות לקולטנים ספציפיים‬
‫המצויים על שטח הפני החיצוני של קרום התאים‪ .‬מטרתך למנוע חדירתה לתוך התאים‪.‬‬
‫כיצד תפעל‪/‬י?‬
‫‪ .1‬הגדלת מסה והגדלת מטען חשמלי‬
‫‪ .2‬הגדלת מסה והקטנת מטען חשמלי‬
‫‪ .3‬הקטנה מסה והקטנת מטען חשמלי‬
‫‪ .4‬הקטנה מסה והגדלת מטען חשמלי‬

‫‪ .38‬ניוון תא ‪ RENSHAW‬יגרום ל‪:‬‬

‫‪ Denervation Supersensitivity .1‬של מוטונאורון ל‪.Glycine-‬‬
‫‪ Denervation Supersensitivity .2‬של מוטונאורון ל‪ACh-‬‬
‫‪ Denervation Supersensitivity .3‬של תאי ביניים בחוט השדרה לגליצין‬
‫‪ Denervation Supersensitivity 4‬של של סיב שריר ל‪Ach-‬‬

‫‪ .39‬סמן את התרחיש המסביר את הפנמנולוגיה הבאה‪ :‬גירוי של תא פרהסינפטי המעצבב‬

‫שני תאים דרם לדהפולריזציה בתא אחד והיפרפולריזציה בתא שני‪.‬‬
‫‪ .1‬מופרש אותו טרנסמיטור משני הקולטרלים לפי עקרון ‪.DALE‬‬
‫‪ .2‬באחד מהתאים הפוסטסינפטיים שונתה מוליכות ליוני ‪ ,Cl‬בשני לאניון אחר‪,‬‬
‫בתנאי שלשניהם אותו פוטנציאל היפוך‬
‫‪ .3‬הרצפטור על התא הפוסטסינפטי שעובר היפרפולריזציה עובר דסנסטיזציה‬
‫מהירה בסדר גודל מזו של התא שעובר דפולריזציה‬
‫‪ .4‬בשני התאים הופסטסינפטיים שונתה מוליכות ליוני ‪ ,Cl‬כאשר הריכוזים התוך‬
‫תאיים של ‪ Cl‬שונים בשני התאים‪.‬‬

‫‪ .40‬סמן את המצופה כתוצאה מהעלאת ריכוז מגנזיום חיצוני על חשבון ריכוז יוני סידן תוך‬
‫שמירה על איזוטוניות‪:‬‬
‫‪ .1‬הגדלת מתאם בין התפלגות שינויים בקיבול של הטרמינל בעת שחרור‬
‫טרנסמיטור והתפלגות הגודל המירבי של ‪ EPP‬בכ‪ -200‬גירויים‬
‫‪ .2‬הקטנת התכולה הקוונטית של חיבור נוארו מסקולרי גם בנוכחות‬
‫‪ Physiotigmine‬תגדיל יעילות של סינפסה אינהיביטורית ותקטין מקדם בטיחות‬
‫של קשר אקסיטטורי פרט לסינפסת ‪NMDA‬‬
‫‪ .3‬רקטיפיקציה של סינפסות ‪ AMPA‬בתנאי שהטרמינל הפרסינפטי לא יהיה תחת‬
‫דפולריזציה חזקה‪.‬‬
 ‫‪ .41‬סמן מהו לדעתך המנגנון העומד מאחורי הפנמנולוגיה הבאה‪ :‬הפעלה סינפטית גרמה‬
‫לתגובה פוסטסינפטית בי‪-‬פאזית‪ ,‬דפולריזציה קצרה ולאחריה היפרפולריזציה‪.‬‬
‫‪ .1‬על התא הפוסטסינפטי יש שני רצפטורים שונים כאשר האחד עובר דסנסטיזציה‬
‫מהירה‪.‬‬
‫‪ .2‬עלייה קצרה במוליכות לסידן הפעילה זרם אשלגן‬
‫‪ .3‬הופרשו שני טרנסימטורים בו זמנית‬
‫‪ .4‬אין לדעת מנגנון על סמך מדידת שינוי מתח בלבד‪.‬‬

‫‪ .42‬עיכוב קדם סינפטי נגרם ע"י‪:‬‬

‫‪ .1‬ירידה במשרעת של פוטנציאל )‪.EPSP (Excitatory Post Synaptic Potential‬‬
‫‪ .2‬ירידה בפעילות של טרנספורטר לנוארוטרנסמיטור בגון גלוטמט‬
‫‪ .3‬ירידה במספר קוונטות של טרנסמיטר המשתחררות בעקבות ירידה במשרעת‬
‫)אמפליטודה( של פוטנציאל פעולה קדם‪-‬סינפטי )‪.(presynaptic‬‬
‫‪ .4‬ירידה במספר הקוונטות של טרנסמיטר המשתחררות בעקבות ירידה במשך‬
‫פוטנציאל פעולה קדם סינפטי‪.‬‬

‫‪ .43‬פסיליטציה סינפטית היא‪:‬‬

‫‪ .1‬הגברה במספר מולקולות הטרנסמיטור בכל קוונטום‪.‬‬
‫‪ .2‬הגברה ברגישות הממברנה הפוסטסינפטית‬
‫‪ .3‬תהליך פוסטסינפטי המגביר את משרעת הפוטנציאל הסינפטי‬
‫‪ .4‬הגברה במספר הקוונטות המשתררות בגיריים עוקבים‪.‬‬

‫‪ .44‬הזרמת זרם היפרפולריזטורי לתוך תא עצב הצמוד חשמלית לתא עצב שני יגרום ל‪:‬‬
‫‪ .1‬היפרפולריזציה ולכן עקוב של שני התאים‬
‫‪ .2‬להפרת הצימוד בין התאים ע"י הפעלת תעלות תלוייות מתח‬
‫‪ .3‬כניסת יוני סידן ועל ידי כך להפעלת תעלות אשלגן‬
‫‪ .4‬רוב התשובות נכונות‬

‫‪ .45‬סמן איזה מבין הסינפסות הבאות היא בעלת מקדם הבטיחות הגבוה יותר‪:‬‬
‫‪ .1‬חיבור נאורומוסקולרי בין אלפא מוטונאורון וסיב בשריר הגסטרוקנמיוס‪.‬‬
‫‪ .2‬קלט על רצפטור ‪ AMPA‬בדנדטריט היפוקמפלי בנוכחות ‪APV‬‬
‫‪ .3‬קלט של תא ‪ RENSHAW‬על מוטונאורון‬
‫‪ .4‬קלט על רצפטור ‪ NMDA‬על ‪ SPINE‬דנטריטי‬

‫‪ .46‬סמן מה נכון ע"פ מאמר הסקירה לקבוצות הדיון‪:‬‬

‫‪-‬‬
‫א‪ .‬הגן הפגום במחלת ‪ Cystic Fibrosis‬מקדד למשאבת כלור )‪(Cl Pump‬‬
‫ב‪ .‬הגן הפגום במחלת המיוטוניה ע"ש תומסן מקדד לתעלת אשלגן‬
‫ג‪ .‬מוטציות שונות בגן ‪ (Chloride Channel) CLC-1‬גורמת לצורות תורשה שונות‬
‫)רצסיביות‪/‬דומיננטיות( של מיוטוניה )בקר‪/‬תומסון(‪.‬‬
‫‪ .1‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .2‬תשובה ג' נכונה‬
‫‪ .3‬תשובה א' נכונה‬
‫‪ .4‬תשובה ב' נכונה‬

‫‪ 47‬במערכת תאים הקשורים ע"י ‪ gap junction‬אחד מהתאים מעוצבב ע"י תא עצב כולינרגי‬
‫המפעיל רצפטורים ניקוטיניים‪ .‬מסן למה נצפה בהפעלת הקשר הסינפטי‪:‬‬
‫‪ .1‬הפעלת הקשר הסינפטי תשפיע על הצימוד עם התאים השכנים רק אם יהיה‬
‫שינוי בריכוז פרוטונים או יוני סידן תוך תאי‪.‬‬
‫‪ .2‬להפעלה הסינפטית לא תהייה השפעה על הצימוד היות וזה מבוסס על ‪gap‬‬
‫‪.junction‬‬
‫‪ .3‬עלייה בצימוד בין התא המעוצבב ושכניו‬
‫‪ .4‬ירידה בצימוד בין התא המעוצבב לבין שכניו‪.‬‬
 ‫‪ .48‬סמן את התשובה הנכונה ביותר‪:‬‬
‫א‪ .‬אפליקציה יונפורטית של ‪ Ach‬על תא שערה באוזן תגרום לזרם יוני דו‪-‬פאזי‪ :‬תחילה‬
‫פנימה ולאחר מכן החוצה‪.‬‬
‫ב‪ .‬גירוי סיב העצב המעצבב תא שערה יביא לאינהיבציה פוסטסינפטית ע"י הגדלה‬
‫בלתי ישירה של מוליכות ליוני אשלגן‪.‬‬
‫ג‪ .‬רצפטור כולינרגי על תאי שערה צמוד ישירות למוליכות ליוני סידן‪.‬‬
‫‪ .1‬תשובה ב' נכונה‬
‫‪ .2‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .3‬תשובה ג' נכונה‬
‫‪ .4‬תשובה א' נכונה‬

‫‪ .49‬חומר ‪ X‬גרם לתופעות הבאות בחיבור נאורומוסקולרי‪ :‬עלייה בתדירות ‪ ;MEPPS‬עלייה‬

‫בגודל ‪ EPP‬ממוצע; תגובה יונופורטית לטרנסמיטר היא חיובית‪ .‬מכאן שהחומר פעל‪:‬‬
‫‪ .1‬פוסטסינפטית בלבד‬
‫‪ .2‬ודאי פוסטסינפטית ואולי גם פרהסינפטית‬
‫‪ .3‬פסינפטית בלבד‬
‫‪ .4‬ודאי פרסינפטית ואולי גם פוסטסינפטית‬
‫‪ .5‬הן פרה והן פוסט סינפטית‪.‬‬

‫‪:TJ (Tight Junction) .50‬‬

‫‪ .1‬מהווה מבנה בעל התנגדות גבוהה למעבר יונים בין תאים שכנים צמודים‪.‬‬
‫‪ .2‬יעילה בהרבה מ‪ GJ (Gap Junction)-‬לצימוד בין תאי )דרושות פחות מולקולות‬
‫‪ TJ‬לעלייה בצימוד פי ‪ 2‬מאשר מולקולות ‪.(GJ‬‬
‫‪ .3‬משמש כאתר עגינה של וזיקולות פרה‪-‬סינפטיות מעצם היותו מלכודת לדיפוזיה‪.‬‬
‫‪ .4‬מאפשר מעבר ישיר של מולקולות קטנות בין תאים שכנים צמודים‪.‬‬

‫‪51‬א‪ .‬נתונים‪] :‬אין קשר בין ‪51‬א ל‪-51‬ב‪ .‬סתם טעות דפוס[‬
‫א‪ .‬התפלגות אמפליטודות של קפיצות קבול בעת דפולריזציה של טרמינל עצבי‬
‫ב‪ .‬התפלגות אמפליטודות של ‪E.P.S.P.S‬‬
‫ג‪ .‬התפלגות שטח פנים של וזירולות בטרמינל לפי שחזור מתמונת חתכים במיקרוסקופ‬
‫אלקטרונים‪.‬‬
‫ד‪ .‬התפלגות משכי פתיחה של תעלות רצפטור פוסטסינפטי‪.‬‬
‫סמן בין איזה מהתאים הנ"ל נצפה למתאם גבוה‪:‬‬
‫‪ .1‬א‪ ,‬ג‬
‫‪ .2‬א‪ ,‬ד‬
‫‪ .3‬ג‪ ,‬ד‬
‫‪ .4‬ב‪ ,‬ג‬

‫‪51‬ב‪ .‬בקרום חשוף )לא מייאליני( הדיעכה של המתח עם המרחק תלוייה ב‪:‬‬
‫‪ .1‬התנגדות חיצונית וקרומית‬
‫‪ .2‬התנגדות פנימית‪ ,‬קרומית וחיצונית‬
‫‪ .3‬התנגדות פנימית וקרומית‬
‫‪ .4‬התנגדות פנימית וחיצונית‬

‫‪ .52‬בקרום מייאליני‪ ,‬הדעיכה "מתחת למייאלין" תלויה ב‪:‬‬

‫‪ .1‬התנגדות פנימית וקרומית‬
‫‪ .2‬התנגדות חיצונית וקרומית‬
‫‪ .3‬התנגדות פנימית וחיצונית‬
‫‪ .4‬התנגדות פנימית‪ ,‬קרומית וחיצונית‬
 ‫‪ .53‬סמן את המסקנה הנכונה על סמך הניסוי הבא‪:‬‬
‫מגרים אקסון אקסיטטורי ‪ 2‬אפליות שניה לאחר גירוי אקסון אינהיביטורי‪ .‬נמצא כי‬
‫גובה התגובה האקסיטטורי בתא הפוסט סינפטי קטנה ללא שינוי בקבוע זמן הדעיכה‬
‫שלה‪.‬‬
‫‪ .1‬אין אינהיביציה‬
‫‪ .2‬האיניהיביציה הינה פוסטסינפטית‬
‫‪ .3‬האיניהיביצה הינה פרה‪-‬סינפטית‬
‫‪ .4‬האינהיביציה גם פרה וגם פוסט סינפטית‪.‬‬

‫‪ .54‬הזרקה של יוני ‪ Ca++‬לתא מספר ‪ 1‬המצומד חשמלית לתא מספר ‪ 2‬גורמת להפסקת‬
‫הצימוד החשמלי ”‪ .“uncoupling‬כיצד יתבטא הדבר במדידת התנגדות של תא מספר ‪?1‬‬
‫‪ .1‬לא ניתן לבדוק התנגדות לאחר הפסקת הצימוד‬
‫‪ .2‬ההתנגדות תעלה‬
‫‪ .3‬ההתנגדות תרד‬
‫‪ .4‬לא תהיה השפעה על ההתנגדות‪.‬‬

‫שריר‬
‫‪ .55‬בשריר לב לא יכולה להתבצע סומציה בגלל‪:‬‬
‫‪ .1‬בכיווץ בודד מתקצר שריר הלב את מכסימום הקיצור‪ ,‬ולכן אין אפשרות לקיצור‬
‫נוסף‪.‬‬
‫‪ .2‬במהלך הכיווץ המכני של שריר הלב הוא לא מסוגל לפתח פוטנציאל פעולה‬
‫נוסף‪.‬‬
‫‪ .3‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .4‬שריר הלב הוא בעל קוצב עצמי ולכן לא מקבל עצבוב‪.‬‬

‫‪ .56‬במצב ‪:Rigor‬‬
‫‪ .1‬השריר מאבד את האלסטיות שלו עקב שינויים כימיים ומטבוליים‬
‫‪ .2‬קיימת אינטראקציב בין פילמנטים עבים ודקים‪ ,‬אך אין תנועה א‪-‬סינכרונית של‬
‫גשרי מיוזין‪.‬‬
‫‪ .3‬תנועה א‪-‬סינכרונית של גשרי מיוזין ממשיכה עקב גירוי חשמלי קבוע‪.‬‬
‫‪ .4‬התנועה הא‪-‬סינכרונית של גשרי המיוזין הופכת לתנועה סינכרונית של כל‬
‫הגשרים‪.‬‬

‫‪ .57‬בשריר שלד של החייזר מאחיהוד נמצאו פילמנטים עבים באורך ‪ 1.7‬מיקרון‪ ,‬פילמנטים‬
‫דקים באורך ‪ 0.9‬מיקרון‪ ,‬ואזור נטול גשרים באורך ‪ 0.3‬מיקרון‪ .‬בהנחה שתהליך‬
‫ההתכווצות דומה לזה שבשריר שלד ביצורים ארציים‪ ,‬מה ניתן להסיק לגבי יחסי אורך‪-‬‬
‫מתיחות אקטיבית‪:‬‬
‫א‪ .‬באורך ‪ 1.8‬מיקרון תהיה מתיחות מקסימלית‬
‫ב‪ .‬באורך ‪ 3.5‬מיקרון לא תתקים מתיחות אקטיבית‬
‫ג‪ .‬באורך ‪ 2.8‬מיקרון תתפתח מתיחות חצי מכסימלית‬
‫ד‪ .‬באורך ‪ 1.3‬מיקרון לא תתפתח מתיחות אקטיבית‬
‫‪ .1‬א‪+‬ב‪+‬ג‬
‫‪ .2‬א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬
‫‪ .3‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .4‬א‪+‬ג‬

‫‪ .58‬באילו אמצעים ניתן להגביר את המתיחות המתפתחת בטטנוס איזומטרי בשריר שלד?‬
‫‪ .1‬הגדלת מספר תעלות סידן מסוג ‪ DHP‬ב‪T-tubules-‬‬
‫‪ .2‬הגדלת מספר תעלות סידן ברטיקולום הסרקופלסמטי‬
‫‪ .3‬הגדלת ריכוז פוספטידיל אינוזיטול בקרום התא‬
‫‪ .4‬אף תשובה איננה נכונה‪.‬‬
 ‫‪ .59‬היתרון בקבוע שריר ה‪ Biceps-‬בנקודה סמוכה למפרק הינו ב‪...‬‬
‫‪ .1‬הכח הדרוש להרמת עצם המונחת על כך היד נמוך‬
‫‪ .2‬השריר פועל בטווחים קטנים סביב אורך אופטימלי‬
‫‪ .3‬בקרה טובה יותר על זווית המפרק‬
‫‪ .4‬האיזון לשריר ה‪ triceps-‬הינו אופטימלי‪.‬‬

‫‪ .60‬לתמיסה של ‪ (HMM) Heavy Meromyosin‬המכילה ‪ KCl‬בריכוז ‪ 0.14M‬ובעלת‬

‫‪ pH=7.2‬הוסיפו ‪ ATP‬ויוני צגנזיום לא נמדד שחרור פוספט מאחר ו‪...‬‬
‫‪ .1‬אתר ה‪ ATPase-‬מצוי ב‪LMM-‬‬
‫‪ .2‬החוזק היוני נמוך מידי‬
‫‪ .3‬ה‪ pH-‬אינו מתאים‬
‫‪ .4‬אף תשובה איננה נכונה‬

‫‪ .61‬מהם התנאים הדרושים לקבלת הרפייה של שריר שלד‬

‫‪ .1‬סילו יוני סידן‬
‫‪ .2‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬נוכחות יוני מגנזיום‬
‫‪ .4‬נוכחות ‪.ATP‬‬

‫‪ .62‬בפרפרט עצב‪-‬שריר מגרים סיב עצב מוטורי אחד‪ .‬תתקבל התכוצות של‪...‬‬
‫‪ .1‬כל השריר‪.‬‬
‫‪ .2‬כל סיבי השריר המעוצבבים על ידו‪.‬‬
‫‪ .3‬מספר סיבי השריר שיתכווצו תלוי בקצב הפעילות‬
‫‪ .4‬סיב שריר בודד‪.‬‬

‫‪ .63‬בתנאים מיוחדים של תמיסה ללא סידן ניתן להוסיף מונומרי של אקטין לפילמנטי‬
‫מיוזין‪ .‬כיצד לדעתך תתקיים התקשרות במערכת זו?‬
‫‪ .1‬כל גשר חמישי של מיוזין יתקשר לאקטין‬
‫‪ .2‬לא תהיה כלל התקשרות בין מיוזין לאקטין‬
‫‪ .3‬אף תשובה איננה נכונה‬
‫‪ .4‬כל גשר מיוזין יתקשר לאקטין‬

‫‪ .64‬הקטנת כוחות חיכוך וכוחות אינרציה בסיב שריר תוך שפור ההענות של האלמנט‬
‫האלסטי בטו תתבטא ב‪...‬‬
‫א‪ .‬אין שינוי בשיא המתיחות בטטנוס איזומטרי‬
‫ב‪ .‬זמן ההתכווצות של ‪ twitch‬איזומטרי יתקצר‬
‫ג‪ .‬תלות מתיחות פסיבית באורך הסיב לא תשתנה‬
‫ד‪ .‬שיא המתיחות ב‪ twitch-‬איזומטרי יגדל‬
‫‪ .1‬ד' בלבד‬
‫‪ .2‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .3‬א‪+‬ג‬
‫‪ .4‬א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬

‫‪ .65‬כיצד שומר סיב שריר אדום על טטנוס לאורך זמן?‬

‫א‪ .‬מאגר גדול של גליקוגן‬
‫ב‪ .‬קצב נמוך של אקטומיוזין ‪ATPase‬‬
‫ג‪ .‬מאגר גדול של קריאטנין פוספט‬
‫ד‪ .‬קצב גבוה של מטבוליזם אירובי‪.‬‬
‫‪ .1‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .2‬א‪+‬ג‬
‫‪ .3‬א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬
‫‪ .4‬ד' בלבד‬
 ‫‪ .66‬כיצד הגדלת ריכוז יוני סידן מפעילה התכווצות בשריר שלד?‬
‫‪ .1‬מעודד מטבוליזם אירובי להגברת קצב יצירת ‪ATP‬‬
‫‪ .2‬סילוק הפרעה סטרית לאינטראקציה אקטין‪-‬מיוזין‬
‫‪ .3‬משמש כקו‪-‬פקטור להפעלת מיוזין ‪ATPase‬‬
‫‪ .4‬משמש כגשר כימי בין אקטין למיוזין‬

‫‪ .67‬בהתאם לתאוריה הקושרת את מעגל הפוספטידיל אינוזיטול לצימוד ערור‪-‬התכווצות‬

‫בשריר שלד‪ ,‬כיצד תשפיע הגברת פעילות אינוזיטול טרי פוספטז על התכווצות מכנית?‬
‫א‪ .‬שיא ‪ twitch‬איזומטרי יקטן‬
‫ב‪ .‬היכולת לקיים טטנוס לאורך זמן תקטן‬
‫ג‪ .‬תדירות האיחוי לטטנוס חלק תגדל‬
‫ד‪ .‬שיא המתיחות בטטנוס יקטן‬
‫‪ .1‬ד' בלבד‬
‫‪ .2‬א‪+‬ג‬
‫‪ .3‬א‪+‬ד‬
‫‪ .4‬א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬

‫‪ .68‬לפניך שתי תמיסות המוגניות בריכוז יוני גבוה )‪ .(1M KCl‬כיצד תבדיל בין תמיסת‬
‫אקטומיוזין לתמיסת מיוזין?‬
‫‪ .1‬קיום ‪flow birefringence‬‬
‫‪ .2‬תכונות ‪ATPase‬‬
‫‪ .3‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .4‬מדידת צמיגות‬

‫‪ .69‬אילו מהפרמטרים הבאים תלוי באורך ההתחלתי של סיב שריר?‬

‫א‪ .‬קצב התפתחות המתיחות בתחילת ‪ twitch‬איזומטרי‬
‫ב‪ .‬מהירות התקצרות בעומס אפס‪.‬‬
‫ג‪ .‬זמן החביון‬
‫ד‪ .‬המתיחות בטטנוס‬
‫‪ .1‬א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬
‫‪ .2‬א‪+‬ג‬
‫‪ .3‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .4‬ד בלבד‬

‫‪ .70‬כיצד תשפיע הגדלת קצב הגירוי מעבר לתדירות האיחוי של טטנוס חלק?‬
‫‪ .1‬קצב התפתחות המתיחות יגבר‬
‫‪ .2‬לא יהיה שינוי‬
‫‪ .3‬משך קיום טטנוס יתקצר‬
‫‪ .4‬שיא המתיחות יעלה‬

‫‪ .71‬באמצעות טיפול כימי ניתן להקטין את קבוע הקפיץ של האלמנט האלסטי המקביל‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪...‬‬
‫‪ .1‬ה‪ twitch-‬באיזומטרי יקטן‬
‫‪ .2‬מתיחות פסיבית תקטן בכל אורך‬
‫‪ .3‬מהירות ההתקצרות בעומס נתון תקטן‬
‫‪ .4‬משך ‪ twitch‬יתארך‬

‫‪ .72‬בניסוי לרישום תלות מתיחות באורך אשר בוצע בשריר שלד נעשה איפוס מערכת‬
‫הרישום לפני תחילת הניסוי‪ .‬המתיחות האקטיבית והפסיבית של הטוויץ' המסומן בחץ‬
‫בתרשים מספר ‪ 3‬שבנספח הן‪:‬‬
‫‪40,200 .1‬‬
‫‪40,160 .2‬‬
‫‪20,160 .3‬‬
‫‪20,200 .4‬‬
 ‫מעבדות‬
‫‪ .73‬הורדת תדר דגימה ע"י מערכת למדידת אותות ביולוגיים קשורה‪:‬‬
‫‪ .1‬באפשרות של רישום לא מדויק של האות בעל תדר הקטן פי ‪ 10‬מתדר הדגימה‬
‫‪ .2‬בנפח אחסון נתונים גדול יותר‬
‫‪ .3‬אף תשובה נכונה‬
‫‪ .4‬בצורך בממירים מיוחדים בעלי רזולוציה גבוהה במיוחד‬

‫‪ .74‬נחקרה סינפסה שבה התפלגות התגובות לגירוי היא פואסונית ונמצא‪.Vmepp=0.4V :‬‬
‫מתוך התגובות ל‪ -200‬גירויים‪ 54 :‬היו בגודל של ‪ 27 ,0.4mV‬היו בגודל ‪=) 0‬כישלונות(‪.‬‬
‫מהו ה‪ Vepsp-‬הממוצע בסינפסה זו?‬
‫‪1mV .1‬‬
‫‪0.8mV .2‬‬
‫‪ .3‬אין לדעת‬
‫‪0.4mV .4‬‬

‫‪ .75‬מהו תדר הגירוי שגרם לסומציה המסומנת בתרשים מס' ‪ 4‬שבנספח?‬

‫‪6-8Hz .1‬‬
‫‪10-15Hz .2‬‬
‫‪12-20Hz .3‬‬
‫‪2-3Hz .4‬‬

‫‪ .76‬רעלן הפועל על קרום התא נבדק על האפיתל המתואר בסכמה מס' ‪ 5‬בנספח‪ .‬נמצא‪,‬‬
‫שהרעלון מעכב את העברת המלח דרך האפיתל‪ .‬מה איננו סביר?‬
‫‪ .1‬הרעלן יוצר תעלות כלור‬
‫‪ .2‬הרעלן חוסם תעלות כלור‬
‫‪ .3‬הרעלן חוסם תעלות נתרן‬
‫‪ .4‬הרעלן חוסם משאבת נתרן‪/‬אשלגן‬

‫‪ .77‬בהתייחס לתרשים מס' ‪ 1‬בנספח‪ ,‬התאם את קומבינציית המסננים לתרשים המצורף‬

‫)‪(HP-High Pass, LP-Low Pass‬‬
‫‪LP, LP, HP, LP .1‬‬
‫‪LP, HP, LP, LP+HP .2‬‬
‫‪LP, HP, LP, LP .3‬‬
‫‪HP, LP, LP, LP+HP .4‬‬

‫‪ .78‬בהתייחס לתרשים מס' ‪ 2‬בנספח‪ ,‬סמן את האפשרות הנכונה ביותר‪:‬‬

‫‪ .1‬תופעה פיזיקלית‪Å‬מתמר‪Å‬מגבר‪Å‬מסנן‪Å‬דוגם ‪ Å A/D‬מחשב )תצוגה‪ ,‬אנליזה‪,‬‬
‫איכסון(‪.‬‬
‫‪ .2‬מתח חשמלי‪Å‬דוגם ‪Å A/D‬מגבר‪Å‬מסנן‪Å‬מחשב )תצוגה‪ ,‬אנליזה‪ ,‬אכסון(‬
‫‪ .3‬תופעה פיזיקלית‪Å‬דוגם ‪Å A/D‬מגבר‪Å‬מתמר‪Å‬מסנן‪Å‬מחשב )תצוגה‪ ,‬אנליזה‪,‬‬
‫איכסון(‪.‬‬
‫‪ .4‬תופעה פיזיקלית‪Å‬מגבר‪Å‬מסנן‪Å‬דוגם ‪Å A/D‬מחשב )תצוגה‪ ,‬אנליזה‪ ,‬איכסון(‪.‬‬

‫‪ .79‬מדידת פעילות חשמלית של שריר הלב )‪ (EKG‬מחייבת נוכחות המרכיבים הבאים‬

‫במערכת המדידה‪:‬‬
‫א‪ .‬ממיר פוטואלקטרי‬
‫ב‪ .‬מגבר שלפני המסנן‬
‫ג‪ .‬מסנן מעביר נמוכים )‪(low-pass filter‬‬
‫‪ .1‬תשובות א‪+‬ב נכונות‬
‫‪ .2‬תשובה ג' נכונה‬
‫‪ .3‬תשובה א' נכונה‬
‫‪ .4‬תשובה ב' נכונה‬
 ‫‪ .80‬בניסוי שבו מדדו זרם באואוציט בו בוטאו תעלות כתלות לריכוז ליגנד המפעיל את‬
‫התעלה ישירות התקבל הגרף מס' ‪ 2‬שבנספח‪ .‬בהנחה שהזרם שנרשם מורכב רק מאשלגן‬
‫ומנתרן‪ ,‬ושמתח ההיפוך של נתרן ואשלגן הם ‪ 40mV‬ו‪ -80mV-‬בהתאמה‪ ,‬מה יחס‬
‫המוליכויות בתעלה )‪ ,(gNa/gK‬וכמה מולקולות של חומר ‪ X‬נקשרות לכל תעלה?‬
‫‪ ;gNa/gK=0.5 .1‬מספר המולקולות לא ניתן לחישוב‪.‬‬
‫‪ ;gNa/gK=2 .2‬מלקולה אחת קשורה לתעלה‪.‬‬
‫‪ ;gNa/gK=0.5 .3‬מולקולה אחת קשורה לתעלה‪.‬‬
‫‪ ;gNa/gK=2 .4‬מספר המולקולות לא ניתן לחישוב‪.‬‬

‫‪ .81‬רעלן הפועל על קרום התא נבדק על האפיתל המתואר בסכמה מס' ‪ 5‬בנספח‪ .‬נמצא‪,‬‬
‫שהרעלון מעכב את העברת המלח דרך האפיתל רק כאשר מוסיפים אותו לצד הפנימי‪.‬‬
‫מה איננו סביר?‬
‫‪ .1‬הרעלן יוצר תעלות אשלגן‬
‫‪ .2‬הרעלן גורם לעלייה במתח בין צידי האפיתל‬
‫‪ .3‬הרעלן חוסם תעלות כלור‬
‫‪ .4‬הרעלן חוסם תעלות אשלגן‬
‫תשובות אפשריות‬ ‫–‬ ‫‪1997‬‬ ‫–‬ ‫ביופיזיקה‬
‫תשובה‬ ‫שאלה‬ ‫תשובה‬ ‫שאלה‬ ‫תשובה‬ ‫שאלה‬
‫‪2‬‬ ‫‪.59‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪.60‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.61‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.62‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪.63‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.34‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪.64‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.65‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.36‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.66‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.37‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.67‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.38‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.9‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪.68‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.39‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.10‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.69‬‬ ‫‪.40‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.11‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.70‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.41‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.12‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.71‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.42‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.13‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.72‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.43‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.14‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.73‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.44‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.15‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.74‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.16‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.75‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.46‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.17‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.76‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.47‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.18‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.77‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.48‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.19‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.78‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.49‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.20‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪.79‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.50‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.21‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.80‬‬ ‫א‪ 1 .‬ב‪3 :‬‬ ‫‪.51‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.22‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.81‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.23‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪.53‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.24‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.54‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.25‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.55‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.26‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.56‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.27‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.57‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.28‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪.58‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.29‬‬
‫ביופיזיקה – ‪ – 1995‬מבחן ‪028‬‬

‫מבחן מספר ‪028‬‬ ‫–‬ ‫‪1995‬‬ ‫–‬ ‫בחינה בביופיזיקה‬

‫‪ .1‬כדי שפונקציה כלשהי של חלבון תפגין תלות במתח הקרום‪ ,‬אחד התנאים הבאים‬
‫הכרחי )לאו דוקא מספיק(‪:‬‬
‫‪ .1‬החלבון חייב להיות תעלה יונית‪.‬‬
‫‪ .2‬מבנה אשר מיקומו משפיע על הפונקציה האמורה צריך להיות טעון שלילי וטבוע‬
‫בקרום‪.‬‬
‫‪ .3‬מבנה אשר מיקומו משפיע על הפונקציה האמורה צריך להיות טעון חיובי וטבוע‬
‫בקרום‪.‬‬
‫‪ .4‬אף תשובה איננה נכונה‪.‬‬

‫‪ .2‬עקום זרם ‪ -‬מתח של סך כל הזרמים המשתתפים בפוטנציאל הפעולה‪:‬‬

‫‪ .1‬תמיד יחצה את ציר המתח מס' א"ז של פעמים‪.‬‬
‫‪ .2‬יכול לא לחצות את ציר המתח כלל‪.‬‬
‫‪ .3‬אף תשובה איננה נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬יכול לחצות גם מס' זוגי של פעמים‪.‬‬

‫‪ .3‬במהלך פוטנציאל הפעולה עקום זרם ‪ -‬מתח משתנה ‪ -‬מדוע?‬

‫‪ .1‬בגלל אקטיבציה של מוליכות אשלגן‪.‬‬
‫‪ .2‬הוא אינו משתנה אלא אם יש גירוי חיצוני‪.‬‬
‫‪ .3‬בגלל אינאקטיבציה של מוליכות נתרן‪.‬‬
‫‪ .4‬בגלל אקטיבציה של מוליכות נתרן‪.‬‬

‫‪ :4‬שינוי מתח הקרום במהלך פוטנציאל פעולה נובע מ‪:‬‬

‫‪ .1‬שינויים במוליכויות יוניות‪.‬‬
‫‪ .2‬אף תשובה איננה נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬שינוי במפל הריכוזים של יוני נתרן ויוני אשלגן‪.‬‬
‫‪ .4‬שינוי במפל הריכוזים של יוני נתרן‬

‫‪ :5‬ככל שקבוע המרחק גדול יותר‪:‬‬

‫‪ .1‬האיזור הפעיל במהלך פוטנציאל פעולה גדול יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬הדעיכה עם המרחק קטנה יותר‪.‬‬
‫‪ .3‬פוטנציאל פעולה בסיב מתקדם מהר יותר‪.‬‬
‫‪ .4‬הכל נכון‪.‬‬

‫‪ .6‬אחת ההצהרות המובאות למטה באשר לקבועי המהירות תלויי המתח‬

‫הפועלים במודל האקסיטציה שגויה‪ .‬מהי?‬
‫‪ .1‬אינם משתנים כפונקציה של זמן‪.‬‬
‫‪ .2‬אינם מגיבים לשינוי מתח מיידית‪ .‬הרלקסציה שלהם נמשכת משהו בסדר גודל של‬
‫מילישניות‬
‫‪ .3‬מבטאים את גובה המחסומים האנרגטיים למעבר בין מצבים‪.‬‬
‫‪ .4‬ערכם עולה‪/‬יורד אקספוננציאלית כפונקציה של מתח‪.‬‬

‫‪ .7‬בהיעדר אינאקטיבציה של הכח המעורר היית מצפה ל‪:‬‬

‫‪ .1‬פוטנציאל פעולה צר‪ ,‬החוזר למתח המנוחה בתוך ‪ 2‬מילישניות‪.‬‬
‫‪ .2‬פוטנציאל פעולה רחב‪ ,‬החוזר למתח המנוחה בתוך ‪ 10‬מילישניות‬
‫‪ .3‬פוטנציאל פעולה שאינו בהכרח חוזר למתח הפעולה‪.‬‬
‫‪ .4‬פוטנציאל פעולה ש"נתקע" במתח ההיפוך של נתרן‪.‬‬

‫‪ .8‬בתא קוצב‪:‬‬
‫ביופיזיקה – ‪ – 1995‬מבחן ‪028‬‬

‫לעקום זרם ‪ -‬מתח ערכים שליליים בכל תחום המתחים השליליים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הכל נכון‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בין הזרמים המעוררים יכול לפעול גם זרם סידן‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אין סף‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ .9‬מתח המנוחה של תא אקסיטבילי נובע מ‪:‬‬

‫‪ .1‬שקלול של יחסי חדירויות וכוחות מניעים לכל היונים החדירים‪.‬‬
‫‪ .2‬שקלול של יחסי חדירויות וכוחות מניעים לנתרן ואשלגן בלבד‪.‬‬
‫‪ .3‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬שקלול ערכי ‪m,n‬‬

‫‪ .10‬באשר לחדירות לעומת מוליכות‪.‬‬

‫‪ .1‬מוליכות תלויה בין היתר בחדירות ובריכוז‪.‬‬
‫‪ .2‬חדירות הינה השיפוע של עקום זרם ‪ -‬מתח‪.‬‬
‫‪ .3‬הכל נכון‪.‬‬
‫‪ .4‬חדירות תלויה באיטראקציה שבין סוג היון‪ ,‬התעלה וריכוז היון‪.‬‬

‫‪ .11‬ממה נובעת ההיפרפולריזציה בתום פוטנציאל הפעולה?‬

‫‪ .1‬אינאקטיבציה של תעלות אשלגן‪.‬‬
‫‪ .2‬אינאקטיבציה של תעלות נתרן ואקטיבציה של תעלות אשלגן‪.‬‬
‫‪ .3‬אקטיבציה מוגברת של תעלות נתרן‪.‬‬
‫‪ .4‬תכונות קיבוליות‪.‬‬

‫‪ .12‬המבנה המולקולרי של תעלות תלויות מתח )אשלגן‪ ,‬מתח( דומה למדי‪ .‬אילו‬
‫מההצהרות הבאות המתייחסות למבנה החלבון נכונות?‬
‫‪ .1‬אחד מהקטעים אחד מהקטעים שחוצים את הקרום מתפקד כרגש מתח )כל ח‪.‬א ‪3-4‬‬
‫הינה ליזין או ארגינין(; בבניית "חור" התעלה משתתף המקטע שבין הליקס ‪.5-6‬‬
‫‪ .2‬אורך כל תת יחידה ‪ 500‬ח‪.‬א )בערך(‪ ,‬והיא חוצה את הקרום ‪ 6‬פעמים‪.‬‬
‫‪ .3‬מבנה טטרהמרי )‪ 4‬תת יחידות(‪.‬‬
‫‪ .4‬כולן נכונות‪.‬‬

‫‪ .13‬במשוואת זרם האשלגן )‪ k =n*n G max (Vm - Ek‬איני רואה ביטוי לשינוי עם זמן‪.‬‬
‫מדוע אם ‪ -‬כן‪ ,‬זרם האשלגן אינו משתנה מיידית עם שינוי המתח?‬
‫‪ .1‬הערך ‪ n‬משתנה עם הזמן ולכן גם ‪k‬‬
‫‪ .2‬זרם האשלגן אכן משתנה מיידית עם שינוי מתח‪.‬‬
‫‪ .3‬החזקה הריבועית נותנת את השינוי בזמן‪.‬‬
‫‪ .5‬בגלל הקיבול‪.‬‬

‫‪ .14‬סף פריצת פוטנציאל הפעולה‪.‬‬

‫‪ .1‬ש"מ יציב‪.‬‬
‫‪ .2‬על זרוע בעלת שיפוע אפס בעקום זרם‪-‬מתח‪.‬‬
‫‪ .3‬נקבע ע"י זרם האשלגן‪.‬‬
‫‪ .4‬אינו מתקיים בתא קוצב‪.‬‬

‫‪ .15‬מדוע בעקום זרם‪-‬מתח ערכה של נקודת החיתוך הימנית ביותר נמוך מ ‪?Ena -‬‬
‫‪ .1‬הוא דווקא גבוה יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬בגלל האינאקטיבציה של נתרן‪.‬‬
‫‪ .3‬כי היא משקפת סכום זרמי נתרן‪ ,‬אשלגן‪ ,‬וזליגה‪.‬‬
‫‪ .4‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬
‫ביופיזיקה – ‪ – 1995‬מבחן ‪028‬‬

‫‪ .16‬סמן את ההצהרה הנכונה‪.‬‬

‫‪ .1‬זליגה הכרחית לייצוב פוטנציאל המנוחה‪.‬‬
‫‪ .2‬ללא זרם זליגה פוטנציאל המנוחה היה מתייצב בערך הסף‪.‬‬
‫‪ .3‬ללא זרם זליגה פוטנציאל המנוחה היה מתייצב על ‪ Ek‬או שלילי יותר‪.‬‬
‫‪ .4‬ללא זרם זליגה פוטנציאל המנוחה היה מתייצב על ‪Ena‬‬

‫‪ .17‬בשיא פוטנציאל הפעולה‪:‬‬

‫‪ dv\dt .1‬חיובי‪.‬‬
‫‪ dv\dt .2‬שלילי‪.‬‬
‫‪ dv\dt .3‬אינו משתנה במהלך פוטנציאל הפעולה‪ ,‬רק המתח משתנה‪.‬‬
‫‪ .4‬אפס‪.‬‬
‫‪ .18‬הנחנו תמיד שריכוז היונים בסביבה החוץ‪-‬תאית אינו משתנה‪ .‬מה לדעתך יתרחש אם‬
‫פעילות גבוהה של תא לב תגרום להצטברות של אשלגן סמוך לצד החיצוני של הקרום?‬
‫‪ .1‬אשלגן חוץ תאי יחסום פעילות משאבות נתרן‪-‬אשלגן‪.‬‬
‫‪ .2‬אם יצטברו יוני אשלגן תהיה דה‪-‬פולריזציה של התא‪.‬‬
‫‪ .3‬סביר יותר שיצטברו יוני נתרן בצד החיצוני של הקרום‪.‬‬
‫‪ .4‬פוטנציאל הקרום יהפוך שלילי יותר שכן מוליכות האשלגן מהווה כח מרסן‪.‬‬

‫‪ .19‬ממשך הזמן הממוצע של תעלה בעלת שני מצבים )פתוח וסגור( ניתן להפיק את‪:‬‬
‫‪ .1‬הכל נכון‪.‬‬
‫‪ .2‬ערך קבוע המהירות לפתיחה‪.‬‬
‫‪ .3‬ערך קבוע המהירות לסגירה‪.‬‬
‫‪ .4‬קבוע הזמן של המערכת‪.‬‬

‫‪ .20‬סמן את התגובה הצפויה בעקבות יונופורזה של אטרופין למרווח סינפטי בחבור נאורו‪-‬‬
‫הגסטרוקנמיוס וטרמינל הסציאטיקוס‪.‬‬ ‫מוסקולרי בין שריר‬
‫‪ .1‬הגדלת גובה ‪. MEPP‬‬
‫‪ .2‬לא צפוי שינוי‪.‬‬
‫‪ .3‬עליה בתכולה הקוונטית‪.‬‬
‫‪ .4‬הגדלת משך ‪. EPP‬‬

‫‪ .21‬סמן את המשפט הנכון ביותר‪:‬‬

‫‪ .1‬עקום זרם‪-‬מתח של תעלות אצטילכולין מראה רקטיפיקציה )ישור( במתחי ממברנה‬
‫שליליים‪.‬‬
‫‪ .2‬דרושים ‪ 2‬יוני אצטילכולין קשורים לתעלת אצטילכולין ע"מ להעבירה למצב‬
‫פתוח‪.‬‬
‫‪ .3‬דרושה התקשרות של אצטילכולין אסטראז לתעלת אצטילכולין להעבירה למצב‬
‫סגור‪.‬‬
‫‪ .4‬הסתברות הימצאות תעלת אצטילכולין במצב פתוח הינה תלוית מתח‪.‬‬

‫‪ .22‬סמן מה מאפיין סינפסה אינהיביטורית‪.‬‬

‫‪ .1‬תכולה קוונטית נמוכה‪.‬‬
‫‪ .2‬התפלגות גאוסית של תגובות עם גודל קוונטלי קטן במיוחד‪.‬‬
‫‪ .3‬מקדם בטיחות נמוך‪.‬‬
‫‪ .4‬פוטנציאל היפוך נמוך מפוטנציאל הסף‪.‬‬

‫‪ .23‬סמן את המשפט הנכון )‪(le= lambert eaton syndrome. Mg= myasthenia gravis‬‬
‫‪ .1‬פסיליטציה סינפטית בחולה ‪ MG‬תתבטא בירידה של תכולה קוונטית‪.‬‬
‫‪ .2‬תכולה קוונטית בסינפסה של חולה ‪ MG‬תהיה גדולה מזו של חולה ‪. LE‬‬
‫‪ .3‬קיבול בעת בטרמינל אינהיביטורי ירשם בירידה מערך התחלתי כלשהו‪.‬‬
‫ביופיזיקה – ‪ – 1995‬מבחן ‪028‬‬

‫‪ .4‬פוטנציאל ההיפוך של תעלה סינפטית אינהיביטורית יהיה קטן בערכו המוחלט מזה‬
‫של סינפסה מעוררת‪.‬‬

‫‪ .24‬ביטוי רצפטור ניקוטיני לאטילכולין במערכת ביטוי של אואוציטים מחייב נוכחות‪:‬‬

‫‪ 5 .1‬סוגי ‪ mRNA‬לקידוד חלבוני ההטרופנטמר‪.‬‬
‫‪ 4 .2‬סוגי ‪mRNA‬‬
‫‪ 2 .3‬ביוכימאים ונחש ארסי‪.‬‬
‫‪ .4‬אצטילכולין אסתראז במערכת הביטוי‪.‬‬

‫‪ .25‬סמן את המשפט הנכון ביותר‪:‬‬

‫‪ .1‬בעקבות טיפול בפסיוסטיגמין בחולה ‪ MYASTHENIA GRAVIS‬יגדל ערך‬
‫הקיבול האבסולוטי הנמדד‪.‬‬
‫‪ .2‬שינוי הקיבול הנמדד בעת אקסוציטוזה של וזיקולה ריקה בודדת יהיה קטן‬
‫)בהרבה( מזה הנמדד בעת שחרור וזיקולה מלאה‪.‬‬
‫‪ .3‬רישום קיבול כללי של הטרמינל בעת פסיליטציה יישאר קבוע‪ ,‬לעומת זאת תהיה‬
‫עלייה בתכולה הקוונטית‪.‬‬
‫‪ .4‬תוספת קיבול בעת איחוי וזיקולה סינפטית בודדת יהיה בסדר גודל של‬
‫פמוטוסימנס ‪(fs) .‬‬

‫‪ .26‬סמן את המצב הלא נכון בהתייחס למקדם בטיחות בחיבור נאורומסקולרי‪.‬‬

‫‪ .1‬בחולה ‪ MYASTHENIA GRAVIS‬מקדם בטיחות גבוה יותר מאשר באדם בריא‪.‬‬
‫‪ .2‬יש עלייה במ"ב בעקבות הרחבת פוטנציאל פעולה ע"י מודולציה פרסינפטית‪.‬‬
‫‪ .3‬בחולה ‪MYASTHENIA GRAVIS‬יש עלייה במ"ב בעקבות טיפול‪.‬‬
‫‪ .4‬בחולה ‪ EATON - LAMBERT‬מ"ב נמוך מאשר באדם בריא‪.‬‬

‫‪ .27‬חומר ‪ X‬חסם חלק מהרצפטורים ל ‪ Ach -‬בחיבור נאורומסקולרי‪ .‬סמן את הצפוי‪:‬‬

‫‪ m .1‬לא ישתנה‪.‬‬
‫‪ .2‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬חדירות ‪ mepp‬לא תשתנה‪.‬‬
‫‪ .4‬גודל ‪ mepp‬יקטן‬

‫‪ .28‬סמן ממה נובעת ישירות העליה בקיבול חשמלי של תא בעת אקסוציטוזה‪.‬‬

‫‪ .1‬עליה בריכוז של סידן תוך תאי ‪ -‬השפעתו על הקיבול הספציפי של הציטופלסמה‪.‬‬
‫‪ .2‬עליה בנפח של וזיקולה‪ ,‬המכילה טרנסמיטור בעת מילוי הוזיקולה‪.‬‬
‫‪ .3‬עליה בשטח קרום התא לאחר איחוי וזיקולה עם התא‪.‬‬
‫‪ .4‬עגינת הוזיקולות לאתרי שחרור‪.‬‬

‫‪ .29‬סמן מה התיאור הנכון לתלות בין ריכוז טרנסמיטור ופוטנציאל היפוך של תעלה‬
‫סינפטית בודדת‪.‬‬
‫‪ .1‬אין תלות‪.‬‬
‫‪ .2‬לינארי‪.‬‬
‫‪ .3‬סיגמואידי‪.‬‬
‫‪ .4‬מראה רקטיפיקציה‪.‬‬

‫‪ .30‬נתונים רישומים של פוטנציאלים פוסט ‪ -‬סינפטיים ‪ A‬ו ‪ .B‬הרישומים התקבלו בתגובה‬

‫לגירוי זוג תאים ‪ -‬האחד מעורר והשני מעכב‪ .‬באיזה מהרשומים התא המעכב הוא מעכב‬
‫פרה ‪ -‬סינפטי? )ראה רישום מצורף בסוף הבחינה(‪.‬‬
‫‪A .1‬‬
‫‪ .2‬אף אחד‪.‬‬
‫‪ .3‬שניהם‪.‬‬
‫‪B .4‬‬
‫ביופיזיקה – ‪ – 1995‬מבחן ‪028‬‬

‫‪ .31‬סמן את היתרונות הייחודיים בצימוד עקיף בין רצפטור ותעלה‪.‬‬

‫‪ .1‬אפשרות הפעלה לא סלקטיבית של כלל התעלות בתא‪.‬‬
‫‪ .2‬הפעלה הדרגתית של מס' תעלות עולה‪.‬‬
‫‪ .3‬מנגנון הגברה והפעלת תעלות בתא המרוחקות מהרצפטור‪.‬‬
‫‪ .4‬הפעלת תעלה לזמן ממושך‪.‬‬

‫‪ .32‬נתונה רשימת אירועים בהעברה סינפטית‪:‬‬

‫‪ .1‬כניסת סידן‪.‬‬
‫‪ .2‬עגינה‪.‬‬
‫‪ .3‬איחוי‪.‬‬
‫‪ .4‬דה‪-‬פולריזציה‪.‬‬
‫‪ .5‬שחרור טרנסמיטור‪.‬‬
‫‪ .6‬קישור "‪.‬‬
‫‪" .7‬התמוטטות" פיגום‪.‬‬

‫סמן את הסדר הנכון משמאל לימין‪.‬‬

‫‪1273546 .1‬‬
‫‪2143765 .2‬‬
‫‪2417356 .3‬‬
‫‪6735465 .4‬‬

‫‪ .33‬סמן מהו מנגנון המסביר פסיליטציה‪.‬‬

‫‪ .1‬עליה בפוטנציאל היפוך‪.‬‬
‫‪ .2‬זרחון תעלת נתרן‪.‬‬
‫‪ .3‬עליה בריכוז רצפטורים לטרנסמיטור‪.‬‬
‫‪ .4‬סידן שארי‪.‬‬

‫‪ .34‬נתונים ‪ 3‬תאי עצב בשורה‪ .‬הראשון מעצבב את בשני שמעצבב את השלישי‪ .‬בעקבות‬
‫גירוי התא הראשון נרשמה ירידה במוליכות ל ‪ Na -‬בתא השלישי‪.‬‬
‫סמן מה ניתן להסיק מתגובה זו‪.‬‬
‫‪ .1‬התא הראשון מעורר את השלישי‪.‬‬
‫‪ .2‬פעילות טונית של התא השני עוכבה ע"י התא הראשון‪.‬‬
‫‪ .3‬בתא השני יש זרמי כלוריד‪.‬‬
‫‪ .4‬יש צימוג עקיף בין תעלות נתרן ורצפטור סינפטי בתא השלישי‪.‬‬

‫‪ .35‬איזה מהתעלות הבאות לא נוכל לשחזר כתעלות יוניות מתפקדות בקרום פוספוליפידי‬
‫מלאכותי בודד‪.‬‬
‫‪NMDA .1‬‬
‫‪GAP JUNCTION .2‬‬
‫‪GLYCINE .3‬‬
‫‪ACHR .4‬‬

‫‪ .36‬סמן ממה נובעת רקטיפיקציה )יישור( של זרם בתעלת ‪NMDA‬‬

‫‪ .1‬יוני נתרן החוסמים זרם אשלגן‪.‬‬
‫‪ .2‬יוני מגנזיום החוסמים זרם יוני כולל זרם סידן‪.‬‬
‫‪ .3‬יוני קלציום החוסמים זרם יוני אשלגן ונתרן‬
‫‪ .4‬יוני אשלגן החוסמים זרם נתרן‪.‬‬

‫‪ .37‬בעקבות הרעלה נחסם טרנספורטר של אצטילכולין )המרכז אצטילכולין לווזיקולות‬

‫סינפטיות(‪ .‬סמן לאיזה תוצאה ניתן לצפות‪.‬‬
‫ביופיזיקה – ‪ – 1995‬מבחן ‪028‬‬

‫הקטנת פוטנציאל ההיפוך של הסינפסה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ירידה בתכולה הקוונטית של הסינפסה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ירידה בתוספת קיבול קרום התא בעת איחוי וזיקולה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אף אחת מהנ"ל‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪.38‬סמן את התוצאה הצפויה בעקבות הגדלת משך פוטנציאל פעולה בטרמינל עצב מוטורי‪.‬‬
‫‪ .1‬זרחון מוגבר של חלבונים כגון האצטילכולין אסראז‪.‬‬
‫‪ .2‬עליה בהסתברות לפתיחת תעלות נתרן תלויות ‪ TTX‬בטרמינל המוטורי‪.‬‬
‫‪ .3‬הרחבה של משך )ממוצע( של ‪mepp‬‬
‫‪ .4‬עליה בגודל של ‪epp‬‬

‫‪ .39‬בהרעלת גז עצבים נחסמת פעילות אצטילכולין אסטראז ‪ .‬סמן לאיזה מהתופעות הבאות‬
‫יש לצפות‪.‬‬
‫‪ .1‬עליה בתדירות ‪ mepp‬ספונטניים‪.‬‬
‫‪ .2‬עליה במשך ‪ epps‬ן ‪.mepps‬‬
‫‪ .3‬עליה במשך פוטנציאל פעולה פרה‪-‬סינפטי‪.‬‬
‫‪ .4‬עליה בריכוז סידן בטרמינל העצבי‪.‬‬

‫‪.40‬בדיפוזיה מזורזת השטף ההתחלתי פנימה יכול להגיע לערך מקסימלי אשר איננו משתנה‬
‫גם כאשר מגדילים את ריכוז המומס החוץ‪-‬תאי‪ .‬ערך זה תלוי ב…‬
‫א‪ .‬אפיניות המומס לסובסטרט‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהירות תנועת הנשא בקרום‪.‬‬
‫ג‪ .‬קצב הידרוליזת ‪.ATP‬‬
‫ד‪ .‬ריכוז הנשאים בקרום התא‬

‫ב‪+‬ד‬ ‫‪.1‬‬
‫כולם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫א‪+‬ג‬ ‫‪.3‬‬
‫ד בלבד‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ .41‬העבירו כד"א בתמיסה פיזיולוגית )‪ (300 mos‬לתמיסה המכילה מומס בלתי ידוע בריכוז‬
‫‪ 600 mos‬עבורו ידוע כי קבוע הרפלקציה הינו ‪ 0.95‬אילו שינויי נפח נצפה לקבל?‬
‫א‪ .‬נפח סופי של הכדוריות יהיה חצי מנפחן ההתחלתי‪.‬‬
‫ב‪ .‬לאחר זמן מספיק ארוך תתרחש המוליזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬נפח הכדוריות מיד יתחיל לגדול‪.‬‬
‫ד‪ .‬נפח הכדוריות תחילה יקטן‪.‬‬

‫א‪+‬ד‬ ‫‪.1‬‬
‫ב‪+‬ד‬ ‫‪.2‬‬
‫ד בלבד‬ ‫‪.3‬‬
‫א‪+‬ג‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ .42‬עבור מומס מסוים ידוע שהינו חודר דרך קרום תאים בדיפוזיה פשוטה אולם‬
‫בציטופלסמה של התאים קיים אנזים שהופך את החומר לתוצר שאינו יכול לצאת מהתא‪,‬‬
‫בניסוי עם מומס מסומן רדיואקטיבי מדדו לאחר זמן מספיק ארוך את הריכוז התוך‪-‬תאי ע"י‬
‫מדידת רדיואקטיביות כללית בתאים וחלוקתה בנפח‪.‬‬
‫ביופיזיקה – ‪ – 1995‬מבחן ‪028‬‬

‫כיצד לדעתך‪ ,‬יתייחס הריכוז התוך‪-‬תאי המחושב לריכוז החוץ‪-‬תאי‪ ,‬שהינו קבוע במהלך‬
‫הניסוי?‬
‫‪ .1‬שווה‪.‬‬
‫‪ .2‬קטן‪.‬‬
‫‪ .3‬גדול‬
‫‪ .4‬אין דרך להעריך‪.‬‬

‫‪ .43‬תאים אנימליים מונחים בתמיסה חוץ‪-‬תאית המכילה ‪ NaCl‬בריכוז ‪ 145mM‬ו‪KCl -‬‬

‫בריכוז ‪ .3mM‬ידוע עבור התאים כי כלור מתחלק באופן פסיבי בין שני צידי הקרום‪.‬‬
‫נתון‪P(Cl):P(k)=0.5 P(Na):P(k)= 0.02 K(in)=133mM Na (in) =10mM :‬‬
‫ע"י טיפול פרמקולוגי מקטינים את המוליכות לאשלגן פי ‪ 10‬מה יהיה ריכוז תוך‪-‬תאי של‬
‫יוני כלור לאחר זמן מספיק ארוך?‬
‫‪35 mM .1‬‬
‫‪3.5 mM .2‬‬
‫‪ .3‬לא ניתן לחשב‪.‬‬
‫‪6.6 mM .4‬‬

‫‪ .44‬כד"א מצויות בשיווי משקל נפחי ב‪ 250-‬מ"ל תמיסת סוכרוז שריכוזה ‪. 240mOs‬‬
‫מוסיפים ‪ 750‬מ"ל תמיסת מומס ‪ X‬אשר קבוע הרפליקצי שלו הינו ‪ .0.6‬מהו ריכוז המומס ‪X‬‬
‫בתמיסה המקורית הדרוש כדי למנוע שינוי נפח התחלתי של הכדוריות?‬
‫‪64 mOs .1‬‬
‫‪400 mOs .2‬‬
‫‪600 mOs .3‬‬
‫‪300 mOs .4‬‬

‫‪ .45‬קצב מעבר מומס בדיפוזיה מזורזת נקבע ע"י…‪..‬‬

‫‪ .1‬גרדיאנט ריכוזים בקרום של הקומפלקס נשא – מומס‬
‫‪ .2‬קצב המטבוליזם בתא‬
‫‪ .3‬מפל לחצים הידרוסטטי‬
‫‪ .4‬גרדיאנט אלקטרוכימי של המומס משני צידי הקרום‬

‫‪ .46‬פוטנציאל דונן יכול להתקיים כאשר…‪.‬‬

‫‪ .1‬קיים מפל לחצים הידרוסטטי משני צידי הקרום‬
‫‪ .2‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .3‬קיימת משאבה אקטיבית המוציאה מים מהתא‬
‫‪ .4‬מומסים בלתי חודרים נמצאים משני צידי הקרום‬

‫‪.47‬העברה מסוג ‪ COUNTER – TRANSPORT‬משמעה‪...‬‬

‫‪ .1‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .2‬הנשא הממברנלי מעביר דרך הקרום שני מומסים שונים בכיוונים מנוגדים‬
‫‪ .3‬מערכת להעברה אקטיבית מסדר שני‬
‫‪ .4‬משאבת שיחלוף המקבלת אנרגיה מהידרוליזה של ‪ATP‬‬

‫‪ .48‬לחץ אוסמוטי של תמיסה נקבע לפי…‬

‫‪ .1‬איכות הקרום המפריד בינה לבין מים טהורים‬
‫‪ .2‬נפח התמיסה‬
‫‪ .3‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .4‬ריכוז כל המומסים‬

‫‪ .49‬תמיסות איזוטוניות …‪.‬‬

‫ביופיזיקה – ‪ – 1995‬מבחן ‪028‬‬

‫מכילות רק מומסים לא חודרים‬ ‫‪.1‬‬

‫יכולות להיות היפואוסמוטיות‬ ‫‪.2‬‬
‫הינן תמיד איזואוסמוטיות‬ ‫‪.3‬‬
‫מכילות מומסים לא חודרים בריכוז איזואוסמוטי‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ .50‬מהו הקריטריון העיקרי לקביעה כי שתי חומצות אמינו משתמשות באותה מערכת‬
‫נשאים?‬
‫‪ .1‬הינן מעכבות אחת את השניה בעיכוב תחרותי‬
‫‪ .2‬שתיהן בעלות מבנה כימי דומה‬
‫‪ .3‬אפיניות של כל חומצה כמעכב זהה לאפניות שלה כסובסטרט‬
‫‪ .4‬יש להן אפיניות דומה לנשא‬

‫‪ .51‬בניסוי העברה מזורזת נמצא כי מומס בריכוז חוץ תאי של ‪ 200‬מיקרו מולר גורם לשטף‬
‫התחלתי לתוך כדוריות דם אדומות שהינו עשירית השטף המקסימלי‪ .‬איזה ריכוז יגרום‬
‫לשטף שהינו חצי מהשטף המכסימלי?‬
‫‪ .1‬לא ניתן לחשב‬
‫‪ 2 .2‬מילימולר‬
‫‪ 1000 .3‬מיקרומולר‬
‫‪ 1.8 .4‬מילימולר‬

‫‪ .52‬בניסוי דיפוזייה מזורזת נמצא כי שטף גלוקוז מבחוץ לתוך התא גבוה יותר כאשר נמצא‬
‫גלקטוז בתוך התא‪ .‬הסיבה לתופעה זו הינה‪:‬‬
‫‪ .1‬האפיניות של גלקטוז כנשא גבוהה מהאפיניות של גלוקוז‬
‫‪ .2‬הגרדיאנט של גלקטוז מניע את משאבת הגלוקוז‬
‫‪ .3‬הפעלת משאבת שיחלוף גלוקוז‪/‬גלקטוז מסדר ראשון‬
‫‪ .4‬תנועת הקומפלקס נשא – סובסטרט מהירה יותר מתנועת הנשא החופשיי‬

‫‪ .53‬כד"א מצויות בש"מ נפחי ב‪ -1‬ליטר תמיסת מלח פיסיולוגית )‪ .(300 mOs‬הוספת ‪250‬‬
‫מ"ל תמיסת מומס חודר שריכוזה ‪ 600 mOs‬תגרום ל‪...‬‬
‫‪ .1‬הנפח הסופי של הכדוריות יהיה גדול ב‪ 25% -‬מנפחן המקורי‬
‫‪ .2‬הכדוריות תחילה יתכווצו ולאחר מכן יגדלו בנפחן‬
‫‪ .3‬השינוי המידי בפוטנציאל הקרום לאחר הגדלה בחדירות ליוני נתרן יהיה קטן יותר‬
‫‪ .4‬הגדלה במוליכות ליוני אשלגן תתבטא בהיפרפולריזציה מידית מלווה‬
‫בהיפרפולריזציה איטית עד לרמה יציבה חדשה‬

‫‪ .54‬עבור תא מסויים ידוע כי יוני כלור מסתדרים בצורה פסיבית משני צידי הקרום בהתאם‬
‫לפוטנציאל התא הנקבע ע"י יוני נתרן ואשלגן‪ .‬כיצד תשפיע הגדלה במוליכות הקרום ליוני‬
‫כלו?‬
‫‪ .1‬לא יתרחש שינוי בפוטנציאל המנוחה של התא‬
‫‪ .2‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .3‬השינוי המידי בפוטנציאל הקרום לאחר הגדלה בחדירות ליוני נתרן יהיה קטן יותר‬
‫‪ .4‬הגדלה במוליכות ליוני אשלגן תתבטא בהיפרפולריזציה מידית מלווה‬
‫בהיפרפולריזציה איטית עד לרמה יציבה חדשה‬

‫‪ .55‬בהכנת מיקרואלקטרודות מזכוכית לרשום פוטנציאלים תוך תאים‪ ,‬משתמשים בתמיסת‬

‫‪ .3M KCI‬מדוע?‬
‫‪ .1‬תמיסה זו הינה המוליך הטוב ביותר‬
‫‪ .2‬למנוע היווצרות פוטנציאל דיפוזיה בין המיקרואלקטרודה לתמיסה התוך תאית‬
‫‪ .3‬עיקר האלקטרוליט התוך תאי הינו ‪KCl‬‬
‫‪ .4‬יוני אשלגן וכלור גדולים מכדי לעבור מהמיקרואלקטרודה לתמיסה התוך תאית‬
‫ביופיזיקה – ‪ – 1995‬מבחן ‪028‬‬

‫‪ .56‬העבירו כד"א מאדם בריא לפלזמה של חולה וניצפתה תחילה ירידה בנפח ולאחר מכן‬
‫הגדלת נפח למצב סופי שהיה גבוהה ב – ‪ 30%‬מהמצב ההתחלתי‪ .‬כיצד לדעתך תתייחס‬
‫טמפרטורת הקפאון של הפלזמה מהחולה לזו של הפלזמה מהבריא?‬
‫‪ .1‬נמוכה‬
‫‪ .2‬לא ניתן לקבוע מבלי לדעת את סוג המומסים‬
‫‪ .3‬שווה‬
‫‪ .4‬גבוהה‬

‫‪ .60‬בהתאם לידוע כיום צמוד ערוך – התכווצות‪ ,‬מה צצפו לקבל במומנט אשר בו ריכוז‬
‫תעלות סידן מסוג ‪ DHP‬ב – ‪ T-TUBLES‬שבשריר שלד גדול מהנורמלי?‬
‫‪ .1‬אין שינוי בתכונות המכניות של התכווצויות‬
‫‪ .2‬המתיחות תגדל בזמן טטנוס ולא תשתנה בזמן ‪TWITCH‬‬
‫‪ .3‬המתיחות תגדל בזמן ‪ TWITCH‬ולא תשתנה בזמן טטנוס‬
‫‪ .4‬המתיחות הן בזמן ‪ TWITCH‬והן בזמן טטנוס תגדל‬

‫‪ .61‬הקטנת ריכוז יוני סידן בתמיסה החיצונית גורמת להחלשות עוצמת ההתכווצויות בסיב‬
‫שריר שלך‪ .‬תלות זו נובעת מ…‬
‫‪ .1‬בהקטנת ריכוז סידן חוץ תאי לא ניתן לעורר פוטנציאל פעולה בסיב השריר‬
‫‪ .2‬אף תשובה איננה נכונה‬
‫‪ .3‬הסידן החוץ תאי נחוץ לפתיחת תעלות סידן תלויות סידן ברטיקולום הסרקופזמתי‬
‫‪ .4‬הסידן החוץ תאי חודר לתוך הציטופלזמה בזמן פוטנציאל פעולה ומפעיל את‬
‫המערכת המתכווצת‬

‫‪ .62‬במערכת ניסויים של ‪ Myofibril‬בודד נעשה מעקב אחרי מבנה הסרקומרים תוך כדי‬
‫התכווצויות‪ .‬מה תצפו לגלות בהתכווצות איזומטרית?‬
‫‪ .1‬אין שינוי בשרטוט האופיני‬
‫‪ .2‬אזור ‪ I‬מתארך ואזור ‪ A‬מתקצר‬
‫‪ .3‬אזור ‪ H‬קטן ואזור ‪ I‬מתארך‬
‫‪ .4‬אזור ‪ I‬מתקצר ואזור ‪ A‬מתארך‬

‫‪ .63‬כיצד ניתן לקבל דיסוציאציה של הקומפלקס אקטומיוזין בתמיסה?‬

‫‪ .1‬הוספת ‪ ATP‬ויוני סידן‬
‫‪ .2‬הקטנת החוזק היוני‬
‫‪ .3‬סילוק ‪ ATP‬והוספת ‪GTP‬‬
‫‪ .4‬הוספת פירופוספט‬

‫‪ .64‬בשריר לב לא ניתן לקבל טטנוס כי‪:‬‬

‫‪ .1‬אין הפסדי אנרגיה באלמנט האלסטי בטור‬
‫‪ .2‬לא ניתן לעורר פוטנציאלי פעולה בקצב המספיק לקבלת טטנוס‬
‫‪ .3‬כמות יוני הסידן המשתחררת בפוטנציאל פעולה יחיד איננה מספקת להפעלת כל‬
‫המערכת המתכווצת‬
‫‪ .4‬האלמנט האלסטי המקביל הינו בעל קבוע קפיץ גדול מדי )?!? לא ברור ההדפס(‬

‫‪ .65‬באמצעות טיפול פרמקולוגי ניתן להאיץ את קצב הצפתחות ה – ‪ TWITCH‬האיזומטרי‬

‫בסיב שריר שלד ולקצר את זמן ההתכווצות‪ .‬כתוצאה מכך‪:‬‬
‫‪ .1‬אף תשובה איננה נכונה‬
‫‪ .2‬תדירות האיחוי הדרושה להשגת טטנוס חלק תגדל‬
‫‪ .3‬שיא המתיחות של ה – ‪ TWITCH‬האיזומטרי יקטן‬
‫‪ .4‬זמן החביון יתקצר‬

‫‪ .66‬יוני סידן מפעילים את המערכת המתכווצת בשריר שלד ע"י‪:‬‬

‫ביופיזיקה – ‪ – 1995‬מבחן ‪028‬‬

‫חשיפת אתרי קישור למיוזין על מולקולות האקטין‬ ‫‪.1‬‬

‫הפעלת המערכת המטבולית ליצירת ‪ATP‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יצירת גשר בין הפילמנטים הדקים והעבים‬ ‫‪.3‬‬
‫הפעלה ישירה של ה – ‪ ATPase‬באקטומיוזין‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ .67‬סיבי שריר שלד הנבדלים בקבוע הקפיץ של האלמנט האלסטי המקביל יבדלו ב‪:‬‬
‫א קצב התפתחות ‪ TWITCH‬איזומטרי‬
‫ב תלות מתיחות אקטיבית באורך הסיב‬
‫ג יחס בין שיא ה – ‪ TWITCH‬האימטרי ושיא המתיחות האקטיבית‬
‫ד תלות מתיחות פסיבית באורך הסיב‬

‫)ד( בלבד‬ ‫‪.1‬‬

‫)א( ‪)+‬ג(‬ ‫‪.2‬‬
‫)א(‪)+‬ב(‪)+‬ג(‪)+‬ד(‬ ‫‪.3‬‬
‫)ב(‪)+‬ד(‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ .68‬לא קריא‬

‫‪ .69‬כיצד ישפיע שינוי אורך השריר מאורך מנוחה על מהירות ההתקצרות המכסימלית‬
‫)‪ (Vmax‬ועל העומס המכסימלי בו מתקיים ‪ TWITCH‬איזוטוני )‪? (PO‬‬
‫‪ PO .1‬יקטן ו – ‪ Vmax‬לא ישתנה‬
‫‪ PO .2‬ו – ‪ Vmax‬יקטנו אבל בדרגות שונות‬
‫‪ .3‬רק ‪ Vmax‬יקטן‬
‫‪ PO .4‬ו – ‪ Vmax‬יקטנו באותה מידה‬

‫‪ .70‬בניסוי על סיב שריר שלד מוסיפים חומר הגורם להארכת משך המצב האקטיבי ללא‬
‫שינוי בשיאו ‪ .‬כיצד יושפעו התכונות המכניות של הסיב?‬
‫א‪ .‬זמן החביון של ‪ TWITCH‬איזוטוני לא ישתנה‬
‫ב‪ .‬תדירות האיחוי להשגת טטנוס חלק תקטן‬
‫ג‪ .‬שיא המתיחות בטטנוס חלק לא ישתנה‬
‫ד‪ .‬שיא המתיחות ב – ‪ TWITCH‬איזומטרי יגדל‬
‫‪) .1‬ב(‪)+‬ד(‬
‫‪) .2‬א(‪)+‬ג(‬
‫‪) .3‬א(‪)+‬ב(‪)+‬ג(‪)+‬ד(‬
‫‪) .4‬ד( בלבד‬

‫‪ .71‬גירוי חשמלי בקצב איטי אשר ינתן לשריר הרגל של שפן למשך תקופה ממושכת יגרום‬
‫ל‪..‬‬
‫‪ .1‬הפיכת סיבי שריר לבנים לסיבים אדומים‬
‫‪ .2‬הגדלת מסה של סיבי שריר אדומים ללא שינוי בסיבי השריר לבנים‬
‫‪ .3‬הגדלת מסה של כל סיבי השריר‬
‫‪ .4‬ניוון סיבי שריר לבנים והגדלת מסה של סיבי שריר אדומים‬

‫‪ .78‬השאלה מתייחסת לציור מס' ‪:3‬‬

‫בניסוי עקומת אורך – מתח כפי שבוצע במעבדה התקבל התרשים הבא‪ .‬אילו מההגדרות‬
‫הבאות נכונות לגביו?‬
‫‪ – C .1‬אורך השריר ‪ – B , L0‬אורך השריר ‪ – A , L1‬אורך המנוחה של השריר בגוף‬
‫‪ - A .2‬אורך השריר ‪ - B , L1‬אורך השריר ‪ – E , L0‬מתיחות כוללת מקסימלית‬
‫‪ - B .3‬אורך השריר ‪ – F , L1‬מתיחות אקטיבית מינימלית ‪ – D ,‬מתיחות אקטיבית‬
‫מקסימלית‬
‫‪ - A .4‬אורך השריר ‪ - C , L0‬אורך השריר ‪ - E , L1‬מתיחות אקטיבית מקסימלית‬
‫ביופיזיקה – ‪ – 1995‬מבחן ‪028‬‬

‫‪ .79‬בתקופה רפקטורית יחסית‪:‬‬

‫‪ .1‬לא ניתן לעורר פוטנציאל פעולה משום שתעלות הנתרן סגורות‬
‫‪ .2‬ניתן לעורר פוטנציאל‬
‫‪ .3‬לא ניתן לעורר פוטנציאל פעולה משום שתעלות הנתרן אינאקטיביות‬
‫‪ .4‬לא ניתן לעורר פוטנציאל פעולה משום שתעלות האשלגן עדיין פתוחות‬

‫‪ .80‬זרם הקצר במעבדת עור צפרדע‬

‫‪ .1‬מושפע ע"י שינוי ריכוזי האשלגן בצד הפונה אל ה"שלולוית"‬
‫‪ .2‬נמדד ע"י איפוס המתח בין שני צידי עור הצפרדע‬
‫‪ .3‬נמדד ע"י השוואת ריכוזי הנתרן משני צידי עור הצפרדע‬
‫‪ .4‬מבטא את זרם יוני האשלגן מצד אחד של עור הצפרדע לצד השני‬

‫‪ .81‬מה זה ‪?ANODIC BLOCK‬‬

‫‪ .1‬חסימת התקדמות פוטנציאל פעולה מתחת לאלקטרודה חיובית‬
‫‪ .2‬חוסם של תעלת נתרן‬
‫‪ .3‬חוסם לא סלקטיבי של תעלות אניוניות‬
‫‪ .4‬חוסם של תעלת אשלגן‬

‫‪ .82‬בניסוי על שריר שלד שלם מבוצע גירוי חשמלי של העצב המעצבב אותו‪ .‬מדוע לדעתך‬
‫הגדלת עוצמת הגירוי החשמלי מגדילה את ההתכווצות המכנית של השריר?‬
‫‪ .1‬הפעלת יותר יחידות מוטוריות‬
‫‪ .2‬פוטנציאלי הפעולה בעלי משרעת גדולה יותר‬
‫‪ .3‬סומציה של מס' ‪TWITCH‬‬
‫‪ .4‬הגדלת קצב שחרור טרנסמיטור בצומת הנאורו‪-‬מוסקולרי‬

‫‪ .83‬תדר הגירוי המינימלי שבו קיבלנו התכווצות טטנית חלקה של שריר הסובך‬
‫)‪ (GASTROCNEMIVS‬של הצרדע הינו‪:‬‬
‫‪ .1‬מעל ‪1 KHz‬‬
‫‪0-1 Hz .2‬‬
‫‪2 Hz .3‬‬
‫‪10-50 Hz .4‬‬

‫‪ .84‬השאלה מתייחסת לציור מס' ‪2‬‬

‫הגרף המצורף ) קרומים ‪ – 2‬כדוריות דם( מתאר תוצאות שהתקבלו במעבדה אצל ‪ 3‬קבוצות‬
‫שונות שהשתמשו ב‪ 3 -‬אוכלוסיות דם ‪ ,C,B,A,‬ואת גבולות הערכים של דם נורמלי‪ .‬מהו‬
‫המשפט הנכון לפי הגרף?‬
‫‪ .1‬השבירה המכנית‪ ,‬כתוצאה מחוסר זהירות ושאיבה מהירה בקבוצה ‪ ,C‬גרמה לכך שהן‬
‫יהיו פחות עמידות‬
‫‪ .2‬אפשר להסיק מסקנות מגרף זה רק אם העמידות והשונות של כל אוכלוסיה היו‬
‫נתונים בשאלה‬
‫‪ .3‬באוכלוסיה ‪ A‬הכדוריות זקנות ואילו באוכלוסיה ‪ B‬יותר צעירות‬
‫‪ .4‬השונות באוכלוסית הכדוריות ‪ B‬זהה לשונות של הכדוריות הנורמליות‬

‫‪ .85‬השאלה מתייחסת לציור מס' ‪1‬‬

‫בציור ‪ 1A‬נתון אות ‪ ECG‬כפי שנראה על פני צג המחשב בתנאים מסוימים‬
‫בציור ‪ 1B‬נראה האות בצורה שונה לאחר שינוי בפרמטרים של המערכת‪.‬‬
‫איזו סיבה גרמה לאות להראות בצורה שונה?‬
‫‪ .1‬הקטנת תדר הדגימה של המערכת‬
‫‪ .2‬הגדלת תדר הדגימה של המערכת‬
‫‪ .3‬הגדלת תדר הסינון העליון של המערכת‬
‫ביופיזיקה – ‪ – 1995‬מבחן ‪028‬‬

‫‪ .4‬הקטנת תדר הסינון העליון של המערכת‬

‫‪ .86‬מדוע לא ניתן לקבוע את הבררניות של קרום ע"י הטבלת אלקטרודות ‪ Ag/AgCl‬משני‬

‫צידי הקרום כאשר התמיסות מכילות רכוזים שונים של ‪? NaCl‬‬
‫‪ .1‬המוביליות של יוני נתרן ויוני כלור במים שונה ועשויה לגרום לפוטנציאל דיפוזיה‬
‫‪ .2‬מדידת הפוטנציאל תלויה במפל הריכוזים של יוני כלור ולא רק בבררניות הקרום‬
‫‪ .3‬למדידת פוטנציאל צריך להשתמש בשתי אלקטרודות שונות המורכבות ממתכות‬
‫שונות‬
‫‪ .4‬האלקטרודות מתקטבות ולכן מדידת הפוטנציאל שגויה‬

‫‪ .87‬מדוע בסיב הסכיאטי של צפרדע אשר הודגם במעבדה‪ ,‬גובה פוטנציאל הפעולה שנרשם‬
‫ע"י האלקטרודות החוץ תאיות אינו קבוע אלא משתנה לפי עוצמת הגירוי ?‬
‫‪ .1‬תמיד פוטנציאל פעולה משנה גובהו לפי עוצמת הגירוי‬
‫‪ .2‬מפני שהסיב מורכב מאקסונים רבים והרישום הוא של אוכלוסית פוטנציאלי פעולה‬
‫‪ .3‬אף תשובה איננה נכונה‬
‫‪ .4‬ברישום חיצוני מהסיב הסכיאטי כפי שבוצע במעבדה היתה תופעת סף אשר התבטאה‬
‫בפוטנציאלי פעולה בעלי משרעת קבועה‬

‫ציור מספר ‪2‬‬ ‫ציור מספר ‪1‬‬

‫ציור מספר ‪3‬‬

‫ביופיזיקה – ‪ – 1995‬מבחן ‪ – 028‬תשובות אפשריות‬

‫‪ – 1995‬מבחן מספר ‪ - 028‬תשובות‬ ‫–‬ ‫בחינה בביופיזיקה‬

‫אפשריות‬
‫‪1‬‬ ‫‪.67‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫‪?3‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪.68‬‬ ‫‪?1/2‬‬ ‫‪.46‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫‪?1‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.69‬‬ ‫‪.47‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪?3‬‬ ‫‪.70‬‬ ‫‪?3/4‬‬ ‫‪.48‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.71‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.49‬‬ ‫‪?2‬‬ ‫‪.27‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪.72‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.50‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪.73‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.51‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪.74‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫‪?2/4‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪.75‬‬ ‫‪?1/2‬‬ ‫‪.53‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.9‬‬
‫‪.76‬‬ ‫‪?1/3‬‬ ‫‪.54‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.10‬‬
‫‪.77‬‬ ‫‪?2‬‬ ‫‪.55‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.11‬‬
‫‪?2‬‬ ‫‪.78‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.56‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.34‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.12‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.79‬‬ ‫‪.57‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.13‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.80‬‬ ‫‪.58‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.36‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.14‬‬
‫‪.81‬‬ ‫‪.59‬‬ ‫‪?3‬‬ ‫‪.37‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.15‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.82‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.60‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.38‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.16‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪.83‬‬ ‫‪?2/3‬‬ ‫‪.61‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.39‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.17‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪.84‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.62‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.40‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.18‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.85‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.63‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.41‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.19‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪.86‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.64‬‬ ‫‪?1‬‬ ‫‪.42‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.20‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.87‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.65‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.43‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.21‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.66‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.44‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.22‬‬
‫ביופיזיקה ‪1993 -‬‬

‫בחינה בביופיזיקה ‪1993 -‬‬

‫‪.1‬כדוריות דם לבנות הועברו לתמיסה המכילה שני מומסים‪ .‬נצפתה הגדלה בנפח עד למצב‬
‫שבו נפח הכדוריות היה פי אחד וחצי מנפחן בפלזמה‪ .‬מכאן ש‪...‬‬
‫‪ .1‬שני המומסים חודרים‪.‬‬
‫‪ .2‬אחד המומסים הינו בהכרח בלתי חדיר‪.‬‬
‫‪ .3‬סכום ריכוזי המומסים הינו ‪ 2/3‬מרכוז הפלזמה‪.‬‬
‫‪ .4‬שני המומסים בהכרח בלתי חודרים‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .2‬בסידרת ניסויים העמיסו כד' דם אדומות בריכוזים שונים של מומס מסוים החודר דרך‬
‫הקרום בדיפוזיה פשוטה‪ .‬לאחר מכן העבירו את הכד' לתמיסה בנפח גדול שאננה מכילה‬
‫את המומס הנתון‪ .‬קבוע הזמן של יציאת המומס מהכד'‪...‬‬
‫‪ .1‬גדל ככל שריכוז המומס גבוה יותר עד לערך רוויה‪.‬‬
‫‪ .2‬איננו תלוי בריכוז ההתחלתי של המומס‪.‬‬
‫‪ .3‬גדל ככל שריכוז המומס ההתחלתי גבוה יותר‪.‬‬
‫‪ .4‬קטן ככל שריכוז המומס ההתחלתי גבוה יותר‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .3‬העבירו כד' דם אדומות הומניות לתמיסה בעלת אוסמולריות של ‪ 300‬מיליאוסמול והרכב‬

‫לא ידוע‪ .‬נצפתה הגדלת נפח זמנית של הכד' ולאחר מכן חזרה הדרגתית לנפח ההתחלתי‪.‬‬
‫מה תוכל‪/‬י להסיק לגבי הרכב התמיסה והנוזל התוך תאי ?‬
‫‪ .1‬התמיסה מכילה מומס חודר בלבד‪.‬‬
‫‪ .2‬הנוזל התוך תאי הנו בעל אוסמולריות גבוה מ‪ 300-‬מיליאוסמול עקב נוכחות‬
‫מומס חודר‪.‬‬
‫‪ .3‬התמיסה מכילה מומס לא חודר בלבד‪.‬‬
‫‪ .4‬אוסמולריות הנוזל התוך תאי הינה גבוהה מ‪ 300-‬מיליאוסמול ומכילה מומסים‬
‫לא חודרים‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .4‬מעכב של אצטיל כולין אסטרז הוסף לקשר נאורומוסקולרי‪ ,‬נצפה ש ‪:‬‬

‫‪ = B .1‬משך הפוט' הסינפטי יקטן‪.‬‬
‫‪ = A .2‬משך הפוט' הסינפטי יגדל‪.‬‬
‫‪ B .3‬ו ‪ C‬נכונים‪.‬‬
‫‪ = C .4‬תדירות ה ‪ minature end plate potentials‬תקטן‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .5‬ל‪ 500 -‬מ"ל תמיסת תאים בעלת אוסמולריות של ‪ 250‬מיליאוסמול הוסיפו ‪ 500‬מ"ל של‬
‫תמיסת מומס חודר בריכוז ‪ 750‬מיליאוסמול‪ .‬שינוי בנפח ההתחלתי היה אפס‪ .‬לכן סיגמה‬
‫של המומס החודר הינו ‪:‬‬
‫‪0.66‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪0.75‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪0.25‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪0.33‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .6‬שני מומסים מועוברים דרך קרום תאים בתהליך של דיפוזיה מזורזת באמצעות אותה‬
‫מער' נשאים‪ .‬בתמיסה המכילה כל מומס ברכוז השווה לקבוע הדיסוציאציה שלו נקבל שטף‬
‫התחלתי כולל פנימה שהינו‪:‬‬
‫‪ .1‬שווה לשטף הרוויה‪.‬‬
‫‪ 1/3 .2‬משטף הרוויה‪.‬‬
‫ביופיזיקה ‪1993 -‬‬

‫‪ 1/2 .3‬משטף הרוויה‪.‬‬

‫‪ 2/3 .4‬משטף הרוויה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .7‬בשריר לב לא ניתן לקבל ‪ fused tetanus‬מאחר ו ‪:‬‬

‫‪ .1‬תאים סמוכים קשורים בינהם באזורי איחוי בעלי התנגדות חשמלית נמוכה‪.‬‬
‫‪ .2‬כל התש' נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬התקופה הרפקטורית של פוטנ' הפעולה ממושכת‪.‬‬
‫‪ .4‬המתיחות הפסיבית גבוהה באורך שריר הנותן התכווצות אקטיבית מקס'‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .8‬שריר שלד טופל ע"י חומר המעכב את הפעלת משאבת הסידן ברטיקולום הסרקופלסמטי‪.‬‬
‫כתוצאה מכך ‪:‬‬
‫‪ .1‬שיא המתיחות בטטנוס יגדל‪.‬‬
‫‪ .2‬כל התש' נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬זמן החביון בין פוטנ' פעולה לתחילת ההתכווצות יקטן‪.‬‬
‫‪ .4‬שיא ה‪ twitch -‬יגדל לרמת הטטנוס‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫אקטיבית מסדר שני מטפוס ‪ co-transport‬חייב להתקים ‪:‬‬ ‫‪ .9‬בהעברה‬

‫פרוק מולק' ‪ ATP‬מקביל להעברת מולק' מומס‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫שני אתרי קישור על הנשא חייבים להיות תפוסים לקיום ההעברה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫השטף פנימה תלוי לינארית במפל הפוטנ' הכימיים של המומס המניע את‬ ‫‪.3‬‬
‫המערכת‪.‬‬
‫תתרחש כל עוד מבנה התא נשמר גם ללא סינטזת ‪. ATP‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ .10‬בחלק מהתאים האנימליים‪ ,‬יוני כלור אינם תורמים לפוטנ' הקרום‪ .‬מדוע?‬
‫‪ .1‬יוני כלור אינם חודרים דרך הקרום‪.‬‬
‫‪ .2‬יוני כלור מתפזרים בצורה פסיבית משני צידי הקרום‪.‬‬
‫‪ .3‬יוני כלור מועברים רק ע"י משאבות אקטיביות אלקטרונויטרליות‪.‬‬
‫‪ .4‬אין מפל ריכוזים ליוני כלור‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .11‬בשיא ה‪ twitch -‬האיזומטרי המתיחות הנמדדת ‪:‬‬

‫‪ .1‬שווה לזו המתפתחת באותו זמן באלמנט המתכווץ‪.‬‬
‫‪ .2‬קטנה לזו המתפתחת באותו זמן באלמנט המתכווץ‪.‬‬
‫‪ .3‬גדולה לזו המתפתחת באותו זמן באלמנט המתכווץ‪.‬‬
‫‪ .4‬שווה לשיא המתיחות המתפתחת באלמנט המתכווץ‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .12‬תפקיד תעלות הסידן מסוג ‪ DHP‬המצויות ב‪ T-tubule -‬של שריר שלד הינו ב‪:‬‬
‫‪ .1‬יצירת פוטנ' הפעולה‪.‬‬
‫‪ .2‬סילוק יוני סידן לפני ההרפיה‪.‬‬
‫‪ .3‬אספקת יוני סידן למער' המתכווצת‪.‬‬
‫‪ .4‬צמוד בין שינויי מתח למאגר הסידן‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬
‫ביופיזיקה ‪1993 -‬‬

‫‪ .13‬העבירו כד' דם אדומות מתמיסה פיזיולוגית של ‪ 300‬מיליאוסמול לתמיסה המכילה‬

‫מומס ‪ X‬בריכוז ‪ 500‬מיליאוסמול‪ .‬שינוי הנפח ההתחלתי היה אפס ולאחר מכן נפח הכד'‬
‫גדל עד להמוליזה‪ ,‬מכאן ש‪...‬‬
‫‪ .1‬כל התש' נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬קבוע הפרקציה של המומס הינו ‪. 0.6‬‬
‫‪ .3‬התמיסה היפראוסמוטית‪.‬‬
‫‪ .4‬התמיסה היפוטונית‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ 14‬סמן את המסקנה הנכונה על סמך הניסוי הבא‪ :‬מגרים אקסון אקסיטטורי ‪ 2‬אלפיות שניה‬
‫לאחר גירוי אקסון אינהיביטורי‪.‬נמצא כי גובה התגובה האקסיטטורית בתא הפוסטסינפטי‬
‫קטנה ללא שינוי בקבוע זמן הדעיכה שלה‪.‬‬
‫‪ .1‬האינהיביציה הינה פוסטסינפטית‪.‬‬
‫‪ .2‬האינהיביציה הינה פרסינפטית‪.‬‬
‫‪ .3‬האינהיביציה גם פרה וגם פוסט סינפטית‪.‬‬
‫‪ .4‬אין אינהיביציה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ 15‬הוסיפן ל‪ 400-‬מ"ל תמיסת תאים איזוטונית)‪ 300‬מיליאוסמולר( נפח של ‪ 200‬מ"ל תמיסה‬

‫המכילה מומס חודר שריכוזו ‪ 600‬מיליאוסמול וקבוע הרפליקציה שלו ‪ . 0.5‬מה יהיה נפח‬
‫התאים בשיווי משקל ביחס לנפח ההתחלתי ?‬
‫‪ .1‬יגדל ב‪. 50%‬‬
‫‪ .2‬זהה‬
‫‪ .3‬התאים יתפוצצו‪.‬‬
‫‪ .4‬יקטן ב‪.50%‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪.16‬התכונה העיקרית של קרום רקמה אקסיטבילית המאפשרת יצירת סיגנל המקיים את‬
‫החוק של "הכל או לא כלום" היא ‪:‬‬
‫‪ .1‬האינאקטיבציה של זרם הנתרן‪.‬‬
‫‪ .2‬העובדה שיש זרם נתרו פנימה וזרם אשלגן החוצה‪.‬‬
‫‪ .3‬העובדה שמהירות התפתחות זרם הנתרן גדולה מזו של התפתחות זרם האשלגן‪.‬‬
‫‪" .4‬ההתנגדות השלילית" שמראה עקומת שיא זרם הנתרן כפונק' של מתח הקרום‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .17‬ממברנה מלאכותית מפרידה בין שתי תמיסות ‪ , KCL‬אחת בריכוז ‪ 0.1M‬והשניה‬

‫בריכוז ‪ . 0.01M‬החדירות ליוני כלור גדולה פי ‪ 10‬מהחדירות ליוני אשלגן‪ .‬מכאן ש‪...‬‬
‫‪ .1‬פוטנ' שווי משקל של כלור גבוה פי ‪ 10‬מזה של אשלגן‪.‬‬
‫‪ .2‬פוטנ' שווי משקל של אשלגן וכלור שווים בערך מוחלט‪.‬‬
‫‪ .3‬הצד המהול יותר יהיה שלילי ביחס לצד המרוכז גם לאחר זמן אינסופי ארוך‪.‬‬
‫‪ .4‬מפל הפוטנ' משני צדי הקרום הינו אפס‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .18‬סמן את הדרוש לשם שחזור )רקונסטיטוציה( של רצפטור ניקוטיני במער' קרום‬

‫פוספוליפידי סינטטי‪:‬‬
‫‪ .1‬שימוש במער' ‪ PATCH CLAMP‬לרישום עליה בקיבול בעת איחוי ליפוזום‬
‫עם הקרום הפוספוליפידי‪.‬‬
‫‪ .2‬הכנת ליפוזומים מפוספוליפיד סינטטי בהם משובץ חלבון הרצפטור לאיחוי עם‬
‫ה‪. PLANAR BILAYER -‬‬
‫‪ .3‬תמיסה אניונית המכילה את הנשאים של הזרם היוני שימדד בעת פתיחת‬
‫התעלה בקומפלקס רצפטור –תעלה המשוחזר‪.‬‬
‫ביופיזיקה ‪1993 -‬‬

‫‪ .4‬להזריק גן של חלבון הרצפטור לאאוציט למען קבלת ביטוי של הרצפטור‪.‬‬

‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .19‬בכדי להעריך את כושר החדירה של מומס מסויים דרך קרום תאים צריך לדעת את‪:‬‬
‫‪ .1‬קוטר המומס‬
‫‪ .2‬כל התש' נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬מס' וקוטר תעלות המים בקרום‪.‬‬
‫‪ .4‬מסיסות המומס בשומן‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .20‬מצב ‪ RIGOR‬הינו‪:‬‬
‫‪ .1‬מתאר את התעיפות השריר בזמן טטנוס עקב העדר ‪. ATP‬‬
‫‪ .2‬מתאר מצב קשיח של האלמנט האלסטי המקביל‪.‬‬
‫‪ .3‬המצב בו גשר המיזין מתכופף קדימה ועדיין נשאר קשור לפילמנט האקטין‪.‬‬
‫‪ .4‬מתרחש רק לאחר המוות‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .21‬קבוע הפילטרציה של קרום תאים תלוי ב‪:‬‬

‫‪ .1‬ההרכב השומני של הקרום‪.‬‬
‫‪ .2‬היחס בין שטח פני התא ונפחו‪.‬‬
‫‪ .3‬האפקט האוסמוטי של המומסים החודרים‪.‬‬
‫‪ .4‬קוטר תעלות המים ומספרן‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .22‬הרעלת משאבת נתרן‪/‬אשלגן בתאים אנימליים תגרום ל‪:‬‬

‫‪ .1‬התא ישאף למצב דונן עד לפיצוץ‪.‬‬
‫‪ .2‬אף תש' איננה נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬פוטנ' הקרום לא ישתנה כל עוד מפלי הריכוזים נשמרים‪.‬‬
‫‪ .4‬התאפסות מידית של פןטנ' הקרום‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .23‬סמן לאיזן נצפה במידה ו ‪ CFTR‬לא פגום )בניגוד לפגם הקיים ב ‪( CF‬‬
‫ימצא בטרמינל סיב עצב מוטורי של שרירים אינטרקוסטלים ‪:‬‬
‫‪ .1‬תוספת אדרנלין תביא לעליה כתכולה קוונטית של הקשר הנוירומוסקולרי‪.‬‬
‫‪ .2‬השחרור הסינפטי בקצה העצב יהיה סמיך ‪.‬‬
‫‪ .3‬בנוכחות אדרנלין‪ ,‬גודל ממוצע של ‪ EPP‬יקטן‪.‬‬
‫‪ .4‬עליה בחדירות ‪. MEPPS‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .24‬טוניות של תמיסה נקבעת ע"פי ‪:‬‬

‫א‪ .‬הקבועי ם האוסמוטים של המומסים‬
‫ב‪ .‬מסיסות בשומן של המומסים‬
‫ג‪ .‬ריכוזים מולרים של המומסים‬
‫ד‪ .‬אוסמולריות תוך תאית‬
‫‪ .1‬א‪+‬ב‪+‬ג‬
‫‪ .2‬א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬
‫‪ .3‬א‪+‬ג‬
‫‪ .4‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .5‬אינני יודע ‪/‬ת‬
‫ביופיזיקה ‪1993 -‬‬

‫‪ .25‬בתא אנימלי ידועים הנתונים הבאים ‪:‬‬

‫‪Na (out) = 145mM‬‬ ‫‪K(out) = 5.0 mM‬‬
‫‪Na(IN) = 15 mM‬‬ ‫‪K(IN) = 110 mM‬‬
‫כתוצאה מטיפול פרמקולוגי‪ ,‬מתח הקרום קפץ מ ‪ -90mV‬ל ‪ .45mV‬מה תוכל להסיק‬
‫מניסוי זה?‬
‫מתח הקרום במנוח ה נקבע ע"י אשלגן‬ ‫‪.1‬‬
‫החומר שהוסף גרם לחסימת רב תעלות האשלגן ולפתיחת תעלות נתרן‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בקרום יש משאבות אלקטרוגניות‪ .‬הגירמות להיפר פולריזציה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כל התשובות נכונות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ .26‬בעקבות זרחון תעלת אשלגן נקבל שינוי בהסתברות מציאת התעלה במצב פתוח‬
‫)‪ (P OPEN‬כתלות בשינוי המתח ‪ .V‬סמן את השינוי הצפוי בתלות במתח‪.‬‬
‫‪ .1‬שיפוע קטן יותר של עקום ‪ P‬אפס לעומת ‪.V‬‬
‫‪ .2‬תזוזה של עקום ‪ P OPEN‬לעומת ‪ ,V‬על יר המתח )‪ (V‬ללא שינוי בשיפוע‬
‫העקום‪.‬‬
‫‪ .3‬שיפוע גדול יותר של עקום ‪ P‬אפס לעומת ‪V‬‬
‫‪ .4‬תזוזה של עקום ‪ P OPEN‬לעומת ‪ V‬על ציר ‪ P OPEN‬ללא שינוי בשיפוע‬
‫העקום‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע ‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .27‬סמן מה מעידה סינפסה חשמלית בין ‪ 2‬תאי עצב ‪:‬‬

‫‪.1‬ביטוי תוצר הגן לרצפטור של אצטיל כולין באחד מהתאים וביטוי תוצר הגן‬
‫לקונקסין בתא השני‪.‬‬
‫‪ .2‬צפיפות גבוהה של תעלות יוניות המראות רקטיפיקציה מול אזור אתרי‬
‫שיחרור טרנסמיטור‪.‬‬
‫‪ .3‬מסלול בעל התנגדות גבוהה בין שני תאי עצב‪.‬‬
‫‪ .4‬ביטוי תוצר גן לקונקסין ב ‪ 2‬צאי עצב‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .29‬העבירו תאים אנימלים לתמיסה פיזיולוגית המכילה קטיונים דו ערכיים החודרים דרך‬
‫קרום התא בריכוז ‪ .2mM‬פוטנציאל הקרום של התאים הינו‬
‫‪ . -36mV‬מה יהיה בקרוב ריכוז הקטיונים דו ערכיים בתוך התאים לאחר זמן מספיק ארוך?‬
‫‪8.4mM‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪34.8mM‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪0.1mM‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לא ניתן לחישוב‬ ‫‪.4‬‬
‫אינני יודע‪/‬ת‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ .30‬בהתאם למודל השריר‪ ,‬אזי בזמן התפתחות טטנוס איזומטרי‬

‫‪ .1‬כל מרכיבי המודל שומרים על אורך קבוע‪.‬‬
‫‪ .2‬האלמנט האקטיבי מתקצר והאלמנט האלסטי בטור מתארך‪.‬‬
‫‪ .3‬האלמנט האלסטי המקביל מתארך והאלמנט האלסטי בטור מתקצר‪.‬‬
‫‪ .4‬האלמנט האקטיבי מתארך והאלמנט האלסטי בטור מתקצר‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .31‬היפרפולריזציה של הממברנה בסוף מהלך פוטנציאל הפעולה בסיבי עצב מסוימים‬

‫נגרמת בין השאר בגלל ‪:‬‬
‫‪ .1‬המוליכות הנמוכה לאשלגן והאינאקטיבציה לנתרן‪.‬‬
‫‪ .2‬עליה בפעילות משאבת נתרן אשלגן‪.‬‬
‫ביופיזיקה ‪1993 -‬‬

‫‪ .3‬הקטנת המוליכות לאשלגן והגברת האינאקטיבציה כתוצאה מהדהפולריזציה‬

‫של הממברנה‪.‬‬
‫‪ .4‬המוליכות הגבוהה לאשלגן והאינאקטיבציה לנתרן‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .32‬מדוע ה מיוזין ‪ ATPASE‬אינו פעיל בזמן הרפיה ?‬

‫‪ .1‬האתר הפעיל של האנזים‪ ,‬חסום ע"י מולקולת טרופומיזין‪.‬‬
‫‪ .2‬חוסר ביוני ידן הדרושים כ – קופקטור‪.‬‬
‫‪ .3‬האנזים במצב לא פעיל‪.‬‬
‫‪ .4‬אין אספקה של ‪ATP‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .33‬סמן את התשובה הנכונה ביותר המשלימה את המשפט‬

‫הפעלת תעלות ע"י רצפטור צמוד אליהן דרך שליח משני ‪:‬‬
‫‪ .1‬יכולה להתבטא הן כעליה והן כירידה בהסתברות לפתיחה של תעלות‪.‬‬
‫‪ .2‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬איטית יותר מאשר במקרה של צמוד ישיר‪.‬‬
‫‪ .4‬תיתכן באזור מרוחק מאזור הרצפטור‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪.34‬שחרור יוני סידן בתגובה לפוטנציאל פעולה ע"י הרטיקולום הסרקופלזמטי בשריר שלד‬
‫נובע מ ‪:‬‬
‫‪ .1‬שינוי מתח חשמלי בקרום הרטיקולום הסרקופלזמטי‪.‬‬
‫‪ .2‬פתיחת תעלות סידן תלויות סידן‪.‬‬
‫‪ .3‬הפעלת משאבות חילוף סידן‪/‬נתרן‪.‬‬
‫‪ .4‬הפעלת משאבת סידן תלוית ‪.ATP‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪.35‬עבור מומס המועבר במערכת של דיפוזיה מזורזת ידוע כי קבוע הדיסוציאציה שלו הינו‬
‫‪ . 30mM‬בניסוי הוסיפו מעכב בריכוז ‪ 60mM‬אשר קבוע הדיסוציאציה שלו עם הנשא‬
‫הינו ‪ 20mM‬ומצאו כי השטף המקסימלי של המומס הנחקר קטן ב ‪ 75%‬לעומת ערכו‬
‫המקורי‪ .‬מה יהיה קבוע הדיסוציאציה נשא‪-‬מומס אשר ימדד בנוכחות ‪ 30mM‬של המעכב‬
‫הנ"ל ‪:‬‬
‫‪28mM‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪30mM‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪52.5mM‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪60mM‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ .36‬סמן באיזה מהמצבים הבאים לא נמצא צימוד חשמלי בין ‪ 2‬תאים ‪:‬‬
‫‪ .1‬כאשר נזריק ‪ RNA‬שליח המקודד חלבון קינוקסין לאאוציט אחד מזוג‬
‫אאוציטים הצמודים פיזית‪.‬‬
‫‪ .2‬לא נמצא צימוד בכל המצבים המתוארים כאן‪.‬‬
‫‪ .3‬לאחר פגיעה בבלסטומר אחד בבלסטולה בשלב של ‪ 64‬תאים‪.‬‬
‫‪ .4‬עליה בריכוז פרוטונים בתא שריר לב‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬
‫ביופיזיקה ‪1993 -‬‬

‫‪ .37‬אספקת חמצן ומטבוליטים לתאים אפשרית באדם בריא הודות ל ‪:‬‬

‫‪ .1‬מערכת נשאים ספציפית למומסים החיוניים‪.‬‬
‫‪ .2‬פילטרציה בצד עורקי של הקפילרה וספיגה בצד הורידי‪.‬‬
‫‪ .3‬תנועה נטו של הפלסמה ללא חלבונים מהקפילרה לריקמה וסילוק עודף‬
‫הנוזלים במערכת הלימפטית‪.‬‬
‫‪ .4‬דיפוזי של המומסים הנ"ל‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .38‬בניסוי נמצא כי חומר מסויים חודר בדיפוזיה פשוטה לתאים מסוג ‪ A‬ולתאים מסוג ‪B‬‬
‫שאינם בעלי מבנה כדורי וידועים הרדיוסים שלהם ‪R(A) = 4 micron‬‬
‫‪ . R(B) = 6 micron‬בניסוי דיפוזיה בתאים ‪ A‬נמצא כי עבור ריכוז מומס חוץ תאי של‬
‫‪ 50mM‬נמדד ‪ 40 = (1/2)T‬מילי שניות‪ .‬בניסוי בתאים ‪ B‬נמצא כי עבור ריכוז חוץ תאי של‬
‫‪ 10mM‬נמדד ‪ 80 = (1/2) T‬מילי שניות‪ .‬מה תוכל להסיק מנתונים אלו ‪:‬‬
‫לא ניתן להשוות בין הניסויים כי בוצעו בריכוזי מומס שונים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ P‬של ‪ P = B‬של ‪. A‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ P‬של ‪ B‬גדול מ‪ P -‬של ‪. A‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ P‬של ‪ B‬קטן מ ‪ P -‬של ‪. A‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אינני יודע‪/‬ת‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ .39‬סמן איזה מהפרמטרים הרשומים משתנה בזמן עיכוב פרה סינפטי ‪:‬‬
‫‪ .1‬תכולה קוונטית‬
‫‪ .2‬כל הפרמטרים הרשומים‪.‬‬
‫‪ .3‬גודל ה – ‪.EPSP‬‬
‫‪ .4‬מספר רצפטורים פוסט סינפטים מופעלים‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .40‬זרם סינפטי )‪ (IS‬נתון ע"י )‪) Is = NPg (Em-Erev‬כאשר ‪ Em‬פוטנציאל מנוחה ו –‬

‫‪ Erev‬פוטנציאל היפוך של הטרנסמיטור( ‪ = N‬מספר תעלות‪ =P ,‬הסתברות למצב פתוח‪,‬‬
‫‪ =g‬מוליכות תעלה בודדת‪ .‬סמן את הפרמטר הראשוני המושפע ע"י טרנסמיטור ‪:‬‬
‫‪P .1‬‬
‫‪g .2‬‬
‫‪(Em-Erev) .3‬‬
‫‪N .4‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .41‬השרטוט האופיני של שריר שלד משקף את ‪:‬‬

‫‪ .1‬ריכוזים של מיטוכונדריה‪.‬‬
‫‪ .2‬הסידור המרחבי של הפילמנטים הדקים והעבים‪.‬‬
‫‪ .3‬הסידור המרחבי של רטיקולום סרקופלזמטי‪.‬‬
‫‪ .4‬אזורים איזוטרופים ואנאיזוטרופים בקרום תאי השריר‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .42‬סטריכנין גרם לעליה זהה של פי ‪ 2‬בגדים הממוצעים של ‪ EPSP‬ו ‪ MEPSP‬לאור‬

‫הנתון סמן את מקום פעילותו המשוער של סטריכנין ‪:‬‬
‫‪ .1‬פעילות פרה ו‪ -‬פוסט סינפטית ‪ .‬במידה שבנוסף נמדדה גם ירידה בריכוז‬
‫רצפטור לאצטיל כולין‪.‬‬
‫‪ .2‬בעיקרון פעילות פוסט סינפטית ‪ ,‬במידה ואין שינוי בתדירות ‪MEPSP‬‬
‫‪ .3‬פעילות פוסט סינפטית במידה ואין שינוי בגודל הקוונטום‪.‬‬
‫ביופיזיקה ‪1993 -‬‬

‫‪ .4‬פעילות פוסט סינפטית במידה ובנוסף נמדדה גם ירידה במספר הכשלונות‬

‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ (43‬סמן כיצד יראה עקום זרם מתח של תעלת אצטיל כולין משוחזרת ‪:‬‬
‫‪ .1‬פוטנציאל ההיפוך הנמדד מהעקום יהיה תלוי בהסתברות התעלה להימצא‬
‫במצב פתוח‬
‫‪ .2‬לינארי‬
‫‪ .3‬סיגמואידי‬
‫‪ .4‬יראה רקטיפיקציה )ישור(‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ ATP (44‬דרוש בשריר שלד ל ‪:‬‬

‫א‪ .‬דיסוציאציה של אקטומיוזין‬
‫ב‪ .‬פנוי יוני סידן מהסרקופלזמה‬
‫ג‪ .‬מקור אנרגיה להתכווצות‬
‫ד‪ .‬קיום מפלי ריכוזים של נתרן ואשלגן‪.‬‬
‫‪ .1‬א‪+‬ג‬
‫‪ .2‬א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬
‫‪ .3‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .4‬א‪+‬ב‪+‬ג‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪(45‬סמן ממה נובעת העליה בקיבול הנמדדת בעת אקסוציטוזה‬

‫שיבוץ חלבוני עגינה בממברנות התא‬
‫‪ .1‬עליה בקיבול ספציפי )מיקרופרד לס"מ(‬
‫‪ .2‬תוספת מולקולות פוספוליפידיות לממברנת הפלסמה‬
‫‪ .3‬שנוי הרכב הסביבה החוץ תאית הנובעת מריכוז גבוה רגעי של טרנסמיטור‬
‫‪ .4‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ (46‬סמן את התשובה הנכונה ביותר בהתייחס ל‪ -‬עיכוב סינפטי‬

‫‪ .1‬תהליך סינפטי בעל פוטנציאל היפוך נמוך מפוטנציאל סף‬
‫‪ .2‬מלווה בהיפרפולריזציה פוסטסינפטית או עליה במוליכות המהווה מיצד‬
‫‪ SHUNT‬לזרם סינפטי אקסיטטורי‬
‫‪ .3‬יעילותו של העיכוב תלויה בקבוע המרחק של התא המעוכב‬
‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‬
‫אינני יודע‪/‬ת‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ (47‬פוטנציאל הקרום של תאים אנימלים הינו‬

‫‪ .1‬פוטנציאל שוווי משקל של יון בעל קבוע חדירות הגבוה ביותר‬
‫‪ .2‬תלוי בעיקר במשאבות אלקטרוגניות‬
‫‪ .3‬פוטנציאל שווי המשקל של כל היונים החודרים‬
‫‪ .4‬תלוי במפלי הריכוזים וביחסי החדירות של היונים החודרים‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ (48‬סמן את המשפט הנכון המתיחס לתכולה קוונטית )‪(M‬‬

‫‪ .1‬קיים מתאם חיובי בין ‪) M‬תכולה קוונטית( ו ‪) EM‬פוטנציאל ממברנה המחושב‬
‫לפי נוסחת גולדמן(‬
‫‪ .2‬המתאם בין ‪ M‬מחושב לפי התפלגות פואסוניית ל‪ M -‬מחושב מתוך מדידות‬
‫גדלי ‪ MEPP‬ו ‪ EPP‬הוא חיובי‪.‬‬
‫‪ .3‬תכולה קוונטית באפליקציה יוניפורטית היא גדולה מזו שנמדדת בתגובה לגירוי‬
‫עצב‪.‬‬
‫ביופיזיקה ‪1993 -‬‬

‫‪ .4‬התכולה הקוונטית קטנה בעת אינהיביצה פוסט – סינפטית‪.‬‬

‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ (50‬נתונה סינפסה בין עצב ‪ A‬וטרמינל עצב ‪ ,B‬בדומה למבנה הקיים באינהיביציה‬
‫פרסינפטית‪ .‬הטרנסמיטור בסינפסה זו גורם לירידה בהסתברות פתיחה של תעלות אשלגן‬
‫תלויות מתח בטרמינל‪ .‬כתוצאה מכך פוטנציאל הפעולה בטרמינל ממושך יותר כיצד‬
‫תתבטא תופעה זו בקצה עצב ‪? B‬‬
‫‪ .1‬עליה בפוטנציאל היפוך של יוני סידן בטרמינל ‪.B‬‬
‫‪ .2‬שחרור ממושך יותר של טנסמיטור ע"י הטרמינל של עצב ‪.B‬‬
‫‪ .3‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .4‬שחרור מוקטן של טרנסמיטור ע"י טרמינל ‪ B‬עקב אינאקטיבציה של תעלות נתרן‬
‫תלויות במתח‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ (51‬בתור עובד מעבדה הוטל עליך להכין מחומר ‪ AB3‬תמיסה בנפח ‪ 250‬מ"ל וברכוז ‪500‬‬
‫מילי אוסמולר‪ .‬המשקלים האטומים הינם ‪.30=B 70=A :‬‬
‫‪ .1‬לא ניתן לחשב‬
‫‪ 80 .2‬גרם‬
‫‪ 5 .3‬גרם‬
‫‪ 20 .4‬גרם‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ (52‬ע"י אימונים מתאימים ניתן‪:‬‬

‫א‪ .‬להפוך סיבים אדומים ללבנים‬
‫ב‪ .‬להגדיל את נפח הסיבים הלבנים‬
‫ג‪ .‬לשנות את גודל היחידות המוטוריות‬
‫ד‪ .‬להפוך סיבים לבנים לאדומים‬

‫ד בלבד‬ ‫‪.1‬‬
‫ב‪+‬ד‬ ‫‪.2‬‬
‫א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬ ‫‪.3‬‬
‫א‪+‬ג‬ ‫‪.4‬‬
‫אינני יודע‪/‬ת‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ (53‬טיפול פרמקולוגי יכול להפוך את האלמנט האלסטי בטור לקפיץ אידיאלי כתוצאה מכך‬
‫‪:‬‬
‫‪ .1‬זמן החביון של ‪ TWITCH‬איזוטוני יתקצר‬
‫‪ .2‬שיא ה – ‪TWITCH‬האיזומטרי יגדל‬
‫‪ .3‬המתיחות ב – ‪ Fused Tetanus‬לא ישתנה‬
‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ (55‬בשריר שלד של חיה ידוע ‪ :‬אורך פילמנט עבה ‪ 1.8‬מיקרון ‪ ,‬אורך פילמנט דק ‪ 2‬מיקרון‬
‫ואורך אזור מרכזי נטול גשרים ‪ 0.6‬מיקרון‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫‪ .1‬אורך סרקומר מקסימלי בו תתקבל התכווצות אקטיבית הינו ‪ 6.4‬מיקרון‪.‬‬
‫‪ .2‬באורכי סרקומר בין ‪ 4.6‬מיקרון ל‪ 4 -‬מיקרון המתיחות האקטיבית הינה בלתי‬
‫תלויה באורל הסרקומר‬
‫‪ .3‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .4‬באורך סרקומר של ‪ 1.8‬מיקרון תתקבל התכווצות אקטיבית‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬
‫ביופיזיקה ‪1993 -‬‬

‫‪ (56‬בהתכווצות איזומטרית של ‪ Myofibril‬בודד‪:‬‬

‫‪ .1‬אזור ‪ A‬מתקצר ואזור ‪ I‬מתארך‬
‫‪ .2‬אזור ‪ H‬מתארך ואזור ‪ I‬מתקצר‬
‫‪ .3‬אזור ‪ A‬ואזור ‪ U‬אינם משנים את אורכם‬
‫‪ .4‬אזור ‪ A‬מתארך ואזור ‪ U‬מתקצר‬
‫‪ .5‬אינני יודע‬

‫‪ (57‬על נוירון מוטורי שפוטנציאל המנוחה שלו הוא –‪ 50mv‬נמצאת סינפסה‬

‫שפוטנציאל ההיפוך שלה הוא –‪ 50mv‬בסינפסה זו הטרנסמיטור גורם לפתיחת‬
‫תעלות‪.‬‬
‫נתון ‪ ECl = -70 mv Ek=-100mv ENa = +30mv :‬בחר את צרוף האותיות הנכון ביותר‪:‬‬
‫א‪ .‬סינפסה אקסיטטורית‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסינפסה אינהיבטורית‪.‬‬
‫ג‪ .‬הטרנסמיטר פותח תעלות סלקטיביות לכלוריד‪.‬‬
‫ד‪ .‬הטרנסמיטר פותח תעלות סלקטיביות לקטיונים‪.‬‬
‫ה‪gCl/gNa = 1/20 .‬‬
‫ו‪GNa/gK = 5/8 .‬‬
‫ז‪GNa/gK =8/5 .‬‬
‫ח‪ .‬המוליכות היא לכלוריד בלבד‪.‬‬
‫‪ .1‬ב‪+‬ג‪+‬ח‬
‫‪ .2‬א‪+‬ד‪+‬ז‬
‫‪ .3‬ב‪+‬ד‪+‬ו‬
‫‪ .4‬ב‪+‬ג‪+‬ה‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ (58‬כמות יוני הסידן המשתחררת בשריר לב מהרטיקולום הסרקופלזמיטי הינה ‪:‬‬

‫‪ .1‬תלויה באורך ההתחלתי של השריר‬
‫‪ .2‬משתנה בהתאם לגודל מאגר הסידן‬
‫‪ .3‬תמיד מפעילה את כל המערכת המתכווצת‬
‫‪ .4‬קבועה עבור כל פוטנציאל פעולה‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ (59‬תמיסה היפוטונית‬
‫‪ .1‬הינה תמיד היפואוסמטית‬
‫‪ .2‬יכולה להיות גם היפראוסמוטית‬
‫‪ .3‬איננה יכולה לכלול מומסים חודרים‬
‫‪ .4‬תמיד גורמת להמוליזה‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ (60‬תהליך של דיפוזיה מזורזת מאופיין ע"י‪:‬‬

‫‪ .1‬מתרחש בכוון מועדף‪ ,‬בד"כ מבחוץ פנימה‬
‫‪ .2‬נשאים ספציפים לכל מומס‬
‫‪ .3‬מתרחש בכוון של מפל פוטנציאלים כימיים‬
‫‪ .4‬אין השפעה הדדית בין מומסים בעלי מבנה כימי דומה‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ (62‬להלן רשימת שיטות מדידה מצורפות למטרות ניסוי‪ .‬סמן באיזה צרוף יש התאמה נכונה‬
‫של השיטה והמטרה‪:‬‬
‫‪ .1‬למדידת הסתברות פתיחה של תעלות סידן נשתמש בשיטות ‪Parch Clamping‬‬
‫‪ .2‬לקביעת שנוי ריכוז סידן בטרמינל פרסינפטי נערוך מדידות פלואורוסנציה של‬
‫הצבען ‪.FURA‬‬
‫ביופיזיקה ‪1993 -‬‬

‫‪ .3‬לקביעת מנגנון שחרור סנפטי כשחרור קוונטלי נערוך אנליזה פואסונית‪.‬‬

‫‪ .4‬כל הצרופים מתאימים‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ (63‬מה ניתן להסיק מידיעת תדירות האחוי של שריר שלד הדרושה לקבלת טטנוס איזומטרי‬
‫?‬
‫‪ .1‬מהירות ההתקצרות המקסימלית‬
‫‪ .2‬אף תשובה איננה נכונה‬
‫‪ .3‬את יחס המתיחויות בין טטנוס ל – ‪ Twitch‬בודד‪.‬‬
‫‪ .4‬קצב יצירת ‪ATP‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ (64‬אילו מהמשפטים הבאים מאפיין את מהירות ההתקצרות של שריר שלד ?‬

‫א‪ .‬מהירות ההתקצרות קטנה בצורה לינארית ככל שהעומס גדל‬
‫ב‪ .‬מהירות ההתקצרות המקסימלית תלויה באורך ההתחלתי של השריר‬
‫ג‪ .‬מהירות ההתקצרות ההתחלתית גדולה יותר בטטנוס איזוטוני מאשר ב ‪TWITCH‬‬
‫איזוטוני עבור אותו עומס‪.‬‬
‫ד‪ .‬מהירות ההתקצרות המקסימלית תלויה בתכונות השריר ולא בעומס‪.‬‬
‫‪ .1‬ד בלבד‬
‫‪ .2‬א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬
‫‪ .3‬א‪+‬ג‬
‫‪ .4‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ (65‬חשיבות יוני סידן בהתכווצות שריר שלד הינה ב‪:‬‬

‫‪ .1‬דיסוציאציה של הקומפלקס אקטומיזיו‬
‫‪ .2‬משמשים כקופקטור להידרוליזה של ‪ ATP‬ע"י ‪.ATPASE‬‬
‫‪ .3‬חשיפת אתר הקישור למיוזין במולקולת האקטין‬
‫‪ .4‬הפעלת המערכת המטבולית בזמן טטנוס‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪(67‬סף הערור של עצב או שריר מושג כאשר הדפולריזציה של הקרום מביאה‬

‫לכך ש‪:‬‬
‫‪ .1‬פוטנציאל הקרום מגיע לערך השווה לפוטנציאל ההיפוך המשוקלל של היונים‬
‫במערכת‬
‫‪ .2‬סכום הזרמים היונים לתוך האקסון קטן ולו גם בהפרש שואף לאפס מסכום‬
‫הזרמים הזורמים החוצה‬
‫‪ .3‬הערך המוחלט של סכום הזרמים היונים לתוך האקסון גדול ולו גם בהפרש‬
‫שואף לאפס‪ ,‬מהערך המוחלט של סכום הזרמים הזורמים החוצה‪.‬‬
‫‪ .4‬סכום זרמי האשלגן והזליגה גדול ולו גם בהפרש שואף לאפס מזרם הנתרן‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ (68‬סמן מהי המשמעות היחודית של אוטופוספורילציה של פרוטאין קינאזה תלוית סידן‪-‬‬

‫קלמודולין‪ ,‬לפעילות סינפטית כבסיס למנגנוני זיכרון )סמן את התשובה הנכונה‬
‫ביותר(‪.‬‬
‫‪ .1‬הרחבת פוטנציאל פעולה פרסינפטי המביא להעלאת רכוז הסידן החופשי‬
‫בטרמינל‪.‬‬
‫‪ .2‬חיזוק סינפסה לטווח זמן ארוך ע"י הגדלת מקדם הבטיחות‪.‬‬
‫‪ .3‬שנוי הסתברות פתיחה של תעלות פרסינפטיות‬
‫‪ .4‬העלאת התכולה הקוונטית של הסינפסה‬
‫ביופיזיקה ‪1993 -‬‬

‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪(70‬משך ‪ Twitch‬איזוטוני בעומס גדול מאפס ‪:‬‬

‫‪ .1‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .2‬תלוי באורך ההתחלתי של השריר‬
‫‪ .3‬תלוי בעומס‬
‫‪ .4‬קצר ממשך ‪ Twitch‬איזומטרי באותו שריר‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ (71‬נתון תא ‪ P‬בו נערכות מדידות של שינויי מתח‪ .‬תא ‪ P‬מעוצבב ע"י תא ‪ – E‬תא מעורר‬
‫ותא ‪ – I‬תא מעכב ‪ .‬סיב ‪ E‬וסיב ‪ I‬הם סיבים פרסינפטים ישירים לתא ‪ .P‬סיב עצב ‪ I‬מגורה‬
‫רגעית תוך כדי פעילות רצופה של העצב המעורר ‪ E‬סמן לאיזה תופעה נצפה בעקבות גירוי‬
‫העצב המעכב ‪:I‬‬
‫‪ .1‬המשך תהליך פסיליטציה בסיב ‪ E‬ללא השפעת הגירוי של סיב ‪.I‬‬
‫‪ .2‬ירידה בתכולה הקוונטית של קצה סיב ‪.E‬‬
‫‪ .3‬ירידה בתכולה הקוונטית של קצה סיב ‪I‬‬
‫‪ .4‬סיום תהליך פסיליטציה בקצה עצב ‪ E‬והתפתחותו מחדש עם תום הפעלת סיב‬
‫‪.I‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪" (72‬ההתנגדות השלילית" בעקומת הזרם מתח של יוני הנתרן נובעת ‪:‬‬
‫‪ .1‬מכך שהירידה בכוח המניע ליונים בתחום מתחים זה גדולה ) בערכים מוחלטים(‬
‫מהעליה במספר התעלות הפתוחות בממוצע‬
‫‪ .2‬מכך שהירידה היחסית הכוח המניע ליונים בתחום מתחים זה קטנה )בערכים‬
‫מוחלטים( מהעליה היחסית במספר התעלות הפתוחות בממוצע‬
‫‪ .3‬אף תשובה איננה נכונה‬
‫‪ .4‬מכך שהעליה היחסית בכוח המניע ליונים בתחום מתחים זה קטנה ובערכים‬
‫מוחלטים מהירידה היחסית במספר התעלות הפתוחות בממוצע‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ (73‬אילו מהגורמים הבאים יקטינו את קצב פעילות משאבת שחלוף נתרן‪/‬אשלגן בכדוריות‬
‫דם אדומות ?‬
‫‪ .1‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬החלפת יוני אשלגו בתמיסה החיצונית ביוני צסיום‪.‬‬
‫‪ .3‬הוספת ‪ Ouabain‬לתמיסה החיצונית‬
‫‪ .4‬הוספת יוני פלואור‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ (74‬במסגרת מודל שלתעלה בעלת שני מצבים‪ ,‬סגור ופתוח‪ ,‬זמן הפתיחה הממוצע של‬
‫תעלות יוניות היותן לייחוס לפרמטר הבא ה לקוח מתאור הזרם היוני המקרוסקופי ‪:‬‬
‫‪ .1‬הערך ההופכי של קבוע שווי המשקל של ריאקצית פתיחת התעלה‬
‫‪ .2‬הערך ההופכי של קבוע מהירת הריאקציה של מעבר התעלה ממצב פתוח‬
‫לסגור‪.‬‬
‫‪ .3‬הערך של קבוע מהירות הריאקציה של מעבר התעלה ממצב פתוח לסגור‪.‬‬
‫‪ .4‬קבוע הזמן של הזרם המקרוסקופי‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ (75‬העובדה שזרם אשלגן אינו מתעורר מיד לאחר דפולריזציה ושההתפתחות שלו אינה‬
‫אקספוננציאלית ניתנת לפרוש הבא ‪:‬‬
‫‪ .1‬יש להעלות את פרמטר ‪ N‬בחזקה הרביעית‪.‬‬
‫‪ .2‬ישנם מספר מצבים "סגורים" של התעלה ומצב "פתוח"אחד‪.‬‬
‫ביופיזיקה ‪1993 -‬‬

‫‪ .3‬ישנם מספר אוכלוסיות של תעלות שבכל אחת מהן התעלות יכולות להיות‬
‫משני מצבים – סגורה או פתוחה‪.‬‬
‫‪ .4‬ישנם מצבים של תעלה "פתוחה"‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪(76‬סמן את הצפוי בעקבות דפולריזציה רגעית של קצה עצב ‪:‬‬

‫‪ .1‬כל הארועים המתוארים כאן‪.‬‬
‫‪ .2‬אקסוציטוזה מוגברת תוך שינוי בקיבול קצה העצב‬
‫‪ .3‬עליה בריכוז סידן תוך‪ -‬תאי חופשי עקב שחרור קוונטלי מתוך וזיקולות‬
‫פרהסינפטיות‪.‬‬
‫‪ .4‬עליה במוליכות של תעלות סידן ואשלגן התלויות במתח בערבות עליה‬
‫בקיבול‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ P (77‬בניסוי העברה של מומס בכדוריות דם אדומות נמצא כי הגדלת הריכוז החוץ תאי‬
‫של המומס מ ‪ 0.1‬מילימולר ל ‪ 0.5‬מילימולר גרמה להגדלה פי ‪ 5‬של השטף ההתחלתי של‬
‫המומס‪ .‬איזה ניסוי‪/‬ים תעשה בכדי להראות כי תהליך ההעברה הינו דיפוזיה מזורזת‪.‬‬
‫‪ .1‬בניסוי שטף המומס בנוכחות יוני פלואור‬
‫‪ .2‬הגדךת הריכוז החוץ תאי של המומס פי ‪ 10‬ויותר‬
‫‪ .3‬הקטנת ריכוז המומס ל – ‪ 0.01‬מילימולר‬
‫‪ .4‬מדידת שטף המומס בנוכחות מומס אחר כלשהוא‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬
‫מבחן בביופיסיקה ‪1992 -‬‬

‫מבחן בביופיסיקה ‪:1992 -‬‬

‫‪ (1‬העבירו כדוריות דם אדומות מתמיסת סוכרוז בריכוז ‪ 300‬מיליאוסמול לתמיסה המכילה‬
‫‪ NaCl‬בריכוז ‪ 180‬מילימולר ואוראה בריכוז ‪ 200‬מילימולר‪ .‬מה תצפה לקבל?‬
‫‪ .1‬נפח הכדורית יגדל עד להמוליזה‪.‬‬
‫‪ .2‬נפח הכדורית יקטן ואחר יגדל חזרה‪ ,‬אך נפחן הסופי יהיה קטן מנפחן ההתחלתי‬
‫‪ .3‬נפח הכדורית יקטן ואחר יחזור לנפח ההתחלתי‬
‫‪ .4‬נפח הכדורית לא ישתנה‬

‫‪ (2‬מהם התנאים ההכרחיים לקביעה שמומס כלשהוא מועבר במערכת של העברה אקטיבית?‬
‫א‪ .‬יוני נתרן נעים באותו כיוון‬
‫ב‪ .‬לאחר הרעלת המטבוליזם‪ ,‬הריכוז התוך תאי משתווה לריכוז החוץ תאי‬
‫ג‪ .‬שטף התחלתי פנימה מאופיין ע" י רוויה‬
‫ד‪ .‬במצב ש"מ קיים מפל ריכוזים בין התווך התוך‪-‬תאי והתמיסה החוץ תאית‬
‫‪ .1‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .2‬ד‬
‫‪ .3‬א‪+‬ג‬
‫‪ .4‬א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬

‫‪ (3‬השריר חוזר לאורכו ההתחלתי אחרי ‪ TWITCH‬איזומריטרי‪:‬‬

‫‪ .1‬בגלל התכווצותו הפסיבית של המרכיב האלסטי הטורי של השריר‪.‬‬
‫‪ .2‬בגלל הכח שמפתחים הסרקומרים בכיוון ההפוך‬
‫‪ .3‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .4‬מפני ששרירים אחרים מושכים אותו‬

‫‪ (4‬בניסוי העברה של סוכרים ‪ A‬ו‪ B-‬המשתמשים באותה מערכת נשאים‪ ,‬נמדדו קבועי‬
‫‪K(A)= 20mM‬‬ ‫דיסוציאציה הבאים‪K(B)=40mM :‬‬
‫הכינו תמיסה חוץ תאית שמכילה ריכוז בלתי ידוע של סוכר ‪ A‬וריכוז ‪ 60mM‬של מומס ‪.B‬‬
‫באיזה ריכוז של סוכר ‪ A‬שטפו ההתחלתי של ‪ A‬יהיה מחצית השטף המקסימלי שלו?‬
‫‪20mM .1‬‬
‫‪50mM .2‬‬
‫‪60mM .3‬‬
‫‪80mM .4‬‬

‫‪ (5‬משך פוטנציאל הפעולה בשריר הלב הוא כ‪:‬‬

‫‪1msec .1‬‬
‫‪400msec .2‬‬
‫‪10msec .3‬‬
‫‪2msec .4‬‬

‫‪ (6‬עוצמת הזרם של יון כלשהוא דרך הקרום נקבעת עפ"י‪:‬‬

‫‪ .1‬מספר התעלות הספציפיות בקרום‪ ,‬המוליכות של התעלה הבודדת‪ ,‬הסיכוי שהתעלה‬
‫הספציפית ליון תהיה במצב פתוח וההפרש בין פוטנציאל הקרום לפוטנציאל ההיפוך‬
‫של הזרם היוני הנדון‪.‬‬
‫‪ .2‬מספר התעלות בקרום סיב‪ ,‬המוליכות של התעלה הבודדת‪ ,‬פוטנציאל הקרום‬
‫ופוטנציאל ההיפוך של היון הנדון‪.‬‬
‫‪ .3‬הסיכוי שהתעלה תהיה במצב פתוח‪ ,‬מספר התעלות הספציפיות בקרום הסיב ומוליכות‬
‫של תעלה בודדת‪.‬‬
‫‪ .4‬הסיכוי שהתעלה הספציפית ליון תהיה במצב פתוח‪ ,‬מספר התעלות בקרום הסיב‪,‬‬
‫המוליכות של התעלה הבודדת ופוטנציאל הקרום‪.‬‬
‫מבחן בביופיסיקה ‪1992 -‬‬

‫‪ (7‬נתונה ממערכת סינפטית בעלת מקדם בטיחות נמוך‪ .‬איזה מהמנגנונים הבאים מאפשר‬
‫העברת מידע במערכת?‬
‫‪ .1‬עליה בתכונה קוונטית ע"י פסיליטציה פרה‪-‬סינפטית‬
‫‪ .2‬סכום קלטים מרחבי וטמפורלי‬
‫‪ .3‬עליה בריכוז רצפטורים פוסט‪-‬סינפטיים‬
‫‪ .4‬כל המנגנונים המוזכרים כאן‬

‫‪ (8‬במסגרת מודל של תעלה בעלת שני מצבים‪ ,‬סגור ופתוח‪ ,‬זמן הפתיחה הממוצע של‬
‫תעלות יוניות ניתן לייחוס לפרמטר הבא הלקוח מתיאור הזרם היוני המקרוסקופי‪:‬‬
‫‪ .1‬קבוע הזמן של הזרם המקרוסקופי‬
‫‪ .2‬הערך ההופכי של קבוע ש"מ של ריאקצית פתיחת התעלה‬
‫‪ .3‬הערך של קבוע מהירות הריאקציה של מעבר התעלה ממצב פתוח לסגור‬
‫‪ .4‬הערך ההופכי של קבוע מהירות הריאקציה של מעבר התעלה ממצב פתוח לסגור‬

‫‪ (9‬עיכוב קדם‪-‬סינפטי נגרם ע"י‪:‬‬

‫‪ .1‬ירידה במספר קונטות של טרנסמיטר המשתחררות בעקבות ירידה במשרעת‬
‫)אמפליטודה( של פוטנציאל פעולה קדם‪-‬סינפטי )‪(Presynaptic‬‬
‫‪ .2‬ירידה במספר הקונטות של טרנסמיטר המשתחררות בעקבות עליה במשרעת פוטנציאל‬
‫פעולה קדם‪-‬סינפטי‪.‬‬
‫‪ .3‬ירידה במשרעת של פוטנציאל )‪E.P.S.P.(=Excitatory Post Synaptic Potential‬‬
‫‪1+3 .4‬‬

‫‪ (10‬אילו מהקריטריונים הבאים מספיק בכדי לקבוע כי מומס מסוים עובר דרך קרום תאים‬
‫בתהליך של דיפוזיה פשוטה?‬
‫‪ .1‬מסיס בשומן‬
‫‪ .2‬במצב ש"מ ריכוזו בתוך התא שווה לריכוזו מחוץ לתא‬
‫‪ .3‬בעל קוטר קטן‬
‫‪ .4‬מקיים את החוק הראשון של פיק‬

‫‪ (11‬לראשי מולקולת המיוזין התכונות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬יכולת לקשר מולקולת ‪ATP‬‬
‫‪ .2‬יכולת לבצע הידרוליזה של ‪ATP‬‬
‫‪ .3‬יכולת להתקשר לאתרים מסוימים במולקולת האקטין‬
‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ (12‬איזה מהגורמים הבאים יגדיל את התכולה הקואנטית )‪?(Quantal Content‬‬

‫‪ .1‬עליה בריכוז יוני המגנזיום‬
‫‪ .2‬עליה במוליכות פרה‪-‬סינפטית ליוני כלוריד‬
‫‪ .3‬קיצור משך פוטנציאל הפעולה‬
‫‪ .4‬עליה בריכוז יוני הסידן‬

‫‪ (13‬התקופה הרפרקטורית של סיב עצב מצטיינת בכך ש… ונובעת מכך ש…‬

‫‪ .1‬תקופה זו נמשכת כל זמן פוטנציאל הפעולה כי הקרום נמצא במצב של דה‪-‬פולריזציה‬
‫‪ .2‬בתקופה זו יש לגרום לדה‪-‬פולריזציה גדולה יותר של הקרום כדי להגיע ליצירת‬
‫פוטנציאל פעולה כי בתקופה זו מוליכות הקרום לאשלגן‪ ,GK ,‬גדולה יחסית‬
‫והמוליכות לנתרן‪ , GNa ,‬קטנה יחסית )בהשוואה למנוחה(‪.‬‬
‫‪ .3‬בתקופה זו יש לגרום לדה‪-‬פולריזציה גדולה יותר של הקרום כדי להגיע ליצירת‬
‫פוטנציאל פעולה כי בתקופה זו מוליכויות הקרום גבוהות יחסית למנוחה‪.‬‬
‫‪ .4‬בתקופה זו קשה לגרום לתגובת העצב כי מוליכויות הקרום נמוכות יחסית למנוחה‬
‫מבחן בביופיסיקה ‪1992 -‬‬

‫‪ (14‬באילו מהמקרים הבאים יכולה להתפתח בצקת ברקמות?‬

‫‪ .1‬אובדן חלבונים דרך הכליות‬
‫‪ .2‬הצטברות חלבונים ברקמה‬
‫‪ .3‬עליה בלחץ הדם‬
‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ (15‬עבור שני סוכרים המועברים לתוך תאים אנימליים באמצעות אותה מערכת נשאים ידוע‬
‫‪.K(A)=45mM, K(B)=25mM‬‬
‫בניסוי מודדים את השטף ההתחלתי של סוכר‪ A‬כשריכוזו בחוץ הוא ‪ 0.1‬מילימולר‪.‬‬
‫מה היא כמות סוכר ‪ B‬שיש להוסיף בכדי להקטין את השטף ההתחלתי של סוכר ‪ A‬פי ‪?2‬‬
‫‪45mM .1‬‬
‫‪1mM .2‬‬
‫‪50mM .3‬‬
‫‪25mM .4‬‬

‫‪ (16‬כח שמפתח סרקומר בעת התכווצותו אינו תלוי באורכו‬

‫‪ .1‬כאשר אורכו של הסרקומר שווה או קטן מאורכו של הפילמנט העבה‬
‫‪ .2‬תמיד כאשר אורכו של הסרקומר גדול מאורכם של הפילמנטים הדקים‬
‫‪ .3‬כאשר מספר גשרי הרוחב הוא מקסימלי ואין חפיפה בין הפילמנטים הדקים‬
‫‪ .4‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ (17‬ההתכווצות של הסרקומר של שריר השלד‪:‬‬

‫‪ .1‬נפסקת עם הכניסה של יוני סידן לסרקופלזמה‬
‫‪ .2‬נמשכת כל עוד שיש ריכוז סידן גבוה מספיק בסרקופלזמה‬
‫‪ .3‬נמשכת כל עוד קיים פוטנציאל פעולה בסרקולמה‬
‫‪ .4‬אינה תלויה בנוכחות ה‪ ATP-‬בסרקופלזמה‬

‫‪ (18‬תוך מדידה רציפה של פוטנציאל קרום תא הוסיפו לתמיסה החיצונית ‪ .Ouabain‬נצפתה‬

‫קפיצה מיידית מ‪ -80mV -‬ל ‪ . -60mV -‬מכאן ש‪-‬‬
‫‪ .1‬ה‪ OUABAIN -‬מעלה את חדירות הקרום לנתרן יחסית לחדירותו לאשלגן‬
‫‪ .2‬משאבת הנתרן‪/‬אשלגן הינה אלקטרונויטרלית‬
‫‪ .3‬משאבת הנתרן‪/‬אשלגן מוציאה יותר יוני נתרן מאשר מכניסה יוני אשלגן ביחידת זמן‪.‬‬
‫‪ .4‬משאבת הנתרן‪/‬אשלגן מוציאה פחות יוני נתרן מאשר מכניסה יוני אשלגן ביחידת זמן‪.‬‬

‫‪ (19‬נתון תא עצב דימיוני בו תעלות נתרן ואשלגן רגילות אך גם תעלות סידן שמוליכותן‬
‫בעזרת אותם ערכים ואותה תלות במתח ובזמן כמו תעלות האשלגן‪ .‬כמו‪-‬כן בתא זה‬
‫פוטנציאל ש"מ של הסידן שווה בערכו אך הפוך בסימנו לזה של האשלגן‪ .‬בתא אין זרמי‬
‫יונים נוספים לשלושת הנ"ל‪.‬‬
‫צורת פוטנציאל הפעולה בתא זה תהיה‪:‬‬
‫‪ .1‬פוטנציאל הפעולה יהיה הפוך בסימנו‪ ,‬דהיינו‪ ,‬יתבטא בהיפר‪-‬פולריזציה‪.‬‬
‫‪ .2‬דה‪-‬פולריזציה קרוב ל‪ VNa-‬והמתח ישאר בערך השואף ל‪ Vna-‬לזמן ממושך מאד‪.‬‬
‫‪ .3‬יתפתח פוטנציאל פעולה קצר בגובה של כ‪ 100 -‬מילי‪-‬וולט‪.‬‬
‫‪ .4‬הפוטנציאל יהיה נמוך וממושך מהפוטנציאל הרגיל בתא עצב‪.‬‬

‫‪ (20‬בהתכווצות איזומטרית אורכיהם של מרכיבי השריר משתנים בצורה הבאה‪:‬‬

‫‪ .1‬ההתקצרות של הסרקומרים שווה להתארכותו של המרכיב האלסטי הטורי של השריר‪.‬‬
‫‪ .2‬אורכו של השריר משתנה בהתאם לשינוי אורכם של הסרקומרים‬
‫‪ .3‬אורכם של כל הסרקומרים יחד אינו משתנה‬
‫‪ .4‬הסרקומרים מתקצרים ושני המרכיבים האלסטיים העיקריים‪ ,‬הטורי והמקביל‪,‬‬
‫מתארכים‪.‬‬
‫מבחן בביופיסיקה ‪1992 -‬‬

‫‪ (21‬כאשר שריר שלד מתקצר בקצב מסוים הוא צריך כדי לפתח כח גדול יותר‪:‬‬
‫‪ .1‬להתקצר לאט יותר‬
‫‪ .2‬להקטין את ההספק המכני שלו‬
‫‪ .3‬להתקצר מהר יותר‬
‫‪ .4‬אין אפשרות לפתח כח גדול יותר‬

‫‪" (22‬ההתנגדות השלילית" בעקומת הזרם‪-‬מתח של יוני הנתרן נובעת…‬

‫‪ .1‬מכך שהעליה היחסית בכח המניע ליונים בתחום מתחים זה קטנה )בערכים מוחלטים(‬
‫מהירידה היחסית במספר התעלות הפתוחות בממוצע‬
‫‪ .2‬מכך שהירידה בכח המניע ליונים בתחום מתחים זה גדולה )בערכים מוחלטים(‬
‫מהעלייה במספר התעלות הפתוחות בממוצע‬
‫‪ .3‬מכך שהירידה היחסית בכח המניע ליונים בתחום מתחים זה קטנה )בערכים מוחלטים(‬
‫מהעליה היחסית במספר התעלות הפתוחות בממוצע‪.‬‬
‫‪ .4‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬

‫‪ (23‬ההספק המכני של פעילות שריר למשך של שניות‪:‬‬

‫‪ .1‬תלוי בקצב אספקת הגליקוגן‬
‫‪ .2‬מוכתב ע"י קצב אספקת החמצן‬
‫‪ .3‬אינו תלוי בקצב אספקת החמצן‬
‫‪ .4‬תלוי בקצב הרה‪-‬פוספורילציה של ה‪ATP-‬‬

‫‪ (24‬נתנו לכדוריות דם אדומות להגיע לש"מ בתמיסה המכילה ‪ 300‬מילי אוסמול סוכרוז ו‪-‬‬
‫‪ 400‬מיליאוסמול מומס ‪ .A‬לאחר מכן העבירו את הכדוריות לתמיסה המכילה ‪350‬‬
‫מיליאוסמול סוכרוז ו‪ 150 -‬מיליאוסמול מומס ‪) .B‬הנח סיגמה של ‪ A‬הינו‪ 0.45 :‬וסיגמה של‬
‫‪ B‬הינו‪.(0.6 :‬‬
‫לאילו שינויי נפח תצפה אם ידוע שסוכרוז אינו חודר דרך קרום הכדוריות?‬
‫‪ .1‬הנפח יקטן לנפח הקטן מהנפח המקורי‬
‫‪ .2‬הנפח יקטן ולאחר מכן יגדל לנפח הגדול מהנפח המקורי‬
‫‪ .3‬הנפח יגדל לנפח הגדול מהנפח המקןרי‬
‫‪ .4‬הנפח תחילה יגדל ולאחר מכן יקטן לנפח הקטן מהנפח המקורי‬

‫‪ (25‬מולקולת תעלת נתרן טיפוסית ממוקמת בממברנה כך ש‪:‬‬

‫‪ .1‬היא יוצרת הליקס החוצה את הקרום ויחד עם הליקסים של מולקולות חלבון זהות‪,‬‬
‫יוצרת מבנה הסוגר סביב תעלה מימית‬
‫‪ .2‬היא יוצרת הליקס טבעתי הסוגר סביב פתח מרכזי )כמו בייגלה(‬
‫‪ 24 .3‬מבנים בצורת אלפא הליקס החוצים את הקרום כשהם קשורים ביניהם ע"י קטעי‬
‫מולקולה הנתונים במדיום הפנימי והחיצוני משני עברי הקרום‬
‫‪ .4‬היא יוצרת הליקס החוצה את הקרום ויתר שרשרת החלבון מונחת במבנה מחוץ לקרום‬

‫‪ (26‬בכדי להבדיל בין דיפוזיה פשוטה לדיפוזיה מזורזת נחוץ‪:‬‬

‫‪ .1‬להחליף יוני נתרן בתמיסה החיצונית ביוני כולין‬
‫‪ .2‬למדוד את תלות השטף ההתחלתי בריכוז חוץ‪-‬תאי עבור תחום גדול של ריכוזים‬
‫‪ .3‬להרעיל את המטבוליזם‬
‫‪ .4‬למדוד את קבועי הרפלקציה והחדירות של המומס‬

‫‪ (27‬בכדי לחשב את פוטנציאל ש"מ של יון חודר נחוץ לדעת‪:‬‬

‫‪ .1‬את קבוע החדירות של היון דרך הקרום‬
‫‪ .2‬האם מפל הריכוזים של היון נשמר ע"י משאבה אלקטרוגנית‬
‫‪ .3‬את ריכוזי היון משני צידי הקרום‬
‫מבחן בביופיסיקה ‪1992 -‬‬

‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ (28‬הרכב הנוזל הנמצא בתוך צינורירי ‪:(T-Tubules) T‬‬

‫‪ .1‬זהה להרכב הנוזל החוץ‪-‬תאי‬
‫‪ .2‬זהה להרכב הסרקופלזמה פרט לריכוז סידן גבוה‬
‫‪ .3‬זהה להרכב הסרקופלזמה‬
‫‪ .4‬זהה להרכב הנוזל החוץ‪-‬תאי פרט לריכוז סידן נמוך‬

‫‪ (29‬בסינפסה שבה הטרנסמיטר הוא ‪ GABA‬נתנו גירויים לקצה הפרה‪-‬סינפטי בתדר של ‪120‬‬
‫הרץ למשך ‪ 10‬שניות‪ .‬הפוטנציאל הסינפטי הממוצע שנמדד היה ‪ 20‬מילי‪-‬וולט ונספרו ‪10‬‬
‫כשלונות‪.‬‬
‫מה יהיה גובה ‪ MEPP‬ממוצע?‬
‫‪10mV .1‬‬
‫‪0.166mV .2‬‬
‫‪4.2mV .3‬‬
‫‪4mV .4‬‬

‫‪ (30‬מיסטניה גרביס )‪ (Myasthenia Gravis‬הוא מצב פתולוגי בו‪:‬‬

‫‪ .1‬קיים מצב אוטו‪-‬אימוני כנגד משאבות נתרן‪/‬אשלגן‪.‬‬
‫‪ .2‬קיים פגם בתעלות כלוריד‬
‫‪ .3‬התכולה הקוונטית מוקטנת מסיבות אימונולוגיות‬
‫‪ .4‬הגוף מפתח נוגדנים נגד חלבון הרצפטור לאצטילכולין‬

‫‪ (31‬כדי לקבוע אם טרנסמיטור הוא אינהיביטורי ידיעת הנתונים הבאים מספקת והכרחית‪:‬‬
‫‪ .1‬ריכוז תעלות יוניות‪ ,‬היון שמוליכותו משתנה‬
‫‪ .2‬פוטנציאל היפוך של הטרנסמיטור‪ ,‬פוטנציאל סף‬
‫‪ .3‬סוג הטרנסמיטור ופוטנציאל המנוחה‬
‫‪ .4‬היונים שמוליכותם משתנה‪ ,‬פוטנציאל המנוחה‬

‫‪ (32‬סמן את התשובה הנכונה ביותר‪:‬‬

‫‪ .1‬עם ירידת ה‪ PH-‬התוך‪-‬תאי‪ ,‬ההתנגדות בין שני תאים הצמודים חשמלית תעלה‬
‫‪ Gap Junction .2‬הוא מבנה תת‪-‬תאי הנמצא בקורלציה עם צימוד בין‪-‬תאי‬
‫‪ .3‬עליה ניכרת בריכוז סידן תוך תאי תגרום להפרת צימוד בין תאי שריר לב‬
‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ (33‬סף העירור של עצב מושג כאשר‪:‬‬

‫‪ .1‬פוטנציאל הקרום מגיע לערך מוגדר וקבוע בו חלים תהליכים חדשים בקרום‬
‫‪ .2‬סכום המוליכות של האשלגן והזליגה גדול‪ ,‬ולו גם בהפרש קטן מהמוליכות לנתרן‬
‫‪ .3‬הערך המוחלט של סכום הזרמים היוניים לתוך האקסון קטן ולו גם בהפרש קטן מהערך‬
‫המוחלט של סכום הזרמים הזורמים החוצה‬
‫‪ .4‬סכום הזרמים היוניים בעל ערך שלילי‬

‫‪ (34‬מדוע משתמשים בתמיסת ‪ KCl‬בריכוז ‪ 3M‬למילוי קפילרות זכוכית המשמשות למדידה‬

‫תוך‪-‬תאית של פוטנציאל הקרום?‬
‫‪ .1‬זהו המלח היחיד הנמס בתמיסה מימית בריכוז כה גבוה‬
‫‪ .2‬ליוני אשלגן וכלור מוביליות דומה‬
‫‪ .3‬האלקטרוליט העיקרי בתמיסה בתוך תאים אנימליים הינו ‪.KCl‬‬
‫מבחן בביופיסיקה ‪1992 -‬‬

‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ (35‬בעת התכווצות איזומטרית האלמנט האלסטי הטורי במודל המכני של השריר‪:‬‬

‫‪ .1‬נמתח‬
‫‪ .2‬מתכווץ‬
‫‪ .3‬אינו משנה את אורכו‬
‫‪ .4‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .36‬עבור מומס מסוים שנבדק בשני תאים שונים נמצאו קבועי חדירות דומים וקבועי‬
‫רפלקציה שונים‪ .‬כיצד תסביר זאת?‬
‫‪ .1‬רדיוס התאים שונה‪.‬‬
‫‪ .2‬ההרכב השומני של קרומי התאים שונה‪.‬‬
‫‪ .3‬קבועי הפילטרציה שונים בשני התאים‪.‬‬
‫‪ .4‬הממצא לא הגיוני ויש לחזןר על הניסוי‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .37‬שאלה זו שווה שלוש שאלות‪.‬‬

‫במדידת זרם מתעלה בודדת בקיבוע מתח ל ‪ -10mv -‬התקבל זרם של ‪ .–1.8 PA‬עקום זרם‪-‬‬
‫מצח של תעלות אלו בתא שלם מתואר בציור ‪ .Z‬כמו כן ידוע שההסתברות לפתיחת תעלות‬
‫בדפולריזציות גבוהות מגיעה ל – ‪ .1‬מוליכות תעלה בודדת ומספר התעלות בתא הם‪:‬‬
‫‪ 30000 30 PS .1‬תעלות‪.‬‬
‫‪ 50000 30 PS .2‬תעלות‪.‬‬
‫‪ 50000 15 PS .3‬תעלות‪.‬‬
‫‪ 33333 45 PS .4‬תעלות‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .38‬תרופה א' הגדילה אמפליטודה של ‪ EPP‬ללא שינוי אמפליטודה של ‪ .MEPP‬תרופה ב'‬

‫גרמה לעליה בגודל ‪ MEPP‬ללא שינוי תכולה קוונטית‪.‬‬
‫‪ .1‬שתיהן פעלו על הקצוות הפרה ופוסטסינפטים‪.‬‬
‫‪ .2‬שתיהן פעלו על הקצה הפוסטסינפטי‪.‬‬
‫‪ .3‬תרןפה א' פעלה על התא הפוסטסינפטי וב' על הפרהסינפטי‪.‬‬
‫‪ .4‬תרופה א' פעלה על הקצה הפרהסינפטי וב' על הפוסטסינפטי‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .39‬ה‪ twitch -‬האיזומטרי בשריר שלד מגיע לכוחו המכסימלי זמן ניכר אחרי שיאו של ריכוז‬
‫הסידן בסרקופלסמה‪:‬‬
‫‪ .1‬בגלל הזמן הדרוש לסרקומרים לפיתוח כוח‪.‬‬
‫‪ .2‬מפני שהמרכיב האלסטי הטורי של השריר מתמתח לאט יותר מקצב עליית ריכוזו של‬
‫הסידן בסרקופלסמה‪.‬‬
‫‪ .3‬בגלל אורכו של פוטנציאל הפעולה בסרקולמה‪.‬‬
‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .40‬בציור ‪ X‬נתון פוטנציאל פעולה שנמדד בתא המכיל תעלות נתרן ואשלגן בלבד‪ .‬סמן את‬
‫התשובה הנכונה לגבי יחסי הזרמים בכל הנקודות ‪:A-D‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪I(K) < I(Na) I(K) = I(Na) I(K) > I(Na)I(K) < I(Na) .1‬‬
‫‪I(K) < I(Na) I(K) = I(Na) I(K) = I(Na)I(K) < I(Na) .2‬‬
‫‪I(K) = I(Na) I(K) < I(Na) I(K) = I(Na)I(K) < I(Na) .3‬‬
‫‪I(K) > I(Na) I(K) = I(Na) I(K) > I(Na)I(K) < I(Na) .4‬‬
‫מבחן בביופיסיקה ‪1992 -‬‬

‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .41‬בניסוי נמדד ריכוז תוך תאי של מומס ‪ X‬גבוה פי ‪ 10‬מריכוזו בתמיסה החיצונית‪ .‬הוספת‬
‫לתמיסה החיצונית גרמה לדעיכה איטית של הפרש ריכוזים זה‪ .‬אילו‬ ‫‪ouabain‬‬
‫מהאפשרויות הבאות יכולה‪/‬ות להתאים לממצאים הנ"ל?‬
‫א‪ .‬המומס מועבר פנימה בשחלוף עם יוני אשלגן‪.‬‬
‫ב‪ .‬המומס נקשר לאתרי קישור תוך תאיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬המומס מועבר פנימה בצמוד ליוני נתרן‪.‬‬
‫ד‪ .‬המומס מועבר במערכת אקטיבית המנצלת ‪.ATP‬‬

‫א‪+‬ג‬ ‫‪.1‬‬
‫א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬ ‫‪.2‬‬
‫ב‪+‬ד‬ ‫‪.3‬‬
‫ד בלבד‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אינני יודע‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ .42‬בכל משיכה של הפילמנט הדק בכיוון מרכז הסרקומר ע"י רוחב אחד‪ ,‬הפילמנט הדק‬
‫מתקדם בקירוב ב‪-‬‬
‫‪ 1) 0.1 NM .1‬אנגסטרם(‪.‬‬
‫‪ 100) 10 NM .2‬אנגסטרם(‪.‬‬
‫‪ 1 .3‬מיקרון‪.‬‬
‫‪ .4‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .43‬שאלה זו שווה שתי שאלות‬

‫בניסוי קבוע מתח בוצעה קפיצת מתח ל ‪ –10mv‬ממתח מנוחה של ‪ .–70mv‬התקבל רישום‬
‫אופיני מתעלה בודדת כפי שיתואר בציור ‪.4‬‬
‫ידוע כי מודל התעלה הוא מהצורה המתוארת בציור ‪.5‬‬
‫ידוע כי זמן הפתיחה הממוצע של התעלה הוא ‪ 0.5‬וזמן סגירה ממוצע בין פתיחות בלבד‬
‫הוא ‪.4 MEC‬‬
‫כמו כן ידוע שבממוצע יש ‪ 5‬פתיחות עבור קבוע מתח ממושך‪.‬‬
‫סמן את התשובה הנכונה לגבי הערכים והיחסים של קבועי המהירות‬
‫‪k1=250 k2=2000 k3>k2 .1‬‬
‫‪k1=2000 k3=250 k2>k3 .2‬‬
‫‪k1=250 k2=1000 k3=1000 .3‬‬
‫‪k1=250 k2=2000 k3<k2.4‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‬

‫‪ .44‬מתי יתקיים מצב שיווי משקל דונן?‬

‫‪ .1‬קיום של מפל לחצים הידרוסטטי‬
‫‪ .2‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .3‬קיום משאבת מים‬
‫‪ .4‬רק יון אחד חודר דרך הקרום‬
‫‪ .5‬אינני יודע‬

‫‪ .45‬תןפעת ההסתגלות של תא או סיב עצב נובעת מ‪:‬‬

‫‪ .1‬תכונת ההתנגדות השלילית של עקומת זרם‪-‬מתח של הנתרן‬
‫‪ .2‬ירידת ריכוז האשלגן ועלית רכוז הנתרן בתא‬
‫‪ .3‬האינאקטיבציה של מוליכות תעלות הנתרן‬
‫‪ .4‬האינאקטיבציה של תעלות אשלגן‬
‫מבחן בביופיסיקה ‪1992 -‬‬

‫‪ .5‬אינני יודע‬

‫‪ .46‬חומר חוסם את ההולכה בין עצב לשריר‪ .‬לאחר החסימה אפליקציה של אצטיל‪-‬כולין‬
‫ביונופורזה ללוחית הסופית גרמה לפוטנציאל סינפטי‪ .‬מכאן נובע כי‪:‬‬
‫‪ .1‬החומר חסם את תעלות הנתרן התלויות במתח השריר‪.‬‬
‫‪ .2‬החומר חוסם פוטנציאל פעולה בעצב או שחרור טרנסמיטור מן העצב‪.‬‬
‫‪ .3‬החומר חסם את הרצפטורים הכולינרגים‪.‬‬
‫‪ .4‬החומר חסם את התעלות המופעלות ע"י הטרנסמיטור‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‬

‫‪ .47‬סדר הארועים לאחר פלישת פוטנציאל פעולה לקצה סיב עצב הוא‪:‬‬
‫‪ .1‬כניסת סידן‪ ,‬דפולריזציה‪ ,‬פרוק הטרנסמיטר‪.recycling ,‬‬
‫‪ .2‬דפולריזציה‪ ,‬עליה במוליכות הסידן‪ ,‬אקזוציטוזה‪ ,‬מחזור ממברנה – ‪.recycling‬‬
‫‪ .3‬שחרור טרנסמיטר‪ ,‬התקשרותו לרצפטור‪ ,‬כניסת סידן לסיב‪.recycling ,‬‬
‫‪ .4‬סינתזה של טרנסמיטור‪ ,‬שחרורו‪ ,‬קשירתו‪ ,‬פרוקו‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .48‬בפיתוח תרופה מסוימת הקטינו את המשקל המולקולרי פי ‪ 4‬ע"י הורדת קבוצות לא‬
‫פעילות אך בו‪-‬זמנית קטנה גם המסיסות בשומן פי ‪ .2‬כיצד לדעתך ישפיע הדבר על קצב‬
‫חדירת התרופה לתוך תאי המטרה?‬
‫‪ .1‬לא ניתן לקבוע‬
‫‪ .2‬יקטן‬
‫‪ .3‬לא ישתנה‬
‫‪ .4‬יגדל‬
‫‪ .5‬אינני יודע‬

‫‪ .49‬תמיסה בעלת אוסמולריות של ‪ 400‬מיליאוסמול הינה‪:‬‬

‫א‪ .‬תמיד היפרטונית לכדוריות דם אדומות הומניות )להלן כד"א(‪.‬‬
‫ב‪ .‬יכולה להיות היפוטונית לכד"א‪.‬‬
‫ג‪ .‬תמיד תגרום תחילה להתכווצות כד"א‪.‬‬
‫ד‪ .‬תמיד היפראוסמוטית לפלזמה של אדם בריא‪.‬‬
‫‪ .1‬א‪+‬ג‬
‫‪ .2‬א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬
‫‪ .3‬ד בלבד‬
‫‪ .4‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .5‬אינני יודע‬

‫‪ .50‬נתונים שני תאי עצב ‪ A‬ו – ‪ B‬המעוצבבים ע"י תא ‪ .C‬הפעלת תא ‪ C‬גורמת‬

‫לדהפולריזציה ב ‪ A‬ולהיפרפולריזציה ב ‪ B‬תוך עליה במוליכות ליוני הכלוריד )‪(G CL‬‬
‫בשני התאים ולכן‪:‬‬
‫‪ .1‬הריכוז התוך תאי של ‪ CL‬בשני התאים שונה‪.‬‬
‫‪ .2‬הכח המניע לגבי ‪ CL‬הוא זהה בשני התאים ‪ A‬ו ‪ C‬ומכאן שהתופעה תתכן‪.‬‬
‫‪ .3‬הופעלה משאבה אלקטרוגנית ל ‪.CL‬‬
‫‪ .4‬לא יתכן שתא ‪ C‬יגרום לזרימה הפוכה בשני תאים פוסטסינפטים‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .51‬כל אחד מהמסלולים היוניים בקרום סיב עצב נתנים לתאור ע"י המעגל החשמלי‬
‫האקוויולנטי הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬נגד משתנה עם מקור מתח טורי לו ובמקביל לשניהם קבל קבוע‪.‬‬
‫‪ .2‬נגד משתנה ומקור מתח המחובר בטור עם הנגד‪.‬‬
‫‪ .3‬קבל ומקור מתח בטור ונגד המחובר במקביל להם‪.‬‬
‫מבחן בביופיסיקה ‪1992 -‬‬

‫‪ .4‬נגד וקבל במקביל‪.‬‬

‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .52‬הזרקה של יומי ‪ Ca++‬לתא מספר ‪ 1‬המצומד חשמלית לתא מספר ‪ 2‬גורמת להפסקת‬
‫הצימוד החשמלי ”‪ .“uncoupling‬כיצד הדבר יתבטא במדידת התנגדות הכנסה ‪input‬‬
‫‪ resistance‬של תא מספר ‪?1‬‬
‫‪ .1‬התנגדות הכניסה תרד‪.‬‬
‫‪ .2‬לא ניתן לבדוק התנגדות כניסה לאחר הפסקת הצימוד‪.‬‬
‫‪ .3‬לא תהיה השפעה על התנגדות הכניסה‪.‬‬
‫‪ .4‬התנגדות הכניסה תעלה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪.53‬הכוח שמתפתח ב‪ twitch-‬האיזומטרי בשריר שלד אינו נעלם מיד אחרי היעלמותו של‬
‫הסידן מהסרקופלסמה‪.‬‬
‫‪ .1‬מפני שהסרקומרים ממשיכים לפתח כוח‪.‬‬
‫‪ .2‬בגלל משך פוטנציאל הפעולה בסרקולמה‪.‬‬
‫‪ .3‬מפני שהסרקומרים בולמים את הרפיית השריר‪.‬‬
‫‪ .4‬מפני שהמרכיב האלסטי הטורי של השריר חוזר לאורך שלפני ה‪) twitch-‬נרפה( לא‬
‫באופן מידי‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .54‬הפעלת תא עצב מעכב המפריש ‪ GABA‬תגרום ל‪-‬‬

‫‪ .1‬יצירת קומפלקס אקטין‪-‬מיוזין‪.‬‬
‫‪ .2‬הפרשת טרנסמיטור מתא פוסטסינפטי ע"י סגירת תעלות נתרן הצמודות ישירות לתעלות‬
‫סידן‪.‬‬
‫‪ .3‬עליה בהסתברות לפתיחת תעלת כלוריד בתא פוסטסינפטי‪.‬‬
‫‪ .4‬הווצרות פוטנציאל פעולה רחב בקצה העצב‪ ,‬הדועך לפי קבוע המרחב‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .55‬הרפולריזציה של מתח הממברנה במהלך פוטנציאל הפעולה נגרמת ע"י‪ :‬בחר בתשובה‬
‫הכוללת ביותר‪:‬‬
‫‪ .1‬עלית המוליכות לאשלגן‪ ,‬התפתחות האינאקטיבציה לנתרן‪ ,‬ירידת הכוח המניע נתרן‬
‫ועליית הכוח המניע אשלגן‪.‬‬
‫‪ .2‬עלית המוליכות לאשלגן והתפתחות האינאקטיבציה לנתרן‪.‬‬
‫‪ .3‬היפוך כוון פעולת המשאבה נתרן‪-‬אשלגן בשיא פוטנציאל הפעולה‪.‬‬
‫‪ .4‬הגדלת המוליכות לאשלגן והקטנת המוליכות לנתרן‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .56‬כד"א הועברו מתמיסה פיזיולוגית של ‪ 300‬מיליאוסמול לתמיסה המכילה מומס ‪X‬‬

‫בריכוז ‪ 1200‬מיליאוסמול‪ .‬שטף הנפח ההתחלתי היה אפס אולם לאחר מכן הכדוריות החלו‬
‫לגדול בנפח עד להמוליזה‪ .‬מנתונים אלו תוכל להסיק כי קבוע הרפלקציה של המומס הינו‪:‬‬
‫‪0.25 .1‬‬
‫‪0.4 .2‬‬
‫‪0.0 .3‬‬
‫‪4.0 .4‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‬

‫‪ .57‬עקומת אורך‪-‬כוח אקטיבית של שריר‪:‬‬

‫‪ .1‬מתקבלת כהפרש בין עקומת אורך‪-‬כוח של שריר מגורה לבין עקומת אורך‪-‬כוח אלסטית‪-‬‬
‫פסיבית‪.‬‬
‫‪ .2‬מזכירה בצורתה את עקומת אורך‪-‬כוח של סרקומר בודד‪.‬‬
‫מבחן בביופיסיקה ‪1992 -‬‬

‫‪ .3‬היא בעלת מכסימום לאורך מסוים של שריר‪.‬‬

‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .58‬מעבר היונים דרך תעלות תלויות מתח בקרום התא נעשה ב‪:‬‬
‫‪ .1‬תעלות מימיות החוצוצ את קרום התא‪.‬‬
‫‪ .2‬תעלה הידרופילית הנוצרת בחלל שבין מספר הליקסים החוצים את הקרום‪.‬‬
‫‪ .3‬תוך החלל נוצר במרכז כל אחד מההליקסים של מולקולת החלבון‪ ,‬החוצים את הקרום‪.‬‬
‫‪ .4‬באמצעות הקשרות לנשא המוריד את אנרגיית האקטיבציה של מעבר של יון הידרופילי‬
‫בקרום הידרופובי‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .59‬אילו מהקריטריונים הבאים הינו חיוני לקביעה כי שני מומסים מועברים ע"י אותה‬
‫מערכת נשאים?‬
‫‪ .1‬השטפים ההתחלתיים המכסימלים דומים ואילו קבועי הדיסוציאציה שלהם שונים‪.‬‬
‫‪ .2‬השטפים ההתחלתיים המכסימלים שונים ואילו קבועי הדיסוציאציה שלהם דומים‪.‬‬
‫‪ .3‬המומסים בעלי מבנה כימי דומה‪.‬‬
‫‪ .4‬קבועי הדיסוציאציה של המומסים הנמדדים בניסויי עיכוב שווים לאלו המתקבלים‬
‫בניסויי העברה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .60‬גשרי הרוחב בין הפילמנטים העבים והדקים בסרקומר מתפרקים‪:‬‬

‫‪ .1‬בגלל הסתלקותם של יוני סידן‪.‬‬
‫‪ .2‬בגלל ניתוקו של הקשר בין האקטין והטרופונין‪.‬‬
‫‪ .3‬בגלל הידרוליזה של ה‪.ATP-‬‬
‫‪ .4‬בגלל סיפוחו של ה‪ ATP-‬לראשי המיוזין‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .61‬סטטיסטיקת פזור משכי פתיחת תעלה יונית מאופיינת ע"י‪:‬‬

‫‪ .1‬תלות לינארית של מספר הפתיחות בקטע זמן במשך זמן הפתיחה‪.‬‬
‫‪ .2‬הפיזור מתחיל בערך מינימלי עבור פתיחות קצרות ועולה עבור פתיחות ממושכות‪.‬‬
‫‪ .3‬סטטיסטיקת פיזור האנרגיה של המולקולה שהיא גאוסית‪.‬‬
‫‪ .4‬תלות אקספוננטיאלית של מספר הפתיחות בקטע זמן במשך זמן הפתיחה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .62‬בחיבור נאורומוסקולרי תלות הזרם הסינפטי המעורר ע"י אצטיל‪-‬כולין בפוטנציאל‬

‫הממברנה של תא שריר הינה‪:‬‬
‫‪ .1‬סיגמואידית‬
‫‪ .2‬לינארית‬
‫‪ .3‬מראה רקטיפיקציה ברורה )מוליכות שונה בתלות בכוון הזרם(‪.‬‬
‫‪ .4‬בעלת מכסימום בערך פוטנציאל ההיפוך של הטרנסמיטור‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .63‬בשריר לב אין משיגים התכווצות טטנית‪:‬‬

‫‪ .1‬מפני שפוטנציאל הפעולה שלו חלש בהרבה מפוטנציאל הפעולה בשריר השלד‪.‬‬
‫‪ .2‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬מפני שהוא מקבל חלק מהסידן שלו מהנוזל החוץ‪-‬תאי‪.‬‬
‫‪ .4‬מפני שהתקופה הרפרקטורית של פוטנצאיל הפעולה שלו מסתיימת יחד עם ה‪ twitch-‬או‬
‫מאוחר יותר‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬
‫מבחן בביופיסיקה ‪1992 -‬‬

‫‪ .64‬ההספק המכני של שריר הוא מכסימלי‪:‬‬

‫‪ .1‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬בהתכווצות איזומטרית‪.‬‬
‫‪ .3‬כאשר מהירות ההתכווצות היא מכסימלית‪.‬‬
‫‪ .4‬כאשר השריר מפתח כוח מכסימלי‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .65‬בהעדר ‪ ATP‬בסרקופלסמה‪:‬‬
‫‪ .1‬תולרי ההתפרקות של ה – ‪ ATP‬אינם מסוגלים להפלט מגשרי הרוחב לסרקופלסמה‪.‬‬
‫‪ .2‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬יוני סידן אינם מתקשרים לטרופונין‪.‬‬
‫‪ .4‬גשרי הרוחב של המיוזין אינם מתנתקים מהאקטין‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .66‬סמן את המשפט הנכון ביותר‪:‬‬

‫‪ .1‬צימוד חשמלי בין תאים ע"י ‪ gap junction‬יקטן כאשר ה – ‪ pH‬התוך תאי ירד‪.‬‬
‫‪ .2‬במבנה של סינפסה כימית ללא שחרור טרנסמיטור רק חלק מזערי של הזרם הפרהסינפטי‬
‫יחדור לתא הפוסטסינפטי‪.‬‬
‫‪ .3‬השהייה סינפטית )‪ (synaptic delay‬גדולה יותר בסינפסה כימית מאשר בסינפסה‬
‫חשמלית‪.‬‬
‫‪ .4‬כל המשפטים נכונים‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪) .67‬שאלה זו שווה שתי שאלות(‪:‬‬

‫במערכת תאים אנימלים‪ ,‬המצויה בתמיסה המכילה ‪ NaCl‬ן ‪ KCl‬נמדדו הפרמטרים הבאים‪:‬‬
‫‪K(out)=5MM Na(out)=145MM‬‬
‫‪K(in)=140MM Na(in)=8MM‬‬
‫‪P(Cl)/P(K)=2 P(Na)/P(K)=0.2‬‬
‫ידוע כי יוני כלור מתחלקים באופן פסיבי משני צידי הקרום‪.‬‬
‫חשב את רכוז יוני הכלור התוך תאי‪.‬‬
‫‪72MM .1‬‬
‫‪148MM .2‬‬
‫‪36MM .3‬‬
‫‪ .4‬לא ניתן לחשב‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .68‬אפליקציה של טרנסמיטור לרצפטור על תא עצב מחוץ לאלקטרודה גרמה‬

‫להיפרפולריזציה של התא ללא רישום שינוי בזרם התעלות הנתונות באלקטרודת תלאי‬
‫מבודד ‪ .patch clamp ekectrode‬מכאן ניתן להניח ש‪:‬‬
‫‪ .1‬הצימוד בין הרצפטור לתעלה הוא דרך ‪.cyclic AMP‬‬
‫‪ .2‬אין בתא זה רצפטורים מתאימים לטרנסמיטור‪.‬‬
‫‪ .3‬אין צימוד בין הרצפטור והתעלות היוניות התא זה‪.‬‬
‫‪ .4‬הצימוד בין הרצפטור והתעלה הוא ישיר‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ .69‬נתון‪ – Vm ,E(K), E(Na), :‬פוטנציאל מנוחה‪V ,P(Na) ,P(K) .‬סף מתח הסף‪.‬‬
‫טרנסמיטור ‪ T‬מעלה )‪ T .G(K‬אינהיבטורי אם‪:‬‬
‫‪ E(Na) .1‬יותר חיובי מ ‪.E(K) 0‬‬
‫‪ E(K) .2‬יותר שלילי מ – ‪.Vm‬‬
‫‪ E(K) .3‬חיובי מ‪.Vm -‬‬
‫‪V .4‬סף יותר שלילי מ‪.Vm -‬‬
‫מבחן בביופיסיקה ‪1992 -‬‬

‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬
‫שאלות נוספות באקסיטביליות‬
‫פרופ' מרום שמעון‬

‫שאלות נוספות באקסיטביליות‬

‫פרופ' מרום שמעון‬

‫‪ .1‬שינוי מתח הקרום במהלך פוטנציאל הפעולה נובע מ‪:‬‬

‫א‪ .‬שינויים במוליכויות לנתרן ואשלגן‬
‫ב‪ .‬שינוי במפל הריכוזים של יוני נתרן‬
‫ג‪ .‬שינוי במפל הריכוזים של יוני אשלגן‬
‫ד‪ .‬שינוי במפל הריכוזים של יוני נתרן ויוני אשלגן‬

‫‪ .2‬מתח המנוחה של תא אקיסטבילי נובע מ‪:‬‬

‫א‪ .‬שקלול של יחסי מוליכויות וכוחות מניעים לכל היונים החדירים‬
‫ב‪ .‬שקלול של יחסי מוליכויות וכוחות מניעים לנתרן ואשלגן בלבד‬
‫ג‪ .‬שקלול ערכי ‪.m, h, n‬‬
‫ד‪ .‬שקלול ערכי ‪.m, n‬‬

‫‪ .3‬חדירות‪ ,‬מוליכות‪ ,‬התנגדות‪:‬‬

‫א‪ .‬חדירות מאפיינת את הקרום ללא תלות בריכוז היונים החודרים‬
‫ב‪ .‬מוליכות תלויה בריכוז היונים‬
‫‪1-‬‬
‫ג‪ .‬התנגדות = )מוליכות(‬
‫ד‪ .‬הכל נכון‬

‫‪ .4‬בהעדר אינאקטיבציה של הכח המעורר )מוליכות נתרן( המערכת תציג‪:‬‬

‫א‪ .‬שני מצב יציבים‬
‫ב‪ .‬מצב יציב אחד‬
‫ג‪ .‬ירי ספונטני )ללא הפסקה(‬
‫ד‪ .‬אינספור מצבים יציבים‬

‫‪ .5‬סף פריצת פוטנציאל פעולה‬

‫א‪ .‬שיווי משקל לא יציב‬
‫ב‪ .‬שיווי משקל יציב‬
‫ג‪ .‬נמצא על זרוע בעלת שיפוע חיובי )בעקום זרם מתח כללי(‬
‫ד‪ .‬נמצא על זרוע בעלת שיפוע אפס )בעקום זרם מתח כללי(‬

‫‪ .6‬מוליכות זליגה‬
‫א‪ .‬מייצגת את המוליכות אשר אינה תלויה במתח הקרום‬
‫ב‪ .‬מייצגת את המוליכות אשר תלויה במתח הקרום אך אינה חדירה לנתרן ואשלגן‪.‬‬
‫ג‪ .‬מייצגת מוליכות אשר תלויה במתח הקרום הצורה לינארית‪.‬‬
‫ד‪ .‬אינה משפיעה על הדינמיקה של פוטנציאל פעולה‬

‫‪ .7‬עקום זרם מתח של סך כל הזרמים המשתתפים בפוטנציאל הפעולה‬

‫א‪ .‬חוצה את ציר המתח לכל היותר שלוש פעמים‬
‫ב‪ .‬חוצה את ציר המתח לפחות פעם אחת‬
‫ג‪ .‬לפי המודל של ‪ Hodgkin & Huxley‬לכל היותר אחת מנקודות החצייה תדגים‬
‫יציבות )‪.(stability‬‬
‫ד‪ .‬מכיל מקטע של "התנגדות שלילית" – קרי שיפוע שלילי‪.‬‬
‫ה‪ .‬הכל נכון‬

‫‪ .8‬בנוירון נקודתי‪ ,‬אקוויפוטנציאלי‪,‬‬

‫א‪ .‬המרחק האלקטרוני קטן בהרבה מ‪.-1‬‬
‫ב‪ .‬המרחק האלקטרוני גדול בהרבה מ‪.-1‬‬
‫ג‪ .‬המרחק האלקטרוני שווה ל‪.-1‬‬
‫ד‪ .‬קבוע המרחק הופך לפונקצייה של מתח‪.‬‬
‫שאלות נוספות באקסיטביליות‬
‫פרופ' מרום שמעון‬

‫‪ .9‬מתחת למעטפת המיאלין‬

‫א‪ .‬המתח דועך לאט יותר בהשוואה לסיב לא‪-‬מייאליני‬
‫ב‪ .‬אין דעיכה במתח הנמדד על פני הקרום‪ ,‬וזה הבסיס להולכה המהירה‬
‫ג‪ .‬פורצים פוטנציאלי פעולה‪ ,‬אך הם אינם נרשמים כי אין זרימה דרך המייאלין‪.‬‬

‫‪ .10‬בתא קוצב )‪(pacemaker‬‬

‫א‪ .‬לעקום זרם מתח במצב יציב ערכים שליליים בכל תחום המתחים השליליים‬
‫ב‪ .‬היחס בין זרמים מעוררים ומדכאים הינו כזה שבמתחים שליליים תמיד יהיה זרם‬
‫פנימה ב‪.steady-state-‬‬
‫ג‪ .‬בין הזרמים המעוררים יכול לפעול גם זרם זליגה‬
‫ד‪ .‬הכל נכון‬

‫‪ .11‬כדי שפונקציה כלשהי של חלבון תפגין תלות במתח הקרום‪ ,‬אחד התנאים הבאים‬
‫הכרחי )אך לאו דווקא מספיק(‪:‬‬
‫א‪ .‬מבנה אשר מיקומו משפיע על הפונקציה האמורה צריך להיות פולרי‪ ,‬וטבוע בתוך‬
‫הקרום‪.‬‬
‫ב‪ .‬מבנה אשר מיקומו משפיע על הפונקציה האמורה צריך להיות טעון חיובי‪ ,‬וטבוע‬
‫בתוך הקרום‪.‬‬
‫ג‪ .‬מבנה אשר מיקומו משפיע על הפונקציה האמורה צריך להיות טעון שלילי‪ ,‬וטבוע‬
‫בתוך הקרום‪.‬‬
‫ד‪ .‬החלבון חייב להיות תעלה יונית‪.‬‬

‫‪ .12‬אחת ההצהרות המובאות למטה באשר לקבועי המהירות תלויי המתח )‪α(v) ,β(v‬‬
‫הפועלים במודל האקסיטציה שגוייה‪ .‬מיהי?‬
‫א‪ .‬קבועי המהירות אינם מגיבים לשינוי מתח באורך מיידי‪ .‬הרלקסציה שלהם‬
‫נמשכת משהו בסדר גודל של מילישניות‪.‬‬
‫ב‪ .‬ערכם עולה‪/‬יורד אקספוננציאלית כפונקציה של המתח‬
‫ג‪ .‬אינם משתנים כפונקציה של זמן‬
‫ד‪ .‬מבטאים את גובה המחסומים הארגטיים למעבר בין מצבים‬

‫‪ .13‬מזמן פתיחה ממוצע של תעלה ניתן להפיק ישירות את‬

‫א‪ .‬ערך קבוע המהירות לסגירה‪ ,‬בתנאי שמדובר בתהליך דו‪-‬מצבי‬
‫ב‪ .‬ערך קבוע המהירות לפתיחה‪ ,‬בתנא שמדובר בתהליך דו מצבי‬
‫ג‪ .‬ערך קבוע המהירות לפתיחה‬
‫ד‪ .‬ערך קבוע המהירות לסגירה‬

‫‪ .14‬אינאקטיבציה בתעלות נתרן הינה תהליך אשר‬

‫א‪ .‬תלוי במתח באורח עקיף‬
‫ב‪ .‬מצומד )‪ (coupled‬לפתיחת התעלה ולסגירתה‬
‫ג‪ .‬קבועי מהירות הינם פונקציה של ההסתברות להיות במצב פתוח‬
‫ד‪ .‬הכל נכון‬

‫‪ .15‬ככל שקבוע המרחק גדול יותר‬

‫א‪ .‬האזור הפעיל במהלך פוטצניאל פעולה גדול יותר‬
‫ב‪ .‬פוטנציאל הפעולה מתקדם מהר יותר‬
‫ג‪ .‬היחס בין התנגדות הקרום להתנגדות האקסיאלית גדול יותר‬
‫ד‪ .‬הכל נכון‬
‫שאלות נוספות באקסיטביליות ‪ -‬תשובות‬

‫תשובות‬ ‫–‬ ‫שאלות נוספות באקסיטביליות‬

‫הערה‪ :‬אלו הן תשובות המרצה‬
‫שאלה תשובה‬
‫א‬ ‫‪.1‬‬
‫א‬ ‫‪.2‬‬
‫ד‬ ‫‪.3‬‬
‫א‬ ‫‪.4‬‬
‫א‬ ‫‪.5‬‬
‫א‬ ‫‪.6‬‬
‫ה‬ ‫‪.7‬‬
‫א‬ ‫‪.8‬‬
‫א‬ ‫‪.9‬‬
‫ד‬ ‫‪.10‬‬
‫א‬ ‫‪.11‬‬
‫א‬ ‫‪.12‬‬
‫א‬ ‫‪.13‬‬
‫א‬ ‫‪.14‬‬
‫ד‬ ‫‪.15‬‬
‫ביופיזיקה ‪1 -‬‬

‫בחינה בביופיזיקה ‪1 -‬‬

‫‪(1‬הזרמת זרם היפרפוליזטורי לתוך תא עצב הצמוד חשמלית לתא עצב שני יגרום ל‪:-‬‬
‫‪.1‬להפרת הצמוד בין התאים ע"י הפעלת תעלות תלויות מתח‪.‬‬
‫‪ .2‬כניסת יוני סידן ועל ידי כך הפעלת תעלות אשלגן‪.‬‬
‫‪ .3‬היפרפולריזציה ולכן עקוב של שני התאים‪.‬‬
‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .5‬אינני יודע‬

‫‪ (2‬עבור תא עצב מסוים חושב פוטנציאל שיווי משקל ליוני כלור ונמצא ‪) – MV 70‬פנים כלפי‬
‫חוץ(‪ .‬פוטנציאל מנוחה שנמדד היה ‪. - 80 MV‬‬
‫‪ .1‬שטף הכלור יהיה מבחוץ פנימה‪.‬‬
‫‪ .2‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬שטף הכלור יהיה מבפנים החוצה‪.‬‬
‫‪ .4‬לא יתקים שטף כלור בפוטנציאל מנוחה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ (3‬נניח שקיים תא בעל ממברנה אידאלית החדירה רק למים‪ .‬אזי‪:‬‬

‫‪ .1‬כל תמיסה היפואוסמוטית תהיה גם היפוטונית‪.‬‬
‫‪ .2‬פוטנציאל הממברנה יהיה תמיד פוטנציאל דונן‪.‬‬
‫‪ .3‬לגבי כל מומס יהיה תמיד שיוויון ריכוזים בין הפזה התוך תאית והחוץ תאית‪.‬‬
‫‪ .4‬מקדם הרפלקציה יהיה תמיד אפס‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪(4‬שיווי משקל אוסמוטי אפשר להשיג במערכת הבנויה מהממברנות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬ממברנה שאחד החומרים חודר הרבה יותר לאט מהחומרים האחרים‪.‬‬
‫‪ .2‬ממברנה בלתי חדירה למומס בלבד‪.‬‬
‫‪ .3‬ממברנה בלתי חדירה למים‪.‬‬
‫‪ .4‬ממברנה בלתי חדירה לכל החומרים‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ (5‬מעכב של אציטל כולין אסטרו הוסף לקשר נוירומוסקולרי‪ .‬נצפה ש‪:-‬‬

‫‪ =C .1‬תדירות ה ‪ MINIATURE END PLATE POTENTIALS‬תקטן‪.‬‬
‫‪ A .2‬ו ‪ C‬נכונים‪.‬‬
‫‪ =B .3‬משך הפוטנציאל הסינפטי יגדל‪.‬‬
‫‪ =A .4‬משך הפוטנציאל הסינפטי יגדל‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ (6‬משך פוטנציאל הפעולה בשריר הלב ניתן ע"י‪:‬‬

‫‪ .1‬אף תשובה לא נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬מעכבים של פוטנציאל הקוצב‪.‬‬
‫‪ .3‬מעכבים של תעלות סידן בלבד‪.‬‬
‫‪ .4‬מעכבים של תעלות אשלגן מטיפוס ‪ KX1‬ורק בהם‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ (7‬הבקרה של מערכת העצבים האוטונומית על שריר הלב אחראית ל‪:‬‬

‫ביופיזיקה ‪1 -‬‬

‫להתפתחות של הפרעות קצב ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫יכולתן של שריר הלב להתכווץ באופן ספונטני‬ ‫‪.2‬‬
‫לשינוי בקצב הלב הנורמלי וחוזק ההתכווצות‬ ‫‪.3‬‬
‫משרעת של פאזה אפס בפוטנציאל הפעולה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אינני יודע‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ (8‬משאבת הנתרן אשלגן בקרום תאים‪:‬‬

‫‪ .1‬מעבירה יונים בניגוד למפל פוטנציאלים אלקטרוכימיים תוך ניצול גרדיאנט ריכוזים של‬
‫חומצות אמינו‪.‬‬
‫‪ .2‬אחראית במישרין לקיום פוטנציאל הקרום לכן עיכוב המשאבה ע"י ‪ OUABAIN‬גורם‬
‫להעלמות מוחלטת ומיידית של פוטנציאל הקרום‪.‬‬
‫‪ .3‬בד"כ מוציאה אשלגן מהתא ומכניסה יוני נתרן‪.‬‬
‫‪ .4‬אחראית בעקיפין לקיום פוטנציאל קרום יציב לאורך זמן‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ (9‬מרגע מתן גרוי חשמלי לסיב שריר שלד פוטנציאל הפעולה נמשך כ‪ 5-‬מילישניות המצב‬
‫האקטיבי באלמנט המתכווץ נמשך ‪ 50‬מילישניות ואילו המתח הנמדד מסתיים לאחר ‪200‬‬
‫מילישניות‪ .‬מכאן ש…‬
‫‪ .1‬שני גרויים עוקבים במרווח של ‪ 10‬מילישניות יגרמו למתח נמדד גבוה יותר מזה המתקבל‬
‫מגירוי בודד‪.‬‬
‫‪ .2‬שני גירויים הניתנים במרווח של ‪ 2‬מילישניות יגרמו להתכווצות חזקה פי שנים מזו‬
‫המתקבלת מגירוי יחיד‪.‬‬
‫‪ .3‬גירוי שני יגרום להתכווצות נוספת רק אם יינתן ‪ 200‬מילישניות לאחר הגירוי הראשון‪.‬‬
‫‪ .4‬גרוי שני שינתן ‪ 20‬מילישניות לאחר גירוי ראשון לא יגרום להתכווצות‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ (10‬בקשר נוירומוסקולרי הדפולריזציה חשובה לשחרור טרנסמיטר כי היא‪:‬‬

‫‪ .1‬גורמת לאיחוי בין קצה העצב לממברנה הפוסט סינפטית‬
‫‪ .2‬מביאה לכניסת יוני אשלגן לתא הפוסט סינפטי לתהליך שחרור‬
‫‪ .3‬מגדילה את הסיכוי לשחרור טרנסמיטור‬
‫‪ .4‬מגדילה את קצב הסנטזה של הנוירוטרנסמיטור‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‬

‫‪ (11‬כאשר מקדם ההחזרה‪ ,‬סיגמה‪ ,‬של מומס חודר שהוסף לתמיסה איזוטונית שווה לאפס אזי‬
‫שטף הנפח לכדוריות דם אדומות‪:‬‬
‫‪ .1‬שווה אפס‬
‫‪ .2‬זהה לשף המומס לתוך הכדוריות‬
‫‪ .3‬גורם לשינויי נפח זמניים‪.‬‬
‫‪ .4‬אינו תלוי בהפרש לחצים הידרוגסטטים‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ (12‬אוסמוליזה של התא בתמיסה איזואוסמוטית של חומר חודר אל תוך התא תהיה יותר‬
‫מהירה‪:‬‬
‫‪ .1‬ככל שמקדם החזרה יותר גדול‪.‬‬
‫‪ .2‬לא תהיה אוסמוליזה כי התמיסה היא איזואוסמוטית‪.‬‬
‫‪ .3‬ככל שמקדם החזרה סיגמה יותר קטן וקבוע החדירות יותר גדול‪.‬‬
‫‪ .4‬כאשר המומס החודר הוא אלקטרוליט‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬
‫ביופיזיקה ‪1 -‬‬

‫‪ (13‬נתון תא בו מספר תעלות אשלגן להם שני מצבים אחד סגור ואחד פתוח‪ .‬ביניהם עם‬
‫קיניטקה של ריאקציה מסדר ראשון‪ .‬במערכת זו נכון לאמר ש…‬
‫‪ .1‬יש קשר בין הזמן בו נפתחות התעלות וקבועי המהירות של תהליך הסגירה‬
‫‪ .2‬אין קשר בין הזמן בו נפתחות התעלות השונות אך יש קשר בין משך וקבועי המהירות של‬
‫תהליך הפתיחה – סגירה‬
‫‪ .3‬יש קשר בין הזמן בו נפתחות התעלות השונות אך אין קשר בין מתח וקבועי המהירות של‬
‫תהליך הפתיחה‪ -‬סגירה‬
‫‪ .4‬אין קשר בין הזמן בו נפתחות התעלות השונות אך יש קשר בין מתח וקבועי המהירות של‬
‫תהליך הפתיחה סגירה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ (14‬עקום אורך מתח של סרקומה בודד חוצה את ציר ‪) X‬ציר האורך( בשתי נקודות ‪ 3‬מירון ו ‪1.2‬‬
‫מיקרון כמו כן ידוע שהתנגדות המיוזין למעיכה היא‪ ,‬אורכי אקטין ומיוזין הם‪:‬‬
‫‪ .1‬אקטין ‪ 1.2‬מיקרון מיוזין ‪ 0.9‬מיקרון‬
‫‪ .2‬אקטין ‪ 1.3‬מיקרון מיוזין ‪ 0.8‬מיקרון‬
‫‪ .3‬אקטין ‪ 0.8‬מיקרון מיוזין ‪ 1.3‬מיקרון‬
‫‪ .4‬אקטין ‪ 0.9‬מיקרון מיוזין ‪ 1.2‬מיקרון‬
‫‪ .5‬אינני יודע‬

‫‪ (15‬מהו תפקיד ה ‪ T-TUBULES‬בשריר שלד?‬

‫‪ .1‬להקטין את שטח הפנים של התא בכדי לשפר חדירת יוני הסידן‪.‬‬
‫‪ .2‬לגרום להתכווצות סינכרונית של רוב הסרקומים בתא השריר‬
‫‪ .3‬לעודד אספקת דם לכל חלקי השריר‪.‬‬
‫‪ .4‬להעביר פוטנציאל פעולה מתא שריר לתאים סמוכים‪.‬‬
‫‪ .5‬איני יודע‪.‬‬

‫‪ (16‬גרוי בודד ניתן לסיב שריר שלד‪ .‬אילו מההצהרות הבאות מתארת נכון מהתהליכים‬
‫המתרחשים בזמן ה ‪: TWITCH‬‬
‫‪ .1‬לא ניתן לקבל את שיא המתיחות מאחר וכמות יוני הסידן המשתחררת‬
‫‪ .2‬יוני סידן משתחררים בכמות המספקת לקשירת כל מולקולות הטרופונין שבסרקומר‪.‬‬
‫‪ .3‬בשיא ה ‪ TWITCH‬החפיפה בין פילמנטי האקטין והמיוזין מינימלית‪.‬‬
‫‪ .4‬נוצרים גשרי אקטין מיוזין אשר גורמים להפעלת אתר ה ‪ ATPASE‬במולקולות האקטין‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ (17‬לסיב שריר שלד מוסיפים חומר הגורם לשחרור יוני סידן מהרטיקולום הסרקופלסמטי‬
‫בהשפעת פוטנציאל פעולה יחיד בכמות גדולה פי שנים מזו המשתחררת בתנאים רגילים‪ .‬כל‬
‫שאר תפקידי הסיב לא משתנים‪ .‬כיצד ישפיע החומר על התכווצות הסיב?‬
‫‪ .1‬משך ‪TWITCH‬איזומטרי יגדל והמתיחות המקסימלית המתפתחת בו תעלה‪.‬‬
‫‪ .2‬תדירות האיחוי הדרושה לקבלת טטנוס תהיה גבוהה יותר‬
‫‪ .3‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .4‬המתיחות בטטנוס תגדל‬
‫‪ .5‬אינני יודע‬

‫‪ (18‬כיצד ניתן להגביר את עוצמת ההתכווצות של שריר הלב‪:‬‬

‫‪ .1‬העברת זרם חשמלי שיגרום להארכת פאזה ‪ 2‬בפוטנציאל הפעולה‬
‫‪ .2‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .3‬עכוב המשאבה השואבת סידן לריטוקולום הסרקופלסמתי באמצעים‬
‫ביופיזיקה ‪1 -‬‬

‫‪ .4‬העלאת ריכוז יוני הסידן בתמיסה החיצונית‬

‫‪ .5‬אינני יודע‬

‫‪ (19‬התכונות המאפיינות העברת אינפורמציה באמצעות פוטנציאל הפעולה בסיב עצב הן‪:‬‬
‫‪ .1‬המסר עובר לאורך הסיב בגל‪ ,‬הקידוד בינרי עם איפנון )מודולציה(‬
‫‪ .2‬המסר מועבר לאורך הסיב בהתאם לכונות הכבל ‪ CABLE‬שלו‪ ,‬בינרי והאיפנון הוא של תדר‪.‬‬
‫‪ .3‬המסר מועבר לאורך הסיב בגל‪ ,‬הקידוד נעשה על פי משרעת הפולס בין הפולסים‪.‬‬
‫‪ .4‬מסר מעבר כזרם חשמלי הזורם לאורך הסיב ואינו עובר הנחתה‪ ,‬הוא בינרח‬
‫‪ .5‬אינני יודע‬

‫‪ (20‬סמן את התשובה הנכונה ביותר‪:‬‬

‫‪ .1‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .2‬עליה ניכרת בריכוז סידן תוך תאי תגרום להפרת צמוד בין תאי שריר‬
‫‪ .3‬עם ירידת ה ‪ PH‬תוך תאי ההתנגדות בין שני תאים הצמודים חשמלית‬
‫‪ GAP JUNCTION .4‬הוא מבנה תת תאי הנמצא בורלציה עם צמוד בין תאי‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ (21‬נעשתה אנליזה כימית לפלסמה מחולה ונמצא ריכוז אוריאה בפלסמה של ‪ , MM100‬מה‬
‫יקרה לכדוריות הדם האדומות מאדם בריא שיועברו לפלסה מהחולה הנ"ל?‬
‫‪ .1‬נפח הכדוריות יגדל עד לנפח שיווי משקל גדול מהנפח המקורי‬
‫‪ .2‬הכדוריות יתכווצו ובשיווי משקל נפחן קטן מהנפח המקורי‬
‫‪ .3‬הכדוריות תחילה יתכווצו ואחר יחזרו לנפח המקורי‬
‫‪ .4‬הכדוריות תחילה יתכווצו ואחר נפחן יגדל עד להמוליזה‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ (22‬התא יאבד מים במצב סופי כאשר מתקיים התנאי הבא‪:‬‬

‫‪ .1‬כשמוסיפים מים לתמיסה חיצונית איזוטונית‬
‫‪ .2‬כשמוסיפים לתמיסה חיצונית איזוטונית מרכיב בלתי חדיר‬
‫‪ .3‬כשמוסיפים לתמיסה חיצונית איזוטונית מרכיב חדיר‬
‫‪ .4‬התא מוכנס לתמיסה מימית של חומר בלתי חדיר בעלת לחץ אוסמוטי של תמיסת פנים‬
‫התא‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ (23‬בהתאם למודל ה ‪ SLIDING FILAMENTS‬אזי…‬

‫‪ .1‬התכווצות השריר נובעת מהתקצרות הפילמנטים העבים והחלקה של הפילמנטים הדקים‬
‫על העבים‬
‫‪ .2‬התכווצות מכסימלית מתקבלת כאשר פילמנטי אקטין משני צידי הסרקומר נוגעים זה בזה‬

‫שאר התשובות ושאלה ‪ 24‬אינם ברורים‬

‫‪ (25‬בציור מס' ‪ 2‬נתונים שני רישומים מייצגים שהושגו בעזרת מערכת ‪ PATCH CLAMP‬דהיינו‬
‫רישומים של פעילות תעלות בודדות מפיסות עצב קטנטנות‪ .‬ההבדל העיקרי בין רישום מטיפוס‬
‫‪ A‬ורישום מטיפוס ‪. B‬‬
‫‪ .1‬ברישום ‪ A‬רואים פעילות של לפחות תעלה אחת וברישום ‪ B‬רואים של לפחות שתי תעלות‬
‫‪ .2‬רישום ‪ A‬הוא של תעלות נתרן ורישום ‪ B‬הוא של תעלות אשלגן‪.‬‬
‫‪ .3‬אין הבדל מהותי בין שני הרישומים‬
‫‪ .4‬ברישום ‪A‬רואים פעילות של לפחות שתי תעלות וברישום ‪ B‬רואים של לפחות תעלה אחת‬
‫‪ .5‬אינני יודע‬
‫ביופיזיקה ‪1 -‬‬

‫‪ (26‬עכוב קדם סינפטי נגרם על ידי ‪:‬‬

‫‪ C .1‬ירידה במשרעת של פוטנציאל ‪E.P.S.P‬‬
‫‪ A .2‬ירידה במס קונטות של טרנסמיטר המשתחרר בגלל ירידה במשרע פוטנציאל פעולה‬
‫הקדם סינפטי ‪.PRESYNAPTIC‬‬
‫‪ A .3‬ו ‪ C‬נכונים‬
‫‪ B .4‬ירידה במס' הקונטות של טרנסמיטר המשתחרר בגלל עליה במשרעת פוטנציאל פעולה‬
‫קדם סינפטי‬
‫‪ .5‬אינני יודע‬

‫‪ (27‬פוטנציאל שיווי משקל של יון הינו‬

‫‪ .1‬תלוי במפל הרכוזים של היון משני צידי הקרום ובקבוע החדירות של היון דרך הקרום‬
‫‪ .2‬ניתן לחשוב רק עבור יונים עבורם קיימת משאבה אקטיבית השומרת על מפל רכוזים קבוע‬
‫‪ .3‬הפרש הפוטנציאלים שיש להפעיל משני צידי קרום כדי למנוע שטף נטו של היון דרך‬
‫הקרום‪.‬‬
‫‪ .4‬הפרדת המטענים הנובעת ממשאבה אלקטרוגנית המעבירה את היון דרך הקרום‬
‫‪ .5‬אינני יודע‬

‫‪(28‬נתון תא עצב בעל מוליכות גבוהה במצב מנוחה‪ .‬סמן איזה מבין הצירופים של פעולה‬
‫אתגובה נכונים לתא כזה‪:‬‬
‫‪ .1‬המוליכות הגבוהה בהיכרח תביא לאינאקטיבציה ומכאן לתנודות מחזור בפוטנציאל‬
‫המנוחה של התא‬
‫‪ .2‬במידה והמוליכות היא ליון בעל פוטנציאל היפוך הגבוה מפוטנציאל התא‪ ,‬הרי שסגירת‬
‫תעלות של יון זה תהווה תהליך מעכב לתא עצב‬
‫‪ .3‬במידה והמוליכות הגבוהה נובעת מדליפה של טרנסמיטור הרי שעלית סידן תגרום להקטנת‬
‫המוליכות‬
‫‪ .4‬בהנחה שפוטנציאל ההיפוך של המוליכות הגבוהה נובע מרכוז גבוה תוך תאי‪ ,‬לא ניתן‬
‫לשנות את הזרם הנובע מהמוליכות הגבוהה ע"י הכוח המניע‬
‫‪ .5‬אינני יודע‬

‫‪ (29‬כמה חומר בלתי חדיר צריך להוסיף לתמיסה חיצונית של חומר חדיר כ‪ .‬דם אדומה תעבור‬
‫בתמיסה כזאת רק שינוי נפח זמני ותחזור בסוף הנורמלי?‬
‫‪ .1‬רכוזו של החומר הבלתי חדיר בתמיסה החיצונית צריך להיות שווה החומר הבלתי חדיר‬
‫בתוך הכדורית‬
‫‪ .2‬האוסמולריות של חומר בלתי חדיר בתמיסה החיצונית צריכה להיות לאוסמולריות של‬
‫החומר החדיר באותה תמיסה‬
‫‪ .3‬רכוז של החומר הבלתי חדיר בתמיסה החיצונית צריך להיות שווה החומר החדיר באותה‬
‫תמיסה‬
‫‪ .4‬האוסמולריות של החומר הבלתי חדיר בתמיסה החיצונית צריכה להיות לאוסמולריות של‬
‫החומרים הבלתי חדירים בתוך הכדורית‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ (30‬שתי קבותות תאים‪ :‬כדוריות דם אדומות ותאי רקמת שומן בעלי אותו מאותו בעל חיים‬
‫מוכנסות לתמיסה מעט היפוטונית‪ .‬לאיזו מהשתיים סופי קטן יותר?‬
‫‪ .1‬תאי השומן‬
‫‪ .2‬הנפח הסופי יהיה שווה‪.‬‬
‫‪ .3‬שני סוגים התאים התפוצצו‪.‬‬
‫‪ .4‬תאי הדם‬
‫ביופיזיקה ‪1 -‬‬

‫‪ (31‬כיצד תקשר בין טוניות של תמיה לאוסמולריות של התמיסה?‬

‫‪ .1‬תמיסה היפו אוסמוטית איננה יכולה להיות היפוטונית ‪.‬‬
‫‪ .2‬תמיסות איזוטוניות תמיד גם איזואוסמוטיות‪.‬‬
‫‪ .3‬תמיסה היפוטונית היא תמיד גם היפואוסמוטית ‪.‬‬
‫‪ .4‬תמיסות איזואוסמוטית הן תמיד גם איזוטוניות ‪.‬‬

‫‪ (32‬הזרם היוני בקרום סיב עצב נקבע על פי‪:‬‬

‫‪ .1‬הסיכוי שהתעלה תהיה במצב פתוח‪ ,‬מספר התעלות בקרום הסיב‪ ,‬המוליכות של התעלה‬
‫הבודדת ופוטנציאל הקרום‪.‬‬
‫‪ .2‬הסיכוי שהתעלה תהיה במצב פתוח‪ ,‬מספר התעלות בקרום הסיב‪ ,‬המוליכות של התעלה‬
‫הבודדת וההפרש בין פוטנציאל הקרום לפוטנציאל ההיפוך של הזרם היוני‪* .‬‬
‫‪ .3‬הסיכוי שהתעלה תהיה במצב פתוח‪ ,‬מספר התעלות בקרום הסיב ומוליכות של תעלה‬
‫בודדת‪.‬‬
‫‪ .4‬מספר התעלות בקרום סיב‪ ,‬המוליכות של התעלה הבודדת‪ ,‬פוטנציאל הקרום ופוטנציאל‬
‫ההיפוך של היון‪.‬‬

‫‪ (33‬זרמי הנתרן או האשלגן המתפתחים בסיב עצב בעת דפולריזציה נובעים‪:‬‬

‫‪ .1‬הכח המניע את היונים גדול יותר בעת דפולריזציה‪.‬‬
‫‪ .2‬לא ניתן לכלול את זרמי הנתרן והאשלגן באותה קטגוריה בהקשר הזה‪.‬‬
‫‪ .3‬מוליכות התעלות היוניות גדלה בעת הדפולריזציה‪.‬‬
‫‪ .4‬הסיכוי שתעלה תהיה במצב פתוח גדול יותר עבור מצבים שלד פולריזציה‪* .‬‬

‫‪ (34‬מקדם החדירות של מומס נויטרלי לא פולרי דרך ממברנה יגדל כאשר‪:‬‬

‫‪ .1‬מסיסותו בשומן גדלה‪* .‬‬
‫‪ .2‬הפרש הריכוזים בין שני צדי הממברנה יגדל‪.‬‬
‫‪ .3‬הפרש הפוטנציאלים בין שני צידי הממברנה יגדל‪.‬‬
‫‪ .4‬רכוז המומס יגדל בשני צידי הממברנה‪.‬‬

‫‪ (35‬בעזרת מערכת קיבוע מתח משנים באופן פתאומי את מתח הקרום של סיב עצב מערכו‬
‫במנוחה ‪ MV 70‬לערך של ‪ .MV 10‬כתוצאה מכך תחולנה התופעות הבאות ובסדר הנתון‪:‬‬
‫‪ .1‬יתפרץ פוטנציאל פעולה הקשור בזרימת יוני נתרן פנימה לאקסון וזרימת יוני אשלגן‬
‫החוצה‪.‬‬
‫‪ .2‬תתחיל קודם זרימת יוני נתרן פנימה לאקסון אח"כ זרימת יוני אשלגן החוצה‪ ,‬זרימת יוני‬
‫הנתרן תפסק לאחר זמן קצר בעוד שזרימת יוני אשלגן תמשך‪* .‬‬
‫‪ .3‬תתחיל קודם זרימת יוני נתרן פנימה לאקסון אח"כ זרימת יוני אשלגן החוצה ושני הזרמים‬
‫יפסקו תוך מספר מילישניות‪.‬‬
‫‪ .4‬תתחיל קודם זרימת יוני נתרן פנימה לאקסון אח"כ זרימת יוני אשלגן החוצה‪ .‬זרימת יוני‬
‫אשלגן תפסק לאחר זמן קצר בעוד שזרימת יוני הנתרן תמשך‪.‬‬

‫‪ (36‬הפעלת תעלות ע"י רצפטור הצמוד אליו דרך שליח מישני‪:‬‬

‫‪ .1‬תתכן באזור מרוחק מאזור הרצפטור‪.‬‬
‫‪ .2‬יכולה להתבטא הן כעליה והן כירידה בהסתברות לפתיחה של תעלות‪.‬‬
‫‪ .3‬כל התשובות נכונות‪* .‬‬
‫‪ .4‬איטית יותר מאשר במקרה של צמוד ישיר‪.‬‬

‫‪ (37‬פוטנציאל היפוך של נתרן נמצא כ‪ +10mV-‬ופוטנציאל היפוך של אשלגן כ‪.+90mV‬‬

‫טרנסמיטור אינהיביטורי משנה את המוליכות לשני היונים בו זמנית‪ .‬בתא עצב הנתון פוטנציאל‬
‫ביופיזיקה ‪1 -‬‬

‫המנוחה נמדד כ‪ .+70mV-‬מה יחס המוליכויות בין נתרן אשלגן בתעלה הסינפטית אם לא עשינו‬
‫שינוי בפוטנציאל הממברנה של תא עצב בזמן פעולת הטרנסמיטור האינהבטורית‪:‬‬
‫‪.4 .1‬‬
‫‪.16 .2‬‬
‫‪.40 .3‬‬
‫‪.8 .4‬‬

‫‪ (38‬מה יהיה מצבה של כדורית דם אדומה המונחת בתמיסה איזואוסמוטית של‪:‬‬

‫‪ .1‬הכדורית תגדל ותחזור למצב ההתחלתי‪.‬‬
‫‪ .2‬הכדורית תגיע לשיווי משקל אוסמוטי עם התמיסה החיצונית‪.‬‬
‫‪ .3‬הכדורית תתכווץ‪.‬‬
‫‪ .4‬המצב הסופי של הכדורית מתאים למצבה של כדורית הנמצאת במים טו‬

‫‪ (39‬נתון סיב עצב מיאליני בעל התכונות הבאות‪ :‬אורך ה ‪ node‬הוא ‪ ,1µm‬התנגדות הקרום‬
‫באיזור ה‪ node-‬היא ‪ .Rm =12Ω/cm2‬התנגדות האכסופלסמה ‪ ,Rin = 31.8Ω/cm‬גובה‬
‫פוטנציאל הפעולה‪ ,108mV ,‬פוטנציאל הסף‪ ,18mV ,‬רדיוס האכסופלסמה ‪.3.18µm‬‬
‫ניתן להניח‪ Rout :‬זניח; בידוד מיאלין מוחלט; משך שיא פוטנציאל פעולה ארוך בהרבה מקבוע‬
‫הזמן של הממברנה‪ RM .‬קבוע בתקופה הלטנטית‪ .‬ניתן להזניח זרמים שאינם עוברים בין שני‬
‫‪ nodes‬סמוכים‪ .‬מה אורך ה ‪ internode‬המכסימלי המאפשר התקדמותפוטנציאל פעולה בסיב‬
‫זה‪:‬‬
‫‪20 .1‬ממ‪.‬‬
‫‪24 .2‬ממ‪.‬‬
‫‪8 .3‬ממ‪.‬‬
‫‪30 .4‬ממ‪* .‬‬

‫‪ (40‬עקום אורך מתח של שריר שלם חוצה את ציר האורך בשתי נקודות המציינות‪:‬‬
‫‪ .1‬סכום אורכי כל הפילמנטים המרכיבים את השריר וסכום אורכי הפיל‬
‫‪ .2‬אף תשובה איננה נכונה‪* .‬‬
‫‪ .3‬חוצה בנקודה אחת בלבד‪.‬‬
‫‪ .4‬התנגדות למעיכה וסכום אורכי כל הפילמנטים המרכיבים את השריר‪.‬‬

‫בפוטנציאל‬ ‫‪ (41‬במחלת חוסר ויטמין ‪ D‬חלה ירידה בכמות הסידן בדם ובעקבותיה חלים‬
‫הפעולה בלב כי‪:‬‬
‫התופעה מלווה בהצטברות סידן בסרקופלסמה עקב ירידה בכמות המיוזין‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אף תשובה לא נכונה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫התופעה מלווה ירידה בכמות הטרופומיוזין‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫פאזה ‪ 2‬של פוטנציאל הפעולה מתקצרת‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ (42‬שרירים חלקים מאופיינים ע"י‪:‬‬

‫‪ TWITCH‬איטי יחסית לזה שנמדד בשריר שלד‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בחלקם מראים פעילות חשמלית ספונטנית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תלות בסידן חוץ תאי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כל התשובות נכונות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ (43‬התכונה העקרית של קרום רקמה אקסיטבלית המאפשרת יצירת סיגנל המקיים את החוק‬
‫של הכל או לא כלום היא‪:‬‬
‫‪" .1‬ההתנגדות השלילית" שמראה עקומת זרם הנתרן כפונקציה של מתח‪*.‬‬
‫ביופיזיקה ‪1 -‬‬

‫העובדה שמהירות התפתחות זרם הנתרן גדולה מזו של התפתחות זרם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫האינאקטיבציה של זרם הנתרן‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫העובדה שיש זרם נתרן פנימה וזרם אשלגן החוצה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ (44‬פוטנציאל סינפטי מאופיין ע"י‪:‬‬

‫‪ .1‬הקטנת המוליכות לסידן בעקבות דפולריזציה פוסט סינפטית‪.‬‬
‫‪ .2‬תגובה הדרגתית התלויה בכמות הטרנסמיטור‪ ,‬בשינוי המוליכות הפ ובמספר‬
‫הרצפטורים הזמינים‪?* .‬‬
‫‪ .3‬תגובה מטיפוס של "הכל או לא כלום"‪.‬‬
‫‪ .4‬תהליך המתרחש בכל פעם שטרנסמיטור בכמות כלשהי מגיע לממברנת‬

‫‪ (45‬התקופה הרפרקטורית של סיב עצב מצטיינת בכך ש ונובעת מכך ש‪:‬‬

‫‪ .1‬בתקופה זו יש לגרום לדפולריזציה גדולה יותר של הקרום כדי להגיע ליצירת פוטנציאל‬
‫פעולה כי בתקופה זו מוליכויות הקרום גבוהות יחסית למנוחה‪.‬‬
‫‪ .2‬בתקופה זו יש לגרום לדפולריזציה גדולה יותר של הקרום כדי להגיע ליצירת פוטנציאל‬
‫פעולה כי בתקופה זו מוליכות הקרום לאשלגן ‪ GK‬גדולה יחסית והמוליכות לנתרן‬
‫‪ NA G‬קטנה יחסית בהשוואה למנוחה‪* .‬‬
‫‪ .3‬בתקופה זו קשה לגרום לתגובת העצב כי מוליכויות הקרום נמוכות למנוחה‪.‬‬
‫‪ .4‬תקופה זו נמשכת כל זמן פוטנציאל הפעולה כי הקרום נמצא במצב של דפולריזציה‪.‬‬

‫‪ (46‬כל אחד המסלולים היוניים בקרום סיב עצב נתנים לתאור ע"י המעגל האקוויולנטי הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬נגד וקבל בטור ומקור מתח במקביל‪.‬‬
‫‪ .2‬נגד וקבל בטור ומקור מתח במקביל‪.‬‬
‫‪ .3‬נגד משתנה ומקור מתח טורי‪* .‬‬
‫‪ .4‬קבל ומקור מתח בטור ונגד המחובר במקביל להם‪.‬‬

‫‪ (47‬פסיליטציה סינפטית היא‪:‬‬

‫‪ .1‬הגברה ברגישות הממברנה הפוסטסינפטית‪.‬‬
‫‪ .2‬תהליך פוסטסינפטי המגביר את משרעת הפוטנציאל הסינפטי‪.‬‬
‫‪ .3‬הגברה במספר מולקולות הטרנסמיטור בכל קוונטום‪.‬‬
‫‪ .4‬הגברה במספר הקוונטות המשתחררות בגרויים עוקבים‪*.‬‬

‫‪ (48‬הנוסחה של שדה קבוע גולדמן לפוטנציאל מנוחה מאפשרת לחשב את מקדמי החדירות‬
‫האלו על ידי מדידה של פוטנציאל מנוחה בריכוזים שונים ידועים בתמיסות פנים וחוץ של‬
‫העצב‪ .‬ניתן לחשב‪:‬‬
‫‪ .1‬רק את חדירותו של יון אחד‪.‬‬
‫‪ .2‬שתי חדירויות של שני סוגי יונים ביחס לחדירותו של יון שלישי‪.‬‬
‫‪ .3‬אינה מאפשרת בכלל לחשב מקדם חדירות‪.‬‬
‫‪ .4‬החדירויות של יוני אשלגן‪ ,‬נתרן וכלוריד‪?* .‬‬

‫‪ (49‬כדורויות דם אדומות נמצאות בשווי משקל בתמיסה פיזיולוגית המכילה סוכר ‪ .1‬הוסיפו‬
‫לתמיסה סוכר ‪ .2‬מה יקרה למערכת אם שני הסוכרים מועברים בעזרת אותה מערכת של‬
‫העברה מזורזת?‬
‫‪ .1‬רכוז סוכר ‪ 1‬תוך התאים יקטן ואחר יגדל חזרה למצב התחלתי‪.‬‬
‫‪ .2‬רכוז סוכר ‪ 1‬בתוך התאים לא ישתנה‪ .‬במצב שווי משקל החדש‬
‫‪ .3‬נפח הכדורויות יהיה קטן מנפחה ההתחלתי‪.‬‬
‫ביופיזיקה ‪1 -‬‬

‫‪ .4‬מהירות המעבר של סוכר ‪ 2‬לתוך הכדורויות אינה מושפעת מנוכחות סוכר ‪.1‬‬

‫‪ (50‬הפעלת תא עצב מעכב המפריש ‪ GABA‬תגרום ל‪:‬‬

‫‪ .1‬הווצרות פוטנציאל פעולה רחב בקצה העצב הדועך לפי קבוע המרחב‪.‬‬
‫‪ .2‬יצירת קומפלקס אקטין מיוזין‪.‬‬
‫‪ .3‬עליה בהסתברות לפתיחת תעלת כלוריד בתא פוסטסינפטי‪* .‬‬
‫‪ .4‬הפרשת טרנסמיטור מתא פוסטסינפטי ע"י סגירת תעלות נתרן הצמודות לתעלות סידן‪.‬‬

‫‪ (51‬המנגנונים האחראים לסיום פעולה של טרנסמיטור הם‪:‬‬

‫‪ .1‬פרוק אנזימטי וספיגה חוזרת‪* .‬‬
‫‪ .2‬ניטרול ע"י רעלים‪.‬‬
‫‪ .3‬היתפרקות ספונטנית‪.‬‬
‫‪ .4‬ספיגה חוזרת ו‪/‬או קליטה ע"י תעלה יונית‪.‬‬

‫‪ (52‬רושמים פוטנציאל פעולה מעצב בתמיסה פיזיולוגית )רינגר( ומעבירים לתמיסה בה רכוז‬
‫הנתרן קטן ב ‪ 20%‬ורכוז האשלגן קטן ב‪ .-30%‬גודל פוטנציאל הפעולה בתמיסה הלא פיזיולוגית‬
‫יהיה‪:‬‬
‫‪ .1‬לא יהיה הבדל משמעותי בגודל פוטנציאל הפעולה‪.‬‬
‫‪ .2‬הנתונים לא מספיקים כדי לתת תשובה‪.‬‬
‫‪ .3‬גדול יותר מגדלו בתמיסה הנורמלית‪.‬‬
‫‪ .4‬קטן יותר מגדלו בתמיסה הנורמלית‪* .‬‬

‫‪ (53‬מהירות התקרמות פוטנציאל פעולה בסיב עצב‪:‬‬

‫‪ .1‬גדלה ככל שגדל קוטר הסיב עקב ההקטנה בקבוע הזמן ‪ RC‬של הממברנה‪.‬‬
‫‪ .2‬גדלה ככל שגדל קוטר הסיב מכיוון שהעליה במוליכות החשמלית של האקסופלסמה‬
‫גדולה מהעליה בקיבול הממברנה‪* .‬‬
‫‪ .3‬אינה משתנה עם קוטר סיב העצב‪.‬‬
‫‪ .4‬גדלה ככל שגדל קוטר הסיב עקב הגידול בקבוע הזמן ‪ RC‬של הממברנה‪.‬‬

‫‪ (54‬עלית לחץ הדם בקצה העורקי ו‪/‬או הורידי של הנימיות גורמת ל‪:‬‬
‫‪ .1‬התרחבות הנימיות וכתוצאה מכך לירידת הלחץ ההידרוסטטי בסביבה‪.‬‬
‫‪ .2‬עלית הלחץ ההידרוסטטי והאוסמוטי בסביבת הנימית‪.‬‬
‫‪ .3‬התייבשות הרקמות סביב לנימית‪.‬‬
‫‪ .4‬בצקת ועלית לחץ הידרוסטטי ברקמות סביב לנימית‪* .‬‬

‫‪ (55‬מה ההבדל בין סיבי שריר לבנים מהירים לבין סיבי שריר אדומים איטיים?‬
‫‪ .1‬בסיבים איטיים ה ‪ TWITCH‬איטי יותר והם אינם מסוגלים לטטנוס‪.‬‬
‫‪ .2‬בסיבים לבנים כמות הסידן המשתחרר מהרטיקולום הסרקופלסמטי גבוה מבסיבים‬
‫אדומים‪.‬‬
‫‪ .3‬ע"י אימון בקפיצה לגובה ניתן להפוך את כל הסיבים הלבנים לסיבים אדומים ובנוסף‬
‫לכך מסת הסיבים האדומים תגדל‪.‬‬
‫‪ .4‬סיבים לבנים עשירים יותר במיוגלובין‪.‬‬

‫‪ (56‬ההבדלים העקריים בין תעלות נתרן אשלגן בסיב עצב הם‪:‬‬

‫‪ .1‬הפוטנציאל האלקטרוכימי הפועל על היונים בתעלות והשוני ברגישות‪.‬‬
‫‪ .2‬הסלקטיביות של התעלה ליונים והסיכוי של התעלה להיות במצב פתוח כפונקציה של‬
‫המתח והזמן‪* .‬‬
‫ביופיזיקה ‪1 -‬‬

‫‪ .3‬המוליכות של התעלה‪ ,‬כשהיא במצב הפתוח‪ ,‬והכוח האלקטרומניע‪.‬‬

‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫‪ (57‬שריר הלב באדם אינו מסוגל לפתח טטנוס מאחר‪....‬‬

‫‪1. .1‬זמן ה ‪ TWITCH‬מהיר מאד ולכן דרוש קצב גירוי גבוה מאוד לקבל כדי שתוביל‬
‫לטטנוס‪.‬‬
‫‪ .2‬אספקת ‪ ATP‬קטנה יחסית וכן ישנה התעיפות מהירה מאד‪.‬‬
‫‪ .3‬כמות יוני הסידן המשתחררת תמיד קטנה מהנחוץ להפעלת גשרי המיוזין‪.‬‬
‫‪ .4‬ברב זמן ה ‪ TWITCH‬לא יגיב שריר הלב חשמלי נוסף כי הוא בתקופה הרפרקטורית‪* .‬‬

‫‪ (58‬מהן התכונות המשותפות והשונות לשריר חלק ממעי ולשריר לב?‬

‫‪ .1‬חלק מהסידן המפעיל התכווצות בשריר לב ובשריר חלק מקורו בתמיסה החיצונית‪.‬‬
‫‪ .2‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬בשניהם השריר מורכב מיחידות אנטומיותמ נפרדות אך הפועלות כיחידה פונקציונלית‬
‫אחת‪.‬‬
‫‪ .4‬לשניהם פעילות חשמלית ספונטנית‪.‬‬

‫‪ (59‬סף הערור של עצב שריר מושג כאשר‪:‬‬

‫‪ .1‬הערך המוחלט של סכום הזרמים היוניים לתוך האקסון גדול ולו גם שואף לאפס‪,‬‬
‫מסכום הזרמים הזורמים החוצה‪* .‬‬
‫‪ .2‬הערך המוחלט של סכום הזרמים היוניים לתוך האקסון קטן ולו גם שואף לאפס‪,‬‬
‫מסכום הזרמים הזורמים החוצה‪.‬‬
‫‪ .3‬סכום זירמי האשלגן והזליגה גדול‪ ,‬ולו גם בהפרש שואף לאפס מזרם הנתרן‪.‬‬
‫‪ .4‬פוטנציאל הקרום מגיע לערך מגדר וקבוע‪.‬‬

‫‪ (60‬במחלת מיאסטניה גרביס משתמשים במעכבי האנזים כולין אסטרז לשם איבחון הפגיעה כי‪:‬‬
‫‪ .1‬המחלה נובעת מהצטברות של עודף אנזים במרווח הסינפטי‪.‬‬
‫‪ .2‬המחלה מלווה בירידה בתכולה הקוונטלית‪.‬‬
‫‪ .3‬המחלה מלווה בירידה במשרעת פוטנציאל הפעולה בעצב‪.‬‬
‫‪ .4‬המחלה מלווה בירידה בתפקוד הרצפטורים הכולינרגים בשריר המשורטט‪.‬‬

‫‪ (61‬באילו מהתמיסות נקבל המוליזה של כדוריות דם אדומות?‬

‫‪ .1‬תמיסה היפואוסמוטית של אוריאה‪.‬‬
‫‪ .2‬תמיסה היפראוסמוטית של אוריאה‪.‬‬
‫‪ .3‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .4‬תמיסה איזואוסמוטית של אוריאה‪.‬‬

‫‪ (62‬פוטנציאל המנוחה של תא נובע‪:‬‬

‫‪ .1‬ממעבר מתמיד של יוני אשלגן‪ ,‬נתרן וכלור דרך הממברנה‪.‬‬
‫‪ .2‬משיווי משקל יוני האשלגן‪.‬‬
‫‪ .3‬משיווי משקל דונן לגבי החלבונים שבתוך התא‪.‬‬
‫‪ .4‬מיצירתו של הפרש פוטנתיאלים חשמלי בין שני צידיו של קרום התא‪ ,‬את המעבר נטו‬
‫של כל סוגי היונים המסוגלים לחדור דרך הממברנה‪.‬‬

‫‪ (63‬הגדלת משך פוטנציאל פעולה בקצה עצב יכולה לנבוע מ‪:‬‬

‫‪ .1‬סגירת תעלות אשלגן‪* .‬‬
‫‪ .2‬נוכחות שלפוחיות מלאות בטרנסמיטור‪.‬‬
‫ביופיזיקה ‪1 -‬‬

‫כניסה של יוני חמש הידרוקסי טריפטאמין‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫אקטיבציה של תעלות אשלגן תלויות מתח ע"י יוני כלוריד שחדרו צמודות לרצפטור‬ ‫‪.4‬‬
‫תלויות ב ‪. GABA‬‬

‫‪ (64‬הקוטר המוערך של המסלול למעבר יונים בתעלות היוניות בממסרת סיב הוא‪:‬‬
‫‪ 1‬עד ‪ 10‬מיקרון‪.‬‬
‫‪ 2‬עד ‪ 10‬אנגסטרום‪.‬‬
‫‪ 3‬עד ‪ 10‬מילימטר‪.‬‬
‫‪100 4‬עד ‪ 1000‬אנגסטרום‪.‬‬

‫‪ (65‬חומר חוסם את ההולכה בין עצב לשריר‪ .‬לאחר החסימה אפליקציה של אצטיל כולין‬
‫ביונופורזה ללוחית הסופית גרמה לפוטנציאל סינפטי‪ .‬מכאן נובע כי‪:‬‬
‫‪ .1‬החומר חוסם את פוטנציאל פעולה או שחרור טרנסמיטור מן העצב‪.‬‬
‫‪ .2‬החומר חסם את תעלות הנתרן התלויות במתח השריר‪.‬‬
‫‪ .3‬החומר חסם את התעלות המופעלות ע"י הטרנסמיטור‪.‬‬
‫‪ .4‬החומר חסם את הרצפטורים הכולינרגיים‪.‬‬

‫‪ (66‬בתנאים פתלוגיים מסויימים חדירות דופן הנימיות לחלבוני הפלסמה עולה‪ .‬במקרים אלו‬
‫נקבל‪:‬‬
‫‪ .1‬אין שינוי בנפח הנוזל בתוך הנימיות‪.‬‬
‫‪ .2‬עליה בלחץ הידרוסטטי בתוך הנימיות‪.‬‬
‫‪ .3‬עליה בלחץ ההידרוסטטי ברקמות‪.‬‬
‫‪ .4‬תנועת נוזל נטו מהרקמות לנימיות‬

‫‪ (67‬סידן שארי בקצה עצב מוטורי לאחר הופעת פוטנציאל פעולה הוא בסיס ‪:‬‬
‫‪ .1‬רסנסיטיזציה‪.‬‬
‫‪ .2‬עכוב מרחבי‪.‬‬
‫‪ .3‬פסיליטציה‪.‬‬
‫‪ .4‬פסיליטציה פרסינפטית‪* .‬‬

‫‪ (68‬ירידה בלחץ דם של נבדק תגרום ל‪:‬‬

‫‪ .1‬האיזון בין זרימת נוזל לרקמה מהנימיות לבין זרימת נוזל מהרקמות לנימיות ישמר‪.‬‬
‫‪ .2‬הקטנה ניכרת בנפח כדוריות הדם האדומות‪.‬‬
‫‪ .3‬שטף נטו של נוזלים מהרקמות לנימיות‪* .‬‬
‫‪ .4‬עליה בלחץ קולואידי אוסמוטי של הפלסמה‪.‬‬

‫‪ (69‬במחלת )‪ ALS (AMYOTROPIC LATERAKL SCLEROSIS‬מתפתח ניוון שרירים‪:‬‬

‫‪ .1‬פגיעה בסיב העצב המוטורי ובפעילות המכנית של השריר‪.‬‬
‫‪ .2‬פגיעה ישירה בשריר המשורטט‪.‬‬
‫‪ .3‬ניוון תא העצב הסנסורי ופגיעה במשרעת פוטנציאל הסינפסה המוטורית‪.‬‬
‫‪ .4‬פגיעה בתא העצב המוטורי ובפעילות החשמלית של השריר‪* .‬‬

‫‪ (70‬הבצקת ב ‪ HYPOPROTEINEMIA‬מפסיקה לגדול בגלל‪:‬‬

‫‪ .1‬עלית הלחץ ההידרוסטטי וירידת הלחץ האוסמוטי בסביבה של הנימיות‪.‬‬
‫‪ .2‬ירידת הלחץ ההידרוסטטי ועלית הלחץ האוסמוטי בסביבה של הנימיות‪.‬‬
‫ביופיזיקה ‪1 -‬‬

‫ירידת הלחץ האוסמוטי בנימיות‪* .‬‬ ‫‪.3‬‬

‫ירידת הלחץ ההידרוסטטי בנימית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ (71‬הגדלת כמות המלח במערכת דונן משפיעה על הפרש הלחצים האוסמוטי באופן הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬תקטין את הפרש הלחצים‪?* .‬‬
‫‪ .2‬לא ישתנה דבר‪.‬‬
‫‪ .3‬כיוון השינוי תלוי באופי המטען חיובי או שלילי של המיקרו יון‪.‬‬
‫‪ .4‬תגדיל את הפרש הלחצים‪.‬‬
‫ביופיזיקה – ‪ – 1‬תשובות אפשריות‬

‫בחינה בביופיזיקה – ‪ – 1‬תשובות אפשריות‬

‫‪1‬‬ ‫‪.71‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.61‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.51‬‬ ‫‪.41‬‬ ‫‪?2‬‬ ‫‪.31‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪.62‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫‪.42‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.32‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪.63‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.53‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.43‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.33‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪.64‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.54‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.44‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.34‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪.65‬‬ ‫‪.55‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.35‬‬
‫‪.66‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.56‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.46‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.36‬‬
‫‪.67‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.57‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.47‬‬ ‫‪.37‬‬
‫‪.68‬‬ ‫‪.58‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.48‬‬ ‫‪.38‬‬
‫‪.69‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.59‬‬ ‫‪.49‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.39‬‬
‫‪.70‬‬ ‫‪.60‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.50‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.40‬‬
‫ביופיזיקה – ‪2‬‬

‫בחינה בביופיזיקה – ‪2‬‬

‫‪ (1‬תרומת מערכת ‪ T– TUBULE‬להתכווצות בשריר שלד הינה ‪:‬‬

‫‪ .1‬מכילה תעלות סידן תלויות מתח ודרכן חוזרים יוני סידן לתא לשם הפעלת‬
‫המערכת המתכווצת‪.‬‬
‫‪. 2‬יוצרת את האלמנט האלסטי הטורי המאפשר סומציה של ‪ TWITCH‬בודדים‪.‬‬
‫‪.3‬מגבירה את קצב סילוק יוני הסידן מהתא וכבר מעודדת הרפיה‪.‬‬
‫‪.4‬הפעלת כל האלמנטים המתכווצים בסיב השריר בו זמנית לקבלת כוח גדול יותר‪.‬‬

‫‪ (2‬עליית ריכוז החלבונים בפלזמת הדם גורמת ל‪:‬‬

‫עלייה בלחץ הדם העורקי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מעבר יתר של נוזלים אל מערכת זרימת הדם )התייבשות הריקמה(‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שום שינוי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מעבר יתר של נוזלים ממערכת זרימת הדם אל הרקמה )יצירת בצקות(‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ (3‬משכו של ‪ TWITCH‬איזומטרי נקבע ע"י‪:‬‬

‫‪ .1‬קצב שחרור יוני סידן לציטופלסמה מהרטיקולום הסרקופלסמטי וקצב ספיגתו‬
‫חזרה‪.‬‬
‫‪ .2‬גודל העומס על השריר‪.‬‬
‫‪ .3‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .4‬האורך ההתחלתי של השריר שנקבע לפני מתן הגירוי‪.‬‬

‫‪ (4‬עבור סיב שריר שלד שנלקח מהחרצף המצוי נתקבלו הנתונים הבאים‪:‬‬
‫אורך פילמנט עבה – ‪ 2.0‬מיקרון ‪ ,‬אורך פילמנט דק‪ 2.0-‬מיקרון ‪ ,‬אורך איזור נטול‬
‫גשרים בפילמנט עבה – ‪ 0.8‬מיקרון‪.‬‬
‫מה תוכל‪/‬י להסיק מנתונים אלו על תלות עוצמת ההתכווצות האיזומטרית באורך‬
‫הסרקומר ?‬
‫‪ .1‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬באורך ‪ 4.8‬מיקרון תתקבל התכווצות אקטיבית מקסימלית‪.‬‬
‫‪ .3‬האורך המקסימלי בו ניתן לקבל התכווצות אקטיבית הינו ‪ 7.8‬מיקרון‪.‬‬
‫‪ .4‬באורך קצר מ ‪ 2.5‬מיקרון לא ניתן לקבל התכווצות אקטיבית‪.‬‬

‫‪ (5‬זמן הפתיחה הממוצע של תעלה יונית )נתרן ‪ ,‬אשלגן( ניתן לתיאור בקרוב ע"י‪:‬‬
‫‪.1‬משך פוטנציאל הפעולה‪.‬‬
‫‪ 1 : K .2‬כאשר ‪ K‬קבוע מהירות הריאקציה של פתיחת התעלה‪.‬‬
‫‪ .3‬קבוע הזמן של האקטיבציה של הזרם ) ‪.(tau-n tau-m‬‬
‫‪ K .4‬כאשר ‪ K‬קבוע המהירות של הריאקציה של פתיחת התעלה‪.‬‬

‫‪ (6‬מקדם החדירות ‪:‬‬

‫‪.1‬תלוי ישירות במסיסותו בשומן של החומר החודר דרך הקרום‪.‬‬
‫‪ .2‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬פרופורציוני הפוך לעובי הקרום‪.‬‬
‫‪ .4‬פרופורציוני למקדם הדיפוזיה‪.‬‬

‫‪ (7‬זרמי אשלגן המתפתחים בסיב עצב בעת דפולריזציה נובעים מכך ש ‪:‬‬
‫‪.1‬משך הפתיחה הממוצע גדל בעוד שהסיכוי לפתיחה לא משתנה‪.‬‬
‫‪ .2‬האינאקטיבציה של התעלות קטנה‪.‬‬
‫‪ .3‬הסיכוי שתעלת האשלגן תהיה במצב פתוח גדול יותר עבור מצבים של דפולריזציה‪.‬‬
‫‪ .4‬מוליכות התעלות היוניות גדלה בעת הדפולריזציה‪.‬‬
‫ביופיזיקה – ‪2‬‬

‫‪ (8‬לחץ על קצה עצב מכנורצפטורי יוצר פוטנציאל גנרטורי‪.‬‬

‫סמן את המשפט הנכון בהקשר זה ‪:‬‬
‫‪ .1‬הפוטנציאל הנוצר עקב זרם דרך תעלות יוניות התלויות במתח מבני ואינו תלוי במתח‬
‫חשמלי‪.‬‬
‫‪ .2‬הפוטנציאל הגנרטורי נובע מזירחון של תעלות רגישות למתיחות‪.‬‬
‫‪ .3‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .4‬גובה הפוטנציאל הגנרטורי הוא פונקציה של תדירות אימבציאלי‪-‬פעולה בסיב העצב‪.‬‬

‫‪ (9‬פוטנציאלי נרנסט של יוני נתרן ‪,‬אשלגן ו‪ ____-‬עבור קרום של תא שווים בהתאמה ל‬

‫‪. MV -80 , -90 , +50‬פוטנציאל _____________ שווה ל ‪.MV 90‬‬
‫כל הפרשי הפוטנציאלים הם פוטנציאל פנים פחות פוטנציאל חוץ וכל היונים הנ"ל‬
‫חודרים‪.‬כיצד ינוע האשלגן ?‬
‫‪ .1‬תהיה תנועת יוני אשלגן נטו החוצה‪.‬‬
‫‪ .2‬לא תהיה יוני אשלגן מאקרוסקופיה‪.‬‬
‫‪ .3‬תנועת יוני אשלגן נטו תהיה מנוגדת בכיוונה לתנועת יוני הנתרן‪.‬‬
‫‪.4‬תהיה תנועת יוני אשלגן נטו פנימה‪.‬‬

‫‪ (10‬נתון פוטנציאל פעולה כמתואר בציור ‪.1‬‬

‫התייחס בכל אחת מהנקודות ‪ A -E‬לזרם הנתרן ‪ INA‬ולזרם האשלגן ‪.IK‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪INA>IK‬‬ ‫‪INA<IK‬‬ ‫‪IK =INA‬‬ ‫‪IK<INA‬‬ ‫‪IK=INA .1‬‬
‫‪IK<INA‬‬ ‫‪IK>INA‬‬ ‫‪IK<INA‬‬ ‫‪IK<INA‬‬ ‫‪IK>INA .2‬‬
‫‪IK<INA‬‬ ‫‪IK<INA‬‬ ‫‪INA=IK‬‬ ‫‪IK>INA‬‬ ‫‪INA=IK .3‬‬
‫‪IK>INA‬‬ ‫‪IK>INA‬‬ ‫‪INA=IK‬‬ ‫‪IK<INA‬‬ ‫‪INA=IK .4‬‬
‫ביופיזיקה – ‪2‬‬

‫‪ (11‬שלושה תאים ‪ B , A‬ו – ‪ C‬יוצרים שלוש סינפסות על תאים ‪ .‬ציור ‪.2‬‬

‫לפניך רישומים של פוטנציאלי הפעולה בסיבים הפרה סינפטים ‪ C , B , A‬ורישום של‬
‫מתח הממברנה בתא הפוסט סינפטי ‪. D‬‬
‫הסינפסות שיוצרים התאים ‪ C , B , A‬הן ‪:‬‬
‫‪ – A .1‬נתרן ‪ – B‬אשלגן ‪ – C‬אשלגן‪.‬‬
‫‪– A .2‬נתרן ‪ – B‬כלור ‪ – C‬נתרן ‪.‬‬
‫‪ – A .3‬נתרן ‪ – B‬אשלגן ‪ – C‬כלור ‪.‬‬
‫‪ – C‬אשלגן‪.‬‬ ‫‪ – A .4‬אשלגן ‪ – B‬נתרן‬

‫‪ (12‬מומס עם מקדם החזרה )סיגמה( גדול יותר‪.‬‬

‫‪ .1‬גורם לתופעת משיכת מומס חלשה יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬מציין סלקטיביות גדולה יותר של הממברנה לגביו ביחס לממיס‪.‬‬
‫‪ .4‬גורם לשטף נפח גדול יותר‪.‬‬

‫‪ (13‬הדפולריזציה ששל מתח הממברנה במהלך פוטנציאל הפעולה נגרמת על ידי ‪:‬‬
‫בחר בתשובה הכוללת ביותר‪.‬‬
‫‪.1‬הגדלת פרמטר ‪ N‬והקטנת פרמטר ‪ M‬כתוצאה מן הדפולריזציה של הממברנה בחלק‬
‫העולה של פוטנציאל הפעולה‪.‬‬
‫‪.2‬עליית המוליכות לאשלגן ‪ ,‬התפתחות האינאקטיבציה לנתרן ‪ ,‬ירידת הכוח המניע נתרן‬
‫ועליית הכוח המניע אשלגן‪.‬‬
‫‪.3‬היפוך כיוון פעולת משאבת נתרן‪-‬אשלגן בשיא פוטנציאל הפעולה‪.‬‬
‫‪.4‬עליית המוליכות לאשלגן והתפתחןת האינאקטיבציה לנתרן‪.‬‬

‫‪ (14‬לשריר לב הוסיפו חומר מסוים אשר בהשפעתו ניתן היה להשרות בשריר ‪FUSED‬‬
‫‪ TETANUS‬כיצד לדעתך פעל החומר ?‬
‫‪.1‬קצר את משך פוטנציאל הפעולה ןמשך ה‪ TWITCH-‬במידה שווה‪.‬‬
‫‪ .2‬העלה את קצב התפתחות פוטנציאל ה‪.PACEMAKER -‬‬
‫‪.3‬קצר את משך ה‪ TWITCH-‬ולא השפיע על משך פוטנציאל הפעולה‪.‬‬
‫‪.4‬קצר את משך הפוטנציאל הפעולה ולא השפיע על משך ה‪.TWITCH-‬‬

‫‪ (15‬בשריר שלד הגבירו באמצעים פרמקולוגים את קצב שאיבת הסידן לתוך הרקטיקולום‬
‫הסרקופלסמטי ‪ .‬כיצד תושפענה התכונות המבניות של הסיב?‬
‫‪.1‬משך ה‪ TWITCH-‬איזומטרי לא ישתנה‪.‬‬
‫‪.2‬שיא המתיחות כטטנוס יקטן‪.‬‬
‫‪.3‬עוצמת ההתכווצות של ה‪TWITCH -‬האיזומטרי תגדל‪.‬‬
‫‪.4‬קצב הגירוי הדרוש ליצירת ‪ FUESD TETANUS‬יעלה‪.‬‬

‫‪ (16‬מומס החודר דרך קרום לעומת מומס שאינו חודר ‪:‬‬

‫‪.1‬גורם לשטף נפח אוסמוטי קטן יותר‪.‬‬
‫‪.2‬גורם לאותו שטף נפח אוסמוטי‪.‬‬
‫‪.3‬אינו גורם לשטף נפח אוסמוטי בכלל‪.‬‬
‫‪.4‬גורם לשטף נפח אוסמוטי גדול יותר‪.‬‬

‫‪ (17‬המודל האלסטי במקביל שבמודל שריר שלד ‪...‬‬

‫‪ .1‬הינו קובע את מהירות ההתקצרות ב ‪ TWITCH‬איזוטוני ‪.‬‬
‫‪.2‬מאופיין על ידי קבוע קפיץ גדול יותר ככל שתלות המתיחות הפסיבית באורך השריר‬
‫תלולה יותר‪.‬‬
‫‪.3‬מתארך ב ‪ TWITCH‬איזומטרי בכדי לאזן את התקצרות האלמנט המתכווץ‪.‬‬
‫‪.4‬גורם לכך שה ‪ TWITCH‬האיזומטרי נמוך משמעותית מהמצב האקטיבי באלמנט‬
‫המתכווץ‪.‬‬
‫ביופיזיקה – ‪2‬‬

‫‪ (18‬כיצד ניתן לשחזר את המצב האקטיבי המתחולל באלמנט המתכווץ המעורר על ידי‬
‫גירוי חשמלי בודד ?‬
‫‪ .1‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬המתיחות בזמן ‪ FUSED TETANUS‬שווה לשיא המתיחות של האלמנט המתכווץ‬
‫בזמן ‪ TWITCH‬בודד‪.‬‬
‫‪.3‬על ידי מתיחה פסיבית פתאומית של השריר בזמנים שונים במשך ה ‪ TWITCH‬ל‬
‫_______שבה לא יתרחש שינוי זמני במתיחות‪.‬‬
‫‪ .4‬בשיא ה ‪TWITCH‬האיזומטרי המתיחות ה_____ שווה למתיחות באלמנט המתכווץ‪.‬‬

‫‪ (19‬על סמך מדידות של פוטנציאל מנוחה של תא בריכוזים שונים של יוני נתרן אשלגן‬
‫וכלור בתוך התא ובתמיסה החיצונית ניתן לחשב בעזרת נוסחת גולדמן )נוסחת השדה‬
‫הקבוע (‪:‬‬
‫‪ .1‬אי אפשר להסיק שום מידע על מיקומי החדירות של היונים החודרים‪.‬‬
‫‪ .2‬רק את מקדם החדירות של אשלגן‪.‬‬
‫‪ .3‬את מקדמי החדירות של כל סוגי היונים‪.‬‬
‫‪ .4‬את מקדמי החדירות של שני סוגי יונים יחסית לחדירותו של היון השלישי ‪.‬‬

‫‪ (20‬בהתאם לתיאוריה של צימוד ערור חשמלי –התכווצות מכנית ‪.‬‬

‫כיצד לדעתך תשפיע חסימה חלקית של פוספוליפיד ‪ C‬על התכווצות השריר ?‬
‫‪.1‬התכווצות ‪ GLYCERINATED MUSCLE‬בתגובה להוספת ‪ ATP‬מגנזיום וסידן לא‬
‫תשתנה‪.‬‬
‫‪.2‬תגובת השריר לגירוי חשמלי בתדר גבוה הגורם ל ‪ FUESED TETANUS‬לא תשתנה‪.‬‬
‫‪ .3‬התגובה המכנית של סיב שריר לגירוי חשמלי בודד של העצב המעצבב אותו ____‪.‬‬
‫‪ . 4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫‪ (21‬התפלגות קפיצות קיבול בטרמינל הפוסטסינפטי מאפשרת ‪:‬‬

‫‪.1‬התפלגות גודל ‪.MEPPS‬‬
‫‪.2‬התפלגות גודל ‪.EPP‬‬
‫‪.3‬חישוב התפלגות התכולה הקוונטית‪.‬‬
‫‪.4‬חישוב התפלגות גודל שלפוחיות המכילות טרנסמיטור‪.‬‬

‫‪(22‬שטף נפח בין כלי דם ורקמה תלוי ב‪-‬‬

‫‪ .1‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬הפרש הלחצים הקולואיד אוסמוטיים בין הדם והנוזל הבין תאי‪.‬‬
‫‪ .3‬מקדם הפילטרציה המכנית דרך דופן כלי הדם‪.‬‬
‫‪ .4‬הפרש הלחצים ההידרוסטטיים )מכניים( בין כלי הדם והרקמה‪.‬‬

‫‪ (23‬בעקבותגירוי תא עצב סנסורי נרשמה ירידה במוליכות בתא פוסטסינפטי בחוט‬

‫השדרה‪.‬נוכל להסביר את התופעה על ידי ‪:‬‬
‫‪.1‬צימוד עקיף בין רצפטור לתעלה כאשר השליח המשני גורם לזירחון חלבון התעלה‬
‫וגורר ירידה בהסתברות לפתיחת התעלה‪.‬‬
‫‪.2‬עכוב שחרור טוני של טרנסמיטור מעכב‪.‬‬
‫‪.3‬כל האפשרויות נכונות‪.‬‬
‫‪.4‬דיסאינהרביציה‪.‬‬

‫‪ (24‬קורבן הכשת נחש הובהל לחדר מיון עם שיתוק חלקי‪.‬נערכה בדיקה של מערכת נוירו‪-‬‬
‫מוסקולרית שהוצאה בביופסיה‪.‬‬
‫על סמך איזה מהתוצאות הבאות ניתן להסיק שהארס פעל פוסטסינפטית‪:‬‬
‫‪.1‬פוטנציאל היפוך של ‪ ACH‬ללא שינוי‪.‬‬
‫‪.2‬תדירות ‪ MEPPS‬גבוהה ואמפליטודה נמוכה‪.‬‬
‫ביופיזיקה – ‪2‬‬

‫‪.3‬כל התוצאות תומכות במסקנה ומכאן שיש לטפל בנפגע בחוסם אצטילכולין אסטראז‪.‬‬
‫‪.4‬תגובה נמוכה לאפליקציה יונופורטית של ‪.ACH‬‬

‫‪ ( 25‬סמן את המשפט הנכון לגבי פוטנציאל היפוך של אצטילכולין‪:‬‬

‫‪.1‬ניתן לחישוב ממשוואת נרנסט כשידוע ריכוז הטרנסמיטור‪.‬‬
‫‪.2‬ניתן לחישוב מנוסחת גולדמן‪.‬‬
‫‪.3‬שווה בערכו לפוטנציאלי שווי משקל של כל היונים בתא הפרסינפטי‪.‬‬
‫‪.4‬שווה בערכו להפרש בין פוטנציאל מנוחה של התא הפוסט סינפטי ופוטנציאל שווי‬
‫משקל של היון בעל המוליכות הגבוהה ביותר‪.‬‬

‫‪ (26‬קצב מעבר הסובסטרט בהעברה מזורזת בעזרת נשאים מתואר על ידי נוסחה מסוג‬
‫מיכאליס מנטן כאשר ‪:‬‬
‫‪.1‬ריכוז הסובסטרט מצד אחד של הקרום קרוב ל‪ 0-‬ומצד שני גדול מאוד‪.‬‬
‫‪.2‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪.3‬ריכוזי הסובסטרט משני צידי הקרום קרובים ל‪.0-‬‬
‫‪.4‬ריכוז הסובסטרט באחד מצידי הקרום קרוב ל‪.0-‬‬

‫‪(27‬תעלות הנתרן בנויות באופן הבא‪:‬‬

‫‪. 1‬ארבע מולקולות חלבון זהות שביניהן נוצרת תעלה הידרופילית‪.‬‬
‫‪.2‬פתח בקוטר של ‪ 10X4‬אנגסטרם בשכבה הליפידית הכפולה המהווה את קרום התא‪.‬‬
‫‪.3‬מולקולת חלבון גדולה היוצרת בקרום ארבע גושים צמודים שמעבר היונים נעשה בחלל‬
‫המרכזי שבינהם‪.‬‬
‫‪.4‬ארבע פפטידים היוצרים מבנה שבמרכזו תעלה בה עוברים יונים‪.‬‬

‫‪ (28‬עיכוב סינפטי מאופיין על ידי‪:‬‬

‫‪.1‬יעילותו של העיכוב תלויה בקבוע המרחק של התא המעוכב‪.‬‬
‫‪.2‬תהליך סיפטי בעל פוטנציאל היפוך נמוך מפוטנציאל סף‪.‬‬
‫‪ .3‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪.4‬מלווה בהיפרפולריזציה פוסטסינפטית או עלייה במוליכות המהווה מיצר ‪ SHUNT‬לזרם‬
‫סינפטי אקסיטטורי‪.‬‬

‫‪ (29‬מקדם דיפוזיה קטן יותר מציין ‪:‬‬

‫‪.1‬שינוי מהירות הדיפוזיה בהתאם לגודלן של מולקולות המומס‪.‬‬
‫‪.2‬שינוי מהירות הדיפוזיה בהתאם לטמפרטורה‪.‬‬
‫‪.3‬דיפוזיה איטית יותר‪.‬‬
‫‪.4‬דיפוזיה מהירה יותר‪.‬‬

‫‪ (30‬זרם סינפטי נתון על ידי )‪) Is=NPG(EM-EREV‬כאשר ‪ EM‬פוטנציאל מנוחה ו‬

‫‪ EREV‬פוטנציאל היפוך של הטרנסמיטור(‪.‬‬
‫סמן את הפרמטר המושפע על ידי טרנסמיטור‪:‬‬
‫‪G. 1‬‬
‫‪(EM-EREV).2‬‬
‫‪N.3‬‬
‫‪P.4‬‬

‫‪ (31‬התכונות המאפיינות העברת אינפורמציה )מסר( באמצעות פוטנציאל הפעולה בסיב‬

‫עצב הן ‪:‬‬
‫‪ .1‬המסר מועבר לאורך הסיב בהתאם לתכונות הכבל )‪ (CABLE‬שלו ‪,‬הקידוד בינרי‬
‫והאיפנון הוא של תדר ‪.‬‬
‫‪ .2‬המסר עובר לאורך הסיב כגל ‪,‬הקידוד בינרי עם איפנון )מודולציה ( של תדר‪.‬‬
‫‪.3‬המסר מועבר לאורך הסיב כגל ‪ ,‬הקידוד נעשה על פי משרעת הפולס ורווח הזמן בין‬
‫הפולסים‪.‬‬
‫‪.4‬המסר מועבר בזרם חשמלי הזורם לאורך הסיב ואינו עובר הנחתה ‪.‬הקידוד הוא בינרי‪.‬‬
‫ביופיזיקה – ‪2‬‬

‫‪ (32‬עבור שריר ה‪ Biceps-‬נתונים‪ :‬מרחק מכף היד למרפק – ‪ .75cm‬מרחק בין נקודת‬
‫הקיבוע של המרפק לשריר – ‪ .5cm‬הגודל הממוצע של יחידה מוטורית – ‪ 90‬סיבים‪.‬‬
‫מתיחות מרבית שסיב בודד יכול לפתח בזמן טונוס – ‪ .50g‬מה ניתן להסיק מנתונים אלה?‬
‫‪ .1‬להרמת משקולת של ‪ 4kg‬המונחת על כף היד יש להפעיל ‪ 14‬יחידות מוטוריות בו‪-‬זמנית‪.‬‬
‫‪ .2‬להרמת משקולת של ‪ 120g‬מופעלים באופן זמני רק ‪ 36‬סיבים‪.‬‬
‫‪ .3‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .4‬המשקולת המרבית שסיב שריר יוכל להרים הינה ‪.300g‬‬

‫‪ (33‬אילו מהגורמים הבאים יגרום לעליה ב‪ contractility-‬של שריר הלב?‬

‫א‪ .‬החלשת פעילות משאבת הסידן ברטיקולום האנדופלסמטי‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגדלת מספר תעלות הסידן בקרום הרטיקולום האנדופלסמטי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגדלת דרגת החפיפה בין הפילמנטים הדקים והפילמנטים העבים‪.‬‬
‫ד‪ .‬החלשת פעילות משאבת שיחלוף נתרן‪ /‬סידן‪.‬‬

‫‪ .1‬ג' בלבד‪.‬‬
‫‪ .2‬א'‪ ,‬ב' ו‪-‬ג'‪.‬‬
‫‪ .3‬א' ו‪-‬ג'‪.‬‬
‫‪ .4‬ב' ו‪-‬ד'‪.‬‬

‫‪ (34‬קודקוד צמיחה הוא סינאפסה צעירה בהתהוותה‪ .‬תכונה זו ניתנת להדגמה ע"י‪:‬‬
‫‪ .1‬נוגדנים כנגד רצפטור לאצטילכולין‪.‬‬
‫‪ .2‬שינוי במוליכות בממברנה סינפטית מאיזור נאורו‪-‬מוסקולרי בטלאי על אלקטרודות‬
‫‪ patch‬במצב ‪ outside-out‬ב‪.bioassay-‬‬
‫‪ .3‬רישום זרמי סידן בקודקוד הצמיחה‪.‬‬
‫‪ .4‬יונופורזה של אצטילכולין על קודקוד הצמיחה‪.‬‬

‫‪ (35‬מהם התנאים הדרושים לשם קבלת הרפיה בשריר?‬

‫א‪ .‬נוכחות ‪.ATP‬‬
‫ב‪ .‬נוכחות יוני מגנזיום‪.‬‬
‫ג‪ .‬התגברות האלמנט האלסטי הטורי על האלמנט המתכווץ‪.‬‬
‫ד‪ .‬סילוק יוני הסידן‪.‬‬

‫‪ .1‬ג' ו‪-‬ד'‪.‬‬
‫‪ .2‬א'‪ ,‬ב' ו‪-‬ד'‪.‬‬
‫‪ .3‬ד' בלבד‪.‬‬
‫‪ .4‬א' ו‪-‬ב'‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪ (36‬נתונות ארבע תוצאות של בדיקות אלקטרופיזיולוגיות ממקור הרעלה נאורומוסקולרי‪.‬‬

‫איזה מהממצאים הבאים מעיד על פעולה פרסינפטית של הרעל?‬
‫‪ .1‬תדירות פוטנציאלים סינפטיים גמדיים )ספונטניים( ‪ MEPPS‬נמוכה מהרגיל‪ ,‬אשר גובהם‬
‫מתאים לממוצע באוכלוסיה הבריאה‪.‬‬
‫‪ .2‬כל הממצאים‪.‬‬
‫‪ .3‬ריכוז יוני הסידן בטרמינל הפרסינפטי אינו משתנה בעקבות עליה בריכוז חיצוני של‬
‫אשלגן‪.‬‬
‫‪ .4‬אין העברה סינפטית בעקבות גירוי חשמלי של העצב המוטורי‪ .‬אפליקציה יונופורטית‬
‫של הטרנסמיטר גרמה לתגובה פוסטסינפטית‪.‬‬

‫‪ (37‬סומציה של שני ‪ twitches‬איזומטריים סמוכים אפשרית מאחר ש‪:‬‬

‫‪ .1‬האלמנט האלסטי המקביל איננו מגיב ביעילות להתכווצות האלמנט האקטיבי‪.‬‬
‫‪ .2‬כשני גירויים עוקבים‪ ,‬ריכוז יוני הסידן בציטופלזמה גבוה יותר מזה המתקבל מגירוי‬
‫יחיד ולכן יופעלו יותר גשרי אקטומיוזין‪.‬‬
‫‪ .3‬פוטנציאל הפעולה קצר יותר מזה של ה‪.twitch-‬‬
‫‪ .4‬משך המצב האקטיבי באלמנט המתכווץ קצר מאוד יחסית למשך ה‪.twitch-‬‬
‫ביופיזיקה – ‪2‬‬

‫‪ (38‬המימד הפיסיקלי של מקדם החדירות הינו‪:‬‬

‫‪.cm/sec .1‬‬
‫‪.cm/sec2 .2‬‬
‫‪.cm .3‬‬
‫‪.cm2/sec .4‬‬

‫‪ (39‬עבור סיב שריר שלד ידוע כי באורך ההתחלתי ‪ L0‬שיא המתיחות ב‪ .twitch-‬איזומטרי‬
‫הינו ‪ ,60g‬ומהירות ההתקצרות ללא עומס הינה ‪ .2.5 cm/sec‬באורך התחלתי ‪ 0.9 L0‬שיא‬
‫המתיחות ב‪ twitch-‬איזומטרי הינו ‪ .50g‬מה תוכל‪/‬י להסיק ממערכת זו?‬
‫‪ .1‬באורך התחלתי ‪ L0‬ובעומס ‪ 30g‬מהירות ההתקצרות תהיה ‪.1.25 cm/sec‬‬
‫‪ .2‬העומס המרבי שהסיב יכול להרים בכל אורך התחלתי הינו ‪.60g‬‬
‫‪ .3‬באורך התחלתי ‪ 0.9 L0‬מהירות ההתקצרות ללא עומס הינה ‪.3/0 cm/sec‬‬
‫‪ .4‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬

‫‪ (40‬ריכוז יוני האשלגן בתא ומחוצה לו שווים ‪ 150 mM‬ו‪ 15mM-‬בהתאמה‪ .‬פוטנציאל‬
‫נרנסט של אשלגן )פנים כלפי חוץ( בטמפרטורת חדר במקרה זה יהיה שווה ל‪:‬‬
‫‪.-133.5 mV .1‬‬
‫‪.-58 mv .2‬‬
‫‪.+133.5 mV .3‬‬
‫‪.+58 mV .4‬‬

‫‪ (41‬התקופה הרפרקטורית היחסית של סיב עצב מצטיינת בכך ש‪ ,-‬ונובעת מכך ש‪:‬‬
‫‪ .1‬בתקופה זו יש לגרום לדפולריזציה גדולה יותר של הקרום כדי להגיע ליצירת פוטנציאל‬
‫פעולה‪ ,‬כי בתקופה זו מוליכויות הקרום גבוהות יחסית למנוחה‪.‬‬
‫‪ .2‬בתקופה זו יש לגרום לדפולריזציה גדולה יותר של הקרום כדי להגיע ליצירת פוטנציאל‬
‫פעולה‪ ,‬כי בתקופה זו מוליכות הקרום לאשלגן ‪ GK‬גדולה יחסית‪ ,‬והמוליכות לנתרן ‪GNa‬‬
‫קטנה יחסית בהשוואה למנוחה‪.‬‬
‫‪ .3‬בתקופה זו קשה לגרום לתגובת העצב כי מוליכויות הקרום נמוכות יחסית למנוחה‪.‬‬
‫‪ .4‬תקופה זו נמשכת כל זמן פוטנציאל הפעולה כי הקרום נמצא במצב של דפולריזציה‪.‬‬

‫‪ (42‬תמיסה של ‪ NaCl‬בריכוז של ‪ 10 g/l‬היא‪:‬‬

‫‪ .1‬היפראוסמוטית לפלסמת דם נורמלית‪.‬‬
‫‪ .2‬איזואוסמוטית לפלסמת דם נורמליץ‬
‫‪ .3‬איזואוסמוטית לשתן נורמלי‪.‬‬
‫‪ .4‬היפווסמוטית לפלסמת דם נורמליץ‬

‫‪ (43‬השרטוט האופייני של שריר שלד והשתנותו בזמן מתיחה או התקצרות סיפקו מידע רב‬
‫לחוקרי השריר על מנגנון ההתכווצות‪ .‬אילו מהממצאים הבאים נכון?‬
‫א‪ .‬גשרי אקטומיוזין יכולים להיווצר בכל איזור ‪.A‬‬
‫ב‪ .‬בזמן מתיחה פסיבית איזור ‪ I‬מתארך‪ ,‬ואיזור ‪ A‬נשאר ללא שינוי‪.‬‬
‫ג‪ .‬החלק המרכזי של איזור ‪ A‬הינו בהיר יותר מאחר שהוא נטול גשרים‪.‬‬
‫ד‪ .‬בזמן ‪ twitch‬איזומטרי מתקצר איזור ‪ I‬ואיזור ‪ A‬מתארך‪.‬‬

‫‪ .1‬ב' ו‪-‬ג'‪.‬‬
‫‪ .2‬ב'‪ ,‬ג' ו‪-‬ד'‪.‬‬
‫‪ .3‬ג' בלבד‪.‬‬
‫‪ .4‬א' ו‪-‬ד'‪.‬‬
‫‪ (44‬שיא פוטנציאל הפעולה במערכת קיבוע מרחבי חל כאשר‪:‬‬
‫‪ .1‬הערך של סכום הזרמים היוניים בקרום הוא מקסימלי‪.‬‬
‫‪ .2‬זרם הנתרן מגיע לשיאו‪.‬‬
‫‪ .3‬יחסי מכפלות ריכוזי היונים הפנים‪ -‬והחוץ‪-‬תאיים במוליכויות היונים המתאימות מגיעים‬
‫לערך מסוים‪.‬‬
‫ביופיזיקה – ‪2‬‬

‫‪ .4‬סכום הזרמים היוניים הוא אפס‪.‬‬

‫‪ (45‬הפרש פוטנציאלים של ‪ -100 mV‬בין תא עצב לסביבתו )פנים כלפי חוץ( מוחזק ע"י‬
‫מכשיר קיבוע מתח‪ .‬פוטנציאל נרנסט של יוני אשלגן עבור אותו תא וסביבתו שווה ל‪90 -‬‬
‫‪ .-mV‬באיזה כיוון ינועו יוני האשלגן מבחינה מאקרוסקופית?‬
‫‪ .1‬לא תהיה תנועה מאקרוסקופית של אשלגן‪.‬‬
‫‪ .2‬כיוון תנועתם של יוני האשלגן מנוגד לכיוון הזרם החשמללי הכללי‪.‬‬
‫‪ .3‬החוצה‪.‬‬
‫‪ .4‬פנימה‪.‬‬

‫‪ (46‬ע"י טיפול פרמקולוגי ניתן להגדיל את האלסטיות של האלמנט האלסטי בטור ולהקטין‬
‫את כוחות החיבור והאינרציה שלו‪ .‬כיצד לדעתך ישפיע טיפול כזה על התכווצות השריר?‬
‫‪ .1‬שיא המתיחות ב—‪ twitch‬איזומטרי יגדל‪.‬‬
‫‪ .2‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬משך –‪ twitch‬איזומטרי יגדל‪.‬‬
‫‪ .4‬המתיחות בטטנוס איזומטרי לא תשתנה‪.‬‬

‫‪ (47‬העובדה שזרם אשלגן לא מתעורר מיד לאחר דפולריזציה‪ ,‬ושההתפתחות שלו איננה‬
‫אקספוננציאלית נתינת לפירוש הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬ישנם מספר מצבים "סגורים" של התעלה ורק מצב אחד פתוח‪.‬‬
‫‪ .2‬יש להעלות את פרמטר ‪ N‬בחזקה הרביעית‪.‬‬
‫‪ .3‬ישנן מספר אוכלוסיות של תעלות‪ ,‬שבכל אחת מהן התעלות יכולות להיות בשני מצבים‪:‬‬
‫סגור ופתוח‪.‬‬
‫‪ .5‬ישנם מספר מצבים של תעלה "פתוחה"‪.‬‬

‫‪ (48‬בחילופי חומר בין תא כדורי וסביבתו באמצעות דיפוזיה פשוטה קבוע הזמן לכניסתו‪/‬‬
‫יציאתו של החומר‪:‬‬
‫‪ .1‬תשובות ב' ו‪-‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪) .2‬א( פרופורציוני הפוך לרדיוס התא‪.‬‬
‫‪) .3‬ב( פרופורציוני הפוך למקדם החדירות של התא‪.‬‬
‫‪) .4‬ג( פרופורציוני לרדיוס התא‪.‬‬

‫‪ (49‬במצב מנוחה חשמלי של תא אנימלי‬

‫‪ .1‬תשובות א' ו‪-‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪) .2‬ב( יש תנועה מתמדת של יונים מסוגים שונים דרך קרום התא‪.‬‬
‫‪) .3‬ג( כל היונים נמצאים בשיווי משקל ביחס למעבר דרך קרום התא‪.‬‬
‫‪) .4‬א( אין זרם חשמלי דרך קרום התא‪.‬‬

‫‪ (50‬כאשר מרחק הדיפוזיה גדל פי ‪ 100‬זרם הדיפוזיה גדל פי‪:‬‬

‫‪.10 .1‬‬
‫‪.1000 .2‬‬
‫‪.10000 .3‬‬
‫‪.100 .4‬‬

‫‪ (51‬משאבת נתרן‪ /‬אשלגן‬

‫‪ .1‬אינה אלקטרוגנית‪.‬‬
‫‪ .2‬מעבירה לכל ‪ 3‬יוני נתרן מפנים התא החוצה‪ 2 ,‬יוני אשלגן מחוץ התא פנימה‪.‬‬
‫‪ .3‬אינה תלויה בפעילותה במקור אנרגיה שלילי‪.‬‬
‫‪ .4‬מעבירה לכל ‪ 3‬יוני נתרן מהתמיסה החיצונית אל תוך התא‪ 2 ,‬יוני אשלגן החוצה‪.‬‬

‫‪ (52‬בהתכווצות איזוטונית‬
‫‪ .1‬משך ה‪ twitch-‬זהה לזה של ‪ twitch‬איזומטרי הנמדד באותו סיב‪.‬‬
‫‪ .2‬מרחק ההתקצרות תלוי בגודל העומס ולא בקצב הגירוי‪.‬‬
‫‪ .3‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬מהירות ההתקצרות עולה ככל שהאורך ההתחלתי של הסיב גדל‪.‬‬
‫ביופיזיקה – ‪2‬‬

‫‪ (53‬לשרחר לב בתמיסה הוסף חומר‪ ,‬החודר לתוך התאים ומעכב את פעילות האנזים‬
‫‪ .cAMP phosphodiesterase‬כיצד תושפע הפעילות המוטורית והחשמלית של הפרפרט?‬
‫‪ .1‬זרם הסידן לתוך התא בזמן פוטנציאל הפעולה יוגבר‪.‬‬
‫‪ .2‬פעילות משאבת שחלוף נתרן‪ /‬אשלגן תקטן‪.‬‬
‫‪ .3‬משך פוטנציאל הפעולה יקטן‪.‬‬
‫‪ .4‬פעילות משאבת שחלוף נתרן‪ /‬אשלגן תוגבר‪.‬‬

‫‪ (54‬כמה מהמשפטים הבאים נכונים?‬

‫א‪ .‬במחלת פרקינסון קיימת תופעה של רגישות יתר לטרנסמיטר דופמין בעקבות ניוון תאים‬
‫פרסינפטיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬במצב הפתולוגי מיסתניה גרביס נוצרים נוגדנים כנגד רצפטור ניקוטיני לאצטילכולין‪.‬‬
‫ג‪ .‬בחולה ציסטיק פיברוזיס תעלות יונים סלקטיביות לכלוריד אינן נפתחות בעקבות‬
‫השפעת אדרנלין‪.‬‬
‫ד‪ .‬בתאים סרטניים לא נמצא סינפסות חשמליות‪.‬‬

‫‪ .1‬שני משפטים נכונים‪.‬‬

‫‪ .2‬משפט אחד נכון‪.‬‬
‫‪ .3‬שלושה משפטים נכונים‪.‬‬
‫‪ .4‬כל המשפטים נכונים‪.‬‬

‫‪ (55‬באמצעים ביוכימיים מיצו לתמיסה את החלבונים המתכווצים משריר שלד של חרצף‬

‫מצוי‪ .‬בסדרת ניסויים נמצא‪) :‬א( פעילות של ‪ ATPase‬מתרחשת בנוכחות ‪ ATP‬ויוני סידן‬
‫ביחס ‪) .1:1‬ב( בהוספת ‪ ATP‬ויוני מגנזיום ללא סידן‪ ,‬לא נמצא שינוי בצמיגות התמיסה‪.‬‬
‫מה תוכלו להסיק מממצאים אלה?‬
‫‪ .1‬במהלך המיצוי אבדו החלבונים הרגולטוריים‪.‬‬
‫‪ .2‬עקב טעות אבד המיוזין בתהליך המיצוי‪ ,‬והתמיסה מכילה רק אקטין‪.‬‬
‫‪ .3‬בתנאי הניסוי לא נוצר קומפלקס של אקטומיוזין‪.‬‬
‫‪ .4‬התמיסה הכילה קומפלקס של מולקולות מיוזין וטרופונין‪.‬‬

‫‪ (56‬שאלה זו שווה ל‪ 4-‬שאלות רגילות‬

‫תא עצב נמצא בתמיסה של ‪ 150mM NaCl‬ו‪ 5mM KCl -‬בטמפ' חדר‪ .‬פוטנציאל נרנסט של‬
‫נתרן שווה ל‪ ,+50.75mV-‬פוטנציאל נרנסט של אשלגן שווה ל‪ ,-90.3mV -‬פוטנציאל‬
‫הקרום )פוטנציאל מנוחה( שווה ל‪ ,-67.3mV -‬פוטנציאל נרנסט של כלור שווה לפוטנציאל‬
‫המנוחה‪ .‬מהו יחס מקדמי החדירות של נתרן ואשלגן?‬
‫‪.0.05 .1‬‬
‫‪.0.04 .2‬‬
‫‪.25 .3‬‬
‫‪.20 .4‬‬

‫‪ (57‬על מנת שתא יאבד מים במצבו הסופי צריך‪:‬‬

‫‪ .1‬להוסיף לתמיסה החיצונית האיזוטונית מרכיב בלתי‪-‬חודר דרך קרום התא‪.‬‬
‫‪ .2‬להוסיף לתמיסה החיצונית האיזוטונית מרכיב החודר דרך קרום התא‪.‬‬
‫‪ .3‬להחליף את התמיסה החיצונית האיזוטונית בתמיסה מימית‪ ,‬איזואוסמוטית לתמיסה‬
‫הפנימית‪ ,‬של מומס החודר אל תוך התא‪.‬‬
‫‪ .4‬להוסיף לתמיסה החיצונית האיזוטונית מים‪.‬‬

‫‪ (58‬אי אספקת חמצן לתאי שריר לב גרמה לעליה בריכוז תוך‪-‬תאי של חומצה לקטית‪.‬‬
‫כתוצאה נצפה לתגובה הבאה‪:‬‬
‫‪ .1‬הפרת הצימוד החשמלי בין התאים הנ"ל ותאים אחרים ע"י סגירת תעלות ‪gap‬‬
‫‪.junction‬‬
‫‪ .2‬עליה בריכוז פרוטונים‪ ,‬שתגרור חסימה חסימה בתעלות נתרן הרגישות לרעלן‬
‫טטרודוקסין )‪.(TTX‬‬
‫‪ .3‬ירידה במוליכות קרום התאים המסתיימת בהפרת צימוד בין‪-‬תאי‪ ,‬וכך נמנע מעבר‬
‫חומרים רעילים‪.‬‬
‫ביופיזיקה – ‪2‬‬

‫‪ .4‬סגירת תעלות כלוריד וירידת רגישותן לשליח המשני ‪.cAMP‬‬

‫‪ (59‬האוסמולריות של התמיסה‬
‫‪ .1‬פרופורציונית ללחץ האוסמוטי של התמיסה‪.‬‬
‫‪ .2‬תלויה רק בטמפרטורה‪.‬‬
‫‪ .3‬קיימת כמושג רק לגבי תמיסות המצייתות לחוק ‪.Vant Hoff‬‬
‫‪ .4‬פרופורציונית הפוכה ללחץ האוסמוטי של התמיסה‪.‬‬

‫‪ (60‬הזרם היוני בקרום עצב נקבע על‪-‬פי‪:‬‬

‫‪ .1‬הסיכוי שתעלה תהיה במצב פתוח‪ ,‬מספר התעלות בקרום הסיב‪ ,‬המוליכות של התעלה‬
‫הבודדת‪ ,‬ופוטנציאל הקרום‪.‬‬
‫‪ .2‬הסיכוי שתעלה תהיה במצב פתוח‪ ,‬מספר התעלות בקרום הסיב ומוליכות של תעלה‬
‫בודדת‪.‬‬
‫‪ .3‬הסיכוי שתעלה תהיה במצב פתוח‪ ,‬מספר התעלות בקרום‪ ,‬המוליכות של תעלה בודדת‪,‬‬
‫וההפרש בין פוטנציאל הקרום לפוטנציאל ההיפוך של היון‪.‬‬
‫‪ .4‬מספר התעלות בקרום סיב‪ ,‬המוליכות של תעלה בודדת‪ ,‬פוטנציאל הקרום ופוטנציאל‬
‫ההיפוך של יון‪.‬‬

‫‪ (61‬להלן מספר תכונות של עקום זרם‪-‬מתח של פוטנציאל סינפטי‪ .‬סמן את התשובה הנכונה‪:‬‬
‫‪ .1‬נקודת חיתוך העקום עם ציר המתח היא פונקציה של מוליכות התעלות היוניות בעקבות‬
‫הפעלתן ע"י טרנסמיטר‪.‬‬
‫‪ .2‬ליניאריות העקום מרמזת על סלקטיביות גבוהה ליונים חד‪-‬ערכיים‪.‬‬
‫‪ .3‬אי‪-‬ליניאריות העקום נובעת מסלקטיביות ליונים דו‪-‬ערכיים‪.‬‬
‫‪ .4‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬

‫‪ (62‬לשריר לב בתמיסה הוסיפו תרופה מסויימת אשר גורמת להגדלת משרעת פוטנציאל‬
‫הפעולה‪ ,‬אולם איננה משפיעה על פוטנציאל המנוחה‪ .‬כיצד תושפענה תכונות השריר?‬
‫‪ .1‬עוצמת ההתכווצות תקטן בהדרגה עד לרמה יציבה חדשה‪.‬‬
‫‪ .2‬עוצמת ההתכווצות לא תשתנה‪.‬‬
‫‪ .3‬עוצמת ההתכווצות תגדל בהדרגה עד לרמה יציבה חדשה‪.‬‬
‫‪ .4‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬

‫‪ (63‬סף העירור של עצב מושג כאשר‪:‬‬

‫‪ .1‬הערך המוחלט של סכום הזרמים היוניים לתוך האקסון גדול‪ ,‬ולו גם בהפרש הקטן‬
‫מהערך המוחלט של סכום הזרמים החוצה‪.‬‬
‫‪ .2‬הערך המוחלט של סכום הזרמים היוניים לתוך האקסון קטן‪ ,‬ולו גם בהפרש הקטן מהערך‬
‫המוחלט של סכום הזרמים החוצה‪.‬‬
‫‪ .3‬סכום המוליכות והזליגה של אשלגן‪ ,‬ולו גם בהפרש קטן‪ ,‬מהמוליכות לנתרן‪.‬‬
‫‪ .4‬פוטנציאל הקרום מגיע לערך מוגדר וקבוע‪.‬‬

‫‪ (64‬נעשתה אנליזה כימית לפלסמת הדם של חולה‪ ,‬ונמצא שריכוז האוריאה בה שווה ל‪-‬‬
‫‪ .100mM‬כל המרכיבים האחרים נמצאו בריכוזים נורמליים‪ .‬כדוריות הדם האדומות מחולה‬
‫זה הועברו לפלסמת דם נורמלית‪ .‬מה יקרה לכדוריות אלו?‬
‫‪ .1‬נפחן של הכדוריות יגדל עד להמוליזה‪.‬‬
‫‪ .2‬הכדוריות תחילה תתכווצנה‪ ,‬ואחרי כן נפחן יגדל עד לנפח גדול מההתחלתי‪.‬‬
‫‪ .3‬הכדוריות תחילה תתכווצנה‪ ,‬ואחרי כן תחזורנה לנפחן המקורי‪.‬‬
‫‪ .4‬נפח הכדוריות תחילה יגדל‪ ,‬ואחרי כן תחזורנה הכדוריות לנפחן המקורי‪.‬‬

‫‪ (65‬שריר שלד בגוף האדם מתפקד בדר"כ באורך התחלתי המתאים לשיא עקומת מתיחות‪-‬‬
‫אורך‪ ,‬ואילו שריר הלב נמצא בחלק העולה של עקומה זו‪.‬‬
‫איזה גורם תורם לממצאים אלו?‬
‫‪ .1‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬קבוע הקפיץ של האלמנט האלסטי הטורי בשריר הלב גבוה יותר מאשר בשריר שלד‪.‬‬
‫‪ .3‬בהעדר התכווצות אקטיבית‪ ,‬שריר שלד הינו רפוי‪ ,‬ואילו שריר לב נמצא במצב של‬
‫‪.GOR‬‬
‫‪ .4‬קצב ההתפתחות של המצב האקטיבי בריר לב איטי יותר מאשר בשריר שלד‪.‬‬
‫ביופיזיקה – ‪2‬‬

‫‪ (66‬נתונה סינפסה בין עצב ‪ A‬וטרמינל עצב ‪ ,B‬בדומה למבנה הקיים באינהיביציה‬
‫פרסינפטית‪ .‬הטרנסמיטר בסינפסה זו גורם לירידה בהסתברות פתיחה של תעלות אשלגן‬
‫תלויות‪-‬מתח בטרמינל‪ .‬כתוצאה מכך פוטנציאל הפעולה בטרמינל ממושך יותר בעקבות‬
‫פעולת הטרנסמיטר‪ .‬כיצד תתבטא תופעה זו בתא ‪?B‬‬
‫‪ .1‬שחרור מוקטן של טרנסמיטר ע"י טרמינל ‪ B‬עקב אינאקטיבציה של תעלות נתרן תלויות‪-‬‬
‫מתח‪.‬‬
‫‪ .2‬שחרור ממושך יותר של טרנמיטר ע"י טרמינל ‪.B‬‬
‫‪ .3‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .4‬עליה בפוטנציאל היפוך של יוני סידן בטרמינל ‪.B‬‬
‫ביופיזיקה – ‪ – 2‬תשובות אפשריות‬

‫בחינה בביפיזיקה – ‪ – 2‬תשובות‬

‫‪3‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪ 1‬או ‪4‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪.53‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.36‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪.54‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.37‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫‪ 1‬או ‪3‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.55‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.38‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪.56‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.39‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.57‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.40‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.58‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.41‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.59‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.42‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪.60‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.43‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.9‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.61‬‬ ‫‪.44‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.27‬‬ ‫‪.10‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.62‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫‪.11‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.63‬‬ ‫‪.46‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.12‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪.64‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.47‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.13‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.65‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.48‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.14‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.66‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.49‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.15‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪.50‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.16‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.51‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.34‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.17‬‬
‫ביופיזיקה – ‪3‬‬

‫בחינה בביופיזיקה ‪(3) -‬‬

‫‪(1‬העברה של חומרים באמצעות דיפוזיה ברקמות יעילה‬
‫למרחקים בסדר גודל של‪:‬‬
‫‪ .1‬כ‪ 1 -‬מ"מ‬
‫‪ .2‬כ‪ 10 -‬מיקרונים‬
‫‪ .3‬כ‪ 1 -‬ס"מ‬
‫‪ .4‬כ‪ 100 -‬מיקרונים‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(2‬בסיב שריר מתפתח ‪ TWITCH‬שנמשך כ‪150 -‬מילישניות לאחר הגירוי‪.‬‬

‫מה יתקבל כאשר ינתנו שני גירויים חשמליים עוקבים במרווח של ‪80‬‬
‫מילישניות?‬
‫‪ .1‬שני ה‪ TWITCH -‬שיתקבלו יהיו זהים בצורתם ובמתיחות הנמדדת‪.‬‬
‫‪ .2‬שיא המתיחות ב‪ TWITCH -‬השני יהיה קטן משיא המתיחות ב‪TWITCH -‬‬
‫הבודד‪.‬‬
‫‪ .3‬שיא המתיחות לאחר הגירוי השני יהיה גבוה משיא המתיחות המתקבל בזמן‬
‫‪TWITCH‬‬
‫בודד‪.‬‬
‫‪ .4‬הגירוי החשמלי השני לא יעורר ‪ TWITCH‬מאחר והסיב עדיין בתקופה‬
‫רפרקטורית‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫בין שתי תמיסות איזואוסמוטיות מופרדות ע"י קרום‪:‬‬ ‫‪(3‬‬

‫שטפי המומס בשני הכוונים שווים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אין מעבר מומס‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אין מעבר ממיס ומומס‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אין מעבר ממיס‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אינני יודע‪/‬ת‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ (4‬סיב שריר המסוגל לפתח מהירות מקסימלית בשיא ‪ TWITCH‬איזומטרי‬

‫של ‪ 100‬ג"ר מחובר למשקולת במשקל ‪ 50‬ג"ר‪.‬‬
‫כתוצאה מגירוי חשמלי בודד נקבל‪:‬‬
‫‪ .1‬השריר יתקצר רק כאשר יקבל גירוי טטני‪.‬‬
‫‪ .2‬מהירות התקצרות תהיה חצי ממהירות ההתקצרות המקסימלית‬
‫המתקבלת ללא עומס‪.‬‬
‫‪ .3‬יתפתח ‪TWITCH‬איזומטרי שבשיאו המתיחות תהיה ‪ 100‬ג"ר‪.‬‬
‫‪ .4‬בזמן התקצרות הסיב המתיחות בו תהיה ‪ 50‬ג"ר‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪(5‬בניסוי דמיוני הוסיפו לסיב בודד של שריר שלד חומר שגרם להיווצרות‬
‫‪ TWITCH‬איזומטרי מהיר יותר ובעל שיא מתיחות גבוה יותר מאשר בתנאי ביקורת‪.‬‬
‫כיצד לדעתך פעל החומר הנ"ל?‬
‫‪ .1‬מקטין איבוד אנרגיה באלמנט האלסטי הטורי ומגבי את‬
‫מהירות פירוק ה‪ATP -‬ע"י האקטומיוזין ‪.ATPASE‬‬
‫‪ .2‬החומר מגדיל את מספר הסיבים ביח' מוטורית אחת ואת קצב‬
‫המטבוליזם התוך תאי‪.‬‬
‫ביופיזיקה – ‪3‬‬

‫‪ .3‬מגביר את מהירות ההולכה של פוטנציל פעולה ב‪T TUBULES -‬‬

‫ואת מספר קשרי אקטומיוזין הנוצרים באורך סרקומק מסויים‪.‬‬
‫‪ .4‬הגביר את כמות יוני הסידן המשתחררת מהרטיקולום הסרקופלסמטי בתגובה‬
‫לפוטנציאל‬
‫פעולה בודד ואת קצב שחרור יוני הסידן‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(6‬כדי לקבוע אם טרנסמיטור הוא אינהיביטורי ידיעת הנתונים הבאיםמספקת‬

‫והכרתית‪:‬‬
‫‪ .1‬היונים שמוליכותם משתנה‪ ,‬פוטנציאל מנוחה‪.‬‬
‫‪ .2‬סוג הטרנסמיטור ופוטנציאל המנוחה‪.‬‬
‫‪ .3‬ריכוז תעלות יוניות‪ ,‬היון שמוליכותו משתנה‪.‬‬
‫‪ .4‬פוטנציאל היפוך של הטרנסמיטור‪ ,‬פוטנציאל סף‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(7‬אינאקטיבציה של טרנסמיטור לאחר שחרורו מתבצעת ע"י‪:‬‬

‫‪ .1‬ספיגה לתאי גליה שכנים‪.‬‬
‫‪ .2‬ספיגה חוזרת לאחר פרסינפטי‪.‬‬
‫‪ .3‬פירוק אנזימטי באתר פוסטסינפטי‪.‬‬
‫‪ .4‬כל המנגנונים המוזכרים כאן‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪(8‬תרופה א' הגדילה אמפליטודה של ‪ EPP‬ללא שינוי אמפליטודה של‬

‫‪ .MEPP‬תרופה ב' גרמה לעלייב בגודל ‪MEPP‬ללא שינוי תכולה קוונטית‪.‬‬
‫‪ .1‬תרופה א' פעלה על התא הפוסטסינפטי וב' על פרסינפטי‪.‬‬
‫‪ .2‬תרופה א' פעלה על קצה פרסינפטי וב' על פוסטסינפטי‪.‬‬
‫‪ .3‬שתיהן פעלו על קצה פוסטסינפטי‪.‬‬
‫‪ .4‬שתיהן פעלו על קצוות הפרה והפוסטסינפטיים‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(9‬המוליכות החשמלית של קרום ליונים מסוג מסוים החודרים דרך הקרום‪:‬‬

‫‪ .1‬פרופורציונית הפוך למקדם החדירות של היונים הנ"ל דרך הקרום‪.‬‬
‫‪ .2‬פרופ' למקדם החדירות של היונים הנ"ל דרך הקרום ‪.‬‬
‫‪ .3‬תלויה אך ורק במקדם החלוקה של היונים הנ"ל בין הקרום והתמיסה מחוץ‬
‫לקרום‪.‬‬
‫‪ .4‬תלויה אך ורק בריכוז היונים בתוך הקרום‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(10‬שטף משיכת המומס נוצר כאשר‪:‬‬

‫‪ .1‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬מקדם ההחזרה )רפלקציה( של הקרום לגבי המומס אינו שווה ‪1‬‬
‫‪ .3‬מקדם הפילטרציה אינו שווה ‪.0‬‬
‫ביופיזיקה – ‪3‬‬

‫קיים שטף נפח‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪(11‬כאשר הפרש פוטנציאליים חשמליים בין שתי תמיסות מופרדות‬

‫ע"י קרום אינו שווה לפוטנציאל נרנסט שך יונים מסוג מסויים החודרים דרך הקרום‪:‬‬
‫‪ .1‬היונים עוברים לצד הקרום עם פוטנציאל יותר נמוך‪.‬‬
‫‪ .2‬היונים עוברים דרך הקרום כך שהפרש הפוט' בין שני צידי הקרום יתקרב לפוט'‬
‫נרנסט של אותם יונים‪.‬‬
‫‪ .3‬היונים עוברים דרך הקרום כך שהפרש הפוט' בין שני צידי הקרום יתרחק לפוט'‬
‫נרנסט של אותם יונים‪.‬‬
‫‪ .4‬היונים עוברים לצד הקרום עם פוטנציאל יותר גבוה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(12‬הרפולריזציה של מתח הממברנה במהלך פוטנציאל הפעולה נגרמת בין השאר בגלל‪:‬‬
‫‪ .1‬עליה בפעיךות נתרן‪-‬אשלגן בשיא פוטצ' הפעולה‪.‬‬
‫‪ .2‬עלית המוליכות לאשלגן והתפתחות האינאקטיבציה לנתרן‪.‬‬
‫‪ .3‬הקטנה פרמטר ‪ N‬והגדלת פרמטר ‪ H‬כתוצאה מהדפולריזציה של‬
‫הממברנה בחלק העולה של פוטצ' הפעולה‪.‬‬
‫‪ .4‬ירידת המוליכות לאשלגן והתפתחות האינאקטיבציה לנתרן‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(13‬קצב חילופי חומרים בין תא לסביבתו‪:‬‬

‫‪ .1‬אינו מושפע ע"י היחס שטח פנים של התא לנפחו‪.‬‬
‫‪ .2‬יותר גדול בתאים גדולים‪.‬‬
‫‪ .3‬גדל עם עליית היחס בין שטח פני התא לנפחו‪.‬‬
‫‪ .4‬קטן עם עליית היחס בין שטח פני התא לנפחו‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(14‬ירידה בלחץ הקולואיד אוסמוטי של פלסמת הדם תגרום ל‪-‬‬

‫‪ .1‬יציאת נוזלים מהנימית אל הרקמה‪.‬‬
‫‪ .2‬כניסת חלבונים מהרקמה אל הנימיות‪.‬‬
‫‪ .3‬יציאת חלבונים מן הדם אל הרקמה‪.‬‬
‫‪ .4‬כניסת נוזלים אל תוך הנימית מן הרקמה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(15‬העברה של ח' אמינו וסוכרים דרך קרומים אפיטליאלים בכוון נגד מפל ריכוזיהם‪:‬‬
‫‪ .1‬תלויה בפעולתה של משאבת נתרן‪-‬אשלגן‪.‬‬
‫‪ .2‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬כל התשובות לא נכונות‪.‬‬
‫‪ .4‬מתבצעת בהעברה מקבילה עם יוני נתרן‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(16‬בהעברה מזורזת בעזרת נשאים דרך קרום התא‪:‬‬

‫‪.1‬מהירות ההעברת תלויה אך ורק בטמפ'‪.‬‬
‫‪ .2‬חומר בעל אפיניות )זיקה( גדולה יותר לנשא יכול למנוע העברה‬
‫של חומר בעל אפיניות קטנה לנשא‪.‬‬
‫‪ .3‬מהירות ההעברה תלויה במסיסות של החומר המועבר בשומן‪.‬‬
‫ביופיזיקה – ‪3‬‬

‫‪ .4‬מהירות ההעברה אינה תלויה בריכוזו של החומר המועבר‪.‬‬

‫‪.5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(17‬מיסטניה גרביס )‪ (MYASTHENIA GRAVIS‬הוא מצב פתולוגי בו‪:‬‬

‫‪.1‬התכולה הקווטנית מוקטנת מסיבות אימונולוגיות‪.‬‬
‫‪ .2‬הגוף מפתח נוגדנים נגד חלבון הרצפטור לאצטילכולין‪.‬‬
‫‪ .3‬קיים מצב אוטואימוני כנגד משאבות נתרן‪ /‬אשלגן‪.‬‬
‫‪ .4‬הגוף מפתח נוגדנים נגד תעלות יוניות )‪ (IONophore‬בחיבור הנאורומוסקולרי‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪(18‬גשרים בפילמנט עבה ‪ 0.3‬מיקרון‪ .‬מה תוכלו לומר לגבי תלות המתיחות באורך‬
‫הסרקומר?‬
‫‪ .1‬באורך סרקומר של ‪ 1.6‬מיקרון תהיה חפיפה מקסימלית בין פילמנטים דקים ועבים ולכן‬
‫גם תתפתח מתיחות אקטיבית מקסימלית‪.‬‬
‫‪ .2‬באורכי סרקומר התחלתיים של ‪ 2.95‬או ‪ 1.8‬מיקרון המתיחות תהיה חצי מהמתיחות‬
‫המקסימלית‪.‬‬
‫‪ .3‬שיא המתיחות יתפתח באורך ‪ 2‬מיקרון ואילו באורכים של ‪ 2.3‬מיקרון או ‪ 1.7‬מיקרון‬
‫המתיחות תהיה נמוכה יותר‪.‬‬
‫‪ .4‬באורכי סרקומר מ‪ -3.6‬מיקרון עד ‪ 2.3‬מיקרון תתקים עליה לינארית במתיחות ככל‬
‫שאורך הסרקומר יקטן‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪.‬‬

‫‪(19‬נתונה מערכת סינפטית בעלת מקדם מתיחות נמוך‪ .‬אילו מהמנגנונים הבאים מאפשרים‬
‫העברת מידע במערכת?‬
‫‪ .1‬סכום קלטים מרחבי וטמפורלי‪.‬‬
‫‪ .2‬דיסאינהיביציה פרה ופוסט סינפטית‪.‬‬
‫‪ .3‬כל המנגנונים המוזכרים כאן‪.‬‬
‫‪ .4‬עליה בתכולה קוונטית על ידי פסיליטציה פרסינפטית‪.‬‬
‫‪ .5‬אני לא יודע!!!‬

‫‪(20‬סידן שארי )‪ (RESIDUAL CALC *M‬באתרים פרסינפטים יכול להסביר‪:‬‬

‫‪ .1‬צימוד בין תאי מוגבר‪.‬‬
‫‪ .2‬פסיליטציה‪.‬‬
‫‪ .3‬אי תיאום אימפדנסים‪.‬‬
‫‪ .4‬ירידה בתכולה קוונטית‪.‬‬
‫‪ .5‬אין לי שמץ של מושג‪.‬‬

‫‪(21‬מידת הצימוד החשמלי בין שני תאים תקטן כאשר‪:‬‬

‫‪ .1‬ריכוז יוני מימן בתא ירד‪.‬‬
‫‪ .2‬ריכוז יוני מימן בתא יעלה‪.‬‬
‫‪ .3‬ריכוז יוני כלוריד בתא ירד‪.‬‬
‫‪ .4‬ריכוז יוני סידן בתא ירד‪.‬‬
‫‪ .5‬לא יודע‪...‬‬

‫‪(22‬מפלי לחצים הידרוסטטים וקולואידאוסמוטיים בין שני צידי דופן הנימית )בכיוון מן‬
‫הנימית לרקמה( משפיעים על זרימת הנוזל דרך הדופן‪:‬‬
‫ביופיזיקה – ‪3‬‬

‫באותו כיוון‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫כך ששטף הנוזל הוא תמיד מן הנימית אל הרקמה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כך ששטף הנוזל הוא תמיד מן הרקמה אל הנימית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בכיוונים מנוגדים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אינני יודע‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪(23‬חומר כימי המגדיל את שחרור יוני הסידן מהרטיקולום הסרקופלסמתי כתוצאה מפוטצ'‬
‫פעולה בכל סוגי השריר יגרום ל‪-‬‬
‫‪ .1‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬הכדלת עוצמת ההתכווצות של הלב‪.‬‬
‫‪ .3‬הקטנה קצב הגירוי הדרוש לטטנוס בשרירים חלקים ובשרירי שלד‪.‬‬
‫‪ .4‬הגברת עוצמת ההתכווצןת של ‪ TWITCH‬איזומטרי בסיבי שריר לבנים‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(24‬סמן את המשפט הנכון ביותר‪:‬‬

‫‪ .1‬כל המשפטים נכונים‪.‬‬
‫‪ .2‬במבנה של סינפסה כימית ללא טרנסמיטור רק חלק מזערי של הזרם הפרסינפטי יחדור‬
‫לתא הפוסטסינפטי‪.‬‬
‫‪ .3‬צימוד חשמלי בין תאים ע"י ‪ GAP JUNCTION‬יקטן כאשר ה‪ PH -‬התוך תאי ירד‪.‬‬
‫‪ .4‬השהייה סינפטית גדולה יותר בסינפסה כימית מאשר בסינפסה חשמלית‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(25‬זרמי הנתרן או האשלגן המתפתחים בסיב עצב בעת דפולריזציה נובעים מכך‪:‬‬
‫‪ .1‬הכח המניע את היונים גדול יותר בעת דפולריזציה‪.‬‬
‫‪ .2‬מוליכות התעלות היוניות גדלה בעת הדפולריזציה‪.‬‬
‫‪ .3‬שהסיכוי שתעלה תהיה במצב פתוח גדול יותר עבור מצבים של דפולריזציה‪.‬‬
‫‪ .4‬לא ניתן לכלול את זרמי הנתרן ואשלגן באותה קטגוריה בהקשר הנ"ל‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(26‬סמן את המשפט הנכון ביותר‪:‬‬

‫‪ .1‬אף משפט אינו נכון‪.‬‬
‫‪ .2‬סינפסה חשמלית איטית יותר מסינפסה כימית‪.‬‬
‫‪ .3‬מבנה ‪ TIGHT JUNCTION‬מאפיין סינפסות חשמליות‪.‬‬
‫‪ .4‬במבנה הסינפטי יש תאום אימפדנסים‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(27‬נתון סיב עצב מיאליני בעל התכונו הבאות‪ :‬אורך ה‪ 4 NODE -‬מיקרון‪ ,‬התנגדות הקרום‬
‫באיזור ה‪NODE-‬‬
‫‪ 24=RM‬או"ם ס"מ ‪ , 2‬התנגדות האקסופלסמה ‪ RIN =57‬או"ם ס"מ‪.‬‬
‫גובה פוטצ' פעולה ‪ MV 108‬הסף ‪ MV 18‬הקף האקסופלסמה ‪ 20‬מיקרון ושטח החתך ‪83‬‬
‫מיקרון בריבוע‪.‬‬
‫ניתן להניח‪ROUT :‬זניח‪ ,‬בידוד מיאלין מוחלט‪ ,‬משך שיא פוטצ' פעולה ארוך בהרבה‬
‫מקבוע הזמן של הממברנה‪RM .‬קבוע בתקופה הלטנטית‪ ,‬ניתן להזניח זרמים שאינם עוברים‬
‫בין שני ‪ NODES‬סמוכים‪.‬‬
‫מה אורך ה‪INTERNODE -‬המקסימלי המאפשר התקדמות פוטצ' פעולה בסיב זה?‬
‫ביופיזיקה – ‪3‬‬

‫‪ 21.8‬מ"מ‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ 71‬מ"מ‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ 41‬מ"מ‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ 8‬מ"מ‬ ‫‪.4‬‬
‫אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪(28‬כאשר בוחנים את השרטוט האופיני של שריר שלד בזמן מתיחה פסיבית או התכווצות‬
‫אזי‪:‬‬
‫‪ .1‬בהתכווצות איזומטרית אזור ה‪ I -‬מתארך ואזור ה‪ A -‬מתקצר‪.‬‬
‫‪ .2‬אזור ההתכווצות הכהה המופיע באורכי סרקומר קצרים נובע מדפורמציה של‬
‫הפילמנטים העבים משני צידי קו ה‪.M-‬‬
‫‪ .3‬כאשר איזור ה ‪ –H‬שווה באורכו לאזור ה‪ A -‬לא ניתן לקבל התכווצות אקטיבית‪.‬‬
‫‪ .4‬בזמן מתיחה פסיבית אזור ה‪ PSEUDO H -‬מתארך‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(29‬סמן את המשפט הנכון‪:‬‬

‫‪ .1‬יוני מגנזיום מתחרים עם יוני סידן ויקטינו את התכולה הקוונטית‪.‬‬
‫‪ .2‬טטראתילאמוניום )‪ (TEA‬חוסם תעלות סידן שאינן תלויות במתח‪.‬‬
‫‪ .3‬אואבאין )‪ (OUABAIN‬חוסם זרם נתרן תוך שינוי מוליכות‪.‬‬
‫‪ .4‬טטרודוטוקסין )‪ (TTX‬חוסם תעלות נתרן אשלגן "כימיות" בסינפסה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(30‬הכינוי תמיסת אקטומיוזין ע"י מיוזין ואקטין שהוכנו בצורה נקיה ביותר‪.‬‬
‫לאלו תופעות תצפה?‬
‫‪.1‬הוספת יוני מגנזיום‪ ATP :‬תגרום תחילה לירידה בצמיגות התמיסה ולאחר מכן לעליה‬
‫בצמיגות‬
‫תוך שחרור פוספט‪.‬‬
‫‪ ATP .2‬ו – ‪ MG‬יגרמו לירידה בלתי רברסיבילית בצמיגות התמיסה‪.‬‬
‫‪ .3‬הוספת פירופוספאט לא תגרום לדיסוציאציה של הקומפלקס אקטומיוזין‪.‬‬
‫‪ .4‬פירוק ‪ ATP‬יתרכז רק בנוכחות יוני סידן‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(31‬סדר גודל של קבוע מרחבי של סיב עצב הוא‪:‬‬

‫‪ 1 .1‬מ"מ‬
‫‪ 10 .2‬מ'‬
‫‪ 1 .3‬מיקרון‬
‫‪ 1 .4‬מ'‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪(32‬את המעבר של התעלות היוניות ממצב סגור לפתוח ולהיפך נתן לראות כ‪:‬‬
‫‪ .1‬ריאקציה כימית מסדר שני עד רביעי‪.‬‬
‫‪ .2‬ריאקציה כימית מסדר אפס‪.‬‬
‫‪ .3‬כראיקציה כימית הפיכה שאינה תלויה בהשפעת התנאים הפיסיקלים של הסביבה‪.‬‬
‫‪ .4‬ריאקציה כימית מסדר ראשון‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬
‫ביופיזיקה – ‪3‬‬

‫‪(33‬נתון‪ vm,ena,ek :‬פוטנציאל מנוחה‪, pna,pk ,‬סף ‪) v‬מתח סף(‪ .‬טרנסמיטור ‪ t‬מעלה ‪t . gk‬‬
‫אינהיבטורי אם‪:‬‬
‫‪ ena .1‬יותר חיובי מ ‪.ek‬‬
‫‪ Ek‬יותר שלילי מ‪.vm -‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ ek‬יותר חיובי מ‪.vm -‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ .4‬סף ‪ v‬יותר שלילי מ ‪.vm‬‬
‫‪ .5‬א‪.‬י‪.‬‬

‫‪(34‬שטח הקרום הפרסינפטי אינו גדל בזמן שחרור טרנסמיטור עקב‪:‬‬

‫‪ .1‬תאום אימפדנסים מירבי‪.‬‬
‫‪ .2‬הרס מידי של הקרום ע"י אנזימים פרוטאטליטיים‪.‬‬
‫‪ .3‬מיחזור הקרום‪(recycling).‬‬
‫‪ .4‬ספיגה חוזרת של הטרנסמיטור‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪(35‬כיצד נעשה הצימוד בין פעילות חשמלית לפעילות מכנית בשריר השלד?‬
‫‪ .1‬דפולריזציה ב ‪ T-TUBULES‬מפעילה את משאבת יוני הסידן שברטיקולום‬
‫הסרקופלסמטי להורדת ריכוז יוני הסידן בסרקופלסמה‪.‬‬
‫‪ .2‬יוני סידן חודרים מהתמיסה החיצונית בשיא פוטנציאל הפעולה ומפעילים את גשרי‬
‫האקטומיוזין‪.‬‬
‫‪ .3‬פוטנציאל הפעולה בקרום השריר מפעיל ישירות את ה ‪ ATPASE‬שבאקטומיוזין‪.‬‬
‫‪ .4‬דפולריזציה ב ‪ T-TUBULES‬גורמים לשחרור יוני סידן מהרטיקולום הסרקופלסמטי‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬
‫‪(36‬בשווי משקל דונז בין תא )סביבה( הוספת מלח בישול לתמיסה החיצונית שאינה מכילה‬
‫מאקרויונים‪:‬‬
‫‪ .1‬אינה משנה את הפרשי הלחצים האוסמוטיים‪.‬‬
‫‪ .2‬גורמת ליציאה של המאקרויונים מן התא‪.‬‬
‫‪ .3‬מקטינה את הפרשי הלחצים האוסמוטיים‪.‬‬
‫‪ .4‬מגדילה את הפרשי הלחצים האוסמוטיים‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ (37‬קבוע מרחבי של סיב עצב או שריר‪:‬‬

‫‪ .1‬גדל עם הגדלת רדיוס הסיב‪.‬‬
‫‪ .2‬גדל עם הקטנת מוליכות חשמלית של קרום הסיב‪.‬‬
‫‪ .3‬כמעט ולא תלוי במוליכות חשמלית של התמיסה החיצונית‪.‬‬
‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(38‬תאר את היחסים בין פוטנציאל הפעולה‪ ,‬המצב אקטיבי והמתיחות הנמדדת בסיב שריר‬
‫שלד?‬
‫‪ .1‬המצב האקטיבי מתחיל מיד לאחר תחילת פוטנציאל הפעולה ומסתיים מיד לאחריו‪.‬‬
‫‪ .2‬בשיא ה ‪ TWITCH‬המתיחות הנמדדת שווה לזו הקיימת באותו זמן באלמנט המתכווץ‪.‬‬
‫‪ .3‬המתיחות הנמדדת זהה למצב האקטיבי בכל זמן ההתכווצות‪.‬‬
‫‪ .4‬המצב האקטיבי מתפתח לפני המתיחות הנמדדת ומסתיים לאחריה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ (39‬טרנסמיטור המופרש מקצה פרסינפטי‪:‬‬

‫ביופיזיקה – ‪3‬‬

‫מפעיל תעלה יונית "כימית" הנמצאה במקביל לתעלה יונית חוץ סינפטית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מפעיל תעלות סידן בקצה הפרסינפטי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מגדיל את מספר התעלות הסינפטיות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מפעיל תעלה יונית "כימית" הנמצאת בטור לתעלה יונית חוץ סינפטית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ (40‬מה הן התכונות של טטנוס בשריר שלד?‬

‫‪ .1‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬המתיחות בטטנוס גבוהה מזו המתקבלת בשיא ‪ TWITCH‬איזומטרי‪.‬‬
‫‪ .3‬זמן קיום הטטנוס תלוי במטבוליזם התאי‪.‬‬
‫‪ .4‬קצב הגרוי הדרוש לטטנוס בגוה בסיבים מהירים מאשר בסיבים איטיים‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ (41‬התקופה הרפרקטורית על סיב עצב מצטיינת בכך ש‪, -‬ונובעת מכך ש‪: -‬‬
‫‪ .1‬בתקופה זו קשה לגרום לתגובת העצב כי מוליכויות הקרום נמוכות יחסית למנוחה‪.‬‬
‫‪ .2‬בתקופה זו יש לגרום לדפולריזציה גדולה יותר של הקרום כדי להגיע ליצירת‬
‫פוטנציאל פעולה כי בתקופה זו מוליכות הקרום לאשלגן‪ , KG ,‬גדולה יחסית‬
‫והמוליכות לנתרן ‪ GNA‬קטנה יחסית )בהשוואה למנוחה(‪.‬‬
‫‪ .3‬תקופה זו נמשכת כל זמן פוטנציאל הפעולה כי הקרום נמצא במצב של דפולריזציה‪.‬‬
‫‪ .4‬בתקופה זו יש לגרום לדפולריזציה גדולה יותר של הקרום כדי להגיע ליצירת‬
‫פוטנציאל פעולה כי בתקופה זו מוליכויות הקרום גבוהות יחסית למנוחה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(42‬במצב ‪: RIGOR‬‬
‫‪ .1‬השריר במצב רפוי ואינו יכול להתכווץ בגלל חוסר באספקת ‪. ATP‬‬
‫‪ .2‬קיים חוסי ביוני סידן ולכן לא תתכן דיסוציאציה של קשרי אקטומיוזין‪.‬‬
‫‪ .3‬קשרי אקטומיוזין אינם ניתקים בהעדר ‪.ATP /‬‬
‫‪ .4‬קיימת התכווצות מתמדת תוך פרוק ‪. ATP‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(43‬פוטנציאל מנוחה של תא הינו בעיקר‪:‬‬

‫‪ .1‬פוטנציאל שווי משקל‪.‬‬
‫‪ .2‬פוטנציאל הנוצר מפעולה של משאבת התרן אשלגן‪.‬‬
‫‪ .3‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .4‬פוטנציאל דיפוזיה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ (44‬משאבת נתרן אשלגן‪:‬‬

‫‪ .1‬לא אלקטרוגנית במצב נורמלי‪.‬‬
‫‪ .2‬מעבירה לכל שני יוני אשלגן אל תוך התא ‪ 3‬יוני נתרן החוצה‪.‬‬
‫‪ .3‬מעבירה לכל ‪ 3‬נתרן ‪ 2‬יוני אשלגן מן התא החוצה‪.‬‬
‫‪ .4‬מעבירה לכל ‪ 3‬יוני נתרן אל תוך התא ‪ 2‬יוני אשלגן החוצה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(45‬אצטילכולין הוא טרנסמיטור מעכב בשריר לב ומעורר בשריר שלד‪ -‬עובדה זאת‪:‬‬
‫ביופיזיקה – ‪3‬‬

‫אף תשובה איננה נכונה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫נובעת מריכוז גבוה יותר של תעלות יוניות באזור הסינפטי בשריר הלב‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אפשרית כיון שסרקומר של שריר לב שונה מזה של שריר שלד‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מתאפשרת הודות לפוטנציאל היפוך שונה של אצטילכולין בלב ובשריר שלד‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ (46‬מעברו של חומר לא פולרי דרך קרום התא‪:‬‬

‫‪ .1‬אינו מושפע ע"י מסיסותו בשומן‪.‬‬
‫‪ .2‬מואץ עם עלית מסיסותו בשומן‪.‬‬
‫‪ .3‬נקבע אך ורק ע"י עובי הקרום וקבוע הדיפוזיה של החומר בקרום‪.‬‬
‫‪ .4‬מואט עם עלית מסיסותו בשומן‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(47‬בהעברה פעילה החומרים מועברים‪:‬‬

‫‪ .1‬נגד כיוון המפל של הפוטנציאלים האלקטרוכימיים ובשמוש באנרגיה מטבולית‪.‬‬
‫‪ .2‬דרך קרום הוא הודות להגדלת חדירותו‪.‬‬
‫‪ .3‬דרך תעלות בקרום התא‪.‬‬
‫‪ .4‬בעזרת נשא בכיוון המפל של הפוטנציאל האלקטרוכימי‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ (48‬הגברת קצב גירוי חשמלי לפיסת שריר הלב מקצב של ‪/ 40‬דקה לקצב של ‪ 80‬לדקה‬
‫גורמת להגברה הדרגתית בעוצמת התכווצות השריר‪ .‬תופעה זו נובעת מ…‬
‫‪ .1‬התארכות פיסת השריר עקב הרפיה חלקית‪.‬‬
‫‪ .2‬הגדלת ריכוז יוני הסידן בציטופלסמה עקב חוסר יכולת של משאבת הסידן ברטיקולום‬
‫הסרקופלסמטי לסלק את יוני הסידן בקצב הדרוש‪.‬‬
‫‪ .3‬הגדלת המאגר הפנימי של יוני סידן עקב חדירה מוגברת של יוני סידן לתא מהתמיסה‬
‫החיצונית‪.‬‬
‫‪ .4‬סכום של התכווצויות עוקבות‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ (49‬המימד הפיסיקלי של שטף הנפח הוא‪:‬‬

‫‪ .1‬מול חלקי שניה וחלקי ס"מ ברבוע‪.‬‬
‫‪ .2‬מול חלקי שנים‪.‬‬
‫‪ .3‬ס"מ חלקי שניה‪.‬‬
‫‪ .4‬ס"מ בחזקה שלישית חלקי שניה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(50‬מהי התכונה המאפשרת לשרירים אדומים לשמור על מתיחות גבוהה לתקופה ארוכה?‬
‫‪ .1‬מהירות התכווצות איטית ולכן חדירות איחוי נמוכה‪.‬‬
‫‪ .2‬אספקת דם עשירה וקיום מערכת חלבונים המשמשת כמאגר לחמצן ומזרזת דיפוזיה של‬
‫חמצן‪.‬‬
‫‪ .3‬תכולה גבוהה ביותר של חלבונים מתכווצים‪.‬‬
‫‪ .4‬הפעלה לסירוגין של יחידות מוטוריות שונות‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(51‬המימד הפיסיקלי של קבוע הדיפוזיה כפי שהוא נובע מחוק פיק הראשון הוא‪:‬‬
‫ביופיזיקה – ‪3‬‬

‫ס"מ ברבוע כפול שניה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ס"מ בריבוע חלקי שניה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ס"מ חלקי שניה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ס"מ כפול שניה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ (52‬נוכל להבדיל בין פעילות טרנסמיטור על תעלה יונית ובין פעילותו על משאבה‬
‫אלקטרוגנית ע"י‪:‬‬
‫‪ .1‬שינוי במוליכות קרום התא‪.‬‬
‫‪ .2‬שינוי בתאום אימפדנסים‪.‬‬
‫‪ .3‬ירידה בצימוד בין התא ושכנו‪.‬‬
‫‪ .4‬עליה בפוטנציאל סינפטי של התא‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ (53‬בהתאם למודל שריר השלד אזי ב‪ TWITCH‬איזומטרי‪:‬‬

‫‪ .1‬המתיחות הנמדדת בשיא ה ‪ TWITCH‬שווה לשיא המתיחות האקטיבית‪.‬‬
‫‪ .2‬המתיחות הנמדדת שווה בכל רגע ורגע למתיחות המתפתחת באלמנט המתכווץ‪.‬‬
‫‪ .3‬אין שינוי באורך האלמנט המתכווץ ובאורך האלמנט האלסטי הטורי‪.‬‬
‫‪ .4‬האלמנט המתכווץ מתקצר והאלמנט האלסטי הטורי מתארך‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ (54‬חומר כלשהו מביא לכן שפרמטר האקטיבציה של הנתרן )‪ (M‬יהיה אותה פונקציה של‬
‫מתח וזמן כמו פרמטר האינאקטיבציה )‪ . (H‬השפעתו של החומר תבוא לידי ביטוי בצורה‬
‫הבאה‪:‬‬
‫‪ .1‬בעקבות גרוי על ‪ -‬ספי יתפתח פוטנציאל פעולה ממושך מהנורמלי‪.‬‬
‫‪ .2‬בעקבות דפולריזציה חזקה יתפתח פוטנציאל פעולה שצורתו הפוכה לפוטנציאל‬
‫הנורמלי‪.‬‬
‫‪ .3‬בעקבות דפולריזציה חזקה לא יתפפתח פוטנציאל פעולה‪.‬‬
‫‪ .4‬אף אחת מהתשובות אינה נכונה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ (55‬עקום המתאר זרם סינפטי כנגד פוטנציאל מנוחה של תא שריר שלד הינו‪:‬‬
‫‪ .1‬לינארי ומקביל לעקום המתקבל ללא נוכחות נתרן בתמיסה חיצונית‪.‬‬
‫‪ .2‬סיגמואידי ומקביל לעקום המתקבל ללא נוכחות אשלגן בתמיסה החיצונית‪.‬‬
‫‪ .3‬לינארי בתנאי שיש יוני נתרן בתמיסה החיצונית‪.‬‬
‫‪ .4‬אקספוננציאלי ותלוי בנוכחות אשלגן‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ (56‬בתוך קופסא נתונה פיסת שריר‪ .‬כיצד בניסויים שונים תקבע‪/‬י את סוג השריר?‬
‫‪ .1‬תדירות האחוי לקבלת טטנוס נמוכה בשריר לב מאשר בשריר שלד או שריר חלק‪.‬‬
‫‪ .2‬תדירות האחוי בשריר חלק בד"כ נמוכה יותר מאשר בשריר שלד‪ .‬בשריר לב לא ניתן‬
‫למדוד תדירות איחוי‪.‬‬
‫‪ .3‬תלות אורך מתיחות בשריר חלק ובשריר שלד דומות אך שונות משמעותית מזו הנמדדת‬
‫בשריר לב‪.‬‬
‫‪ .4‬התכווצות שריר לב תלויה באפינפרין בנגוד לשריר חלק ולשריר שלד‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬
‫ביופיזיקה – ‪3‬‬

‫‪ (57‬את הפיגור בהתפפתחות זרמי האשלגן בעת דפולריזציה ניתן לייחס‪:‬‬

‫‪ .1‬לכך שלתעלות האשלגן יותר ממצב פתוח אחד‪.‬‬
‫‪ .2‬לכך שלתעלות האשלגן יותר ממצב סגור אחד‪.‬‬
‫‪ .3‬לאינרציה של מסת השערים בתעלות היוניות‪.‬‬
‫‪ .4‬לתהליכי דיפוזיה יונית המקדימים את פתיחת התעלות‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ (58‬בהתאם למודל הפילמנטים המחליקים המתיחות המתפתחת בסיב שריר שלד בזמן‬
‫התכווצות תלויה ב‪:‬‬
‫‪ .1‬מספר קשרי אקטומיוזין היכולים להיוצר‪.‬‬
‫‪ .2‬אורך התחלתי של הפילמנטים העבים‪.‬‬
‫‪ .3‬מידת המתיחה של האלמנט אלסטי המקביל‪.‬‬
‫‪ .4‬כמות יוני הסידן המשתחררת בזמן הגרוי מהרטיקולום הסרקופלסמטי‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(59‬סף הגירוי של עצב מושג כאשר‪:‬‬

‫‪ .1‬כאשר פוטנציאל הקרום מגיע לערך מוגדר וקבוע האופייני לכל עצב‪.‬‬
‫‪ .2‬הערך המוחלט של סכום הזרמים היוניים לתוך האקסון קטן ולו גם בהפרש שואף‬
‫לאפס‪ ,‬מסכום הזרמים הזורמים החוצה‪.‬‬
‫‪ .3‬סכום הזרמים היוניים החוצה מהאקסון גדול‪ ,‬ולו גם בהפרש שואף לאפס‪ ,‬מסכום‬
‫הזרמים הזורמים פנימה‪.‬‬
‫‪ .4‬הערך המוחלט של סכום הזרמים היוניים לתוך האקסון גדול ולו גם בהפרש שואף‬
‫לאפס‪ ,‬מסכום הזרמים הזורמים החוצה‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ (60‬מבנה ‪ GUP JUNCTION : TIGHT JUNCTION‬מהווים מסלולים‪:‬‬

‫‪ .1‬בעלי התנגדות נמוכה וגבוהה בהתאמה‪.‬‬
‫‪ .2‬בעלי התנגדות גבוהה ונמוכה בהתאמה‪.‬‬
‫‪ .3‬השני בעל התנגדות גבוהה כאשר נמצא בין תאי אפיתל ‪.‬‬
‫‪ .4‬הראשון בעל התנגדות נמוכה כאשר נמצא בין תאי אפיתלל‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪(61‬תמיסה פיסיולוגית של מלח שולכן עם תוספת קטנה של אוריאה היא לגבי התמיסה‬
‫בתוך כדורית דם אדומה‪:‬‬
‫‪ .1‬היפראוסמוטית ואיזוטונית‪.‬‬
‫‪ .2‬היפואוסמוטית‪.‬‬
‫‪ .3‬היפוטונית והיפראוסמוטית‪.‬‬
‫‪ .4‬היפרטונית‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ (62‬בקשר נוירומוסקולרי הדפולריזציה חשובה לשחרור הנוירוטרנסמיטור כי היא‪:‬‬

‫‪ .1‬גורמת לאיחוי בין קצה העצב לממברנה הפוסט סינפטית‪.‬‬
‫‪ .2‬מביאה לכניסת יוני אשלגן החיוניים לשחרור הנוירוטרנסמיטור‪.‬‬
‫‪ .3‬מגדילה את הסיכוי לשחרור טרנסמיטור‪.‬‬
‫‪ .4‬מגדילה את קצב הסינתזה של הנוירוטרנסמיטור‪.‬‬
‫ביופיזיקה – ‪ –3‬תשובות אפשריות‬

‫תשובות‬ ‫–‬ ‫‪3‬‬ ‫–‬ ‫בחינה בביופיזיקה‬

‫‪3‬‬ ‫‪.49‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.50‬‬ ‫‪?3‬‬ ‫‪.34‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.51‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫‪?1‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪?1‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫‪?1‬‬ ‫‪.36‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪.53‬‬ ‫‪?4‬‬ ‫‪.37‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫‪?1‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪.54‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.38‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫‪ 1‬או ‪?4‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪?1‬‬ ‫‪.55‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.39‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫‪ 2‬או ‪?4‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.56‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.40‬‬ ‫‪ 1‬או ‪2‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.57‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.41‬‬ ‫‪ 2‬או ‪3‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫‪?2‬‬ ‫‪.9‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.58‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.42‬‬ ‫‪?1‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.10‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪.59‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.43‬‬ ‫‪ 1‬או ‪?3‬‬ ‫‪.27‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.11‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.60‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.44‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.12‬‬
‫‪?1‬‬ ‫‪.61‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.13‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪.62‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.46‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.14‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.47‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.15‬‬
‫‪?3‬‬ ‫‪.48‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.16‬‬
‫ביופיזיקה ‪4 -‬‬

‫‪4‬‬ ‫–‬ ‫בחינה בביופיזיקה‬

‫‪ .6‬הרפולריזציה על מתח הממברנה במהלך פוטנציאל הפעולה נגרמת ע"י‪) :‬בחר בתשובה‬
‫הכוללת ביותר(‬
‫‪ .1‬עליית המוליכות לאשלגן והתפתחות האינאקטיבציה לנתרן‪.‬‬
‫‪ .2‬עליית המוליכות לאשלגן‪ ,‬התפתחות האינאקטיבציה לנתרן‪ ,‬ירידת הכוח המניע‬
‫לנתרן‪ ,‬ועליית הכוח המניע לאשלגן‪.‬‬
‫‪ .3‬הגדלת המוליעות לאשלגן והקטנת המוליכות לנתרן כתוצאה מן הדפולריזציה‬
‫של הממברנה בחלק העולה של פוטנציאל הפעולה‪.‬‬
‫‪ .4‬היפוך כיוון פעולה משאבת נתרן‪-‬אשלגן בשיא פוטנציאל הפעולה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .7‬סמן את המשפט הנכון ביותר‪:‬‬

‫‪ .1‬שלד תאי הקשור לקרום התא מהווה מלכודת דיפוזיה לחלבונים ממברנלים‪,‬‬
‫ומאפשר ריכוז תעלות יוניות באתרים מוגדרים‪.‬‬
‫‪ .2‬ריכוז גבוה של תעלות סידן בקרום הפרהסינפטי נובע מקשירה של וזיקולות‬
‫סינפטיות לחלבוני עגינה )‪(docking proteins‬‬
‫‪ .3‬ריכוז תעלות ספציפיות באתרים שונים בתא מבוקר ע"י ריכוז חוץ‪-‬תאיים של‬
‫יונים שונים באתרים אלו‪.‬‬
‫‪ .4‬בעת תהליך איחוי של כל גרנולה סקרטורית נפתח מספר רב של תעלות איחוי‬
‫)‪ (fusion pores‬ובמרביל חלה הגדלה רציפה של קיבול התא‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .8‬ההתכווצות המהירה ביותר של השריר‪:‬‬

‫‪ .1‬כאשר השריר מפתח כוח מקסימלי‬
‫‪ .2‬בהעדר עומס‬
‫‪ .3‬כאשר הכוח שהשריר מפתח שווה לשליש מהכוח המקסימלי שלו‬
‫‪ .4‬בעת גירוי טטני‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .9‬לראשי מולקולת המיוזין התכונות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .2‬יכולת לנוע ביחס לגוף הפילמנט העבה‬
‫‪ .3‬יכולת להתקשר לאתרים מסויימים במולקולת האקטין‬
‫‪ .4‬יכולת לבצע הידרוליזה של ‪ATP‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .10‬תכונות העברה של חומר ‪ X‬דרך ח'קרום גדוריות דם אדומות הינן‪:‬‬

‫א‪ .‬במצב של שיווי משקל ריכוז חומר ‪ X‬תוך תאי גבוה פי ‪ 10‬מריכוזו החוץ תאי‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרעלת הגליקוליזה איננה משפיעה בטווח הקצר על ריכוז ‪ X‬תוך תאי‪ ,‬אולם‬
‫בטווחי זמן ארוכים ריכוז ‪ X‬תוך תאי יורד ומשתווה לריכוז חוץ תאי‪.‬‬
‫ג‪ .‬מעבר חומר ‪ X‬מבחוץ פנימה דורש נוכחות יוני אשלגן בתוך התא‪.‬‬
‫מהו לדעתך מנגנון העברה?‬
‫‪ .1‬העברה אקטיבית מסדר שני מטיפוס ‪counter-transport‬‬
‫‪ .2‬דיפוזיה פשוטה‪ ,‬אולם חומר ‪ X‬נקשר לאשלגן תוך תאי‬
‫‪ .3‬משאבת שחלוך אשלגן‪ X/‬מסדר ראשון‬
‫‪ .4‬דיפוזיה מזורזת‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬
‫ביופיזיקה ‪4 -‬‬

‫‪ .11‬התכווצות בעומס קבוע היא‪:‬‬

‫‪ .1‬איזומטרית ואיזוטונית יחד‬
‫‪ .2‬איזומטרית‬
‫‪ .3‬אינה איזומטרית או איזוטונית‬
‫‪ .4‬איזוטונית‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .12‬בציור המסומן ב‪ B-‬נתונים שני רישומי זרם של פעילות פעלות בודדות מפיסות קרום‬
‫שהושגו בעזרת מערכת ‪ patch clamp‬בעת רפולריזציה של הקרום ממתח מנוחה לאפס‪.‬‬
‫ההבדל העיקרי בין רישום מטיפוס ‪-‬א‪ -‬ורישום מטיפוס ‪-‬ב‪ -‬הוא‪:‬‬
‫‪ .1‬ברישום א' רואים פעילות של שתי תעלות וברישום ב' רואים פעילות של לפחות‬
‫תעלה אחת‪.‬‬
‫‪ .2‬אין הבדל מהותי בין שני הרישומים‪.‬‬
‫‪ .3‬ברישום א' רואים פעילות של לפחות תעלה אחת וברישום ב' רואים פעילות של‬
‫לפחות שתי תעלות‪.‬‬
‫‪ .4‬רישום א' הוא של תעלות נתרן ורישום ב' הוא של תעלות אשגלן‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .13‬סמן את המשפט הנכון‪:‬‬

‫‪ .1‬שתי מולקולות ‪ ACH‬מספיקות לשיחרור קוונטום סינפטי בודד‪.‬‬
‫‪ .2‬מולקולת ‪ ACH-R‬מופעלת ע"י קוונטום סינפטי בודד‪.‬‬
‫‪ .3‬קוונטום סינפטי בודד יפעיל עשרות עד מאות מולקולות של ‪ACH-R‬‬
‫‪ .4‬שתי מולקולות ‪ ACH‬מהוות קוונטום סינפטי‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .14‬בהתייחס לעקום זרם מתח של תעלת אצטיל כולין )‪ (ACH‬סמן את המשפט הנכון‬
‫ביותר‪:‬‬
‫‪ .1‬על סמך היחס הלינארי של העקום ניתן לקבוע שתעלת ‪ ACH‬אינה תלוייה במתח‬
‫‪ .2‬מוליכות התעלה ליוני ‪ ACH‬שווה למוליכות ליוני נתרן וליוני אשלגן‪ ,‬ומכאן‬
‫שפוטנציאל ההיפוך של התעלה קרוב לאפס ‪.mV‬‬
‫‪ .3‬ככל שנגדיל את ריכוז ה‪ ACH-‬שיפוע העקום יגדל‬
‫‪ .4‬נקודת חיתוך העקום עם ציר המתח היא בפוטנציאל ההיפוך של ‪.ACH‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .15‬עבור מומס מסויים הידוע כחודר בדיפוזיה פשוטה דרך קרום תאים אנימליים‪ A ,‬ו‪.B-‬‬
‫נמדד )‪ .P(A)>P(B‬אילו מהגורמים הבאים עשוי להסביר את הממצאים הנ"ל‪:‬‬
‫א‪ .‬הרכב קרום ‪ A‬שונה מהרכב קרום ‪ B‬באופן שמסיסות המומס בקרום ‪ A‬גדולה‬
‫ממסיסותו בקרום ‪.B‬‬
‫ב‪ .‬רדיוס תא ‪ A‬קטן מרדיוס תא ‪B‬‬
‫ג‪ .‬בקרום ‪ A‬אותו מספר תעלות מים כמו בקרום ‪ ,B‬אולם הנן בעלות רדיוס גדול יותר‬
‫ד‪ .‬ישנה ספיחה של מולקולת מומס לקרום תאי ‪ A‬ולא לקרום תאי ‪B‬‬
‫‪ .1‬א‪+‬ב‪+‬ג‬
‫‪ .2‬א‪+‬ג‬
‫‪ .3‬ד‬
‫‪ .4‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .16‬סמן איזה מהתכונות הבאות מאפיינת סינפסה אינהיביטורית‪:‬‬

‫‪ .1‬ריכוז טרנסימיטור נמוך‬
‫‪ .2‬פוטנציאל היפוך נמוך ממתח הסף‬
‫‪ .3‬ירידה במוליכות יונית‬
‫‪ .4‬סוג הטרנסמיטור‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬
‫ביופיזיקה ‪4 -‬‬

‫‪ .17‬בתא אנימלי ידועים הנתונים הבאים‪) :‬הריכוזים נתונים במילימולר(‬

‫‪Cl(out)=115 Na(out)=150‬‬ ‫‪K(out)=2.5‬‬
‫‪Cl(in)=7.9‬‬ ‫‪Na(in)=10‬‬ ‫‪K(in)=145‬‬
‫‪V(m)=-67.4mV P(Cl)/P(K)=2 P(Na)/P(K)=0.05‬‬
‫הוסיפו חומר אשר מגדיל באופן סלקטיבי את חדירות הקרום לנתרן ביחס לאשלגן פי‬
‫‪ .40‬מה לדעתך יהיה פוטנציאל התא מיד לאחר הוספת החומר?‬
‫‪+68.2mV .1‬‬
‫‪–5.4mV .2‬‬
‫‪+15.3mV .3‬‬
‫‪0mV .4‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .18‬לחלבון טרופונין הנמצא בפילמנט הדק התכונות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .2‬התקשרות לסידן‬
‫‪ .3‬התקשרות לטרופומיוזין‬
‫‪ .4‬התקשרות לאקטין‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .19‬סדר את סדר הארועי הנכון )משמאל לימין( מתוך ‪ 5‬אירועים המתרחשים בעת‬
‫דגרנולציה בתאי מסט )‪:(mast cell‬‬
‫א‪ .‬פתיחת תעלות איחוי‬
‫ב‪ .‬חדירת סידן לתא‬
‫ג‪ .‬עלייה בקיבול התא‬
‫ד‪ .‬עלייה במוליכות לסידן‬
‫ה‪ .‬עגינה של גרנולה‬
‫‪ .1‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה‬
‫‪ .2‬ד‪ ,‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ה‬
‫‪ .3‬ג‪ ,‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ד‪ ,‬ה‬
‫‪ .4‬ג‪ ,‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ה‪ ,‬ד‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .20‬לאיזה מהתופעות הבאות נצפה בעיקוב ניוון טרמינל מוטורי?‬

‫‪ .1‬ירידה במקדם הצימוד בין סיבי השריר‬
‫‪ .2‬עלייה במספר הרצפטורים האקסטרהסינפטיים‬
‫‪ .3‬פיזור הרצפטורים מהאזור הסינפטי‬
‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .21‬בפיתוח תרופה מסויימת הפועלת רק לאחר חדירתה לציטופלזמה של תאים הוסיפו‬

‫קבוצה הידרופובית אשר הגדילה את מקדום החלוקה שומן‪/‬מים של התרופה פי ‪ 8‬אך‬
‫גרמה להכפלת המשקל המולקולרי‪.‬‬
‫כיצד ישתנה קבוע החדירות של תרופה זו דרך קרום תאי המטרה?‬
‫‪ .1‬יגדל בערך פי ‪8‬‬
‫‪ .2‬יגדל בערך פי ‪4‬‬
‫‪ .3‬יקטן בערך פי ‪4‬‬
‫‪ .4‬יקטן בערך פי ‪2‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬
‫ביופיזיקה ‪4 -‬‬

‫‪ .22‬התעלות היונית לנתרן ואשלגן בסיב עצב מורכבות מבחינה תפקודית מהאלמנטים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬מסלול למעבר יונים לו מספר מצבים מהם לפחות אחד מצב פתוח‬
‫‪ .2‬חלבון בעל לפחות ‪ 2‬מצבי קונפורמציה היכול להמצא במצב המוליך יונים ובמצב‬
‫לא מוליך‪.‬‬
‫‪ .3‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .4‬פילטר )מסנן( בעל סלקטיביות ליונים וחיישן למתח‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .23‬שתי תמיסות‪ ,‬אחת מכילה ‪ 300mOS‬סוכרוז והשנייה מכילה ‪ MgCl2 300mOS‬הינן‪:‬‬

‫א‪ .‬תמיד איזואוסמוטיות‬
‫ב‪ .‬זהות בריכוז מולרי‬
‫ג‪ .‬אינה בהכרח איזוטוניות‬
‫ד‪ .‬אינן בהכרח איזואוסמוטיות‬
‫‪ .1‬ד בלבד‬
‫‪ .2‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .3‬א‪+‬ב‪+‬ג‬
‫‪ .4‬א‪+‬ג‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .24‬בעת התכווצות איזומטרית האלמנט האלסטי הטורי במודל המכני של השריר‪:‬‬

‫‪ .1‬אינו משנה את אורכו‬
‫‪ .2‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫‪ .3‬מתכווץ‬
‫‪ .4‬נמתח‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .25‬ההיפרפולריזציה של הממברנה בסוף מהלך פוטנציאל הפעולה נגרמת בין השאר בגלל‪:‬‬
‫‪ .1‬המוליכות הנמוכה לאשלגן והאינאקטיבציה לנתרן‬
‫‪ .2‬עלייה בפעילות משאבת נתרן‪-‬אשלגן‬
‫‪ .3‬הקטנת המוליכות לאשלגן והגדלת האינאקטיבציה כתוצאה מן הדפולריזציה של‬
‫הממברנה‪.‬‬
‫‪ .4‬המוליעות הגבוהה לאשלגן והאינאקטיבציה לנתרן‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .26‬לפניך כמה משפטים המתייחסים לביופוטנציאלים‪ .‬אילו מהם נכונים?‬

‫א‪ .‬פוטנציאל דונן יכולה להתקיים במערכת המסוגלת לסבול מפל לחצים הידרוסטטים‪.‬‬
‫ב‪ .‬במצב שיווי משקל‪ ,‬סכום הזרמים הדיפוזיים )עקב מפל פוטנציאלים אלקטרוכימי(‬
‫של כל היונים החודרים הינו אפס‪.‬‬
‫ג‪ .‬משאבת שחלוף נתרן‪/‬אשלגן בתאים אנימלים מקיימת מפל ריכוזים קבוע של נתרן‬
‫ואשלגן‪ ,‬ובכך מבטיחה קיום פוטנציאל קרום יציב‪.‬‬
‫ד‪ .‬פוטנציאל דיפוזיה מתקיים בשטח מגע בין שתי תמיסות בריכוזים שונים המכילות‬
‫יונים בעלים מוביליות שונה‪.‬‬
‫‪ .1‬א‪+‬ג‬
‫‪ .2‬א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬
‫‪ .3‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .4‬א‪+‬ב‪+‬ג‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .27‬סמן על מה מלמד אפיון קינטי של תעלה סינפטית המופעלת ישירות ע"י טרנסמיטור‪:‬‬
‫‪ .1‬מספר המצבים הקונפורמטיביים של התעלה‬
‫‪ .2‬גודל התעלה הן ביחידות מוליכות והן ביחידות דלטון )‪(dalton‬‬
‫‪ .3‬סלקטיביות התעלה להולכת יונים ספציפיים‬
‫‪ .4‬כיווני הזרימה היונית וגודל הכח המניע‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬
‫ביופיזיקה ‪4 -‬‬

‫‪ .28‬לחץ אוסמוטי של תמיסה‪...‬‬

‫‪ .1‬אינו תלוי במימדי הכלי בו נמצאת התמיסה‬
‫‪ .2‬הינו הלחץ המופעל ע"י חלקיקי המומס על דפנות הכלי‬
‫‪ .3‬תלוי בריכוז המומסים ולא בתכונותיהם הכימיות‬
‫‪ .4‬גדל ככל שהמשקל המולקולרי של המומס גדל‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .29‬סף העירור של עצב מושג כאשר‪:‬‬

‫‪ .1‬סכום המוליכותיות של האשלגן וזליגה גדול‪ ,‬ולו גם בהפרש קטן מהמוליכות‬
‫לנתרן‪.‬‬
‫‪ .2‬הערך המוחלט של סכום הזרמים לתוך האקסון גדול‪ ,‬ולו גם בהפרש קטן‪ ,‬מהערך‬
‫המוחלט של סכום הזרמים החוצה‪.‬‬
‫‪ .3‬פוטנציאל הקרום מגיע לערך מוגדר וקבוע‪.‬‬
‫‪ .4‬הערך המוחלט של סכום הזרמים היוניים לתוך האקסון קטן ולו גם בהפרש קטן‬
‫מהערך המוחלט של סכום הזרמים היונים הזורמים החוצה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .30‬פוטנציאל שיווי המשקל של יון חודר תלוי ב‪:‬‬

‫א‪ .‬מסיסות היון‬
‫ב‪ .‬גודל היון‬
‫ג‪ .‬עובי הקרום‬
‫ד‪ .‬מפל הריכוזים‬
‫‪ .1‬א‪+‬ג‬
‫‪ .2‬א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬
‫‪ .3‬ד‬
‫‪ .4‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .31‬בתא קיימות תעלות אשלגן בלבד פוטנציאל נרסט של אשלגן ‪ .–60mV‬נתון‪:‬‬

‫במתח של ‪ +10mV‬התעלות פתוחות ‪ 90%‬מהזמן במצב יציב‬
‫במתח של ‪ –40mV‬התעלות פתוחות ‪ 40%‬מהזמן במצב יציב‬
‫במתח של ‪ +10mV‬נמדד זרם בתא של ‪) 9.45nA‬ננו‪-‬אמפר(‬
‫במתח של ‪ –40mV‬נמדד זרם בתא של ‪1.2nA‬‬
‫מספר התעלות הפעילות בתא ומוליכות תעלה הם‪:‬‬
‫‪ 5000 .1‬תעלות‪30pS ,‬‬
‫‪ 1200 .2‬תעלות‪94pS ,‬‬
‫‪ 1000 .3‬תעלות‪10pS ,‬‬
‫‪ 7000 .4‬תעלות‪20pS ,‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .32‬עוצמת הזרם של יון כלשהו דרך קרום נקבעת על פי‪:‬‬

‫‪ .1‬הסיכוי שהתעלה תהיה במצב פתוח‪ ,‬מספר התעלות בקרום הסיב‪ ,‬ומוליכות של‬
‫תעלה בודדת‪.‬‬
‫‪ .2‬הסיכוי שהתעלה הספציפית ליון תהיה במצב פתוח‪ ,‬מספר התעלות בקרום‪,‬‬
‫המוליכות של התעלה הבודדת‪ ,‬וההפרש בין פוטנציאל הקרום לפוטנציאל‬
‫ההיפוך של היון הנדון‬
‫‪ .3‬מספר התעלות בקרום הסיב‪ ,‬המוליכות של התעלה הבודדת‪ ,‬פוטנציאל הקרום‬
‫ופוטנציאל ההיפוך של היון הנדון‬
‫‪ .4‬הסיכוי שהתעלה תהיה במצב פתוח‪ ,‬מספר התעלות בקרום הסיב‪ ,‬המוליכות של‬
‫התעלה הבודדת ופוטנציאל הקרום‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬
‫ביופיזיקה ‪4 -‬‬

‫‪ .33‬סמן את התוצאה הנכונה בעקבות זירחון של תעלת אשלגן תלוית סידן כתוצאה‬
‫מהפעלת פרוטאין קינזה ע"י סרוטנין )‪:(5HT‬‬
‫‪ .1‬שינוי מספר המטענים השליליים של חלבון התעלה‬
‫‪ .2‬שינוי תלות התעלה בריכוז סידן‬
‫‪ .3‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .4‬שינוי הסתברות המצאות התעלה במצב סגור‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .34‬פוטנציאל הקרום של תאים אנימליים‪...‬‬

‫‪ .1‬תלוי במפלי הריכוזים של היונים החודרים וביחסי החדירות שלהם‪.‬‬
‫‪ .2‬נקבע חלקית ע"י משאבות אלקטרוגניות בתאים בהם משאבות כאלו קיימות‪.‬‬
‫‪ .3‬ניתן לחישוב ממשואת גולדמן בתנאים בהם השטף הדיפוזי הכללי של כל היונים‬
‫הינו אפס‪.‬‬
‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .35‬העבירו כדוריות דם אדומות מתמיסת ‪ NaCl‬שריכוזה ‪ 300mOS‬לתמיסת מומס ‪ X‬בריכוז‬

‫‪ .500mOS‬לא נמצא שינוי נפח התחלתי במערכת‪ .‬מה תוכל‪/‬י להסיק מכך?‬
‫א‪ .‬קבוע הרפלקציה של מומס ‪ X‬הינו ‪0.6‬‬
‫ב‪ .‬מומס ‪ X‬איננו חודר דרך קרום התא‬
‫ג‪ .‬לאחר זמן תתרחש המוליזה של הכדורית‬
‫ד‪ .‬במצב שווי משקל‪ ,‬נפח הכדורית יהיה קטן מנפחן ההתחלתי‬
‫‪ .1‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .2‬ד' בלבד‬
‫‪ .3‬א‪+‬ב‪+‬ג‬
‫‪ .4‬א‪+‬ג‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .36‬שני מומסים ‪ A‬ו‪ B-‬החודרים לתאים אנימלים באמצעות מערכת לדיפוזיה מזורזת‬
‫מאופינים ע"י קבועי דיסוציאציה ‪ .KB=50mM ,KA=25mM‬מה תוכל להסיק מנתונים‬
‫אלו?‬
‫‪ .1‬הריכוז הדרוש לשטף התחלתי חצי מכסימלי הינו גבוה ל‪ B-‬לעומת ‪A‬‬
‫‪ .2‬מומס ‪ B‬מעכב את חדירת מומס ‪ A‬ביעילות רבה יותר מאשר ‪ A‬מעכב של חדירת‬
‫‪.B‬‬
‫‪ .3‬קצב העברה מכסימלי של ‪ B‬גדול משל ‪A‬‬
‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .37‬חדירות מומס ‪ X‬דרך קרום כדוריות דם אדומות נמדדה בשני ניסויים‪ .‬בניסוי ‪ A‬הכילה‬
‫התמיסה החיצונית ‪ 280mOS‬סוכרוז ו‪ 10mOS-‬חומר ‪ ,X‬ובניסוי ‪ B‬הכילה התמיסה‬
‫החיצונית ‪ 320mOS‬סוכרוז‪ ,‬ו‪ 1mOS-‬חומר ‪ .X‬בשני המקרים ריכוז ההתחלתי של חומר‬
‫‪ X‬בתוך כדורית הדם האדומות היה אפס‪ .‬בהנחה שחומר ‪ X‬חודר לכדוריות בתהליך של‬
‫דיפוזיה פשוטה‪ ,‬כיצד יתציחסו לדעתך ‪) T1/2‬הזמן הדרוש לריכוז התוך תאי תלהגיע‬
‫לחצי הריכוז החוץ תאי( בשני ניסויים אלו בהנחה כי האוסמולריות התוך תאית‬
‫בתחילת כל ניסוי הייתה ‪?300mOS‬‬
‫‪ T1/2 (A) .1‬שווה ל‪.T1/2 (B)-‬‬
‫‪ .2‬מהנתונים הנ"ל לא ניתן להעריך את יחסי זמני מחציית החיים‪.‬‬
‫‪ T1/2 (A) .3‬גדול מ )‪T1/2 (B‬‬
‫‪ T1/2 (A) .4‬קטן מ‪T1/2 (B)-‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬
‫ביופיזיקה ‪4 -‬‬

‫‪ .38‬כוח שמפתח סרקומר בעת התכווצות אינו תלוי באורכו‪:‬‬

‫‪ .1‬תמיד כאשר אורכו של הסרקומר גדול מאורכם של הפילמנטים הדקים‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר מספר גשרי הרוחב הוא מקסימלי ואין חפיפה בין הפילמנטים הדקים‪.‬‬
‫‪ .3‬כאשר אורכו של הסרקומר שווה או קטן מאורכו של הפילמנט העבה‪.‬‬
‫‪ .4‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .39‬ההספק המכני של שריר הוא מקסימלי‬

‫‪ .1‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫‪ .2‬כאשר השריר מפתח כוח מקסימלי‬
‫‪ .3‬כאשר מהירות ההתכוצות היא מקסימלית‬
‫‪ .4‬בהתכווצות איזומטרית‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .40‬הזרקת נוגדן כנגד חלבון ‪ GAP junction‬לתוך קבוצת תאי שריר חלק הצמודים חשמלית‬
‫בינהם‪...‬‬
‫‪ .1‬תגרום להקטנת קבוע המרחק למדה )‪.(λ‬‬
‫‪ .2‬תגדיל את קבוע הזמן של קרום תא שריר בודד מתוך קבוצת התאים שמרכיבה את‬
‫הקבוצה‪.‬‬
‫‪ .3‬תקטין את ההתנגדות של מסלולים בין תאיים בעלי התנגדות גבוהה‪.‬‬
‫‪ .4‬תגרום להתפתחות )דיפרנציאציה( משובשת של השריר‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .41‬בשריר לב אין מסיגים התכווצות טטנית‬

‫‪ .1‬מפני שהוא מקבל חלק מהסידן שלו הנוזל החוץ תאי‬
‫‪ .2‬מפני שהתקופה הרפרקטורית של פוטנציאל הפעולה שלו מסתיימת יחד עם ה‪-‬‬
‫‪ twich‬או מאוחר יותר‪.‬‬
‫‪ .3‬מפני שפוטנציאל הפעולה שלו חלש בהרבה מפוטנציאל הפעולה בשריר השלד‬
‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .42‬עקומת אורך‪-‬כח אקטיבית של השריר‬

‫‪ .1‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .2‬מתקבלת כהפרש בין עקומת אורך‪-‬כח של שריר מגורה לבין עקומת אורך‪-‬כח‬
‫אלסטית‪-‬פסיבית‬
‫‪ .3‬מזכירה בצורתה את עקומת אורך‪-‬כח של סרקומר בודד‬
‫‪ .4‬היא בעלת מקסימום לאורך מסויים של השריר‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .43‬יוני הסידן מגיעים מהרטיקולום הסרקופלסמטי לפילמנטים הדקים שבסרקומר של שריר‬

‫השלד‪:‬‬
‫‪ .1‬בעשרת משאבות סידן‬
‫‪ .2‬בדרך הדיפוזיה‬
‫‪ .3‬בעזרת מולקולות נשא‬
‫‪ .4‬דרך ‪ T‬טיובולס‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .44‬סמן את המשפט הנכון ביותר‪:‬‬

‫‪ .1‬תעלות סידן מגיעות לטרמינל עצב מוטורי בעיקבות דיפוזיה בקרום התא‬
‫ומופעלות בריכוז גבוה באתר זה‪ ,‬עקב ריכוז הסידן הגבוה בטרמינל‪.‬‬
‫‪ .2‬תעלת אשלגן תלויות סידן הרגישה למתח בנויה כך שהאתר הרגיש לסידן פונה‬
‫לנוזל החוץ‪-‬תאי‪ ,‬והאתר הרגיש למתח נמצא בקרום התא‪.‬‬
‫‪ .3‬תעלות ‪ gap junction‬פונקציונליות שווה בארכה לתעלת ‪fusion pore‬‬
‫‪ .4‬תעלת נתרן מהירה הרגישה ל‪ TTX-‬ארוכה יותר מתעלת ‪ memi junction‬בקרום‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬
‫ביופיזיקה ‪4 -‬‬

‫‪ .45‬אילו מהמשפטים הבאים מתאר את תכונות משאבת שחלוף נתרן‪/‬אשלגן המצויה בתאים‬
‫אנימלים?‬
‫א‪ .‬פעולת דורשת נוכחות ‪ ATP‬ויוני מגנזיום בתוך התא‪.‬‬
‫ב‪ .‬מפל הריכוזים של נתרן מניע את המעבר האקטיבי של אשלגן‬
‫ג‪ .‬פעילותה חיונית לקיום התא‪.‬‬
‫ד‪ .‬גורמת למעבר נטו של מטענים אשר אחראי לכל פוטנציאל הקרום‬
‫‪ .1‬א‪+‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .2‬א‪+‬ג‬
‫‪ .3‬א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬
‫‪ .4‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .46‬מודדים את שינויי הנפח של כדוריות דם אדומות הומניות אשר הועברו מתמיסה‬

‫פיסיולוגית בריכוז ‪ 300mOS‬לתמיסה ‪ A‬המכילה ‪ NaCl 150mOS‬או לתמיסה ‪B‬‬
‫המכילה ‪ 150mOS‬סוכרוז ו‪ 500mOS-‬אוריאה‪ .‬מה תצפה לקבל?‬
‫א‪ .‬בתמיסה ‪ A‬נפח הכדורית מייד יגדל‬
‫ב‪ .‬בתמיסה ‪ B‬נפח הכדורית תחילה יקטן‪ ,‬ולאחר מכן יגדל‬
‫ג‪ .‬הנפח הסופי של הכדורית יהיה זהה בשתי התמיסות‬
‫ד‪ .‬הנפח הסופי של הכדורית בתמיסה ‪ A‬יהיה בערך פי ‪ 2‬מהנורמל ואילו בתמיסה ‪B‬‬
‫הכדוריות תעבורנה המוליזה‪.‬‬
‫‪ .1‬ד' בלבד‬
‫‪ .2‬א‪+‬ב‪+‬ג‬
‫‪ .3‬א‪+‬ג‬
‫‪ .4‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .47‬תא המכיל ‪ 5mM‬נתרן ו‪ 150mM-‬אשלגן הושם בתמיסה של ‪ 150mM‬נתרן ו‪6.3mM-‬‬

‫אשלגן‪ .‬מהתא נמדד פוטנציאל פעולה בציור ‪ .A‬פי כמה שונה יחס החדירויות של נתרן‬
‫לאשלגן‪ P(Na)/P(K) ,‬בין שיא פוטנציאל פעולה לשי ההיפרפולריזציה )בקירוב(?‬
‫‪8 .1‬‬
‫‪115 .2‬‬
‫‪0.9 .3‬‬
‫‪288 .4‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .48‬תעלת הנתרן בנוייה באופן הבא‪:‬‬

‫‪ .1‬פתח בקוטר של ‪ 4X10‬אנגסטרם בשכבה הליפידית הכפולה המהווה את קרום‬
‫התא‪.‬‬
‫‪ .2‬מולקולת חלבון גדולה היוצרת בקרום מספר הליקסים החוצים את הקרום שמעבר‬
‫היונים נעשה בחלל שבינהם‪.‬‬
‫‪ .3‬ארבע פפטידים היוצרים מבנה שבמרכזו תעלה בה עוברים היונים‪.‬‬
‫‪ .4‬ארבע מולקולות חלבון זהות שבינהן נוצרת תעלה הידרופילית‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .49‬סמן את המשפט הנכון המתייחס לבקרה של תכולה קוונטית ע"י מוליכות תעלות אשלגן‬
‫תלויות סידן‪:‬‬
‫‪ .1‬מנגנון הבקרה מבוסס על הפעלת אדנילט‪-‬ציקלז‪ ,‬אשר מעכב פרה סינפטית‪ ,‬ע"י‬
‫זירחון תעלות אשלגן‪ ,‬תוך כדי סגירתן‪.‬‬
‫‪ .2‬הבקרה היא דרך משך פוטנציאל הפעולה בטרמינל‬
‫‪ .3‬הפעלת פוספטזה ע"י טרנסמיטור הוא מנגנון בקרה נפוץ‬
‫‪ .4‬עלייה בריכוז פוספודיאסטרזה כתגובה לפעולת טרנסמיטור על הטרמינל מהווה‬
‫מנגנון לשינוי רוחב פוטנציאל הפעולה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‪.‬‬
‫ביופיזיקה ‪4 -‬‬

‫‪ .50‬המשוואות הפנומנולוגיות לדיפוזיית מומס ומים מכילות קבועים שונים‪ .‬אילו‬

‫מהמשפטים הבאים מתארים את משמעות קבועים אלו?‬
‫א‪ .‬קבוע הרפלקציה הינו גודל קבוע וספציפי לכל מומס‬
‫ב‪ .‬מקדם הפילטרציה הינו בלתי תלוי במומס‬
‫ג‪ .‬מקדם הפילטרציה גדל ככל שחדירות הקרום למומס נמוכה יותר‬
‫ד‪ .‬קבוע הרפלקציה מתייחס הפוך למסיסות המומס בשומן‪.‬‬
‫‪ .1‬ד' בלבד‬
‫‪ .2‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .3‬א‪+‬ג‬
‫‪ .4‬א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .51‬סמן את הסימפטום המאפיין חולה ב‪:myasthenia gravis-‬‬

‫‪ .1‬ירידה ניכרת בשינוי קיבול הטרמינל בעת פוטנציאל פעולה‪.‬‬
‫‪ .2‬ירידה בריכוז הרצפטור ‪ ACH-R‬הזמין לטרנסמיטור‬
‫‪ .3‬רוויה של אתרים קושרי סידן בטרמינל הפרה‪-‬סינפטי‬
‫‪ .4‬שיבוש בתכונה הקוונטלית של שחרור סינפטי‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .52‬כל אחד מהמסלולים היוניים בקרום סיב עצב נתנים לתאור ע"י המעגל החשמלי‬
‫האקוויולנטי הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬נגד וקבל בטור ומקור מתח במקביל‬
‫‪ .2‬נגד משתנה ומקור מתח טורי‬
‫‪ .3‬קבל ומקור ומתח בטור ונגד המחובר במקביל להם‬
‫‪ .4‬נגד וקבל במקביל‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .53‬משך פוטנצאיל הפעולה בשריר הלב הוא כ‪:‬‬

‫‪400mS .1‬‬
‫‪1mS .2‬‬
‫‪10mS .3‬‬
‫‪2S .4‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .54‬התכוצצות של הסרקומר של שריר השלד‪:‬‬

‫‪ .1‬נמשכת כל עוד יש ריכוז סידן גבוה מספיק בסרקופלזמה‪.‬‬
‫‪ .2‬נמשכת כל עוד קיים פוטנציאל פעולה בסרקופלזמה‬
‫‪ .3‬אינה תלוייה בנוכחות ה‪ ATP-‬בסרקופלזמה‬
‫‪ .4‬נפסקת עם הפסקת הכניסה של יוני סידן לסרקופלזמה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .55‬הרכב הנוזל הנמצא בתוך צינורירי ‪:(T-tubules) T‬‬

‫‪ .1‬זהה להרכב הנוזל החוץ תאי פרט לריכוז סידן נמוך‪.‬‬
‫‪ .2‬זהה להרכב הנוזל החוץ‪-‬תאי‪.‬‬
‫‪ .3‬זהה להרכב הסרקופלזמה‬
‫‪ .4‬זהה להרכב הסרקופלזמה פרט לריכוז סידן גבוה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .56‬סמן את המזפט הנכון המתייחס לשינוי ביעילות סינפטית לטווח ארוך‪:‬‬

‫‪ .1‬השינוי מחייב אקטיבציה של גנים ע"י שליחים משניים‪.‬‬
‫‪ .2‬השינוי יוכל להתקיים לזמן ארוך יותר אם מופעלת קינזה אוטופוספוריליטיבית‬
‫‪ .3‬שינויים אלו מבוססים על מכלול מנגנונים בינהם פוספורילציה או מתילציה של‬
‫חלבון תעלה קיים‪.‬‬
‫‪ .4‬התהליך דורש שינויים במבנה‪ ,‬כגון‪ :‬עליה בשטח דנטריטים‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬
‫ביופיזיקה ‪4 -‬‬

‫‪ .57‬שיא פוטנציאל הפעולה במערכת קיבוע המתח חל כאשר‪:‬‬

‫‪ .1‬במערכת זו לא מתפתח פוטנציאל פעולה‪.‬‬
‫‪ .2‬יחסי מכפלות ריכוזי היונים הפנים והחוץ תאיים במוליכויות היוניות המתאימות‬
‫מגיעים לערך מסויים‪.‬‬
‫‪ .3‬סכום הזרמים היונים הוא אפס‪.‬‬
‫‪ .4‬הערך של סכום הזרמים היוניים בקרום הוא מקסימלי‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .58‬אילו קריטריונים יש לבדוק בכדי לקבוע כי שני מומסים שונים מועברים דרך קרום‬
‫תאים באמצעות אותה מערכת נשאים?‬
‫א‪ .‬קבועי דיסוציאציה בין הנשא למומסים באותו סדר גודל‪.‬‬
‫ב‪ .‬קבועי הדיסוציאציה לעכוב שווה לקבוע דיסוציאציה להעברה‪.‬‬
‫ג‪ .‬שני המומסים בעלי משרל מולקולרי דומה ומסיסות דומה בשומנים‬
‫ד‪ .‬קצב העברה מקסימלי דומה עבור שני המומסים‪.‬‬
‫‪ .1‬ב‪+‬ד‬
‫‪ .2‬א‪+‬ב‪+‬ג‬
‫‪ .3‬א‪+‬ג‬
‫‪ .4‬א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .59‬איזה מהמשפטים הבאים מתייחס נכונה לקביעה‪" :‬שחרור טרנסמיטור הוא תהליך‬
‫קוונטלי והסתברותי"‪.‬‬
‫‪ .1‬ההסתברות לשחרור מספר קבוע של קוונטות תלוייה במספר קבוע של מולקולות‬
‫רצפטור פנויות באתר הפוסט‪-‬סינפטי‪.‬‬
‫‪ .2‬קיים מספר גדול וסופי של מולקולות רצפטור זהות וההסתברות לפתיחת על‬
‫מולקולה הוא אירוע בלתי תלוי בפתיחת תעלה )מולקולה( שכנה‪.‬‬
‫‪ .3‬גודל הקוונטום וההסתברות לשיחרורו תלויים בריכוז הסידן הזמין בטרמינל‪.‬‬
‫‪ .4‬כל התשובות אינן נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .60‬בכל משיעה של הפילמנט הדק בכיוון מרכז הסרקומר ע"י תנועת גשר רוחב אחד‬
‫הפילמנט הדק מתקרב בקירוב ב‪:‬‬
‫‪ 1 .1‬מיקרון‬
‫‪ 100) 10nM .2‬אנגסטרם(‬
‫‪ 1) 0.1nM .3‬אנגסטרם(‬
‫‪ .4‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .61‬סמן את המשפט הנכון ביותר‪:‬‬

‫‪ .1‬המוליכות הסינפטית משתנה עם ירידת ריכוז הטרנסמיטור‪ ,‬בעוד שמוליכות‬
‫תעלה סינפטית פתוחה בודדת נשארת קבועה‪.‬‬
‫‪ .2‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬עליית ריכוז טרנסמיטור מעלה הסתברות לשינוי מצב תעלה סינפטית מפתוח‬
‫לסגור או מסגור לפתוח‪.‬‬
‫‪ .4‬בעוד שמוליכות סינפטית היא פונקציה רציפה ותלוייה בריכוז הטרנסמיטור‪ ,‬הרי‬
‫שמוליכות של תעלה סינפטית היא פונקציית מדרגה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪" .62‬ההתנגדות השלילית" בעקומת הזרם מתח של יוני הנתרן נובעת‪...‬‬

‫‪ .1‬מכך שהירידה היחסית בכוח המניע היונים בתחום מתחים זה קטנה )בערכים‬
‫מוחלטים( מהעלייה היחסית במספר התעלות הפתוחות‪.‬‬
‫‪ .2‬מכך שהעלייה היחסית בכוח המניע היונים בתחום מתחים זה קטנה )בערכים‬
‫מוחלטים( מהירידה היחסית במספר התעלות הפתוחות‪.‬‬
‫‪ .3‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬מכך שהירידה בכוח המניע היונים בתחום מתחים זה גדולה )בערכים מוחלטים(‬
‫מהעלייה במספר התעלות הפתוחות‪.‬‬
‫ביופיזיקה ‪4 -‬‬

‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .63‬המשותף לוזיקולה סינפטית‪ ,‬לתא זרע ולוירוס הוא‪:‬‬

‫‪ .1‬הפוטנציאל לאיחוי ‪in vivo‬‬
‫‪ .2‬תכולה קוונטית גבוהה‬
‫‪ .3‬כמרכיבים במנגנון בקרה תאי‬
‫‪ .4‬ריכוז סידן פנימי גבוה‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .64‬הכוח שמפתח הסרקומר בעת התכווצותו כאשר אורכו גדול מאורגו במצב שבו הוא‬
‫מפתח כוח מירבי יורד בצורה לינארית עם התארכותו‬
‫‪ .1‬בגלל יצירת חפיפה בין הפילמנטים הדקים‪.‬‬
‫‪ .2‬בגלל דחיסתם של הפילמנטים העבים‪.‬‬
‫‪ .3‬בגלל יצירתם של גשרי רוחב בין חלק של הפילמנט העבה וחלק של הפילמנט‬
‫הדק הנמצא בצד השני של הסרקומר ביחס למרכזו‪.‬‬
‫‪ .4‬בגלל ירידה במספר גשרי רוחב‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .65‬התכונות המאפיינות העברת אינפורמציה )מסר( באמצעות פוטנציאל הפעולה בסיב‬

‫עצב הן‪:‬‬
‫‪ .1‬המסר מועבר לאורך הסיב כגל‪ ,‬הקידוד נעשה על פי משרעת הפולס ורווח הזמן‬
‫בין הפולסים‪.‬‬
‫‪ .2‬המסר עובר לאורך הסיב כגל‪ ,‬הקידוד בינרי עם אפנון )מודולציה( של תדר‪.‬‬
‫‪ .3‬המסר מועבר כזרם חשמלי הזורם לאורך הסיב ואינו עובר הנחתה‪ .‬הקידוד הוא‬
‫בינרי‪.‬‬
‫‪ .4‬המסר מועבר לאורך הסיב בהתאם לתכונות הכבל )‪ (cable‬שלו‪ .‬הקידוד בינרי‪,‬‬
‫והאפנון הוא של תדר‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .66‬סמן את המשפט המתאר נכונה העברה סינפטית בעלת מקדם בטיחות נמוך‪:‬‬
‫‪ .1‬העברה סינפטית מסוג זה נמצאת בחיבור נוארומסקולרי בין סיבי עצב מוטוריים‬
‫וסיבי שריר שלד מהירים‪.‬‬
‫‪ .2‬העברה כזו מאפשרת למוטורנאורון )‪ (motorneuron‬בעל ‪ 50,000‬סינפסות לבצע‬
‫אינטגרציה ע"י סיכום לא לינארי של הקלטים )‪ (inputs‬הסינפטיים‪.‬‬
‫‪ .3‬העברה כזאת מביאה להתפתחות איטית של פסיליטציה פרהסינפטית במנגנון‬
‫פיצוי על ריכוז רצפטורים נמוך בקרום הפוסטסינפטי‪.‬‬
‫‪ .4‬התכולה הקוונטית הנמוכה בהעברה זו מאפשרת שמירה על נפח טרמניל‬
‫פרהסינפטי קבוע‪ ,‬ע"י הקטנת מספר הווזיקולות הסינפטיות שעוברות איחוי עם‬
‫כל פוטנציאל פעולה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .67‬בהעדר ‪ ATP‬בסרקופלזמה‪:‬‬
‫‪ .1‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬גשרי הרוחב של המיוזין אינם מתנתקים מהאקטין‪.‬‬
‫‪ .3‬יוני סידן אינם מתקשרים לטרופונין‪.‬‬
‫‪ .4‬יוני סידן אינם משתחררים אל תוך הסרקופלסמה‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .68‬זרם הנתרן והאשלגן המתפתחים בסיב עצב בעת דהפולריזציה נובעים מכך ש‪:‬‬
‫‪ .1‬הסיכוי שהתעלה תהיה במצב פתוח גדול יותר עבור מצבים של דהפולריזציה‬
‫בהשוואה למצב מנוחה‪.‬‬
‫‪ .2‬מוליכות כל תעלה יונית גדלה בעת דפולריזציה‬
‫‪ .3‬לא ניתן לכלול את זרמי הנתרן והאשלגן באותה קטגוריה בהקשר הנ"ל‬
‫‪ .4‬הכח האלקטרו‪-‬מניע הפועל על היונים גדול יותר בעת דפולריזציה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬
‫ביופיזיקה ‪4 -‬‬

‫‪ .69‬בטרמינל עצב מוטורי נמדדו הקיבול הלשמלי וריכוזי הסידן ע"י הצבען ‪.FURA‬‬
‫התוצאות ערוכות בטבלה‪ .‬בהתייחס לערכים שהתקבלו‪ ,‬סמן את המשפט הנכון ביותר‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ריכוז סידן‬
‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫שינוי הקיבול החשמלי בזמן גירוי‬
‫‪ .1‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬אם הערכים בעמודה מספר ‪ 1‬הם ערכי ביקורת‪ ,‬אזי הערכים בעמודה מספר ‪4‬‬
‫מתאימים לתוצאה צפוייה בעקבות גירוי שני בסדרה‪ ,‬בנוכחות נוגדן נגד חלבון‬
‫עגינה )‪.(dockin protein‬‬
‫‪ .3‬בעקבות הרעלה הגורמת לירידה בתכולה הקוונטלית‪ ,‬נצפה לערכים בעמודה‬
‫מספר ‪ 3‬לעומת הערכים בעמודה מספר ‪ 1‬לפני ההרעלה‪.‬‬
‫‪ .4‬אם הערכים בעמודה מספר ‪ 3‬הם הערכים במנוחה )ללא גירוי(‪ ,‬הרי שהערכים‬
‫בעמודה מספר ‪ 1‬צפויים בעקבות פסיליטציה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .70‬מדוע לא מתקיים פוטנציאל דונן בתנאים אנימליים?‬

‫‪ .1‬ריכוז החלבונים התוך תאיים נמוך מידי‪.‬‬
‫‪ .2‬יש יותר מידי יונים במערכת בעלי מפלי ריכוזים שונים‪.‬‬
‫‪ .3‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫‪ .4‬חדירות הקרום ליונים שונים שונה‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .71‬הפרידו בין תמיסת ‪ 0.1M NaCl‬לתמיסת ‪ 0.01MnaCl‬באמצעות קרום בררני עבורו ידוע‬
‫כי )‪ .P(Cl)>P(Na‬מה תוכל‪/‬י להסיק לגבי המערכת הנ"ל?‬
‫‪ .1‬פוטנציאל הקרום ידעך באיטיות עם הזמן‪.‬‬
‫‪ .2‬כל התשבות נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬הצד המהול יהיה שלילי ביחס לצד המרוכז‪.‬‬
‫‪ .4‬פוטנציאלי שיווי המשקל של שני היונים זהים בגודלם והפוכים בסימנם‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬

‫‪ .72‬בניסוי לקביעת חדירות מומס לתאים בו ריכוז תוך תאי מחושב ככמות חומר חלקי נפח‬
‫התא‪ ,‬נתקבלו התוצאות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬קצב שינוי הריכוז התוך תאי היה אקספוננציאלי‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשיווי משקל נמדד ריכוז תוך תאי נמוך מריכוז התמיסה בתמיסה החוץ תאית‪.‬‬
‫ג‪ .‬בניסויים חוזרים היחס )‪ C(in)/C(out‬גדל ככל ש‪ C(out)-‬גדל‪.‬‬
‫אלו מהאפשרויות הבאות עשוייה להתאים לממצאים הנ"ל?‬
‫‪ .1‬המומס נקשר לחלבונים תוך תאיים‪.‬‬
‫‪ .2‬מסיסות המומס בשומן נמוכה וקוטרו גדול ביחס לקוטר תעלות המים שבקרום‪.‬‬
‫‪ .3‬המומס נספח לדופן החיצונית של קרום התא‪.‬‬
‫‪ .4‬קרום המיטוכונדריה איננו חדיר למומס‪.‬‬
‫‪ .5‬אינני יודע‪/‬ת‬
 ‫ביופיזיקה – ‪ – 4‬תשובות אפשריות‬

‫תשובות אפשריות‬ ‫–‬ ‫‪4‬‬ ‫–‬ ‫בחינה בביופיזיקה‬

‫תשובה‬ ‫שאלה‬ ‫תשוב‬ ‫שאלה‬ ‫תשובה‬ ‫שאלה‬ ‫תשובה‬ ‫שאלה‬ ‫תשובה‬ ‫שאלה‬
‫ה‬
‫‪2/4‬‬ ‫‪.65‬‬ ‫‪1/2‬‬ ‫‪.49‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫‪1/2‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪2/3‬‬ ‫‪.66‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.50‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.34‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.67‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.51‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪.68‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫‪1/3‬‬ ‫‪.36‬‬ ‫‪2/3‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.69‬‬ ‫‪1/2‬‬ ‫‪.53‬‬ ‫‪2/4‬‬ ‫‪.37‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪.70‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.54‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.38‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫‪1/2‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪1/2‬‬ ‫‪.71‬‬ ‫‪1/2‬‬ ‫‪.55‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.39‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫‪1/4‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪.72‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.56‬‬ ‫¼‬ ‫‪.40‬‬ ‫‪?4‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪.57‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.41‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫‪1/3‬‬ ‫‪.9‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪.58‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.42‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫‪1/3‬‬ ‫‪.10‬‬
‫¾‬ ‫‪.59‬‬ ‫‪2/4‬‬ ‫‪.43‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.27‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.11‬‬
‫‪2/4‬‬ ‫‪.60‬‬ ‫‪?3‬‬ ‫‪.44‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.12‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪.61‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.13‬‬
‫‪1/4‬‬ ‫‪.62‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.46‬‬ ‫‪2/3‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.14‬‬
‫‪1/2‬‬ ‫‪.63‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.47‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.15‬‬
‫‪3/4‬‬ ‫‪.64‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.48‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫‪?2‬‬ ‫‪.16‬‬
‫פסיכולוגיה‬
‫קלינית‬
‫פסיכולוגיה קלינית ‪2005‬‬

‫מבחן בפסיכולוגיה קלינית ‪2005‬‬

‫המבחן מורכב מ‪ 7-‬חלקים‪ ,‬בכל חלק בחירה בין ‪ 2-3‬שאלות‬

‫‪ .1‬בחר אחת מהשאלות הבאות –‬

‫א‪ .‬מנה ‪ 5‬מהסימפטומים של מחלת הדיכאון‬
‫ב‪ .‬מהם ארבעת המרכיבים ההכרחיים לזיהוי תסמונת לחץ פוסט‪0‬טראומתית‬
‫)‪?(PTSD‬‬
‫ג‪ .‬דיכאון בגיל ההתבגרות – פרט ועמוד על המאפיינים‪ .‬מהי המשמעות של‬
‫אבחון נטיות אובדניות במתבגרים בהקשר זה?‬

‫‪ .2‬גבר בן ‪ ,(50+) 56‬גרוש‪ ,‬חולה‪-‬לב‪ ,‬פוטר מעבודתו לפני כחודש‪ .‬לאחרונה מעיד על‬
‫מצב רוח ירוד‪ ,‬מתיחות‪ ,‬בעיות להרדם‪ ,‬חוסר תאבון )ללא ירידה במשקל(‪ .‬מנסה‬
‫למצוא עבודה ומתוסכל מניסיונותיו הכושלים‪:‬‬
‫א‪ .‬מהי לדעתך האבחנה?‬
‫ב‪ .‬כיצד על הרופא לנהוג )מהם הצעדים הטיפוליים שינקטו(?‬
‫ג‪ .‬האם‪/‬מתי להפנותו לפסיכיאטר?‬

‫‪ .3‬מחלת הסרטו –‬
‫א‪ .‬מנה אבני דרך בהתמודדות עם סרטן‪ .‬כולל נק' משבר מיוחדות במהלך‬
‫הטיפול‪.‬‬
‫ב‪ .‬דעתך האישית בנוגע לדרך הטיפולית הרצויה של הורים מול ילד חולה סרטן‬

‫‪ .4‬יחסי רופא‪-‬מתבגר –‬
‫א‪ .‬הצג את סוגיית הסודיות ביחסי רופא‪-‬מתבגר‬
‫ב‪ .‬נער בן ‪ 14‬מגלה שמשתמש בסמים ואלכוהול במהלך אנמנזה במיון‪ ,‬בתנאי‬
‫שלא יספרו להוריו – אילו סוגיות משתמעות מכך?‪ ,‬האם לכבד את‬
‫דרישתו?‪ ,‬כיצד לתמרן בינו לבין הוריו?‬
‫ג‪ .‬המתבגר – ילד‪/‬מבוגר‪ .‬מהי הדילמה‪ ,‬מה ההשלכות על הטיפול‪.‬‬
‫ד‪ .‬נערה בת ‪ 12‬מתאשפזת עקב סרטן‪ ,‬לא משתפת פעולה‪ .‬צוות המחלקה‬
‫מאשים את ההורים מחוסר סמכות‪ ,‬ההורים פגועים‪ .‬איך לנהוג?‪ ,‬איך לגרום‬
‫לנערה לשתף פעולה?‬

‫‪ .5‬מה חסימות העיסוק במיניות במהלך ההכשרה כרופאים?‬

‫‪ .6‬מהם הקשיים בראיון ראשון עם חולה מתרבות שונה?‬

‫‪ 5 .7‬סמפטומים לדכאון‬

‫‪ 4 .8‬מרכיבים ל‪PTSD‬‬

‫‪ .9‬ביטוי דיכאון אצל מתבגרים‪ ,‬מה שונה? מה משתמע לגבי אכסון של סיכון‬
‫התאבדותי?‬

‫‪ .10‬חשיבות מודל טיפולי כמו ‪ ?R‬עם מטופלים פסיכיאטריים ולקחים לגבי מחלות‬
‫כרוניות‪.‬‬

‫‪ .11‬מיתוסים לגבי הגיל המבוגר‪.‬‬

‫‪1/1‬‬
‫פסיכולוגיה קלינית ורפואית‬
‫סמסטר חורף תשס"א )‪(2001‬‬
‫מרצה‪ :‬ד"ר ארנון צחי‬

‫בחינה בפסיכולוגיה קלינית ורפואית ‪2001 -‬‬

‫‪ .1‬לאילו מענפי הפסיכולוגיה לא נדרשת התמחות ספציפית וקבלת רישיון?‬
‫א‪ .‬התפתחותית‬
‫ב‪ .‬רפואית‬
‫ג‪ .‬קלינית‬
‫ד‪ .‬שיקומית‬
‫ה‪ .‬שימוש בהיפנוזיה בטיפול‬

‫‪ .2‬חטיפה רגשית היא מצב בו‪:‬‬

‫א‪ .‬קיימת תקלה בנאוקורטקס‬
‫ב‪ .‬השקד )אמיגדלה( נכרת או נפגע‬
‫ג‪ .‬המערכת הלימבית מגדירה מצב חירום‬
‫ד‪ .‬התלמוס אינו מעביר קלט לנאוקורטקס‬

‫‪ .3‬הגדרת הנורמלי והאבנורמלי בפסיכולוגיה מתבססת על‪:‬‬

‫א‪ .‬התיאוריה שהפסיכולוג בוחר להאמין בה‬
‫ב‪ .‬נורמות התנהגות הנגזרות מתרבותו של המאבחן‬
‫ג‪ .‬הימצאות מינימום מוגדר )לכל הפרעה( של סימפטומים נפשיים‬
‫ד‪ .‬קיומו של מצב פסיכוטי‬

‫‪ .4‬אלו מהמשפטים הבאים נכון לגבי ‪?DSM-IV‬‬

‫א‪ .‬הגישה על פי ספר זה דוגלת בשיטת הטיפול הפסיכודינמית‬
‫ב‪ .‬הגישה על פי ספר זה דוגלת בשיטת הטיפול התרופתי‬
‫ג‪ .‬הקטגוריות האבחנתיות העיקריות בספר זה הן נוירוזות ופסיכוזות‬
‫ד‪ .‬הגישה על פי ספר זה היא הגדרה מדויקת של הסימפטומים הנפשיים ותיאורם‬

‫‪ .5‬חרדה היא‪:‬‬
‫א‪ .‬סימפטומים גופניים המופעלים ע"י מערכת העצבים האוטונומית‬
‫ב‪ .‬חייבת להופיע כתגובה לאירוע מציאותי‬
‫ג‪ .‬אינה חייבת להופיע כתגובה לאירוע מציאותי‬
‫ד‪ .‬א'‪+‬ב'‬
‫ה‪ .‬א'‪+‬ג'‬

‫‪ .6‬שחר מפחד מאוד מכלבים‪ .‬הוא חושש לצאת לרחוב פן יפגוש כלב‪ ,‬ולכן הוא מסתגר‬
‫בביתו‪ .‬המטפל הציע לו להיפגש עם כלב ולראות כי לא יאונה לו כל רע‪ .‬מטפל זה דוגל‬
‫בשיטת הטיפול‪:‬‬
‫א‪ .‬הפסיכואנליטית‬
‫ב‪ .‬המטפל לא פועל על פי אסכולה מסוימת אלא על פי רעיון אישי שלו‬
‫ג‪ .‬הביו‪-‬רפואית‬
‫ד‪ .‬הקוגניטיבית‪-‬התנהגותית‪.‬‬

‫‪ .7‬הפרעות הבאות מחייבות אירוע מציאותי מוקדם כתנאי לאבחנה‪:‬‬

‫א‪ .‬אגורפוביה‬
‫ב‪ .‬תגובה פוסט טראומתית‬
‫ג‪ .‬פוביה מפציעה‬
‫ד‪ .‬הפרעת אישיות‬
‫ה‪ .‬דיכאון‬

‫‪ .8‬ההבדל בין הפרעה אובססיבית‪-‬קומפולסיבית לבין אישיות אובססיבית‪-‬קומפולסיבית‬

‫הינו‪:‬‬
‫א‪ .‬ההפרעה יכולה להיות זמנית והאישיות קבועה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ההפרעה מקורה בכשל בחשיבה הלוגית והאישיות לא‪.‬‬
‫ג‪ .‬ההפרעה מקורה בחרדה והאישיות לא‪.‬‬
‫פסיכולוגיה קלינית ורפואית‬
‫סמסטר חורף תשס"א )‪(2001‬‬
‫מרצה‪ :‬ד"ר ארנון צחי‬
‫ד‪ .‬האישיות מעוררת סבל וההפרעה לא‪.‬‬
‫ה‪ .‬א' ‪ +‬ב' ‪ +‬ג'‬
‫ו‪ .‬ב' ‪+‬ג' ‪ +‬ד'‬
‫ז‪ .‬א' ‪ +‬ג' ‪ +‬ד'‬

‫‪ .9‬טיפול המתמקד בסימפטומים של בעיית המטופל מקורו בגישה‪:‬‬

‫א‪ .‬הפסיכואנליטית‬
‫ב‪ .‬הדינאמית‬
‫ג‪ .‬ההתנהגותית )ביהיביוריסטית(‪.‬‬
‫ד‪ .‬הקוגניטיבית‬

‫‪ .10‬אלו מהמשפטים הבאים נכון לגבי הרפיה?‬

‫א‪ .‬הרפיה היא טכניקה של הטיפול התנהגותי בה לומד המטופל להירגע‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרפיה היא טכניקה של טיפול קוגניטיבי בה לומד המטופל לנתח את מחשבותיו‬
‫הבלתי רציונליות‬
‫ג‪ .‬קיימת סכנה שהאדם יאבד את תחושתו הרגשית עד כדי התפתחות אדישות פתולוגית‪.‬‬
‫ד‪ .‬הורדת מתחים באמצעות הרפיה מסייעת לחיזוק המערכת החיסונית‪.‬‬
‫ה‪ .‬א' ‪ +‬ג'‪.‬‬
‫ו‪ .‬ב' ‪ +‬ד'‪.‬‬
‫ז‪ .‬א' ‪ +‬ד'‪.‬‬

‫‪ .11‬מצב פסיכוטי הוא מצב‪:‬‬

‫א‪ .‬הקיים רק במחלת הסכיזופרניה‬
‫ב‪ .‬בו יש הפרעות בחשיבה ו‪/‬או בתפיסה‬
‫ג‪ .‬המעיד בהכרח על קיומה של מחלת נפש כרונית כלשהי‬
‫ד‪ .‬בו קיימת פגיעה בבוחן המציאות‬
‫ה‪ .‬א' ‪ +‬ג'‬
‫ו‪ .‬ב' ‪ +‬ד'‪.‬‬

‫‪ .12‬אלו מהתיאורים הבאים אינו מתאר מחשבות שווא?‬

‫א‪ .‬אני לא יכול לשבת יותר‪ ,‬כי השומר בשער חייך פעמיים וגרם לי לקום מהכסא‪.‬‬
‫ב‪ .‬בכל פעם שחיים יבין מגיש את מהדורת מבט‪ ,‬הוא מחייך חיוך קטן כדי להשפיל‬
‫אותי‪.‬‬
‫ג‪ .‬כל פעם שאני הולך למכולת‪ ,‬המוכר עולה על סולם כאילו כדי לחפש משהו‪ ,‬אבל‬
‫בעצם הוא רוצה לראות את הקרחת שלי‪.‬‬
‫ד‪ .‬המלצרית במסעדה לבשה בגדים שחורים כי היא יודעת שהצבע הזה מדכא אותי‪.‬‬
‫ה‪ .‬אני חושב שאני טוב מאחרים וגם הציונים שלי מוכיחים זאת‪.‬‬
‫ו‪ .‬בכל פעם שחיים יבין מגיש את מהדורת מבט‪ ,‬הוא מכריח אותי בתשדורות מיוחדות‬
‫לצאת מהחדר‪ ,‬למרות שאינני רוצה בכך‪.‬‬

‫‪ .13‬ההבדל בין אישיות מרובה )‪ (Multi personal disorder‬לבין מחלת הסכיזופרניה הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬באישיות מרובה יש פיצול בין חלקי האישיות השונים )שכל‪ ,‬רגש‪ ,‬גוף‪ ,‬הנעה(‪.‬‬
‫ב‪ .‬בסכיזופרניה יש פיצול בין חלקי האישיות השונים )שכל‪ ,‬רגש‪ ,‬גוף‪ ,‬הנעה(‪.‬‬
‫ג‪ .‬באישיות מרובה יש פיצול בין דמויות שונות בעלות אופי שונה‪.‬‬
‫ד‪ .‬בסכיזופרניה יש פיצול בין דמויות שונות בעלות אופי שונה‪.‬‬
‫ה‪ .‬א' ‪ +‬ד'‪.‬‬
‫ו‪ .‬ב' ‪ +‬ג'‪.‬‬

‫‪ .14‬ההבדל בין הפרעת אישיות לסכיזופרניה‪:‬‬

‫א‪ .‬ככלל‪ ,‬בסכיזופרניה בוחן המציאות לקוי יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬בסכיזופרניה תמיד החשיבה נפגעת לאחר מספר שנים‪ ,‬ובהפרעת אישיות לעולם לא‪.‬‬
‫ג‪ .‬אדם עם הפרעת אישיות מסוכן יותר לחברה מאדם סכיזופרן‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש יותר אנשים הסובלים מסכיזופרניה מאשר אנשים עם הפרעת אישיות‪.‬‬
‫פסיכולוגיה קלינית ורפואית‬
‫סמסטר חורף תשס"א )‪(2001‬‬
‫מרצה‪ :‬ד"ר ארנון צחי‬
‫‪ .15‬כאשר קיימים רוב הסימפטומים הבאים‪ ,‬מהי האבחנה‪ :‬שינוי משמעותי בתיאבון‪ ,‬שינוי‬
‫בהרגלי השינה‪ ,‬ירידה בעניין ובהנאה מדברים‪ ,‬תחושת אשם וחוסר ערך‪ ,‬עייפות‪ ,‬מצב‬
‫רוח ירוד‪.‬‬
‫א‪ .‬אפיזודה של מצב פסיכוטי‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפרעת הסתגלות‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפרעת מצב רוח דיכאונית‪ ,‬אם המצב המתואר נמשך מעל שבועיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬סכיזופרניה‪.‬‬
‫ה‪ .‬הפרעת אישיות היסטריונית‪.‬‬
‫ו‪ .‬א' ‪ +‬ג'‪.‬‬
‫ז‪ .‬א' ‪ +‬ה'‪.‬‬

‫‪ .16‬בטיפול בדיכאון ניתן‪:‬‬

‫א‪ .‬להשתמש בשילובה של טכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬ליצור שינוי בתבניות חשיבה בלתי מסתגלות המובילות לדיכאון‪.‬‬
‫ג‪ .‬לעזור לאדם להגיע להבנה לגבי הסיבות הלא מודעות שגרמו לדיכאון‪.‬‬
‫ד‪ .‬לעזור לאדם לזהות מחשבות שגויות אוטומטיות העולות לפני או תוך כדי הפעולה‬
‫כמו‪" :‬אני לא יכול לעשות שום דבר כראוי"‪.‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫‪ .17‬הפרעת אישיות הנה‪:‬‬

‫א‪ .‬הפרעה קבועה במבנה האישיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצב בו האדם אינו אחראי למעשיו‪.‬‬
‫ג‪ .‬נחשבת כמחלת נפש כרונית‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפרעה הפוגעת בתפקוד הקוגניטיבי‪.‬‬

‫‪ .18‬אדם הסובל מהפרעת אישיות‪:‬‬

‫א‪ .‬לא יכול ללקות במחלת נפש‪.‬‬
‫ב‪ .‬משתמש בדפוסים מופרעים שנקבעו בשנות ילדותו‪.‬‬
‫ג‪ .‬תמיד ירגיש צורך לשנות את דפוסי ההתנהגות המופרעים שלו‪.‬‬
‫ד‪ .‬א' ‪ +‬ב'‪.‬‬
‫ה‪ .‬ב' ‪ +‬ג'‪.‬‬

‫‪ 19‬הפסיכולוגיה הרפואית‪:‬‬
‫א‪ .‬מתמקדת בתרומת הפסיכולוגיה לבריאות האדם‬
‫ב‪ .‬מטפלת באספקט הנפשי של אשנים החולים במחלהות גופניות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מגשרת בין הפסיכולוגיה לרפואה‪.‬‬
‫ד‪ .‬א' ‪ +‬ג'‪.‬‬
‫ה‪ .‬ב' ‪ +‬ד'‪.‬‬
‫ו‪ .‬א' ‪ +‬ב' ‪ +‬ג'‪.‬‬

‫‪ .20‬תחום פסיכו‪-‬נאורו‪-‬אימונולוגיה מניח כי‪:‬‬

‫א‪ .‬קיימת השפעה של המצב הנפשי על המערכת החיסונית‪.‬‬
‫ב‪ .‬קיימת השפעה של המצב הגופני על המצב הנפשי‪.‬‬
‫ג‪ .‬המערכת החיסונית נחלשת בעקבות מצבי סטרס‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫‪ .21‬ההבדל בין סטרס )‪ (Stress‬לבין חרדה הוא‪:‬‬

‫א‪ .‬החרדה היא תגובה לאירוע חיצוני‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסטרס הוא תגובה לאירוע חיצוני‪.‬‬
‫ג‪ .‬החרדה היא תגובה לאירוע פנימי‪.‬‬
‫ד‪ .‬הסטרס הוא תגובה לאירוע פנימי‪.‬‬
‫ה‪ .‬א' ‪ +‬ד'‪.‬‬
‫ו‪ .‬ב' ‪ +‬ג'‪.‬‬

‫‪ .22‬על פי לזרוס‪:‬‬
‫א‪ .‬הגדרת הסטרס הנה האינטראקציה בין האדם לסביבה‪.‬‬
‫פסיכולוגיה קלינית ורפואית‬
‫סמסטר חורף תשס"א )‪(2001‬‬
‫מרצה‪ :‬ד"ר ארנון צחי‬
‫ב‪ .‬שלב ההערכה הקוגניטיבית כולל למעשה שני תת שלבים‪ :‬האם הסטרסור מהווה‬
‫איום‪ ,‬ואם כן כיצד מתייחס האדם לאיום זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬רמת הסטרס שחווים בני האדם שטונה למרות היחשפות לגירוי זהה‪.‬‬
‫ד‪ .‬ההתמודדות ותוצאתה יכולים להשפיע על ההערכה הקוגניטיבית של ההתמודדות‬
‫הבאה‪.‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫‪ .23‬אלו מהמשפטים הבאים נכון לגבי החולה המאושפז?‬

‫א‪ .‬כל אדם זקוק לארגון וסדר בחייו‪ ,‬אולם עקב אשפוז רפואי מתחזק צורך זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬האשפוז הרפואי אינו משפיע על הצורך בסדר וארגון‪ ,‬אלא על רמת החרדה עקב‬
‫המצב החדש‪.‬‬
‫ג‪ .‬ניתן להקל על מצוקתו של החולה המאושפז באמצעות מתן מידע‪.‬‬
‫ד‪ .‬המידע שיינתן עדיף שיכלול רק את ההיבטים החיוביים והאופטימיים הקיימים‬
‫באמת‪.‬‬
‫ה‪ .‬א' ‪ +‬ג'‪.‬‬
‫ו‪ .‬ב' ‪ +‬ג'‪.‬‬
‫ז‪ .‬א' ‪ +‬ג' ‪ +‬ד'‪.‬‬
‫ח‪ .‬ב' ‪ +‬ג'‪ +‬ד'‪.‬‬

‫‪ .24‬כללי ההתנהגות והתקשורת המומלצים לרופאים במגעם עם החולים כוללים‪:‬‬

‫א‪ .‬הצגה עצמית של הרופא‪.‬‬
‫ב‪ .‬התנצלות רק במידה ואי הנעימות נגרמה ע"י הרופא‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקשבה סלקטיבית לחולה תוך התעלמות ממידע בלתי רלוונטי‪ ,‬שאינו נוגע למצבו‬
‫הרפואי‪.‬‬
‫ד‪ .‬קבלת החולה במשרד לצורך שמירה על הפרטיות שלו ועל ה"דיסטנס" בין הרופא‬
‫לחולה‪.‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .25‬החולה המאושפז עלול לסבול מהתופעות הבאות‪:‬‬

‫א‪ .‬חרדה עקב השינוי במצבו הרפואי והגופני‪.‬‬
‫ב‪ .‬רגרסיה עקב הפסיביות שבצב האשפוזי‪.‬‬
‫ג‪ .‬נסיגה והתכנסות לתוך עצמו‪.‬‬
‫ד‪ .‬חרדה עקב המעבר מהבית הבטוח אל בית החולים הבלתי מוכר‪.‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫‪ .26‬ליחסים רופא – חולה השפעה על‪:‬‬

‫א‪ .‬ההחלמה של החולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬המצב הרגשי של הרופא‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסיכוי להתנהגות אלימה של החולה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הסיכוי לתביעה משפטית על רקע רשלנות רפואית‪.‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫‪ .27‬ההיענות )‪ (Compliance‬של החולה לטיפול הרפואי המוצע לו‪:‬‬

‫א‪ .‬הנה באחריותו הבלעדית של החולה‪ ,‬ומחוץ לשליטתו של הרופא‪.‬‬
‫ב‪ .‬תלויה ברופא רק בקטע של מתן הסבר מדויק ומפורט לגבי ההוראות הרפואיות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מושפעת מאיכות היחס האישי שקיבל החולה מהרופא‪.‬‬
‫ד‪ .‬מושפעת בלעדית מהתמיכה המשפחתית שהחולה יכול לקבל‪.‬‬

‫‪ .28‬בהכנה של חולה לניתוח יש להתייחסל נושאים הבאים‪:‬‬

‫א‪ .‬מתן מידע נוהלי ומקצועי לגבי התהליך הרפואי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתן מידע לגבי התחושות הגופניות שהחולה עלול לחוש‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתן מידע כללי בלבד לכל החולים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מתן מידע א' ‪ +‬ב' בהתאמה לבקשתו של החולה‪ ,‬לגילו וליכולתו להבין את המידע‪.‬‬

‫‪ .29‬בין הגורמים הפסיכולוגיים המגבירים את הסיכוי ללקות במחלות לב ניתן למנות‪:‬‬

‫א‪ .‬עיסוק במקצוע תחרותי‪.‬‬
‫פסיכולוגיה קלינית ורפואית‬
‫סמסטר חורף תשס"א )‪(2001‬‬
‫מרצה‪ :‬ד"ר ארנון צחי‬
‫ב‪ .‬עיסוק במקצוע הכולל מגבלות זמן מוגדרות )‪.(Dead line‬‬
‫ג‪ .‬עוינות וציניות מודחקים‪.‬‬
‫ד‪ .‬קצב חיים גבוה‪.‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫‪ .30‬עיבוד רגשי של החוויות הקשות אותן עובר הרופא במהלך עבודתו מאפשר‪:‬‬
‫א‪ .‬התמודדות עם השחיקה המקצועית‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיפור התפקוד היומיומי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקטנת הסיכוי להתפתחות אדישות‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫פסיכולוגיה קלינית ורפואית – תשובות אפשריות‬
‫סמסטר חורף תשס"א )‪(2001‬‬
‫מרצה‪ :‬ד"ר ארנון צחי‬

‫פסיכולוגיה קלינית ורפואית – ‪ – 2001‬תשובות אפשריות‬

‫ה‬ ‫‪.16‬‬ ‫ב‬ ‫‪.1‬‬

‫א‬ ‫‪.17‬‬ ‫ג‬ ‫‪.2‬‬
‫ב‬ ‫‪.18‬‬ ‫ג‬ ‫‪.3‬‬
‫ו‬ ‫‪.19‬‬ ‫ד‬ ‫‪.4‬‬
‫ד‬ ‫‪.20‬‬ ‫ה‬ ‫‪.5‬‬
‫ו‬ ‫‪.21‬‬ ‫ד‬ ‫‪.6‬‬
‫ה‬ ‫‪.22‬‬ ‫ב‬ ‫‪.7‬‬
‫ו‬ ‫‪.23‬‬ ‫ג‬ ‫‪.8‬‬
‫א‬ ‫‪.24‬‬ ‫ג‬ ‫‪.9‬‬
‫ה‬ ‫‪.25‬‬ ‫‪ .10‬ז‬
‫ה‬ ‫‪.26‬‬ ‫‪ .11‬ו‬
‫ג‬ ‫‪.27‬‬ ‫‪ .12‬ה‬
‫ד‬ ‫‪.28‬‬ ‫‪ .13‬ו‬
‫ה‬ ‫‪.29‬‬ ‫‪ .14‬א‬
‫ד‬ ‫‪.30‬‬ ‫‪ .15‬ג‬
‫פסיכולוגיה קלינית ורפואית – ‪2000‬‬

‫בחינה בפסיכולוגיה רפואית – ‪) 2000‬מועד ב'(‬

‫‪ .1‬ההבדל העיקרי בין פניקה לפוביה הינו‪:‬‬
‫א‪ .‬בפניקה האדם פוחד ממותו ובפוביה לא‪.‬‬
‫ב‪ .‬בפניקה מופיעים כל הסימפטומים של חרדה ובפוביה לא‬
‫ג‪ .‬פניקה היא התקף המופיע ללא גירוי חיצוני ופוביה קשורה לגירוי חיצוני‬
‫ד‪ .‬בפוביה הפחד ממוקד בנושא מוגדר ובפניקה לא‪.‬‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ד‬
‫ו‪ .‬ג‪+‬ד‬
‫ז‪ .‬ב‪+‬ג‬

‫‪ .2‬מה אינו נכון לגבי הפרעת אישיות‪:‬‬

‫א‪ .‬הגבול המעשי בין אדם הסובל מהפרעת אישיות לאדם שאינו סובל מהפרעת‬
‫אישיות אינו חד משמעי‪.‬‬
‫ב‪ .‬אדם הסובל מהפרעת אישיות ירגיש מצוקה הנובעת מהפרעה זו‪ ,‬לרוב רק כאשר‬
‫מתגלה קונפליקט עם הסביבה המונע ממנו סיפוק‪.‬‬
‫ג‪ .‬סגנון האישיות של אדם בעל הפרעת אישיות נחווה לרוב כתקין ע"י אותו אדם‪.‬‬
‫ד‪ .‬לבעלי הפרעת אישיות נטייה חזקה יותר לפיתוח הפרעה פסיכוטית בהשוואה‬
‫לאנשים שאין להם הפרעת אישיות‪.‬‬

‫‪ .3‬הגדרת הנורמלי‪:‬‬
‫א‪ .‬היא דבר המשתנה במהלך השנים‬
‫ב‪ .‬היא דבר המשתנה על בסיס תרבותי‬
‫ג‪ .‬מתחשבת גם באירועים מציאותיים העלולים להוות רקע להתפתחות‬
‫פסיכופתולוגיה‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ה‪ .‬ב‪+‬ג‬
‫ו‪ .‬א‪+‬ב‪+‬ג‬

‫‪ .4‬תחום פסיכו‪-‬נאורו‪-‬אימונולוגיה מניח כי‪:‬‬

‫א‪ .‬קיימת השפעה של המצב הנפשי על המערכת החיסונית‬
‫ב‪ .‬קיימת השפעה של המצב הגופני על המצב הנפשי‬
‫ג‪ .‬המערכת החיסונית נחלשת בעקבות מצבי סטרס‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫‪ .5‬זיכרונות רגשיים מאוחסנים‪:‬‬

‫א‪ .‬בהיפוקמפוס‬
‫ב‪ .‬בנאוקורטקס‬
‫ג‪ .‬בשקד‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ג‬
‫ו‪ .‬ב‪+‬ג‬

‫‪ .6‬אלו מההצהרות הבאות אינה נכונה?‬

‫א‪ .‬בהפרעה סומפטופורמית )היסטריה( יש סימפטומים גופניים אמיתיים‬
‫ב‪ .‬בהפרעה קונברסיבית )המרה( יש סימפטומים גופניים אמיתיים‬
‫ג‪ .‬בהפרעה היפונכונדרית יש סימפטומים גופניים אמיתיים‬
‫ד‪ .‬בהפרעת כאב כרונית יש כאב ממוקד‬
‫ה‪ .‬בהפרעת גוף דיסמורפית יש הגזמה בחשיבות בעיה גופנית קיימת‬

‫‪ .7‬אלו מהמשפטים הבאים אינו מתאר נכונה את הפרעות החשיבה‪:‬‬

‫א‪ .‬רצף החשיבה מתבסס על אסוציאצית צליל המילה‬
‫ב‪ .‬רצף החשיבה נפגע ומופיעה חסימה בחשיבה‬
‫ג‪ .‬רצף החשיבה מתבסס על אירועים מעברו של האדם‬
‫ד‪ .‬רצף החשיבה מתבסס על אסוציאציות אישיות בלבד‪.‬‬
‫פסיכולוגיה קלינית ורפואית – ‪2000‬‬

‫‪ .8‬התהליכים הנפשיים לפי הפסיכולוגיה המזרחית הינם‪:‬‬

‫א‪ .‬תודעה ‪ -‬תהליך קליטת גירויים מבחוץ‬
‫ב‪ .‬תפיסה ‪ -‬תהליך הזיהוי של הגיוריים שנקלטו וסווגם על פי ערכיות חיובית או‬
‫שלילת‪.‬‬
‫ג‪ .‬תחושה – התגובה הגופנית לתהליכי התודעה והתפיסה‬
‫ד‪ .‬תגובה – שאיפה לחזור על תחושה נעימה ולהימנע מתחושה בלתי נעימה‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ב‪+‬ג‬
‫ו‪ .‬א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬

‫‪ .9‬במחקרו של סיילי על חיות מעבדה התגלה כי‪:‬‬

‫א‪ .‬גם חשיפה לחום‪ ,‬לקור‪ ,‬למכות חשמל או חיים בצפיפות יכולים להוות סטרס‬
‫ב‪ .‬בתגובה לסטרס ניתן להבחין בהתרחבות הקורטקס האדרנלי‪ ,‬בשינוי בתימוס‪,‬‬
‫ובהתפתחות אולקוס מדמם בקיבה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ניתן לזהות שלושה שלבים בתגובה לסטרס‪ :‬אזעקה‪ ,‬התנגדות‪ ,‬תשישות‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ג‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .10‬על פי המאמר "ניהול סיכונים לפי רפואה מתגוננת" מהו המשפט הנכון?‬
‫א‪ .‬לרפואה מתגוננת יש השלכות שליליות יותר מאשר השלכות חיוביות‪.‬‬
‫ב‪ .‬רפואה מתגוננת בהכרח תגן על הרופא מפני תביעות על רק של רשלנות רפואית‬
‫ג‪ .‬רב הפעולות החיוביות ברפואה מתגוננת אינן נמצאות במערכת ניהול הסיכונים‪.‬‬

‫‪ .11‬הבעיות הפסיכולוגיות של הזקנה כוללות‪:‬‬

‫א‪ .‬פגיעה קוגניטיבית )דמנטיה(‬
‫ב‪ .‬פגיעה בחושים )ראייה‪ ,‬שמיעה(‬
‫ג‪ .‬פגיעה בזיכרון‬
‫ד‪ .‬אובדן בני זוג‬
‫ה‪ .‬ירידה בערך העצמי‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .12‬מה נכון בהתמודדות פסיכולוגית עם מחלות כרוניות?‬

‫א‪ .‬בדרך כלל החולים מתמקדים בתחום הרגשי‬
‫ב‪ .‬בדרך כלל החולים מתמקדים בפתחרונות מעשיים למחלתם‬
‫ג‪ .‬חולה המשתמש בהכחשה מתמקד בעיקר ברגשות‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ג‬

‫‪ .13‬כדי שתהליך ההיענות )‪ (compliance‬יהיה מושלם ככל האפשר‪ ,‬צריך‪:‬‬

‫א‪ .‬לוודא שהחולה הבין טוב את ההוראות‬
‫ב‪ .‬לקיים פגישות מעקב ולשנות את תכנית הטיפול לפי הצורך‬
‫ג‪ .‬לוודא שהחולה יכולה לבצע את ההוראות‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .14‬ליחסים רופא‪-‬חולה התשפע על‪:‬‬

‫א‪ .‬ההחלמה ל החולה‬
‫ב‪ .‬המצב הרגשי של הרופאה‬
‫ג‪ .‬הסיכוי להתנהגות אלימה של החולה‬
‫ד‪ .‬הסיכוי לתביעה משפטית על רקע רשלנות רפואית‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .15‬הטיפול הפסיכולוגי במחלת הסרטן יכול לכלול‪:‬‬

‫א‪ .‬לימוד דמיון מודרך במטרה לחזק את המערכת החיסונית להתמודד עם המחלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬למוד סוגים של הרפיה לצורף הורדת מתח וחרדה‬
‫ג‪ .‬התערבות טיפולית לפי סוג הסימפטומים הנפשיים )חרדה‪ ,‬דיכאון‪ ,‬ייאוש(‬
‫ד‪ .‬התערבות פסיכולוגית במטרה לשפר את ההתמודדות עם הסימפטומים הגופניים‬
‫)בחילות‪ ,‬הקאות(‬
‫פסיכולוגיה קלינית ורפואית – ‪2000‬‬

‫ה‪ .‬טיפול קבוצתי של חולי סרטן‬

‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .16‬בהכנה של חולה לניתוח ניתן להיעזר בפעולות הבאות‪:‬‬

‫א‪ .‬מפגש עם חולה שעבר ניתוח דומה בעבר‬
‫ב‪ .‬הכנה התנהגותית למצב שאחרי הניתוח‬
‫ג‪ .‬מתן תמיכה רגשית‬
‫ד‪ .‬מתן מידע לגבי המהלך הרפואי והתחושות הגופניות‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .17‬הטיפול הפסיכולוגי בילד הסובל ממחלה כרונית יכול לכלול‪:‬‬

‫א‪ .‬הורדת החרדה אצל ההורים מאחר וזו מוקרנת לילדים‬
‫ב‪ .‬חיזוק מודעות ההורים לגבי ההיענות )‪ (compliance‬להמשך הטיפול הרפואי‬
‫ג‪ .‬טיפול משפחתי תוך התייחסות לבעיות שקדמו להופעת המחלה‬
‫ד‪ .‬חיזוק הלכידות המשפחתית‬
‫ה‪ .‬שיפור התקשורת הפנים משפחתית‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .18‬אלו מהמשפטים הבאים נכון לגבי החולה המאושפז?‬

‫א‪ .‬חרדת החולה נובעת מהשינוי בארגון ובסדר בעקבות האשפוז‬
‫ב‪ .‬חרדת החולה נובעת מחוסר וודאות לגבי מצבו הרפואי והשפעתו על חייו בעתיד‬
‫ג‪ .‬האישפוז יכול לעורר חרדות לא מודעות שמקורן בהיסטוריה האישית של החולה‬
‫ד‪ .‬התייחסות הצוות הרפואי לחרדת החולה יכולה להקל על מצוקתו‪.‬‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ג‬
‫ו‪ .‬ב‪+‬ג‬
‫ז‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .19‬למחלקה הפסיכיאטרית הגיע ילד בן ‪ 13‬שאיבד לאחרונה את השליטה על יציותיו‪.‬‬

‫בשיחה עם הילד התברר שגדל רק אביו הקפדן שדרש ממנו סדר‪ ,‬ניקיון ומשמעת‬
‫קיצוניים‪ .‬אלו מהמשפטים הבאים נכון?‬
‫א‪ .‬מדובר בתגובה אופיינית אם כי מוקצנת לתחילת גילההתבגרות‬
‫ב‪ .‬לפי פרויד הילד נמצא בפיקסציה בשלב האנאלי‬
‫ג‪ .‬לפי פרויד יש לילד רגרסיה לשלב האנאלי‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .20‬בהערכה מרובת צירים על פי ‪ DSM-IV‬יש לקחת בחשבון את הנתונים הבאים‪:‬‬

‫א‪ .‬מצב קליני‬
‫ב‪ .‬מצב רפואי‬
‫ג‪ .‬קיומה של הפרעת אישיות‬
‫ד‪ .‬קיומו של אירוע קודם‬
‫ה‪ .‬תפקדו כללי‬
‫ו‪ .‬מצב חברתי פסיכו סוציאלי‬
‫ז‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .21‬סכיזופרניה‪:‬‬
‫א‪ .‬הפרעה בה קיימת אישיות אחת המתפקדת באופן בלתי אחיד‬
‫ב‪ .‬מתאפיינת בקיום מספר אישיויות כשבכל אחת מרכיבי האישיות פועלים‬
‫בהרמוניה‬
‫ג‪ .‬קיים קשר בין המעמד החברתי‪-‬כלכלי לבין שכיחות המחלה‬
‫ד‪ .‬ישנן תרופות המרפאות את המחלה‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ג‬
‫ו‪ .‬ב‪+‬ג‬

‫‪ .22‬הפרעת חרדה כללית היא‪:‬‬

‫א‪ .‬מתארת אוכלוסיית אנשים הדואגת למכלול של תחומים‪ :‬פחד גבהים‪ ,‬פחד‬
‫מקהל‪ ,‬פחד מחיות‪ ,‬פחד ממקומות סגורים‬
‫פסיכולוגיה קלינית ורפואית – ‪2000‬‬

‫ב‪ .‬מתייחסת למצב חרדה כרונית העלול להמשך מספר חודשים‬

‫ג‪ .‬זהו שם נרדף לפחד ממקומות סגורים )קלאוסטרופוביה(‬
‫ד‪ .‬זהה להפרעת פניקה אלא שנמשכת זמן ארוך יותר‪.‬‬

‫‪ .23‬הפרעות של ניתוק )דיסוציאציה( מקורן ב‪:‬‬

‫א‪ .‬ניתוק נאורולוגי של החלק במוח האחראי על הזיכרון‬
‫ב‪ .‬ניתוק נאורולוגי של החלק במוח האחראי על הרגשות‬
‫ג‪ .‬ניתוק פסיכולוגי המתרחש באמצעות מנגנון ההדחקה‬
‫ד‪ .‬ניתוק פסיכולוגי המתרחש באמצעות מנגנון השכחה‬

‫‪ .24‬סמן את התשובות הלא נכונות לגבי הפרעה אובססיבית‪-‬קומפולסיבית‪:‬‬

‫א‪ .‬הסובלים מהפרעה זו נוטים יותר מאחרים לפתח דיכאון‬
‫ב‪ .‬חולים דיכאוניים נוטים יותר מאחרים לפתח הפרעה זו‬
‫ג‪ .‬לא ניתן להצביע על קשר בין קונפליקטים מודחקים לבין נטייה מוגברת לפתח‬
‫הפרעה זו‪.‬‬
‫ד‪ .‬ניסויים בחולדות בטכניקת ההצפה הראו כי ניתן להכחיד התנהגות‬
‫קומפולסיביות בשיטה זו‪ ,‬ולמרות זאת לא נהוג להשתמש בה בבני אדם‪.‬‬

‫‪ .25‬זכרון רגשי נשמר‪:‬‬

‫א‪ .‬במערכת הלימבית ובשקד כזיכרון מילולי‬
‫ב‪ .‬במערכת הלימבית ובשקד כזיכרון חוויתי‬
‫ג‪ .‬בקורטקס ובנאוקורטקס כזיכרון מילוי‬
‫ד‪ .‬בקורטקס ובנאוקורטקס כזיכרון חוויתי‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ו‪ .‬ג‪+‬ד‬

‫‪ .26‬הפרעת אישיות סכיזואידית‪:‬‬

‫א‪ .‬מתאפיינת בחוסר אמון בזולת‬
‫ב‪ .‬מתאפיינת במיונויות חברתיות לקויות‬
‫ג‪ .‬תתבטא בהפגנת רגשות מוגזמת כלפי הזולת‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ב‬

‫‪ .27‬פיצול אישיות הוא‪:‬‬

‫א‪ .‬סוג של הפרעת אישיות‬
‫ב‪ .‬סכיזופרניה‬
‫ג‪ .‬פוגה בה האדם שוכח את זהותו הקודמת ומאמץ זהות חדשה‬
‫ד‪ .‬מצב בו בתוך אותו אדם שוכנות כמה אישיות שאינן יודעות זו על זו‬

‫‪ .28‬אלו מהמשפטים הבאים נכונים לגבי סטרס )‪?(stress‬‬

‫א‪ .‬הסטרס הוא תגובה לאירוע פנימי‬
‫ב‪ .‬הסטרס הוא תגובה לאירוע חיצוני‬
‫ג‪ .‬הסטרס יכול להופיע כתגובה לאירוע חיובי‬
‫ד‪ .‬הסטרס כולל תגובות פיסילוגיות ונפשיות‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ד‬
‫ו‪ .‬ב‪+‬ג‬
‫ז‪ .‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬

‫‪ .29‬התגובות הפסיכולוגיות למחלת הסרטן יכולות לכלול‪:‬‬

‫א‪ .‬התגברות החרדה בכל שלבי האבחון והטיפול‬
‫ב‪ .‬התפתחות פחד מפני עיוות גופני‬
‫ג‪ .‬התגברות תחושת אבדן שליטה‬
‫ד‪ .‬הכחשה של המשמעות הסופנית של המחלה‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .30‬שלב ההתמודדות הוא‪:‬‬

‫א‪ .‬השלב האחרון במודל של סיילי‬
‫פסיכולוגיה קלינית ורפואית – ‪2000‬‬

‫ב‪ .‬השלב הבא לפני התוצאה במודל של של לזרוס‬

‫ג‪ .‬השלב האחרון במודל של לזרוס‬
‫ד‪ .‬השלב הבא אחרי ההערכה הקוגניטיבית במודל של סיילי‪.‬‬

‫‪ .31‬הקטגוריות החשובות בהפרעה פוסט‪-‬טראומתית הינן‪:‬‬

‫א‪ .‬חודרנות‪ ,‬חלומות‪ ,‬הימנעות‬
‫ב‪ .‬הימנעות‪ ,‬עוררות פיסיולוגית‪ ,‬חלומות‬
‫ג‪ .‬חודרנות‪ ,‬מצבי רוח‪ ,‬עוררות פיסיולוגית‬
‫ד‪ .‬הימנעות‪ ,‬חודרנות‪ ,‬עוררות פיסיולוגית‬
‫ה‪ .‬עוררות פיסילולוגית‪ ,‬הימנעות‪ ,‬מצבי רוח‬
‫ו‪ .‬הימנעות‪ ,‬מצבי רוח‪ ,‬חלומות‬

‫‪ .32‬דלוזיה – מחשבת שווא אינה‪:‬‬

‫א‪ .‬אמונה שהאדם נבחר ע"י כוחות על טבעיים לבצע משימה כלשהי‬
‫ב‪ .‬אמונה שרודפים ועוקבים אחרי האדם למרות היעדר עדויות‬
‫ג‪ .‬אמונה שהאדם מוכשר וטוב מאחרים‬
‫ד‪ .‬אמונה שהמחשבות של אדם נשלטות ע"י גורמים שמחוצה לו‬

‫‪ .33‬המצוקה של החולה המאושפז ניתנת לפתרון בדרכים הבאות‪:‬‬

‫א‪ .‬מתן מידע לגבי נוהלי המחלקה כפתרון לחוסר הארגון‬
‫ב‪ .‬מתן מידע לגבי האופן בו תבוצע הפרוצדורה הרפואית כפתרון לחרדה‬
‫ג‪ .‬הימנעות מביקורת על התנהגות פסיבית ותלותית למרות שזו פוגעת בהחלמתו‬
‫ד‪ .‬עידוד פעילות עצמאית כפתרון לנטייה לנסיגה‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .34‬הטיפול הפסיכולוגי המומלץ לאחר התקף לב‪:‬‬

‫א‪ .‬יבוצע רק ע"י פסיכולוג מוסמך‬
‫ב‪ .‬יבוצע רק לאחר שהתברר שאין החלמה נפשית ספונטנית‬
‫ג‪ .‬ימליץ על הימנעות מיחסי מין בחודשים הראשונים עקב ההתרגשות הכרוכה בכך‬
‫ד‪ .‬הרופא יכול להתייחס לאספקטים פסיכולוגיים כגון החזרת האמון בגוף‪ ,‬העברת‬
‫ציפייה לחזרה לתפקוד עצמאי מרבי‪ ,‬הפנייה ללימוד הרפיה‬

‫‪ .35‬שחר מפחד מאוד מכלבים‪ .‬הוא חושש לצאת לרחוב פן יפגוש כלב‪ ,‬ולכן הוא מסתגר‬
‫בביתו‪ .‬המטפל הציע לו להפגש עם כלב ולראות כי לא יאונה לא כל רע‪ .‬מטפל זה‬
‫דוגל בגישת הטיפול‪:‬‬
‫א‪ .‬הפסיכואנליטית‬
‫ב‪ .‬המטפל לא פועל על פי אסכולה מסויימת אלא על פי רעיון אישי שלו‬
‫ג‪ .‬הביו‪-‬רפואית‬
‫ד‪ .‬הקוגניטיבית‪-‬התנהגותית‬

‫‪ .36‬המודל האינטגרטיבי‬
‫א‪ .‬מקובל כיום לצורך הסבר אופן ההתמודדות עם סטרס‬
‫ב‪ .‬הוא המודל היחיד המתייחס לגורם החברתי‬
‫ג‪ .‬טוען שככל שהסטרסור נמשך זמן רב יותר – כושר ההתמודדות עימו יורד‬
‫ג‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .37‬עיבוד רגשי של החוויות הקשות אותן עובר הרופא במהלך עבודתו מאפשר‪:‬‬
‫א‪ .‬התמודדות עם השחיקה המקצועית‬
‫ב‪ .‬שיפוק התפקוד היומיומי‬
‫ג‪ .‬הקטנת הסיכוי להתפתחות אדישות‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .38‬הלם קרב‪:‬‬
‫א‪ .‬הוא מקרה פרטי של תגובה פוסט טראומתית‬
‫ב‪ .‬חולף מאליו לאחר ‪ 3‬חודשים‬
‫ג‪ .‬הטיפול היעיל ביותר בהלם קרב הוא בגישה ההתנהגותית‬
‫פסיכולוגיה קלינית ורפואית – ‪2000‬‬

‫ד‪ .‬אף אחד מנפגע הלם קרב אינו מסוגל להקים חיי משפחה לאחר האירוע‬

‫‪ .39‬ההבדל בין פסיכוזה לנוירוזה הנו‪:‬‬

‫א‪ .‬בנוירוזה החולה אינו נמצא במצוקה‪ ,‬ובפסיכוזה כן‬
‫ב‪ .‬אדם נוירוטי הוא עצבני ומצב פסיכוטי מחייב אשפוז כפוי‬
‫ג‪ .‬בשני המצבים האדם מרגיש מצוקה כשבפסיכוזה שיפוט המציאות לקוי ובנויורזה‬
‫לא נפגע שיפוט המציאות‪.‬‬
‫ד‪ .‬נוירוזה היא מצב של שיפוט לקוי של המציאות הכולל חזיונות שווא‪ ,‬ריחות‬
‫וקולות שלא קיימים‪.‬‬

‫‪ .40‬אלו מהמשפטים הבאים אינו נכון?‬

‫א‪ .‬בהפרעות סומטיזציה מופיע סימפטום גופני אחד המהווה מוקד חרדה אצל האדם‬
‫ב‪ .‬בהפרעה קונברסיבית מופיע סימפטום הדומה להפרעה נוירולוגית ומפריע‬
‫לתפקוד‬
‫ג‪ .‬בהיפוכונדריה קיימים סימפטומיים גופניים והבעיה היא הפרשנות שנותן האדם‬
‫לסימפטומים אלו‪.‬‬
‫ד‪ .‬בהפרעת כאב קיים כאב אמיתי שלא נמצא לו מקור אורגני‬

‫‪ .41‬אלו מהמשפטים הבאים אינו נכון?‬

‫א‪ .‬יש קשר בין טיפוס פסיכולוגי )‪ (A‬לבין הסיכוי ללקות במחלות לב‬
‫ב‪ .‬עבודה מתמשכת בלחץ זמן )‪ (Dead line‬מגבירה את הסיכוי ללקות במחלות לב‬
‫ג‪ .‬לא נמצא קשר בין תחרותיות גבוהה לבין הסיכוי ללקות במחלות לב‬
‫ד‪ .‬לא נמצא קשר בין חומרת הבעיות הרפואיות של החולים לבין הסיכוי של הרופא‬
‫ללקות במחלות לב‪.‬‬

‫‪ .42‬כללי ההתנהגות והתקשורת המומלצים לרופאים במגעם עם החולים כוללים‪:‬‬

‫א‪ .‬האזנה רצופה לחולה תוך התעלמות מהפרעות סביבתיות‬
‫ב‪ .‬הקשב גם לבעיות פסיכו סוציאליות שאינן רלוונטיות למצבו הרפואי באופן ישיר‬
‫ג‪ .‬מסירת מידע מדוייק לחולה גם לגבי הסיכונים וההיבטים השליליים של‬
‫ההתערבות הרפואית‪.‬‬
‫ד‪ .‬התנצלות בכל אי נעימות שנגרמה לחולה‪ ,‬גם אם לא נגרמה ע"י הרופא באופן‬
‫ישיר‪.‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .43‬היחס שמקבל החולה מהרופא משפיע על‪:‬‬

‫א‪ .‬תהליך החלמתו‬
‫ב‪ .‬שביעות הרצון מהטיפול הרפואי‬
‫ג‪ .‬הסיכוי לתביעה על רקע רשלנות רפואית‬
‫ד‪ .‬האופן בו מתייחס החולה למחלתו‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ג‬
‫ו‪ .‬ב‪+‬ד‬
‫ז‪ .‬א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬

‫‪ .44‬אלו מההצהרות הבאות אינה נכונה לגבי הפרעה אובססיבית‪-‬קומפולסיבית‬

‫א‪ .‬האובססיות מהוות מטרד‬
‫ב‪ .‬האובססיות נובעות מתוך האדם ולא מגירוי חיצוני‬
‫ג‪ .‬ההפרעה מופיעה רק אצל אישיות אובססיבית‪-‬קומפולסיבית‬
‫ד‪ .‬ההתנהגות הקומפולסיבית מפחיתה את החרדה שמייצרות המחשבות‬
‫האובססיביות‬
‫ה‪ .‬המחשבות האובססיביות אינן ניתנות לשליטה רצונית‬

‫‪ .45‬חייל שנאלץ להרוג בעת מילוי תפקידו מרגיש כרוצח‪ .‬כיצד יתייחסו הגישות הטיפוליות‬
‫השונות לבעייתו?‬
‫א‪ .‬הגישה הרפואית תתמקד בסימפטומים ותנסה להקטינם באמצעות תרופות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגישה הביהביוריסטית תנסה לקשר את האירוע הטראומתית להרגשה של רגיעה‬
‫ע"י לימוד הרפיה וקישורה אל הטראומה‪.‬‬
‫פסיכולוגיה קלינית ורפואית – ‪2000‬‬

‫ג‪ .‬הגישה הדינמית תתמקד בעיבוד הטראומה‪ ,‬בשינוי ההתייחסות שלו‬

‫לסימפטומים‪ ,‬ובחיפוש אחרי טראומות קודמות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הגישה הקוגניטיבית תתמקד בתהליכי החשיבה המוטעים הגורמים לחייל להסיק‬
‫שהוא רוצח‪ ,‬תוך מתן לגיטימציה להתפרצות של תוקפנות במקרים של סיכון‬
‫עצמי‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .46‬כדי להגביר את ההיענות )‪ (compliance‬של החולה לטיפול הרפואי‪ ,‬מומלץ כי הרופא‪:‬‬

‫א‪ .‬יעביר את האחריות הבלעדית לכך אל החולה‬
‫ב‪ .‬יעביר את האחריות הבלעדית לכך אל בני משפחת החולה‬
‫ג‪ .‬יוודא כי החולה ובני משפחתו הבינו את הנדרש מהם ומסוגלים לחזור אחרי‬
‫ההוראות‪.‬‬
‫ד‪ .‬יקפיד לרשום את ההוראות ולמסור אותן כתובות‬
‫ה‪ .‬יוודא שבכלל ניתן ליישם את ההמלצות הרפואיות שנתן‬
‫ו‪ .‬ב‪+‬ג‬
‫ז‪ .‬ג‪+‬ד‪+‬ה‬

‫‪ .47‬במודל של לזרוס מוגדר אירוע שלילי כ‪:‬‬

‫א‪ .‬לא חיובי ולא אי‪-‬רלונטי‬
‫ב‪ .‬כולל פגיע הפיזית או פסיכולוגית‬
‫ג‪ .‬כולל אבדן )של אדם קרוב או של יכולות(‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ב‪+‬ג נכונות‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .48‬סמן את המשפט הנכון‪:‬‬

‫א‪ .‬שיפור התקשורת בין הרופא למטופל הוא תוצאה חיובית של רפואה מתגוננת‬
‫ב‪ .‬תהליך הטמעת "ניהול סיכונים" עולה בקנה אחד עם "רפואה מתגוננת"‬
‫ג‪ .‬התמורות החיוביות מבחינה הפרקטיקה הרפואית הנכונה שחלו בעקבות קיום‬
‫רפואה מתגוננת‪ ,‬עולות בשיעורן על התמורות השליליות‬
‫ד‪ .‬ניהול סיכונים נבון והטמעתו במערכת הרפואית יביא לצמצום הצורך ברפואה‬
‫מתגוננת‪.‬‬

‫‪ .49‬הטיפול הפסיכולוגי בזקנים‪:‬‬

‫א‪ .‬הנו מיותר עקב הקושי הקוגניטיבי שלהם הפוגע ביכולת להפיק תועלת מהטפול‬
‫ב‪ .‬אפשרי בתנאי שיתחשב במגבלות הקוגניטיביות של הזקן‪.‬‬
‫ג‪ .‬ייתן דגש להמשך מעורבות חברתית משום שנמצא שזו עוזרת לאיכות ולתוחלת‬
‫החיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מוטב שיהיה ממוקד בבעיות קונקרטיות של היום יום‬
‫ה‪ .‬ב‪+‬ד‬
‫ו‪ .‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬

‫‪ .50‬אלו מהמשפטים הבאים אינו נכון לגבי כאב בניגני )‪?(Benign‬‬

‫א‪ .‬מאחר ומדובר בכאב בלתי פתיר‪ ,‬יש משמעות לאופן בו מתייחס האדם לכאבו‪.‬‬
‫ב‪ .‬לעיתים ניתן למצוא כאב פונקציונלי מבחינה נפשית ללא ממצא גופני כלשהו‬
‫ג‪ .‬ההתייחסות של אדם לכאבו היא דבר נלמד‪ ,‬ולכן ניתן לשנות אותה ולהקטין בכך‬
‫את סבלו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצוקה נפשית שהתפתחה ללא קשר לכאב‪ ,‬אינה משפיעה על חווית הכאב‬
‫ה‪ .‬ניתן להסביר חלק מהכאבים הביניגנים בתהליכים פסיכולוגיים כגון הדחקת‬
‫מצוקות נפשיות‪.‬‬
‫פסיכולוגיה רפואית – ‪1999‬‬
‫מרצה‪ :‬דרור‬

‫שחזור בחינה בפסיכולוגיה רפואית ‪1999 -‬‬

‫‪ .1‬בהפרעה ביפולרית )מסוג ‪ 1‬או ‪(2‬‬
‫א‪ .‬יש היסטוריה של דכאון עמוק‬
‫ב‪ .‬לפחות אפיזודה מאנית אחתד‬
‫ג‪ .‬דיכאון עמוק והיפומאניה‬
‫ד‪ .‬התקפים קצרים‪/‬מצבים פסיכוטיים‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ו‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .2‬מה ההבדל בין סכיזופרניה לבין הפרעת ‪?multiple personality‬‬

‫א‪ .‬בסכיזופרניה יש אישיות מפוצלת ולא אינטגרטיבית ואילו הפרעת אישיות‬
‫מרובה יש רמות אישיות מופרדות זו מזון שאינן מודעות זו לזו בד"כ‪.‬‬
‫ב‪ .‬שכיחות הסכיזופרניה באוכלוסיה הוא כ‪ -1%‬ואילו הפרעת אישיות מרובה נדירה‬
‫הרבה יותר‬
‫ג‪ .‬לסכיזופרניה מקורות רבים ולא תמיד ידועים‪ ,‬את התפתחות הפרעת אישיות‬
‫מרובה מייחסים לניצול מיני בילדות‪.‬‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ג‬
‫ה‪ .‬ב‪+‬ג‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .3‬דסנסיטיזציה שיטתית –‬
‫א‪ .‬מחשבות שווא‬
‫ב‪ .‬שיטת טיפול ביהייביוריסטית‬
‫ג‪ .‬שיטת טיפול קוגניטיבי )שיטת אליס(‬
‫ד‪ .‬איבוד תחושה רגשית עד למצב קטטוני‬

‫‪ .4‬מה הם ה"סימנים השליליים" בסכיזופרניה?‬

‫א‪ .‬ירידה קוגניטיבית‪ ,‬דילדול ברציה‪ ,‬דילדול ברגש‬
‫ב‪ .‬דלוזיות‬
‫ג‪ .‬הלוצינציות‪+‬דלוזיות‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ג‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .5‬מה משותף ל‪ ,fugue-‬אמנזיה והפרעה דיסוציאטיבית?‬

‫א‪ .‬שכיח יותר אצל גברים‬
‫ב‪ .‬ללא סיבה נוירולוגית מובחנת‬
‫ג‪ .‬יש מרכיבים של חרדה‪/‬מתח‬
‫ד‪ .‬קדם להם מצב לחץ‪/‬טראומה‬
‫ה‪ .‬מהווה לפי הגישה פסיכואנליטית מנגנון הגנה קיצוני של הכחדה‪/‬הדחקה‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬ג‪+‬ד‪+‬ה‬

‫‪ .6‬ילד בן שנתיים מובא לטיפול ע"י הורים‪ ,‬כי הוא מתחיל לבכות ומסתגר למראה האבא‪.‬‬
‫מה יהיה הטיפול?‬
‫א‪ .‬טפול במשחק עם הילד‬
‫ב‪ .‬טיפול דיד ‪ +‬יעוץ להורים עם אופציה לטיפול יחיד או זוגי בהמשך‬
‫ג‪ .‬טיפול זוגי‬
‫ד‪ .‬יעוץ משפחתי‬

‫‪ .7‬מה מאפיין אישיות נרקסיסטית?‬

‫פסיכולוגיה רפואית – ‪1999‬‬
‫מרצה‪ :‬דרור‬

‫‪ .8‬מה מאפיין אישיות היסטריונית?‬

‫א‪ .‬מחשבות גדלות‬
‫ב‪ .‬אי יציבות‬
‫ג‪ .‬העדר מצפון ואי יכולת לדחות סיפוקים‬
‫ד‪ .‬מחשבה כוללנית ומוחצנת‬

‫‪ .9‬מה מאפיין אישיות גבולית?‬

‫א‪ .‬אי יציבות‬
‫ב‪ .‬התנהגות אימפולסיבית‬
‫ג‪ .‬פחד גדול מבדידות‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .10‬אישה מתלוננת שבעלה רוצה לפגוע בה‪ ,‬רוצה לשדוד את כספה מחשבון הבנק‪ .‬היא‬
‫שכרה בלש לעקוב אחריו‪ .‬איזה הפרעה יכולה להיות לה?‬
‫א‪ .‬סכיזופרניה פרנואידית‬
‫ב‪ .‬אישיות פרנואידית‬
‫ג‪ .‬הפרעת דלוזיות‪ ,‬עקב מצב של גירושין‬
‫ד‪ .‬הפרעת לחץ עקב איומים של הבעל‬
‫כ‪ .‬כל התשובות אפשריות‬
‫ו‪ .‬אין מספיק נתונים ע"מ לקבוע את ההפרעה‬

‫‪ .11‬על מנת לקבל תואר של פסיכולוג קליני צריך הכשרה כ‪:-‬‬

‫א‪ .‬מדען‬
‫ב‪ .‬ברוב התחומים צריך לעבור טיפול פסיכולוגי‬
‫ג‪ .‬מאות שעות הדרכה‬
‫ד‪ .‬ציונים גבוהים מאוד‬
‫ה‪ .‬ראיון אישי‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות חוץ מ‪-‬ד'‬
‫ז‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .12‬אילו פסיכולוגים מתעסקים בטיפול?‬

‫א‪ .‬שיקומי‪ ,‬התפתחותית‪ ,‬רפואי‪ ,‬חינוכי‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיקומי‪ ,‬הנדסת אנוש‬
‫ג‪ .‬רפואי‪ ,‬חינוכי‪ ,‬תעשייתי‬
‫ד‪ .‬אירגוני‪ ,‬שיקומי‪ ,‬התפתחותי‬

‫‪ .13‬בסרט על הפרעות חרדה‪ ,‬המרצה לפסיכופתולוגיה אמר על מקורם של הפרעות אלו‪:‬‬

‫א‪ .‬הם נובעים מבעייה בפתרון הקונפליקט האדיפלי בגיל ‪3-5‬‬
‫ב‪ .‬פגיעות מולדות‪+‬מצב חרדה‪/‬חוסר ביטחון של ההורים‬
‫ג‪ .‬גורמים רבים יכולים להביא להפרעות אלו )מולדים ‪ +‬סביבתיים(‬

‫‪ .14‬מה הם מאפייני הסכיזופרניה?‬

‫‪ .15‬אדם סובל מאינסומניה‪ ,‬קשיי ריכוז‪ ,‬איבוד הנאה מדברים שהיה נהנה מהם בעבר‪ ,‬שינוי‬
‫תאבון‪ ,‬פיגור פסיכומוטורי‪ .‬מה יכולה להיות האבחנה שלו?‬
‫א‪ .‬אפיזודה דכאונית‬
‫ב‪ .‬הפרעה פסיכופורמית‬
‫ג‪ .‬הפרעה דכאונית אם המצב נמשך יותר משבועיים‬
‫ד‪ .‬הפרעת לחץ‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ב‪+‬ג‬
‫ו‪ .‬א‪+‬ג‬
‫ז‪ .‬א‪+‬ב‪+‬ה‬
‫ח‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .16‬מה יגיד פסיכואנליסט לפסיכולוג התנהגותי שמתגאה בהצלחת טיפול ב"פוביית‬

‫עכברים"?‬
‫פסיכולוגיה רפואית – ‪1999‬‬
‫מרצה‪ :‬דרור‬

‫‪ .17‬מה ההבדל בין הגישה ההתנהגותי‪-‬קורדנטיבי לגישה הפסיכואנליטית?‬

‫‪ .18‬מצב פסיכוטי יכול לקרות ב‪:-‬‬

‫א‪ .‬סכיזופרניה‬
‫ב‪ .‬דיכאון מג'ורי‬
‫ג‪ .‬הפרעה סכיזופורמית‬
‫ד‪ .‬הפרעה ביפולרית‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .19‬מה מאפיין אישיות סכיזואידית?‬

‫‪ .20‬מה ההבדל בין דיסטימיה להפרעת אישיות דכאונית?‬

‫‪ .21‬אדם מפחד לצאת מביתו‪ .‬הוא פוחד שברגע שיצא משהו יפגע בו‪ .‬אפילו כשהוא יוצא‬
‫לתיבת הדואר שלו הוא מזיע‪ ,‬רועד‪ ,‬מחוויר‪ ,‬מרגיש כאילו הוא הולך להתעלף‪ .‬מה‬
‫האבחנה שהכי מתאימה לו?‬
‫א‪ .‬הפרעת לחץ‬
‫ב‪ .‬אגרופוביה‬
‫ג‪ .‬הפרעת חרדה‬
‫ד‪ .‬הפרעת אישיות היסטרית‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .22‬מה התאוריה של לזרוס‬

‫‪ .23‬מה אומר ‪ Seyle‬בתיאוריה שלו?‬

‫‪ .24‬מה היתרונות של טיפול התנהגותי בהפרעות חרדה?‬

‫‪ .25‬לפי איזה קריטריונים בוחרים את הטיפול הפסיכולוגי?‬

‫א‪ .‬לפי הכשרת הפסיכולוג )למשל פסיכואנליטיקן(‬
‫ב‪ .‬לפי המלצת המטפל ורצון המטופל‬
‫ג‪ .‬תלוי בקשר שנוצר בין המטפל למטופל‬
‫ד‪ .‬לפי רצון המטופל‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .26‬מה ההבדל העיקרי בין הקטגוריה הכמותית לבין הקטגוריה הדינאמית?‬

‫א‪ .‬במיון הכמותי מדביקים תוויות‪ ,‬ואילו במיון התהליכי לא‬
‫ב‪ .‬במיון הכמותי דוגלים בטיפול פסיכיאטרי‪-‬תרופתי ואילו בתהליכי בטיפול‬
‫פסיכולוגי‬
‫ג‪ .‬במיון התהליכי יש חלוקה לרמות אישיות‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫ו‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ז‪ .‬ב‪+‬ג‬

‫‪ .27‬ההבדל בין הפרעות אישיות לבין סכיזופרניה הוא‪:‬‬

‫א‪ .‬ככלל‪ ,‬סכיזופרניה מלווה בבוחן מציאות לקויה‬
‫ב‪ .‬לבעלי הפרעת אישיות קל יותר להתחבר אל אנשים‬
‫ג‪ .‬לבעלי סכיזופרניה קל יותר להתחבר אל אנשים‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .28‬הבעיה העיקרית בטיפול לאורך טווח של סכיזופרניה?‬

‫א‪ .‬תופעות הלוואי של התרופות‬
‫ב‪ .‬בעיית "הדלת המסתובבת" של חולים אלה‬
‫ג‪ .‬חוסר יעילות הטיפול‬
‫פסיכולוגיה רפואית – ‪1999‬‬
‫מרצה‪ :‬דרור‬

‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .29‬הסיבה העיקרית להתאבדויות?‬

‫א‪ .‬נקמה‬
‫ב‪ .‬יאוש מהמצב וחוסר תקווה‬
‫ג‪ .‬רצון לתשומת לב‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .30‬בחר את המשפט הנכון לגבי הפרעות אישיות ו‪/‬או נוירוזות‬

‫א‪ .‬בהפרעות אישיות הבעיה היא במבנה האישיות‬
‫ב‪ .‬בהפרעות אישיות הסביבה סובלת בעיקר‬
‫ג‪ .‬בנוירוזה הבעיה היא של האדם עם עצמו ואילו בהפרעות אישיות הבעיה היא‬
‫בין‪-‬אישית‪.‬‬
‫ד‪ .‬בנוירוזה הבעיה היא בין אישית‪ ,‬ואילו בהפרעות אישיות הבעיה היא של האדם‬
‫עם עצמו‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ו‪ .‬א‪+‬ב‪+‬ג‬
‫ז‪ .‬א‪+‬ב‪+‬ד‬
‫ח‪ .‬א‪+‬ג‬
‫ט‪ .‬א‪+‬ד‬

‫‪ .31‬לאדם יש פחד מטיסות‪ .‬הטיפול היעיל ביותר בו הוא‪:‬‬

‫א‪ .‬טיפול התנהגותי‬
‫ב‪ .‬טיפול פסיכודינאמי‬
‫ג‪ .‬טיפול תרופתי‬
‫ד‪ .‬טיפול קוגניטיבי‪-‬התנהגותי‬

‫‪ .32‬מה מאפיין היפוכונדריה?‬

‫א‪ .‬הגורם היא בעייה רפואית?‬
‫ב‪ .‬בנוי על פירוש מוטעה של תחושות‪/‬מצבים‬
‫ג‪ .‬ישנה תובנה רגשית מעטה‬
‫ד‪ .‬ישנה תובנה רגשית רבה‬
‫ה‪ .‬מלווה בחרדה רבה‬
‫ו‪ .‬מלווה בדלוזיות‬
‫ז‪ .‬לא מלווה בדלוזיות‬
‫ח‪ .‬ב‪+‬ג‪+‬ד‪+‬ז‬
‫ט‪ .‬ב‪+‬ד‪+‬ה‪+‬ו‬

‫‪ .33‬כדי שטיפול פסיכולוגי יצליח צריך‪:‬‬

‫א‪ .‬קשר עם המטופל‬
‫ב‪" .‬לחקור" את משפחת המטופל‬
‫ג‪ .‬לבחור את שיטת הטיפול הנכונה‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .34‬מה עיקרו של טיפול קוגניטיבי?‬

‫‪ .35‬מה המאפיין העיקרי של הפרעת חרדה?‬

‫‪ .36‬מי האנשים שיגיעו לטיפול פסיכולוגי?‬

‫א‪ .‬אנשים שסובלים מאוד‬
‫ב‪ .‬אנשים שרוצים לשפר את איכות חייהם‬
‫ג‪ .‬אנשים שחושבים שסביבתם סובלת בגללם‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ו‪ .‬א‪+‬ג‬
‫פסיכולוגיה רפואית – ‪1999‬‬
‫מרצה‪ :‬דרור‬

‫‪ .37‬רצף התופעות בפסיכולוגיה היום הוא‪:‬‬

‫א‪ .‬הפרעת אישיות‪ ,‬סכיזופרניה‪ ,‬נוירוזות‬
‫ב‪ .‬סכיזופרניה‪ ,‬הפרעת אישיות‪ ,‬נוירוזות‬
‫ג‪ .‬פסיכוזות‪ ,‬סכיזופרניה‪ ,‬הפרעת אישיות‪ ,‬הפרעות חרדה‬
‫ד‪ .‬נוירוזה‪ ,‬הפרעות אישיות‪ ,‬סכיזופרניה‬

‫‪ .38‬סכיזופרניה‪:‬‬
‫א‪ .‬פוגעת בערך ב‪ -1%‬מהאוכלוסייה‬
‫ב‪ .‬מופיעה בעיקר בגיל הבגרות‪ ,‬ושיאו בגילאים ‪25-45‬‬
‫ג‪ .‬מחייב לפחות התקף פסיכוטי אחד‬
‫ד‪ .‬כולל דלוזיות‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ו‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ז‪ .‬א‪+‬ב‪+‬ג‬
‫ח‪ .‬א‪+‬ג‪+‬ד‬

‫‪ .39‬אילו משפטים הם סטראוטיפ על אבנורמליות?‬

‫א‪ .‬אבנורמליות זאת קבוצה ששונה מאוד מנורמליות‬
‫ב‪ .‬כולם במצבים שונים יכולים להיות אבנורמלים‬
‫ג‪ .‬אבנורמלים כרבוצה מסוכנים לחברה‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ג‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫פסיכולוגיה רפואית – ‪ – 1999‬תשובות אפשריות‬
‫מרצה‪ :‬דרור‬

‫תשובות אפשריות‬ ‫–‬ ‫‪1999‬‬ ‫–‬ ‫בחינה בפסיכולוגיה רפואית‬

‫תשובה‬ ‫שאלה‬ ‫תשובה‬ ‫שאלה‬ ‫תשובה‬ ‫שאלה‬ ‫תשובה‬ ‫שאלה‬
‫ד‬ ‫‪.31‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫ו‬ ‫‪.11‬‬ ‫ו‬ ‫‪.1‬‬
‫‪.32‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫א‬ ‫‪.12‬‬ ‫ה‬ ‫‪.2‬‬
‫ד‬ ‫‪.33‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫ב‬ ‫‪.3‬‬
‫‪.34‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫ה‬ ‫‪.4‬‬
‫‪.35‬‬ ‫ה‬ ‫‪.25‬‬ ‫ו‬ ‫‪.15‬‬ ‫ז‬ ‫‪.5‬‬
‫‪.36‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫ב‬ ‫‪.6‬‬
‫ג‬ ‫‪.37‬‬ ‫‪.27‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫‪.7‬‬
‫ה‬ ‫‪.38‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫ה‬ ‫‪.18‬‬ ‫ד‬ ‫‪.8‬‬
‫‪.39‬‬ ‫ד‬ ‫‪.29‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫ד‬ ‫‪.9‬‬
‫‪.30‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫ו‬ ‫‪.10‬‬
‫פסיכולוגיה רפואית ‪1998 -‬‬

‫‪1998‬‬ ‫–‬ ‫בחינה בפסיכולוגיה רפואית‬

‫‪ .1‬מהם השינויים הפיזיולוגים במצבי חרדה‪:‬‬
‫א‪ .‬דופק מהיר‬
‫ב‪ .‬הזעת יתר‬
‫ג‪ .‬עליה בלחץ דם‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .2‬בחרדה נבדוק את ההקשרים הבאים‪:‬‬

‫א‪ .‬הקשר שוטף‬
‫ב‪Recent context .‬‬
‫ג‪ .‬גורמי רקע‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .3‬בחרדה נטפל ב‪ Benzodiasofines-‬אשר הינם‪:‬‬

‫א‪Minor tranquilizer .‬‬
‫ב‪Major tranquilizer .‬‬
‫ג‪ .‬אדהרנטים‬
‫ד‪ .‬כולינרגים‬

‫‪ .4‬באיזה שתי צורות חיצוניות מגיבים אנשים במצבי חרדה?‬

‫א‪ .‬המנעות‪ ,‬הכללה‬
‫ב‪ .‬המנעות‪ ,‬הקרבה‬
‫ג‪ .‬הכללה‪ ,‬גמישות‬
‫ד‪ .‬דמישורת‪ ,‬הקרבה‬

‫‪ .5‬מבין המנגנונים הבאים‪ ,‬מהו מנגנון ההגנה אשר מתווך בין גירוי חיצוני לבין תפיסתנו את‬
‫אותו גירוי?‬
‫א‪ .‬הדחקה‬
‫ב‪ .‬בידוד‬
‫ג‪ .‬השלכה‬
‫ד‪ .‬אינטלקטואליזציה‬

‫‪ .6‬בבואנו לבצע אבחנה מבדלת בחולה דיכאון‪ ,‬עלינו לוודא תחילה העדר גורמים אפשריים‬
‫לסימפטומים דומים‪ ,‬מי מהבאים אינו נחשב כגורם לסימפטומים דומים לדיכאון‪:‬‬
‫א‪ .‬טיפול בתרופות נגד לחץ דם גבוה‬
‫ב‪ .‬היפוטירודיאיזם‬
‫ג‪ .‬גלומרולונפריטיס‬
‫ד‪ .‬שימוש בסמים ואלכוהול‬

‫‪ .7‬הטיפול התרופתי בדיכאון מבוסס על‪:‬‬

‫א‪ .‬חומרים מעודדי ספיגת נוירוטרנסמיטרים ו‪/‬או עיכוב ‪MAO‬‬
‫ב‪ .‬חומרים מעכבי ספיגת נוירוטרנסמיטרים ו‪/‬או עיכוב ‪MAO‬‬
‫ג‪ .‬חומרים מעודדי ספיגת נוירוטרנסמיטרים ו‪/‬או עידוד ‪MAO‬‬
‫ד‪ .‬חומרים מעכבי ספיגת נוירוטרנסמיטרים ו‪/‬או עידוד ‪MAO‬‬

‫‪ .8‬במצב ה‪Disthymia-‬‬
‫א‪ .‬יש לתת עדיפות לטיפול תרופתי‬
‫ב‪ .‬יש לתת עדיפות לפסיכותראפיה‬
‫ג‪ .‬מתרחשים התקפים חוזרים ונשנים בפרקי זמן קבועים של עד שלושה ימים‬
‫ד‪ .‬נצפים סימפטוומים מוטוריים כגון עוויתות או קונטרקטורות‬
‫פסיכולוגיה רפואית ‪1998 -‬‬

‫‪ .9‬במחלה הדו קוטבית‪:‬‬

‫א‪ .‬התקפי דיכאון עם לפחות תגובה אחת מאנית‬
‫ב‪ .‬התקפי דיכאון עם מספר תגובות מאניות‬
‫ג‪ .‬אחרי כל התקף דיכאון התקף מאני בפרק זמן זהה‬
‫ד‪ .‬אחרי כל התקף דיכאון התקף מאני )ולחלופין( ללא חשיבות לאורך זמן ההתקף‪.‬‬

‫‪ .10‬מצב ‪:Adjustment disorder‬‬

‫א‪ .‬הוא תוצאה של תגובה לסביבה ושינוי בסביבה יכול להוות טיפול‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצבי חרדה ודיכאון שמזינים זה אתזה עד התמוטטות כוללת‬
‫ג‪ .‬עדיפות לטיפול תרופתי באמצעות ברביטורטים‬
‫ד‪ .‬ניתוק הולך וגובר מהסביבה‪ ,‬הסביבה משפיעה פחות ופחות על האדם‬

‫‪Protective illusion .11‬‬

‫א‪ .‬הזיה המתבטאת בתפסיה חושית בהעדר גורם תואם לה במציאות‬
‫ב‪ .‬מחשבות שווא עם אמונה חזקה ברעיונות בלתי מציאותיים‬
‫ג‪ .‬אשלייה מגנה בזמן פיתוח מיומנויות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מאפיינת התקפי מאניה‬

‫‪ .12‬מה אינו נחשב כגורם סיכון גבוה להתאבדות?‬

‫א‪ .‬נוכחות תסמונת דכאונית‬
‫ב‪ .‬נוכחות גורם כאב‬
‫ג‪ .‬מעמד סוציו אקונומי נמוך‬
‫ד‪ .‬בדידות‬

‫‪ .13‬אילו מצבים רפואיים יכולים לגרום לתופעות דמויות דיכאון?‬

‫א‪ .‬בעיות אנדוקריניות שנגרמות בעקבות תת פעילות של בלוטת התריס‬
‫ב‪ .‬עודף קלציום‬
‫ג‪ .‬סרטן הלבלב‬
‫ד‪ .‬נטילת תרופות כמו סטרואידים‪ ,‬גלולות למניעת הריון וכדומה‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .14‬סמן את המשפט הנכון‪:‬‬

‫א‪ .‬ניסיון התאבדות של אדם דכאוני מתרחש לרוב כשיש הקלה בדיכאון‬
‫ב‪ .‬ניסיון התאבדות קודם או הסטוריה של התאבדות במשפחה אינם מגביהים את‬
‫הסיכון להתאבדות‪.‬‬
‫ג‪ .‬כיום עדיין אין דרכים לטיפול בחולים דכאוניים‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין להתייחס לאדם דכאוני שמחלק את חפציו‪ ,‬כיוון שהוא עושה זאת על מנת‬
‫לקבל תשומת לב בלבד‬

‫‪ .15‬על פי תאוריית ההקשרות של בולבי‪:‬‬

‫א‪ .‬ילדים נוטים להתקרב לאדם שהוא יותר חכם או חזק מהם‬
‫ב‪ .‬מבוגרים‪ ,‬יותר מילדים‪ ,‬נוטים להתקרב לאדם שהוא יותר חכם או חזק מהם‬
‫ג‪ .‬רוב האנשים מחזרים את בטחונם העצמי כשהם לבדם‪.‬‬
‫ד‪ .‬אנשים דכאוניים לא יתאבדו לעולם‪.‬‬

‫‪ .16‬אלו מצבים יכולים לגרום ל‪:Anxious attachment-‬‬

‫א‪ .‬משפחה לא יציב‪ ,‬בעקבות אשפוז ממושך של הורה בבי"ח‬
‫ב‪ .‬איומים חוזרים של הורה לנטוש את המשפחה‬
‫ג‪ .‬איומים חוזרים של הורה לנטוש את הילד‬
‫ד‪ .‬איומים של הורה על הילד שהתנהגותו )של הילד( תגרום למות ההורה‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .17‬משבר מצבי הינו‪:‬‬

‫א‪ .‬משבר שנובע ממחלה‬
‫ב‪ .‬משבר שיכול לקרות בכל זמן‬
‫ג‪ .‬מלווה בחשש מאובדן‬
‫פסיכולוגיה רפואית ‪1998 -‬‬

‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .18‬איזה מהמצבים הבאים מתאר משבר התפתחותי?‬

‫א‪ .‬חולה סכרת חושש שיכרתו את רגלו בניתוח‬
‫ב‪ .‬גבר בן ‪ 65‬אמור לצאת בקרוב לגמלאות וחושש מכך‬
‫ג‪ .‬אם שביצה עברה תאונת דרכים קשה – נכנסה למשבר‬
‫ד‪ .‬אף אחד מהמצבים הנ"ל‬

‫‪ .19‬אדם שכבר עבר משבר רציני בחייו מגיע לרופא‪ ,‬על הרופא‪:‬‬
‫א‪ .‬להמנע מלחקור על המשבר הישן – מחשש לעורר הגברה של המשבר‬
‫ב‪ .‬לחקור על המשבר הישן ולקחת אותו כדוגמת התמודדות של האדם מהעבר‬
‫ג‪ .‬לחקור את העבר של החולה בשביל להכירו ותו לא‬
‫ד‪ .‬לאדם זה כבר יהיה קשה מאוד לצאת מהמשבר העכשווי‬

‫‪ .20‬התייחס לאינפורמציה אותה מסוגל הרופא לתת לחולה‪ ,‬על מנת שתעזור לו להתמודד‬
‫עם המשבר‪:‬‬
‫א‪ .‬אינפורמציה מקטינה את חוסר הודאות – ובכך מקטינה את חרדת החולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ללמד את החולה התנהגות שתעזור לו בהתמודדות עם מחלה ספציפית )כמו‬
‫ללמד חולה לעשות לעצמו דיאליזה בביתו(‬
‫ג‪ .‬רק אם האינפורמציה מנבאת עתיד טוב יותר – יש לה יכולת לעזור לחולה‪.‬‬
‫ד‪ .‬תשובות א‪+‬ב נכונות‬

‫‪ .21‬במצב של משבר – הרצף הבא הוא הנכון‪:‬‬

‫א‪ .‬תפיסת איום ‪ Å‬הערכה של המצב ‪ Å‬בחירת דרך התמודדות‬
‫ב‪ .‬תפיסת איום ‪ Å‬בחירת דרך התמודדות ‪ Å‬הערכה של המצב‬
‫ג‪ .‬הערכת המצב ‪ Å‬תפיסת האיום ‪ Å‬בחירת דרך התמודדות‬

‫‪ .22‬במקרה של מחלה חוזרת ונשנית הבעיה העיקרית שנוצרת היא‪:‬‬

‫א‪ .‬יש קושי בשיחזור האשליה המגנה והאדם חי בתחושה שהוא נידון למוות‬
‫ב‪ .‬האדם מפתח בטחון מופרז בתרופה למחלה וביעילותה‬
‫ג‪ .‬האדם מפתח הרגשה כי הוא עמיד בפני המוות‬
‫ד‪ .‬האדם נכנס ל‪ terminal stage-‬של ה‪living dying process-‬‬

‫‪ .23‬איזה נתיב גסיסה מאפיין מחלה כרונית סופנית?‬

‫א‪ .‬מוות בטוח בזמן ידוע‬
‫ב‪ .‬מוות בטוח בזמן לא ידוע‬
‫ג‪ .‬מוות לא בטוח בזמן ידוע‬
‫ד‪ .‬מוות לא בטוח בזמן לא ידוע‬

‫‪ .24‬איזה מהבאים מאפיין מקור אינפורמציה ישיר?‬

‫א‪ .‬רמצזים מהמשפחה או מחברים‬
‫ב‪ .‬שינוי בתרופות הניתנות לחולה‬
‫ג‪ .‬דברים שנאמרים לחולה ע"י הרופא המטפל‬
‫ד‪ .‬שינוי בתדירות המעקב או מקום המעקב‬

‫‪ .25‬באיזה מסוגי המוות הבאים האדם לא רואה עצמו ממלא תפקידים שהיו לו בשלבים‬
‫מוקדים של החיים?‬
‫א‪ .‬מוות ביולוגי‬
‫ב‪ .‬מוות פיזיולוגי‬
‫ג‪ .‬מוות פסיכולוגי‬
‫ד‪ .‬מוות סוציולוגי‪.‬‬

‫‪ .26‬באיזה שלב של החיים המוות מקבל אופי מאגי?‬

‫א‪ .‬ילד צעיר )‪(0-3‬‬
‫ב‪ .‬ילד בוגר )‪(3-6‬‬
‫פסיכולוגיה רפואית ‪1998 -‬‬

‫ג‪ .‬גיל בי"ס )‪(6-12‬‬

‫ד‪ .‬גיל ההתבגרות )‪(12-18‬‬

‫‪ .27‬בגיל ההתבגרות )‪ (12-18‬המוות מתאפיין בכך ש‪:‬‬

‫א‪ .‬המוות נראה מרוחק ולא אישי‬
‫ב‪ .‬המוות מתאפיין בתחושה של אי‪-‬צדק וגזילת חיים‬
‫ג‪ .‬המוות מהווה הפרעה ביצירת קשרים בינאישיים‬
‫ד‪ .‬המוות מתאפיין בפחד לאבד את התחושה החדשה של העצמי‬

‫‪ .28‬התמודדות אינטלקטואלית עם מוות מאפיינת‪:‬‬

‫א‪ .‬ילד צעיר‬
‫ב‪ .‬ילד בוגר‬
‫ג‪ .‬גיל ההתבגרות‬
‫ד‪ .‬גיל העמידה‬

‫‪ .29‬מי מבין הבאים אינו עיקרון של טיפול בגסיסה?‬

‫א‪ .‬ההתייחסות אל הגסיסה אינה כהתייחסות לבעיה פתולוגית‬
‫ב‪ .‬העזרה מתבטאת בנתינה ותמיכה אך גם קבלה מהפציינטים‬
‫ג‪ .‬חשוב לתת לאדם למות בדרך שהמטפל מאמין שהיא הטובה ביותר עבורו‬
‫ד‪ .‬לאדם גוסס עוזרים להתנתק לאט לאט מהחיים‬

‫‪ Pricking pain .30‬הוא‪:‬‬

‫א‪ .‬סוג של כאב שנגרם כאשר יש דקירה או חתך בעור‬
‫ב‪ .‬כאב של צריבה‬
‫ג‪ .‬כאב שבא עמוק מתוך הגוף‬
‫ד‪ .‬כאב על אובדן )מוות(‬

‫‪ .31‬מה אינו נכון לגבי אנדרופינים?‬

‫א‪ .‬מיוצרים ע"י המוח‪.‬‬
‫ב‪ .‬גורמים לדיכוי נשימה‬
‫ג‪ .‬מנוטרלים ע"י גלקסון‬
‫ד‪ .‬נוירוטרנסמיטרים המעודדים כאב‪.‬‬

‫‪ .32‬מה אינו מרמז על כאב פסיכוגני?‬

‫א‪ .‬האדם מתאר את הכאב במונחים דרמטים‬
‫ב‪ .‬מיקום הכאב על פי דימוי הגוף הסובייקטיבי של החולה‬
‫ג‪ .‬הכאב מעורר אדם משנתו‬
‫ד‪ .‬ככל שהאדם מתאר את הכאב – הכאב גובר‬

‫‪ .33‬סמן את המשפט הלא נכון‪:‬‬

‫א‪ .‬הסיבולת לכאב על פני העור עולה עם הגיל‬
‫ב‪ .‬הסיבולת לכאב עמוק עולה עם הגיל‬
‫ג‪ .‬אנשים אקסטרוורטים בעלי סף יותר גבוה לכאב‬
‫ד‪ .‬כאב ממושך גורם לשינויים באישיות‬

‫‪ .34‬סמן את המשפט הנכון‪:‬‬

‫א‪ .‬בערך ¼ מהאוכלוסייה הכללית תגיב לפלסבו‬
‫ב‪ .‬לפלסבו יש גם תופעות לוואי‬
‫ג‪ .‬המגיבים ללסבו הם אנשים פחות חרדים‬
‫ד‪ .‬לפלסבו השפעה של ‪ 70%‬מאותו מינו של מורפיום )מורפין(‬

‫‪ .35‬מודל ‪ Activity – Passivity‬הוא מצב שבו‪:‬‬

‫א‪ .‬הרופא מצווה והחולה משתף פעולה – "מציית"‪.‬‬
‫ב‪ .‬החולה והרופא שותפים בטיפול‬
‫ג‪ .‬החולה משליך חוויות וקונפליקטים קודמים על הרופא‬
‫ד‪ .‬הרופא אקטיבי ופעלתן והחולה מאוד פסיבי ולא מגיב‬
‫פסיכולוגיה רפואית ‪1998 -‬‬

‫‪ .36‬באיזה מהמודלים הבאים יחס רופא – חולה הוא כמו יחס הורה ילד?‬
‫א‪Activity – passivity .‬‬
‫ב‪Mutual participation .‬‬
‫ג‪Guidance – cooperation .‬‬
‫ד‪ .‬העברה חיובית‬

‫‪ .37‬המודל ‪ Mutual participation‬ניתן ליישום כמודל עיקרי ב‪:‬‬

‫א‪ .‬מצבים מפפאתיים‬
‫ב‪ .‬מצבים של מחלות כרוניות‬
‫ג‪ .‬מצב שבו החולה בתרדמת‬
‫ד‪ .‬מצב של אימפוטנטיות‬

‫‪ .38‬כל הבאים הם מאפיינים של העברה מלבד‪:‬‬

‫א‪ .‬התנהגות לא הולמת )לחיוב או לשלילה(‬
‫ב‪ .‬התמדה ‪Persistence‬‬
‫ג‪ .‬החולה מנסה להיות ביחס טוב עם הצוות המטפל‬
‫ד‪ .‬החולה רואה את הרופא כמישהו שגורם נזק בכוונה‬

‫‪ .39‬מה לא נכון לגבי ‪?Counter transference‬‬

‫א‪ .‬ההפך מהעברה‬
‫ב‪ .‬מעוררת ע"י קונפליקטים קודמים בחיי המטפל‬
‫ג‪ .‬נובעת מחוויות החולה עם דמויות סמכותיות מעברו‬
‫ד‪ .‬תגובת הרופא לחולה לא עניינית ואינה הולמת‪.‬‬

‫‪ .40‬חולה בדרך כלל ישתף פעולה טוב יותר כאשר‪:‬‬

‫א‪ .‬הוא יבין את ההגיון העומד מאחורי הטיפול‬
‫ב‪ .‬הרופא יאמר לא שכך הטיפול ללא הסבר‬
‫ג‪ .‬יראה שאין לו ברירה‬
‫ד‪ .‬הצוות הרפואי ילחץ אותו לקבל את הטיפול‬

‫‪ .41‬פציינטים אימפולסיבים‪-‬קומפולסיבים‪:‬‬
‫א‪ .‬אוהבים תמונה כללית של "יהיה בסדר"‬
‫ב‪ .‬חוששים מהשליטה של הרופא עליהם ומחוסר שליטה‬
‫ג‪ .‬מחצינים רגשות‪ ,‬כאב וכו'‬
‫ד‪ .‬מעדיפים לא לדעת את כל האינפורמציה‬

‫‪ .42‬פציינטים "מזוכיסטיים"‪:‬‬
‫א‪ .‬דורשים תשומת לב רבה‬
‫ב‪ .‬דרמטים ורגשנים‬
‫ג‪ .‬סובלים זמן רב ובעלי תחושת הקרבה‬
‫ד‪ .‬רואים עצמם בדרגת אח"מים‬

‫‪ .43‬שלב ה‪ concrete operational-‬מתייחס ל‪:‬‬

‫א‪ .‬שלב בהתפתחות המוטורית של ילד בגילאי ‪ ,4-5‬במהלכו מתחזקת ומתייצבת‬
‫אחיזתו בחפצים עדינים‪ ,‬ויכולת התפקוד שלו בעזרת מכשירים עולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שלב בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדים‪ ,‬שמופיע בגילאי ‪ .7-10‬בהקשר של‬
‫תפיסת המחלה הוא מתבטא בקישור בין גורם המחלה לבין גורם חיצוני‪.‬‬
‫ג‪ .‬שלב בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדים‪ ,‬שמופיע בגילאי ‪ .11-12‬בהקשר של‬
‫תפיסת המחלה הוא מתבטא בהבנת תהליכים פיזיולוגיים ופסיכו‪-‬פיזיולוגים‬
‫ד‪ .‬מצב של תחזוקה מתמדת והעמסת לחץ על אדם‪ ,‬שמתבטאים ב‪ stress-‬שגורם‬
‫לשחיקה‪.‬‬

‫‪ .44‬ילד בן ‪ 6‬מגיע עם הוריו המודאגים לחדר המיון עם שיעול יבש ופריחה על חלק נכבד‬
‫מפלג גופו העליו‪ .‬מה על הרופא להגיד לילד בכדי להשיג את הבנתו המקסימלית?‬
‫פסיכולוגיה רפואית ‪1998 -‬‬

‫א‪ .‬ייקח מהילד אנמנזה בנוכחות הוריו‪ ,‬יסביר לילד את הסימפטומים שיש ל‪ ,‬את‬
‫סוג הגירוי שממנו הוא סובל‪ ,‬וירגיע אותו כי התופעה חולפת עם טיפול תרופתי‪.‬‬
‫ב‪ .‬יסביר לילד את הסימפטומים שיש לו‪ ,‬ללא הרחבה אודות מקורם‪ .‬אחר כל ימליץ‬
‫להורים על טיפול לילד‪ ,‬ויוודא בשנית כי הבינו את דבריו‪.‬‬
‫ג‪ .‬יגיד לילד כי שדים קטנים גרמו לו לרפיחה‪ ,‬אבל אין לו מה לדאוג‪ ,‬ושימסור את‬
‫זה גם להוריו‪.‬‬
‫ד‪ .‬יטפל בילד ללא שום הסבר‪ ,‬כיוון שהילד ממילא לא מבין‪ ,‬ומפחד‪ .‬להורים יסביר‬
‫מהר‪ ,‬בפרוטרוט ובמקצועיות מה יש לילד‪.‬‬

‫‪ .45‬שחיקה מקצועית‪:‬‬
‫א‪ .‬מתאפיינת בתשישות פיזית בעיקר‪ ,‬בעוד שדיכאון נובע בעיקר מתשישות נפשית‬
‫ב‪ .‬נגרמת בעיקר מלחצים שנובעים מבעיות ביחסים בין אישיים‪ ,‬בעוד שדכאון נגרם‬
‫בעיקר מבעיות של תקשורת של האדם עם עצמו‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתאפיינת בתשישות פיזית ומנטלית‪ ,‬אך לעיתים גם במצב של ‪ High‬לא מובן‬
‫בביטחון העצמי של האדם‪.‬‬
‫ד‪ .‬אינה בעלת נטייה תורשתית‪ ,‬בניגוד לדיכאון‪.‬‬

‫‪ .46‬אדם חסר תגובות רגשיות‪ ,‬מנותק ומרוחק‪ ,‬חסר צורך במגע אנושי‪ ,‬ובעל שכלתנות‬
‫מפותחת הינו בעל אישיות‪:‬‬
‫א‪ .‬מזוכיסטית‬
‫ב‪ .‬חשדנית‬
‫ג‪ .‬נרקסיסטית‬
‫ד‪ .‬סכיזואידית‬

‫‪ .47‬מטרת המטפל בשלב משבר ידיעת המוות ‪:Crises knowledge of death‬‬

‫א‪ .‬לעזור לפציינט לעבור את התקופה בסבל המועט ביותר‬
‫ב‪ .‬ללמד את החולה להמשיך ללמוד בצל המוות‪.‬‬
‫ג‪ .‬לעזור לאדם לחיות בדקך הטובה ביותר שהוא יכול לחיות‬
‫ד‪ .‬תשובות א‪+‬ב נכונות‬

‫‪ .48‬איזה מהטענות הבאות נכונה?‬

‫א‪ .‬אדם ‪ type B‬עדין כאשר הוא מתוסכל‬
‫ב‪ .‬אדם ‪ type A‬בזמן אשפוז מגיב בעוינות‬
‫ג‪ .‬אדם ‪ type B‬בעל שאיפות להישגים גבוהים‬
‫ד‪ .‬אדם ‪ type A‬אינו בעל שליטה עצמית גבוהה‬

‫‪" .49‬אני ממילא לא אוהב את הילדים הללו‪ ,‬לכן אני לא הולך למסיבה שלהם‪ ,‬מי צריך‬
‫אותם בכלל‪ "...‬אמר שלמה לאימו לאחר שלא הוזמן למסיבה‪ .‬באיזה סוג של הגנה‬
‫משתמש שלמה?‬
‫א‪ .‬בידוד‬
‫ב‪ .‬רציונליצזיה‬
‫ג‪ .‬אינטלקטואליזציה‬
‫ד‪ .‬פנטזיה‬

‫‪ .50‬מה היא דרך הטיפול בבעלי אישיות סכיזואידית?‬

‫א‪ .‬להיות חברותיים איתם‪ ,‬להקשיב להם‪ ,‬ולתת להם תחושת חשיבות‬
‫ב‪ .‬לא להראות חולשה לידם‬
‫ג‪ .‬טיפול ע"י צוות מינמלי ורופא יחיד בכדי למנוע הטרדה יתרה‬
‫ד‪ .‬לקבוע גבולות איתם‪ ,‬להיות ‪ ,firm but gentle‬ולתת להם כדורי הרגעה‬

‫‪ .51‬אילו תכונות עשויות לגרום לאי יציבות של חולה בזמן מחלה?‬

‫ה‪ .‬איבוד איזון נפשי‬ ‫א‪ .‬בדידות‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬ ‫ב‪ .‬פיתוח יחסים טובים עם הצוות המטפל‬
‫ז‪ .‬תשובות א‪+‬ג‪+‬ה נכונות‬ ‫ג‪ .‬איבוד זהות עצמית‬
‫ד‪ .‬איבוד אינפורמציה על המחלה‪.‬‬
‫פסיכולוגיה רפואית – ‪ – 1998‬תשובות אפשריות‬

‫בחינה בפסיכולוגיה רפואית – ‪ – 1998‬תשובות אפשריות‬

‫תשובה‬ ‫שאלה‬ ‫תשובה‬ ‫שאלה‬
‫ד‬ ‫‪.27‬‬ ‫ד‬ ‫‪.1‬‬
‫ג‬ ‫‪.28‬‬ ‫ד‬ ‫‪.2‬‬
‫ג‬ ‫‪.29‬‬ ‫א‬ ‫‪.3‬‬
‫א‬ ‫‪.30‬‬ ‫א‬ ‫‪.4‬‬
‫ד‬ ‫‪.31‬‬ ‫א‪/‬ג‬ ‫‪.5‬‬
‫ג‬ ‫‪.32‬‬ ‫ג‬ ‫‪.6‬‬
‫ב‬ ‫‪.33‬‬ ‫ב‬ ‫‪.7‬‬
‫ב‬ ‫‪.34‬‬ ‫ב‬ ‫‪.8‬‬
‫ד‬ ‫‪.35‬‬ ‫א‬ ‫‪.9‬‬
‫ג‬ ‫‪.36‬‬ ‫א‬ ‫‪.10‬‬
‫ב‬ ‫‪.37‬‬ ‫ג‬ ‫‪.11‬‬
‫ג‬ ‫‪.38‬‬ ‫ג‬ ‫‪.12‬‬
‫ג‬ ‫‪.39‬‬ ‫ה‬ ‫‪.13‬‬
‫א‬ ‫‪.40‬‬ ‫א‬ ‫‪.14‬‬
‫ב‬ ‫‪.41‬‬ ‫א‬ ‫‪.15‬‬
‫ג‬ ‫‪.42‬‬ ‫ה‬ ‫‪.16‬‬
‫ב‬ ‫‪.43‬‬ ‫ד‬ ‫‪.17‬‬
‫ב‬ ‫‪.44‬‬ ‫ב‬ ‫‪.18‬‬
‫ד‬ ‫‪.45‬‬ ‫ב‬ ‫‪.19‬‬
‫ד‬ ‫‪.46‬‬ ‫ד‬ ‫‪.20‬‬
‫ב‬ ‫‪.47‬‬ ‫א‬ ‫‪.21‬‬
‫ב‬ ‫‪.48‬‬ ‫א‬ ‫‪.22‬‬
‫ב‬ ‫‪.49‬‬ ‫ב‬ ‫‪.23‬‬
‫ג‬ ‫‪.50‬‬ ‫ג‬ ‫‪.24‬‬
‫ז‬ ‫‪.51‬‬ ‫ד‬ ‫‪.25‬‬
‫ב‬ ‫‪.26‬‬
‫אימונולוגיה‬
 ‫אימונולוגיה ‪2007 -‬‬
‫‪ .1‬מה גורם לחוסר בפיק של גלובולינים באלקטרופורזה?‬
‫א‪ .‬חוסר לימפוציטים ‪B‬‬
‫ב‪ .‬חוסר ‪RAG‬‬
‫ג‪ .‬חוסר מיני גנים ‪ J‬בלוקוס שרשרת כבדה‬
‫ד‪ .‬כולם נכונים‬

‫‪ .2‬מעבר מ‪ IgM‬ל ‪ IgG‬תלוי בקיום ‪:‬‬

‫א‪AID.‬‬
‫ב‪RAG.‬‬
‫ג‪TDT.‬‬

‫‪ .3‬נוגדנים חשובים באופן ישיר נגד זיהומים ב‪:‬‬

‫א‪.‬אופסוניזציה‬
‫ב‪ .‬הפעלת משלים‬
‫ג‪.‬הפעלת מקרופגים‬
‫ד‪ .‬פעילות ציטוטוקסית‬

‫‪ MBP .4‬עושה הכול מלבד‪:‬‬

‫א‪ .‬הפעלת ‪NFkB‬‬
‫ב‪ .‬הפעלת משלים‬
‫ג‪.‬פעילות כמכלול חיסוני על קפסולת חיידק‬
‫ד‪ IL6.‬גורם ליצירתו בכבד‬

‫‪.5‬לאיזה תאים גורם ‪ IL10‬להתמיין?‬

‫א‪Tr1 .‬‬
‫ב‪Th1 .‬‬
‫ג‪Th3 .‬‬
‫ד‪Th2 .‬‬

‫‪.6‬חוסר שרשרת אלפא ב‪ IL7R‬יגרום ל‪:‬‬

‫א‪T- B + NK+ .‬‬
‫ב‪T- B- NK+ .‬‬
‫ג‪T- B+ NK- .‬‬
‫ד‪T + B - NK + .‬‬

‫‪.7‬הסרת התימוס מעכברים קטנים גורם לחוסר ‪ CD25+CD4+‬תאים רגולטורים מה נכון?‬

‫א‪.‬יותר מחלות אוטואימוניות‬
‫ב‪ .‬החסר נגרם מכיוון שהתאים מתמיינים בתימוס‬
‫ג‪.‬א‪+‬ב‬
‫ד‪.‬אף אחד‬
‫ה‪.‬רק א‬

‫‪ .8‬ניקוי תאי ‪ T‬מהשתלת מח עצם‬

‫א‪.‬המצב הכי טוב‬
‫ב‪ .‬דחיית השתל ע"י המאכסן‬
‫ג‪.‬דחיית המאכסן ע"י השתל‬
‫ד‪.‬שניהם דוחים אחד את השני‬
 ‫‪ .9‬עודף ‪ CD25+CD4+‬יגרום להתמודדות טובה יותר ב‪:‬‬
‫א‪ .‬גידולים סרטניים‬
‫ב‪ .‬מחלות אוטואימוניות‬
‫ג‪.‬זיהומים מתמשכים‬

‫‪ .10‬דחיית שתל היא‪:‬‬

‫א‪ .‬תגובה חיסונית‬
‫ב‪ .‬תגובה דלקתית‬
‫ג‪ .‬תגובה אסכמית‬
‫ד‪ .‬הכול‬

‫‪ .11‬לא עושים טיפול גנטי בחוסר שרשרת גמא ב‪ SCID‬כי‪:‬‬

‫א‪.‬תופעות לוואי קשות‬
‫ב‪ .‬חוסר יעילות בהחדרת גן‬
‫ג‪ .‬לא מצאו הגן הפגוע‬

‫‪ .12‬מה לא נכון לגבי חיסון מוחלש למומת?‬

‫א‪ .‬מומת לא גורם ל‪isotop switch‬‬
‫ב‪ .‬מוחלש גורם לתגובה חיסונית טובה יותר‬
‫ג‪ .‬מוחלש ניתן לייעל ע"י הנדסה גנטית‬
‫ד‪ .‬עדיף לא לתת למישהו עם חסר חיסוני מוחלש‬
‫ה‪ .‬מוחלש יכול להפוך לתוקף‬

‫‪ .13‬בחוסר ‪: IL4‬‬
‫א‪ .‬מעבר ‪ Th0‬ל‪ Th1‬יותר‬
‫ב‪ .‬מעבר ‪ Th0‬ל‪ Th2‬יותר‬
‫ג‪ .‬תאי ‪ B‬יתמיינו פחות לתאי זכרון‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ג‬
‫‪ .14‬בילודים ניתן לגרום לסבילות לאנטיגנים זרים כי‪:‬‬
‫א‪ .‬חוסר בתאים מציגי אנטיגן‬
‫ב‪ .‬חוסר בשלות של מערכת החיסון הכללית‬
‫ג‪ .‬חוסר יכולת להכיר ‪MHC‬‬
‫‪ .15‬שוק ספטי נגרם כאשר‪:‬‬
‫א‪ .‬עודף פעילות ‪ TNF‬אלפא‪:‬‬
‫ב‪ .‬זיהום ססטמי‬
‫ג‪ .‬עודף פעילות ‪IL2‬‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ב‬
‫‪ .16‬מה העיקרי בשלב המאוחר באלרגיה‪:‬‬
‫א‪.‬לוקוטריאנים‬
‫ב‪ .‬פרוסטגלנדינים‬
‫ג‪.‬היסטמין‬
‫ד‪IL4.‬‬
‫ה‪IgE.‬‬
‫‪ .17‬טרנס גן ל‪ XXX‬בלבלב מופיע גם בתימוס‪ .‬זו דוגמא ל‪:‬‬
‫א‪ .‬פעילות ‪ AIRE‬בתאי אפיתל בתימוס‬
‫ב‪ .‬כשל של סלקציה שלילית‬
‫ג‪ .‬כשל של סלקציה חיובית‬
‫ד‪ .‬מגדי רפרטואר תאי ‪ T‬בפריפריה‬
 ‫‪ .18‬איזה חומר יפריש חיידק כדי להתגבר על מערכת החיסון?‬
‫א‪IL10 .‬‬
‫ב‪ TNF.‬אלפא‬
‫ג‪IL1.‬‬
‫ד‪IL2.‬‬

‫‪ .19‬דרך מה יכירו דנדריטים את החיידק?‬

‫א‪Toll receptor .‬‬
‫ב‪CD20 .‬‬
‫ג‪CD11 .‬‬
‫ד‪TRC.‬‬

‫‪ITAMS: .20‬‬
‫א‪ .‬אין ב‪CD8‬‬
‫ב‪ .‬מפוספרים ומשמשים מעגנים לאנזימים בהמשך‬
‫ג‪ .‬בחלר וריאבילי ב‪BCR‬‬
‫ד‪ .‬בחלק החוץ תאי של ‪TCR‬‬

‫‪.21‬נלקחה כליה מעכבר ‪ A‬והושתלה בעכבר ‪ .B‬כעבור מספר חודשים נלקחה הכליה והושתלה‬
‫בעכברים ‪ C‬ו‪ .D‬מעכבר ‪ C‬הכליה נדחתה מהר יותר מאשר עכבר ‪ .D‬מה נכון?‬
‫א‪.‬עכבר ‪ D‬דומה יותר לעכבר ‪ A‬מאשר עכבר ‪C‬‬
‫ב‪ .‬עכבר ‪ C‬דומה יותר לעכבר ‪ A‬מאשר עכבר ‪D‬‬
‫ג‪ .‬עכבר ‪ D‬דומה יותר לעכבר ‪ B‬מאשר עכבר ‪C‬‬
‫ד‪ .‬עכבר ‪ C‬דומה יותר לעכבר ‪ B‬מאשר עכבר ‪D‬‬

‫‪B 220‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪CD43‬‬

‫‪ .22‬באיזה מהרבעים ימצאו תאי ‪?Pre B‬‬

‫א‪ .‬רבע ‪1‬‬
‫ב‪ .‬רבע ‪2‬‬
‫ג‪ .‬רבע ‪3‬‬
‫ד‪ .‬רבע ‪4‬‬

‫‪ .23‬באיזו דרך לא פועל התרופה טקרולימוס? )מקביל לציקלוספורין(‬

‫א‪ .‬עיכוב ‪IL2‬‬
‫ב‪.‬עיכוב העברת הסיגנל של ‪IL2‬‬
 ‫‪ .24‬מגוון רחב של ‪ MHC‬נוצר כתוצאה מלחץ סלקטיבי של‪:‬‬
‫א‪ .‬פתוגנים להחליף אנטיגנים‬
‫ב‪ .‬הפחתת מחלות אוטואימוניות‬

‫‪ .25‬מהו החומר מה נכון לגבי דנדריטים ומקרופגים?‬

‫א‪ .‬דנדריטים נודדים מהרקמות לבלוטת הלימפה‬
‫ב‪ .‬המקרופגים הם מונוציטים שהיו בזרם הדם ועברו אקטיבציה ועברו רקמות‬
‫ג‪ .‬א‪+‬ב‬

‫‪ .26‬מה נכון בהכרח לגבי ‪? IgG1 IgG2‬‬

‫א‪.‬אלוטיפים שונים‬
‫ב‪ .‬איזוטיפים שונים‬
‫ג‪ .‬אדיוטיפיםשונים‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .27‬איזה נוגדן נופרש בזיעה?‬

‫א‪IgM .‬‬
‫ב‪ IgG.‬מונומרי‬
‫ג‪IgA .‬‬
‫ד‪IgE .‬‬
‫ה‪IgD .‬‬

‫‪ .28‬איזה רצפטור מבין רצפטורים הבאים ממברנלי?‬

‫א‪ .‬למבדה ‪+‬גמע‬
‫ב‪ .‬קאפה‪ +‬למבדה‬
‫ג‪2.‬למבדה‪ 2+‬קאפה‬
‫ד‪2.‬גמע‪2+‬למבדה‬

‫‪ .29‬ידיעת כל חומצות האמינו של ‪ Fab‬מאפשר לנו לדעת?‬

‫א‪.‬אבידיות של הנוגדן‬
‫ב‪ .‬אפיניות הנוגדן‬
‫ג‪.‬הגנים הגנים שמקדדים לשרשרת הקלה‬
‫ד‪ .‬הגנים שמקדדים לשרשרת הכבדה‪.‬‬
‫‪ .30‬סלקציה חיובית אינה יכולה לגרום לשידור אותות של ‪:‬‬
‫א‪ .‬התבגרות תאים‬
‫ב‪ .‬תקשורת בין תאית‬
‫ג‪ .‬השתקת ביטוי ‪ 1MHC‬ו ‪MHC2‬‬
‫ד‪ .‬השתקת ביטוי ‪ CD4‬ו‪CD8‬‬
‫ה‪ .‬יציאה לפריפריה‬
‫‪ .31‬מה הגורם העיקרי שיכול לגרום לדחיית המאכסן ע"י השתל?‬
‫א‪.‬נוגדנים‬
‫ב‪ .‬מערכת המשלים‬
‫ג‪ .‬לימפוציטים ציטוטוקסיים‬
‫‪ .32‬תופעת קרוס ראקטיביות יכולה להסביר את‪:‬‬
‫א‪ .‬הפעלת ‪ CD4‬אוטוריאקטיביים‬
‫ב‪ .‬סבילות פריפרית‬
‫ג‪ .‬סבילות מרכזית‬
‫ד‪ .‬הפעלת ‪ CD4‬נאיביים‬
‫ה‪ .‬הפעלת ‪ CD8‬נאיביים‬
 ‫‪ .33‬הפעלת תאי ‪ T‬ע"י סגנל אחד גורם ל‪:‬‬
‫א‪ .‬אפופטוזיס‬
‫ב‪ .‬אנרגי‬

‫‪.34‬תא ‪ B‬המבטא ‪ Ig‬ממברנלי היו‪:‬‬

‫א‪ .‬אין כזה תא‬
‫ב‪ .‬אפשרי אם זה תא פלזמה‬
‫ג‪ .‬אפרי אם זה תא זכרון‬

‫‪ .35‬בהעדר ‪ IL2‬מי יכול לסייע?‬

‫א‪IL10.‬‬
‫ב‪IL15.‬‬
‫ג‪IL7 .‬‬
‫ד‪IL18.‬‬

‫‪ .36‬פרוסטטיטיס הינה דלקת של הפרוסטטה שמקורה אוטואימוני‪ .‬המחלה התפתחה בעקבות דלקת‪.‬‬
‫מה נכון?‬
‫א‪ .‬באים אין דטרמיננטה משותפת בין העצמי לפרוסטטה‪ ,‬הדלקת חייבת להתפתח באזור הפרוסטטה‬
‫ב‪ .‬אם יש דטרמיננטה משותפת בין העצמי לפרוסטטה‪ ,‬הדלקת יכולה להיות בכל מקום בגוף‬
‫ג‪ .‬א‪+‬ב‬
 ‫אימונולוגיה – אביב ‪2006‬‬

‫‪ .1‬תאי גזע המטופואטים פלוריפוטנטים )‪:(hematopoietic pluripotent stem cells‬‬

‫א‪ .‬נמצאים בזקיקים הראשוניים )‪(germinal centers‬‬
‫ב‪ .‬מפרישים פקטורים פלוריפוטנטיים לשפעול תאי אב של השורה המיאלואידית והלימפואידית‬
‫ג‪ .‬יכולים להתמיין לתאים מהשורות המיאלואידיות והלימפואידיות‬
‫ד‪ .‬הם תאים במערכת החיסון שעברו התמיינות סופית‬
‫ה‪ .‬לא יכולים להתמיין לאריתרוציטים )תאי דם אדומים(‬

‫‪ .2‬בהעדר האלמנט ‪ D‬בלוקוס של השרשרת הכבדה‪:‬‬

‫א‪ .‬יהיה שימוש באלמנט ‪ D‬של השרשרת הקלה לבניית ‪ VDJ‬בשרשרת הכבדה‬
‫ב‪ .‬תתרחש רקומבינציה ישירה בין הסגמנטים הגנטיים ‪ V‬ל‪ J -‬בשרשרת הכבדה‬
‫ג‪ .‬לא תתאפשר יצירת שרשרת כבדה‬
‫ד‪ .‬תרחש רקומבינציה רק באיזור ה‪framework -‬‬
‫ה‪ .‬יהיה רפרטואר מצומצם יותר של נוגדנים‬

‫‪ .3‬תהליך הרקומבינציה בגנים לאימונוגלובולינים הוא מנגנון מועד לטעויות )‪ (error prone‬מכיוון ש‪:‬‬
‫א‪ .‬לסגמנטים הגנטיים ‪ V‬ו‪ J-‬יש מסגרת קריאה שונה‬
‫ב‪ .‬רוב הרקומבינציות חורגות ממסגרת הקריאה )‪(frame shift‬‬
‫ג‪ .‬מערכת הרקומבינציה נוטה לא לשמור בקפדנות על חוק ה‪(12/23 rule) 12/23 -‬‬
‫ד‪ .‬מערכת הרקומבינציה שומרת בקפדנות של חוק ה‪12/23 -‬‬

‫‪ .4‬בהעדר האנזים ‪ RAG1‬אין לימפוציטים בוגרים בפריפריה‪ .‬עובדה זו משקפת ‪:‬‬

‫א‪ .‬בעיה בתהליך הצגת האנטיגנים העצמיים בתימוס‬
‫ב‪ .‬הפרעה בתהליך הסלקציה השלילית בתימוס‬
‫ג‪ .‬הפרעה בתהליך הסלקציה השלילית במח העצם‬
‫ד‪ .‬כשל ברקומבינציה הגנטית של הגנים לקולטנים של תאי ‪ B‬ו‪(BCR, TCR) T -‬‬
‫ה‪ .‬את חריגתן של רוב הרקומבינציות ממסגרת הקריאה )‪(frame shift‬‬

‫‪ .5‬המעבר מביטוי ‪ IgM‬ממברנלי למופרש‪:‬‬

‫א‪ .‬כרוך ברקומבינציה גנטית‬
‫ב‪ .‬מבוקר ברמת ה‪mRNA -‬‬
‫ג‪ .‬מתרחש במח העצם‬
‫ד‪ .‬מחייב אינטראקציה בין ‪ CD40‬על תאי ‪ B‬ו‪ CD40 ligand -‬על תאי ‪T‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .6‬הבדלים אלוטיפיים בין נוגדנים‪:‬‬

‫א‪ .‬קובעים את סוג הנוגדן )‪ IgA, IgG, IgM‬וכד'(‬
‫ב‪ .‬קובעים את ספציפיות הנוגדן רק אם הם קיימים באזורי ה‪CDR -‬‬
‫ג‪ .‬מבטאים שונות באוכלוסיה ברצף הגנים לאזורים הקבועים )‪(Constant Regions‬‬
‫ד‪ .‬קבעים את ספציפיות הנוגדן )‪ antiX‬או ‪( antiY‬‬
‫ה‪ .‬מבטאים הבדלים בין נוגדנים פוליקלונאלים למונוקלונאלים‬
 ‫‪ .7‬מוטציות סומטיות הן‪:‬‬
‫א‪ .‬שינויי ‪ DNA‬נקודתיים בגנים המקודדים לרצפטור לאנטיגן בתאי ‪ B‬המגבירים תמיד את הזיקה )אפיניות(‬
‫לאנטיגן‪.‬‬
‫ב‪ .‬שינויי ‪ DNA‬נקודתיים בגנים המקודדים לרצפטור לאנטיגן בתאי ‪ B‬המאפשרים את החלפת סוג הנוגדן‬
‫)‪.(isotype‬‬
‫ג‪ .‬שינויי ‪ DNA‬נקודתיים בגנים המקודדים לרצפטור לאנטיגן בתאי ‪ B‬המווסתים את תהליך רקומבינצית‬
‫ה‪. VDJ -‬‬
‫ד‪ .‬שינויי ה‪ DNA -‬המתרחשים בתאי ‪ B‬בתהליך הפיכת רצפטור עצמי לרצפטור שאינו כנגד עצמי‪.‬‬
‫ה‪ .‬שינויי ‪ DNA‬נקודתיים בגנים המקודדים לרצפטור לאנטיגן בתאי ‪ B‬במוקדי הגדילה ) ‪germinal‬‬
‫‪.(centers‬‬

‫‪ Recombination Signal Sequence (RSS) .8‬הם‪:‬‬

‫א‪ .‬רצפי הכרה חיוניים לתהליך הפגוציטוזה‬
‫ב‪ .‬רצפים המוכרים ע"י מערכת הרקומבינאז‬
‫ג‪ .‬חלבוני מערכת המשלים העוברים רקומבינציה להפעלתם‬
‫ד‪ .‬רצפי הכרה בתהליך המוטגנזה הסומטית בתאי ‪ B‬שעברו שפעול‬
‫ה‪ .‬רצפים השמורים בפתוגנים ומזוהים ע"י מערכת המשלים‬

‫‪ .9‬הנוגדן העיקרי המופרש בזיעה הוא‪:‬‬

‫א‪ IgE .‬דימרי המעוגן עם שרשרת ‪J‬‬
‫ב‪ IgG .‬מונומרי‬
‫ג‪IgG .‬‬
‫ד‪IgM .‬‬
‫ה‪IgD .‬‬

‫‪ .10‬בחיסון פסיבי‪:‬‬
‫א‪ .‬נוצר זיכרון חיסוני קצר טווח‬
‫ב‪ .‬נוצר זיכרון חיסוני ארוך טווח‬
‫ג‪ .‬מועברים נוגדנים מחיה לא מחוסנת לחיה מחוסנת‬
‫ד‪ .‬המקבל יכול לפתח תגובה כנגד הנוגדנים המועברים אליו‬
‫ה‪ .‬הנוגדנים המועברים עוברים בגוף המאכסן תהליך שינוי איזוטיפי ומוטציות סומטיות להעלאת הספציפיות‬
‫לאנטיגן‬

‫‪ .11‬לנוגדנים בתגובה שניונית בדר"כ ספצייות יותר גבוה לאנטיגן )‪.(affinity maturation‬‬
‫הסיבה לכך היא‪:‬‬
‫א‪ .‬תהליך שינוי האיזוטיפ המתרחש בבלוטות הלימפה לאחר החשיפה לאנטיגן בנוכחות תאי ‪.T‬‬
‫ב‪ .‬התייעלות תהליך הרקומבינציה בלוקוס לאחר לימוד האנטיגן בתגובה הראשונית‪.‬‬
‫ג‪ .‬מוטציות סומטיות בגנים לאימונוגלובולינים וסלקציה לטובת תאים המבטאים )‪BCR (B Cell receptor‬‬
‫בעל אפיניות גבוהה יותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬מוטציות סומטיות בגנים לאימונוגלובולינים וסלקציה נגד תאים המבטאים ‪ BCR‬המזהה אנטיגנים עצמיים‪.‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .12‬איזו מהבאים דוגמא ל‪? Isotype Switching -‬‬

‫א‪ .‬תא היוצר שרשרות ‪ µ‬נהפך לתא היוצר שרשרות ‪ε‬‬
‫ב‪ .‬תא היוצר שרשרות ‪ k‬נהפך לתא היוצר שרשרות ‪λ‬‬
‫ג‪ .‬תא היוצר ‪ IgM‬ממברנלי נהפך לתא המפריש ‪IgM‬‬
 ‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ב נכונים‬

‫‪ VDJ recombination (VDJr) .13‬ו‪ class switch recombination (CSR) -‬בתאי ‪ B‬נבדלים בין היתר‬
‫ב‪:‬‬
‫א‪ .‬שלב ההתמיינות התאים בהם מתרחשים התהליכים‪ VDJr :‬בתאי ‪ B‬משופעלים לעומת ‪ CSR‬בתאי ‪B‬‬
‫צעירים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מיקום האנטומי בו הם מתרחשים‪ VDJr :‬במח העצמות ו‪ CSR -‬בבלוטות הלימפה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מדורים תוך תאיים בהם מתרחשים‪ VDJ recombination :‬בגרעין בעוד – ‪ CSR‬במיטוכונדריה היכן‬
‫שה‪ mRNA -‬עובר תירגום‪.‬‬
‫ד‪ .‬בתלות בתאי ‪ :T‬הרקומבינציה ‪ VDJr‬תלויה בתאי ‪ T‬בעוד שה‪ CSR -‬לא‪.‬‬
‫ה‪ .‬אף אחת מהתשובות אינה נכונה‬

‫‪ .14‬האקטיבציה של תאי ‪ B‬התלויה באינטראקציה עם תאי ‪ T‬במוקד הגדילה )‪ (germinal center‬אינה‬

‫מעורבת ב‪:‬‬
‫א‪ .‬החלפת סוג הנוגדן )‪(iosotype switching‬‬
‫ב‪ .‬פעילות ‪RAG‬‬
‫ג‪ .‬מוטציות סומטיות )‪(somatic mutation‬‬
‫ד‪ .‬אינטראקציה בין ‪CD40-CD40L‬‬
‫ה‪ .‬ציטוקינים‬

‫‪ .15‬מערכת המשלים )‪ (complement system‬אינה‪:‬‬

‫א‪ .‬תוקפת פתוגנים בעוד שנמנעת מתקיפה של תאים עצמיים המוגנים ע"י חלבוני בקרה של מערכת המשלים‬
‫ב‪ .‬מגייסת תאים התורמים להתפתחות הדלקת‬
‫ג‪ .‬מגבירה את יכולת הבליעה של פתוגנים ע"י פגוציטים )‪(opsonization‬‬
‫ד‪ .‬זקוקה ליצירת נוגדנים להפעלת המסלול האלטרנטיבי‬
‫ה‪ .‬משרה חירור של ממברנת הפתוגנים )‪(membrane attack complex‬‬

‫‪ .16‬אילו מהמשפטים הבאים נכון‪:‬‬

‫א‪ .‬תאים מציגי אנטיגן מקצועיים )‪ (Professional Antigen Presenting Cells –APCs‬מבטאים רק‬
‫מולקולות ‪ MHC‬מסוג ‪ class II‬המתווכים את האקטיבציה של תאי ‪. CD4 T‬‬
‫ב‪ .‬תאים מציגי אנטיגן מקצועיים מבטאים רק מולקולות ‪ MHC‬מסוג ‪ class I‬המתווכים את האקטיבציה של‬
‫תאי ‪. CD8 T‬‬
‫ג‪ .‬רוב התאים בגוף מבטאים ‪ MHC‬מסוג ‪ class I‬ומסוג ‪ ,class II‬ולכן בעלי פוטנציאל להיות מזוהים ע"י‬
‫תאי ‪ CD4 T‬ו‪ CD8 -‬בעקבות הדבקה‪.‬‬
‫ד‪ .‬תאים מציגי אנטיגן מקצועיים הם בעלי יכולת לאינטראקציה ישירה עם תאי ‪ CD4 T‬ו‪.CD8 -‬‬
‫ה‪ .‬מולקולות ‪ MHC class II‬מבוטאות רק על פני תאי ‪.CD4 T‬‬

‫‪ .17‬סבילות חיסונית מרכזית )‪ (Central tolerance‬של תאי ‪ T‬הוא תהליך הנובע מ‪:‬‬
‫א‪ .‬סילוק תאי ‪ T‬אוטוראקטיבים בבלוטות הלימפה‬
‫ב‪ .‬סילוק תאי ‪ T‬אוטוראקטיבים בתימוס‬
‫ג‪ .‬סילוק תאי ‪ T‬אוטוראקטיבים במח העצם‬
‫ד‪ .‬ביטוי בתאי ‪ T‬של האלל האימהי או האבהי של הקולטן של תאי ‪) T‬ה‪( TCR -‬‬
‫ה‪ .‬הפעלת מצב אנרגי )‪ (anergy‬בעקבות הצגת אנטיגן ע"י תאים דנדריטים לא בשלים‬
 ‫‪ .18‬מגוון האנטיגנים העצמיים המוצגים בתימוס‪:‬‬
‫א‪ .‬משפיע על רוחב הרפרטואר של ה‪ TCR (T Cell Receptor) -‬בפריפריה‬
‫ב‪ .‬מורחב באמצעות הצגה מתירנית של גנים בתאי האפיתל התימליים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בעל השפעה על מחלות אוטואימוניות‬
‫ד‪ .‬הכל נכון‬
‫ה‪ .‬הכל לא נכון‬

‫‪ .19‬הזיכרון החיסוני‪ -‬היכולת של מערכת החיסון להגיב ביעילות גבוהה יותר להתקפה שניונית על ידי אותו‬
‫פתוגן‪:‬‬
‫א‪ .‬הוא מאפיין מערכת החיסון הנרכשת )‪(adaptive‬‬
‫ב‪ .‬הוא מאפיין מערכת החיסון הקיימת )‪(innate‬‬
‫ג‪ .‬תלוי בעיקר ביכולת של התאים הדנדריטים לשפר את יכולתם להציג מבנים האופיינים לפתוגנים לתאי ‪T‬‬
‫ד‪ .‬תלוי בעיקר בשפעול מהיר של יותר של המקרופאג'ים‬
‫ה‪ .‬תלוי בעיקר ביכולתם של תאי ‪ T‬להגביר את האפיניות שלהם לאנטיגן )‪ (affinity maturation‬באמצעות‬
‫מוטציות סומטיות‬

‫‪ .20‬המחיר העיקרי שאנו נאלצים לשלם בעבור ה"רכישה" האבולוציונית של מערכת החיסון האדפטיבית‬
‫הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬פגיעה ביציבות הגנטית הגורמת לטרנסלוקציה של מקטעי ‪ DNA‬שנמצאים בגידולים סרטנים ממקור‬
‫מיאלואידי ) בעיקר מקרופאגים(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחלות אוטואימוניות‬
‫ג‪ .‬עליה בעמידות החיידקים לאנטיביוטיקה‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .21‬המכנה המשותף בין תאי ‪ NK‬ותאי ‪ CD8‬הוא‪:‬‬

‫א‪ .‬שניהם עוברים התמיינות בתימוס‬
‫ב‪ .‬שניהם עוברים התמיינות בטחול‬
‫ג‪ .‬שניהם הורגים את תאי המטרה בעזרת אנזימים פוטאוליטים‬
‫ד‪ .‬שניהם מתמיינים מאותה שורת התמיינות במח העצם‬
‫ה‪ .‬ב‪+‬ד נכונים‬

‫‪ .22‬המסלול הלקטיני של המשלים מופעל‪:‬‬

‫א‪ .‬ע"י וירוסים תוך תאיים‬
‫ב‪ .‬ע"י חיידקים חסרי מנוז בדופן התא‬
‫ג‪ .‬ע"י חיידקים בעלי מנוז בדופן התא‬
‫ד‪ .‬ע"י תאים סרטניים‬
‫ה‪ .‬ע"י נוגדנים‬

‫‪ .23‬בחוסר תאי ‪ CD4+‬קיימת ירידה בפעילות ‪ NK‬משום שהם זקוקים ל‪ .IL-2 -‬מי מתאי ‪ CD4‬הוא‬
‫המתאים ביותר לעזרה עבורם ?‬
‫א‪Th1 .‬‬
‫ב‪Th2 .‬‬
‫ג‪Th3 .‬‬
‫ד‪Tr1 .‬‬
‫ה‪CD4 CD25+ .‬‬
‫‪+‬‬
 ‫‪ .24‬תאי ‪ CD8‬הורגים תאי מטרה ע"י‪:‬‬
‫א‪ .‬הפעלת המערכת ‪FAS-FASL‬‬
‫ב‪ .‬שחרור אנזימים פרוטאוליטים‬
‫ג‪ .‬א‪+‬ב יחדיו‬
‫ד‪ .‬הפעלת מערכת המשלים בנתיב האלטרנטיבי‬
‫ה‪ .‬הפעלת המשלים בנתיב הראשי‬

‫‪ .25‬תאים דנדריטים מבחינים באותות סכנה בעזרת‪:‬‬

‫א‪ .‬הרצפטור לאנטיגן‬
‫ב‪ .‬הנוגדן שעל שטח פניהם‬
‫ג‪ .‬רצפטורי ‪TOLL‬‬
‫ד‪CD14 .‬‬
‫ה‪ .‬רצפטורי ‪ TOLL‬ו‪CD14 -‬‬

‫‪ .26‬כאשר תאי ‪ T‬מקבלים סיגנל דרך ה‪ TCR -‬ללא סיגנל משלים דרך ‪ CD28‬הם‪:‬‬
‫א‪ .‬מתמיינים לתאים רגולטורים‬
‫ב‪ .‬נכנסים למצב ‪anergy‬‬
‫ג‪ .‬הופכים לתאים אפקטורים‬
‫ד‪ .‬מתמיינים לתאי ‪Th2‬‬
‫ה‪ .‬מתמיינים לתאים ציטוטוקסיים‬

‫‪ .27‬בהשפעת ‪ , IL-12‬תאי ‪:T‬‬

‫א‪ .‬עוברים אפופטוזיס‬
‫ב‪ .‬עוברים נקרוזיס‬
‫ג‪ .‬מתמיינים לתאי ‪Th1‬‬
‫ד‪ .‬מתמיינים לתאי ‪Th2‬‬
‫ה‪ .‬מתמיינים לתאי ‪Th3‬‬

‫‪ .28‬בסיום התגובה החיסונית מרבית תאי ‪ T‬שנטלו חלק בה‪:‬‬

‫א‪ .‬הופכים לתאי זיכרון‬
‫ב‪.‬עוברים אפופטוזיס‬
‫ג‪ .‬עוזבים את האתר הדלקתי ונודדים לבלוטות לימפה‬
‫ד‪ .‬עוזבים את האתר הדלקתי ונודדים לטחול‬
‫ה‪ .‬עוזבים את האתר הדלקתי ונודדים לרקמות השונות‬

‫‪ .29‬תרופה שמגבירה את פעילותם של התאים הרגולטורים‪:‬‬

‫א‪ .‬תדכא תהליכים דלקתיים וגם את יכולתנו להתמודד עם סרטן‬
‫ב‪ .‬דכבא תהליכים דלקתיים ותגביר את יכולתנו להתמודד עם סרטן‬
‫ג‪ .‬תדכא תהליכים דלקתיים ולא תשפיע על יכולתנו להתמודד עם סרטן‬
‫ד‪ .‬תגביר תהליכים דלקתיים מושרים ע"י תאי ‪CD8‬‬
‫ה‪ .‬תגביר תהליכים דלקתיים מושרים ע"י תאי ‪CD4‬‬

‫‪ .30‬מי מהציטוקינים הבאים בעל פעילות דומה ל‪? IL-2 -‬‬

‫א‪IL-1 .‬‬
‫ב‪IL-15 .‬‬
 ‫ג‪IL-16 .‬‬
‫ד‪IL-17 .‬‬
‫ה‪IL-4 .‬‬

‫‪ .31‬סטודנט לרפואה ביצע ניתוח מעיים בעכברים‪ .‬עקב עבודה רשלנית סבלו העכברים מאוחר יותר מזיהומים‬
‫כלליים‪ .‬מי מהעכברים סבל פחות‪:‬‬
‫א‪ .‬עכברים חסרי ‪IL-4‬‬
‫ב‪ .‬עכברים חסרי ‪IL-10‬‬
‫ג‪ .‬עכברים חסרי ‪TNF-α‬‬
‫ד‪ .‬עכברים חסרי תאי ‪NK‬‬
‫ה‪ .‬עכברים חסרי תאי ‪CD8‬‬

‫‪ .32‬בתגובה שניונית קיימת השתפרות בתפקוד תאי ‪ T‬זה נובע מ‪:-‬‬

‫א‪ .‬לימוד טוב של מערכת החיסון את האנטיגן‬
‫ב‪ .‬רקומבינציה משופרת בטחול‬
‫ג‪ .‬רקומבינציה משופרת בתימוס‬
‫ד‪ .‬סלקציה מועדפת )פריפריאלית( של תאי ‪ T‬המתרבים בקצב מהר בתגובה לאנטיגן‬
‫ה‪ .‬אף אחד מהנ"ל‬

‫‪ .33‬חסר גנטי ב‪: CTLA-4 -‬‬

‫א‪ .‬יבלום תגובה חיסונית מושרת ע"י ‪Th1‬‬
‫ב‪ .‬יגביר תגובה חיסונית מושרת ע"י ‪Th1‬‬
‫ג‪ .‬לא ישפיע על תגובה חיסונית מושרת ע"י ‪Th1‬‬
‫ד‪ .‬יגביר את יעילותם של התאים הרגולטורים‬
‫ה‪ .‬אף אחד מהנ"ל‬

‫‪ .34‬מי מהציטוקינים הבאים הוא אנטי דלקתי?‬

‫א‪IL-10 .‬‬
‫ב‪TGFβ .‬‬
‫ג‪ IL-10 .‬ו‪TGFβ -‬‬
‫ד‪IL-2 .‬‬
‫ה‪TNFα .‬‬

‫‪ .35‬לאפקט שאותו ציטוקין פועל באופן שונה בריכוזים שונים קוראים בשם‪:‬‬
‫א‪ .‬פוליגניזם‬
‫ב‪ .‬פולימורפיזם‬
‫ג‪ .‬מונוטרופיזם‬
‫ד‪.‬פלאוטרופיזם‬
‫ה‪ .‬אנטגוניזם‬

‫‪ .36‬אקטיבציה של תאים דנדריטים מלווה בעליה חדה בביטוי של‪:‬‬

‫א‪CD45 .‬‬
‫ב‪B7 .‬‬
‫ג‪CD4 .‬‬
‫ד‪CD8 .‬‬
‫ה‪CD28 .‬‬
 ‫‪ .37‬בעודף של ‪: IL-4‬‬
‫א‪ .‬תהיה ירידה בפעילות תאי פלסמה‬
‫ב‪ .‬תאי ‪ CD4‬יתמיינו בעיקר ל‪Th1-‬‬
‫ג‪ .‬תאי ‪ CD4‬יתמיינו ל‪Th2 -‬‬
‫ד‪ .‬תהיה ירידה ביעילות פעולתו של ‪TGFβ‬‬
‫ה‪ .‬תהיה ירידה ביעילות פעולתו של ‪IL-7‬‬

‫‪ .38‬תאים דנדריטם נבדלים ממקרופאגים ביכולתם‪:‬‬

‫א‪ .‬להציג אנטיגן בצורה יעילה יותר ל‪) Virgin B Cells -‬נאיבים(‬
‫ב‪ .‬להציג אנטיגן בצורה יעילה יותר ל‪Virgin T Cells -‬‬
‫ג‪ .‬להציג אנטיגן בצורה יעילה ל‪Memory B Cells -‬‬
‫ד‪ .‬להציג אנטיגן בצורה יעילה יותר ל‪Plasma Cells -‬‬

‫‪ .39‬פרגמנטציה של ‪ DNA‬מתרחשת בתהליך של‪:‬‬

‫א‪ .‬תקיפת מקרופאגים ע"י חיידק‬
‫ב‪ .‬חלוקה מהירה של תאים‬
‫ג‪ .‬אפופטוזיס‬
‫ד‪ .‬נקרוזיס‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .40‬שפעולם של תאי ‪ NK‬תלוי ב‪:‬‬

‫א‪ .‬בשפעול ‪CD8‬‬
‫ב‪ .‬בשפעול ‪CD4‬‬
‫ג‪ .‬ביחס פעילות ‪ KIR‬וליגנדים שלהם לעומת ‪ KAR‬והליגנדים שלהם‬
‫ד‪ .‬בשפעול ‪ KIR‬בלבד‬
‫ה‪ .‬בשפעול ‪ KAR‬בלבד‬

‫‪ .41‬השתלה אלוגנית של קרנית מתבצעת גם אם אין התאמת ‪ HLA‬בין התורם למושתל‪ .‬אילו מבין ההיגדים‬
‫הבאים בהקשר זה איננו נכון ‪:‬‬
‫א‪ .‬הקרנית איננה אימונגנית ולכן איננה נדחית‬
‫ב‪ .‬אספקת דם אל הקרנית היא מעטה מאד ולכן הכרת הקרנית ע"י המערכת החיסונית קלושה מאד‬
‫ג‪ .‬שתילת קרנית שלא במקומה הטבעי )עור למשל( עלולה לגרום לתגובת דחיה‬
‫ד‪ .‬אין צורך במתן טיפול אימונוסופרסיבי למקבל שתל קרנית‬

‫‪ .42‬בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בתחום שתילות הכבד‪ ,‬ולעיתים מתבצעות שתילות של אונת‬
‫כבד מהורה לילדו‪ .‬שתילה מסוג זה‪:‬‬
‫א‪Autograft .‬‬
‫ב‪Allograft .‬‬
‫ג‪Xenograft .‬‬
‫ד‪Heterograft .‬‬
‫ה‪ .‬ב‪+‬ד נכונים‬

‫‪ .43‬אילו מהתכונות הבאות אפייניות לציקלוספורין‪:‬‬

‫א‪ .‬מדכא פעילות נויטרופילים‬
‫ב‪ .‬מפחית את מספר הלויקוציטים‬
 ‫ג‪ .‬משרה יצירת ‪TGFβ‬‬
‫ד‪ .‬מדכא הפרשת ‪IL-2‬‬
‫ה‪ .‬כל התכונות הנ"ל‬
‫ו‪ .‬ג‪+‬ד בלבד‬

‫‪ .44‬לאילו מהגורמים הבאים אין תפקיד בולט במנגנון התנגודת הנרכשת )ספציפית( כנגד זיהומים חיידקים‪:‬‬
‫א‪ .‬משלים‬
‫ב‪IgG .‬‬
‫ג‪ .‬אינטרפרון‬
‫ד‪ .‬לימפוציטים ‪T‬‬
‫ה‪ .‬פגוציט )מקרופאג'(‬

‫‪ CD4 .45‬מהווה רצפטור חשוב וחיוני להדבקת מקרופאג'ים ע"י‪:‬‬

‫א‪ .‬חיידק המנינגוקוקוס‬
‫ב‪ .‬פטרית הקנדידה‬
‫ג‪ .‬וירוס ‪HIV‬‬
‫ד‪ .‬חיידק השחפת )מיקובקטריום(‬

‫‪ .46‬כל הבאים לוקחים חלק פעיל בתהליך האלרגי פרט ל‪:‬‬

‫א‪ .‬פרוסטגלנדין‬
‫ב‪ .‬לויקוטרין‬
‫ג‪IgE .‬‬
‫ד‪IL-4 .‬‬
‫ה‪ .‬היסטמין‬

‫‪ .47‬מהו ההסבר העומד בבסיס "תאוריית ההגיינה"‪:‬‬

‫א‪ .‬חשיפת יתר לאלרגנים‪ ,‬כי רמות הפתוגנים יורדת‬
‫ב‪ .‬הטיית המערכת החיסונית לכוון ‪Th2‬‬
‫ג‪ .‬הטיית המערכת החיסונית לכוון ‪Th1‬‬
‫ד‪ .‬סביבה הגיינית מפעילה תאי ‪ B‬באופן שכמותו להכוון אלרגיה‬
‫ה‪ .‬תאוריה זו הוכחה לאחרונה כלא נכונה‬

‫‪ .48‬מה מבין הגורמים הבאים אינו מביא להתפתחות אלרגיה‪:‬‬

‫א‪ .‬סיפור משפחתי של אלרגיה‬
‫ב‪ .‬ילד ראשון במשפחה‬
‫ג‪ .‬חיסונים בגיל הילדות‬
‫ד‪ .‬הגיינה וניקיון בבית‬
‫ה‪ .‬הליכה מוקדמת לגן ילדים‬

‫‪ .49‬ברוב מקרי ה‪ SCID -‬הפגם הוא‪:‬‬

‫א‪ .‬כל שורת התאים הלימפוציטורים‬
‫ב‪ .‬לרוב בתאי ‪B‬‬
‫ג‪ .‬לרוב בתאי ‪T‬‬
‫ד‪ .‬לרוב הפגם נובע מחסר בציטוקין‬
‫ה‪ .‬קיים פגם ביצור התאים בלשד העצם‬
‫‪ IgE .50‬פועל ברגישות יתר מיידית בצורה הבאה‪:‬‬
‫א‪ .‬יוצר קומפלקסים אימוניים‬
‫ב‪ .‬פועל כאופסונין‬
‫ג‪ .‬נקשר בנסיוב לאנטיגן‬
‫ד‪ .‬מפעיל את מערכת המשלים‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
 ‫שיחזור מועד א' אימונולוגיה בסיסית ‪.2006‬‬

‫‪ . 1‬תאי גזע המטאופואטיים פלוריפוטנטים )‪(Hemapoetic stem cells‬‬

‫א‪ .‬נמצאים בזקיק הראשוני )‪.(germinal center‬‬
‫ב‪ .‬מפרישים פקטורים פלוריפוטנטים‬
‫ג‪ .‬יכולים להתמיין לכל אחד משורות המיאלואידים והלימפואידיים‬
‫ד‪ .‬הם תאים במערכת החיסון שעברו התמיינות סופית‪.‬‬
‫ה‪ .‬לא יכולים להתמיין לאריתרוציטים‪.‬‬

‫‪ .2‬בהעדר האלמנטים ‪ D‬בשרשרת הכבדה‬

‫א‪.‬יהיה שימוש באלמנטים ‪D‬של השרשרת הקלה לבניית ‪ VDJ‬בשרשרת הכבדה‪.‬‬
‫ב‪ .‬תתרחש רקומבינציה ישירה בין הסגמנטים הגנטיים ‪ V‬ל‪J-‬‬
‫ג‪ .‬לא תתאפשר יצירת שרשרת כבדה‪.‬‬
‫ד‪ .‬תתרחש רק רקומבינציה באזורי ה‪frame works-‬‬
‫ה‪ .‬יהיה רפרטואר מצומצם יותר של נוגדנים‪.‬‬

‫‪ .3‬על מה ישפיע חסר ב ‪ TGF‬בטא‬

‫א‪ .‬אלרגיות לפרחים‬
‫ב‪ .‬אלרגיות למזון‬
‫ג‪ .‬מחלות אוטו'‬
‫ד‪ .‬אף אחד‬

‫‪ . 4‬בהעדר האנזים ‪ RAG‬אין לימפוציטים בוגרים בפריפריה‪ ,‬עובדה זו משקפת‪:‬‬

‫א‪ .‬בעיה בתהליך הצגת האנטיגניים העצמיים בתימוס‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפרעה בתהליך הסלקציה השלילית בתימוס‬
‫ג‪ .‬הפרעה בתהליך הסלקציה השלילית במח העצמות‬
‫ד‪ .‬בשל רקומבינציה גנטית של הגנים לקולטנים ‪ B‬ו‪T-‬‬
‫ה‪ .‬את חריגתן של רוב הרקומבינציות ממסגרת הקריאה )‪(Out of frame‬‬

‫‪ .5‬לימפוציט ‪ B‬מבטא ‪ IgG‬ממברנלי‪:‬‬

‫א‪ .‬לא נכון שכן רק תאי פלסמה מבטאים ‪ IgG‬ממברנלי לאחר שינוי איזוטופי‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא נכון שכן לימפוציטים ‪ B‬תמיד מבטאים ‪.IgM‬‬
‫ג‪ .‬נכון רק אם מדובר בתא ‪ B‬זיכרון‬
‫ד‪ .‬נכון רק אם מדובר בתא שעבר רקומבינציות ‪ VDJ‬במח העצמות לביטוי ‪ IgG‬ממברנלי‪.‬‬
‫ה‪ .‬נכון אם האנטיגן הוצג בקונטקסט של מולקולת ה‪.MHC-‬‬

‫‪ .6‬הבדלים אליוטיפיים בין נוגדנים ‪:‬‬

‫א‪ .‬קובעים את סוג הנוגדן )‪(IgA, IgG‬‬
‫ב‪ .‬קובעים את ספציפיות הנוגדן רק אם הם באיזרי ‪.CDR‬‬
‫ג‪ .‬מבטאים שונות באוכלוסיה ברצף הגנים לאיזורים הקבועים )‪.(constant region‬‬
‫ד‪ .‬קובעים את ספציפיות הנוגדן )‪ anti X‬או ‪(anti Y‬‬
‫ה‪ .‬מבטאים הבדלים בין נוגדנים פוליקלונליים ומונוקלונליים‪.‬‬

‫‪ Allelic Exclusion .7‬בתאי ‪ B‬הנה תופעה המבטיחה‪:‬‬

‫א‪ .‬רקומבינציה על אלל אחד בלבד בכל תא‪.‬‬
‫ב‪ .‬סילוק של לימפוציטים אשר עברו רקומבינציה בלתי פרודקטיבית‬
‫ג‪ .‬עצירת תהליך הרקומבינציה בשרשרת הקלה כאשר מתרחשת רקומבינציה בשרשרת הכבדה‪.‬‬
‫ד‪ .‬ביטוי של רקומבינציה פרודקטיבית אחת בלבד לכל תא‪.‬‬
‫ה ‪.‬ביטוי של ‪ IgM‬בתאי ‪ B‬צעירים‪.‬‬
 ‫‪ (Recombination Signal Sequence ) RSS .8‬הם‪:‬‬
‫א‪ .‬רצפי הכרה חיוניים לתהליך הפגוציטוזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬רצפים המוכרים על ידי מערכת הרקומבינאז‬
‫ג‪ .‬חלבוני מערכת המשלים העוברים רקומבינציה להפעלתם‪.‬‬
‫ד‪ .‬רצפי הכרה לתהליכי מוטציה סומטית בתאי ‪ B‬שעברו שפעול‬
‫ה‪ .‬רצפים השמורים בפתוגנים ומזוהים על ידי מערכת המשלים‬

‫‪ .9‬הנוגדן העיקרי המופרש בזיעה הוא‪:‬‬

‫א‪ IgE .‬דימרי המעוגן על ידי שרשרת ‪J‬‬
‫ב‪ IgG .‬מונומרי‬
‫ג‪IgA .‬‬
‫ד‪IgM .‬‬
‫ה‪IgD .‬‬

‫‪ .10‬חיסון פאסיבי‬
‫א‪ .‬נוצר זיכרון חיסוני קצר טווח‬
‫ב‪ .‬נוצר זיכרון חיסוני ארוך טווח‬
‫ג‪ .‬מועברים נוגדנים מחיה לא מחוסנת לחיה מחוסנת‬
‫ד‪ .‬המקבל יכול לפתח תגובה בנגד נוגדנים המועברים אליו‪.‬‬
‫ה‪ .‬הנוגדנים המועברים עוברים בגוף המאכסן תהליך שינוי איזוטופי ומוטציות סומטיות להעלאת‬
‫הספציפיות לאנטיגן‪.‬‬

‫‪ .11‬לנוגדנים בתגובה שניונית בדרך כלל ספציפיות גבוהה יותר לאנטיגן כי‪:‬‬
‫א‪ .‬תהליך שינוי באיזוטיפ‬
‫ב‪ .‬מתרחש בבלוטת לימפה לאחר חשיפה לאנטיגן בנוכחות תאי ‪T‬‬
‫ג‪ .‬מוטציות סומטיות בגנים לאימונוגלובולינים וסלקציה לטובת תאים המבטאים ‪B cell ) BCR‬‬
‫‪ (receptor‬בעל אפיניות יותר גבוהה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מוטציות סומטיות בגנים לאימונוגלובולינים וסלקציה של תאים המבטאים ‪ BCR‬המזהה אנטיגנים‬
‫עצמיים‪.‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫‪.12‬‬

‫‪ (VDJ Recombination) VDJr .13‬ו‪ (Class switching recombination) CSR -‬בתאי ‪ B‬נבדלים‬
‫בין היתר ב‪:‬‬
‫א‪ .‬שלה התמיינות התאים בהם מתרחשים התהליכים ‪ VDJr‬בתאי ‪ B‬משופעלים לעומת ‪ CSR‬בתאי‬
‫‪ B‬צעירים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מיקום האנטומי בו הם מתרחשים ‪ VDJr‬במח העצמות ו‪ CRS-‬בבלוטת לימפה‪.‬‬
‫ג ‪ .‬מדורים בתוך תאים בהם הם מתרחשים ‪ VDJ‬בגרעין ו‪ CSR-‬במיטוכונדריה שם ה‪mRNA-‬‬
‫עובדים‪.‬‬
‫ד‪ .‬כתלות בתאי ‪ T‬ברקומבינציה ‪ VDJ‬תלויה ו‪ CRS-‬לא‬
‫ה‪ .‬אף אחת מהתשובות‬

‫‪ .14‬אקטיבציה של תאי ‪ B‬התלויה בתאי ‪ T‬ב‪ germinal center -‬אינה מעורבת ב‪:‬‬
‫א‪Isotype switching .‬‬
‫ב‪ .‬פעילות ‪RAG‬‬
‫ג‪Somatic Hyper mutations .‬‬
‫ד‪CD40 – CD40L .‬‬
‫ה‪ .‬ציטוקינים‬
 ‫‪ .15‬מערכת המשלים אינה‪:‬‬
‫א‪ .‬תוקפת פתוגנים בעוד שנמנעת מתקיפה של תאים עצמיים המוגנים על ידי חלבוני בקרה של מערכת‬
‫המשלים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מגייסת תאים התורמים להתפתחות דלקת‬
‫ג‪ .‬מגבירה את יכולת הבליעה של פתוגנים על ידי אופסיניזציה לפגוציטים‪.‬‬
‫ד‪ .‬זקוקה ליצירת נוגדנים להפעלת המסלול האלטרנטיבי‬
‫ה‪ .‬חירור של ממברנת הפתוגנים )‪(Memebrane attack complex‬‬

‫‪ .16‬אלו מהמשפטים נכון‪:‬‬

‫א‪ .‬תאים מציגי אנטיגנים מקצועיים מבטאים רק מולקולות ‪ Class II MHC‬המתווכים את האקטיבציה‬
‫של תאי ‪.CD4 T‬‬
‫ב‪ .‬תאים מציגי אנטיגנים מקצועיים מבטאים רק מולקולות ‪ Class I MHC‬המתווכים את האקטיבציה‬
‫של תאי ‪.CD8 T‬‬
‫ג‪ .‬רוב התאים בגוף מבטאים ‪ Class II MHC‬ו‪ Class I MHC -‬ולכן הם בעלי פוטנציאל להיות‬
‫מזוהים על ידי תאי ‪ CD4 T‬ו‪ CD8 -‬בעקבות הדבקה‪.‬‬
‫ד‪ .‬תאים מציגי אנטיגנים מקצועיים הם בעלי יכולת לאינטראקציה עם תאי ‪ CD8 T‬ו‪.CD4 -‬‬
‫ה‪ .‬מולקולות ‪ Class II MHC‬מבוטאות רק על פני תאי ‪.CD4 T‬‬

‫‪ .17‬ביטוי של שרשרת ‪ β‬עם השרשרת הקבועה ‪ pTα‬בקולטן הראשוני של ה‪ (pre TCR) TCR-‬על‬
‫תימוציטים ‪:(double negative) CD4-CD8-‬‬
‫א‪ .‬יוביל לסילוק הקלון )‪(clone deletion‬‬
‫ב‪ .‬יוביל לשיתוק הקלון )‪(clone Anergy‬‬
‫ג‪ .‬יעצור את הרקומבינציה הגנטית בלוקוס ‪β‬‬
‫ד‪ .‬יעצור את הרקומבינציה הגנטית בלוקוס ‪α‬‬
‫ה‪ .‬יאפשר סלקציה חיובית ונדידה לבלוטות הלימפה‪.‬‬

‫‪ .18‬מנגנון האנטיגנים העצמיים המוצג בתימוס‪:‬‬

‫א‪ .‬קובע את רוחב הרפרטואר של ה‪ TCR -‬בפריפריה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מורחב באמצעות הצגה מתירנית של אנטיגנים עצמיים בתאי האפיתל בתימוס‬
‫ג ‪.‬בעל השפעה על מחלות אוטואימוניות‬
‫ד‪ .‬כולם נכונים‬
‫ה‪ .‬אף אחד לא נכון‬

‫‪ .19‬הזיכרון החיסוני – היכולת של מערכת החיסון להגיב ביעילות גבוהה יותר להתקפה שניונית על ידי‬
‫אותו פתוגן‪:‬‬
‫א‪ .‬הוא ממאפייני מערכת החיסון הנרכשת )‪(adaptive‬‬
‫ב‪ .‬הוא ממאפייני מערכת החיסון המולדת )‪(innate‬‬
‫ג‪ .‬תלוי בעיקר ביכולת של התאים הדנדריטים לשפר את יכולתם להציג מבנים האופייניים לפתוגנים על‬
‫תאי ‪.T‬‬
‫ד‪ .‬תלוי בעיקר ביכולתם של תאי ‪ T‬להגביר את האפיניות שלהם לאנטיגן )‪(Affinity maturation‬‬
‫באמצעות מוטציות סומטיות‪.‬‬

‫‪ .20‬תאי ‪NK‬‬
‫א‪ .‬נקשרים ל‪ IgE -‬ומתווכים את ההגנה נגד הדבקות פרזיטים‪.‬‬
‫ב‪ .‬האקטיבציה שלהם תלויה בשיווי המשקל בין קולטנים משפעלים ומעכבים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הירידה בביטוי ‪ Class I MHC‬על תאי המטרה מעכבת את הפעילות של תאי ‪.NK‬‬
‫ד‪ .‬תאי המטרה שזוהו על יד נוגדנים הנקשרים אליהם מגבירה את היכולת הפגוציטית של ‪ NK‬במנגנון‬
‫‪.ADCC‬‬
‫ה‪ .‬הורגים את תאי ‪ T‬המגיבים עם אנטיגנים עצמיים‪.‬‬
 ‫‪ .21‬זיהום חיידקי עלול להביא להלם ספטי )‪ (septic shock‬בעקבות‪:‬‬
‫א‪ .‬פעילות יתר של ‪TNFα‬‬
‫ב‪ .‬פעילות יתר של ‪IL4‬‬
‫ג‪ .‬פעילות יתר של ‪IL9‬‬
‫ד‪ .‬פעילות יתר של ‪IFNγ‬‬

‫‪ .22‬אקטיבציה של תאים דנדריטים מלווה בעליה ברמת הביטוי של‪:‬‬

‫א‪CD45 .‬‬
‫ב‪B7 .‬‬
‫ג‪CD4 .‬‬
‫ד‪CD8 .‬‬
‫ה‪CD28 .‬‬

‫‪ .23‬תאי ‪ T‬נאיבים עוברים אקטיבציה יעילה )‪ (in vivo‬כאשר מוצג על ידי‪:‬‬

‫א‪ .‬תאים דנדריטים שעוברים אקטיבציה‬
‫ב‪ .‬תאי ‪B‬‬
‫ג‪ .‬תאי ‪T‬‬
‫ד‪ .‬תאים דנדריטים נייחים‬
‫ה‪ .‬תאי אנדותל נייחים‬

‫‪ .24‬תרופות המסיחות את האיזון ‪ Th1‬ל‪ Th2 -‬לטובת ‪:Th2‬‬

‫א‪ .‬לא ישפיעו על התקדמות התהליך הדלקתי‬
‫ב‪ .‬יגבירו מחלות אוטואימוניות על ידי ‪ T‬וידכאו אלרגיות‬
‫ג‪ .‬ידכאו מחלות אוטואימוניות ויגבירו אלרגיות‬
‫ד‪ .‬ידכאו גם אלרגיות וגם מחלות אוטואימוניות‬
‫ה‪ .‬יגבירו מחלות אוטואימוניות וגם אלרגיה‬

‫‪ .25‬מזה שנים רבות מוגדרת דלקת פרקים שגרונית )ראומטיטיס ארטריטיס( כמחלה המתווכת על ידי‬
‫תאי ‪ T‬שבה ‪ Th1‬מגייסים מאקרופאגים ובעזרת ‪ TNFα‬מחריפים אותה‪ .‬ניסוי קליני שנערך‬
‫לאחרונה מראה כי לנוגדנים המביאים להפחתת תאי ‪ B‬יש יכולת ריפויית טובה‪ .‬מי מהמנגנונים‬
‫הבאים יכול לבוא בחשבון‪:‬‬
‫א‪ .‬תאי ‪ B‬הם היוצר הטוב ביותר של ‪ TNFα‬בדלקת‬
‫ב‪ .‬תאי ‪ T‬נודדים לאתר הדלקתי בעזרת ‪ TNFα‬וכימוקינים ושם משפעלים תאי ‪ B‬היוצרים נוגדנים‬
‫מזיקים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הנוגדנים שיוצרים תאי ‪ B‬בפרק יוצרים אימונו‪-‬קומפלקסים המחריפים את המחלה‬
‫ד‪ .‬הנוגדנים שיוצרים תאי ‪ B‬בפרק מפעילים ‪ADCC‬‬
‫ה‪ .‬תשובות ב‪+‬ד נכונות ו‪-‬א' לא‪.‬‬

‫‪ .26‬מי מהציטוקינים הבאים מתחרה עם ‪ IL2‬על התקשרות לאחת משרשראות הרצפטור שלו‬
‫א‪INF-α .‬‬
‫ב‪IL-4 .‬‬
‫ג‪IL-8 .‬‬
‫ד‪INF-γ .‬‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .27‬עכברים חסרי ‪ INF-γ‬מפתחים תגובת ‪ Th1‬תקינה ‪ .‬בעכברים חסרי ‪ IL-18‬תכונה זו לוקה בחסר ‪.‬‬
‫משמעות ממצאים אלו היא ‪:‬‬
‫א‪ INF-γ .‬גם אם חשוב בהתמיינות תאי ‪ Th1‬אינו בלעדי כך שבחסרונו קיים פיצוי‪.‬‬
‫ב‪ INF-γ .‬חסר תפקיד בהתמיינות ‪Th1‬‬
 ‫ג‪ IL-18 .‬הכרחי בהתמיינות ‪Th1‬‬
‫ד‪ INF-γ .‬חשוב להתמיינות ‪Th1‬‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ג נכונים‬

‫‪ .28‬מי מהציטוקינים הבאים יעזור לוירוס להתחמק מהמערכת החיסונית‪:‬‬

‫א‪IL-2 .‬‬
‫ב‪IL-4 .‬‬
‫ג‪IL-10 .‬‬
‫ד‪IL-12 .‬‬
‫ה‪IL-18 .‬‬

‫‪ .29‬ההבדל בין העברת סיגנל על ידי ‪ STAT‬והעברה על ידי ‪NFkB‬‬

‫א‪ .‬העברה על ידי ‪ STAT‬יותר מהירה‬
‫ב‪ .‬העברת על ידי ‪ NFkB‬יותר מהירה‬

‫‪.30‬‬

‫‪ . 31‬חסר גנטי ב‪ CD14 -‬יכול לגרום לחוסר תגובה כנגד‪:‬‬

‫א‪ .‬וירוסים‬
‫ב‪ .‬מקופלסמה‬
‫ג‪ .‬מלריה‬
‫ד‪ .‬חיידקים עם ‪LPS‬‬
‫ה‪ .‬חיידקים ללא ‪LPS‬‬

‫‪ .32‬עכבר שחסר ‪ TGF-β‬יהיה‪:‬‬

‫א‪ .‬בעל רגישות לגידולים סרטניים‬
‫ב‪ .‬בעל תגובות אלרגיות למזון‬
‫ג‪ .‬בעל תגובות אלרגיות לפרחים‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .33‬חסר ב‪ β 2m -‬גורם לחסר ב‪:‬‬

‫א‪CD4 .‬‬
‫ב‪CD8 .‬‬
‫ג‪MHCI .‬‬
‫ד‪MHCII .‬‬
‫ה‪CD25 .‬‬

‫‪ .34‬מי מציטו' הבאים יגרום בעודף לשוק אנלפלקטי?‬

‫‪ TNF -‬אלפא‬
‫וכל מיני אחרים‪..‬‬

‫‪ .35‬אלרגיה מתווכחת על ידי הציטוקינים הבאים‪:‬‬

‫א‪TGF .‬‬
‫ב‪ .‬היסטמין‬
‫ג‪IL-10 .‬‬
‫ד‪TNF .‬‬
‫ה‪ .‬כולם‬
‫ו‪ .‬ב‪+‬ד‬
 ‫‪. Acute Phase Protein .36‬‬
‫א‪ .‬משפעלים ‪Th2 cells‬‬
‫ב‪ .‬נוצרים בטחול ומעודדים מאקרופגים‪.‬‬
‫ג‪ .‬נוצרים בכבד בהשפעת ‪.Il-4‬‬
‫ד‪ .‬נוצרים בכבד בהשפעת ‪. TGF β‬‬
‫ה‪ .‬נוצרים בכבד בהשפעת ‪ Il-1‬ו‪ Il-6 -‬ומשפרים את יעילות נטרול חידקים על ידי הפעלת המשלים‬

‫‪ .37‬מה השלב הבא לאחר קבלת שרשרת פרודקטיבית של בטא עם השרשרת הקבועה של ה "פרה‬
‫אלפא"‪:‬‬
‫א‪ .‬הפסקת הרקומבינציה של בטא‬
‫ב‪ .‬הפסקת הרקו' של אלפא‬
‫ג‪ .‬מעבר ל ‪LN‬‬

‫‪ .39‬עכברים אשר הגן של השרשרת ‪ β2m‬פגום יהיו פגומים ב‪:‬‬

‫א‪ .‬יצירת ‪ NK‬בוגרים‬
‫ב‪ .‬יצירת תאי‪CD8‬‬
‫ג‪ .‬יצירת תאי‪CD4‬‬
‫ד‪ .‬יצירת מקרופאגים בוגרים‬
‫ה‪ .‬יצירת תאי ‪ B‬בוגרים‬

‫‪ 40.‬מה ההבדל העיקרי בין דנדריטים לבין מונוציטים‪/‬מקרופאגים?‬

‫א‪ .‬הדנדריטים נעים ממקום הדלקת לבלוטת הלימפה‪ ,‬ושם הם נשארים‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאי ‪ T‬מאוקטבים מגיעים למקום הדלקת ושם יהפכו מונוציטים למקרופאגים ואז המקרופאגים‬
‫יפעלו )לא בטוחה לגבי הניסוח(‬
‫ג‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ד‪ .‬תאים דנדריטים חוזרים למח העצם‬
‫ה‪ .‬אף תשובה לא נכונה‬

‫‪ . 41‬התגובה הבלתי ישירה מתרחשת בעת דחיית שתל כאשר‪:‬‬

‫תשובה‪ :‬ג‪.‬מקרופאג של גוף המושתל מעכל אלו‪ MHC-‬ומציג אותו על גבי ‪ MHC‬עצמי‪.‬‬

‫‪ .42‬דחיית שתל מסוג ‪ acute‬מתרחשת כאשר‪:‬‬

‫תשובה‪ cd8 :‬של המושתל תוקפים את השתל‬

‫‪ .44‬אילו תאים דרושים ע"מ להתמודד עם זיהומים חוץ תאים?‬

‫א‪CD8 .‬‬
‫ב‪CD4 .‬‬
‫ג‪ .‬אימונוגלובולינים‬
‫ד‪ .‬תאי מאסט‬

‫‪ .45‬אילו תאים דרושים ע"מ להתמודד עם זיהומים ויראלים?‬

‫א‪T- reg .‬‬
‫ב‪ CD8 .‬משופעלים‬
‫ג ‪.‬אינטרפרון אלפא‬

‫‪ .46‬כיצד ‪ HIV‬מצליח להתחמק?‬

‫א‪ .‬מתפקד כסופר אנטיגן‬
‫ב‪ .‬ואריאציה אנטיגנית‬
 ‫ג‪.‬הפרעה ליצירת ‪MHC‬‬
‫ד‪ .‬יודע לייצר ‪IL10‬‬
‫ה‪ .‬א‪,‬ב‪,‬ג נכונות‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .47‬אימונוקומפלקסים נוצרים כתוצאה מ‪:‬‬

‫א‪ .‬כשל בתאי ‪.T‬‬
‫ב‪ .‬כשל בתאי ‪.B‬‬
‫ג‪ .‬חוסר פעילות מקרופאגים‪.‬‬
‫ד‪ .‬פעילות לא טובה של המשלים‪.‬‬

‫‪ .49‬בחיסון נגד אלרגיה‪:‬‬

‫א‪ .‬מורידים את רמת תאי המאסט‪.‬‬
‫ב‪ .‬מורידים את פעילות המשלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מעלים פעילות תאי ‪ T‬רגולטוריים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מעלים את רמת ‪.TNF‬‬

‫‪ .50‬תאים דנדריטים בעובר‪ /‬ילוד נבדלים לעומת בוגר‪:‬‬

‫א‪ .‬בכמותם האבסולוטית‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביכולתם לבצע קו סטימולטוריות‪.‬‬
‫ג‪ .‬ביכולתם לבצע פגוציטוזה‪.‬‬
‫ד‪ .‬ביכולתם להציג‪.‬‬

‫תשובות אפשריות‬
‫‪41‬‬ ‫ד‬ ‫‪31‬‬ ‫א‬ ‫‪21‬‬ ‫ג‬ ‫‪11‬‬ ‫ג‬ ‫‪1‬‬
‫‪42‬‬ ‫ב‬ ‫‪32‬‬ ‫ב‬ ‫‪22‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ג‬ ‫‪2‬‬
‫‪43‬‬ ‫ג‬ ‫‪33‬‬ ‫א‬ ‫‪23‬‬ ‫ב‬ ‫‪13‬‬ ‫‪3‬‬
‫ד‬ ‫‪44‬‬ ‫‪34‬‬ ‫ג‬ ‫‪24‬‬ ‫ב‬ ‫‪14‬‬ ‫ד‬ ‫‪4‬‬
‫ב‬ ‫‪45‬‬ ‫ו‬ ‫‪35‬‬ ‫ג‬ ‫‪25‬‬ ‫ד‬ ‫‪15‬‬ ‫ג‬ ‫‪5‬‬
‫‪46‬‬ ‫ה‬ ‫‪36‬‬ ‫ב‬ ‫‪26‬‬ ‫ד‬ ‫‪16‬‬ ‫ג‬ ‫‪6‬‬
‫ד‬ ‫‪47‬‬ ‫א‬ ‫‪37‬‬ ‫ה‬ ‫‪27‬‬ ‫ג‬ ‫‪17‬‬ ‫ד‬ ‫‪7‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪38‬‬ ‫ג‬ ‫‪28‬‬ ‫ד‬ ‫‪18‬‬ ‫ב‬ ‫‪8‬‬
‫א?‬ ‫‪49‬‬ ‫ב‬ ‫‪39‬‬ ‫ב‬ ‫‪29‬‬ ‫א‬ ‫‪19‬‬ ‫ג‬ ‫‪9‬‬
‫ב‬ ‫‪50‬‬ ‫ג‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫ב‬ ‫‪20‬‬ ‫ד‬ ‫‪10‬‬
 ‫מבחן באימונולוגיה ‪2005‬‬

‫בחוסר תאי ‪ T‬רגולטורים ‪-‬‬ ‫‪.1‬‬

‫א‪ .‬תקטן יכולתנו להתמודד עם גידולים סרטניים‬
‫ב‪ .‬תגדל יכולתנו להתמודד עם גידולים סרטניים‬
‫ג‪ .‬לא תושפע יכולתנו להתמודד עם חיידקים‬
‫ד‪ .‬יקטן הסיכוי לאלרגיה‬
‫ה‪ .‬תגדל יכולנו להתמודד עם חיידקים‬

‫בעכברים חסרי האנזימים ‪ RAG1‬ו‪ ,RAG2 -‬נפגעת בעיקר פעילותם של תאי‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫א‪T .‬‬
‫ב‪B .‬‬
‫ג‪NK .‬‬
‫ד‪ .‬מונוציטים‬
‫ה‪ T .‬ו – ‪B‬‬

‫ילד עומד לעבור השתלת כלייה מן החי‪ .‬מיהו תורם השתל הטוב ביותר עבורו?‬ ‫‪.3‬‬
‫א‪ .‬תורם זר‪ ,‬סוג דם זהה‪ ,‬כל האנטיגנים ‪ I MHC‬ו‪ II -‬זהים‬
‫ב‪ .‬תורם בן משפחה‪ ,‬סוג דם זהה‪ MHCII ,‬זהים‪ ,‬וכל ‪ MHCI‬לא מתאימים‬
‫ג‪ .‬תורם בן משפחה‪ ,‬סוג דם לא זהה אך ‪ ,Compatable‬אנטיגני ‪ MHCII+MHCI‬זהים‬
‫ד‪ .‬תורם בן משפחה‪ ,‬סוג דם זהה‪ ,‬כל ‪ MHCI‬זהים‪ MHCII ,‬רק חלק‬

‫מבין כל התרופות האימונוסופרסיביות המנויות להלן‪ ,‬איזו היא בעלת הספציפיות‬ ‫‪.4‬‬
‫האימונולוגית )לאו דווקא יעילות( הגבוהה ביותר‪:‬‬
‫א‪Tacrolimus .‬‬
‫ב‪Mycophenolateo .‬‬
‫ג‪Rapemycin .‬‬
‫ד‪Steroids .‬‬

‫מי מהבאים מתאר את מבנה ‪?T-cell Receptor‬‬ ‫‪.5‬‬

‫א‪α/β .‬‬
‫ב‪2α/2β .‬‬
‫ג‪β/δ .‬‬
‫ד‪2β/2δ .‬‬

‫לפניך פירוט ממכשיר ‪:FACS‬‬ ‫‪.6‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪CD34‬‬

‫‪+‬‬
‫‪-‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪B220‬‬

 ‫באיזה מהריבועים ימצאו תאי ‪?pre-B‬‬
‫א‪1 .‬‬
‫ב‪2 .‬‬
‫ג‪3 .‬‬
‫ד‪4 .‬‬

‫מתן ‪ IL-2‬לחולה הוא הכרחי במקרים הבאים‪:‬‬ ‫‪.7‬‬

‫א‪ .‬הכחדת זיהום וירלי ראשוני‬
‫ב‪ .‬הכחדת זיהום חיידקי ראשוני‬
‫ג‪ .‬הכחדת זיהום חיידקי שניוני‬
‫ד‪ .‬הכחדת זיהום וירלי שניוני‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ו‪ .‬ג‪+‬ד‬

‫בעדר ‪ ,IL-2‬מי מפצה?‬ ‫‪.8‬‬

‫א‪IL-1 .‬‬
‫ב‪IL-15 .‬‬
‫ג‪TNFβ .‬‬
‫ד‪TNFα .‬‬
‫ה‪IL-2 .‬‬

‫‪ .9‬המנגנון העיקרי שבו מתחמקים תאים סרטנים מהמערכת החיסונית‪:‬‬

‫א‪ .‬הורדת רמת ‪ MHCII‬על גבי התאים‬
‫ב‪ .‬הורדת רמת ‪ MHCI‬על גבי התאים‬
‫ג‪ .‬הקטנת הפרשת ‪IFγ‬‬

‫‪ .10‬בעכברים נטולי ‪ IL-2‬מתפתחים בצורה רגילה תאי ‪ .CD -4‬איזה ציטוקין יחליף את‬
‫‪?IL2‬‬
‫א‪IL-6 .‬‬
‫ב‪IL-10 .‬‬
‫ג‪IL-12 .‬‬
‫ד‪IL-18 .‬‬
‫ה‪IL-15 .‬‬

‫‪ .11‬בעכבר שהזריקו לו נוגדן כנגד ‪ ,IL-12‬איזה חומר יהיה בעודף?‬

‫א‪INF-γ .‬‬
‫ב‪INF-α .‬‬
‫ג‪IL-10 .‬‬
‫ד‪IL-15 .‬‬

‫‪ .12‬איזה מהבאים משפיע על הפרשת ‪?Manose Binding Protein‬‬

‫א‪IL-1 .‬‬
‫ב‪IL-6 .‬‬
‫ג‪IFN-γ .‬‬
‫ד‪TNF-α .‬‬

‫‪ .13‬מה אינו גורם סיכון לאלרגיה?‬

‫א‪ .‬ילד ראשון במשפחה‬
‫ב‪ .‬אלרגיה במשפחה‬
‫ג‪ .‬ילדים היגניים מאוד‬
 ‫ד‪ .‬הליכה מוקדמת לגן הילדים‬
‫ה‪ .‬חיסונים בגיל מוקדם‬

‫‪ .14‬מה לא קשור לתהליך יצירת האלרגיה?‬

‫א‪IgE .‬‬
‫ב‪ .‬תאי מסט‬
‫ג‪IL-4 .‬‬
‫ד‪ .‬פרוסטגלנדינים‬
‫ה‪ .‬היסטמין‬

‫‪ .15‬סבילות חיסונית פריפרית של תאי ‪ B‬מתאפשרת הודות ל‪-‬‬

‫א‪ .‬קישור ‪ BCR‬לאנטיגן בהעדר קישור ל ‪CD40L‬‬
‫ב‪ .‬קישור ‪ BCR‬לאנטיגן בהעדר קישור ל ‪CD40‬‬
‫ג‪ .‬קישור ‪ BCR‬לאנטיגן בהעדר קישור ל ‪B7‬‬
‫ד‪ .‬קישור ‪ BCR‬לאנטיגן בהעדר קישור ל ‪CD28‬‬
‫תשובות אפשריות‪:‬‬

‫ה‬ ‫‪.1‬‬
‫ה‬ ‫‪.2‬‬
‫א‬ ‫‪.3‬‬
‫ג‬ ‫‪.4‬‬
‫א‬ ‫‪.5‬‬
‫ב‬ ‫‪.6‬‬
‫ה‬ ‫‪.7‬‬
‫ב‬ ‫‪.8‬‬
‫ב‬ ‫‪.9‬‬
‫ה‬ ‫‪.10‬‬
‫ד‬ ‫‪.11‬‬
‫א‬ ‫‪.12‬‬
‫ד‬ ‫‪.13‬‬
‫ד‬ ‫‪.14‬‬
‫א‬ ‫‪.15‬‬
‫אימונולוגיה ‪2005‬‬

‫‪5/5‬‬
‫אימונולוגיה ‪2004‬‬

‫מבחן באימונולוגיה ‪2004‬‬

‫התקשרות מוקדמת של ‪ IL-18,IL-12‬לרצפטורים שלהם על גבי ‪ CD4‬מסוג ‪ Thnp‬תביא‬ ‫‪.1‬‬

‫להפעלת סיגנלים דרך‪:‬‬
‫א‪GATA3 ,STAT4 .‬‬
‫ב‪GATA4, STAT8 .‬‬
‫ג‪NFKB .‬‬
‫ד‪T-BET, STAT4 .‬‬
‫ה‪STAT5, STAT6 .‬‬

‫מהו הפגם במחלת ‪? LAD‬‬ ‫‪.2‬‬

‫א‪ .‬חסר יצירת מולקולות הדבקה על גבי לאויקוציטים‬
‫ב‪ .‬חסר יצירת מולקולות הדבקה על גבי תאי אנדותל‬
‫ג‪ .‬פגם ראשוני בייצור נאויטרופילים‬
‫ד‪ .‬פגם ראשוני ביכולת הרג החיידק‬
‫ה‪ .‬אף תשובה‬

‫תא המבטא ‪ IgA‬על הממברנה הוא ‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫א‪ .‬תא נאיבי‬
‫ב‪ .‬תא ‪proB‬‬
‫ג‪ .‬תא פלזמה‬
‫ד‪ .‬תא זיכרון‬

‫איזור ‪ CDR3‬של השרשרת הקלה מורכב מ‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫א‪ .‬מיניגן ‪ D‬בלבד‬
‫ב‪ .‬מיניגן ‪ J‬ומיניגן ‪V‬‬
‫ג‪ .‬מיניגנים ‪V,D,J‬‬
‫ד‪ .‬מיניגן ‪ D‬ומיניגן ‪V‬‬

‫רצפטורים לכמוקינים עוברים אנטרנליזציה בזמן האינטראקציה שלהם עם כימוקינים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫זה מאפשר‪:‬‬
‫א‪ .‬הגברת הייחודיות של פעולתם של הכימוקינים‬
‫ב‪ .‬ויסות עודף של פעילות כימוקין מסויים‬
‫ג‪ .‬אפשרות לכמוקינים לפעול בתוך התא‬
‫ד‪ .‬ב‪+‬ג‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ב‬

‫‪ IgG2‬ו‪ IgG1-‬יהיו בהכרח‪:‬‬ ‫‪.6‬‬

‫א‪ .‬אלוטיפים שונים‬
‫ב‪ .‬איזוטיפים שונים‬
‫ג‪ .‬אידיוטיפים שונים‬
‫ד‪ .‬הכל נכון‬
‫ה‪ .‬שום דבר לא נכון‬

‫לאיזה מהבאים תתכן חדירה של ‪? HIV‬‬ ‫‪.7‬‬

‫א‪ .‬לכל לימפוציט‬
‫ב‪ .‬ללימפוציט מסוג ‪ CD4‬בלבד‬
‫ג‪ .‬לכל תא המציג מולקולת ‪CD4‬‬
‫ד‪ .‬לכל תא המציג ‪CCR5 + CD4‬‬
‫ה‪ .‬לתאי ‪ Th1‬בלבד‬

‫‪3/1‬‬
‫אימונולוגיה ‪2004‬‬

‫מי מהתאים הרגולטוריים הבאים מופעל ללא אקטיבציה ספציפית ‪:‬‬ ‫‪.8‬‬
‫א‪Th1 .‬‬
‫ב‪Th2 .‬‬
‫ג‪Tr1 .‬‬
‫ד‪CD25+ .‬‬
‫ה‪CD8 .‬‬

‫‪ IgM‬שונה מ‪ IgG-‬ב‪:‬‬ ‫‪.9‬‬

‫א‪ IgM .‬הוא אופסונין טוב ו‪ IgG-‬לא‬
‫ב‪ IgM .‬הוא בעל ספציפיות יותר גבוהה מ‪IgG-‬‬
‫ג‪ IgM .‬נוצר בתהליך ‪ T-dependent‬ו‪ IgG-‬לא‬
‫ד‪ .‬ל‪ IgG-‬שרשראות ‪ J‬ול‪ IgM-‬לא‬
‫ה‪ IgM .‬הוא מולטיוולנטי ו‪ IgG-‬מונווולנטי‬

‫‪ .10‬פגיעה גנרית )חוסר( באנזים ‪ RAG-1‬תביא למצב של‪:‬‬

‫א‪ .‬הגברת פעילות ‪RAG-2‬‬
‫ב‪ .‬העדר תאי ‪ B‬בוגרים‬
‫ג‪ .‬הבשלת תאי ‪ B‬בוגרים עם רצפטור לא מושלם‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .11‬חיסון פסיבי‪:‬‬
‫א‪ .‬נוצר זיכרון חיסוני קצר טווח‬
‫ב‪ .‬נוצר זיכרון חיסוני ארוך טווח‬
‫ג‪ .‬המקבל יכול לפתח תגובה כנגד הנוגדנים המועברים אליו‬
‫ד‪ .‬הנוגדנים עוברים תהליך שינוי איזוטיפ ומוטציות סומטיות‬

‫‪ IL-1 .12‬פועל כהורמון בהפעלת‪:‬‬

‫א‪ .‬מסלול קלאסי של משלים‬
‫ב‪ .‬מסלול לקטיני של משלים‬
‫ג‪ .‬מסלול אלטרנטיבי של משלים‬
‫ד‪ .‬מסלול הפעלת תאי ‪NK‬‬
‫ה‪ .‬הכוונת אפופטוזיס ברקמות‬

‫‪ .13‬הממצא כי נוגדנים כנגד ‪ CD20‬בילדים עם מצב של חולי ארטיטיס מעידה כי‪:‬‬

‫א‪ .‬רק תאי ‪ T‬מעורבים בפתודנזה‬
‫ב‪ .‬רק תאי ‪ B‬מעורבים בפתוגנזה‬
‫ג‪ .‬לתאי ‪ T‬תפקיד חשוב אך לא בלעדי בפתוגנזה‬
‫ד‪ .‬לתאי ‪ B‬תפקיד חשוב אך לא בלעדי בפתוגנזה‬

‫‪ .14‬אלו מהתאים הבאים אינו קשור להופעת תגובה חיסונית‪:‬‬

‫א‪Th1 .‬‬
‫ב‪Th2 .‬‬
‫ג‪CD16 .‬‬
‫ד‪CD25 .‬‬
‫ה‪ .‬תאי ‪B‬‬

‫‪3/2‬‬
‫אימונולוגיה ‪2004‬‬

‫פתרונות אפשריים‪:‬‬
‫ד?‬ ‫‪1‬‬
‫א‬ ‫‪2‬‬
‫ד‬ ‫‪3‬‬
‫ב‬ ‫‪4‬‬
‫ד‬ ‫‪5‬‬
‫ב‬ ‫‪6‬‬
‫ד‬ ‫‪7‬‬
‫ד‬ ‫‪8‬‬
‫ה‬ ‫‪9‬‬
‫ב‬ ‫‪10‬‬
‫ג‬ ‫‪11‬‬
‫ב‬ ‫‪12‬‬
‫ב?‬ ‫‪13‬‬
‫ד‬ ‫‪14‬‬

‫‪3/3‬‬
‫אימונולוגיה ‪2003‬‬

‫שחזור בחינה באימונולוגיה – ‪2003‬‬

‫‪ IgE‬יעיל יותר מ‪ IgM -‬מבחינת‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫א‪ .‬הפעלת משלים במסלול הקלאסי‬
‫ב‪ .‬הפעלת ‪NK‬‬
‫ג‪ .‬מעבר דרך השיליה‬
‫ד‪ .‬הפעלת תאי מאסט בתגובה לאלרגן‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫מיניגן ‪ D‬תורם לוואריאביליות ב‪-‬‬ ‫‪.2‬‬

‫א‪FW1 + CDR1 .‬‬
‫ב‪FW2 + CDR2 .‬‬
‫ג‪CDR3 .‬‬
‫ד‪CDR3+CDR4 .‬‬
‫ה‪CDR4 .‬‬

‫המולקולה ‪:CD40‬‬ ‫‪.3‬‬

‫א‪ .‬מתבטאת על פני לימפוציטים ‪ T‬משופעלים‬
‫ב‪ .‬משמשת למעבר גירוי קו‪-‬סטימולטורי ללימפוציטים ‪T‬‬
‫ג‪ .‬מאפשרת היצמדות של לימפוציטים ‪ CD8+ T‬לתאים נגועים בוירוס‬
‫ד‪ .‬מתבטאת בלימפוציטים ‪ T‬בשלבי התמיינות מוקדמים בטימוס‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫תהליך הרקומבינציה של אימונוגלובולינים מוגדר כ‪ ,Error prone -‬כיצד זה בא לידי‬ ‫‪.4‬‬

‫ביטוי?‬
‫א‪ .‬יצירת תאים רבים בעלי ספציפיות עצמית‬
‫ב‪ .‬רוב הרקומבינציות הן ‪out of frame‬‬
‫ג‪ .‬התחלת רקומבינציה בשרשרת קלה ולא בכבדה‬
‫ד‪ .‬רקומבינציה ישירה של ‪ VJ‬בשרשרת כבדה‬
‫ה‪ .‬התחלת רקומבינציה ב‪ VD -‬ולא ב‪DJ -‬‬

‫אדם הוכש ע"י נחש בעל ארס בשם ‪ ,FARUK-4‬הובהל לחדר מיון וקיבל טיפול‬ ‫‪.5‬‬
‫בנוגדנים ‪ IgG‬כנגד הארס שנלקחו מסוס‪ .‬מה נכון לגבי הטיפול שקיבל‪:‬‬
‫א‪ .‬בתגובה כנגד ‪ FARUK-4‬משתתפים לימפוציטים מסוג ‪T‬‬
‫ב‪ .‬יש בגופו של האדם נוגדנים אנושיים כנגד נוגדני ‪ IgG‬של הסוס‬
‫ג‪ .‬האדם מחוסן כנגד ‪ FARUK-4‬למשך כל ימי חייו‬
‫ד‪ .‬הוא מפתח זיכרון חיסוני כנגד ‪FARUK-4‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫בעכבר מוטנטי‪ ,‬גן עבור ‪ µ‬התחלף עם ‪:ε‬‬ ‫‪.6‬‬

‫א‪ .‬העכבר יהיה פחות אלרגי‬
‫ב‪ .‬העכבר ימות צעיר‬
‫ג‪ IgE .‬יהיה סימן עבור תא נאיבי‬
‫ד‪ IgD .‬ו‪ IgM -‬יהיו סימן עבור תא נאיבי‬

‫באיזה מצב נעדיף חיסון פסיבי על אקטיבי‪:‬‬ ‫‪.7‬‬

‫א‪ITP .‬‬
‫ב‪SLE .‬‬
‫ג‪ .‬בהכשת נחש‬
‫ד‪ .‬שפעת‬

‫‪1/5‬‬
‫אימונולוגיה ‪2003‬‬

‫בהעדר ‪:Invariant chain‬‬ ‫‪.8‬‬

‫א‪ .‬תהיה הצגה מוגברת על ‪MHC1‬‬
‫ב‪ .‬תהיה הצגה מוגברת על ‪MHC2‬‬
‫ג‪ .‬פעולה מוגברת של ‪CD8‬‬
‫ד‪ .‬פגיעה בזיכרון החיסוני‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ג נכונים‬
‫ו‪ .‬ב‪+‬ד נכונים‬

‫בסביבה מחזרת‪:‬‬ ‫‪.9‬‬

‫א‪ .‬תיפגע הפעילות הכמוטקטית‬
‫ב‪ .‬תהיה פעילות דלקתית גבוהה‬
‫ג‪ .‬יתר אלרגיות‬
‫ד‪ .‬לטאלי‬

‫בהעדר ‪:IL2‬‬ ‫‪.10‬‬

‫א‪ .‬יתר אלרגיות‬
‫ב‪ .‬לטאלי‬
‫ג‪ .‬עודף פעילות של תאי ‪B‬‬
‫ד‪ .‬מערכת החיסון פחות או יותר בסדר‬

‫בודד ‪ mRNA‬בתא ‪ .L-V-D-J-CH1-CH2-CH3-CH4 :B‬אילו נוגדנים הוא מייצר?‬ ‫‪.11‬‬

‫א‪IgG .‬‬
‫ב‪IgA .‬‬
‫ג‪IgM .‬‬
‫ד‪Bence-Jones .‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫בעכבר שחסר לו הגן ל‪ RAG-1 -‬נראה‪:‬‬ ‫‪.12‬‬

‫א‪ .‬ביטוי מוגבר של ‪RAG2‬‬
‫ב‪ .‬חוסר בלימפוציטים ‪ B‬בוגרים‬
‫ג‪ .‬הבשלה של תאי ‪ B‬עם רצפטור לא מושלם‬
‫ד‪ .‬אין מעבר מ‪ Immature -‬ל‪Mature -‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫ההבדל בין תא ‪ B‬נאיבי לבוגר‪:‬‬ ‫‪.13‬‬

‫א‪ .‬שינוי איזוטיפ‬
‫ב‪ .‬רקומבינצית ‪ VJ‬להגברת האפיניות‬
‫ג‪ .‬רקומבינצית ‪ VDJ‬להגברת האפיניות‬
‫ד‪ .‬ב‪+‬ג נכונים‬

‫ברוב מקרי ‪ SCID‬הפגם הוא‪:‬‬ ‫‪.14‬‬

‫א‪ .‬בכל שורות הלימפוציטים‬
‫ב‪ .‬לרוב בתאי ‪B‬‬
‫ג‪ .‬לרוב בתאי ‪T‬‬
‫ד‪ .‬לרוב נובע מחוסר ציטוקין‬
‫ה‪ .‬קיים פגם בייצור התאים בלשד העצם‬

‫‪2/5‬‬
‫אימונולוגיה ‪2003‬‬

‫מה מהבאים אינו משתתף בצורה בולטת בתנגודת נרכשת )ספציפית( כנגד גורמים‬ ‫‪.15‬‬
‫חיידקיים‪:‬‬
‫א‪IgG .‬‬
‫ב‪ .‬אינטרפרון‬
‫ג‪ .‬תאי ‪T‬‬
‫ד‪ .‬מקרופאגים‪/‬פגוציטים‬
‫ה‪ .‬משלים‬

‫מה מהבאים מאפשר יצירת נוגדנים )‪ (T dependant‬כנגד אנטיגנים שאינם חלבוניים?‬ ‫‪.16‬‬
‫א‪ .‬קיום ‪ MHC II‬על גבי דנדריטים‬
‫ב‪ .‬קיום ‪ MHC II‬על גבי לימפוציטים ‪B‬‬
‫ג‪ .‬קיום ‪ MHC I‬על גבי דנדריטים‬
‫ד‪ .‬קיום ‪ MHC I‬על גבי מקרופגים‬
‫ה‪ .‬קיום ‪ MHC I+II‬על גבי מקרופגים‬

‫הרצפטור לאנטיגן בלימפוציט ‪ T‬יכול להיות מורכב מ‪:‬‬ ‫‪.17‬‬

‫א‪δ x 1, α x 1 .‬‬
‫ב‪β x 1, α x 1 .‬‬
‫ג‪β x 2, α x 2 .‬‬
‫ד‪δ x 2, α x 2 .‬‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ג נכונים‬
‫ו‪ .‬ב‪+‬ד נכונים‬

‫איזו מהתכונות הבאות אינה אופיינית לציקלוספורין‪:‬‬ ‫‪.18‬‬

‫א‪ .‬מדכא פעילות נויטרופילים‬
‫ב‪ .‬אינו מפחית את מספר הלויקוציטים‬
‫ג‪ .‬משרה יצירת ‪TGF β‬‬
‫ד‪ .‬מדכא הפרשת ‪IL2‬‬

‫מוקד גדילה ‪:germinal center‬‬ ‫‪.19‬‬

‫א‪ .‬מצוי בבלוטת לימפה באזור הקורטקס ומופעל מלימפוציטים משופעלים‬
‫ב‪ .‬מרכז גידול ויצירת לימפוציטים ‪ B‬במח העצם‬
‫ג‪ .‬מוקד דלקתי דו ניתן למצוא לימפוציטים ‪ T ,B‬ומקרופאגים רבים‬
‫ד‪ .‬מצוי בקורטקס של בלוטת התימוס ומכיל לימפוציטים ‪ T‬העוברים ‪positive‬‬
‫‪selection‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪3/5‬‬
‫אימונולוגיה ‪2003‬‬

‫בעודף של ‪:IL4‬‬ ‫‪.20‬‬

‫א‪ .‬תאי ‪ Th0‬יתמיינו בעיקר ל‪Th2 -‬‬
‫ב‪ .‬תאי ‪ Th0‬יתמיינו בעיקר ל‪Th1 -‬‬
‫ג‪ .‬תהיה ירידה ביעילות פעולתו של ‪IL-7‬‬
‫ד‪ .‬תהיה ירידה ביעילות פעולתו של ‪TGF β‬‬
‫ה‪ .‬תהיה ירידה בפעילות תאי פלסמה‬

‫‪:APP‬‬ ‫‪.21‬‬
‫נוצרים בכבד בהשפעת ‪IL-4‬‬ ‫א‪.‬‬
‫נוצרים בכבד בהשפעת ‪TGF β‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫משפעלים ‪Th2 cells‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫נוצרים בטחול ומעודדים מקרופגים‬ ‫ד‪.‬‬
‫נוצרים בכבד בהשפעת ‪ IL-6 ,IL-1‬ומשפרים יעילות ניטרול חיידקים ע"י סינתזה‬ ‫ה‪.‬‬
‫והפעלת המשלים‬

‫רקומבינציה שניה בלוקוס תתרחש‪:‬‬ ‫‪.22‬‬

‫א‪ .‬כשהרקומבינציה הראשונה בשרשרת הכבדה אינה פרודקטיבית‬
‫ב‪ .‬בלימפוציטים בשלב ‪pro-B‬‬
‫ג‪ .‬בתאי ‪ B‬הקושרים אנטיגן בטחול‬
‫ד‪ .‬בתאי ‪ B‬הקושרים אנטיגן במח העצמות‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫אחד ההסברים להתחמקותם של תאי ‪ T‬התוקפים אנטיגנים עצמיים מסלקציה שלילית בתימוס‬ ‫‪.23‬‬
‫היא קיומם של‪:‬‬
‫א‪ .‬תאי ‪ NK‬בטימוס‬
‫ב‪ .‬תאי אפיתל מציגים אנטיגן‬
‫ג‪ .‬דטרמיננטות קריפטיות‬
‫ד‪ .‬דטרמיננטות טקסוגניות‬
‫ה‪ .‬אף אחד מהנ"ל‬

‫בהעדר מיניגנים ‪ D‬בלוקוס של השרשרת הכבדה‪:‬‬ ‫‪.24‬‬

‫א‪ .‬לא תתאפשר יצירת שרשרת כבדה‬
‫ב‪ .‬יהיה שימוש במיניגנים ‪ D‬של השרשרת הקלה לבנית ‪ VDJ‬בשרשרת כבדה‬
‫ג‪ .‬רקומבינציה ישירה של ‪ V‬ו‪ J -‬בשרשרת כבדה‬
‫ד‪ .‬תתרחש רקומבינציה רק של איזורי ‪framework‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫המשותף לכימוקינים ולהורמונים סטרואידים‪:‬‬ ‫‪.25‬‬

‫א‪ .‬שניהם מפעילים נתיב ‪NFκB‬‬
‫ב‪ .‬שניהם מפעילים יצירת ‪IL-1‬‬
‫ג‪ .‬שניהם מפעילים יצירת ‪TGF- β‬‬
‫ד‪ .‬שניהם מפעילים את המשלים‬
‫ה‪ .‬שניהם נבלעים יחד עם הרצפטור ופועלים בתוך התא‬

‫‪4/5‬‬
‫אימונולוגיה ‪2003‬‬

‫פתרונות אפשריים‪:‬‬
‫ד‬ ‫‪1‬‬
‫ג‬ ‫‪2‬‬
‫ב?‬ ‫‪3‬‬
‫ב‬ ‫‪4‬‬
‫ב‬ ‫‪5‬‬
‫ג‬ ‫‪6‬‬
‫ג‬ ‫‪7‬‬
‫ו‪/‬ב‬ ‫‪8‬‬
‫א‬ ‫‪9‬‬
‫א‪/‬ב‬ ‫‪10‬‬
‫ג‬ ‫‪11‬‬
‫ב‬ ‫‪12‬‬
‫א‬ ‫‪13‬‬
‫ג‬ ‫‪14‬‬
‫ד‪/‬ה‬ ‫‪15‬‬
‫ב‬ ‫‪16‬‬
‫ב‬ ‫‪17‬‬
‫ב‬ ‫‪18‬‬
‫א‬ ‫‪19‬‬
‫א‬ ‫‪20‬‬
‫ה‬ ‫‪21‬‬
‫ד‬ ‫‪22‬‬
‫ג‬ ‫‪23‬‬
‫א‬ ‫‪24‬‬
‫ה‬ ‫‪25‬‬

‫‪5/5‬‬
 ‫בחינה באימונולוגיה ‪2002‬‬
‫‪ .1‬תגובה שניונית מבטאת‪:‬‬
‫א‪ .‬שפעול תאי ‪ B‬זיכרון‬
‫ב‪ .‬התמיינות מהירה יותר של לימפוציטים ‪ B‬במח העצמות‬
‫ג‪ .‬פיזור מהיר יותר של אנטיגן בגוף‬
‫ד‪ .‬פעולה יעילה יותר של מערכת המשלים‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .2‬מה נכון לגבי תהליך ההמטופואזה‪:‬‬

‫א‪ .‬מתרחש בכבד העוברי‬
‫ב‪ .‬מווסת ע"י גורמי גדילה‬
‫ג‪ .‬מתאפשר בזכות אינטראקציות בין תאים‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .3‬אזור ‪ Fc‬של הנוגדן‬

‫א‪ .‬מתווך פעילויות ביולוגיות שונות כמו הפעלת משלים ומקרופגים‬
‫ב‪ .‬בנוי מחלק מהשרשרת הכבדה וחלק מהשרשרת הקלה‬
‫ג‪ .‬נוצר משילוב של מיני גנים ‪V ,D ,J‬‬

‫‪ .4‬נוגדנים מונוקלונלים הם‬

‫א‪ .‬נוגדנים כנגד אותו אנטיגן‬
‫ב‪ .‬נוגדנים שיוצרו ע"י קלון בודד של לימפוציטים ‪B‬‬
‫ג‪ .‬נוגדנים בעלי אותו ‪VJ ,VDJ‬‬
‫ד‪ .‬נוגדנים בעלי יכולת לשפעל תאים מונוציטים‬

‫‪ .5‬האנזים ‪ TdT‬מוסיף נוקלאוטידים באזורים‪:‬‬

‫א‪ CDR1 .‬ו ‪FW1‬‬
‫ב‪CDR3 .‬‬
‫ג‪FW4-CDR3-FR3 .‬‬
‫ד‪CDR2 .‬‬

‫‪ .6‬חלבוני המשלים‪:‬‬
‫א‪ .‬נוצרים בכבד‬

‫‪ .7‬גירוי לימפוציט ‪ B‬בוגר דרך רצפטור לאנטיגן‬

‫א‪ .‬יביא לביטוי של מולקולות ‪CD28‬‬
‫ב‪ .‬זרחון מולקולת ‪CD3‬‬
‫ג‪ .‬הפרשת פרפורין‬
‫ד‪ .‬ייצור ‪DAG ,IP3‬‬

‫‪ .8‬מוטציה ל‪ RAG -‬תגרום לתאי ‪ B‬להשאר בשלב‪:‬‬

‫א‪Pro B .‬‬
‫ב‪Pre B .‬‬
‫ג‪Immature B .‬‬
‫ד‪ .‬תא פלסמה‬

‫‪:MHC Restriction .9‬‬

‫א‪ TCR .‬מזהה ‪ MHC‬עצמי ובתוכו פפטיד‬
‫ב‪ TCR .‬מזהה ‪ MHC‬זר ובתוכו פפטיד‬
 ‫ג‪ TCR .‬מזהה ‪ MHC‬עצמי ללא פפטיד‬
‫ד‪ TCR .‬מזהה ‪ MHC‬זר ללא פפטיד‬
‫ה‪ .‬תאי הגוף מבטאים אך ורק מולקולות ‪ MHC‬עצמיות‬

‫‪ .10‬לפניך תמונת ‪ FACS‬של תימוס מחיה נורמלית‪ .‬התאים המסומנים יכולים להיות –‬

‫‪100‬‬

‫‪61%‬‬

‫‪CD8‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪10‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪CD4‬‬

‫תאי פלסמה מפרישים נוגדנים‬ ‫א‪.‬‬

‫תאים ציטוטוקסיים‬ ‫ב‪.‬‬
‫תאים רגולטורים‬ ‫ג‪.‬‬
‫תאים בולעניים‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .11‬בהתייחס לתמונה‪ ,‬בהעדר מולקולת ‪ MHC Class II‬תאים אלו –‬

‫א‪ .‬יעברו אקטיבציה‬
‫ב‪ .‬לא יתפתחו‬
‫ג‪ .‬יסולקו ב ‪negative selection‬‬
‫ד‪ .‬יהיו סבילים במנגנון ‪Anergy‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה לא נכונה‬

‫‪ .12‬על פי רצף חומצות האמינו של מקטע ‪ Fab‬ניתן לקבוע את‪:‬‬

‫א‪ .‬אפיניות הנוגדן‬
‫ב‪ .‬אבידיות הנוגדן‬
‫ג‪ .‬איזוטיפ השרשרת הקלה‬
‫ד‪ .‬איזוטיפ השרשרת הכבדה‬
‫ה‪ .‬תשובות א' ו‪-‬ב' נכונות‬
‫ו‪ .‬תשובות ג' ו‪-‬ד' נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .13‬על מנת לבטא רצפטור ‪ IgA‬חייב תא ‪ B‬בפריפריה לעבור‪:‬‬

‫א‪isotype switch .‬‬
‫ב‪VDJ recombination .‬‬
‫ג‪Somatic recombination .‬‬
‫ד‪Alternative splicing .‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .14‬דוגמא ל ‪:isotype switch‬‬

‫‪ RSS .15‬הם‬
 ‫‪ .16‬העכברים הטרנסגנים לאימונוגלובולין הספציפי ל‪ (anti-HEL Ig-Tg mice) HEL -‬הינם‬
‫בעצם עכברים מונוקלונלים אשר כל תאי ה‪ B-‬בהם מבטאים את הרצפטור הטרנסגני‪ .‬תופעה זו‬
‫מתארת את המצב הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬מוטציה נקודתית בגן המקדד לאנזים ‪ RAG‬בעכבר הטרנסגני‬
‫ב‪Allelic exclusion .‬‬
‫ג‪ .‬פגיעה בתהליך הסבילות החיסונית‬
‫ד‪ .‬חסר תאי ‪ T‬ספציפיים המסייעים בהתפתחות והבשלת תאי ‪ B‬שאינם טרנסגנים‬
‫ה‪ .‬אין אף תשובה נכונה‬

‫‪ .17‬הרצפטור לאנטיגן בלימפוציט ‪ T‬יכול להיות מורכב מ‪:‬‬

‫א‪ .‬שרשרת ‪ α‬אחת ושרשרת ‪ β‬אחת‬
‫ב‪ .‬שתי שרשראות ‪ α‬ושתי שרשראות ‪β‬‬
‫ג‪ .‬שרשרת ‪ α‬ושרשרת ‪ δ‬אחת‬
‫ד‪ .‬שתי שרשראות ‪ α‬ושתי שרשראות ‪δ‬‬
‫ה‪ .‬תשובות א' ו‪-‬ג' נכונות‬
‫ו‪ .‬תשובות ב' ו‪-‬ד' נכונות‬

‫‪ .18‬תאי ‪:NK‬‬
‫א‪ .‬נוצרים במח העצמות מתאי גזע‬
‫ב‪ .‬עוברים שפעול בנוכחות אינטרפרונים‬
‫ג‪ .‬מפרישים פרפורין‬
‫ד‪ .‬הורגים תאים במנגנון של ‪Antibody dependent cell cytotoxicity‬‬
‫ה‪ .‬תשובות ג' ו‪-‬ד' נכונות‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .19‬התבטאות אנטיגן עצמי במח העצמות עלולה לגרום ל‪:‬‬

‫א‪ negative selection .‬של לימפוציטים ‪ T‬ספציפיים לאנטיגן‬
‫ב‪ positive selection .‬של לימפוציטים ‪ B‬ספציפיים לאנטיגן‬
‫ג‪ .‬שיפעול של לימפוציטים ‪ B‬הספציפיים לאנטיגן‬
‫ד‪ .‬רקומבינציה שניה בלימפוציטים ‪ B‬הספציפיים לאנטיגן‬
‫ה‪ .‬רקומבינציה שניה בלימפוציטים ‪ T‬הספציפיים לאנטיגן‬
‫ו‪ .‬אין אף תשובה נכונה‬

‫‪ .20‬באדם‪ ,‬הגן קרייזי )דימיוני( מקדד לחלבון מופרש ומתבטא רק בתקופת ההתבגרות )גיל ‪15-‬‬
‫‪ .(18‬העדר תגובה חיסונית תאית כנגד חלבון זה יכולה להיות מוסברת באופנים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬סלקציה שלילית של לימפוציטים ‪ T‬הספציפיים לחלבון קרייזי בתימוס‬
‫ב‪ .‬סלקציה שלילית של לימפוציטים ‪ T‬הספציפיים לחלבון קרייזי בתימוס‬
‫ג‪ Peripheral tolerance .‬של לימפוציטים ‪ T‬במנגנון של ‪Anergy‬‬
‫ד‪ Central tolerance .‬של לימפוציטים ‪ T‬במנגנון של ‪Anergy‬‬
‫ה‪ .‬אין אף תשובה נכונה‬

‫‪ .21‬מה ההבדל העיקרי בין ‪ Th1‬ל ‪:Th2‬‬

‫א‪ .‬אחד מכיל ‪ CD4‬ואחד ‪CD8‬‬
‫ב‪ .‬פרופיל הציטוקינים המופרש‬
‫ג‪ .‬זמן מחצית חיים שונה‬
‫ד‪ .‬אחד מתמיין בתימוס והשני במח העצמות‬
‫ה‪ Th1 .‬מעודד יצירת נוגדנים‪ Th2 ,‬משתתף בויסות תגובה דלקתית‬
 ‫‪ .22‬בעודף ‪ IL-4‬יתקיים‪:‬‬
‫א‪ .‬יותר תאי ‪ Th0‬יתמיינו ל ‪Th2‬‬
‫ב‪ .‬יותר תאי ‪ Th0‬יתמיינו ל ‪Th1‬‬
‫ג‪ .‬ירידה בפעילות ‪IL-7‬‬
‫ד‪ .‬ירידה בפעילות ‪TGF-β‬‬
‫ה‪ .‬ירידה בהפרשת הנוגדנים על ידי תאי פלסמה‬

‫‪ .23‬מוטציה מבטלת פעילות בגן המקדד לאנזים שחותך חלק חוץ תאי של רצפטור ל ‪:TNF‬‬
‫א‪ .‬תגרום להפחתת סיכוי לשוק ספטי‬

‫‪ .24‬החלפת ‪ CD28‬ב‪ CTLA 4 -‬באקטיבציית תא ‪:T‬‬

‫א‪ .‬מהווה מנגנון לעיכוב תאי ‪ T‬ע"י עיכוב תחרותי על ‪B7‬‬

‫‪ .25‬מי מהציטוקינים הבאים מתחרה עם ‪ IL-2‬על התקשרות לאחת משרשרות הרצפטור שלו‪:‬‬
‫א‪IFN- α .‬‬
‫ב‪IL-4 .‬‬
‫ג‪IL-8 .‬‬
‫ד‪IFN-γ .‬‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪:Acute Phase Proteins .26‬‬

‫א‪ .‬משפעלים ‪Th2 cells‬‬
‫ב‪ .‬נוצרים בטחול ומעודדים מקרופגים‬
‫ג‪ .‬נוצרים בכבד בהשפעת ‪IL-4‬‬
‫ד‪ .‬נוצרים בכבד בהשפעת ‪TGF-β‬‬
‫ה‪ .‬נוצרים בכבד בהשפעת ‪ 1-IL‬ו ‪ IL-6‬ומשפרים את יעילות נטרול חיידקים על ידי‬
‫הפעלת המשלים‬

‫‪ .27‬על מנת שכושר ייצור הנוגדן כנגד הפטן )‪ (Hapten‬יהיה יעיל‪ ,‬על ההפטן להיות קשור ל‬
‫‪ Carrier‬כי‪:‬‬
‫א‪ .‬רק קישור זה משפעל את ההפטן‬
‫ב‪ .‬רק כך יתכן מצב שבו תא ‪ B‬בולע אנטיגן בעזרת נוגדן להפטן ומציג את ה ‪Carrier‬‬
‫בעזרת ‪MHC II‬‬
‫ג‪ .‬רק כך מתאפשרת הקירבה בין תאי ‪ T‬ספציפיים להפטן לתאי ‪ B‬ספציפיים להפטן‬
‫המאפשרת אינטראקציה הדדית בינהם‬
‫ד‪ .‬רק כך מתאפשרת הקירבה בין תאי ‪ T‬ספציפיים ל ‪ Carrier‬לתאי ‪ B‬ספציפיים להפטן‬
‫על מנת ליצור אינטראקציה בינהם כאשר ה ‪ Carrier‬וההפטן מוצגים יחד‬
‫ה‪ .‬ב‪+‬ד‬

‫‪ .28‬הצגת אנטיגנית על ידי ‪ MHC II‬היא על ידי‪:‬‬

‫א‪ .‬תאים דנדריטים בלבד‬
‫ב‪ .‬תאים דנדריטים ותאי ‪ B‬אך לא מקרופגים‬
‫ג‪ .‬בתגובה ראשונית ע"י דנדריטים ובהמשך ע"י מקרופגים ותאי ‪B‬‬
‫ד‪ .‬בתגובה ראשונית ע"י מקרופגים ותאי ‪ B‬ובהמשך ע"י דנדריטים‬
‫ה‪ .‬אין אף תשובה נכונה‬
 ‫‪ .29‬כימוקינים מעורבים בנדידת תאים לאתר דלקתי כי‪:‬‬
‫א‪ .‬כימוקינים הם בעלי פעילות כימוטקטית לגבי לויקוציטים וכמו כן הם מעורבים‬
‫באקטיבציה של מולקולות הדבקה שונות‬
‫ב‪ .‬כימוקינים הם בעלי פעילות כימוטקטית לגבי לויקוציטים אך אינם משפיעים על רמת‬
‫ביטויין של מולקולות הדבקה שונות‬
‫ג‪ .‬כימוקינים אינם מעורבים באקטיבציה של מולקולות הדבקה‬
‫ד‪ .‬כימוקינים מדכאים ייצור ‪ IL-4‬שהוא בעל פעילות אנטי דלקתית‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .30‬במחלת ‪:SLE‬‬
‫א‪ .‬החולה סובל בעיקר כתוצאה מהרס ‪ DNA‬עצמי‬
‫ב‪ .‬החולה סובל בעיקר משיתוקים בגפיים‬
‫ג‪ .‬החולה סובל בעיקר מאי הולכת סיגנלים בסינפסה‬
‫ד‪ .‬החולה סובל בעיקר מנזק בעמוד השידרה‬
‫ה‪ .‬החולה סובל בעיקר משקיעת אימונוקומפלקסים בכליה‬

‫‪ .31‬במחלת ‪) MS‬טרשת נפוצה(‪:‬‬

‫א‪ .‬נוצר נזק רק למערכת העצבים הפריפרית‬
‫ב‪ .‬נוצר נזק למערכת העצבים המרכזית‬
‫ג‪ .‬נוצר נזק לכליה‬
‫ד‪ .‬נוצר נזק לשריר הלב‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ NK .32‬עוברים אקטיבציה כאשר‪:‬‬

‫א‪ .‬רמת ‪ MHC Class I‬עולה‬
‫ב‪ .‬רמת ‪ MHC Class I‬יורדת‬
‫ג‪ .‬רמת ‪ MHC Class II‬עולה‬
‫ד‪ .‬רמת ‪ MHC Class II‬יורדת‬

‫‪ .33‬מתן ‪ Ig‬לטיפול ב ‪ ITP‬עוזר מכיוון ש‪:‬‬

‫א‪ .‬תחרות על רצפטור ‪Fc‬‬

‫‪:Toll receptors .34‬‬

‫א‪ .‬נמצא על גבי תא ‪ B‬ומפעיל אותו‬
‫ב‪ .‬נמצא על גבי תא ‪ T‬ומפעיל אותו‬
‫ג‪ .‬נמצא על גבי תא דנדריט ועולה בזמן תגובה אימונית‬
‫ד‪ .‬נמצא על גבי חיידק )?( בזמן תגובה אימונית‬

‫‪ .35‬תגובה חיסונית ספציפית )‪ (T-dependent‬כנגד אנטיגן שאינו חלבוני‪:‬‬

‫א‪ .‬האנטיגן מתקשר למרכיב אורגני‬
‫ב‪ .‬האנטיגן מתקשר למרכיב חלבוני‬
‫ג‪ .‬האנטיגן מופיע באופן חזרתי במולקולה לא חלבונית ולכן מאפשר הצגתו ע"ג ‪MHC‬‬
‫ד‪ .‬האנטיגן מוצג ישירות על גבי ‪MHC‬‬
‫ה‪ .‬אין תגובה חיסונית נגדו‬

‫‪ .36‬אימונוקומפלקסים נוצרים כאשר‪:‬‬

‫א‪ .‬אנטיגן חזק הנשאר לאורך זמן בגוף‬
‫ב‪ .‬אנטיגן חלש הנשאר מעט זמן בגוף‬
‫ג‪ .‬אנטיגן חלש הנשאר לאורך זמן בגוף‬
‫ד‪ .‬אנטיגן חזק הנשאר מעט זמן בגוף‬
 ‫‪ .37‬תא ‪ CD4‬מתקשר עם תא ‪ CD8‬בתגובה לאנטיגן ויראלי‪:‬‬
‫א‪ .‬באיבר המטרה בו מצוי הוירוס‬
‫ב‪ .‬בקשרית הלימפה הקרובה‬
‫ג‪ .‬בתימוס‬
‫ד‪ .‬במח העצם‬
‫ה‪ .‬בכבד‬

‫‪ .38‬מיקוד תגובה ע"י ‪ MHC‬מאפשר‪:‬‬

‫א‪ .‬הפחתת תגובה צולבת לעצמי‬
‫ב‪ .‬הגברת היכולת ליצור זיכרון חיסוני ספציפי‬
‫ג‪ .‬הגברת תגובה צולבת לעצמי‬
‫ד‪ .‬ביטול האפשרות ליצור זיכרון חיסוני ספציפי‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ב‬

‫‪ .39‬תרופה המנטרלת ‪ ,C3a‬ו ‪ C5a‬תגרום ל‪:‬‬

‫א‪ .‬ירידה ברמת אימונוקומפלקסים שמזיקים‬

‫‪ .40‬קשה להוכיח שמחלה אוטואימונית ספציפית מושרית ע"י תאי ‪ T‬משום ש‪:‬‬
‫א‪ .‬קשה לבודד אנטיגנים עצמיים בבני אדם‬
‫ב‪ .‬קשה להוכיח קשר בין ‪ MHC‬ונפיצות מחלה ספציפית‬
‫ג‪ .‬קשה לבודד נוגדנים שהם חלק מה – ‪ T dependent response‬במחלה‬
‫ד‪ .‬רק מודיפיקציה של מבחן קוך שבה יועברו תאי ‪ T‬מעבירי מחלה יוכיח בודאות את‬
‫תפקידם הישיר במחלה‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .41‬מדוע חולים עם ‪ Hyper IgM‬סובלים מפגיעה תאית?‬

‫א‪ .‬חסר ב ‪ IgG‬מונע פעילות תאית‬
‫ב‪ .‬הפגם הראשוני בתאי ‪ T‬משפיע שיירות על הפעילות התאית‬
‫ג‪ .‬במחלה יש חסר ב ‪ IL-2‬שחשוב‬
‫ד‪ .‬פגם במולקולת ה‪ CD40L -‬מונע באופן משני הפעלה אופטימלית תאית‬

‫‪ .42‬מדוע טיפול גנטי )‪ (gene therapy‬לא מצליח ברוב המקרים‪:‬‬

‫א‪ .‬קשה להחדיר את הגן לתאי האב הראשוניים‬
‫ב‪ .‬לא ברור לאיזה תאים יש להחדיר את הגן‬
‫ג‪ .‬ברוב המקרים לא נמצא הגן המתאים‬
‫ד‪ .‬הוירוסים שבהם משתמשים כוקטורים מעבירים מחלות נוספות‬
‫ה‪ .‬עדיין לא ידוע כיצד להחדיר הגן לגרעין התא לאחר החדרתו לתוך הציטופלסמה‬

‫‪ .43‬מה מבין הגורמים הבאים אינו מביא להתפתחות אלרגיה‪:‬‬

‫א‪ .‬סיפור משפחתי של אלרגיה‬
‫ב‪ .‬ילד ראשון במשפחה‬
‫ג‪ .‬חיסונים בגיל הילדות‬
‫ד‪ .‬היגיינה וניקיון בבית‬
‫ה‪ .‬הליכה מוקדמת לגן הילדים‬

‫‪ .44‬ברוב מקרי ‪ SCID‬הפגם הוא‪:‬‬

‫א‪ .‬בכל שורות תאי הלימפוציטים‬
‫ב‪ .‬לרוב בתאי ‪B‬‬
‫ג‪ .‬לרוב בתאי ‪T‬‬
 ‫ד‪ .‬לרוב הפגם נובע מחוסר בציטוקין‬
‫ה‪ .‬קיים פגם בייצור התאים בלשד העצם‬

‫‪ .45‬מה אינו משתתף בתגובה האלרגית‪:‬‬

‫א‪IgE .‬‬
‫ב‪IL-4 .‬‬
‫ג‪ .‬היסטמין‬
‫ד‪ .‬פרוסטגלנדינים‬
‫ה‪ .‬תאי ‪mast‬‬

‫‪ .46‬השתלה אלוגנאית של קרנית בין שני אנשים אינה מלווה בתגובת דחייה‪ .‬אילו מבין המשפטים‬
‫הבאים המסבירים מנגנונים אפשריים‪ ,‬אינו נכון?‬
‫א‪ .‬הקרנית אינה אימונוגנית‬
‫ב‪ .‬אספקת הדם אל הקרנית היא מעטה מאד‬
‫ג‪ .‬העשרת אספקת הדם אל הקרנית המושתלת עלולה לגרום לדחייתה‬
‫ד‪ .‬שתילת קרנית שלא במקומה הטבעי )עור‪ ,‬למשל( עלולה לגרום לתגובת דחייה‬
‫ה‪ .‬אין צורך במתן טיפול אימונוסופרסיבי למקבל שתל קרנית‬

‫‪ .47‬מי מבין התרופות האימונוסופרסיביות הבאות מביאה גם להגברת ההתבטאות וההפרשה של‬
‫‪:TGF-β‬‬
‫א‪ .‬סטרואידים‬
‫ב‪ .‬ציקלוספורין‬
‫ג‪ .‬אימורן‬
‫ד‪ .‬סירולימוס‬
‫ה‪ .‬מיקרופנולט מופטיל‬

‫‪ .48‬בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בתחום שתילות הכבד‪ ,‬ולעיתים מתבצעות שתילות‬
‫של אונת כבד מהורה לילדו‪ .‬שתילה מסוג זה הינה‪:‬‬
‫א‪Autograft .‬‬
‫ב‪Allograft .‬‬
‫ג‪Xenograft .‬‬
‫ד‪Heterograft .‬‬
‫ה‪ .‬ב' וד' נכונים‬

‫‪ .49‬אילו מהגורמים הבאים יכולים לקבוע קליטה או דחייה של שתל כליה?‬

‫א‪ .‬אנטיגנים השייכים ל – ‪Major Histocompatibility Complex‬‬
‫ב‪ .‬אנטיגנים השייכים ל – ‪Minor Histocompatibility Complex‬‬
‫ג‪ .‬טיפול אימונוסופרסיבי שהחל מיד לאחר ביצוע ההשתלה‬
‫ד‪ .‬התאמת קבוצות דם‬
‫ה‪ .‬אף אחד מהגורמים הללו אינו קובע קליטה או דחייה של שתל כליה‬
‫ו‪ .‬כל הגורמים שנמנו בא'‪-‬ד' יכולים לקבוע קליטה או דחייה של שתל כליה‬

‫‪ .50‬מהו ההבדל בין השפעת ציקלוספורין ותרופות אימונוסופרסיביות אחרות‪:‬‬

‫א‪ .‬הוא היחיד שמדכא פעילות נויטרופילים‬
‫ב‪ .‬אינו מפחית את מספר הלויקוציטים‬
‫ג‪ .‬אינו גורם לדיכוי חיסוני‬
‫ד‪ .‬מדכא יצירת אימונוגלובולינים‬
‫ה‪ .‬פועל רק על תאי ‪T‬‬
 ‫פיתרונות אפשריים‪:‬‬

‫ה‬ ‫‪.26‬‬ ‫א‬ ‫‪.1‬‬

‫ב‬ ‫‪.27‬‬ ‫ד‬ ‫‪.2‬‬
‫ג‬ ‫‪.28‬‬ ‫א‬ ‫‪.3‬‬
‫א‬ ‫‪.29‬‬ ‫ב‬ ‫‪.4‬‬
‫ה‬ ‫‪.30‬‬ ‫ב‬ ‫‪.5‬‬
‫ב‬ ‫‪.31‬‬ ‫א‬ ‫‪.6‬‬
‫ב‬ ‫‪.32‬‬ ‫ד‬ ‫‪.7‬‬
‫א‬ ‫‪.33‬‬ ‫א‬ ‫‪.8‬‬
‫ג‬ ‫‪.34‬‬ ‫א‬ ‫‪.9‬‬
‫ב‬ ‫‪.35‬‬ ‫ב‬ ‫‪.10‬‬
‫ג‬ ‫‪.36‬‬ ‫ה‬ ‫‪.11‬‬
‫ב‬ ‫‪.37‬‬ ‫ו‬ ‫‪.12‬‬
‫ה‬ ‫‪.38‬‬ ‫א‬ ‫‪.13‬‬
‫א‬ ‫‪.39‬‬ ‫‪.14‬‬
‫ד‬ ‫‪.40‬‬ ‫‪.15‬‬
‫ד‬ ‫‪.41‬‬ ‫ב‬ ‫‪.16‬‬
‫א‬ ‫‪.42‬‬ ‫א‬ ‫‪.17‬‬
‫ה‬ ‫‪.43‬‬ ‫ו‬ ‫‪.18‬‬
‫ג‬ ‫‪.44‬‬ ‫ו‬ ‫‪.19‬‬
‫ד‬ ‫‪.45‬‬ ‫א‪-‬ג‬ ‫‪.20‬‬
‫ד‪/‬ה‬ ‫‪.46‬‬ ‫ב‬ ‫‪.21‬‬
‫ב‬ ‫‪.47‬‬ ‫א‬ ‫‪.22‬‬
‫ב‬ ‫‪.48‬‬ ‫א‬ ‫‪.23‬‬
‫ו‬ ‫‪.49‬‬ ‫א‬ ‫‪.24‬‬
‫ב‪/‬ד‪/‬ה‬ ‫‪.50‬‬ ‫ב‬ ‫‪.25‬‬
‫אימונולוגיה – ‪2001‬‬
‫חלק א'‪ :‬דר מלמד דורון‬

‫בחינה באימונולוגיה – ‪2001‬‬

‫חלק א' )דר' מלמד דורון(‬

‫‪ RSS .1‬הם‪:‬‬
‫א‪ .‬רצפי הכרה החיוניים לתהליכי פגוציטוזה‬
‫ב‪ .‬רצפים המוכרים ע"י מערכת הרקומבינז‪.‬‬
‫ג‪ .‬חלבוני מערכת המשלים העוברים רקומבינציה להפעלתם‪.‬‬
‫ד‪ .‬רצפי הכרה לתהליכי מוטציה סומטית בתאי ‪ B‬שעברו שיפעול‪.‬‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .2‬בשביל לעבור שפעול ‪ ,‬לאחר קישור ה‪ TcR -‬ל‪ ,MHC+Ag -‬תא ‪ T‬חייב לקבל גירוי‬
‫נוסף ע"י‪:‬‬
‫א‪CD4/CD8 .‬‬
‫ב‪CD3 .‬‬
‫ג‪CD40 .‬‬
‫ד‪ CD40 .‬ליגנד‬
‫ה‪ICAM .‬‬
‫ו‪ .‬אף תשובה‬
‫ז‪ .‬ב‪+‬ד‬

‫‪ CD19 .3‬הינה מולקולת‪:‬‬

‫א‪ .‬קו‪-‬רצפטור ללימפוציט ‪B‬‬
‫ב‪ .‬קו‪-‬רצפטור ללימפוציט ‪T‬‬
‫ג‪ .‬רצפטור לפגוציטים‬
‫ד‪ .‬אף אחד‬

‫‪B220‬‬ ‫‪ .4‬בהתייחס לתרשים‪:‬‬

‫♦ החץ מצביע על‪:‬‬
‫‪ProB‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪PreB‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪Mature‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪,Imature‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫♦ מה יגרום לתופעה כזו?‬

‫א‪Rag nockout .‬‬
‫‪CD43‬‬ ‫ב‪TdT .‬‬

‫‪ .5‬איזה מהבאים הוא איבר ראשוני?‬

‫א‪ .‬כבד עוברי‬
‫ב‪ .‬טחול‬
‫ג‪ .‬קשרית לימפה‬
‫‪CD8‬‬ ‫ד‪ .‬תאי ‪peir patches‬‬

‫‪ .6‬האוכלוסייה המתוארת בסכמה היא‪:‬‬

‫א‪Positive selection to MHC-I .‬‬
‫ב‪Positive selection to MHC-II .‬‬

‫‪CD4‬‬ ‫‪1‬‬
‫אימונולוגיה – ‪2001‬‬
‫חלק א'‪ :‬דר מלמד דורון‬

‫ג‪ Negative selection .‬לאנטיגן עצמי‬

‫‪ .7‬תא ‪ IgA‬בפריפריה חייב לעבור‪:‬‬

‫א‪Isotip switch .‬‬
‫ב‪ .‬מוטציות סומטיות‬
‫ג‪ .‬רקומבינציות ‪VDJ‬‬
‫ד‪ .‬אלטרנטיב ספלייסינג‬
‫ה‪ .‬הכל‬

‫‪ .8‬עכבר שהוא ‪Hel Ig/Tg‬מונוקלונאלי לרצפטור… מה המנגנון שמבטיח זאת?‬

‫א‪Rag nockout .‬‬
‫ב‪Allelic exclution .‬‬
‫ג‪ .‬מוטציה סומטית‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ב‬

‫‪ .9‬חיסון אקטיבי עדיף על פסיבי מכוון‪:‬‬

‫א‪ .‬נוגדנים יותר ספציפיים‬
‫ב‪ .‬תגובה מהירה יותר‬
‫ג‪ .‬זיכרון‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .10‬תא שמבטא ‪ IgA‬ממברנלי‪:‬‬

‫א‪ .‬תא זכרון‬
‫ב‪ .‬תא פלסמה‬
‫ג‪ .‬תא ‪ B‬נאיבי‬
‫ד‪ .‬תא בוגר‬

‫‪ TcR .11‬מורכב מ‪:‬‬

‫א‪β , α .‬‬
‫ב‪2 X β ,2 X α .‬‬
‫ג‪1 X δ ,1 X α .‬‬
‫ד‪2 X δ ,2 X α .‬‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ג‬
‫ו‪ .‬ב‪+‬ד‬

‫‪ .12‬בודדו רצפי ‪ mRNA‬של תא ‪ .L-V-J-C - B‬מה יכול התא להפריש?‬

‫א‪IgA .‬‬
‫ב‪IgG .‬‬
‫ג‪IgE .‬‬
‫ד‪ .‬חלבוני בנס ג'ונס‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ו‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪: NK Cell .13‬‬

‫א‪ .‬מתמיינים מתאי גזע‬
‫ב‪ .‬הורגים תאים שלא מבטאים ‪MHC-I‬‬

‫‪2‬‬
‫אימונולוגיה – ‪2001‬‬
‫חלק א'‪ :‬דר מלמד דורון‬

‫עובדים בתהליך של ‪ADCC‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫מפרישים פרפורין‬ ‫ד‪.‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫ה‪.‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫ו‪.‬‬

‫‪ .14‬העברת סיגנל ‪ 2‬ל‪ TCR -‬יכולה להתבצע ע"י אחת מהמולקולות הבאות‪:‬‬
‫א‪CD4 .‬‬
‫ב‪ CD5 .‬או ‪CD8‬‬
‫ג‪CD3 .‬‬
‫ד‪ICAM1 .‬‬
‫ה‪CD40ּ CD3 .‬‬
‫ו‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫ז‪ CD40 .‬ליגנד‬

‫‪ .15‬מה זה אבידיות?‬
‫א‪ .‬מספר אתרי הקישור ‪ +‬אפיניות‬
‫ב‪ .‬מספר הנוגדנים שקושרים אנטיגן‬
‫ג‪ .‬אפיניות‬

‫‪ .16‬הורמון מסויים משוחרר רק בגיל ההתבגרות‪ .‬כיצד נמנעת תגובה אימונית נגדו?‬
‫א‪ peripheral tolerance .‬באמצעות ‪anergy‬‬
‫ב‪ central tolerance .‬באמצעות ‪anergy‬‬
‫ג‪..positive selection … .‬‬
‫ד‪.… negative selection .‬‬

‫‪ .17‬תא ‪ B‬יכול להיות שונה מהתא המקורי ב‪:-‬‬

‫א‪ .‬אידיוטיפ‬
‫ב‪ .‬איזוטיפ‬
‫ג‪ .‬שינוי בדומיין הוריאבילי של השרשרת הקלה‬
‫ד‪ .‬שינוי בדומיין הוריאבילי של השרשרת הכבדה‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .18‬למה גורם ‪?IgM‬‬

‫א‪ .‬פגוציטוזה ישירה‬
‫ב‪ .‬ליזיס באמצעות המשלים‬
‫ג‪ .‬א‪+‬ב‬

‫‪ .19‬הבזופיל‪:‬‬
‫א‪ .‬נוצר במח העצמות‬
‫ב‪ .‬פעיל באלרגיה‬
‫ג‪ .‬מכיל ‪ FcR‬ל‪IgE -‬‬
‫ד‪ .‬כשמשופעל מבצע דה‪-‬גרנולציה‬
‫ה‪ .‬הכל נכון‬
‫ו‪ .‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬

‫‪ CRP ,MBP .20‬הם‪:‬‬

‫א‪ .‬משפעלים את המשלים‬

‫‪3‬‬
‫אימונולוגיה – ‪2001‬‬
‫חלק ב'‪ :‬דר' קרין נתי‬

‫‪: stem cell .21‬‬

‫א‪ .‬בקורטקס הטימוס‬
‫ב‪ .‬גרמינל סנטר‬
‫ג‪pier patches .‬‬
‫ד‪ .‬אף אחד מהנ"ל‪.‬‬

‫חלק ב' )דר' קרין נתי(‬

‫‪ .1‬נוגדנים מנטרלים ל‪:(IGIF) IL-18-‬‬

‫א‪ .‬יסיטו את כיוון ההתמינות של ‪ Th0‬לטובת ‪.Th1‬‬
‫ב‪ .‬יסיטו את כיוון ההתמינות של ‪ Th0‬לטובת ‪.Th2‬‬
‫ג‪ .‬לא ישפיעו על התמיינותם של תאי ‪.Th0‬‬
‫ד‪ .‬יהיו בעלי אופי השפעה אנטי דלקתי‪.‬‬
‫ה‪ .‬ב'‪+‬ד' נכונים‬

‫‪ .2‬הלם )‪ (shock‬ספטי נגרם ע"י‪:‬‬

‫א‪ .‬פעילות יתר של ‪.TGF-β‬‬
‫ב‪ .‬פעילות יתר של ‪.IFN-γ‬‬
‫ג‪ .‬פעילות יתר של ‪.TNF-α‬‬
‫ד‪ .‬פעילות יתר של ‪.IL-4‬‬
‫ה‪ .‬פעילות יתר של ‪.IL-9‬‬

‫‪ .3‬החלפת ‪ CD28‬ב‪ CTLA-4-‬במהלך האקטיבציה של תאי ‪ T‬מהווה‪:‬‬

‫א‪ .‬מנגנון המעודד אקטיבציה של תאי ‪ T‬בהיזון חוזר חיובי )אוטוקריני(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מנגנון המעודד אקטיבציה של תאים מציגי אנטיגן )אפקט פרה‪-‬קריני(‪.‬‬
‫ג‪ .‬מנגנון המונע יתר אקטיבציה של תאי ‪ T‬ע"י עיכוב תחרותי על התקשרות‬
‫למולקולת ‪.B7‬‬
‫ד‪ .‬מנגנון המונע התקשרות ‪ CD28‬ל‪.LFA-1-‬‬
‫ה‪ .‬מנגנון המונע הפעלת נוטירופילים‪.‬‬

‫‪ .4‬הצגת אנטיגן ע"י ‪ MHC class II‬מבוצעת ע"י‪:‬‬

‫א‪ .‬תאים דנטריטים בלבד‬
‫ב‪ .‬תאים דנטריטים ‪ +‬תאי ‪ B‬אך לא מאקרופגים‬
‫ג‪ .‬בתגובה ראשונית בעיקר ע"י תאים דנטריטיים ובשניונים גם ע"י מאקרופגים‬
‫ותאי ‪.B‬‬
‫ד‪ .‬בתגובה ראשונית ע"י מאקרופגים ותאי ‪ B‬ובתגובה שניונית ע"י תאים דנטריטים‪.‬‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .5‬ההבדל העקרוני בין ‪ Th1 cells‬ל‪ Th2 cells-‬הוא‪:‬‬

‫א‪ .‬במקום התמיינותם‪ Th1 :‬מתמיינים בתימוס ו‪ Th2-‬במח העצם‪.‬‬
‫ב‪ .‬בפרופיל הציטוקינים שהם מפרישים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בסמנים ממברנליים‪ Th1 :‬הם ‪ CD4+‬ו‪ Th2-‬הם ‪.CD8+‬‬
‫ד‪ .‬באופי פעילותם ‪ Th2‬מעורבים בויסות התהליך הדלקתי בעוד ש‪ Th1-‬מעודדים‬
‫יצירת נוגדנים‪.‬‬
‫ה‪ .‬בזמן מחצית החיים שלהם‪.‬‬

‫‪ .6‬תאים דנטריטים נבדלים ממקרופגים ביכולתם‪:‬‬

‫א‪ .‬להציג אנטיגן בצורה יעילה ל‪.memory T cells-‬‬
‫ב‪ .‬להציג אנטיגן בצורה יעילה יותר ל‪.memory B cells-‬‬

‫‪4‬‬
‫אימונולוגיה – ‪2001‬‬
‫חלק ב'‪ :‬דר' קרין נתי‬

‫ג‪ .‬להציג אנטיגן בצורה יעילה יותר ל‪.Virgin B cells-‬‬

‫ד‪ .‬להציג אנטיגן בצורה יעילה יותר ל‪.Virgin T cells-‬‬
‫ה‪ .‬להציג אנטיגן בצורה יעילה יוצר ל‪.plasma cells-‬‬

‫‪ .7‬בעודף של ‪:IL-4‬‬
‫א‪ .‬תאי ‪ Th0‬יתמיינו בעיקר ל‪.Th2-‬‬
‫ב‪ .‬תאי ‪ Th0‬יתמיינו בעיקר ל‪.Th1-‬‬
‫ג‪ .‬תהייה ירידה ביעילות פעולתו של ‪.IL-7‬‬
‫ד‪ .‬תהייה ירידה ביעילות פעולתו של ‪.TGF-β‬‬
‫ה‪ .‬תהייה ירידה בפעילות תאי פלזמה‪.‬‬

‫‪ .8‬תאי ‪ T‬בתוליים )נאיביים( עוברים אקטיבציה יעילה )‪ (in vivo‬כאשר האנטיגן מוצג ע"י‪:‬‬
‫א‪ .‬תאי ‪B‬‬
‫ב‪ .‬תאי ‪T‬‬
‫ג‪ .‬תאים דנטריטים נייחים‪.‬‬
‫ד‪ .‬תאים דנטריטיים שעברו אקטיבציה‪.‬‬
‫ה‪ .‬תאי אנדותל נייחים‪.‬‬

‫‪:Acute Phase Proteins .9‬‬

‫א‪ .‬נוצרים בכבד בהשפעת ‪.IL-4‬‬
‫ב‪ .‬נוצרים בכבד בהשפעת ‪.TGF-β‬‬
‫ג‪ .‬משפעלים ‪.Th2 cells‬‬
‫ד‪ .‬נוצרים בטחול ומעודדים מקרופגים‪.‬‬
‫ה‪ .‬נוצרים בכבד בהשפעת ‪ IL-1‬ו‪ IL-6-‬ומשפרים את יעילות נטרול חיידקים ע"י‬
‫הפעלת המשלים‪.‬‬

‫‪ .10‬מי מהציטוקינים הבאים הוא בעל אפקט פירוגני )מעלה את הטמפרטורה באזור‬
‫הדלקתי( באופן מובהק‪:‬‬
‫א‪TGF-β .‬‬
‫ב‪.IL-4 .‬‬
‫ג‪IL-1 .‬‬
‫ד‪IL-5 .‬‬
‫ה‪IL-10 .‬‬

‫‪ .11‬מי מהציטוקינים הבאים מתחרה עם ‪ IL-2‬על התקשרות לאחת משרשרות הרצפטור שלו‪:‬‬
‫א‪IL-4 .‬‬
‫ב‪IL-8 .‬‬
‫ג‪IFN-γ .‬‬
‫ד‪IFN-α .‬‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .12‬עכברים חסרי ‪ (IFN-γ-1-) IFN-γ‬מפתחים תגובת ‪ Th1‬תקינה‪ .‬בעכברים חסרי ‪IL-18‬‬

‫)‪ ,(IL-18-1-‬תכונה זו לוקה בחסר‪ .‬משמעות ממצאים אלו היא‪:‬‬
‫א‪ IFN-γ .‬חסר תפקיד בהתמיינות ‪Th1‬‬
‫ב‪ IFN-γ .‬חשוב להתמיינות ‪Th1‬‬
‫ג‪ IFN-γ .‬גם אם חשוב בהתמיינות ‪ Th1‬אינו בלעדי כך שבחסרונו קיים פיצוי‪.‬‬
‫ד‪ IL-18 .‬הכרחי בהתמיינות ‪.Th1‬‬
‫ה‪ .‬ג‪+‬ד נכונים‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫אימונולוגיה – ‪2001‬‬
‫חלק ב'‪ :‬דר' קרין נתי‬

‫‪ .13‬שפעולם של תאי ‪ NK‬תלוי ב‪:‬‬

‫א‪ .‬ביחס פעילות ‪ KIR‬וליגנדים שלהם לעומת ‪ KAR‬והליגנדים שלהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשפעול ‪ KIR‬בלבד‬
‫ג‪ .‬בשפעול ‪ KAR‬בלבד‪.‬‬
‫ד‪ .‬בשפעול ‪.CD4‬‬
‫ה‪ .‬בשפעול ‪.CD8‬‬

‫‪ .14‬המכנה המשותף בין פפטידים שהורדו מ‪) MHC I-‬תוצר גן בודד של ‪ (MHC I‬הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬הפפטידים הם בעלי אורך משתנה‪ ,‬אך מוטיבי קישור ל‪ MHC-‬קבועים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפפטידים הם בעלי אורך אחיד של כ‪ -8-10‬חומצות אמינו‪ ,‬אך מוטיבי קישור ל‪-‬‬
‫‪ MHC‬משתנים‬
‫ג‪ .‬הפפטידים הם בעלי אורך משתנה ומוטיבי קישור משתנים ל‪.MHC-‬‬
‫ד‪ .‬הפפטידים כולם בני ‪ 8-10‬חומצות אמינו ובעלי מוטיב קישור ברור ל‪.MHC-‬‬
‫ה‪ .‬אף אחד מהנ"ל‪.‬‬

‫‪ .15‬הליגנד של ‪ KIR‬על תאי מטרה הוא‪:‬‬

‫א‪.MHC II .‬‬
‫ב‪.MHC I .‬‬
‫ג‪CD4 .‬‬
‫ד‪CD8 .‬‬
‫ה‪CD45 .‬‬

‫‪ .16‬העובדה שעלייה ב‪ MHC I-‬מדכאת תאי ‪ NK‬גורמת ל‪:‬‬

‫א‪ .‬חוסר יעילות בפעולת תאי ‪NK‬‬
‫ב‪ .‬נותנת יתרון לזרוע הספיפית בפעילות מתווכת ב‪MHC I-‬‬
‫ג‪ .‬נותנת יתרון יחסי לזרוע הלא ספציפית בפעילות מכוונת ‪.MHC I‬‬
‫ד‪ .‬נותנת יתרון יחסי לתאי ‪ T‬אפקטיביים‪.‬‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .17‬התקשרות ‪ FASL‬לרצפטור שלו מפעילה‪:‬‬

‫א‪ .‬אקטיבציה של תאי המטרה‬
‫ב‪ .‬נקרוזיס בתא המטרה‬
‫ג‪ .‬אפופטוזיס‬
‫ד‪ .‬אפופטוזיס ונקרוזיס‬
‫ה‪ .‬אף אחד מהנ"ל‪.‬‬

‫‪ .18‬פרגמנטציה של ‪ DNA‬קוראת בתהליך של‪:‬‬

‫א‪ .‬אפופטוזיס‪.‬‬
‫ב‪ .‬נקרוזיס‪.‬‬
‫ג‪ .‬חלוקה מהירה של תאים‪.‬‬
‫ד‪ .‬תקיפת מקרופגים על ידי חיידק‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .19‬מוטציה בגן המקדד ל‪ β2 microglobulin-‬תביא לחסר ב‪:‬‬

‫א‪MHC II .‬‬
‫ב‪CD4 .‬‬
‫ג‪CD8 .‬‬
‫ד‪MHC I .‬‬
‫ה‪CD45 .‬‬

‫‪6‬‬
‫אימונולוגיה – ‪2001‬‬
‫חלק ב'‪ :‬דר' קרין נתי‬

‫‪ .20‬הציטוקינים ‪ IL-12‬ו‪ IL-18-‬פועלים בצורה‪:‬‬

‫א‪ .‬אנטגוניסטית‬
‫ב‪ .‬סינרגיסטית‬
‫ג‪ .‬בלתי תלויה‬
‫ד‪ .‬אדפטיבית‬
‫ה‪ .‬ב‪+‬ג נכונים‪.‬‬

‫‪ .21‬ה‪:CLIP-‬‬
‫א‪ .‬מונע התקשרות מוקדמת של אנטיגנים ל‪MHC I-‬‬
‫ב‪ .‬מונע התקשרות מוקדמת של אנטיגנים למשלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מונע התקשרות מוקדמת של אנטיגנים לנוגדן‬
‫ד‪ .‬מונע התקשרות מוקדמת של אנטיגנים ל‪.MHC II-‬‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .22‬מי מהבאים תורם להגברת הספציפיות של התגובה החיסונית‪:‬‬

‫א‪ .‬שפעול רצפטור ל‪) IL-2-‬העלאת שרשרת נוספת( בתהליך האקטיבציה של תאי ‪.T‬‬
‫ב‪ .‬שפעול הרצפטור ל‪ IL-4-‬בתהליך האקטיבציה של תאי ‪.T‬‬
‫ג‪ .‬רסטריקציה מתווכת על ידי ‪MHC‬‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ג נכונים‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .23‬ה‪ TAP-‬הם‪:‬‬
‫א‪ .‬מולקולות המעורבות בסינתזת ‪.IL-10‬‬
‫ב‪ .‬מולקולות המעורבות בסינתזת ‪.IL-4‬‬
‫ג‪ .‬מולקולות המעורבות בהובלת אנטיגנים ל‪.MHC I-‬‬
‫ד‪ .‬מולקולות המעורבות בהובלת אנטיגנים ל‪.MHC II-‬‬
‫ה‪ .‬מולקולות המעורבות בהובלת אנטיגנים ל‪.MHC III-‬‬

‫‪ .24‬כימוקינים מעורבים בנדידת תאים לאתר דלקתי עקב כך ש‪:‬‬

‫א‪ .‬כימוקינים הם בעלי פעילות כמוטקטית לגבי לויקוציטים וכמו כן הם מעורבים‬
‫באקטיבציה של מולקולות הדבקה שונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬כימוקינים הם בעלי פעילות כמוטקטית לגבי לויקוציטים אך הם אינם משפיעים‬
‫על רמת ביטויין של מולקולות הדבקה שונות‪.‬‬
‫ג‪ .‬כימוקינים אינם מעורבים באקטיבציה של מולקולות הדבקה‪.‬‬
‫ד‪ .‬כימוקינים מדכאים יצור ‪ IL-4‬שהוא בעל פעילות אנטי דלקתית‪.‬‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .25‬במחלת ‪:SLE‬‬
‫א‪ .‬החולה סובל בעיקר כתוצאה מהרס ‪ DNA‬עצמי‬
‫ב‪ .‬החולה סובל בעיקר משיתוקים בגפיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬החולה סובל בעיקר מאי הולכת סיגנלים בסינפסה‬
‫ד‪ .‬החולה סובל בעיקר מנזק בעמוד השדרה‬
‫ה‪ .‬החולה סובל בעיקר משקיעת אימונוקומפלקסים בכלייה‪.‬‬

‫‪ .26‬במחלת ‪) MS‬טרשת נפוצה(‪:‬‬

‫א‪ .‬נוצר נזק רק למערכת העצבים הפריפרית‬
‫ב‪ .‬נוצר נזק למערכת העצבים המרכזית‪.‬‬
‫ג‪ .‬נוצר נזק לכלייה‪.‬‬
‫ד‪ .‬נוצר נזק לשריר הלב‪.‬‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .27‬במחלת השימוטו )‪:(Hashimoto‬‬

‫א‪ .‬נוגדנים לתירוגלובולין יביאו להיפותירואידיזים‪.‬‬
‫ב‪ .‬נוגדנים לתירוגלובולין יביאו להיפרתירואידיזים‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫אימונולוגיה – ‪2001‬‬
‫חלק ב'‪ :‬דר' קרין נתי‬

‫ג‪ .‬נוגדנים ל‪ DNA-‬יביאו לשקיעת אימונוקומפלקסים בכלייה‬

‫ד‪ .‬נוגדנים לרצפטור לאצטיל כולין יביאו לשקיעת קומפלקסים בסינפסה‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .28‬ההנחה כי גורמים מיקרוביליים בעלי קרוס‪-‬ראקטיביות לעצמי הם רק הבסיס למחלות‬

‫אוטואימונית מתבססת על כך ש‪:‬‬
‫א‪ .‬רק גורמים אלו מביאים לאקטיבציה של תאים דנטריטים‪.‬‬
‫ב‪ .‬רק גורמים אלו מביאים לאקטיבציה של מקרופגים‪.‬‬
‫ג‪ .‬רק גורמים אלו מביאים לאקטיבציה של תאי ‪.B‬‬
‫ד‪ .‬רק גורמים אלו מביאים לאקטיבציה של נויטרופילים‪.‬‬
‫ה‪ .‬רק גורמים אלו מביאים לאקטיבציה של בזופילים‪.‬‬

‫‪ .29‬חיידק שעובר בליעה ע"י תאים דנטריטים ללא הפעלת ‪:toll-receptors‬‬

‫א‪ .‬ישפעל ביעילות תאי ‪ T‬ספציפיים כנגדו‬
‫ב‪ .‬יביא להפעלת סבילות חיסונית כנגדו‪.‬‬
‫ג‪ .‬ישפעל ביעילות רק תאי ‪CD8‬‬
‫ד‪ .‬ישפעל ביעילות תאי ‪NK‬‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .30‬תרופות המעכבות דה‪-‬גרגציה של יוביקויטין‪:‬‬

‫א‪ .‬יביאו לשפעול יתר של תאים דנטריטים ותאי ‪ T‬דרך ‪.NFκB‬‬
‫ב‪ .‬יביאו לשפעול יתר של תאים דנטריטים ותאי ‪ T‬ללא קשר ל‪.NFκB-‬‬
‫ג‪ .‬יבלמו שפעול תאים דנטריטים‪ ,‬אך לא ישפיעו ישירות על פעילות תאי ‪.T‬‬
‫ד‪ .‬יבלמו אקטיבציה של תאים דנטריטים ושל תאי ‪.T‬‬

‫‪8‬‬
‫אימונולוגיה – ‪ – 2001‬תשובות אפשריות‬

‫‪ - 2001‬תשובות אפשריות‬ ‫–‬ ‫אימונולוגיה‬

‫‪1‬‬
‫חלק ב'‬ ‫חלק א'‬
‫‪ .1‬ה‬ ‫‪ .1‬ב‬
‫‪ .2‬ג‬ ‫‪ .2‬ו‬
‫‪ .3‬ג‬ ‫‪ .3‬א‬
‫‪ .4‬ג‬ ‫‪ .4‬ג‬
‫‪ .5‬ב‬ ‫‪? .5‬‬
‫‪ .6‬ד‬ ‫‪ .6‬ב‬
‫‪ .7‬א‬ ‫‪ .7‬ב‬
‫‪ .8‬ד‬ ‫‪? .8‬‬
‫‪ .9‬ה‬ ‫‪ .9‬ג‬
‫‪ .10‬ג‬ ‫‪ .10‬א‬
‫‪ .11‬א‬ ‫‪ .11‬א‬
‫‪ .12‬ה‬ ‫‪? .12‬‬
‫‪ .13‬א‬ ‫‪ .13‬ה‬
‫‪ .14‬ד‬ ‫‪ .14‬ו‬
‫‪ .15‬ב‬ ‫‪ .15‬א‬
‫‪ .16‬ב‬ ‫‪ .16‬א‪/‬ד‬
‫‪ .17‬ג‬ ‫‪ .17‬ה‬
‫‪ .18‬א‬ ‫‪ .18‬ב‬
‫‪ .19‬ד‬ ‫‪ .19‬ה‬
‫‪ .20‬ה‬ ‫‪ .20‬א‬
‫‪ .21‬ד‬ ‫‪ .21‬א‬
‫‪ .22‬ד‬ ‫‪.22‬‬
‫‪ .23‬ג‬ ‫‪.23‬‬
‫‪ .24‬א‬ ‫‪.24‬‬
‫‪ .25‬ה‬ ‫‪.25‬‬
‫‪ .26‬ב‬ ‫‪.26‬‬
‫‪ .27‬א‬ ‫‪.27‬‬
‫‪ .28‬א‬ ‫‪.28‬‬
‫‪ .29‬ב‬ ‫‪.29‬‬
‫‪ .30‬ד‬ ‫‪.30‬‬

‫‪ 1‬בחלק ב' מדובר בתשובות הנכונות לפי המרצה‪ .‬חלק א ' – תשובות אפשריות‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫אימונולוגיה ‪2000 -‬‬

‫חלק ג'‬ ‫–‬ ‫‪2000‬‬ ‫–‬ ‫בחינה באימונולוגיה‬

‫‪ .1‬קשה להוכיח בבני אדם שמחלה אוטואימונית ספציפית מושרית ע"י תאי ‪ T‬משום ש‪:‬‬
‫א‪ .‬קשה לבודד אנטיגנים עצמיים בבני אדם‬
‫ב‪ .‬קשה להוכיח קשר בין ‪ (HLA) MHC‬ונפיצות מחלה ספציפית‬
‫ג‪ .‬קשה לבודד נוגדנים שהם חלק מה‪ T dependent response -‬במחלה‬
‫ד‪ .‬רק מודיפיקציה של מבחן קוך שבה יועברו תאי ‪ T‬מעבירי מחלה יוכיח בודאות‬
‫את תפקידם הישיר במחלה‪ ,‬ולא ניתן מבחינה אתית לבצע זאת‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .2‬כימוקינים מעורבים בנדידת תאים לאתר דלקתי עקב כך ש‪:‬‬

‫א‪ .‬כימוקינים הם בעלי פעילות כמוטקטית לגבי לויקוציטים וכמו כן הם מעורבים‬
‫באקטיבציה של מולקולות הדבקה שונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬כימוקינים הם בעלי פעילות כמוטקטית לגבי לויקוציטים אך אינם משפיעים על‬
‫רמת ביטויין של מולקולות הדבקה שונות‬
‫ג‪ .‬כימוקינים אינם מעורבים באקטיבציה של מולקולות הדבקה‪.‬‬
‫ד‪ .‬כימוקינים מדכאים יצור ‪ Il-4‬שהוא בעל פיעלות אנטי‪-‬דלקתית‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .3‬במחלת ‪) MS‬תרשת נפוצה(‬

‫א‪ .‬נוצר נזק רק למערכת העצבים הפריפרית‬
‫ב‪ .‬נוצר נזק למערכת העצבים המרכזית‬
‫ג‪ .‬נוצר נזק לכיליה‬
‫ד‪ .‬נוצר נזק לשריר הלב‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .4‬ההנחה כי גורמים מקרובילים בעלי קרוס‪-‬ראקטיביות לעצמי הם רק הבסיס למחלות‬

‫אוטואימוניות מתבססת על כך ש‪:‬‬
‫א‪ .‬רק גורמים אלו מביאים לאקטיבציה של תאים דנדריטים‬
‫ב‪ .‬רק גורמים אלו מביאים לאקטיבציה של מאקרופאגים‬
‫ג‪ .‬רק גורמים אלו מביאים לאקטיבציה של תאי ‪B‬‬
‫ד‪ .‬רק גורמים אלו מביאים לאקטיבציה של נויטרופילים‬
‫ה‪ .‬רק גורמים אלו מביאים לאקטיבציה של בזופילים‬

‫‪ .5‬במחלת ‪SLE‬‬
‫א‪ .‬החולה סובל בעיקר כתוצאה מהרס ‪ DNA‬עצמי‬
‫ב‪ .‬החולה סובל בעיקר משיתוקים בגפיים‬
‫ג‪ .‬החולה סובל בעיקר מאי הולכת סיגנלים בסינפסה‬
‫ד‪ .‬החולה סובל בעיקר מנזק בעמוד השדרה‬
‫ה‪ .‬החולה סובל בעיקר משקיעת אימונוקומפלקסים בכליה‪.‬‬

‫‪ .6‬במחלת השימוטו )‪:(Hashimoto‬‬

‫א‪ .‬נוגדנים לתירוגלובולין יביאו להיפותירואידיזם‬
‫ב‪ .‬נוגדנים לתירוגלובלוין יביאו להפרתירואידזים‬
‫ג‪ .‬נוגדנים ל ‪ DNA‬יביאו לשקיעת קומפלקסים בסינפסה‬
‫ד‪ .‬נוגדנים לרצפטור לאצטיל כולין יביאו לשקיעת קומפלקסים בסינפסה‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .7‬בשתילת כיליה כל המנגנונים הבאים מעורבים בהכרה או בתגובה האלוגנאית‪ ,‬מלבד‪:‬‬

‫א‪ .‬לימפוציטים ‪ CD4+T‬מופעלים של המושתל‬
‫אימונולוגיה ‪2000 -‬‬

‫ב‪ .‬לימפוציטים ‪ CD8+T‬מופעלים של המושתל‬

‫ג‪ .‬תאים מהשורה המקרופגית של התורם‬
‫ד‪ .‬תאים מהשורה המקרופגית של המושתל‬

‫‪ .8‬תגובה דלקתית בדופן כלי הדם הקפילריים או הגדולים יותר קיימת בכל אחת מתגובות‬
‫הדחייה הבאות‪ ,‬מלבד‪:‬‬
‫א‪ .‬דחייה כרונית )‪(Chronic‬‬
‫ב‪ .‬דחייה חריפה )‪(Acute‬‬
‫ג‪ .‬דחייה על חריפה )‪(Hyperacute‬‬
‫ד‪ .‬דחייה מואצת )‪(accelerated‬‬

‫‪ .9‬המספר הנמוך של לימפוציטים ‪ CD4+T-‬אצל נשא ‪ HIV‬או חולה איידס יכול להיות‬
‫מיוחס לכל אחד מהגרומים הבאים‪ ,‬מלבד‪:‬‬
‫א‪ .‬יצירת ‪syncityum‬‬
‫ב‪ .‬נזק ציטוטוקסי על ידי וירוס מתרבה‬
‫ג‪ .‬נזק ציטוטוקסי על ידי תאי ‪ T‬ציטוטוקסיים עצמיים‬
‫ד‪ .‬העלמות מהדם ההיקפי אל החלק ההיקפי של כלי הדם‪.‬‬

‫‪ .10‬בהדבקה הראשונית של מונוציטי על ידי ‪ HIV‬מתרחשים כל הארועים הבאים‪ ,‬מלבד‪:‬‬

‫א‪ gp120 .‬נקשר ל ‪CXCR4‬‬
‫ב‪ gp41 .‬נקשר ל‪fusion receptor -‬‬
‫ג‪ gp120 .‬נקשר ל‪CCR5 -‬‬
‫ד‪ gp120 .‬נקשר ל‪CD4 -‬‬

‫‪ .11‬להתאמה באנטיגנים ‪ HLA class II‬יש חשיבות רבה יותר לחיזוי תוצאות השתלת‬
‫כיליה מאשר להתאמה באנטיגנים ‪ .HLA class I‬אולם‪ ,‬נחוצים גם בלי התנאים‬
‫הנוספים‪ ,‬מלבד‪:‬‬
‫א‪ .‬זהות )‪ (identity‬באנטיגנים של סוג הדם‪.‬‬
‫ב‪ .‬התאמה )‪ (compatibility‬באנטיגנים של סוג הדם‪.‬‬
‫ג‪ .‬התאמה בכל האנטיגנים ‪Class I‬‬
‫ד‪ .‬מבחן ‪ cross-match‬שלילי )ללא תגובה( לפני ההשתלה‬

‫‪ .12‬ההתגוננות כנגד זיהומים וירליים הנרכשת עקב חיסון )‪ (vaccination‬מבוססת על‪:‬‬

‫א‪ .‬תאי ‪NK‬‬
‫ב‪ .‬נוגדים ספציפיים‬
‫ג‪ .‬אינטרפרון אלפא‬
‫ד‪ .‬לימפוציטים ציטוטוקסיים )‪(CTL‬‬

‫‪ .13‬אילו מבין התרופות האימונוסופרסיות הבאות היא ‪?Calcineurin inhibitor‬‬

‫א‪Mycophenolate mofetil .‬‬
‫ב‪Hydrocortisone .‬‬
‫ג‪Tacrolimus .‬‬
‫ד‪Rapamycin (Sarolinus) .‬‬

‫‪ .14‬תגובת דחיית שתל כיליה שמתרחשת כעבור ‪ 3-5‬ימים מאז ההשתלה היא‪:‬‬
‫א‪ .‬תגובה המתווכת על ידי תאי ‪ T‬ציטוטוקסיים בלבד‪.‬‬
‫ב‪ .‬תגובה שתלויה בזכרון חיסוני‬
‫ג‪ .‬תגובה שניתן לחזות אותה על סמן תבחין ‪cross-match‬‬
‫ד‪ .‬תגובת דחייה הנגרמת על ידי נזק וסקולרי‪-‬איסכמי בלבד‬
‫אימונולוגיה ‪2000 -‬‬

‫‪ .15‬התגובה החיסונית כנגד זיהום פרזיטרי אקסטראצלולרי )תולעים למשל( תלויה בכל‬
‫אחד מהגורמים הבאים מלבד‪:‬‬
‫א‪ .‬לימפוציטים ‪TH2‬‬
‫ב‪ .‬אאוזינופילים‬
‫ג‪ .‬לימפוציטים ‪ T‬ציטוטוקסים‬
‫ד‪ .‬נוגדני ‪IgE‬‬

‫‪ .16‬החיסול של חיידקים תוך תאיים )אינטראצלולריים( תלוי בכל אחד מהגורמים הבאים‪,‬‬
‫מלבד‪:‬‬
‫א‪Interferon-γ .‬‬
‫ב‪IL-12 .‬‬
‫ג‪ .‬לימפוצטים ‪ T‬ציטוטוקסים‬
‫ד‪ .‬מקרופאגים‬

‫‪ .17‬אילו מבין הגורמים הבאים איננו משתתף במנגנון של ‪ innate immunity‬כנגד לפחות‬
‫אחד מבין המיקרואורגניזמים השונים‪:‬‬
‫א‪C3b .‬‬
‫ב‪Interferon-α .‬‬
‫ג‪IL-2 .‬‬
‫ד‪NK cells .‬‬

‫‪ .18‬תגובת דחיית השתל מבוססת על הכרה של מולקולות ‪ (HLA) MHC‬אלוגנאיות זרות‬

‫על פני השתל על ידי ‪ TCR‬של לימפוציטים ‪ T‬של המקבל‪ .‬כמה מתאי ‪ T‬של המקבל‬
‫מסוגלים להכיר מולקולת ‪ MHC‬זרה?‬
‫א‪0.2% .‬‬
‫ב‪2% .‬‬
‫ג‪5% .‬‬
‫ד‪10% .‬‬

‫‪ .19‬גם כאשר קיימת זהות מלאה באנטיגנים של ‪ HLA‬בין התורם למקבל‪ ,‬תהיה אפשרות‬
‫דחייה של לשד עצם מושתל אם‪:‬‬
‫א‪ .‬לא קיימת זהות באנטיגנים ‪minor histocompatibility‬‬
‫ב‪ .‬התורם והמקבל אינם מאותו מין )‪(gender‬‬
‫ג‪ .‬תבחין ‪ cross match‬חיובי‬
‫ד‪ .‬התורם והמקבל אינם תאומים זהים‬

‫‪ .20‬חוקרים מצאו שנית להפחית ‪ GVHD‬על ידי טיפול מוקדם בתאי לשד העצם המושתלים‬
‫ע"י נוגדן מונוקלונלי ומשלים‪ .‬כנגד איזה אנטיגן פני שטח יהיה מכוון הנוגדן המונוקלונלי‬
‫כדי לתת את התוצאות הטובות ביותר?‬
‫א‪CD8 .‬‬
‫ב‪CD4 .‬‬
‫ג‪(IL-2Rα) CD25 .‬‬
‫ד‪CD28 .‬‬

‫‪ .21‬מהי התאוריה החדשה באשר לתגובה החיסונית ביילוד?‬

‫א‪ .‬תאי ‪ B‬עדיין אינם בשלים להגיב לאנטיגנים השונים‬
‫ב‪ .‬חסר בתאים מציגי אנטיגן מונע תגובה נאותה‬
‫ג‪ .‬לשד העצם איננו מייצר מספיק לימפוציטים בחיים העובריים‬
‫ד‪ .‬החסינות המוקנית על ידי חלב אם מונעת הכרת אנטיגנים ע"י הילוד‬
‫ה‪ .‬חוסר בשלות תאי ‪ T‬אחראי לתגובה ביילוד‬
‫אימונולוגיה ‪2000 -‬‬

‫‪ .22‬חסר חיסוני משולב קשה הקשור לכרומוזום ‪ X‬נובע מ‪:‬‬

‫א‪ .‬פגם במסרים התוך תאיים )‪(signal transduction‬‬
‫ב‪ .‬פגם ביצירת תאי ‪T‬‬
‫ג‪ .‬פגם ב ‪TcR‬‬
‫ד‪ .‬פגם בקולטנים של האינטרלאוקינים‬
‫ה‪ .‬פגם באיטרלאוקינים‬

‫‪ .23‬מה קובע את רמת יצירת ה‪ IgE -‬כתגובה לגירוי אנטיגני‬

‫א‪ .‬נוכחות ‪IL-4‬‬
‫ב‪ .‬תכונות תורשתיות‬
‫ג‪ .‬סוג האנטיגן‬
‫ד‪ .‬השתתפות תאי ‪ T‬עוזרים‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ IgE .24‬פועל ברגישות ייתר מיידית בצורה הבאה‪:‬‬

‫א‪ .‬יוצר קומפלקסים אימוניים‬
‫ב‪ .‬פועל כאופסונין‬
‫ג‪ .‬נקשר בנסיוב לאנטיגן‬
‫ד‪ .‬מפעיל מערכת המשלים‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .25‬מירב המקרים היפוגאמאגלובולינמיה עם רמות גבוהות של ‪ (hyper IgM) IgM‬נובעים‬

‫מפגם ראשוני ב‪:‬‬
‫א‪ .‬חסר ביצירת מולקולות ‪CD40‬‬
‫ב‪ .‬פגם אינטרינסי בתאי ‪ B‬המונע הבשלתם‪ ,‬ומכאן מיעוט תאי ‪ B‬במחלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פגם גנטי של תאי ‪ B‬שנוצרים ברמה תקינה אך אינם יכולים לבצע את תהליך‬
‫ה‪switch -‬‬
‫ד‪ .‬חסר ביצירת מולקולת ‪ CD40L‬פעילה‪ ,‬ומכאן חוסר יכולת בסיוע לתאי ‪B‬‬
‫בתהליך ה‪switch-‬‬
‫ה‪ .‬חוסר בשלות תאי ‪T‬‬
‫ו‪ .‬ב ‪ +‬ד נכונים‬

‫‪ .26‬מהו הפגם הגנטי בתגובה האלרגית?‬

‫א‪ .‬פגם ברצפטורי ‪IL-4‬‬
‫ב‪ .‬פגם ראשוני ב ‪IL4‬‬
‫ג‪ .‬הפגם הוא בכרומוזום ‪5‬‬
‫ד‪ .‬הפגם במולקולות ‪IgE‬‬
‫ה‪ .‬עדיין לא ידוע‬

‫‪ .27‬מה אינו מנגנון פעולה של אימונוגלובולינים תוך ורידי )‪:(IVIG‬‬

‫א‪ .‬מעכב פעילות עקב פעולות ‪Idiotype-anti-idiotype‬‬
‫ב‪ .‬משפעל יצירת והפעלת תאי ‪B‬‬
‫ג‪ .‬מונע התקשרות ל‪ FCR -‬על פני התאים הפגוציטריים‬
‫ד‪ .‬מונע פעילות ‪superantigens‬‬
‫ה‪ .‬מוריד את רמת האימונוגלובולינים‬

‫‪ .28‬מהו תפקיד תא ה‪M -‬‬

‫א‪ .‬משמש כתא מציג אנטיגן‬
‫ב‪ .‬מונע חדירת האנטיגן לרירית המעי‬
‫ג‪ .‬התפקיד עדיין לא ידוע‬
‫אימונולוגיה ‪2000 -‬‬

‫ד‪ .‬חשוב בתגובת הנוגדנים הראשונה‬

‫ה‪ .‬מקל על הצגת האנטיגן ללימפוציטים במעי‬

‫‪ .29‬כיצד מבצע ‪ IgA‬את תפקידו‪:‬‬

‫א‪ .‬מונע התקשרות לרירית המעי‬
‫ב‪ .‬מנטרל האנטיגן‬
‫ג‪ .‬יכול להרוס אנטיגן‬
‫ד‪ .‬פועל בעיקר בזרם הדם‬
‫ה‪ .‬מונע התקשרות לתאי ‪ T‬ו ‪B‬‬

‫‪ .30‬מדוע לחולי ‪ Hyper IgM syndrome‬יש הפרעות בתפקוד התאי‪:‬‬

‫א‪ .‬לפגם הראשוני בתאי ‪ T‬יש אפקט ישיר על התפקוד התאי‬
‫ב‪ .‬הפעלת תאי ‪ B‬חשובה לתגובה תאית מקסימלית‬
‫ג‪ IgG .‬חשוב לתגובה התאית‬
‫ד‪ .‬רמה גבוהה של ‪ IgM‬מונעת תגובה תאית‬
‫ה‪ .‬אין כלל תאי ‪T‬‬

‫פתרונות אפשריים‪:‬‬
‫ד‬ ‫‪1‬‬
‫א‬ ‫‪2‬‬
‫ב‬ ‫‪3‬‬
‫א‬ ‫‪4‬‬
‫ה‬ ‫‪5‬‬
‫א‬ ‫‪6‬‬
‫ג‬ ‫‪7‬‬
‫א‬ ‫‪8‬‬
‫ג‬ ‫‪9‬‬
‫ב‬ ‫‪10‬‬
‫ג‬ ‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫ג‬ ‫‪13‬‬
‫ב‬ ‫‪14‬‬
‫א‬ ‫‪15‬‬
‫ב‬ ‫‪16‬‬
‫ג‬ ‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫א‬ ‫‪19‬‬
‫ג‬ ‫‪20‬‬
‫ב‬ ‫‪21‬‬
‫ב‬ ‫‪22‬‬
‫ה‬ ‫‪23‬‬
‫ה‬ ‫‪24‬‬
‫ו‬ ‫‪25‬‬
‫ה‬ ‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫ב‬ ‫‪28‬‬
‫א‬ ‫‪29‬‬
‫ב‬ ‫‪30‬‬
‫אימונולוגיה ‪1999 -‬‬

‫‪1999‬‬ ‫–‬ ‫בחינה באימונולוגיה‬

‫חלק א'‬

‫‪ .1‬אילו מהבאים הם דוגמאות ל‪?allelic exclusion -‬‬

‫א‪ .‬תאי ‪ B‬מייצרים גם ‪ µ‬וגם ‪γ‬‬
‫ב‪ .‬הכנסת ‪ N-regions‬ע"י ‪Tdt‬‬
‫ג‪ .‬רקומבינציה בגנים מהורה אחד אך לא מהשני המקודדים לשרשראות ‪ κ‬התא‬
‫המייצר ‪γ2κ2‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬א ‪ +‬ב‬
‫ו‪ .‬א ‪ +‬ג‬
‫ז‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .2‬אימונוגן הוא ?‬
‫א‪ .‬אנטיגן מושלם )‪(complete antigen‬‬
‫ב‪ .‬אפיטופ‬
‫ג‪ .‬אתר המשרה את המבנה המרחבי הייחודי שבנוגדן‬
‫ד‪ .‬א ‪ +‬ב‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .3‬כל נוגדנים על ממברנת תא ‪ B‬תמים מסויים‪:‬‬

‫א‪ .‬בעלי אותו ‪Fab‬‬
‫ב‪ .‬בעלי אותו אידיוטיפ‬
‫ג‪ .‬כולם מאותה קבוצת איזוטיפ‬
‫ד‪ .‬א ‪ +‬ב‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ו‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .4‬תאי ‪ B‬זיכרון יכולים להיות שונים מתא ‪ B‬נאיבי שיצר את אותו שבט ב‪?-‬‬
‫א‪ .‬סוג שרשרת הכבדה שלו‬
‫ב‪ .‬אידיוטיפ הנוגדן שלו‬
‫ג‪ .‬סוג השרשרת הקלה שלו‬
‫ד‪ .‬א ‪ +‬ב‬
‫ה‪ .‬א ‪ +‬ג‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .5‬לכל פרט מאותו מין ) ‪ (species‬יהיה?‬

‫א‪ .‬את כל האיזוטיפים האופיינים לאותו מין‬
‫ב‪ .‬את כל אלוטיפים האופיינים לאותו מין‬
‫ג‪ .‬את אותו האידיוטיפ האופייני לאותו מין‬
‫ד‪ .‬א ‪ +‬ב‬
‫ה‪ .‬ב ‪ +‬ג‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .6‬ביילוד כאשר יש חשש לזיהום תוך‪-‬רחמי נבדוק?‬

‫א‪IgG .‬‬
‫ב‪IgM .‬‬
‫ג‪IgA, IgG1 .‬‬
‫אימונולוגיה ‪1999 -‬‬

‫ד‪IgG3, IgG1 .‬‬

‫ה‪IgA, IgM .‬‬

‫‪ .7‬מדוע ‪ CDR3‬הוא הכי וריאבילי מכל ה – ?‪CDRs‬‬

‫א‪ .‬מאחר ויש יותר ח"א המקודדים ל ‪ CDR‬הזה‬
‫ב‪ .‬מאחר ויש יותר גנים שמקודדים לו‬
‫ג‪ .‬מאחר נמצא התפר בין מקטעי השרשרת הקלה‬
‫ד‪ .‬א ‪ +‬ג‬
‫ה‪ .‬א ‪ +‬ב‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .8‬תגובת צילוב מעידה על?‬

‫א‪ .‬נוגדנים בעלי אותו איזוטיפ‬
‫ב‪ .‬נוגדנים בעלי אותו אידיוטיפ‬
‫ג‪ .‬דמיון מרחבי בין אנטיגנים‬
‫ד‪ .‬תגובה שניונית ולא ראשונית‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ו‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .9‬מה כולל ‪ Fab‬מחוזר ?‬

‫‪ CDR .10‬הוא שם נרדף ל‪?-‬‬

‫א‪ N terminal domain .‬של שרשרת קלה‬
‫ב‪ N terminal domain .‬של שרשרת כבדה‬
‫ג‪ .‬אדיוטיפ של נוגדן‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .11‬שני נוגדנים נבדלים אחד מהשני ברצף ח"א של ‪ variable domain‬של השרשרת הכבדה‪.‬‬
‫‪ CDR1‬של השרשראות הקלות שלהם צריכים להיות שונים ב‪?-‬‬
‫א‪ .‬איזוטיפ‬
‫ב‪ .‬אידיוטיפ‬
‫ג‪ .‬סוג השרשרת הקלה‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ IgM .12‬מופרש כפנטמר ובכך יש לו יתרון הגנתי‪ .‬מדוע?‬

‫א‪ .‬הוא יכול לקשור אפיפטופים רבים ולכן יש לו ייחודיות יותר מגוונת משאר‬
‫לנוגדנים מונומרים‬
‫ב‪ .‬הוא יכול לקשור אפיטופים רבים לכן יש לו חוזק קישור )‪ (avidity‬יותר גובה‬
‫מנוגדנים מונומרים‬
‫ג‪ .‬בגלל ריבוי ה ‪ Fc‬שלו יש לו יותר פונקציות ביולוגיות מאשר לנוגדן מונומרי‬
‫ד‪ .‬ב ‪ +‬ג‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ו‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .13‬לאיזה מהתאים הבאים יש אתרי קישור ל ‪ Fc‬של ‪ IgM‬מהנסיוב?‬

‫א‪ .‬תאי שיליה‬
‫ב‪ .‬מקרופאגים‬
‫אימונולוגיה ‪1999 -‬‬

‫תאי אנדותל‬ ‫ג‪.‬‬

‫תאי ‪B‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫ה‪.‬‬
‫אף תשובה אינה נכונה‬ ‫ו‪.‬‬

‫‪ .14‬סוס שחוסן כנגד שרשראות ‪ α‬אנושיות יפתח נוגדנים ל‪? -‬‬

‫א‪ IgA .‬מונומרי ודימרי‬
‫ב‪ IgM .‬מונמרי ודימרי‬
‫ג‪IgG .‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .15‬תאי פלסמה עם ‪ myeloma‬מפרישים?‬

‫א‪ .‬דימרים של שרשראות ‪γ‬‬
‫ב‪ .‬מבנים בשם ‪Bence Jones‬‬
‫ג‪ .‬נוגדנים ‪ IgG1‬מונוקלונלים‬
‫ד‪ .‬דימרים של שרשראות ‪κ‬‬
‫ה‪ .‬א ‪ +‬ב‬
‫ו‪ .‬א ‪ +‬ג‬
‫ז‪ .‬א ‪ +‬ד‬
‫ח‪ .‬ג ‪ +‬ד‬
‫ט‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .16‬לאילו מהבאים יש השפעה על מבנה ה – ‪ isotype‬של הנוגדן?‬

‫א‪somatic mutation + isotype switch .‬‬
‫ב‪RNA splicing + isotype switch .‬‬
‫ג‪Somatic mutation + genetic recombination .‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬ב ‪ +‬ד‬
‫ו‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ CH3 domain .17‬קיים ב ‪?-‬‬

‫א‪ Fc .‬של נוגדן ‪IgG1‬‬
‫ב‪ Fab .‬של ‪IgA ,IgM‬‬
‫ג‪ .‬בנוגדני ‪ IgM‬וב‪ IgG-‬ממברנלי‬
‫ד‪ .‬א ‪ +‬ב‬
‫ה‪ .‬ב ‪ +‬ג‬
‫ו‪ .‬א ‪ +‬ג‬
‫ז‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ח‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .18‬מה דומה בין תא ‪ B‬נאיבי לבין תא ‪ B‬זיכרון?‬

‫א‪ .‬אידיוטיפ‬
‫ב‪ .‬איזוטיפ‬
‫ג‪Fab .‬‬
‫ד‪ .‬א ‪ +‬ב‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .19‬בקרה על רמת האופסונינים נעשה בעזרת ?‬

‫אימונולוגיה ‪1999 -‬‬

‫פירוק ‪ C’3b, C’4b‬שלא יהוו יותר אופסונינים‬ ‫א‪.‬‬

‫פירוק ‪ C’3b, C’4b‬שלא יכלו ליצור קונברטזות‬ ‫ב‪.‬‬
‫התחרות של ‪ DAF‬עם ‪ factor D‬על ‪C’3b‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ב‪+‬ג‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .20‬חסינות מולדת לעומת חסינות ספציפית‪:‬‬

‫א‪ .‬בחסינות ספציפית וגם בטבעית יש תהליכים מושרים‬
‫ב‪ .‬בשתי החסינויות יש פעילות מקרופאגים‬
‫ג‪ .‬לחסינות ספציפית יש זיכרון‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫אימונולוגיה ‪1999 -‬‬

‫חלק ב'‬

‫‪ .1‬הצגת אנטיגן ע"י מולקולת ‪ MHC‬מסויימת גורמת ל‪?-‬‬

‫א‪ .‬הרחבת מס' הדטרמיננטות שבהן מתמקדת התגובה‬
‫ב‪ .‬צימצום מס' הדטרמיננטות שבהן מתמקדת התגובה‬
‫ג‪ .‬אינה משפיעה על מס' הדטרמיננטות בהן מתמקדת התגובה‬
‫ד‪ .‬מאפשרת את התמקדות התגובה במרכיבים שאינם עצמיים‬
‫ה‪ .‬מאפשרת את התמקדות התגובה במרכיבים עצמיים‬

‫‪ .2‬מה נכון לגבי תאי ‪?LGL‬‬

‫א‪ .‬יש להפ רצפטורים לאנטיגנים‬
‫ב‪ .‬משתתפים בהרס של תאים מותמרים‬
‫ג‪ .‬משתתפים ב‪ADCC-‬‬
‫ד‪ .‬יש להם רצפטורים לחלק ה‪ Fc-‬של ‪IgA‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ו‪ .‬א‪+‬ג‬
‫ז‪ .‬ב‪+‬ג‬

‫‪ .3‬מה נכון לגבי שרשרות ‪?ε‬‬

‫א‪ .‬יופיעו בציטופלזמה של תאי ‪ B‬לאחר הפעלה של אלרגן‬
‫ב‪ .‬זהה בכל ‪ IgE‬בתגובה אלרגית‬
‫ג‪ .‬תמיד שונה משרשראות ‪ µ‬ב‪ variable domain-‬של שרשרות כבדות‬
‫ד‪ .‬ג‪+‬ד‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ו‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .4‬נוגדנים כנגד ‪ IL-18‬יגרמו ל‪?-‬‬

‫א‪ .‬הסטת התמיינות ‪ Th0‬ל‪.Th1-‬‬
‫ב‪ .‬הסטת התמיינות ‪ Th0‬ל‪.Th2-‬‬
‫ג‪ .‬לא ישפיעו על ‪.Th0‬‬
‫ד‪ .‬הנוגדנים הם בעלי אופי אנטי‪-‬דלקתי‪.‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬

‫‪ .5‬לאדם שבא במגע עם חולה ‪ HIV‬נעשתה בדיקה להמצאות נוגדנים מסוג ‪.IgM ,IgG‬‬
‫בשיטת ‪ ELISA‬לא הצליחו למצוא נוגדנים‪ .‬הסיבה לכך יכולה להיות?‬
‫א‪ .‬הוא לא נדבק בוירוס‬
‫ב‪ .‬בדקו את רמת הנוגדנים מיד לאחר שהוא נחשף לוירוס‪ ,‬כשעדיין לא נוצרו‬
‫נוגדנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא נמצאו נוגדנים עקב בעייה טכנית ויש לחזור על התגובה‬
‫ד‪ .‬יש לתת טיפול תרופתי מיידי‪.‬‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ג‬
‫ו‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ז‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬

‫‪ .6‬איזה משפט נכון?‬

‫א‪ TNF-α .‬הוא חומר אנטי סרטני ואינו פועל על העצמי הבריא‪.‬‬
‫ב‪ TNF-α .‬הוא חומר אנטי סרטני ופועל על העצמי הבריא כשמופרש בעודף‪.‬‬
‫ג‪ TNF-α .‬הוא חומר אנטי סרטני ומופרש ברקמה דלקתית‬
‫ד‪ .‬ב‪+‬ג‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ג‬
‫ו‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬
‫אימונולוגיה ‪1999 -‬‬

‫‪ .7‬מה נכון לגבי ‪?HLA-DR,DQ,DP‬‬

‫א‪ .‬מורכבים משתי שרשראות פוליפפטידיות ארוכות‪ α ,‬ו‪ β-‬הקשורות בינהן בקשרים‬
‫לא קוולנטיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בנויים משרשרות ‪ α‬הקשורה בקשר לא קוולנטי ל‪.β2 microglobulin-‬‬
‫ג‪ .‬משמשים להצגת אנטיגן זר לתאי ‪ T‬עוזרים‬
‫ד‪ .‬מופיעים על תאי ‪ ,β‬מקרופגים‪ ,‬מונוציטים ונויטרופילים‬
‫ה‪ .‬משמשים להצגת אנטיגן וירלי לתא ‪T-cytotoxic‬‬
‫ו‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫ז‪ .‬א‪+‬ג‪+‬ד‬
‫ח‪ .‬ב‪+‬ד‪+‬ה‬

‫‪ IgM .8‬נתן ערכיות ‪ 5‬עם אנטיגן‪ .‬ממה זה יכול לנבוע?‬

‫א‪ .‬היה מעט מידי אנטיגן‬
‫ב‪ IgM .‬הו א פנטהמר‪ ,‬וכל מונומר הוא בעל ערכיות ‪1‬‬
‫ג‪ .‬האנטיגן היה גדול מידי‪ ,‬ואזור הציר לא היה גמיש מספיק בכדי לאפשר קישור‬
‫של כל האתרים‪.‬‬
‫ד‪ .‬שרשרת ‪ J‬הפריעה לקישור‬
‫ה‪ .‬ב‪+‬ג‬
‫ו‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬

‫‪ .9‬לאלו ‪ IL‬יש תכונות פירוגניות‬

‫א‪IL-4 .‬‬
‫ב‪IL-8 .‬‬
‫ג‪IL-9 .‬‬
‫ד‪IL-1 .‬‬
‫ה‪INF-γ .‬‬

‫‪ .10‬איזה ‪ IL‬מתחרה על הרצפטורים של ‪IL-2‬‬

‫א‪IL-10 .‬‬
‫ב‪IL-1 .‬‬
‫ג‪IL-5 .‬‬
‫ד‪IL-4 .‬‬
‫ה‪TGF-γ .‬‬

‫‪ .11‬חיתוך הרצפטור ל‪ TNF-‬מביא ל‪?-‬‬

‫א‪ .‬העלאת הסיכוי לשוק ספטי‬
‫ב‪ .‬מוריד את הסיכוי לשוק ספטי‬
‫ג‪ .‬מעלה את הסיכוי לשוק אנאפילקטי‬

‫‪ .12‬על מנת לסלק ‪ LGL‬בצורה יעילה מדגימת דם‪ ,‬השיטה המועדפת היא?‬
‫א‪ + CD56 .‬משלים‪.‬‬
‫ב‪ + IgG .‬משלים‬
‫ג‪ + TcR .‬משלים‬
‫ד‪ + CD4 .‬משלים‬
‫ה‪ + CD3 .‬משלים‬

‫‪ .13‬מוטציה מבטלת קישור לרצפטור ‪ .INF-γ‬לאיזה גיוון תהיה סלקציה מועדפת של ‪?TH0‬‬
‫א‪.Th0 .‬‬
‫ב‪.Th1 .‬‬
‫ג‪.Th2 .‬‬
‫ד‪CD8 .‬‬
‫אימונולוגיה ‪1999 -‬‬

‫ה‪ .‬נוטירופילים‬

‫‪ .14‬תאי ‪ T‬נייחים בקשריות לימפה מבטאים ע"ג הממברנה שלהם את הסמנים הבאים?‬
‫א‪ .‬אימונוגלובולין‬
‫ב‪MHC class 2 .‬‬
‫ג‪ .‬רצפטור לאנטיגן‬
‫ד‪ .‬רצפטור לתד"א של כבש‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫ו‪ .‬ג‪+‬ד‬
‫ז‪ .‬א‪+‬ב‪.‬‬

‫‪ .15‬על תאי ‪ B‬נייחים מתבטאים הסמנים הבאים?‬

‫א‪CD3 .‬‬
‫ב‪CD19 .‬‬
‫ג‪ .‬נוגדנים‬
‫ד‪TcR .‬‬
‫ה‪CD4 .‬‬
‫ו‪ .‬א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬
‫ז‪ .‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬
‫ח‪ .‬ב‪+‬ג‬

‫‪ .16‬התפקיד העיקרי של נויטרופילים הוא?‬

‫א‪ .‬ציטוטקסיות כתאי הרג‬
‫ב‪ .‬הפרשת נוגדנים‬
‫ג‪ .‬הפרשת ציטוקינים‬
‫ד‪ .‬הצגת אנטיגנים לתאי ‪T‬‬
‫ה‪ .‬פגוציטוזה‬

‫‪ .17‬מה התפקיד של מקרופגים‪/‬מונוציטים?‬

‫א‪ .‬פגוציטוזה של מכלול אימוני‬
‫ב‪ .‬עיבוד אנטיגן והצגתו‬
‫ג‪ .‬הפרשת ציטוקינים‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .18‬המגוון והשונות של הרצפטורים לאנטיגנים על שבטי תאי ‪ T‬תלוי במגוון של?‬

‫א‪ .‬גנים ‪ D‬המקודדים לשרשרות ‪ β‬ב‪.TcR-‬‬
‫ב‪ .‬גנים ‪ V‬המקודדים לשרשרת ‪ α‬ב‪.TcR-‬‬
‫ג‪ .‬גנים ‪ J‬המקודדים לשרשרת ‪ β‬ב‪.TcR-‬‬
‫ד‪ .‬שרשרות שמרכיבות ‪CD3‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬
‫ו‪ .‬א‪+‬ב‪+‬ג‬
‫ז‪ .‬ב‪+‬ג‪+‬ד‬

‫‪ .19‬אילו תאים עולשים את עיקר הפגוציטוזה בתגובה ראשונית?‬

‫א‪ .‬תאים דנטריטים‬
‫ב‪ .‬מקרופגים ‪ +‬תאי ‪B‬‬
‫ג‪ .‬נויטרופילים‪.‬‬
‫ד‪ .‬תאי ‪T‬‬

‫‪ 20‬אילו תאים עושים את עיקר הפגוציטוזה בתגובה שניונית?‬

‫א‪ .‬תאים דנטריטים‬
‫ב‪ .‬מקרופגים ‪ +‬תאי ‪B‬‬
‫ג‪ .‬נויטרופילים‪.‬‬
‫אימונולוגיה ‪1999 -‬‬

‫ד‪ .‬תאי ‪T‬‬

‫‪ .21‬סמן את המשפט הנכון לגבי ההבדלים בין תגובה ראשונית לשניונית‪:‬‬

‫א‪ .‬הזמן ליצירת תגובה שניונית קצר יותר‬
‫ב‪ .‬באפיניות של הנוגדנים הנוצרים בתגובה שניונית גבוהה יותר‬
‫ג‪ .‬בתגובה שניונית משתתפים יותר לימפוציטים‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ו‪ .‬ב‪+‬ג‬

‫‪ .22‬השתלת תאי טחול לעכבר ללא טימוס מלידה )‪ (Allogenic‬יגרום ל‪?-‬‬

‫א‪ .‬דחיית שתל ע"י המקבל‬
‫ב‪ .‬יווצר רפרטואר של תאי ‪T‬‬
‫ג‪ .‬זהו טיפול מקובל‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬

‫‪ .23‬מה נכון לגבי איבר לימפואידי ראשוני?‬

‫א‪ .‬מכיל תאי אפיתל‬
‫ב‪ .‬יש בו מיטוזות רבות‬
‫ג‪ .‬אליו עוברים תאי עזר לימפואידיים ממח העצם‬
‫ד‪ .‬נוצרים בו נוגדנים‬
‫ה‪ .‬כאן מבשילים לימפואידים מתמיינים‬
‫ו‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫ז‪ .‬א‪+‬ג‪+‬ה‬
‫ח‪ .‬א‪+‬ג‬
‫ט‪ .‬א‪+‬ד‬

‫‪ .24‬מה ההבדל העקרוני בין פעולת ‪ Th1‬לבין פעולת ‪?Th2‬‬

‫‪ .25‬החלפת ‪ CD28‬ב‪ CTL4-‬תגרום ל‪?-‬‬

‫א‪ .‬פעילות יתר של תאי ‪T‬‬
‫ב‪ .‬תמנע פעילות יתר של תאי ‪T‬‬
‫ג‪ .‬תעודד יצירת נויטרופילים‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .26‬מי הם ה‪?acute phase proteins-‬‬

‫‪ .27‬אילו תאים נמצאים באזור הפרה‪-‬קורטקס של קשר לימפתי?‬

‫א‪ .‬תאי ‪ T‬ותאי ‪B‬‬
‫ב‪ + PMN .‬תאי ‪T‬‬
‫ג‪ .‬תאי פלזמה יוצרי נוגדנים‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .28‬תאי ‪ T‬ציטוטוקסים עם ‪ 8CD‬ע"פ הממברנה שלהם מופיעים ב‪?-‬‬

‫א‪ .‬מדולה של הטימוס‬
‫ב‪ .‬צינורות ‪ efferent‬של כלי לימפה‬
‫ג‪ .‬בדם‬
‫ד‪ .‬בפרה‪-‬קורטקס של קשרי לימפה‬
‫ה‪ .‬בטחול‬
‫ו‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫ז‪ .‬ג‪+‬ד‪+‬ה‬
‫ח‪ .‬א‪+‬ד‬
‫אימונולוגיה ‪1999 -‬‬

‫‪ .29‬סריג שנוצר באזור ה‪ equilibrium-‬נבלע יותר מהר עקב?‬

‫א‪ .‬הוא הידרופובי יותר‬
‫ב‪ .‬ריבוי ‪Fc‬‬
‫ג‪ .‬יותר מסיס‬
‫ד‪ .‬פגוציטים בולעים אנטיגנים ישירות‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ו‪ .‬ב‪+‬ד‬

‫חלק ג'‬

‫‪ .1‬כדוריות דם אדומות נוטלות חלק בסילוק עודך הקומפלקסים האימוניים ע"י?‬

‫א‪ .‬בליעת הקומפלקסים‬
‫ב‪ .‬קישור ל‪ Fc-‬של הנוגדן והעברתם לכבד‪ ,‬שם הקומפלקסים יפורקו ע"י מקרופגים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפעלת משלים‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .2‬איזה ‪ IL‬משתתפים בתגובת דחיית שתל כאשר יש שוני בין ‪ MHC-1‬ו‪?MHC-2-‬‬

‫א‪IL1 .‬‬
‫ב‪IL2 .‬‬
‫ג‪IL3 .‬‬
‫ד‪IL4 .‬‬
‫ה‪IL5 .‬‬
‫ו‪IL6 .‬‬
‫ז‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ח‪ .‬ב‪+‬ג‪+‬ד‪+‬ה‬
‫ט‪ .‬א‪+‬ב‪+‬ד‪+‬ה‬
‫י‪ .‬ב‪+‬ג‪+‬ד‪+‬ה‬

‫‪ .3‬באיזו צורה משפיע ‪ IL-3‬על תגובה אלרגית?‬

‫א‪ .‬משפעל פעילות ‪IL4‬‬
‫ב‪ .‬מדכא פעילות ‪Th1‬‬
‫ג‪ .‬מגביר יצירת ‪IgE‬‬
‫ד‪ .‬מעלה ישירות את הפרשת ההיסטמין מתאי פיטום‬
‫ה‪ .‬צורת הפעילות עדיין לא ידועה‬

‫‪ .4‬יעילות הצגת אנטיגן ע"י תאים דנטריטים נובעת מרמת ביטוי גבוה של?‬
‫א‪B7 .‬‬
‫ב‪CD4 .‬‬
‫ג‪CD8 .‬‬
‫ד‪CD28 .‬‬
‫ה‪CD45 .‬‬

‫‪ .5‬איזה מהבאים לא משתתף בתגובה אלרגית‬

‫א‪ .‬היסטמין‬
‫ב‪ .‬לויקוטריאנים‬
‫ג‪ .‬פרוסטגלנדינים‬
‫ד‪IL-4 .‬‬
‫ה‪IL-13 .‬‬
‫אימונולוגיה ‪1999 -‬‬

‫‪ .6‬מה נכון לגבי מחלת ‪?multiple sclerosis‬‬

‫א‪ .‬נוצר נזק רק למערכת העצבים הפריפרית‬
‫ב‪ .‬נוצר נזק רק למערכת העצבים המרכזית‬
‫ג‪ .‬נוצר נזק לכלייה‬
‫ד‪ .‬נוצר נזק לשריר הלב‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .7‬מה תפקיד תאי ‪?M‬‬

‫א‪ .‬חשוב בתגובת הנוגדנים הראשונית‬
‫ב‪ .‬מקל על הצגת אנטיגנים ללימפוציטים במעי‬
‫ג‪ .‬מונע חדירת אנטיגנים לרירית המעי‬
‫ד‪ .‬תפקידם לא ידוע‬

‫‪ .8‬במה הפגם ב‪(X-linked agammaglobulemia) XLA-‬‬

‫א‪CD40-ligand .‬‬
‫ב‪IL-7 receptor .‬‬
‫ג‪common γ chain .‬‬
‫ד‪BTK .‬‬

‫‪ .9‬במה הפגם ב‪?Hyper IgM syndrome-‬‬

‫א‪CD40-ligand .‬‬
‫ב‪IL-7 receptor .‬‬
‫ג‪common γ chain .‬‬
‫ד‪BTK .‬‬

‫‪ .10‬במה הפגם ב‪?T-B+NK+ -‬‬

‫א‪CD40-ligand .‬‬
‫ב‪IL-7 receptor .‬‬
‫ג‪common γ chain .‬‬
‫ד‪BTK .‬‬

‫‪ .11‬במה הפגם ב‪?T-B+NK- -‬‬

‫א‪CD40-ligand .‬‬
‫ב‪IL-2 receptor .‬‬
‫ג‪common γ chain .‬‬
‫ד‪BTK .‬‬

‫‪ .12‬תאים דנטריטים נבדלים ממקרופגים ב‪?-‬‬

‫א‪ .‬כמות ה‪B7-‬‬
‫ב‪ .‬כמות ה‪CD40-‬‬
‫ג‪ .‬כמות ה‪CD25-‬‬
‫ד‪ .‬כמות ה‪CD45-‬‬

‫‪ .13‬כמוקינים מעורבים בנדידת תאים לאתר דלקתי עקב כך שהם?‬

‫א‪ .‬בעלי פעילות כמוטקטים לגבי לויקוציטים וכמו כן מעורבים באקטיבציה של‬
‫מולקולת הדבקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעלי פעילות כמוטקטית ללא פעילות אקטיבציה‬
‫ג‪ .‬אינם מעורבים באקטיבציה של מולקולות הדבקה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מדכאים יצור ‪ IL-4‬שהוא בעל פעילות אנטי‪-‬דלקתית‬
‫אימונולוגיה ‪1999 -‬‬

‫‪ .14‬לאיזה תאים תתיכן חדירה של וירוס ה‪HIV-‬‬

‫א‪ .‬לכל הלימפוציטים‬
‫ב‪ .‬לכל הלימפוציטים מסוג ‪CD4‬‬
‫ג‪ .‬לכל תא המציג ‪CD4‬‬
‫ד‪ .‬לכל תא המציג ‪ CD4‬וכל ‪CCR5‬‬
‫ה‪ .‬לתאי ‪ Th1‬בלבד‬

‫‪ .15‬כיצד מגן הגוף על עצמו נגד זיהום בלישמניה?‬

‫א‪ .‬מפתח תגובה ע"י ‪Th1‬‬
‫ב‪ .‬מפתח תגובה ע"י ‪Th2‬‬
‫ג‪ .‬מפתח רמת נוגדנים גבוהה יותר‬
‫ד‪ .‬בעיקר ע"י הפעלת מערכת משלים‬
‫ה‪ .‬בעיקר ע"י תאי הרג טבעיים ‪NK‬‬

‫‪ .16‬ב‪ Hyper IgM syndrome-‬התגובה התאית נפגעת עי?‬

‫א‪ .‬אין תאי ‪T‬‬
‫ב‪ IgG .‬חשוב בתגובה תאית‬
‫ג‪ .‬עודף ‪ IgM‬מפריע לתגובה תאית‬
‫ד‪ .‬הפעלת תאי ‪ B‬חשובה לפעילות תאי ‪T‬‬
‫ה‪ .‬הפגם בתאי ‪ T‬משפיע ישירות על התגובה התאית‬

‫‪ .17‬כיצד ‪ IgA‬מבצע את תפקידו?‬

‫א‪ .‬מונע היקשרות לתאי ‪ B‬ו‪T-‬‬
‫ב‪ .‬מונע היקשרות לרירית המעי‬
‫ג‪ .‬ניטרות האנטיגן‬
‫ד‪ .‬קישור לאנטיגן וחיסולו‬

‫‪ .18‬מה הסיבה לרמה של וירוס ה‪ HIV-‬בסרום?‬

‫א‪ .‬מערכת החיסון מחסלת את רוב הוירוסים‬
‫ב‪ .‬המצב בסרום לא משקף את המצב בקשרי לימפה‬
‫ג‪ .‬הרמה בסרום תמיד גבוהה‬
‫ד‪ .‬עקב תגובה ציטוטוקסית‬

‫‪ .19‬מהו הגורם העיקרי להרס של תאי ‪ CD4‬ב‪?HIV-‬‬

‫א‪ .‬תופעות אוטואימוניות‬
‫ב‪ .‬יצירת תאי סינסיציום‬
‫ג‪ .‬הרב של תאי ‪CD4+‬‬
‫ד‪ .‬קומפלקסים אימוניים‪.‬‬

‫‪ .20‬במה שונה פעילות ציקלוספורין מאימונוספורסורים אחרים?‬

‫א‪ .‬מוריד את רמת הלימפוציטים‬
‫ב‪ .‬פועל רק על תאי ‪T‬‬
‫ג‪ .‬אין לו תופעות לוואי‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .21‬מה לא נכון לגבי פעילות ‪?IVIg‬‬

‫א‪ .‬מוריד את רמת ה‪ Ig-‬פטוגנים‬
‫ב‪ .‬גורם לךאקטיבציה ומיון של תאי ‪B‬‬
‫ג‪ .‬פועל נגד ‪superantigens‬‬
‫ד‪ .‬נקשר לרצפטורים בעזרת ה‪ Fc-‬שלו‬
‫אימונולוגיה ‪1999 -‬‬

‫‪ .22‬למה קשה להוכיח שמחלה אוטאימונית נגרמת ע"י תאי ‪ T‬באנשים?‬

‫א‪ .‬קשה לבודד נוגדנים ‪ T-dependent‬שנוצרו עקב המחלה‬
‫ב‪ .‬עקב מודולציה של עקרונות קוך של העברת תאי ‪ T‬לפרקט אחר ומעקב אחר‬
‫התפתחות המחלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אי אפשר למצוא אנשים מתנדבים‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .23‬במה שונים ה‪ low zone tolerance-‬ו‪?high zone tolerance-‬‬

‫א‪ .‬רק ה‪low zone tolerance-‬‬
‫ב‪ .‬רק ה‪high zone tolerance-‬‬

‫‪ .24‬איך נעשה המיון של תאי ‪ T‬בטימוס?‬

‫א‪ .‬קודם סלקציה חיובית ע"י קישור ל‪ MHC-‬ואח"כ סלקציה שלילית ע"י קישור‬
‫לאנטגינגנים עצמיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬קודם סלקציה חיוביות ע"י קישור לאנטיגנים עצמיים‪ ,‬ואח"כ סלקציה שלילית‬
‫ע"י קישור ל‪MHC-‬‬
‫ג‪ .‬סלקציה חיוביות ע"י קישור ל‪MHC-‬‬
‫ד‪ .‬סלקציה חיובית ע"י קישור לאנטיגנים עצמיים‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .25‬מה יכול לגרום לדחיית שתל?‬

‫א‪ .‬חוסר התאמה ב‪MHC-‬‬
‫ב‪ .‬חוסר התאמה ב‪minor HC-‬‬
‫ג‪ .‬חוסר התאמה בסוג דם‬
‫ד‪ .‬נוגדנים‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫‪ .26‬מה גורם לפגיעה במחלת ה‪?SLE-‬‬

‫א‪ .‬שקיעת קומפלקסים אימוניים בכלייה‬
‫ב‪ .‬שקיעת קומפלקסים אימוניים בכלי דם‬
‫ג‪ .‬פגיעה במערכת העצבים המרכזית‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .27‬מה הפגיעה העיקרית ב‪?Hepatitis B-‬‬

‫א‪ .‬פגיעה ישירה של הוירוס בתאי קופר‬
‫ב‪ .‬שקיעת קומפלקסים אימונים בכבד‬
‫ג‪ .‬שקיעת קומפלקסים אימונים בתאי פרנכימה‬
‫ד‪ .‬פגיעה ישירה של הוירוס בתאי קופר ובתאי פרנכימה‬

‫‪ .28‬מה הפגם במחלת ‪?Hashimoto‬‬

‫א‪ .‬אין פגם בפעילות הטירואיד‬
‫ב‪ .‬נוגדנים לטירוגלובולין גורמים ל‪hypertyroidism-‬‬
‫ג‪ .‬נוגדנים לטירוגלובולין גורמים ל‪hypotyroidism-‬‬
‫אימונולוגיה – ‪ – 1999‬תשובות אפשריות‬

‫תשובות אפשריות‬ ‫–‬ ‫אימונולוגיה ‪1999‬‬

‫חלק ג'‬ ‫חלק ב'‬
‫שאלה תשובה‬ ‫שאלה תשובה‬
‫ב‬ ‫‪.1‬‬ ‫ב‬ ‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬ ‫ז‬ ‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬ ‫א‬ ‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬ ‫ב‬ ‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬ ‫ו‬ ‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬ ‫ד‬ ‫‪.6‬‬
‫ב‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.7‬‬
‫ד‬ ‫‪.8‬‬ ‫ג‬ ‫‪.8‬‬
‫א‬ ‫‪.9‬‬ ‫ד‬ ‫‪.9‬‬
‫ב‬ ‫‪.10‬‬ ‫ד‬ ‫‪.10‬‬
‫ב‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬ ‫א‬ ‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬ ‫‪.13‬‬
‫ד‬ ‫‪.14‬‬ ‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬ ‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬ ‫‪.16‬‬
‫ב‬ ‫‪.17‬‬ ‫‪.17‬‬
‫ב‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪.18‬‬
‫ג‬ ‫‪.19‬‬ ‫א‬ ‫‪.19‬‬
‫ב‬ ‫‪.20‬‬ ‫ב‬ ‫‪.20‬‬
‫ב‬ ‫‪.21‬‬ ‫‪.21‬‬
‫ב‬ ‫‪.22‬‬ ‫‪.22‬‬
‫א‬ ‫‪.23‬‬ ‫‪.23‬‬
‫א‬ ‫‪.24‬‬ ‫‪.24‬‬
‫ה‬ ‫‪.25‬‬ ‫‪.25‬‬
‫א‬ ‫‪.26‬‬ ‫‪.26‬‬
‫ב‬ ‫‪.27‬‬ ‫ב‬ ‫‪.27‬‬
‫ג‬ ‫‪.28‬‬ ‫‪.28‬‬
‫‪.29‬‬ ‫‪.29‬‬
‫אימונולוגיה ‪1997 -‬‬

‫חלק א' ‪ +‬ב' ‪1997 -‬‬ ‫–‬ ‫בחינה באימונולוגיה‬

‫‪ .1‬הנוגדן בעל זמן מחצית חיים הארוך ביותר הינו?‬
‫א‪ IgM .‬בנוזל מע' העצבים המרכזית‬
‫ב‪ IgA .‬בנוזל המרה‬
‫ג‪ IgE .‬ברקמת חיבור‬
‫ד‪ IgG .‬בדם‬
‫ה‪ IgD .‬על ממברנת תאי פיטום‬

‫‪ .2‬בחסינות הומורלית אנטיגן יכול להיות מסולק ע"י ?‬

‫א‪ .‬פגוציטוזה‬
‫ב‪ .‬שילשולים‬
‫ג‪ .‬שטיפה החוצה בעזרת ריר‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .3‬מקטע ‪ F(ab)2‬של ‪?IgG1‬‬

‫א‪ .‬יכול לשקע אנטיגן‬
‫ב‪ .‬יכול לשפעל משלים במסלול הקלאסי‬
‫ג‪ .‬נושא את כל הסמנים האידיוטיפים של הנוגדן המקורי‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬א ‪ +‬ב‬
‫ו‪ .‬א ‪ +‬ג‬
‫ז‪ .‬ב ‪ +‬ג‬

‫‪ .4‬תאים דנדריטים נבדלים ממקרופאגים ביכולתם?‬

‫א‪ .‬להציע אנטיגן בצורה יעילה לתאי ‪ T‬זיכרון‬
‫ב‪ .‬להציע אנטיגן בצורה יעילה לתאי ‪ B‬זיכרון‬
‫ג‪ .‬להציע אנטיגן בצורה יעילה לתאי ‪ B‬תמימים‬
‫ד‪ .‬להציע אנטיגן בצורה יעילה לתאי ‪ T‬תמימים‬
‫ה‪ .‬להציע אנטיגן בצורה יעילה לתאי פלסמה‬

‫‪ .5‬לפרט הסובל מחוסר של סידן יהיה?‬

‫א‪ .‬ירידה בפגוציטוזה המתווכת ע"י המשלים‬
‫ב‪ .‬ירידה בגיוס נויטרופילים‬
‫ג‪ .‬העדר יכולת לסלק מחוללים בעלי ממברנה ליפידית‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .6‬מקטע ‪ Fc‬מ‪ IgG1 -‬מפרט מסוים שונה ממקטע ‪ Fc‬מ – ‪ IgG4‬של אותו פרט ב‪? -‬‬
‫א‪ .‬סמנים אידיוטיפים‬
‫ב‪ .‬סמנים אלוטיפיים‬
‫ג‪ .‬סמנים איזוטיפיים‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬א ‪ +‬ב‬
‫ו‪ .‬ב ‪ +‬ג‬
‫ז‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫חלק ב'‬
‫אימונולוגיה ‪1997 -‬‬

‫‪ .7‬תגובה ‪ T- independent‬חשובה בעיקר כנגד?‬

‫א‪ .‬פרוטוזואה‬
‫ב‪ .‬וירוסים‬
‫ג‪ .‬חיידקים המשפיעים על פרופיל הציטוקינים המופרשים מתאי ‪T‬‬
‫ד‪ .‬חיידקים המשפיעים על פרופיל הציטוקינים המופרשים ממקרופאגים‬
‫ה‪ .‬וירוסים המשפיעים על פרופיל הציטוקינים המופרשים מתאי ‪ T‬מודבקים‬

‫‪ .8‬בכדי לסלק לימפוציטים מסוג ‪ LGL‬מהדם‪ ,‬הגישה המעבדתית הטובה ביותר תהיה‬
‫להשתמש ב‪?-‬‬
‫א‪ .‬נוגדנים כנגד ‪ CD56‬ומשלים‬
‫ב‪ .‬נוגדנים כנגד ‪ IgG‬ומשלים‬
‫ג‪ .‬הוספת כד"א של כבש ליצירת רוזטות ושיקוען‬
‫ד‪ .‬נוגדנים כנגד ‪ CD4‬ומשלים‬
‫ה‪ .‬נוגדנים כנגד ‪ CD2‬ומשלים‬

‫‪ .9‬במהלך הבשלה והתמיינות של לימפוציטים ‪ B‬התאי גזע לימפואידים‪:‬‬

‫א‪ .‬לציטוקינים שונים יש השפעה רבה על התהליך‬
‫ב‪ .‬רמת הביטוי של ‪ CD9‬על פני התאים עולה משמעותית‬
‫ג‪ .‬עולה רמת הרצפטורים ל ‪IL2‬‬
‫ד‪ .‬נרכשת היכולת להכיר אנטיגן באופן ספציפי‬
‫ה‪ .‬יורדת רמת האנזים ‪ tdt‬בתא‬

‫תשובות חלקיות‪:‬‬

‫ג‬ ‫‪.1‬‬
‫ה‬ ‫‪.2‬‬
‫ו‬ ‫‪.3‬‬
‫א‬ ‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪ .6‬ג‬
‫בחינה באימונולוגיה ‪1992 -‬‬

‫בחינה באימונולוגינה ‪1992 -‬‬

‫‪ .1‬בביצוע מבחן שיקוע עם אנטיגן ‪ 4‬ערכי‪,‬כאשר כל האפיטופים הם זהים‪,‬התקבלה כמות‬
‫משקע מסוימת בתנאי שוויון‪.‬לו היינו מבצעים את הנסיון הנ"ל עם האפיטופ‬
‫בלבד)כהפטן( בתנאים שווה מולריים מבחינת האפיטופ‪:‬‬
‫א‪ .‬כל ההפטן היה שוקע עם כל הנוגדן‬
‫ב‪ .‬היה נוצר משקע אך בכמות פחותה מאשר בניסוי המקורי‬
‫ג‪ .‬לא היה נוצר משקע‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ב נכונים‬
‫ה‪.‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .2‬חסינות תאית מגינה בעיקר מפני ‪:‬‬

‫א‪ .‬וירוסים שטרם הדביקו תאים‬
‫ב‪ .‬תאים מודבקים עם וירוסים‬
‫ג‪ .‬אנטיגנים פוליסוכריים‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .3‬הנוגדן‪/‬ים העיקרי)ים( בנוזל הבין‪-‬תאי הינו‪/‬ם‪:‬‬

‫א‪IgG .‬‬
‫ב‪IgA .‬‬
‫ג‪IgM .‬‬
‫ד‪IgE .‬‬
‫ה‪ IgA .‬ו‪IgM-‬‬

‫‪ .4‬הנוגדן בעל מחצית החיים הארוך ביותר בגוף הינו‪:‬‬

‫א‪ IgM .‬בנוזל של מערכת העצבים המרכזית )‪.(Cerebrospinal fluid‬‬
‫ב‪ IgA .‬בנוזל המרה )‪.(Bile‬‬
‫ג‪ IgE .‬ברקמת חיבור‪.‬‬
‫ד‪ IgG .‬בדם‪.‬‬
‫ה‪ IgD .‬על ממברנת תא ‪B‬‬

‫‪ .5‬באילו מהבאים ניתן למצוא אידיוטיפ הנוגדן‪:‬‬

‫א‪Fab .‬‬
‫ב‪Fc .‬‬
‫ג‪ .‬ציר )‪(Hinge‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .6‬נוגדנים מסוימים מסוגלים לעבור שיליה מאם ליילוד‪.‬המבנה המרחבי האחראי על תכונה‬
‫זו מצוי ב‪:‬‬
‫א‪ .‬הדומיין ה‪ CL‬של השרשרת הפוליפפטידית של הנוגדן‬
‫ב‪ .‬הדומיין ‪ VL‬של השרשרת הפוליפפטידית של הנוגדן‬
‫ג‪ .‬הדומיינים ‪ VH+VL‬של השרשרת הפוליפפטידית של הנוגדן‬
‫ד‪ .‬הדומיינים‪ CH3+CH4‬של השרשרת הפוליפפטידית של הנוגדן‬
‫ה‪ .‬הדומיינים‪ CH2+CH3‬של השרשרת הפוליפפטידית של הנוגדן‬

‫‪ .7‬מאילו מהבאים ניתן לזהות ‪ class or subclass‬של נוגדן?‬

‫א‪.Fab .‬‬
‫ב‪Hinge .‬‬
‫ג‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫בחינה באימונולוגיה ‪1992 -‬‬

‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .8‬אלוטיפ הנוגדן משפיע על‪:‬‬

‫א‪ .‬יכולת הנוגדן לקשור אנטיגן‬
‫ב‪ .‬יכולת ‪ IgA‬לעבור אפיתל המעי‬
‫ג‪ .‬מספר קשרים דיסולפידיים בין שרשרות כבדות לקלות של נוגדן‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .9‬לתאים הבאים רצפטורים לנוגדן ‪homocytotrophic:‬‬

‫א‪ .‬מקרופג ונויטרופיל‬
‫ב‪ .‬בזופיל ותא פטום‬
‫ג‪ .‬תא פטום ומקרופאג‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ב נכונים‬
‫ה‪ .‬ב‪+‬ג נכונים‬

‫‪ .10‬לתאי ‪ B‬רצפטורים סגוליים לאנטיגן‪.‬לאילו מהמנגנונים הבאים חשיבות בהפחתת‬

‫סגוליות זו?‬
‫א‪ .‬רקומבינציה בין אקסונים לדומיינים ‪ c‬של שרשרות כבדות‬
‫ב‪ .‬הווצרות אזורי ‪ N‬על ידי ‪terminal deoxynucleotidyl transferase‬‬
‫ג‪Isotype switch .‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .11‬מי מהבאים הוא דוגמא ל‪?isotype switch-‬‬

‫א‪ .‬תא יוצר שרשרות מיו ודלתא מאותו ‪ RNA‬גבה מולקולרי‬
‫ב‪ .‬תא היוצר שרשרות קאפא נהפך לתא היוצר שרשרות לאמבדא‬
‫ג‪ .‬תא היוצר שרשרות מיו נהפך לתא היוצר שרשרות דלתא‬
‫ד‪ .‬תא היוצר שרשרות מיו ודלתא נהפך לתא היוצר שרשרות אפסילון‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .12‬נוגדנים נגד האידיוטיפ של הנוגדן יגיבו עם ‪:‬‬

‫א‪Fab .‬‬
‫ב‪Fc+Fab2 .‬‬
‫ג‪ .‬הנוגדן השלם‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ג נכונים‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ב נכונים‬

‫‪ .13‬עכבר מסוים חוסן פעמיים ויצר נוגדנים נגד חלבון מסויים שהותמר עם הפטן שגודלו ‪6‬‬
‫חומצות אמינו‪.‬בשיא יצירת הנוגדנים לאחר הדחף‪,‬דוממה החיה ובודדו הנוגדנים‬
‫הסגוליים להפטן‪.‬נוגדנים אלו יהיו‪:‬‬
‫א‪ .‬כולם בעלי אותה שרשרת קלה‬
‫ב‪ .‬כולם בעלי אותה שרשרת כבדה‬
‫ג‪ .‬כולם בעלי אותו ם אידיוטיפים‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ C3a,C5a .14‬דומים בכך ששניהם‪:‬‬

‫א‪ .‬משפעלים תאי פטום‬
‫ב‪ .‬משפעלים מקרופאגים‬
‫ג‪ .‬נקשרים לרצפטור ספציפי של נויטרופילים‬
‫ד‪ .‬מביאים לפגוציטוזה של חיידקים מצופים ‪IgE‬‬
‫ה‪Convertases .‬‬
‫בחינה באימונולוגיה ‪1992 -‬‬

‫‪ .15‬בסילוק אנטיגן חיידקי שאיננו יכול לשמש כמשפעל של המסלול החלופי של המשלים‪:‬‬
‫א‪ .‬אין הווצרות‪3bBbP’C‬‬
‫ב‪ .‬אין יצירת ‪3 convertases”C‬‬
‫ג‪ .‬כל ההפקטורים הכימוטקטיים הנוצרים הם תוצרי המסלול הקלסי‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬אין תשובה נכונה‬
‫בחינה באימונולוגיה – ‪ – 1992‬תשובות אפשריות‬

‫תשובות אפשריות‬ ‫–‬ ‫‪1992‬‬ ‫–‬ ‫בחינה באימונולוגיה‬

‫תשובה‬ ‫שאלה‬
‫ג‬ ‫‪.1‬‬
‫ב‬ ‫‪.2‬‬
‫א‬ ‫‪.3‬‬
‫ג‬ ‫‪.4‬‬
‫א‬ ‫‪.5‬‬
‫ה‬ ‫‪.6‬‬
‫ד?‬ ‫‪.7‬‬
‫ה‬ ‫‪.8‬‬
‫ה‬ ‫‪.9‬‬
‫ב‬ ‫‪.10‬‬
‫ד‬ ‫‪.11‬‬
‫ד‬ ‫‪.12‬‬
‫ה‬ ‫‪.13‬‬
‫א‬ ‫‪.14‬‬
‫ג‬ ‫‪.15‬‬
‫אימונולוגיה ‪(2) 1992 -‬‬

‫‪(2) 1992‬‬ ‫בחינה באימונולוגיה –‬

‫‪ .5‬התאים הבאים מבטאים על פני ממברנת התא רצפטור ספציפי לדטרמיננטה אנטיגנית‪:‬‬
‫א‪Mature B cells .‬‬
‫ב‪Pre-B cells .‬‬
‫ג‪Macrophages .‬‬
‫ד‪ .‬תימוציט קורטיקלי‬
‫ה‪T lymphocytes in bloodstream .‬‬

‫‪ .6‬תגובה של רגישות יתר מושהית ‪Delayed type hypersensitivity - DTH‬‬

‫תלויה בתקינות מערכת החיסון התאית‬ ‫א‪.‬‬

‫תתפתח כתוצאה של חדירת אלרגן לגוף‬ ‫ב‪.‬‬
‫תתפתח כתוצאה מחשיפה חוזרת לרקמה אלוגנית‬ ‫ג‪.‬‬
‫תלויה בעוצמתה בפרק הזמן שחלף בין חשיפה ראשונה לוירוס החצבת לחשיפה‬ ‫ד‪.‬‬
‫שניה‬
‫מתבצעת על ידי ‪natural killer cells‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫‪Interleukin-2 receptor is found on: .7‬‬

‫א‪ .‬לימפוציטים ‪ B‬נייחים בוגרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לימפוציטים ‪ Tc‬לאחר הדבקה במיקרובקטריום הגורם לשחפת‪.‬‬
‫ג‪ .‬לימפוציטים ‪ T‬לאחר חשיפה לפוליסכרידים‪.‬‬
‫ד‪ .‬תאי ‪ NK‬באישה שנחשפה לאדמת‬
‫ה‪ .‬תימוציטים מדולריים שנחשפים ל‪Phytochemagglutinin (PHA) -‬‬

‫‪ .8‬החומרים הבאים מוגדרים כלימפוקינים‪:‬‬

‫א‪Interleukin-1 .‬‬
‫ב‪Interleukin-3 .‬‬
‫ג‪Interferon-beta .‬‬
‫ד‪Macrophage inhibition factor .‬‬
‫ה‪Granulocyte-stimulating factor .‬‬

‫‪ .9‬גרנולוציטים פולימורפונוקליאריים משתתפים‪:‬‬

‫א‪ .‬בשלב הדלקת הנוצרת בתגובת ‪ADCC‬‬
‫ב‪ .‬סילוק קומפלקסים של אנטיגן‪IgE-‬‬
‫ג‪ .‬ראקציות פגוציטוזה‬
‫ד‪ .‬בתגובות חיסוניות המתרשות בקשר לימפטי‬
‫ה‪ .‬במיוחד בתגובות עוריות בתבחין עור לתמצית חיידקי שחפת‬

‫‪ .10‬בין שלב חדירת אנטיגן חלבוני לגוף ועד סילוקו על ידי אדם בריא ישתתפו בתגובה‬
‫התאים הבאים בוודאות‪:‬‬
‫א‪T helper .‬‬
‫ב‪T suppressor .‬‬
‫ג‪Mature B lymphocyte .‬‬
‫ד‪Plasma cell .‬‬
‫ה‪Eosinophyls .‬‬

‫‪ .11‬אנטיגנים ‪:HLA class 1‬‬

‫א‪ .‬מקודדים על ידי גנים השייכים ל‪MHC -‬‬
‫ב‪ .‬שונים בין פרטים אלוגניים )‪(allogeneic‬‬
‫אימונולוגיה ‪(2) 1992 -‬‬

‫ג‪ .‬מצויים על פני תאי הדם הלבנים בלבד‬

‫ד‪ .‬מקודדים על ידי אתרים ‪ D AND K LOCI‬בעכבר‬
‫ה‪ .‬הופעתם על פני התא תלויה ביכולת ליצר ‪ β2‬מיקרוגלובולין‬

‫‪ .12‬אנטיגני תאום רקמות מסוג ‪:class II‬‬

‫א‪ .‬מצויים על פני לימפוציטים ‪B‬‬
‫ב‪ .‬משפעלים את מערכת החיסון של מקבל שתל שאינו תואם ‪,‬באנטיגנים אלו‪.‬‬
‫ג‪ .‬חיוניים ליחסי גומלין בין תאים שונים במערכת החיסון באדם‬
‫ד‪ .‬מקודדים על ידי גנים המצויים באתרים ‪ DQ,DR,DP‬באדם‬
‫ה‪ .‬יהיו זהים בין שני בני אדם שלהם זהות באנטיגני ‪HLA class I‬‬

‫‪ .13‬תגובת ‪ mixed leukocyte reaction – MLR‬עם תאים מבני אדם‪:‬‬

‫א‪ .‬תהיה חיובית כאשר מערבבים לימפוציטים ‪ T‬משני אנשים אלוגניים )‪(allogeneic‬‬
‫ב‪ .‬תהיה חיובית כאשר מערבבים לויקוציטים מפרטים סינגניים )‪(syngeneic‬‬
‫ג‪ .‬מתרחשת בכל עירוי דם באדם‬
‫ד‪ .‬עוצמתה תלויה במידת השוני באנטיגנים ‪HLA class II‬‬
‫ה‪ .‬עוצמתה תלויה במידת השוני באנטיגנים ‪HLA class III‬‬

‫‪ .14‬תא ‪ T‬נייח באדם יבטא על פני הממברנה אנטיגנים המקודדים על ידי האתרים הבאים‪:‬‬
‫א‪Class 1+2+3 .‬‬
‫ב‪Class 1+2 .‬‬
‫ג‪Class 1+3 .‬‬
‫ד‪ Class 1 .‬בלבד‬
‫ה‪ Class 2 .‬בלבד‬

‫‪ .15‬אנטיגן יוגדר כ‪ T-dependent-‬באם‪:‬‬

‫א‪ .‬יגרום להפעלת משלים בדרך האלטרנטיבית‬
‫ב‪ .‬ישרה תגובה חיסונית הומורלית כנגדו‬
‫ג‪ .‬סילוקו מהגוף יבוצע על ידי מקרופגים‬
‫ד‪ .‬יווצרו נגדו נוגדנים בחיה חסרת לימפוציטים ‪T‬‬
‫ה‪ .‬ישרה אקטיבציה פוליקלונלית של לימפוציטים ‪T‬‬

‫‪ .16‬תפקידו הביולוגי של ‪ MAF‬הינו‪:‬‬

‫א‪ .‬אקטיבציה מיטוגנית של לימפוציטים ‪ B‬בעכבר‬
‫ב‪ .‬הגברת ההבשלה ופעילות תאי ‪ NK‬בגוף‬
‫ג‪ .‬עיכוב הנדידה של מקרופגים‬
‫ד‪ .‬אקטיבצית מקרופגים והגברת תכונותיהם הבקטריצידיות והטומורוצידיות‬
‫ה‪ .‬עיכוב נדידת לויקוציטים פולימורפונוקליאריים‬

‫‪ .17‬רגישות יתר מושהית תתפתח כתוצאה מ‪:‬‬

‫א‪ .‬השתלה חוזרת של איזוגראפט )‪(isograft‬‬
‫ב‪ .‬זיהום חוזר בוירוס החצבת‬
‫ג‪ .‬חשיפה חוזרת לאלרגן‬
‫ד‪ .‬זיהום חוזר בחיידקי השחפת‬
‫ה‪ .‬חשיפה חוזרת לליפופוליסכרידים של ‪E. coli‬‬

‫‪ .18‬פקטורים כימוטקטיים לתאי דם לבנים נוצרים‪:‬‬

‫א‪ .‬על ידי לימפוציטים ‪ T‬לאחר גירוי אנטיגני‬
‫ב‪ .‬במהלך ההפעלה של שרשרת המשלים על ידי קומפלקס של נוגדן ואנטיגן ‪T-‬‬
‫‪independent‬‬
‫אימונולוגיה ‪(2) 1992 -‬‬

‫ג‪ .‬על ידי מקרופגים משופעלים‬

‫ד‪ .‬על ידי לימפוציטים ‪ T‬לאחר גירוי מיטוגני‬
‫ה‪ .‬במהלך הפעלת שרשרת המשלים בדרך אלטרנטיבית‬

‫‪ .19‬כהפטן יוגדר חומר אשר‪:‬‬

‫א‪ .‬משרה תגובה חיסונית ראשונית כנגד עצמו אך איננו משרה תגובה חיסונית משנית‬
‫ב‪ .‬משרה אקטיבציה מיטוגנית של לימפוציטים ‪ B‬בעכבר‬
‫ג‪ .‬משרה יצירת נוגדנים ספציפיים כנגד עצמו‬
‫ד‪ .‬מגיב עם נוגדנים ספציפיים כנגדו‬
‫ה‪ .‬משרה תגובת רגישות יתר מיידית כנגדו‬

‫‪ .20‬מקרופגים פעילים בתהליכים הבאים‪:‬‬

‫א‪ .‬עיכול ועיבוד )‪ (processing‬של אנטיגנים‬
‫ב‪ .‬הפרשת ‪MIF‬‬
‫ג‪ .‬פגוציטוזה של קומפלקסים אנטיגן‪-‬נוגדן‬
‫ד‪ .‬הפרשת אינטרפרון ‪γ‬‬
‫ה‪ .‬הפרשת ‪interleukin-1‬‬
‫ו‪IgE .‬‬

‫‪ .21‬שרשרת ‪µ‬‬
‫א‪ .‬מופיעה בציטופלסמה של לימפוציטים ‪pre-B‬‬
‫ב‪ .‬מופיעה בכל האימונוגלובולינים הנוצרים על ידי תא פלסמה מסוים אחד‬
‫ג‪ .‬זהה לחלוטין בכל הנוגדנים מסוג ‪ IgM‬הנוצרים בתגובה אימונית לחיידק מסוים‬
‫ד‪ .‬מופיעה בממברנה של לימפוציטים ‪ B‬בוגרים כחלק ממולקולת ‪ IgD‬הממברנלית‬
‫ה‪ .‬מופיעה בלימפוציטים בי בוגרים כחלק ממולקולת ‪ IgM‬הממברנלית‬

‫‪ .22‬בין לימפוציט ‪ B‬בוגר לבין לימפוציט ‪" B‬בוגר" למחצה באדם נוכל להבדיל‪:‬‬
‫א‪ .‬על ידי תבחין מעבדתי ליצירת רוזטות מסוג ‪EA‬‬
‫ב‪ .‬על ידי תבחין מעבדתי ליצירת רוזטות מסוג ‪EAC‬‬
‫ג‪ .‬על ידי שימוש בנוגדנים מארנבת ספציפיים ל‪ IgD-‬של אדם‬
‫ד‪ .‬על פי היכולת או האי יכולת שלהם להגיב לאנטיגנים התלויים בתימוס ‪T-dependent‬‬
‫‪Ag‬‬
‫ה‪ .‬על ידי שימוש בנוגדנים מארנבת ספציפיים לאנטיגנים ‪HLA-DDR‬‬

‫‪ .23‬העדר תימוס ביילוד‪:‬‬

‫א‪ .‬יתבטא בחוסר יכולת להגיב כנגד כל אנטיגן זר שהוא‬
‫ב‪ .‬יתבטא בדלדול ציטוגני בולט באזורים פרה קורטיקליים של קשר לימפטי‬
‫ג‪ .‬יתבטא בדלדול ציטוגני בולט באזורים פרי ארטריוליים בטחול‬
‫ד‪ .‬יתבטא ברמה נמוכה של לימפוציטים ‪ T‬בדם היקפי‬
‫ה‪ .‬יתבטא ברגישות גבוהה לזיהומים ויראליים‬

‫‪ IgD .24‬ממברנלי נבדל מ‪ IgM-‬ממברנלי הנמצא על פני אותו תא‬

‫א‪ .‬בקטע ‪VH‬‬
‫ב‪ .‬בקטע ‪CH‬‬
‫ג‪ .‬בקטע ‪VL‬‬
‫ד‪ .‬בקבוע הסדימנטציה שלהם‬
‫ה‪ .‬באיזוטיפ שלהם‬

‫‪ .25‬המיטוגן ‪(PHA) Phytohemagglutinin‬‬

‫א‪ .‬ישרה הפרשת לימפוקינים על ידי לימפוציטים ‪ T‬באדם‬
‫אימונולוגיה ‪(2) 1992 -‬‬

‫ישרה פרוליפרציה ומיטוזות של תאי ‪(NK) Natural Killer‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫ישרה זיכרון חיסוני ספציפי‬ ‫ג‪.‬‬
‫ישרה טרנספורמציה נאופלסטית בלימפוציטים ‪ T‬בעכבר‬ ‫ד‪.‬‬
‫ישרה ריגוש וארנספורמציה בלססית בלימפוציטים ‪ T‬בעכבר‬ ‫ה‪.‬‬

‫‪ .26‬החומרים הבאים הינם אופסונינים‪:‬‬

‫א‪ .‬המרכיב ‪ C3B‬של שרשרת המשלים‬
‫ב‪IgG .‬‬
‫ג‪IgM .‬‬
‫ד‪MAF .‬‬
‫ה‪IgE .‬‬

‫‪ .27‬תא פלסמה נבדל מלימפוציט ‪ B‬בוגר בכך‪:‬‬

‫א‪ .‬רק לימפוציט ‪ B‬מתחלק כתוצאה מגירוי אנטיגן‬
‫ב‪ .‬רק תא פלסמה יכול ליצור נוגדנים‬
‫ג‪ .‬רק על פני תא פלסמה מופיעים אנטיגנים המוכתבים על ידי ‪HLA-DDR‬‬
‫ד‪ .‬על פני רוב תאי פלסמה יופיעו בעיקר ‪ IgD‬ו‪ ,IgG-‬ואילו על פני לימוציטים ‪ B‬בשלים‬
‫יופיעו בעיקר ‪ IgD‬ו‪IgM-‬‬
‫ה‪ .‬לימפוציטים ‪ B‬מצויים בדם ואילו תאי פלסמה לרוב אינם מצויים בדם‬

‫‪ .28‬העברת לימפוציטים ‪ T‬מעכבר אחד לעכבר שני שהינו כרות תימוס בלידתו‪:‬‬
‫א‪ .‬תגרום תמיד לריאקציית שתל כנגד המאכסן )‪(GvH‬‬
‫ב‪ .‬תתבטא בשחזור היכולת של המקבל להגיב כנגד שתל זר‬
‫ג‪ .‬תגרום תמיד למקבל לתגובת )‪Mixed Lymphocyte Reaction (MLR‬‬
‫ד‪ .‬חיונית כדי לאפשר למקבל להגיב כנגד ליפופוליסכריד )‪(LPS‬‬

‫‪ .29‬באדם אשר לא נחשף מעודו לאנטיגן נבחין במיטוזות של תאים לימפואידיים באברים‬
‫ובאזורים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מרכזי נבט בקשר לימפטי‬
‫ב‪ .‬פרה קורטקס בקשר לימפטי‬
‫ג‪ .‬אזור מרגינלי בטחול‬
‫ד‪ .‬קורטקס בתימוס‬
‫ה‪ .‬מח העצם‬

‫‪ .30‬תגובה חיסונית ספציפית לוירוס אשר חדר לגוף דרך הדם‪:‬‬

‫א‪ .‬מתרחשת בדם‬
‫ב‪ .‬מתרחשל בטחול‬
‫ג‪ .‬מתרחשת בתימוס‬
‫ד‪ .‬מתרחשת בכבד‬
‫ה‪ .‬מתרחשת בקשרי לימפה‬

‫‪ .31‬להשתלת מח עצם סיכויי הקליטה הטובים ביותר באם‪:‬‬

‫א‪ .‬יושתל בין פרטים שהם תאומים זהים‬
‫ב‪ .‬יושתל בין פרטים שהם הומוזיגוטיים‬
‫ג‪ .‬יושתל בין פרטים ‪allogeneic‬‬
‫ד‪ .‬יושתל בין פרטים ‪xenogeneic‬‬
‫ה‪ .‬יושתל בין פרטים ‪syngeneic‬‬

‫‪ .32‬לימפוציטים מסוג ‪ null‬המבצע ראקצית ‪ADCC‬‬

‫א‪ .‬מוצאם מתאי גזע במח העצם‬
‫אימונולוגיה ‪(2) 1992 -‬‬

‫חייבים לעבור ריגוש מוקדם עם אנטיגן‬ ‫ב‪.‬‬

‫מפרישים ‪ IgG‬בתגובה לגירוי אנטיגני‬ ‫ג‪.‬‬
‫בעלי רצפטור ממברנלי לחלק ‪ Fc‬של ‪IgE‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫בעלי רצפטור ממברנלי לחלק ‪ Fc‬של ‪IgG‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫בחינה באימונולוגיה ‪1990 -‬‬

‫בחינה באימונולוגיה ‪1990 -‬‬

‫‪ .1‬לימפוקינים יכולים להביא לאירועים הבאים בתאי ‪B‬‬

‫הגברת רמות אנטיגן ‪ Class 1‬ו‪ Class 2 -‬על ממברנה‬ ‫‪(0‬‬

‫הפרשת ‪ IL-1‬ו‪IL-2-‬‬ ‫‪(1‬‬
‫שינוי בסוג שרשרת הכבדה המיוצרת‬ ‫‪(2‬‬
‫שינוי בסוג שרשרת הכבדה והקלה המיוצרת‬ ‫‪(3‬‬
‫)‪ (0,2‬נכונים‬ ‫‪(4‬‬

‫‪ .2‬תאי ‪ T‬משופעלים מסנטזים ומפרישים לימפוקינים ואינטרלוקינים‪ .‬איזה מהקביעות‬

‫הבאות איננה נכונה כלפי תאי ‪ T‬אלו‪:‬‬
‫‪ (0‬הם מפרישים ‪IL-4,IL-2,IL-1.‬‬
‫‪ (1‬הם מפרישים ‪Tumor necrosis factor and gamma interferon‬‬
‫‪ (2‬הם מפרישים חלבונים המעקבים חלוקת תאים‬
‫‪ (3‬הם מפרישים חלבונים כימוטקטיים‬
‫‪ (4‬הם מפרישים חלבון המשפיע על ויסות החום בגוף‬

‫‪ .3‬תאי )‪ cytotoxic T cells) Tc‬מתורם ‪ x‬ישגשגו ‪) in vivo‬בתוך פרט ‪ (x‬בעקבות גרוי עם‬
‫תאים עצמיים מודבקים עם וירוס ‪ .A‬ל‪ Tc-‬אלו יחודיות הרג‬
‫)‪ (Cytotoxic specificity‬ל‪:‬‬
‫‪ (0‬תאים מאותו תורם ‪ x‬מודבקים עם כל וירוס‬
‫‪ (1‬תאים מכל תורם המודבקים עם וירוס ‪ A‬בתנאי שהם בעלי אותם אנטיגני‬
‫‪Class 1‬כמו תורם ‪.x‬‬
‫‪ (2‬תאים מכל תורם המודבקים עם וירוס ‪ A‬ובעלי אותם אנטיגני ‪ Class 2‬כמו תורם ‪.x‬‬
‫‪ (3‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ (4‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .4‬כאשר מתכוננים השתלה מתורם חי מבצעים מספר בדיקות לסווג רקמות וביניהן‬
‫‪ .Mixed lymphocyte reaction‬מבחן זה מבצעים בצורות שונות בהתאם לאבר המושתל‪.‬‬
‫איזה מהמשפטים הבאים נכון?‬
‫‪ (0‬כאשר האבר המושתל הוא מוח‪-‬עצם יש לבדוק תרבית המכילה לימפוציטים מהמקבל‬
‫ולימפוציטים של התורמים אפשריים גם יחד ולוודא שלמקבל אין מערכת חיסון פעילה‬
‫‪ (1‬כאשר האבר המושתל הוא כליה חשוב לבדוק את הלימפוציטים של המקבל כאשר הם‬
‫מוקרנים ואילו של התורם שאינם מוקרנים כדי לוודא שלימפוציטים שבכלי דם השתל‬
‫לא יתקיפו את החולה לאחר ההשתלה‬
‫‪ (2‬כאשר האבר המושתל הוא מוח‪-‬עצם יש לבדוק תרבית המכילה לימפוציטים מהמקבל‬
‫ולימפוציטים מהתורם כאשר אף אחד מהם איננו מוקרן ………‪.‬מנת לברר האם יש‬
‫הכירות הדדית בין המקבל לתורם ובין התורם למקבל‪ ,‬דבר שישלול השתלה בין פרטים‬
‫אלו‪.‬‬
‫‪ 2 ,0 (3‬נכונים‬
‫‪ (4‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .5‬במעבדה מסוימת עורכים מחקר על חיות הנשמרות בתנאי בידוד מוחלט על מנת שחיות‬
‫אלו לא יחשפו לאנטיגן כל שהוא‪ .‬אפילו המזון מטופל בכדי לפרק את המולקולות הגדולות‬
‫לגורמים קטנים‪ .‬לחיות אלו הנמצאות בתנאים המכונים ‪: Antigen Free‬‬
‫‪ (0‬רמות ירודות‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬של נוגדנים מסיסים בנסיוב‬
‫‪ (1‬שגשוג תאים בטימוס )‪(Thymus‬‬
‫‪ (2‬קשרים לימפטיים קטנים ביחס לאחיהם הנמצאים בתנאי מעבדה רגילים‬
‫‪ 0,2 (3‬נכונים‬
‫בחינה באימונולוגיה ‪1990 -‬‬

‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪(4‬‬

‫‪ .6‬ברצונך לנקות ולהפריד בין תאי ‪ T‬עזר לתאי ‪ T‬ציטוטוקסיים מהאדם ולאחר מכן‬
‫להשתמש בכל אחת מהאוכלוסיות לבדיקות ביולוגיות‪ .‬יש בידך מספר רב של נוגדנים חד‬
‫שבטיים ןהן מעבדה מצויידת היטב‪ .‬באילו מהבאים היית בוחר בכדי לבנות מערכת הפרדה‬
‫בין תאי ‪ T h‬ן‪: Tc-‬‬
‫‪ (0‬נוגדנים נגד אנטיגני ‪ Class 2‬ונוגדנים נגד ‪8 CD‬‬
‫נוגדנים נגד ‪ perforin‬ונוגדנים נגד ‪4 CD‬‬ ‫‪(1‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪CD‬‬ ‫נגד‬ ‫ונוגדנים‬ ‫‪CD‬‬ ‫‪4‬‬ ‫נגד‬ ‫נוגדנים‬ ‫‪(2‬‬
‫‪ (3‬נוגנים נגד אנטיגנים ‪ Class 1‬ונוגדנים נגד אנטיגנים ‪Class 2‬‬
‫‪ (1,2) (4‬אפשרויות נכונות‪.‬‬

‫‪ .7‬אילו מהבאים ללא גורם נוסף יכולים לגרות תאי ‪ B‬לשגשוג וההמיינות לתאי ‪:plasma‬‬
‫‪ (0‬אנטיגן ‪ + T-dependent‬משלים‪.‬‬
‫‪ (1‬אנטיגן ‪T-independent‬‬
‫‪ (2‬מיטוגן פוליקלונלי לתאי ‪B‬‬
‫‪ (3‬אנטיגן ‪IL-4+ T dependent‬‬
‫‪ (1,2) (4‬נכונים‬

‫‪ .8‬אילו מהמשפטים הבאים נכונים‪:‬‬

‫‪ (0‬אותם תאי ‪ B‬יגיבו לחיסון עם אנטיגן מסוים המוזרק בצורה הנטיבית ולחיסון באותו‬
‫אנטיגן לאחר שהוא עבר דנטורציה )‪ (denaturation‬אך תאי ‪ T‬בדרך כלל לא יגיבו כך‬
‫‪ (1‬אותם תאי ‪ T‬יגיבו לחיסון עם אנטיגן מסוים הנמצא בצורה הנטיבית ולחיסון באותו‬
‫אנטיגן לאחר שהוא עבר דנטורציה אך תאי ‪ B‬בדרך כלל לא יגיבו כך‬
‫‪ (2‬אותם תאי ‪ T‬ואותם תאי ‪ B‬יגיבו לחיסון עם אנטיגן מסוים הנמצא בצורה נטיבית‬
‫ולחיסון באותו אנטיגן לאחר שהוא עבר דנטורציה‬
‫‪ (3‬בכדי שתא ‪ T‬ותא ‪ B‬יעלו יחסי גומלין קוגנטיבים )‪ (cognate‬שניהם חייבים להכיר את‬
‫אותו אפיטופ )‪(epitope‬‬
‫‪ (4‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .9‬לתאי ‪ B‬ולתאי ‪ T‬רצפתןרים סגוליים המזהים אנטיגן‪ .‬אילו מהמנגנונים הבאים חלים‬
‫בהתפתחות רצפתורים אלו בשני סוגי הלימפוציטים האלה‪:‬‬
‫‪(0‬היוצרות איזורי ‪ N‬על ידי )‪Tdt) Terminal Deoxynucleotidyl Transferase‬‬
‫‪Isotype switch(1‬‬
‫‪Somatic Mutation (2‬‬
‫‪ (3‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ (4‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .10‬בחיסון ראשוני מתחת לעור עם אנטיגן ‪ T-independent‬נמצא שעיקר תגובת החיסון‬

‫חל בקשר הלימפטי המנקז‪ .‬רוב תאי ה‪ B-‬המגיבים לאנטיגן יחשפו לו‪:‬‬
‫‪(0‬בעור‬
‫‪(1‬בקליפת )‪ (medulla‬הקשר לימפטי‬
‫‪(2‬בזקיקים הראשונים )‪ (primary follicles‬של הקשר הלימפטי‬
‫‪(3‬בסינוס התת קפסולרי )‪ (subcapsular sinus‬שבקשר הלימפטי‬
‫‪(4‬בפרה קורטקס )‪ (paracortex‬של הקשר הלימפטי‬

‫‪ .11‬תאי ‪ T‬נושאים סימנים ממברנליים הקרויים ‪ 4 CD‬ו‪ . 8 CD -‬סמנים אלה מאפיינים תאי‬
‫‪ T‬לפי תפקידם ייחודיותם‪ .‬אילו מהקביעות הבאות נכונה כלפי תאים אלה‪:‬‬
‫‪(0‬בגוף האדם הבריא כל תאי ‪ T‬בעלי סמן ‪ 4 CD‬נושאים גם ‪3 CD‬‬
‫‪ (1‬אין בגוף האדם הבריא תאי ‪ T‬בעלי ‪ 4 CD‬נושאים גם ‪.8 CD‬‬
‫בחינה באימונולוגיה ‪1990 -‬‬

‫‪ (2‬אין בגוף האדם הבריא תאי ‪ T‬בעלי ‪ TcR‬ללא ‪ 3 CD‬ו‪CD -‬‬

‫‪4‬‬
‫‪ (3‬כל תאי ה‪ T-‬בקשר לימפטי הינם בעל סמנים ‪3 TcR, CD ,2 CD ,4 CD‬‬
‫‪ (0,1) (4‬נכונים‬

‫‪ Venules High Endothelial .12‬נמצאים ב‪:‬‬

‫‪ (0‬ליבה של הטימוס )‪(Thymic medulla‬‬
‫‪ (1‬פרה קורטקס של קשר לימפטי ‪Lymph node paracortex‬‬
‫‪ (2‬רקמה מודלקת ‪Inflamed Tissu‬‬
‫‪ (0,1) (3‬נכונים‬
‫‪ (4‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .13‬תאי אם המשותפים ללימפוציטים )‪ (lymphocytes‬גרנולוציטים )‪(granulocytes‬‬

‫וכדוריות אדומות )‪ (erythrocytes‬ניתן למצוא ב‪:‬‬
‫‪ (0‬מח עצם וטיפוס‬
‫‪ (1‬טיפוס ובורסה של פבריציוס‬
‫‪ (2‬כבד עוברי ומח עצם‬
‫‪ (3‬קשר לימפטי וטחול‬
‫‪ (4‬אין תשובה נכונה‬

‫‪.14‬בתרבית רקמה שמו אוכלוסייה טהורה של תאי ‪ T‬בוגרים אך לא משופעלים‬

‫)‪ . (unactivated‬לתאי ‪ T‬אלה הוסיפו אנטיגן חלבוני‪) BSA ,‬אלבומין של נסיוב פרה( והן‬
‫‪ . Interleukin-1‬בתרביות אלו נצפה ל‪:‬‬
‫‪ (0‬שגשוג תאי ‪ T‬הספציפיים ל ‪BSA‬‬
‫‪ (1‬היווצרות רצפטורים ל ‪ IL-2‬על תאי ה‪ T-‬הספציפיים ל ‪BSA‬‬
‫‪ (2‬יצירת רמות גבוהות יותר של ‪ IL-2‬בתרבית זו מאשר בתרבית ביקורת שלא שמו בה‬
‫‪ IL-2‬ו‪BSA -‬‬
‫‪ (3‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ (4‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .15‬במחלה תורשתית באדם בה קיים פגם בהבשלת תאי ‪ B‬מתאי אם במח העצם נצפה‬
‫למצוא דלדול תאי ב‪:‬‬
‫‪ (0‬אזורי הקליפה )‪ (cortex‬שבקשר הלימפטי ובטיפוס‬
‫‪ (1‬אזורי ה ‪ cortex‬וה ‪ paracortex‬שבקשר הלימפטי‬
‫‪ (2‬אזורי ה ‪ cortex‬וליבה )‪ (medulla‬שבקשר הלימפטי‬
‫‪ (3‬אזורי ה ‪ medulla‬שבקשר הלימפטי ובטימוס‬
‫‪ (4‬אין תשובה נכונה‬

‫‪.16‬כריתת טימוס בעכבר בתקופת הילוד )משך ‪ 24‬שעות לידה( תמנע התפתחות תאי ‪T‬‬
‫בשלים )‪ (mature‬מפרקורסורים במח העצםץ אם נעביר לעכבר כזה לימפוציטים בשלים‬
‫מתורם ‪ allogeneic‬נצפה ל‪:‬‬
‫‪ (0‬שיקום מערכת החיסון של המקבל וכתוצאה‪ :‬חיה בריא‬
‫‪ (1‬דחיית תאי ה‪ T-‬ה‪ allogeneic-‬המושתלים‬
‫‪ (2‬תגובת שחל כנגד המאכסן )‪. (Graft vs Host‬‬
‫‪ (3‬שגשוג והתמיינות תאי ‪ T‬של המקבל כתוצאה מלימפוקינים שמקורם תאי ‪ T‬של התורם‬
‫‪ (4‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .17‬בשתילת כליה מן המת ההתאמה בין תורם השתל למקבל השמל נקבעת על ידי‬
‫הערכה של‪:‬‬
‫‪HLA Class 1 antigens(0‬‬
‫‪ (1‬נוגדנים בנסיוב המקבל כנגד לימפוציטים של התורם‬
‫בחינה באימונולוגיה ‪1990 -‬‬

‫‪HLA Class 2 antigens (2‬‬

‫‪ (0,1,2) (3‬נכונים‬
‫‪ (0,1) (4‬נכונים‪) ,‬אופציה ‪ (2‬אינה נבדקת‬

‫‪ .18‬במבחן תרבית לימפוציטים מעורבת )‪ (Mixed Lymphocyte Reaction) (MLR‬לפני‬

‫שתילת מוח עצם לבחירת תורם מתאים‪:‬‬
‫‪ (0‬יש חשיבות רק להגבה של הלימפוציטים של התורם‬
‫‪ (1‬יש חשיבות רק להגבה של הלימפוציטים של המקבל‬
‫‪ (2‬אין חשיבות לעצמת התגובה של המקבל או של התורם כי אם רק לעצם קיום תגובה‬
‫‪ (3‬המבחן מיותר כאשר קיימת זהות באנטיגנים …‪ HLA-A,B,C,DR,D‬בין תורם לבין‬
‫המקבל‪.‬‬
‫‪ (4‬נבדקת האפשרות לדחיית מוח העצמות המושתל והן האפשרות לתגובתו כנגד רקמות‬
‫המקבל‬

‫‪.19‬אלו מההגדרות הבאות מתאימה ל‪:HLA Class 1 antigens :‬‬

‫‪(0‬מזוהים במעבדה על ידי תבחין ציטוטוקסיות שלביצועו דרושים נוגדנים ומשלים‬
‫‪(1‬מזוהים במעבדה במבחן הנמשך לא פחות מ‪ 24 -‬שעות‬
‫‪ (2‬התבטאותם הפנוטיפית נקבעת על ידי האלל הדומיננטי בכל אחד‬
‫‪(3‬מצויים בעיקר על תאי ‪B‬ת מקרופגים ותאי ‪ T‬מופעלים‬
‫‪(4‬מופיעים על פני כל התאים בגוף האדם‬

‫‪.20‬בתרבית לימפוציטים מעורבת ) ‪MLR) Mixed Lymphocyte Reaction‬לימפוציטים‬

‫מפרט ‪ X‬הנושא ‪ HLA-Dw7‬מוקרנים ומוספים ללימפוציטים של פרט ‪ .Y‬כעבור ‪ 6‬ימים‬
‫על תרבות נמצא שסינטזת ה‪ DNA -‬בתאי ‪ Y‬היא ברמה הבסיסית בלבד‪ ,‬כאשר כל‬
‫הביקורות היו תקינות‪ .‬המסקנה הסבירה ביותר היא‪:‬‬
‫‪ Y (0‬הוא הומוזיגוטי ל ‪HLA-Dw7‬‬
‫‪ (1‬ללא ידע נוסף לא ניתן לקבוע אם ‪ Y‬נושא ‪Dw7-HLA‬‬
‫‪ Y (2‬הוא הטרוזיגוטי ל‪HLA-Dw7 -‬‬
‫‪ Y (3‬אינו נושא את האלל ‪HLA-Dw7‬‬
‫‪ Y (4‬נושא לפחות אלל אחד ל ‪HLA-Dw7‬‬

‫‪ .21‬באילו מן השתילות הבאות של עור שמקורו בירך‪ ,‬למצח‪ ,‬צפויה דחיי השתל‪:‬‬
‫‪Autograft (0‬‬
‫‪Isograft (1‬‬
‫‪Allograft (2‬‬
‫‪ (3‬בכל השתילות הנ"ל‬
‫‪ (4‬באף אחד מהשתילות הנ"ל‬

‫‪ .22‬קיימת הקבלה בין האתרים העיקריים לתאום רקמות באדם ובעכבר ב‪:‬‬
‫‪ K antigens H-2 (0‬ו‪ D 2-H -‬בעכבר מקבילים ל‪ HLA-A,B,C antigens :‬באדם‬
‫‪ H-2 D antigens (1‬בעכבר מקבילים לאנטיגנים המקודדים על ידי ‪HLA-D region‬‬
‫באדם‬
‫‪ (2‬לאתרים ‪ H-2 I-E‬ו‪ H-2 I-A -‬אין אתרים מקבילים ב‪ MHC -‬על אדם‬
‫‪ Class 3 genes (3‬בעכבר ובאדם מכתיבים הופעת אנטיגנים ממברנליים המעורבים‬
‫בתגובת דחיית השתל‪.‬‬
‫‪ (0,1) (4‬נכונים‬

‫‪ .23‬עוף שעבר ניתוח בתקופה העוברית להוצאת ‪ Bursa of Fabricius‬חוסן עם אנטיגן‬

‫מסוים‪ .‬כתוצאה מהחיסון שגשגו תאים בטחול של העוף‪ .‬מזה ניתן להניח‪:‬‬
‫‪ (0‬שכתוצאה מהחיסון יוצר ‪IgM‬‬
‫‪ (1‬שהאנטיגן היה ‪T-independent‬‬
‫‪ (2‬שהתאים ששגשגו היו לימפוציטים ‪T‬‬
‫בחינה באימונולוגיה ‪1990 -‬‬

‫‪ (3‬שהתאים ששגשגו היו מקרופגים‬

‫‪ (3,4) (4‬נכונים‬

‫‪ .24‬האנזים ‪ (Terminal deoxynucleotidyl transferase) Tdr‬מופיע בתאים הבאים‪:‬‬

‫‪ (0‬תא פלסמה ולימפוציט בדם‪.‬‬
‫‪(1‬לימפוציטים בדם ולימפוציט ‪ B‬בקשר לימפטי‪.‬‬
‫‪(2‬תימוציטים בקורטקס של התימוס ולימפוציטים ‪ pre B‬בקשר לימפטי‪.‬‬
‫‪(3‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪(4‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .25‬איזה צירוף של ציטוקינים מופרשים ע"י מונוציטים מאקרופגים‪:‬‬

‫‪IL-6 + IL-4 + IL-3 + IL-1 (0‬‬
‫‪6M-CSF + TNF-β + IL-6 + IL-1(1‬‬
‫‪IL-6 + TNF-α + IFN-α + IL-1 (2‬‬
‫‪IL-3 + IL-6 + IL-1 + IL-4(3‬‬
‫‪IL-5 + TNF-β + TNF-α + 6M-CSF(4‬‬

‫‪ .26‬בשגשוג ובהבשלה הסופיים של תא ‪ B‬שגורה ע"י אנטיגן התלוי ב‪ T-‬מעורבים‬

‫ציטוקינים הבאים‪:‬‬
‫‪IFN-β, IL-6, IL-4, IL-1 (0‬‬
‫‪IL-3, IL-6, IL-5, IL-4(1‬‬
‫‪6M-CSF, IFN-τ, IL-2, IL-1(2‬‬
‫‪IFN-τ, IL-6, IL-5, IL-4, IL-2, IL-1(3‬‬
‫‪IL-6, IL-5, IL-4, IL-3(4‬‬

‫‪ .27‬אילו מהבאים הם תוצרי תא ‪ T‬המסוגלים להגביר פעילויות של תאי ‪: T‬‬

‫‪IL-6, IFN-τ, IL-2 (0‬‬
‫‪IFN-τ, IL-4, IL-2(1‬‬
‫‪(2‬אנדוטוקסין‪ , IL-3 ,‬לימפוטוקסין‬
‫‪IL-2, IFN-τ, IFN- α(3‬‬
‫‪IL-7, IL-2, IL-1(4‬‬

‫‪ .28‬הציטוקין‪/‬ים המעורב‪/‬ים בהתפתחות תגובה דלקתית ובהרס הרקמה הנגרם בעקבותיה‬

‫הוא‪ /‬הם‪:‬‬
‫‪IL-1 (0‬‬
‫‪IL-6(1‬‬
‫‪TNF-α(2‬‬
‫‪ + 0(3‬א ‪ +‬ב‬
‫‪ + 0 (4‬ב‬

‫‪ TNF-β .29‬דומה ביותר בפעילותיו לציטוקין‪:‬‬

‫‪TNF-α (0‬‬
‫‪IFN- β (1‬‬
‫‪IFN- τ (2‬‬
‫‪IL-2(3‬‬
‫‪IL-1(4‬‬

‫‪ .30‬אילו מהחומרים הבאים מסוגלים לגרום ‪ down-regulation‬של הפרשת ‪: IL-1‬‬

‫‪ (0‬קורטיקוסטרואידים‬
‫‪(1‬פרוטסטגלנדין ‪(PGE2) E2‬‬
‫בחינה באימונולוגיה ‪1990 -‬‬

‫‪IL-2(2‬‬
‫‪ + 0 (3‬א ‪ +‬ב‬
‫‪ + 0 (4‬א‬

‫‪ .31‬לאילו מהציטוקינים הבאים יש חשיבות מכרעת בהתפתחות תגובות של יתר רגישות‬

‫מידית‪:‬‬
‫‪IFN-τ (0‬‬
‫‪IL-2(1‬‬
‫‪IL-4(2‬‬
‫‪IFN- β2(3‬‬
‫‪IFN- β(4‬‬

‫‪ .32‬לאיזה צירוף של פקטורים יש חשיבות בהבשלת תאי אב )‪ (stem cells‬במערכת‬

‫ההמטופויטית‪:‬‬
‫‪IFN- β2, IL-1, IL-2 (0‬‬
‫‪IL-3, IFN-β2, IL-7(1‬‬
‫‪IL-4, IL-6, TNF-α(2‬‬
‫‪IL-1, IL-3, IL-6(3‬‬
‫‪IL-1, IL-2, IL-5(4‬‬

‫הערה‪ :‬השאלה הבאה במבחן היא שאלה מספר ‪.41‬‬

‫‪ .41‬תאי ‪ B‬זיכרון‪ ,‬צאצאי תא ‪ B‬מקורי אחד‪ ,‬הנם תאים ש‪:‬‬
‫‪ (0‬אינם יוצרים ‪ IgM‬וגם לא ‪IgD‬‬
‫‪(1‬כולם יוצרים בדיוק אותה שרשרת כבדה‬
‫‪ (2‬אינם יוצרים ‪IgM‬‬
‫‪ (3‬כולם יוצרים בדיוק אותה שרשרת קלה‬
‫‪ + 0 (4‬ב‬
‫‪ (5‬א ‪ +‬ג‬
‫‪ (6‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ (7‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .42‬בתגובה שניונית‪ ,‬בגדרך כלל הנוגדנים הנוצרים הם אפיניים יותר לאנטיגן מאשר אלו‬
‫שנוצרו בתגובה שראשונית‪ .‬העלייה הזאת באפיניות ניתן לייחס בין היתר‪:‬‬
‫‪ Genetic Recombination (0‬ו ‪Isotipe Switch -‬‬
‫‪(1‬לתהליכים הדורשים שיתוף של תאי ‪T‬‬
‫‪ (2‬לתהליכים החלים בתגובה הראשונית המאוחרת‬
‫‪ Mutation (3‬ו ‪Selection -‬‬
‫‪ (4‬א ‪ +‬ב ‪ +‬ג‬
‫‪ (5‬ב ‪ +‬ג‬
‫‪ (6‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ (7‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .43‬הטחול נבדל מהקשר הלימפטי בכך ש‪:‬‬

‫‪ (0‬בטחול מתפתחות תגובות דחף חיסוניות‪ ,‬ואילו בקשר הלימפטי תגובות ראשוניות‪.‬‬
‫‪(1‬בקשר הלימפטי זקיקים )‪ (follicles‬ומרכזי נבט )‪ (germinal centers‬ואילו בטחול אין‬
‫זקיקים ומרכזי נבט‪.‬‬
‫‪ (2‬בטחול ישנם כלי דם נכנסים ויוצאים ואילו בקשר הלימפטי אין לא כלי דם יוצאים וגם‬
‫לא נכנסים‬
‫‪ (3‬בקשר הלימפטי יש אזורים עשירים בתאי ‪ T‬ובטחול אין איזורים שהם יותר עשירים‬
‫בתאי ‪ T‬מאשר בתאי ‪B‬‬
‫‪ (4‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ (5‬אין תשובה נכונה‬
‫בחינה באימונולוגיה ‪1990 -‬‬

‫‪ .44‬בין התאים הפועלים והמגויסים לתגובות הגנה בגוף‪ ,‬יש כאלו שלהם גרנולות תוך‬
‫תאיות המכילות חומרים שבהפרשתם יכולים להביא לנזק של תאים אחרים‪ .‬בין תאים אלו‪,‬‬
‫ישנם אחדים בעלי רצפטורים ל ‪ Fc -‬של נוגדן‪ ,‬אשר בתנאים מסוימים יכולים לעבור שפעול‬
‫)‪ (activation‬דרך רצפטורים אלו‪ .‬תאים שיש להם גם רצפטור ל ‪ Fc -‬של נוגדן על הממברנה‬
‫שלהם‪ ,‬והם גם בעלי גרנולות הם‪:‬‬
‫‪ (0‬מונוציטים‪ ,‬נויטרופילים ו‪NK -‬‬
‫‪(1‬נויטרופילים‪ ,‬אוזינופילים ו‪NK -‬‬
‫‪ (2‬תאי ‪ ,NK ,Tc‬ומאקרופגים‬
‫‪(3‬נויטרופילים‪ ,Tc ,‬ובאזופילים‬
‫‪ (4‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ (5‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .45‬תאים מציגי אנטיגן )‪ (Antigen presenting cells‬הנושאים אנטיגן ‪ ,Class II‬נמצאים בכל‬
‫אחד מהבאים פרט ל‪:‬‬
‫‪ (0‬טחול‬
‫‪(1‬קשר לימפטי‬
‫‪ (2‬תימוס‬
‫‪ (3‬עור‬
‫‪ (4‬דם ורידי‬
‫‪ (5‬ג ‪ +‬ד‬
‫‪ (6‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ HLA Class I antigens .46‬הנם‪:‬‬

‫‪ (0‬חלבונים ‪ HLA-C ,HLA-B ,HLA-A‬על פני ממברנות תאים‬
‫‪(1‬אנטיגנים המעורבים ביחסי גומלין של מאקרופגים עם תאי ‪B‬‬
‫‪ (2‬חלבונים המקודדים על ידי גנים השייכים לאתר הגנטי של מערכת המשלים‬
‫‪ (3‬אנטיגנים המעורבים ב ‪(Cell Mediated Cytolysis) CMC -‬‬
‫‪ (4‬מולקולות שלהן חשיבות בהצגת אנטיגן לתאי ‪T‬‬
‫‪ + 0 (5‬א ‪ +‬ג ‪ +‬ד‬
‫‪ + 0 (6‬ג ‪ +‬ד‬
‫‪ (7‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .47‬תאים ציטוטוקסיים פועלים בבקרה פנימית בגוף בכך שהם הורגים תאים בלתי רצויים‬
‫וביניהם תאים ממאירים‪ .‬תאי ‪ NK‬הם תאים ציטוטוקסיים‪ .‬איזו‪/‬אילו מהקביעות הבאות‬
‫נכונה‪/‬ות לגבי תאי ‪:NK‬‬
‫‪ (0‬מנגנון ההכרות וההרס של תאי המטרה )‪ (Target cells‬תלוי בהמצאות אנטיגני ‪Class I‬‬
‫על תאי המטרה‪.‬‬
‫‪(1‬מנגנון ההכרות וההרס של תאי המטרה )‪ (Target cells‬תלוי בהמצאות אנטיגני ‪Class II‬‬
‫על תאי המטרה‪.‬‬
‫‪ (2‬אלו תאים נייחים הנמצאים בעיקר מתחת לרקמת האפיתל‪.‬‬
‫‪ (3‬אלו תאים המושפעים מרמת שפעול של תאי ‪ T‬בגוף‬
‫‪ (4‬אלו תאים פאגוציטים‬
‫‪ (5‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ (6‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .48‬מולקולות ‪:β2 microglobulin‬‬

‫‪ (0‬זהות בכל ה ‪ Class I antigens -‬בפרט מסוים‬
‫‪(1‬מקודדות באתר הגנטי של ה ‪MHC -‬‬
‫‪ (2‬קשורות לשרשרת הכבדה של ‪ Class I antigens‬בקשרים קוולנטים‬
‫‪ (3‬קובעות את הפולימורפיזם של ‪Class I antigens‬‬
‫‪ (4‬מהוות את האפיטופ שנגדו מגיבים הנוגדנים מכוונים המשמשים לסווג של ‪Class I‬‬
‫‪.antigens‬‬
‫בחינה באימונולוגיה ‪1990 -‬‬

‫‪ (5‬ג ‪ +‬ד‬

‫חלק ב'‬
‫בחלק זה צריך לקבוע אילו מבין הטענות הן נכונות‪ ,‬ואילו לא נכונות‪.‬‬
‫‪ .1‬לימפוציטים ציטוטוקסיים מסוג ‪ CTL‬יתפתחו‪:‬‬
‫א( במהלך תגובה חיסונית ספציפית לתאי כליה אלוגניים )‪(Allogenic‬‬
‫ב( במהלך תגובה חיסונית ספציפית להדבקה בוירוס‬
‫ג( במהלך תגובה חיסונית ספציפית לתאים סרטניים‬
‫ד( במהלך תגובה חיסונית לתאי כליה סנגנאים )‪(Syngeneic‬‬
‫ה( במהלך תגובה חיסונית ספציפית לאנדוטוקסין של ‪E.Coli‬‬

‫ה ‪ Marginal zone -‬בטחול מקביל בתפקידיו ל‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫למרכזי הנבט בקשר לימפטי‬ ‫א(‬
‫לאזורים פרי‪-‬פוליקולרים בקשר לימפטי‬ ‫ב(‬
‫לסינוס התת‪-‬קפסולרי בקשר לימפטי‬ ‫ג(‬
‫לאזור הפראקורטקס בקשר לימפטי‬ ‫ד(‬
‫לסינוסים המודולריים בקשר לימפטי‬ ‫ה(‬

‫האזורים הפריארטריולרים בפולפה הלבנה בטחול‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫מאוכלסים בעיקר במאקרופגים דנדריטיים‬ ‫א(‬
‫מאוכלסים בעיקר בלימפוציטים ‪T‬‬ ‫ב(‬
‫מאוכלסים בעיקר בלימפוציטים ‪B‬‬ ‫ג(‬
‫יעברו שפעול בעת חשיפה לשתל זר‬ ‫ד(‬
‫יעברו שפעול בעת חשיפה לאנטיגן ‪T-independent‬‬ ‫ה(‬

‫במהלך תגובה משנית לוירוס האדמה‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫פזור הוירוס בגוף מהיר יותר‬ ‫א(‬
‫אין יצירה של נוגדנים מסוג ‪IgM‬‬ ‫ב(‬
‫סילוק הוירוס מהגוף יתבצע מהר יותר‬ ‫ג(‬
‫יש עלייה באפיניות הנוגדנים הנוצרים‬ ‫ד(‬
‫יש התפתחות של תאים ציטוטוקסיים מסוג ‪CTL‬‬ ‫ה(‬

‫זיכרון חיסוני‪:‬‬ ‫‪.5‬‬

‫מושפע מאורך חייהם של הלימפוציטים‬ ‫א(‬
‫מושתת על הגידול במס' הלימפוציטים הספציפיים לאנטיגן מסוים בעקבות חשיפה‬ ‫ב(‬
‫ראשונה‬
‫נובע מזמן מחצית החיים הארוך יותר של ‪ IgG‬בסרום לעומת זמן מחצית החיים של‬ ‫ג(‬
‫אימונוגלובולינים אחרים‬
‫מאפיין רק גובה חיסונית תאית‬ ‫ד(‬
‫מתפתח תמיד בעקבות חדירת גוף זר לגוף‬ ‫ה(‬

‫לימפוציטים ‪: T‬‬ ‫‪.6‬‬

‫מבשילים ומתבגרים בתימוס‬ ‫א(‬
‫משתתפים בתגובה חיסונית כנגד חיידקים‬ ‫ב(‬
‫אינם רגישים כלל לקרינת ‪X‬‬ ‫ג(‬
‫יגיבו בעכבר כנגד תאים השונים מהם ב ‪H- 2K -‬‬ ‫ד(‬
‫מאבדים במהלך הבשלתם בעכבר לחלוטין את האנטיגן ‪Thy-1‬‬ ‫ה(‬
‫בחינה באימונולוגיה – ‪ – 1990‬תשובות אפשריות‬

‫תשובות אפשריות‬ ‫–‬ ‫‪1990‬‬ ‫–‬ ‫בחינה באימונולוגיה‬

‫א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ד‪-‬ה‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תשובות‬ ‫‪?2,4‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫א‪-‬ב‪-‬ג‪-‬ד‪-‬ה‪+‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לחלק ב'‬ ‫‪0‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬
‫א‪-‬ב‪+‬ג‪-‬ד‪+‬ה‪-‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪Å‬‬ ‫?‬ ‫‪23‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‪+‬ד‪+‬ה‪+‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫א‪+‬ב‪+‬ג? ד‪-‬ה‪-‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬
‫א‪+‬ב? ג‪ -‬ד‪+‬ה?‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪? 3,2‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪17‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪19‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪20‬‬
‫מבחן באימונולוגיה – ‪(2) 1990‬‬

‫מבחן באימונולוגיה ‪(2) 1990 -‬‬

‫‪ .1‬מה ‪ C'3b‬לא עושה?‬

‫א‪ .‬אופסונין )‪(Opsonin‬‬
‫ב‪ .‬פרוק ‪ C3‬ל‪ C'3a -‬ול‪C'3b -‬‬
‫ג‪ .‬מעודד פאגוציטוזה‬
‫ד‪Convertase C5 .‬‬

‫‪ .2‬למי מהבאים יש רצפטור למקרופאגים ולניוטרופילים?‬

‫א‪C'5a .‬‬
‫ב‪ Fc) Fc-E .‬של ‪(E‬‬
‫ג‪C'5b .‬‬
‫ד‪C'3a .‬‬

‫‪ .3‬מה נכון‪:‬‬
‫א‪ IgA .‬קושר משלים‬
‫ב‪ IgE .‬פותח אנדותל‬
‫ג‪ IgM .‬אינו אופסונין אבל נבלע ע"י מקרופאגים המכירים מרכיבים במכלול החיסוני‪.‬‬

‫‪ .4‬מי מגיב עם נוטרופיל בלבד?‬

‫א‪IgE .‬‬
‫ב‪IgM .‬‬
‫ג‪IgG .‬‬
‫ד‪IgA .‬‬

‫‪ .5‬בתחילה לא היתה פגוציטוזה‪ .‬רק כאשר הוסיפו נסיוב טרי )שאין בו נוגדנים לאנטיגן(‬
‫היתה פגוציטוזה‪ .‬איזה נוגדן היה במכלול החיסוני?‬
‫א‪IgE .‬‬
‫ב‪IgG .‬‬
‫ג‪IgA .‬‬
‫ד‪IgM .‬‬

‫‪ .6‬אם אין ייצור שרשרת ‪ J‬איזה נוגדן לא יהיה?‬

‫א‪ IgM .‬ממברנלי‬
‫ב‪ IgM .‬בסרום‬
‫ג‪ IgA .‬בסרום‬
‫ד‪IgE .‬‬

‫‪ GM .7‬משמעותו?‬
‫א‪ .‬הבדל אלוטיפי ב‪IgG -‬‬
‫ב‪ .‬הבדל אלוטיפי ב‪IgM -‬‬
‫ג‪ .‬הבדל אדיוטיפי ב‪IgG -‬‬

‫‪ .8‬ניתן למצוא שרשרת ‪J CBUDSBHO VCTHO‬ף‬

‫א‪ IgA .‬בנסיוב‬
‫ב‪ IgA .‬בחלב‬
‫ג‪ IgA .‬במערכת העיכול‬
‫ד‪ IgA .‬בריר‬
‫מבחן באימונולוגיה – ‪(2) 1990‬‬

‫‪ IgA‬בדם טבורי‬ ‫ה‪.‬‬

‫א‪+‬ג‪+‬ד נכונים‬ ‫ו‪.‬‬
‫א‪+‬ד נכונים‬ ‫ז‪.‬‬
‫א‪+‬ד‪+‬ה נכונים‬ ‫ח‪.‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫ט‪.‬‬

‫‪ .9‬רצפים יחודיים של חומצות אמינו‪ ,‬בתוך ‪ 110‬חומצות האמינו הראשונות מהקצה האמיני‬
‫של השרשראות הפוליפפטידיות שבנוגדן חשובים בהתקשרות הנוגדן לאנטיגן‪ .‬רצפים‬
‫אלו הינם‪:‬‬
‫א‪ allotype .‬הנוגדן‬
‫ב‪ epitope .‬הנוגדן‬
‫ג‪ domain .‬הנוגדן‬
‫ד‪ idiotype .‬הנוגדן‬
‫ה‪ .‬תת קבוצת הנוגדן‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .10‬הנוגדן העיקרי בין הגמה גלובולינים שבנסיוב הינו‪:‬‬

‫א‪IgG1 .‬‬
‫ב‪IgM .‬‬
‫ג‪IgA1 .‬‬
‫ד‪IgG2 .‬‬
‫ה‪IgE .‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .11‬לתא פטום )‪ (MAST‬רצפטורים ל‪:‬‬

‫א‪C5b .‬‬
‫ב‪ .‬פרופרדין‬
‫ג‪Anaphylatoxin .‬‬
‫ד‪Reagin .‬‬
‫ה‪C'1q .‬‬
‫ו‪ .‬ב‪+‬ד נכונים‬
‫ז‪ .‬ב‪+‬ג נכונים‬
‫ח‪ .‬ג‪+‬ד נכונים‬
‫ט‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫י‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .12‬נתן למצוא שרשרת ‪ J‬בנוגדנים הבאים‪:‬‬

‫א‪ IgM .‬בנסיוב‬
‫ב‪ IgG .‬בחלב‬
‫ג‪ IgE .‬במערכת העיכול‬
‫ד‪ IgA .‬בריר‬
‫ה‪ IgG .‬בדם טבורי‬
‫ו‪ .‬א‪ ,‬ג‪ ,‬ד נכונים‬
‫ז‪ .‬א‪ ,‬ד נכונים‬
‫ח‪ .‬א‪ ,‬ד‪ ,‬ה נכונים‬
‫ט‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫י‪ .‬אף תשובה נכונה‬
‫מבחן באימונולוגיה – ‪ – (2) 1990‬תשובות אפשריות‬
‫מבחן באימונולוגיה – ‪ – (2) 1990‬תשובות אפשריות‬

‫מבחן באימונולוגיה – ‪ – (2) 1990‬תשובות אפשריות‬

‫תשובה‬ ‫שאלה‬
‫ג‬ ‫‪1‬‬
‫א‬ ‫‪2‬‬
‫ב‬ ‫‪3‬‬
‫ד‬ ‫‪4‬‬
‫ד‬ ‫‪5‬‬
‫ב‬ ‫‪6‬‬
‫א‬ ‫‪7‬‬
‫ז‬ ‫‪8‬‬
‫ד‬ ‫‪9‬‬
‫א‬ ‫‪10‬‬
‫ח‬ ‫‪11‬‬
‫ז‬ ‫‪12‬‬
‫אימונולוגיה ‪1 -‬‬

‫‪1‬‬ ‫–‬ ‫בחינה באימונולוגיה‬

‫‪ .1‬חסינות טבעית וספציפית נבדלים אחת מהשניה‪:‬‬
‫א‪ .‬ספציפית הינה תגובה סתגלנית מושרית ואין תגובות מושרות בחסינות טבעית‪.‬‬
‫ב‪ .‬בספציפית מקרופאגים מהווים חלק ממנגנון הסילוק של האנטיגן ובחסינות‬
‫טבעית אין השתתפות של מקרופאגים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בספציפית ישנו מנגנון של זיכרון המאפשר תגובה יעילה יותר עם חשיפות‬
‫חוזרות ובטבעית אין למידה‬
‫ד‪ .‬כל התשובות‬
‫ה‪ .‬אף תשובה‬

‫‪ .2‬הגנה כנגד ‪ VAR.‬שנרכשה ע"י חשיפה ל‪ VAC. -‬היינה דוגמה ל‪:‬‬

‫א‪ .‬חסינות טבעית‬
‫ב‪ .‬חסינות סבילה‬
‫ג‪ .‬צילוב‬
‫ד‪ .‬עמידות בלתי ספציפית‬
‫ה‪ .‬כל התשובות‬
‫ו‪ .‬אף תשובה‬

‫‪ .3‬תגובה ראשונית נבדלת משניונית‪:‬‬

‫א‪ .‬בתגובה הראשונית כל הנוגדנים שנוצרים הם כנגד אפיטופ אחד מסויים ואילו‬
‫בדחף מגוון הנוגדנים לאפיטופים גדול יותר‬
‫ב‪ .‬בתגובה ראשונית רוב הנוגדים בעל ‪ K‬ובאילו בדחף ‪λ‬‬
‫ג‪ .‬בראשונית אנטיגן נקשר עם ‪ ,IgD/IgM‬ועל הממברנה השניונית יכול גם עם‬
‫‪.IgG‬‬

‫‪ .4‬הנוגדן הבא היעיל ביותר להפעלת המשלים‪:‬‬

‫א‪IgM .‬‬
‫ב‪IgG .‬‬
‫ג‪ .‬כולם‬

‫‪ .5‬הבדלים אלוטיפים נובעים מ‪:‬‬

‫א‪ .‬ריבוי גנים ?‬
‫ב‪ .‬מס' הגנים המקודדים לסוגים שונים של ‪H‬‬
‫ג‪ .‬שינויים המתרחשים ב ‪V‬‬
‫ד‪ .‬פולימורפיזם של גנים המקדדים לחלק של ‪H ,L‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה‬

‫‪ – Allelic exclusion .6‬תופעה שניתן למצוא ב‪:‬‬

‫א‪ B .‬בשלים‬
‫ב‪ T .‬בשלים‬
‫ג‪NK .‬‬
‫ד‪MAST .‬‬
‫ה‪ .‬א ‪ +‬ב‬
‫ו‪ .‬כל התשובות‬

‫‪ .7‬התאים השייכים לשורת תאים לימפואידים‪:‬‬

‫א‪ .‬תאי ‪B‬‬
‫ב‪ .‬תאי ‪T‬‬
‫ג‪MAST .‬‬
‫אימונולוגיה ‪1 -‬‬

‫ד‪ .‬דנדריטים‬
‫ה‪ .‬א ‪ +‬ב‬
‫ו‪ .‬כל התשובות‬

‫‪ .8‬למע' המשלים תרומה לתהליכים הבאים‪:‬‬

‫א‪ .‬שיפעול ‪T‬‬
‫ב‪ .‬סילוק של אימונוקומפלקס בכיליה‬
‫ג‪ .‬גיוס פאגוציטים לאתר דלקתי‬
‫ד‪ .‬הגברת יצור נוגדנים‬
‫ה‪ .‬אף תשובה‬

‫‪ .9‬חסר במרכיב ‪ C3‬חשוב ביותר במע' המשלים יביא‪:‬‬

‫א‪ .‬חסר של ‪C3b‬‬
‫ב‪ .‬פגיעה במסלול הלקטיני אך לא באלטרנטיבי‬
‫ג‪ .‬חסר ב – ‪C4b‬‬
‫ד‪ .‬העדר מוחלט של פאגוציטוזה‬
‫ה‪ .‬א ‪ +‬ב‬
‫ו‪ .‬כל התשובות‬

‫‪:RAG1 +RAG2 .10‬‬

‫א‪ .‬אנזימים פרוטאוליטים המופרשים בדמעות בנוזלי מע' החיסון‬
‫ב‪ .‬אנזימים החיוניים ל ‪isotype switch‬‬
‫ג‪ .‬חיוניים לרקומבינציה של ‪ V‬בתאי ‪B‬‬
‫ד‪ .‬חיוניים לרקומבינציה של ‪ V‬בתאי ‪T‬‬
‫ה‪ .‬ב ‪ +‬ג ‪ +‬ד‬
‫ו‪ .‬ג ‪ +‬ד‬
‫ז‪ .‬כל התשובות‬

‫‪ .11‬בעכברים ‪:anti Hel IgIg‬‬

‫א‪ .‬חסר של ‪B‬‬
‫ב‪ .‬כל ה‪ B -‬בעלי ספציפיות אנטיגנית‬
‫ג‪ .‬ביטוי גבוה של אנזימי רקומבינאז במח העצם‬
‫ד‪ .‬חסר תאי ‪T‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה‬

‫‪ .12‬לימפוציט ‪ B‬צעיר הקושר אנטיגן במח העצמות‪:‬‬

‫א‪ .‬תהליך של ‪ positive rea.‬ויתמיין לתא בוגר‬
‫ב‪ .‬שיפעול לתא פלסמה‬
‫ג‪ .‬יכול לעבור רקומבינציה שנייה‬
‫ד‪ .‬ינדוד אל הפריפרייה לפגוש תא ‪T‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה‬

‫‪ .13‬התקשרות ל ‪: BCR‬‬
‫‪2+‬‬
‫א‪ .‬עלייה ב‪ Ca -‬ושיפעול ‪PCK‬‬
‫ב‪ .‬הצגת אנטיגן על הממברנה עם ‪MHC II‬‬
‫ג‪ .‬פרוליפרציה והתמיינות לפלסמה עם סיגנל ‪ II‬מה ‪T‬‬
‫ד‪ISOTYPE SWITCH .‬‬

‫‪ .14‬רקומבינציה ראשונית של ‪ V‬ל ‪ J‬מתרחשת ב‬

‫א‪late pro B .‬‬
‫אימונולוגיה ‪1 -‬‬

‫ב‪preB .‬‬
‫ג‪imature B .‬‬
‫ד‪mature B .‬‬

‫‪ .15‬תאי ‪NK‬‬
‫א‪ .‬מתמיינים בטימוס‬
‫ב‪ .‬הורגים תאים ‪MHC II anti‬‬
‫ג‪ .‬אקטיבציה עם אנטרפרון‬
‫ד‪ .‬הורגים במנגנון ‪ADCC‬‬
‫ה‪ .‬א ‪ +‬ב‬
‫ו‪ .‬ג ‪ +‬ד‬
‫ז‪ .‬אף תשובה‬

‫‪ .16‬מי מבין המרכיבים הבאים אינו חיוני לתגובה חיסונית לאנטיגן חיידקי?‬
‫א‪ .‬תאים מונוציטים ומקרופג'ים‬
‫ב‪C3 .‬‬
‫ג‪NK .‬‬
‫ד‪ .‬לימפו' ‪B‬‬
‫ה‪ .‬ב ‪ +‬ג‬
‫ו‪ .‬אף תשובה‬

‫‪ SOMATIC MUTATION .17‬היינו הליך‪:‬‬

‫א‪ .‬ב ‪ B‬בוגרים‬
‫ב‪ .‬ב ‪ T‬בוגרים‬
‫ג‪ .‬במח עצמות‬
‫ד‪ T .‬בתימוס‬
‫ה‪ .‬א ‪ +‬ב‬
‫ו‪ .‬ג ‪ +‬ד‬
‫ז‪ .‬כל התשובות‬

‫‪ .18‬אתר קישור האנטיגן בנוגדן מורכב מ‪:‬‬

‫א‪ CDRT .‬של ‪L ,H‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪ CH123 .‬של ‪H ,L‬‬
‫ד‪ .‬אף תשובה‬
‫ה‪ .‬כל התשובות‬

‫‪ .19‬מי מהבאים תורם לגוון הרפרטואר הנאיבי של ‪B:‬‬

‫א‪ .‬מוטציות סומטיות‬
‫ב‪ISOTYPE SWITCH .‬‬
‫ג‪ .‬צרוף של גנים‬
‫ד‪ .‬התאמה לא שלמה‬
‫ה‪ .‬פולימורפיזם של גנים‬
‫ו‪ .‬א ‪ +‬ב‬
‫ז‪ .‬ג ‪ +‬ד ‪ +‬ה‬
‫ח‪ .‬ב ‪ +‬ד‬
‫ט‪ .‬כל התשובות‬

‫‪ .20‬הבדלים באדיוטיפים נובעים מ‪:‬‬

‫א‪ .‬סוגים של ‪L‬‬
‫אימונולוגיה ‪1 -‬‬

‫סוגים של ‪H‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫הבדלים ב ‪CH1‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הבדלים בין דומיינים ‪ N‬טרמינליים ))‪V‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫א‪+‬ב‬ ‫ה‪.‬‬
‫אף תשובה‬ ‫ו‪.‬‬

‫‪ .21‬חסר גנטי של ‪ MHC I‬יביא‪:‬‬

‫א‪ .‬פגם חמור ביצירת ‪B‬‬
‫ב‪ .‬העדר ‪CD4 – Tc‬‬
‫ג‪ .‬העדר ‪CD8 – Th‬‬
‫ד‪ .‬חסר של מקרופאג'ים מציגי אנטיגנים ‪MHC I‬‬
‫ה‪ .‬ב ‪ +‬ג‬
‫ו‪ .‬כל התשובות‬

‫‪ .22‬גירוי של ‪ T‬דרך ‪ TcR‬יביא‪:‬‬

‫א‪ .‬מעבר לתוך התא דרך ‪Igα,β‬‬
‫ב‪ .‬סינטזה ‪ DAG‬ו ‪ IP3‬המפעילים ‪ PKC‬ומעלים ‪Ca2+‬‬
‫ג‪ .‬מעבר דרך ‪CD3‬‬
‫ד‪ .‬התמיינות ‪Tc ,Th‬‬
‫ה‪ .‬ב ‪ +‬ג‬
‫ו‪ .‬א ‪ +‬ב‬
‫ז‪ .‬ג ‪ +‬ד‬
‫‪ .23‬מולקולות ‪: CD3‬‬
‫א‪ .‬ב ‪ T‬בלבד‬
‫ב‪ .‬ב‪Th -‬‬
‫ג‪ .‬מעביר גירוי מ ‪TCR‬‬
‫ד‪ .‬נקשרת ל – ‪ MHC‬על פני תא מציג אנטיגן‬
‫ה‪ .‬א ‪ +‬ב ‪ +‬ג‬
‫ו‪ .‬כל התשובות‬

‫‪ .24‬לימפוציט ‪CD:4 – T‬‬

‫א‪ .‬עוברים ‪ NEGATIVE SELECTION‬למולקולות ‪MHC I‬‬
‫ב‪ .‬עוברים ‪ NEGATIVE SELECTION‬למולקולות ‪MHC II‬‬
‫ג‪ .‬עוברים ‪ POSITIVE SELECTION‬למולקולות ‪MHC I‬‬
‫ד‪ .‬עוברים ‪ POSITIVE SELECTION‬למולקולות ‪MHC II‬‬
‫ה‪ .‬עוברים ‪ POSITIVE SELECTION‬לאי קשירת אנטיגן עצמי‬
‫ו‪ .‬אף תשובה‬

‫‪ .25‬מי מהבאים תורמים ל – ‪ PERIPHERAL TOLERANCE‬בתאי ‪T:‬‬

‫א‪ .‬הסיגנל ה – ‪2‬‬
‫ב‪ .‬רקומבינציה שנייה‬
‫ג‪NEGATIVE SELECTION .‬‬
‫ד‪ .‬העדר ‪ISOTYPE SWITCH‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות‬
‫ו‪ .‬אף תשובה‬

‫‪ .26‬תאים מונוציטים ומקרופאג'ים‪:‬‬

‫א‪ .‬מציגי אנטיגנים‬
‫ב‪ .‬בעל כושר פאגוציטי הניתן לויסות‬
‫אימונולוגיה ‪1 -‬‬

‫מתמיין לפאגוציטים רקמתיים‬ ‫ג‪.‬‬

‫מבטאים ‪MHC II‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫כל התשובות‬ ‫ה‪.‬‬
‫א‪+‬ב‪+‬ג‬ ‫ו‪.‬‬

‫‪ .27‬תאחיזה גנטית יש בין‪:‬‬

‫א‪Jκ + VH .‬‬
‫ב‪VH + JH .‬‬
‫ג‪Vλ + VH .‬‬
‫ד‪VH + JH .‬‬
‫ה‪Cε + Cm .‬‬
‫ו‪ .‬אף תשובה‬
‫ז‪ .‬ב ‪ +‬ה‬
‫ח‪ .‬א ‪ +‬ב ‪ +‬ג‬

‫‪ .28‬תגובה תאית לא ספציפית מתווכת ע"י ‪:‬‬

‫א‪MBP .‬‬
‫ב‪CRP .‬‬
‫ג‪ .‬קישור של מאקרופאגים ונטרופילים ל ‪Fc‬‬
‫ד‪ .‬קישרו של מאקרופאגים ונטרופילים דרך ‪ C3b‬ותוצרי פירוק‬
‫ה‪ .‬אף תשובה לא נכונה‬

‫‪ .29‬מי אינו חיוני למערכת החיסונית‬

‫א‪C3 .‬‬
‫ב‪NK .‬‬
‫ג‪B .‬‬
‫ד‪C3+NK .‬‬
‫ה‪ .‬מקרופגים ונטרופילים‬
‫ו‪mast cells .‬‬

‫‪ .30‬מה גורם לוריאביליות של תאי ‪B‬‬

‫א‪ .‬פולימורפיזם של גנים‬
‫ב‪ .‬ריבוי גנים‬
‫ג‪ .‬ריבוי צרופים‬
‫ד‪isotype switch .‬‬
‫ה‪somatic mutations .‬‬
‫ו‪junctional diversity .‬‬

‫‪ .31‬מהו ‪ peripherial tolerance‬בתאי ‪?T‬‬

‫א‪ .‬העדר סיגנל ‪2‬‬
‫ב‪ .‬רקומבינציה שניה בלוקוס‬
‫ג‪ .‬תהליך של סלקציה שלילית‬
‫ד‪ .‬העדר ‪switch‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ו‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪– CD3 .32‬‬

‫א‪ .‬תאי ‪ T‬בלבד‬
‫ב‪ .‬מתבטא ב‪Th-‬‬
‫ג‪ .‬מעביר גירוי מה‪ TcR-‬לתא‬
‫ד‪ .‬נקשר למולקולת ‪ MHC‬על ‪APC‬‬
‫אימונולוגיה ‪1 -‬‬

‫ה‪ .‬א‪+‬ב‪+‬ג‬

‫‪ .33‬חוסר ב‪ C3-‬גורם ל‪:‬‬

‫א‪ .‬חוסר ב‪ C3b-‬כאופסונין‬
‫ב‪ .‬פוגע במסלול הקלאסי אך לא בלקטיני‬

‫‪ .34‬תאי ‪ CD4+‬עברו‬
‫א‪ positive selection .‬ל‪MHC class I-‬‬
‫ב‪ positive selection .‬ל‪MHC class II-‬‬
‫ג‪ negative selection .‬ל‪MHC class I-‬‬
‫ד‪ negative selection .‬ל‪MHC class II-‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה לא נכונה‪.‬‬

‫‪ .35‬בתאים בהם אין ‪MHC class I‬‬

‫א‪ .‬לא יווצרו תאי ‪ B‬בכלל‬
‫ב‪ .‬לא יווצרו תאי ‪CD4-/CD8+‬‬
‫ג‪ .‬לא יווצרו תאי ‪CD4+/CD8-‬‬
‫ד‪ .‬לא יווצרו מאקרופגים שיבטאו ל‪MHC classs I-‬‬

‫‪ .36‬איזה תאים שייכים למסלול הלימפואידי‬

‫א‪ .‬תאי ‪B‬‬
‫ב‪ .‬תאי ‪T‬‬
‫ג‪ .‬תאי מסט‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ב‬

‫שאלות ללא כל התשובות‪:‬‬

‫‪ .37‬למה גורם קשירת ‪ IgG‬מסיס לאנטיגן‬

‫א‪ .‬הפעלת משלים‬
‫ב‪ .‬פאגוציטוזה מתווכת ע"י ‪ Fc‬רצפטור ל ‪IgG‬‬

‫‪ .38‬קשירת אנטיגן לתא ‪B‬‬

‫א‪ .‬כל התשובות )העברת סיגנל לתא(‬

‫‪ .39‬שינויים אלוטיפים‬
‫א‪ .‬פולימורפיזם גנטי בשרשרת הכבדה והקלה באיזור הקבוע‬

‫‪ .40‬הבדל בין תגובה ראשונית לשניונית‪:‬‬

‫א‪ .‬בראשונית‪IgD ,IgM :‬‬
‫ב‪ .‬בשניונית‪IgG :‬‬
‫אימונולוגיה )‪(2‬‬

‫בחינה באימונולוגיה ‪2 -‬‬

‫חלק א'‪75% :‬‬
‫לכל שאלה יכולות להיות מספר תשובות נכונות )תשובות מצורפות בסוף(‬
‫‪ .1‬התימוס כאיבר לימפואידי ראשוני מאופיין ב‪:‬‬
‫‪ .(0‬הימצאות תאי אפיתל באיבר‬
‫א(‪ .‬מיטוזות רבות של תאים ללא קשר לגירוי אנטיגני‬
‫ב(‪ .‬היותו אתר התמיינות והבשלה של תאי גזע ללימפוציטים‪.‬‬
‫ג(‪ .‬כריתתו עם הלידה תתבטא בפגיעה ביכולת להגיב לשתל סינגנאי )‪.(syngenic‬‬
‫ד(‪ .‬כריתתו עם הלידה תפגע ביכולת להגיב בתגובה חיסונית הומורלית‪.‬‬

‫‪ .2‬מרכזי נבט‪:‬‬
‫‪ .(0‬מתפתחים באיברים לימפואידיים שניוניים בעקבות תגובה ראשונית לאנטיגן תלוי ב‪T-‬‬
‫)‪.(T-dependant‬‬
‫א(‪ .‬מתפתחים באיברים לימפואידיים שניוניים בעקבות תגובה ראשונית לאנטיגן בלתי‪-‬תלוי‬
‫ב‪.(T-independent) T-‬‬
‫ב(‪ .‬בקשר לימפטי שנחשף לאנטיגן ימצאו באזור הקליפה ‪.cortex‬‬
‫ג(‪ .‬בקשר לימפטי שנחשף לאנטיגן ימצאו באזור הליבה ‪.medulla‬‬
‫ד(‪ .‬מאוכלסים בעיקר בלימפוציטים מסוג ‪.B‬‬

‫‪ .3‬בין לימפוציטים ‪ (T-helper) TH‬ללימפוציטים ‪ (T-cytotoxic) Tc‬באדם מסוים ניתל‬

‫להבדיל באמצעות נוגדנים חד שבטיים ל‪:‬‬
‫‪.CD3 .(0‬‬
‫א(‪.CD4 .‬‬
‫ב(‪.CD2.‬‬
‫ג(‪ .‬שרשרות ‪ α‬של אנטיגני ההשתלה ‪.MHC class I‬‬
‫ד(‪ – CD25 .‬הרצפטור ל‪.IL- 2 -‬‬

‫‪ .4‬בדגימה של תאי הדם הלבנים מאדם בריא‪:‬‬

‫‪ .(0‬ניתן לסלק את כל הלימפוציטים ע"י שימוש בנוגדנים כנגד אנטיגני ההשתלה ‪class II‬‬
‫שלו ‪ +‬משלים‪.‬‬
‫א(‪ .‬אפשר לשקע את הלימפוציטים – ‪ T‬ע"י יצירת רוזטות )‪ (E‬עם כדוריות כבש אדומות‪.‬‬
‫ב(‪ .‬כל הלימפוציטים יהיו ‪ B‬או ‪.T‬‬
‫ג(‪ .‬יצירת רוזטות ‪ EA‬תשקע רק לימפוציטים ‪ B‬ומונוציטים‪.‬‬
‫ד(‪ .‬צביעת תאים עם נוגדני ארנבת כנגד אימונוגלובולינים של אדם )‪(Rabbit antihuman Ig‬‬
‫קשורים לחומר פלאורוסנטי‪ ,‬תצבע רק את הלימפוציטים מסוג ‪.B‬‬

‫‪ .5‬התאים הבאים מבטאים על פני ממברנת התא רצפטור ספציפי לדטרמיננטה אנטיגנית‪:‬‬
‫‪ .(0‬לימפוציטים ‪ B‬בוגרים – ‪.Mature B cells‬‬
‫א(‪ .‬תאי ‪.Pre-B cells – Pre-B‬‬
‫ב(‪ .‬מקרופגים‪.‬‬
‫ג(‪ .‬תימוציט קורטיקלי‪.‬‬
‫ד(‪ .‬לימפוציטים ‪ T‬בדם ‪.T-lymphocytes‬‬

‫‪ .6‬תגובה של רגישות יתר מושהית ‪Delayed Type Hypersensitivity – DTH‬‬

‫‪ .(0‬תלויה בתקינות של מערכת החיסון התאית‪.‬‬
‫א(‪ .‬תתפתח כתוצאה מחדירה של אלרגן לגוף‪.‬‬
‫ב(‪ .‬תתפתח כתוצאה מחשיפה חוזרת לרקמה אלוגנאית ‪.allogenic‬‬
‫ג(‪ .‬תלויה בעוצמתה בפרק הזמן שחלף בין חשיפה ראשונה לוירוס החצבת לחשיפה שניה‪.‬‬
‫אימונולוגיה )‪(2‬‬

‫ד(‪ .‬מתבצעת על ידי תאי ‪.Natural Killer – NK‬‬

‫‪ .7‬רצפטור ל‪ (Interleukin 2) IL--2-‬ימצא על פני‪:‬‬

‫‪ .(0‬לימפוציטים ‪ B‬נייחים בוגרים‪.‬‬
‫א(‪ .‬לימפוציטים ‪ Tc‬לאחר הדבקה במיקרובקטריום הגורם לשחפת‪.‬‬
‫ב(‪ .‬על פני לימפוציטים ‪ T‬לאחר חשיפה לפוליסכרידים‪.‬‬
‫ג(‪ .‬תאי ‪ NK‬באשה שנחשפה לאדמת‪.‬‬
‫ד(‪ .‬תימוציטים מדולריים שנחשפים ל‪.(Phytohemagglutinin) PHA -‬‬

‫‪ .8‬החומרים הבאים מוגדרים כלימפוקינים‪:‬‬

‫‪Interleukin – 1 .(0‬‬
‫א(‪Interleukin – 3 .‬‬
‫ב(‪Interferon - β .‬‬
‫ג(‪(MIF) Macrophage Inhibiting Factor .‬‬
‫ד(‪(G-CSF) Granulocyte-Colony Stimulating Factor .‬‬

‫‪ .9‬גרנולוציטים פולימורפונןקלאריים משתתפים‪:‬‬

‫‪ .(0‬בשלב הדלקת הנוצרת בריאקציית ‪.ADCC‬‬
‫א(‪ .‬סילוק קומפלקסים של ‪ – IgE‬אנטיגן‬
‫ב(‪ .‬ראקציות פגוציטיות‪.‬‬
‫ג(‪ .‬בתגובות חיסוניות המתרחשות בקשר לימפטי‪.‬‬
‫ד(‪ .‬במיוחד בריאקציות עוריות בתבחין עור לתמצית חיידקי שחפת‪.‬‬

‫‪ .10‬בין שלב חדירת אנטיגן חלבוני לגוף ועד סילוקו על ידי אדם בריא ישתתפו בתגובה‬
‫התאים הבאים בוודאות‪:‬‬
‫‪ .(0‬לימפוציטים ‪(T-Helper) TH‬‬
‫א(‪ .‬לימפוציטים ‪(T-Suppressor) TS‬‬
‫ב(‪ .‬לימפוציטים ‪.(mature) B‬‬
‫ג(‪ .‬תאי פלסמה‬
‫ד(‪ .‬תאים אאוזינופילים‬

‫‪ .11‬אנטיגנים ‪:HLA class I‬‬

‫‪ .(0‬מקודדים על ידי גנים השייכים ל‪.MHC-‬‬
‫א(‪ .‬שונים בין פרטים אלוגנאים )‪.(Allogenic‬‬
‫ב(‪ .‬מצויים על פני תאי הדם הלבנים בלבד‪.‬‬
‫ג(‪ .‬מקודדים על ידי אתרים ‪ κ loci‬ו‪ D-‬בעכבר‪.‬‬
‫ד(‪ .‬הופעתם על פני התא תלויה ביכולת ליצר ‪ β2‬מיקרוגלובולין‪.‬‬

‫‪ .12‬אנטיגני תיאום רקמות מסוג ‪:class II‬‬

‫‪ .(0‬מצויים על פני לימפוציטים ‪.B‬‬
‫א(‪ .‬משפעלים את מערכת החיסון של מקבל שתל שאינו תואם‪ ,‬באנטיגנים אלו‪.‬‬
‫ב(‪ .‬חיונים ליחסי גומלין בין תאים שונים במערכת החיסון באדם‪.‬‬
‫ג(‪ .‬מקודדים על ידי גנים המצויים באתרים ‪ DR, DP, DQ‬באדם‪.‬‬
‫ד(‪ .‬יהיו זהים בין שני בני אדם שלהם זהות באנטיגני ‪.HLA class I‬‬

‫‪ .13‬תגובת ‪ Mixed Leukocyte Reaction – MLR‬עם תאים מבני אדם‪:‬‬

‫‪ .(0‬תהיה חיובית כאשר מערבבים לימפוציטים ‪ T‬משני בני אדם אלוגנאים ‪.allogenic‬‬
‫א(‪ .‬תהיה חיובית כאשר מערבבים לויקוציטים מפרטים סינגנאים )‪.(Syngenic‬‬
‫ב(‪ .‬מתרחשת בכל עירוי דם באדם‪.‬‬
‫ג(‪ .‬עוצמתה תלויה במידת השוני באנטיגנים ‪.HLA class II‬‬
‫ד(‪ .‬עוצמתה תלויה במידת השוני באנטיגנים ‪.HLA class III‬‬
‫אימונולוגיה )‪(2‬‬

‫‪ .14‬תא ‪ T‬ניח באדם יבטא על פני הממברנה אנטיגנים המקודדים ע"י האתרים הבאים‪:‬‬
‫‪Class I + II + III .(0‬‬
‫א(‪Class I + II .‬‬
‫ב(‪Class I + III .‬‬
‫ג(‪ Class I .‬בלבד‬
‫ד(‪ Class II .‬בלבד‬

‫‪ .14‬באדם בריא בתגובה לחדירת אנטיגן ‪ T-dependent‬ניתן בודאות לצפות כי‪:‬‬

‫‪ .(0‬ישופעלו לימפוציטים ‪.B‬‬
‫א(‪ .‬תתרחש ראקציה ‪.GvH‬‬
‫ב(‪ .‬ישופעלו מקרופגים‪.‬‬
‫ג(‪ .‬תתרחש הפרשת לימפוקינים‪.‬‬
‫ד(‪ .‬תאים הפטם יעברו דגרנולציה‪.‬‬

‫חלק ב – ‪ - 25%‬נכון‪/‬לא נכון‬

‫על המשפטים הבאים ענה רק אם הם נכונים תמיד ובאופן מוחלט!!‬
‫‪ .1‬כל תא בעל רצפטור לחלק ‪ Fc‬של ‪ IgG1‬יכול לבצע ראקציית ‪.ADCC‬‬
‫‪ .2‬ההבדל העיקרי בין לימפוציטים ‪ T‬למקרופגים הינו בנוכחות רצפטור ספציפי לאנטיגן‬
‫על פני הלימפוציטים‪.‬‬
‫‪ .3‬לאחר חיסון ראשוני של חיה עם ‪ DNP-OVA‬וחיסון שני עם ‪ DNP-BSA‬נבחין ביצירת‬
‫נוגדנים כנגד ‪.BSA‬‬
‫‪ .4‬במהלך תגובה חיסונית שניונית לפוליסכרידים הנוגדן העיקרי הנוצר הוא ‪.IgG‬‬
‫‪ .5‬בכדי להשרות תגובה חיסונית הומורלית חייב האנטיגן לעבור בתחילה עיבוד והצגה‬
‫על ידי תאים מציגי אנטיגן ‪.APC‬‬
‫‪ .6‬תא שהתמיין במסלול מילואידי ומצוי במרכזי נבט בטחול‪ ,‬מבטא על פני הממברנה‬
‫כמות גדולה של אנטיגנים ‪.class II‬‬
‫‪ .7‬אינטרלוקין‪ I-‬מיוצר ומופרש ע"י לימפוציטים ‪ TH‬משופעלים‪.‬‬
‫‪ .8‬ליפופוליסכריד – ‪ LPS‬יגרום ללימפוציטים ‪ B‬אקטיבציה פוליקלונלית‪.‬‬
‫‪ .9‬אתר ההתמיינות של לימפוציטים ‪ B‬באדם הינו מח העצם בבוגר‪.‬‬
‫‪ MIF .10‬הינו ציטוקין אשר עיקר תפקידו למשוך מקרופגים לאזור התגובה החיסונית‪.‬‬
‫‪ .11‬ללימפוציטים מסוג ‪ LGL‬יש יכולת לקשור אנטיגן‪.‬‬
‫‪ .12‬איבר לימפואידי בו מבחינים במיטוזות מעיד על התרחשות תגובה חיסונית פעילה‪.‬‬
‫‪ .13‬בפולפה האדומה בטחול מתרחשות פונקציות שאינן חלק מתגובת חיסון‪.‬‬
‫‪ .14‬אל הקשר הלימפתי נכנסים צינורות אפרנטיים ‪.afferent‬‬
‫‪ .15‬שבט לימפוציטים בעל ספציפיות לאנטיגן מסוים יגדל ככל שנחשפים יותר פעמים‬
‫לאנטיגן זה‪.‬‬
‫‪ .16‬ככל שלימפוציטים ‪ T‬בשלים יותר במהלך התמיינותם והבשלתם‪ ,‬רמות האנזים ‪Tdt‬‬
‫יורדות‪.‬‬
‫‪ .17‬שינוי באיזוטיפים המופרשים בעת תגובה חיסונית ראשונית לאנטיגן ‪ T-dependent‬תלוי‬
‫בכמותם של ‪ IL-4‬ו‪ IL-5 -‬המופרשים‪.‬‬
‫‪ .18‬ההבדל בין אנטיגן למיטוגן מתבטא בעיקר במספר הלימפוציטים שיעברו אקטיבציה‪.‬‬
‫‪ .19‬השתלת תאי טחול לחיה מוקרנת וכרותת טימוס בלידתה ‪ Syngeneic‬תביא לשחזור‬
‫היכולת להגיב כנגד כל האנטיגנים האפשריים‪.‬‬
‫‪ .20‬ל‪ MAF-‬השפעה על מידת ההתבטאות של אנטיגני השתלה מסוג ‪ class II‬על פני‬
‫מונוציטים‪.‬‬
‫‪ .21‬רוזטות מטיפוס ‪ EAC‬ניתן לקבל עם גרנלוציטים נויטרופיליים‪.‬‬
‫‪ .22‬חסימת הרצפטור ל‪ IgG-‬על פני תאי ‪ NK‬תבטל פעילותם‪.‬‬
‫‪ .23‬התגובה העיקרית הנפגעת בעת כריתת תימוס בנילוד היא התגובה לפוליסכרידים‪.‬‬
‫‪ .24‬לכמות הלימפוקינים המופרשת השפעה על עוצמת התגובה החיסונית‪.‬‬
‫אימונולוגיה )‪(2‬‬

‫‪ .25‬נוגדנים‪-‬אנטי‪-‬אדיוטיפיים ‪ anti-idiotype‬מזהים ספציפית אתרים בחלק ‪ F(ab)’2‬של‬

‫הנוגדן‪.‬‬

‫שתי שאלות נוספות )כנראה ממבחן אחר(‪:‬‬

‫‪ .44‬בתגובה מסוג ‪ (Delayed type) IV‬מעורבים‪:‬‬
‫‪ .(0‬תאי ‪T‬‬
‫א(‪ .‬תאי ‪B‬‬
‫ב(‪ .‬מקרופגים‬
‫ג(‪ .‬מכלולים חיסוניים‬
‫ד(‪IL-6, IL-1 .‬‬
‫ה(‪ .‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ג נכונים‬
‫ו(‪ ,0 .‬ב‪ ,‬ד נכונים‬
‫ז(‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .45‬מדוע סטרואידים יעילים בתגובות אלרגיות מסוג ‪:I‬‬

‫‪ .(0‬מייצבי קרום תא הפטום‬
‫א(‪ .‬מונעים הפרשת היסטמין‬
‫ב(‪ .‬פועלים כאנטי‪-‬היסטמין‬
‫ג(‪ .‬מונעי דלקת‬
‫ד(‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה(‪ ,0 .‬ג נכונים‬
‫ו( א‪ ,‬ב נכונים‬
‫אימונולוגיה )‪ - (2‬תשובות אפשריות‬

‫תשובות אפשריות‬ ‫–‬ ‫)‪(2‬‬ ‫–‬ ‫בחינה באימונולוגיה‬

‫תשובות‪ :‬לא היו ברורות בדף בכלל‪ ,‬היו תשובות סותרות לעיתים‪ .‬בקיצור‪ :‬לא להסתמך‬
‫עליהן‪.‬‬
‫מסומנות בטבלה כפי שהבנתי אותן…‬
‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫‪0‬‬ ‫שאלה‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫?‬ ‫‪-‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪15‬‬

‫שאלות נכון‪/‬לא נכון‬

‫לא נכון‬ ‫נכון‬ ‫שאלה‬
‫‪+‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪17‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪19‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪21‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪22‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪24‬‬
‫אימונולוגיה )‪ - (2‬תשובות אפשריות‬

‫‪+‬‬ ‫‪25‬‬

‫שאלות נוספות‪:‬‬
‫‪ :44‬תשובה ו'‬
‫‪ :45‬תשובה ג'‬
‫אימונולוגיה – )‪(3‬‬

‫בחינה באימונולוגיה – )‪(3‬‬

‫‪.41‬תא‪ B-‬בטחול יכול להפריש ‪:‬‬

‫‪(µ2 λ2)5 j (0‬‬
‫‪(α2 λ2)2 js (1‬‬
‫‪(1-0) (2‬נכונים‬
‫‪ (2-0) (3‬נכונים‬
‫‪ (4‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ (5‬אין תשובה נכונה‬

‫‪.42‬תאים שונים נושאים קולטנים ל‪ IgG -‬לאילו מהתאים הבאים קולטנים המזהים ‪ IgG1‬שאיננו נמצא במכלול‬
‫חיסוני )‪.(immune complex‬‬
‫‪(0‬תאי פטום ומקרופגים‬
‫א(תאי פטום וניטרופילים‬
‫ב(תאי שיליה ומקרופגים‬
‫ג(נויטרופילים ומקרופגים‬
‫ד(תאי פטום ושיליה‬
‫ה(תאי שיליה וניטרופילים‬
‫ו(כל התשובות נכונות‬
‫ז(אין תשובה נכונה‬

‫‪ .43‬תא ‪ B‬זכרון יכולים להיות שונה מתא ‪ B‬ראשוני בן אותו קולון ב‪:‬‬
‫‪(0‬סוג השרשת הכבדה שלו‪.‬‬
‫א(אידיוטיפ הנוגדן שלו‪.‬‬
‫ב(סוג השרשת הקלה שלו‪.‬‬
‫ג()‪-0‬א( נכונים‬
‫ד()‪-0‬ב( נכונים‪.‬‬
‫ה(כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ו(אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .44‬תא בעל הקולטנים )‪ (receptors‬לבאים‪ Fc-τ , Fc-ε, C 3b, C 5a :‬יכול להיות‪:‬‬

‫‪(0‬נויטרופיל‪.‬‬
‫א(מקרופג‪.‬‬
‫ב(תא ‪.B‬‬
‫ג(תא ‪mast‬‬
‫ד()‪-0‬א( נכונים‪.‬‬
‫ה()‪-0‬א‪-‬ג(נכונים‪.‬‬
‫ו(כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ז(אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫וגם ‪. k‬ניתן אם כן להניח שהתהליכים הבאים חלו בתא זה או‬ ‫‪ .45‬נמצא שתא ‪ B‬מסוים יוצר שרשרת‬
‫בפרקורסורים שלו‪:‬‬
‫‪(0‬סדור מחדש )‪ (recombination‬של האקסונים )‪ VDJ (exons‬של שרשרות כבדות ויצרת ‪.IgM‬‬
‫א(חשיפה לאנטיגן ספיציפי ו‪-‬ו‪.Isotype Switch‬‬
‫ב(סדור מחדש )‪ (recombination‬ושיבוש של הגנים המכתיבים שרשרות ג‪.‬‬
‫ג(‪-0‬א נכונים‪.‬‬
‫ד(א‪-‬ב נכונים‪.‬‬
‫ה(כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ו(אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪.18‬אתר קישור לנוגדן מזהה‪:‬‬

‫אימונולוגיה – )‪(3‬‬

‫א(הפטן‬
‫ב(אפיטופ מבודד‬
‫ג(א‪+‬ב נכונים‬

‫‪.19‬בפרט מסוים יש אלוטיפים בשרשרת ‪ , γ‬כיצד זה נגרם‪:‬‬

‫א(מוטציה סומטית‬
‫ב(מוטציה ב‪germline-‬‬
‫ג(ספליסינג ‪Splicing‬‬
‫ד(‪class-switch‬‬

‫‪.20‬כיצד נגרמת הואריביליות )‪?(variability‬‬

‫א(‪ +JDJ‬רקומבונציה סומטית‪.‬‬
‫ב(‪JDJ+Class-Switch‬‬
‫ג(ספליסנג ‪JDJ+‬‬

‫‪.21‬חתכו נוגדן עם פאפאין‪.‬ע"י איזה חלק אפשר לקבוע איזוטיפ‬

‫א(‪ Fc‬בלבד‬
‫ב(‪ Fab‬ולא ‪Fc‬‬
‫ג(‪Fab +Fc‬‬

‫‪ .22‬חיסנו עכבר עם חלבון שהתמירו ב ‪ TNP‬בודדו נוגדנים כנגד ‪ TNP‬דטרמיננטה אחת‪ .‬רב הנוגדנים יהיו?‬
‫א(בעלי אותה שרשרת קלה‪.‬‬
‫ב(בעלי אותה שרשרת כבדה‪.‬‬
‫ג(בעלי אותו אדיוטיפ‬
‫ד(שום תשובה איננה נכונה‪.‬‬

‫‪.23‬חסנו עכבר עם ‪ BSA‬רב דטרמנטים וקבלו נוגדנים כנגד ‪. BSA‬הנוגדנים יהיו‪:‬‬

‫א(בעלי אותה שרשרת קלה‪.‬‬
‫ב(בעלי אותה שרשרת כבדה‪.‬‬
‫ג(בעלי אותו אדיוטיפ‬
‫ד(שום תשובה איננה נכונה‪.‬‬

‫‪ .24‬ברפואה משפטית רצו לדעת לאיזה חלק שייך הנוזל‪ .‬הנוזל הכיל רק ‪ .IgG‬הוא שייך ל‪:‬‬
‫א(נוזל הצפק‬
‫ב(נוזל הריאות‬
‫ג(נוזל אמיוטי‬
‫ד(דמעות‬

‫‪.25‬בדם טבורי הנוגדן יהיה‪:‬‬

‫א(‪IgE‬‬
‫ב‪IgM‬‬
‫ג(‪IgG‬‬
‫ד(‪IgA‬‬

‫‪.26‬נוגדן חד שבטי מאופיין ב‪:‬‬

‫אלוטיפ ואדיוטופ זהה‪.‬‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬אדיוטיפ ואיזוטיפ זהה‪.‬‬
‫‪ (셋‬איזוטיפ ומשקל מולקולרי זהה‪.‬‬
‫‪ (넷‬א‪-‬ג נכונים‪.‬‬
‫אימונולוגיה – )‪(3‬‬

‫אף תשובה איננה נכונה‪.‬‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪.27‬נוגדנים הטרוגנים אשר הופקו נגד אותה דטרמיננטה יהיו‪:‬‬

‫שונים במשקל מולקולרי‪.‬‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬שונים באלקטרופורזה‪.‬‬
‫‪ (셋‬שונים באפיניות‪.‬‬
‫‪ (넷‬שונים באדיוטיפ‪.‬‬
‫הכל נכון‪.‬‬ ‫‪(다섯‬‬

‫]‪ .28‬מחולה בקדחת השחת בודדו נוגדנים שהיו על תאי הפיטום)‪(Mast Cells‬‬
‫ברירית האף‪:‬‬
‫א(‪ IgE‬שם זהה באדיוטיפ‬
‫ב(‪ IgE‬שם זהה באיזוטיפ‬
‫ג(שתי התשובות לא נכונות‬
‫אימנולוגיה – )‪ – (3‬תשובות אפשריות‬

‫)‪ (3‬תשובות אפשריות‬ ‫–‬ ‫בחינה באימונולוגיה‬

‫‪ .41‬ה‬
‫‪ .42‬ב‬
‫‪ .43‬ג‬
‫‪ .44‬א‬
‫‪ .45‬ג‬
‫‪ .18‬ג‬
‫‪.19‬ב‬
‫‪.20‬א‬
‫‪.21‬ג‬
‫‪.22‬ד‬
‫‪.23‬ד‬
‫‪.24‬ג‬
‫‪.25‬ג‬
‫‪.26‬ד‬
‫‪.27‬ה‬
‫‪.28‬ג‬
‫בחינה באימונולוגיה )‪(4‬‬

‫בחינה באימונולוגיה )‪(4‬‬

‫‪ .1‬לחומר שיכול להשרות תגובה חסונית הומורלית וגם תגובה חסונית ]חסר[ קוראים‪:‬‬
‫הפטן‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬אפיטופ‬
‫‪ (셋‬אידיוטיפ‬
‫‪ (넷‬אימונוגן‬
‫א‪,‬ב נכונים‬ ‫‪(다섯‬‬
‫א‪,‬ד נכונים‬ ‫‪(여섯‬‬
‫ב‪,‬ד נכונים‬ ‫‪(일곱‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪(여덟‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪(아홉‬‬

‫‪ .2‬הנוגדן העיקרי בנוזל האמניוטי הינו‪:‬‬

‫‪IgD‬‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪IgG1 (둘‬‬
‫‪IgG2 (셋‬‬
‫‪IgM (넷‬‬
‫‪IgA‬‬ ‫‪(다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪(여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪(일곱‬‬

‫‪ .3‬סמנים ‪ Km‬בנוגדן‪:‬‬
‫נמצאים ב‪ IgM-‬בלבד‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬נמצאים על שרשרת גמה‬
‫‪ (셋‬נמצאים על שרשרות קלות למבדה‬
‫‪ (넷‬נקבעים בגנים המקדדים שרשרות כפה‬
‫נמצאים ב‪ Fc -‬של הנוגדן‬ ‫‪(다섯‬‬
‫ג‪,‬ד‪,‬ה נכונים‬ ‫‪(여섯‬‬
‫ג‪,‬ד נכונים‬ ‫‪(일곱‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪(여덟‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪(아홉‬‬

‫‪ .4‬האזורים ‪ Hypervariable‬בנוגדן ‪ IgG2‬נמצאים ב‪:‬‬

‫שרשרות כבדות‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬שרשרות קלות‬
‫‪VH (셋‬‬
‫‪VL (넷‬‬
‫‪Fab‬‬ ‫‪(다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪(여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪(일곱‬‬

‫‪ .5‬לנויטרופיל רצפטורים ל‪:‬‬

‫‪C’4a‬‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪C’3b (둘‬‬
‫‪IgM (셋‬‬
‫‪IgE (넷‬‬
‫פרופרדין‬ ‫‪(다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪(여섯‬‬
‫בחינה באימונולוגיה )‪(4‬‬

‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪(일곱‬‬

‫‪ .6‬הפטן )חופשי(‪:‬‬
‫יכול להשרות תגובה חסונית נגד עצמו‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬יכול לשקע נוגדן בתגובת שקוע‬
‫‪ (셋‬הינו אימונוגן‬
‫‪ (넷‬יכול להתקשר ל‪ Fab-‬של הנוגדן הספציפי לו‬
‫יכול להתקשר ל‪ Fc-‬של הנוגדן הספציפי לו‬ ‫‪(다섯‬‬
‫א‪,‬ג‪,‬ד נכונים‬ ‫‪(여섯‬‬
‫ב‪,‬ד נכונים‬ ‫‪(일곱‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪(여덟‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪(아홉‬‬

‫‪ .7‬האתר האנטיגני שנוגדן מזהה הינו‪:‬‬

‫אידיוטיפ‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪Fab (둘‬‬
‫‪ (셋‬אפיטופ‬
‫‪ (넷‬נשא‬
‫אימונוגן‬ ‫‪(다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪(여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪(일곱‬‬

‫‪ .8‬ב‪:Fab-‬‬
‫שני דומיינים קבועים‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪VL (둘‬‬
‫‪VH (셋‬‬
‫‪ (넷‬אידיוטיפ הנוגדן‬
‫שרשרת קלה‬ ‫‪(다섯‬‬
‫ב‪,‬ג‪,‬ה נכונים‬ ‫‪(여섯‬‬
‫ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה נכונים‬ ‫‪(일곱‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪(여덟‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪(아홉‬‬

‫‪ .9‬איזה מהעובדות הבאות חשובה מעשית ל‪?clavial selection-‬‬

‫תא ‪ B‬יוצר רק אידיוטיפ אחד‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬תא ‪ B‬יוצר רק איזוטיפ אחד‬
‫‪ (셋‬אנטיגן משרה ליצירת אידיוטיפ מסויים בתא ‪B‬‬
‫‪ (넷‬האידיוטיפ נוצר לפני מגע עם האנטיגן‬

‫‪ .10‬תגובת שקוע נוצרה בין אנטיגן שמורכב מ‪ X-‬הפטן ו‪ Y-‬נשא ביחס של ‪10X:Y‬‬
‫ונוגדן‪ .‬מה נוסיף כדי להמיס את המשקע שנוצר‬
‫‪Y‬‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪X (둘‬‬
‫‪ X (셋‬או ‪Y‬‬
‫‪ X (넷‬או ‪YX‬‬

‫‪ .11‬לרוב אי אפשר להשתמש במבחן שקוע לנוגדן מונוקלונלי כנגד אנטיגן שהוא חלבון‬
‫טבעי‪ .‬הסיבה‪:‬‬
‫בחלבון טבעי יש סיכוי קטן שיופיע אותו הפטן פעמיים‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬נוגדן מונוקלונלי הוא לרוב חד ערכי‬
‫בחינה באימונולוגיה )‪(4‬‬

‫‪ (셋‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪ .12‬באדם שחסר לו ‪ C3b‬תהיה‪:‬‬

‫נטיה למחלות חיידקיות‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬נטיה למחלות נגיפיות‬
‫‪ (셋‬נטיה לשניהם‬
‫‪ (넷‬נטיה לזיהומים‬
‫אין לו בעיה‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .13‬אדם שנולד בלי יכולת ליצור גמא יהיה‪:‬‬

‫לא יוכל להגיב תגובה ראשונית‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬לא יוכל להגיב תגובה שניונית‬
‫‪ (셋‬לא יוכל ליצור ‪IgA‬‬
‫‪ (넷‬כולם נכונים‬

‫‪ .14‬מה הדבר הראשון שמאפיין התמיינות תא ‪?B‬‬

‫צרוף ‪ DH‬ל‪JH-‬‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬צרוף ‪ VH‬ל‪VL-‬‬
‫‪ (셋‬צרוף ‪ PH‬ח‪VH-‬‬

‫‪ .15‬אדם שנולד בלי ‪ C6‬יהיה‪:‬‬

‫רגיש ל‪Neisseria-‬‬ ‫‪(하나‬‬

‫‪ .16‬מאפיין של הפטן‪:‬‬
‫מבנה מרחבי זמין‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬הידרופוביות‬
‫‪ (셋‬מטען שלילי או חיובי‬

‫‪ .17‬הבדל בין נוגדן מופרש וממברנלי על אותו תא יהיה‪:‬‬

‫בשרשרת קלה‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ C (둘‬טרמינלי‬
‫‪ (셋‬באידיוטופ‬
‫‪ (넷‬באלוטיפ‬

‫‪ .18‬כל איזוטיפ של נוגדן יש לו את הפונקציות ביחודיות לו ויחד הם מגינים על הגוף‬

‫בפני פתוגנים ורעלים למיניהם‪ .‬אילו מקביעות הבאות נכונה כלפי הפונקציות של‬
‫הנוגדנים השונים‪:‬‬
‫‪ IgA‬דימרי קושר משלים בהפרשות החיצוניות של הגוף ובכך הוא‬ ‫‪(하나‬‬
‫מונע חדירות מזהמים‪.‬‬
‫‪ IgE (둘‬גורם לתאי אנדותל של הנימים לשנות את חדירות הנימים‬
‫‪ IgM (셋‬למרות שהוא איננו אופסונין‪ ,‬נבלע על ידי המקרופגים המכירים‬
‫מרכיבים במכלול החיסוני בו הוא נמצא‬
‫‪ (넷‬ללא משלים לא היו המכלולים החיסוניים המכילים ‪ IgG1‬מוכרים‬
‫ומסולקים על ידי פגוציטים‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .19‬פרט מסויים מסוגל ליצור מעל ל‪ 10^8-‬נוגדנים שונים‪ .‬עיקר השוני בנוגדנים אלו‬
‫הוא באתר הקושר אנטיגן‪ .‬איזה מהבאים תורמים לרב‪-‬גוניות זו‪:‬‬
‫צרוף של ‪VL‬ו‪ VH-‬בשרשרת אחת‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬חיבור של ‪ VH‬מסויים ל‪ DH-‬מסויים‬
‫‪Allelic Restriction (셋‬‬
‫בחינה באימונולוגיה )‪(4‬‬

‫‪Isotype switch (넷‬‬

‫‪ Splicing‬והוצאת ‪introns‬‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .20‬לנויטרופיל לגם למקרופאג' קולטנים ספציפיים ל‪:-‬‬

‫‪IgM‬‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪C’5b (둘‬‬
‫‪C’5a (셋‬‬
‫‪Fc-Epsilon (넷‬‬
‫‪C’1‬‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .21‬סמנים אידיוטיפים )‪ (Idiotypic‬מקודדים ב‪:‬‬

‫ג‪ Vk, V‬והציר‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬ג‪ VH, V‬והציר‬
‫‪ VH (셋‬והציר‬
‫‪ ,VH, Vk (넷‬ו‪-‬ג‪V‬‬
‫הדומיינים הקבועים של השרשרות הכבדות‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .22‬בפרט שאיננו מסוגל ליצור שרשרת ‪:J‬‬

‫לא יהיה ‪ IgM‬על ממברנות תאי ‪B‬‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬לא יהיה ‪ IgM‬בנסיוב‬
‫‪ (셋‬לא יהיה ‪ IgA‬בנסיוב‬
‫‪ (넷‬כל התשובות נכונות‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .23‬אפיטופ )‪ (epitope‬חייב להיות‪:‬‬

‫פפטידי‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬חלק מחלבון גלובולרי‬
‫‪ (셋‬טעון )חיובי או שלילי(‬
‫‪ (넷‬סמין במרחב‬
‫הידרופובי‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .24‬נמצאו שתי מולקולות של ‪ IgG‬הנבדלים אחד מהשני בחלק מחומצות האמינו‬

‫בשלושת הדומיינים הקבועים שלהם‪ .‬נוגדנים אלה‪:‬‬
‫בעלי איזוטיפים שונים‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬נוצרו בפרטים שונים‬
‫‪ (셋‬בעלי אלוטיפים שונים‬
‫‪ (넷‬בעלי אידיוטיפים שונים‬
‫לא יכולים להיות שניהם ‪IgG‬‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .25‬עכבר מסויים חוסן וייצר נוגדנים נגד החלבון ‪.(Bovine Serum Albumin) BSA‬‬
‫בשיא יצירת הנוגדנים דומם העבר ובודדו הנוגדנים הסגוליים ל‪ .BSA-‬לרוב נוגדנים‬
‫אלו יהיו‪:‬‬
‫כולם בעלי אותה שרשרת קלה‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬כולם בעלי אותה שרשרת כבדה‬
‫‪ (셋‬כולם בעלי אותו אידיוטיפ‬
‫‪ (넷‬כל התשובות נכונות‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .26‬אילו מהבאים משתתפים ביצירת האזורים ה‪ Hypervariable-‬שהם ה‪ CDR-‬בנוגדן‪:‬‬

‫‪ Isotype switch‬ו‪Terminal deoxynucleotidyl transferase (Tdt)-‬‬ ‫‪(하나‬‬
‫בחינה באימונולוגיה )‪(4‬‬

‫‪ Tdt (둘‬ו‪RNA Splicing-‬‬

‫‪RNA Splicing + Genetic recombination (셋‬‬
‫‪Tdt + Genetic recombination (넷‬‬
‫‪Genetic recombination + Isotype switch‬‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .27‬נוגדנים המיוצרים כנגד דטרמיננטה אנטיגנית אחת הינם הטרוגניים‪ .‬הטרוגניות זו‬
‫מתבטאת ב‪:-‬‬
‫משקלם המולקולרי‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬ניידותם בשדה חשמלי‬
‫‪ (셋‬אפיניותם להפטן‬
‫‪ (넷‬האידיוטיפ שלהם‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .28‬באדם הנולד עם חסר ביכולת ליצור שרשרת "מיו" וגם "דלתא" סביר להניח ש‪:‬‬
‫לא תהיה יצירת נוגדנים בחיסון ראשוני‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬לא תהיה יצירת נוגדנים בחיסון שניוני‬
‫‪ (셋‬לא תהיה יצירת נוגדני ‪ IgM‬כתוצאה מחיסון כלשהו‬
‫‪ (넷‬לא תהיה יצירת נוגדני ‪ IgA‬כתוצאה מחיסון ספציפי‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .29‬חלבון ‪ Bence-Jones‬הינו‪:‬‬
‫‪Fab‬‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬תוצר פרוק של נוגדנים חד‪-‬שבטיים‬
‫‪ (셋‬דימר של שרשרות קלות זהות‬
‫‪ (넷‬דימר של שני דומיינים ‪ N‬טרמינלים של שרשרות קלות‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .30‬בפרט שלו פגם גנטי ביצירת ‪ C’6‬נצפה ל‪:‬‬

‫מחלות וירליות בתדירות גבוהה‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬מחלות חידקיות מוגלתיות בתדירות גבוהה‬
‫‪ (셋‬עמידות ירודה לחיידקי ‪Neissgeria‬‬
‫‪ (넷‬רמות גבוהות של מיכלולים חיסוניים בדם‬
‫ג‪,‬ד נכונים‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ IgM .31‬ו‪ IgD-‬הנמצאים על הממברנה של אותו תא ‪:B‬‬

‫זהים פרט ל‪ VH-‬שלהם‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬זהים פרט ל‪ CH-‬שלהם‬
‫‪ (셋‬שונים ב‪ VH-‬וב‪ VL-‬שלהם‬
‫‪ (넷‬שונים באידיוטיפ שלהם‬
‫א‪,‬ב‪,‬ג נכונים‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .32‬הנוגדן העיקרי בדם טבורי באדם הינו‪:‬‬

‫‪ IgA‬דימרי‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪IgG (둘‬‬
‫‪ IgA (셋‬מונומרי‬
‫‪IgE (넷‬‬
‫‪IgM‬‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .33‬אתר אנטיגני המוכר על ידי אידיוטיפ הנוגדן הינו‪:‬‬

‫אפיטופ‬ ‫‪(하나‬‬
‫בחינה באימונולוגיה )‪(4‬‬

‫‪ (둘‬אדיובנט‬
‫‪ (셋‬הפטן‬
‫‪ (넷‬א‪ ,‬ג נכונים‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .34‬מכלול חיסוני )‪ (Immune Complex‬עובר פגוציטוזה על ידי נויטרופילים אך לא על‬

‫ידי מקרופגים‪ .‬במכלול חיסוני זה‪:‬‬
‫נוגדני ‪IgM‬‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬נוגדני ‪IgG‬‬
‫‪ (셋‬נוגדני ‪IgE‬‬
‫‪ (넷‬נוגדני‪IgA‬‬
‫נוגדני ‪IgD‬‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .35‬בחולה מסויים הסובל מקדחת השחת )‪ (Hay fever‬נמצאו נוגדנים על ממברנות תאי‬
‫פטום )‪ (mast cells‬שברירית אפו‪ .‬נוגדנים אלו יהיו‪:‬‬
‫בעלי אותו אידיוטיפ‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬בעלי אותו איזוטיפ‬
‫‪ (셋‬בעל אותן שרשרות קלות‬
‫‪ (넷‬כולם נגד אנטיגן אחד‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .36‬במכון לרפואה משפטית היה צורך לקבוע מקור גופני של נוזל ביולוגי מסויים‪ .‬בין‬
‫חלבוני הנוזל הנוגדנים היחידים היו ‪ .IgG‬סביר להניח שנוזל זה מקורו‪:‬‬
‫נוזל הזרע )‪(semen‬‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬נוזל מחלל הצפק )‪(peritoneal‬‬
‫‪ (셋‬נוזל אמניונטי )‪(amniontic‬‬
‫‪ (넷‬נוזל מחלל הראות )‪(pleural fluid‬‬
‫דמעות‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .37‬איזורי ‪ Hypervariable‬המכונים גם ‪Complementanty Determining Regions‬‬

‫)‪ (CDR‬נמצאים ב‪:‬‬
‫‪ VH‬ו‪VL-‬‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ V? (둘‬ו‪CH-‬‬
‫‪ Fab (셋‬ו‪F(ab)‘2-‬‬
‫‪ Fab (넷‬ו‪Fc-‬‬
‫א‪,‬ג נכונים‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .38‬נוגדן מופרש מתא מסויים נבדל מנוגדן ממברנלי על אותו תא ב‪:‬‬

‫אלוטיפ‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬אידיוטיפ‬
‫‪ (셋‬דומיין ה‪ N-‬טרמינלי‬
‫‪ (넷‬דומיין ה‪ C-‬טרמינלי‬
‫ב‪,‬ג נכונים‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ .39‬בהתפתחות של תאי ‪ B‬מתאי אם )‪ (stem cells‬המאורע הגנטי הראשון המעיד על‬

‫תא זה כתא ‪ B‬הינו‪:‬‬
‫הצמדת‪ VK‬ל‪JK-‬‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬הצמדת ‪ JK‬ל‪CK-‬‬
‫‪ (셋‬הצמדת ‪ VH‬ל‪DH-‬‬
‫בחינה באימונולוגיה )‪(4‬‬

‫‪ (넷‬הצמדת ‪ DH‬ל‪JH-‬‬
‫הצמדת ‪ JH‬ל‪C-‬מיו‬ ‫‪(다섯‬‬

‫‪ C’3a .40‬ו‪ C’5a-‬דומים בכך ששניהם‪:‬‬

‫משפעלים תאי פטום‬ ‫‪(하나‬‬
‫‪ (둘‬משפעלים מקרופגים‬
‫‪ (셋‬נקשרים לקולטן ספציפי על נויטרופילים‬
‫‪ (넷‬מביאים לפגוציטוזה על חידקים מצופים ‪IgE‬‬
‫‪Convertases‬‬ ‫‪(다섯‬‬
‫בחינה באימונולוגיה )‪(5‬‬

‫בחינה באימונולוגיה )‪(5‬‬

‫‪.21‬במולקולה אחת של נוגדן ניתן למצוא את השרשראות הבאות‪:‬‬
‫א‪ α .‬וגם ‪. λ‬‬
‫ב‪ µ .‬וגם ‪.J‬‬
‫ג‪ S .‬וגם ‪.K‬‬
‫ד‪ J .‬וגם ‪.α‬‬
‫ה‪ δ .‬וגם ‪.K‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .22‬חסנו שני ארנבות עם אלבומין הביצה ) ‪ (ovalbumin‬וכאשר בדקנו נגד ) ‪(ovalbumin‬‬

‫שבנסיוב הארנבות אלו מצאנו‪ ,‬שהנוגדנים מארנבת א' מפעילים את המשלים בעוד אלו של‬
‫ארנבת ב' אינם מפעילים את המשלים‪ .‬מזה ניתן להסיק כי‪:‬‬
‫א‪ .‬שהנוגדנים של ארנבת א' הם מחיסון ראשוני ‪primary‬ואילו הנוגדנים של ב' הם מחיסון‬
‫שניוני ‪.secondary‬‬
‫ב‪ .‬שהנוגדנים מארנבת א' הם מחיסון שניוני ואילו הנוגדנים מ‪-‬ב' הם מחיסון ראשוני‪.‬‬
‫ג‪ .‬הארנבות הגיבו כל אחת לדטרמיננטות אחרות במולקולות האלבומין‪.‬‬
‫ד‪ .‬לנוגדנים משתי הארנבות שרשרות קלות שונות‪.‬‬
‫ה‪ .‬לנוגדנים משני הארנבות שרשרות כבדות שונות‪.‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .23‬אילו מהבאים אינו מתאר כח הקשירה בין נוגדן לאנטיגן המזוהה עמו‪:‬‬
‫א‪ .‬קשר מימן‪.‬‬
‫ב‪ .‬קשר אלקטרוסטטי‪.‬‬
‫ג‪.Vander walls .‬‬
‫ד‪ .‬קשר הפיך‪.‬‬
‫ה‪ .‬קשר קו‪-‬ולנטי‪.‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .24‬איזו מהבאים איננו תורם לשונות ) ‪ (variability‬של האתר שבנוגדן?‬

‫א‪.somatic mutation .‬‬
‫ב‪ gene rearrangement .‬בדומאין ה‪ N -‬טרמינלי של השרשרת הכבדה‪.‬‬
‫ג‪.Isotype switch .‬‬
‫ד‪ gene rearrangement .‬בדומאין ה‪N -‬טרמינלי של השרשרת הקלה‪.‬‬
‫ה‪ .‬תוספת נוקלאוטידים ללא תבנית )‪.(templete‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ Fab .25‬המופק מ‪ IgA -‬נבדל מ‪ Fab -‬המופק מ‪:IgE -‬‬

‫א‪ .‬בדומאין ה‪N -‬טרמינלי של השרשרת הקלה שלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬ברצף חומצות האמינו שבשרשרת הקלה שלו‪.‬‬
‫ג‪ .‬בדומאין ה‪N -‬טרמינלי של השרשרת הכבדה שלו‪.‬‬
‫ד‪ .‬בדומאין המשתנה ) ‪ (variable‬של השרשרת הכבדה שלו‪.‬‬
‫ה‪ .‬בדומאין השני מה‪N -‬טרמינוס שבשרשרת הכבדה שלו‪.‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫בחינה באימונולוגיה )‪(5‬‬

‫אין תשובה נכונה‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬

‫‪ .26‬תגובת צילוב ) ‪ (cross reaction‬הינה‪:‬‬

‫א‪ .‬התקשרות של נוגדנים בעלי שני ‪ isotypes‬שונים לאותה מולקולת אנטיגן‪.‬‬
‫ב‪ .‬תגובה חיסונית כנגד אנטיגן שמקורו בחיה ממין ) ‪ (species‬אחר‪.‬‬
‫ג‪ .‬תגובה בין נוגדן לאנטיגן אחר מזה שהשרה את יצירת הנוגדן‪.‬‬
‫ד‪ .‬תגובה חיסונית כנגד אנטיגן שמקורו בפרט אחר מאותו מין ) ‪.(species‬‬
‫ה‪ .‬הווצרות מכלול חיסוני ע"י בנית סריג )צלוב(‪.‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .27‬ניתן להבדיל בין ‪ Fc‬שהופק מנוגדן ‪ IgM‬כנגד אנטיגן בעל משקל מולקולרי גבוה ל‪Fc -‬‬
‫של ‪IgM‬שהופק כנגד אנטיגן אחר בעל משקל מולקולרי נמוך יותר‪:‬‬
‫א‪ .‬ה‪ isotypes -‬שלהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬ה‪allotype -‬שלהם‪.‬‬
‫ג‪ .‬ה‪idiotype -‬שלהם‪.‬‬
‫ד‪ .‬ערכיותם כלפי האנטיגן‪.‬‬
‫ה‪ .‬ברצפי חומצות האמינו שבדומאינים ה‪ C -‬טרמינלים שלהם‪.‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .28‬הזרקת ‪hepten‬נקי לחיה‪:‬‬

‫א‪ .‬מביאה ליצירת נוגדני ‪ IgM‬כאשר ההפטן קשור לנשא ול‪ IgE -‬כאשר הוא אינו קשור‬
‫לנשא‪.‬‬
‫ב‪ .‬מביאה ליצירת נוגדנים ‪ IgG‬כאשר ההפטן קשור לנשא אימונוגני ול‪ ? -‬הנשא יננו‬
‫אימונוגני‪.‬‬
‫ג‪ .‬מביאה ליצירת נוגדנים רק בחיסון שניוני ולא בחיסון ראשוני‪.‬‬
‫ד‪ .‬מביאה ליצירת נוגדנים כאשר ההפטן הינו פפטיד ולא כאשר הוא ליפיד‪.‬‬
‫ה‪ .‬מביאה לנוגדנים יותר אפיניים מאשר הזרקה של אותו הפטן על הנשא‪.‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪.29‬הפעלת המשלים בדרך הקלאסית יכולה להתבצע‪:‬‬

‫א‪ .‬על ידי כל נוגדן אוליגמרי היות ואז קיימת הסתברות גבוהה להתקשרות ה‪? -‬‬
‫ב‪ .‬אין חשיבות לערכיות הנוגדן אך הוא חייב להיות מקבוצת ה‪.IgG -‬‬
‫ג‪ .‬על ידי ממברנות של חיידקים באופן בלתי ספציפי‪.‬‬
‫ד‪ .‬בהעדר נוגדן אופסוניני ) ‪.(opsonin‬‬
‫ה‪ .‬א ו ד נכונים‪.‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ 30‬חומר המשרה תגובה אימונית כנגד עצמו כתוצאה מהזרקתו לחלל הצפק של עמ‪?-‬‬
‫א‪ .‬יגרום גם ליצירת נוגדנים באדם שהרי החומר הוא אימונוגן‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא יכול לשמש נשא להפטן שהרי הוא כבר אימונוגן‪.‬‬
‫ג‪ .‬משרה יצירת נוגדנים שכולם בעלי אתרי קשירה זהים‪.‬‬
‫ד‪ .‬חייב להיות חלבוני או ממברנלי‪.‬‬
‫ה‪ .‬לא יכול להיות חומר המופק מעכבר‪.‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫בחינה באימונולוגיה )‪(5‬‬

‫אין תשובה נכונה‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬

‫‪ .31‬כאשר מופעל המשלים במסלול החליפי ) ‪:(alternative pathway‬‬

‫א‪ .‬ישנה יצירת מרכיבים כימוטקטיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא נוצרים אנפילוטוקסינים‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש הפעלת המרכיב הליפוליטי של המשלים ללא פירוק ‪. 5'C‬‬
‫ד‪ .‬יש הפעלת המרכיב הליפוליטי של המשלים ללא פירוק ‪.5'C‬‬
‫ה‪ .‬הפרופרדין שוקע לתוך ממברנות תאים‪.‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .32‬אדם הנולד ללא יכולת ליצור נוגדנים‪:‬‬

‫א‪ .‬אין רצפטורים ל‪ Fc -‬על תאי פיטום‪.‬‬
‫ב‪ .‬אין גמא גלובולינים בנסיוב‪.‬‬
‫ג‪ .‬אין פגוציטוזה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין אופסונינים‪.‬‬
‫ה‪ .‬אין תנגודת נגד חיידקים הגדלים חופשי מחוץ לתאי הגוף‪.‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .33‬סימנים אלוטיפיים – ‪:Allotypic markers‬‬

‫א‪ .‬המופיעים ב‪ IgM -‬מכונים ‪.Gm‬‬
‫ב‪ .‬נמצאים ב‪ Fc -‬ומשפיעים על הפעילות הביולוגית של השרשרות הכבדות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מופיעים באזורים ההיפרווריאבילים של שרשרות כבדות וקלות‪.‬‬
‫ד‪ .‬יכולים להמצא גם בשרשרות קלות וגם בשרשרות כבדות‪.‬‬
‫ה‪ .‬משפיעים על מבנה ה‪.Idiotype -‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪IgD .34‬ממברנלי נבדל מ‪ IgM -‬ממברנלי המצוי על פני אותו תא‪:‬‬

‫א‪ .‬בקטעים ‪. Vm‬‬
‫ב‪ .‬בקטעים ‪.Cm‬‬
‫ג‪ .‬בקטעים ‪.VL‬‬
‫ד‪ .‬בספציפיות שלהם לאנטיגן‪.‬‬
‫ה‪ .‬בעובדה שה‪ IgM -‬הממברנלי הוא פנטמר בעוד שה‪ IgD -‬הממברנלי מונומר‪.‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬

‫‪ .35‬אימונוגן טוב יהיה‪:‬‬

‫א‪ .‬בעל אתרים אנטיגנים רבים השונים זה מזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעל משקל מולקולרי נמוך‪.‬‬
‫ג‪ .‬חומר הנעכל בקלות על ידי המקרופגים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מרכיב עצמי של הפרט המגיב‪.‬‬
‫ה‪ .‬חומר הידרופובי הנכנס בקלות לממברנות תאיות‪.‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬
‫בחינה באימונולוגיה )‪(5‬‬

‫‪ .36‬הפעלת המשלים במסלול החליפי )‪:(alternative pathway‬‬

‫א‪ .‬חייבת בנוכחות מכלולים חיסוניים‪.‬‬
‫ב‪ .‬חייבת להתבצע בכדי להשלים את ההפעלה במסלול הקלסי‪.‬‬
‫ג‪ .‬מעורבת כושר התגוננות מפני זיהומים חידקיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬יכולה להתבצע רק על פני משטחים ממברנליים‪.‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ו‪ .‬אין תשובה נכונה‪.‬‬
‫בחינה באימונולוגיה )‪ – (5‬תשובות אפשריות‬

‫תשובות אפשריות‬ ‫–‬ ‫בחינה באימונולוגיה )‪(5‬‬

‫‪.31‬א‬ ‫‪.26‬ג‬ ‫‪ .21‬ו‬
‫‪.32‬ז‬ ‫‪.27‬ז‬ ‫‪.22‬ה‬
‫‪.33‬ד‬ ‫‪.28‬ז‬ ‫‪.23‬ה‬
‫‪.34‬ב‬ ‫‪.29‬ז‬ ‫‪.24‬ג‬
‫‪.35‬א‬ ‫‪.30‬ז‬ ‫‪.25‬ה‬
‫‪.36‬ג‬
‫אימונולוגיה ‪6 -‬‬

‫בחינה באימונולוגיה ‪6 -‬‬

‫‪ (1‬נוגדנים נגד האידיוטיפ על נוגדן יגיבו עם כל אחד מהבאים פרט ל‪:‬‬
‫‪ Fc‬הנןגדן‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ Fab .둘‬הנוגדן‬
‫‪ F(ab)'2 .셋‬הנוגדן‬
‫‪ .넷‬הנוגדן השלם‬
‫א‪+‬ד נכונים‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ (2‬מערכת החיסון פועלת על עיקרון ה ‪ Colonal Selection‬משמעות הדבר באופן מעשי‪:‬‬

‫כל תא ‪ B‬יוצר נוגדנים מאיזוטיפ אחד‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬כל תא ‪ B‬יוצר נוגדן בעל אידיוטיפ אחיד‬
‫‪ .셋‬תאי ‪ B‬מתמיינים בהתאם לאנטיגנים הזמינים להם‬
‫‪ .넷‬תאי ‪ B‬יוצרים ומפרישים נוגדנים ללא גירוי חיצוני‬
‫תאי ‪ B‬מרכיבים את אידיוטיפ הנוגדן שלהם טרם חשיפה לאנטיגן‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ (3‬עכבר מסויים חוסן ויצר נוגדנים נגד חלבון ההמוגלובין של הפרה שהותמר עם הפטן‬
‫‪ .(Trinitrophenol) TNP‬בשיא יצירת הנוגדנים דוממה החיה ובודדו הנוגדנים הסגוליים‬
‫להפטן ‪ .TNP‬נוגדנים אלו יהיו‪:‬‬
‫כולם בעלי אותה שרשרת קלה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬כולם בעלי אותה שרשרת כבדה‬
‫‪ .셋‬כולם בעלי אותו אידיוטיפ‬
‫‪ .넷‬כל התשובות נכונות‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ (4‬לאילו מהבאים השפעה על המצאות אלוטיפים שונים בשרשות הקלות ‪ κ‬בפרט מסויים‪:‬‬
‫‪Somatic Mutation‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪Isotype Switch .둘‬‬
‫‪Germline Mutation .셋‬‬
‫‪Genetic Recombination .넷‬‬
‫‪Splicing‬‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ (5‬מכלול חיסוני מכיל נוגדנים כנגד נפטן ‪ X‬ואנטיגן המורכב מהפטן‪ X -‬ונשא ‪ Y‬ביחסים‬
‫מולריים של ‪ 10X:Y‬המכלול הנ"ל נוצר בתנאי שוויון )‪ (equivalence‬והוא שקע מהתמיסה‬
‫של הנוגדנים והאנטיגן‪ .‬באילו צנאים ניתן להמיס את המכלול‪:‬‬
‫הוספה של חלבון ‪Y‬בעודף או הפטן ‪ X‬בעודף‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬הוספה של חלבון ‪ Y‬בעודף‬
‫‪ .셋‬הוספה של הפטן ‪ X‬או אנטיגן ‪ XY‬בעודף‬
‫‪ .넷‬א‪+‬ב נכונים‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ (6‬חולים שלהם רמה ירודה מאד של ‪ C’3‬בדרך כלל‪:‬‬

‫סובלים בתדירות גבוהה ממחלות נגיפיות חריפות‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬סובלים בתדירות גבוהה ממחלות חידקיות חריפות‬
‫‪ .셋‬אינם סובלים מזיהומים בתדירות גבוהה‬
‫‪ .넷‬סובלים מהתקפים של הרס כדוריות אדומות )‪(Hemolitic Anemia‬‬
‫א‪+‬ב נכונים‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ (7‬אילו נמצאים בתאחיזה גנטית?‬

‫‪ VH‬ו‪Cκ -‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫אימונולוגיה ‪6 -‬‬

‫‪ Vκ .둘‬ו‪Vλ -‬‬
‫‪ Vκ .셋‬ו‪Cγ -‬‬
‫‪ Cλ .넷‬ו‪Cγ -‬‬
‫‪ Cγ‬ו‪Cµ -‬‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ (8‬שני נוגדנים הנבדלים אחד מהשני ב ‪ Isotype‬לא יכולים להיות זהים ב‪:‬‬
‫‪Idiotype‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪CH .둘‬‬
‫‪CL .셋‬‬
‫‪ .넷‬כל התשובות נכונות‬
‫אין אף תשובה נכונה‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪(9‬לאישה שבנסיוב שלה נמצאו נוגדנים נגד עגבת )‪ (syphilis‬ונקבע שאמ____ חולה‬
‫במחלה‪ ,‬נולד ילד‪ .‬למרות שמתינוק לא הראה סמנים קליניים של _____ הוחלט לעקוב‬
‫אחריו בבדיקות לנוכחות נוגדנים למחלה‪ .‬אילו מנוגדני ______‬
‫הבאים כדאי לבדוק?‬
‫‪IgE‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪IgG .둘‬‬
‫‪IgD .셋‬‬
‫‪IgM .넷‬‬
‫‪IgA‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין אף תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (10‬תכשיר של נוגדני ‪ IgM‬שהופק מנסיובים של כמה אנשים הוזרק לארנבת‪_____ .‬‬

‫שהארנבת תגיס ותיצור נגדנים ל‪:‬‬
‫שרשרות ‪ κ‬הומניים‬ ‫‪.하나‬‬
‫שרשרות ‪ µ‬הומניים‬ ‫‪.둘‬‬
‫שרשרות ‪ λ‬הומניים‬ ‫‪.셋‬‬
‫שרשרות ‪ J‬הומניים‬ ‫‪.넷‬‬
‫)א‪,‬ב‪,‬ג( נכונים‬ ‫‪.다섯‬‬
‫)א‪,‬ב‪,‬ד( נכונים‬ ‫‪.여섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.일곱‬‬
‫אין תשובות נכונות‬ ‫‪.여덟‬‬

‫‪ (11‬נוגדן ספציפי ואנטיגן יכולים להתקשר אחד עם השני ביחסים מולריים מש___ משמעות‬
‫משפט זה הינה‪:‬‬
‫שיש אנטיגנים רב ערכיים ויש אנטיגנים חד ערכיים‪.‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬לפעמים ‪ IgM‬קושר ‪ 5‬מולקולות אנטיגן ולפעמים ‪10‬‬
‫‪ .셋‬ישנם נוגדנים דו‪-‬ערכיים כמו ‪ IgG‬וישנם נוגדניםרב ערכיים כמו ‪IgM‬‬
‫‪ .넷‬היחס המולרי בין נוגדן לאנטיגן במכלול חיסוני )‪ ____ (immune complex‬באיזור‬
‫השיוויון הינו שונה מזה שנוצר באיזור עודף נוגדן‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.다섯‬‬
‫אין תשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬

‫‪ Anaphylatoxin (12‬הינו שם נרדף ל‪:‬‬

‫‪IgD‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪C’3b .둘‬‬
‫‪C’567 .셋‬‬
‫‪Properdin .넷‬‬
‫אימונולוגיה ‪6 -‬‬

‫‪Reagin‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (13‬ניתן להבדיל בין שרשרות ‪ κ‬לשרשרות ‪ λ‬על ידי‪:‬‬

‫המשקל המולקולרי של השרשרת‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬הדומאין ה‪ N-‬טרמינלי של השרשרת‬
‫‪ .셋‬קבוצת )‪ (class‬הנוגדן בה הוא מופיע‬
‫‪ .넷‬מיקום קשרי ה ‪ S-S‬שהיא קושרת עם השרשרת הכבדה‬
‫מספר קשרי ה ‪ S-S‬שהיא קושרת עם השרשרת הכבדה‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובות נכונות‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (14‬בתנאים מסויימים ‪ F(ab)’2‬שהופק מ‪ IgG -‬מסוגל‪:‬‬

‫לשקע אנטיגן‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬להתקשר ל‪ Fc-‬רצפטור של המקרופג‬
‫‪ .셋‬להפעיל משלים בדרך הקלסית‬
‫‪ .넷‬להתקשר ל‪ Fc -‬רצפטור של הנויטרופיל‬
‫)ב‪,‬ד( נכונים‬ ‫‪.다섯‬‬
‫)ב‪,‬ג‪,‬ד( נכונים‬ ‫‪.여섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.일곱‬‬
‫אין אף תשובה נכונה‬ ‫‪.여덟‬‬

‫‪ (15‬למקרופגים רצפטורים ל‪-‬‬

‫‪C’3b‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪IgG .둘‬‬
‫‪Reagin .셋‬‬
‫‪C’3bBb .넷‬‬
‫‪C’5a‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫)א‪,‬ב( נכונים‬ ‫‪.여섯‬‬
‫)א‪,‬ב‪,‬ג( נכונים‬ ‫‪.일곱‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여덟‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.아홉‬‬

‫‪ (16‬בעקרון ניתן להפריד בין נוגדן לאנטיגן במכלול חיסוני על ידי‪:‬‬

‫העלאת ‪ PH‬התמיסה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬הורדת ‪ PH‬התמיסה‬
‫‪ .셋‬העלאת ריכוז מלחים בתמיסה‬
‫‪ .넷‬העלאת טמפרטורת התמיסה‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.다섯‬‬
‫אין אף תשובה נכונה‬ ‫‪.여섯‬‬

‫‪ (17‬במולקולה אחת של נוגדן ניתן למצוא את השרשרות הבאות‬

‫‪ α‬וגם ‪λ‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ µ .둘‬וגם ‪J‬‬
‫‪ s .셋‬וגם ‪κ‬‬
‫‪ J .넷‬וגם ‪α‬‬
‫‪ δ‬וגם ‪κ‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬
‫אימונולוגיה ‪6 -‬‬

‫‪ (18‬חיסנו שתי ארנבות עם אלבומין הביצה )‪ (Ovalbumin‬וכאשר בדקנו ____ נגד‬

‫)‪ (Ovalbumin‬שבנסיוב ארנבות אלו מצאנו‪ ,‬שהנוגדנים מהא_____ )ארנבת א'( מפעילים‬
‫את המשלים ואילו השניה )ארנבת ב'( א_____ משלים‪ .‬מזה ניתן להסיק‪:‬‬
‫שהנוגדנים של ארנבת א' הם מחיסון ראשוני ‪ primary‬ואליו הנוגדנים‬ ‫‪.하나‬‬
‫מארנבת ב' הם מחיסון שניוני ‪.secondary‬‬
‫‪ .둘‬שהנוגדנים מארנבת א' הם מחיסון שניוני ואילו הנוגדנים מארנבת ב' מחיסון ראשוני‬
‫‪ .셋‬הארנבות הגיבו כל את לדטרמיננטות אחרות במולקולות האלבומין ש______‬
‫‪ .넷‬לנוגדנים משתי הארנבות שרשרות קלות שונות‪.‬‬
‫לנוגדנים משתי הארנבות שרשרות כבדות שונות‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬
‫‪ (19‬אילו מהבאים אינו מתאר כח הקשירה בין נוגדן לאנטיגן המזוהה עימו‬
‫‪ .하나‬קשר מימן‬
‫‪ .둘‬קשר אלקטרוסטטי‬
‫‪Vander waals .셋‬‬
‫‪ .넷‬קשר הפיך‬
‫‪ .다섯‬קשר קו‪-‬וולטני‬
‫‪ .여섯‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .일곱‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ (20‬איזה מהבאים איננו תורם לשונות )‪ (variability‬של האתר _____ שבנוגדן‪.‬‬

‫‪Somatic mutation‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ Gene rearrangement .둘‬בדומאין ה‪ N-‬טרמינלי של השרשרת הכבדה‬
‫‪Isotype switch .셋‬‬
‫‪ Gene rearrangement .넷‬בדומאין ה‪ N-‬טרמינלי של השרשרת הקלה‬
‫תוספת נוקלאוטידים ללא תבנית )‪(template‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין אף תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ Fab (21‬המופק מ‪ IgA-‬נבדל מ‪ Fab -‬המופק מ‪:IgE -‬‬

‫בדומאין ה‪ N-‬טרמינלי של השרשרת הקלה שלו‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬ברצף חומצות האמינו שבשרשרת הקלה שלו‬
‫‪ .셋‬בדומאין ה‪ N-‬טרמינילי של השרשרת הכבדה שלו‬
‫‪ .넷‬בדומאין המשתנה )‪ (variable‬של השרשרת הכבדה שלו‬
‫בדומאין השני מה‪ N-‬טרמינלי שבשרשרת הכבדה שלו‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (22‬תגובת צילוב )‪ (cross reaction‬הינה‪:‬‬

‫התקשרות של נוגדנין בעלי שני איזוטיים שונים לאותה מלוקולת אנטיגן‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬תגובה חיסונית כנגד אנטיגן שמקורו בחיה ממין אחר‬
‫‪ .셋‬תגובה בין נוגדן לאנטיגן אחר מזה שהשרה את יצירת הנוגדן‬
‫‪ .넷‬צגובה חיסונית כנגד אנטיגן שמקורובפרט אחר מאותו מין‬
‫הווצרות מכלול חיסוני על ידי בנית סריג )צילוב(‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (23‬ניתן להבדיל בין ‪ Fc‬שהופק מנוגדן ‪ IgM‬כנגד אנטיגן בעל משקל מולקולרי גבוה ל‪Fc -‬‬
‫של ‪ IgM‬שהופק כנגד אנטיגן אחר בעל משקל מולקולרי נמוך יותר על ______‬
‫אימונולוגיה ‪6 -‬‬

‫ה ‪ isotype‬שלהם‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬ה ‪ allotype‬שלהם‬
‫‪ .셋‬ה ‪ idiotype‬שלהם‬
‫‪ .넷‬ערכיותם כלפי האנטיגן‬
‫ברצפי החומצות האמינו שבדומאינים ה‪ C-‬טרמינלים שלהם‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין אף תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (24‬הזרקת הפטן נקי לחיה‪:‬‬

‫מביאה ליצירת נוגדני ‪ IgM‬שאשר ההפטן קשור לנשר ול‪ IgE -‬כאשר הוא‬ ‫‪.하나‬‬
‫קשור לנשא‬
‫‪ .둘‬מביאה ליצירת נוגדנים ‪ IgG‬כאשר ההפטן קשור לנשא אימונוגני ול‪ IgE -‬הנשר‬
‫איננו אימונוגני‬
‫‪ .셋‬מביאה ליצירת נוגדנים רק בחיסון שניוני ולא בחיסון ראשוני‬
‫‪ .넷‬מביאה ליצירת נוגדנים כאשר ההפטן הינו פפטיד ולא כאשר הוא ליפיד‬
‫מביאה לנוגדנים יותר אפיניים מאשר הזרקה של אותו הפטן על הנשא‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (25‬הפעלת המשלים בדרך קלאסית יכולה להתבצע‪:‬‬

‫ע"י כל נוגדן אוליגומרי היות ואז קיימת הסתברות גבוהה להתקשרות ה___‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬אין חשיבות לערכיות הנוגדן‪ ,‬אך הוא חייב להיות מקבוצת ה‪IgG-‬‬
‫‪ .셋‬ע"י ממברנות של חיידקים באפן בלתי ספציפי‬
‫‪ .넷‬בהעדר נוגדן אופסוניני‬
‫א‪+‬ד נכונים‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (26‬חומר המשרה תגובה אימונית כנגד עצמו כתוצאה מהזרקתו לחלל הצפק של עכבר‬
‫יגרום גם ליצירת נוגדנים באדם שהרי החומר הוא אימונוגן‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬לא יכול לשמש נשא להפטן שהרי הוא כבר אימונוגן‬
‫‪ .셋‬משרה יצירת נוגדנים שכולם בעלי אתרי קשירה זהים‬
‫‪ .넷‬חחייב להיות חלבוני או ממברנלי‬
‫לא יכול להיות חומר המופק מעכבר‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (27‬כאשר מופעל המשלים במסלול החליפי )‪: (alternative pathway‬‬

‫ישנה יצירת מרכיבים כימוטקטיים‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬לא נוצרים אנפילוטוקסינים‬
‫‪ .셋‬יש הפעלת המרכיב הליפוליטי של המשלים ללא פרוק ‪C'5‬‬
‫‪ .넷‬יש מפעלת המרכיב הליפוליטי של המשלים ללא פרוק ‪C'3‬‬
‫הפרופרדין שוקע לתוך ממברנות תאים‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪(28‬באדם הנולד ללא יכולת ליצור נוגדנים‪:‬‬

‫אין רצפטורים ל‪ Fc-‬על תאי פיטום‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬אין גמה גלובולינים בנסיוב‬
‫‪ .셋‬אין פגוציטוזה‬
‫אימונולוגיה ‪6 -‬‬

‫‪ .넷‬אין אופסונינים‬
‫אין תנגודת נגד חיידקים הגדלים חופשי מחוץ לתאי הגוף‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬
‫‪ (29‬סימנים אלוטיפיים – ‪:Allotypic markers‬‬
‫המופיעים ב‪ IgM -‬מכונים ‪Gm‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬נמצאים ב‪ Fc -‬ומשפיעים על הפעילות הביולוגית של שרשרות כבדות‬
‫‪ .셋‬מופיעים באזורים ההיפרווריאביליים של שרשרות כבדות וקלות‬
‫‪ .넷‬יכולים להמצא גם בשרשרות קלות וגם בשרשרות כבדות‬
‫משפעים על מבנה ה‪Idiotype -‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (30‬אימונוגן טוב יהיה‪:‬‬

‫בעל אתרים אנטיגנים רבים השונים זה מזה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬בעל משקל מולקולרי נמוך‬
‫‪ .셋‬חומר הנעכל בקלות על ידי המקרופגים‬
‫‪ .넷‬מרכיב עצמי של הפרט המגיב‬
‫חומר הידרופובי הנכנס בקלות לממברנות תאיות‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (31‬הפעלת המשלים בצסלול החליפי )‪:(Alternative pathway‬‬

‫חייבת בנוכחות מיכלולים חיסוניים‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬חייבת למתבצע בכדי להשלים את ההפעלה במסלול הקלסי‬
‫‪ .셋‬מעורבת בכושר ההתגוננות מפני זיהומים חיידקיים‬
‫‪ .넷‬יכולה להתבצע רק על פני משטחים ממברנליים‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.다섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.여섯‬‬

‫‪ (32‬אילו מהבאות הינה נוסחה נכונה לנוגדן הנמצא במחזור הדם של האדם‪:‬‬
‫‪γ2Κ2‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪λ2Κ2 .둘‬‬
‫‪(µ2δ2)5J .셋‬‬
‫‪µ2κ2 .넷‬‬
‫‪(α2λ2)JS‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (33‬באדם הנולד ללא יכולת גנטית ליצור ‪:C'5‬‬

‫בסלולי ההפעלה הקלסי והאלטרנטיבי של המשלים יפעלו אך יותר לאט‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬יווצרו רק חלק של האנפילטוקסינים )‪(Anaphylatoxins‬‬
‫‪ .셋‬אין פגוציטוזה דרך אופסונין‬
‫‪ .넷‬יש פגוציטוזה מוגברת דרך ה‪ -‬מסלול החילופי‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.다섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.여섯‬‬

‫‪ (34‬באדם‪ ,‬לתאים הבאים אתרי קשור )‪ (receptors‬למרכיבי המשלים ו\או תו_____‬

‫‪Mast cell‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪Macrophage .둘‬‬
‫אימונולוגיה ‪6 -‬‬

‫‪ .셋‬תא שריר חלק‬

‫‪ .넷‬תא אנדוטל‬
‫נויטרופיל‬ ‫‪.다섯‬‬
‫ב‪+‬ה‬ ‫‪.여섯‬‬
‫א‪+‬ב‪+‬ה‬ ‫‪.일곱‬‬
‫א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ה‬ ‫‪.여덟‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.아홉‬‬
‫‪ .열‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ (35‬הבאים הם אופסונינים‪:‬‬
‫‪ Factor D‬ו‪properdin -‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ IgE .둘‬ו‪anaphylatoxins -‬‬
‫‪ .셋‬מקרופגים ונויטרופילים‬
‫‪ IgG .넷‬ו‪IgM-‬‬
‫‪ IgG‬ו‪C'3b -‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫תשובות אפשריות‬ ‫–‬ ‫‪6‬‬ ‫–‬ ‫בחינה באימונולוגיה‬

‫‪ .1‬א‬
‫ה?‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ . 3‬ה?‬
‫‪ .4‬ג‬
‫‪ . 5‬ג?‬
‫‪ .6‬ב‬
‫‪ .7‬ה‬
‫ה‬ ‫‪.8‬‬
‫‪ .9‬ד‬
‫‪ .10‬ז‬
‫‪ .11‬ד‬
‫‪ .12‬ז‬
‫‪ .13‬ב‬
‫‪ .14‬א‬
‫‪ .15‬ח‬
‫‪ .16‬ה‬
‫‪ .17‬ו‬
‫‪ .18‬ה‬
‫‪ .19‬ה‬
‫‪ .20‬ג‬
‫‪ .21‬ה‬
‫‪ .22‬ג‬
‫‪ .23‬ז‬
‫‪ .24‬ז‬
‫‪ .25‬ז‬
‫‪ .26‬ז?‬
‫‪ .27‬א?‬
‫‪ .28‬ז‬
‫אימונולוגיה ‪ - 6 -‬תשובות אפשריות‬

‫‪ .29‬ד‬
‫‪ .30‬א‬
‫‪ .31‬ג‬
‫‪ .32‬א‬
‫‪ .33‬ב‬
‫‪ .34‬ט?‬
‫‪ .35‬ה‬
‫אימונולוגיה ‪7 -‬‬

‫‪7‬‬ ‫–‬ ‫בחינה באימונולוגיה‬

‫‪ .1‬המולקולה ‪ C'3‬נחתכה ל ‪ C’3a‬ו ‪ C’3b‬על ידי ‪ C’3b .C’3 convertase‬פעיל בכל אחד‬
‫מהבאים פרט ל‪:‬‬
‫‪opsinization .0‬‬
‫א‪ .‬פרוק ‪ C’3‬ל ‪ C’3b‬ו‪C’3a -‬‬
‫ב‪ .‬שינוי בחדירות נימי דם‬
‫ג‪ .‬פרוק ‪ C’5‬ל ‪ C’5b‬ו ‪C’5a‬‬
‫ד‪ .‬עידוד לפגוציטוזה‬

‫‪ .2‬בתהליך של ‪:Isotype switching‬‬

‫‪] .0‬לא ברור מהעתק[‬
‫א‪ .‬נבנה הדומאין ‪ VH‬מקטע ?‬
‫ב‪ .‬תא היוצר שרשראות ‪ κ‬נהפך לתא היוצר שרשראות ‪λ‬‬
‫ג‪ .‬תא היוצר שרשרות ‪ µ‬נהפך לתא היוצר שרשראות ‪γ‬‬
‫ד‪ .‬ב‪ ,‬ג נכונים‬

‫‪ .3‬נוגדנים נגד האידיוטיפ על נוגדן יגיבו עם כל אחד מהבאים פרט ל‪:‬‬

‫‪ Fc .0‬הנוגדן‬
‫א‪ Fab .‬הנוגדן‬
‫ב‪ F(ab)’2 .‬הנוגדן‬
‫ג‪ .‬הנוגדן השלם‬
‫ד‪ ,0 .‬ג נכונים‬

‫‪ .4‬שני נוגדנים השונים אחד מהשני ב ‪ Gm‬הינם שונים ב ‪ .Allotype‬נוגדנים אלו הם‪:‬‬
‫‪ IgM .0‬עם שרשראות ‪ κ‬או ‪λ‬‬
‫א‪ IgG .‬עם שרשראות ‪ κ‬או ‪λ‬‬
‫ב‪ .‬בעלי שרשראות ‪ κ‬עם שרשרת כבדה כל שהיא‬
‫ג‪ .‬בעלי שרשראות ‪ λ‬עם שרשרת כבדה כל שהיא‬
‫ד‪ .‬חייבים להיות שונים גם ב ‪.isotype‬‬

‫‪ .5‬הפטן הינו‪:‬‬
‫‪ .0‬אפיטופ )‪ (epitope‬מבודד‬
‫א‪ .‬אנטיגן המסוגל להשרות תגובות חיסון‬
‫ב‪ ? .‬כימי המגרה תאי ‪ B‬ללא צורך בתאי ‪T‬‬
‫ג‪ .‬א‪ ,‬ב נכונים‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .6‬מערכת החיסון פועלת על עקרון ‪ .Clonal Selection‬משמעות הדבר באופן מעשי‪:‬‬

‫‪ .0‬כל תא ‪ B‬יוצר נוגדנים מאיזוטיפ )‪ (Isotype‬אחר‬
‫א‪ .‬כל תא ‪ B‬יוצר נוגדנים בעלי אידיוטיפ )‪ (Idiotype‬אחיד‬
‫ב‪ .‬תאי ‪ B‬מתמיינים בהתאם לאנטיגנים הזמינים להם‬
‫ג‪ .‬תאי ‪ B‬יוצרים ומפרישים נוגדנים ללא גירוי חיצוני‬
‫ד‪ .‬תאי ‪ B‬מרכיבים את אידיוטיפ הנוגדן שלהם טרם חשיפה לאנטיגן‬

‫‪ .7‬עכבר מסויים חוסן ויצר נוגדנים נגד חלבון ההמוגלובין של הפרה שהותמר עם הפטן‬
‫‪TNP‬‬
‫)‪ .(Trinitrophenol‬בשיא יצירת הנוגדנים דוממה החיה ובודד הנוגדנים הסגוליים להפטן‬
‫‪ .TNP‬נוגדנים אלו יהיו‪:‬‬
‫אימונולוגיה ‪7 -‬‬

‫כולם בלעי אותה שרשרת קלה‬ ‫‪.0‬‬

‫כולם בעלי אותה שרשרת כבדה‬ ‫א‪.‬‬
‫כולם בעלי אותו אידיוטיפ‬ ‫ב‪.‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫ג‪.‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .8‬לאילו מהבאים השפעה על המצאות אלוטיפים שונים בשרשראות הקלות ‪ κ‬בפרט‬

‫מסויים‪:‬‬
‫‪Somatic Mutation .0‬‬
‫א‪Isotype Switch .‬‬
‫ב‪Germline Mutation .‬‬
‫ג‪Genetic recombination .‬‬
‫ד‪Splicing .‬‬

‫‪ .9‬מכלול חיסוני מכיל נוגדנים כנגד הפטן ‪ X‬ואנטיגן המורכב מהפטן ‪ X‬ונשא ‪ Y‬ביחסים של‬
‫‪ .10:X:Y‬המכלול הנ"ל נוצר בתנאי שוויון )‪ (equivalence‬והוא שקע מהתמיסה של‬
‫הנוגדנים‬
‫והאנטיגן‪ .‬באילו תנאים ניתן להמיס את המכלול‪:‬‬
‫‪ .0‬הוספה של חלבון ‪ Y‬בעודף או הפטן ‪ X‬בעודף‬
‫א‪ .‬הוספה של חלבון ‪ Y‬בעודף‬
‫ב‪ .‬הוספה של הפטן ‪ X‬או אנטיגן ‪ XY‬בעודף‬
‫ג‪ ,0 .‬א נכונים‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .10‬חולים שלהם רמה ירודה מאד של ‪ C’3‬בדרך כלל‪:‬‬

‫‪ .0‬סובלים בתדירות גבוהה ממחלות נגיפיות חריפות‬
‫א‪ .‬סובלים בתדירות גבוהה ממחלות חידקיות חריפות‬
‫ב‪ .‬אינם סובלים מזיהומים בתדירות גבוהה‬
‫ג‪ .‬סובלים מהתקפים של הרס כדוריות אדומות )‪(Hemolytic anemia‬‬
‫ד‪ ,0 .‬א נכונים‬

‫‪ .11‬אילו מהבאים נמצאים בתאחיזה גנטית?‬

‫‪ VH .0‬ו ‪Cκ -‬‬
‫א‪ Vκ .‬ו ‪Vλ‬‬
‫ב‪ Vκ .‬ו ‪Cγ‬‬
‫ג‪ Cλ .‬ו ‪Cγ‬‬
‫ד‪ Cγ .‬ו ‪Cµ‬‬

‫‪ .12‬שני נוגדנים הנבדלים אחד מהשני ב ‪ Isotype‬לא יכולים להיות זהים ב‪:‬‬
‫‪Idiotype .0‬‬
‫א‪CH .‬‬
‫ב‪CL .‬‬
‫ג‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .13‬לאשה שבנסיוב שלה נמצאו נוגדנים נגד עגבת )‪ (syphilis‬ונקבע שאם חולה במחלה‪,‬‬
‫נולד ילד‪.‬‬
‫למרות שהתינוק לא הראה סימנים קליניים של עגבת הוחלט לעקוב אחריו בבדיקות‬
‫לנוכחות‬
‫נוגדנים למחלה‪ .‬אילו מהנוגדנים הבאים כדאי לבדוק?‬
‫א‪IgE .‬‬
‫אימונולוגיה ‪7 -‬‬

‫‪IgG‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪IgD‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪IgM‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪IgA‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫ו‪.‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫ז‪.‬‬

‫‪ .14‬תכשיר של נוגדנים ‪ IgM‬שהופק מנסיוב של כמה אנשים הוזרק לארנבת‪ .‬שהארנבת‬

‫תגיב‬
‫ותיצור נוגדנים ל‪:‬‬
‫א‪ .‬שרשראות ‪ κ‬הומניים‬
‫ב‪ .‬שרשראות ‪ µ‬הומניים‬
‫ג‪ .‬שרשראות ‪ λ‬הומניים‬
‫ד‪ .‬שרשראות ‪ J‬הומניים‬
‫ה‪ .‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ג נכונים‬
‫ו‪ .‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ד נכונים‬
‫ז‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ח‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .15‬נוגדן ספציפי ואנטיגן יכולים להתקשר אחד עם השני ביחסים מולריים ????? ‪ .‬משמעות‬
‫משפט‬
‫זה הינה‪:‬‬
‫א‪ .‬שיש אנטיגנים רב ערכיים ויש אנטיגנים חד ערכיים‬
‫ב‪ .‬לפעמים ‪ IgM‬קושר ‪ 5‬מולקולות אנטיגן ולפעמים ‪10‬‬
‫ג‪ .‬ישנם נוגדנים דו וולנטיים )ערכיים( כמו ‪ IgG‬וישנם נוגדנים רב ערכיים כמו‬
‫‪IgM‬‬
‫ד‪ .‬היחס המולרי בין נוגדן לאנטיגן במכלול חיסוני )‪ (Immune complex‬באזור‬
‫השוויון הינו שונה מזה שנוצר באזור עודף נוגדן‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ו‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ Anaphylatoxin .16‬הינו שם נרדף ל‪- :‬‬

‫א‪IgD .‬‬
‫ב‪C’3b .‬‬
‫ג‪C’567 .‬‬
‫ד‪Properdin .‬‬
‫ה‪Reagin .‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .17‬ניתן להבדיל בין שרשראות ‪ κ‬לשרשראות ‪ λ‬ע"י ‪:‬‬

‫א‪ .‬המשקל המולקולרי של השרשראות‬
‫ב‪ .‬הדומאין ה‪ N -‬טרמינלי של השרשראות‬
‫ג‪ .‬קבוצת )‪ (class‬הנוגדן בה הוא מופיע‬
‫ד‪ .‬מידום הקשר ה‪ S-S -‬שהיא קושרת עם השרשרת הכבדה‬
‫ה‪ .‬מספרי קשרי ה ‪ S-S‬שהיא קושרת עם השרשרת הכבדה‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .18‬בתנאים מסויימים ‪ F(ab)’2‬שהופק מ ‪ IgG‬מסוגל‪:‬‬

‫אימונולוגיה ‪7 -‬‬

‫לשקע אנטיגן‬ ‫א‪.‬‬

‫להתקשר ל ‪ Fc‬רצפטור של המקרופאג'‬ ‫ב‪.‬‬
‫להפעיל משלים בדרך הקלסית‬ ‫ג‪.‬‬
‫להתקשר ל ‪ Fc‬רצפטור של הנויטרופיל‬ ‫ד‪.‬‬
‫ב‪ ,‬ד נכונים‬ ‫ה‪.‬‬
‫ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד נכונים‬ ‫ו‪.‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫ז‪.‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫ח‪.‬‬

‫‪ .19‬למקרופגים רצפטורים ל‪:‬‬

‫א‪C’3b .‬‬
‫ב‪IgG .‬‬
‫ג‪Reagin .‬‬
‫ד‪C’3bBb .‬‬
‫ה‪C’5a .‬‬
‫ו‪ .‬א‪ ,‬ב‪ ,‬נכונים‬
‫ז‪ .‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ג נכונים‬
‫ח‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ט‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .20‬בעקרון ניתן להפריד בין נוגדן לאנטיגן במכלול חיסוני ע"י ‪:‬‬
‫א‪ .‬העלאת ‪ pH‬התמיסה‬
‫ב‪ .‬הורדת ‪ pH‬התמיסה‬
‫ג‪ .‬העלאת ריכוז מלחים בתמיסה‬
‫ד‪ .‬העלאת טמפרטורת התמיסה‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ו‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .21‬במולקולה אחת של נוגדן ניתן למצוא את השרשראות הבאות‪:‬‬

‫א‪ α .‬וגם ‪λ‬‬
‫ב‪ µ .‬וגם ‪J‬‬
‫ג‪ S .‬וגם‪κ‬‬
‫ד‪ J .‬וגם ‪α‬‬
‫ה‪ δ .‬וגם ‪κ‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .22‬חסנו שתי ארנבות עם אלבומין הביצה )‪ (Ovalbumin‬וכאשר בדקנו נגד )‪(Ovalbumin‬‬

‫שבנסיוב ארנבות אלו מצאנו שהנוגדנים מהארנבת )ארנבת א'( מפעילות את המשלים‬
‫ואילו‬
‫השניה )ארנבת ב'( אינה מפעילה? את המשלים‪ .‬מזה ניתן להסיק‪:‬‬
‫א‪ .‬שהנוגדנים של ארנבת א' הם מחיסון ראשוני ‪ primary‬ואילו הנוגדנים מארנבת‬
‫ב' הם מחיסון שניוני ‪secondary‬‬
‫ב‪ .‬שהנוגדנים מארנבת א' הם מחסיון שניוני ואילו הנוגדנים מארנבת ב' מחיסון‬
‫ראשוני‬
‫ג‪ .‬הארנבות הגיבו כל אחת לדטרמיננטות אחרות במולקולות האלבומין‬
‫ד‪ .‬לנוגדנים משתי הארנבות שרשראות קלות שונות‬
‫ה‪ .‬לנוגדנים משתי הארנבות שרשראות כבדות שונות‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬
‫אימונולוגיה ‪7 -‬‬

‫‪ .23‬אילו מהבאים אינו מתאר כח הקשירה בין נוגדן לאנטיגן המזוהה‬

‫א‪ .‬קשר מימן‬
‫ב‪ .‬קשר אלקטרוסטטי‬
‫ג‪Vander Waals .‬‬
‫ד‪ .‬קשר הפיך‬
‫ה‪ .‬קשר קו‪-‬וולנטי‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .24‬איזה מהבאים איננו תורם לשונות )‪ (variability‬של האתר שבנוגדן?‬

‫א‪somatic mutation .‬‬
‫ב‪ gene rearrangement .‬בדומאין ה‪ N-‬של השרשרת הכבדה‬
‫ג‪isotype switch .‬‬
‫ד‪ gene rearrangement .‬בדומאין ה‪ N-‬טרמינלי של השרשרת הקלה‪.‬‬
‫ה‪ .‬תוספת נוקלאוטידים ללא תבנית )‪(Template‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ Fab .25‬המופק מ – ‪ IgA‬נבדל מ‪ Fab -‬המופק מ‪: IgE -‬‬

‫א‪ .‬בדומאין ה‪ N-‬טרמינלי של השרשרת הקלה שלו‬
‫ב‪ .‬ברצף חומצות האמינו שבשרשרת הקלה שלו‬
‫ג‪ .‬בדומאין ה‪ N-‬טרמינלי של השרשרת הכבדה שלו‬
‫ד‪ .‬בדומאין המשתנה )‪ (variable‬של השרשרת הכבדה שלו‪.‬‬
‫ה‪ .‬בדומאין השני מה‪ N-‬טרמינוס שבשרשרת הכבדה שלו‪.‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .26‬תגובת צלוב )‪ (cross reaction‬הינה‪:‬‬

‫א‪ .‬התקשרות של נוגדנים בעלי שני ‪ isotypes‬שונים לאותה מולקולת אנטיגן‬
‫ב‪ .‬תגובה חיסונית כנגד אנטיגן שמקורו בחיה ממין )‪ (species‬אחר‪.‬‬
‫ג‪ .‬תגובה בין נוגדן לאנטיגן אחר מזה שהשרה את יצירת הנוגדן‪.‬‬
‫ד‪ .‬תגובה חיסונית כנגד אנטיגן שמקורו בפרט אחר מאותו מין )‪(species‬‬
‫ה‪ .‬הווצרות מכלול חיסוני על ידי בנית סריג )צלוב(‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .27‬ניתן להבדיל בין ‪ Fc‬שהופק מנוגדן ‪ IgM‬כנגד אנטיגן גבה מולקולרי ?????? ל ‪ Fc‬של‬
‫‪ IgM‬שהופק כנגד אנטיגן אחר בעל משקל מולקולרי נמוך יותר ????‬
‫א‪ .‬ה‪ Isotype -‬שלהם‬
‫ב‪ .‬ה‪ Allotype -‬שלהם‬
‫ג‪ .‬ה‪ Idiotype -‬שלהם‬
‫ד‪ .‬ערכיותם כלפי האנטיגן‬
‫ה‪ .‬ברצפי חומצות האמינו שבדומאינים ה‪ C -‬טרמינלים שלהם‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה *‬

‫‪ .28‬הזרקת הפטן ‪ Hapten‬נקי לחיה‪:‬‬

‫א‪ .‬מביאה ליצירת נוגדני ‪ IgM‬כאשר ההפטן קשור לנשא ול‪ IgE -‬כאשר הוא קשור‬
‫לנשא‬
‫אימונולוגיה ‪7 -‬‬

‫מביאה ליצירת נוגדנים ‪ IgG‬כשאר ההפטן קשור לנשא אימונוגני ול ‪ IgE‬הנשא‬ ‫ב‪.‬‬
‫איננו אימונוגני‬
‫מביאה ליצירת נוגדנים רק בחיסון שניוני ולא בחיסון ראשוני )‪(primary‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מביאה ליצירת נוגדנים כשאר ההפטן הינו פפטיד ולא כאשר הוא ליפיד‬ ‫ד‪.‬‬
‫מביאה לנוגדנים יותר אופיניים מאשר הזרקה של אותו הפטן על הנשא‬ ‫ה‪.‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫ו‪.‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫ז‪.‬‬

‫‪ .29‬הפעלת המשלים בדרך הקלסית יכולה להתבצע‪:‬‬

‫א‪ .‬על ידי כל נוגדן אוליגמרי היות ואז קיימת הסברות גבוהה להתקשרות‬
‫ב‪ .‬אין חשיבות לערכיות הנוגדן‪ ,‬אך הוא חייב להיות מקבוצת ה ‪IgG‬‬
‫ג‪ .‬על ידי ממברנות של חיידקים באופן בלתי ספציפי‬
‫ד‪ .‬בהעדר נוגדן אופסוניני )‪(Opsonin‬‬
‫ה‪ .‬א‪ ,‬ד נכונים‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה *‬

‫‪ .30‬חומר המשרה תגובה אימונית כנגד עצמו כתוצאה מהזרקתו לחלל הצפק של עכבר‬
‫א‪ .‬יגרום גם ליצירת נוגדנים באדם שהרי החומר הוא אימונוגן‬
‫ב‪ .‬לא יכול לשמש נשא להפטן שהרי הוא כבר אימנוגון‬
‫ג‪ .‬משרה יצירת נוגדנים שכולם בעלי אתרי קשריה זהים‬
‫ד‪ .‬חייב להיות חלבוני או ממברנלי‬
‫ה‪ .‬לא יכול להיות חומר המופק מעכבר‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה *‬

‫‪ .31‬כאשר מופעל המשלים במסלול החליפי )‪:(alternative pathway‬‬

‫א‪ .‬ישנה יצירת מרכיבים כיומטקטיים‬
‫ב‪ .‬לא נוצרים אניפלוטוקסינים‬
‫ג‪ .‬יש הפעלת המרכיב הליפוליטי של המשלים ללא פרוק ‪C’5‬‬
‫ד‪ .‬יש הפעלת המרכיב הליפוליטי של המשלים ללא פרוק ‪C’3‬‬
‫ה‪ .‬הפרופרדין שוקע לתוך ממברנות תאים‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .32‬באדם הנולד ללא יכולת ליצור נוגדנים‪:‬‬

‫א‪ .‬אין רצפטורים ל ‪ Fc‬על תאי פיטום‬
‫ב‪ .‬אין גמה‪-‬גלובולינים בנסיוב‬
‫ג‪ .‬אין פגוציטוזה‬
‫ד‪ .‬אין אופסונינים‬
‫ה‪ .‬אין התנגדות נגד חיידקים הגדלים חופשי מחוץ לתאי הגוף‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .33‬סימנים אלוטיפיים – ‪:Allotypic markers‬‬

‫א‪ .‬המופיעים ב ‪ IgM‬מכונים ‪Gm‬‬
‫ב‪ .‬נמצאים ב‪ Fc-‬ומשפיעים על הפעילות הביולוגית של שרשראות כבדות‬
‫ג‪ .‬מופיעים באזורים ההיפרווריאביליים של שרשראות כבדות וקלות‬
‫ד‪ .‬יכולים להמצא גם בשרשראות קלות וגם בשרשראות כבדות‬
‫ה‪ .‬משפיעים על מבנה ה‪Idiotype -‬‬
‫אימונולוגיה ‪7 -‬‬

‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ IgD .34‬ממברנלי נבדל מ‪ IgM -‬ממברנלי המצוי על פני אותו תא‪:‬‬

‫א‪ .‬בקטעים ‪VH‬‬
‫ב‪ .‬בקטעים ‪CH‬‬
‫ג‪ .‬בקטעים ‪VL‬‬
‫ד‪ .‬בספציפיות שלהם לאנטיגן‬
‫ה‪ .‬בעובדה שה‪ IgM -‬הממברנלי הוא פנטמבר בעוד שה‪ IgD -‬הממברנלי מונומר‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .35‬אימונוגן טוב יהיה‪:‬‬

‫א‪ .‬בעל אתרים אנטיגנים רבים השונים זה מזה‬
‫ב‪ .‬בעל משקל מולקולרי נמוך‬
‫ג‪ .‬חומר הנעכל בקלות על ידי המקרופאגים‬
‫ד‪ .‬מרכיב עצמי של הפרט המגיב‬
‫ה‪ .‬חומר הידרופובי הנכנס בקלות לממברנות תאיות‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .36‬הפעלת המשלים במסלול החליפי )‪(Alternative pathway‬‬

‫א‪ .‬חייבת בנוכחות מיכלולים חיסוניים‬
‫ב‪ .‬חייבת להתבצע בכדי להשלים את ההפעלה במסלול הקלסי‬
‫ג‪ .‬מעורבות כושר ההתגוננות מפני זיהומים חיידקים‬
‫ד‪ .‬יכולה להתבצע רק על פני משטחים ממברנליים‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ו‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .37‬אילו מהבאות הינה נוסחה נכונה לנוגדן הנמצא במחזור הדם של האדם‪:‬‬
‫א‪γ2κ2 .‬‬
‫ב‪λ2κ2 .‬‬
‫ג‪(µ2δ2)5J .‬‬
‫ד‪µ2κ2 .‬‬
‫ה‪(α2λ2)JS .‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .38‬באדם הנולד ללא יכולת גנטית ליצור ‪:C’5‬‬

‫א‪ .‬מסלולי ההפעלה הקלסי והאלטרנטיבי של המשלים יפעלו אך יותר לאט‬
‫ב‪ .‬יווצרו רק חלק של האנפילטוקסינים )‪(Anaphylatoxins‬‬
‫ג‪ .‬אין פגוציטוזה דרך ‪opsonins‬‬
‫ד‪ .‬יש פגוציטוזה מוגברת דרך ה‪alternative pathway -‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ו‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .39‬באדם‪ ,‬לתאים הבאים אתרי קישור )‪ (receptors‬למרכיבי המשלים ו‪/‬או ?????‬

‫א‪Mast cells .‬‬
‫ב‪Macrophage .‬‬
‫אימונולוגיה ‪7 -‬‬

‫תא שריר חלק‬ ‫ג‪.‬‬

‫תא אנדוטל‬ ‫ד‪.‬‬
‫נויטרופיל‬ ‫ה‪.‬‬
‫ב‪ ,‬ה נכונים‬ ‫ו‪.‬‬
‫א‪ ,‬ב‪ ,‬ה נכונים‬ ‫ז‪.‬‬
‫א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ה נכונים‬ ‫ח‪.‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫ט‪.‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫י‪.‬‬

‫‪ .40‬הבאים הם )‪:(opsonins‬‬
‫א‪ Factor D .‬ו‪properdin -‬‬
‫ב‪ IgE .‬ו‪anaphylatoxin -‬‬
‫ג‪ .‬מקרופאגים ונויטרופילים‬
‫ד‪ IgG .‬ו‪IgM -‬‬
‫ה‪ IgG .‬ו – ‪C’3b‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫תשובות אפשריות‬ ‫–‬ ‫‪7‬‬ ‫–‬ ‫בחינה באימונולוגיה‬

‫‪.31‬‬ ‫ו‬ ‫‪.21‬‬ ‫ד‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪ .1‬ב‬

‫ז‬ ‫‪.32‬‬ ‫ה‬ ‫‪.22‬‬ ‫ד‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ד‬ ‫‪.33‬‬ ‫ה‬ ‫‪.23‬‬ ‫ד‬ ‫‪.13‬‬ ‫‪0 .3‬‬
‫ב‬ ‫‪.34‬‬ ‫ג‬ ‫‪.24‬‬ ‫ז‬ ‫‪.14‬‬ ‫‪ .4‬א‬
‫א‬ ‫‪.35‬‬ ‫ה‬ ‫‪.25‬‬ ‫ד‬ ‫‪.15‬‬ ‫‪.5‬‬
‫ג‬ ‫‪.36‬‬ ‫ג‬ ‫‪.26‬‬ ‫ז‬ ‫‪.16‬‬ ‫‪.6‬‬
‫א‬ ‫‪.37‬‬ ‫ז‬ ‫‪.27‬‬ ‫ב‬ ‫‪.17‬‬ ‫‪.7‬‬
‫ב‬ ‫‪.38‬‬ ‫ז‬ ‫‪.28‬‬ ‫א‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪.8‬‬
‫ט‬ ‫‪.39‬‬ ‫ז‬ ‫‪.29‬‬ ‫ח‬ ‫‪.19‬‬ ‫‪.9‬‬
‫‪.40‬‬ ‫ז‬ ‫‪.30‬‬ ‫ה‬ ‫‪.20‬‬ ‫‪.10‬‬
‫אימונולוגיה ‪8 -‬‬

‫‪8‬‬ ‫–‬ ‫בחינה באימונולוגיה‬

‫‪ .1‬לחומר שיכול להשרות תגובה חיסונית הומורלית וגם תגובה חיסונית תאית )!?(‬
‫קוראים‪:‬‬
‫א‪ .‬הפטן‬
‫ב‪ .‬אפיטופ‬
‫ג‪ .‬אידיוטיפ‬
‫ד‪ .‬אימונוגן‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ב נכונים‬
‫ו‪ .‬א‪+‬ד נכונים‬
‫ז‪ .‬ב‪+‬ד נכונים‬
‫ח‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ט‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .2‬הנוגדן העיקרי בנוזל האמניוטי )‪ (Amniotic‬היינו‪:‬‬

‫א‪IgE .‬‬
‫ב‪IgG2 .‬‬
‫ג‪IgG? .‬‬
‫ד‪IgM .‬‬
‫ה‪IgA .‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .3‬סמנים ‪ Km‬בנוגדן‪:‬‬
‫א‪ .‬נמצאים ב‪ IgM -‬בלבד‬
‫ב‪ .‬נמצאים על שרשרת ‪γ‬‬
‫ג‪ .‬נמצאים על שרשראות קלות‬
‫ד‪ .‬נקבעים בגנים המקדדים שרשראות ‪κ‬‬
‫ה‪ .‬נמצאים ב‪ Fc -‬של הנוגדן‬
‫ו‪ .‬ג‪+‬ד‪+‬ה נכונים‬
‫ז‪ .‬ג‪+‬ד נכונים‬
‫ח‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ט‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .4‬האיזורים ‪ Hypervariable‬בנוגדן ‪ IgG2‬נמצאים ב‪:‬‬

‫א‪ .‬שרשראות כבדות‬
‫ב‪ .‬שרשראות קלות‬
‫ג‪Vн .‬‬
‫ד‪Vl .‬‬
‫ה‪Fab .‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .5‬לנויטרופיל רצפטורים ל‪:‬‬

‫א‪C'4a .‬‬
‫ב‪C'3b .‬‬
‫ג‪IgM .‬‬
‫ד‪IgE .‬‬
‫אימונולוגיה ‪8 -‬‬

‫ה‪ .‬פרופרדין‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .6‬הפטן )חופשי(‪:‬‬
‫א‪ .‬יכול להשרות תגובה חיסונית נגד עצמו‬
‫ב‪ .‬יכול לשקע נוגדן בתגובת שיקוע‬
‫ג‪ .‬היינו אימונוגן‬
‫ד‪ .‬יכול להתקשר ל‪ Fab -‬של הנוגדן הספציפי לו‬
‫ה‪ .‬יכול להתקשר ל‪ Fc -‬של הנוגדן הספציפי לו‬
‫ו‪ .‬א‪+‬ג‪+‬ד נכונים‬
‫ז‪ .‬ב‪+‬ד נכונים‬
‫ח‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ט‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .7‬האתר האנטיגני שנוגדן מזהה הינו‪:‬‬

‫א‪ .‬אידיוטיפ‬
‫ב‪Fab .‬‬
‫ג‪ .‬אפיטופ‬
‫ד‪ .‬נשא‬
‫ה‪ .‬אימונוגן‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .8‬ב‪: Fab -‬‬

‫א‪ .‬שני ‪ Domain‬קבועים‬
‫ב‪Vl .‬‬
‫ג‪Vн .‬‬
‫ד‪ .‬אידיוטיפ הנוגדן‬
‫ה‪ .‬שרשרת קלה‬
‫ו‪ .‬ב‪+‬ג‪+‬ה נכונים‬
‫ז‪ .‬ב‪+‬ג‪+‬ד‪+‬ה נכונים‬
‫ח‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ט‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .9‬במולקולה אחת של נוגדן ניתן למצוא את השרשראות הבאות‪:‬‬

‫א‪ α .‬וגם ‪λ‬‬
‫ב‪ µ .‬וגם ‪J‬‬
‫ג‪ S .‬וגם ‪κ‬‬
‫ד‪ J .‬וגם ‪α‬‬
‫ה‪ δ .‬וגם ‪κ‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ח‪ .‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ .10‬אילו מהבאים אינו מתאר כח הקשירה בין נוגדן לאנטיגן המזוהה על ידי……‪:.‬‬
‫א‪ .‬קשר מימן‬
‫ב‪ .‬קשר אלקטרוסטטי‬
‫ג‪ .‬ואן דר ‪ -‬ולס‬
‫אימונולוגיה ‪8 -‬‬

‫קשר הפיך‬ ‫ד‪.‬‬

‫קשר קוולנטי‬ ‫ה‪.‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫ו‪.‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫ז‪.‬‬

‫‪ .11‬איזה מהבאים איננו תורם לשונות )‪ (Variability‬של האתר הקושר שבנוגדן?‬

‫א‪somatic mutation .‬‬
‫ב‪ gene rearrangment .‬ב‪ domain -‬ה‪ N -‬טרמינלי של השרשרת הכבדה‬
‫ג‪Isotype switch .‬‬
‫ד‪ gene rearrangement .‬ב‪ domain -‬ה‪ N -‬טרמינלי של השרשרת הקלה‬
‫ה‪ .‬תוספת נוקלאוטידים ללא תבנית )‪(Template‬‬
‫ו‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ז‪ .‬אין תשובה נכונה‬
‫אימונולוגיה ‪ - 8 -‬תשובות אפשריות‬

‫בחינה באימונולוגיה ‪ – 8 -‬תשובות אפשריות‬

‫תשובה‬ ‫שאלה‬
‫ד‬ ‫‪1‬‬
‫ב‬ ‫‪2‬‬
‫ז‬ ‫‪3‬‬
‫ן‬ ‫‪4‬‬
‫ב‬ ‫‪5‬‬
‫ד‬ ‫‪6‬‬
‫ג‬ ‫‪7‬‬
‫ח‬ ‫‪8‬‬
‫ן‬ ‫‪9‬‬
‫ה‬ ‫‪10‬‬
‫ג‬ ‫‪11‬‬
‫אימונולוגיה ‪9 -‬‬

‫בחינה באימונולוגיה ‪9 -‬‬

‫‪ (1‬נוגדנים נגד האידיוטיפ על נוגדן יגיבו עם כל אחד מהבאים פרט ל‪:‬‬
‫‪ Fc‬הנןגדן‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ Fab .둘‬הנוגדן‬
‫‪ F(ab)'2 .셋‬הנוגדן‬
‫‪ .넷‬הנוגדן השלם‬
‫א‪+‬ד נכונים‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ (2‬מערכת החיסון פועלת על עיקרון ה ‪ Colonal Selection‬משמעות הדבר באופן מעשי‪:‬‬

‫כל תא ‪ B‬יוצר נוגדנים מאיזוטיפ אחד‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬כל תא ‪ B‬יוצר נוגדן בעל אידיוטיפ אחיד‬
‫‪ .셋‬תאי ‪ B‬מתמיינים בהתאם לאנטיגנים הזמינים להם‬
‫‪ .넷‬תאי ‪ B‬יוצרים ומפרישים נוגדנים ללא גירוי חיצוני‬
‫תאי ‪ B‬מרכיבים את אידיוטיפ הנוגדן שלהם טרם חשיפה לאנטיגן‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ (3‬עכבר מסויים חוסן ויצר נוגדנים נגד חלבון ההמוגלובין של הפרה שהותמר עם הפטן‬
‫‪ .(Trinitrophenol) TNP‬בשיא יצירת הנוגדנים דוממה החיה ובודדו הנוגדנים הסגוליים‬
‫להפטן ‪ .TNP‬נוגדנים אלו יהיו‪:‬‬
‫כולם בעלי אותה שרשרת קלה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬כולם בעלי אותה שרשרת כבדה‬
‫‪ .셋‬כולם בעלי אותו אידיוטיפ‬
‫‪ .넷‬כל התשובות נכונות‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ (4‬לאילו מהבאים השפעה על המצאות אלוטיפים שונים בשרשות הקלות ‪ κ‬בפרט מסויים‪:‬‬
‫‪Somatic Mutation‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪Isotype Switch .둘‬‬
‫‪Germline Mutation .셋‬‬
‫‪Genetic Recombination .넷‬‬
‫‪Splicing‬‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ (5‬מכלול חיסוני מכיל נוגדנים כנגד נפטן ‪ X‬ואנטיגן המורכב מהפטן‪ X -‬ונשא ‪ Y‬ביחסים‬
‫מולריים של ‪ 10X:Y‬המכלול הנ"ל נוצר בתנאי שוויון )‪ (equivalence‬והוא שקע מהתמיסה‬
‫של הנוגדנים והאנטיגן‪ .‬באילו צנאים ניתן להמיס את המכלול‪:‬‬
‫הוספה של חלבון ‪Y‬בעודף או הפטן ‪ X‬בעודף‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬הוספה של חלבון ‪ Y‬בעודף‬
‫‪ .셋‬הוספה של הפטן ‪ X‬או אנטיגן ‪ XY‬בעודף‬
‫‪ .넷‬א‪+‬ב נכונים‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ (6‬חולים שלהם רמה ירודה מאד של ‪ C’3‬בדרך כלל‪:‬‬

‫סובלים בתדירות גבוהה ממחלות נגיפיות חריפות‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬סובלים בתדירות גבוהה ממחלות חידקיות חריפות‬
‫‪ .셋‬אינם סובלים מזיהומים בתדירות גבוהה‬
‫‪ .넷‬סובלים מהתקפים של הרס כדוריות אדומות )‪(Hemolitic Anemia‬‬
‫א‪+‬ב נכונים‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ (7‬אילו נמצאים בתאחיזה גנטית?‬

‫‪ VH‬ו‪Cκ -‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫אימונולוגיה ‪9 -‬‬

‫‪ Vκ .둘‬ו‪Vλ -‬‬
‫‪ Vκ .셋‬ו‪Cγ -‬‬
‫‪ Cλ .넷‬ו‪Cγ -‬‬
‫‪ Cγ‬ו‪Cµ -‬‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪ (8‬שני נוגדנים הנבדלים אחד מהשני ב ‪ Isotype‬לא יכולים להיות זהים ב‪:‬‬
‫‪Idiotype‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪CH .둘‬‬
‫‪CL .셋‬‬
‫‪ .넷‬כל התשובות נכונות‬
‫אין אף תשובה נכונה‬ ‫‪.다섯‬‬

‫‪(9‬לאישה שבנסיוב שלה נמצאו נוגדנים נגד עגבת )‪ (syphilis‬ונקבע שאמ____ חולה‬
‫במחלה‪ ,‬נולד ילד‪ .‬למרות שמתינוק לא הראה סמנים קליניים של _____ הוחלט לעקוב‬
‫אחריו בבדיקות לנוכחות נוגדנים למחלה‪ .‬אילו מנוגדני ______‬
‫הבאים כדאי לבדוק?‬
‫‪IgE‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪IgG .둘‬‬
‫‪IgD .셋‬‬
‫‪IgM .넷‬‬
‫‪IgA‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין אף תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (10‬תכשיר של נוגדני ‪ IgM‬שהופק מנסיובים של כמה אנשים הוזרק לארנבת‪_____ .‬‬

‫שהארנבת תגיס ותיצור נגדנים ל‪:‬‬
‫שרשרות ‪ κ‬הומניים‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬שרשרות ‪ µ‬הומניים‬
‫‪ .셋‬שרשרות ‪ λ‬הומניים‬
‫‪ .넷‬שרשרות ‪ J‬הומניים‬
‫)א‪,‬ב‪,‬ג( נכונים‬ ‫‪.다섯‬‬
‫)א‪,‬ב‪,‬ד( נכונים‬ ‫‪.여섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.일곱‬‬
‫אין תשובות נכונות‬ ‫‪.여덟‬‬

‫‪ (11‬נוגדן ספציפי ואנטיגן יכולים להתקשר אחד עם השני ביחסים מולריים מש___ משמעות‬
‫משפט זה הינה‪:‬‬
‫שיש אנטיגנים רב ערכיים ויש אנטיגנים חד ערכיים‪.‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬לפעמים ‪ IgM‬קושר ‪ 5‬מולקולות אנטיגן ולפעמים ‪10‬‬
‫‪ .셋‬ישנם נוגדנים דו‪-‬ערכיים כמו ‪ IgG‬וישנם נוגדניםרב ערכיים כמו ‪IgM‬‬
‫‪ .넷‬היחס המולרי בין נוגדן לאנטיגן במכלול חיסוני )‪ ____ (immune complex‬באיזור‬
‫השיוויון הינו שונה מזה שנוצר באיזור עודף נוגדן‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.다섯‬‬
‫אין תשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬

‫‪ Anaphylatoxin (12‬הינו שם נרדף ל‪:‬‬

‫‪IgD‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪C’3b .둘‬‬
‫‪C’567 .셋‬‬
‫‪Properdin .넷‬‬
‫אימונולוגיה ‪9 -‬‬

‫‪Reagin‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (13‬ניתן להבדיל בין שרשרות ‪ κ‬לשרשרות ‪ λ‬על ידי‪:‬‬

‫המשקל המולקולרי של השרשרת‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬הדומאין ה‪ N-‬טרמינלי של השרשרת‬
‫‪ .셋‬קבוצת )‪ (class‬הנוגדן בה הוא מופיע‬
‫‪ .넷‬מיקום קשרי ה ‪ S-S‬שהיא קושרת עם השרשרת הכבדה‬
‫מספר קשרי ה ‪ S-S‬שהיא קושרת עם השרשרת הכבדה‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובות נכונות‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (14‬בתנאים מסויימים ‪ F(ab)’2‬שהופק מ‪ IgG -‬מסוגל‪:‬‬

‫לשקע אנטיגן‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬להתקשר ל‪ Fc-‬רצפטור של המקרופג‬
‫‪ .셋‬להפעיל משלים בדרך הקלסית‬
‫‪ .넷‬להתקשר ל‪ Fc -‬רצפטור של הנויטרופיל‬
‫)ב‪,‬ד( נכונים‬ ‫‪.다섯‬‬
‫)ב‪,‬ג‪,‬ד( נכונים‬ ‫‪.여섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.일곱‬‬
‫אין אף תשובה נכונה‬ ‫‪.여덟‬‬

‫‪ (15‬למקרופגים רצפטורים ל‪-‬‬

‫‪C’3b‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪IgG .둘‬‬
‫‪Reagin .셋‬‬
‫‪C’3bBb .넷‬‬
‫‪C’5a‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫)א‪,‬ב( נכונים‬ ‫‪.여섯‬‬
‫)א‪,‬ב‪,‬ג( נכונים‬ ‫‪.일곱‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여덟‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.아홉‬‬

‫‪ (16‬בעקרון ניתן להפריד בין נוגדן לאנטיגן במכלול חיסוני על ידי‪:‬‬

‫העלאת ‪ PH‬התמיסה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬הורדת ‪ PH‬התמיסה‬
‫‪ .셋‬העלאת ריכוז מלחים בתמיסה‬
‫‪ .넷‬העלאת טמפרטורת התמיסה‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.다섯‬‬
‫אין אף תשובה נכונה‬ ‫‪.여섯‬‬

‫‪ (17‬במולקולה אחת של נוגדן ניתן למצוא את השרשרות הבאות‬

‫‪ α‬וגם ‪λ‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ µ .둘‬וגם ‪J‬‬
‫‪ s .셋‬וגם ‪κ‬‬
‫‪ J .넷‬וגם ‪α‬‬
‫‪ δ‬וגם ‪κ‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬
‫אימונולוגיה ‪9 -‬‬

‫‪ (18‬חיסנו שתי ארנבות עם אלבומין הביצה )‪ (Ovalbumin‬וכאשר בדקנו ____ נגד‬

‫)‪ (Ovalbumin‬שבנסיוב ארנבות אלו מצאנו‪ ,‬שהנוגדנים מהא_____ )ארנבת א'( מפעילים‬
‫את המשלים ואילו השניה )ארנבת ב'( א_____ משלים‪ .‬מזה ניתן להסיק‪:‬‬
‫שהנוגדנים של ארנבת א' הם מחיסון ראשוני ‪ primary‬ואליו הנוגדנים‬ ‫‪.하나‬‬
‫מארנבת ב' הם מחיסון שניוני ‪.secondary‬‬
‫‪ .둘‬שהנוגדנים מארנבת א' הם מחיסון שניוני ואילו הנוגדנים מארנבת ב' מחיסון ראשוני‬
‫‪ .셋‬הארנבות הגיבו כל את לדטרמיננטות אחרות במולקולות האלבומין ש______‬
‫‪ .넷‬לנוגדנים משתי הארנבות שרשרות קלות שונות‪.‬‬
‫לנוגדנים משתי הארנבות שרשרות כבדות שונות‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬
‫‪ (19‬אילו מהבאים אינו מתאר כח הקשירה בין נוגדן לאנטיגן המזוהה עימו‬
‫‪ .하나‬קשר מימן‬
‫‪ .둘‬קשר אלקטרוסטטי‬
‫‪Vander waals .셋‬‬
‫‪ .넷‬קשר הפיך‬
‫‪ .다섯‬קשר קו‪-‬וולטני‬
‫‪ .여섯‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .일곱‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ (20‬איזה מהבאים איננו תורם לשונות )‪ (variability‬של האתר _____ שבנוגדן‪.‬‬

‫‪Somatic mutation‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ Gene rearrangement .둘‬בדומאין ה‪ N-‬טרמינלי של השרשרת הכבדה‬
‫‪Isotype switch .셋‬‬
‫‪ Gene rearrangement .넷‬בדומאין ה‪ N-‬טרמינלי של השרשרת הקלה‬
‫תוספת נוקלאוטידים ללא תבנית )‪(template‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין אף תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ Fab (21‬המופק מ‪ IgA-‬נבדל מ‪ Fab -‬המופק מ‪:IgE -‬‬

‫בדומאין ה‪ N-‬טרמינלי של השרשרת הקלה שלו‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬ברצף חומצות האמינו שבשרשרת הקלה שלו‬
‫‪ .셋‬בדומאין ה‪ N-‬טרמינילי של השרשרת הכבדה שלו‬
‫‪ .넷‬בדומאין המשתנה )‪ (variable‬של השרשרת הכבדה שלו‬
‫בדומאין השני מה‪ N-‬טרמינלי שבשרשרת הכבדה שלו‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (22‬תגובת צילוב )‪ (cross reaction‬הינה‪:‬‬

‫התקשרות של נוגדנין בעלי שני איזוטיים שונים לאותה מלוקולת אנטיגן‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬תגובה חיסונית כנגד אנטיגן שמקורו בחיה ממין אחר‬
‫‪ .셋‬תגובה בין נוגדן לאנטיגן אחר מזה שהשרה את יצירת הנוגדן‬
‫‪ .넷‬צגובה חיסונית כנגד אנטיגן שמקורובפרט אחר מאותו מין‬
‫הווצרות מכלול חיסוני על ידי בנית סריג )צילוב(‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (23‬ניתן להבדיל בין ‪ Fc‬שהופק מנוגדן ‪ IgM‬כנגד אנטיגן בעל משקל מולקולרי גבוה ל‪Fc -‬‬
‫של ‪ IgM‬שהופק כנגד אנטיגן אחר בעל משקל מולקולרי נמוך יותר על ______‬
‫אימונולוגיה ‪9 -‬‬

‫ה ‪ isotype‬שלהם‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬ה ‪ allotype‬שלהם‬
‫‪ .셋‬ה ‪ idiotype‬שלהם‬
‫‪ .넷‬ערכיותם כלפי האנטיגן‬
‫ברצפי החומצות האמינו שבדומאינים ה‪ C-‬טרמינלים שלהם‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין אף תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (24‬הזרקת הפטן נקי לחיה‪:‬‬

‫מביאה ליצירת נוגדני ‪ IgM‬שאשר ההפטן קשור לנשר ול‪ IgE -‬כאשר הוא‬ ‫‪.하나‬‬
‫קשור לנשא‬
‫‪ .둘‬מביאה ליצירת נוגדנים ‪ IgG‬כאשר ההפטן קשור לנשא אימונוגני ול‪ IgE -‬הנשר‬
‫איננו אימונוגני‬
‫‪ .셋‬מביאה ליצירת נוגדנים רק בחיסון שניוני ולא בחיסון ראשוני‬
‫‪ .넷‬מביאה ליצירת נוגדנים כאשר ההפטן הינו פפטיד ולא כאשר הוא ליפיד‬
‫מביאה לנוגדנים יותר אפיניים מאשר הזרקה של אותו הפטן על הנשא‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (25‬הפעלת המשלים בדרך קלאסית יכולה להתבצע‪:‬‬

‫ע"י כל נוגדן אוליגומרי היות ואז קיימת הסתברות גבוהה להתקשרות ה___‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬אין חשיבות לערכיות הנוגדן‪ ,‬אך הוא חייב להיות מקבוצת ה‪IgG-‬‬
‫‪ .셋‬ע"י ממברנות של חיידקים באפן בלתי ספציפי‬
‫‪ .넷‬בהעדר נוגדן אופסוניני‬
‫א‪+‬ד נכונים‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (26‬חומר המשרה תגובה אימונית כנגד עצמו כתוצאה מהזרקתו לחלל הצפק של עכבר‬
‫יגרום גם ליצירת נוגדנים באדם שהרי החומר הוא אימונוגן‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬לא יכול לשמש נשא להפטן שהרי הוא כבר אימונוגן‬
‫‪ .셋‬משרה יצירת נוגדנים שכולם בעלי אתרי קשירה זהים‬
‫‪ .넷‬חחייב להיות חלבוני או ממברנלי‬
‫לא יכול להיות חומר המופק מעכבר‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (27‬כאשר מופעל המשלים במסלול החליפי )‪: (alternative pathway‬‬

‫ישנה יצירת מרכיבים כימוטקטיים‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬לא נוצרים אנפילוטוקסינים‬
‫‪ .셋‬יש הפעלת המרכיב הליפוליטי של המשלים ללא פרוק ‪C'5‬‬
‫‪ .넷‬יש מפעלת המרכיב הליפוליטי של המשלים ללא פרוק ‪C'3‬‬
‫הפרופרדין שוקע לתוך ממברנות תאים‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪(28‬באדם הנולד ללא יכולת ליצור נוגדנים‪:‬‬

‫אין רצפטורים ל‪ Fc-‬על תאי פיטום‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬אין גמה גלובולינים בנסיוב‬
‫‪ .셋‬אין פגוציטוזה‬
‫אימונולוגיה ‪9 -‬‬

‫‪ .넷‬אין אופסונינים‬
‫אין תנגודת נגד חיידקים הגדלים חופשי מחוץ לתאי הגוף‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬
‫‪ (29‬סימנים אלוטיפיים – ‪:Allotypic markers‬‬
‫המופיעים ב‪ IgM -‬מכונים ‪Gm‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬נמצאים ב‪ Fc -‬ומשפיעים על הפעילות הביולוגית של שרשרות כבדות‬
‫‪ .셋‬מופיעים באזורים ההיפרווריאביליים של שרשרות כבדות וקלות‬
‫‪ .넷‬יכולים להמצא גם בשרשרות קלות וגם בשרשרות כבדות‬
‫משפעים על מבנה ה‪Idiotype -‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (30‬אימונוגן טוב יהיה‪:‬‬

‫בעל אתרים אנטיגנים רבים השונים זה מזה‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬בעל משקל מולקולרי נמוך‬
‫‪ .셋‬חומר הנעכל בקלות על ידי המקרופגים‬
‫‪ .넷‬מרכיב עצמי של הפרט המגיב‬
‫חומר הידרופובי הנכנס בקלות לממברנות תאיות‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (31‬הפעלת המשלים בצסלול החליפי )‪:(Alternative pathway‬‬

‫חייבת בנוכחות מיכלולים חיסוניים‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬חייבת למתבצע בכדי להשלים את ההפעלה במסלול הקלסי‬
‫‪ .셋‬מעורבת בכושר ההתגוננות מפני זיהומים חיידקיים‬
‫‪ .넷‬יכולה להתבצע רק על פני משטחים ממברנליים‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.다섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.여섯‬‬

‫‪ (32‬אילו מהבאות הינה נוסחה נכונה לנוגדן הנמצא במחזור הדם של האדם‪:‬‬
‫‪γ2Κ2‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪λ2Κ2 .둘‬‬
‫‪(µ2δ2)5J .셋‬‬
‫‪µ2κ2 .넷‬‬
‫‪(α2λ2)JS‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫‪ (33‬באדם הנולד ללא יכולת גנטית ליצור ‪:C'5‬‬

‫בסלולי ההפעלה הקלסי והאלטרנטיבי של המשלים יפעלו אך יותר לאט‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ .둘‬יווצרו רק חלק של האנפילטוקסינים )‪(Anaphylatoxins‬‬
‫‪ .셋‬אין פגוציטוזה דרך אופסונין‬
‫‪ .넷‬יש פגוציטוזה מוגברת דרך ה‪ -‬מסלול החילופי‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.다섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.여섯‬‬

‫‪ (34‬באדם‪ ,‬לתאים הבאים אתרי קשור )‪ (receptors‬למרכיבי המשלים ו\או תו_____‬

‫‪Mast cell‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪Macrophage .둘‬‬
‫אימונולוגיה ‪9 -‬‬

‫‪ .셋‬תא שריר חלק‬

‫‪ .넷‬תא אנדוטל‬
‫נויטרופיל‬ ‫‪.다섯‬‬
‫ב‪+‬ה‬ ‫‪.여섯‬‬
‫א‪+‬ב‪+‬ה‬ ‫‪.일곱‬‬
‫א‪+‬ב‪+‬ג‪+‬ה‬ ‫‪.여덟‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.아홉‬‬
‫‪ .열‬אין תשובה נכונה‬

‫‪ (35‬הבאים הם אופסונינים‪:‬‬
‫‪ Factor D‬ו‪properdin -‬‬ ‫‪.하나‬‬
‫‪ IgE .둘‬ו‪anaphylatoxins -‬‬
‫‪ .셋‬מקרופגים ונויטרופילים‬
‫‪ IgG .넷‬ו‪IgM-‬‬
‫‪ IgG‬ו‪C'3b -‬‬ ‫‪.다섯‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫‪.여섯‬‬
‫אין תשובה נכונה‬ ‫‪.일곱‬‬

‫תשובות אפשריות‬ ‫–‬ ‫‪9‬‬ ‫–‬ ‫בחינה באימונולוגיה‬

‫‪ .1‬א‬
‫‪ . 2‬ה?‬
‫‪ . 3‬ה?‬
‫‪ .4‬ג‬
‫‪ . 5‬ג?‬
‫‪ .6‬ב‬
‫‪ .7‬ה‬
‫‪ .8‬ה‬
‫‪ .9‬ד‬
‫‪ .10‬ז‬
‫‪ .11‬ד‬
‫‪ .12‬ז‬
‫‪ .13‬ב‬
‫‪ .14‬א‬
‫‪ .15‬ח‬
‫‪ .16‬ה‬
‫‪ .17‬ו‬
‫‪ .18‬ה‬
‫‪ .19‬ה‬
‫‪ .20‬ג‬
‫‪ .21‬ה‬
‫‪ .22‬ג‬
‫‪ .23‬ז‬
‫‪ .24‬ז‬
‫‪ .25‬ז‬
‫‪ .26‬ז?‬
‫‪ .27‬א?‬
‫‪ .28‬ז‬
‫אימונולוגיה ‪ - 9 -‬תשובות אפשריות‬

‫‪ .29‬ד‬
‫‪ .30‬א‬
‫‪ .31‬ג‬
‫‪ .32‬א‬
‫‪ .33‬ב‬
‫‪ .34‬ט?‬
‫‪ .35‬ה‬
‫ישומי פיזיקה‬
‫ברפואה‬
‫יישומי פיסיקה ברפואה ‪2005‬‬

‫מבחן ביישומי פיסיקה ברפואה ‪2005‬‬

‫כל השאלות במבחן שוחזרו במדויק משנים שעברו‪ ,‬למעט השאלות הבאות‪:‬‬

‫הקונטרסט בהדמיה על ידי תהודה מגנטית נובע מ‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫א‪ .‬שינוי בזמני השחרור ‪T2 ,T1‬‬
‫ב‪ .‬שינוי בגרדיאנטים המגנטיים‬
‫ג‪ .‬שינוי בתדר הרזוננס של חמצן ומימן‬
‫ד‪ .‬עצמת גלי ה‪ RF -‬המקרינים את החומר‬

‫סמן את המשפט הלא נכון בנושא אי ספיקת לב‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫א‪ .‬אי ספיקת לב סיסטולית מבטאת כישלון ביכולת הלב להתכווץ‬
‫ב‪ .‬אי ספיקת לב דיאסטולית מתבטאת בירידה בהיענות של חדר‪.‬‬
‫ג‪ 90% .‬מהחולים סובלים מבעיה סיסטולית בלבד‬
‫ד‪ .‬אי ספיקה שמאלית גורמת לעליה בלחץ דם בעליות ולגודש בריאות‬
‫ה‪ .‬טיפול ב‪ VAD‬יכול לאפשר ללב להתאושש ולחזור לתפקוד סביר בחלק מהמקרים‬
‫)‪(Bridge to recovery‬‬

‫בהדמיית ‪ US‬רוצים לאמוד את קוטרו של חדר שמאל בלב‪ ,‬שיצרו פולס ויקלטו ‪ 4‬הדים‬ ‫‪.3‬‬
‫בזמנים ‪ .t1,t2,t3,t4‬אם מהירות הקול הממוצעת היא ‪ ,C‬קוטר החדר הוא ‪-‬‬

‫שריר‬

‫דם‬
‫משדר‬

‫א‪Cεti .‬‬
‫‪Cεti/2‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪(t3-t2)C‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪(t3-t2)C/2‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫אף תשובה אינה נכונה‬ ‫ה‪.‬‬

‫אורך הגל של קרינת ‪ US‬בהדמיה רפואית הוא בתחום‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫א‪ .‬מטרים‬
‫ב‪ .‬סנטימטרים‬
‫ג‪ .‬מילימטרים‬
‫ד‪ .‬מיקרונים‬
‫ה‪ .‬אנגסטרמים‬

‫בשפורפרת רנטגן משתמשים באנודה מסתובבת כדי‪:‬‬ ‫‪.5‬‬

‫א‪ .‬לפזר את הקרינה‬
‫ב‪ .‬לרכז את הקרינה‬
‫ג‪ .‬להקטין את פיזור קומפטון‬
‫ד‪ .‬להגביל את פיזור קומפטון‬
‫ה‪ .‬להקטין את בלאיהאנודה‬

‫העלאת המתח בזמן צילום רנטגן‪:‬‬ ‫‪.6‬‬

‫א‪ .‬מעלה את מס' הפוטונים היוצאים מן השפורפרת‬
‫ב‪ .‬מגבילה את מקדם הבליעה של החומר‬
‫ג‪ .‬מגבילה את אנרגיית הפוטונים הנפלטים‬

‫‪3/1‬‬
‫יישומי פיסיקה ברפואה ‪2005‬‬

‫ד‪ .‬מקטינה את מספר הפוטונים היוצאים מן השפורפרת‬

‫ה‪ .‬מגבילה את הרעש בצילום‬

‫בהדמיית ‪ B-scan‬של עובר ברחם אימו כדאי להשתמש ב‪-‬‬ ‫‪.7‬‬

‫א‪ .‬תדר גבוה כדי להשיג חדירות גבוהה‪ ,‬אך נשלם על כך בכושר הפרדה נמוך‬
‫ב‪ .‬תדר נמוך כדי להשיג כושר הפרדה גבוה‪ ,‬אך נשלם על כך בחדירות נמוכה‬
‫ג‪ .‬תדר גבוה כדי להשיג כושר הפרדה גבוה‪ ,‬אך נשלם על כך בחדירות נמוכה‬
‫ד‪ .‬אין קשר בין התדר לאיכות ההדמייה‬
‫ה‪ .‬אף תשובה‬

‫האמפליטודה של קרן ‪ US‬שעברה מרחק מסויים ברקמה היא ‪ .A‬הכפילו את תדר‬ ‫‪.8‬‬
‫השידור ומדדו באותו המקום אמפליטודה ‪ .B‬מה יהיה היחס ‪:A/B‬‬
‫א‪A/B=1 .‬‬
‫ב‪A/B<1 .‬‬
‫ג‪A/B>1 .‬‬
‫ד‪A/B=0 .‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫במכשיר להדמיית לב נדרשות ‪ 128‬דגימות אותות לשחזור תמונה אחת‪ .‬הזמן הנדרש‬ ‫‪.9‬‬
‫לדגימה אחת הוא ‪ 10‬מילישניות‪ .‬אם נשתמש ב‪ ECG Gating -‬להרכשת האותות‪,‬‬
‫וקצב הלב הוא פי ‪ 60‬פעימות בדקה‪ ,‬הרזולוציה בזמן פיזיולוגי של תמונה הנה‪:‬‬
‫א‪ 128 .‬מילישניות‬
‫ב‪ 10 .‬מילישניות ‪ X‬מספר הפיקסלים בתמונה‬
‫ג‪-"– 600 .‬‬
‫ד‪-"– 10 .‬‬
‫ה‪-"– 1280 .‬‬

‫‪ .10‬במכשיר להדמייה רפואית מתקבלת תמונה ובה ‪ 64‬רמות אפור‪ .‬הקונטרסט המירבי‬
‫האפשרי הוא לכן‪:‬‬
‫א‪64 .‬‬
‫ב‪63 .‬‬
‫ג‪32 .‬‬
‫ד‪16 .‬‬
‫ה‪ .‬אין אפשרות לדעת‬

‫‪ .11‬מהירות הגל בעורקים‪:‬‬

‫א‪ .‬נובעת מתכונות צמיגות הדם‬
‫ב‪ .‬עולה עם גמישות העורק‬
‫ג‪ .‬עולה עם הגיל‬
‫ד‪ .‬ירידה במהירות הגל גורמת לעומס מוגבר על החדר השמאלי‬
‫ה‪ .‬יכולה להגיע ל‪ 100 -‬מטר‪/‬שניה‬

‫‪ .12‬מי מהפרמטרים הבאים אינו מצביע על צורך דחוף להשתלת לב?‬

‫א‪ .‬תפוקת שתן מתחת ל‪ 20 -‬לשעה‬
‫ב‪ .‬אינדקס תפוקת הלב מתחלק ל‪ 1.8 -‬ליטר לדקה למטר ריבוע‬
‫ג‪ .‬לחץ סיסטולי מתחת ל‪90mmHg -‬‬
‫ד‪ .‬התנגדות פריפרית קטנה מ‪ 50cc -‬לדקה ל‪mmHg‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪3/2‬‬
‫יישומי פיסיקה ברפואה ‪2005‬‬

‫תשובות אפשריות‪:‬‬
‫‪ .1‬א‬
‫‪ .2‬ג‬
‫‪ .3‬ד‬
‫‪ .4‬ג‬
‫‪ .5‬ה‬
‫‪ .6‬ג‬
‫‪ .7‬ג‬
‫‪ .8‬ג‬
‫‪ .9‬ד‬
‫‪ .10‬ב‬
‫‪ .11‬ג‬
‫‪ .12‬ד‬

‫‪3/3‬‬
‫ישומי הפיזיקה ברפואה ‪2004‬‬

‫מבחן בישומי הפיזיקה ברפואה‪2004‬‬

‫רזולוציה בזמן של תהליך הדמיה נקבעת ע"י‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫א‪ .‬הזמן שבין ‪ 2‬פעימות לב עוקבות חלקי מספר הפיקסלים בתמונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הזמן הנדרש לאיסוף הנתונים הנדרשים לשחזור תמונה אחת‬
‫ג‪ .‬היחס שבין הזמן שבין ‪ 2‬פעימות לב עוקבות למספר רמות האפור‬
‫ד‪ .‬הזמן המינימלי שבו ניתן להבחין בתמונה בין ‪ 2‬נקודות סמוכות בעלות תכונה‬
‫זהה‬
‫ה‪ .‬הזמן הנדרש להבחנה בין רמות אפור שונות‬

‫בהדמיה של פנטום הומוגני נמצא שערך האות הממוצע בתמונת הפנטום הוא ‪M‬‬ ‫‪.2‬‬
‫וסטיית התקן היא ‪ .V‬ה‪ SNR-‬המשוערך לכן הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬אין קשר בין הנתונים הנ"ל וה‪SNR-‬‬
‫ב‪V2/M .‬‬
‫ג‪(M/V)2 .‬‬
‫ד‪MxV .‬‬
‫ה‪M/V .‬‬

‫הדים יחזרו מתוך הגוף כתוצאה מ‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫א‪ .‬שינוי בעכבה האקוסטית בין רקמה לרקמה‬
‫ב‪ .‬שינוי בצפיפות בין רקמה לרקמה‬
‫ג‪ .‬שינוי במהירות הקול בין רקמה לרקמה‬
‫ד‪ .‬אף תשובה‬
‫ה‪ .‬הכל נכון‬

‫לפי עקרון ברנולי‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫א‪ .‬נוצרת זרימה מערבולית במהירויות נמוכות‬
‫ב‪ .‬באזור היצרות הלחץ ירד ככל שמהירות הזרימה תגדל‬
‫ג‪ .‬מתקיים איבוד אנרגיה כתוצאה מצמיגות‬
‫ד‪ .‬הכל נכון‬
‫ה‪ .‬אף תשובה‬

‫במקרה של היצרות כלילית‪:‬‬ ‫‪.5‬‬

‫א‪ .‬ההתנגדות של ההיצרות מוגדרת ע"י מפל לחץ על פני ההיצרות חלקי מהירות‬
‫הדם דרך ההיצרות‬
‫ב‪ .‬מפל הלחץ על פני ההיצרות משתנה עם הזמן‬
‫ג‪ .‬התכווצות העורק לא יכולה להשפיע על מידת ההיצרות מאחר והאיזור המוצר‬
‫הוא טרשתי וקשיח‬
‫ד‪ .‬מפל הלחצים על פני ההיצרות נוצר ע"י כוחות צמיגות ולא קשור כלל להיווצרות‬
‫זרימה מערבולתית עקב ההיצרות‬
‫ה‪ .‬אף תשובה‬

‫‪1/1‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫ריכוז שאלות ביישומי פיסיקה ברפואה‬

‫השאלות שמופיעות כאן לקוחות מהמבחנים של השנים ‪) 2002 ,2003‬המבחן היה אותו טופס של‬
‫‪ 1996‬מועד ב'(‪ 1996 ,2000 ,2001 ,‬ושני מבחנים ללא תאריך‪ .‬עקב ריבוי שאלות חוזרות המבחנים‬
‫אינם מופיעים בנפרד אלא כבנק שאלות כולל‪.‬‬
‫‪-----------------------‬‬

‫‪ .1‬העכבה האקוסטית האופיינית של שומן שווה ל‪ 1.38*cm2*sec-1 -‬והעכבה האקוסטית‬

‫של שריר שלד שווה ל‪ .1.70-‬מקדם ההחזרה בגבול שריר‪-‬שומן יהיה בקירוב‪:‬‬
‫א‪.R=0.5 .‬‬
‫ב‪0.1 .‬‬
‫ג‪0 .‬‬
‫ד‪1 .‬‬
‫גרסא אחרת‪ :‬העכבה האקוסטית האופיינית של שומן שווה ל‪1.38*105 (gr*cm2*sec-1) -‬‬
‫והעכבה האקוסטית של שריר שלד שווה ל‪ .1.7*105 (gr*cm2*sec-1) -‬מקדם ההחזרה בגבול‬
‫שריר‪-‬שומן יהיה בקירוב‪:‬‬
‫א‪.R=0.8 .‬‬
‫ב‪R=0.3 .‬‬
‫ג‪R=1.2 .‬‬
‫ד‪R=0.1 .‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2002‬‬

‫‪ .2‬תמונה רפואית יכולה לייצג‪:‬‬

‫א‪ .‬את מקדם ההנחתה של הרקמות‪.‬‬
‫ב‪ .‬את מקדם ההחזרה של הרקמות‪.‬‬
‫ג‪ .‬את ריכוז החומר הרדיואקטיבי ברקמות השונות לאחר הזרקתו‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(1996 ,2001 ,2002 ,2003‬‬

‫‪ .3‬רזולוציה של תמונה הנה‪:‬‬

‫א‪ .‬מספר הפיקסלים בתמונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬המרחק המינימלי שבו ניתן להבחין בין שתי נקודות בעלות תכונה זהה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקבוע האספוננציאלי של מקדם ההנחתה‪.‬‬
‫ד‪ .‬היחס בין מספר רמות האפור למספר הפיקסלים בתמונה‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(1996 ,2001 ,2003‬‬

‫‪ .4‬רזולוציה‪:‬‬
‫א‪ .‬המרחק הקטן ביותר בין שתי נקודות בעלות תכונה דומה אשר עדיין מאפשר‬
‫הפרדה בין נקודות אלה בתמונת הדמייה‬
‫ב‪ .‬תהיה טובה יותר בתמונה בה גודל הפיקסל מייצג ממדים גדולים יותר במציאות‬
‫ג‪ .‬תהיה טובה יותר בהדמית עצם בעל ממדים קטנים יותר‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫פתרונות אפשריים‪:‬‬

‫ב‬ ‫‪.3‬‬ ‫ד‬ ‫‪.1‬‬

‫א‬ ‫‪.4‬‬ ‫ד‬ ‫‪.2‬‬

‫‪1/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪US‬‬

‫‪ .1‬בהדמייה רפואית בדיקת דופלר באמצעות מערכת אולטראסאונד )‪ (US‬משמשת‪:‬‬

‫א‪ .‬לקביעת מקדם המעבר בגבול שבין רקמות רכות‪.‬‬
‫ב‪ .‬להדגמת זרימת דם בעורקים וורידים‪.‬‬
‫ג‪ .‬להדגמת תנועת אויר בדרכי הנשימה‪.‬‬
‫ד‪ .‬לקביעת מקדם ההחזרה מהגבול שבין רקמות רכות‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪( ,2002 ,2003‬‬

‫‪ .2‬השינוי בתדירות גל הקול המוחזר למשדר ה –‪:US‬‬

‫א‪ .‬שווה לאפס אם הגוף ממנו מוחזר הגל נמצא במנוחה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ישתנה ביחס ישר למהירות התנועה של הגוף ממנו מוחזר הגל‪.‬‬
‫ג‪ .‬תלוי בזוית הפגיעה של הגל בגוף הנע‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(2001 ,2002 ,2003‬‬

‫‪ .3‬מקדם ההחזרה של גל קול מהגבול שבין שתי הרקמות‪:‬‬

‫א‪ .‬תלוי אך ורק במהירות ההתקדמות של גל הקול בתוך הרקמה‪.‬‬
‫ב‪ .‬עשוי לקבל ערך קטן מאוד כאשר רקמה אחת תהיה צפופה מאוד ביחס לרקמה‬
‫שניה‪.‬‬
‫ג‪ .‬עשוי לקבל ערך גדול מ‪ 1-‬אם הגבול הוא בין אויר לעצם‪.‬‬
‫ד‪ .‬עשוי לקבל ערך קטן מאוד אם צפיפות הרקמה ומהירות ההתקדמות של גל הקול‬
‫בתוך כל רקמה יהיו דומים‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2002 ,2003‬‬

‫‪ .4‬בהדמיית אולטרסאונד בשיטת ‪ A-scan‬התקבלו שני הדים בהפרש זמן ‪∆t = 0.2‬‬
‫‪ .msec‬בכמה מרוחקים גבולות התווכים מחזירי ההדים זה מזה‪ ,‬בהנחה‬
‫שנהירות הקול קבועה ושווה ל‪?1500 m/sec -‬‬
‫א‪30 cm .‬‬
‫ב‪3 cm .‬‬
‫ג‪15 cm .‬‬
‫ד‪1.5 cm .‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2002‬‬

‫‪ .5‬מהירות הקול בגוף כ‪ 1500 -‬מטר בשנייה‪ .‬נניח שהחלק הקרוב של החדר השמאלי‬
‫של הלב נמצא במרחק של ‪ 1‬ס"מ מתחת לעור‪ ,‬ואילו צידו השני נמצא ‪ 10‬ס"מ‬
‫מתחת לעור‪ .‬כמה ‪ frames/sec‬של קוטר מסויים בחדר השמאלי ניתן לייצר‬
‫בתנאים אלה בהדמיית ‪) M-mode‬בהזנחת זמני חישוב(?‬
‫א‪1500 .‬‬
‫ב‪15000 .‬‬
‫ג‪7500 .‬‬
‫ד‪750 .‬‬

‫‪ .6‬מהירות הקול בגוף כ‪ 1500 -‬מטר בשנייה‪ .‬נניח שהחלק הקרוב של החדר השמאלי‬
‫של הלב נמצא במרחק של ‪ 1‬ס"מ מתחת לעור‪ ,‬ואילו צידו השני נמצא ‪ 10‬ס"מ‬
‫מתחת לעור‪ .‬על מנת ליצור תמונה דו מימדית דרושה הדמיה ב‪ 100-‬זוויות‬
‫במניפה‪ .‬כמה ‪ frames/sec‬של קוטר מסויים בחדר השמאלי ניתן לייצר בתנאים‬
‫אלה בהדמיית ‪) B-mode‬בהזנחת זמני חישוב(?‬

‫‪2/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪1500‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪750‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪150‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪75‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .7‬גלי ‪ US‬מתפשטים בתוך הגוף‪:‬‬

‫א‪ .‬ע"י תגובה פיזואלקטרית של הרקמות‪.‬‬
‫ב‪ .‬באמצעות זרימת חלקיקי חומר מרקמה לרקמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ע"י הפרעה מכנית המועברת למולקולות אויר בלבד‪.‬‬
‫ד‪ .‬ע"י יצירת שינוי רגעי במקום ובזמן של שדה האנרגיה בתוך הרקמות‪.‬‬
‫תשובות אחרות‪:‬‬
‫א‪ .‬אפנון תדר תנודות המולקולות‪.‬‬
‫ב‪ .‬זרימת חלקיקי חומר מרקמה לרקמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬תגובה פיאזואלקטרית של הגוף‪.‬‬
‫ד‪ .‬יצירת שינוי רגעי בשדה הלחץ בתוך הרקמה‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(1996 ,2001 ,2003‬‬

‫‪ .8‬הדים יחזרו מתוך הגוף כתוצאה מ‪:‬‬

‫א‪ .‬שינוי במהירות הקול בין רקמה לרקמה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שינוי בצפיפות בין רקמה לרקמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬שינוי בעכבה האקוסטית )‪ (acoustic impedance‬בין רקמה לרקמה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996‬‬

‫‪ .9‬ההנחתה של גל קול המתקדם ברקמה‪:‬‬

‫א‪ .‬תגדל ככל שתעלה תדירות הגל המשודר ממשדר ה‪.US-‬‬
‫ב‪ .‬אינה מהווה גורם דומיננטי בהדמיה באמצעות ‪.US‬‬
‫ג‪ .‬תקטן ככל שתעלה תדירות הגל המשודר‪.‬‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬

‫‪ .10‬בהדמיה באמצעות ‪ US‬של עובר בשלב הראשון של ההריון משתמשים בהתקן‬

‫עם משדר תוך וגינלי‪ .‬למה?‬
‫א‪ .‬למנוע נזק לעובר‪.‬‬
‫ב‪ .‬על מנת לאפשר שימוש באורכי גל קצרים שמאפשרים קבלת רזולוציה טובה‬
‫יותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬על מנת לקבוע באמצעות מדידת אפקט דופלר את תנועת העובר ברחם‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫‪ .11‬לבדיקה על קולית )‪ (US‬של אברים שטחיים כמו שד‪ ,‬בלוטת התריס‪ ,‬אשכים‬
‫משתמשים ב‪:‬‬
‫א‪ .‬מתמר בעל תדר גבוה )‪ (7MHz, 5MHz‬שהגל המשודר ממנו חודר פחות לעומק‪,‬‬
‫אך בעל כושר הפרדה )רזולוציה( גבוה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתמר בעל תדר גבוה )‪ (7MHz, 5MHz‬חודר יותר לעומק‪ ,‬עם רזולוציה גבוהה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתמר בעל תדר נמוך )‪ (3.5MHz, 2.5MHz‬חודר פחות לעומק‪ ,‬ועם רזולוציה‬
‫גבוהה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מתמר בעל תדר נמוך )‪ (3.5MHz, 2.5MHz‬חודר טוב לעומק‪ ,‬ועם רזולוציה‬
‫פחות טובה‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2001‬‬

‫‪3/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪ .12‬בבדיקה על קולית‪ ,‬אבר המכיל נוזל )כיס השתן‪ ,‬כיס המרה‪ ,‬כלי דם( או כל מבנה‬
‫ציסטי יראה כמבנה‪:‬‬
‫א‪ .‬הדי )אקוגני(‪ ,‬עשיר בנקודות לבנות )הדים(‬
‫ב‪ .‬תת‪-‬הדי )היפרואקוגני(‪ ,‬בגוונים של אפור‬
‫ג‪ .‬לא ניתן להדגימו בשיטת אולטראסאונד‬
‫ד‪ .‬מחוסר הדים )סונולוצנטי(‪ ,‬שחור על התמונה‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2001‬‬

‫‪ .13‬גלי אולטראסאונד הם‪:‬‬

‫א‪ .‬גלים אלקטרומגנטיים אשר יוצרים הפרעה אקוסטית שתדירותה גבוהה מתדירות‬
‫השמע‬
‫ב‪ .‬הם גלי לחץ בתדירויות שאינן ניתנות לשמיעה ע"י בני אדם‬
‫ג‪ .‬הם גלי לחץ שמהירותם בתווך חומרי קטנה מאשר בריק‬
‫ד‪ .‬הם גלים אקוסטיים שמהירותם נשארת קבועה בכל תווך‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .14‬השימוש ב‪ phased array -‬במשדר אולטראסאונד הוא במטרה‪:‬‬

‫א‪ .‬להקטין את רעש החברבורות )‪ (speckle noise‬המתקבל בתמונת‬
‫האולטראסאונד ביחס של )מספר האלמנטים‪(1/‬‬
‫ב‪ .‬להגדיל את עוצמת גל הקול הנשלח מהמשדר לכל רוחב התמונה‬
‫ג‪ .‬להגדיל את עוצמת ההדים החוזרים מהגוף למשדר‬
‫ד‪ .‬ליצור קרן אולטראסאונד ממוקדת‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .15‬הדמיית איברים בגוף מתבצעת עם קרן אולטראסאונד בתדירות‪:‬‬

‫א‪4-7 GHz .‬‬
‫ב‪4-7 KHz .‬‬
‫ג‪2-3.5 MHz .‬‬
‫ד‪2-3.5 KHz .‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .16‬רעש החברבורות )‪ (speckle noise‬המתקבל על תמונת האולטראסאונד נובע מ‪:‬‬

‫א‪ .‬החזרת הדים מעצמים הקטנים מאורך גל האולטאסאונד‬
‫ב‪ .‬החזרת הדים מעצמים הגדולים מאורך גל האולטאסאונד‬
‫ג‪ .‬תזוזת המתמר ביחס לאבר הנמדד‬
‫ד‪ .‬תזוזת הגוף ביחס למתמר המוחזק ע"י הרופא‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .17‬אלומת השידור של הגביש היא באופן טבעי‪:‬‬

‫א‪ .‬בעלת רוחב גדול מרוחב הגביש‬
‫ב‪ .‬ממוקדת במטרה המרוחקת ‪ 4.5‬פעמים מרוחב הגביש‬
‫ג‪ .‬בעלת עוצמה קבועה בזמן הן במצב ‪ (pulse) P‬והן במצב ‪continous ) CW‬‬
‫‪(wave‬‬
‫ד‪ .‬לא דועכת כפונקציה של מרחק‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .18‬בהדמיית ‪ M-mode‬של חדר הלב )לעומת הדמיית ‪:(2D B-mode‬‬

‫א‪ .‬מתקבל חתך סטטי של החדר השמאלי בזמן דיאסטולה‬
‫ב‪ .‬מתקבל חתך דינמי של החדר השמאלי ובמיוחד זרימה שסתומית‬
‫ג‪ .‬מתקבלת תמונה דינמית של עוצמת ההדים לאורך קו ספציפי כתלות בזמן‬

‫‪4/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫ד‪ .‬מתקבלת תמונה סטטית לאורך קו ספציפי‬

‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .19‬מתמר אולטראסאונד גזרתי )‪ (sector scan‬יוצר תמונה בה "רעש החברבורות"‬

‫מתבטא ב‪:‬‬
‫א‪ .‬כתמים )חברבורות( רחבים יותר בחלק התמונה הקרוב למשדר – כיוון ששם‬
‫עוצמת השידור גבוהה יותר והאינטרפרנסיה משמעותית יותר‬
‫ב‪ .‬כתמים )חברבורות( רחבים יותר בחלק התמונה הרחוק מהמשדר – כיוון ששם‬
‫נעשית אינטרפולציה בין קוים מרוחקים יותר‬
‫ג‪ .‬כתמים זהים בגודלם וברוחבם בכל חלקי התמונה כיוון שתהליך האינטרפרנסיה‬
‫תלוי באורך הגל המשודר ובגודל חלקיקי הרקמה‬
‫ד‪ .‬כתמים )חברבורות( רחבים יותר בחלק התמונה הקרוב למשדר – כיוון שהגזרה‬
‫שם צרה יותר והיחס חייב להישמר‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .20‬במערכת דינמית אולטאסונית הנעזרת במתמר רב‪-‬גבישי‪ ,‬בעת קליטת ההדים‪:‬‬

‫א‪ .‬המיקוד )‪ (focusing‬נעשה באמצעות עדשה גבישית קמורה‬
‫ב‪ .‬המיקוד נעשה באמצעות השהיות בין האותות הנקלטים בגבישים השונים‪,‬‬
‫בהתאם למרחק בין כל גביש לנקודת המיקוד‬
‫ג‪ .‬המיקוד נעשה באמצעות חישוב העוצמה המתקבלת בכל גביש ואופטימיזציה של‬
‫העוצמה הכללית המתקבלת‬
‫ד‪ .‬המיקוד נעשה ע"י מדידת הפרשי הפאזה בין האות המשודר לאות הנקלט‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .21‬מערכת דימות אולטאסונית‪:‬‬

‫א‪ .‬מתבססת על "האזנה" פסיבית לאותות קול בתדר גבוה והפיכתם לתמונה‬
‫ב‪ .‬מתבססת על שידור גל "קול" ארוך בתדר על קולי‪ ,‬קליטת הגל החוזר ומדידת‬
‫הפרשי הפאזה בינהם – המתורגמים לאינפורמציה על הרקמות‬
‫ג‪ .‬מתבססת על "האזנה" פסיבית לאותות קול בתדר גבוה‪ ,‬הפיכתם לפסי רוחב‬
‫המתורגמים לתמונת וידאו‬
‫ד‪ .‬מתבססת על שידור גל "קול" )עפי"ר פולס קצר( וקליטת ההדים החוזרים‬
‫מעומקים שונים‪ ,‬עיבודם‪ ,‬וחזרה על התהליך מספר רב של פעמים במקומות‬
‫שונים לרוחב התמונה לקבלת תמונת "חתך" דו מימדית‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .22‬הקשר בין תדירות גל הקול לבין חדירות וכושר הפרדה מתבטא ב‪:‬‬
‫א‪ .‬תדירות גבוהה מאפשרת חדירה לעומק ורזולוציה גבוהה‬
‫ב‪ .‬תדירות גבוהה מאפשרת חדירה לעומק אך הרזולוציה נמוכה‬
‫ג‪ .‬תדירות גבוהה אינה מאפשרת חדירה לעומק אך הרזולוציה גבוהה‪.‬‬
‫ד‪ .‬תדירות נמוכה מאפשרת חדירה לעומק ברזולוציה גבוהה‪.‬‬

‫‪ .23‬הדמיית אולטראסאונד של הלב היא בעייתית בגלל‪:‬‬

‫א‪ .‬התדירויות בהן משתמשים אינן מאפשרות את הרזולוציה הדרושה לאיבר זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצלעות והריאות מהווים מכשול להדמיה‪.‬‬
‫ג‪ .‬השידור דרך הושט גורם לתזוזות של החולה‪.‬‬
‫ד‪ .‬השומן התת עורי מהווה מכשול להדמיה‪.‬‬

‫‪5/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪ - US‬פתרונות אפשריים‪:‬‬

‫ד‬ ‫‪.21‬‬ ‫א‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‬ ‫‪.1‬‬

‫‪.22‬‬ ‫ד‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪.2‬‬
‫ב‬ ‫‪.23‬‬ ‫ב‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪.3‬‬
‫ד‪.‬‬ ‫ג‬ ‫‪.4‬‬
‫ג‬ ‫ה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫ו‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫ז‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪.7‬‬
‫ג‬ ‫ח‪.‬‬ ‫ב‬ ‫‪.8‬‬
‫ט‪.‬‬ ‫א‬ ‫‪.9‬‬
‫י‪.‬‬ ‫ב‬ ‫‪.10‬‬

‫רנטגן‬

‫‪ .1‬בתמונת קרני ‪ X‬כל נקודה מבטאת‪:‬‬

‫א‪ .‬היחס שבין פיזור קומפטון לבליעה פוטואלקטרית‬
‫ב‪ .‬את עוצמת הקרן הפוגעת בפילם לאחר שעברה הנחתה ברקמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקשר האקספוננציאלי שבין מקדם ההנחתה ומקדם הפיזור‬
‫ד‪ .‬קבוע זמן מעבר הקרן כתלות בתדר‪.‬‬
‫תשובות נוספות שהופיעו‪:‬‬
‫ה‪ .‬את פיזור קומפטון של הקרן היוצאת משפופרת הרנטגן‪.‬‬
‫ו‪ .‬את היחס אות לרעש בין הקרן הפוגעת לקרן היוצאת משפופרת הרנטגן‪.‬‬
‫ז‪ .‬את עוצמת הקרן שיוצאת משפופרת הרנטגן‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(1996 ,2002 ,2003‬‬

‫‪ .2‬מקור לא נקודתי של קרני ‪ X‬יגרום‪:‬‬

‫א‪ .‬לסיכום של הקרניים הפוגעות בפילם באותה נקודה ועקב כך‬
‫לחידוד התמונה והגדלת הרזולוציה שלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬להקטנת הפיזור והבליעה של הקרן הנפלטת משפופרת הרנטגן‬
‫וע"י כך לשיפור היחס אות לרעש‪.‬‬
‫ג‪ .‬לפליטת יתר של פוטונים ועקב כך חימום הקתודה של שפופרת‬
‫הרנטגן‪.‬‬
‫ד‪ .‬לטשטוש התמונה‪.‬‬
‫‪4‬גרסא אחרת לתשובה ד'‪:‬‬
‫ה‪ .‬לטשטוש התמונה כתוצאה מפגיעה בו זמנית של לפחות שתי‬
‫קרניים‪ ,‬שעברו מסלולים שונים בתוך הרקמה באותה נקודה על‬
‫הפילם‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2002 ,2003‬‬

‫‪ .3‬נתונים שני חומרים בעלי עובי ‪ X1‬ו‪ X2 -‬ומקדמי הנחתה ‪ µ1‬ו‪ µ2 -‬בהתאמה‪.‬‬
‫עוצמת הקרן ‪ X‬תהיה זהה לאחר המעבר דרכם אם‪:‬‬
‫א‪ X2 = µ2-1/2 .‬ו ‪ = X) X1 = µ1-1/2‬שורש מיו(‬
‫ב‪X1µ1 = X2µ2 .‬‬
‫ג‪ .‬א' ו‪-‬ב'‬
‫ד‪X1/X2 = µ1/µ2 .‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2002 ,2003‬‬

‫‪6/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪ .4‬קונטרסט טוב בהדמית קרני איקס מושג ע"י‪:‬‬

‫א‪ .‬שימוש באנרגיה נמוכה בהדמית גופים עבים‬
‫ב‪ .‬שימוש באנרגיה נמוכה בהדמית גופים לא עבים‬
‫ג‪ .‬שימוש באנרגיה גבוהה בהדמית גופים לא עבים‬
‫ד‪ .‬הקונטרסט אינו ניתן לשליטה כלל בתמונות ‪x-rays‬‬
‫)השאלה הופיעה גם במבחן ‪(2003‬‬

‫‪ .5‬תמונת טומוגרפיה ממוחשבת )‪ (CT‬בקרני ‪ X‬הנה‪:‬‬

‫א‪ .‬תמונת היטל של הגוף הנבדק מכיוונים שונים מסביב לגוף‪.‬‬
‫ב‪ .‬תמונת חתך של הגוף המייצגת את מקדמי ההנחתה בכל נקודה‪.‬‬
‫ג‪ .‬סיכום אלגברי של מקדמי הנחתה בכיוונים שונים מסביב לגוף‪.‬‬
‫ד‪ .‬ההנחתה של הקרן לאורך קו הקושר בין השפופרת לגלאי הקרינה‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(1996 ,2002 ,2003‬‬

‫‪ .6‬אורך הגל של הקרן הנפלטת משפופרת הרנטגן‪:‬‬

‫א‪ .‬אינו תלוי באנרגיה החשמלית המושקעת בהאצת אלקטרונים בשפופרת הרנטגן‪.‬‬
‫ב‪ .‬נקבע בעיקר ע"י שטף הפוטונים ליחידת שטח‪.‬‬
‫ג‪ .‬תלוי בעיקר באורך השפופרת‪.‬‬
‫ד‪ .‬תלוי בעיקר בעוצמת השדה החשמלי שבו מואצים האלקטרונים‪.‬‬
‫תשובות אחרות שהופיעו‪:‬‬
‫א‪ .‬אינו תלוי באנרגיה החשמלית המושקעת בהאצת אלקטרונים בשפופרת הרנטגן‪,‬‬
‫אך תלוי בשטף הפוטונים ליחידת זמן‬
‫ב‪ .‬תלוי בזרם שפופרת הרנטגן‬
‫ג‪ .‬תלוי באורך השפופרת‬
‫ד‪ .‬תלוי בעיקר במפל המתח בין האנודה לקטודה‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(2001 ,2002 ,2003‬‬

‫‪ .7‬אורך הגל של קרינת הרנטגן הוא בתחום‪:‬‬

‫א‪ .‬מטרים‬
‫ב‪ .‬סנטימטרים‬
‫ג‪ .‬מילימטרים‬
‫ד‪ .‬מיקרונים‬
‫ה‪ .‬אנגסטרמים‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(2000 ,2002‬‬

‫‪ .8‬ציין את המשפט הנכון‪:‬‬

‫א‪ .‬מקור קרינת הרנטגן בשפופרת הרנטגן הוא באנודה‬
‫ב‪ .‬מקור קרינת הרנטגן בשפופרת הרנטגן הוא בקתודה‬
‫ג‪ .‬קרינת הרנטגן היא זרם אלקטרונים מהקתודה לאנודה‬
‫ד‪ .‬קרינת הרנטגן אינה מוטה ע"י שדה מגנטי ועל כן לא נחשבת קרינה‬
‫אלקטרומגנטית‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(2000 ,2002‬‬

‫‪ .9‬מקדם ההנחתה של רקמה‪:‬‬

‫א‪ .‬מבטא את צפיפות הרקמה‪ ,‬עובי הרקמה‪ ,‬מקדמי הבליעה של הרקמה ועוצמת‬
‫הקרן הנפלטת משפופרת הרנטגן‪.‬‬
‫ב‪ .‬תלוי אך ורק בפיזור קומפטון המתרחש כתוצאה מאינטראקציה בין קרן ה‪X-‬‬
‫והרקמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מבטא את הדעיכה האקספוננציאלית של הקרן ליחידת אורך )עובי( של הרקמה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מבטא את היחס שבין פיזור קומפטון לבליעה פוטואלקטרית‪.‬‬

‫‪7/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(1996 ,2001‬‬

‫‪ .10‬קרני ‪ X‬נפלטות משפופרת הרנטגן כתוצאה מ‪:‬‬

‫א‪ .‬סיבוב האנודה‪.‬‬
‫ב‪ .‬חימום בקתודה‪.‬‬
‫ג‪ .‬התפרקות חשמלית בגז שבשפופרת‪.‬‬
‫ד‪ .‬פגיעת האלקטרונים המואצים מהקתודה‪ ,‬באנודה‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(1996 ,2001‬‬

‫‪ .11‬הגוף המתואר נסרק באמצעות קרני ‪ .X‬סמן את הפתרון המתאר נכון את מקדמי‬
‫המטריצה‪:‬‬

‫‪1.5‬‬ ‫‪T11‬‬ ‫‪T12‬‬

‫‪1.5‬‬ ‫‪T21‬‬ ‫‪T22‬‬
‫‪1.5‬‬ ‫‪1.5‬‬

‫‪0.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪3.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ .12‬העלאת המתח בזמן צילום רנטגן‪:‬‬

‫א‪ .‬מעלה את כמות הקרינה לנבדק‬
‫ב‪ .‬גורמת לניצול יותר טוב של הקרינה היוצאת מהשפופרת‬
‫ג‪ .‬משפרת את כושר ההפרדה )‪ (Spatial Resolution‬של התמונה‬
‫ד‪ .‬מקטינה את כמות הקרינה המתפזרת‬
‫ה‪ .‬מגדילה את הרעש בצילום‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .13‬יתרונה הייחודי של הטומוגרפיה הממוחשבת )‪ (CT‬על בדיקות דימות אחרות‪:‬‬

‫א‪ .‬לא כרוכה בקרינה מייננת‬
‫ב‪ .‬כושר הפרדה בין הבדלי סמיכות נמוכים )‪ (Low Contrast Resolution‬גבוה‬
‫בהשוואה לבדיקות רנטגן אחרות‬
‫ג‪ .‬הדגמת תמונת חתך )טומוגרפיה(‬
‫ד‪ .‬כושר הפרדה בשטח )‪ (Spatial Resolution‬גבוה בהשוואה לבדיקות רנטגן‬
‫אחרות‬
‫ה‪ .‬הדגמה ישירה של מימד העומק‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫רנטגן – פתרונות אפשריים‬

‫א‬ ‫‪.8‬‬ ‫ב‬ ‫‪.1‬‬

‫ג‬ ‫‪.9‬‬ ‫ד‬ ‫‪.2‬‬
‫ד‬ ‫‪.10‬‬ ‫ב‬ ‫‪.3‬‬
‫א‬ ‫‪.11‬‬ ‫א‬ ‫‪.4‬‬
‫א‬ ‫‪.12‬‬ ‫ב‬ ‫‪.5‬‬
‫ג‬ ‫‪.13‬‬ ‫ד‬ ‫‪.6‬‬
‫ה‬ ‫‪.7‬‬

‫‪8/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫רפואה גרעינית‬

‫‪ .1‬כאשר פוטון פוגע בחומר‪ ,‬איזה איטראקציות יכולות להתרחש‪:‬‬

‫א‪ .‬ינון האטום‬
‫ב‪ .‬ערעור רמות אלקטרוניות‬
‫ג‪ .‬אפקט פוטואלקטרי או אפקט קומפטון או יצירת זוגות‬
‫ד‪ .‬הפיכת האטום לרדיואקטיבי‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2002‬‬
‫תשובות שהופיעו במבחן ‪:2003‬‬
‫א‪ .‬קרינה אופינית‬
‫ב‪ .‬יצירת קרינת גמה‬
‫ג‪ .‬קרינה אופינית וגם יצירת אלקטרונים משניים‬
‫ד‪ .‬הפיכת האטום לבלתי יציב‬

‫‪ .2‬איזה משלושת האפקטים בין פוטון וחומר היא החשובה ביותר ברפואה גרעינית‪:‬‬
‫א‪ .‬אפקט פוטואלקטרי‬
‫ב‪ .‬אפקט קומפטון‬
‫ג‪ .‬יצירת זוגות‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .3‬מה תפקידו של מכפיל האור )‪ (Photomultiplier‬בגלאי נצנץ?‬

‫א‪ .‬להכפיל את כמות הפוטונים הפוגעים בגביש‬
‫ב‪ .‬להגביר בצורה משמעותית את כמות האור הנוצרת עקב פגיעת‬
‫הקרינה‬
‫ג‪ .‬להכפיל את זרם האלקטרונים‬
‫ד‪ .‬להעלות את יעילות הגביש‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2002‬‬

‫גירסה אחרת שהופיעה ב‪:2003 -‬‬

‫השאלה‪ :‬מה תפקידה של הפוטוקטודה בהתקן של מכפיל האור )‪?(PHOTOMULTIPLIER‬‬
‫תשובה ב' היתה שונה‪ :‬להמיר את הקרינה הפוגעת בקרינה בתחום האור‪.‬‬

‫‪ .4‬גלאי הנצנץ מתאפיין בזה ש‪...‬‬

‫א‪ .‬יוצר חום כתוצאה של נוכחות הקרינה‬
‫ב‪ .‬יוצר מתח חשמלי שפרופורציוני לכמות הקרינה הפוגעת‬
‫ג‪ .‬יוצר אור בנוכחות קרינה‬
‫ד‪ .‬בעל גביש אשלגן יודיד עם "לכלוכים של טליום"‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2001‬‬

‫‪ .5‬כאשר אלקטרון מועף מרמת האנרגיה ‪ ,K‬איזה תהליכים מתרחשים?‬

‫א‪ .‬יצירת קרינה אופינית ויצירת אלקטרונים משניים )‪(AUGER‬‬
‫ב‪ .‬יצירת רמות אנרגיה לא יציבות‬
‫ג‪ .‬קרינה השווה לקרינת הפוטון הפוגע‬
‫ד‪ .‬זרם של אלקטרונים בעלי אנרגיה זהה לאנרגית הפוטון‬
‫גרסא אחרת‪ :‬כאשר מתפנה אלקטרון מרמה ‪ ,K‬יורד אל המקום הפנוי אלקטרון מרמה גבוהה‬
‫יותר תוך כדי‪:‬‬
‫א‪ .‬שחרור קרינה אופינית‪ ,‬ולפעמים גם שחרור של אלקטרונים‬
‫משניים‬
‫ב‪ .‬שחרור קרן גמה באנרגיה של רמה ‪K‬‬
‫ג‪ .‬שחרור אלקטרון מרמה אחרת‬

‫‪9/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫ד‪ .‬שחרור אלקטרון בעל אנרגיה השווה להפרש אנרגיות הקשר‬

‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪( 2000 ,2002‬‬

‫‪ .6‬באיזה יחידות אנו משתמשים למדידת חשיפה מפני קרינה?‬

‫א‪RAD .‬‬
‫ב‪REM .‬‬
‫ג‪ROENTGEN .‬‬
‫ד‪GRAY .‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2002 ,2003‬‬

‫‪ .7‬איזוטופים הם‪:‬‬
‫א‪ .‬גרעינים בעלי אותו מספר של פרוטונים אך בעלי מספר‬
‫נויטרונים שונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬גרעינים בעלי אותו מספר של נויטרונים אך בעלי מספר‬
‫פרוטונים שונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬גרעינים בעלי מספר מסה זהה‪.‬‬
‫ד‪ .‬גרעינים הזהים מבחינת התכונות הפיזיקליות‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .8‬זמן מחצית החיים של חומר רדיו‪-‬אקטיבי‪:‬‬

‫א‪ .‬מבטא את פרק הזמן שבו נפלט חצי פוטון כתוצאה מהתפרקות‬
‫הגרעין‪.‬‬
‫ב‪ .‬מבטא את פרק הזמן שבו כמות החומר הרדיו‪-‬אקטיבי הפעיל‬
‫קטנה לחצי כתוצאה מהתפרקות רדיו אקטיבית‬
‫ג‪ .‬מבטא את פרק הזמן שבו מחצית מכמות הנשא הביולוגי‬
‫מופרשת מהגוף‪.‬‬
‫ד‪ .‬מבטא את פרק הזמן שבו מחצית החומר הרדיו אקטיבי‬
‫מופרשת מהגוף‪.‬‬

‫‪ radiopharmaceuticals .9‬הם‪:‬‬
‫א‪ .‬חומרים רדיואקטיבים הפולטים קרינת אלפא ושימושם בהדמיה‬
‫ברפואה גרעינית‪.‬‬
‫ב‪ .‬חומרים המורכבים מתרופה וחומר רדיו אקטיבי‬
‫ג‪ .‬חומרים הפולטים קרינה בתחום הרדיו‪.‬‬
‫ד‪ .‬חומרים המשמשים לאבחון בלבד‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2001‬‬

‫‪ .10‬גרעין האטום יכול להיות במצבים הבאים‪:‬‬

‫א‪ .‬יציב בלבד‪.‬‬
‫ב‪ .‬יציב‪ ,‬מעורער למחצה ומעורער‪.‬‬
‫ג‪ .‬נייטרלי מבחינת המטען בלבד‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא ניתן לצפות מראש את מצבו של הגרעין בגלל הכוח החזק‪.‬‬

‫‪ .11‬מה מסמלת האות ‪ m‬ליד האיזוטופ ‪:To-99m‬‬

‫א‪ .‬זהו איזוטופ מלאכותי אשר לא נמצא באופן טבעי בטבע‬
‫ב‪ .‬הגרעין שלו נמצא במצב ‪Metastable‬‬
‫ג‪ .‬הגרעין שלו נמצא במצב ‪Excited‬‬
‫ד‪ .‬מספר הפרוטונים גדול ממספר הניוטרונים‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪10/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪ .12‬מהו נשא ביולוגי?‬

‫א‪ .‬חומר תרופתי המגן על הגוף מפני קרינה‪.‬‬
‫ב‪ .‬חומר ביולוגי הניתן לסימון בעזרת חומר רדיואקטיבי‪.‬‬
‫ג‪ .‬חומר הנמצא בגוף וקולט את החומר הרדיואקריבי‪.‬‬
‫ד‪ .‬חומר האחראי להפרשת החומר הרדיואקטיבי מן הגוף‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(1996 ,2001‬‬

‫‪ .13‬מה ההבדל בין תמונה ברפואה גרעינית לתמונת רנטגן?‬

‫א‪ .‬ברפואה גרעינית מדגימים את תפקוד האיבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬ברפואה גרעינית מדגימים רק את גודל האיבר‪.‬‬
‫ג‪ .‬תמונת רנטגן מתקבלת מקרני ‪ X‬באנרגיה גבוה לעומת רפואה‬
‫גרעינית ששם האנרגיה היא קטנה יותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין הבדל בטיב התמונה‪ ,‬רק החומר שמשתמשים בו שונה‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪( 1996 ,2001‬‬

‫‪ .14‬איזו קרינה נמצאת בשימוש שיגרתי ברפואה גרעינית?‬

‫א‪ .‬קרינת רקע‪.‬‬
‫ב‪ .‬קרינת ‪γ‬‬
‫ג‪ .‬קרינת ‪β‬‬
‫ד‪ .‬קרינת ‪α‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996‬‬

‫‪ .15‬מה תפקיד הגביש במצלמה הגרעינית?‬

‫א‪ .‬להגביר את עצמת הפוטונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬להפוך את הפוטונים לפולס חשמלי‪.‬‬
‫ג‪ .‬לבלום את אנרגיית הפוטונים כדי להקטין את נזק הקרינה‪.‬‬
‫ד‪ .‬להמיר את הפוטונים הנפלטים לקרינת אור נראה‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996‬‬

‫‪ .16‬כאשר אלקטרון מועף מרמה חיצונית והפוטון הפוגע מקטין את האנרגיה שלו‪,‬‬
‫באיזה תהליך מדובר?‬
‫א‪ .‬אפקט ‪COMPTON‬‬
‫ב‪ .‬אפקט פוטואלקטרי‬
‫ג‪ .‬תהליך יצירת זוגות‬
‫ד‪ .‬זרם של אלקטרונים בעלי אנרגיה זהה לאנרגית הפוטון הפוגע‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2003‬‬

‫רפואה גרעינית – תשובות אפשריות‪:‬‬

‫ב‬ ‫‪.10‬‬ ‫ג‬ ‫‪.1‬‬

‫ב‬ ‫‪.11‬‬ ‫א‬ ‫‪.2‬‬
‫ב‬ ‫‪.12‬‬ ‫ב‬ ‫‪.3‬‬
‫א‬ ‫‪.13‬‬ ‫ג‬ ‫‪.4‬‬
‫ב‬ ‫‪.14‬‬ ‫א‬ ‫‪.5‬‬
‫ד‬ ‫‪.15‬‬ ‫ג‬ ‫‪.6‬‬
‫‪.16‬‬ ‫א‬ ‫‪.7‬‬
‫ב‬ ‫‪.8‬‬
‫ב‬ ‫‪.9‬‬

‫‪11/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫מערכת קרדיווסקולרית‬

‫‪ .1‬לפי עקרון ברנולי עבור זרימה לא צמיגה‪:‬‬

‫א‪ .‬לאורך קו זרם סכום אנרגיה פוטנציאלית ואנרגיה קינטית קבוע‬
‫ב‪ .‬באזור הצרות הלחץ ירד ככל שמהירות הזרימה תגדל‬
‫ג‪ .‬לפי עקרון זה ניתן לחשב גם מהו מפל הלחצים על היצרות‬
‫מסתמית‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2002 ,2003‬‬

‫‪ .2‬לפי חוק לפלס אפשר להניח ש‪:‬‬

‫א‪ .‬מאמצי הגזירה בדופן הלב הם ביחס ישר ללחץ הדם‬
‫ב‪ .‬יש קשר הפוך בין המאמץ בדופן לבין קוטר החדר השמאלי‬
‫ג‪ .‬בעורק בעל דופן דקה יווצר מאמץ מתיחה נמוך יותר‬
‫ד‪ .‬בעורק אנוריזמתי )מורחב( קיימים מאמצים גבוהים מהרגיל‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .3‬סמן את הנכון לגבי עקומת האלסטנס‪:‬‬

‫א‪ .‬האלסטנס הוא הקו המחבר את כל הנקודות הסוף סיסטוליות בעקומת לחץ‪-‬נפח‬
‫ב‪ .‬שיפוע הקו הוא מדד טוב לכיווציות )קונטרקטיליות( של החדר השמאלי‬
‫ג‪ .‬במצב של אי ספיקת לב קשה‪ ,‬שיפוע האלסטנס ירוד ביותר לעומת המצב התקין‬
‫ד‪ .‬ניתן למדוד את האלסטנס על ידי מדידה רציפה של לחץ ונפח‪ ,‬תוך שינוי תנאי‬
‫ה‪ preload -‬וה‪afterload -‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .4‬עבודת הפעימה היא‪:‬‬

‫א‪ .‬השטח הכלוא בלולאה אחת של לחץ‪-‬נפח בחדר השמאלי‬
‫ב‪ .‬השטח הכלוא בין עקומת האלסטנס וציר הנפח‪ ,‬בין הנפחים הסוף‬
‫דיאסטולים והסוף סיסטולים‬
‫ג‪ .‬תמיד כאשר לחץ הדם עולה‪ ,‬עבודת הפעימה עולה‬
‫ד‪ .‬אין קשר בין עבודת הפעימה וקצב הלב‬
‫ה‪ .‬עבודת הפעימה היא הגורם היחידי המשפיע על צריכת החמצן בשריר הלב‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .5‬ה‪:Stroke Volume -‬‬

‫א‪ .‬מבטא את היחס בין נפח הפעימה לנפח החדר בסוף דיאסטולה‬
‫ב‪ .‬מבטא את היחס בין הנפח הסוף דיאסטולי לנפח הסוף סיסטולי‬
‫ג‪ .‬יגדל כאשר עקומת האלסטנס תוסט ימינה‬
‫ד‪ .‬מבטא את ההפרש בין הנפח הסוף דיאסטולי לנפח הסוף סיסטולי‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .6‬מהירות הגל בעורקים‪:‬‬

‫א‪ .‬נובעת מהתכונות האלסטיות של העורקים‬
‫ב‪ .‬עולה עם העליה בגמישות העורק‬
‫ג‪ .‬יורדת עם הגיל‬
‫ד‪ .‬אין לה כל השפעה על העומס של חדר שמאל‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2002 ,2003‬‬

‫‪12/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪ .7‬התפשטות גלים בעורקי הגוף‪:‬‬

‫א‪ .‬נובעת מתכונות הצמיגות של דופן העורק‬
‫ב‪ .‬מהירות ההתפשטות גבוהה יותר עבור עורק קשיח יותר‬
‫ג‪ .‬למהירות התפשטות הגלים בעורקים אין קשר לעומס על הלב‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2001‬‬

‫‪ .8‬עקב התכווצות שריר הלב‪ :‬זרימת הדם בעורקים הכליליים היא בעיקר‬
‫דיאסטולית‪ .‬כתוצאה מכך עבור היצרות גמישה בעורק הכלילי מתקיים‪:‬‬
‫א‪ .‬מפל הלחץ על פני ההיצרות יהיה מקסימלי בדיאסטולה‬
‫ב‪ .‬ההיצרות יכולה להחמיר בדיאסטולה‬
‫ג‪ .‬עלולה להיווצר זרימה מערבולתית בחלק או בכל המחזור‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2002‬‬

‫‪ .9‬מה לא נכון לגבי תאים מסוג ‪:Slow response‬‬

‫א‪ .‬קשורים במהירות הולכה נמוכה‬
‫ב‪ .‬הרעלת תעלות ‪ Na‬ע"י ‪ TTX‬תביא להקטנת מהירות ההולכה בתאים אלו‬
‫ג‪ .‬ניתן למצוא תאים מסוג זה ב‪A V Node -‬‬
‫ד‪ .‬מתאפיינים בדפולריזציה ספונטנית בשלב ‪4‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000 ,2001‬‬

‫‪ .10‬נתונים‪ :‬נפח בסוף סיסטולה ‪ .Ves=60cm3‬נקודת החיתוך ל‪ ESPVR -‬עם ציר‬

‫הנפח ‪ .V0=30 cm3‬האלסטנס בסוף סיסטולה ‪ .Ees=4mmHg/cm3‬הלחץ בסוף‬
‫הסיסטולה – ‪ Pes‬יהיה‪:‬‬
‫א‪120 mmHg .‬‬
‫ב‪100 mmHg .‬‬
‫ג‪80 mmHg .‬‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .11‬עליה בלחץ הדם באבי העורקים‪:‬‬

‫א‪ .‬תשנה את לולאת הנפח‪-‬לחץ באופן שיגרום להקטנת נפח הפעימה של החדר‬
‫ב‪ .‬תשנה את לולאת הנפח‪-‬לחץ באופן שיגרום לעליה בנפח הפעימה של החדר‬
‫ג‪ .‬לא תשנה את לולאת הנפח‪-‬לחץ או את נפח הפעימה של החדר‬
‫ד‪ .‬תגרום להקטנת השטח הכלוא בלולאת הנפח‪-‬לחץ אך לא תשנה את נפח‬
‫הפעימה של החדר‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .12‬עבור זרימה קבועה בזמן של זורם ניוטוני )צמיג( בצינור ארוך המהירות היא‪:‬‬
‫א‪ .‬קבועה לכלל רוחב הצינור‬
‫ב‪ .‬בעלת פילוג פרבולי‬
‫ג‪ .‬אינה תלויה בהפרשי הלחצים על פני הצינור‬
‫ד‪ .‬מקסימלית ליד דופן הצינור‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(2000 ,2001 ,2002 ,2003‬‬

‫‪ .13‬צינור דם בקוטר ‪ 4‬מ"מ ובעובי דופן ‪ 1‬מ"מ נתון לשינויים בלחץ של כ‪120/75 -‬‬
‫מ"מ כספית )שהם ‪ 1.6*10^3 /1.0*10^3‬ס"מ‪ /‬דין(‪ .‬מה יהיה שינוי המאמצים‬
‫בדופן כתוצאה משינוי לחץ הדם?‬
‫א‪ 0.6*10^3 .‬ס"מ‪ /‬דין‬
‫ב‪ 1.2*10^3 .‬ס"מ‪ /‬דין‬
‫ג‪ 40 .‬מ"מ כספית‬

‫‪13/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫ד‪ / 2.4*10^3 .‬דין‬

‫‪ .14‬קצב הפעימה של הלב באדם בריא‪:‬‬

‫א‪ .‬נקבע בעיקר על ידי קצב בנית מתח הממברנה ב‪AV- -‬‬
‫‪.NODE‬‬
‫ב‪ .‬נקבע בעיקר על ידי קצב בנית מתח הממברנה ב‪.SA-NODE -‬‬
‫ג‪ .‬נקבע בעיקר על ידי קצב העיצבוב של המערכת הסימפטטית‪.‬‬
‫ד‪ .‬נקבע בעיקר על ידי קצב בנית מתח הממברנה של תאי השריר בחדר‬
‫השמאלי‪.‬‬

‫‪ .15‬אלו מהמשפטים הבאים איננו נכון?‬

‫א‪ .‬הדם הוא זורם צמיג בעל מקדם צמיגות הגדול פי ‪ 3‬בממוצע ממקדם הצמיגות של‬
‫מים‪.‬‬
‫ב‪ .‬באבי העורקים בחלק מהמחזור הללבי יכולה להתפתח זרימה טורבולנטית‪.‬‬
‫ג‪ .‬ההנחות הבסיסיות לגבי זרימה פועמת זהות לאלו של זרימה קבועה בזמן‪.‬‬
‫ד‪ .‬זרימה למינרית שכבתית היא זרימה בא מחליקות שכבות נוזל אחת על גבי‬
‫השניה‪.‬קצב החלקה זה תלוי במקדם הצמיגות‪.‬‬

‫‪ .16‬כתוצאה מהאלסטיות של העורקים מתרחשת התופעה הבאה‪:‬‬

‫א‪ .‬מתקיים מאמץ גזירה על פני הדופן‬
‫ב‪ .‬מתקיימת תופעה של התפשטות גלים בעורקים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתקיימת זרימה פועמת )פולסטילית(‬
‫ד‪ .‬ככל שמקדם האלסטיות גבוה יותר )עורק קשיח יותר( מהירות הגל בעורק קטנה‪.‬‬

‫‪ .17‬מה נכון לגבי ההולכה החשמלית בלב?‬

‫א‪ .‬עיקר ההולכה החשמלית בלב מתבצעת דרך ‪Gap junctions.‬‬
‫ב‪ .‬מהירות ההולכה בשריר הלב תלויה בשיפוע פאזה ‪.3‬‬
‫ג‪ .‬רקמה המכילה בעיקר תאים מסוג ‪ slow response‬מתאפיינת במהירות הולכה‬
‫גבוהה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הרעלת תעלות ‪ Na‬ע"י מתן ‪ TTX‬תגרום להגדלת מהירות הולכה ברקמה‪.‬‬

‫‪ .18‬מה מבין המשפטים הבאים לא מגביר את הסיכוי להופעת ‪? Reentry‬‬

‫א‪ .‬מתן תרופה הגורמת למהירות הולכה איטית‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתן תרופה המאריכה את התקופה הרפרקטורית בכל הלב‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתן תרופה המגבירה את הסיכוי להופעת פעימות מוקדמות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מתן תרופה המגבירה את ההטרוגניות של התקופות הרפרקטוריות בלב‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה גם בצורה הפוכה‪" :‬מה כן מגביר‪ "...‬כל התשובות היו בהתאם(‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(2000 ,2001‬‬

‫‪ .19‬מה מיחד מיפוי של הפרעת קצב מסוג ‪?Reentry‬‬

‫א‪ .‬קיום של נקודה בעלת זמן הפעלה חשמלית המוקדמת וסביבה נקודות‬
‫מאוחרות יותר‬
‫ב‪ .‬סמיכות של נקודות בעלות זמן הפעלה מוקדם ליד נקודות בעלות זמן‬
‫הפעלה מאוחר‬
‫ג‪ .‬בדרך כלל ניתן לפתור את הבעיה על ידי צריבה נקודתית‬
‫ד‪ .‬סוג זה של הפרעות קצב הינו פחות שכיח‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2001‬‬

‫‪ .20‬מה מיחד את מערכת המיפוי המגנטית האלקטרואנטומית התלת מימדית?‬

‫א‪ .‬ניתן למפות את הלב ללא שימוש ברנטגן‬
‫ב‪ .‬ניתן לחזור עם הקטטר במדויק לנקודה רצויה בלב‬

‫‪14/35‬‬
 ‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫ג‪ .‬ניתן ליצור קו אבלציה )צריבה( במדויק‬

‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2001‬‬

‫‪ .21‬מה נכון לגבי רישום האק"ג?‬

‫א‪ .‬חזית חשמלית המתקרבת לאלקטרודה הרושמת תתבטא בדפליקציה שלילית‪.‬‬
‫ב‪ .‬גל ה ‪ QRS‬מבטא את התקופה בה התאים נמצאים בפאזה ‪ 0‬בפוטנציאל‬
‫הפעולה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מקטע ה ‪ PR‬מבטא את זמן ההולכה החשמלית בעליות‪.‬‬
‫ד‪ .‬גל ‪ T‬מבטא את הרפולריזציה של העליות‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן (‬
‫תשובות אחרות שהופיעו במבחנים ‪:2001,2000‬‬
‫א‪ .‬חזית חשמלית המתקרבת לאלקטרודה הרושמת תתבטא בדפליקציה חיובית‪.‬‬
‫ב‪ .‬גל ה ‪ QRS‬מבטא את התקופה בה התאים נמצאים בפאזה ‪ 0‬בפוטנציאל‬
‫הפעולה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מקטע ה ‪ QT‬מבטא את זמן ההולכה החשמלית בחדרים‪.‬‬
‫ד‪ .‬גל ‪ T‬מבטא את הרפולריזציה של העליות‪.‬‬

‫‪ .22‬סמן את הנכון‪:‬‬
‫א‪ .‬בשלב ההתכווצות שוות הנפח )‪ (Isovolumetric Contraction‬המסתם בין החדר‬
‫לאב ועורקים סגור אך המסתם בין החדר והעלייה פתוח‪.‬‬
‫ב‪ .‬תפוקת הלב )‪ (Cardiac output‬ניתן לחשב מתוך ‪(1‬קצב הלב‪(2 .‬נפח סוף‬
‫סיסטולי‪(3 .‬נפח סוף דיאסטולי‪.‬‬
‫ג‪ .‬חוק סטרלינג )‪ (Starling's law‬קובע שתפוקת הלב אינה תלויה בתנאי העומס‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקטע ההזרקה )‪ (Ejection Fraction‬הינו מדד ליכולת השריר להתכווץ והינו‬
‫קטן מ ‪ 50%‬באנשים בריאים‪.‬‬

‫‪ .23‬סמן את הנכון‪:‬‬
‫א‪ .‬מקטע הפלטה )‪ (Ejection Fraction‬של לב בעל נפח סוף דיאסטולי של ‪ cc 120‬ונפח‬
‫סוף סיסטולי של ‪ cc60‬וקצב לב של ‪ 70‬לדקה הינו ‪.75%‬‬
‫ב‪ .‬תפוקת הלב של לב הפועם בקצב של ‪ 70‬לדקה ‪,‬עם נפח סוף דיאסטולי של ‪ cc120‬ונפח‬
‫סוף סיסטולי של ‪, cc60‬ויוצר לחץ ‪ mmHg120‬הינה ‪ 4.2‬ליטר לדקה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ההספק של שריר הלב אינה תלויה בקצב הלב ולכן הקונטרקטיליות )והאלסטאנס(‬
‫אינם תלויים בקצב הלב‪.‬‬
‫ד‪ .‬שום תשובה אינה נכונה‪.‬‬

‫‪ .24‬התכווצות שוות נפח בזמן מחזור פעימה של לב בריא‪:‬‬

‫א‪ .‬מתרחשת מיד לאחר הרפייה שוות נפח‬
‫ב‪ .‬גורמת לעליית לחץ הדם בחדר‪ ,‬עד פתיחת השסתום האאורטלי ופליטת דם‪.‬‬
‫ג‪ .‬גורמת לירידת לחץ הדם בחדר‪ ,‬עד פתיחת השסתום האאורטלי ופליטת דם‪.‬‬
‫ד‪ .‬גורמת לעליית לחץ הדם בחדר‪ ,‬עד פתיחת השסתום האאורטלי וכניסת דם‬
‫לחדר‪.‬‬

‫‪ .25‬מחזור פעימה של החדר השמאלי מתרחש לפי הסדר הבא‪:‬‬

‫א‪ .‬כניסת דם לחדר‪ ,‬התכווצות שוות נפח‪ ,‬פליטת דם לעורק‪ ,‬הרפייה שוות לחץ‬
‫ב‪ .‬כניסת דם לחדר‪ ,‬התכווצות שוות לחץ‪ ,‬פליטת דם לעורק‪ ,‬הרפייה שוות נפח‬
‫ג‪ .‬כניסת דם לחדר‪ ,‬התכווצות שוות לחץ‪ ,‬פליטת דם לעורק‪ ,‬הרפייה שוות לחץ‬
‫ד‪ .‬כניסת דם לחדר‪ ,‬התכווצות שוות נפח‪ ,‬פליטת דם לעורק‪ ,‬הרפייה שוות נפח‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪15/35‬‬
 ‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪ .26‬ה‪:Ejection fraction-‬‬
‫א‪ .‬מבטא את היחס בין נפח הפעימה לנפח החדר בסוף דיאסטולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יגדל באופן פרופורציוני לאלסטאנס‪.‬‬
‫ג‪ .‬יקטן כאשר האלסטאנס מוסט ימינה‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫‪ .27‬מקטע ‪:PR‬‬
‫א‪ .‬מתאר את זמן ההולכה בעליות‬
‫ב‪ .‬מתאר את הזמן מההפעלה הראשונית של העליה ועד להפעלת התא החדרי‬
‫הראשון‬
‫ג‪ .‬מתאר את זמן ההולכה ב‪A V Node -‬‬
‫ד‪ .‬מתאר את הזמן מהפעלת העליה ועד להפעלת ה ‪Bundle of His‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000 ,2001‬‬

‫‪ .28‬לחולה נמצא שמקטע ‪ PR‬ארוך באק"ג‪ ,‬מקטע ‪ AH‬ארוך ומקטע ‪ HV‬תקין‬

‫בבדיקה אלקטרופיסיולוגית‪ .‬איזה מהמשפטים הבאים נכון‪:‬‬
‫א‪ .‬מדובר בהפרעת הולכה בתוך ה ‪ A V Node‬עצמו‬
‫ב‪ .‬במידה ויתפתח חסם הולכה מלא‪ ,‬קצב החליצה יהיה איטי מאד‬
‫ג‪ .‬לחולה כזה מומלץ השתלת קוצב‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2001‬‬

‫‪ .29‬לחולה מסוים נמדד גל ‪ R‬בעל אפמליטודה גבוהה באלקטרודה הנמצאת על‬

‫הכתף השמאלית של החולה‪ .‬מי מבין התשובות הבאות נכונה‪:‬‬
‫א‪ .‬מדובר בחולה שמן‬
‫ב‪ .‬לחולה מחיצה בין חדרית מעובה‬
‫ג‪ .‬לחדר שמאל יש קיר קדמי‪-‬לטרלי דק‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000 ,2001‬‬

‫‪ .30‬עוצמת ההתכווצות של שריר הלב בחדרים‪:‬‬

‫א‪ .‬תגדל ביחס ישר לנפח הדם הממלא את החדר )עפ"י חוק סטרלינג(‪.‬‬
‫ב‪ .‬תלויה באורך שריר הלב בתחילת ההתכווצות‪.‬‬
‫ג‪ .‬תלויה בכמות הסידן שמשתחרר בתוך התא‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫‪ .31‬זרימת הדם בעורקים הכליליים היא‪:‬‬

‫א‪ .‬מקסימלית בסיסטולה עקב העלייה בלחץ האאורטלי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מקסימלית בדיאסטולה עקב לחץ דיאסטולי גבוה בחדר השמאלי‪.‬‬
‫ג‪ .‬מקסימלית בדיאסטולה עקב ירידה בכוחות ה"סחיטה" של החדר השמאלי‪.‬‬
‫ד‪ .‬אף אחת מהתשובות לא נכונה‪.‬‬

‫‪ .32‬במקרה של היצרות כלילית‪:‬‬

‫א‪ .‬ההתנגדות של ההיצרות מוגדרת ע"י מפל לחץ על פני ההיצרות חלקי ספיקת הדם‬
‫דרך ההיצרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מפל הלחץ על פני ההיצרות אינו חשוב‪) .‬או‪ :‬מפל הלחץ על פני ההצרות הוא קבוע‬
‫בזמן(‬
‫ג‪ .‬התכווצות העורק לא יכולה להשפיע על מידת ההיצרות מאחר והאיזור המוצר הוא‬
‫טרשתי וקשיח‪.‬‬
‫ד‪ .‬מפל הלחץ על פני ההיצרות נוצר ע"י כוחות ויסקוזיים )צמיגות( ולא קשור לזרימה‬
‫טורבולוטית דרך ההיצרות‪.‬‬

‫‪16/35‬‬
 ‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(1996 ,2002‬‬

‫‪ .33‬מפל הלחצים על היצרות בעורק הכלילי‪:‬‬

‫א‪ .‬נובע גם מצמיגות הדם‬
‫ב‪ .‬נובע גם מאיבוד אנרגיה עקב מערבולתיות‬
‫ג‪ .‬מקסימלי בדיאסטולה מכיוון שהזרימה הכלילית גבוהה בדיאסטולה‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2001 ,2003‬‬

‫‪ .34‬בזמן פעולה של הרחבת בלון של היצרות‪:‬‬

‫א‪ .‬המאמצים שמועברים ע"י הבלון גורמים להרחבה מכנית של כל שכבות העורק‪.‬‬
‫ב‪ .‬קיימת תופעה של "חזרה אלסטית" )‪ (elastic recoil‬מיד לאחר ריקון הבלון‪.‬‬
‫ג‪ .‬יכולים להיווצר קרעים של הרובד הטרשתי בזמן ניפוח הבלון שעלולים להפריע‬
‫בהמשך לזרימה‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996‬‬

‫‪ .35‬התותב העורקי המתכתי )סטנט(‪:‬‬

‫א‪ .‬מקטין את הסיכון להיצרות חוזרת עקב מתן תמיכה מכנית לעורק ויצירת נהור עורק‬
‫)‪ (lumen‬גדול יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מעורר תגובה פרוליפרטיבית )שגשוגית( של הרקמה שעלולה להביא להיצרות‬
‫מחודשת של העורק‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפרעה לשדה הזרימה עקב הרחבה לא מספקת יכולה להביא ליצירת קרישי דם‬
‫וחסימת העורק‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996 ,2001‬‬

‫‪ .36‬שיטות העזר במעבדות הצינטורים להערכת חומרה של ההיצרות הכלילית‬

‫מסתמכות על‪:‬‬
‫א‪ .‬גלים על קוליים‪.‬‬
‫ב‪ .‬שימוש במצלמת גמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬שימוש בקרינת בטה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996‬‬

‫‪ .37‬מאמץ הגזירה על פני תאי אנדותל בעורקים‪:‬‬

‫א‪ .‬הוא מקסימלי כאשר מהירות הזרימה מקסימלית‬
‫ב‪ .‬נובע רק מקצב הגזירה ולא תלוי בצמיגות‬
‫ג‪ .‬אין לו כל משמעות פזיולוגית‬
‫ד‪ .‬שינויים במאמץ הגזירה גורמים לשינויים בקוטר העורק‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(2001 ,2002‬‬

‫‪ .38‬שוק לבבי ‪ :Cardiogenic Shock‬מה לא נכון‪:‬‬

‫א‪ .‬שוק לבבי הנו מצב בו ישנה ירידה באספקת הדם לגוף בשל כשלון הלב‪ ,‬בשל פגיעה‬
‫בשריר הלב‪ ,‬במסתמים או בשל הפרעה חשמלית בפעילות הלב‬
‫ב‪ .‬כאשר אינדקס תפוקת הלב )‪ (Cardiac Index‬יורד מתחת ל‪ 1.8 -‬ליטר לדקה למטר‬
‫מרובע = ישנה סכנה לנזק בלתי הפיך ללב ולרקמות הגוף‬
‫ג‪ .‬בתגובה לירידת תפוקת הלב עולה ההתנגדות הפריפרית ) ‪Systemic Vascular‬‬
‫‪ (Resistance‬לזרימה‬
‫ד‪ .‬תפוקת שתן של מתחת ל‪ 20-‬סמ"ק בשעה – שוללת מצב של שוק‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(2001 ,2002 ,2003‬‬

‫‪17/35‬‬
 ‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪ .39‬סמן את הנכון )הנושא‪ :‬בלון תוך ותני ‪Intraaaortic Ballon‬‬

‫‪:(Counterpulsation‬‬
‫א‪ .‬בלון מנופח בזמן הדיאסטולה ומרוקן בסיסטולה‬
‫ב‪ .‬התרומה המירבית של הבלון לזרימה הפריפרית הנה כ‪ 0.5 -‬ליטר לדקה‬
‫ג‪ .‬עיקר יתרונו של הבלון הנה בשיפור הזרימה הכלילית‬
‫ד‪ .‬הבלון מוריד את עבודת הלב ואת תצרוכת האנרגיה של הלב‬
‫ה‪ .‬א‪+‬ב‬
‫ו‪ .‬הכל‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(2001 ,2002 ,2003‬‬

‫‪ .40‬התקני עזר ללב )‪ (VAD=Ventricular Assist Devices‬מה לא נכון‪:‬‬

‫א‪ .‬משמשים לתמיכה – כגשר עד להשתלת לב‬
‫ב‪ .‬משמשים לתמיכה זמנית בכשלון לב הפיך )כגון‪ :‬שוק לבבי לאחר ניתוח לב פתוח(‬
‫ג‪ .‬מאושרים להשתלה – כתחליף סופי ללב‪ ,‬לצמיתות מאחר והסיבוכים מעטים‬
‫ד‪ .‬התקני לב ריאה )‪ (Roller‬והתקני צנטריפוגליים‪ ,‬יכולים לשמש לתמיכה קצרת טווח של‬
‫שעות‬
‫ה‪ .‬התקנים פנאומוטיים וחשמליים יכולים לשמש לטווח של חודשים‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(2001 ,2002 ,2003‬‬
‫גרסאות אחרות לתשובות‪:‬‬
‫ג‪ .‬מאושרים להשתלה – כתחליף סופי לצמיתות לאנשים שלא מועמדים להשתלת‬
‫לב‪.‬‬
‫ד‪ .‬התקני לב ריאה )‪ (Roller‬והתקנים צנטריפוגליים יוצרים זרימה פולסטילית‪.‬‬

‫‪ .41‬סמן את התשובה הלא נכונה בנושא‪ :‬צריכת אנרגיה בשריר הלב‪.‬‬

‫א‪ .‬צריכת האנרגיה של שריר הלב תלויה לינארית באנרגיה המכנית שהשריר‬
‫ייצר‬
‫ב‪ .‬תפוקת הלב )‪ (Cardiac Output‬של לב הפועם בקצב של ‪ 70‬לדקה עם נפח‬
‫סוף דיאסטולי של ‪ 120cc‬ונפח סוף דיאסטולי של ‪ 60cc‬ויוצר לחץ של ‪120‬‬
‫‪ mmHg‬הנה ‪ 4.2‬ליטר לדקה‬
‫ג‪ .‬צריכת האנרגיה של הלב נקבעת עם הגעת ההפעלה החשמלית‬
‫ד‪ .‬צריכת האנרגיה תלויה בתנאי העומס‪ Preload :‬ו‪Afterload -‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .42‬צימוד חשמלי מכני בשריר – מה לא נכון?‬

‫א‪ .‬ליון הסידן חשיבות מרכזית בצימוד שבין הפעילות החשמלית והמכנית בתא‬
‫ב‪ .‬דפולריזציה של ממברנת התא גורמת לפתיחת תעלות סידן ולכניסת סידן לתא‬
‫ג‪ .‬שחרור סידן ממאגרים תוך תאיים )‪ (SR‬גורם לדפולריזציה של ממברנת התא‬
‫ד‪ .‬כניסת הסידן דרך הממברנה גורמת לשחרור סידן ממאגרים תוך תאיים )מה‪-‬‬
‫‪(Sarcoplasmic Reticulum‬‬
‫ה‪ .‬כ‪ 30-‬אחוז מצריכת האנרגיה של השריר נצרכת ע"י משאבות הסידן – בכדי לבקר‬
‫את ההתכווצות‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .43‬איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון – לגבי הצימוד החשמלי מכני בשריר הלב‪:‬‬
‫א‪ .‬כניסת הסידן לתא דרך הממברנה הנה פאסיבית בשל מפל ריכוזים על פני‬
‫הממברנה‬
‫ב‪ .‬יציאת הסידן מה – )‪ Sarcoplasmic Reticulum (SR‬הנה פאסיבית בשל‬
‫מפל ריכוזים‬
‫ג‪ .‬ההפעלה המהירה של השריר אפשרית הודות ל‪T-tubules -‬‬
‫ד‪ .‬הדיפוזיה של הסידן בתא אינה גורם מגביל מהירות בהפעלה המכנית של‬
‫השריר‬

‫‪18/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .44‬איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון‪ ,‬לגבי יחס כוח‪-‬אורך בשריר הלב‪:‬‬
‫א‪ .‬הכוח שיוצר שריר לב בריא עולה עם עליית אורך הסרקומר‬
‫ב‪ .‬ככל שנפח הלב גדול יותר – גדל מקטע ההזרקה )‪(Stroke Volume‬‬
‫ג‪ .‬יחס כוח אורך נקבע לפי מידת החפיפה בין סיבי האקטין והמיוזין בלבד ואינו‬
‫כולל מנגנוני משוב ובקרה‬
‫ד‪ .‬המנגנון של חוק פרנק‪-‬סטרלינג נובע מהתכונות של תאי שריר הלב‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .45‬ההרפיה )‪ (Relaxation‬של שריר הלב – מה אינו נכון‪:‬‬

‫א‪ .‬ההרפיה של ההתכווצות אינה דורשת אנרגיה‬
‫ב‪ .‬שאיבת הסידן ל ‪ Sarcoplasmic Reticulum‬מאפשרת את הרפיית‬
‫ההתכווצות‬
‫ג‪ .‬ה‪ Sarcoplasmic Reticulum -‬משמש לאגירת הסידן התוך תאי בשריר‬
‫ד‪ .‬חלק קטן מהסידן התוך תאי נשאב אל מחוץ לתא בזמן ההרפייה של‬
‫ההתכווצות‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .46‬מה נכון? על פי חוק לפלס‪ ,‬תלות המתח הנוצר בדופן החדר בלב )‪ ,(σ‬בלחץ התוך‬
‫חדרי )‪ (P‬רדיוס נפח החדר )‪ (R‬ועובי קיר החדר )‪ ,(h‬נתון ע"י‪:‬‬
‫א‪ .‬המתח יחסי ל ‪P*h/R‬‬
‫ב‪ .‬המתח יחסי ל ‪P*R/h‬‬
‫ג‪ .‬המתח יחסי ל ‪R*h/P‬‬
‫ד‪ .‬המתח יחסי ל ‪P/R*h‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996‬‬

‫‪ .47‬מה נכון לגבי הסידו התוך תאי?‬

‫א‪ .‬שחרור סידן מהמאגרים התוך תאיים לציטופלזמה צורך השקעת אנרגייה‪.‬‬
‫ב‪ .‬האנרגיה הנצרכת לבקרת התכווצות ולבקרת משק הסידן זניחה )קטנה פי ‪10‬‬
‫ויותר( מאנרגיה הנצרכת ליצירת עבודה מכנית ע"י הסרקומר‪.‬‬
‫ג‪ .‬לסידן התוך תאי חשיבות מרכזית בצימוד‪/‬קישור הפעילות החשמלית והמכנית‬
‫בשריר הלב‪.‬‬
‫ד‪ .‬קישור הסידן לסרקומר אינו משפיע על פעילות גשרי האקטין‪/‬מיוזין‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996‬‬

‫‪ .48‬דם צמיג זורם דרך הצרות בקוטר ‪ 2‬מ"מ ואורך ‪ 10‬ס"מ בעורק כלילי שקוטרו ‪ 4‬מ"מ‬
‫)היצרות ‪ 50%‬בקוטר(‪ .‬קטע העורק הזה מספק איזור של שריר של ‪ 60‬גרם‪ .‬הדרישה של‬
‫שריר הלב היא כ‪ 100 -‬מ"ל לדקה ל‪ 100‬גרם רקמה‪ .‬האם מתפתחת זרימה טורבולנטית‬
‫בעורק לפני ההיצרות?‬
‫א‪ .‬לא‪ ,‬מכיון שמס' ריינולדס קטן מ‪2000 -‬‬
‫ב‪ .‬בעורקים כליליים לא מתפתחת זרימה טורבולנטית‬
‫ג‪ .‬לא‪ ,‬מכיון שהיצרות מונעת זרימה טורבולנטית‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2003‬‬

‫‪ .49‬במקרה לעיל מה יהיה מפל הלחץ על ההיצרות בהנחה של זרימה צמיגה קבועה‬
‫בזמן )פואזלה(?‬
‫‪2‬‬
‫נתון‪ .µ = 0.03 :‬פקטור מעבר‪ 1 :‬מ"מ כספית = ‪ 1330‬דין‪/‬ס"מ‬
‫א‪ 5.6 .‬מ"מ כספית‬
‫ב‪ .‬לא ניתן לחשב מפל לחץ כי עיקרו נובע מזרימה טורבולנטית הגורמת לאיבוד האנרגיה‬
‫הקינטית ביציאה מההיצרות‬

‫‪19/35‬‬
 ‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪2‬‬
‫‪ 447‬דין‪/‬ס"מ‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2003‬‬

‫‪ .50‬במקרה לעיל מה יהיה תוספת מפל הלחץ על ההיצרות כתוצאה מאיבוד כל‬
‫האנרגיה הקינטית ביציאה מההיצרות?‬
‫א‪ .‬כ‪ 450 -‬ס"מ‪/ 2‬דין שהם ‪ 0.34‬מ"מ כספית‬
‫ב‪ 0 .‬ס"מ‪/ 2‬דין כי בעורקים כליליים לא מתפתחת זרימה טורבולנטית‬
‫ג‪ 0 .‬ס"מ‪/ 2‬דין‪ ,‬מכיון שהיצרות מונעת זרימה טורבולנטית‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2003‬‬

‫‪ .51‬במקרה לעיל מה יהיה מפל הלחץ הכולל על ההיצרות‪ ,‬הנובע מצמיגות ואבוד אנרגיה קינטית‪,‬‬
‫במאמץ הדורש פי ‪ 4‬זרימת דם? האם תתפתח תעוקת חזה הנובעת מחסר יחסי של זרימת‬
‫דם?‬
‫‪ 28.2‬מ"מ כספית‪ ,‬ללא תעוקת חזה‪ ,‬מאחר וזרימת הדם הדרושה מתאפשרת‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ 5.6‬מ"מ כספית‪ ,‬עם תעוקת חזה הנובעת מעצם מפל הלחצים‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ 22.4‬מ"מ כספית‪ ,‬עם תעוקת חזה הנובעת ממפל לחצים מוגבר‬ ‫ג‪.‬‬
‫אף תשובה אינה נכונה‬ ‫ד‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2003‬‬

‫‪ .52‬סמן את הנכון )הנושא‪ :‬אי ספיקת לב(‬

‫א‪ .‬אי ספיקת לב סיסטולית מבטאת כישלון ביכולת הלב להתכווץ‬
‫ב‪ .‬אי ספיקת לב דיאסטולית מבטאת בירידה בהענות )‪ (compliance‬של החדר‬
‫ג‪ .‬אי ספיקת לב גורמת לעליה בלחץ הדם בעליות ולגודש בריאות )באי ספיקת החדר‬
‫השמאלי(‬
‫ד‪ .‬טיפול בהתקני לב מלאכותיים )‪ (Ventricular Assist Device‬יכול לאפשר ללב‬
‫להתאושש ולחזור לתפקוד סביר‪ ,‬בחלק מהמקרים )‪(Bridge to recovery‬‬
‫ה‪ .‬ב‪+‬ד‬
‫ו‪ .‬הכל‬
‫ז‪ .‬א‪+‬ב‪+‬ד‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2003‬‬

‫מערכת קרדיווסקולרית – תשובות אפשריות‪:‬‬

‫ד‬ ‫‪.37‬‬ ‫ב‬ ‫‪.19‬‬ ‫ד‬ ‫‪.1‬‬

‫ד‬ ‫‪.38‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫א‬ ‫‪.2‬‬
‫ו‬ ‫‪.39‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫ה‬ ‫‪.3‬‬
‫ג‬ ‫‪.40‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪.41‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫ד‬ ‫‪.5‬‬
‫‪.42‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫א‬ ‫‪.6‬‬
‫‪.43‬‬ ‫ד‬ ‫‪.25‬‬ ‫ב‬ ‫‪.7‬‬
‫‪.44‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫ד‬ ‫‪.8‬‬
‫‪.45‬‬ ‫ב‬ ‫‪.27‬‬ ‫ב‬ ‫‪.9‬‬
‫ב‬ ‫‪.46‬‬ ‫א‬ ‫‪.28‬‬ ‫‪.10‬‬
‫ג‬ ‫‪.47‬‬ ‫ד‬ ‫‪.29‬‬ ‫‪.11‬‬
‫‪.48‬‬ ‫ד‬ ‫‪.30‬‬ ‫ב‬ ‫‪.12‬‬
‫‪.49‬‬ ‫ג‬ ‫‪.31‬‬ ‫‪.13‬‬
‫‪.50‬‬ ‫א‬ ‫‪.32‬‬ ‫‪.14‬‬
‫‪.51‬‬ ‫ד‬ ‫‪.33‬‬ ‫‪.15‬‬

‫‪20/35‬‬
 ‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪.52‬‬ ‫ד‬ ‫‪.34‬‬ ‫‪.16‬‬

‫ד‬ ‫‪.35‬‬ ‫‪.17‬‬
‫ד‬ ‫‪.36‬‬ ‫ב‬ ‫‪.18‬‬

‫ביומכניקה‬

‫‪ .1‬בחומר אלסטי לינארי‪ ,‬הקו התאר את הקשר בין המאמץ ‪ α‬לעיבור ‪ ε‬לאורך ציר העמיסה )הציר‬
‫הראשי(‪:‬‬
‫א‪ .‬ישר בתחום האלסטי‪ ,‬אשר שיפועו הינו מודול האלסטיות‬
‫ב‪ .‬אקספוננט בתחום האלסטי‪ ,‬וישר מעבר לתחום האלסטי‬
‫ג‪ .‬מושפע מקיומם של מאמצי גזירה בחומר‬
‫ד‪ .‬קיים קשר רק בעמיסת גזירה אך לא בעמיסת לחיצה‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(1996 ,2000 ,2001 ,2002‬‬
‫תשובות שהופיעו ב‪:2003 -‬‬
‫א‪ .‬מתואר באמצעות קשר לינארי בתחום האלסטי של החומר‪ ,‬ומודול האלסטיות מחושב‬
‫לפי שיפוע הקו‬
‫ב‪ .‬הינו אקספוננציאלי בכל תחום העיבור‬
‫ג‪ .‬תלוי בקיומם או אי קיומם של מאמצי גזירה בחומר‬
‫ד‪ .‬קיים במאמצי לחיצה בלבד ולא במאמצי גזירה‬

‫‪ .2‬קיבוע כירורגי של ברך פגועה בשינויים ניוונים מומלץ לאחר‪:‬‬

‫א‪ .‬בחולה בן ‪ 72‬הסובל מכאבים והגבלות תנועה ניכרות של הברך‬
‫ב‪ .‬בחולה בן ‪ 32‬שסבל משבר תוך פרקי מרוסק של הברך‬
‫ג‪ .‬בחולה בן ‪ 29‬עם קרע ברצועה הצולבת הקדמית ) ‪Anterior cruciate‬‬
‫‪(ligament‬‬
‫ד‪ .‬אינו מומלץ לאף חולה‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2002‬‬

‫‪ .3‬גבר בן ‪ 37‬סבל משבר מרוסק תוך פרקי בשורש כף היד‪ ,‬של קצה הרדיוס‪ .‬מהו הסיבוך השכיח‬
‫ביותר העלול להתפתח בשנים הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬נזק לפעולת היישור והכיפוף של האצבעות‬
‫ב‪ .‬הפרעה לפעולת העצב הרדיאלי‬
‫ג‪ .‬כאבים והגבלות תנועה עקב התפתחות שינויים ניוונים של הסחוס הפירקי‬
‫ד‪ .‬פגיעה בתפקוד העצב האולנרי‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2002‬‬

‫‪ .4‬בחולה בת ‪ 19‬הסובלת מדיספלסיה של פרק הירך )‪ (hip dysplasia‬הטיפול הניתוחי הטוב‬

‫ביותר בגלל הכאבים מהם היא סובלת יהיה‪:‬‬
‫א‪ .‬קיבוע המיפרק )‪.(arthrodesis‬‬
‫ב‪ .‬החלפת המיפרק ע"י תותבת‪.‬‬
‫ג‪ .‬כריתת ראש עצם הירך מאיזור המיפרק‪.‬‬
‫ד‪) osteotomy .‬ניסור( של עצם הירך או האגן או שניהם‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996 ,2002 ,2003‬‬

‫‪21/35‬‬
 ‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪ .5‬איזה מן הבאים הוא הסיבוך המסוכן ביותר לאחר שבר מאמץ ‪ stress fracture‬בצוואר עצם‬
‫הירך ברצי מרצון‪ ,‬אשר ממשיכים בריצה למרות הכאבים במפרק הירך‪:‬‬
‫א‪ .‬פגיעה בסחוס הפירקי‪.‬‬
‫ב‪ .‬התמוטטות ותזוזה של ראש עצם הירך ממקומו‪.‬‬
‫ג‪ delayed union .‬איחור בחיבור‪.‬‬
‫ד‪ – osteonecrosis .‬נמק אוסקולרי עקב פגיעה באספקת דם‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996 ,2003‬‬

‫‪ .6‬הסיבוך השכיח ביותר לאחר שבירה של לוחית הצמיחה )‪ (epiphyseal‬הדיסטלית של הטיביה‬

‫בילדה בת ‪ 10‬היא‪:‬‬
‫א‪ .‬הפסקת הצמיחה )‪ (growth‬לחלוטין‪.‬‬
‫ב‪ .‬התפתחות דפורמציה זוויתית בצמיחה )‪(angular deformity‬‬
‫ג‪ .‬התפתחות תהליך זיהומי בקרסול הפגוע‬
‫ד‪ .‬חוסר יציבות של הקרסול הפגוע‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996‬‬

‫‪ .7‬מדוע מומלץ להימנע ככל האפשר לבצע ניתוחי החלפות מיפרקים באנשים צעירים הסובלים‬
‫ממחלת פרקים ניוונית?‬
‫א‪ .‬התותבות מאוד יקרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הניתוח מצריך ריתוק של החולה במשך זמן ממושך לכיסא גלגלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬קיימת שכיחות גבוהה יחסית של התרופפות התותבות לאחר מספר שנים‪.‬‬
‫ד‪ .‬קיימת אלרגיה במרבית האנשים למתכת ממנה עשויות התותבות‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996 ,2002 ,2003‬‬

‫‪ .8‬הטיפול המומלץ ביותר לשיברי מאמץ של עצמות השוק )טיביה( הינו‪:‬‬

‫א‪ .‬קיבוע בגבס למשך ‪ 6‬שבועות‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניתוח לקיבוע העצם השבורה ע"י מסמר תוך לשדי‪.‬‬
‫ג‪ .‬תרופות לכאבים ומנוחה ממאמץ במשך ‪ 6‬שבועות‪ ,‬ללא כל קיבוע לרגל הפגועה‬
‫מכל סוג שהוא‪.‬‬
‫ד‪ .‬חבישה אלסטית והליכה בעזרת קביים ללא דריכה על הרגל הפגועה במשך ‪6‬‬
‫שבועות‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996 ,2003‬‬

‫‪ .9‬ניתוח אוסטאוטומיה )ניסור עצם( של החלק העליון של עצם הטיביה בחולה בן ‪ 40‬עם שינויים‬
‫ניווניים של הברך‪:‬‬
‫א‪ .‬גורם לשינוי ציר העצם ומשנה לכן את נשיאת משקל הגוף מאזור הסחוס הפגוע‬
‫לאיזור של סחוס בריא יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מפחית במידה רבה את הלחץ התוך לשדי בעצם הטיביה‪ ,‬ומביא לכן להקלה‬
‫ניכרת בכאבים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מונע צורך בניתוח של החלפת מיפרק הברך בגיל צעיר‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996 ,2002‬‬

‫‪ .10‬קיבוע ע"י פלטות מתכתיות של שברים בחלק אמצעי של הטיביה אינו מומלץ כי‪:‬‬
‫א‪ .‬לא ניתן להשיג יציבות תקינה באיזור השבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניתן למשש הפלטה מתכת לעור‪.‬‬
‫ג‪ .‬נגרם נזק ממושך לקטע ארוך של פריאוסטיאום שמתכת לפלטה‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996‬‬

‫‪22/35‬‬
 ‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪ .11‬לגבר השוקל ‪ 89‬ק"ג יש תחביב לעלות בריצה את מדרגות ביתו עד לקומה הרביעית‪ .‬מה המשקל‬
‫המופעל על הברך בכל שלב בריצה זאת?‬
‫א‪ 83 .‬ק"ג‪.‬‬
‫ב‪ 166 .‬ק"ג‪.‬‬
‫ג‪ 209 .‬ק"ג‪) .‬גרסא אחרת‪(349 :‬‬
‫ד‪ 550 .‬ק"ג‪) .‬גרסא אחרת‪(750 :‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪ - 1996 ,2002 ,2003‬במספרים מעט שונים(‬

‫‪ .12‬הכוחות המשתתפים בדיאגרמת גוף חופשי של סגמנט כף הרגל בזמן דריכה‪ ,‬מתארים‪:‬‬
‫א‪ .‬את ריאקציית הקרקע‪ ,‬הכוחות בשרירי השוק והעומס במפרק הקרסול‪.‬‬
‫ב‪ .‬את ריאקציית הקרקע בלבד‪.‬‬
‫ג‪ .‬את העומס במפרק הברך‪.‬‬
‫ד‪ .‬את הכוחות בשרירי השוק בלבד‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה גם במבחן ‪(1996 ,2001‬‬

‫‪ .13‬הרמה פתאומית של חבילת קש כבדה במשקל של ‪ 85‬ק"ג יכולה לגרום ל‪:‬‬

‫א‪ .‬כאבים בצוואר על רקע פגיעה ברצועה צולבת אחורית‬
‫ב‪ .‬קרע של הליגמנט הפטלרי במרפק‬
‫ג‪ .‬פריצה של דיסק מותני בין חולייתי‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחן ‪(2002‬‬

‫‪ .14‬באיזה מהמצבים הבאים ישנה שכיחות גבוהה של התפתחות מחלת פרקים ניוונית‪:‬‬
‫א‪ .‬לאחר פריקות חוזרות של הכתף‬
‫ב‪ .‬לאחר ניתוח כריתת מניסקוס בברך‬
‫ג‪ .‬לאחר שבר בצוואר עצם הירך‬
‫ד‪ .‬כל התשובות אינן נכונות‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחן ‪(2002 ,2003‬‬

‫‪ .15‬הפקטורים החשובים ביותר בטיפול בשברים של עצם ארוכה הינם‪:‬‬

‫א‪ .‬שיחזור ציר אנטומי של העצם השבורה‬
‫ב‪ .‬שיחזור משטחים פרקיים במצבים של שבר תוך פרקי‬
‫ג‪ .‬שמירה על האורך הנורמלי של העצם‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחן ‪(2002‬‬

‫‪ .16‬במהלך מחזור ההליכה ניתן להבחין במספר שלבי ביניים שהם‪:‬‬

‫א‪ .‬שלב הדריכה המהווה כ‪ 40%-‬ממחזור ההליכה ושלב ההנפה המהווה כ‪60%-‬‬
‫ממחזור ההליכה‬
‫ב‪ .‬שלב הדריכה הכולל בתוכו שני מצבי ביניים שבהם הרגל הדורכת והרגל‬
‫המונפת נוגעות בקרקע‬
‫ג‪ .‬שלב הנפה המהווה כ‪ 40%-‬ממחזור ההליכה‬
‫ד‪ .‬ב‪+‬ג‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחן ‪(2001‬‬

‫‪ .17‬בזמן הליכה‪ ,‬כוחות הריאקציה האנטריו‪-‬פוסטריורים )‪:(AP‬‬

‫א‪ .‬יכולים להגיע לערך מקסימלי של כ‪ 30%-‬ממשקל הגוף‬
‫ב‪ .‬כוללים פאזת בלימה המתחילה עם ה‪ ,Heel strike -‬ומתפרשת על מחצית‬
‫משלב ה‪Midstance -‬‬

‫‪23/35‬‬
 ‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫ג‪ .‬כוללים פאזת האצה )דחיפה קדימה( המתחילה עם ה‪,Heel strike -‬‬
‫ומתפרשת על מחצית משלב ה‪Midstance -‬‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ב‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחנים ‪(1996 ,2001‬‬

‫‪ .18‬נתון שהמשקל העצמי של פלג הגוף העליון הוא ‪ 5/6‬ממשקל הגוף‪ ,‬והיחס בין זרועות המומנט‬
‫יחסית למרכז מפרק הירך‪ ,‬של מרכז הכובד של פלג הגוף העליון ושל השריר האבדקטורי‬
‫)‪ ,(gluteus-medius‬הינו ‪ .1:3.5‬העומס במפרק הירך במצב סטטי יהיה בהתאם‪:‬‬
‫א‪ .‬שווה בקירוב למשקל הגוף‬
‫ב‪ .‬שווה בקירוב ל‪ 4-‬פעמים משקל הגוף‬
‫ג‪ .‬שווה בקירוב ל‪ 10-‬פעמים משקל הגוף‬
‫ד‪ .‬אין קשר בין העומס במפרק לבין יחס הזרועות הנ"ל‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחנים ‪) 1996 ,2001‬בסעיף ב' התשובה היתה "פי ‪(("3‬‬

‫‪ .19‬עבור אדם בעל משקל של ‪ 80kg‬העומס במפרק הירך שלו בזמן עמידה על רגל אחת הוא כ‪:‬‬
‫א‪3200 Kg .‬‬
‫ב‪320 kg .‬‬
‫ג‪20 Kg .‬‬
‫ד‪80 Kg .‬‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחן ‪(2000 ,2003‬‬

‫‪ .20‬באנליזת הליכה‪ ,‬הכוחות החיצוניים במשוואות התנועה מייצגים‪:‬‬

‫א‪ .‬ראקציות קרקע‪-‬גוף‪ ,‬הכוחות בשרירים והעומסים במפרקים‬
‫ב‪ .‬ריאקציות קרקע‪-‬גוף )או‪ :‬ריאקציות קרקע‪-‬גוף ומשקלים עצמיים(‬
‫ג‪ .‬הכוחות בשרירים‬
‫ד‪ .‬עומסים במפרקים‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחן ‪(1996 ,2001 ,2002‬‬

‫‪ .21‬שלב הדריכה במחזור ההליכה מתרחש לפי הסדר הבא )יש לקרא מימין לשמאל(‪:‬‬
‫א‪.Heel-off, Heel strike, Toe-off, Midstance, Foot flat .‬‬
‫ב‪.Heel-off, Midstance, Toe-off, Heel strike, Heel-off .‬‬
‫ג‪.Heel Strike, Heel-off, Midstance, Foot-flat, Toe-off .‬‬
‫ד‪Toe-off, Heel-off, Midstance, Foot-flat, Heel strike .‬‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחן ‪(1996‬‬

‫‪ .22‬כוחות הראקצייה האנכיים )ורטיקליים( על רגל אחת מקבלים את הערכים המקסימליים‪:‬‬

‫א‪ .‬בשלב ה ‪.Heel strike‬‬
‫ב‪ .‬בשלב ה ‪.Toe - off‬‬
‫ג‪ .‬במהלך ה – ‪ ,Midstance‬כאשר הרגל הנגדית נמצאת בפאזת ההנפה‪.‬‬
‫ד‪ .‬במהלך הדריכה הכפולה )כאשר שתי הרגליים נוגעות בקרקע(‪.‬‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחן ‪(1996 ,2003‬‬

‫‪ .23‬מתוך חוק הוק לחומר אלסטי‪ ,‬העיבור לאורך הציר האורכי‪:‬‬

‫א‪ .‬תלוי במאמצים על הצירים האורכי והרוחבי‪ ,‬במודול האלסטיות וביחס‬
‫פואסון‬
‫ב‪ .‬אינו תלוי במודול האלסטיות אך תלוי ביחס פואסון והמאמצים‬
‫ג‪ .‬אינו תלוי ביחס פואסון אך תלוי במודול האלסטיות והמאמצים‬
‫ד‪ .‬אך ורק ביחס פואסון‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחן ‪(1996 ,2001 ,2002‬‬

‫‪24/35‬‬
 ‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪ .24‬המאמצים הציריים המתפתחים בחתך כל שהוא של עצם ארוכה המועמסת במומנט כפיפה‪:‬‬
‫א‪ .‬יהיו מקסימליים במרכז העצם ומינימליים לאורך השפה‬
‫ב‪ .‬יתפלגו לינארית סביב ציר ניטרלי העובר דרך מרכז העצם‬
‫ג‪ .‬יהיו מקסימליים לאורך השפה ויתאפסו לאורך הציר הניטרלי‬
‫ד‪ .‬ב‪+‬ג‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחן ‪(1996 ,2001‬‬

‫‪ .25‬המיפרק הסינוביאלי צריך להיות‪:‬‬

‫א‪ .‬ללא כאבים‬
‫ב‪ .‬בתנועה מלאה‬
‫ג‪ .‬יכול שיהיה בו עיוות‬
‫ד‪ .‬תשובות א‪+‬ב נכונות‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחן ‪(2001‬‬

‫‪ .26‬הארטריטיס השכיחה ביותר הינה‪:‬‬

‫א‪Crystal arthropathy .‬‬
‫ב‪Rheumatoid Artritis .‬‬
‫ג‪Osteoarthritis .‬‬
‫ד‪Septic artritis .‬‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחן ‪(2001‬‬

‫‪ .27‬המיפרק המלאכותי המושתל בגוף‪:‬‬

‫א‪ .‬יכול להיות במקומו לכל אורך החיים‬
‫ב‪ .‬עלול להתרופף ולעיתים יש צורך בהחלפה חוזרת‬
‫ג‪ .‬מקובע לעצם בעזרת פלטות וברגים‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחן ‪(2001‬‬

‫‪ .28‬העיקרון בהחלפת מיפרקים בגוף האדם הוא‪:‬‬

‫א‪ .‬לקבל מיפרק שיבצע תפקוד המיפרק אך אינו צריך להיות דומה למפרק‬
‫האנטומי‬
‫ב‪ .‬תפקוד המיפרק המושתל תלוי ברקמות הרכות )שרירי( שיהיו תקינים ויניעו‬
‫את המיפרק‬
‫ג‪ .‬החומרים צריכים להיות פריכים ולא חשוב מהו גורם החיכוך בהם‬
‫ד‪ .‬משקלם צריך להיות נמוך‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחן ‪(2001‬‬

‫‪ .29‬הסחוס המיפרקי‪:‬‬
‫א‪ .‬בכל מקרה נשחק תמיד וניתן לעצור את תהליך השחיקה‬
‫ב‪ .‬ניתן להחליף את הסחוס באופן מלא כדי שיעטוף את המיפרק הפגוע‬
‫ג‪ .‬ניתן להאט את הרס החוס בטיפולים שמרניים ופיזיקליים שונים‬
‫ד‪ .‬מתחיל להיפגע החל מהעשור ה‪ 6-‬לחיים‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחן ‪(2001‬‬

‫‪ .30‬שבר ספירלי בעצם ארוכה מעיד כי‪:‬‬

‫א‪ .‬השבר נגרם כתוצאה מעומסי כפיפה‬
‫ב‪ .‬השבר נוצר כתוצאה מעומס פיתול‬
‫ג‪ .‬חוזק העצם בגזירה נמוך יותר מחוזק העצם במתיחה‬
‫ד‪ .‬חוזק העצם במתיחה גבוה יותר מחוזק העצם בלחיצה‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪25/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪ .31‬שבר סגור הכולל פרק בטיביה יקרא‪:‬‬

‫א‪ .‬שבר מרוסק ספירלי פתוח של הטיביה‬
‫ב‪ .‬שבר חוץ פרקי סגור של הקרסול‬
‫ג‪ .‬שבר תוך פרקי מרוסק סגור של ההומרוס‬
‫ד‪Closed intraarticular fracture of the tibia .‬‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ Intra medular nailing .32‬הוא‪:‬‬

‫א‪ .‬קיבוע שבר ע"י הכנסת מסמר לתוך העצם‬
‫ב‪ .‬קיבוע שבר ע"י הכנסת מסמר למפרק שבין העצמות‬
‫ג‪ .‬הכנסת מסמר לצורך מתיחה שלדית‬
‫ד‪ .‬קיבוע שבר ע"י פלטה וברגים‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .33‬ניתוח ‪ Osteotomy‬מבוצע על מנת‪:‬‬

‫א‪ .‬לשנות את הזווית בין מפרק הירך ל‪ femor -‬כך שאזור עם סחוס בריא‬
‫ישתתף בנשיאת משקל‬
‫ב‪ .‬הורדת הלחץ התוך לשדי בעצם הירך‬
‫ג‪ .‬הוצאת סחוס מנוון מאזור נשיאת המשקל‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .34‬בשבר מרוסק )‪" (comminuted‬פתוח" )‪ (open‬של עצם הירך‪ ,‬יש לטפל ע"י‪:‬‬
‫א‪ .‬תרופות לכאבים‬
‫ב‪ .‬הטריית הפצע וקיבוע חיצוני של השבר‪ ,‬ומתן אנטיביוטיקה למניעת זיהומים‬
‫ג‪ .‬גבס מהמפשעה ועד לברך‬
‫ד‪ .‬אין צורך בשום טיפול‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחן ‪(2000‬‬

‫‪ .35‬העומס הפועל על מפרק הירך בזמן עמידה על רגל אחת‪:‬‬

‫א‪ .‬שווה למשקל העצמי של פלג הגוף העליון‪.‬‬
‫ב‪ .‬שווה למשקל העצמי של פלג הגוף התחתון‪.‬‬
‫ג‪ .‬שווה בקרוב לכוח שקול המורכב מהכוחות שיוצרים שרירי הירך האבדוקטורים‬
‫ומשקל הגוף‪.‬‬
‫ד‪ .‬שווה בקרוב למשקל הגוף‪.‬‬
‫תשובות אחרות‪:‬‬
‫א‪ .‬שווה בקירוב למשקל העצמי של פלג הגוף שמעל הירך‬
‫ב‪ .‬שווה בקירוב למחצית משקל הגוף‬
‫ג‪ .‬שווה בקירוב ל‪ 4-‬פעמים משקל הגוף‬
‫ד‪ .‬עוצמתו נמוכה כי ערך העומס נישא על ידי שרירי הירך‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(1996 ,2002‬‬

‫‪ .36‬זרוע המומנט מגיד הפטלה אל נקודת המגע הטיביו‪-‬פמורלית‪:‬‬

‫א‪ .‬משפיעה אך במעט על העומס במפרק הברך‬
‫ב‪ .‬משפיעה על הכוח המתפתח בין הטיביה לפמור‬
‫ג‪ .‬אינה מושפעת מזוית הכיפוף של הברך‬
‫ד‪ .‬מקבלת את הערך המקסימלי שלה כאשר זוית הברך נעה בין ‪ 30°‬ל‪60° -‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2002‬‬
‫תשובות שהופיעו ב‪:2003 -‬‬
‫א‪ .‬מהווה גורם משמעותי המשפיע על עומס המתפתח במפרק הברך‬
‫ב‪ .‬מקבלת את הערך המקסימלי כאשר זוית הברך נעה בין ‪ 30°‬ל‪60° -‬‬

‫‪26/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫ג‪ .‬אינה משפיעה על העומס המתפתח במפרק הברך‬

‫ד‪ .‬א‪+‬ב‬

‫‪ .37‬בפאזת הדריכה‪ ,‬בהליכה רגילה כאשר הרגל הנגדית מונפת‪ ,‬העומס על מפרק הירך‪:‬‬
‫א‪ .‬לא יעלה על מחצית ממשקל הגוף‪.‬‬
‫ב‪ .‬עשוי להגיע לפי ‪ 100‬ממשקל הגוף‪.‬‬
‫ג‪ .‬עשוי להגיע לפי ‪ 5‬ממשקל הגוף‪.‬‬
‫ד‪ .‬שווה בקרוב למשקל הגוף‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996‬‬

‫‪ .38‬במהלך עליה במדרגות‪ ,‬הכוח המתפתח בגיד ה ‪ quadriceps‬יהיה תלוי‪:‬‬

‫א‪ .‬במשקל הגוף‪.‬‬
‫ב‪ .‬בזרוע המומנט של גיד ה ‪ patella‬ביחס לנקודת המגע הטיביו‪ -‬פמורלית‪.‬‬
‫ג‪ .‬בזרוע המומנט של כוח הריאקציה ברגל יחסית לנקודת המגע הטיביו‪-‬‬
‫פמורלית‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996‬‬

‫‪ .39‬כח הפועל על ראש ה ‪ femur‬שכיוונו ניצב לצואר ה ‪ femur‬יגרום‪:‬‬

‫א‪ .‬למומנט כפיפה היוצר מאמצים ציריים עם פילוג לינארי בחתך העצם‪.‬‬
‫ב‪ .‬לכוח גזירה היוצר מאמצי גזירה‪ ,‬בנוסף למאמצים שבסעיף א‪.‬‬
‫ג‪ .‬אך ורק למומנט כפיפה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אך ורק למומנט פיתול‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996‬‬

‫‪ .40‬התוצאה האפשרית של עומס על ראש הפמור הנה‪:‬‬

‫א‪ .‬הופעת מאמצים ציריים עקב פיתול‬
‫ב‪ .‬הופעת מאמצים ציריים עקב כפיפה שהמאמץ הגדול הוא על ציר מרכזי‬
‫בצוואר הפמור‬
‫ג‪ .‬הופעת מאמצי גזירה עקב כפיפה שהמאמץ הגדול הוא בקצוות העליון‬
‫והתחתון של צוואר הפמור‬
‫ד‪ .‬שילוב של מאמצים ציריים ומאמצי גזירה עקב השפעות הכפיפה והפיתול‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2002‬‬

‫‪ .41‬אנטרופומטריה היא‪:‬‬
‫א‪ .‬מידע סטטיסטי על התכונות הפיסיקליות והגיאומטריות של הגוף וחלקיו‬
‫ב‪ .‬יכולת הגוף לשמור על יציבותו בזמן הליכה‬
‫ג‪ .‬קיום משוואות התנועה של חוליות הגפה התחתונה‬
‫ד‪ .‬מדידת חלקי הגוף בזמן תנועתו‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2002‬‬

‫‪ .42‬פיתול בעצם ארוכה יגרום‪:‬‬

‫א‪ .‬למאמצי לחיצה ומתיחה עם פילוג לינארי‪ ,‬כאשר מאמץ מקסימלי מתפתח‬
‫על ההיקף‪.‬‬
‫ב‪ .‬למאמצי גזירה עם פילוג לינארי‪ ,‬כאשר המאמץ המקסימלי מתקבל על‬
‫הקליפה החיצונית של העצם‪.‬‬
‫ג‪ .‬למאמצי גזירה עם פילוג לינארי‪ ,‬כאשר המאמץ המקסימלי מתקבל במרכז‬
‫העצם‪.‬‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ג‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996‬‬

‫‪27/35‬‬
 ‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪ .43‬הגורמים המשפיעים על העומס המתפתח בדיסק הבין חולייתי ‪ L5/S1‬בזמן הרמת משא הם‪:‬‬
‫א‪ .‬משקל המשא‪ ,‬זרוע המומנט ממרכז הכובד של המשא אל נקודה המהווה את‬
‫ציר הסיבוב של פלג הגוף העליון במישור האנטריורי פוסטריורי‪ ,‬זוית ההטיה‬
‫של הגיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬אך ורק משקל המשא וזוית ההטיה של הגיו‪.‬‬
‫ג‪ .‬זרוע המומנט של הכח השקול המתאר את שריר הגיו‪.‬‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ג‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996‬‬

‫‪ .44‬כוח הגזירה הפועל על הדיסק הבין חוליתי‪:‬‬

‫א‪ .‬תלוי בעיקר בזוית ההטיה של הגיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬אינו תלוי כלל בזוית ההטיה של הגיו‪ ,‬אך תלוי במשקל העצמי של פלג הגוף‬
‫העליון‪.‬‬
‫ג‪ .‬יקבל ערך מינימלי בזמן עמידה זקופה‪.‬‬
‫ד‪ .‬א‪+‬ג‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996‬‬

‫‪ .45‬כוח הלחיצה הפועל על הדיסק ‪:L5/S1‬‬

‫א‪ .‬יגדל באופן משמעותי אם נרחיק את המשא ממרכז הגוף‪.‬‬
‫ב‪ .‬יגדל ככל שנעלה את משקל המשא‪.‬‬
‫ג‪ .‬עשוי להיות מסוכן אם יעלה על ‪ 300‬קג"כ‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(1996‬‬

‫‪ .46‬סמן רק את המשפט הנכון‪:‬‬

‫א‪ .‬הפעלה של שרירים אמטגוניסטים מקטינה את העומס במפרק אך מגדילה‬
‫את המומנט הפועל סביב מרכז המפרק‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפעלה של שרירים אנטגוניסטים אינה משנה את העומס במפרק אך מגדילה‬
‫את המומנט סביב מרכז המפרק‪.‬‬
‫ג‪ .‬עיקר העומס במפרק נוצר ע"י פעילות של שרירי השלד‪ ,‬כאשר ההפעלה של‬
‫שרירים אנטגוניסטים יכולה לגרום לעלייה משמעותית בעומס‪.‬‬
‫ד‪ .‬קו – אקטיבציה של השרירים גורמת לאי היציבות של המפרק עם עליה‬
‫משמעותית בעומס הפועל על המפרק‪.‬‬
‫תשובות אחרות‪:‬‬
‫א‪ .‬הפעלה של שרירים אמטגוניסטים מקטינה את העומס במפרק אך מגדילה‬
‫את המומנט במפרק‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפעלה של שרירים אנטגוניסטים אינה משנה את העומס במפרק אך מגדילה‬
‫את המומנט במפרק‪.‬‬
‫ג‪ .‬קו‪-‬אקטיבציה מגבירה את העומס במפרק‬
‫ד‪ .‬קו‪-‬אקטיבציה מגבירה את אי היציבות במפרק‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(1996 ,2002‬‬
‫גרסא אחרת הופיעה ב‪:2003 -‬‬
‫קו‪-‬אקטיבציה של שרירים גורמת ל‪:‬‬
‫ה‪ .‬הורדת העומס על המפרק‬
‫ו‪ .‬הקטנת יציבות המפרק‬
‫ז‪ .‬הגדלת העומס על המפרק‬
‫ח‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫‪28/35‬‬
 ‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪ .47‬בפתרון משוואת התנועה‪ ,‬לקבלת הכוחות הפנימיים במערכת השלד )שהם הכוחות בשרירים‬
‫והעומסים במפרקים(‪ ,‬באה לידי ביטוי העובדה כי‪:‬‬
‫א‪ .‬ניתן לקבל פתרון יחיד של הכוחות הפנימיים במערכת התנועה‪ ,‬ללא תלות‬
‫במערכת המדידה בה השתמשנו‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא ניתן לקבל פתרון יחיד של הכוחות הפנימיים במערכת התנועה בגלל ריבוי‬
‫קבוצות השרירים המשתתפות בהפעלת כל מפרק‪.‬‬
‫ג‪ .‬ניתן לקבל פתרון יחיד של הכוחות הפנימיים במערכת התנועה למרות ריבוי‬
‫קבוצות השרירים המשתתפות בהפעלת כל מפרק‪.‬‬
‫ד‪ .‬ניתן להגיע תמיד לפתרון יחיד של הכוחות הפנימיים במערכת התנועה בתנאי‬
‫שמדידת הכוחות החיצוניים תלווה בצילום התנועה‪.‬‬

‫‪ .48‬מספר הנעלמים במודל‪ ,‬המתאר את מערכת השלד‪:‬‬

‫א‪ .‬יגדל ככל שיקטן מספר השרירים המתוארים במודל‪.‬‬
‫ב‪ .‬יגדל ככל שיגדל מספר השרירים המתוארים במודל‪.‬‬
‫ג‪ .‬יהיה שווה תמיד למספר המשוואות‪.‬‬
‫ד‪ .‬ניתן לצמצום ע"י תאור שרירים שהם אנטגוניסטים ביניהם‪ ,‬כקבוצת שרירים‬
‫היוצרת מומנט באותו כיוון‪.‬‬

‫‪ .49‬דרוש לגרות בגירוי חשמלי מלאכותי את שרירי הזרוע של משותק באופן בו יוכלו לשאת‬
‫משקולת המונחת הקצה היד‪ ,‬כך שהכח במפרק המרפק יהיה הקטן ביותר‪ .‬אם ביכולתך לגרות‬
‫רק אחד מהשרירים הכופפים‪ ,‬אזי לשריר העדיף‪:‬‬
‫א‪ .‬שטח החתך הקטן ביותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬זרוע המומנט הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬זרוע המומנט הגדולה ביותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬שטח החתך הגדול ביותר‪.‬‬

‫‪ .50‬השאלה הבאה מתייחסת לתמונה מספר ‪.1‬‬

‫בהינתן ‪ 4‬סדרות הנתונים המתייחסים לציור‪ ,‬עבור איזו מערכת ניתן לחשב את כח הריאקציה‬
‫הפועל על המרפק?‬

‫‪29/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪.2‬‬ ‫‪.1‬‬
‫זווית בין‬ ‫זרוע‬ ‫גודל‬ ‫שריר‬ ‫זווית‬ ‫זרוע‬ ‫גודל‬ ‫שריר‪/‬‬
‫כוח לעצם‬ ‫מומנט‬ ‫כוח‬ ‫‪/‬מסה‬ ‫בין כוח‬ ‫מומנט‬ ‫כוח‬ ‫מסה‬
‫האמה‬ ‫יחסית‬ ‫לעצם‬ ‫יחסית‬
‫למרפק‬ ‫האמה‬ ‫למרפק‬
‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫‪2=1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫‪1‬‬
‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫‪2‬‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫‪2‬‬
‫לא נתון‬ ‫לא נתון לא נתון‬ ‫‪3‬‬ ‫נתון‬ ‫לא נתון נתון‬ ‫‪3‬‬
‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫‪5=4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫‪4‬‬
‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫‪5‬‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫‪5‬‬
‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫‪M1g‬‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫‪M1g‬‬
‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫‪M2g‬‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫‪M2g‬‬

‫‪.4‬‬ ‫‪.3‬‬
‫זווית בין‬ ‫זרוע‬ ‫גודל‬ ‫שריר‬ ‫זווית‬ ‫זרוע‬ ‫גודל‬ ‫שריר‪/‬‬
‫כוח לעצם‬ ‫מומנט‬ ‫כוח‬ ‫‪/‬מסה‬ ‫בין כוח‬ ‫מומנט‬ ‫כוח‬ ‫מסה‬
‫האמה‬ ‫יחסית‬ ‫לעצם‬ ‫יחסית‬
‫למרפק‬ ‫האמה‬ ‫למרפק‬
‫‪2=1‬‬ ‫‪2=1‬‬ ‫‪2=1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2=1‬‬ ‫‪2=1‬‬ ‫‪2=1‬‬ ‫‪1‬‬
‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫‪2‬‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫‪2‬‬
‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫‪3‬‬
‫‪5=4‬‬ ‫‪5=4‬‬ ‫‪5=4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5=4‬‬ ‫‪5=4‬‬ ‫‪5=4‬‬ ‫‪4‬‬
‫נתון‬ ‫לא נתון נתון‬ ‫‪5‬‬ ‫נתון‬ ‫לא נתון לא נתון‬ ‫‪5‬‬
‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫‪M1g‬‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫‪M1g‬‬
‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫‪M2g‬‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫נתון‬ ‫‪M2g‬‬

‫‪1+2‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪2+4‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪1+3‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪1+4‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .51‬השאלה הבאה מתייחסת לתמונה מספר ‪.1‬‬

‫נתון הציור למעלה והטבלה הבאה‬

‫זווית בין כוח‬ ‫זרוע מומנט‬ ‫גודל‬ ‫שריר‪/‬מסה‬
‫לעצם האמה‬ ‫יחסית‬ ‫כוח‬
‫למרפק‬
‫‪60O‬‬ ‫‪5cm‬‬ ‫?‬ ‫‪1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪60O‬‬ ‫‪2.5cm‬‬ ‫?‬ ‫‪4‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪90O‬‬ ‫‪30cm‬‬ ‫‪10N‬‬ ‫‪M1g‬‬
‫‪90O‬‬ ‫‪15cm‬‬ ‫‪20N‬‬ ‫‪M2g‬‬

‫בנוסף ידוע שאין פעילות שרירים אנטגוניסטים‪ .‬מהו כוח הריאקציה השקול הפועל על המרפק‬
‫)הנח כי הוא פועל על הנקודה בה עובד ציר הסיבוב של המרפק(‬
‫א‪Rx=35N, Ry=180N .‬‬
‫ב‪Rx=35N, Ry=-45N .‬‬

‫‪30/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫ג‪Rx=69.3N, Ry=-90N .‬‬

‫ד‪Rx=69.3N, Ry=90N .‬‬

‫‪ .52‬בשבר של עצם ארוכה נגרם נזק לעצם‪ ,‬שחומרתו תלויה בגורמים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬עוצמת הכח הפועל על העצם‪.‬‬
‫ב‪ .‬כיוון הכח הפועל על העצם‪.‬‬
‫ג‪ .‬תאוצת הכח הפועל על העצם‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה גם במבחן ‪(2003‬‬

‫‪ .53‬הסכנה בשברים תוך פרקיים היא‪:‬‬

‫א‪ .‬נגרם נזק לגידים של המפרק‪.‬‬
‫ב‪ .‬התפתחות של שנויים ניוונים תוך פרקיים עקב הנזק לסחוס המפרק‪.‬‬
‫ג‪ .‬נגרם נזק לדיסקוס הבין מפרקי‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫‪ .54‬הדרך היעילה והבטוחה ביותר לאיבחון של שבר מאמץ )‪ (stress fracture‬היא‪:‬‬

‫א‪ MRI .‬של העצם החשודה‪.‬‬
‫ב‪ CT .‬של העצם החשודה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מיפוי עצמות בטכנציום‪.‬‬
‫ד‪ .‬מיפוי גליום‪.‬‬
‫תשובות שהופיעו ב‪:2003 -‬‬
‫א‪ .‬ביצוע צילומי רנטגן‬
‫ב‪ .‬ביצוע מיפוי עצמות‬
‫ג‪ .‬ביצוע בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת )‪ (CT‬באזור הכאבים‬
‫ד‪ .‬ביצוע של בדיקת תהודה מגנטית )‪ (MRI‬באזור הכאבים‪.‬‬

‫‪ .55‬ניתוח של אוסטאוטומיה )‪ (osteotomy‬מיועד לביצוע של‪:‬‬

‫א‪ .‬דרומפרסיה )הורדת לחץ( תוך גרמי‪.‬‬
‫ב‪ .‬שינוי ציר העצם‪.‬‬
‫ג‪ .‬שינוי אזור נשיאת משקל של סחוס המפרק‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫‪ .56‬בשבר "מרוסק" )‪" (comminuted‬פתוח" )‪ (open‬של עצם הירך‪ ,‬יש לטפל ע"י‪:‬‬
‫א‪ .‬תרופות לכאבים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הטריית הפצע וקיבוע חיצוני של השבר‪ ,‬ומתן אנטיביוטיקה למניעת זיהומים‪.‬‬
‫ג‪ .‬גבס מהמפשעה ועד הברך‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין צורך בשום טיפול‬

‫‪ .57‬העצם הנוטה ביותר לפתח שברי מאמץ הינה‪:‬‬

‫א‪ .‬טיביה‬
‫ב‪ .‬רדיוס‬
‫ג‪ .‬הומרוס‬
‫ד‪ .‬סקרום‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2003‬‬

‫‪31/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫ביומכניקה – תשובות אפשריות‪:‬‬

‫ב‬ ‫‪.39‬‬ ‫ב‬ ‫‪.20‬‬ ‫א‬ ‫‪.1‬‬

‫ד‬ ‫‪.40‬‬ ‫ד‬ ‫‪.21‬‬ ‫ב‬ ‫‪.2‬‬
‫א‬ ‫‪.41‬‬ ‫ב‪ /‬ג‬ ‫‪.22‬‬ ‫ג‬ ‫‪.3‬‬
‫ב‬ ‫‪.42‬‬ ‫א‬ ‫‪.23‬‬ ‫ד‬ ‫‪.4‬‬
‫ד‬ ‫‪.43‬‬ ‫ד‬ ‫‪.24‬‬ ‫ב‬ ‫‪.5‬‬
‫ד‬ ‫‪.44‬‬ ‫ד‬ ‫‪.25‬‬ ‫ב‬ ‫‪.6‬‬
‫ד‬ ‫‪.45‬‬ ‫ג‬ ‫‪.26‬‬ ‫ב‬ ‫‪.7‬‬
‫ג‬ ‫‪.46‬‬ ‫ב‬ ‫‪.27‬‬ ‫ג‬ ‫‪.8‬‬
‫‪.47‬‬ ‫ב‬ ‫‪.28‬‬ ‫ד‬ ‫‪.9‬‬
‫‪.48‬‬ ‫ג‬ ‫‪.29‬‬ ‫ד‬ ‫‪.10‬‬
‫‪.49‬‬ ‫ב‬ ‫‪.30‬‬ ‫ד‬ ‫‪.11‬‬
‫‪.50‬‬ ‫ד‬ ‫‪.31‬‬ ‫א‬ ‫‪.12‬‬
‫‪.51‬‬ ‫א‬ ‫‪.32‬‬ ‫ג‬ ‫‪.13‬‬
‫‪.52‬‬ ‫ד‬ ‫‪.33‬‬ ‫ד‬ ‫‪.14‬‬
‫‪.53‬‬ ‫ב‬ ‫‪.34‬‬ ‫ד‬ ‫‪.15‬‬
‫‪.54‬‬ ‫ג‬ ‫‪.35‬‬ ‫ד‬ ‫‪.16‬‬
‫‪.55‬‬ ‫ד‬ ‫‪.36‬‬ ‫ד‬ ‫‪.17‬‬
‫‪.56‬‬ ‫ג‬ ‫‪.37‬‬ ‫ב‬ ‫‪.18‬‬
‫‪.57‬‬ ‫ד‬ ‫‪.38‬‬ ‫ב‬ ‫‪.19‬‬

‫‪MRI‬‬

‫‪ .1‬הקונטרסט )קרי יכולת הפרדה בין רקמות שונות( נובע כתוצאה מ‪:‬‬
‫א‪ .‬שינויים בזמן הרלקסציה ‪ T1‬בין רקמות‪.‬‬
‫ב‪ .‬שינויים בזמן הרלקסציה ‪ T2‬בין רקמות שונות‪.‬‬
‫ג‪ .‬שינויים בצפיפות הפרוטונים ליחידת נפח‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫)שאלה זו הופיעה במבחנים ‪(1996 ,2002‬‬

‫‪ .2‬תדר התהודה המגנטי של פרוטון ‪:‬‬

‫ה‪ .‬משתנה בצורה אקספוננציאלית כתלות בעוצמת השדה המגנטי ‪.B‬‬
‫ו‪ .‬פרופורציוני ביחס ישר לעוצמת השדה המגנטי ‪.B‬‬
‫ז‪ .‬פרופורציוני ביחס הפוך ל‪.B-‬‬
‫ח‪ .‬משתנה כפונקציה לוגריתמית התלויה ב‪.B-‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(2000 ,2002‬‬

‫‪ .3‬בהדמית ‪ T1 ,MRI‬מבטא ‪:‬‬

‫ט‪ .‬את תדירות הפרצסיה של הפרוטון‪.‬‬
‫י‪ .‬קבוע הזמן שבמהלכו דועך אות ה‪ ,RF-‬הנפלט מהפרוטונים‪ .‬התוצאה אי‪-‬אחידות‬
‫)המתפתחת עם הזמן( בכיווני המומנט המגנטי ‪ M‬של הפרוטונים‪.‬‬
‫יא‪ .‬את קבוע הזמן שבו המומנט המגנטי ‪ M‬חוזר למצב התחלתי לנקודה שהופרעה‬
‫כתוצאה משידור ה‪.RF-‬‬
‫יב‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪ .2002‬במבחן מ‪ 2000 -‬ובמבחן נוסף השאלה התייחסה ל ‪(T2‬‬

‫‪32/35‬‬
 ‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪ .4‬קידוד המקום של כל פיקסל בתמונת ‪ MRI‬נקבע ע"י ‪:‬‬

‫א‪ .‬יצירת תלות בין תדר ה‪ RF-‬למיקום הרקמה המעוררת באמצעות גרדיאנטים בשדה‬
‫המגנטי‪.‬‬
‫ב‪ .‬צפיפות הפרוטונים ליחידת נפח‪.‬‬
‫ג‪ .‬זמני הרלקסציה ‪.T2 ,T1‬‬
‫ד‪ .‬שינוי המקדם הג'רומגנטי של הפרוטונים‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(2001‬‬

‫‪ .5‬מהם ההבדלים בין תמונה המתקבלת בהדמיה גרעינית לתמונת ‪? MRI‬‬

‫א‪ .‬הדמיה גרעינית מחייבת הזרקת חומר ניגוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬אין הבדל בין שתי השיטות‪.‬‬
‫ג‪ .‬יצירת הקונטרסט ב‪ MRI-‬תלויה אך ורק בצפיפות הפרוטונים ליחידת נפח בעוד‬
‫שבהדמיה גרעינית הקונטרסט נקבע אך ורק ע"י זמן מחצית החיים של חומר הניגוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬יצירת הקונטרסט ב‪ MRI-‬תלויה אך ורק בזמן מחצית החיים של גרעין המימן בעוד‬
‫שבהדמיה גרעינית הקונטרסט נקבע אך ורק ע"י זמן מחצית החיים של חומר הניגוד‪.‬‬

‫‪ .6‬הפרעה באחידות של השדה המגנטי במהלך הדמיית ‪: MRI‬‬

‫א‪ .‬לא תשפיע על איכות תמונת ההדמייה המתקבלת‪.‬‬
‫ב‪ .‬תעוות את תמונת ההדמייה בכך שיישבר הקשר החד ערכי בין תדר ה‪RF-‬‬
‫למיקום של הרקמה המעוררת‪.‬‬
‫ג‪ .‬תעוות את תמונת ההדמייה כתוצאה משינוי המקדם הגירומגנטי של הפרוטונים‪.‬‬
‫ד‪ .‬ב‪+‬ג נכונות‬

‫‪ .7‬בחירת פרוסה ב‪ MRI-‬מתבצעת ע"י‪:‬‬

‫א‪ .‬הפעלת שדה ‪ RF‬בצורה ממוקדת על הפרוסה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפעלת שדה ‪ RF‬ומדידת זמן הרלקסציה ‪T2.‬‬
‫ג‪ .‬ביצוע התמרת פורייה על פולס ה‪.RF-‬‬
‫ד‪ .‬הפעלת שדה ‪ RF‬בשילוב עם גרדיאנט מגנטי‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה גם במבחן ‪(2001‬‬

‫‪ .8‬תדר הרזוננס המגנטי‪:‬‬

‫א‪ .‬עולה אקספוננציאלית עם הגרדיאנט המגנטי‪.‬‬
‫ב‪ .‬יורד לינארית ככל שהגרדיאנט המגנטי עולה‪.‬‬
‫ג‪ .‬עולה לינארית עם גודל השדה המגנטי של פולס ה‪.RF-‬‬
‫ד‪ .‬עולה לינארית עם השדה המגנטי הראשי‪.‬‬

‫‪ .9‬הסיגנל המתקבל ב ‪ MRI‬ברגע נתון‪:‬‬

‫א‪ .‬יורד לינארית עם השדה המגנטי‬
‫ב‪ .‬תלוי בצפיפות הפרוטונים וזמני הרלקסציה של החומר‬
‫ג‪ .‬נקבע ע"י היחס שבין תדרי הרזוננס של חמצן ומימן‬
‫ד‪ .‬כל התשובות הנ"ל אינן נכונות‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2001‬‬

‫‪ .10‬תופעת התהודה המגנטית מתרחשת כאשר‪:‬‬

‫א‪ .‬זמן הרלקסציה ‪ T2‬גדול מ ‪T1‬‬
‫ב‪ .‬הממוצע הגאומטרי ‪) (1/T1*1/T2)-1/2‬שורש של מה שכתוב בסוגריים( שווה‬
‫לתדר גלי הרדיו המשודרים‬
‫ג‪ .‬תדר הפרסציה של הפרוטונים שווה לתדר גלי הרדיו המשודרים‬
‫ד‪ .‬אך ורק כאשר יש גראדיאנט מגנטי המשתווה לינארית עם המקום‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2001‬‬

‫‪33/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪ .11‬בזמן שידור פולס ‪:RF‬‬

‫א‪ .‬משתנה תדר הרזוננס לינארית כתלות בזמן‬
‫ב‪ .‬נוצר גראדיאנט מגנטי המשתנה לינארית עם המקום‬
‫ג‪ .‬וקטור המגנטיזציה השקול משנה זוית ביחס לתדר לשדה הראשי ‪B0‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫)השאלה הופיעה במבחנים ‪(2001 ,2002‬‬

‫‪ .12‬איזו מן ההצהרות אינה נכונה‪:‬‬

‫א‪ .‬זמן הרלקסציה ‪ T2‬נובע מאינטראקציה בין הספינים וחוסר אחידות בשדה‬
‫ב‪ .‬ב ‪ MRI‬דוגמים את התמרת פוריה של התמונות‬
‫ג‪ .‬הקונטרסט בתמונות ‪ MRI‬נובע מתדר רזוננס שונה בין רקמה לרקמה‬
‫ד‪ .‬קידוד המקום בתמונת ‪ MRI‬מתבצע על ידי הפעלת גרדיאנטים בשדה המגנטי‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2001‬‬

‫‪ .13‬במערכת ה – ‪ MRI‬גלי רדיו )‪ (RF pulse‬משודרים לרקמות‪:‬‬

‫א‪ .‬בתדר השווה לתדירות קצב הלב‬
‫ב‪ .‬בתדר השווה לקצב הגרדיאנטים‬
‫ג‪ .‬בתדר השווה לתדירות הסחרור )‪ (spinning‬של פרוטוני המימן‬
‫ד‪ .‬אין שידור גלי רדיו במערכת ה‪MRI -‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2003‬‬

‫‪ .14‬הגורמים המשפיעים על התמונה האבחנתית הנוצרת במערכת ה‪ MRI -‬הם‪:‬‬

‫א‪ .‬צפיפות הפרוטונים בריקמה‬
‫ב‪ T1 .‬של הריקמה‬
‫ג‪ .‬נוכחות זרימה‬
‫ד‪ T2 .‬של הריקמה‬
‫ה‪ .‬כולם משפיעים‬
‫ו‪ .‬אף אחד מהם אינו משפיע‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2003‬‬

‫‪ .15‬מה יוצר את הקונטרסט בין רקמות שונות בתמונת ה‪:MRI -‬‬

‫א‪ .‬פעולת מערכת הגרדיאנטים שבמערכת‬
‫ב‪ .‬השימוש בגלי רדיו בתדרים שונים‬
‫ג‪ .‬שוני בזמני הרלקסציה ‪ T2 ,T1‬של הרקמות השונות‬
‫ד‪ .‬השימוש בסלילים שונים לאיזורי גוף שונים‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2003‬‬

‫‪ .16‬סמן את המשפט הנכון מבין המשפטים המתארים את תכונות ה‪:MRI -‬‬

‫א‪ .‬מאפשר הערכת כלי דם וקיום זרימה בהם ללא אמצעים פולשניים‬
‫ב‪ .‬מזהה ומאבחן הסתיידויות ברקמות הרכות בצורה מוחלטת‬
‫ג‪ .‬אינו מאפשר הדמיית תהליכים פיסיולוגיים‬
‫ד‪ .‬פעולתו כרוכה בקרינה מייננת‪.‬‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2003‬‬

‫‪ .17‬תפקידי הגרדיאנטים במערכת ה‪:MRI -‬‬

‫א‪ .‬קביעת תדר פעימות גלי הרדיו )‪(RF pulse‬‬
‫ב‪ .‬סינכרון פעולת מערכת ה‪ MRI -‬עם קצב פעימות הלב‬
‫ג‪ .‬קביעת מיקומם הנכון של ה"פיקסלים" בתמונה האבחנתית המתקבלת במערכת‬
‫ה‪MRI -‬‬
‫ד‪ .‬סינכרון פעולת מערכת ה‪ MRI -‬עם קצב הנשימה‬
‫)השאלה הופיעה במבחן ‪(2003‬‬

‫‪34/35‬‬
‫ישומי פיסיקה ברפואה ‪ -‬ריכוז שאלות‬

‫‪ - MRI‬פתרונות אפשריים‪:‬‬

‫ג‬ ‫‪.13‬‬ ‫ד‬ ‫‪.7‬‬ ‫ד‬ ‫‪.1‬‬

‫‪.14‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫ב‬ ‫‪.2‬‬
‫‪.15‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫ג‬ ‫‪.3‬‬
‫‪.16‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫א‬ ‫‪.4‬‬
‫‪.17‬‬ ‫ב‬ ‫‪.11‬‬ ‫א‬ ‫‪.5‬‬
‫‪.18‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪.6‬‬

‫‪35/35‬‬
‫רפואה והלכה‬
‫רפואה והלכה ‪2003 -‬‬

‫שחזור מבחן ברפואה והלכה – ‪2003‬‬

‫‪" .1‬אני עובדת ברפאל – הרשות לפיתוח אמצעי לחימה‪ ,‬בחיפה‪ .‬לצורך תפקידי אני משתמשת‬
‫לעיתים בכלים סטטיסטיים‪ .‬יש בזה משהו שאינו ברור לי – מבחינה פילוסופית – והוא קיים‬
‫גם בעולם הרפואה והיינו שגם במקצוע שלי וגם ברפואה‪"...‬‬
‫א‪ .‬יש לעיתים רעש לבן ושימוש לרעה בעקומת גאוס‪.‬‬
‫ב‪ .‬החיזוי הוא פעולה מיותרת‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפטרנליזם גובר על האוטונומיה‪.‬‬
‫ד‪ .‬המציאות אינה מתנהגת בדיוק לפי המודל‪.‬‬

‫‪ .2‬נטילת כליה מאדם בלא הסכמתו לשם השתלה באדם אחר‪:‬‬

‫א‪ .‬לא תיתכן בשום אופן‬
‫ב‪ .‬יתכן שהיא לגיטימית‬
‫ג‪ .‬תלויה בשאלת חיי עולם מול חיי שעה‬
‫ד‪ .‬תלויה בשאלה האם התקיימו ‪ 5‬הכללים של כניסה לניתוח מסוכן‪.‬‬

‫‪ .3‬לפי השולחן הערוך‪ ,‬ניסויים בבעלי חיים‪:‬‬

‫א‪ .‬אסורים לעולם אם הדבר גורם לכאב‪.‬‬
‫ב‪ .‬מותרים אם זה לצורך הרפואה‪.‬‬
‫ג‪ .‬תלויים בשאלה אם החיה היא חתול‪ ,‬נמלה‪ ,‬יונה או תרנגול‪.‬‬
‫ד‪ .‬תלויים בחזון הצמחונות והשלום‪.‬‬

‫‪ .4‬פעולה מסוימת )עליה דיברנו בשיעורים( והנעשית בזמן ברית המילה‪ ,‬נועדה לשם‪:‬‬
‫א‪ .‬הכנה למצוות העונה‬
‫ב‪ .‬הכנה למצוות פרו ורבו‬
‫ג‪ .‬מניעת זיהום‬
‫ד‪ .‬הסרת הספק‬

‫‪1/1‬‬
‫רפואה והלכה ‪2001 -‬‬

‫בחינה ברפואה והלכה ‪2001 -‬‬

‫כל חומר עזר מותר בשימוש‬

‫פרק א'‪ :‬ענה על ‪ 3‬שאלות החובה שלהלן ) כל שאלה ‪ 15‬נק'(‪:‬‬

‫‪ .1‬לפניך ציטוט קצר מתוך הספר‪" :‬שאלות ותשובות שבות יעקב" )מחברו הוא רבי יעקב‬
‫רישר‪ ,‬שנולד בשנת ‪ 1670‬בפראג‪ ,‬וכיהן ברבנות בגרמניה(‪ .‬הוא מתחבט בדילמה חשובה‬
‫הקשורה בענייני רפואה והלכה‪ .‬קרא את הציטוט שלהלן ואח"כ ענה על השאלה‬
‫שבעקבותיו‪:‬‬
‫"נשאלתי אודות חולה שהוא מסוכן למות‪ ,‬וכל הרופאים מעריכים שהחולה ימות תוך יום‬
‫יומיים‪ ,‬אך מאידך אומרים שיש עוד פעולה אחת‪ ,‬שאפשר שהחולה יחיה ]=יתרפא[‬
‫באמצעותה – אך אפשר גם להפך‪ :‬אם לא תצליח – ימות החולה מיד‪ ,‬תוך שעה או‬
‫שעתיים" וכ"ו "‪) .‬שו"ת שבות יעקב חלק ג' סימן ע"ה(‪.‬‬
‫השאלה‪ :‬לאיזה מונח מקצועי שלמדנו )מבין המונחים שלפניך( יש זיקה ברורה לדילמה‬
‫שה"שבות יעקב" עומד בפניה? זאת אומרת‪ :‬לאיזה מהנושאים שלהלן – שאלה כזאת‬
‫שייכת במיוחד‪:‬‬
‫א‪ .‬חולה שיש בו סכנה‬
‫ב‪ .‬פיקוח נפש דוחה שבת‬
‫ג‪ .‬חיי עולם וחיי שעה‬
‫ד‪ .‬רודף‬

‫‪ .2‬לפניך ציטוט קצר מתוך הספר‪" :‬שאלות ותשובות הרדב"ז"‪) .‬מחברו הוא רבי דוד בן‪-‬‬
‫זמרא שנולד בספרד בשנת ‪ 1479‬ונפטר בצפת בשנת ‪ .(1573‬קרא את הציטוט וענה על‬
‫השאלה שאחריו‪:‬‬
‫"הזריז – הרי זה משובח‪ ,‬והנשאל מגונה‪ ,‬והשואל שופך דמים" )שו"ת רדב"ז חלק ד סימן‬
‫סז(‪.‬‬
‫השאלה‪ :‬לאיזה מבין הנושאים שלהלן רלוונטי ציטוט זה במיוחד‪:‬‬
‫א‪ .‬חולה שאין בו סכנה ‪.‬‬
‫ב‪ .‬פיקוח נפש דוחה שבת‪.‬‬
‫ג‪ .‬חיי עולם וחיי שעה‪.‬‬
‫ד‪ .‬גוסס‪.‬‬

‫‪ .3‬לפניך ציטוט קצר מתוך ספרו של פוסק מפורסם בין דורנו שהיה מכונה על שם ספרו‪:‬‬
‫החזון איש‪) ,‬נפטר בישראל בשנת ‪ .(52‬הפעם זהו ציטוט חלקי‪ ,‬אותו קטענו אנו בסופו‪,‬‬
‫בכוונה שאתה תמשיכו‪ .‬לפיכך קרא בבקשה את הציטוט כפי שהוא כאן וסמן איזו מבין ‪4‬‬
‫האפשרויות שלהלן היא ההמשך הטבעי של המשפט האחרון‪ ,‬הקטוע‪ ,‬שבציטוט זה‪:‬‬
‫"יש לעיין בשאלה‪ :‬מה הדין אם אחד רואה חץ ההולך להרוג אנשים רבים‪ ,‬ויכול להטותו‬
‫לצד אחד‪ ,‬ועל ידי זה יהרוג ]החץ[ רק אחד שבצד‪ ,‬והאחרים ינצלו‪ .‬ואם לא יעשה כן ‪-‬‬
‫ייהרגו רבים והאחד הזה שבצד יישאר בחיים‪ .‬ואין זה דומה למה שכתב הרמב"ם‬
‫)בהלכות יסודי התורה פרק ה הלכה ה(‪" :‬נשים שאמרו להם עובדי כוכבים‪ :‬תנו לנו אחת‬
‫מכן ונטמא אותה‪ ,‬ואם לאו נטמא את כולכן – יטמאו כולן ואל ימסרו להם נפש אחת"‬
‫שכן…………‪:‬‬
‫א‪ .‬במקרה של החץ מדובר במי שנמצא כבר בין כה וכה בקבוצת הסיכון יחד עם‬
‫כולם ואילו באונס – לא כל הנערות נמצאות באותה רמת סיכון"‪.‬‬
‫ב‪ .‬אונס זה לא כמו רצח"‪.‬‬
‫ג‪ .‬מסירה של בת היא מעשה אכזרי במהותו‪ ,‬ואילו הסטת החץ לא כן"‪.‬‬
‫ד‪ .‬את האנשים אשפר אחר כך להעניש ואילו את יורה החץ קשה יהיה לתפוס‪ ,‬וגם‬
‫אם ייתפס – איזה נחת כבר יהיה להרוג‪ ,‬מכך שהרוצח נתפס?"‬

‫פרק ב'‪ :‬ענה על ‪ 11‬מתוך ‪ 14‬שאלות הבאות )ערך כל שאלה ‪ 5‬נקודות(‪:‬‬

‫לפניך קבוצת שאלות‪ ,‬שבראש כל אחת מהן אמירה שכביכול נאמרת ע"י אדם לחברו‪ .‬בחר‬
‫‪ 11‬מתוכן ובדוק איזו מבין ‪ 4‬האפשרויות הבאות אחריה היא הנכונה‪ ,‬בהתאם למה שלמדנו‬
‫בשיעור‪.‬‬
‫רפואה והלכה ‪2001 -‬‬

‫‪" .4‬ידידי‪ ,‬כדאי שתכתוב צוואה כי אתה הולך למות‪ .‬ותסלח לי שאני אומר לך את האמת‬
‫כך ישירות אבל כך לימדנו…"‬
‫א‪ .‬נובק‬
‫ב‪ .‬בית הלל‬
‫ג‪ .‬ישעיהו‬
‫ד‪ .‬יחזקאל‬

‫‪" .5‬כשם שהגימ"ל רץ אחרי הדל"ת כדי לתת לו צדקה – כך יוצא גם ש…"‪:‬‬
‫א‪ .‬האמת היא ערך חשבו‪ ,‬אך גמילות חסדים היא ערך חשוב יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬האמת היא הערך העליון ביותר והוא כולל בתוכו גם את כל הערכים האחרים‬
‫ג‪ .‬האמת קשה להשגה כי היא כל הזמן "בורחת" מהתודעה…‬
‫ד‪ .‬שלפעמים יש שתי אמיתויות‪.‬‬

‫‪" .6‬הוא נופל‪ ,‬הוא נופל‪ ,‬אני אומת לך שהוא נופל‪ .‬את לא רואה שהוא נופל כי אין לך‬
‫מספיק אור )!(" זעקה היולדת העיוורת למיילדת האדישה‪ ,‬בשבת באמצע הצוהריים‪.‬‬
‫ולפי ההלכה חובה על המיילדת…"‬
‫א‪ .‬להדליק את האור‪.‬‬
‫ב‪ .‬לשאול רופא האם יש מספיק אור או שבאמת צריך להדליק אור‪.‬‬
‫ג‪ .‬לומר שהדלקנו אבל לא להדליק טרם שהיולדת העיוורת תבקש זאת שוב‪.‬‬
‫ד‪ .‬לשמור על השקט בחדר הלידה‪.‬‬

‫‪" .7‬מי שהקשיב היטב לכל השיעורים יודע כי העמדת חולה על מצבו היא" –‬
‫א‪ .‬חלק מחובת הרופא לכל פציינט‪ ,‬תהיינה הנסיבות אשר תהיינה‬
‫ב‪ .‬אינדיווידואלית לכל פציינט‪ ,‬אך תוך העדפה של אמירת האמת על הסתרתה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אינדיווידואלית לכל פציינט‪ ,‬אך תוך העדפה של הסתרת מידע מצער וזאת כדי‬
‫שלא תיחלש דעתו‪.‬‬
‫ד‪ .‬תלויה באופיו של הרופא וביכולתו להמשיך את ה"הצגה" לאורך זמן‪.‬‬

‫‪" .8‬אם לא נעשה הפלה מייד‪ ,‬אמר הרמב"ם‪ ,‬האשה תהא בסכנת חיים נוראה‪ ,‬וזה הרי –‬
‫א‪ .‬מקרה קלאסי של רודף‬
‫ב‪ .‬מקרה בו ההפלה תלויה בגיל ההריון‬
‫ג‪ .‬ברור כי חיי העובר קודמים לחיי האם‪ ,‬שהרי לעובר פוטנציאל חיים רב יותר‬
‫מחייה האבודים כבר של האם‪.‬‬
‫ד‪ .‬זוהי זכותו של האב לקבוע מה ייעשה בבנו‪.‬‬

‫‪" .9‬כשדקארט אמר 'אני חושב משמע אני קיים' הוא כלל לא התכוון לומר שמוות פירושו" –‬
‫א‪ .‬קריסה מוחלטת של מערכת הנשימה‪.‬‬
‫ב‪ .‬קריסה מוחלטת של מערכת החשיבה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ללמד את קריסתינה פילוסופיה‪ ,‬בשוודיה‪ ,‬מדי יום בחמש בבוקר‪.‬‬
‫ד‪ .‬סופה של מערכת הזיהוי של הזמן )"המת ששאל‪ :‬מה השעה?"(‬

‫‪" .10‬בתור הדוכס ממקלנבורג אני קובע כי" –‬

‫א‪ .‬קביעת המוות הוא עניין לרפואה ולרופאים בלבד‪.‬‬
‫ב‪ .‬רצוי לאחר את שעת הקביעה של המוות‪.‬‬
‫ג‪ .‬רצוי להקדים את שעת הקביעה של המוות‪.‬‬
‫ד‪ .‬ה'מלאך המחנק' הוא רעיון אווילי‪.‬‬

‫‪" .11‬הגאון יעב"ץ מחא ליה – לחכם רמ"ד – אמוחא מאה עוכלי בעוכלא ולא נשא לו פנים"‬
‫]=הגאון יעב"ץ היכה כביכול את החם רבי משה מנדלסון מאה מכות על קדקודו‪ ,‬כלומר‬
‫דחה את דבריו באופן מוחלט[ כי הוא – החכם רמ"ד – טעה וחשב ש…"‬
‫רפואה והלכה ‪2001 -‬‬

‫באונה הימנית של המוח שוכנים זה לצד זה הפיקוד על‪ :‬הזיכרון‪ ,‬הדיבור‬ ‫א‪.‬‬
‫והשליטה על הצד השמאלי של הגוף‪.‬‬
‫מבחן "ברה" הוא מבן חיוני בקביעת רגע המוות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫קיימות שתי אפשרויות לפענוח דבריו של ה"חתם סופר" ביחס לקביעת רגע‬ ‫ג‪.‬‬
‫המוות‪.‬‬
‫יש ללמוד מהמשנה העוסקת בדיני טומאה וטהרה את זמן קביעת המוות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ " .12‬לפיכך התאספנו כאן היום‪ ,‬חברי הרבנות הראשית לישראל‪ ,‬והחלטנו כי גם מדברי‬
‫ה'חתם‪-‬סופר' )אודות "המטול כאבן דומם ואין בו דום דפיקה ואם אחר כך בטל‬
‫הנשימה"( – עולה כי מי שגזע מוחו קרס לחלוטין‪ ,‬הינו" –‬
‫א‪ .‬אדם גוסס‪.‬‬
‫ב‪ .‬אדם הנחשב חי לכל דבר‪.‬‬
‫ג‪ .‬אדם הנחשב ספק גוסס ספק מת‪.‬‬
‫ד‪ .‬אדם מת גם אם ליבו ממשיך לדפוק מכוח המכונה‪.‬‬

‫‪" .13‬לכבוד מנהל המחלקה לטיפול נמרץ‪ :‬אני מבקש לאשפז אצלך בדחיפות כבשה הרה‪,‬‬
‫לחבר אותה למכונת הנשמה‪ ,‬להרדימה‪ ,‬לחתוך לה את הראש ואחר כך לילד אותה‪ .‬נא‬
‫לדאוג שהטלה יוולד חי‪ .‬הדבר חיוני לי מאד כדי להוכיח כי…‪:‬‬
‫א‪ .‬ולד זוטרא חיותיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לידה אינה מוכיחה חיים של האם‪.‬‬
‫ג‪ .‬לידה כשהאם מחוברת למכונת הנשמה אינה מוכיחה חיים של האם‪.‬‬
‫ד‪ .‬שעון הוא אביזר חשוב בעת ניתוח בעל משמעות הלכתית וציבורית‪.‬‬

‫‪" .14‬אנו‪ ,‬חברי ארגון הבריאות העולמי‪ ,‬קובעים בזאת כי בקביעת מוות יש להקפיד גם על‬
‫כך ש…"‬
‫א‪ .‬אם הדבר נוגע להשתלה – חובה שרופא משתיל יהא חבר בצוות הקובע מוות‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם הדבר נוגע להשתלה – חלילה שרופא משתיל יהא חבר בצוות הקובע מוות‪.‬‬
‫ג‪ .‬לפי דיקרט יש לבחון האם גזע המוח פעיל‪.‬‬
‫ד‪ .‬ליהודים ניתן להשתיל לב מתי שהם רוצים כי להם יש 'איש עיתי' המזומן‬
‫למצבים שכאלו )ראה מכתבו של מנדלסון(‪.‬‬

‫‪" .15‬בבוקר יום א' מצבו של המלך חוסיין היה כדלקמן‪ :‬ליבו פעם מכוח המכונה‪ ,‬אך כל‬
‫מערכות גופו האחרות קרסו‪ .‬לפיכך"‬
‫א‪ .‬לפי הרב אלישיב הוא היה חי‪ ,‬אך לפי הרבנות הוא היה כבר מת באותה שעה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפי הרב אויערבך זצ"ל הוא היה אז ספק חי ספק גוסס‪ ,‬ואילו לפי הרבנות הוא‬
‫היה אז חי‪.‬‬
‫ג‪ .‬מניסוי הכבשה מוכח כי ‪ :‬מאחר שאשה במצבו יכולה הייתה ללדת – הוא היה‬
‫חי‪.‬‬
‫ד‪ .‬מניסוי הכבשה מוכח כי‪ :‬מאחר שמחזור הדם אצלו היה פעיל – ברור כי באותה‬
‫שעה הוא היה חי‪.‬‬

‫‪" .16‬כריתת ראש הינה…"‬

‫א‪ .‬המתת חסד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מוות מוחלט‪.‬‬
‫ג‪ .‬המתה רק כאשר יחדל גם הלב מלפעום‪.‬‬
‫ד‪ .‬מוות מוחי השנוי במחלוקת‪.‬‬
‫‪" .17‬בדיקת גלסקו הינה…"‬
‫א‪ .‬הבדיקה האובייקטיבית ביותר של מוח נשי מת לעומת מוח גברי מת‪.‬‬
‫ב‪ .‬בדיקה אובייקטיבית יותר‪ ,‬יחסית לבדיקת ה"ברה" )הישנה‪-‬נושנה(‬
‫ג‪ .‬הבדיקה הסובייקטיבית אותה דורשים רבנים‪ ,‬שכן היא קובעת מוות וודאי‪.‬‬
‫ד‪ .‬הבדיקה הסובייקטיבית אותה דורשים רופאים‪ ,‬שכן די בה לקביעת המוות‪.‬‬
‫רפואה והלכה ‪2001 -‬‬

‫‪" .18‬לחיות בעוולה – זו עוולה הרבה יותר חמורה‪ ,‬מאשר לא לחיות כלל…"‬
‫א‪ .‬סבר החולה שהתלונן על כך שהמכשירים הרפואיים החדשים מכריחים אותו‬
‫להמשיך ולחיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬סבר בה כוח הילד שתבע בבית המשפט פיצויים מהוריו ומבית החולים על‬
‫הגעתו לעולם‪.‬‬
‫ג‪ .‬סבר הרב אויערבך זצ"ל בצוותו לעשות השתלות לב רק בחו"ל‪.‬‬
‫ד‪ .‬סבר החולה מכת ה"הימשים" בארה"ב שסרב לקבל טיפול רפואי הכולל‬
‫השתלה‪.‬‬
‫רפואה והלכה ‪1999 -‬‬

‫בחינה ברפואה והלכה ‪1999 -‬‬

‫כל חומר עזר מותר בשימוש‪.‬‬
‫יש לענות על ‪ 20‬שאלות‪.‬‬

‫‪ .1‬התיאוריה של קיבלר‪-‬רוס מצדדת ב‪:‬‬

‫א‪ .‬אמירת האמת מייד‪ ,‬כדי שפציינט יתחיל ב"הכחשה" ויתקדם אח"כ בשלבים‬
‫השונים‬
‫ב‪ .‬אמירת האמת אחרי שהפציינט מגיע לשלב האלטרנטיבה‬
‫ג‪ .‬הענות מירבית לבקשותיה של המשפחה או האישיות הקרובה לחולה והנושאת‬
‫בנטל‬
‫ד‪ .‬עשיית הכל כדי שהפציינט לא יכנס לדיכאון‪ ,‬לרבות הימנעות מהעמדתו על‬
‫מצבו‬

‫‪ .2‬ממעשה הילדים‪ ,‬שהתייחסו לסדר אותיות הא"ב בעברית‪ ,‬עולה כי ‪-‬‬

‫א‪ .‬האמת היא ערך חשוב‪ ,‬אך גמילות חסדים היא ערך חשוב יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬האמת היא ערך הכולל בתוכו גם את כל הערכים האחרים‬
‫ג‪ .‬האמת היא מוגבלת כשבאים לדון בעקומת גאוס‬
‫ד‪ .‬יש שהאמת היא כפולת פנים‪ ,‬ויש שיש בה שתי אפשרויות‬

‫‪ .3‬לפי הרב קוק – חוות דעתה של הרפואה הקונבנציונלית הינה –‬

‫א‪ .‬השקפה הגיונית ושקולה‪ ,‬ולכן יש לצדד בה ולא ברפואה האלטרנטיבית‬
‫ב‪ .‬שקולה לרפואה האלטרנטיבית‪ ,‬ולכן כל אחד רשאי לעשות כפי שהוא מרגיש‬
‫ג‪ .‬ספק‪ ,‬שכן כבכל המדע גם כאן תיאוריות קמות ונופלות‬
‫ד‪ .‬כשם שהעין אינה יכולה לזהות ‪ 2‬כיוונים סותרים במעוף הצפיורים – כן אין‬
‫השכל יכול לזהות ‪ 2‬כיוונים שונים באיפיון מצבו של הפציינט‬

‫‪ .4‬עבור יולדת עיוורת –‬

‫א‪ .‬מדליקים את האור בשבת‪ ,‬גם אם היא מבקשת שלא להדליקו‬
‫ב‪ .‬מדליקים אור נוסף על הצריך באמת‪ ,‬אם היא מבקשת זאת‬
‫ג‪ .‬אומרים שהדלקנו אבל לא מדליקים טרם שתבקש זאת שוב‬
‫ד‪ .‬מדליקים ביום שישי ומכבים במוצאי שבת בלבד‬

‫‪ .5‬אחר בחינת מרבית המקורות ההלכתיים שהוצגו בשיעור‪ ,‬עולה כי העמדת חולה על‬
‫מצבו היא" –‬
‫א‪ .‬חלק מחובת הרופא לכל פציינט‪ ,‬תהיינה הנסיבות אשר תהיינה‬
‫ב‪ .‬אינדיווידואלית לכל פציינט‪ ,‬אך תוך העדפה של אמירת האמת על הסתרתה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אינדיווידואלית לכל פציינט‪ ,‬אך תוך העדפה של הסתרת מידע מצער וזאת כדי‬
‫שלא תיחלש דעתו‪.‬‬
‫ד‪ .‬תלויה באופיו של הרופא וביכולתו להמשיך את ה"הצגה" לאורך זמן‪.‬‬

‫‪ .6‬לפי ההלכה‪ ,‬כשהמשך ההריון מאיים על חיי אם גוססת‬

‫א‪ .‬מקרה קלאסי של רודף‬
‫ב‪ .‬מקרה בו ההפלה תלויה בגיל ההריון‬
‫ג‪ .‬יש להעדיף את פוטנציאל החיים של העובר על חייה האבודים כבר של האם‬
‫ד‪ .‬זוהי זכותו של האב לקבוע מה ייעשה בבנו‪.‬‬

‫‪ .7‬המשפט של דיקרט 'אני חושב משמע אני קיים' שימש כאסמכתא לשיטתם של אלו שגרסו‬
‫כי מוות פירושו‪:‬‬
‫א‪ .‬קריסה מוחלטת של מערכת הנשימה‪.‬‬
‫ב‪ .‬קריסה מוחלטת של מערכת החשיבה‪.‬‬
‫ג‪ .‬סופה של דלקת ריאות מעין זו ש'הרגה' את דיקרט בשוודיה‪.‬‬
‫ד‪ .‬סופה של מערכת הזיהוי של הזמן )"המת ששאל‪ :‬מה השעה?"(‬
‫רפואה והלכה ‪1999 -‬‬

‫‪ .8‬הדוכס ממקלנבורג גרס כי‬

‫א‪ .‬קביעת המוות הוא עניין לרפואה ולרופאים בלבד‪.‬‬
‫ב‪ .‬רצוי לאחר את שעת הקביעה של המוות‪.‬‬
‫ג‪ .‬רצוי להקדים את שעת הקביעה של המוות‪.‬‬
‫ד‪ .‬ה'מלאך המחנק' הוא רעיון אווילי‪.‬‬

‫‪ .9‬השקפתו של "החכם רמ"ד" )=רבי משה מנדלסון( הייתה ש‪:‬‬

‫א‪ .‬ניתן ללמוד מהמשנה העוסקת בדיני טומאה וטהרה את זמן קביעת המוות‪.‬‬
‫ב‪ .‬באונה הימנית של המוח שוכנים זה לצד זה הפיקוד על‪ :‬הזיכרון‪ ,‬הדיבור‬
‫והשליטה על הצד השמאלי של הגוף‪.‬‬
‫ג‪ .‬מבחן "ברה" הוא מבן חיוני בקביעת רגע המוות‪.‬‬
‫ד‪ .‬קיימות שתי אפשרויות לפענוח דבריו של ה"חתם סופר" ביחס לקביעת רגע‬
‫המוות‪.‬‬

‫‪ .10‬התיאור של ה'חתם‪-‬סופר' אודות "המטול כאבן דומם ואין בו דום דפיקה ואם אחר כך‬
‫בטל הנשימה" הוסבר ע"י הרבנות הראשית כתיאורו של‪:‬‬
‫א‪ .‬אדם גוסס אותו אסור להזיז שמא ימיתהו‬
‫ב‪ .‬אדם הנחשב חי לכל דבר‬
‫ג‪ .‬אדם הנחשב ספק גוסס ספק מת‪.‬‬
‫ד‪ .‬אדם מת גם אם ליבו ממשיך לדפוק מכוח המכונה‪.‬‬

‫‪ .11‬מי שנפל עליו גל של אבנים‪:‬‬

‫א‪ .‬בודקים אם הוא חי לפי מחזור הדם‬
‫ב‪ .‬בודקים אם הוא חי לפי הטבור‬
‫ג‪ .‬בודקים אם הוא חי לפי הנשימה‬
‫ד‪ .‬מלמטה למעלה בודקים לפי הנשימה אבל מלמעלה למטה בודקים לפי הלב‬

‫‪ .12‬לגבי אדם הנמצא בניתוח 'לב פתוח' – כל הפוסקים מסכימים כי‪:‬‬

‫א‪ .‬לפי ההלכה הוא מוגדר כ'מת' עד תום הניתוח‬
‫ב‪ .‬לפי ההלכה הוא גרוש מאישתו באותה שעה‬
‫ג‪ .‬לפי הלכה מי שינתק את מכשיר ה'לב‪-‬ריאה' שלו ייחשב רוצח‬
‫ד‪ .‬מחזור הדם קובע אם הוא חי או מת‬

‫‪ .13‬העובדה שמכבשה מתה הוצא עובר חי מוכיחה ש‪:‬‬

‫א‪ .‬עובר זוטרא חיותיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לידה אינה מוכיחה חיים של האם‪.‬‬
‫ג‪ .‬לידה כשהאם מחוברת למכונת הנשמה אינה מוכיחה חיים של האם‪.‬‬
‫ד‪ .‬שעון הוא אביזר חשוב בעת ניתוח בעל משמעות הלכתית וציבורית‪.‬‬

‫‪ .14‬בקביעת מוות‬
‫א‪ .‬אם הדבר נוגע להשתלה – מקובל שרופא משתיל יהא חבר בצוות הקובע מוות‪.‬‬
‫ב‪ .‬תפקיד הרופא הוא לקבוע מהו המצב הביולוגי של הגוף‪ ,‬ותפקיד ההגות‬
‫התרבותית הוא לקבוע האם מצב זה‪ ,‬שהרופא מתאר‪ ,‬נקרא מוות‬
‫ג‪ .‬לפי דיקרט יש לבחון האם גזע המוח פעיל‪.‬‬
‫ד‪ .‬המכריע הוא 'איש עיתי' המזומן בכל קהילה למצבים שכאלו )ראה מכתבו של‬
‫מנדלסון(‪.‬‬

‫‪ .15‬האם המלך חוסיין היה חי או מת‪ ,‬שעה שבית המלוכה תיאר את מצבו כמי ש"ליבו‬
‫פועם מכוח המכונה‪ ,‬אך כל מערכות גופו האחרות כבר קרסו"?‬
‫א‪ .‬לפי הרב אלישיב הוא היה חי‪ ,‬אך לפי הרבנות הוא היה כבר מת באותה שעה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפי הרב אויערבך זצ"ל הוא היה אז ספק חי ספק גוסס‪ ,‬ואילו לפי הרבנות הוא‬
‫היה אז חי‪.‬‬
‫רפואה והלכה ‪1999 -‬‬

‫ג‪ .‬מניסוי הכבשה מוכח כי‪ :‬מאחר שאשה במצבו יכולה הייתה ללדת – הוא היה‬
‫חי‪.‬‬
‫ד‪ .‬מניסוי הכבשה מוכח כי‪ :‬מאחר שמחזור הדם אצלו היה פעיל – ברור כי באותה‬
‫שעה הוא היה חי‪.‬‬

‫‪ .16‬בבקשתה של האישה עליה דיברנו עי היא נוטלת הורמונים גבריים ומבקשת להיחשב‬
‫כגבר נוצרת התנגשות בין‪:‬‬
‫א‪ .‬זהות עצמית לגנטיקה‬
‫ב‪ .‬חופש מיני לשמרנות מינית‬
‫ג‪ .‬כירורגיה לגינקולוגיה‬
‫ד‪ .‬אתיקה ואסטטיקה‬

‫‪ .17‬כפיית הטיפול לצורך הצלה הינה‪:‬‬

‫א‪ .‬מדרון חלקלק‬
‫ב‪ .‬אקטיביזם שיפוטי‬
‫ג‪ .‬חלק משבועת הרופא‬
‫ד‪ .‬חובה ע"פ בג"צ קורטאם‬

‫‪ .18‬ניתוק חולה חסר הכרה ממכשיר ההנשמה נחשב בהלכה‪:‬‬

‫א‪ .‬הסרת המונע‬
‫ב‪ .‬המתה פסיבית‬
‫ג‪ .‬המתה אקטיבית‬
‫ד‪ .‬חסד של אמת‬

‫‪ .19‬שאלת המתת החסד‬

‫א‪ .‬נדונה כיום על פי חוק זכויות החולה‬
‫ב‪ .‬מציגה את ההתנגשות שבין קדושת החיים לכבוד המתים‬
‫ג‪ .‬צריכה להיקבע בבית המשפט‬
‫ד‪ .‬נובעת מהתפתחות הרפואה‬

‫‪" .20‬כריתת ראש הינה…"‬

‫א‪ .‬המתת חסד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מוות מוחלט‪.‬‬
‫ג‪ .‬המתה רק כאשר יחדל גם הלב מלפעום‪.‬‬
‫ד‪ .‬מוות מוחי השנוי במחלוקת‪.‬‬

‫‪" .21‬בדיקת גלסקו הינה…"‬

‫א‪ .‬הבדיקה האובייקטיבית עליה הסכימו רופאי הדסה בשעתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬בדיקה אובייקטיבית יותר‪ ,‬יחסית לבדיקת ה"ברה" )הישנה‪-‬נושנה(‬
‫ג‪ .‬הבדיקה הסובייקטיבית אותה דורשים רבנים כתנאי לאישור מוות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הבדיקה הסובייקטיבית אותה דורשים רופאים כתנאי לאישור מוות‪.‬‬

‫תשובות אפשריות‬
‫‪ .12‬ג‬ ‫‪ .1‬א‬
‫‪ .13‬ג‬ ‫‪ .2‬ב‬
‫‪ .14‬ב‬ ‫‪ .3‬ג‬
‫‪ .15‬א‬ ‫‪ .4‬ב‬
‫‪ .16‬א‬ ‫‪ .5‬ב‬
‫‪ .17‬ד‬ ‫‪ .6‬א‬
‫‪ .18‬ג‬ ‫‪ .7‬ב‬
‫‪ .19‬ג‬ ‫‪ .8‬ב‬
‫‪ .20‬ב‬ ‫‪ .9‬א‬
‫רפואה והלכה ‪1999 -‬‬

‫‪ .21‬ד‬ ‫‪ .10‬ד‬
‫‪ .11‬ג‬
‫רפואה והלכה – שאלות נוספות‬

‫שאלות נוספות‬ ‫–‬ ‫רפואה והלכה‬

‫‪ .1‬עמדת הגרש"ז אויערבך זצ"ל כי השתלות לב מותרות בחו"ל אבל לא בארץ נבעה מכך ש‪:‬‬
‫א‪ .‬בארץ יש רוב לשוללים מוות מוחי ואילו בחו"ל המוות המוחי מקובל על הכל‪,‬‬
‫ואי אפשר לאסור על יהודי ליהנות מכך‬
‫ב‪ .‬סוג הסידקות הנהוגות בחו"ל כדי לקבוע ממות מוחי הן מהימנות יותר‪ ,‬אך בארץ‬
‫אי אפשר לעשותן בגלל דיני גוסס‬
‫ג‪ .‬בארץ מקובל כי כל עוד הלב עובד‪ ,‬מחזור הדם פעיל‪ .‬לכן בארץ אסור כי "הדם‬
‫הוא הנפש"‬
‫ד‪ .‬בחו"ל מרבית האנשים חותמים על כרטיס "אדי" או תחליפו‪ ,‬אבל בארץ רק‬
‫מיעוט עושה זאת‬

‫‪ .2‬קביעת המוות ע"פ אמות מידה מוחיות ]=מוות מוחי[ כמקובל כיום בפועל במרבית בתי‬
‫החולים בארץ‪:‬‬
‫א‪ .‬תואמת את השקפת היהדות כפי שנוסחה בשעתו בהסכם הדסה‪-‬רבנות‬
‫ב‪ .‬אנה תואמת שום השקפה יהודית הלכתית‬
‫ג‪ .‬אין לה כל משמעות כי לפי ההלכה אסור ותמיד יהיה אסור‪ ,‬לבצע השתלות ע"פ‬
‫מוות מוחי‬
‫ד‪ .‬תואמת את השקפת הרופאים כפי שהוצגה בפני מועצת הרבנות הראשית‬

‫‪ .3‬ע"פ מחקרי דעת קהל בארה"ב הבאת ילד לעולם עדי שישמש מאגר איברים לצורך‬
‫השתלה לבן משפחתו‬
‫א‪ .‬נחשבת פעולה לא מוסרית בארה"ב‬
‫ב‪ .‬נחשבת פעולה מוסרית בארה"ב‬
‫ג‪ .‬קשורה בהגדרת המוות כפי שהיא מקובלת ביפן‬
‫ד‪ .‬קשורה בהגדרת המוות כפי שהיא מקובלת ביהדות‬

‫‪ .4‬איסור הרכבת האילנות "מין בשאינו מינו" מוסבר ע"י הרמב"ן בנימוק הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬הסוף יהא שתצאנה מכך תקלות והגולם יקום על יוצרו‬
‫ב‪ .‬יש בכך רהב ושחץ מצד האדם כאומר שלא השלים הבורא את פועלו ועכשיו בא‬
‫האדם לעזור לו‬
‫ג‪ .‬זהו מעשה המזכיר את אופיו הקלוקל של ענה‬
‫ד‪ .‬קיים הבדל בין "ברא" ל"עשה" והרכבת אילנות היא בגדר "ברא"‬

‫‪ .5‬מעמדה של ביצית מופרית נדון בשיעורנו בהקשר ל‪:‬‬

‫א‪ .‬ממזרות‬
‫ב‪ .‬יורשה‬
‫ג‪ .‬ניסויים רפואיים‬
‫ד‪ .‬אחריות בית החולים‬

‫‪ .6‬ההבדל שבין אפלטון לבין הרמב"ם בתחוםסולם הערכים הוא בכך ש‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי הרמב"ם אמת מעל הכל ולפי אפלטון חכמה נדיבות וצדק מעל הכל‬
‫ב‪ .‬לפי הרמב"ם חכמה נדיבות וצדק מעל הכל ולפי אפלטון אמת מעל הכל‬
‫ג‪ .‬לפי הרמב"ם המטרה הראשונית בבריה הייתה שהאדם יהיה בור ולפי אפלטון‬
‫שיהיה בעל שכל ותבונה‪.‬‬
‫ד‪ .‬לפי הרמב"ם אדם הוא קודם כל בעל חובות ולפי אפלטון אדם הוא קודם כל בעל‬
‫זכויות‬

‫‪ .7‬בסוגיית נטילת איברים לצורך ההשתלות מן המת‪ ,‬מוסכם על הכל כי‬

‫א‪ .‬הדבר החשוב ביותר הוא לדעת האם המוות כולל גם את הלב‬
‫ב‪ .‬הדבר החשוב ביותר לדעת הוא האם התורם הסכים לתרומת איברים בעודו‬
‫בחיים‬
‫ג‪ .‬הדבר החשוב ביותר הוא לדעת האם בצוות שקבע את המוות – לקח חלק נוירולוג‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫רפואה והלכה – שאלות נוספות‬

‫‪ .8‬בקביעת מוות‬
‫א‪ .‬אם הדבר נוגע להשתלה – מקובל שרופא משתיל יהא חבר בצוות הקובע מוות‪.‬‬
‫ב‪ .‬תפקיד הרופא הוא לקבוע מהו המצב הביולוגי של הגוף‪ ,‬ותפקיד ההגות‬
‫התרבותית הוא לקבוע האם מצב זה‪ ,‬שהרופא מתאר‪ ,‬נקרא מוות‬
‫ג‪ .‬לפי דיקרט יש לבחון האם גזע המוח פעיל‪.‬‬
‫ד‪ .‬הדבר המכריע הוא האם הגלסקו הוא ‪3‬‬

‫‪ .9‬הצעת החוק של חבר הכנסת חגי מירום ביחס לשיבוט הגנטי יוצאת מנקודת ההנחה ש‪:‬‬
‫א‪ .‬אסור לסמוך באופן בלעדי על שיקוליהם של אנשי המדע‬
‫ב‪ .‬השיבוט הינו פעולה לא מוסרית‬
‫ג‪ .‬שמירת הטבע מחייבת התנגדות לשיבוט‬
‫ד‪ .‬המדע מנסה לשחק את האלוקים‬

‫‪ .10‬לפי מסקנת המשל על "ההולך במדבר ומישהו אחר מוצאו וכו'" – הזדקקות לרפואה‬
‫היא‪:‬‬
‫א‪ .‬לחימה במי שהביא על האדם את המחלה ]=האל‪ ,‬הטבע וכד'[‬
‫ב‪ .‬חוסר אמון בגישה שהטבע שחולל את המחלה הוא גם זה שירפאה כשיבשלו‬
‫התנאים ]=קרוב לעמדת ה'הימיש' בארה"ב[‬
‫ג‪ .‬חובה‬
‫ד‪ .‬המלצה‬

‫‪ .11‬על פי כללי האתיקה היהודית‪ ,‬פגיעה בבע"ח לצורך רפואי‬

‫א‪ .‬אסורה משום "צער בעלי חיים"‬
‫ב‪ .‬אסורה בבעלי חיים מסוג "ווחש"‬
‫ג‪ .‬מותרת אבל אסורה‬
‫ד‪ .‬אסורה אבל מותרת‬

‫‪ .12‬לפי היהדות – שיבוט גנטי של בני אדם כפתרון לבעיית עקרות הגבר‪:‬‬
‫א‪ .‬ייחשב כאיסור חמור של ממזרות‬
‫ב‪ .‬ייחשב כדבר לגיטימי‬
‫ג‪ .‬ייחשב כראוי להסתייגות אך לא לגניזה‬
‫ד‪ .‬ייחשב כראוי לגניזה מינהלתית אך לא להתנגדות דתית‬

‫‪ .13‬בארצות האיסלם‪ ,‬הציד של בעלי חיים או ניצולם של בעלי חיים לצורכי רפואה‪:‬‬
‫א‪ .‬הינו דבר לגיטימי בגישה החנבלית אך מנוע בגישה המליכית‬
‫ב‪ .‬אינו מהווה דבר לגיטימי בחברה המוסלימית‪-‬חילונית‪ ,‬אך קביל בחברה הדתית‬
‫ג‪ .‬הינו "חארם"‬
‫ד‪ .‬הינו "חלל"‬

‫‪ .14‬בין המרכיבים של האתיקה הרפואית לפי הרמב"ם מצינו את שאלת‪:‬‬

‫א‪ .‬למי שייך המידע הרפואי לגבי החולה‬
‫ב‪ .‬קבלתה של דעה נוספת‬
‫ג‪ .‬היחס הרצוי לחולה לא מתקשר‪ ,‬המסרב לקבל טיפול‬
‫ד‪ .‬ההסכמה המודעת לאופי הטיפול‬

‫תשובות אפשריות‬
‫‪ .8‬ב‬ ‫‪ .1‬ב‬
‫‪ .9‬א‬ ‫‪ .2‬ב‬
‫‪ .10‬ג‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ .11‬ד‬ ‫‪4.‬‬
‫‪ .12‬ד‬ ‫‪ .5‬ב‬
‫‪ .13‬ב‬ ‫‪ .6‬א‬
‫‪ .14‬ב‬ ‫‪ .7‬ד‬