‫הממשלה‬

‫העומד בראשות הממשלה הוא האדם החשוב ביותר במערכת הפוליטית בישראל (תפקיד שמקביל לנשיאות‬
‫בארה"ב )‪ .‬הקמת הממשלה מעוגנת כחוק יסוד ובו פרוט לגבי תפקידי הממשלה זכויותיה וחובותיה ‪ ,‬חוק זה שונה‬
‫בשנת ‪ 96‬בכך שלרשות הממשלה ייבחר בבחירה ישירה ראש ממשלה לעומת החוק הקודם שבו היה צריך הנשיא‬
‫לקרוא לראש המפלגה הגדולה ביותר ולהטיל עליו להקים ממשלה‪.‬‬
‫ראש הממשלה הנבחר מחויב במספר דברים בראשית דרכו‪:‬‬

‫•הרכבת הקואליציה ‪.‬‬

‫•תוך ‪ 45‬יום חייב להציג את שרי ממשלתו וכאשר הוא מציגם כולם כולל רוה"מ צריכים להצהיר אמונים‪.‬‬
‫•להודיע על קווי היסוד של ממשלתו‪.‬‬

‫"קואליציה" ו"אופוזיציה"‬

‫חלוקת פעילות הכנסת מתבססת על ידי שתי הגדרות עיקריות "קואליציה" ו"אופוזיציה"‪.‬‬
‫כדי שהממשלה תתפקד ולא תיפול צריך להקים ראש הממשלה קואליציה הדבר אומר שרוה"מ צריך לאגד מספר‬
‫סיעות וזאת כדי להסיג ‪ 61‬ח"כ לפחות דבר שמהווה רוב לממשלה בקרב הכנסת התחברות סיעות אלו ביחד נעשית‬
‫בעיקר על ידי קירבה אידיאולוגית ורצון למנוע מסיעה בעלת אידיאולוגיה שונה לזכות בשלטון ‪ ,‬אך לא רק קירבה‬
‫אידיאולוגית היא המכנה המשותף בקואליציה אחד הדברים העיקריים היינו התחברות על בסיס טובות הנאה או‬
‫אינטרסים משותפים של סיעות‪ .‬טובות ואינטרסים משותפים מתקשרים לכך שלקואליציה ישנו רוב בועדות הכנסת‬
‫בין הסיעות שוררת משמעת קואליציונית שמחייבת את הסיעות לכבד את "ההסכם הקואליציוני" ‪ ,‬שלפי הסכמים‬
‫אלו מתחייבת כל מפלגה לכבד את מצע המפלגה השנייה והתחייבות של המפלגה הגדולה למפלגות הקטנות ‪.‬‬
‫יתרונות ההסכם‪:‬‬

‫•התחברות סיעות על בסיס אהדה ודעות משותפות ‪.‬‬

‫•הצורך אחד בשני הגדול צריך את הקטן ולהפך ‪.‬‬
‫•התחייבות הדדית ‪.‬‬
‫•יצירת גוף חזק כנגד האופוזיציה ‪.‬‬
‫•שיתוף בפרוייקטים וקידום נושאים ‪.‬‬

‫חסרונות‪:‬‬

‫•כניעה לסחטנות ‪.‬‬

‫•ההסכמים ניתנים להפרה (כך שלאחר שקיבלת מה שרצית אתה עובר צד) ‪.‬‬
‫•התרופפות המסגרת שהציבה המפלגה השולטת (המצע של מפלגה זו)‬

‫אם ההסכם מופר ישנם שתי אפשרויות‪:‬‬

‫‪ .1‬הקואליציה מתפרקת והממשלה בעקבות זה נופלת (רק במקרה והיא מעבדת את הרוב)‪.‬‬
‫‪.2‬קמה קואליציה חדשה בהרכב אחר‪.‬‬

‫הקואליציה הטובה ביותר לממשלה היינה "קואליציה רחבה" אשר נהנית מרוב ברור של חברי הכנסת‪.‬‬
‫המושג השני הוא "קואליציה מקיר לקיר" אשר מתבצעת כאשר כל הסיעות חברות בה ומצב הפוך הוא כאשר אין‬
‫לממשלה רוב ממוחלט בכנסת זאת אומרת כאשר לדוגמא הממשלה נתמכת ב ‪ 58‬ח"כ ועוד ‪ 3‬ח"כ נמנעים‬
‫מלהצביע נגדה זוהי "ממשלת מיעוט"‪.‬‬
‫קואליציה לא מבטיחה שקט לממשלה וזאת מכמה סיבות‪:‬‬

‫•קואליציה שמורכבת ממפלגות שרחוקות באידיאולוגיה אחת מהשניה (לדוגמא משלת אחדות בין המערך‬
‫לליכוד) ‪.‬‬
‫•אם ישנה קבוצה בתוך אחת המפלגות בקואליציה אשר דורשת להתנתק ולעבור לאופוזיציה‪.‬‬
‫•מפלגות דתיות מאיימות לעזוב את הקואליציה אם לא יעמדו בדרישותיהם הדתיות‪.‬‬
‫•העלאת נושאים דתיים (כגון "מיהו יהודי")‪.‬‬
 ‫המשא ומתן בהסכמים קואליציונים מתרכז בעיקר סביב חלוקת "התיקים" זאת אומרת בחירת השרים ישנם‬
‫מרכיבים מספר שמהווים את השיקול לחלוקה‪:‬‬

‫•הסיעה הגדולה תהיה בעלת התיקים החשובים ביותר (תיק הביטחון והאוצר)‪.‬‬
‫•חלוקת התיקים צריכה למעשה לקבל לבסוף את תמיכתן של הסיעות הקואליציוניות‪.‬‬
‫•ראש הממשלה כבן אדם רגיל כנראה יפלה לטובה את הסיעות אשר יש לו קרבה אליהן‪.‬‬
‫•מידת כישורי המועמד‪.‬‬
‫•הבטחות שניתנו ע"י ראש הממשלה‪.‬‬

‫ישנם שתי סוגי שרים "שר עם תיק" דבר האומר שהשר היינו האדם העומד בראש משרד ממשלתי מסוים ‪,‬‬
‫מצד שני ישנו "שר בלי תיק" אלו שרים שלא עומדים בראש משרד אך הם ממונים על תחום מסוים ‪ ,‬שרים‬
‫בלי תיק הם בדרך כלל מצב שלא רוצים לפתוח משרד חדש אך צריכים לאזן את מספר השרים מקורך‬
‫ההסכמים הקואליציונים‪.‬‬
‫מנגד לקואליציה עומדת האופוזיציה אשר מורכבת ממפלגות המנוגדות בדעותיהן אם הן מצליחות להתלכד יחד‬
‫ולעמוד מול הקואליציה כך כוחם גדול יותר ‪ ,‬אבל ראש הסיעה הגדולה אינו ראש האופוזיציה מכיוון שאין הסכם‬
‫כדוגמת ההסכם הקואליציוני ‪,‬כל סיעה פועלת בעצמה ומחליטה אם ליזמת סיעה אחרת‪.‬‬
‫האופוזיציה היינה חשובה ביותר במשטר פרלמנטרי היא למעשה מי שמפקח בעין חשדנית ופקוחה אחר מהלכי‬
‫הממשלה ‪,‬האופוזיציה מציעה הצעות חוק והצעות לסדר היום וביקורת על פעילויות הממשלה‪.‬‬
‫תפקידי האופוזיציה‪:‬‬

‫•ליזום פעילות ולבקר את הממשלה‪.‬‬

‫•הצגת בעיות ושאילתות לממשלה‪.‬‬
‫•מעורבות בחקיקת חוקים ובדיוני הוועדות‪.‬‬
‫•אחד הדברים העיקריים שהאופוזיציה שואפת היא להפיל את הממשלה‪.‬‬

‫לאופוזיציה ישנו יחס של כבוד בארץ כל דיון נפתח ע"י איש אופוזיציה חברי האופוזיציה משתתפים בוועדות‬
‫וראש האופוזיציה מקבל עדכון שותף בענייני ביטחון רגישים‪.‬‬
‫ישנו גם מחנה נוסף שהוא מחנה קטן והוא נקרא "המחנה הנייטרלי" ובהן נמצאות סיעות שלא מוחנות‬
‫להצטרף לקואליציה אך מביעות תמיכה בהצעות החוק של הקואליציה‪.‬‬

‫קווי יסוד‬

‫לאחר שהורכבה הממשלה היא מוצגת בפני הכנסת על ידי ראש הממשלה ובנוסף צריך ראש הממשלה‬
‫להודיע על קווי היסוד של הממשלה ‪,‬שהם מהווים את תכנית הפעולה למשך הקדנציה‪.‬‬
‫קווי היסוד בדרך כלל כוללים‪:‬‬

‫•מדיניות חוץ ובטחון‪.‬‬

‫•מדיניות בעניין כלכלי לאומי ותכנונים למצב המשק‪.‬‬
‫•דברים שונים שהממשלה מציבה לעצמה להשיג בארבעת השנים בשלטון‪.‬‬
‫•עיקר ההסכמים הקואליציונים שנחתמו‪.‬‬

‫קווי היסוד אינם מסמך משפטי ואין להם תוקף משפטי כלשהו וזאת מכיוון שאינם חוק ואינם החלטה של‬
‫הכנסת הם מהווים את רצון הממשלה לממשם אך עם הזמן הם משתנים כמו הלך רוח של אדם‪.‬‬

‫מבנה הממשלה‬

‫ראש הממשלה‪:‬‬

‫ראש הממשלה היינו האיש החשוב ביותר במערכת הפוליטית וזאת מכיוון שהוא עומד בראשה הוא העומד‬
‫בראש הרשות המבצעת נהוג לראותו כ"ראשון בין שווים"‪.‬‬
‫•הוא מהווה את דרך מדיניות הממשלה בכך שרוב ההחלטות הקריטיות מתקבלות לבסוף על ידיו (כמובן‬
‫מתייעץ בשרים)‪.‬‬
‫•אחראי לביצוע מדיניות זו‪.‬‬
‫•יו"ר הישיבות בממשלה וקובע את סדר היום בישיבה‪.‬‬
 ‫•עומד בראש ועדת השרים לענייני ביטחון‪.‬‬
‫•מנחה את השרים‪.‬‬
‫•מפקח על וועדות השרים‪.‬‬
‫•חותם על חוקי הכנסת (לאחר מכן הנשיא חותם) ‪.‬‬
‫•אחראי לתפעול שירותי הביטחון (המוסד‪ ,‬השב"כ וכדו')‪.‬‬
‫•לפעמים ממונה גם על משרדים אחרים‪.‬‬

‫אך לראש הממשלה ישנם גם מגבלות כמו כל גוף במדינה דמוקרטית אשר איננו גוף אבסולוטי‪ .‬כל ראש‬
‫ממשלה בממשלה שמסתמכת על קואליציה צריך להתחשב בדרישות הסיעות השותפות ולכן אינו יכול‬
‫לעשות כאוות נפשו מה גם שהוא מוגבל על ידי סיעתו הדואגת לאינטרס שלה‪ .‬ובנוסף ישנם דברים קטנים‬
‫כגון לחצים בינלאומיים לחץ התקשורת ומאבקים מפלגתיים‪.‬‬
‫אחד הדברים שעושים את ראש הממשלה למעשה לחזק יותר מאשר שאר השרים היא יכולתו לפטר שר‬
‫כמובן לאחר שהודיע על כך לממשלה‪ .‬חוק זה נובע מתיקון שנעשה ב‪" 1981 -‬לחוק יסוד הממשלה" בכל‬
‫מקרה זהו מעשה שאינו נעשה כמעט אף פעם‪.‬‬

‫שרי הכנסת‪:‬‬

‫לפי "לפי חוק יסוד הממשלה" יהיו בין ‪ 18‬ל‪ 8 -‬שרים כולל ראש הממשלה ולפחות חצי מהשרים חייבים‬
‫להיות ח"כ‪ .‬שרים שממונים על משרד הם שרים בעלי תיק ושרים שלא הם שרים בלי תיק‪.‬‬
‫אחריות השרים היא בפני ראש הממשלה והם חייבים לתת דין וחשבון לכנסת על תפקידם‪.‬‬
‫השרים נכנסים לתפקידם לאחר שהכנסת הביע אמון בממשלה והם נשבעים אמונים למדינת ישראל‪ .‬שר‬
‫רשאי להתפטר ועליו להגיש את מכתב ההתפטרות ‪ 48‬שעות קודם לכן לראש הממשלה‪ .‬יש באפשרות שר‬
‫להחליף "תיק" אך זאת לאחר אישור הכנסת ‪,‬גם הכנסת יכולה להעביר שר מתפקידו וזאת על ידי רוב של‬
‫‪ 70‬ח"כ‪.‬‬
‫שר נבחר בממשלה קואליציונית בצורה שהשרים מיצגים סיעות שונות ובתפקידים שנובעים מהסכמים‬
‫קואליציונים כך שנוצר מצב שהשר נאמן גם לסיעה וגם לממשלה כי הרי ראשי הסיעות הם גם השרים‪.‬‬

‫תפקידי השרים‪:‬‬

‫•צריך לקבוע את העקרונות והמדיניות בתחום משרדו‪.‬‬

‫•השתתפות בישיבות ממשלה ונטילת חלק בהחלטותיה‪.‬‬
‫•חברות והשתתפות בוועדות שרים‪.‬‬
‫•צריך לייצג את משרדו בכנסת (שאילתות ‪,‬וועדות הכנסת)‬
‫•חתימה על חוקי הכנסת שהוא אחראי לביצועם‪.‬‬
‫•לייצג את הממשלה והמדינה בכנסים או אירועים מיוחדים (כולל בחו"ל)‪.‬‬

‫כך ששר פועל בהרבה מישורים ממשלה‪ ,‬מפלגה‪ ,‬משרדו‪ ,‬ח"כ וגם כאיש ציבור‪ .‬לשר ישנה "אחריות‬
‫מיניסטריאלית" כלי כל השלושה ‪ ,‬ראש הממשלה לדווח לו על הישגים ותקלות כמו גם עדכון לגבי תוכניות‬
‫ועוד השני היא הכנסת והשלישית היא הממשלה‪ .‬ישנה גם אחריות אישית שהשר צריך להכיר בה כלפי‬
‫הציבור ולתת דין וחשבון בידי הציבור וגם לקחת על עצמו אחריות על תקלות משרדו‪.‬‬

‫ועדות השרים‪:‬‬

‫ישנם שלושה סוגי ועדות קבועות ‪ ,‬זמניות ולעניינים מסוימים‪ .‬הממשלה קובעת לועדות יו"ר שר שנעדר‬
‫בזמן הצבעה מהועדה רשאי להגיד את הצבעתו קודם לכן ליו"ר‪.‬‬

‫‪.1‬ועדות קבועות‪ :‬התיישבות‪ ,‬אכיפת חוק‪ ,‬מדע וטכנולוגיה‪ ,‬בטחון(היו"ר הוא רוה"מ)‪ ,‬כלכלה‪ ,‬פנים‬
‫ואיכות הסביבה‪ ,‬סמלים וטכסים‪ ,‬עזבונות‪ ,‬לענייני ירושלים‪ ,‬לענייני שכר‪ ,‬חברה ורווחה‪ ,‬חקיקה‪ ,‬מינויי‬
‫שירות חוץ‪.‬‬
‫‪.2‬ועדות זמניות‪ :‬דנות בעניינים שלא בעיסוקן של הוועדות הקבועות‪.‬‬
‫‪.3‬וועדות לעניינים מסוימים‪ :‬מטפלות בעניינים ספציפיים באופן חד פעמי כדי לפתור את הבעיה‪.‬‬

‫סגני שרים‬
 ‫כל שר עם תיק רשאי למנות סגן שר שיעזור לו לבצע את מדיניות משרדו סגן השר חייב להיות ח"כ‬
‫וישנה הגבלה לששה סגנים‪.‬‬

‫פעילות סגני השרים‪:‬‬

‫•פעילות שותפת בעניין המשרד‪.‬‬

‫•סיוע לשר(בתשובות לשאילתות וכדו')‬
‫•עונה על שאילתות בהעדר השר‪.‬‬
‫•השתתפות בדיוני הכנסת‪.‬‬

‫מגבלות‪:‬‬

‫•חייב להיות חבר כנסת‪.‬‬

‫•לא צריך את אישור הכנסת רק את אישור הממשלה‪.‬‬
‫•נחשב לרשות המבצעת ולא יכול להגיש הצעות חוק פרטיות‪.‬‬
‫•כאשר השר נעדר מהארץ הסגן אינו ממלא את מקומו‪.‬‬
‫•אין הוא שותף בישיבות הממשלה‪.‬‬
‫•אינו רשאי להצביע נגד הממשלה‪.‬‬
‫•אינו יכול לשמש יו"ר ועדת הכנסת‪.‬‬

‫הפסקת כהונת סגן שר יכולה להיות מרצון או ע"י פיטור מצד ראש הממשלה או השר כמו כן עם השר‬
‫התחלף או כשחדל להיות חבר כנסת‪.‬‬

‫פעילות הממשלה‬

‫לפי תקנון הממשלה היא מתכנסת לישיבה כל יום ראשון בישיבות אלו משמש ראש הממשלה כיו"ר בידי‬
‫ראש הממשלה ישנה זכות לכנס ישיבות אלו בכל זמן ‪,‬במקרים דחופים יכול ראש הממשלה לעשות משאל‬
‫טלפוני בין השרים‪.‬‬
‫בישיבות דנים בעניינים שותפים שעומדים על סדר היום בכל נושא כלשהו שהוצע על ידי השרים והוסכם על‬
‫ידי ראש הממשלה בדיונים דנים בהחלטות לאומיות ובתפקידי השרים ונערכים הצבעות בהצבעות הרוב‬
‫קובע אך במקרה של שוויון לראש הממשלה יש עוד קול אשר נותן הכרעה‪.‬‬
‫כל הנאמר בדיונים אלו כולל החלטות נכתבים בדו"ח שנקרא פרוטוקול והא נכתב ע"י קצרנית ועובר לאחר‬
‫מכן אל מזכיר הממשלה אך לגבי החלטות הממשלה הדבר נכתב ע"י מזכיר הממשלה וקיים גם רישום‬
‫נוכחים‪.‬‬
‫ישנה אפשרות שתוקם ממשלת אחדות לאומית זוהי ממשלה המורכבת בעיקר משני סיעות יריבות‬
‫(לדוגמא מערך וליכוד) ממשלת אחדות מוקמת במקרה שראש הממשלה רואה שאין באפשרותו להקים‬
‫קואליציה יציבה או כאשר שתי הסיעות הגדולות מוכנות להתלכד למען מטרה מסוימת ‪.‬‬
‫יתרונות ממשלת אחדות הם שניתן להגיע להחלטות מהר יותר ולאחר שהדבר עבר מגוון דעות רחב יותר‬
‫כמו כן ישנה יציבות גדולה יותר וההרגשה בעם היא של אחדות‪.‬‬
‫לעומת זאת בכך שאין אופוזיציה משמעותית ישנה סכנה לדמוקרטיה כי אין מי שיבקר את החלטות‬
‫הממשלה ובנושאים חשובים מגוון הדעות יהיה יותר מדי רחב שימנע להגיע להחלטה‪.‬‬

‫תקנות לשעות חירום‬

‫בשעת חירום (מלחמה‪ ,‬בעיות כלכליות קשות וכד') מתקינה הממשלה תקנות מיוחדות שמטרתן הגן על‬
‫המדינה תקנות אלו בתוקף ל ‪ 3‬חודשים בלבד(אלא עם שונה תוקפן בחוק) והשימוש הם נדיר‪.‬‬
‫כוחן של התקנות יכול לשנות חוק אך לא חוקי יסוד‪.‬‬

‫ממשלת מעבר‬

‫ממשלה הנמצאת בתקופת מעבר עד שתהיה ממשלה חדשה וזאת בעקבות התפטרות הממשלה או‬
‫פיטוריה או אי יכולת לזכות בבחירות‪.‬‬
‫זוהי ממשלה אשר לא ניתן לצרף אליה שרים או לפטרם היא בעלת אותם זכויות של הממשלה היוצאת אך‬
‫החלטותיה הם לטווח קצר כמו כן אין אפשרות להפילה דבר שנותן לה כממשלה כוח רב מפני שהכנסת לא‬
‫יכולה להפילה והיא אינה זקוקה לאמון הכנסת כך שהאופוזיציה לא מחידה אותה‪.‬‬

‫גם עבודה זו נלקחה מהאתר‪.....‬‬

‫‪ – Avodot.co.nr‬מאגר העבודות הגדול בישראל!‬