Professional Documents
Culture Documents
* הפרלמנט הוא תופעה מאוחרת ,יחסית ,שנבע כתוצאה ישירה מעליית משקלו של
הציבור ,שינוי מעמדו של ההמון.
ישנם שני סוגים של פרלמנטים ,האחד המורכב מבית יחיד )כמו בישראל( והשני הוא
המורכב משני בתים )ארה"ב( ,היווצרות שני הבתים נובעים מתהליכים חברתיים
והיסטוריים ,לדוגמא :ארה"ב מורכבת על בסיס פדרטיבי ,אי-לכך כל מדינה רצתה
לשמור על משקלה ועל ייחודה הלאומי וההיסטורי .מכאן -בית עליון מייצג את כל
המדינות באופן שווה ,ובית תחתון בו הם מיוצגים באופן יחסי ,על פי הכוחות
הפוליטיים הפועלים .בית-הנבחרים בארה"ב מורכב מייצוג יחסי לעומת הסנט בו יש
שני נציגים מכל מדינה.
הפרלמנט הישראלי -כאשר קמה מדינת ישראל ,התעוררה שאלה אם לצור פרלמנט
המורכב מבית אחד או משניים ,ומי יישב בכל אחד מן הבתים ,אם וכאשר.
ישראל שאבה את עיקר הניסיון הפוליטי מתוך בדיקת פרלמנטים שונים ברחבי-
העולם ,והגיעה למסקנה כי עדיף לבסס את הפרלמנט הישראלי על בית יחיד.
||------------------------------------------------------------------------
| חסרונות | יתרונות | | סוג
||------------------------------------------------------------------------
| | | |
| שני בתים | קיים שיקול דעת רב יותר ,כל | נוצרת לא מעט האטה וסרבול |
| בית מטיל ביקורת על משנהו ולכן | בתהליך קבלת ההחלטות ,שכן | |
| קיימת יכולת לבחון מחדש החלטות | כל החלטה זקוקה לאישור שני | |
| ולתקן טעויות ,כל חוק חייב | הבתים והדבר לוקח זמן רב | |
| לעבור את הצבעת שני הבתים ולכן | ולעתים אך מושפע משיקולים | |
| | החקיקה לכאורה דמוקרטית יותר | .אינטרסנטים . |
| | | |
| | | |
| בית יחיד | יכולת אינטנסיבית ,קבלת ההחלטות| קבלת ההחלטות לפעמים מתקבלת |
| מתבצעת בקלות ,יחסית ,בית זה | במהירות גבוהה מידי ,ויש | |
| סיכוי רב יותר שחוקים לא | | טוב הוא למדינות בהן אין |
| | התפתחות חברתית והיסטורית גדולה| דמוקרטיים יעברו. |
| בישראל לא מן הראוי ליצור | | |
| אווירה מלכותית שכן יש ויכוח| | |
| מי ישב בכל בית ,ועלול | | |
| הדבר לפגוע במיזוג גלויות| . | |
| | | |
| | | |
||------------------------------------------------------------------------
תפקידי המליאה
א< כל הצעות החוק ברמה הפרטית וברמה הממשלתית מוצעות לראשונה במליאה
ומאושרות בכל שלב בהמשך החקיקה במליאה.
ב< מסירת מידע והודעות מטעם הממשלה -היא משמשת במה להודעות מדיניות מטעם
הממשלה למליאת הכנסת.
* לא תמיד בעקבות הודעה מתקיים דיון.
--------------------------------------------------------------------------
| |ועדת חוץ ובטחון| אחת מן הוועדות החשובות ביותר הדנה בענייני בטחון
||------------------------------------------------------------------------
| |ועדת הכספים | ועדה חשובה העוסקת במיסוי ובתקציב המדינה
||------------------------------------------------------------------------
| |ועדת הכנסת | דנה בסוגיות נוהל שונות לגבי תפקוד הכנסת
||------------------------------------------------------------------------
| |ועדת חוקה,חוק ומשפט מתייחסת לענייני חקיקה למינהם
||------------------------------------------------------------------------
| |ועדת הכלכלה |
||------------------------------------------------------------------------
| |ועדת החינוך |
||------------------------------------------------------------------------
| |ועדת הפנים |
||------------------------------------------------------------------------
| |ועדת העליה והקליטה
||------------------------------------------------------------------------
| |ועדת העבודה והרווחה
||------------------------------------------------------------------------
| ||הוועדה לביקורת המדינה אחת החשובות ביותר
||------------------------------------------------------------------------
* למעשה רוב עבודת הכנסת כעבודה פרטנית מתנהלת בוועדה ,על אף העובדה
שהציבור מושפע יותר ממה שהוא רואה ושומע במליאה מאשר בוועדות.
* דיוני הוועדות פתוחים לתקשורת ,פרט לישיבות ודיונים חסויים.
1.וועדות הכנסת עוסקות בטיפול בחומר שוטף שמועבר אליהם חלקו בשלבים של
חקיקה ואז חייב הוא עיבוד של הצעות החוק בשלבים השונים ,כל וועדה בתחום
שלה.
2.הוועדות מאשרות את תקנות הממשלה .שר לא יכול לתקן תקנת ביצוע ,מבלי
שהוועדה האחראית אישרה תקנה זו.
3.הוועדות רשאיות לזמן שרים,מומחים ואנשי מקצוע על מנת לקבל מידע,הסבר או
תרוץ על מהלך זה או אחר.
* ההרכב הפוליטי בתוך הוועדה הוא ע"פ יחסי הכוחות הפוליטיים וגודל הסיעות.
יש בעיה באיוש הוועדות )למשל ,ב 1992לא ניתן ניתן היה להחל בעבודה מכיוון
שלא הגיעו לכדי הסכמה על איוש הוועדות(
הוועדות המרכזיות,כמובן ,נשלטות על ידי הקואליציה ,שכן אילו הן ההכרחיות
בניהול המדינה באורח תקין.
-הכנסת מבקרת את הממשלה ,את הדרג המדיני ,זאת )הביקורת( היא על
המדיניות ולא על הביצוע.
-הצעה לסדר היום והצעה דחופה :סדר היום נקבע בתיאום בין הממשלה לכנסת.
הממשלה היא בעלת הקול האחרון ,היא מחליטה במה ידונו ובמה
לא .פעם בשבוע כל ח"כ יכול להציע הצעה לסדר היום.
בהצעה דחופה מאלצת הכנסת את הממשלה להכניס נושאים הנראים לה
כחשובים ודחופים.
-ועדת חקירה פרלמנטרית :ועדה המורכבת מכל סיעות הפרלמנט ,במטרה לחקור
מחדל הכרוך בממשלה .וועדות אלו לא קמו במדינת ישראל פרט לנושא
המניות בעבר .וועדה זו מוקמת על ידי הכנסת ,ויש בהקמתה קושי רב,
אי-לכך רוב הוועדות הן ממשלתיות.
-ביקורת דרך וועדות הכנסת -ביקורתן ויעילותן מתבטאת ביכולתן לזמן שר
ולבקש ממנו דיווח ,או לתשאל אותו על מה שארע או לא ארע בתחום
מסויים .וועדות לעתים לא מאשרות תקנות הנוצרות על ידי הממשלה.
-תחום המיסוי :במדינת ישראל ,לא תיתכן העלאת מיסים או יצירת מיסים חדשים
ללא חקיקה וללא הסכמת בית-הנבחרים.
לכאורה ,יש בחסינות טעם לחוסר שיווין ,הרי שווים כל בני האדם לפני החוק,
אמנם השיוויון לא ניתן לאדם ברמה האישית ,אלא לתפקיד.
* הסרת החסינות תתאפשר אך ורק אם היועץ המשפטי לממשלה יחליט להמליץ על
הסרת חסינותו של הח"כ וזאת על פי חוקר החקירה שהועבר לידיו על ידי
המשטרה ,ועל פי חומרת המעשה.
זכויות נוספות של ח"כים -נסיעות חינם ברכבת ובאוטובוס ,דואר בחינם ,מכסה
מסויימת של שיחות טלפון בחינם .כמו כן -אין ח"כ משרת במילואים ,אך רק
מינוי בשעת חירום .אין לערבב צבא עם תפקיד פוליטי.
תהליך החקיקה
ישנם שלוש אפשרויות להציע הצעת חוק ,הראשונה היא הצעת חוק ממשלתית ,כלומר
כזו המוגשת על ידי הממשלה ,השנייה היא על ידי פרטית,כזו המוגשת על ידי ח"כ
והשלישית היא של כל אזרח המעוניין בהצעת חוק )את בקשתו הוא מעביר לח"כ(.
הצעת החוק ִִ< קריאה ראשונה ִִ< וועדה )לשונית,משפטית( ִִ< קריאה שניהִ
| אם
| לא |
| עובר|
| נגנז >ְ- --
* בקריאה שנייה עוברים על החוק סעיף,סעיף וכל אי הסכמה היא בנוגע לסעיף,
בניגוד לקריאה ראשונה ששם מאושרת רעיונו הכללי של החוק.
* חתימת רה"מ והנשיא אין בה שום כוח ,אין הם יכולים להטיל וטו.
-התלות המוגברת בין שתי הרשויות ,המבצעת והמחוקקת ,יצרה מצב של חוסר
יציבות פוליטית ,חוסר יכולת לקבל החלטות ,לנהל את המדינה בצורה
עניינית מבלי תלות בגורם אחר.
-סחטנותן של המפלגות הקטנות ,שהיו לשון מאזנים לשני הגושים,והשכילו
לנצל זאת לטובתן .הדבר גרם לחוסר יעילות פוליטית בניהול המדינה
בצורה עיניינית.
-בחירתו של רה"מ בד"כ לא שיקפה את רצון הציבור אלא שיקולים ,לחצים
ורצונות של מפלגות שונות .המערכת הייתה מלווה בלחצים שהופעלו
בשחיתות פוליטית והיה בה כדי לשבש את הפעילות התקינה של הממשל.
אי לכך,הוצעה הצעת חוק ע"י שתי המפלגות הגדולות ,לתקן את חוק יסוד
הממשלה הישן )( 1968ובעקבותיו נחקק חוק יסוד הממשלה החדש.
בחירות -ע"פ החוק החדש קיימות שתי מערכות בחירות :האחת לכנסת -ארציות,
יחסיות,רשימתיות -והשנייה לראשות הממשלה -ישירות,אישיות,חשאיות.
ע"פ החוק צריך רה"מ לקבל לפחות %50מהקולות הכשרים ולא יערך סיבוב
שני תוך שבועיים בין שני המעומדים שקיבלו את מירב הקולות וזה
מבינהם שיזכה ברוב רגיל יזכה להיות רה"מ.
1.רה"מ נבחר ע"י העם ,ומכאן שהוא שואב כוחו מן הציבור ,האמון ניתן מן
הציבור ולא מגורם אחר.
2.ממנה את שרי ממשלתו ,בניגוד לחוק הישן בו שלחה כל מפלגה נציגיה.
הוא ראשי לפטרם על-פי ראות עיניו.
3.בישיבות הממשלה כאשר יחסי-הכוחות שקולים לרה"מ יש שני קולות.
4.באותם מקרים בהם רה"מ מגוף א' והכנסת מגוש ב' ,ורה"מ מגיע למסקנה כי
הכנסת עויינת או אינה מאפשרת לו לפעול ,הוא ראשי לפזרה ,באישור הנשיא.
* המציאות של סגן שר איננה מציאות מחייבת והיא תתרחש בשני מקרים :
1.במקרה של שיקולים קואליציונים.
2.שיקולים עיניינים .עומס בכמות העבודה במשרד מסויים ,ישנם שרים
שאינם מסוגלים להתמודד את המכלול של עבודתו.
* אין סגן השר ממלא את תפקידו של השר ,השר מאציל עליו חלק מתפקידיו.
* הממשלה נותנת גיבוי ועומדת מאחורי פעילותו של כל שר .לא יעלה על הדעת
שממשלה תתכחש למעשיו של שר מסויים.
* משמעות אחריות זו היא שכל שר אחראי כלפי כל המתרחש במשרדו ,גם אם נעשה
בשוגג וללא ידעתו.
החוק החדש מציין ששר חייב בדיווח לכנסת על כל פעילות במשרדו.
כמו כן יכולה הכנסת לפטר שר ברוב של 80חברי-כנסת ,ולהזמינו לוועדת
הכנסת ע"פ דרישתה.
השלטון המקומי
הממשלה מחויבת בוויתור חלק מסמכותייה לטובת שלטון מקומי ,יעיל יותר,
וזאת מכיוון שאין הממשלה יכולה לעסוק בקטינן.
הרשות המקומית איננה קובעת מדיניות,היא מבצעת את מדיניות הממשלה.
השלטון המקומי מהווה כתובת לתושבי המקום ,אשר "הולכים לאיבוד" בעולם
המודרני ,והשלטון המקומי הוא זה המקשר בין האזרח הקטן לבין הדרגים
הבכירים יותר.
עד 1975הבחירות התנהלו כמו הבחירות לכנסת בחוק הישן ,אך מאז קיימות
שתי מערכות בחירות אחת לראשות העיר והשנייה למועצה.
ראש המועצה זקוק ל %40מהקולות.
לעתים ישנם מספר כפרים/ישובים קטנים המתאחדים לכדי מועצה איזורית אחת,
המורכבת מוועדים המורכבים מנציגים מן הישובים השונים.
-ההפרדה בין ראש העיר למועצה ,שבאה לשחרר את ראש העיר מלחצים.
-החוק איפשר לתושבים המקומיים לבחור איש ללא קשר לשיוכו הפוליטי,
ואף להעמיד מועמד משלהם.