‫נשיא המדינה‬

‫נשיא המדינה נבחר ע"י הכנסת ומכהן בקדנציה של ‪ 5‬שנים(רשאי להיבחר לקדנציה שניה)‪.‬‬
‫תפקיד הנשיא במדינתנו הוא תפקיד ייצוגי בלבד(בניגוד גמור לתפקיד הנשיא בארה"ב שמרכז בתפקידו את רוב‬
‫סמכויות הממשל) שמסתכם למעשה בסמליות בלבד ‪ ,‬בעיקר מפני שתפקידו הוא להיות דמות שמאחדת את העם‬
‫ותפקידו נתפס כתפקיד א‪-‬פוליטי (שאינו פוליטי)‪.‬‬
‫הנשיא כמו שמוזכר לעיל נבחר ע"י הכנסת ולא ע"י העם זאת מפני שהוא לא מהווה גורם בעל רשות ש שלטונית ‪,‬‬
‫זאת אומרת אין בידיו סמכויות ביצוע כלשהן‪.‬‬
‫ישנם חמישה סעיפים לדרכי הבחירה בנשיא‪:‬‬

‫‪.1‬עשרה חברי כנסת לפחות רשאים להציע מועמד‪.‬‬

‫‪.2‬הבחירה צריכה להיעשות בין ‪ 90‬ל ‪ 30‬יום לפני מועד סיום תפקידו של הנשיא הנוכחי‪.‬‬
‫‪.3‬הבחירה היא חשאית‪.‬‬
‫‪.4‬הנבחר חייב להשיג ‪ 61‬קולות ‪ ,‬אם לא השיג אף אחד מהמועמדים את ‪ 61‬הקולות יערך סיבוב נוסף‬
‫מהסיבוב השלישי מתמודדים השנים אם מספר הקולות הרב ביותר בהצבעה השניה והנבחר הוא האיש‬
‫בעל הרוב בהצבעה זו‪.‬‬
‫‪.5‬הנשיא הנבחר יצהיר ויחתום בפני הכנסת הצהרת אמונים‪.‬‬

‫אפשרויות הדחת הנשיא‪:‬‬

‫‪.1‬אם הכנסת קבעה שהנשיא אינו ראוי לכהונתו בגל התנהגות לא הולמת אי רק ברוב של שלושה רבעים‬
‫מחברי הכנסת יהיה אפשר להדיחו‪.‬‬
‫‪.2‬הצבעה זו היא לאחר הצעת ועדת הכנסת שמונה עשרים חברי כנסת לפחות וגם שם שלושה רבעים‬
‫מהועדה צריכים להצביע להדחתו ‪ ,‬אין להדיח את הנשיא עד שהוא ישמיע את דבריו‪.‬‬
‫‪.3‬הכנסת יכולה להדיח את הנשיא מטעמי בריאות ולשם כך דרוש רוב של ‪ 61‬חברי כנסת ‪ ,‬גם זה לאחר‬
‫הצבעה בועדה שבה דרוש רוב של שני שליש‪.‬‬
‫‪.4‬הפסקת פעילות הנשיא עקב התפטרות כאשר מכתב התפטרות צריך הנשיא להגיש ליו"ר הכנסת‪.‬‬

‫תפקידי הנשיא‪:‬‬

‫הסמכויות בידי הנשיא הן מצומצמות ובעיקר מסתכמות בחובותיו‪.‬‬

‫‪.1‬הנשיא חייב לחתום על חוקי הכנסת‪.‬‬
‫‪.2‬לקבל דין וחשבון על ישיבות הכנסת‪.‬‬
‫‪.3‬קבלת האמנתם של שגרירים של מדינות חוץ‪.‬‬
‫‪.4‬חתימה על אמנות בינלאומיות שאושרו ע"י הכנסת‪.‬‬
‫‪.5‬מינוי נושאי תפקידים בכירים כגון שופטים‪ ,‬נגיד בנק ישראל‪ ,‬מבקר המדינה וכדו'‪.‬‬
‫‪.6‬הסמכות לחון עבריינים או להקל בעונשם‪.‬‬

‫לסיכום תפקידי הנשיא לא מותירים לא חופש תמרון ושיקול דעת רב וזאת כדי למנוע את מעורבותו הפוליטית ‪ ,‬ישנו‬
‫רק סעיף אחד שנותן לו להשתמש בשיקול דעתו והוא חנינת האסירים(היה לנשיא עוד תפקיד במינוי המרכיב את‬
‫הממשלה אך עקב השינוי לבחירה ישירה הדבר בוטל)‪.‬‬

‫תהליך החנינה‪:‬‬

‫תהליך החנינה הוא לאחר התייעצות של הנשיא עם משרד המשפטים והחלטה משותפת של שניהם ‪ ,‬אך ההכרעה‬
‫בשיקול היא של הנשיא‪.‬‬

‫ארבעה אפשרויות להפעלת חנינה‪:‬‬

‫‪.1‬חנינה מלאה שבעקבותיה משוחרר האסיר‪.‬‬

‫‪.2‬הקלה בעונשו ע"י הפחתת מאסר‪.‬‬
‫‪.3‬המרת העונש הכבד בעונש קל יותר‬
‫‪.4‬לחון אדם שביצע עבירה אך עדין לא הורשע או הועמד לדין‪ .‬ישנה גם האפשרות ‪,‬שאסיר שסיים את עונשו‬
‫מבקש חנינה כדי "לנקות" את עברו‪.‬‬
‫השיקולים העומדים בפני הנשיא ומשרד המשפטים הם התנהגות העבריין סיכוייו להשתקם מצבו הבריאותי ומצבו‬
‫המשפחתי‪.‬‬

‫חסינות הנשיא‪:‬‬

‫‪.1‬הנשיא לא יישפט בכל הנוגע לתפקידו וסמכויותיו‪.‬‬

‫‪.2‬אם הנשיא מעיד במשפט הוא אינו חיים להגיד דבר ‪ ,‬שנודע לו במסגרת מילוי תפקידו כנשיא‪.‬‬
‫‪.3‬החסינות נשמרת גם כאשר סיים את תפקידו כנשיא‪.‬‬
‫‪.4‬אין להעמיד נשיא לדין פלילי בזמן כהונתו‪.‬‬

‫חוקה וחוקי יסוד‬

‫חוקה במובנה המשפטי היא מכלול של כללי התנהגות(נורמות) משפטיים ודפוסי חיים במדינה‪.‬‬
‫חוקה מתייחסת לעבר למסורת ולמנהגים כמו כן גם שינויים של המוסדות הפוליטיים וכו' ‪ ,‬למעשה חוקה‬
‫מתייחסת לזכויות היסוד והפרט ולמבנה הרשויות הציבוריות במדינה‪.‬‬
‫החוקה בכך שהיא מציבה מבנה חוקתי היא תורמת ליציבות פוליטית ומרסנת את מוסדות השלטון מפני‬
‫שרירות לב ועריצות‪.‬‬
‫במגילת העצמאות נאמר במפורש והנאמר במגילה משמש מאין הבטחה לחקיקת חוקה גם לאחר מכן בית‬
‫המשפט העליון הכיר בצורך לחוקק חוקה ולא להכיר במגילת העצמאות כחוקה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1950‬נתקבלה בכנסת החלטה בשם "החלטת הררי" ולפיה הכנסת מטילה על ועדת החוקה להכין‬
‫הצעת חוקה שתהיה בנויה מפרקים באופן שכל אחד מהם מהווה חוק יסוד וביחד הם יהוו את חוקת‬
‫המדינה(עד היום ישנם ‪ 11‬חוקי יסוד)‪.‬‬
‫למעשה הכנסת התחמקה מאחריות ועד היום מתנהל הויכוח שמחלק את העוסקים בו לשתיים ‪.‬‬

‫השוללים‪:‬‬

‫‪.1‬הטענה הראשונה היא שרוב העם היהודי נמצא עדיין בתפוצות ולכן חוקה שתיחקק לא תייצג את‬
‫העולים אלא רק את החלק שישב בארץ בזמן קבלת החוקה(ישראל היא מדינה מתפתחת עקב העלייה‬
‫וחוקה תגביל אותה)‪.‬‬
‫‪.2‬הטענה היא שחוקה היא פגיעה בדמוקרטיה בגלל שהיא מגבילה את הפרלמנט או את דעת הרוב‪.‬‬
‫‪.3‬מודים שקיימת הבטחה במגילת העצמאות אך טוענים שהמגילה אינה מסמך משפטי כך שהיא לא‬
‫מחייבת‪.‬‬
‫‪.4‬לטענתם מרבית הציבור מתנגד לכתיבת חוקה ויש לכבד את רצונו של העם‪.‬‬
‫‪.5‬חוקה אינה מציאותית למדינת ישראל בגלל המצב הביטחוני שלדעתם חוקה לא תעמוד בו‪.‬‬
‫‪.6‬הדתיים שמתנגדים בחריפות לכתיבת חוקה טוענים שהחוקה היא תורת ישראל וכתיבתה בידי בני‬
‫אדם סותרת את התורה‪.‬‬
‫‪.7‬חיבור חוקה פורמלית יעמיק את הפירוד בין דתיים לחילוניים‪.‬‬
‫‪.8‬ישנה גם גישה קנטרנית למדי והיא שלמדינות דמוקרטיות רבות בעולם לא אימצו חוקה לדוגמא‬
‫אנגליה ודבר זה לא גורע משמירת זכויות הפרט וחירותו‪.‬‬

‫התומכים‪:‬‬

‫‪.1‬חוקה מגדירה את זכויות הפרט ובכך מהווה את הבסיס לדמוקרטיה‪.‬‬

‫‪.2‬חוקה דואגת שגם המחוקקים יהיו כפופים לחוק כלשהו‪.‬‬
‫‪.3‬בזמן קיבוץ הגלויות צריך מסגרת מלכדת ומסגרת זו היא החוקה‪.‬‬
‫‪.4‬לחוקה ערך חינוכי והנוער בכך שילמד להכיר ולכבד את החוק באמצעות שמירה על החוקה‪.‬‬
‫‪.5‬בגלל שהובטח בהכרזת העצמאות ויש לכבד את ההחלטה כמו שכיבדו את ההכרזה עצמה‪.‬‬
‫‪.6‬חוקה היא נוקשה ולפיכך נותנת יציבות וחוסן למשטר‪.‬‬
‫‪.7‬חוקה היא סמל לאחדות וריבונות העם ובכך היא תגבש את העם היהודי בכלל‪.‬‬

‫סוגי חוקות‪:‬‬

‫‪.1‬חוקה פורמלית‪:‬‬
 ‫היינה תעודה כתובה אשר מכילה את עיקרי מערכת החוקים הבסיסים אשר עליהם מבוסס השלטון‪.‬‬
‫לחוקים הכתובים בחוקה ישנם משקל רב יותר מאשר לחוקים רגילים שמתקבלים ובמקרה שהחוקים הרגילים‬
‫סותרים את החוקה בית המשפט העליון יבטל אותם מעצם הסתירה לחוקה‪.‬‬
‫העם והמעמד השולט רוחשים כבוד לחוקה יותר מאשר לחוק הרגיל בנוסף ישנו קושי לשנות סעיפי חוקה מאשר‬
‫לשנות חוק רגיל‪.‬‬
‫אך המטרה העיקרית של החוקה היא לרסן את מרכזי הכוח הפוליטי ולמנוע ניצול החוק לידיהם‪.‬‬
‫תוכנה של חוקה פורמלית להגדיר את אופי המשטר ‪ ,‬הפרדת הרשויות וסמכויותיהם ‪ ,‬סדרי בחירה ‪ ,‬יסודות‬
‫שלטון מקומי ‪ ,‬אך יותר מכל שומרת החוקה הפורמלית על זכויות האדם(הפרט)‪.‬‬
‫החוקה הפורמלית היא למעשה חוקה נוקשה בגלל שיהיה קשה לשנות את סעיפיה בגלל שהנוהל הוא נוהל‬
‫מסובך ‪ ,‬מה גם שנוהל זה נעשה בדרך כלל לפי החוקה עצמה‪.‬‬

‫‪.2‬חוקה מטריאלית(בלתי כתובה)‪:‬‬

‫חוקה זו(כמו באנגליה) היא אוסף של חוקים רגילים ‪ ,‬שמכאן נובע שהיא יותר גמישה ‪ ,‬אין לה מעמד עליון כמו‬
‫לחוקה פורמלית‪.‬‬
‫חוקה זו בנויה מתקדימים משפטיים של בית המשפט והדבר יוצר למעשה הסתמכות על מסורת ‪ ,‬זוהי חוקה‬
‫מתפתחת שמתקדמת באופן טבעי לפי החלטות של בית המשפט‪.‬‬
‫זוהי חוקה גמישה וזאת בגלל שאין צורך לשנות את החוקה שממילא אינה קיימת‪.‬‬

‫חוקי היסוד‪:‬‬

‫עד היום נכתבו ‪ 11‬חוקי יסוד שאמורים להוות את הבסיס לחקיקת חוקה‪ .‬הם מורכבים משישה חוקי יסוד הנוגעים‬
‫לרשויות ומוסדות המדינה ‪ ,‬שלושה בנושאים ספציפיים ושניים אחרונים שנקראים "מהפכה חוקתית" וזאת בגלל‬
‫עניינם המיוחד בזכויות האזרח ושמירת חירותו‪.‬‬
‫במובן המשפטי חוקי היסוד מתקבלים בדיוק כמו חוק רגיל לפי רוב ולא פוסלים חוק רגיל שנוגד "חוק יסוד"‪.‬‬
‫רק בשלושה סעיפים צריך רוב מיוחד(אנו כבר נתקלנו בדבר זה בעקבות שינוי חוק הבחירה הישירה)‪.‬‬

‫הפירוט של חוקי היסוד נמצא בעמודים ‪ 71-74‬באנקורי‬

‫גם עבודה זו נלקחה מהאתר‪.....‬‬

‫‪ – Avodot.co.nr‬מאגר העבודות הגדול בישראל!‬