‫פטרה – ההוזים‪,‬‬

‫החולמים‪ ,‬והמגשימים‬
 ‫בחדשים האחרונים התנהלה בעתונות מערכת‬
‫עקרה וחסרת פשר של נסיון לקעקע את מיתוס‬
‫ההליכות לפטרה בשנות ה ‪ ,50‬כולל טענה שגם רחל‬
‫סבוראי ומאיר הר ציון‪ ,‬שהצליחו ללכת‪ ,‬לראות‪,‬‬
‫ולחזור‪ ,‬בעצם בדו את הסיפור מליבם(!!!)‬
‫במאמר העוסק בנושא (מאת ידין רומן)‪ ,‬במגזין "ארץ‬
‫וטבע" מצוטטת רחל האומרת‪" :‬אין לי בעיה אם‬
‫מישהו רוצה לטעון שלא היינו בפטרה‪ ,‬שיבושם לו‪,‬‬
‫אבל אי אפשר לדבר בבוז כזה וללעוג על חברי לנשק‬
‫שנפלו בדרכם לסלע האדום"‪.‬‬
‫כמי שכפסע היה בינו לבין‬
‫הצטרפות לחבורת ההולכים ב ‪( 1957‬עם רם פרגאי‬
‫וחבריו) גם אני רוצה למחות כנגד המכפישים‪,‬‬
‫ולהעלות נר זיכרון להולכים ללא שוב‪ ,‬בחלוף כ ‪50‬‬
‫שנה מאז‪ ,‬ומכיוון שבניגוד להם‪ ,‬אני כן זכיתי‪ ,‬בבא‬
‫היום‪ ,‬לבקר באתר המדהים הזה‪ ,‬אקח אותם‪ ,‬ואותכם‪,‬‬
‫לביקור ב"סלע האדום" המיתולוגי‪...‬‬
 ‫קבר ארבעת האובליסקים‬

‫עוד בטרם נתקרב אל האתר‪ ,‬נוכל לקבל רמז דק לצפוי בהמשך‪ ,‬יזמים רבי העזה‬
‫בנו מלון ממש מעל מערת קבורה נבטית אופינית‬
 ‫ההגעה לאתר המרכזי כרוכה בהליכה קלה‪ ,‬לאורכו של "הסיק"‪,‬‬
‫המתקשים יכולים להעזר ב"כלי רכב" מהמיבחר הניראה מולנו‪...‬‬
 ‫ה"סיק" הינו קניון אדיר‪ ,‬שברובו –‬
‫רוחבו אינו עולה על מטרים ספורים‪,‬‬
‫וקירותיו מתנשאים לכדי ‪ 100‬מ' ומעלה‬

‫בכניסה ל"סיק"‬
 ‫ה"סיק" – כל פניה חושפת מראות‬
‫חדשים‪ ,‬צבעים חדשים‪ ,‬והפתעות לרב‪...‬‬
‫ההליכה לאורכו של‬
‫ה"סיק" הינה חוויה בפני‬
‫עצמה‪...‬‬
‫אולם – כשמתקרבים אל‬
‫קצה הקניון‪ ,‬ודרך החריץ‬
‫הדק הולך ומתגלה‬
‫מבנה ה"חזנה"‪ ,‬אין‬
‫גבול להוד ולהדר‪...‬‬
 ‫אל חזנה – אוצר המלך‬
‫וזה הרגע לאמר מילה על בוני‬
‫המקום – הנבטים‪ .‬הנבטים היו‬
‫שבטים נודדים שהתארגנו ועלו‬
‫לגדולה בערך במאה השלישית‬
‫לפנ"הס‪ ,‬ונבלעו ע"י השלטון הרומי‬
‫בסוף המאה הראשונה לספירה‪ .‬הם‬
‫שלטו בסחר הבשמים והתבלינים‪,‬‬
‫התנהלו לאורך "דרך הבשמים"‬
‫העתיקה שהוליכה מדרום ערב לנמל‬
‫עזה‪ ,‬בו הועלו הסחורות על אוניות‬
‫והפליגו לרומא ואחיותיה‪ .‬הם הקימו‬
‫לאורך דרך זו עשרות רבות של‬
‫חאנים ונקודות משמר‪ ,‬חלקן בתחום‬
‫ירדן של היום‪ ,‬וחלקן ‪ -‬כמו עבדת‪,‬‬
‫ממשית ועוד ‪ -‬בתחומי מדינת‬
‫פטרה היתה בירתם‬ ‫ישראל‪.‬‬
‫בתקופה מסוימת‪ ,‬ובה ניבנו‬
‫מקדשיהם‪ ,‬ובעיקר "ארמונות‬
‫הקבורה" שכולם נחצבו בסלע "אבן‬
‫החול הנובית" הרכה‪ ,‬והשתמרו עד‬
‫ימינו‬
 ‫יש סברה הטוענת ש"בית‬
‫האוצר" היה מעין כספת בה‬
‫יכלו הסוחרים להפקיד את‬
‫כספם‪ ,‬או שווה ערכו‪ ,‬בבטחון‬
‫מלא‪ ,‬כהגנה בפני שודדים‪.‬‬
 ‫מימין – מעלות‬
‫הכניסה אל תוך‬
‫מבנה "אוצר המלך"‬
‫משמאל – מבט‬
‫ממבואת המבנה אל‬
‫פתח ה"סיק"‪ ,‬ממנו‬
‫הגחנו לפני דקות‬
‫ספורות‪.‬‬
‫למטה – איש‬
‫"משטרת התירות"‬
‫של פטרה‪.‬‬
 ‫מעלינו תיאטרון "רומי"‬
‫אופיני‪ ,‬החצוב כולו בסלע‬
‫הטבעי‪.‬‬
‫ומשמאל – בימת התיאטרון‪.‬‬
‫מראה כללי של "מצוק הקברים" במבט מן המעלה לא' דיר‬
 ‫קבר "הכד"‬

‫פטרה הינה למעשה – עיר‬

‫קברים‪ ,‬ועדיין יש שאלות‬
‫רבות בלתי פתורות לגבי‬
‫מיקומה של "עיר החיים"‬
‫שמתיה נקברו בפטרה‪.‬‬
‫קבר "המשי" – חוץ‬
‫ופנים‬
‫"הארמון"‬
‫משמאל‬ ‫הקבר "הקורינתי" ‪-‬‬

‫והקרדו (הרחוב הראשי)‬

‫המוליך מצוק הקברים אל המעלה‬
‫המרשים למקדש ‪ /‬מנזר א' דיר‬
 ‫דמויות בפטרה‪:‬‬
‫למטה – סיירת התירות‬
‫למעלה – נגן ה"כינור"‬
‫למטה משמאל – מוכרת‬
‫המזכרות הקטנה‪.‬‬
 ‫בעליה אל מקדש א' דיר‬

‫המבנה עצמו – במבט מן הצד‬

‫מקדש ‪ /‬מנזר א' דיר‪ ,‬במרומי הצוק‬
 ‫תצפית פרידה ממרומי מצוק א' דיר לעבר בקעת הערבה‬

‫יגאל מורג – ‪morag-i@013.net.il‬‬