‫החלטתה החדשה של רשות החשמל, החלטה רטרואקטיבית‬ ‫בעלת השלכות מרחיקות לכת על כדאיות מיזמיהם (עד כדי אובדן‬

‫כלכליות). שהרי, אף אם אכן ירדו עלויות הייצור, כפי שסוברת רשות‬ ‫החשמל, לאחר בדיקות שערכה, אין בכך כדי לרפא, או לשנות, את‬ ‫המשאבים הרבים שהושקעו עד למועד ההחלטה על ידי היזמים על‬ ‫מנת להבטיח את עמידתם באבני הדרך, שהוכתבו על ידי הרשות‬ ‫(ואשר לא שונו או הוקלו במסגרת ההחלטה החדשה בהתאמה).‬ ‫למותר לציין, כי השקעה זו נעשתה על רקע החלטתה המקורית‬ ‫של הרשות ותוך שהיזמים מכלכלים את צעדיהם ומשנים את מצבם‬ ‫לרעה, בהסתמך על החלטה זו ובפרט, על צפי רווחיהם כפועל יוצא‬ ‫מהתעריף המובטח.‬

‫אין ספק, כי החלטת הרשות על‬ ‫הפחתת כה חדה בתעריף באופן‬ ‫רטרואקטיבי מהווה מכת מוות על‬ ‫עקרון הוודאות. אם הרשות משנה‬ ‫החלטותיה "תוך כדי תנועה" מדוע‬ ‫היזם צריך בכלל להיכנס להרפתקה זו‬ ‫ולהשקיע משאבים בתחום?‬
‫ברי, כי החלטת רשות החשמל מעוררת שאלות משפטיות ושאלות‬ ‫של התנהלות ציבורית ראויה ונכונה, העומדת מאחורי התחייבויותיה‬ ‫לפרטים בציבור, הנסמכים על החלטותיה כחוזה לכל דבר ועניין‬ ‫בינם לבין הרשות, וזאת על אף שלרשות גמישות מסוימת בשינוי‬ ‫החלטותיה, ככל שטובת הציבור מחייבת זאת.‬ ‫אולם, תחושת אי הנוחות מתעצמת, כאשר בוחנים את ההצדקות‬ ‫הציבוריות בשינוי ההחלטה, ובפשטות - מה עשוי להרוויח הציבור‬ ‫הרחב?‬ ‫אין ספק, כי על מנת לעודד יזמות בתחום החשמל הפרטי נדרשת‬ ‫רמה גבוהה של וודאות. ייזום פרויקטים בתחום החשמל דורש אורך‬ ‫רוח ומשאבים עצומים. יזם אשר נכנס לייזום פרויקט בתחום, יודע כי‬ ‫הוא יידרש לחודשים רבים ולהשקעות כבדות, קודם שיכול להתחיל‬ ‫בבניית הפרויקט ולא כל שכן בהפעלתו. לכן, לא יכול היזם לצאת‬ ‫לדרך קודם שידע באופן ברור שאם ישקיע את הזמן הנדרש ואת‬ ‫המשאבים הנדרשים, ויגיע לשלב בו ניתן לצאת לדרך, הוא זכאי‬ ‫למכור את החשמל בתעריף ידוע, אשר יעניק לו תשואה הולמת על‬ ‫ההון שהשקיע. אין גם ספק, כי החלטת הרשות על הפחתת כה חדה‬ ‫בתעריף באופן רטרואקטיבי מהווה מכת מוות על עקרון על זה. אם‬ ‫הרשות משנה החלטותיה "תוך כדי תנועה" מדוע היזם צריך בכלל‬ ‫להיכנס להרפתקה זו ולהשקיע משאבים בתחום?‬

‫הציבור ייצא נפסד‬

‫אמת דבר, הפחתת התעריף עשויה למנוע ייקור-מה של תעריף‬ ‫החשמל, אולם ספק אם חיסכון זה הוא מן המשתלמים ושאכן תועלתו‬ ‫בצידו. החיסכון שעשוי להיות מושג מהפחתת התעריפים לצרכן אינו‬ ‫מגיע כדי מחצית האחוז בתעריף החשמל למשק בית!. האם חיסכון‬ ‫זה מצדיק פגיעה כה קשה בעקרון הוודאות וההסתמכות?‬ ‫לדעתנו, הפגיעה העיקרית בציבור, עשויה לנבוע דווקא מקריסתו‬ ‫של "מגדל הקלפים" שנבנה בעטיה של ההחלטה המקורית. נשמטת‬ ‫הקרקע תחת היציבות והוודאות שביקשה הרשות להקנות כחלק‬ ‫ממגמת ה"קידום והעידוד". אמון ציבור היזמים ברשות החשמל נפגע‬ ‫קשות ובמערך שיקוליהם מביאים הם בחשבון את יכולתה לשנות‬ ‫החלטותיה תכופות. עבור חלק מהיזמים ה"מרוץ" חדל מלהיות‬ ‫אטרקטיבי בעטיה של ההחלטה החדשה, וכפועל יוצא של כל אלה -‬ ‫יישום המדיניות בדבר עידוד ותמרוץ שימוש באנרגיות ירוקות נבלם‬ ‫משמעותית, והציבור בכללותו יוצא נפסד מהיעדר (ולמצער האטה)‬ ‫הפקת החשמל באמצעות אנרגיה ירוקה, חלף חומרים מזהמים.‬
‫הכותבים נמנים על משרד עו"ד גולדפרב זליגמן ושות'‬