Professional Documents
Culture Documents
וסופרינו, אלה בעלי הלשון אשר אמרו ללשוננו, שפתנו הקדושה, נגביר ומה לנו ולעמנו, הביטו על היהודית בגאוה ובוז והזילוה עד מאד... אבל אהבת המועיל גברה בי על הכבוד המדומה ואמרתי: יהי מה – ארחם את היהודית, הבת לא-רוחמה (מנדלי מוכר ספרים, רשימות לתולדותי)
יהולל הבורא, הקובע את מהלך הגלגלים בשמים למעלה ואת מהלך כל בריותיו על הארץ למטה. אפילו עשב קטן לא יוצא בזחילה מהאדמה עד שמלאך לא מכה בו ואומר: גדל! צא בזחילה! מכל שכן בן אדם, לו ודאי יש מלאך, שמכה אותו ואומר: לך, לך, צא בזחילה! ועוד יותר מכל שכן האנשים הנעלים, היהודים היקרים. אף טיפש אינו מתפרץ במלה אצלנו, אף שוטה אינו נעשה יועץ, אף עם הארץ – חסיד, אף בריון מגודל – משכיל, עד שלא מכה כל אחד ואחד מהם קודם מלאך שנברא לשם כך. מכים המלאכים גם כל מיני קבצנים משלנו, ואומרים:
העליונים ואת בריותיו בעולם התחתון ומבין לכל הליכותיהם. אין לך
עשב שאין לו מלאך שמּכהו ואומר לו "גדל!" ואם עשב כך, קל וחומר בן אדם, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר אדם מישראל. אין הדיוט קופץ בראש, אין שוטה נעשה פלא יועץ, ואין עם הארץ חסיד, ובור משכיל אצלנו, אלא עד שכל אחד ואחד מהם המלאך שלו מכהו וכופאו להיות מה שהוא. אף קבצנינו, אחרי פרחי שלנו, מלאכי שרת מכים אותם ואומרים להם: "פרו ורבו, קבצנים! בית יעקב, לכו וחזרו על הפתחים!"