You are on page 1of 4

‫שני נחיריים,‬ ‫בין עברית ליידיש‬

‫וסופרינו, אלה בעלי הלשון אשר אמרו ללשוננו,‬ ‫שפתנו הקדושה, נגביר ומה לנו ולעמנו, הביטו על‬ ‫היהודית בגאוה ובוז והזילוה עד מאד...‬ ‫אבל אהבת המועיל גברה בי על הכבוד המדומה ואמרתי:‬ ‫יהי מה – ארחם את היהודית, הבת לא-רוחמה‬ ‫(מנדלי מוכר ספרים, רשימות לתולדותי)‬

‫יהולל הבורא, הקובע את מהלך הגלגלים בשמים למעלה ואת מהלך כל בריותיו‬ ‫על הארץ למטה. אפילו עשב קטן לא יוצא בזחילה מהאדמה עד שמלאך לא מכה‬ ‫בו ואומר: גדל! צא בזחילה! מכל שכן בן אדם, לו ודאי יש מלאך, שמכה אותו‬ ‫ואומר: לך, לך, צא בזחילה! ועוד יותר מכל שכן האנשים הנעלים, היהודים‬ ‫היקרים. אף טיפש אינו מתפרץ במלה אצלנו, אף שוטה אינו נעשה יועץ, אף עם‬ ‫הארץ – חסיד, אף בריון מגודל – משכיל, עד שלא מכה כל אחד ואחד מהם קודם‬ ‫מלאך שנברא לשם כך. מכים המלאכים גם כל מיני קבצנים משלנו, ואומרים:‬

‫צמחו, קבצנים, אביונים, דלפונים מולדים, עולים לגדולה, פתוחים, נסתרים,‬


‫צוצו וצמחו כמו עשב,‬ ‫כמו סרפד! לכו, ילדים יהודים, לכו ועברו בין הבתים!‬

‫יתברך הבורא וישתבח היוצר, שהוא מנהיג את הגלגלים בעולמות‬

‫העליונים ואת בריותיו בעולם התחתון ומבין לכל הליכותיהם. אין לך‬
‫עשב שאין לו מלאך שמּכהו ואומר לו "גדל!" ואם עשב כך, קל וחומר‬ ‫בן אדם, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר אדם מישראל. אין הדיוט קופץ‬ ‫בראש, אין שוטה נעשה פלא יועץ, ואין עם הארץ חסיד, ובור משכיל‬ ‫אצלנו, אלא עד שכל אחד ואחד מהם המלאך שלו מכהו וכופאו להיות‬ ‫מה שהוא. אף קבצנינו, אחרי פרחי שלנו, מלאכי שרת מכים אותם‬ ‫ואומרים להם: "פרו ורבו, קבצנים! בית יעקב, לכו וחזרו על הפתחים!"‬

You might also like