‫מדינת ישראל‬

‫המשרד לביטחון הפנים‬
‫לשכת המדען הראשי‬

‫משרד הביטחון‬
‫מפא"ת‬

‫פיתוחים בתחום‬

‫אמצעי לחימה לא קטלניים‬

‫ד"ר ברוך ויינס‬

‫מרכז המידע לטכנולוגיות לוחמה בטרור‬
‫המרכז למחקר גרעיני ‪ -‬נחל שורק‬

‫מרץ ‪2002‬‬

‫‪2‬‬

‫תוכן העניינים‬
‫עמוד‬
‫מבוא ‪3 ............................................................................................‬‬

‫א‬

‫אמצעי הלם קינטיים ‪4 .............................................................‬‬

‫א‪1-‬‬
‫א ‪ 2 -‬מטעני נא''ה ממטולים בקוטר ‪ 40‬ו‪ 66 -‬ממ' ‪4 ..........................................‬‬
‫א ‪ 3 -‬מרגמות ‪ 81‬ו‪ 120 -‬מילימטר לפגזים נפיצים לא קטלניים ‪5 .........................‬‬
‫א ‪ 4 -‬קליע נוזלי ‪5 .........................................................................................‬‬
‫כלי ירי קלים בעלי מנגנון לשינוי האנרגיה הקינטית של הקליעים ‪4 ............‬‬

‫ב‬

‫אמצעי הלם חשמליים ‪7 ............................................................‬‬

‫ב‪1-‬‬
‫ב‪2-‬‬
‫ב‪3-‬‬
‫ב‪4-‬‬
‫ב‪5-‬‬

‫סילוני מתכות מותכות המתמצקים לחוטים באוויר ‪7 ...............................‬‬

‫"מחטי לייזר" מוליכות חשמל ‪9 ..............................................................‬‬

‫ג‬

‫מערכות נא''ה אקוסטיות ‪/‬גלי הלם‪/‬מערבולות ‪10 .........................‬‬

‫ג‪1-‬‬
‫ג‪2-‬‬

‫"קליעים אקוסטיים" ‪10 .........................................................................‬‬
‫גלי קול פועמים ‪12 ...................................................................................‬‬

‫ג‪3-‬‬

‫מערבולות אוויר )‪15 ................................................................... (Vortex‬‬

‫ד‬

‫קרינה אלקטרומגנטית ושדות מגנטיים‪-‬חשמליים פועמים ‪16 .......‬‬

‫ד‪1 -‬‬

‫קולות המושרים ממרחק על ידי קרינה אלקטרומגנטית ‪18 ..........................‬‬

‫ד‪2 -‬‬

‫עירור באותות בתחום גלי אלפא )‪20 ........................................... (8-13 Hz‬‬

‫סילוני תמיסות מוליכות ובקרת המערכת החשמלית על ידי מד טווח ‪7 .......‬‬
‫סילוני תמיסות מוליכות כמערכת מבצעית המוצבת על גבי רכב ‪8 ................‬‬
‫"ערפל חשמלי" ‪9 ...................................................................................‬‬

‫סיכום ומסקנות ‪22 ...........................................................................................‬‬

‫‪3‬‬

‫מבוא‬

‫העבודה הנוכחית מהווה הרחבה של סקירה מצומצמת יותר שנעשתה באוקטובר‪-‬נובמבר ‪ ,2000‬על רקע‬
‫התפרצות אינטיפדת אל‪-‬אקצה‪ .‬בעקבות תגובות שהתקבלו על הסקירה המוקדמת‪ ,‬העבודה הנוכחית‬
‫כוללת‪ ,‬בנוסף להרחבת נושאים וסיקור נושאים חדשים‪ ,‬גם התייחסות מפורטת יותר להיבטים‬
‫הלוגיסטיים של פיתוח ויישום אמצעי לחימה לא קטלניים )להלן‪ ,‬נא''ה ‪ -‬נשק אל‪-‬הרג‪ ,‬על פי המינוח הנפוץ‬
‫יותר בעברית בימינו(‪ .‬כך‪ ,‬בסיכום הסקירה‪ ,‬נכללות הערכות לגבי מועדי סיום פיתוח‪/‬תחילת ייצור וכן‪,‬‬
‫מצב תמיכה‪/‬חסות של הפרויקטים על ידי ארגונים ממשלתיים‪/‬ביטחוניים‪ .‬מידע על תמיכה‪/‬חסות יכול‪,‬‬
‫עקרונית‪ ,‬לאפשר הערכת הסיכוי לכך שאמצעי זה או אחר יקבל אישור חוקי להכנסתו ככלי לחימה‬
‫מבצעי‪ .‬סביר להניח כי מערכות נשק‪ ,‬שפיתוחן ממומן על ידי משרד ההגנה האמריקני באמצעות תכניות‬
‫פיתוח ממשלתיות גלויות כמו‪ , SBIR ,‬משקפות אינטרס לאומי‪ ,‬ועל כן הפעלתן צפויה להיות במסגרת‬
‫החוק‪.‬‬
‫הסקירה הנוכחית‪ ,‬בהמשך לקודמתה‪ ,‬מתמקדת בפיתוחים החדשים )מסוף שנות התשעים ועד היום(‬
‫בתחום לחימת נא''ה כאשר האירועים הקשים שהחלו באוקטובר ‪ 2000‬בארץ מהווים רקע‪ ,‬מבחינת‬
‫הבהרת תרחישי לחימה אופייניים‪ .‬מסיבה זאת‪ ,‬הקו המנחה העיקרי לבחינת האמצעים המסוקרים‬
‫בעבודה היא מידת יעילות האמצעים מבחינת "כושר עצירה" מיידי‪ .‬אם תנאי הכרחי זה ליעילותו של‬
‫אמצעי לחימה אינו מתקיים‪ ,‬הרי חשיבותו תהיה זניחה בתנאי הלחימה הנוכחיים בהם קיימת‪ ,‬ברוב‬
‫המקרים‪ ,‬נוכחות נשק חם‪ .‬יודגש גם נושא עדיפותם של אמצעים המהווים סיכון מינימלי למפעילי הנשק‬
‫ועדיפות האמצעים שפגיעתם האפשרית ביריב היא מינימלית‪.‬‬
‫העבודה בוצעה בסיוע מחלקת שירותי מידע של ממ"ג‪-‬שורק‪.‬‬
‫תודתי נתונה לד"ר ז'אן קוך על קריאה ביקורתית של החומר ועזרה רבה בענייני סגנון כתיבה‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫א ‪ -‬אמצעי הלם קינטיים‬
‫לקבוצת אמצעים זאת שייכים למשל‪ ,‬קלעי גומי או קליעים דומים להם‪ ,‬אשר הפעלתם מוכרת היטב‪.‬‬
‫האמצעים החדישים יותר מפורטים למטה‪.‬‬

‫א‪ : 1 -‬כלי ירי קלים בעלי מנגנון לשינוי האנרגיה הקינטית של הקליעים ]‪.[1,2‬‬
‫יכולת שליטה על האנרגיה הקינטית של קליעים הנורים מנשק קל יכולה עקרונית להפוך כלי נשק אלה‬
‫לדו‪-‬תכליתיים‪ ,‬כאשר המעבר משימוש צבאי‪-‬קטלני לשימוש כאמצעי נא''ה נעשה על ידי מנגנון בקרה‬
‫פנימי שאינו‪ ,‬בהכרח‪ ,‬מחייב שינוי פיזי של כלי הנשק ו‪/‬או התחמושת‪ .‬מלבד היתרון הלוגיסטי הברור‬
‫מאליו של שימוש בתחמושת אחידה‪ ,‬מערכות מסוג זה יכולות למנוע הקלעות למצבים טקטיים בעייתיים‬
‫בהם נגמרת תחמושת נא''ה והלוחמים מתחילים להפעיל תחמושת רגילה‪.‬‬
‫כלי ירי ראשון מסוג זה מבוסס על תרמיל המכיל מים ואלומיניום כמוליך חשמלי ]‪ .[1‬הירי מבוצע על ידי‬
‫יזום חשמלי של שרפת אלומיניום בתוך מים‪ .‬צרוף זה של יצירת מתכת לוהטת על ידי מעבר זרם חשמלי‬
‫וחמצונה )שרפתה( על ידי המים מאפשר קבלת צפיפות אנרגיה )כמות אנרגיה משוחררת ליחידת משקל‬
‫החומרים האנרגטיים( גבוהה ביחס לכלי ירי רגילים‪ .‬כלי הירי מופעל על ידי סוללה רגילה של ‪ 1.5‬וולט‪.‬‬
‫בידיעה המתארת את כלי הירי‪ ,‬מפיתוח מעבדות ‪ Oak Ridge‬בארה''ב‪ ,‬נמסר כי‪ ,‬בנוסף לקליעים העשויים‬
‫מחומרים מוצקים‪ ,‬ניתן לירות גם סילוני מים‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬ניתן לכוון את האנרגיה הקינטית של החומר‬
‫הנורה על ידי מנגנון ההפעלה החשמלי‪.‬‬
‫רעיון נוסף בכיוון זה מתואר בפטנט אירופי ]‪ .[2‬לא נמסרים פרטים על כלי ירי עצמם‪ .‬מתואר למעשה מד‬
‫טווח אל המטרה היוצר אות לשינוי מנגנון הירי‪ .‬יש להדגיש כי היכולת של קביעת טווח יכולה לשפר באופן‬
‫ניכר את היעילות של כל כלי ירי מסוג נא''ה‪ ,‬שכן ניתן אז להגדיל את טווח הירי )על ידי הגדלת האנרגיה‬
‫הקינטית של הקליע הנורה( מבלי להפוך את הקליע לקטלני‪.‬‬
‫ניתן להעריך כי שני הרעיונות האלה‪ ,‬גם אם אינם מבצעיים בשלב זה‪ ,‬נראים כפתרונות טכנולוגיים בעלי‬
‫התכנות גבוהה ליישום בטווח זמן של כשנה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬נראה כי שילוב בקרת אנרגיה קינטית על ידי מד‬
‫טווח עם מנגנון ירי חשמלי‪-‬כימי מפיתוח מעבדות ‪ ,Oak Ridge‬צפוי להיות פתרון טכנולוגי מתקדם ויעיל‪.‬‬

‫א‪ : 2 -‬מטעני נא''ה ממטולים בקוטר ‪ 40‬ו‪ 66 -‬מ"מ‬
‫מטען כדורי גומי ממטול בקוטר ‪ 40‬מ''מ ) ‪:[3] (40mm NL Crowd Dispersal Cartridge‬‬
‫המערכת מיועדת לפגיעה במספר אנשים בו זמנית במרחקים של כ‪ 15-30 -‬מטר‪ .‬בפרסום של משרד ההגנה‬
‫האמריקני משנת ‪ [3] 1999‬מתואר תרמיל בקוטר ‪ 40‬מילימטר מתוכו נורים כ‪ 20 -‬כדורי גומי בקוטר של‬
‫כ‪ 1-2 -‬סנטימטר כל אחד )ערכים אלה משוערים מתוך התרשימים המלווים את הפרסום(‪ .‬מדובר על‬
‫סיכוי של ‪ 90%‬פגיעה ב‪ 4 -‬מתוך ‪ 5‬מטרות במרחק של ‪ 30‬מטר‪ .‬לא נמסר מה המרחק בין המטרות‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫ייזום הפיתוח נעשה על ידי הצבא האמריקני ב‪ 1999 -‬וחוזה הייצור הוענק בתחילת ‪ 2000‬לחברת ‪Deftech‬‬

‫רימון כדורי גומי‪/‬הלם אקוסטי ואופטי ממטול בקוטר ‪ 66‬מילימטר המותקן על רכב ]‪:[3‬‬
‫זאת מערכת נא''ה לטווחים של ‪ 100 - 50‬מטר עם שני סוגי רימונים הנורים ממטול המותקן על רכב‪.‬‬
‫מטען אחד מכיל כ‪ 450 -‬כדורי גומי מקוטר של פחות מסנטימטר‪ .‬מטען אחר יוצר הלם אקוסטי‪ /‬אופטי‪.‬‬
‫פיזור כדורי הגומי במערכת זאת נעשה לכל הכיוונים‪ ,‬ברדיוס של ‪ 10‬מטר‪ ,‬ממקום פגיעתו של הרימון‪.‬‬
‫מהמספר הרב של כדורי הגומי ורדיוס הפיזור‪ ,‬המצומצם יחסית‪ ,‬ניתן להסיק כי המטען נועד ליצור הלם‬
‫זמני קל‪ ,‬כאשר הפגיעה הגופנית מכדורי הגומי צפויה להיות מזערית‪ .‬זאת כנראה גם מטרת המטען‬
‫האקוסטי‪/‬אופטי‪.‬‬
‫הפיתוח החל ב‪ 1999 -‬ב‪ .PM Smoke -Aberdeen Proving Grounds -‬השגת יכולת מבצעית מלאה‬
‫צפויה ב‪. 2003 -‬‬

‫א‪ : 3 -‬מרגמות ‪ 81‬ו‪ 120 -‬מילימטר לפגזים נפיצים לא קטלניים ולפיזור חומרים בעירים‬
‫וחומרי נא''ה נוספים ]‪[3‬‬
‫האמצעים האלה הם בשלבי תכנון במסגרת השקעות בטכנולוגיות חדשות ) ‪TIP - Technology‬‬
‫‪ .(Investment Program‬בין מעט הפרטים המובאים בפרסום נמסר כי הטווחים הם בסביבות‬
‫‪ 1.5‬קילומטר )עבור מרגמת ‪ 81‬מילימטר(‪ .‬פגזי מרגמת ‪ 81‬מילימטר מתוכננים כך שהרסיסים הבלתי‬
‫קטלניים )מגוף פגז העשוי מחומרים מרוכבים( מפוזרים מעל המטרה‪ .‬עוד נכתב כי הפגזים בקוטר ‪120‬‬
‫מילימטר מכילים חומרי בערה‪ .‬מהאמור לעיל ניתן להסיק כי המטרה של שני האמצעים האלה‪ ,‬הן בגלל‬
‫הטווחים והן בגלל סוג חימוש‪ ,‬היא חסימת גישה ו‪/‬או ריתוק אנשים‪ .‬לא סביר כי ניתן להשיג פגיעה‬
‫מכוונת בפרטים‪/‬קבוצות קטנות על ידי שימוש באמצעים אלו‪.‬‬

‫א‪ : 4 -‬קליע נוזלי‬
‫חברת ‪ [33] UTD Incorporated‬עוסקת בפיתוח קליע נוזלי הנהדף על ידי גאז דחוס‪ .‬על פי הפרסום‪,‬‬
‫למערכת הזאת ישנם שני יתרונות בולטים ביחס למטענים קינטיים בעלי אנרגיה מופחתת כמו‬
‫ה‪ , bean bag-‬למשל‪.‬‬
‫היתרון הראשון הוא איבוד איטי של האנרגיה הקינטית עם התקדמות המטען‪ .‬תלות חלשה זאת של‬
‫אנרגיה קינטית במרחק נובעת מצורתו המיוחדת של הקליע הנוזלי שהיא בעלת יחס אורך‪/‬קוטר ) ‪aspect‬‬
‫‪ (ratio‬גדול‪ ,‬שכן אורך הקליע הוא כמטר ומשקלו הוא רק כ‪ 150 -‬גרם‪ .‬מכאן‪ ,‬קוטר הקליע הנוזלי הוא‬
‫כסנטימטר אחד )יחס אורך‪/‬קוטר‪ ,‬בערך ‪ ,(100:1‬אם מתבססים על משקל סגולי של ‪ 1 gr/cm3‬של מים‬
‫כנוזל הקליע‪ .‬מסתבר כי צורה ארוכה וצרה כזאת מפחיתה את הפסדי הגרר האווירודינמי ובכך יש שמירה‬
‫יעילה של האנרגיה הקינטית לאורך מסלול המעוף‪ .‬החשיבות של שמירה על אנרגיה קינטית בטווח רחב‬
‫של מרחקי מעוף היא בכך שסכנת פגיעה קטלנית בטווחים קצרים קטנה ביחס למטענים קינטיים אחרים‪,‬‬
‫שמהירות הלוע שלהם גבוהה יחסית‪ ,‬והיא פוחתת והולכת בקצב מהיר עם התקדמות המטען כלפי‬
‫המטרה‪.‬‬
‫היתרון השני ביחס למטענים קינטיים אחרים )כמו ה‪ (bean bag -‬הוא קצב שחרור אנרגיה איטי יחסית‬

‫‪6‬‬

‫בזמן פגיעת המטען הנוזלי במטרה‪ .‬מסתבר כי פגיעת הקליע הנוזלי נמשכת כמאית השניה‪ .‬זהו זמן ארוך‬
‫פי ‪ 10‬יחסית לזמן הפגיעה של ‪ bean bag‬שכלפיו נעשתה ההשוואה‪ .‬כאשר הזמן בו מועברת האנרגיה‬
‫הקינטית מהמטען אל המטרה הוא ארוך יותר‪ ,‬כך מופחתת הסכנה של חדירת הקליע לגוף האדם‪ .‬זאת‪,‬‬
‫כאשר האנרגיה הקינטית הכוללת המועברת למטרה יכולה להיות משמעותית‪ .‬כך‪ ,‬במקום חדירת קליע‬
‫לגוף האדם ופיזור אנרגיה מהיר על ידי הלם הידרוסטטי ו‪/‬או שחרור אנרגיה תרמית‪ ,‬צפויה להתרחש כעין‬
‫הדיפה של המטרה ממקומה והפלתה ארצה‪ .‬האספקט הבטיחותי הזה של מנגנון פגיעת קליע נוזלי ברור‬
‫מאליו בהקשר ליישום השיטה כמערכת נא''ה‪.‬‬
‫מובן מאליו כי המרחק המרבי ליישום קליעים נוזליים צפוי להיות מצומצם‪ .‬נמסר על מרחק של כ‪20 -‬‬
‫מטר‪ .‬מגבלת טווח דומה קיימת גם לגבי מערכות סילונים נוזליים מוליכי חשמל הנסקרים בפרק הבא‪ .‬זהו‬
‫קושי רציני מבחינת מאמצי הפיתוח אולם התקדמות טכנולוגית בתחום מדעי החומרים )שימוש בתוספים(‬
‫צפויה לאפשר הגדלה ניכרת של הטווחים‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫ב ‪ -‬אמצעי הלם חשמליים‬
‫פרק זה כולל בעיקר את האמצעים החשמליים המיועדים לפגיעה ממרחקים של כעשרה מטרים ויותר‪.‬‬
‫האמצעי הידוע ביותר מקבוצה זאת הוא ה‪ [4] Taser -‬שפועל על ידי שליחת חיצים המחוברים‪ ,‬דרך‬
‫חוטים חשמליים‪ ,‬אל מקור מתח גבוה )אבל זרם נמוך(‪ .‬מכיוון שאמצעי זה מוכר יחסית‪ ,‬הוא לא יכלל‬
‫בסקירה הנוכחית‪ .‬יכללו אמצעים חדישים יותר ומוכרים פחות שאמורים להעביר הלם חשמלי שלא‬
‫באמצעות חוטים חשמליים‪ .‬בתחילה יתוארו ארבע מערכות המבוססות על מוליכים חשמליים נוזליים ]‪5-‬‬
‫‪ [9‬שמוזרקים למרחק ומובילים זרם נמוך ממקור מתח גבוה‪ .‬המערכת החמישית‪" ,‬האקזוטית" ביותר‬
‫בפרק זה‪ ,‬מתארת שימוש בקרן לייזר המשמשת ליינון האוויר והולכת חשמל בו למרחק של כמאה מטר‪.‬‬

‫ב‪: 1 -‬‬

‫סילוני מתכות מותכות המתמצקים לחוטים באוויר‬

‫באחד הפטנטים המוקדמים יותר ]‪ ,[5‬משנת ‪ ,1989‬מתוארת מערכת הכוללת ספק מתח גבוה‪ ,‬מכלים‬
‫מחוממים המכילים מתכת מותכת ומערכת הידראולית המזריקה את המתכת הנוזלית למרחק‪.‬‬
‫מדובר על שני סילונים המחוברים לספק מתח גבוה‪ .‬בהיותם באוויר‪ ,‬הסילונים מתמצקים למעשה לחוטי‬
‫חשמל‪ .‬כאשר קצות שני חוטים כאלה פוגעים בגוף האדם )צריך להיות מגע ישיר(‪ ,‬הוא יסבול הלם חשמלי‪.‬‬
‫ניתן לומר כי פטנט זה הקדים ככל הנראה‪ ,‬מבחינת עקרון הפעולה לפחות‪ ,‬את מערכת ה‪ . Taser -‬יותר‬
‫מכך‪ ,‬יצירת חוטי חשמל מוצקים על ידי הזרקת מתכת מותכת באוויר נראית‪ ,‬על הנייר לפחות‪ ,‬כפתרון‬
‫מתקדם הרבה יותר מזה המיושם במערכת ‪. Taser‬‬

‫ב‪ : 2 -‬סילוני תמיסות מוליכות ובקרת המערכת החשמלית על ידי מד טווח‬
‫בפטנט מאוחר יותר ]‪ ,[6‬משנת ‪ , 1990‬מתואר שימוש בסילון נוזל מוליך‪ ,‬במקום בסילון מתכת מותכת‪,‬‬
‫כפי שתואר בפטנט ]‪ .[5‬מכיוון שמוליכי חשמל נוזליים צפויים להיות על בסיס מימי‪ ,‬הפטנט כולל‬
‫התייחסות לבעיית שבירת הסילון הנוזלי לטיפות נפרדות והאפשרויות לצמצום התופעה )על ידי שימוש‬
‫בתוספים המגדילים את הצמיגות ועל ידי הוספת חומרים פעילי שטח‪ -‬סורפקטנטים(‪ .‬כמו כן‪ ,‬מוזכר‬
‫שימוש בתוספים יוניים להגדלת המוליכות החשמלית ושימוש בתוספים המגבירים את יכולת ההרטבה‬
‫)‪ (wetting ability‬של הנוזל המוליך‪ .‬התכונה האחרונה חשובה‪ ,‬כנראה‪ ,‬לאבטחת מגע חשמלי ישיר בין‬
‫הנוזל למטרה‪ .‬המערכת כוללת גם מד טווח לקביעת הפרמטרים החשמליים בכדי לשמור על הפעלה לא‬
‫קטלנית של האמצעי הזה‪ .‬כך‪ ,‬באנלוגיה לשימוש במד הטווח שתואר למעלה ) סעיף א‪ ( 1 -‬בהקשר לכלי‬
‫ירי קלים‪ ,‬הפעלת הלם חשמלי בטווחים ארוכים יותר יכולה להתאפשר על ידי הגדלת מתח הספק‬
‫החשמלי‪ ,‬כאשר הפגיעה החשמלית תישאר עדיין לא קטלנית‪ .‬זאת‪ ,‬מכיוון שיתר המתח המופעל להשגת‬
‫הלם מטרות רחוקות‪ ,‬מקוזז על ידי הנחתת מתח היציאה בהמשך מסלול ההולכה‪ .‬הנחתה זאת היא‬
‫תוצאה של מפל מתח גדול יותר הנוצר לאורך סילון המגיע לטווח ארוך יותר‪ .‬מפל המתח נוצר בעקבות‬
‫סגירת המעגל החשמלי )דרך הסילון הנוזלי המוליך ‪ -‬המטרה ‪ -‬האדמה( ומעבר זרם חשמלי נמוך במעגל‪.‬‬
‫כמובן שהפעלה לא קטלנית לטווחים קצרים תחייב הורדת מתח היציאה מהספק‪.‬‬
‫בהקשר זה של בקרה חשמלית‪ ,‬יש לציין כי יתכנו דרכי בקרה שאינן תלויות אך ורק במדי טווח‪ .‬קיימים‬
‫מעגלים חשמליים המאפשרים בקרת זרם בתנאי אימפדנס משתנים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬המתקן המוכר לכולנו‪,‬‬

‫‪8‬‬

‫מפסק פחת‪ ,‬מבוסס על ניתוק הספקת חשמל כאשר זרם זליגה )הסוגר מעגל דרך הקרקע( עובר סף מסוים‪.‬‬
‫המתקן הזה אינו תלוי‪ ,‬כמובן‪ ,‬במרחק מקום הזליגה )במקרה של אמצעי נא''ה חשמלי‪ ,‬ה"זליגה" היא דרך‬
‫גוף האדם(‪.‬‬

‫ב‪3 -‬‬

‫‪:‬‬

‫סילוני תמיסות מוליכות כמערכת מבצעית המוצבת על גבי רכב‬

‫זאת מערכת של חברת ‪ [7,8] Jaycor‬שהגיעה לסיום פיתוח ונערכה בה הדגמת תפעול מבצעי‪ .‬יש להדגיש כי‬
‫הפיתוח הנוכחי אינו מהווה סוף פסוק‪ ,‬שכן הטווח האפקטיבי של המערכת שהודגמה הינו כ‪ 10 -‬מטר‬
‫בלבד‪ .‬מסיבה זאת‪ ,‬החברה עוסקת כיום בהמשך פיתוח שלהערכתה יוביל להגדלת הטווח ל‪ 30 -‬מטר‬
‫ויותר‪ .‬פיתוח נוסף זה מתרכז בשיפור הפיה ) ‪ ( nozzle‬ממנה יוצא סילון הנוזל המוליך ושיפור התכונות‬
‫הפיסיקליות של הנוזל המוליך הנחוצות‪ ,‬כנראה‪ ,‬לעכב את היפרדות סילון הנוזל לטיפות נפרדות‪ .‬יש לציין‬
‫כי הפיתוח המבצעי של ‪ [7] Jaycor‬מבוסס כנראה על פטנט חדש יחסית ]‪ ,[8‬משנת ‪ , 1997‬אשר בו מתוארת‬
‫מערכת דומה‪ ,‬הנישאת בידי חייל‪ .‬מכאן ניתן להסיק כי יתכנו בעתיד פיתוחים נוספים של החברה שיהיו‬
‫נישאים בידי לוחם בודד‪.‬‬
‫עמוד מתוך פטנט ‪:[8] Jaycor‬‬

‫‪9‬‬

‫ב‪4 -‬‬

‫‪:‬‬

‫"ערפל חשמלי"‬

‫בהסתמך על תקציר פטנט סיני ]‪ [9‬משנת ‪ , 1996‬מדובר אולי על שינוי‪ ,‬ביחס למערכות שנסקרו לעיל‬
‫בפרק זה‪ ,‬של תצורת שחרור הנוזל המוליך‪ .‬על פי התקציר‪ ,‬יוצרים שתי "קרני" תרסיס )‪ ,spray‬על פי‬
‫התקציר( המחוברים למקור מתח גבוה‪ .‬אם אמנם מדובר על תרסיס או ערפל‪ ,‬לא ברור כיצד ניתן להעביר‬
‫זרמים‪ ,‬אפילו קטנים‪ ,‬בסוגי תווך מסוג זה‪ .‬גם אם תתכן‪ ,‬עקרונית‪ ,‬הולכה חשמלית בתרסיסים מסוימים‬
‫)על ידי מנגנון פרקולציה‪ ,‬למשל(‪ ,‬לא ברור כיצד ניתן לשמור על הפרדה מרחבית בין שתי "קרנות" תרסיס‪.‬‬
‫מגע ביניהן יגרום להיווצרות קצר חשמלי עוד לפני הגעת התרחיפים למטרה‪ .‬יתכן כי מגיש הפטנט השתמש‬
‫במונח אנגלי לא מתאים לתיאור סילון או זרם נוזלי )הפטנט‪ ,‬הוא כאמור‪ ,‬סיני(‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬גם אם מדובר בפטנט שאינו ברור כל כך מבחינה טכנית‪ ,‬כדאי לעקוב אחרי סוג זה של מערכות‬
‫שכן‪ ,‬אם ניתן יהיה להדגים שימוש בתרחיפים מוליכי חשמל‪ ,‬יהיה זה כיוון טכני מקורי מאד ובעל‬
‫יתרונות תפעוליים אפשריים‪.‬‬

‫ב‪" : 5 -‬מחטי לייזר" מוליכות חשמל ]‪[10-12‬‬
‫בסעיף זה יתואר אמצעי הלם חשמלי שניתן לכנותו כ"אקזוטי" ביותר מבין אלה שנסקרו עד כאן‪.‬‬
‫האמצעי‪ ,‬הנמצא ככל הנראה בשלבי פיתוח מוקדמים בלבד‪ ,‬מתבסס על גילוי מדעי מהשנים האחרונות‬
‫]‪ .[10-11‬מתברר כי פולס לייזר קצר ביותר )קצר מפיקו‪-‬שניה או ‪ 10-12‬של שניה( יכול ליצור מעין מחט של‬
‫אויר מיונן‪" .‬מחט" האויר המיוננת מגיעה‪ ,‬על פי ניסיונות שדווחו בספרות ]‪ ,[11‬עד למרחק של כ‪200 -‬‬
‫מטר‪.‬‬
‫היישום העיקרי של "מחט" הלייזר‪ ,‬עליו עובדים החוקרים‪ ,‬היא הסטת ברקים מפגיעה במתקני תחנות כוח‬
‫]‪ .[10‬הרעיון הוא ליצור מסלול התפרקות חשמלית דרך "מחט" הלייזר המוליכה‪ ,‬ובכך ליצור למעשה‬
‫קולט ברקים שמגיע אל הענן המוטען חשמלית עצמו‪.‬‬
‫יישום נא''ה המתבסס על "מחטי הלייזר" מתואר בפטנט אמריקני משנת ‪.[12] 1997‬‬
‫בדומה לאמצעי הלם חשמליים המתבססים על סילוני נוזלים מוליכים‪ ,‬פתח יציאת הקרן מחובר חשמלית‬
‫למקור מתח גבוה‪ .‬אם המטרה נוגעת בקרקע‪ ,‬משתמשים בקרן אחת‪ .‬אם המטרה מבודדת מהקרקע‪,‬‬
‫משתמשים בשתי קרניים‪ .‬בדומה למערכות נוזלים מוליכים‪ ,‬השימוש בקרן אחת מחייב‪ ,‬כמובן‪ ,‬הארקת‬
‫יציאת המתח השנייה של מקור המתח הגבוה‪.‬‬
‫יש לציין כי בגלל מנגנון ההולכה החשמלית‪ ,‬הייחודי ל"מחטי" לייזר‪ ,‬מעבר זרם ההלם אל המטרה יחייב‬
‫פגיעת לייזר ישירה בגוף האדם‪ .‬בגד עבה לא יאפשר חדירת קרן עד ליצירת מגע חשמלי עם גוף האדם‪.‬‬
‫מבחינה זאת‪ ,‬אמצעי הלם חשמליים מבוססי סילוני נוזלים מוליכים עדיפים‪ ,‬מבחינה מבצעית‪ ,‬על "מחטי"‬
‫הלייזר‪ ,‬שכן בגד שהורטב על ידי נוזל מוליך יבטיח מגע חשמלי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬היתרון הברור של "מחטי"‬
‫הלייזר בהשוואה למערכות נוזלים מוליכים‪ ,‬הוא בטווח הפגיעה‪ ,‬בדיוקה ובכך שקשה יהיה לגלות את‬
‫המערכת בזמן הפעלתה )אין רעש סילוני נוזלים וכו'(‪.‬‬
‫לסיום סעיף זה יש להדגיש כי לא ידוע למחבר סקר זה על קיום מערכת "מחט" לייזר מבצעית‪ .‬ידוע על‬
‫עבודת פיתוח של אב טיפוס שמחירו המשוער הוא כ‪ 50 -‬אלף דולר ]‪ .[13‬יחד עם זאת‪ ,‬בספרות לא טכנית‬

‫‪10‬‬

‫]‪ [13-14‬נמסר כי המפתח מעריך כי יוכל להציע מכשיר ידני בעוד כעשר שנים בעלות של כמה מאות‬
‫דולרים בלבד‪ .‬מכאן ניתן להסיק כי אמצעי "אקזוטי" זה לא צפוי להיות מבצעי במהלך השנה הקרובה‪.‬‬

‫ג‪ -‬מערכות נא''ה אקוסטיות‪/‬גלי הלם‪/‬מערבולות‬
‫נראה כי מתוך כלל הפיתוחים בתחום נא''ה אקוסטי‪ ,‬האמצעים היעילים ביותר‪ ,‬לפחות מבחינת כושר‬
‫עצירה מיידי‪ ,‬יכולים להיות מערכות מסוג "קליע קולי" )‪ (acoustic bullet‬ו‪/‬או‪ ,‬מערכות היוצרות גלי‬
‫לחץ קוליים )‪ .(high amplitude acoustic pressure waves‬אמצעים מסוג זה יכולים להיות דומים‪,‬‬
‫מבחינת האפקט שלהם על המטרה‪ ,‬לכלי לחימה קינטיים או לרימוני הלם‪ .‬אמצעים אלה מסוקרים בשני‬
‫הסעיפים הבאים‪ .‬קיימים גם אמצעים מסוג סירנות רבות עצמה הפועלות בתחום תדירויות השמע‪.‬‬
‫אמצעים כאלה‪ ,‬המשמשים לפיזור התקהלויות‪ ,‬מוכרים כבר עשרות שנים ומוצעות‪ ,‬בין שאר מערכות‬
‫נא''ה אקוסטיות‪ ,‬על ידי חברת ‪ [16a] SARA‬המוזכרת להלן‪ .‬בסעיף השלישי של פרק זה מתוארים‬
‫אמצעים היכולים להיות משויכים לתחום האמצעים האקוסטיים‪ ,‬אם כי אין אלה אמצעים המבוססים‬
‫על גלי קול רגילים‪ .‬בסעיף זה ) ג‪ ( 3 -‬מדובר על סחרור אוויר‪ ,‬או יצירת מערבולות )‪ (Vortex‬אוויר‪ ,‬הנעות‬
‫במהירות כלפי המטרה‪ .‬הכללת מערכת ניסיונית זאת בפרק הנוכחי נעשתה בגלל השימוש בתווך האווירי‬
‫כאמצעי העברת אנרגיה קינטית כלפי המטרה‪.‬‬

‫ג‪" : 1 -‬קליעים אקוסטיים"‬
‫בפטנט ]‪ ,(Acoustic Cannon) [15a‬בו מתוארת מערכת מסוג זה‪ ,‬ישנו שימוש ביצירת גל הלם המכוון אל‬
‫המטרה‪ .‬גל זה נוצר על ידי סידור גיאומטרי של מקורות קול כאשר האינטראקציה בין הגלים יוצרת‬
‫"דיסקת הלם" )‪ (Mach disk‬הנעה אל כיוון המטרה‪ .‬על פי הנתונים המובאים בפטנט ניתן להסיק כי‬
‫ההלם הקולי יכול להיות בעצמה מספקת כדי לשמש לעצירה מיידית‪ .‬הטכנולוגיה בפטנט זה מתבססת על‬
‫אפקטים לא ליניאריים ליצירת גלי הלם‪ .‬כיוון פיתוח זה כלול‪ ,‬כנראה‪ ,‬גם בהצעת מו''פ של חברת ‪SARA‬‬
‫במסגרת תוכנית ‪ SBIR‬של משרד ההגנה האמריקני ]‪ .[16b‬הצעת מו''פ זאת מוגדרת כשלב ‪(Phase II) 2‬‬
‫של תוכנית ‪ SBIR‬ועל כן‪ ,‬היא אמורה להיות אחרי הוכחת התכנות ובשלב של הכנת אב טיפוס והכנות‬
‫ליישום מסחרי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לא מובאים פרטים טכניים משמעותיים בתקציר ההצעה וניתן רק להעריך‪,‬‬
‫על פי הדמיון לפטנט ‪ ,Acoustic Cannon‬המובא למטה‪ ,‬כי המרחקים בהם מדובר הם מסדר גודל של‬
‫מאות מטרים וכי לגל ההלם יש כיווניות גבוהה‪.‬‬
‫להלן מובא העמוד הראשון מתוך פטנט ]‪ . Acoustic Cannon [15a‬במאמר מוסגר יש לציין כי עבודת‬
‫הפיתוח על המערכת הזאת נעשית על ידי חברת ‪ , Primex‬שכן התרשימים מהפטנט המובא למטה‪,‬‬
‫מופיעים בתקציר שהציגה החברה הזאת ב‪.[15b] 1998 -‬‬

11

‫‪12‬‬

‫באותו הפטנט ישנה גם התייחסות למרחקי הפגיעה המגיעים לכ‪ 200 -‬מטרים‪:‬‬

‫ג‪ : 2 -‬גלים אקוסטיים פועמים‬
‫מערכות מסוג זה‪ ,‬המתוארות למשל על ידי חברת ‪ ,[16a] SARA‬נמצאות בשלב אבי טיפוס ניסיוניים‪.‬‬
‫בעיקרון‪ ,‬קיימות שתי שיטות לקבלת גלים אקוסטיים פועמים‪:‬‬
‫‪ .1‬סדרת פיצוצים כימיים ‪ /‬התפרקויות חשמליות‬
‫‪ .2‬ערבוב גלי נשא )‪ (carrier‬בתדירויות קרובות‪.‬‬
‫להלן מובאת סקירה קצרה של שתי השיטות‪.‬‬
‫סדרת פיצוצים או התפרקויות חשמליות‬
‫על פי שיטה זאת‪ ,‬יוצרים סדרת פיצוצים של תערובות דלק‪-‬מחמצן )מפיצוץ אחד לשניה ועד לכ‪20 -‬‬
‫פיצוצים לשניה(‪ .‬סדרה רציפה של פיצוצים כאלה יוצרת למעשה גלים אקוסטיים בתדירות נמוכה‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫אחת המערכות מסוג זה עליה קיימים נתונים טכניים מפורטים נרשמה כפטנט ]‪ [17‬על ידי חברת ‪Adroit‬‬
‫‪ . Systems‬זאת מערכת המבוססת על יצירת רצף של פיצוצים הנגרמים משרפת דלק ומחמצן במתקן‬
‫המזכיר את מנועי הטילים הגרמניים ממלחמת העולם השניה )רקטות ‪ .(V-1‬המערכת נקראת‬
‫)‪ .Pulsed Combustion Acoustic Wave Generator (PCAWG‬על פי המתואר בפטנט‪ ,‬שחלק ממנו‬
‫מובא למטה‪ ,‬נראה כי גל ההלם האקוסטי הנוצר במערכת זאת יהיה מכוון פחות מזה הנוצר במערכת מסוג‬
‫"קליע אקוסטי" ]‪ ,[15‬שתוארה קודם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬עקב הטכנולוגיה המוכרת היטב‪ ,‬ניתן להניח כי‬
‫מערכת מסוג ‪ PCAWG‬יכולה להפוך למבצעית בטווח זמן קצר יחסית‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫מערכת פעימות אקוסטיות דומה מפותחת על ידי חברת ‪ .[16d] SARA‬הטווח האפקטיווי הוא עד כ‪50 -‬‬
‫מטר‪ .‬בדומה למערכת ‪ Adroit‬שתוארה לעיל‪ ,‬מדובר כאן על יצירת סידרה של פיצוצים )של תערובת מתאן‪-‬‬
‫חמצן( בתדירות ‪ .1-17 Hz‬המערכת נקראת ‪. Infrasonic Acoustic pulser‬‬
‫מעניין לציין כי היישום הזה של חברת ‪ SARA‬מהווה גם נקודת התחלה ]‪ [16d‬לפיתוח מחוללי מערבולות‬
‫עליהם ידובר בסעיף ג'‪ , 3 -‬בהמשך‪.‬‬
‫פעימות אקוסטיות מתקבלות גם על ידי התפרקות קשתות חשמליות רבות עצמה‪ .‬השיטה‪ ,‬המפותחת על‬
‫ידי מעבדות המחקר של צבא ארה''ב ]‪ [19‬נקראת ‪Sequential Arc Discharge Acoustic Generator‬‬
‫)‪ . (SADAG‬הטכנולוגיה החשמלית מאפשרת‪ ,‬עקרונית‪ ,‬השגת בקרה מדויקת יותר על צורות הפולסים‬
‫מהבקרה האפשרית בשיטת פיצוצים כימיים‪ .‬קיים גם יתרון בטיחותי בכך שאין שימוש בחומרים‬
‫בעירים‪/‬פציצים‪ .‬מערכת ‪ ,SADAG‬בדומה למערכת מפיתוח חברת ‪ ,SARA‬מאפשרת קבלת מערבולות‬
‫אוויר )‪ (Vortex‬שהן‪ ,‬מסתבר‪ ,‬תוצר לוואי של פעימות אקוסטיות‪.‬‬
‫ערבוב גלי נשא )‪ (carrier‬בתדירויות קרובות‬
‫ניתן לקבל גלים אקוסטיים בתדירויות נמוכות גם באמצעות שני מקורות קול בתדירויות גבוהות‪ ,‬כאשר‬
‫שני המקורות נבדלים בתדירותם ב‪ ,10 Hz -‬למשל‪ .‬הפרש זה גורם להופעת פעימות )‪ (beats‬בתדירות ‪10‬‬
‫‪ .Hz‬חברת ‪ SARA‬עוסקת בפיתוח כיוון זה ]‪ [16c‬עם מערכת המשתמשת בגלי נסע )‪ (carrier‬בתחום‬
‫‪ 4 Khz‬היוצרים פעימות בטווח תדרים של ‪ .5-10 Hz‬כיוון פיתוח דומה מיושם על ידי חברת ‪Synetics‬‬
‫]‪ ,[16e‬כאשר פעימות בתדירות נמוכה יכולות להיווצר בקרבת המטרה‪ .‬זאת‪ ,‬על ידי חפיפת שתי קרני‬
‫‪) Ultrasound‬גלי קול בתדירות גבוהה(‪ ,‬הנבדלות מעט בתדירותן‪ ,‬והנפגשות בקרבת המטרה‪ .‬אפשר להניח‬
‫כי צורת הפעלה כזאת יכולה לאפשר כיווניות גבוהה‪ ,‬שכן קרני ‪ Ultrasound‬ללא איפנון ניתנות למיקוד‬
‫יעיל על ידי משדרי קול קומפקטיים‪ .‬ואמנם‪ ,‬בסיכום ]‪ [16e‬המופיע במסגרת תכנית‬
‫‪ ,SBIR (Small Business Innovation Research‬מדובר על פיתוח אב‪-‬טיפוס והכנה לייצור )זאת‬
‫המשמעות של ‪ SBIR‬שלב ‪ (II‬של מערכת קטנת ממדים‪ ,‬היכולה לשמש כנשק אישי‪.‬‬
‫כפי שיורחב בהמשך‪ ,‬בפרק הדן במערכות נא''ה אלקטרו‪-‬מגנטיות‪ ,‬לבחירת תדר הפעימה אמורה להיות‬
‫משמעות מבצעית‪ .‬זאת‪ ,‬מכיוון שתדירויות נמוכות‪ ,‬בסביבות‪ ,10 Hz ,‬מתאימות לתדרי פעילות המוח‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬קיים פטנט משנת ‪ (Subliminal acoustic manipulation of nervous systems [18a]) 2000‬בו‬
‫מדובר במפורש על גרימת חוסר התמצאות במרחב ונטייה לתרדמה אצל אנשים עליהם יופעלו גלי קול‬
‫בתדירות של ‪ . 2.5 Hz‬בפטנט מדובר על יישום נא''ה של מערכת זאת יחד עם יישומים טיפוליים )נגד‬
‫חרדה‪ ,‬למשל( כאשר משתמשים בתדירויות אחרות‪ .‬למיטב ידעת מחבר הסקירה‪ ,‬השפעת תדרים‬
‫אקוסטיים ספציפיים נלמדה פחות מהשפעת תדרים נמוכים במערכות מגנטיות‪-‬חשמליות‪ .‬סימן שאלה‬
‫באשר לאפקטיביות גלים בתדירות נמוכה מובא‪ ,‬למשל‪ ,‬במקור ]‪ .[18b‬ניתן על כן להניח כי הגורם‬
‫הדומיננטי לאפקטיביות אפשרית של מערכות מסוג זה היא ההשפעה הפיסית‪/‬קינטית של סדרת הלמים‬
‫אקוסטיים רבי עצמה שניתנים אולי להדמות לסדרת פיצוצים של רימוני הלם‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫ג ‪ : 3 -‬מערבולות אוויר )‪(Vortex‬‬
‫כאמור בסעיף ג'‪ 2 -‬לעיל‪ ,‬היווצרות מערבולות אוויר יכולה להיות תוצאת לוואי של הפעלת מערכות קול‬
‫פועמות‪ .‬במערכות מסוג זה‪ ,‬פיצוץ תערובת כימית נפיצה או התפרקות קשת חשמלית רבות עצמה יוצרים‬
‫גל הדף היוצא במהירות רבה מפתח קנה‪ ,‬בדומה לירי מטען סרק‪ .‬התנועה היחסית בין הגז הנפלט‬
‫במהירות רבה מהקנה והאוויר הנייח באזור פתח הקנה גורמת לתנועת סחרור‪ .‬האוויר סביב פתח הקנה‬
‫"מתקפל" סביב עצמו‪ .‬מתקבלת צורה בעלת סימטרייה רדיאלית שניתנת לתיאור כ‪"-‬בייגלה" של אוויר‬
‫שמסתובב סביב עצמו‪ ,‬בציר מעגלי ‪ ,‬הנמצא במישור אנכי לציר קנה‪-‬מטרה‪ .‬ה‪"-‬בייגלה" הזה )או "הפיצה"‪,‬‬
‫כפי שהצורה הזאת מוגדרת לפעמים( נע במהירות כלפי המטרה‪ .‬איור סכמתי )של חברת ‪ (SARA‬מופיע‬
‫למטה‪:‬‬

‫יש להדגיש כי מערכות נא''ה מבוססות ‪ Vortex‬נמצאות כפי הנראה בשלבי פיתוח התחלתיים בלבד‪.‬‬
‫מסתבר כי ההצעה הראשונה ליישום מערבולות אוויר כמערכת נא''ה הוצעה רק ב‪ .[20a] 1996 -‬רק‬
‫פרטים‪/‬הערכות מעטים נמצאים בספרות‪ .‬כך‪ ,‬על פי מעבדות המחקר של הצבא האמריקני ]‪ ,[19‬מהירות‬
‫ההתקדמות של המערבולות הנוצרות במתקן החשמלי להפקת גלי קול פועמים )ראה על מערכת ‪SADAG‬‬
‫בסעיף ג'‪ 2 -‬לעיל( היא כ‪ 50 -‬מטרים לשניה‪ .‬בנוסף על כך נמסר כי קוטר ה‪"-‬בייגלה" במרחק של חצי מטר‬
‫מפתח הקנה לא שונה בהרבה מקוטר הקנה‪ .‬זה יכול להעיד על כך שניתן יהיה לשמור על צורת ה‪Vortex -‬‬
‫עד למרחקים משמעותיים מבחינת נא''ה‪ .‬ארגון אחר העוסק בפיתוח נא''ה מסוג ‪ Vortex‬הוא מעבדות‬
‫‪ .[20] SARA‬על פי הנתונים שלהם‪ ,‬מהירות המערבולת היא בין ‪ 0.5‬ל‪ 0.8 -‬ממהירות הקול באוויר‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מערבולות ‪ SARA‬מהירות פי כ‪ 4 -‬ממערבולות ‪ SADAG‬שנידונו קודם‪ .‬נראה כי הבדלים ניכרים‬
‫כאלה בין המערבולות הנוצרות בשתי המערכות מלמדים על טכנולוגיה שנמצאת‪ ,‬כנראה‪ ,‬רק בתחילת‬
‫הדרך‪ .‬חשוב לציין כי לפיתוח טכנולוגיות המערבולות של ‪ SARA‬שותפות משטרת ‪ Los Angeles‬והמרכז‬

‫‪16‬‬

‫לטכנולוגיות אכיפת חוק הנקרא ‪.National Law Enforcement Corrections Technology Center‬‬
‫מהנתונים לגבי מהירויות מערבולות האוויר ובעקיפין‪ ,‬מהעובדה כי רשויות משטרה‪/‬בתי סוהר שותפים‬
‫לפיתוח‪ ,‬ניתן להסיק כי המערבולות הן נשק לטווח קצר‪ ,‬בשלב זה של הפיתוח‪ .‬אם נניח כי המהירות‬
‫האופיינית של המערבולות היא מסדר גודל של ‪ 100‬מטר לשניה )אי שם‪ ,‬בין הנתונים שהובאו למעלה(‪,‬‬
‫ברור כי לא ניתן יהיה להשיג דיוק פגיעה משמעותי מעבר לטווח של כמה עשרות מטרים‪ .‬זאת‪ ,‬במיוחד‪,‬‬
‫כאשר מביאים בחשבון נוכחות רוח והשפעתה האפשרית על תנועת מערבולות אוויריות‪ .‬נניח כי המהירות‬
‫האופיינית של מערבולות האוויר היא‪ ,‬אמנם‪ ,‬כ‪ 100 -‬מטר לשניה‪ .‬זה מהיר רק פי שתיים ורבע ממכונית‬
‫שנעה במהירות של ‪ 160‬קילומטר בשעה‪ .‬מכך ניתן לקבל מושג אינטואיטיבי באשר לבעיה אפשרית של‬
‫יציבות התנועה בנוכחות "רוחות צד"‪ ,‬כאשר התנועה נמשכת כשניה )‪ 100‬מטר מרחק( או יותר‪.‬‬

‫ד‪-‬‬

‫קרינה אלקטרומגנטית ושדות מגנטיים‪-‬חשמליים פועמים‬

‫בפרק זה נסקרים אמצעי לחימת נא''ה שהם בעייתיים ביותר הן מבחינה מוסרית והן מבחינת יישום‬
‫מבצעי ]‪ .[21‬האמצעים האלה מתבססים על אפשרות גרימת שינויי התנהגות הפיכים על ידי שימוש בשדות‬
‫מגנטיים‪-‬חשמליים הפועמים בתדירויות מסוימות‪ .‬הסיבה העיקרית לבעייתיות פיתוח‪/‬יישום אמצעים‬
‫מסוג זה היא הבנה חלקית בלבד של מנגנוני הפעולה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬ברמה התפעולית‪ ,‬יכולה להופיע גם‬
‫בעיית זליגה‪ .‬כך‪ ,‬ניתן עקרונית למקד שדות אלקטרומגנטיים )באמצעות קרינת מיקרו ‪ ,‬למשל( אל עבר‬
‫המטרה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬תיתכן זליגת קרינה ו‪ /‬או שדות חשמליים‪-‬מגנטיים פועמים אל סביבת המפעילים‪.‬‬
‫בעיה זאת של זליגת שדות חשמליים‪-‬מגנטיים מוכרת בתחום שונה לחלוטין מנושא לחימת נא''ה‪ .‬מדובר‬
‫למשל במחקרים בנושא השפעות חשיפה לקרינת ‪ ( extremely low frequency) ELF‬ממקורות‬
‫ביתיים‪/‬תעשייתיים‪ ,‬כמו השראה מקווי כוח בתדירויות של כ‪. 50 Hz-‬‬
‫גם אם קיימים כיום סטנדרטים מקובלים באשר לרמות "בטוחות" מבחינת השפעות פיזיולוגיות של‬
‫קרינה אלקטרומגנטית‪ ,‬ניתן לצפות שבמוקדם או במאוחר יופיעו מחקרים שיחלקו על קביעות לגבי‬
‫עוצמות קרינה‪ ,‬הבטוחות לכאורה‪ ,‬הקיימות היום‪ .‬בנוסף על כך‪ ,‬יתכן שיתגלו ממצאים חדשים‪,‬‬
‫שיזהירו מפני סכנות מפרמטרים אחרים של קרינה‪ ,‬כמו תחומי תדרים מסוכנים במיוחד לגוף האדם‬
‫ושעצמת הקרינה הממוצעת המותרת‪ ,‬אם היא כוללת את אותם תחומי התדרים‪ ,‬צריכה להיות נמוכה‬
‫מעוצמת הקרינה הממוצעת שמותרת לגבי קרינה שאינה כוללת תחומי תדרים בעייתיים‪.‬‬
‫המחלוקת המתמשכת על ההשפעות האפשריות של קרינה מטלפונים סלולריים מדגימה היטב את‬
‫בעייתיות הערכת הנזקים האפשריים לגוף האדם‪.‬‬
‫הקושי העיקרי‪ ,‬המובן מאליו‪ ,‬בקביעת רמות קרינה "בטוחות" הוא עריכת המחקרים עצמם‪ .‬הרי מדובר‬
‫כאן על אפשרות של גרימת נזקים גופניים ו‪/‬או נזקים בתחום ההתנהגות‪ .‬ניתן אמנם לקבל מושג כלשהו‬
‫באשר למידת הנזק הגופני האפשרי על ידי ניסויים בחיות מעבדה‪ .‬אולם‪ ,‬השפעות או נזקים פסיכולוגיים‬

‫‪17‬‬

‫הפיכים‪/‬לא הפיכים לא ניתנים‪ ,‬כמובן‪ ,‬להערכה באמצעות ניסיונות בחיות מעבדה‪ .‬לכל היותר‪ ,‬ניתן אולי‬
‫לאפיין אפקטים קיצוניים ומיידיים‪ ,‬כמו למשל איבוד הכרה‪/‬אוריינטציה או‪ ,‬לחילופין‪ ,‬פעילות יתר‪.‬‬
‫מסיבה זאת‪ ,‬נראה כי המקור העיקרי‪ ,‬להשגת אינפורמציה גלויה בנושא השפעת שדות‪/‬קרינות‬
‫אלקטרומגנטיות על תהליכים נפשיים‪/‬התנהגותיים אצל אנשים‪ ,‬הוא תחום שיטות טיפול בבעיות נפשיות‪,‬‬
‫המתבססות על עירור תדרי מוח טבעיים )כמו הביו‪-‬פידבק או עירור מגנטי חיצוני ‪ (TMS -‬המדווחות‬
‫בספרות‪.‬‬
‫כפי שיפורט בהמשך‪ ,‬אם מדובר על יצירת השפעה נפשית חיצונית באמצעות קרני אור או קרינה אלקטרו‪-‬‬
‫מגנטית בעוצמות לא מסוכנות‪ ,‬מבחינת גרימת נזקים גופניים לא הפיכים ]‪ ,[22‬אין להוציא מכלל אפשרות‬
‫קבלת אישורים חוקיים לסוג זה של אמצעי לחימה אקזוטיים במקומות אלה או אחרים בעולם‪ .‬זאת‪,‬‬
‫שוב‪ ,‬בתנאי שעצמות הקרינה נשמרות תמיד מתחת לערכים המעודכנים ביותר של רמות הקרינה‬
‫המותרת ושלא התגלו בינתיים פרמטרים מסוכנים אחרים המאפיינים את הקרינה‪ .‬אם אמנם יכולה‬
‫להיות מושגת רמת בטיחות מספקת‪ ,‬יכולה עקרונית להתאפשר בדיקת שימוש במערכות אלקטרו‪-‬‬
‫מגנטיות אך ורק לצורך השגת השפעות הפיכות על התנהגות אנשים‪ .‬לא ניתן כלל להעלות על הדעת כל‬
‫שימוש אחר‪ ,‬שיתבסס על השפעות פיזיולוגיות‪ ,‬למשל‪ ,‬של קרינה אלקטרומגנטית‪.‬‬
‫הקביעה הפסקנית הזאת מתבססת על ידע כללי של מחבר הסקירה באשר לאפקטים חדשים שמתגלים‬
‫בהקשר לקרינות לא מייננות‪ ,‬שלכאורה אמורות להיות בלתי מזיקות‪ .‬למשל‪ ,‬קרינת אולטרא‪-‬סאונד‬
‫)שהיא לא קרינה אלקטרו‪-‬מגנטית( יכולה לגרום‪ ,‬בתנאים מסוימים‪ ,‬לפליטת אור בתחום הנראה‪ ,‬כאשר‬
‫היא פוגעת בתמיסות מימיות‪ .‬עצם היווצרות האור מעידה על תהליכים אנרגטיים שיכולים‪ ,‬מבחינה‬
‫פיסיקלית‪ ,‬להיות מאופיינים על ידי טמפרטורות נקודתיות גבוהות ביותר )מסדר גודל של‪.( 5000 K0 ,‬‬
‫אפקט זה‪ ,‬שהתגלה לפני כ‪ 15 -‬שנים‪ ,‬נקרא ‪ Sonoluminescence‬והוא נחקר במרץ רב‪ .‬האפקט הזה‬
‫מדגים היטב את הסכנות הפוטנציאליות של קרינות לא מיינות שהשימוש הרגיל‪ ,‬הבלתי מסוכן כביכול‪,‬‬
‫בהם יכול להתברר כמסוכן ביותר כעבור זמן מה‪.‬‬
‫מהאמור לעיל ניתן להסיק כי בניגוד לשימוש באמצעי לחימת נא''ה קונבנציונליים )במיוחד הקינטיים(‪,‬‬
‫שניתן לאפיין את מידת סיכונם הן כלפי המטרה והן כלפי המפעילים‪ ,‬השימוש האפשרי באמצעי נא''ה‬
‫אלקטרומגנטיים כרוך באי ודאויות מבצעיות‪/‬בטיחותיות המעמידות בספק רב את נחיצות‬
‫פיתוחם‪/‬הפעלתם‪.‬‬
‫המערכות שיסקרו להלן ניתנות להיות מאופיינות כאמצעי לחימת נא''ה פוטנציאליים המבוססים על‬
‫שימוש בעוצמות לא מסוכנות של קרינה‪/‬שדות אלקטרומגנטיים לצורך קבלת השפעות התנהגותיות‬
‫הפיכות‪ .‬בכל המקורות המובאים למטה‪ ,‬המטרה היא טיפולית‪ .‬אולם‪ ,‬באחד מהם ]‪ [22‬מוזכרת בפרוש‬
‫האופציה של שימוש כמערכת נא''ה‪ .‬גם לגבי יתר המערכות הנסקרות להלן ניתן להסיק על שימוש אפשרי‬
‫כמערכת נא''ה‪.‬‬
‫לסיום הקדמה זאת כדאי לציין כי האזכור היחיד במקורות הגלויים‪ ,‬אותו מצא מחבר הסקירה‪ ,‬למחקר‬
‫כלשהו בנושא הקשור לנא''ה אלקטרומגנטי שנעשה מטעם גורם ממשלתי‪ ,‬הוא מחקר עיוני הדן ביתרונות‬
‫יחסיים של טכנולוגיות נא''ה שונות ובכלל זה מערכות אלקטרומגנטיות ]‪.[34‬‬

‫‪18‬‬

‫ד‪: 1 -‬‬

‫קולות המושרים ממרחק על ידי קרינה אלקטרומגנטית‬

‫התופעה של שמיעת צלילים בדרך שאינה יכולה להיות מוסברת על ידי קליטת גלי קול‪ ,‬המועברים באוויר‬
‫והנקלטים על ידי אוזן אדם‪ ,‬ידועה כבר עשרות שנים בהקשר לאפקטים קוליים היכולים להתלוות לנפילת‬
‫גופים מהחלל לתוך האטמוספרה של כדור הארץ‪ .‬באירועים מסוג זה אנשים דיווחו שמיעת קולות )כמו‬
‫קליקים‪ ,‬או רשרושים( בו בזמן שמטאוריט נכנס לאטמוספרה ונשרף בתוכה‪ .‬על פי נתונים אסטרונומיים‬
‫ותצפיות‪ ,‬וכאשר משווים את מהירות גלי קול באטמוספרה למהירות האור‪ ,‬אפקט קולי רגיל יכול היה‬
‫במקרה זה להגיע אל פני כדור הארץ רק לאחר מספר דקות מתום שרפת המטאוריט‪.‬‬
‫ההסבר המתבקש מאליו לתופעה זאת היא יצירת הפרעות אלקטרומגנטיות שיכולות להיות מועברות‬
‫במהירות האור ולהיקלט על ידי האדם בערך כמו שמקלט רדיו עושה זאת‪ .‬תנודות השדות המגנטיים‪-‬‬
‫החשמליים יכולות‪ ,‬למשל‪ ,‬ליצור אפקט קולי על ידי צימוד של זרמים מושרים בגוף האדם עם רקמות‬
‫שיכולות להפוך אפקטים חשמליים למכניים‪ ,‬או לשנוי התכונות האלסטיות של חומרים ביולוגיים‪.‬‬
‫בספרות המקצועית קיים ויכוח על הסבר תופעה זאת‪ ,‬הנקראת‪ ,[23] Electrophonic Effect -‬אולם יש‬
‫לא מעט עדויות מבוססות באשר לעצם קיום התופעה‪ .‬הקושי העיקרי להסבר התופעה מתרכז באפשרות‬
‫של גוף האדם להוות "אנטנה" מתאימה לגלים באורך של מאות קילומטרים‪ .‬זאת‪ ,‬מכיוון שמדובר כאן‬
‫על טווח תדירויות בתחום רחב‪ ,‬בסביבות של כ‪ ,Hz 1000 -‬שהיא תדירות נמוכה לגבי קרינת גלי רדיו‪.‬‬
‫סביר יותר להניח כי הגוף מגיב בנפרד להפרעות מקומיות לשדה מגנטי או חשמלי‪ ,‬עקב הפרעה אלקטרו‪-‬‬
‫מגנטית רבת עצמה‪ ,‬שמקורה בתנודות הפלזמה הנוצרת כתוצאה משריפת מטאוריט באטמוספרה‪ .‬ואמנם‪,‬‬
‫בחלק מההסברים לתופעה‪ ,‬מדובר על הפרעה אפשרית לשדה המגנטי הקבוע של כדור הארץ‪ .‬למרות‬
‫ההבדל הניכר בפרטי המערכות‪ ,‬נראה כי יש דמיון מסוים בין מנגנוני הקליטה האפשריים של האפקט‬
‫האלקטרו‪-‬פוני ושיטות הטיפול הניסיוניות בפסיכיאטרייה המבוססות על שדות מגנטיים פועמים )בעצמה‬
‫גבוהה‪ ,‬בדרך כלל(‪ .‬לקבוצה זאת של אמצעים המבוססים על שדות מגנטיים פועמים שייכת שיטת ה‪-‬‬
‫‪ , (TMS) Transcranial Magnetic Stimulation‬שמוזכרת בסיום הפרק הזה‪.‬‬
‫השגת הפרעות חזקות של שדות חשמליים‪-‬מגנטיים )כמו באפקט האלקטרו‪-‬פוני( או הפעלת שדות מגנטיים‬
‫פועמים בטווח קצר )פחות ממטר‪ ,‬כמו בשיטות טיפול ‪ (TMS‬אינן נראות פרקטיות בהקשר לשימוש אפשרי‬
‫כמערכת נא''ה‪ .‬נראה‪ ,‬על כן‪ ,‬כי אם יופיעו מערכות נא''ה מבוססות קרינה אלקטרומגנטית‪ ,‬צפוי כי הן‬
‫יתבססו על גלי מיקרו בתדר גבוה שיכולים ‪,‬עקרונית‪ ,‬לאפשר השגת כיווניות למרחקים של מאות מטרים‬
‫)זה חשוב לצמצום זליגה לכיוונים לא רצויים( כאשר‪ ,‬כפי שהודגש למעלה‪ ,‬עצמת הקרינה נשמרת בתחום‬
‫שבו לא צפויות להיגרם השפעות לא הפיכות על גוף אדם‪/‬התנהגותו‪ .‬דוגמאות בולטות לכיוון אפשרי זה של‬
‫פיתוח מערכות נא''ה מובאות למטה‪.‬‬
‫צלילים וקולות באמצעות קרינת מיקרו‬
‫המערכת הנסקרת כאן ]‪ [24‬מבוססת על אפנון )‪ (modulation‬קרינת מיקרו )תדירות אופיינית של‬
‫‪ ,1310 Mhz‬אורך גל ‪ 22.9‬ס"מ ( בצורת פולסים מרובעים כאשר משך כל פולס קרינת מיקרו הוא‬
‫‪ 6‬מיקרו‪-‬שניות‪ .‬משודרים ‪ 244‬פולסים כאלה לשניה ) ‪ .( duty cycle = 0.0015‬כלומר‪ ,‬קרינת ה‪ -‬מיקרו‬
‫נפלטת רק בחלק ה‪ 0.0015 -‬מהזמן )נתון זה חשוב לצורך חישוב עצמת הקרינה הממוצעת בזמן(‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫השידור בניסיון זה נעשה בעצמה ממוצעת )בזמן( של ‪ 0.4 mw/cm2‬ועצמה מרבית )מיידית‪ ,‬בזמן הפולס(‬
‫הייתה‪.267 mw/cm2 ,‬‬
‫האנשים שהשתתפו בניסוי דיווחו על קליטה של קולות‪/‬רעשים כאשר קרינת המיקרו הופנתה אליהם‪.‬‬
‫נמסר גם כי האפקט האקוסטי יכול להתקבל ממרחקים של כמה מאות מטרים‪.‬‬
‫בניסוי נמצא כי בעוד שעצמת הסף הממוצעת )לקבלת אפקט אקוסטי( בתדירויות הגל הנושא של עד‬
‫כ‪ 1500 Mhz -‬נעה בין ‪ 0.4 mw/cm2‬ל‪ , 7 mw/cm2 -‬סף הרגישות מבחינת העצמה המרבית הינו‬
‫כ‪ mw/cm2 260 -‬בכל המקרים האלה‪ .‬זה מעיד‪ ,‬לדעת מחבר המאמר‪ ,‬על כך שעצמת הפולס )העוצמה‬
‫המרבית( הוא הגורל הקריטי לקבלת האפקט האקוסטי‪.‬‬
‫מבחינת מנגנון הפעולה‪ ,‬ההסבר המקובל ביותר היום נקרא ]‪ . Elastic wave theory [25‬על פי מודל זה‪,‬‬
‫קרינת המיקרו המאופננת‪ ,‬הנבלעת במשטחים החיצוניים של הראש‪ ,‬יוצרת פעימות מכניות בתדירות‬
‫האיפנון‪ .‬על פי המתואר בספרות‪ ,‬המנגנון הזה דומה ביותר לזה המשמש לספקטרוסקופיה בשיטה הפוטו‪-‬‬
‫אקוסטית )‪ (Photoacoustic Spectroscopy‬המוכרת היטב בכימיה אנליטית‪ .‬ספקטרוסקופיה זאת‬
‫משמשת לאפיון ספקטרום בליעת קרינה של חומרים לא שקופים בתחום האור הנראה‪ .‬מפנים‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫אור באורכי גל שונים אל עלה של צמח‪ .‬קרן האור המונו‪-‬כרומטית מאופננת על ידי ‪ Chopper‬בתדירות‬
‫של כ‪ . 100 Hz -‬האור‪ ,‬הפוגע בעלה באופן מחזורי‪ ,‬נבלע תוך כדי יצירת אפקט תרמי פועם המהווה מקור‬
‫לגלי קול באוויר בתדירות של כ‪ . 100 Hz -‬גלי קול אלה נקלטים על ידי מיקרופון רגיש‪ .‬עצמת האות‬
‫הנקלטת על ידי המיקרופון הינה פרופורציונית ישירות לעצמת הבליעה של אור באורך גל נתון‪.‬‬
‫מאז המחקר החדשני של ‪ ,[24] Frey‬במערכות גלי מיקרו‪ ,‬נעשו בתחום זה עוד מספר מחקרים ובכלל זה‬
‫נרשמו אפילו פטנטים על מתקנים היוצרים קולות וצלילים בראשם של אנשים שנחשפים לקרינות מיקרוגל‬
‫מאופננת ]‪.[26‬‬
‫למשל‪ ,‬על פי הפטנט של ‪ , Brunkan‬נראה כי יש ניסיון להעביר לאדם קולות בתחום רחב של תדרי שמע‬
‫)בסביבות ‪ (1-10 Khz‬כך שעקרונית‪ ,‬ניתן אולי להעביר קולות של דיבור‪ .‬מעניין לציין כי הפטנט נועד לטפל‬
‫באנשים עם בעיות שמיעה כאשר מקפידים להדגיש כי עצמת קרינת גלי המיקרו היא מתחת לסף הבטוח‪,‬‬
‫שעל פי הפטנט‪ ,‬הינו ‪ . 3.3 mW/cm2‬על פי הפטנט‪ ,‬המקור לסף בטיחות זה הוא ‪American Standards‬‬
‫‪ . Institute‬יש להדגיש כי נתון זה הוא משנת ‪ 1989‬שהיא שנת פרסום הפטנט‪ .‬העמוד הראשון של הפטנט‬
‫הזה מובא למטה‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫ד‪: 2 -‬‬

‫עירור באותות בתחום גלי אלפא )‪(8-13 Hz‬‬

‫אחת מהאפשרויות לגרום אפקטים התנהגותיים היא באמצעות עירור גלי אלפא במוח‪.‬‬
‫ניתן להניח‪ ,‬כי אם מנגנון הפעולה מהסוג שמתואר בסעיף הקודם )גל מיקרו כגל נשא לעירור קולי( יכול‬
‫ליצור אפקטים אקוסטיים‪ ,‬תתכן גם יצירת אפקטים של שינוי התנהגות‪/‬תחושה באמצעות גלי מיקרו‬
‫מאופננים‪ .‬זאת‪ ,‬אם ינסו איפנון גלי מיקרו בתדירויות אלפא‪ ,‬במקום איפנון צלילים‪.‬‬
‫נראה כי השימוש בקרינה בתחום האור הנראה ‪ /‬קרינת מיקרו המוזכרת בפטנט ]‪ , [22‬שבו גם מוזכרת‬
‫האפשרות של שימוש המערכת המוצעת לצורכי לחימת נא''ה‪ ,‬מתבססת על עקרון פעולה דומה‪ .‬כך‪ ,‬בעל‬
‫הפטנט טוען כי עירור בתדירויות איפנון נמוכות מאד‪ ,‬של כ‪ ,0.5 Hz -‬יכול לגרום לתחושת "כבדות"‬
‫ונטייה להירדם‪ .‬בעל הפטנט מדגיש כי קרינת הפולסים יוצרת פעימות תרמיות בעצמה של פחות‬
‫מ‪ .10 mw/cm2 -‬פרט זה נועד כנראה להדגיש כי עוצמות הקרינה הפוגעות במטרה הן מסדר גודל שלא‬
‫חורג באופן משמעותי מרמה "בטוחה"‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫מלבד פטנטים‪ ,‬או סיכומים בספרות ]‪ ,[27‬המתארים מערכות נא''ה אפשריות המבוססות על עירור גלי‬
‫אלפא באמצעות איפנון גלי נשא )‪ (carrier‬מסוג אור‪/‬מיקרו בתדירויות נמוכות ביותר‪ELF ,‬‬
‫)‪ , (extremely low frequency‬ישנה כנראה גם אפשרות נוספת של שימוש בשדות מגנטיים פועמים‬
‫בתדירויות נמוכות ביותר‪ .‬מערכות מסוג זה אמורות להיות מופעלות בטווחים קצרים של כמטר ועל כן‪,‬‬
‫ערכן כמערכות נא''ה אפשריות‪ ,‬הוא מצומצם ביותר‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד למערכות מבוססות גלי אור‪/‬מיקרו‪,‬‬
‫שיכולות כנראה לפעול ממרחקים של מאות מטרים‪.‬‬
‫למרות הסיכוי הנמוך לשימוש בשדות מגנטיים פועמים כמערכת נא''ה‪ ,‬מובאת כאן סקירה קצרה של‬
‫שיטות אלו‪ ,‬לצורך השלמת התמונה‪.‬‬
‫במערכות מגנטיות‪ ,‬המשמשות לטיפול רפואי‪ ,‬משרים שדות מגנטיים פועמים באמצעות מעגלי זרם‬
‫פולסים וסלילים אלקטרו‪-‬מגנטיים‪ .‬שיטות טיפול רפואיות ניסיוניות מסוג עירור מגנטי תוך‪-‬גולגלתי‬
‫) ]‪ (Transcranial Magnetic Stimulation-TMS [28‬מבוססות על עקרון פעולה זה‪.‬‬
‫יש להדגיש כי בניסיונות טיפול בשיטת ‪ TMS‬משתמשים בשדות מגנטיים פועמים בעוצמה גבוהה‪ ,‬מסדר‬
‫גודל של ‪ .1 T‬למרות שיש ויכוח על יעילות הטיפולים ]‪ ,[29‬מוזכרים גם אפקטים נוגדי דיכאון בתדירויות‬
‫פעימה בסביבות ‪ 10-20 Hz‬ואפקטים הפוכים בתדירויות של כ‪.[30] 1 Hz -‬‬
‫ישנו גם דיווח על שיטה מסוג זה שעצמת השדה המופעלת בה קרובה יותר לעצמות שדה מגנטי המתקבלות‬
‫בסביבת קווי כוח חשמליים‪ .‬מדובר על שדות מגנטיים הרבה יותר חלשים מהשדות המגנטיים‬
‫שמשתמשים בהם‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בניסיונות ‪ . TMS‬המערכת‪ ,‬המתוארת בפטנט של ‪Rauscher and Van‬‬
‫‪ , [31] Bise‬מהווה אמצעי לשיכוך כאבים המתבסס על שדה מגנטי פועם בתדירויות משולבות של ‪ 7.6‬ו‪-‬‬
‫‪ 76 Hz‬כאשר עצמת השדה המגנטי הפועם הוא מסדר גודל של גאוס אחד )‪ .(10-4 Tesla‬יש לציין כי בעלי‬
‫הפטנט הזה טוענים כי שמירה על דיוק התדר היא חיונית לפעולה נכונה של המערכת‪ .‬כך‪ ,‬היישום העיקרי‬
‫של הפטנט הוא בקרת קצב הלב‪ .‬ליישום זה משתמשים בטווח תדירויות צר ביותר‪ ,‬של ‪.7.15-7.78 Hz‬‬
‫לסיום הפרק הזה כדאי לחזור ולהדגיש מספר נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪ .1‬על פי הספרות המקצועית‪ ,‬האפקטים של שדות מגנטיים‪-‬חשמליים או קרינת מיקרו מאופננת על‬
‫התנהגות האדם תלויים כנראה הן בעצמת השדות )או הספק קרינת מיקרו מאופננת( והן בתדר בו השדות‬
‫פועמים )או תדר האיפנון(‪.‬‬
‫לדוגמא ]‪ ,[32‬כאשר השתמשו‪ ,‬בניסויי מעבדה‪ ,‬בגל מיקרו )נושא( מאופנן בטווח תדירויות של‪,6-20 Hz ,‬‬
‫קיבלו אפקט פיזיולוגי מרבי על רקמת מוח של חתול בתדירות של ‪ 16 Hz‬ובעצמת קרינת הגל הנושא של‬
‫‪ . 0.75 mw/cm2‬מעבר לטווח התדירויות של ‪ 6-20 Hz‬לא התקבל כל אפקט פיזיולוגי‪ .‬בניסוי אחר מסוג‬
‫זה התברר כי כאשר שומרים על תדר איפנון קבוע של ‪ 16 Hz‬ומשנים את עצמת קרינת גל המיקרו הנושא‪,‬‬
‫מקבלים אפקט כאשר טווח עצמות הקרינה הוא בין ‪ 0.1‬ל‪ . 1 mw/cm2 -‬לא מתקבל כל אפקט מעבר‬
‫לטווח עצמות קרינה אלה‪.‬‬
‫התוצאה המפתיעה ביותר התקבלה כאשר השתמשו בעצמת קרינה נמוכה מאד בטווח תדירויות של‬
‫‪ . 6-20 Hz‬אובחן אז אפקט הפוך לזה שהתקבל בניסיונות הקודמים‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫‪ .2‬מהמידע למעלה‪ ,‬לגבי תפעול מערכות שיש להם פוטנציאל לשמש מערכות נא''ה‪ ,‬מסתמנת בעיה של‬
‫רגישות גבוהה לפרמטרים פיסיקליים‪ .‬הדבר בולט במיוחד לגבי תדירות איפנון‪ .‬כך‪ ,‬במערכות ‪TMS‬‬
‫]‪ [31‬מודגשת‪ ,‬כאמור למעלה‪ ,‬החשיבות של שמירה על טווח תדירויות צר ביותר‪.‬‬
‫אם סטיות מזעריות בכיוון עצמה‪/‬תדר יכולות לגרום לאפקטים התנהגותיים הפוכים מאלה שהאמצעים‬
‫האלקטרו‪-‬מגנטיים נועדו להשיג‪ ,‬הרי זה יכול להעמיד בסימן שאלה את המעשיות של שימוש מבצעי‬
‫באמצעים אלה‪ .‬זאת‪ ,‬כמובן‪ ,‬לאחר שאמנם תוכח נוכחותם של אפקטים התנהגותיים‪ ,‬יוגדרו היטב‬
‫המאפיינים שלהם ותתקבל הדירות בהשגת האפקטים המבוקשים‪.‬‬
‫‪ .3‬אין לשכוח‪ ,‬ולו לרגע‪ ,‬את המגבלות הבטיחותיות שהודגשו בתחילת פרק זה‪ .‬הדבר חשוב שבעתיים‬
‫לעניין מפעילי נא''ה עצמם‪.‬‬
‫‪ .4‬אם‪ ,‬למרות הסתייגויות על רקע בטיחותי‪/‬תפעולי המובאות למעלה‪ ,‬יפותחו אמצעי נא''ה אלקטרו‪-‬‬
‫מגנטיים ותותר הפעלתם במסגרת החוק‪ ,‬עדיף‪ ,‬לדעת מחבר הסקירה‪ ,‬להעדיף אמצעים המבוססים על‬
‫השפעות קוליות בלבד )סעיף ד'‪ 1 -‬למעלה(‪ .‬אמצעים מסוג זה‪ ,‬במיוחד אם מתקבל באמצעותם טווח רחב‬
‫של תדירויות שמע )בדומה לרעש(‪ ,‬עשויים להיות פחות בעייתיים‪ ,‬לפחות‪ ,‬מבחינת ההכרח להשיג דיוק‬
‫גבוה ביותר של שמירת על הפרמטרים התפעוליים של תדרי איפנון‪.‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬
‫כאמור במבוא‪ ,‬הסקירה הנוכחית שמה דגש על אמצעי נא''ה שיכול להיות להם כושר עצירה יעיל‬
‫ושיישומם יכול להיות מיידי או פיתוחם צפוי להסתיים תוך זמן קצר‪ .‬בעקבות יום עיון שנערך בנושאי‬
‫נא''ה )‪ 10‬לנובמבר ‪ ,( 2000‬התברר לכותב סקירה זאת הצורך האופרטיבי ביכולת הפעלת אמצעי נא''ה‬
‫לטווחים של כ‪ 150 -‬מטר ויותר‪ .‬צורך זה נובע מאיפיוני לחימת אינטיפדת אל‪-‬אקצה‪ .‬נראה כי לחימת‬
‫נא''ה נגד טרור ו‪/‬או פעילות משטרית יכולה להתבצע בטווחים קצרים יותר‪ ,‬של כ‪ 50 -‬מטר‪.‬‬
‫בהתחשב באילוצים האופרטיביים האלה ניתן לסכם את מצב פיתוח אמצעי נא''ה כך‪:‬‬
‫‪ .1‬אמצעי לחימת נא''ה לטווחים של כ‪ 150 -‬מטר ויותר‪ ,‬היכולים להיות ישימים בזמן הקרוב )תוך כשנה‪-‬‬
‫שנתיים(‪ ,‬שייכים לסוג אמצעי הלם קינטיים‪ .‬פעולת אמצעים אלה מתבצעת על ידי שילוח למרחק של‬
‫מטען‪/‬פגז‪ ,‬המכיל כמות גדולה של כדורי גומי‪ ,‬המתפזרים בכוח מטען נפץ קטן‪ ,‬עם נחיתת הפגז‪ .‬השלוח‬
‫נעשה על ידי מרגמות‪ ,‬למשל‪ .‬ראה סעיפים‪ ,‬א‪ 2 -‬ו‪ -‬א‪ , 3 -‬בהם מתוארות מערכות נשק מסוג זה‪ .‬כלי‬
‫השילוח של אמצעים אלה יכולים להתבסס על כלים צבאיים קיימים‪ .‬אמצעים "אקזוטיים" יותר‪,‬‬
‫שיכולים להיות ישימים בעתיד רחוק יותר‪ ,‬בתוך כ‪ 5-10 -‬שנים‪ ,‬הם אמצעי הלם חשמליים מבוססי לייזר‬
‫) "מחט לייזר"‪ ,‬ראה סעיף ב‪ .(2 -‬גם "קליעים אקוסטיים" )ראה סעיף ג‪ (1 -‬שייכים לסוג זה של‬
‫אמצעי לחימת נא''ה "אקזוטיים"‪ .‬שני האמצעים האלה אמורים להיות יעילים עד לטווחים של ‪100-200‬‬
‫מטר‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יש להדגיש כי יחד עם הספקנות שבה כדאי להתייחס לאמצעי נא''ה "אקזוטיים" אלה‪ ,‬הם עשויים להיות‬
‫אפקטיביים ביותר )במיוחד מבחינת דיוק‪/‬סלקטיביות הפגיעה והבקרה על עצמתה(‪ ,‬אם אמנם יגיעו לשלב‬
‫היישום‪.‬‬
‫האמצעים האלקטרו‪-‬מגנטיים )פרק ד'( שנויים במחלוקת הן מבחינה תפעולית )ספק אם יש לאמצעים אלה‬
‫כושר עצירה מיידי ואמין( והן מבחינת בטיחות הפעלתם )זליגת קרינה‪/‬שדות פועמים ואי ודאות באשר‬
‫למנגנון פעולתם(‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין לבטל כליל אפשרות שמערכות אלקטרו‪-‬מגנטיות‪ ,‬ובמיוחד מהסוג‬
‫היוצר אפקטים אקוסטיים ממרחקים של כמה מאות מטרים‪ ,‬יופעלו בסופו של דבר‪ ,‬אם אמנם‪ ,‬תוכח‬
‫אמינותם התפעולית והבטיחותית‪ .‬כדאי להדגיש כי לאמצעים מסוג זה קיים פוטנציאל לפעול בטווחים‬
‫ארוכים יחסית‪ .‬על כן‪ ,‬יחד עם הצורך לשים לב להסתייגויות ולנקודות הבעייתיות שפורטו בפרק ד'‪ ,‬רצוי‬
‫לעקוב אחרי ההתפתחויות בתחום זה של מערכות נא''ה אלקטרו‪-‬מגנטיות עם אפקט אקוסטי‪ .‬זה חשוב‬
‫במיוחד בהתחשב בכך שקיימות רק מעט מערכות נא''ה‪ ,‬לטווח ארוך‪ ,‬הנמצאות בפיתוח‪.‬‬
‫‪ .2‬לטווחי לחימה של כ‪ 50 -‬מטר‪ ,‬קיים מספר רב יותר של אמצעי נא''ה ביחס למערכות ארוכות טווח‪.‬‬
‫רובם גם קרובים יותר ליישום בשטח מאשר האמצעים המפותחים ללחימת נא''ה בטווחים ארוכים יותר‪.‬‬
‫נראה כי אחד האמצעים שיכולים להיות יעילים במיוחד בטווחים קצרים )של כ‪ 30 -‬מטר( הם אמצעי הלם‬
‫חשמליים המופעלים באמצעות סילוני תמיסות מוליכות חשמל )ראה סעיף ב‪ .(3 -‬אמצעים מסוג זה‬
‫יכולים להוות מענה הולם ) תרתי משמע‪ ( ...‬להתפרעויות המוני אנשים‪ .‬בניגוד להפעלה רגילה של סילוני‬
‫מים‪ ,‬כמויות הנוזל הנדרשות להשגת הלם חשמלי הן נמוכות ביותר‪ ,‬שכן סילון נוזל מוליך חשמל אינו‬
‫נדרש להיות בעל מסה גדולה‪ .‬סילון הנוזל המוליך מהווה כעין חוט חשמל נוזלי בלבד ואינו נועד לגרום‬
‫לפגיעה קינטית‪ ,‬כפי שזה נעשה על ידי סילוני מים בעצמה גדולה המשמשים לפיזור אנשים‪ .‬יתרון אפשרי‬
‫נוסף של שימוש בסילוני נוזל מוליך חשמלית הוא בכך שה"תחמושת" במקרה זה )נוזל מוליך ומקור מתח‬
‫גבוה( היא‪ ,‬למעשה‪ ,‬כמעט בלתי מוגבלת‪ .‬חשיבותו של אספקט תפעולי זה ברורה מאליה לגבי מקרים‬
‫בהם אוזלת תחמושת נא''ה‪ ,‬אבל אין עדיין הצדקה לעבור לתחמושת קטלנית‪ .‬להפעלת סילון נוזל מוליך‪,‬‬
‫ככלי הגנתי‪ ,‬יכולה להיות השפעה מחזקת‪ ,‬מבחינת תחושת הביטחון‪ ,‬לגבי הלוחם העומד מול המון רב של‬
‫אנשים‪ .‬נוצרת אז מעין גדר חשמלית‪.‬‬
‫אמצעים נוספים שנראה כי יכולה להיות להם עדיפות‪ ,‬הן מבחינת כושר עצירה אפקטיבי והן מבחינת‬

‫בטיחות הפעלתם‪ ,‬הם קליעים נוזליים )סעיף א‪ ( 4 -‬שעל פי ההערכה הנוכחית‪ ,‬הטווח שלהם הוא כ‪20 -‬‬
‫מטר‪ .‬כפי שכבר נכתב בגוף הסקירה‪ ,‬הן לגבי סילוני נוזלים מוליכים והן לגבי קליעים נוזליים‪ ,‬השגת‬
‫טווחים מעבר ל‪ 20-30 -‬מטר יכולה להתאפשר‪ ,‬על ידי‪ ,‬למשל‪ ,‬שימוש בתוספים )או תמיסות לא מימיות(‬
‫המאפשרים השגת צמיגות גבוהה יותר‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬יש לציין את המערכות האקוסטיות הפועמות ‪ /‬מערבולות אוויר )ג‪ , 2 -‬ג‪ .(3 -‬הטווחים עליהם‬
‫מדובר כאן הם עד כ‪ 50 -‬מטר‪ .‬מערכות אלו מפעילות‪ ,‬למעשה‪ ,‬כוח מכני על גוף האדם‪ .‬האפקט של‬
‫פעימות אקוסטיות יכול להיות מתואר כהדף )שחוזר מספר פעמים בשניה(‪ .‬ניתן להסיק זאת מעצם‬
‫מנגנון קבלת פעימות אלה )על ידי סדרת פיצוצים כימיים(‪ .‬על פי התיאורים הטכניים‪ ,‬למערכות אקוסטיות‬
‫פועמות לא תהיה כיווניות גבוהה‪ .‬יחד עם כך‪ ,‬מערכות אלה פשוטות יחסית וצפויות להיות זולות ואמינות‪.‬‬
‫בהשוואה למערכות אקוסטיות פועמות‪ ,‬ולשאר מערכות נא''ה לטווח קצר‪ ,‬מערבולות האוויר )‪(Vortex‬‬
‫יכולות להיחשב כאמצעי נא''ה אידאלי‪ ,‬על הנייר לפחות‪ .‬הסיבות לכך הן כיווניות גבוהה ופעולה על ידי‬

‫‪24‬‬

‫הדיפה מכנית בלבד‪ .‬מתוך הנתונים הטכניים ניתן להסיק כי תהיה אולי אפשרות להפיל אדם ממרחק של‬
‫כמה עשרות מטרים‪ .‬מערכות ‪ Vortex‬צפויות להיות רגישות לנוכחות רוחות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש להניח כי השגת‬
‫מערבולות הדירות‪ ,‬בעלות תכונות פיזיקליות קבועות‪ ,‬לא תהייה פשוטה כמו במערכות אקוסטיות פועמות‬
‫רגילות‪ .‬אולם‪ ,‬למרות קשיי פיתוח צפויים אלה‪ ,‬נראה כי למערכות ה‪ ,Vortex -‬בנוסף לקליעים נוזליים‬
‫ולסילוני נוזלים מוליכי חשמל‪ ,‬יש סיכוי טוב להיות מפותחות למערכות נא''ה לטווחים קצרים‪ ,‬שהן‬
‫יעילות ובטוחות‪.‬‬
‫בטבלה למטה מובאים הפרטים העיקריים הנוגעים למצב פיתוח מערכות נא''ה שצוינו כמשמעותיות‬
‫ביותר בסיכום‪:‬‬

‫תאור המערכת‪/‬‬
‫ציון הסעיף‬
‫בסקירה‬

‫אפיון טכני‪ /‬אופן יישום‬

‫טווח‪ /‬סוג יישום‬

‫מצב פיתוח ויישום‪/‬‬
‫הערכת עלות פיתוח‬
‫וייצור‬

‫מעורבות או תמיכה‬
‫ממשלתית‪ /‬סיכוי‬
‫לקבלת אישור שימוש‬

‫מטולי רימונים‬
‫א( קוטר ‪ 40‬מ"מ‬
‫ב( קוטר ‪ 66‬מ"מ‬
‫)א'‪(2 -‬‬

‫מטענים המפזרים כדורי‬
‫גומי‬
‫נייח‪ /‬על רכב‬

‫א( ‪ 30 -‬מטר‬
‫ב( ‪ 100 -‬מטר‬
‫צבא‪/‬משטרה‬

‫יכולת מבצעית ב‪-‬‬
‫‪2003‬‬
‫עלות נמוכה‬

‫צבא ארה"ב‪ ,‬לא צפויה‬
‫בעייתיות בקבלת אישור‬
‫שימוש‬

‫פיזור רסיסים לא קטלניים‬
‫מעל המטרה‬
‫נייח‪ /‬על רכב‬

‫עד כ‪ 1.5 -‬ק"מ‬
‫יישום צבאי‬

‫בשלב הצעות מו''פ‬
‫עלות בינונית‬

‫ממשלת ארה"ב‪ ,‬לא‬
‫צפויה בעייתיות בקבלת‬
‫אישור שימוש‬

‫קליע נוזלי )א'‪(4 -‬‬

‫הדיפת עמודת נוזל על ידי‬
‫גאז דחוס‬
‫נישא על ידי לוחם‬

‫כ‪ 20 -‬מטר‬
‫משטרה‪ /‬בתי‬
‫סוהר‬

‫ביצוע עבודת מו''פ‬
‫עלות נמוכה‬

‫חברה פרטית‪ ,‬אבל לא‬
‫צפויה בעייתיות בקבלת‬
‫אישור שימוש‬

‫סילון תמיסה‬
‫מוליכה )ב'‪(3 -‬‬

‫יצירת הלם חשמלי דרך‬
‫מוליכים נוזליים‬
‫נייח‪ /‬על רכב ובפיתוח‪,‬‬
‫נישא על ידי לוחם‬

‫כ‪ 30 -‬מטר )או‬
‫יותר‪ ,‬בפיתוח(‬
‫צבא‪/‬משטרה‪/‬‬
‫בתי סוהר‬

‫הדגמת אב‪-‬טיפוס‬
‫עלות בינונית‬

‫חברה פרטית‪ ,‬תתכן‬
‫בעייתיות בקבלת אישור‬
‫שימוש‬

‫"מחט לייזר"‬
‫)ב'‪(5 -‬‬

‫הלם חשמלי דרך מסלול‬
‫אווירי מיונן קרן לייזר‬
‫נישא על ידי לוחם‬

‫כ‪ 200 -‬מטר‬
‫צבא‪/‬משטרה‬

‫ביצוע עבודת מו''פ‬
‫עלות גבוהה‬

‫גורם פרטי‪ ,‬תתכן‬
‫בעייתיות בקבלת אישור‬
‫שימוש‬

‫"קליע אקוסטי"‬
‫)ג'‪(1 -‬‬

‫גלי הלם המועברים באוויר‬
‫נייח‪ /‬על רכב‬

‫כ‪ 100-200 -‬מטר‬
‫צבא‪/‬משטרה‬

‫קיום אב‪-‬טיפוס‬
‫עלות גבוהה‬

‫משרד ההגנה‪ ,‬ארה"ב‪,‬‬
‫לא צפויה בעייתיות‬
‫בקבלת אישור שימוש‬

‫גלים אקוסטיים‬
‫פועמים )ג'‪(2 -‬‬

‫גלי קול חזקים מפיצוצים‬
‫כימיים‬
‫נייח‪ /‬על רכב‬

‫כ‪ 50 -‬מטר‬
‫צבא‪/‬משטרה‬

‫קיום אב‪-‬טיפוס‬
‫עלות בינונית‬

‫משרד ההגנה‪ ,‬ארה"ב‪,‬‬
‫לא צפויה בעייתיות‬
‫בקבלת אישור שימוש‬

‫מערבולות אוויר‬
‫)ג'‪(3 -‬‬

‫סיחרור אוויר בפתחי קנים‬
‫הנע כלפי המטרה‬
‫נייח‪ /‬על רכב‬

‫כ‪ 50 -‬מטר‬
‫משטרה‪/‬‬
‫בתי סוהר‬

‫שלב מו"פ‬
‫עלות נמוכה‬

‫משרד ההגנה‪ ,‬ארה"ב‪,‬‬
‫לא צפויה בעייתיות‬
‫בקבלת אישור שימוש‬

‫מרגמות‬

‫)א'‪(3 -‬‬

25

:‫מקורות‬
1) P. Proctor (Editor), Industry Outlook, Aviation Week & Space Technology, p. 13
Aug. 2, 1999
2) WIPO Patent: WO9828587A1: Nonlethal Weapons, MUSKAT, Erich, Issued July 2,
1998
3) Joint Non-Lethal Weapons Program (JNLWP), US Department of Defence, Annual
Report , 1999
4)

http://www.pseag.org/CWG_Products/Non-Lethal%20Weapons_1.html
‫ הנותן‬Physical Security Equipment Action Group - PSEAG ‫זהו אתר חשוב ביותר של‬
.‫רשימה ארוכה של אמצעי נא''ה יחד עם פרטים הכוללים טלפונים להתקשרות‬

5) US4852454 Patent: Method and apparatus for delivering electric currents to remote
targets. Batchelder; J. Samuel. Issued Aug. 1, 1989
6) US4930392 Patent: Ballistic stream electrical stunning systems. Wilson; John R.
Issued June 5, 1990
7) http://www.jaycor.com/eme/watcan.htm
8) US5625525 Patent: Portable electromagnetic stun device and method.
Coackley; Peter G., Wild, Jr.; Norbert C. (Applicant: Jaycor, San Diego, CA) Issued
April 29, 1997
9) CN1127881A Patent (China) : Distant Riot Electric Shock Device. Xie Weibo. Issued
July 31, 1996
10) D. Drollette, Photonics Spectra, pp. 100-103, November 1999
11) B. La Fontaine et al., "Filamentation of ultrashort laser beams resulting from their
propagation over long distances in air", Physics of Plasmas, 6, pp.1615-1621 (1999)
12) US5675103 Patent: Non-lethal tetanizing weapon. Herr; Jan Eric. Issued Oct 7, 1997
13) D. Mulholand, DEFENCE NEWS, June 14, 1999
14) 30.6.2000 ,‫ מוסף הארץ‬, "‫" האקדח שלא יהרוג אף אחד‬,‫רוב טרנר‬

15) a. US5973999 Patent: Acoustic cannon. Naff; John T. and Shea; James H.

26

Issued Oct. 26, 1999
b. An Acoustic Blaster Demonstration Program
Primex Physics International Company, H. Sze (510)-577-7239
Cited in: Non-Lethal Defence III, Johns Hopkins Applied Physics Laboratory,
25-26 Feb. 1998 (http://www.dtic.mil/ndia/ndl3.html)
16) a. SARA Incorporated, 1562 Pipeline Lane, Huntington Beach, CA 92649-1136
http:\\www.sara.com
b. SBIR topic #: A93-176 "Non-Lethal Weapons for Helicopter Use"
Contract #: DAAJ02-95-0011 (Period: 3.14.95 - 7.14.97)
Project Manager: John Dering, Tel; (714)-373-5509
http://www.armysbir.com/sbirsearch/armysearchdata/113010500004.htm
c. Less-Than-Lethal Acoustic Devices for Law Enforcement and Corrections
http://nldt.arl.psu.edu/nij/acoustic.pdf
d. Ibid, Appendix A, 1.2, High Power Acoustic Beam (Fig. 4)
e. Synetics Corporation, 16539 Commerce Drive, Suite 10, King George, VA 22485
SBIR, Topic#: A97-003 " Difference Acoustic Wave Generation System"
Contract#: DAA30-99-C-1003 (Period: 11.18.98 - 11.18.00)
Project Manager: Robert D. Moran, 540-663-2137
17) US5864517 Patent: Hinkey; John B, Williams; Joseph T and Bussing; Thomas
R.A., Issued Jan. 26, 1999.
18) a. US6017302 Patent: Loos; Hendricus G., Issued Jan. 25, 2000
b. http://www.acoustics.org/137th/altmann.html
19) H.E. Boesch et al., Army Research Laboratory, 2800 Powder Mill Road, Adelphi,
MD 20783
http://www.dtic.mil/ndia/NDL3/boe.pdf
20) "High Energy Toroidal Vortex" (HETV), SARA Incorporated,

27

http://www.dtic.mil/ndia/NDL3/jd.pdf
Cited in: Non-Lethal Defence III, Johns Hopkins Applied Physics Laboratory,
25-26 Feb. 1998 (http://www.dtic.mil/ndia/ndl3.html)
21) http://www.wealth4freedom.com/truth/12/rfmindcontrol.htm
22) US Patent 5800481, Hendricus G. Loos, issued on September 1, 1998
23) H. Williams, "Sizzling skies", New Scientist, p. 14, 6 Jan 2001
24) Frey, Allan H., "Human Auditory system response to modulated
electromagnetic energy", J. Appl. Physiol. 17(4), 689-692 (1962)
General Electric Advanced Electronics Center, Cornell University, Ithaca,
New York.
25) http://www.brooks.af.mil/AFRL/HED/hedr/reports/human_exposure/humtb31.html
26) US Patent 4858612, Philip L. Stocklin, issued on August 22, 1989
US Patent 4877027, Wayne B. Brunkan, issued on October 31, 1989
27) http://www.adacomp.net/~mcherney/part5.html
: ‫מובאה מתוך מקור חשוב זה‬
In a 'psychotronic war' using microwaves modulated using ELF waves, it would
no longer be necessary to kill whole armies by inducing cardiac or respiratory
irregular signals. The enemy can simply be incapacitated by disturbing their
states of balance or confusing the ability to think logically. The manipulation of
human beings, by means of ELF waves is relatively easy to perform.
Volkrodt, Dr. W., Can Human Beings be Manipulated by ELF Waves?, Raum &
Zeit, June-July 1989. (A West German publication.)
28) Transcranial Magnetic Stimulation, M.S. George,
http://www.musc.edu/psychiatry/fnrd/archive
29) U.P. Mosimann et al., Psychiatry Research, Vol. 94, 251-256 (2000)
30) C.K Loo et al., Biol. Psychiatry, Vol. 47, 325-331 (2000)

28

31) US Patent 4889526, Rauscher; Elizabeth A. , Van Bise; William L. , ussued on
Dec. 26, 1989 (Magtech Laboratories, Inc., Reno, NV)
32) E. Davies, Electronics World , pp. 318-320, April 1993
33) Development of the Liquid Projectile Weapon
Barney Harris, UTD Incorporated
http://www.dtic/mil/ndia/NDL3/harr/pdf
34) a. "Development of Non-Lethal Weapon Mechanisms", TPL, Inc.
3754 Hawkins NE, Albuquerque, NM 87109
Project Manager: H.M. Stoller, (505)-345-5668
SBIR Topic#: A62-004
b. "Low Collateral Damage Electromagnetic Pulse", TPL, Inc.
Project Manager: T.J. Schilling, (505)-345-5668
SBIR Topic#: A94-093