You are on page 1of 7

‫מדעי המוות – אמסטרדם‬ ‫בשעה עשר ארבעים ושמונה שעה שעמד לצלצל פעם נוספת ליושב ראש המקומי,

קלט‬ ‫סמיר בזווית עינו דמות חולפת מבעד לקיר הזכוכית. אדם שחזותו המזרחית ותווי פניו‬ ‫הכהים יחסית, לא הותירו כל ספק ביחס למוצאו האתני.‬ ‫כאשר הוא בוחן את פניו של סמיר במבט נוקב, זקף הזר את גבותיו בהגזמה רבה, הופך‬ ‫את פניו לרגע קט לסימן שאלה חי. הוא דחף את דלת הזכוכית חלף את סף המסעדה ושוב‬ ‫ניצב על מקומו, מעביר מבט איטי ומקיף מצד אל צד ושב והחזיר מבטו אל סמיר – מבט‬ ‫מלא ציפייה.‬ ‫בחיוך רחב על פניו כאילו הכיר את הזר מזה שנים, קם סמיר על רגליו, ממתין לזר‬ ‫שיתקרב אל שולחנו. הלה גבר צעיר בשנות העשרים המאוחרות לחייו, נע לעומתו מבלי‬ ‫לשנות את מבע פניו.‬ ‫'אהלן יא אחוי!' פנה אליו סמיר בלחש, מושיט את ימינו ללחיצה. הם החליפו לחיצת יד‬ ‫רפה, קרה מלאה בחשדות ואי אמון, והתיישבו זה מול זה, בוחנים זה את פני זה בסקרנות.‬ ‫'אתה נראה כמו איזה פרנג'י!' פלט הזר תוך הבעה גלויה של אי אמון. 'ובכן', הוסיף מיד,‬ ‫'הייתה לך נסיעה נוחה משוללת אירועים, לא כן?.'‬ ‫'בהחלט, בדיוק כך.' השיב סמיר מניד ראשו בחיוב.‬ ‫'האם יש לך דבר מה יוצא דופן או בעל חשיבות מיוחדת לדווח, או...'‬ ‫המלצר ריחף לו לא הרחק מהם באי נוחות, מהסס באם לגשת לשולחנם, ממתין לסימן‬ ‫כלשהו להזמנה נוספת.‬ ‫'לא, שום דבר מיוחד, אוכל להזמינך, נאמר לארוחת בוקר שנייה?' שאל סמיר את אורחו‬ ‫הזר בבת צחוק.‬ ‫'קפה, אשתה רק קפה ומים מינרליים וקרא לי עבאס, ואתה מה שמך?'‬ ‫'סמיר שמי', השיב לו וזימן את המלצר לשולחנם. 'קפה ובקבוק של מים מינרליים.' פנה‬ ‫סמיר אל המלצר באנגלית.‬ ‫'קפה', החרה עבאס אחרי סמיר כהד.‬ ‫'דבר מה נוסף? דברי מאפה אולי?' שאל המלצר באדיבות, באנגלית כבדה ומהוססת. עבאס‬ ‫הניף את כף ידו עד לפניו כמעט ובחיוך שלילי בשפתיים חתומות שילח את המלצר לדרכו.‬

‫'שמת לב?' אמר לו עבאס. 'אין כל צורך לגלות פרטים אישיים אודותיך לאדם שאינך כלל‬ ‫מכיר. איזה שפות אתה מדבר או כל מידע אחר, ככל שאתה פולט פחות מלים מפיך, מוטב.'‬ ‫'וודאי, בהחלט', השיב לו סמיר בלתי משוכנע לחלוטין. עם פרצוף כמו שלך בין אם תשתוק‬ ‫או לא תפסיק לדבר, כל טיפש יזהה אותך כערבי – הנה זה בא שוב! הרהר באכזבה מהולה‬ ‫בתסכול. המנייק הזה פשוט לא מסוגל לשבת בשקט בלי לעשות עליי רושם. אך אני גולש‬ ‫בחוסר זהירות, אני מוביל עצמי לצרות, לחיכוכים... גער בעצמו בבהלה.‬ ‫עבאס מתייחס אליו כאל טירון ירוק והרגישות הזו שהוא נתקף בה לפתע, עלולה להיות‬ ‫בעוכריו; לשבש את יחסיו עם אדם זה ועם עוד רבים אחרים, בטרם יחסיו עמם אף החלו.‬ ‫לאחר הכל הוא אכן טירון ומבצע מזהיר בודד שעומד לזכותו, אינו משנה את העובדה‬ ‫הבסיסית שהוא אכן טירון ותו לא. אכן עוד דברים רבים עליו ללמוד, אך מעל הכל עליו‬ ‫ללמוד לשלוט בעצמו. כל רמז כל השלכה שמתייחסת לכאורה אל תכונותיו, עברו,‬ ‫אישיותו, ננעצים בו כמו חצים מורעלים. כמו מדובר בעלבון שאין לו מחילה, כאתגר כנגד‬ ‫גבריותו, או גרוע מכך כמו הוטל בה ספק... אך עליו מוטל היה לטהר את האווירה, לכבד‬ ‫ולציית – אחרת הוא אבוד!‬ ‫הוא שלף חפיסת סיגריות אנגליות מכיס מקטורנו, פתחה וביד שלוחה הושיט אותה לפנים,‬ ‫מציע סיגריה לעבאס. המחווה בוצע בעיתוי מושלם. פני עבאס אורו לבסוף והמסך הדקיק‬ ‫של עוינות שחצץ ביניהם, העיב ואיים על פגישתם, החל להתפוגג.‬ ‫'אלו הן הסיגריות שאני עצמי מעדיף.' ציין עבאס בקורת רוח, שולף סיגריה מהחפיסה,‬ ‫מגלגלה בלהיטות בין אצבעותיו ומקרבה אל חוטמו – ונועץ אותה לבסוף בין שיניו‬ ‫הקדמיות אוחז בה בפילטר בשיניו באדישות מעושה.‬ ‫סמיר שלף מצית חדיש שלא מכבר רכש, שולח את ידו עם הלהבה הקטנה לעבר פני‬ ‫אורחו.‬ ‫המלצר שהיה בדרכו חזרה אל שולחנם עם קנקן קפה טרי ומים מינרליים, הגיע לשולחנם,‬ ‫וניצב ממתין בהכנעה עד לתומו של הטקס, מחזיק במגש שבידיו מעל ראשיהם כמעט.‬ ‫עבאס לא מיהר ותוך כדי תפיסת פרק ידו של סמיר, משכה אליו ובחן את המצית בעניין‬ ‫רב שניות מספר. רק לאחר מכן קרב את ידו של סמיר ואת המצית הדולק אל הסיגריה‬ ‫שפיו והדליקה.‬

‫הכלב המכונם הזה החליט להשתלט עליי! חלפה במוחו של סמיר המחשבה. הוא מילא את‬ ‫ריאותיו באיטיות באוויר בטרם הרים עבאס את ראשו, בלא שהניח לרגשות התסכול‬ ‫והתיעוב לחרוט רישומיהן בפניו.‬ ‫עם תום הטקס חש המלצר לעשות את המוטל עליו, הניח את המגש על השולחן ועזב מיד.‬ ‫'ובכן מה המצב אתך, איך אתה מרגיש?' שאל אותו עבאס תוך כדי פליטת עשן מנחיריו.‬ ‫'השבח לאל, אני בסדר גמור.' השיב סמיר קצרות.‬ ‫'אתה לא סבור שכל העניין הזה קצת מייגע, מוגזם. אין לך איזה רעיונות, בוא נאמר,‬ ‫לשפר את המצב, וכיוצא בזה?'‬ ‫'למה אתה בדיוק מתכוון?' שאל סמיר בתימהון מעושה, נחלץ מהפח הגלוי שזה טמן לו.‬ ‫'אני מתכוון לכיוון הברור שחייך עומדים בו להתנהל מעתה ואילך, זה הדבר!' השיב לו‬ ‫עבאס נחרצות, כמו היה בדעתו להציע לו אפשרות אחרת. רתיעה ונסיגה ברגע האחרון‬ ‫כביכול, מגורלו שכבר נחרץ.‬ ‫'ככל הידוע לי אני אמור להמשיך בלימודיי האקדמיים לתואר שני, ואיני מוצא שום דבר‬ ‫מייגע במטלה העומדת בפניי.'‬ ‫'במקרה זה צר לי לאכזב אותך עמיתי הצעיר, הארגון בלבד יקבע את מסלול לימודיך –‬ ‫ובשלב זה אתה מתוכנן להצטרף לקורס מזורז של שלושה חודשים, קורס העוסק בלימוד‬ ‫ואימון בלוחמת גרילה ביוגוסלביה!'‬ ‫'אתה לבטח מתלוצץ!' ציין סמיר בלא שהיה לו צורך הפעם להעמיד פני מופתע. 'זה עתה‬ ‫הגעתי מבלגרד, טסתי לשם רק לפני שלושה ימים; נסעתי שלושה ימים ושלוש לילות ללא‬ ‫הפוגה עד לאמסטרדם, ואתה מצפה ממני שאאמין שעליי לשוב לנקודת ההתחלה של‬ ‫נסיעתי? יכולת לפגוש אותי בבלגרד ולחסוך לי את הנסיעה הזאת!' למרות שהיה במידה‬ ‫מסוימת בהלם כמעט, לא איבד סמיר את קור רוחו והוסיף ללחוש בערבית את התנגדותו,‬ ‫בלא להרים את קולו. הוא היה מודע לעובדה שכאשר עבאס ציין רעיונות, הוא ניסה ככל‬ ‫הנראה לבדוק את תכונות אופיו, את מזגו. מכל מקום הוא לא התייחס לטיסה שלו, שהייתה‬ ‫עבירה ברורה ובוטה על ההוראות שניתנו לו. והוא אכן טס ולא נסע ברכבת, למרות‬ ‫ההוראות. הוא שבר בגסות את הכללים ואם הדבר היה מתגלה, הוא היה נענש בכל חומרת‬ ‫הדין. אך מסתבר שהוא האדם היחידי היודע זאת – הוא בלבד. הוא עשה את כל הדרך‬ ‫ליעדו בגפו, אף אחד לא פקח עליו עין, או השגיח עליו. הם היו עסוקים כולם... עסוקים‬

‫בבתי המרזח, במועדוני הלילה ובבתי הזונות של אמסטרדם – תקוללנה הנשים שהביאו אותם‬ ‫לעולם...!‬ ‫'נו אז מה!' סינן עבאס מבין שיניו. 'אלה היו ההוראות שלך והמסע המפותל הזה שעשית,‬ ‫נועד להטעות את אויבינו. שום תקלה לא אירעה לך במהלכו והנה אתה בריא ושלם והמסע‬ ‫מאחוריך.' הוא עשה הפוגה קצרצרה בדבריו, נוטל בשאיפה ארוכה את עשן הסיגריה‬ ‫לריאותיו. יש עוד דרכים נוספות לשכנע את האדם הצעיר הזה, הרהר בביטחון רב. 'מלבד‬ ‫זאת זו ההזדמנות שלך להתקדם בשורותינו. האינך שואף להיות מומחה לכלי נשק‬ ‫אוטומטיים או לחומרי נפץ? האינך רוצה להיות מומחה חבלה, שהופך גשרים לאבק,‬ ‫מפוצץ מסילות ברזל? או להיות מומחה באומנויות הלחימה בעל חגורה שחורה בקרטה,‬ ‫ובכן?' הוא ערך הפוגה נוספת בדבריו, פולט צחוק חרישי. 'הנושאים האלה לא יפריעו לך‬ ‫בלימודיך האקדמיים בעתיד, ואם תשאל אותי אני לא מכיר ולא שמעתי על אף אחד‬ ‫שבשלב כל כך מוקדם הציעו לו הזדמנות שכזו והוא השיב: לא, תודה רבה לכם!'‬ ‫הם היו שעונים שניהם על מרפקיהם, גופם נטוי לפנים פניהם כמעט נוגעות אלו באלו.‬ ‫מנסים לגלות זה את נבכי מוחו של זה.‬ ‫'אסמע מיני, ייתכן והמסע הזה עייף אותך קצת, לא כן?' אתה זקוק למעט מנוחה והקורס‬ ‫הזה עומד להיפתח רק בעוד שבועיים.'‬ ‫סמיר לא השתכנע ולאחר התחבטות קלה, החליט להתנגד למהלך.‬ ‫'אתה לבטח צודק ואני אינני מומחה לעניינים המורכבים והחשאיים האלה, אולם אני‬ ‫מצטער מאוד לאכזבך אין לי שום כוונה להיות אדם שכזה, כלומר מומחה לאחד התחומים‬ ‫שציינת. נשלחתי אל מחוץ לארצי על מנת להמשיך בלימודיי האקדמיים, אני בטוח‬ ‫שהיושב ראש תודרך והוכן לכך, כלומר שהוא מעודכן בפרטי המקרה שלי.'‬ ‫עבאס היה בוגר ממנו בארבע או חמש שנים לפחות. היה עליו להיזהר לא לפגוע‬ ‫ברגשותיו. מה ידוע לו עליו, שום דבר למעשה. הוא עשוי להיות אישיות רבת כוח, אדם‬ ‫שיוכל לסייע לו בעתיד לדחוף במעלה סולם הדירוג בארגון. אולם אין ברצונו להצטרף‬ ‫לשורותיהם למען האמת. להפוך לאיש ביצוע קטלני כנגד רצונו, לרוצח שכיר למעשה. די‬ ‫היה לו באותה פעולה נפשעת שהם אילצוהו לבצעה. ועוד להפוך לאדם שכזה לאחר הכנה‬ ‫עלובה של שלושה חודשים. איש ביצוע שיהפוך לטרף קל לאנשי המוסד המיומנים, שאת‬ ‫מומחיותם המקצועית ואת עליונותם הכה ברורה, הם טרם הצליחו לערער. הוא את חלקו‬ ‫בתחום המפוקפק הזה כבר הספיק לתת ואין לו שום רצון להוסיף לעסוק בכך. אם יעמוד‬

‫על דעתו ועל זכויותיו להמשיך בלימודיו האקדמיים, יתרבו הסיכויים שאותו אירוע אומלל,‬ ‫אותו פשע שאולץ לעשות – יישכח במהרה ויהפוך לחידה חסרת פתרון... איל פט מט. סח‬ ‫לעצמו מנסה לעודד את רוחו. לשם מה עלי להסתכן שוב, למה עלי לחיות בחרדה תמידית,‬ ‫ממלכודות פתאים, ממכוניות ממולכדות, ממפגעים נוקמים, מאקדחנים שנעים כסופה על‬ ‫אופנועיהם! ובאשר להבטחה שניתנה לי כביכול להמשיך בלימודיי... באם מישהו ביום מן‬ ‫הימים ינסה לחקור עמוקות בענייניי. אוכל לטעון תמיד שאבו ראזק הביא לי הבטחה בכתב‬ ‫והשביע אותי להשמידה בהתאם לכללים שאני לא הכרתי מעודי ועדיין איני מכיר – זה‬ ‫יעבוד, אין כל חשש והכל ילך כשורה. עבאס צודק, אנשים מסוימים יכולים להיקלע לעייפות‬ ‫ובלבול חושים קל לאחר מסע כזה – אך לא אני! לא חדל סמיר מלעודד עצמו.‬ ‫'יושב הראש אינו מעורב בעניין, הוא לא יותר מאשר סמל חיצוני חסר סמכויות!' ציין‬ ‫עבאס בתקיפות וכיבה את שארית הסיגריה במאפרה. 'דרך אגב באיזה שעה צלצלת אליו‬ ‫אתמול?'‬ ‫'בשבע ורבע לערך לפי השעון שלכם.'‬ ‫'האם היה זה הוא שהרים את השפופרת וענה לך?'‬ ‫'לא, איזה נקבה הולנדית ענתה לי.'‬ ‫'אהה, אז כך הם אם כן פני הדברים!' חייך עבאס כבתרועת ניצחון. 'אז ככה...' הוסיף אך‬ ‫מיד השתתק תוך שינוי דעת מהיר. סמיר שלף מיד את חפיסת הסיגריות מכיסו והושיטה לו‬ ‫שוב. הטקס חזר על עצמו בקיצור הפעם, ללא ההתעניינות היתרה של עבאס במציתו. הוא‬ ‫לבטח נושא אחד יותר נאה ויקר בכיסיו, הרהר סמיר.‬ ‫'אסמע יא', פתח עבאס מקרב את הסיגריה שוב לשפתיו יונק ופולט עשן תוך כדי דיבור.‬ ‫'אף אחד לא מתכוון לשלח אותך לדרכך, שעה קלה לאחר מסירת ההודעה לך על כך. גם‬ ‫אם היית מסכים ברגע זה לצאת לשם, תזדקק לעוד שבוע שהייה במחיצתנו לפחות, כדי‬ ‫להשלים את הכנותיך ליציאה. מכאן שזמן ניכר עומד עדיין לרשותך, כדי לחשוב שנית‬ ‫ולשנות את דעתך. לא נכפה זאת עליך, גם לא ננסה, זו חייבת להיות החלטתך האישית.‬ ‫מכל מקום זכור שזו התחלה מעולה לכל קריירה אפשרית בארגון, אל תדחה את ההזדמנות‬ ‫הזו – הקדש לה מחשבה בכובד ראש.'‬ ‫'זאת אכן אעשה,' הבטיחו סמיר.‬ ‫עבאס לא הגיב, לא היה כל צורך בתגובה. האדם הצעיר הביע את סירובו בעקיפין, בדרך‬ ‫האופיינית לבני המזרח. לו סמיר היה נענה בחיוב להצעתו להצטרף לקורס בן שלושה‬

‫חודשים ביוגוסלביה, בלוחמת גרילה בסיסית, או בכל נושא דומה אחר – בעייתם הזמנית‬ ‫של סניף הארגון באמסטרדם הייתה נפתרת. משום שסמיר היה עבורם בעיה. הוא היווה‬ ‫המטרד הנוכחי של החבורה המקומית, מלבד שליחתו המיידית ליוגוסלביה, לא היו עבורו‬ ‫שום תוכניות תעסוקה, ככל שהדבר נגע להם. הם היו חבורה קומפקטית ומצומצמת ביותר,‬ ‫חמישה גברים. מלבד עוד תריסר שסרו למרותו של היושב ראש, הללו שקיימו את שיגרת‬ ‫המשרד הכללי, את המעון לבני עמם הנזקקים בעיר זו, אשר נקלעו למחסור ומשרד‬ ‫הארגון היווה מפלטם האחרון; והמועדון החברתי שסיפק מקום מפגש לכל אותם‬ ‫פלשתינאים המתגוררים בעיר ומוצאים בה את פרנסתם; ולכל שאר עלובי החיים שאינם‬ ‫יודעים קרוא וכתוב, אותם טרח הארגון להביא לארץ זו ואחרות למטרותיו השונות.‬ ‫לעבאס מכל מקום אשר נשא במשרה בכירה ונוחה ביותר, לא היה שום קשר ליושב ראש‬ ‫הארגון. היה לו ממונה יחיד אבו-עאוואד ועוד שלושה חברי צוות שסרו למרותו וביצעו‬ ‫למעשה את המשימות בהתאם להוראותיו של עבאס. כלומר, כאשר הייתה משימה כלשהי.‬ ‫האדם שניהל במלוא מובן המלה את ההצגה בעיר נוכרית זו, היה הוא עצמו – עבאס, סגנו‬ ‫של אבו-עוואד. האחרון פיקח על הצוות המצומצם של הזרוע הצבאית של הארגון‬ ‫ופעולותיו בזירה המקומית, באמצעות דיווחיו של סגנו הנאמן. דיווחים בכתב ובעל פה‬ ‫שעבאס שמונה בין השאר לקצין המבצעים של סניף אמסטרדם, היה מניח לפניו ומעדכנו‬ ‫בעל פה מדי שבוע. מאחר ואבו-עוואד הרבה לטוס ולנסוע ברחבי אירופה, ואת סופי‬ ‫השבוע השתדל להעביר במפקדת הארגון הכללית בפאריס, כדי לדאוג לביצור מעמדו‬ ‫ולטיפוח שאיפותיו.‬ ‫כשבוע לפני הגעתו של סמיר לאמסטרדם, חזר אבו-עוואד מפאריס לאחר שהייה עניינית‬ ‫ומספקת, אך למרבה הצער, ללא כל מידע מוקדם על הגעתו העתידה של סמיר. העובדה‬ ‫שהיה זה היושב ראש שעדכנו בפרטי הגעתו של סמיר, השפילה אותו עד עפר. ההפתעה‬ ‫הכתה אותו ואת סגנו בתדהמה. מה ידוע להם על הזר שנחת עליהם לפתע, מה רקעו, מיהו‬ ‫ולשם מה הוא נשלח? פירורי המידע שסיפק להם היושב הראש ולאחר שנרגעו קמעה‬ ‫מעצם העלבון שבדבר, נראו להם מוגזמים. בפרט לעבאס ברגע זה, בעוד הוא יושב פנים‬ ‫אל פנים עם סמיר. תוך כדי הרהור במחשבות שחלפו במוחו עם זיהוי האובייקט שכה‬ ‫הטריד את מנוחתם, נזכר עבאס כי במבט ראשון זיהה את סמיר כישראלי לכל דבר.‬ ‫סטודנט ישראלי באוניברסיטה אירופית כלשהי, כך הוא נראה בעיניו. תווי פניו היו בעיניו‬ ‫ללא כל ספק, תווים אירופיים מובהקים. הוא יכול היה להיות ספרדי, איטלקי, או שירחם‬

‫עליו האל – יהודי ארור... מוצר של המוסד, מתחזה ערמומי... נרעש ומבוהל החל עבאס‬ ‫לבחון שנית, ובדקדקנות את תווי פניו של סמיר. גווני פניו הבהירים, צבעיהן של עיניו‬ ‫ושערות ראשו. האובייקט מכל מקום בלט יותר מדי לדעתו של עבאס. הצעיר הלבוש‬ ‫בהידור משך יותר מדי תשומת לב. הם ישבו במסעדה שעה לכל היותר בעוד אנשים לא‬ ‫חדלו מלבוא ולצאת וראשים רבים מדי לטעמו של עבאס, הפנו את מבטיהם אל סמיר עם‬ ‫כניסתם, ולאחר שהתיישבו לא חדלו לנעוץ בו עיניים ועם צאתם סקרו אותו במבט‬ ‫ממושך. הדבר כמובן לא מצא חן בעיני עבאס ואף הדאיגו. האם האדם הצעיר הזה עד כדי‬ ‫כך נאה. לא, זאת לא הייתה דעתו של עבאס, מכל מקום עניין חזותו החיצונית של‬ ‫האובייקט, לא היה חשוב כל עיקר. האדם הזה הוא כאב ראש, ומוטב שיקדימו תרופה‬ ‫למכה וייפטרו ממנו. מלבד זאת הרי אין להם אפשרות לדרוש את הגדלת התקציב עקב‬ ‫בואו של אדם בודד, ידרשו מהם לצמצם את הוצאותיהם ולזאת אבו-עוואד לעולם לא‬ ‫יסכים! מוטב שאשלח חזרה למלונו ליומיים לפחות, נבדוק את רקעו בינתיים, ונוודא מיהו.‬ ‫שמא אינו אלא מתחזה ששואף לחדור לשורותינו, או רחרחן, שנשלח על דעתה של המפקדה‬ ‫או אויביו של אבו-עוואד בה.‬ ‫'אסמע יא, מתחיל להיות מאוחר.' פנה עבאס אל סמיר מתנער בהחלטיות מספקותיו‬ ‫ומחשדותיו. 'קח יומיים חופשה כדי לנוח ולהרהר בהצעה שלנו. פגוש אותי במשרדי בעוד‬ ‫יומיים – בוא נאמר בשמונה בערב. כל מונית תביא אותך למשרדי הארגון ללא כל קושי.'‬ ‫שניהם קמו על רגליהם מחליפים לחיצת יד רפה, שמחים באותה המידה שהמפגש המייגע‬ ‫הזה תם.‬ ‫'אתה מסודר אני מבין, אין לך בעיות של אמצעים?' בדק עבאס בטרם פרידה.‬ ‫'לפי שעה בלבד,' השיב לו סמיר. לא הייתה לו שום כוונה למסור לעבאס דיווח מדויק על‬ ‫אמצעיו.‬ ‫'ובכן זוז, עזוב את המקום לפניי!' לחש לו עבאס, מושך לפתע את ימינו מאחיזתו של‬ ‫סמיר.‬