‫ג‬

‫שיעור י"ב‬

‫נתיב חיים - שיעור י"ב‬

‫והנמשל שהיראה היא העיקרית והתורה‬ ‫היא הטפל, כי החומטין מורה על היראה‬ ‫שהוא קיום החיטים שהוא התורה, אבל‬ ‫אינו דומה, כי שם חיטים עיקר, וכאן‬ ‫באמת לפי הנראה היראה היא העיקרית,‬ ‫שהרי אמר ואי לא לא.‬ ‫וביאור הדברים, כי כשהקב"ה ברא‬ ‫העולם לא היה יכולה עולם‬ ‫להיות קיים, כי הכל חזר לשורשו לאין,‬ ‫ברוך הוא וברוך שמו, עד שברא ישראל‬ ‫ונתקיים העולם. ושם ישראל הוא מורא‬ ‫רא"ל, הוא סוד תלת רישין עלאין )אדרא‬ ‫זוטא רצב.( רישא חדא חכמה סתימא,‬ ‫אשר על זה מורה אות רי'ש, כי חכמה‬ ‫יש בו דין באחוריים, )כזה: א אל אלה‬ ‫אלהי אלהים בגי' ר', ובמילוי ההין הוא‬ ‫בגי' אלף( אלף עלמין דחתימין בעיזקא‬ ‫דכיא של אחוריים דאלקים דההין כנודע,‬ ‫והוא סוד שורש התורה ושורש עולמות.‬ ‫וסוד למ'ד הוא מגדל הפורח במוח‬ ‫אוירא, רישא תנינא שורש נשמות.‬ ‫וסוד אלף, הוא גלגלתא שורש אלהות‬ ‫שבכל הדברים.‬
‫כלל ביאור הדברים כי אור השי"ת הוא‬ ‫אור אין סוף, והשי"ת צמצם זה האור‬ ‫כדי לברוא העולמות. וכל מציאות העולם‬ ‫עומד וקיים רק בשביל ישראל שנקראו‬ ‫ראשית, וכמ"ש יום השישי, שכל קיום‬

‫שביל‬

‫נתיב מצותיך‬ ‫השלישי אות ב': אמונה‬

‫ספר‬

‫קבוע שאא"ס מחיה כל הויה, ונותן‬ ‫קצבה ושיעור ומדה לכל הנאצלים‬ ‫נבראים נוצרים נעשים, כמה יהיה כח‬ ‫פעולתם, ונותן להם דרך אשר יגרעו‬ ‫אורם ויעדיף אורם, הכל כפי זכות‬ ‫התחתונים.‬
‫זהו היסוד הראשון באמונה, שאין שום‬ ‫פעולה גדולה או קטנה שאין נעשית‬ ‫ע"י המאציל כל הנאצלים, דכל פעולה‬ ‫בעולם נעשית על ידי האא"ס. והפועל‬ ‫האמיתי בכל דבר הוא רק הא"ס ב"ה. כי‬ ‫אין שום פועל אחר ח"ו, והוא אינו צריך‬ ‫לזולתו, וכולם צריכים אליו. והוא נותן‬ ‫קצבה שיעור ומדה, וריבוי אורם או מיעוט‬ ‫אורם, הכל ממנו ית'.‬ ‫השני ש'הכל כפי זכות‬ ‫התחתונים', היא האמונה‬ ‫בשכר ועונש.‬

‫והיסוד‬

‫ג. מרן אלקי אור ישראל ביאר הגמרא‬ ‫)שבת לא.( אי איכא יראת‬ ‫השם אין, ואי לא לא. ומביא הגמרא‬ ‫משל לאחד שאמר לחבירו העלה לי כור‬ ‫חיטין, אמר ערבת לי קב חומטין, אמר‬ ‫לאו, אמר מוטב שלא העלית. והקשה‬ ‫מרן, הלוא אין המשל דומה לנמשל, כי‬ ‫המשל הוא שהחומטין טפלים לחיטים,‬

‫נתיב חיים‬
‫והראש השלישי העליון, הוא סוד הא'‬ ‫דישראל, הוא עצם הגלגלתא,‬ ‫שהוא שורש אלהות שבכל הדברים, היינו‬ ‫שהשי"ת נתגלה ע"י כלל ישראל.‬ ‫הרי ג' סיבות לבריאה, עולמות היינו‬ ‫אותיות התורה שנתגלה בנבראים,‬ ‫נשמות ישראל, והאלהות. ושלשתם‬ ‫מקושרים זה בזה.‬

‫ד‬

‫הנבראים כדי שיקבלו ישראל את התורה.‬ ‫ולולא ישראל הכל חוזר ומתבטל לאא"ס.‬ ‫וזהו ישראל, אותיות י"ש רל"א, שכל‬ ‫המציאות יש בה עולמות נשמות‬ ‫אלהות. שנשרשים בג' הרישין. דאי' בזה"ק‬ ‫שיש ג' שרשים לכל מציאות העולמות.‬ ‫ובני ישראל כלולים מעולמות נשמות‬ ‫אלהות. התחתון משלשתם הוא בחי'‬ ‫עולמות והוא מושרש במוח הנקרא חכמה‬ ‫סתימאה. כי בעולם האצילות ישנם ג'‬ ‫ראשין, גלגלתא, אוירא, מוחא סתימאה.‬ ‫והנמוך משלשתם הוא מוחא סתימאה שיש‬ ‫שם אלף עלמין דחתימין וכו', שם אלהים‬ ‫באחוריים, שהוא שורש העולמות שחיותם‬ ‫מהתורה. וכמ"ש בראשית בשביל התורה‬ ‫שנקראת ראשית. שהיא הסיבה הראשונה‬ ‫לבריאת העולם, כי כל מציאות העולם הוא‬ ‫אותיות התורה. וזאת ההבחנה הנמוכה,‬ ‫הנקרא חכמה סתימאה. וזה מרומז בר'‬ ‫דישראל.‬ ‫הבחינה השניה, שמרומז בל' דישראל,‬ ‫הוא כי בכל אותיות התורה‬ ‫ומציאות הנבראים יש סוד נשמות, והוא‬ ‫מושרש במוח השני הנקרא אוירא. כמובא‬ ‫בגמ' חולין בפרק אלו טריפות, שהראש‬ ‫בנוי מעצם הסובב הוא הנקרא גלגלתא,‬ ‫ובתוכו יש הפסק בין הגלגלתא למוחין, כי‬ ‫מתחת לעצם הגלגלתא יש קרום עליון,‬ ‫ומתחתיו יש הפסק של אויר, בין זה הקרום‬ ‫לקרום התחתון שסובב על המח. כי‬ ‫החכמה סתימאה הוא המח שסביבו יש‬ ‫קרום. ומעליו יש האויר שבין המח‬ ‫לגלגלתא וזה האויר הוא המח השני. וזה‬ ‫מרמז על מדרגת נשמות ישראל.‬

‫והן הן שלשה כתרים תורה כהונה‬ ‫מלכות )אבות דף יג( 'הלא את‬ ‫השמים ואת הארץ אני מלא' )ירמיה כג,‬ ‫כד( בכל דבר יש עולמות נשמות‬ ‫אלהות.‬ ‫ומבואר בדברי הזהר )אידרא זוטא‬ ‫רפח.( תלת רישין אתגלפן,‬ ‫דא לגו מן דא, ודא לעילא מן דא, רישא‬ ‫חדא חכמתא סתימאה דאתכסייא ולאו‬ ‫מתפתחא, וחכמתא דא סתימאה רישא‬ ‫לכל רישי דשאר חכמות, רישא עלאה‬ ‫עתיקא קדישא, סתימא דכל סתימין,‬ ‫רישא דכל רישא, רישא דלאו רישא,‬ ‫ולא ידע ולא אתיידע מה דהוי ברישא‬ ‫דא דלא אתדבק בחכמתא ולא‬ ‫בסוכלתנו, ועל האי איקרי 'ברח לך אל‬ ‫מקומך'. וביאור הדברים עי' בעץ חיים‬ ‫שער אריך פ"ב. הנה המאציל העליון,‬ ‫עילת על כל העילת, אדון הכל, יוצר כל,‬ ‫אין סוף, לרוב העלמו עמוק עמוק מי‬ ‫ימצאנו, עתיק דכל עתיקין.‬ ‫והענין הוא, טרם התלבשו באצילות‬ ‫בריאה יצירה עשיה, אין מי‬ ‫שישיגנו כלל ועיקר לרוב בהירותו, ולכן‬ ‫כדי שיהיה אפשרות בתחתונים לקבל‬ ‫ולהנות קצת הארה מבהירות שלו, ]כי‬

‫ה‬

‫שיעור י"ב‬
‫זהו תכלית הבריאה, שנתאוה הקב"ה‬ ‫להיות לו דירה בתחתונים, שיהנו הברואים‬ ‫מהארה הבהירה שלו, וכל העולמות הגם‬ ‫שמצד אחד הם מכסים על בהירות אורו‬ ‫ית', אבל מצד שני אי אפשר להשיג כלום‬ ‫רק ע"י העולמות, שזה רצון ה' שבני‬ ‫ישראל ישיגו אלהות כפי יכלתם.[ נתלבש‬ ‫ונגנז בספירות הכתר דאין סוף, טמיר‬ ‫וגניז גו כתרא עלאה דרך אדם קדמון‬ ‫לכל הקדומים, ונתלבש בכתר דאצילות,‬ ‫כי העולמות והבהירות שבכתר חזרו‬ ‫לאין, אין סוף ממש בלי שום שינוי‬ ‫ומיעוט, כי לא יכלו לעמוד בבחינת יש,‬ ‫וחזרו הכל לאין, בהירות אור אין סוף,‬ ‫אבל נשאר רושם מטו ולא מטו, אשר‬ ‫אחר התלבשותו בו יש כח אחר התיקון‬ ‫בתחתונים לקבל קצת הארה מא"ס ע"י‬ ‫הכתר.‬

‫ישובו למקורם לאחד יחידו ומיוחד ה'‬ ‫אחד ושמו אחד שבכל עולמות.‬ ‫ובכל בריאה יש חיות חלק אלוה, ובזה‬ ‫מתייחד ומוסר נפשו על קדושת‬ ‫שמו, 'צפרדע אומרת ברוך שם כבוד‬ ‫מלכותו לעולם ועד' במספר השוה 'כלו‬ ‫תפלת דוד בן ישי', שבטל מיש לאין על‬ ‫ידי הצפרדע כנודע ממדרש )ילקוט‬ ‫שמעוני תהלים תתפט(.‬
‫הנה הבעש"ט נתגלה בעולם לגלות‬ ‫פנימיות עסק הקבלה, כי כלל‬ ‫פנימיות התורה מדבר מסוד אחד,‬ ‫שהשי"ת ברא הכל יש מאין, שכביכול‬ ‫הסתיר אורו ית' וברא יש נברא, שנראה‬ ‫כאילו הוא יש נפרד, ותכלית זה העולם הוא‬ ‫שיכירו במציאותו ית', ונחזור ונכלול באין,‬ ‫היינו באורו הפשוט. וכמ"ש בתחילת ע"ח,‬ ‫שלכן נקרא שם הוי"ה, היה הוה ויהיה,‬ ‫בתחילה הוא רק הוא ית' לבדו, הוה, עכשיו‬ ‫ברא את העולמות, יהיה, היינו שהתכלית‬ ‫הוא לכלול הכל חזרה לשרשו, לחזור הכל‬ ‫להתבטל לאין, להיות בטל במציאות. ורצה‬ ‫ה' שיהיה בעולם בחי' מטי ולא מטי, היינו‬ ‫שמצד אחד באמת נחזור ונכלל במציאותו‬ ‫ית', אבל מאידך נתן השי"ת כח לנשמות‬ ‫ישראל שיוכלו להכלל בו ית' באופן שאינם‬ ‫מתבטלים במציאות לגמרי, אלא שכביכול‬ ‫ישארו קיימים כדי להשיג מציאותו ית'‬ ‫יותר ויותר. ואעפ"כ להכלל בשלימות‬ ‫במציאות יחודו ית'.‬ ‫וזו ההתגלות הוא מדרגא לדרגא,‬ ‫שבתחילה יש התגלות מועטת בסוד‬ ‫עשיה, ואח"כ תוספת התגלות בסוד יצירה,‬

‫ואמנם, כאשר הא"ס מתלבש במה‬ ‫שלמטה ממנו, הנה הוא‬ ‫מתלבש בתלת רישין עלאין, ואז דווקא‬ ‫בהיותו מתלבש ומתגנז ומתעלם‬ ‫בתוכם נקרא 'עתיקא דכל עתיקין',‬ ‫והתלת רישין נקראין בשם 'עתיקא‬ ‫קדישא' בהיות א"ס מתלבש בתוכם.‬ ‫]היינו שהשי"ת רצה לגלות את אור הא"ס,‬ ‫ומתלבש בג' הבחינות, ג' רישין הנ"ל.[‬ ‫וזה שאמר האי עתיקא קדישא אשתכח‬ ‫בתלת רישין )אידרא זוטא רפט:(,‬ ‫ופירוש 'אשתכח' שהוא נמצא לנו,‬ ‫ונגלין אלינו בהיותו מתלבש גו אלו‬ ‫תחת רישין, שורש עולמות נשמות‬ ‫אלהותו יתברך, ולהתייחד המאציל‬ ‫בנאצל, וכל הנמצאים בפנימיות חיותם‬

‫נתיב חיים‬
‫הוא נפרד, מ"מ עשה ה' שנשמות ישראל‬ ‫יחזרו הכל להכלל באא"ס, ויתבטלו בביטול‬ ‫גמור, ואעפ"כ אינם מתבטלים ממציאותם,‬ ‫אלא בסוד כלליות יש ואין, בבחי' מטי ולא‬ ‫מטי. שזהו התכלית לחזור לאא"ס, אלא‬ ‫שאחר שעשה השי"ת את הבריאה, עשה‬ ‫שגם כשיתדבק הנאצל במאציל לא יתבטל‬ ‫ממציאותו ממש, אדרבה השי"ת נותן כח‬ ‫לצדיקים שלא תהיה סתירה בין אני לאין.‬ ‫והנה תכלית כל חכמת הקבלה הוא להבין‬ ‫זאת הנקודה, שבתחילה הכל אין,‬ ‫אא"ס, ועשה השי"ת שתהיה מציאות של‬ ‫אני, הוא כלל נשמות ישראל ומציאות‬ ‫העולם, ועיקר העבודה לחזור להאין,‬ ‫ואעפ"כ יתחבר בהם האני ואין. וזהו‬ ‫ישרא"ל, י"ש רל"א. היינו שיש להם‬ ‫מציאות בחי' יש, רל"א הוא רמז עולמות‬ ‫נשמות אלהות כנ"ל שהן בסוד תלת רישין‬ ‫עלאין. ותכליתם להתחבר לאא"ס‬ ‫ולהתדבק באין אלקי, אבל יחד עם זאת לא‬ ‫יתבטלו ממציאותן אלא נשארים ומקבלים‬ ‫כח נוסף להתבטל ביתר זכות ובהירות.‬

‫ו‬

‫עד שעולים למדרגת בריאה ואצי' עד א"ק,‬ ‫עד שעולה להכלל חזרה באא"ס ב"ה.‬ ‫ובאמת יש נחת רוח למעלה מכל מעט‬ ‫שאדם זוכה להתבטל אליו ית'.‬ ‫ותכלית הכל שישיגו יותר ויותר ע"י‬ ‫השלמת כל חלקי התורה ורזין דרזין. עד‬ ‫שיתבטל לאין הגמור. ולכן הסכים השי"ת‬ ‫כביכול לברוא עולם כזה שהוא יש נפרד,‬ ‫כדי שדייקא עי"ז יחזור ויתגלה מלכותו ית'.‬ ‫כמ"ש )ישעיה מ"ג ז'(: ולכבודי בראתיו‬ ‫יצרתיו אף עשיתיו.‬ ‫וג' חלקי התגלות הבורא יש בעולם.‬ ‫עולמות נשמות אלהות, היינו, ע"י‬ ‫אותיות התורה, וע"י נשמות ישראל,‬ ‫והתגלות אלהותו ית"ש.‬

‫אך להיות באמת כולם ראשים, בטלים‬ ‫וחוזרים לבהירות א"ס, אין ממש,‬ ‫דבקים באא"ס, לזה אמרנו שאא"ס‬ ‫מלובש בתוכם, ומקבלין אא"ס יותר‬ ‫מזכות ובהירות משאר אצילות המתחיל‬ ‫מחכמה הנקרא יש, שיש בו ישות‬ ‫ומיעוט ואיזה תפיסה וכלי. ובאחוריים‬ ‫יש בחכמה דין וקמיטו, מבלי להחזיר‬ ‫הכל ל'אין' לגמרי.‬
‫כי בחכמה שהוא הראש התחתון מתלת‬ ‫רישין, ממנו משתלשל ענין דין‬ ‫וקמיטו, היינו עולמות בי"ע, שיש בהם‬

‫ונמצא לפי זה עיקר שם עתיקא‬ ‫קדישא, הוא אחד יחיד‬ ‫ומיוחד אין סוף בעצמו ובכבודו,‬ ‫שמתלבש בגו אינון תלת רישין עולמות‬ ‫נשמות אלהות, ונקראו גם הם עתיקא‬ ‫קדישא, ועם היות שאמרנו כי האין סוף‬ ‫מתלבש גו תלת רישין, ודאי כי אין א"ס‬ ‫מתלבש באמיתי, רק בגו רישא עלאה‬ ‫דכולהו, שהוא רישא דאין דלא אתיידע,‬ ‫ורישא תניינא מקבל אא"ס דרך מסך‬ ‫רישא עלאה, ורישא תליתאי מקבל דרך‬ ‫מסך שני רישין.‬
‫הרי שהרישא תליתאי שהו"ע התורה‬ ‫והעולם, מקבלים אא"ס דרך מסך‬ ‫שני רישין, היינו דרך נשמות ישראל‬ ‫ואלהותו ית"ש.‬ ‫עיקר תכלית הבריאה, שברא השי"ת‬ ‫עולם שהוא נפרד ויש, והגם שבתחילה‬

‫כי‬

‫ז‬

‫שיעור י"ב‬
‫ישות ונפרדות. שהוא בחינת 'אני' שאינו‬ ‫חוזר ל'אין', כמו בזה העולם שרואים בו‬ ‫דומם צומח חי מדבר, מציאות נפרד,‬ ‫שאינו נכלל, ועבודתינו להחזיר הנפרד‬ ‫לאחדות, שזהו תפקידן של נשמות ישראל‬ ‫להחזיר הכל לאלקות.‬

‫ית' שיתגלה לנבראים. כן כשזוכה האדם‬ ‫לבטל הנפרדות והמציאות שלו, וכולו אין,‬ ‫יש לו רק רצון אחד, ה'אני' של הבורא, לא‬ ‫לרצות רצונות עצמיים, אלא להתדבק‬ ‫ב'אני' של הבורא ית', שרוצה שיתגלה‬ ‫כבוד ה'. שהרי השי"ת צמצם עצמו באופן‬ ‫של אני, להתגלות. כן צריך שיתבטל האדם‬ ‫מרצונות העצמיים, היינו האני שלו,‬ ‫ולהדבק ב'אני' שהוא רצון ה' להתגלות.‬ ‫שרק זה ה'אני' הוא זה ה'אני' שנכלל באין.‬ ‫והוא הענין שגם כשאדם נכלל באין אינו‬ ‫מתבטל ממציאותו לגמרי, כי הוא נכלל‬ ‫ב'אני' העליון של הבורא, והוא בחי' הכלי‬ ‫והישות דקדושה שעי"ז אינו בטל מכל וכל.‬ ‫כי אם אין לאדם שום רצון לגמרי הרי הוא‬ ‫חוזר לאין הגמור כקודם הבריאה, ואין זה‬ ‫רצונו ית'. כי רצון השי"ת שיהיה נכלל אני‬ ‫ואין ביחד, היינו שכן יהיה לאדם איזה‬ ‫רצון, אבל רק רצון אחד, לגלות אורו ית'‬ ‫בכל העולמות.‬

‫ויש מקושר ב'אין' ממש בכל הרף עין,‬ ‫ונקרא עתיק יומין אני נוקבא ואין‬ ‫ממש, מקושר ומתאחד ממש באא"ס,‬ ‫ובחי' 'אני' שלו ותפיסה ובחי' יש שלו‬ ‫מתלבש בתרין רישין גלגלתא ומוחא‬ ‫סתימאה, והוא מושג מעט ונודע אצלינו‬ ‫ע"י ביטול כל בחי' יש שלנו, וכל מיני‬ ‫מדות מגונות, לזכך עצמו בתכלית‬ ‫הזיכוך מכל תאות ומדות רעות, עד‬ ‫שיבוא לביטול המציאות התפשטות‬ ‫הגשמיות, אין ממש, עשב קטן, דבוק‬ ‫באא"ס בבחינות אני שלו שצמצם‬ ‫עצמו בתלת רישין להיות 'אני' ויש‬ ‫והשגה, ואני שלו הוא שע"י אין שלנו‬

‫ונבאר התלת רישין, כי הם כתר חכמה‬ ‫בינה חסד גבורה תפארת נצח‬ ‫הוד יסוד, תשעה ספירות נעלמות,‬ ‫בבחינות אין ממש, בבהירות אור אין‬ ‫סוף, ולמעלה מאלו בחינות רישא דלא‬ ‫אתידע, אין סוף ממש, בחינות נקודת‬ ‫בהירות אין סוף, שצמצם עצמו‬ ‫להתלבש בתלת רישין, וחזרו כולם‬ ‫ל'אין', אא"ס, אבל מעט שורש יש שם,‬ ‫בבחינות יש ותפיסה, ולכן נקרא בחינה‬ ‫זאת שחזרו לאין ממש אין סוף, רישא‬ ‫דלא אתידע, ויותר לא יכלו להחזיר‬ ‫ברצון אין סוף, שמהוה הכל ברצונו‬ ‫הפשוט, נשארו בהשגות ובהירות רישא‬ ‫דלא אתידע שהוא מלכות שלמעלה‬ ‫'אני'.‬
‫הרי שעיקר תכלית עבודת ה' הוא 'אני‬ ‫ואין'. לקחת בחי' אני ולהחזירו לבחי'‬ ‫אין. כי בזה העולם אנו בבחי' 'יש', יש לנו‬ ‫קנאה תאוה וכבוד, ורואים עולם נפרד מה'.‬ ‫והוא בחי' בי"ע, ישות של פירוד, ישות של‬ ‫מדות. ועיקר עבודתינו הוא ביטול, לבטל‬ ‫הישות והמציאות שלנו, שיחזור לאין, לזכך‬ ‫המדות רעות והתאוות רעות, עד‬ ‫שיתפשט מהגשמיות, להיות אין ממש.‬ ‫וכמו שהשי"ת צמצם עצמו כביכול‬ ‫בתלת רישין דאצילות, להיות אני‬ ‫ויש, שיהיה כלי שיוכלו להשיגו, וכל רצונו‬

‫נתיב חיים‬
‫מדרגה כמו כל המדרגות רוח הקודש‬ ‫ושאר המדרגות, ודי בזה למשכילים.‬
‫יסוד הדברים, תכלית העבודה הוא‬ ‫ביטול, לצאת מישות ונפרדות,‬ ‫ממדות המגונות, ולהכלל לאין, אבל לא‬ ‫לחזור לאין הגמור כקודם הבריאה, אלא‬ ‫בבחי' אני ואין הנכללים זה בזה, היינו‬ ‫להדבק באני שהוא עצמו אין, שרצון ה'‬ ‫בבריאת העולם הוא כדי שהוא ית' יתגלה,‬ ‫והוא הרצון האמיתי, כי אין התכלית שלא‬ ‫לחשוב ולא לרצות כלום, זה אינו נקרא‬ ‫חיים, כי צריך כל אדם לחיות בשביל איזה‬ ‫תכלית, ומהי זו התכלית, להכלל ברצון‬ ‫השי"ת בסיבת הבריאה שרצה להתגלות‬ ‫בעולם. ובזה משלים תכלית הבריאה.‬

‫ח‬

‫אנחנו נקשרין באני שלו, שלא להתבטל‬ ‫מכל וכל, ויחזור הכל לאין, וצמצום שלו‬ ‫ליש באותיות התורה, חיטי דקרדוניתא‬ ‫יש מאין.‬ ‫ואנחנו מקשרין עצמינו בו באמת‬ ‫באמת‬ ‫באמת‬ ‫בהכנעה‬ ‫באמת, עד שמחזירין הכל לאין, לקשר‬ ‫אני מלכות לאין לרישא דלא אתידע,‬ ‫אבל לבחינות אני שלו הוא אצלינו אין‬ ‫וביטול ממש, וכל זה שלא יחזרו כל‬ ‫העולמות לבהירות אא"ס, אין ממש, וזה‬ ‫הראש נקרא דלא אתיידע, שאי אפשר‬ ‫להשיג מעט אור ממנו, אלא בביטול‬ ‫עצמו לתולע קטן עפר ואפר בלתי ידיעה‬ ‫והשגה בטל ממש, והבן זה.‬ ‫ואם לאו, אין אני והוא יכולין לדור‬ ‫באחד, כי אני הוא שתופס עצמו‬ ‫ליש, וכל עניניו שלו לגרמיה, ועובד‬ ‫את עצמו, ו'הוא' נקרא בחי' עתיקא‬ ‫קדישא שנקרא הוא, ואין בלתי השגה,‬ ‫ושניהם אי אפשר שיתייחדו באחדות‬ ‫ונשאר נפרד נופל, ונעשה ע"ז ממש‬ ‫בגאוה ובזדון לב, ושורש הקליפות‬ ‫והטומאה יונקין מבחינות אני, עד‬ ‫שמתגאין ועושין עצמן אל זר אל נכר‬ ‫אל אחר, והם נעשין רצועא לאלקאה‬ ‫ולהתייסר ביסורין ורדיפות את הנשמה‬ ‫הקדושה, שיבטל עצמו מבחי' אני‬ ‫לבחי' אין.‬ ‫וע"י שמחרפין את הצדיק ומצערין‬ ‫אותו ורודפין אותו, הן הקליפות‬ ‫והמקטריגין רוחניים, והן אנשים‬ ‫רשעים, נשבר לבו בקרבו ונעשה אין,‬ ‫ומתוך הרגילות בא למדרגות אין, שהוא‬

‫עתה נשוב בסדר הלימוד בספה"ק‬ ‫אוצרות חיים, בעולם אח"פ. הנה‬ ‫כמו שלמדנו לעיל שישנם תלת רישין,‬ ‫היינו ג' תכליתים שבשבילם נברא העולם,‬ ‫עולמות נשמות אלהות, התכלית העליון‬ ‫לגלות אלהותו ית', והוא ע"י נשמות‬ ‫ישראל, ויוצא לפועל ע"י התורה בתוך‬ ‫העולמות.‬ ‫וכל זה נכלל בתלת רישין דאצילות. וכל‬ ‫זה נשרש בשורש השרשים,‬ ‫בעולמות אח"פ. וכמ"ש לעיל בארוכה,‬ ‫שאוזן עניינו בינה, התבוננות שהכל‬ ‫אלקות. חוטם הוא רוח, שורש נשמות‬ ‫ישראל. והפה הוא בחי' נפש, שורש התורה‬ ‫והעולמות.‬ ‫בחי' אלו הם המדרגות הראשונות‬ ‫שיש בהם התגלות, כמו שאמרנו‬

‫וג'‬

‫ט‬

‫שיעור י"ב‬
‫שבשערות דא"ק אין לנו השגה, וכ"ש שלא‬ ‫בקו אא"ס עצמו. וג' בחי' אלו אח"פ, הם‬ ‫שורש בינה ז"א ומלכות. ובהבחנה הנ"ל,‬ ‫אלהות נשמות ועולמות.‬ ‫והאריז"ל בספר מבוא שערים מגלה‬ ‫שישנן ג' מדרגות, שורש‬ ‫האור, שורש הכלי, שורש חיבור האור‬ ‫והכלי כאחד. כי האלהות הוא שורש האור,‬ ‫נשמות ישראל הם שורש הכלי, שברא ה'‬ ‫נשמה שהיא תשיגנו ית'. והכח הממוצע‬ ‫שיש בו גם כח האור וגם כח הכלי, והוא זה‬ ‫שמחבר ביניהם, הוא כח התוה"ק. כי‬ ‫התוה"ק יש בה כח ממוצע לקשר האור‬ ‫והכלי.‬ ‫נמצא בהבחנה זאת, שהאוזן מדרגת‬ ‫אלהות שורש האור, חוטם שורש‬ ‫הכלי נשמות ישראל, והפה הוא בחי' כ"ב‬ ‫אותיות התורה שיש בו קשר שני הבחינות.‬ ‫ובסוד חב"ד, שהחכמה בחי' אור, ובינה‬ ‫בחי' כלי, והדעת הגם שהוא נמוך מבינה‬ ‫אבל הוא מקשר בין חכמה ובינה.‬ ‫אך להיות באמת כולם ראשים, בטלים‬ ‫וחוזרים לבהירות א"ס, אין ממש,‬ ‫דבקים באא"ס, לזה אמרנו שאא"ס מלובש‬ ‫בתוכם, ומקבלין אא"ס יותר בזכות‬ ‫ובהירות משאר אצילות המתחיל מחכמה‬ ‫הנקרא יש, שיש בו ישות ומיעוט ואיזה‬ ‫תפיסה וכלי. ובאחוריים יש בחכמה דין‬ ‫וקמיטו, מבלי להחזיר הכל ל'אין' לגמרי.‬ ‫והאריז"ל מבאר בכאן ]סוף פ"א דשער‬ ‫העקודים[ שיש רמזי ד' אלפין‬ ‫בהתחברות האוזן והחוטם ונתגלים בפה.‬ ‫ובאופן כללי האוזן הוא רמזים דאור,‬ ‫והחוטם רמזים דכלי, והפה יש בו רמזים‬

‫דאור וכלי כאחד. כי יש בפה סוד הארת‬ ‫חיבור אוזן והחוטם כאחד, מצד ימין ומצד‬ ‫שמאל דפה. אורות וכלים.‬

‫וזלה"ק שער העקודים פ"א: "והנה מן‬ ‫הפה הזה יצאו י"ס פנימים וי'‬ ‫מקיפים ונמשכין מנגד הפנים עד נגד‬ ‫הטבור של זה הא"ק וזה עיקר האור‬ ‫אבל ג"כ מאיר דרך צדדים לכל סביבות‬ ‫זה האדם ע"ד הנ"ל באורות אזן חוטם.‬ ‫והנה באזן וחוטם לא היה רק ב' בחי'‬ ‫של אור והם פנימי ומקיף אבל כאן בפה‬ ‫נכפלו הבחינת והיו ב' שהן ד' כי הנה‬ ‫הם היו בחי' אורות וכלים והאורות‬ ‫נכפלו לב' בסוד פנימי ומקיף והכלים‬ ‫ג"כ פנימי וחיצון ואלו ד' בחי' הם בחי'‬ ‫גילוי אותם ד' אלפין הנ"ל שהיו בחוטם‬ ‫כי האור עבר ונמשך דרך פנימיות‬ ‫האדם הזה ויצא דרך הפה. והנה הב'‬ ‫אלפי"ן שציורם יו"י הם אור פנים ואור‬ ‫מקיף והב' אלפי"ן שציורם יו"ד הם ב'‬ ‫בחי' הכלי פנימי וחיצוניות ואלו הד'‬ ‫בחי' הם עצמן בחי' ב' אזנים וב' נקבי‬ ‫החוטם שנתגלו כאן בפה כי מן אזן‬ ‫ימין נמשך האור ויוצא דרך הפה בסוד‬ ‫או"מ ומן החוטם ימין נמשך ויצא דרך‬ ‫הפה או"פ )וב' אלפים שציורם יו"ד הם‬ ‫בחי' הכלי פנימי וחיצון( ומנקב חוטם‬ ‫שמאל נמשך ונעשה פנימיות הכלי ומן‬ ‫אור אזן שמאל נמשך ונעשה חיצוניות‬ ‫הכלי. ואלו הד' בחי' נכנסו בפה כי הנה‬ ‫בפה יש בחי' הבל ובחי' דבור, והנה‬ ‫ההבל הוא בחי' אור והדבור הוא בחי'‬ ‫הכלי. והנה יש הבל ודבור העליון בלחי‬ ‫העליון והבל ודיבור תחתון בלחי‬

‫נתיב חיים‬
‫נמצא, שיש בפה ד' בחינות, ב' בצד ימין‬ ‫כנגד האורות, וב' בצד שמאל‬ ‫כנגד הכלים. והוא כמו שאמרנו שבפה יש‬ ‫כח לכלול האור והכלי כאחד. ברוך ה'‬ ‫לעולם אמן ואמן.‬

‫י‬

‫תחתון, ונמצא כי הבל עליון הוא או"מ‬ ‫והתחתון הוא פנימי ודבור עליון כלי‬ ‫חיצון ודבור תחתון כלי פנימי והאורות‬ ‫שהם ההבלים הם בימין הפה והדיבורים‬ ‫שהם הכלים הם בשמאל הפה".‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful