‫סיכום בכלכלה הנדסית‬

‫מאזן ודו"ח רו"ה‬
‫בעיקרון סדר הרישום במאזן הוא לפי סדר הנזילות כאשר הנכסים הדומיננטיים יותר ראשונים –‬
‫למשל בחברה פיננסית מזומן הוא מרכיב דומיננטי והמאזן יכול להיראות כך‪:‬‬
‫)חובה(‬
‫רכוש שוטף‬
‫מזומנים‬
‫לקוחות‬
‫מלאי‬
‫תשלום מראש לספקים )מקדמות(‬
‫הוצאות מראש‬
‫שטרות לקבל‬
‫השקעות לז‪.‬ק‪.‬‬

‫)זכות(‬
‫התחייבויות שוטפות‬
‫ספקים‬
‫זכאים‬
‫הלוואות לז‪.‬ק‪.‬‬
‫שטרות לפרעון‬
‫מקדמות מלקוחות‬
‫הוצאות לשלם‬
‫דיבידנד לשלם‬

‫השקעות‬
‫הלוואות לחברות אחרות‬
‫השקעות באג"ח או במניות של חברות אחרות‬

‫התחייבויות לזמן ארוך‬
‫אג"ח‬
‫הלוואות לז‪.‬א‪.‬‬

‫רכוש קבוע‬
‫קרקע‬
‫מבנים‬
‫מכונות‬
‫סה"כ נכסים )חובה(‬

‫הון עצמי‬
‫הון מניות‬
‫יתרת רווח שלא יועדה‬
‫סה"כ התחייבויות‪+‬הון עצמי )זכות(‬

‫כאשר יש עלייה בצד של חובה היא נרשמת בפקודת יומן בתור חובה‪ .‬כאשר יש עלייה בצד של זכות‬
‫היא נרשמת בפקודת יומן בתור זכות ולהפך לגבי ירידות‪ :‬ירידה בחובה – זכות‪ ,‬ירידה בזכות – חובה‪.‬‬
‫התיעוד של פקודות יומן נכנס גם לכרטיסי ‪ T‬לפי נושאים‪ :‬מזומן‪ ,‬לקוחות‪ ,‬מלאי‪ ,‬מבנים‪ ,‬ציוד‪,‬‬
‫הלוואות‪ ,‬הון מניות‪ ,‬אג"ח וכד'‪ .‬רק ליתרת רווח שלא יועדה אין כרטיס ‪ T‬כי אנחנו לא מבצעים עליה‬
‫פעולות ‪.per-se‬‬
‫יתרת הרווח שלא יועדה היא "בלם הזעזועים" של המאזן‪ :‬כאשר יש רווח או הפסד והמאזן "אמור"‬
‫להשתנות‪ ,‬היתרה נכנסת ליתרת הרווח כדי להשאיר את המאזן מאוזן‪.‬‬
‫גם לנושאים תוצאתיים יש כרטיסי ‪ T:‬מכירות‪ ,‬עלות מכר‪ ,‬הוצאות פחת ובכלל כל מה שמופיע‬
‫כהוצאות‪ ,‬רווח או הכנסות )למעט הוצאות‪ ,‬הכנסות מראש(‪ .‬נושאים תוצאתיים הם נושאים‬
‫הקשורים לפעילות השוטפת של העסק – לתהליך הייצור‪ ,‬השיווק‪ ,‬הפרסום וכו'‪ .‬נושאים אלה נכנסים‬
‫לדו"ח רו"ה ולא למאזן‪.‬‬
‫מכל כרטיסי ה‪) T-‬מאזניים ותוצאתיים( מכינים מאזן בוחן כדי לבדוק שאכן הכול מאוזן‪ ,‬כלומר כל‬
‫הפעילות הכלכלית נרשמה בכרטיסי ה‪.T-‬‬
‫ממאזן הבוחן ניתן לבנות דו"חות רו"ה ומאזנים‪:‬‬
‫מהסעיפים התוצאתיים בונים דו"ח רו"ה )הכנסות בזכות‪ ,‬הוצאות בחובה(‪:‬‬
‫מכירות‬
‫עלות מכירות‬
‫רווח גולמי‬
‫הוצאות מכירה ושיווק‬
‫הוצאות הנהלה וכלליות‬
‫רווח תפעולי לפני מימון‬
‫הוצאות מימון‬
‫רווח תפעולי לאחר מימון‬

‫‪S‬‬
‫‪P‬‬
‫‪S−P‬‬
‫‪E‬‬
‫‪C‬‬
‫‪S − P − E −C‬‬
‫‪T‬‬
‫‪S − P − E −C −T‬‬

‬‬ ‫‪ – LIFO‬מלאי הסגירה יחושב לפי היחידות הראשונות שנקנו‪ .‬‬ ‫פחת אינו הוצאה פיזית אמיתית‪ .‬ישנן ‪ 3‬שיטות שלמדנו לחישוב מלאי תקופתי‪:‬‬ ‫‪ – FIFO‬המלאי הסופי )מלאי הסגירה( יוערך ע"י היחידות האחרונות שנקנו‪ .‬‬ ‫תמיד צריך להתקיים מלאי סגירה ‪ +‬עלות המכר = עלות רכישה כוללת‪.‬אלא כל תקופה מסויימת נערכת ספירת מלאי לצורך‬ ‫כתיבת הדו"חות הכספיים‪ .‬פקודת היומן המתאימה היא‪:‬‬ ‫‪X‬‬ ‫לחובת הוצאות פחת )ציוד משרדי(‬ ‫‪X‬‬ ‫לזכות פחת נצבר )ציוד משרדי(‬ ‫הוצאות הפחת הן סעיף תוצאתי ונחשבות הוצאה מוכרת‪.‬ערך הגרט‪.‬‬ ‫ממוצע משוקלל )הכי כיף( – מחשבים את העלות הממוצעת של פריט במלאי ולפי מחיר‬ ‫‪.‬עלות המכר תוערך ע"י‬ ‫‪.‬כעת ניתן לבנות מאזן‬ ‫לתקופה האמורה‪.‬‬ ‫‪C−S‬‬ ‫=‪D‬‬ ‫‪N‬‬ ‫בסוף תקופה מעדכנים את ערך הציוד‪ .‬אורך חיים משוער בשנים‪-C .‬‬ ‫פחת נצבר הוא סעיף מאזני ונרשם כירידה בערך הציוד‪.3‬‬ ‫זה מעריכים את עלות המכר ואת מלאי הסגירה‪.‬ולכן‬ ‫מורידים מערך הנכס‪ .‬זה כבר לא נכס אלא כיסוי של התחייבות‪ .‬פקודת היומן תיראה כך‪:‬‬ .‬אבל משלמים בזכותו פחות מס הכנסה בתקופה שבו הפחת יורד‪.‬עלות‬ ‫הנכס‪+‬הוצאות נלוות עד להפעלה שוטפת‪-S .‬עלות‬ ‫‪.‬‬ ‫נכסים מראש‬ ‫כאשר משלמים משהו מראש ותאריך הפירעון מגיע‪ .‬‬ ‫פחת‬ ‫כאשר כותבים את סעיף הציוד במאזן יש להתחשב בפחת עליו‪ .‫הכנסות )הוצאות( אחרות‬ ‫רווח לפני מסים על הכנסה‬ ‫מסים על הכנסה‬ ‫רווח )הפסד( נקי‬ ‫‪O‬‬ ‫‪S − P − E − C −T + O‬‬ ‫‪R ≡ ( S − P − E − C − T + O ) ⋅ 35%‬‬ ‫‪S − P − E − C −T + O − R‬‬ ‫את הרווח או ההפסד מוסיפים )או מורידים( ביתרת הרווח שלא יועדה במאזן‪ .‬‬ ‫הפחת מתפקד כמו קרן חיסכון במטרה להחליף את הגרט בציוד חדש‪.1‬‬ ‫המכר תוערך ע"י היחידות הראשונות שנקנו‪.‬‬ ‫בתחילת התקופה עבורה עורכים את הספירה יש להעביר את המלאי מהמאזן לדו"ח רו"ה‪:‬‬ ‫לחובת מלאי פתיחה רו"ה‬ ‫לזכות מלאי פתיחה מאזן‬ ‫ובסוף התקופה יש להעביר את המלאי חזרה למאזן‪:‬‬ ‫לחובת מלאי סגירה מאזן‬ ‫לזכות מלאי סגירה רו"ה‬ ‫הסיבה לכך היא שפעולות הקניה והמכירה הן תוצאתיות‪ .‬‬ ‫מלאי‬ ‫חישוב ערך המלאי לא נעשה לרוב באופן תמידי‪ .‬הרישום מתבצע ע"י‪:‬‬ ‫מכונות וציוד – עלות ‪X‬‬ ‫בניכוי פחת נצבר – ‪Y‬‬ ‫סה"כ מכונות וציוד – ‪X-Y‬‬ ‫לצורכי פשטות הפחת מחושב באופן לינארי‪-D :‬פחת שנתי‪-N .2‬‬ ‫היחידות האחרונות שנקנו‪.‬בפקודות היומן משתמשים כדי לתעד קנייה‬ ‫ומכירה של מלאי לפיהם אפשר לחשב את ערך המלאי בסוף התקופה‪.

‬‬ ‫רמת נזילות מיידית = מזומן\התחייבויות שוטפות‪ .‬‬ ‫ימי מלאי = מלאי*‪\365‬עלות מכירות )שנתיות(‪ .‬ימי חייבים = לקוחות*‪\365‬מכירות )שנתית(‪.‬‬ ‫כאשר הכנסות מראש קטנו במהלך השנה‪ .‬‬ ‫יחסים פיננסיים‬ ‫הון חוזר = מלאי ‪ +‬חוב לקוחות פתוח‪ .‫לחובת )הוצאות שכ"ד(‬ ‫לזכות )שכ"ד מראש(‬ ‫אם הוצאות מראש גדלו במהלך השנה‪ .‬יחס שוטף = נכסים שוטפים\התחייבויות שוטפות‪.‬ולהמציא עוד איזה ‪.‬אז הסכום ששולם כהתחייבות במהלך השנה הוא סה"כ‬ ‫הסכום ששולם )מראש ולא מראש( פחות ההוצאות מראש בתום השנה‪.‬כמו‬ ‫מפגרים(‬ ‫מס' חודשי גבייה = סה"כ חוב\מחזור מכירות חודשי‪ .‬ההכנסות סה"כ הם ההכנסות בשנה השוטפת ועוד‬ ‫ההכנסות שנתקבלו מראש לפני תחילת השנה פחות ההכנסות מראש בתום השנה‪...‬הון עצמי ממאזן = נחשו שוב‪.‬‬ ‫יחס מהיר = )נכסים שוטפים – מלאי(\התחייבויות שוטפות‪ .20‬‬ .‬ההוצאות לשנה השוטפת שוות לסה"כ התשלום במהלך השנה‬ ‫בנוסף לחוב בתום השנה פחות חובות משנים קודמות‪.‬‬ ‫מכפיל = מחיר מנייה\רווח למניה‪..‬‬ ‫תשואה להון = רווח נקי\הון עצמי‪ ..‬יחס מנוף = התחייבויות\הון עצמי‪.‬רווח חלקי סה"כ נכסים = נחשו‪.‬‬ ‫כאשר התחייבויות גדלו במהלך השנה‪ .‬‬ ‫כל בר דעת יכול להבין את המשמעויות של היחסים הפיננסיים הללו‪ .‬רווח נקי למכירות = רווח\מכירות )הכול מימין לשמאל‪ .

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful