You are on page 1of 33

‫עקרונות השימוש בחיות מעבדה‬

‫חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)‪ ,‬התשנ"ד ‪1994 -‬‬
‫‪o‬חוק צער בע"ח ‪ -‬ניסויים בבע"ח (‪ - )1994‬שתי הגבלות‪:‬‬
‫מנגנוני פיקוח‬ ‫‪.1‬‬
‫זהירות מרובה‬ ‫‪.2‬‬
‫‪o‬מטרת החוק‪" :‬למצוא את האיזון המתאים בין הצורך להמשיך ולבצע ניסויים בבעלי חיים כדי לקדם את המחקר‬
‫והרפואה‪ ,‬ובין הצורך למנוע ניסויים מיותרים ולמזער את הסבל הנגרם לבעלי חיים במהלכם"‪.‬‬
‫‪o‬החוק מחייב שלושה היתרים‪:‬‬
‫היתר למוסד‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫היתר לחוקר (הסמכה בקורס)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫היתר לניסוי (אישור ספציפי לכל ניסוי)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪o‬ניסוי = כל דבר שמקבלים ממנו אינפורמציה ← הגדרה בעייתית (לדוגמא‪ :‬מדידת חום‪ ,‬בדיקת דם)‪.‬‬
‫‪o‬שר הבריאות (העומד בראשות משרד הבריאות) מפקח על החוק וממונה על ביצועו‪.‬‬
‫‪o‬המועצה הארצית לניסויים בבע"ח ‪-‬‬
‫ממונה ע"י שר הבריאות (שר הבריאות לא בוחר את הנציגים אך רשאי לא לאשרם)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ 23‬נציגים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪o‬שני גופים מבצעים כפופים למועצה‪:‬‬
‫ועדות מפקחות פנימיות ‪ -‬במוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬ובמס' מצומצם של תעשיות פרמצבטיות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫וועדה ארצית ‪ -‬במרבית תעשיות הפרמצבטיקה (אין להם אישור לוועדה פנימית)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪o‬החוק מתייחס לבעלי חוליות בלבד‪ ,‬למעט אדם (ועדת הלסינקי ‪ -‬מתייחסת למחקר בהשתתפות בני‪-‬אדם)‪.‬‬
‫‪o‬אוניברסיטת ת"א‪:‬‬
‫‪ 5‬פקולטות המבצעות ניסויים בבע"ח‪ :‬רפואה‪ ,‬מדעי החיים‪ ,‬מדעי החברה‪/‬המחלקה לפסיכולוגיה‪ ,‬מדעים‬ ‫‪-‬‬
‫מדויקים (פיסיקה שימושית‪ ,‬כימיה ‪ ,)MRI -‬הנדסה (ביו‪-‬רפואה‪ ,‬הנדסה מכאנית)‪.‬‬
‫הוועדה הפנימית באוניברסיטת ת"א מורכבת מ‪ 11 -‬חברים‪ 2 :‬נציגים מכל אחת מהפקולטות הגדולות‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫רפואה‪ ,‬מדעי החיים‪ ,‬פסיכולוגיה (סה"כ ‪ ,)6‬נציג ציבור (איש חיצוני)‪ ,‬משפטן (מאוניברסיטת ת"א)‪ ,‬מדען (איש‬
‫חיצוני שאינו קשור לשום פעילות שמתבצעת באוניברסיטה)‪ ,‬יו"ר (מאחת מחמשת הפקולטות הנ"ל)‪ ,‬מנהל‬
‫בתי החיות (וטרינר מוסמך המומחה בניסויים בבע"ח)‪.‬‬
‫הועדה הפנימית מחולקת לשלוש ועדות משנה‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ .1‬רפואה ‪ +‬מדעים מדויקים ‪ +‬הנדסה‬
‫‪ .2‬מדעי החיים‬
‫‪ .3‬פסיכולוגיה‪.‬‬
‫ועדת המשנה מורכבת מ‪ 3 -‬אנשים לפחות (מתוך הועדה הפנימית)‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ .1‬פרופסור נעם קריב‪.‬‬
‫‪ .2‬נציג של הפקולטה‬

‫‪1‬‬
‫‪ .3‬נציג נוסף (לא חייב להיות מאותה פקולטה)‪.‬‬
‫החלטה של ועדת המשנה חייבת להתקבל פה אחד‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בוועדה האוניברסיטאית ניתן לקבל בקשה בהצבעת רוב‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪o‬שני גורמים מפקחים במועצה‪:‬‬
‫וטרינר ‪ -‬מפקח על הצד הביצועי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫יועץ מדעי ‪ -‬עובר על כל בקשה שאושרה ע"י ועדה פנימית‪ .‬יכול לפסול את האישור שניתן או לבקש‬ ‫‪.2‬‬
‫הבהרות‪ .‬אחרי דיון חוזר הוא יחליט מחדש אם לאשר או לא‪.‬‬
‫‪o‬במידה ובקשה נדחית ע"י ועדה פנימית‪ ,‬מגיש הבקשה רשאי להגיש ערעור לוועדת ערער‪.‬‬
‫אלטרנטיבות לניסויים בבע"ח ‪ -‬שלושת ה‪-R -‬ים‬
‫ב‪ 1959 -‬פורסם הספר "עקרונות הניסוי ההומאני בבע"ח"‪ ,‬בו הוצגו "שלושת ה‪-R -‬ים" לגבי ניסויים בבע"ח‪:‬‬
‫‪ = Replacement‬החלפה‪/‬המרה‬ ‫‪.1‬‬
‫המרשת השימוש בבע"ח בגורמים אחרים‪ :‬תרביות תאים‪ ,‬תוכנות מחשב‪ ,‬בע"ח נמוכים בסולם הפילוגנטי‪.‬‬
‫בבדיקת בטיחות של תרופות חייבים להשתמש בבע"ח לפי הנחיות ה‪.FDA -‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪o‬פוליו = שיתוק ילדים ‪ -‬וירוס הפוגע במערכת העצבים של פרימאטים (קופים ובני אדם)‪.‬‬
‫החיסון ‪ -‬וירוסים מוחלשים‪ .‬שתי דרישות בעת בדיקת החיסון (הבדיקה חייבת להיות בפרימאטים)‪:‬‬
‫‪ -‬יש לוודא שהחיסון לא גורם להופעת המחלה‪.‬‬
‫‪ -‬יש לוודא שהחיסון גורם ליצירת נוגדנים‪.‬‬
‫בהנדסה גנטית יצרו זן עכברים הנושאים את הגן הגורם למחלה בפרימאטים ← מאפשר להמיר את הבדיקה‬
‫בקופים בבדיקה בעכברים‪.‬‬
‫‪o‬מבחן פירוגניות ‪ -‬מטרתו לוודא העדר נוכחות של גורמים פירוגנים בחומרים המוזרקים ‪.IV‬‬
‫פירוגנים ‪ -‬גורמים לעלייה בטמפרטורת הגוף‪.‬‬
‫אנדוטוקסינים = רעלנים פנימיים‪ .‬מהווים ‪ 95%‬מהגורמים הפירוגנים‪ .‬מופרשים מהקפסולה של חיידקי גרם‬
‫(‪ )-‬במותם‪ .‬מכילים ‪ LPS‬שגורם לעלייה בטמפרטורה‪.‬‬
‫בעבר ערכו בדיקות פירוגניות בארנבות (כלבים וארנבות רגישים לפירוגנים בדומה לבני‪-‬אדם)‪.‬‬
‫בדיקת לימולוס ‪ -‬תחליף חלקי לבדיקת הפירוגניות בארנבות‪.‬‬
‫לימולוס = רכיכה שחיה במים מתוקים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫דם הלימולוס נקרש רק בנוכחות אנדוטוקסינים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫באמצעות קיטים מסחריים לבדיקת נוכחות אנדוטוקסינים על‪-‬סמך קרישת הדם‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫יש קרישה ← נוכחות אנדוטוקסינים ← החומר פירוגני ← אסור להזרקה‪.‬‬
‫א‪ .‬מוצר שמקורו אינו בדם ומיועד להזרקה ישירות לדם ← מבחן לימולוס‪.‬‬
‫חומרים שמקורם בדם ← בדיקה בארנבות (במקרים אלו בדיקת לימולוס אינה אמינה כיוון‬ ‫ב‪.‬‬
‫שהיא מבוססת על תגובות של הדם)‪.‬‬
‫מבחן הלימולוס מגלה ‪ ~85%‬מהגורמים הפירוגנים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ = Reduction‬הקטנה‬ ‫‪.2‬‬
‫הפחת מספר בעלי החיים למינימום‪ ,‬מבלי לפגוע במטרות המחקר‪.‬‬
‫‪o‬שיתופי פעולה (לדוגמא‪ :‬שימוש בחיות בקרה מניסוי אחד לצורך ניסוי אחר)‪.‬‬
‫‪o‬ערנות למחקרים אחרים הנעשים באותו מוסד (למנוע חזרות על ניסויים או ניסויים דומים)‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫‪ = Refinement‬העדנה (עידון)‪/‬השבחה)‬ ‫‪.3‬‬
‫‪o‬ביצוע ניסויים עם מינימום כאב לבע"ח (שימוש במשככי כאבים כדי למזער סבל אך מבלי לפגוע‬
‫בשאלות המדעיות)‪.‬‬
‫‪o‬עידון מבחינת מכשירי המדידה וניתוח תוצאות המחקר‪ ,‬לשם קבלת אינפורמציה מקסימאלית‪.‬‬
‫טופס בקשה לעריכת ניסויים בבעלי חיים‬
‫‪o‬נושא המחקר ‪ -‬בעברית ובאנגלית‪.‬‬
‫‪o‬פרטי החוקר הראשי והשותפים למחקר‪.‬‬
‫‪o‬מטרת המחקר ‪ +‬תקציר המחקר‪.‬‬
‫‪o‬בעלי החיים הדרושים וכמותם‪ ,‬זן‪ ,‬מין‪ ,‬גיל או משקל‪ ,‬מקור‪.‬‬
‫‪o‬נימוקים הן לסוג בעל החיים והן לכמות המבוקשת‪.‬‬
‫‪o‬מספר נמוך של בע"ח לא תמיד מהווה ערבות לאישור הבקשה‪ .‬המספר צריך להיות תואם לאופי הניסוי‪.‬‬
‫‪o‬תיאור מהלך הניסוי‪.‬‬
‫‪o‬שימוש בחומרי הרדמה ומשככי כאבים (יש לציין מינון ואופן מתן)‪.‬‬
‫‪o‬במידה והניסוי עשוי לגרום כאב אך השימוש בחומרי הרדמה או משככי כאבים לא מתאים יש לנמק מדוע‪.‬‬
‫‪o‬דירוג הכאב והסבל הצפויים בניסוי‪.‬‬
‫‪o‬תנאים להפסקת השתתפות חיה מסוימת בניסוי‪:‬‬
‫בע"ח שמאבד ‪ 10%‬ממשקלו תוך ‪ 48‬שעות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בע"ח שמאבד ‪ 15%‬ממשקלו לאורך זמן‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ההצדקה לביצוע ניסויים בבע"ח‬
‫‪o‬במהלך האבולוציה הרבה מערכות התפתחו בצורה דומה (לא זהה)‪ .‬לכן‪ ,‬קיימים פרמטרים משותפים בכל‬
‫מערכת החי ← תגובות בע"ח דומות לתגובות בבני אדם ומכאן ההצדקה לשימוש בבע"ח במחקר!‬
‫‪o‬הרבה עקרונות ביולוגיים מתקיימים לאורך כל הסולם הפילוגנטי‪ .‬עם זאת‪ ,‬העקרונות אינם זהים לחלוטין‪.‬‬
‫‪o‬דוגמא ‪ -‬התנהגות מערכת החיסון במצב דלקתי דומה בבע"ח שונים‪:‬‬
‫עלייה בטמפרטורת הגוף‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫עלייה במספר תאי הדם הלבנים (לויקוציטים)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪o‬טמפרטורה פיזיולוגית של בע"ח שונים‪:‬‬
‫אדם ‪37ºC -‬‬ ‫‪-‬‬
‫מכרסמים (עכברים וחולדות) ‪ 37.5ºC -‬ביום ו‪ 38-38.5ºC -‬בלילה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ארנבות‪ ,‬חתולים‪ ,‬כלבים‪ ,‬בקר ‪38-39ºC -‬‬ ‫‪-‬‬
‫עופות ‪41-41.5/40-41ºC -‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪o‬בבן‪-‬אדם בוגר ‪ 7,000-10,000 -‬לויקוציטים למ"מ מעוקב של דם (הערכים בבע"ח אחרים דומים)‪.‬‬
‫‪o‬יש שוני בין עדות שונות של בני‪-‬אדם (למשל‪ :‬לתימנים בעבר הייתה רמה נמוכה יותר של לויקוציטים)‪.‬‬
‫‪o‬יש תרופות שפוגעות בבע"ח זה או אחר אך לא פוגעות באדם‪ .‬לדוגמא ‪ -‬פניצילין הורג חזירי‪-‬ים‪.‬‬
‫‪o‬לבע"ח המשמשים לצרכי מחקר יש משך חיים קצר משל האדם ← בעייתי‪ :‬ייתכן כי השימוש הממושך יביא‬
‫להשלכות שלא ניתן לגלותן בניסויים‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫‪o‬תלידומיד ‪ -‬תרופה שפותחה בשנות ה‪ 40-50 -‬למניעת בחילות וכאבי ראש בנשים הרות‪ .‬לאחר שיצאה לשוק‬
‫התגלה כי גורמת למומים בעוברים‪ .‬לאחר המקרה נקבע כי כל תרופה צריכה לעבור מבחני טרטוגניות לבחינת‬
‫ההשפעה על עוברים וולדות בדורות ‪.1-3‬‬
‫‪o‬איידס ‪ -‬הווירוס ההומאני לא תוקף בע"ח‪.‬‬
‫‪o‬גם אם יש מודל מתאים בחיות יש לזכור כי זהו רק מודל ולא ניתן לדעת את ההשלכות בבני אדם‪ ,‬בייחוד‬
‫לאורך זמן‪.‬‬
‫‪o‬בע"ח משמשים לחקר הנושאים הבאים‪:‬‬
‫סרטן (השראת גידולים ממקור הומאני בבע"ח בהם מערכת החיסון דוכאה)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫המערכת האוטואימונית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫המערכת הקרדיווסקולארית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫טוקסיקולוגיה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫יצירת תרופות (לדוגמא‪ :‬יצירת נוגדנים פוליקלונאליים בסוסים כחיסון נגד הכשת נחשים)‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫סטנדרטיזציה של חיות המעבדה ‪ -‬מיקרוביולוגית‪ ,‬גנטית וזואוטכנית‬
‫‪o‬חיית המעבדה = מכשיר מדידה ביולוגי‪.‬‬
‫‪o‬דוגמאות נוספות למכשירי מדידה ביולוגיים‪ :‬תרביות תאים‪ ,‬צמחים וכיו"ב‪.‬‬
‫‪o‬מכשיר מדידה צריך לענות על הקריטריון של גירוי ותגובה‪.‬‬
‫‪o‬מכשיר מדידה ביולוגי ‪ -‬חד פעמי‪ .‬כל מניפולציה גורמת לשינוי ולא ניתן להניח שהמערכת תחזור לקדמותה‪.‬‬
‫מכשיר מדידה שאינו ביולוגי ‪ -‬ניתן לחזור על הניסוי אינסוף פעמים במידה והמכשיר תקין‪.‬‬
‫‪o‬כדי שמכשירי מדידה יתנו תוצאות אמינות יש לכיילם ← דרושה נקודת איפוס‪.‬‬
‫‪o‬שלושה סוגי סטנדרטיזציה‪:‬‬
‫‪ .1‬סטנדרטיזציה מיקרוביולוגית‬
‫‪o‬אם בעלי החיים לא יהיו מכוילים בצורה זהה עשויות להתקבל תוצאות שונות‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬נתנו ציקלופוספמיד (חומר שמדכא את מערכת החיסון) לשתי קבוצות של עכברים מאותו הזן‪ ,‬האחת‬
‫נשאי פסואודומונס והשנייה לא‪ .‬בעכברים הנשאים חלה ירידה משמעותית במשקל הגוף וכן חלה נקרוזה של‬
‫הכבד‪ ,‬ואילו בקבוצה השנייה לא חלו תופעות אלו (הייתה עלייה קלה במשקל הגוף)‪.‬‬
‫‪o‬איפוס מיקרוביולוגי = סטריליות ממיקרואורגניזמים‪.‬‬
‫‪o‬לפי לואי פסטר אין אפשרות לחיים בלי מק"א‪.‬‬
‫‪o‬כשמעקרים בקר הוא לא מסוגל לעכל מזון ← ללא מק"א ספציפיים לא יתכנו חיים!‬
‫‪o‬בשלב העוברי ביונקים‪ ,‬במשך כל תקופת ההיריון‪ ,‬המצב של העובר ברחם אימו הוא סטרילי לחלוטין‪ ,‬כל עוד‬
‫האם לא חולה‪/‬נשאית של גורמים שמסוגלים לעבור את מחסום השיליה‪.‬‬
‫‪o‬דוגמאות לגורמים שמסוגלים לעבור את מחסום השיליה‪ :‬איידס‪ ,‬אדמת ← כשהאם נשאית העובר אינו‬
‫סטרילי‪.‬‬
‫‪o‬משכי היריון‪:‬‬
‫מכרסמים (עכברים וחולדות) ‪ 21 -‬ימים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אוגרים ‪ 16-17 -‬ימים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ארנבות ‪ 32-33/30-31 -‬ימים‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪4‬‬
‫שרקנים = חזירי‪-‬ים ‪ 65-67/62-67 -‬ימים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫חתולים וכלבים ‪ 60 -‬ימים (כחודשיים)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כבשים ועזים ‪ 5 -‬חודשים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫פרות ‪ 8-9 -‬חודשים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪o‬תהליך ההיריון ברוב המכרסמים מתרחש בקרני הרחם (בניגוד לפרימאטים בהם קרני הרחם די קטנים ולא‬
‫משתתפים בתהליך ההיריון)‪.‬‬
‫‪o‬עכברים וחולדות ‪ -‬היריון רב‪-‬עוברי (אצל עכברים ‪ 4-20 -‬צאצאים בהמלטה אחת)‪ .‬לא כל העוברים שורדים‪.‬‬
‫האימוץ היא תופעה טבעית‪.‬‬
‫‪o‬כדי לשמר את המצב של הסטריליזציה המיקרוביולוגית הקיימת בשלב העוברי‪ ,‬יש להתגבר על שלב ההמלטה‪.‬‬
‫בהמלטה טבעית‪ ,‬בעת המעבר בתעלת הלידה‪ ,‬יש חשיפה של הוולד למק"א ← פוגע באיפוס‪.‬‬
‫‪o‬כדי למנוע את השלב הראשוני של הזיהום יש למנוע את ההמלטה הטבעית ‪ /‬המלטה בטרם עת ← צריך לדעת‬
‫את זמן ההמלטה המשוער ← צריך לדעת מתי האם נכנסה להיריון (בדיוק של יממה)‪.‬‬
‫‪o‬ניתוח קיסרי ‪ -‬תהליך כירורגי להוצאת העוברים והפיכתם לוולדות‪.‬‬
‫‪o‬לפרוטומי = פתיחת חלל הבטן ‪ -‬מבוצעת בקו הלבן = "הלינאה אלבה" ‪ -‬רקמת חיבור שאין בה עצבים וכלי‬
‫דם (מינימום הפסד דם)‪.‬‬
‫‪o‬לא מבצעים שום פעילות כירורגית ללא הרדמה (ע"י הזרקה ו‪/‬או נשימה של חומרי הרדמה)‪.‬‬
‫‪o‬שלבי הניתוח ‪ :‬הרדמה כללית ← גילוח של אזור הבטן ← חיטוי אזור הניתוח ← ביצוע חתך בקו הלבן ←‬
‫חשיפת קרני הרחם ← ניתוק הרחם מהגוף והוצאתו ← העברת הרחם דרך נוזל סטרילי לחיטוי ← העברה‬
‫למנדף ← חיתוך קרני הרחם ← הוצאת הוולדות‪.‬‬
‫‪o‬שני צוותים משתתפים בתהליך הניתוח הקיסרי‪:‬‬
‫צוות שמרדים את האם ומבצע לפרוטומי ← נמצא באזור לא סטרילי (האם לא סטרילית)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫צוות שמבצע את תהליך הוצאת העוברים ← נמצא באזור סטרילי (מנדפים ביולוגיים)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪o‬משקלים‪:‬‬
‫וולד ‪0.5-1.5g -‬‬ ‫עכברים ‪-‬‬
‫בוגר ‪20-40g/20-30 -‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ ~10%‬בין חולדה לעכבר‬
‫וולד ‪3-5g -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חולדות‬
‫בוגר ‪200-500g/200-300 -‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪o‬קולוסטרום = חלב אם בשלבים הראשונים לאחר הלידה‪/‬המלטה (הרכבו שונה מהרכב החלב בהמשך)‪ .‬הוא‬
‫מכיל בעיקר אימונוגלובולינים שמגנים על הוולד בשבועות הראשונים בהם מערכת החיסון אינה פעילה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬האם יוצרת נוגדנים כנגד מק"א שמצויים בסביבתה ‪ .‬נוגדנים שלא עוברים דרך מחזור הדם יעברו‬
‫בקולוסטרום‪.‬‬
‫‪o‬בסביבה סטרילית נושא הקולוסטרום לא רלוונטי‪.‬‬
‫‪o‬היונקים תלויים לחלוטין בהזנת האם‪ .‬יוצאי דופן‪ :‬חזירי‪-‬ים = שרקנים =קביות = ‪ - Guinea-pig‬נולדים עם‬
‫עיניים פקוחות ושיניים ויכולים לשרוד ללא האם‪.‬‬
‫‪o‬לאחר הניתוח הקיסרי מונעים את האם הלא סטרילית מהוולדות ← כיצד מקיימים אותם ?‬
‫ניתן לקיים את הוולדות ע"י הזנה מלאכותית ‪ -‬הנקה ידנית מבקבוקים של חלב שעבר סטריליזציה או של חלב‬
‫מלאכותי‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫‪o‬אין הבדלים משמעותיים בין וולדות שניזונו מחלב אם לעומת הזנה מלאכותית (מבחינת גודל‪ ,‬משקל וזמן‬
‫גמילה)‪.‬‬
‫‪o‬נתונים לגבי היניקה‪:‬‬
‫עכברים וחולדות יונקים כל שעתיים (גם ביום וגם בלילה)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כמות החלב שוולד העכבר יונק נעה בין ‪ 0.3ml‬ועד ‪ 1ml‬ביום ‪.14-15‬‬ ‫‪-‬‬
‫זמן הגמילה הטבעי עד להזנה עצמית בעכברים וחולדות ‪ 21 -‬ימים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ביום ה‪ 15-16 -‬להנקה הם מתחילים לטעום מזון בנוסף להנקה ← ירידה בכמות החלב לה הם זקוקים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪o‬במעבר למזון הבוגר יש בעיה כי גם אם המזון סטרילי הם לא יוכלו לעכל אותו (צריך לתת להם מזון מפורק)‪.‬‬
‫‪o‬בע"ח קונבנציונאליים = אין אינפורמציה לגבי המאגר המיקרוביולוגי בגופם (משתדלים שיהיו בריאים‬
‫קלינית)‪.‬‬
‫‪o‬בע"ח גנוטוביוטיים = בע"ח המאופיינים מבחינה מיקרוביולוגית ‪ GF, DF -‬ו‪.SPF -‬‬
‫‪ - Germ Free=GF)1‬בע"ח החופשיים מכל גורם מיקרוביולוגי (בקטריות‪ ,‬וירוסים‪ ,‬פטריות וכדומה)‬
‫הניתן לזיהוי‪.‬‬
‫‪o‬כיצד מזהים נוכחות מק"א ?‬
‫תרביות תאים ‪ -‬מנסים לבודד גורם מיקרוביולוגי מבעלי החיים‪ ,‬לגדלו על תרביות תאים ולזהות אותו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫צביעת גרם ‪ -‬מיועד בעיקר לבקטריות (גרם (‪ )+‬נצבעים‪ ,‬גרם (‪ )-‬לא נצבעים)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בידוד ‪ -‬לראות ישירות את הגורם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫זיהוי נוגדנים ‪ -‬פרט ל‪-Ig -‬ים שעברו מהאם וניתנו כחיסון פסיבי לתקופת חייהם הראשונה לא צריכים‬ ‫‪-‬‬
‫להיות עוד נוגדנים‪.‬‬
‫‪o‬ההגדרה של ‪ GF‬היא לא אבסולוטית ‪ -‬ייתכן שבעוד מס' שנים בע"ח שהגדרנו כ‪ GF -‬בעצם לא יהיה כזה‪,‬‬
‫כי נצליח לזהות בו ע"י טכניקות מתוחכמות גורם מיקרוביולוגי שבעבר לא היו לנו אמצעים לזהותו‪.‬‬
‫‪ = GFo‬נקודת האיפוס‪ .‬לפיה ניתן לכייל את המערכת מבחינה מיקרוביולוגית‪.‬‬
‫‪o‬חיות ‪ GF‬אינן חיות פיזיולוגיות! מקבלות מזון מעוכל‪ .‬מערכת העיכול שלהן שונה מזו של עכבר הניזון‬
‫ממזון רגיל‪:‬‬
‫‪ -‬החלק האחראי על העיכול התנוון ונעשה קטן יותר כי אין בו צורך‪.‬‬
‫‪ -‬אזורים שאחראים על ספיגה אל מחזור הדם התפתחו‪.‬‬
‫‪ - Defined Flora=DF)2‬חיות ‪ GF‬שהוספנו להם בצורה מלאכותית מק"א שמסייעים לעיכול המזון‪.‬‬
‫‪o‬מוסיפים לחיות ‪ GF‬קוקטייל של מק"א (אנטרובקטריוצט) בהרכב וריכוזים ידועים שיאפשר להם לעכל מזון‪.‬‬
‫‪o‬אנטרובקטריוצט = חיידקים שאינם פתוגנים והם מעכלים עבורנו את המזון‪.‬‬
‫‪o‬חיות ‪ - DF‬בעלות מערכת עיכול פיזיולוגית (עצמאית ונורמאלית)‪ .‬בע"ח אלו יודעים לעכל מזון‪.‬‬
‫‪ DFo‬הוא כבר לא שלב האפס!‬
‫‪o‬יש להחזיק חיות ‪ DF‬בתנאים סטריליים‪ ,‬וכן יש לדאוג לסטריליות המזון והמים שלהם‪.‬‬
‫‪o‬ניתן לערוך ניסויים בחיות ‪( DF‬באוניברסיטה לא עובדים עם חיות ‪ DF‬כי תנאי האחזקה מאוד קשים)‪.‬‬
‫‪ GFo‬ו‪ - DF -‬מוחזקים באיזולאטורים‪.‬‬
‫‪o‬איזולאטור ‪ -‬מתקן דומה לאינקובאטור המבודד לחלוטין את מה שיש בפנים ממה שיש בחוץ‪.‬‬
‫אוויר חיצוני מוזרם פנימה דרך פילטרים אבסולוטיים והקרנת ‪ ← UV‬האוויר הנכנס סטרילי לחלוטין‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪6‬‬
‫אוויר מוזרם פנימה ← הלחץ גבוה מהלחץ בסביבה החיצונית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫יש שסתום חד‪-‬כיווני לשחרור הלחץ ← נפתח בהגעה ללחץ מסוים ומזרים אוויר החוצה (מונע התפוצצות)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫יש מתקן דרכו ניתן להכניס את בעלי החיים‪ ,‬המזון והמים לאיזולאטור‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שני סוגי איזולאטורים‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ .1‬רכים ‪ -‬קונסטרוקציה ממתכת עליה יש מעטפת מפלסטיק שקוף שנמתח ונסגר הרמטית מכל הכיוונים‪.‬‬
‫יתרונות‪ :‬זולים‪ ,‬חד‪-‬פעמיים (יריעת הפלסטיק חד‪-‬פעמית‪ ,‬הקונסטרוקציה ממתכת נשמרת ומעוקרת)‪.‬‬
‫חסרונות‪ :‬יכולים להינזק בקלות ע"י חפצים חדים‪.‬‬
‫‪ .2‬קשיחים ‪ -‬עשויים נירוסטה‪ .‬יש חלונות מפרספקס שמאפשרים לראות מה מתרחש בפנים‪.‬‬
‫יתרונות‪ :‬עמידים‪.‬‬
‫חסרונות‪ :‬כבדים מאוד‪ ,‬קשה לניידם‪.‬‬
‫‪o‬ילדי הבועה (‪ - )S.C.I.D‬חסרי מערכת חיסון ← לא מסוגלים להתמודד אימונולוגית עם הסביבה ← מוחזקים‬
‫בבידוד הדומה לאיזולאטור‪.‬‬
‫‪ - Specific Patogen-Free animals=SPF)3‬בע"ח שאין בהם גורמים פתוגנים ספציפיים‪.‬‬
‫‪o‬גורם פתוגני = גורם לתופעה שאיננה פיזיולוגית‪ ,‬כלומר למחלה‪.‬‬
‫‪o‬מעבירים בע"ח בשלב ‪ DF‬אל מרחבים מוגנים מבחינה מיקרוביולוגית ← ההגדרה משתנה ל‪.SPF -‬‬
‫‪o‬מרחב מוגן = חלל שהאוויר המוחדר אליו סטרילי (עובר דרך פילטרים)‪" .‬איזולאטור" גדול שאנשים‬
‫נכנסים אליו‪.‬‬
‫‪o‬המזון והמים הניתנים לחיות ‪ SPF‬צריכים להיות סטריליים‪.‬‬
‫‪o‬אנשים הנכנסים לחלל צריכים למגן את עצמם בביגוד סטרילי מיוחד (אוברול‪ ,‬כיסוי נעליים‪ ,‬כפפות‬
‫וכיו"ב)‪.‬‬
‫‪o‬כיוון שיש כניסת חוקרים ומטפלים לחלל יש סיכון לזיהומים‪.‬‬
‫‪o‬חיות ‪ - SPF‬היצרן מתחייב אלו גורמים אין לבע"ח ולא מה יש ← עונה חלקית על מושג‬
‫הגנוטוביוטיקה‪.‬‬
‫‪o‬הוד ‪ :Laminar-flow cabinet -‬בחלק העליון יש פילטרים גסים שמונעים כניסת חלקיקים‪ .‬אוויר‬
‫מהחדר נדחף דרך מדחס ועובר דרך פילטרים אבסולוטיים‪ .‬האוויר שנכנס לכלובים בהם מאוחסנים‬
‫בעלי החיים סטרילי‪.‬‬
‫‪ :I.V.C. = Individual Ventilated Cageso‬כלובים לאחזקת ‪ .SPF‬כל כלוב בנפרד מקבל אספקת‬
‫אוויר סטרילי אינדיבידואלית‪ .‬הכלובים סגורים הרמטית ונמנעת כניסת אוויר חיצוני‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫‪o‬כאשר עורכים ניסוי בתנאים קונבנציונאליים עדיף להשתמש בחיות ‪ SPF‬ולא בחיות קונבנציונאליות‪.‬‬
‫חשוב להתחיל ניסוי בתנאים מבוקרים ← חיות ‪( !SPF‬בע"ח שיש לנו אינפורמציה מיקרוביולוגית לגביהם)‪.‬‬
‫‪o‬בתנאים קונבנציונאליים יש לערוך ניסויים קצרים ככל הניתן‪.‬‬
‫‪o‬ניסויים ארוכי טווח ‪ -‬צריך לוודא אם יש טעם לבצעם בתנאים קונבנציונאליים‪ ,‬ואם כן יש למזער את‬
‫החשיפה למק"א (עובדים במנדפים כדי לשמר את ה‪ SPF -‬לזמן ארוך יותר)‪.‬‬
‫‪o‬ניסויי התנהגות עשויים להיות מושפעים מגורמים מיקרוביולוגיים‪ .‬לדוגמא‪ :‬גורמים מיקרוביולוגיים‬
‫שגורמים לגירוד ← החיות לא אוכלות ושותות כי הן כל הזמן מתגרדות ← השפעה על ההתנהגות‬
‫(החיות משתוללות)‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫‪o‬בתהליך זיהומי על‪-‬רקע מיקרוביולוגי יש עלייה ב‪( WBC -‬תאי דם לבנים = לויקוציטים)‪.‬‬
‫‪o‬שתי קבוצות עיקריות של ‪:WBC‬‬
‫‪Polymorphonuclear )PN) = Neutrophils .1‬‬
‫‪Lymphocytes .2‬‬
‫‪o‬החלוקה בין קבוצות ה‪ WBC -‬בבע"ח שונים (במצב פיזיולוגי תקין)‪:‬‬
‫בני אדם‪ ,‬כלבים וסוסים ‪ PN 60-65% -‬ו‪ 35-40% -‬לימפוציטים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בקר וצאן ‪ 60-65% -‬לימפוציטים ו‪.PN 35-40% -‬‬ ‫‪-‬‬
‫מכרסמים (ארנבות‪ ,‬עכברים‪ ,‬חולדות‪ ,‬חזירי‪-‬ים) ‪ -‬עד ‪ 90%‬לימפוציטים ו‪.PN 10% -‬‬ ‫‪-‬‬
‫(גם בזנים שונים של חולדות יש הבדל באחוזי התאים ← זה פיזיולוגי ונורמאלי‪ ,‬ולא מצביע על פתולוגיה)‬
‫‪o‬במעבר בין ‪ GF‬לחיות קונבנציונאליות‪ ,‬כלומר ככל שיש יותר חשיפה לגורמים מיקרוביולוגיים‪:‬‬
‫עלייה ב‪Total WBC -‬‬ ‫‪-‬‬
‫עלייה ב‪PN -‬‬ ‫‪-‬‬
‫ירידה בלימפוציטים‬ ‫‪-‬‬
‫‪GF‬‬ ‫‪DF‬‬ ‫‪SPF‬‬ ‫‪Conventional‬‬
‫‪3000/mm3‬‬ ‫‪3400/mm3‬‬ ‫‪3500/mm3‬‬ ‫‪6000-8000/mm3‬‬
‫‪Total WBC‬‬
‫‪Polymorphonuclear‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪15-25%‬‬
‫‪)PN) = Neutrophils‬‬
‫‪92%‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫‪73-85%‬‬
‫‪Lymphocytes‬‬

‫‪o‬כשמעבירים חיות ‪ GF/SPF‬לבית חיות קונבנציונאלי ‪ -‬כעבור חודשיים‪-‬שלושה החיות הופכות‬
‫לקונבנציונאליות‪.‬‬
‫‪o‬מחלות זואונוטיות = מחלות המועברות מבעלי חיים לבני האדם‪.‬‬
‫‪o‬סטריליזציה של מי השתייה‪:‬‬
‫עיקור מי השתייה ע"י אוטוקלאב‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫החמצת מי השתייה ל‪ - pH≈2-3 -‬ב‪ pH -‬הנמוך גורמים פתוגנים האופייניים למכרסמים לא יתקיימו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪o‬פיתוח תרופה (לדוגמא ‪ -‬תרופה להורדת לחץ דם)‪:‬‬
‫בדיקת טוקסיות‪/‬תכונות שליליות ← מעוניינים בווריאציה מקסימאלית (מעוניינים באוכלוסיה לא‬ ‫‪-‬‬
‫הומוגנית מבחינה מיקרוביולוגית וגנטית על‪-‬מנת לזהות אפקטים טוקסיים‪ .‬יש אוכלוסיות רגישות ועמידות‪,‬‬
‫יותר או פחות‪ ,‬ומעוניינים לבדוק באיזה מינונים החומר טוקסי לאוכלוסיות השונות)‪.‬‬
‫בדיקת פעילות החומר ← מעוניינים בווריאציה מינימאלית (בודקים אם התרופה מורידה מערכים‬ ‫‪-‬‬
‫פתולוגים לערכים פיזיולוגיים ולא מערכים פיזיולוגיים לערכים תת‪-‬פיזיולוגיים)‪.‬‬
‫‪o‬יש בע"ח שיכולים להתמודד עם חומרים שבע"ח אחרים לא יכולים להתמודד איתם ← ווריאציה בטבע‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬הרדוף הנחלים ‪ -‬רעיל לאדם‪ ,‬לחיות הבית ולמכרסמים‪ ,‬אך לא רעיל לשפני סלע שניזונים ממנו‪.‬‬
‫‪ .2‬סטנדרטיזציה גנטית‬
‫‪o‬מבחינה גנטית לא ניתן לקבל איפוס מערכות (בניגוד לסטנדרטיזציה מיקרוביולוגית)‪.‬‬
‫‪o‬המצב האידיאלי בטבע בו מדובר על שני פרטים זהים ‪ -‬תאומים זהים (החומר הגנטי מחולק שווה‬
‫בשווה)‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪o‬התדירות של היווצרות טבעית של תאומים היא נמוכה ← בעייתי לצרכי מחקר‪.‬‬
‫‪o‬הדרך בה מתקרבים למצב של תאומים זהים במעבדה‪ :‬זיווגים של בע"ח מאותו זן טהור‪ ,‬שהם קרובי‬
‫משפחה מדרגה ראשונה (אחים ואחיות או הורים וצאצאים)‪ ,‬למשך ‪ 20‬דורות לפחות ← זני‬
‫‪!INBRED‬‬
‫‪ - Non-INBREDo‬מתקבלים ע"י הכלאות בין רחוקי‪-‬משפחה‪ .‬אלו זנים טהורים!‬
‫‪o‬בזיווגים בין קרובי משפחה יש הופעה של תכונות שליליות לא רצויות שהיו "מוסתרות" בזנים‬
‫המקוריים ההטרוזיגוטים‪ ,‬וכעת צפות בצאצאים ההומוזיגוטים‪ .‬המצב הקיצוני ‪ -‬תכונה שהיא‬
‫לטאלית במצב ההומוזיגוטי‪ .‬בד"כ התכונות האלו מופיעות בדור ‪ 5-6‬ואז מסתבר שיש ‪ %‬תמותה‬
‫גבוה או שאין הריונות‪.‬‬
‫‪o‬שתי תכונות עיקריות של זני ‪( INBRED‬שתי התכונות צריכות להתקיים בו‪-‬זמנית כדי שהזן ייחשב‬
‫‪:)INBRED‬‬
‫לפחות ‪ 98.4%‬מהתכונות הן הומוזיגוטיות ב‪ .F20 -‬עם המשך הזיווגים האחוז עולה (לעולם לא מגיע ל‪-‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪.)100%‬‬
‫איזוגניות ‪ -‬כל פרט זהה לחלוטין לפרט השני (שואף ל‪.)100% -‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪o‬חסרונות של זני ‪:INBRED‬‬
‫מס' צאצאים נמוך יותר‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫קטנים יותר‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫פחות עמידים למחלות ולתנאי סביבה קיצוניים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ניצולת מזון נמוכה (זקוקים ליותר מזון כדי לעלות בגרם אחד במשקל)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪o‬יתרונות של זני ‪:INBRED‬‬
‫זהות גנטית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ניתן ליצור מודלים לתופעות פתולוגיות שקיימות בבני‪-‬אדם (כיוון שתכונות לא רצויות באות לידי ביטוי)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫לדוגמא‪ :‬מודלים למחלות אוטואימוניות בהן מערכת החיסון יוצרת נוגדנים כנגד מרכיבים עצמיים‪.‬‬
‫‪o‬חיות ‪( INBRED‬הומוזיגוטיות ואיזוגניות) אמורות להיות זהות פנוטיפית זו לזו‪ .‬בפועל זה לא ככה‪:‬‬
‫יש השפעות סביבתיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מקום הגידול ברחם האם שונה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אספקת המזון והדם ברחם לא זהה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ההנקה לא זהה כיוון שיש מלחמה בין הצאצאים על הפטמות ← כמות המזון שונה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪o‬לצורך הסטנדרטיזציה יש לשמר את האיזוגניות‪ ,‬וניתן לוותר על ההומוזיגוטיות (צריך אחידות בין‬
‫הפרטים)‪.‬‬
‫‪o‬כדי לקבל זן איזוגני (בע"ח זהים) ללא החסרונות של ‪ - INBRED‬מכליאים בין שני זני ‪ INBRED‬שונים‪.‬‬
‫כל הצאצאים המתקבלים ב‪ F1 -‬הם איזוגנים‪ ,‬אבל הם הטרוזיגוטים לכל התכונות ← הטרוזיס = און‪-‬כלאיים!‬
‫(בזיווג הבא כבר יהיה פיצול של התכונות ושוב יתבטאו תכונות שליליות)‪.‬‬
‫‪o‬זני ‪ - INBRED‬לרוב מסומנים באותיות גדולות או בשילוב של אותיות ומספרים (המספר מייצג את ה‪line -‬‬
‫ששרד מבין מספר קווים שעברו סדרת הכלאות)‪.‬‬
‫‪o‬זני ‪ - Non-INBRED‬לרוב מסומנים באותיות קטנות‪.‬‬
‫‪o‬דוגמאות לזני ‪ INBRED‬בעכברים‪:‬‬

‫‪9‬‬
‫‪ NZB‬ו‪ - )NZW (New-Zealand Black/White -‬זנים אלו וכן ההכלאה ביניהם (‪ )F1‬מראים באופן‬ ‫‪-‬‬
‫ספונטאני תופעות דומות למחלות אוטואימוניות באדם ← משמשים לחקר מחלות אוטואימוניות‪.‬‬
‫‪ - SJL‬משמש לחקר סוג מסוים של מחלות אוטואימוניות וכן לחקר התנהגות אגרסיבית (בעיקר הזכרים)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ - BALB/c‬נפוץ בחקר הסרטן‪ ,‬בחקר אימונולוגיה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪C3H‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ - C3H/Hen‬תת‪-‬זן עם מוטציה הגורמת לחוסר רגישות לאנדוטוקסינים (הגורמים לעלייה בטמפרטורת הגוף)‪.‬‬
‫משמשים קבוצת ביקורת שלילית בניסויים באנדוטוקסינים היות והם עמידים‪.‬‬
‫‪ - C57Bl‬זן שחור המשמש להרבה מחקרים‪ .‬ניתן לעשות עליו מניפולציות גנטיות ליצירת חיות נוקאאוט‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ ← C57Bl/J‬מקורם מבית הגידול "‪."Jackson laboratories‬‬
‫ייתכנו הבדלים פנוטיפים שמקורם לא גנטי!‬
‫‪ ← C57Bl/H‬מקורם מחברת "‪."Harlan lab‬‬
‫‪ - C58Bl‬כמעט ולא משתמשים בו (הזן הנפוץ ממשפחה זו הוא ‪.)C57Bl‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ - 129‬זן זה לא נפוץ במחקר (בד"כ השמות הם לא רק מספרים‪ .‬במקרה זה השם נשמר מבחינה‬ ‫‪-‬‬
‫היסטורית)‪ .‬ניתן לעשות עליו מניפולציות גנטיות ליצירת חיות נוקאאוט‪.‬‬
‫‪o‬דוגמא לזן ‪ Non-INBRED‬בעכברים‪:‬‬
‫‪ - swiss / icr / cd1‬זן ‪ Non-INBRED‬נפוץ מאוד‪ .‬אלו עכברים לבנים מאוד גדולים ‪ -‬הזכרים יכולים‬ ‫‪-‬‬
‫להגיע למשקל של ‪( 45g‬בזני ‪ INBRED‬משקל של ‪ 30g‬נחשב גבוה)‪ .‬הם משמשים למחקרים טוקסיקולוגים‬
‫ופרמקולוגים‪ .‬זהו זן העכברים הראשון שטופח באופן סיסטמי למטרות מחקר (בשנות ה‪.)20 -‬‬
‫היסטוריה‪ :‬גנטיקאית שוויצרית החזיקה זן עכברים אותו כינתה "‪ ."swiss‬היא עשתה זיווגים בין רחוקי‬
‫משפחה וקיבלה זן סטבילי בתכונותיו‪ .‬בשנות ה‪ 30 -‬היא פיזרה גרעיני רבייה מהזן הזה לשתי מעבדות‪:‬‬
‫‪ .1‬ל‪ "Imperial Cancer Research" -‬באנגליה ← הם כינו את הזן "‪."icr‬‬
‫‪ .2‬ל‪ "Charles-river Derived 1" -‬בארה"ב ← הם כינו את הזן "‪."cd1‬‬
‫הרקע הגנטי של שלושתם זהה‪ ,‬אך כיוון שהופצו בעולם וגדלו בתנאים שונים אין להתייחס אליהם כזהים!‬
‫בארץ ‪ -‬עובדים בעיקר עם ‪ ,icr‬ולעתים עם ‪( cd1‬כלל לא עובדים עם ‪.)swiss‬‬
‫‪o‬דוגמאות לזני חולדות‪:‬‬
‫‪ - Wistar‬זן ‪ .Non-INBRED‬נפוץ במחקר בארץ‪ .‬משמש בעיקר למחקר התנהגות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ - SD‬זן ‪.Non-INBRED‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ - F344‬זן ‪ .INBRED‬הזן הנפוץ ביותר במחקר בעולם (בארץ הוא לא הכי נפוץ)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫(‪Spontaneous Hypertensive Rats) SHR‬‬ ‫‪-‬‬
‫זני ‪ INBRED‬המשמשים לחקר יתר לחץ דם‪.‬‬
‫‪WKY‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪o‬יתר לחץ דם‪:‬‬
‫יצירת יתר לחץ דם בחולדות ועכברים נעשתה בעבר בשתי שיטות‪:‬‬
‫(‪ )2‬טכניקות כירורגיות להצרת כלי דם‪.‬‬ ‫(‪ )1‬מתן תרופות‬
‫לפני כמה עשרות שנים הצליחו ליצור ביפן זן ‪ INBRED‬המראה באופן ספונטאני‪ ,‬גנטי יתר לחץ דם‪ .‬הזן התקבל‬
‫מזיווגים חוזרים בין אחים ואחיות מזן ‪ ,Wistar‬תוך סלקציה לצאצאים שהראו עלייה בלחץ הדם‪ .‬זן זה כונה‬

‫‪10‬‬
‫‪ .SHR‬באופן דומה‪ ,‬יצרו זן ‪ INBRED‬נוסף מזיווגים חוזרים בין אחים ואחיות מזן ‪ ,Wistar‬תוך סלקציה‬
‫לצאצאים שלא הראו עלייה בלחץ הדם‪ .‬זן זה כונה ‪( WKY‬משמשים כביקורת)‪.‬‬
‫עקומת מדידת לחץ דם כפונקציה של הגיל‪:‬‬
‫לחץ הדם עולה עם הגיל‪ ,‬גם בזכרים וגם בנקבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בגיל ‪ 3-4‬חודשים מגיעים לשיא ואז הרמה נשמרת בהמשך חייהם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪WKY‬‬ ‫‪SHR‬‬
‫‪ 130‬מ"מ כספית‬ ‫‪ 180‬מ"מ כספית‬ ‫נקבות‬
‫‪ 140-145‬מ"מ כספית‬ ‫‪ 200-210‬מ"מ כספית‬ ‫זכרים‬

‫ערכים פתולוגיים בבני‪-‬אדם שמוגדרים‬
‫כיתר לחץ‪-‬דם!‬

‫‪o‬בזני ‪ INBRED‬קיים פיזור תכונות‪ ,‬אך הפילוג לא אמור להיות גדול‪.‬‬
‫‪AKR × DB1 → ADBF1‬‬ ‫‪o‬הכלאה בין זני ‪INBRED:‬‬
‫‪o‬איך בודקים אם חיות שרכשנו הן אכן ‪? INBRED‬‬
‫אלקטרופורזה ← הרצת חלבונים בשדה חשמלי לבדיקת ההומוזיגוטיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כאשר מריצים את אותו החלבון מעכברים שונים המשתייכים לזן ‪ INBRED‬מסוים‪ ,‬החלבון‬
‫צריך לשקוע בדיוק באותה נקודה‪ .‬בהטרוזיגוט (‪ )F1‬החלבון שוקע בשני מקומות‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪AB‬‬ ‫‪B‬‬
‫השתלות ← לבדיקת האיזוגניות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מבצעים השתלת עור ← למה? זהו מבחן פשוט‪ ,‬עם מינימום התערבות כירורגית וקל לקרוא את תוצאותיו‪.‬‬
‫לוקחים קבוצה של ‪ 6‬עכברים מאותו דור‪ ,‬זכרים ונקבות‪ ,‬ומבצעים במחזוריות את התהליך הבא‪:‬‬
‫השתלת אוטוגרפט ‪ -‬מעבירים פיסת עור מצד אחד בגוף העכבר לצדו השני ← לא תיתכן דחייה‬ ‫‪.1‬‬
‫מבחינה גנטית אלא רק טכנית (לדוגמא‪ :‬זיהום כתוצאה מעבודה טכנית לקויה) ← בשלב זה הצוות‬
‫הכירורגי בודק למעשה את עבודתו‪.‬‬
‫‪ .2‬השתלה מעכבר לעכבר ‪ -‬מעבירים את פיסת העור מעכבר מס' ‪ 1‬לעכבר מס' ‪.2‬‬
‫חיות איזוגניות ← אין דחייה‬
‫ככל שהקרבה בין הפרטים גדולה יותר ← זמן ממושך יותר עד לדחייה‪.‬‬
‫התהליך‪ :‬הרדמה מלאה ← גילוח פרווה ← חיתוך של פיסת עור ← השתלה (לעתים בכיוון מנוגד לכיוון צמיחת‬
‫השיער) ← כיסוי החולדות בתחבושת גבס דקה ← בידוד ← לאחר ‪ 8-10‬ימים מורידים תחבושת ← מבצעים‬
‫מעקב אחרי השתל העצמי ואחרי השתל החיצוני ← כעבור ‪ 3‬חודשים קובעים אם הזן איזוגני או לא‪.‬‬
‫דחייה וקבלת שתלים‪:‬‬
‫‪ AA‬ל‪ ← BB -‬דחייה (‪ BB‬לא מכיר את ‪ A‬ויוצר נגדו נוגדנים)‪.‬‬
‫‪ BB‬ל‪ ← AA -‬דחייה (‪ AA‬לא מכיר את ‪ B‬ויוצר נגדו נוגדנים)‪.‬‬
‫‪ AA‬ל‪ ← AB -‬קבלה (ל‪ AB -‬יש ‪ A‬ולכן הוא מקבל את השתל)‪.‬‬
‫‪ BB‬ל‪ ← AB -‬קבלה (ל‪ AB -‬יש ‪ B‬ולכן הוא מקבל את השתל)‪.‬‬
‫‪ AB‬ל‪ ← AA -‬דחייה (‪ AA‬לא מכיר את ‪ B‬ויוצר נגדו נוגדנים)‪.‬‬
‫‪ AB‬ל‪ ← BB -‬דחייה (‪ BB‬לא מכיר את ‪ A‬ויוצר נגדו נוגדנים)‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫‪o‬מרגע שהחלו לייצר זני ‪ INBRED‬יצרו תשתית למחקרי השתלה‪ .‬לפני כן בצעו מחקרים ע"י דיכוי מאסיבי של‬
‫מערכת החיסון‪.‬‬
‫‪ .3‬סטנדרטיזציה זואוטכנית‬
‫‪o‬זואוטכניקה = גורמים טכניים וטכנולוגיים שאנחנו שולטים בהם‪ ,‬והם משפיעים על בעלי החיים שאנו‬
‫מחזיקים‪.‬‬
‫‪)1‬מזון ומים‬
‫‪o‬באיזה תנאים המזון צריך לעמוד?‬
‫צריך שהכמות תהיה מספקת ותענה על הצרכים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הצורה של המזון וצורת הגשתו צריכה להתאים לבע"ח (כדי שהוא יוכל לקלוט אותו ולעשות בו שימוש)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫יש להתאים את סוג המזון והרכבו לסוג בעל החיים (המזון צריך להיות מורכב ממה שאותו סוג בע"ח‬ ‫ג‪.‬‬
‫צריך)‪.‬‬
‫‪o‬באופן תיאורטי ניתן לדבר על סטנדרטיזציה מוחלטת של המזון‪ ,‬אך באופן מעשי לא‪ .‬ההרכב מבחינה‬
‫ביוכימית זהה בכל העולם אך מקור מוצרי היסוד (חלבונים‪ ,‬שומנים וכדומה) משתנה מאזור לאזור‪.‬‬
‫‪o‬כדי שמזון יענה על דרישות הסטנדרטיזציה המיקרוביולוגית הוא צריך להיות סטרילי‪ .‬צריך לוודא שתהליך‬
‫הסטריליזציה (אוטוקלאביזציה) לא פוגע במרכיבי המזון‪.‬‬
‫‪o‬ניתן לעשות סטריליזציה למי השתייה ע"י החמצתם ל‪.pH≈2-3 -‬‬
‫‪o‬מתי בעלי החיים אוכלים?‬
‫לכל בע"ח יש ריתמוס ביולוגי המתפרש לאורך ‪ ,24h‬וניתן להניח שבחלקו הוא לא אוכל‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מכרסמים הם פעילי לילה (‪ 70-75%‬מהפעילות מתרחשת בשעות החשיכה‪ ,‬באור יש ירידה בפעילות)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫← ‪ 90%‬מכמות המזון נאכלת בשעות החשיכה (על‪-‬אף שהוא זמין ‪ 24‬שעות ביממה)‪.‬‬
‫א‪ .‬כמות‪:‬‬
‫‪o‬כדי לדעת בביטחון שבעל החיים קיבל את מה שהוא צריך מבחינה אינדיבידואלית צריך למצוא שאריות מזון‪.‬‬
‫‪ = )Ad-lib )Ad libitum o‬האכלה חופשית‪ ,‬ללא הגבלת מזון ← בכל רגע נתון חייב להימצא מזון בכלובי‬
‫החיות‪.‬‬
‫‪o‬האכלה ‪ Ad-lib‬מתאימה למכרסמים‪ ,‬שרקנים וארנבות (כיוון שהם לא מקיאים באופן ספונטאני)‪.‬‬
‫‪o‬החיסרון בהאכלה ‪ :Ad-lib‬ייתכן שבעלי החיים אוכלים מעבר למה שהם צריכים‪.‬‬
‫המזון שהם מקבלים מונוטוני ← ייתכן וזה מונע אכילת יתר‪ .‬תמיכות ניסוייות לתיאוריה זו‪:‬‬
‫‪ -‬כאשר מגוונים לחולדות את המזון הן אוכלות יותר לעומת הכמות שאכלו כשקבלו רק מזון סטנדרטי‪.‬‬
‫‪ -‬עכברים‪/‬חולדות שמוחזקים בבודדים אוכלים יותר מבע"ח המצויים בקבוצות‪.‬‬
‫‪o‬צריכת מזון = כמות מזון ליחידת זמן ← מתי חשוב לדעת את צריכת המזון?‬
‫כאשר רוצים לבדוק כיצד גורם מסוים משפיע על התיאבון (בודקים צריכת מזון לפני ולאחר תוספת‬ ‫‪-‬‬
‫הגורם)‪.‬‬
‫תוספת תרופות למזון ‪ -‬צריך לדעת כמה תרופה להוסיף למזון כדי שבעל החיים יקבל את המינון הרצוי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ייתכן שתוספת התרופה תשפיע על צריכת המזון‪ .‬לדוגמא‪ :‬תוספת של תרופה מתוקה למים ← המכרסמים‬
‫ישתו פי ‪ ← 2-3‬חלק מהאנרגיה תתקבל מהסוכר שבמים ופחות אנרגיה תתקבל מהמזון‪ .‬לעומת זאת ‪ -‬תוספת‬
‫של תרופה מרה למזון‪/‬מים ← בעלי החיים יאכלו‪/‬ישתו פחות‪.‬‬
‫← חייבים לכייל את המערכת לפני כל ניסוי ‪ -‬צריך לברר אם התוסף גורם לשינוי בצריכת המזון ו‪/‬או המים!‬
‫(ניתן לתת תרופות דרך צינור העיכול‪ ,‬אך לא דרך המזון‪/‬המים ← פחות נח)‬
‫‪12‬‬
‫‪o‬צריכת המזון והשתייה של מכרסמים‪:‬‬
‫עכבר ‪ 4-6g -‬מזון יבש ל‪ 24h, 5-7ml -‬מים ל‪( 24h -‬למשקל גוף טוטאלי)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫חולדה ‪ 5g -‬ל‪ 100g -‬משקל גוף ל‪( .24h -‬חולדה ששוקלת ‪ ← 200g‬תאכל ‪ 10-12g‬מזון ביום)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪o‬בע"ח שרק נגמל‪ ,‬בע"ח בשלבי גדילה‪ ,‬נקבות בהיריון ונקבות מניקות ← אוכלים יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬צורת הגשה‪:‬‬
‫‪o‬המזון שניתן לחיות המעבדה הוא מרוכז ויבש‪ .‬בע"ח שלא ישתה מספיק לא יוכל לאכול את המזון הזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הרכב‪:‬‬
‫‪o‬ויטמין ‪ = C‬חומצה אסקורבית‬
‫אדם‪ ,‬קופים וחזירי‪-‬ים אינם יודעים לסנתז בעצמם ויטמין ‪ ← C‬חייבים לקבל תוספת יומיומית (כיוון‬ ‫‪-‬‬
‫שאין מאגרים של ויטמין ‪ C‬בגוף ‪ -‬הוא מסיס ויוצא בשתן כשיש עודף ממנו)‪.‬‬
‫המזון של חזירי‪-‬ים זהה לזה של ארנבות‪ ,‬פרט לכך שהוא מכיל תוספת של ויטמין ‪( C‬אם ניתן להם מזון‬ ‫‪-‬‬
‫ללא תוספת ויטמין ‪ C‬הם ימותו)‪.‬‬
‫שתי צורות למתן תוספת של ויטמין ‪:C‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ .1‬בכופתאות המזון ← צריך להוסיף ויטמין ‪ C‬בעודף רב כיוון שהוא נוטה להתחמצן מהר יחסית‪.‬‬
‫אם שומרים מזון שמכיל ויטמין ‪ - C‬רמת הוויטמין תרד לאורך הזמן‪.‬‬
‫בטמפרטורה גבוהה ‪ -‬פירוק הוויטמין מהיר יותר‪.‬‬
‫מזון לשרקנים ‪ -‬בעת ייצורו רמות הוויטמין ‪ C‬גבוהות יותר ממה שבעל החיים זקוק לו‪ ,‬כיוון שהיצרנים‬
‫לוקחים בחשבון את הירידה בוויטמין ‪.C‬‬
‫במי השתייה (‪ 1-5/1-3%‬ח' אסקורבית) ← ח' אסקורבית מתפרקת מהר מאוד במי השתייה‪ ,‬ולכן כל‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ 24h‬יש להחליף את המים‪.‬‬
‫← מעדיפים לתת ויטמין ‪ C‬דרך המזון מטעמי נוחות‪ ,‬וגם כי בצורה זו יש התחייבות של היצרן‪.‬‬
‫‪)2‬טמפרטורת הסביבה‬
‫‪o‬למכרסמים יש יכולת לווסת את טמפרטורת הגוף גם כשטמפרטורת הסביבה משתנה‪.‬‬
‫‪o‬שמירת האיזון של המערכות הפיזיולוגיות דורשת השקעת אנרגיה‪.‬‬
‫‪o‬הבדלים קיצוניים בטמפרטורה עשויים לגרום לסטרס לבע"ח ← עשוי להשפיע על הניסוי‪.‬‬
‫‪o‬חיות המעבדה חשופות לטמפרטורה שאנו מייצרים עבורן‪ .‬אין להן אפשרות לווסת את הטמפרטורה ע"י‬
‫כניסה למחילות לדוגמא‪.‬‬
‫‪o‬מכרסמים קטנים (עכברים‪ ,‬חולדות‪ ,‬שרקנים‪ ,‬אוגרים) ‪ -‬הטמפרטורה הנדרשת בבית החיות היא ‪.22±2ºC‬‬
‫‪o‬הטמפרטורה היא פונקציה של מספר החיות בכל כלוב (כי בע"ח מייצרים חום)‪.‬‬
‫‪)3‬לחות‬
‫‪o‬רמת הלחות באוויר נמדדת באחוזים ← הטווח נע בין ‪ 0%‬ל‪.100% -‬‬
‫‪o‬שואפים שבבית החיות הלחות תהיה בטווח של ‪.40-75%‬‬
‫‪o‬כשהטמפרטורה עולה ← הלחות יורדת‪.‬‬
‫‪o‬ירידה באחוז הלחות מסוכנת יותר מעלייה באחוז הלחות‪.‬‬
‫‪o‬מחלת טבעות הזנב = ‪:Ring Tail Disease‬‬

‫‪13‬‬
‫מחלה זו פוגעת בעיקר בחולדות ועכברים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בקצה הזנב נוצרות טבעות שהולכות ומעמיקות‪ .‬כלי הדם בקטעים אלו נסתמים ← נשירת קטעים מהזנב‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הגורם למחלה לא ידוע‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ידוע כי התופעה מתחילה להתרחש כאשר אחוז הלחות יורד מתחת ל‪ ,40% -‬לאורך מס' ימים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫במישור החוף מצבים אלו כמעט לא אפשריים‪ .‬זה יותר רלוונטי באזורים מדבריים‪ ,‬בהם אחוז הלחות‬ ‫‪-‬‬
‫נמוך‪.‬‬
‫חולדות יותר רגישות מעכברים לתופעה זו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בחולדות ‪ -‬הזנים הבהירים יותר רגישים (בעיקר חולדות שהן אלבינו)‪ .‬בעכברים ‪ -‬הזנים הכהים יותר‬ ‫‪-‬‬
‫רגישים‪.‬‬
‫בבע"ח חולים אין שינוי בפרמטרים כמו טמפרטורת גוף או מס' לויקוציטים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ברגע שהתופעה התחילה‪ ,‬גם אם נעלה את אחוזי הלחות‪ ,‬לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אין טעם לבצע ניסויים בבע"ח כאלו‪ ,‬למרות שהם נראים בריאים (אם כן משתמשים בהם ‪ -‬יש לציין‬ ‫‪-‬‬
‫זאת)‪.‬‬
‫‪)4‬תאורה‬
‫שלושה אספקטים הקשורים לתאורה ‪ -‬עוצמה‪ ,‬משך זמן וספקטרום‪.‬‬
‫עוצמת התאורה‬
‫‪o‬עוצמת התאורה צריכה להספיק לפעילויות ההורמונאליות והפיסיקליות של בעלי החיים (הם לא יכולים‬
‫לתפקד בחושך או בעוצמה נמוכה מדי של האור)‪.‬‬
‫‪o‬מרבית חיות המעבדה (עכברים‪ ,‬חולדות וארנבות) הן אלבינו (לבנות עם עיניים אדומות) ← הן בעלות רגישות‬
‫לעוצמת התאורה‪ ,‬העשויה לגרום לנזק ברטינה‪.‬‬
‫‪o‬עוצמת התאורה בבתי חיות‪ 300-400lux :‬בגובה ‪ 1m‬מהרצפה‪.‬‬
‫‪o‬אם התאורה מגיעה מלמעלה ‪ -‬חיות שנמצאות במדפים עליונים יספגו עוצמה גבוהה יותר של אור‪ .‬לכן‪,‬‬
‫בניסויים ממושכים יש לבצע רוטציה במיקום בעלי החיים כדי שתהיה חלקוה שווה של קליטת האור‪.‬‬
‫משך זמן התאורה ‪ +‬ספקטרום התאורה‬
‫‪o‬גם לבע"ח יש שעונים ביולוגיים ← צריך לאפשר להם ציקלוס תאורה (לציקלוס יש השפעות אנדוקרינולוגיות)‪.‬‬
‫‪o‬מכרסמים הם פעילי לילה‪.‬‬
‫‪o‬בד"כ המחזוריות היא ‪ 12h‬אור ו‪ 12h -‬חושך‪.‬‬
‫‪o‬בבתי גידול באוניברסיטת ת"א ‪ 14h -‬אור ו‪ 10h -‬חושך (כדי לאפשר פעילות ממושכת יותר לצורכי מחקר)‪.‬‬
‫‪o‬אסור שבעלי החיים יקבלו פחות מ‪ 8 -‬שעות רצופות של חושך!‬
‫‪o‬בעיות‪:‬‬
‫אם יש צורך בבדיקה כל מס' שעות זה בעייתי כי אסור להדליק את האור‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בעלי החיים פעילים בשעות החושך והבדיקות של החוקרים נעשות דווקא ביום‪ ,‬כשהם לא פעילים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מבחני התנהגות נעשים בשעות התאורה שלנו ← פוגע באמינות הממצאים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪o‬פתרונות‪:‬‬
‫מצלמה ‪ -‬פותר מבחינת מחקרי התנהגות אבל לא פותר את הבעיה של מתן תרופות‪ .‬הריתמוס הביולוגי‬ ‫‪-‬‬
‫משפיע על הפרמקוקינטיקה‪ ,‬ולכן מתן תרופות בחושך‪/‬באור יכול לשנות את התוצאות‪.‬‬
‫תאורה אדומה ‪ -‬מכרסמים אינם מסוגלים להבחין באור אדום‪ .‬כלומר‪ ,‬אם נדליק מנורה אדומה בחדר‬ ‫‪-‬‬
‫חשוך מבחינתם זה יהווה חושך מוחלט‪.‬‬

‫‪14‬‬
‫נורות סודיום שמפיצות אור צהוב (לפני האדום) שגם בו המכרסמים לא מבחינים ואנחנו רואים בו יותר‬ ‫‪-‬‬
‫טוב מאשר בתאורה אדומה‪.‬‬
‫אדפטציה למשטר התאורה ‪ -‬למשך לפחות ‪ 7-10‬ימים‪ .‬בזמן היום נחשיך את חדר החיות‪ ,‬ובלילה נאיר‬ ‫‪-‬‬
‫את החדר‪ .‬בזמן החשיכה תהיה תאורה אדומה או נורות סודיום‪.‬‬
‫‪o‬הערות‪:‬‬
‫כדאי להשאיר את התאורה האדומה‪/‬סודיום דולקת רצוף (גם במשך ההארה) כמו ‪.base line‬‬ ‫‪-‬‬
‫כאשר מבצעים מבחן התנהגות יש לציין את משטר התאורה‪ ,‬כי יש לכך השפעה על התוצאות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ידוע כי תאורה אדומה לא משפיעה על בעלי החיים מבחינה פיזיולוגית היות ומדובר בהרבה שנות מחקר‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫נורות הסודיום לא פועלות הרבה זמן ולכן לא ידוע בוודאות שאין להן השפעה פיזיולוגית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪)5‬השקיה‬
‫‪o‬השקיה ‪.Ad-lib‬‬
‫‪o‬עכבר שותה כ‪ 5-7ml -‬ביום‪.‬‬
‫‪o‬שתי אפשרויות‪:‬‬
‫השקיה מרכזית ‪ -‬בעלי החיים מקבלים באופן אוטומטי מים לכלובים דרך צנרת מתוך מאגר מרכזי‪ .‬הם‬ ‫א‪.‬‬
‫ניגשים לפטמה שבכלוב ומקבלים ממנה מים‪.‬‬
‫ב‪ .‬השקיה אינדיבידואלית ‪ -‬מכניסים לכל כלוב בנפרד את המים‪.‬‬
‫‪o‬יתרונות להשקיה מרכזית‪:‬‬
‫אחידות מבחינת המים שהכלובים השונים מקבלים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ניתן לערוך בדיקות רק על המאגר המרכזי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫חסכון בכוח אדם שמתחזק את בתי החיות (אין צורך להכין את המים‪ ,‬לשטוף ולמלא את הבקבוקים‬ ‫‪-‬‬
‫וכיו"ב)‪.‬‬
‫‪o‬חסרונות להשקיה מרכזית‪:‬‬
‫כל תקלה היא תקלה כללית ולא מקומית (למשל‪ ,‬סתימה של המערכת)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אין מעקב אחרי כמות המים שכל כלוב צורך‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫חוסר גמישות במערכת‪ .‬אין אפשרות למודיפיקציה של המים בכלובים מסוימים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אין בקבוק אלא רק פיה‪ ,‬ולכן לא ניתן לראות אם בעל החיים שתה או לא (בהשקיה אינדיבידואלית ניתן‬ ‫‪-‬‬
‫לראות את גובה פני המים ‪ -‬אם הוא לא משתנה משמע בעל החיים לא שתה)‪.‬‬
‫‪o‬תקלות אפשריות במתן מים‪:‬‬
‫סתימה של הפיה ‪ -‬עכברים ניזונים ממזון יבש‪ ,‬ולכן משלבים בין אכילה לשתייה‪ .‬לפיכך‪ ,‬ייתכן שחלקיקי‬ ‫‪-‬‬
‫מזון יסתמו את הפיה (לכן כשממלאים בקבוק צריך לנער אותו ולוודא יציאה של נוזל)‪.‬‬
‫בעיה פתולוגית שבגללה בעל החיים לא שותה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪)6‬תנאי אחזקת בעלי החיים‬
‫‪o‬שני מישורים‪:‬‬
‫אחזקת בעל החיים האינדיבידואלי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫אחזקת כל קבוצות בעלי החיים ביחד‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪o‬בשיטה הקונבנציונאלית‪:‬‬
‫בעלי החיים מוחזקים בחללים יחסית גדולים (‪ ,)~3X4m‬בתוך כלובים המצויים על מדפים לאורך‬ ‫‪-‬‬
‫הקירות‪.‬‬

‫‪15‬‬
‫גודל הכלובים הוא פונקציה של סוג בעלי החיים וכמותם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫חולדות (‪ )~200-300gr‬גדולות פי ‪ 10‬יותר מעכברים (~‪ ← )20-30gr‬מס' חולדות ליחידת שטח קטן יותר‬ ‫‪-‬‬
‫מאשר בעכברים‪ ,‬גובה הכלוב גבוה יותר‪.‬‬
‫מבנה כלוב של מכרסמים‪ :‬מיכל שבתוכו מצויים בעלי החיים ‪ +‬מכסה רשת עליו מניחים את המזון‬ ‫‪-‬‬
‫והמים (הכלוב לא אטום)‪ .‬תחתית הכלוב מרופדת בחומר שיכול לספוח את הפרשות השתן והצואה‪.‬‬
‫פעם במספר ימים יש להעביר את החיות לכלוב נקי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫תדירות ההחלפה‪ :‬פעמיים בשבוע ‪ -‬כאשר יש הרבה חיות בכלוב‪ ,‬ופעם בשבוע ‪ -‬כאשר יש מעט חיות בכלוב‪.‬‬
‫תדירות ההחלפה היא פונקציה של גודל הכלוב ומספר החיות‪ .‬החלפה תכופה מדי גם כן לא רצויה כי בעלי‬
‫החיים מתרגלים לסביבה בה הם חיים‪ .‬החיים בהפרשות שלהם נותנים להם הרגשת בטחון‪ .‬כל מעבר גורם‬
‫להם לאיזשהו סטרס כי הם צריכים ללמוד להכיר את הסביבה החדשה שלהם‪.‬‬
‫‪o‬אחזקת חיות ‪ - GF/DF‬איזולאטורים ‪ -‬אטומים לחלוטין‪ .‬אסור לפתוח אותם עד תום הניסוי‪.‬‬
‫‪o‬אחזקת חיות בתנאי ‪:SPF‬‬
‫מערכת ‪ - )I.V.C. (Individual Ventilated Cages‬מערכת שמייצרת אוויר סטרילי המוזרם דרך רשת‬ ‫‪-‬‬
‫צינורות לכלובים השונים‪ .‬המערכת הזו מורכבת ממפוחים ‪ -‬מפוח אחד מזרים אוויר סטרילי ומפוח שני‬
‫מוציא אוויר לאחר שימוש‪ .‬כל כלוב אטום לחלוטין מהסביבה החיצונית‪ ,‬ומכיל שני פתחים ‪ -‬פתח אחד‬
‫לכניסת אוויר ופתח שני ליציאת אוויר (דומה לאיזולאטורים של בע"ח בתנאי ‪ GF/DF‬אבל פחות מסורבל)‪.‬‬
‫בעבר ‪ -‬פתחי כניסת ויציאת האוויר היו ממוקמים למטה‪ .‬בניסויי התנהגות הסתבר שהאוויר המוזרם‬
‫מפריע לבעלי החיים כי הטמפרטורה שלו (‪ )22ºC‬נמוכה מטמפרטורת הגוף‪ .‬לכן כיום המגמה היא למקם את‬
‫הפתחים למעלה‪ ,‬ליד הסוגר של הכלוב‪.‬‬
‫המיכל והמכסה עשויים מחומר העמיד באוטוקלאב‪ .‬למכסה יש פילטר ‪ HEPA‬לשעת חירום‪.‬‬
‫במכסה יש מקום להנחת בקבוק מים‪ .‬כאשר שולפים את הבקבוק יש שסתום שנסגר וכך נשמרת‬
‫האטימות‪.‬‬
‫המזון (סטרילי) ‪ -‬מונח למעלה ולא בתחתית הכלוב כדי שלא יתערבב עם ההפרשות (סיבות היגיינה)‪.‬‬
‫חיות שטכנית‪/‬גנטית לא יכולות להגיע למזון ולמים שנמצאים למעלה ‪ -‬משתמשים בפיות ארוכות‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬בחיות מודל למחלות ניוון שרירים מניחים את המזון בצלחות פטרי בתוך המיכל‪.‬‬
‫פעולות שדורשות את פתיחת המכסה (ניקוי הכלובים‪ ,‬העברת חיות וכדומה) נעשות במנדף ביולוגי!‬
‫(לעומת איזולאטור שאסור לפתוח אותו עד תום הניסוי כדי לא לשנות את הגדרת ה‪.)GF/DF -‬‬
‫היתרון‪ :‬ניתן לבנות את המערכת באופן מודולארי (חיבור והוצאת יחידות)‪.‬‬
‫החיסרון‪ :‬המערכת תלויה במערכת אספקת אוויר חשמלית (דומה לחסרונות של אספקת מים מרכזית)‪.‬‬
‫במצב של תקלה באספקת האוויר ‪ -‬כמות האוויר בתוך הכלוב יכולה להספיק לבעלי החיים למשך כ‪8 -‬‬
‫שעות‪.‬‬
‫שתי אפשרויות במצב של תקלה‪:‬‬
‫א‪ .‬חיבור היחידות לגנראטור המופעל בעת הפסקת חשמל‪.‬‬
‫אם יש קריסה של המערכת אין ברירה אלא לפתוח את הפילטר העליון שאוטם את בעלי החיים‬ ‫ב‪.‬‬
‫ולחשוף אותם לאוויר החדר ← גורם לשינוי המצב המיקרוביולוגי שלהם‪.‬‬
‫ישנם כלובים עליהם ניתן להלביש פילטר נייר המהווה מחסום מפני חדירת גורמים מיקרוביולוגיים‪ .‬הם‬ ‫‪-‬‬
‫משמשים כאשר מעוניינים להגן על כלוב‪/‬ים מסוים‪/‬מים עד כמה שניתן מהסביבה החיצונית‪ .‬חסרונות‪:‬‬
‫א‪ .‬כלובים אלה לא אטומים לחלוטין‪ .‬ניתן להגן עליהם ע"י מיקומם בתוך מנדף ביולוגי‪.‬‬

‫‪16‬‬
‫הבעייתיות בפילטרים היא שכשם שהם מונעים כניסת מיקרואורגניזמים הם גם מונעים אוורור טוב ←‬ ‫ב‪.‬‬
‫ריכוז גבוה יותר של אדי אמוניה (מהשתן) ושל ‪( CO2‬מהנשימה)‪.‬‬
‫סטריליזציה של המים‪ :‬החמצה ל‪ ,pH≈2.5-3 -‬בו גורמים פתוגנים לא יכולים לגדול‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫סטריליזציה של המזון‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫סטריליזציה באוטוקלאב ‪ 121ºC, 20 -‬דקות ‪ -‬הטמפרטורה הגבוהה עשויה לגרום להרוס של מיקרו‬ ‫א‪.‬‬
‫ומאקרו‪-‬אלמנטים (ויטמינים וכדומה) ← יש להכניס ריכוז גבוה יותר שלהם כדי שישרדו‪.‬‬
‫הקרנת המזון ‪ -‬לא גורמת להרס מיקרו ומאקרו‪-‬אלמנטים‪ ,‬אך זו שיטה הרבה יותר יקרה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪o‬כלובים מטבוליים = ‪Metabolic cages‬‬
‫כלובים אלו לא משמשים לאחזקה שוטפת של בע"ח‪ ,‬אלא לצורך מחקרים של קצב צריכת מזון‪/‬מים‪ ,‬קצב‬ ‫‪-‬‬
‫הפרשת שתן‪/‬צואה‪ ,‬והרכב ההפרשות ( בכלוב רגיל יש נסורת הסופחת את ההפרשות)‪.‬‬
‫כלוב מטבולי מורכב משני חלקים‪ :‬חלק עליון ‪ -‬בו מוחזק בעל החיים‪ ,‬וחלק תחתון ‪ -‬אליו זורמות‬ ‫‪-‬‬
‫ההפרשות‪.‬‬
‫בין שתי הקומות מפרידה רצפת רשת כדי לאפשר איסוף של ההפרשות‪ .‬מלבד כלובים מטבוליים אסור‬
‫להחזיק בע"ח על רצפת רשת כי זה גורם להם לבעיות בכפות הרגליים‪.‬‬
‫בעלי החיים מוחזקים בכלוב מטבולי לתקופות קצרות של עד שבוע‪ ,‬בד"כ למשך יום‪-‬יומיים (כיוון שהם‬ ‫‪-‬‬
‫לא בתנאים אופטימאליים וכיוון שהם מבודדים)‪.‬‬
‫אספקת המים היא אינדיבידואלית מבקבוק מכויל‪ .‬יש מרזב שמסיט שאריות מים שלא הגיעו לבע"ח‬ ‫‪-‬‬
‫למבחנה וכך ניתן לנטר במדויק את צריכת המים ליחידת זמן‪.‬‬
‫כלי המזון נמצא מחוץ לכלוב‪ ,‬וכדי להגיע אליו בעל החיים צריך להיכנס למעין מחילה‪ .‬לא מעוניינים‬ ‫‪-‬‬
‫שבעל החיים ייקח איתו כופתאות מזון ויחזור איתם לחלל כי כך חלק מהמזון יתפורר והתוצאות לא יהיו‬
‫מדויקות‪ ,‬ובנוסף המזון יתערבב עם השתן והצואה‪ .‬לכן נותנים לבע"ח מזון אבקתי‪.‬‬
‫בעקבות כך יכולות להיגרם לבעלי החיים בעיות בשיניים החותכות ‪ -‬השיניים החותכות של המכרסמים גדלות‬
‫כל חייהם‪ ,‬ואם הם לא ישייפו אותן ע"י הכרסום הן ימשיכו לגדול‪.‬‬
‫ההפרדה בין השתן לצואה מבוססת על כך שהשתן נוזלי והצואה מוצקה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫צואת המכרסמים היא בצורת גללים אליפטיים קשים‪ ,‬הפרשות רכות יותר מעידות על בעיות במערכת‬ ‫‪-‬‬
‫העיכול‪/‬שינוי במזון‪.‬‬
‫‪ -‬לפעמים ניתן להחזיק בכלוב יותר מבעל‪-‬חיים אחד‪ ,‬ואז התוצאות מהוות איזשהו ממוצע‪.‬‬
‫‪o‬בעבר השתמשו בכלובי נירוסטה ← מתכת לא מחלידה שניתן לעשות לה סטריליזציה ע"י אוטוקלאב‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬מרבית הכלובים עשויים פלסטיק‪ .‬קיימות שתי אסכולות ‪ -‬פלסטיק אטום ופלסטיק שקוף (יותר נפוץ)‪.‬‬
‫יתרון השקיפות‪ :‬ניתן לראות את בעלי החיים מבלי לפתוח את הכלוב (פתיחת הכלוב גורמת לסטרס)‪.‬‬
‫חסרון השקיפות‪ :‬כל כניסה של אנשים לחדר מכניסה את בעלי החיים לאיזשהו סטרס‪.‬‬
‫(יש לציין כי השקיפות של הכלובים הולכת ונהרסת עם האוטוקלאביזציה לאחר מס' פעמים)‪.‬‬
‫בדיקת הסטאטוס המיקרוביולוגי של חיות המעבדה‬
‫‪o‬ניתן לקחת בע"ח שייצג את כלל האוכלוסייה‪ ,‬להקריבו ולערוך בדיקות (פוסט‪-‬מורטם = נתיחה לאחר מוות)‪.‬‬
‫הבעיה‪ :‬במרבית המקומות מחזיקים חיות טרנסגניות ← יקרות מאוד!‬
‫‪o‬פתרון חלופי‪ = Sentinel :‬מרגל ‪ -‬בע"ח ברמת רגישות דומה לזו של האחרים בלהקה‪.‬‬
‫‪o‬שתי קבוצות בעלות פנוטיפ של העדר פרווה‪:‬‬
‫‪ ← Naked mice‬אין להם בעיה במערכת החיסון‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪( Nude‬בעיקר עכברים‪ ,‬אך יש גם חולדות) ← בעלי דפקט חלקי במערכת החיסון ‪.Immune Deficiency -‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪17‬‬
‫הם חסרי תימוס ← אין להם לימפוציטים מסוג ‪( T‬אך יש להם ‪.)B‬‬
‫בד"כ הם אינם פוריים‪ .‬כדי לבצע רבייה מכליאים בין הומוזיגוט להטרוזיגוט (‪.)+/Nu/Nu x Nu‬‬
‫הטרוזיגוטים (‪ ← )+/Nu‬מצמיחים פרווה (נראים נורמאליים לחלוטין)‬ ‫‪-‬‬
‫הומוזיגוטים (‪ ← )Nu/Nu‬עירומים (משמשים למחקר ולהמשך רבייה)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ - )S.C.I.D. mice (Severe Combined Immunodeficiencyo‬בעלי דפקט מוחלט במערכת החיסון‪ .‬חסרי ‪B‬‬
‫ו‪ .T -‬חיצונית הם נראים נורמאליים (הם בעלי פרווה)‪ ,‬לכן צריך לערוך מדי פעם בדיקות כדי לוודא שהם‬
‫‪..S.C.I.D‬‬
‫‪ .S.C.I.Do‬יותר רגישים מ‪.Nude -‬‬
‫‪o‬החסרונות בשימוש בחיות ‪ Immune Deficient‬כ‪:Sentinels -‬‬
‫חלק מהבדיקות לזיהוי נוכחות גורמים מיקרוביולוגיים הן בדיקות אימונולוגיות לזיהוי נוגדנים ← חיות‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ Immune Deficient‬לא יגיבו לבדיקות הסרולוגיות (‪ - Nude‬תגובה חלקית‪ - .S.C.I.D ,‬העדר תגובה)‪ ,‬ולכן‬
‫התוצאות לא יהיו מייצגות‪.‬‬
‫אלו בע"ח יקרים יותר מבחינה כספית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪o‬לרוב משתמשים בחיות ‪ INBRED‬עם מערכת חיסון תקינה כ‪.Sentinels -‬‬
‫‪ INBREDo‬יותר רגיש מ‪ Non-INBRED -‬ולכן עדיף כ‪.Sentinel -‬‬
‫הפקטורים שמשפיעים על בעל החיים מהרגע שהוא נולד ועד שהוא מגיע למעבדה‬
‫‪o‬הפנוטיפ של בעל החיים הוא פונקציה של שני גורמים‪ :‬הגנוטיפ (הרקע הגנטי שנקבע מראש) ותנאי הסביבה‪.‬‬
‫‪o‬השינויים שבעל החיים עובר מהרגע שנולד ועד הרגע שמגיע למעבדה‬
‫‪.1‬בעל החיים משתנה בהתאם לגיל‪ .‬לדוגמא‪ :‬מכרסמים נגמלים בגיל ‪ 21‬ימים‪ ,‬חזירי‪-‬ים נגמלים‬
‫בגיל אפס‪.‬‬
‫‪.2‬הבשלה מינית‪ :‬במכרסמים קטנים (עכברים וחולדות) ‪ -‬נקבות ‪ 6-8 -‬שבועות‪ ,‬זכרים‪8-10 -‬‬
‫שבועות‪.‬‬
‫זהו הגיל שבו מומלץ להתחיל בזיווגים‪ .‬מרגע ההגעה לבגרות מינית ישנו ציקלוס ההורמונאלי‪.‬‬
‫‪.3‬הריון והנקה בנקבות‪.‬‬
‫‪.4‬תנאי הסביבה (התנאים החיצוניים)‪ -‬טמפרטורה‪ ,‬לחות‪ ,‬החלפות אוויר (בבית החיות בחלל‬
‫שאינו ‪ IVC‬קצב החלפת האוויר הוא לפחות ‪ 12-15‬פעמים בשעה)‪ ,‬לחץ אוויר‪ ,‬איכות וניקיון‬
‫האוויר‪ ,‬תאורה (עוצמה ומשך)‪ ,‬רעשים (מכרסמים שומעים הרבה יותר טוב מאיתנו אך רואים‬
‫הרבה פחות טוב מאיתנו‪ .‬כמו‪-‬כן הם שומעים בתדרים אחרים)‪ ,‬מזון‪ ,‬מים‪ ,‬סוג הכלוב‪,‬‬
‫סטנדרטיזציה מיקרוביולוגית‪ ,‬נושאים סוציאליים (שני אלמנטים‪ :‬הקשר בין בעלי החיים‬
‫עצמם והקשר בין בעלי החיים לאדם)‪.‬‬
‫‪o‬השלבים השונים בחיי בעל החיים‪:‬‬
‫‪.1‬בע"ח שרק נגמל בד"כ לא משמש למחקר כי הוא עדיין צעיר מדי‪.‬‬
‫ראשית מפרידים את השגרים מהאם (מהווה סטרס מסוים) ולאחר‬
‫מכן מפרידים בין זכרים לנקבות (כדי לא לקבל הריונות לא רצויים)‪.‬‬
‫‪.2‬ערבוב גורים מהמלטות שונות כדי ליצור קבוצות חדשות (זכרים לחוד‬
‫ונקבות לחוד)‪ .‬הם ממשיכים לגדול עד לשלב המסירה למחקר‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫‪.3‬יחידת הניסוי בד"כ לא באזור הרבייה והגידול‪ .‬לכן אורזים את בעלי‬
‫החיים בהתאם להזמנה ובמקום הניסוי מעבירים אותם לכלובים‪.‬‬
‫‪.4‬העברה לקבוצה חדשה של בעלי חיים לצורך מחקר‪/‬ריבוי‪.‬‬
‫← בעל החיים משנה כל הזמן את הסביבה שלו‪ ,‬הן מבחינת החיות סביבו והן מבחינת בני האדם שמטפלים בו!‬
‫‪o‬שלושה שלבים עיקריים שבעל החיים עובר‪:‬‬

‫פנוטיפ‬ ‫גנוטיפ‬ ‫‪.1‬‬
‫תנאי הסביבה‬ ‫‪.2‬‬
‫בעל החיים בשלב המחקר ‪.drama-type -‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪o‬מסקנה‪ :‬ככל שנקפיד יותר על סטנדרטיזציה התוצאות שנקבל‬
‫יהיו בעלות משמעות סטטיסטית גדולה יותר!‬
‫סימון בעלי החיים‬
‫‪o‬בעבר נהגו לקצוץ אצבעות‪ .‬כיום שיטה זו אסורה‪.‬‬
‫‪o‬שיטת העגילים ‪ -‬עגילים עליהם מוטבעים מספרים‪ ,‬אותם מחברים‬
‫לאוזן‪ .‬החיסרון העיקרי ‪ -‬הסימון יכול ליפול‪.‬‬
‫‪o‬סימון בזנב עם מרקר ‪ -‬השיטה טובה לזמן קצר או שצריך לחדש‬
‫את הסימון כל כמה ימים‪.‬‬
‫‪o‬ניקובים באוזניים בשיטות מסוימות לפי מפתחות בינ"ל‪.‬‬
‫אוזן ימין ‪ -‬מספרים בודדים עד המספר עשר‬ ‫‪-‬‬
‫המספר הוא קומבינציה של השניים (עד ‪.)99‬‬
‫אוזן שמאל ‪ -‬עשרות‬ ‫‪-‬‬
‫כאשר מתקבל משלוח מסומן חייבים לצרף דיאגראמה של שיטת המספור (מהו מפתח הסימון)‪.‬‬
‫הבעיה‪ :‬אם הניקוב קרוב לשפת האוזן‪ ,‬בעלי החים עשויים להתגרד ולפתוח את הנקב‪.‬‬
‫‪o‬כתובת קעקע על הזנב ‪ -‬דורש מכשור מיוחד ומיומנות‪.‬‬
‫‪o‬השיטה המודרנית ביותר ‪ -‬החדרת שבב מתחת לעור‪ -‬דורש מכשור‬
‫יותר מתוחכם‪.‬‬
‫המחזור המיני‬
‫‪o‬המחזור המיני של נקבות במכרסמים הוא מחזור קצר מאוד באופן‬
‫יחסי‪ ,‬ומתקיים כל השנה‪ .‬כלומר‪ ,‬הם יכולים להעמיד צאצאים‬
‫לאורך כל ימות השנה‪ ,‬מהרגע שהם מגיעים לבגרות מינית ועד‬
‫שאינם פוריים יותר‪.‬‬
‫‪o‬בבע"ח שמושפעים מעונות השנה‪ ,‬כלומר מאורך היום (כמו מעלי‬
‫גירה‪ ,‬כבשים‪ ,‬כלבים וחתולים)‪ ,‬המחזור המיני מתרחש‬
‫פעם‪/‬פעמיים בשנה‪ ,‬ובשאר הזמן הם לא פעילים מינית‪.‬‬
‫‪o‬מכרסמים ‪ -‬ציקלוס ספונטאני שלא תלוי בנוכחות זכר‪ ,‬כל ימות‬
‫השנה‪.‬‬
‫ארנבות ‪ -‬ביוץ ספונטאני בעקבות זיווג‪ ,‬כל ימות השנה‪.‬‬
‫חתולים ‪ -‬ביוץ ספונטאני בעקבות זיווג‪ ,‬בתקופות מסוימות בשנה‪.‬‬
‫‪o‬משך הפוריות הוא פונקציה של סוג בעל החיים ושל הזן‪ .‬ברוב‬
‫החיות הנורמאליות (שאינן טרנסגניות) תקופת הפוריות נעה מגיל‬

‫‪19‬‬
‫חודשיים עד שנה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬יש ירידה בפוריות שמתבטאת‬
‫בהעמדת פחות צאצאים ובתדירות נמוכה יותר‪.‬‬
‫‪o‬המחזור המיני ניתן לבדיקה ולזיהוי יחסית בקלות‪ .‬למה חשוב‬
‫לדעת באיזה שלב של המחזור נמצאת הנקבה?‬
‫רבייה לצורך ‪ ← production‬אין לכך חשיבות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כדי לדעת מהו המצב ההורמונאלי של הנקבה‪ ,‬ולדעת מתי היא מגיעה לשלב שבו היא יכולה להזדווג‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כשרוצים לדעת באיזה שלב של ההיריון נמצאת הנקבה ← בניסויים טרטוגניים שבהם בודקים השפעה של‬ ‫‪.3‬‬
‫חומרים מסוימים על העובר בשלבים שונים של ההיריון (תלידומיד ‪ -‬ר' עמוד ‪ .)3‬במחקרים טרטולוגיים‬
‫מפסיקים את ההיריון ומוצאים את העוברים‪ ,‬ולכן צריך לשלוט בציקלוס ההורמונאלי‪.‬‬
‫‪o‬איך ניתן ל"קרוא" את הציקלוס?‬
‫לקיחת דגימות דם ובדיקת רמת ההורמונים (כל שלב במחזור מאופיין ברמה הורמונאלית מסוימת)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫לא משתמשים‬
‫בשיטות אלו‬ ‫זו פעולה חודרנית ומסובכת יחסית‪ ,‬שיכולה לגרום לסטרס ולעיכובים‪/‬שינויים במחזור‪.‬‬
‫בדיקת שתן ‪ -‬מחייב שימוש בכלוב מטבולי ← גם כן גורם לסטרס‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫משטח ווגינאלי ‪ -‬בוואגינה של הנקבה מתרחש שינוי בתאים עם השינוי בציקלוס ההורמונאלי של הנקבה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מניחים את העכברה על משטח רשת (כדי שתיצור קונטרה ע"י תפיסת הרשת ברגליה) ← לוקחים דגימה‬
‫באמצעות קיסם עם צמר גפן טבול בסליין ← מורחים על זכוכית נושא ← צובעים את התאים ← בוחנים‬
‫מתחת למיקרוסקופ‪.‬‬
‫← בדיקה פשוטה‪ ,‬יחסית לא פולשנית ולא מכאיבה‪ ,‬שלא משפיעה על ההתנהגות‪.‬‬
‫‪o‬הציקלוס המיני בנקבת המכרסם נמשך ‪ 4-5‬ימים (‪ ~100‬שעות)‪ .‬המשך הספציפי הוא פונקציה של הנקבה‬
‫עצמה‪ ,‬הזן‪ ,‬ושל שלב ה‪ Di-Oestrus -‬שיכול להיות ארוך או קצר ב‪ 24 -‬שעות‪ ,‬והוא שקובע אם המחזור יהיה‬
‫‪ 4‬או ‪ 5‬ימים‪.‬‬
‫‪o‬הציקלוס מורכב מארבעה שלבים מחזוריים‪:‬‬
‫‪ - Di-Oestrus‬שלב המנוחה‪ .‬נמשך ‪ 48-72±‬שעות (זהו השלב הארוך ביותר)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫זהו השלב שקובע את משך המחזור‪ .‬הוא יכול להימשך יומיים או שלושה ימים (ובהתאם לכך המחזור‬
‫כולו יימשך ‪ 4‬או ‪ 5‬ימים) ← אינדיבידואלי לכל נקבה ונקבה (משתנה בין דורות שונים‪ ,‬זנים שונים וכיו"ב)‪.‬‬
‫בשלב ה‪ Di-Oestrus -‬התאים השולטים במשטח הם לויקוציטים מסוג ‪.PN‬‬
‫בשלב זה הנקבה איננה מוכנה להזדווג‪.‬‬
‫‪ - Pro-Oestrus .2‬שלב מקדים לקראת הייחום‪ .‬נמשך ‪ 12±‬שעות‪.‬‬
‫המשטח הווגינאלי מראה שליטה של תאי אפיתל עם גרעין מאוד כהה וברור‪.‬‬
‫‪ - Oestrus .3‬שלב הייחום ‪ -‬השלב שבו הנקבה מוכנה להזדווג‪ .‬נמשך ‪ 12±‬שעות‪.‬‬
‫המשטח הווגינאלי מראה שליטה של תאי אפיתל מקורננים ‪ -‬שטוחים וגדולים ללא גרעין‪.‬‬
‫‪ - Met-Oestrus .4‬שלב לאחר הייחום‪ .‬נמשך ‪ 24±‬שעות‪.‬‬
‫התאים המקורננים מתחילים להיעלם ומתחילים להופיע ‪ ,PN‬אבל אין שום סוג תא ששולט‪.‬‬
‫‪o‬זיווג מתרחש אך ורק בשלב הייחום = שלב ה‪ !Oestrus -‬בשאר השלבים הנקבה לא מוכנה להזדווג‪.‬‬
‫מתוך כ‪ 100 -‬שעות הציקלוס יש חלון הזדמנויות קצר אחד של כ‪ 12 -‬שעות להזדווג‪.‬‬
‫‪o‬לצורך הזיווג מעבירים את הנקבה לכלוב של הזכר‪ ,‬ולא להפך‪.‬‬
‫‪o‬רצוי שהזכר יהיה בכלוב לפחות ‪ 24-48h‬לפני הזיווג להסתגלות‪.‬‬

‫‪20‬‬
‫‪o‬מעבירים את הנקבה בשלב ה‪ Pro-Oestrus -‬בו היא עדיין לא מוכנה להזדווג‪.‬‬
‫‪o‬בד"כ הזיווג מתרחש בלילה (בחושך) ← לכן מעבירים את הנקבה בשעות אחה"צ (כעבור ‪ 12-16h‬יתרחש‬
‫זיווג)‪.‬‬
‫‪o‬איך מוודאים שהתרחש זיווג?‬
‫זיהוי הפקק הווגינאלי ‪ -‬מס' שעות לאחר הזיווג נוצר בפתח הוואגינה פקק שהוא תוצר של תאי זרע של‬ ‫‪.1‬‬
‫הזכר והפרשות של הנקבה‪ .‬הפלאק הזה נופל כעבור כמה שעות‪ ,‬ולכן צריך להגיע בשעה מוקדמת כדי לראותו‪.‬‬
‫אם יש נקבה אחת בכלוב ‪ -‬ניתן לשים אותה על רשת מוגבהת שמתחתיה משטח כהה וכך לזהות את הפקק אם‬
‫הוא נופל מוקדם לפני שמגיעים‪.‬‬
‫אם יש כמה נקבות בכלוב ‪ -‬לא נוכל לדעת מי מהן היא זו שהזדווגה‪.‬‬
‫‪ .2‬משטח ‪ -‬אם יש תאי זרע ← סימן שהיה זיווג‪.‬‬
‫‪o‬בשלב זה עדיין לא יודעים אם יש היריון (באחוז גבוה מהמקרים במכרסמים זיווג = היריון‪ ,‬אך זה לא‬
‫‪.)100%‬‬
‫‪o‬ההיריון נספר מהבוקר שלמחרת הזיווג ‪ -‬זהו יום אפס של ההיריון‪.‬‬
‫‪o‬שיטת ספירה אחרת (פחות מקובלת) ‪ -‬מגדירים את הבוקר שלמחרת הזיווג כ‪( 0.5 -‬כיוון שהזיווג בלילה)‪.‬‬
‫‪o‬אבחון חיצוני של הריון בעכברה‪/‬חולדה‪ -‬מהיום ה‪( 13-14 -‬מתוך ‪ 21‬ימים)‪ .‬כלומר רק בשליש האחרון של‬
‫ההיריון‪.‬‬
‫‪o‬בזמן ההיריון‪ ,‬הציקלוס ההורמונאלי נעצר בשלב של הלויקוציטים‪.‬‬
‫‪o‬מה יכול לגרום נזק לציקלוס ההורמונאלי?‬
‫סטרס ‪ -‬יכול לעצור את הציקלוס‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫שיבוש במערכת התאורה ‪ -‬תאורה קבועה בחדר החיות ← תוך יומיים‪-‬שלושה המחזור נעצר‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תנאי הכרחי ‪ -‬מינימום ‪ 8‬שעות חושך רצופות (בחושך קבוע ‪ -‬המחזור ההורמונאלי לא ייפגע)‪.‬‬
‫אם אין מספיק שעות חשיכה נראה סמיר ווגינאלי של ‪.PN‬‬
‫‪o‬אפקט ‪:Bruce‬‬
‫טורפים ‪ -‬כשזכר חדש משתלט על הלהקה הוא הורג גורים שאינו שלו (מוחק את מה שהשאיר השליט‬ ‫‪-‬‬
‫הקודם)‪.‬‬
‫מכרסמים (בעיקר בעכברים‪ ,‬אך גם בחולדות) ‪ -‬אפקט ברוס מתרחש בשלב יותר מוקדם‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫זכר ‪ A‬מזדווג עם נקבה ‪ ← A‬אם ב‪ 4 -‬ימי ההיריון הראשונים נקבה ‪ A‬תהיה במגע מיני עם זכר ‪← B‬‬
‫הפלה!‬
‫(עצם הנוכחות של הפרומונים השונים של זכר ‪ B‬לעומת ‪ A‬גורם להפלה)‪.‬‬
‫זכר ‪ B‬גורם לנקבה להפיל את העוברים של הזכר הקודם‪ ,‬כדי שתכנס להיריון ממנו‪.‬‬
‫‪o‬טמפרטורה גבוהה מדי מורידה את הפוריות בזכרים (לכן שק האשכים מצוי מחוץ לגוף)‪.‬‬
‫‪o‬עכברים וחולדות ‪ -‬יכולים לשלוט על מיקום שק האשכים ולהכניסו‪/‬להוציאו מחלל הבטן בהתאם‬
‫לטמפרטורה‪ ,‬על‪-‬מנת לשמור על תאי הזרע במצב אופטימאלי‪.‬‬
‫‪o‬אפקט ‪ - Whitten‬כשמחזיקים קבוצת נקבות ביחד לאורך זמן חלה סינכרוניזציה של המחזור (קיים גם‬
‫באדם)‪.‬‬

‫‪21‬‬
‫‪o‬היריון מדומה ‪ -‬כאשר נקבות מכרסמים מצויות בקבוצה לאורך זמן הן מתנהגות כאילו הן בהיריון‪,‬‬
‫ובסמיר הווגינאלי שלהן ניתן לזהות ‪ .PN‬נקבה בהיריון מדומה יכולה להניק גורים שלא שלה (גירוי‬
‫היניקה יוצר חלב)‪.‬‬
‫‪o‬נקבות מכרסמים מאמצות גורים של נקבות אחרות‪.‬‬
‫‪o‬כשרוצים לגרום לסינכרוניזציה של המחזור משתמשים בפרומונים של זכר ‪ -‬שתי שיטות‪:‬‬
‫מכניסים זכר לכלוב של נקבות ‪ -‬הן מופרדות ממנו (לא יכולות להזדווג איתו) אך יכולות לקלוט פרומונים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מכניסים נסורת מלוכלכת של זכרים לכלוב של נקבות (בהפרשות יש פרומונים)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫← בצורה זו אפשר גם להוציא מהיריון מדומה וגם לדאוג שכל הנקבות יזדווגו באופה תקופה‪.‬‬
‫‪o‬שיטות זיווג‪:‬‬
‫שיטה מונוגאמית ‪ -‬זכר אחד ונקבה אחת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫שיטה פוליגאמית ‪ -‬לכלוב של הזכר מעבירים ‪ 2-3‬נקבות ← במקרים של רבייה לצורך ‪.production‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪o‬באופן עקרוני נקבה מניקה לא יכולה להיכנס להיריון (פרולקטין מונע זאת)‪.‬‬
‫‪o‬מקרה יוצא דופן‪ :‬במכרסמים ב‪ 24h -‬לאחר ההמלטה יש אפשרות יחידה לזיווג נוסף וכניסה להיריון‪.‬‬
‫מחלות ומצבים פתולוגים בחיות המעבדה‬
‫‪o‬מגדירים את הסטאטוס הבריאותי בהתאם לערכים מקובלים‪.‬‬
‫‪o‬ערכים שיכולים להבדיל בין המצב הפיזיולוגי (בריא) למצב הפתולוגי (חולה)‪:‬‬
‫‪ .1‬טמפרטורת גוף‬
‫בבע"ח צעירים ובנקבות בהיריון טמפרטורת הגוף גבוהה יותר מאשר בבע"ח בוגרים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הציקלוס היומי (‪ )24h‬והציקלוס ההורמונאלי יכולים לשנות מעט את טמפרטורת הגוף‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫טמפרטורה פיזיולוגית של בע"ח שונים ‪ -‬ר' עמוד ‪.3‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ .2‬ספירת תאי הדם הלבנים‬
‫אדם בריא ‪ -‬עד ‪ 10,000‬לויקוציטים‪ ,‬אדם חולה ‪ -‬מעל ‪ 10,000‬או מתחת ל‪.4,000 -‬‬ ‫‪-‬‬
‫קיימת וריאציה באוכלוסיה‪ .‬למשל ‪ -‬בעדה התימנית מס' הלויקוציטים נמוך מ‪ 4,000 -‬וזה לא פתולוגי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ .3‬שקיעת תאי‪-‬דם‬
‫‪o‬סיבות שיכולות לגרום למעבר ממצב פיזיולוגי למצב פתולוגי‪:‬‬
‫גורמים מיקרוביולוגיים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫גורמים זואוטכניים‪/‬סביבתיים ‪ -‬תזונה‪ ,‬תאורה‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬לחות וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫גורמים גנטיים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪o‬תופעות פתולוגיות בזמן הניסוי יכולות להיגרם‪:‬‬
‫‪ .1‬במכוון ובידיעה (לדוגמא‪ ,‬הזרקת גורם מיקרוביולוגי לצורך בדיקת השפעת אנטיביוטיקה)‪.‬‬
‫‪ .2‬כתוצאה מחוסר ידע‪ ,‬מבלי שהתכוונו לכך‪.‬‬
‫‪o‬מצבים פתולוגיים שנובעים כתוצאה מגורמים זואוטכניים‪ ,‬וקשורים לרשלנות שלנו‪:‬‬
‫התייבשות ‪ -‬כתוצאה מתקלה במערכת ההשקיה הכללית ‪ /‬סתימה של פיית הבקבוק‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כיצד בודקים אם בעל החיים התייבש?‬
‫בדיקת דופק‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שיטות נכונות‪ ,‬אך הן אינן‬ ‫בדיקת שתן‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫פרקטיות ופשוטות‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ -‬בדיקת ריכוז חלבון בדם‪.‬‬
‫‪ -‬מדידת טמפרטורה ← מעידה על מצב פתולוגי‪ ,‬לאו דווקא התייבשות‪.‬‬
‫בדיקת הטורגור של העור‪ :‬צובטים את העור ומשחררים‪ .‬במצב תקין ‪ -‬העור חוזר למצבו המקורי‬ ‫‪-‬‬
‫כי הגמישות נשמרת‪ ,‬במצבי יובש ‪ -‬העור לא יתיישר או שתהליך ההתיישרות יהיה איטי‪.‬‬
‫מחזור הדם ‪ -‬מערכת הובלה המבוססת על נוזל‪ .‬הדם צריך להיות בתנועה ולכן צריך רמת נוזלים מסוימת‪.‬‬
‫כשרמת הנוזלים נמוכה ‪ -‬הדם נעשה סמיך והתנועתיות כמעט אפסית‪.‬‬
‫כשאין אספקת נוזלים או כשיש איבוד נוזלים (לדוגמא‪ ,‬הקאות ו‪/‬או שלשולים**)‪:‬‬
‫הדם מרכז נוזלים מהרקמות המקיפות אותו ← העור "מוותר" על נוזלים ← חל שינוי בטורגור העור!‬
‫** מכרסמים ‪ -‬אינם יודעים להקיא‪.‬‬
‫בע"ח שהתייבש ‪ -‬אין טעם להשתמש בו בניסוי כי הוא לא ייתן אינדיקציות מהימנות!‬
‫בע"ח כזה צריך לקבל אספקת נוזלים מיידית ‪ -‬ע"י הזלפה ישירות למחזור הדם ‪ /‬לחלל הבטן ‪ /‬מתחת לעור‪.‬‬
‫הזנה לא מתאימה ‪ -‬מבחינת הרכב המזון וצורת הגשתו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫עופות‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬לא יכולים לאכול מזון בצורת כופתאות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫יש בע"ח שצריכים לקבל תוספת ויטמינים שהם לא יכולים לייצר בעצמם‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫א‪ .‬ויטמין ‪ - C‬צריך להוסיף לפרימאטים ולשרקנים (ר' עמוד ‪.)12‬‬
‫ב‪ .‬ויטמין ‪ - D3‬צריך להוסיף לפרימאטים עילאיים (שימפנזים‪ ,‬קופי רזוס‪ ,‬אורנגוטנג‪ ,‬בבונים‪ ,‬בני‪-‬אדם)‪.‬‬
‫העדר ויטמין ‪ ← D3‬בעיות בשלד (מחלת רככת = ‪)Rickets‬‬
‫אחוז לחות נמוך ‪( Ring Tail Disease -‬ר' עמודים ‪.)12-13‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אחזקת בע"ח על רצפת רשת ‪ -‬הרגליים של בעלי החיים עשויות להחליק ולהיתקע בין השלבים (זה בד"כ‬ ‫‪.4‬‬
‫קורה ברגליים האחוריות כיוון שהן נושאות ‪ 2/3‬ממשקל הגוף) ← בעל החיים מנסה לחלץ את הרגל ← נזק‬
‫במפרק ← התנפחות ← מקשה עוד יותר על השחרור ← גורם לפצעים ברגל ולעתים לנמק‪ .‬בנוסף כשבעל‬
‫החיים תקוע הוא לא יכול להגיע למזון ולשתיה‪.‬‬
‫היתרונות ברצפת רשת‪ :‬ההפרשות מופרדות ולא נשארות בסביבת בעל החיים‪.‬‬
‫כיום לא מחזיקים בע"ח על רצפת רשת‪ ,‬פרט לכלובים מטבוליים בהם השהות היא לזמן קצר (ר' עמוד‬
‫‪.)16‬‬
‫בעיות בשיניים החותכות ‪-‬‬ ‫‪.5‬‬
‫במכרסמים ובלגומורפיים‪:‬‬
‫‪ -‬השיניים החותכות (הקדמיות) גדלות במשך כל החיים‪.‬‬
‫‪ -‬השיניים החותכות של הלסת העליונה והתחתונה נפגשות‪.‬‬
‫‪ -‬מכרסמים חייבים לשייף כל הזמן את השיניים החותכות (אחרת לא יוכלו לסגור את הפה)‪.‬‬
‫לעתים נוצר מצב שאין מפגש שיניים ← השיניים גדלות ומאבדות כיוון ונוצרת קשת ← השן חוזרת‬ ‫‪-‬‬
‫לכיוון הלסת ממנה יצאה ← היא עשויה לחדור ללסת ולהגיע אפילו למח ← נגרמות פציעות (בנוסף לכך‬
‫שבעל החיים לא יכול לאכול)‪.‬‬
‫ניתן לקטום באופן מלאכותי את השיניים כל מס' ימים עד תום הניסוי (לא בעייתי כי אין עצבים וכלי‬ ‫‪-‬‬
‫דם)‪.‬‬
‫חיות שמשמשות לרבייה ‪ -‬אם התופעה חוזרת סימן שיש גורם גנטי שמשפיע על איכות השיניים ←‬ ‫‪-‬‬
‫מוציאים אותן מהניסוי‪.‬‬
‫גורמים לתופעה‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫גורמים זואוטכניים ‪-‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪23‬‬
‫שבר בשן כתוצאה ממזון קשה מדי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מזון אבקתי (בכלובים מטבוליים‪ ,‬או כאשר רוצים לתת תוספים במזון טחון) ‪ -‬במקרים אלו בעלי החיים לא‬ ‫‪-‬‬
‫יכולים להשחיז את השיניים במזון (בד"כ הם ישחיזו אותן על רשת הכלוב)‪.‬‬
‫גורם גנטי ‪ -‬חולשה של השיניים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫שבר הנגרם באופן ספוראדי‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫באדם‪ ,‬טורפים ומעלי גירה‪:‬‬
‫‪ -‬בשלב מסוים השיניים מפסיקות לגדול ואפילו נשחקות‪.‬‬
‫‪ -‬השיניים של הלסת העליונה נמצאות לפני השיניים של הלסת התחתונה‪.‬‬
‫חוסר שמירה על סטריליות ‪ -‬כאשר מזריקים חומר לחלל הבטן יש סכנה להגיע לצינור העיכול שאינו‬ ‫‪.6‬‬
‫סטרילי‪ .‬כאשר שואבים ומזריקים עם אותה המחט למס' בע"ח יש סיכוי לזיהום של הסטוק‪.‬‬
‫‪ -‬כשצריך להזריק חומר מסטוק גדול יש לקחת מנה נפרדת שתשמש לניסוי (אם יש עודפים ‪ -‬זורקים)‪.‬‬
‫‪ -‬לעולם לא שואבים ומזריקים עם אותה המחט‪.‬‬
‫מחלות על‪-‬רקע מיקרוביולוגי‬
‫‪o‬שלוש קבוצות עיקריות של מחלות על‪-‬רקע מיקרוביולוגי‪:‬‬
‫מחלות על‪-‬רקע פרזיטי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מחלות על‪-‬רקע בקטריאלי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מחלות על‪-‬רקע ויראלי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪o‬הבדלים עיקריים בין בקטריות לוירוסים‪:‬‬
‫וירוסים‬ ‫בקטריות = חיידקים‬
‫מכילים או דנ"א או רנ"א‪.‬‬ ‫מכילים דנ"א ‪ +‬רנ"א‪.‬‬
‫בד"כ תוך‪-‬תאיים‪.‬‬ ‫בד"כ חוץ‪-‬תאיים‪.‬‬
‫מוגנים ע"י הפונדקאי ← קשה לטפל בזיהום ויראלי‪.‬‬ ‫מטופלים ע"י אנטיביוטיקה‪.‬‬
‫קטנים יותר ‪ -‬לא ניתן לראותם במיקרוסקופ רגיל‪.‬‬ ‫גדולים יחסית ‪ -‬ניתן לראותם במיקרוסקופ אור‪/‬רגיל‪.‬‬

‫‪ .1‬מחלות על‪-‬רקע פרזיטי‬
‫‪o‬פרזיטים = טפילים ‪ -‬יצורים מיקרוביולוגיים שניתן לראותם במיקרוסקופ אור ולעתים גם בעין בלתי מזוינת‪.‬‬
‫‪ 2o‬קבוצות פרזיטים ‪ -‬אקטופרזיטים (מחוץ לגוף) ואנדופרזיטים (פנימיים)‪.‬‬
‫אקטופרזיטים‬
‫‪o‬חיים בפרוות בעלי החיים (לרוב מצויים בבסיס השערות) וניזונים מקשקשים ומהפרשות של העור‪.‬‬
‫‪o‬מיוביה‪-‬מוסקולי ‪ -‬דוגמא לאקטפורזיטים של עכברים (פחות של חולדות)‪ .‬קרובי משפחה של הכינים‪.‬‬
‫הם אינם עוברים לבני אדם‪ ,‬אך יכולים לעבור בין כלובי בע"ח באמצעות האדם‪.‬‬
‫‪o‬גורמים לגירוד ← משפיע על התנהגות החיות‪ ,‬גורם לדימומים ופצעים בעור‪ ,‬לעתים העכברים לא אוכלים‬
‫ושותים כיוון שהם עסוקים בהתגרדות‪.‬‬
‫‪o‬כשיש נגיעות ברמה גבוהה לא ניתן להפטר ממנה לחלוטין‪ ,‬אך ניתן להפחיתה באמצעות קרבמטים‪.‬‬
‫‪o‬קרבמטים ‪ -‬חוסמים את פעילות הכולין‪-‬אסטראז ← משתק את הפרזיטים ← הם נופלים מבעלי החיים‪.‬‬
‫‪o‬משתמשים בריכוזים של קרבמטים שפוגעים בפרזיט אך לא מזיקים למאכסן‪.‬‬
‫‪o‬מאבקים את בעלי החיים באבקה של החומרים הקרבמטים‪ ,‬ובנוסף שמים את החומר גם בנסורת‪ .‬מדוע?‬
‫הפרזיטים יכולים להתאושש‪ ,‬ולכן מוודאים שיישארו מנוטרלים גם אחרי שנפלו מפרוות בעלי החיים‪.‬‬
‫‪o‬ישנם פרפרטים שניתן להזריק אותם‪ ,‬ואז הם יוצאים דרך העור ופוגעים בפרזיטים‪.‬‬
‫‪o‬הפרזיטים אוהבים להימצא באזורים חמים של פרווה עבה ← מאחורי האוזניים ובעורף‪.‬‬

‫‪24‬‬
‫‪o‬עכברים וחולדות בהירים יותר רגישים לאקטופרזיטים מהכהים‪.‬‬
‫‪o‬נגיעות גבוהה באקטופרזיטים גורמת בזנים מסוימים לעליה בתחלואה במחלות עמילואידוזיס‪ .‬במחלות אלו‬
‫יש הפרשה גבוהה של עמילואיד ששוקע באיברים מסוימים (טחול‪ ,‬כליות‪ ,‬כבד וכיו"ב)‪.‬‬
‫‪o‬שיטה ללמוד על רמת נגיעות‪ :‬לוקחים עכבר מלהקה שחושדים שיש בה נגיעות ← ממיתים אותו ← מניחים על‬
‫משטח כהה עם סלוטייפ ← האקטופרזיטים עוזבים את העכבר המת ← תוך מס' שעות המשטח מתמלא‬
‫באקטופרזיטים (הם נתפסים בסלוטייפ)‪.‬‬
‫אנדופרזיטים‬
‫‪o‬סיפציה (‪ - )Syphacia‬דוגמא לאנדופרזיטים של מערכת העיכול‪.‬‬
‫‪o‬אלו תולעים ששוהות במערכת העיכול‪ .‬יכולות לגרום לחסמים ולנזקים חמורים כשהן בכמויות גדולות‪.‬‬
‫‪o‬הנקבה יכולה להכיל מאות ביצים בו‪-‬זמנית‪ ,‬והיא משחררת אותן בחלק האחורי של מערכת העיכול (באזור פי‬
‫הטבעת)‪ .‬צורת הביצה היא מעין בננה‪ .‬כל ‪ 7-14‬ימים בוקעת מהביצה לרווה שהופכת לתולעת‪.‬‬
‫‪o‬סיפציה אינה עוברת לבני‪-‬אדם‪.‬‬
‫‪o‬הטיפול יותר מסובך מבאקטופרזיטים‪ ,‬כי החומרים פוגעים רק בתולעת הבוגרת ולא בשלבי הביצית והלרווה‪.‬‬
‫‪o‬פנבנדזול ‪ -‬ניתן לתת אותו במים‪ ,‬אך עדיף במזון (כך הוא נשמר לאורך זמן רב יותר)‪ .‬פוגע רק בתולעים‬
‫הבוגרות‪.‬‬
‫המינון‪ 150 :‬מ"ג לק"ג מזון‪.‬‬
‫משטר הטיפול‪ :‬החומר ניתן באינטרוולים של שבוע (שבוע כן שבוע לא) במשך ‪ 3-5‬מחזורים‪.‬‬
‫‪ .2‬מחלות על‪-‬רקע בקטריאלי‬
‫‪o‬מיקופלסמה ‪ -‬קבוצה של חיידקי גרם (‪ )-‬המצויים במגוון בע"ח‪ ,‬כולל באדם‪.‬‬
‫גורמים לבעיות במערכת הנשימה‪ .‬המיקופלסמה אינה זואונוטית‪.‬‬
‫בבתי חיות קונבנציונאליים יש מיקופלסמה‪.‬‬
‫‪ -‬מיקופלסמה פולמוניס ‪ -‬תוקפת מכרסמים (לא תוקפת בני‪-‬אדם)‪.‬‬
‫‪ -‬מיקופלסמה פלאומוניה ‪ -‬תוקפת בני‪-‬אדם (לא תוקפת מכרסמים)‪.‬‬
‫‪ -‬מיקופלסמה סינוביה ‪ -‬תוקפת בעלי כנף (לא תוקפת בני‪-‬אדם)‪.‬‬
‫‪o‬מחלות זואונוטיות ‪ -‬מחלות על‪-‬רקע מיקרוביולוגי שיכולות לעבור בין בני‪-‬אדם ובעלי חיים‪.‬‬
‫‪:.Chronic Respiratory Disease = C.R.Do‬‬
‫מחלה כרונית של מערכת הנשימה הנגרמת ע"י מיקופלסמה פולמוניס‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בעלי החיים משמיעים צפצוף‪/‬חרחור היות ומערכת הנשימה שלהם מלאה נוזל שעולה ויורד בטרכאה עם‬ ‫‪-‬‬
‫השאיפה והנשיפה‪.‬‬
‫באזור העורף של בעלי החיים מופיעה מעין חגורה בצבע ורדרד‪-‬אפרפר על הפרווה ← מדוע?‬ ‫‪-‬‬
‫לבעלי החיים יש הפרשות מהאף שנמרחות על רשת הכלוב‪ ,‬וחיות אחרות שעוברות "מנקות" אותן‪.‬‬
‫‪ .C.R.D‬לא גורמת לתמותה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫לחומרי הרדמה יש אפיניות למרכז הנשימה (המצוי במח המוארך) עקב קרבתו למרכז השינה ← מוות‬ ‫‪-‬‬
‫כתוצאה מהרדמה נובע פעמים רבות מהפסקה בתהליך הנשימה ← מסוכן כאשר רוצים להרדים את בעלי‬
‫החיים לצורך מניפולציות (למשל‪ ,‬ניתוחים)‪ ,‬היות ויש להם בעיה במערכת הנשימה‪.‬‬
‫טיפול במחלה‪ :‬מתן טטרציקלינים בריכוז ‪ 1%‬במי השתייה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הבעיה‪ :‬הטטרציקלינים מתפרקים במים במהירות גבוהה‪ ,‬ותוצרי הפירוק עשויים להיות טוקסיים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬פעם ב‪ 48h -‬יש לרוקן את בקבוקי השתייה‪ ,‬לשטוף אותם מתוצרי הפירוק ולהכין תמיסה חדשה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫משטר הטיפול‪ :‬מתן טטרציקלינים במי השתייה במשך ‪ 10‬ימים רצוף ← הפסקה של שבוע ← מתן חוזר של‬
‫טטרציקלינים במשך ‪ 7-10‬ימים‪.‬‬
‫‪o‬מיקופלסמה (לעתים בשילוב עם חיידקים אחרים) עשויה לגרום לפגיעה באוזן האמצעית ובמרכז שיווי‬
‫המשקל‪.‬‬
‫התגובה של בעלי החיים‪:‬‬
‫מגע עם היד באוזן‪ ,‬והטיית הראש לכיוון האוזן הכאובה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כשהדלקת חמורה יותר ופוגעת במרכז שיווי המשקל בעל החיים עשוי ליפול ולהתהפך‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫(אם נרים עכבר כזה מהזנב הוא יסתובב במהירות עצומה)‪.‬‬
‫פגיעה באיבר שיווי המשקל אינה רוורסיבלית ← יש להוציא חיות אלו מהניסוי ולהמיתן‪.‬‬
‫‪o‬מחלת ‪:Tyzzer‬‬
‫חוקר יפני עבד עם "עכברים רוקדים" ‪ -‬עכברים חסרי מנוחה כתוצאה מדפקט במערכת העצבים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫במחקר חלה תמותה של עכברים שהראו סימפטומים של פגיעה במערכת העיכול ובכבד‪ ,‬ולא היו קשורים‬ ‫‪-‬‬
‫לבעיה במערכת העצבים ← החוקר קרא למחלה על שמו ‪ -‬טיזר‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 50 -‬בודדו את גורם המחלה ‪ -‬חיידק שמבחינת התכונות הביוכימיות והפיזיולוגיות שייך‬ ‫‪-‬‬
‫למשפחת הבצילצה ← לכן קראו לו בצילוס פוליפורמיס‪.‬‬
‫שתי קבוצות חיידקים במשפחת הבצילצה‪ :‬בצילוס וקלוסטרידום‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫למרות שהחיידק משתייך למשפחת הבצילצה (גרם חיוביים)‪ ,‬הוא נצבע כגרם (‪.)-‬‬ ‫‪-‬‬
‫החיידק הזה לא מסוגל לגדול על מצע מזון (כפי שגדלים חיידקים בד"כ)‪ ,‬אלא רק על תרביות תאים או על‬ ‫‪-‬‬
‫ביצה מופרית (כפי שגדלים נגיפים)‪.‬‬
‫בנוסף למכרסמים המחלה תוקפת גם חזירי‪-‬ים‪ ,‬ארנבות‪ ,‬חיות בית‪ ,‬חיות משק ואפילו קופים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫נכון להיום‪ ,‬לא ידוע על מחלת טיזר שהופיעה באדם ← המחלה לא זואונוטית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ידוע כי אנשים שנחשפים לחיידק (חוקרים למשל) מפתחים נגדו נוגדנים‪.‬‬
‫הסימפטום העיקרי‪ :‬הפרשות לא פיזיולוגיות של מערכת העיכול‪ ,‬בעיקר שלשולים דמיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כאשר המחלה חודרת ללהקה של בע"ח ראשית ייפגעו בע"ח שמצויים תחת סטרס מסוים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ברבייה בעלי החיים הרגישים הם‪ :‬נקבות מניקות‪ ,‬נקבות בהיריון‪ ,‬גורים צעירים‪.‬‬
‫מרגע שמופיעים הסימפטומים של שלשול והפרשות דמיות‪ ,‬המוות מגיע תוך שעות ספורות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הסיבה למוות‪ :‬איבוד נוזלים אדיר בזמן קצר ← שוק היפובולמי‪.‬‬
‫הופעת הסימפטומים היא השלב שבו מזהים את המחלה מבחינה קלינית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כאשר פותחים את החיה ניתן לראות‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫א‪ .‬נגיעות גבוהה של מערכת העיכול (מוקדים נקרוטיים במערכת העיכול ותוכן מאוד דליל ונוזלי של המעי)‪.‬‬
‫ב‪ .‬נקודות לבנות שמפוזרות ומכסות את הכבד (מוקדים נקרוטיים בכבד)‪.‬‬
‫בחתכים היסטולוגיים של איברים נגועים במערכת העיכול והכבד ניתן לראות שהחיידק אינטראצלולארי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫קשה לראות את החיידק בצביעת גרם‪ ,‬ולכן משתמשים בצביעת כסף מיוחדת‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הסתבר שהחיידק הוא קלוסטרידיום ולא בצילוס ← לכן שמו קלוסטרידיום פוליפורמיס‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫יצירת המחלה באופן מלאכותי נעשית ע"י הכנסת בע"ח לסטרס באופן מבוקר ‪ /‬דיכוי של מערכת העיכול‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫טיפול‪ :‬ע"י טטרציקלינים במי השתייה (‪ 7-10‬ימים ← הפסקה של ‪ 7-10‬ימים ← חזרה על הטיפול)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בד"כ מטפלים בחיות שעוד לא מראות את הסימפטומים (כי את אלו שכבר כן מראות אותם קשה לאושש)‪.‬‬
‫נוכחות החיידק נבדקת באופן רוטיני בחיות מעבדה (‪ )SPF‬ע"י בדיקת נוכחות נוגדנים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אם יש נוגדנים כנגד החיידק ← מעיד על נוכחותו (גם אם אין עדיין סימפטומים קליניים ברורים)‪.‬‬

‫‪26‬‬
‫‪ -‬גם אם מצליחים לאושש את המחלה הפגיעה בכבד אינה רוורסיבילית‪.‬‬
‫‪ -‬אין להשתמש בבע"ח שהתגלו בהם נוגדנים כנגד החיידק לניסויים כי הם אינם פיזיולוגיים‪.‬‬
‫‪ -‬פניצילין‪:‬‬
‫שרקנים ‪ -‬רגישים לפניצילין ← אסור לטפל בהם בפניצילין ובנגזרותיו (זה הורג אותם)‪.‬‬
‫ארנבות ‪ -‬ניתן לתת הזרקה חד‪-‬פעמית של פניצילין‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיימת רגישות במתן רב‪-‬פעמי‪.‬‬
‫המחלה עוברת בצורה ורטיקאלית מהאם לעובר בזמן ההיריון (הם נגועה מעבירה את גורם המחלה‬ ‫‪-‬‬
‫לעוברים)‪.‬‬
‫‪o‬סלמונלה ‪ -‬חיידקים גרם (‪ )-‬של מערכת העיכול‪ .‬מתאפיינים בשלשולים ואיבוד נוזלים מאסיבי מפי הטבעת‪.‬‬
‫זו מחלה זואונוטית שיכולה לעבור לבני‪-‬אדם‪.‬‬
‫‪o‬לפטוספירוזיס ‪ -‬משפחה גדולה של חיידקים‪ ,‬שחלקם מהווים גורם זואונוטי העובר לבני‪-‬אדם‪.‬‬
‫אלו חיידקים שנאגרים בכליות ובשלפוחית השתן של מכרסמי‪-‬בר‪ .‬חקלאים שהלכו יחפים באזור בו המכרסמים‬
‫הטילו את השתן נחשפו לחיידק (אם היו להם פצעים ברגליים) ← החיידק נכנס למערכת הדם והגיע גם לכליות‪.‬‬
‫‪ .3‬מחלות על‪-‬רקע ויראלי‬
‫‪:.Lymphocytic Choriomeningitis = L.C.Mo‬‬
‫וירוס הפוגע במנינגים = קרומי המח‪ ,‬וגורם למנינגיטיס = דלקת קרום המח‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫המחלה עוברת באופן ורטיקאלי מהאם לעובר דרך השיליה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בעלי החיים יכולים לפתח נוגדנים כנגד הנגיף וכך להתמודד נגדו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הנגיף יכול לעבור לבני‪-‬אדם ← גורם לתופעות אופייניות למנינגיטיס‪ :‬טמפרטורה גבוהה‪ ,‬הקאות‪ ,‬חוסר‬ ‫‪-‬‬
‫ש"מ‪.‬‬
‫אין טיפול תרופתי נגד הנגיף‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪o‬חיסונים‬
‫לא מחסנים חיות מעבדה!‬ ‫‪-‬‬
‫החיסון ‪ -‬וירוס חי או מוחלש ← ברגע שמחסנים חיות מעבדה מאבדים את הכלי הבסיסי שמאפשר לנו‬ ‫‪-‬‬
‫לדעת את הסטאטוס המיקרוביולוגי של בעלי החיים ‪ -‬לא נוכל לדעת אם מקור האנטיגן הוא חיצוני או‬
‫מהחיסון‪.‬‬
‫‪o‬מחלת הכלבת = ‪Rabies‬‬
‫מחלה חשוכת מרפא (אין אפשרות להציל אדם‪/‬בע"ח שחלה בכלבת והחל להראות סימפטומים)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫וירוס הכלבת פוגע בכל היונקים היבשתיים‪ ,‬כולל יונקים מעופפים (עטלפים)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הנגיף נמצא באופן אנדמי בארץ‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הגורם המרכזי שמעביר את המחלה בארץ ‪ -‬שועלים ← מדביקים חיות בית ומשק ← מדביקים אנשים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הווירוס חודר לגוף דרך פצע שנגרם ע"י בע"ח נגוע או ע"י פצע אחר אליו מגיע הנגיף‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הווירוס מועבר ברוק של בע"ח‪/‬אנשים נגועים בכלבת (בד"כ הוא עובר בנשיכה‪ ,‬אך זו לא הדרך היחידה)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אחד הסימפטומים למחלה ‪ -‬הפרשת רוק מוגברת‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫לווירוס יש אפיניות למערכת העצבים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ווירוס חודר לגוף ← מגיע לעצבים פריפריים ← מגיע לגנגליונים ← עובר תהליך רבייה ← מגיע לחוט‬ ‫‪-‬‬
‫השדרה ← מגיע ליעד המרכזי = המח ← עובר דרך העצב החמישי (הטריגמונוס) אל העין‪ ,‬בלוטות רוק‬
‫ובלוטות לימפה באזור הראש‪.‬‬
‫השלב בו הווירוס נמצא ברוק הוא השלב שבו בעל החיים יכול להעביר את המחלה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הווירוס לא עובר דרך מערכת הנשימה או העיכול‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪27‬‬
‫זמן אינקובציה = הזמן שעובר מרגע שהגורם המיקרוביולוגי חודר לגוף ועד לרגע שמופיעים‬ ‫‪-‬‬
‫סימפטומים‪.‬‬
‫זמן האינקובציה של ווירוס הכלבת ווריאבילי ‪ -‬נע בין ‪ 7‬ימים עד ‪ 6‬חודשים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הווריאציה העצומה בגלל הבדלים במקום הפגיעה ובכמות הווירוס שחדר‪.‬‬
‫•ווירוס שחודר במקום עני בתאי עצב או רחוק מאיבר המטרה ← זמן אינקובציה ארוך‪.‬‬
‫•נשיכה באזור הראש ← אינקובציה קצרה יותר לעומת נשיכה בשוק או בישבן‪.‬‬
‫•הישבן ‪ -‬עשיר בשרירים אך פחות בעצבים‪.‬‬
‫•שפתיים ‪ -‬ריבוי עצבים וקרבה למח‪.‬‬
‫האפשרות היחידה להתמודד עם המחלה היא ע"י חיסון‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫אנשים שנמצאים ברמת סיכון (חוקרים‪ ,‬וטרינרים‪ ,‬עובדי ספארי וכיו"ב) ‪ -‬מקבלים חיסון‬ ‫‪.1‬‬
‫מונע הכולל שלוש זריקות (ביום אפס‪ ,‬כעבור חודש וכעבור שנה) ולאחר מכן כל שנתיים‪-‬שלוש מחדשים‬
‫את החיסון‪.‬‬
‫אנשים מן היישוב שלא מחוסנים וננשכו ע"י בע"ח ‪ -‬מקבלים סדרה של שש זריקות (ביום‬ ‫‪.2‬‬
‫אפס‪ ,‬כעבור שבוע‪ ,‬כעבור חודש‪ ,‬ולאחר מכן כל חודש‪-‬חודשיים)‪.‬‬
‫יש "תחרות" בין הווירוס לחיסון מי יגיע קודם למח‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אדם שננשך ע"י בע"ח ולא מצליח להביאו לרשויות ‪ -‬מתייחסים לבע"ח כאילו נגוע בכלבת (מחסנים)!‬ ‫‪-‬‬
‫לפי חוק הכלבת בארץ ‪ -‬בע"ח שנשך חייב להיות מוסגר לכלבייה של רשות מקומית למשך ‪10-12‬‬ ‫‪-‬‬
‫ימים מיום הנשיכה ← מדוע?‬
‫ידוע כי הווירוס מגיע לרוק לא יאוחר מ‪ 10 -‬ימים לאחר הגעתו למח‪.‬‬
‫כאשר הווירוס מגיע למח מופיעים הסימפטומים של המחלה ‪ -‬שינוי בהתנהגות החיה (הופכת‬
‫לתוקפנית)‪.‬‬
‫אם בתקופת ההסגר אין סימפטומים‪ ,‬ניתן לקבוע שברגע הנשיכה החיה לא יכלה להעביר את המחלה‪.‬‬
‫‪-‬האדם שננשך לא צריך לקבל טיפל בזמן ההסגר ← זמן האינקובציה באדם ‪ 21 -‬ימים‪ ,‬ולכן יש מספיק זמן‬
‫לוודא קודם אם הכלב היה נגוע או לא‪.‬‬
‫‪-‬בע"ח שאותר כחולה בכלבת מומת‪ ,‬וגוויתו נשלחת לשירותים הוטרינרים בבית דגן כדי לאמת את‬
‫הממצאים הקליניים ע"י נתיחה שלאחר המוות‪ -‬חתכים היסטולוגים מהמוח‪:‬‬
‫‪ .1‬שיטה פלורסנטית לבדיקת המצאות נוגדנים במוח ← אם התוצאה חיובית מתחילים לחסן‪.‬‬
‫‪ .2‬נוכחות גופיפי נגרי ‪ -‬גופיפים שחורים במוח האופייניים למחלת הכלבת‪.‬‬
‫‪-‬בד"כ מכרסמים לא מעבירים את המחלה כי הם מתים כתוצאה מעצם הנשיכה ע"י בע"ח נגוע‪.‬‬
‫קופים כחיות מעבדה‬
‫‪o‬הצורך להשתמש בקופים כחיות מעבדה נובע מהעובדה שקיימים נושאים ייחודיים לקופים ובני‪-‬אדם‪:‬‬
‫‪ .1‬מחלות הפוגעות בקופים ובבני‪-‬אדם אך לא בבע"ח אחרים‪:‬‬
‫‪-‬פוליו= שיתוק ילדים ‪ -‬מחלה הפוגעת רק בפרימאטים ← החיסונים נבדקים בקופים‪.‬‬
‫(ניתן להשתמש גם בעכברים טרנסגנים ‪ -‬ר' עמוד ‪.)2‬‬
‫‪-‬איידס ‪ -‬אינו זהה באדם ובקופים (ווירוס אחר) ← קיימת בעיה במודל‪ ,‬אך הקופים הם הכי‬
‫קרובים‪.‬‬
‫‪-‬צהבת ‪ - )B (Hepatitis B‬פוגע בקופים ובאדם אך לא בחיות אחרות‪.‬‬
‫‪ .2‬מחקרים שקשורים לגניקולוגיה ‪ -‬ההיריון והציקלוס דומים באדם ובקופים‪.‬‬

‫‪28‬‬
‫‪ .3‬פקטור ה‪ -Rh -‬התגלה בקופי רזוס‪ .‬לפקטור זה יש חשיבות בזמן היריון‪ :‬כאשר ה‪ Rh -‬של האם והעובר לא‬
‫מתאימים‪ ,‬האם עלולה לפתח נוגדנים כנגד כדוריות הדם האדומות של העובר ← עלול להוביל למות העובר (בד"כ‬
‫הבעיה היא לא בהיריון הראשון כי רמת הנוגדנים לא גבוהה)‪ .‬לכן יש חשיבות למחקר בנושא זה בקופים‪.‬‬
‫‪o‬שתי שיטות לחלוקת עולם הקופים‪:‬‬
‫‪ .1‬חלוקה זואולוגית ‪-‬‬
‫הפרימאטים מתחלקים לשתי קבוצות‪:‬‬
‫‪-‬קופים ירודים (פרוסימיה) ← ‪ 6‬קבוצות‬
‫‪-‬קופים מתקדמים (סימיה) ← ‪ 6‬קבוצות‪ ,‬ששתיים מתוכן הן ‪-‬‬
‫‪ .1‬הומינידה (משפחה שכוללת גם את האדם = הומוספיאנס)‪.‬‬
‫‪ .2‬קופי אדם ‪ -‬אורנגוטנג‪ ,‬שימפנזה וגורילה‪.‬‬
‫‪ .2‬חלוקה גיאוגרפית ‪ -‬עפ"י מקומות המחיה הטבעיים של הקופים‪ -‬קופי העולם החדש וקופי העולם הישן‪.‬‬
‫קופים חיים משני צידי קו המשווה ‪ -‬בין חוג הסרטן וחוג העקרב‪.‬‬
‫א‪ .‬קופי העולם החדש‬
‫העולם החדש = אמריקה‪ .‬ניתן למצוא קופים בטבע במרכז ודרום אמריקה‪ ,‬אך לא בצפון אמריקה‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬קופים יותר קטנים‪.‬‬
‫עדיף לעבוד עם קופי העולם החדש מאשר עם קופי העולם הישן‪:‬‬
‫‪-‬יש להם פחות מחלות זואונוטיות ← יותר בטוחים לעבודה מבחינה מיקרוביולוגית‪.‬‬
‫קופי העולם הישן חיו בסמיכות לאדם‪ ,‬בעיקר בשנות בתורת בהן הקופים מתקרבים לאדם‪ .‬קופי‬
‫העולם החדש מצויים בעיקר באזור האמזונס‪ ,‬שטחים עצומים בהם אין אוכלוסיות בני אדם‪.‬‬
‫‪-‬יותר קל לגדלם בתנאי מעבדה‪ :‬הם יותר קטנים ופחות תוקפניים‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫•קופי סנאי ‪ -‬משקל של ‪ 1-1.5‬ק"ג‪ .‬המראה מטעה כי הם בעלי פרווה שיוצרת מראה‬
‫מנופח‪ .‬הם חיים במשפחות‪ .‬הנקבה השליטה מדכאת בעזרת פרומונים את הנקבות‬
‫האחרות בלהקה‪ ,‬ואילו הזכר השליט מדכא את יתר הזכרים בכוח הזרוע‪ .‬יש לגדל‬
‫בנפרד כל משפחה בגלל היריבות בין משפחות שכנות (במעבדה חייבים לשים מחיצה‬
‫אטומה)‪.‬‬
‫קופים אלו מעדיפים לחיות למעלה‪ .‬אם מוצאים קוף למטה זה אומר שהוא הוכה ודינו מוות‪.‬‬
‫האפשרות היחידה להציל קוף כזה היא בידודו ופתיחת יחידה חדשה של זכרים מוכים‪.‬‬
‫גידול הצאצאים מתחלק באופן שווה בין בני הזוג‪ .‬מגיל ‪ 3‬שבועות‪ ,‬כשאין כבר תלות בחלב האם‪ ,‬האב‬
‫נושא את הגורים יותר מהאם‪.‬‬
‫בטבע‪ ,‬האם יכולה לטפל בשני צאצאים מקסימום‪ .‬אם נולדים שלושה ‪ -‬אחד לא שורד (בעיה בהנקה)‪.‬‬
‫במעבדה יש שתי אפשרויות להצלת הצאצא השלישי‪:‬‬
‫‪ .1‬מבודדים את אחד הצאצאים ומגדלים אותו באופן ידני באינקובאטור‪.‬‬
‫עושים רוטציה לגורים ‪ -‬כל יום לוקחים גור אחר לגידול באינקובאטור ← כל גור מצוי ‪2/3‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מהזמן עם הלהקה ולכן לא זר להם‪.‬‬
‫יתרונות השימוש בקופי סנאי כחיות מעבדה‪:‬‬
‫‪ -‬מתרבים יפה במעבדה‪.‬‬
‫‪ -‬ידידותיים לאדם‪.‬‬
‫‪ -‬משתפים פעולה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫קופי סנאי משמשים רבות במחקר פרמקוקינטי של תרופות‪.‬‬
‫המגבלה‪ :‬כמות הדם שלהם יחסית קטנה‪ ,‬נוכח גודלם הקטן‪.‬‬
‫ב‪ .‬קופי העולם הישן‬
‫העולם הישן = אירופה‪ ,‬אפריקה ואסיה‪ .‬באפריקה ואסיה יש קופים בטבע‪ ,‬באירופה אין (פרט למושבת‬
‫גיברלטר שהובאה ע"י חיילי נפוליאון‪ ,‬אך היא לא התפתחה שם באופן טבעי)‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬קופים יותר גדולים‪ ,‬כולל קופי אדם‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫•רזוס ‪ -‬מגיעים למשקל של ‪ 10-15‬ק"ג‪ .‬גדלים בעיקר בדרום מזרח אסיה‪ .‬יכולים‬
‫לשאת מחלות זואונוטיות‪ ,‬למשל שחפת (‪ 20%‬מקופי הרזוס בטבע חולים‪/‬נשאים של‬
‫מחלה זו)‪.‬‬
‫•הקוף הירוק ‪ -‬בסדר גודל דומה לרזוס‪.‬‬
‫מחלת מרבורג = מחלת הקופים הירוקים ‪ -‬וירוס מרבורג הוא וירוס הפוגע במערכת העצבים‬
‫המרכזית וגורם לשיתוק עצבי מרכז הנשימה‪ .‬הקופים הירוקים הם נשאים של מחלה זו‪ ,‬אך לא‬
‫מראים סימפטומים בעצמם‪ .‬הם מעבירים את המחלה לאדם דרך מגע עם הדם‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 80 -‬אסרו על שימוש בחיות אלה במעבדות‪ .‬כיום יש זן נקי מהמחלה שניתן‬
‫להשתמש בו‪.‬‬
‫•בבון ‪ 25-30 -‬ק"ג‪ .‬מקורם בעיקר מדרום אפריקה‪ .‬משתמשים בהם‬
‫לטכניקות כירורגיות‪.‬‬
‫•שימפנזות ‪ -‬כיום לא משתמשים בהם‪ ,‬פרט למקרים מיוחדים‪.‬‬
‫•קופי סינומונוס ‪ -‬דומים לרזוס ולקופים הירוקים‪ .‬היחידים שנמצאים‬
‫בשימוש במחקר בארץ‪.‬‬
‫‪o‬חייבים לבדוק את הקופים שהם מגיעים למעבדות‪.‬‬
‫אחת הבדיקות היא לנוכחות חיידק השחפת = מיקובקטריום טוברקולוזיס‪:‬‬
‫בעבר לקחו כיח מהחיות הנבדקות‪ ,‬הזריקו לשרקנים (מאוד רגישים לשחפת) ובדקו התפתחות מחלה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בדיקת נוגדנים לשחפת‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫•באדם ‪" -‬מנטו טסט" ‪ -‬שורטים את הזרוע‪ ,‬מטפטפים אנטיגן ובודקים אם יש התנפחות‬
‫המעידה על נוכחות נוגדנים‪.‬‬
‫•בקופים ‪ -‬מבחן טוברקולין ‪ -‬עושים את המבחן באזור הפנים כי הקופים לא מפנים את הגב‬
‫כשנכנסים אליהם‪ ,‬וכך לא צריך ללכוד אותם כדי לבדוק את התוצאות‪ .‬כיוון שהעפעפיים‬
‫חסרי שיער נוח לבדוק שם‪ .‬מזריקים לעפעף העליון ‪ - ID = Intra Dermal‬בעין אחת‬
‫מזריקים את האנטיגן ‪ 0.1 -‬מ"ג טוברקולין‪ ,‬ובעין השנייה מזריקים סליין‪ PBS/‬כביקורת‬
‫שלילית‪.‬‬
‫את המבחן עושים עם תערובת של חיידקי שחפת שונים‪.‬‬
‫אסור לטפל בחיות נגועות בשחפת וחייבים להמיתן כיוון שיש סוגי שחפת שיכולים לעבור לאדם‪.‬‬
‫האנטומיה של חיות המעבדה‬
‫‪o‬הגוף מתחלק לשני חללים עיקריים (היחס בין החללים הוא ‪:)1:2‬‬
‫‪.1‬חלל בית החזה ‪ -‬דרכי נשימה עליונות (טרכיאה שמתפצלת לשתי הריאות)‪ ,‬הלב‪ ,‬אזופגוס = צינור המזון ‪-‬‬
‫עובר את חלל בית החזה וחודר לחלל הבטן (לקיבה) דרך הסרעפת‪.‬‬
‫חלל בית החזה אטום‪ .‬הפתחים היחידים הם הפה והאף (בניתוח‪ ,‬בו פוגעים באטימות החלל יש להנשים)‪.‬‬

‫‪30‬‬
‫‪.2‬חלל הבטן ‪ -‬כבד (צמוד לסרעפת‪ ,‬האיבר הגדול והכבד ביותר)‪ ,‬קיבה‪ ,‬אזופגוס (מוביל מזון מחלל הפה‬
‫לקיבה דרך הדיאפררגמה)‪ ,‬מעיים וכו' וכו' וכו' ← חלל הבטן עמוס איברים!‬
‫כאשר מזריקים לחלל הבטן‪ ,‬דבר הנפוץ בחיות מעבדה קטנות‪ ,‬יש להימנע מפגיעה באיברים פנימיים‪.‬‬
‫בכבד יש את כיס המרה = שלפוחית המרה‪ ,‬אליו וממנו יש צינוריות שמגיעות מהכבד ויוצרות את מיצי‬
‫המרה‪ ,‬הנאגרים בכיס המרה ומופרשים לצינור העיכול בעת תהליך העיכול‪.‬‬
‫לחולדה ולסוסים אין כיס מרה‪ ,‬יש לה מיצי מרה המופרשים ישירות מהכבד לצינור העיכול‪ .‬דבר זה לא פוגע‬
‫בתהליך העיכול‪ .‬לעכברים‪ ,‬ארנבות‪ ,‬אוגרים ואדם יש כיס מרה‪.‬‬
‫כאשר יש ניסויים הקשורים לאבני מרה‪ ,‬יש לבחון בע"ח שיש לו כיס מרה‪.‬‬
‫מערכת השתן והרבייה ‪ -‬זכרים יכולים להכניס ולהוציא את האשכים מחלל הבטן בהתאם לטמפ' (האשכים‬
‫צריכים להיות בטמפ' נמוכה מטמפ' הגוף)‪ .‬אצל נקבות ההיריון מתרחש בקרני הרחם‪ ,‬בד"כ בשתיהן‪.‬‬
‫‪o‬הגבול בין שני החללים הוא הסרעפת = דיאפרגמה (שריר)‪.‬‬
‫‪o‬תהליך הנשימה‪ :‬התכווצות הדיאפרגמה (שריר) ← הגדלת נפח בית החזה ← יצירת תת לחץ ← האוויר נשאף‬
‫דרך פתחי האוויר ← האוויר מגיע לטרכיאה ← משם לריאות ← ומשם לכיוון בית החזה‪.‬‬
‫כאשר יש קרע בדיאפרגמה‪ ,‬אין ואקום בכיווץ ולכן אין אפשרות לנשימה עצמית‪ .‬ניתן להנשים באמצעות צינור‬
‫שמוחדר לטרכאה ודרכו מוזרם אויר בעזרת משאבות‪.‬‬
‫‪o‬בחיות טרנסגניות יש פחות צאצאים פר המלטה‪ ,‬וזמן הגמילה מיניקה ארוך יותר‪.‬‬
‫שיטות הזרקה‬
‫‪o‬מדוע צריך להזריק חומרים לגוף?‬
‫מתן תרופות לשם שיפור המצב הפתולוגי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ביצוע ניסויים הדורשים החדרת חומרים לגוף‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪o‬שיטות להחדרת חומרים לגוף‪:‬‬
‫דרך מערכת העיכול‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪-‬מערבבים במזון‪/‬מים את החומר הרצוי‪.‬‬
‫‪-‬זונדה‪/‬גבאג'‪ -‬החדרת צינורית מחלל הפה‪/‬האף לאזופגוס עד הקיבה‪ .‬בפרימאטים ובסוסים‬
‫מכניסים את הזונדה דרך האף‪ ,‬ברוב בעלי החיים האחרים מכניסים דרך הפה‪ .‬הסיכון בזונדה‬
‫הוא חדירה של חומר למערכת הנשימה‪ .‬שמכניסים את הצינורית‪ ,‬רפלקס הבליעה מסייע‬
‫להכוונת הצינורית לאזופגוס‪ .‬הטרכאה בנויה מטבעות סחוסיות‪ .‬היא קשיחה מצד אחד אך יכולה‬
‫להתרחב ולהתכווץ‪ .‬דבר זה מאפשר להבדיל בינה לאזופגוס שהוא צינור חלק‪ .‬קצה הצינור צריך‬
‫להיות מעוגל וחלק כדי שלא יפגע באזופגוס‪.‬‬
‫דרך מערכת הנשימה‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪-‬חומרים נדיפים שנושמים אותם (לדוגמא חומרי הרדמה)‪.‬‬
‫‪-‬מריחת חומרים על בית החזה שפותחים את דרכי הנשימה‪.‬‬
‫דרך העור‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בעיקר עבור חומרים שלא ניתן לתת דרך מערכת העיכול‪ .‬דוגמא למתן עורי ‪ -‬חומרי הרגעה ואנלגטיקה‪.‬‬
‫הזרקה‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ -ID = Intra-Dermal -‬הזרקת חומר בין שכבות העור‪ .‬מאפשר גירוי ממושך ונמוך (למשל לבדיקת‬
‫שחפת)‪ .‬המינונים נמוכים ‪ 0.1 -‬מ"ל בחיות קטנות‪ 0.2 ,‬מ"ל בחיות גדולות‪ .‬בגלל שהמינון המוזרק‬
‫קטן‪ ,‬ניתן לחלק את ההזרקה ע"ג מוקדים שונים או להזריק באותו מקום בזמנים שונים‪.‬‬

‫‪31‬‬
‫על מנת לוודא שאנו בתוך העור ולא תחתיו‪:‬‬
‫צריכה להיות התנגדות במזרק‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫צריכה להופיע שלפוחית (שנעלמת עם הזמן)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ - SC = Subcutaneous-‬מתחת לעור‪.‬‬
‫תופסים את החיות בעורף (יש שם עודפי עור)‪ ,‬מרימים את העור ומזריקים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הזרקה ברגל ‪ -‬קשה יותר כי לא שולטים בראש החיה ← צריך אדם נוסף או להרדים את החיה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫המינונים‪ :‬בעכברים ‪ -‬עד ‪ 1‬מ"ל‪.‬‬
‫‪ - IM = Intramuscular-‬בד"כ משתמשים בשרירים גדולים‪ .‬לסוסים ובקר מזריקים בד"כ בשריר‬
‫הצוואר‪ .‬לחיות מעבדה מזריקים בשרירי רגליים אחוריות‪ .‬ראשית יש להשתלט על ראשו של בע"ח‪.‬‬
‫המינונים‪ :‬נמוכים מ‪ SC -‬כי השריר הוא מסה מוצקה‪.‬‬
‫בחיות קטנות ‪ 0.1-0.3 -‬מ"ל‪ .‬בארנבות‪ ,‬כלבים וחתולים ‪ 2-3 -‬מ"ל‪.‬‬
‫‪ - IP = Intraperitoneal-‬בחלל הבטן יש הרבה איברים ← צריך להיזהר לא לפגוע בהם בהזרקה‪.‬‬
‫הקו הלבן והסרעפת מחלקים את הגוף ל‪ 4 -‬רבעים‪ .‬מזריקים לאחד הרבעים התחתונים‪.‬‬
‫יתרונות בהזרקה לחלל הבטן‪:‬‬
‫זהו חלל גדול ולכן ניתן להזריק כמויות גדולות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הספיגה למחזור הדם מהירה כיוון שיש הרבה כלי דם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫על מנת למזער את הסיכון לכניסה לאיברים בעת ההזרקה‪ ,‬הופכים את בע"ח על הגב ומטים ב‪30-450 -‬‬
‫כלפי מטה ← מעלים את האיברים התחתונים לכיוון הסרעפת ומפנים מקום להזרקה‪.‬‬
‫מינונים‪ :‬גדולים יחסית‪ .‬בעכבר ‪ 1 -‬מ"ל‪ ,‬ובחיות גדולות יותר אף יותר‪.‬‬
‫‪ - IV = Intravenous-‬שתי קבוצות של צינורות דם‪ :‬עורקים וורידים‪ .‬ההבדל הוא שהשכבה‬
‫השרירית בעורק עבה יותר מאשר בווריד‪ ,‬כיוון שעורקים הם צינורות אקטיביים‪ .‬בד"כ לא מזריקים‬
‫לעורקים כי‪:‬‬
‫הם מתכווצים ויותר פעילים ← דליפה מהירה דרך נקב ההזרקה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫העורקים יותר עמוקים מהורידים (כדי להגן עליהם מפגיעה חיצונית)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הורידים בהם משתמשים להזרקה‪:‬‬
‫"ונה ספנה" ‪ -‬כלי דם בגפיים אחוריות (קשה למצוא כלי דם בגפיים הקדמיות של בע"ח קטנים)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫וריד הזנב ‪ -‬במרכז הזנב יש עורק‪ ,‬וב‪ 900 -‬משני צידיו יש ורידים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בע"ח ללא זנב ‪ -‬ארנבות‪ ,‬שרקנים‪ ,‬אוגרים (יש זנבנב) ‪ -‬לא ניתן להשתמש בשיטה זו‪.‬‬
‫ורידים באפרכסות האוזניים של ארנבות ‪ -‬יש שם כלי דם רבים על מנת לווסת את הטמפרטורה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫במרכז האוזן עובר עורק שניתן למדוד בו דופק ולחץ דם אך לא מזריקים אליו‪ .‬משתמשים בווריד הכי‬
‫צדדי ללקיחת דם ולהזרקה‪.‬‬
‫כדי להקל על ההזרקה מחממים את בע"ח תחת מנורה ← גורם להתרחבות כלי הדם‪.‬‬
‫מינונים‪ :‬עכברים ‪ 0.1-0.5 -‬מ"ל‪ ,‬במקרים יוצאי דופן מזריקים ‪ 1‬מ"ל‪.‬‬
‫‪o‬כמות הדם בבע"ח היא ‪ 8-10%‬ממשקל הגוף‪ .‬אדם שוקל ‪ 70‬ק"ג ← בגופו יש ‪ 5-7‬ליטר דם‪.‬‬
‫‪o‬הוצאת דם‪ :‬כמות הדם המקסימאלית שניתן להוציא מבע"ח באופן חד‪-‬פעמי ‪ -‬עד ‪ 10%‬מכמות הדם הכוללת‪,‬‬
‫כלומר ‪ 1%‬ממשקל הגוף‪( .‬כמות דם במ"ל‪ ,‬משקל גוף בגרמים)‪.‬‬
‫‪o‬הדם מורכב משתי קומפננטות‪:‬‬

‫‪32‬‬
‫תאים ‪( 40-45% -‬רובם תאים אדומים)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נוזל ‪.55-60% -‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪o‬פלזמה = נוזל הדם עם גורמי קרישה (כדי להפיק פלזמה צריך להוסיף נוגדי קרישה)‪.‬‬
‫‪o‬סרום = פלזמה ללא גורמי קרישה‪.‬‬
‫‪o‬נוגדי קרישה ‪ -‬מטטרים את יוני הקלציום‪.‬‬
‫אם לא מוסיפים נוגדי קרישה לדגימת הדם‪ :‬התאים ישקעו ולא נוכל להרחיפם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אם נוסיף נוגדי קרישה לדגימת הדם‪ :‬התאים ישקעו אך נוכל להרחיפם ‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫דוגמאות לנוגדי קרישה‪:‬‬
‫‪.1‬נתריום ציטראט‬
‫‪.2‬הפרין‬
‫‪EDTA.3‬‬

‫‪33‬‬