‫‪For more please visit – www.nsof.

info‬‬ ‫דף נוסחאות בשדות אלקטרומגנטיים‬

‫‪ ‬‬
‫‪Ò‬‬ ‫‪0‬‬ ‫; ‪H da  0‬‬ ‫‪VS‬‬ ‫הוא שטח מעטפת של נפח‬ ‫) ‪( d ,e , f‬‬ ‫‪ dx ‬‬
‫‪ dy  ‬‬
‫יחידות‬
‫‪S  dV‬‬
‫‪‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪dl‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪N V‬‬
‫‪[E ]  ‬‬ ‫‪; [H ] ‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪; [ ]  3 ; [J ]  2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪  0 H  0‬‬ ‫‪C‬‬ ‫) ‪( a ,b ,c‬‬ ‫‪ dz ‬‬ ‫‪C m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪m  mily  10 3 ;   micro  10 6‬‬
‫חוק שימור המטען‪:‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪f‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪  Fx ( x ) dx   Fy ( y ) dy   Fz ( z ) dz‬‬ ‫‪n  nano  10 9 ; p  pico  10 12‬‬
‫‪ J ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪dt 4 43‬‬
‫‪1 44 2‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬ ‫סימונים‬
‫אלמנט מטען נפחי בלבד‬ ‫הערה‪:‬‬ ‫סימון נגזרת‪:‬‬
‫כאשר עושים את האינטגרלים הסופיים יש לשים לב שהם‬ ‫‪dF‬‬
‫‪d‬‬
‫‪ J da   dt   dV ; V S‬‬
‫‪Ò‬‬
‫‪S  dV‬‬ ‫‪V‬‬
‫הוא המשטח סגור שעוטף את נפח‬ ‫כפונקציה של משתנה האינטגרציה בלבד (החלפנו את שאר‬
‫המשתנים במשנה האינטגרציה לפי פונקציית העקומה עליה‬ ‫‪dx‬‬
‫עושים את האינטגרל)‪.‬‬ ‫סימון רכיב של וקטור‪:‬‬
‫) ‪F  ( Fx , Fy , Fz‬‬
‫‪  dV  QV ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪%dV    da ‬‬ ‫‪L  dl‬‬ ‫אקסיומות‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪1V4 2 43‬‬ ‫‪123‬‬
‫‪S‬‬ ‫{‬ ‫‪)1‬קיים מטען חשמלי היוצר שדה ומושפע משדה‪.‬‬ ‫הגדרות‬
‫אלמנט מטען נפחי‬ ‫אלמנט מטען שטחי‬ ‫אלמנט מטען אורכי‬
‫‪)2‬נתייחס למטען כרציף ולא כבודד‪.‬‬ ‫כללי‪:‬‬
‫בצד שמאל של האינטגרל מחושב הזרם היוצא פחות הנכנס‬ ‫‪)3‬קיים חוק שימור המטען‪.‬‬ ‫אם לא נאמר אחרת אז אנו בואקום ומתקיים‪:‬‬
‫למעטפת הסגורה‪.‬‬ ‫‪   0 ;   0‬‬
‫בצד ימין של האינטגרל מחושב המטען שיוצא‪/‬נכנס מהנפח‪.‬‬ ‫חוק אוהם‪:‬‬
‫תנאי שפה‪:‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫}‬
‫צפיפות זרם ניפחית‬
‫מגדירים מה הפתרון מקיים בנקודה מסוימת במרחב‪.‬‬
‫‪-‬כדי להגיע מהחוק האינטגרלי לחוק הדיפרנציאלי‬ ‫‪J‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪σ‬‬ ‫‪E‬‬
‫‪123‬‬ ‫תנאי התחלה‪:‬‬
‫צריך להשאיף את כל הגדלים לגדלים‬ ‫מוליכות סגולית‬
‫דיפרנציאליים‪.‬‬ ‫מגדירים מה הפתרון מקיים בזמן מסוים‪.‬‬
‫‪-‬נעבוד עם הניסוח האינטגרלי רק כאשר הבעיה‬ ‫משפט סטוקס‪:‬‬
‫סימטרית (כדורית‪ ,‬גלילית‪ ,‬קרטזית) וקל להשתמש‬ ‫מקור‪:‬‬
‫באינטגרל‪ ,‬בכל מקרה אחר נשתמש בחוק‬ ‫‪ (  F ) da  Ñ‬‬
‫) ‪ F dl ; dl  (dx, dy, dz‬‬ ‫נק' שבה מתחילים או מסתיימים קווי שדה‪ .‬לדוגמא‪ :‬מטען‬
‫חשמלי חיובי או שלילי‪.‬‬
‫הדיפרנציאלי‪.‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪C‬‬

‫שדה סקאלרי‪:‬‬
‫קואורדינטות אורתוגונליות כלליות‬ ‫כח לורנס‪:‬‬
‫) ‪  f ( x, y , z‬‬
‫‪-‬אנחנו מדברים רק על צירים אורטוגונליים‪ ,‬לא‬ ‫על המטען פועל כח לורנס‪:‬‬
‫בהכרח ישרים‪.‬‬ ‫שדה וקטורי‪:‬‬
‫) ‪F  q( E  v  0 H‬‬
‫‪ u1,u2,u3‬מייצגים מע' קואורדינטות כלשהי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ˆ‪F  fi ( x, y , z )iˆ  f j ( x, y, z ) ˆj  f k ( x, y, z )k‬‬
‫משוואות מקסוול‪:‬‬
‫‪ = ds-‬שינוי באורך‪.‬‬ ‫שדה משמר (‪:)Irrotational‬‬
‫חוק פאראדי‪:‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪r  xx$  y $‬‬
‫‪y  z$‬‬
‫) ‪z  ( x, y , z‬‬ ‫(שדה מגנטי משתנה בזמן יוצר שדה חשמלי)‬ ‫‪  F  0      F  d s      F   0‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪  E   0‬‬ ‫‪H‬‬ ‫העבודה הנדרשת להעברת מטען ממקום למקום בתוך שדה‬
‫‪ dx ‬‬ ‫‪ dy ‬‬ ‫‪ dz ‬‬ ‫‪t‬‬ ‫משמר לא תלויה במסלול‪.‬‬
‫‪hi  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ dui ‬‬ ‫‪ dui ‬‬ ‫‪ dui ‬‬ ‫‪‬‬ ‫הערה‪ :‬כל שדה וקטורי שנגזר מתוך גרדיאנט כלשהו הוא שדה‬

‫‪1 dr‬‬
‫‪Ñ‬‬‫‪‬‬ ‫; ‪E dl    0 H da‬‬
‫‪‬‬‫‪t S‬‬
‫‪S c‬‬ ‫הוא השפה של‬ ‫משמר‪ ,‬למשל שדה חשמלי‪.‬‬
‫‪uµi  ‬‬ ‫‪14 2 43‬‬ ‫‪1 4 2 43‬‬
‫‪c  dS‬‬
‫שדה ללא מקורות (‪:)Solenoidal‬‬
‫‪hi dui‬‬ ‫עבודה‬ ‫שטף‬
‫אגף שמאל של האינטגרל מחשב את העבודה שיש להשקיע‬ ‫‪ F  0‬‬
‫‪ – r‬הוא וקטור מיקום כללי‪.‬‬
‫בהעברת מטען במסלול סגור‪.‬‬ ‫זה שדה ללא מקורות‪ ,‬הקווים שלו נמצאים במעגלים סגורים‬
‫‪ – h‬הוא המקדם המטרי‪ ,‬ערכו הוא תזוזה במישור (‪.)xyz‬‬
‫בדומה לשדה מגנטי‪.‬‬
‫חוק אמפר ותיקון מקסוול‪:‬‬
‫אורך‪:‬‬ ‫(שדה חשמלי משתנה בזמן ‪ +‬זרם‪ ,‬יוצרים שדה מגנטי)‬ ‫מוליך אידיאלי‪:‬‬
‫‪dsi  hi dui ‬‬ ‫תזוזה רק במישור אחד‬ ‫‪d‬‬ ‫מוליך אידיאלי הוא מוליך עם מוליכות אינסופית‪.‬‬
‫‪  H  0 E ‬‬ ‫‪J‬‬ ‫בתוך מוליך אידיאלי אין שדה חשמלי‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪1 44 2 4 43‬‬
‫‪dr  ds   hi dui u$i ; dr ‬‬ ‫‪  h du ‬‬ ‫בתוך מוליך אידיאלי אין שדה מגנטי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫צפיפות זרם נפחית בלבד‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪i 1‬‬ ‫‪i 1‬‬ ‫‪d‬‬
‫שטח‪:‬‬
‫‪ H dl  dt  ‬‬
‫‪Ñ‬‬ ‫; ‪E da   J da‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪S c‬‬ ‫הוא השפה של‬
‫‪S   F da   F nˆ da‬‬
‫שטף‪:‬‬
‫‪14 2 43‬‬
‫‪c  dS‬‬
‫‪14 2 43 1S4 2 43‬‬
‫‪S‬‬

‫‪d a1  uµ2 ds2  uµ3 ds3‬‬ ‫עבודה‬ ‫שטף‬

‫זרם שחוצה‬
‫‪S‬‬ ‫‪S‬‬

‫את המשטח‬ ‫ההפרש בין השדה הוקטורי ‪ ,F‬היוצא והנכנס בכיוון הנורמל על‬
‫אלמנט שטח עם כיוון הנורמל‪.‬‬
‫חוק גאוס‪:‬‬ ‫שטח מעטפת ‪.S‬‬
‫‪ - ‬צפיפות מטען נפחית‪.‬‬
‫נפח‪:‬‬
‫‪dV  ds1ds2 ds3  h1h2 h3du1du2 du3‬‬ ‫שטף משטחי‪:‬‬
‫‪ - ‬צפיפות מטען שטחית‪.‬‬ ‫הבעיה‬
‫‪ - ‬צפיפות מטען אורכית‪.‬‬ ‫נתון שדה וקטורי ‪:F‬‬
‫קואורדינטות גליליות ) ‪: ( r ,  , z‬‬
‫‪ u  r  x2  y2‬‬
‫‪‬‬
‫‪  0 E ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1 4 4 2 4 43‬‬
‫ˆ‪F  fi ( x, y , z )iˆ  f j ( x, y, z ) ˆj  f k ( x, y, z )k‬‬
‫צפיפות מטען נפחית בלבד‬ ‫ונתון משטח ‪( S‬פונקציה סקלרית)‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫) ‪S ( x, y , z )  0  z  g ( x, y‬‬
‫‪‬‬
‫‪ u2    tg‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪y  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪x0‬‬ ‫‪dV  0 E da  ‬‬
‫‪Ò‬‬ ‫‪ dv ; V S‬‬ ‫שטח מעטפת של נפח‬
‫רוצים לחשב את השטף דרך המשטח‪:‬‬
‫‪x  0‬‬ ‫‪otherwise‬‬ ‫‪1S 44‬‬ ‫‪2 4 43‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪‬‬
‫‪ u3  z‬‬
‫שטף דרך מעטפת סגורה‬
‫? ‪ F ds   F nˆ ds ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪  dV  Q‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ %dV‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  da‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  dl‬‬ ‫הפתרון‬
‫‪ x  r cos ‬‬ ‫‪ hr  1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪1V4 2 43‬‬ ‫‪1S 2 3‬‬ ‫{‬
‫‪L‬‬ ‫חישוב הנורמל‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אלמנט מטען נפחי‬ ‫אלמנט מטען שטחי‬ ‫אלמנט מטען אורכי‬
‫‪S‬‬
‫‪ y  r sin  ;  h  r‬‬ ‫‪nˆ ‬‬
‫‪ zz‬‬ ‫‪ h 1‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ z‬‬ ‫אגף ימין סוכם את כל המטענים שנמצאים בנפח הנתון‪.‬‬
‫מטילים את המשטח על מישור מסויים‪ ,‬למשל ‪ ,xy‬ומחשבים את‬
‫‪da z  hr h dsr ds  r dr d‬‬ ‫הערה‪:‬‬ ‫המקדם בין ‪ dxdy‬ל‪:ds -‬‬

‫‪dv  hz h hr dsz ds dsr  r d dz dr‬‬ ‫אם נעשה אינטגרל על ‪ ‬ויש בנפח גם מטען שטחי או אורכי‬ ‫‪1‬‬
‫‪ds ‬‬ ‫‪dxdy‬‬
‫נקבל התבדרות של האינטגרל‪ ,‬לכן נפריד את האינטגרל ל ‪3‬‬ ‫ˆ‪nˆ z‬‬
‫אינטגרלים סופיים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫פיתוחים נוספים לחוק גאוס‪:‬‬ ‫‪nˆ zˆ  nˆ zˆ cos   ds ‬‬ ‫‪dxdy‬‬
‫‪r r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫{‬ ‫‪cos ‬‬
‫‪ E ds   E dV‬‬
‫‪Ò‬‬ ‫‪1‬‬
‫מפני שאנו מחשבים את השטף דרך המשטח‪ ,‬אז נציב‬
‫‪r ‬‬ ‫בפונקציית השדה במקום ‪ ,z‬את ) ‪( g ( x, y‬המשטח)‪.‬‬
‫‪E ‬‬ ‫‪ 2 {V‬‬
‫‪0‬‬ ‫פוטנציאל‬ ‫))‪F ( x, y, g ( x, y‬‬
‫‪ur r‬‬ ‫‪ur r‬‬
‫‪‬‬
‫‪Ñ‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪‬‬‫‪d‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪ds‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כעת נחשב את השטף ע"י האינטגרל‪:‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪1‬‬
‫שדה מגנטי מקיים (שדה ללא מקורות)‪:‬‬ ‫‪ F nˆ ds   F ( x, y, g ( x, y)) S  nˆ zˆ dxdy‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪S‬‬
‫אינטגרל קווי (בשדה משמר)‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪For more please visit – www.nsof.info‬‬ ‫דף נוסחאות בשדות אלקטרומגנטיים‬
‫הוא השטח שנוצר לאחר שהטלנו את המעטפת על‬ ‫הערה‪daz :‬‬
‫מישור ‪r , ‬‬

‫‪2‬‬
‫‪For more please visit – www.nsof.info‬‬ ‫דף נוסחאות בשדות אלקטרומגנטיים‬
‫מה קורה לשדות המגנטיים והחשמליים כאשר נתקרב‬
‫דיברגנט הוא שטף שיוצא מנקודה חלקי הנפח‬ ‫‪-‬‬ ‫קואורדינטות כדוריות ) ‪: ( r ,  , ‬‬
‫למשטח טעון או למשטח בעל זרם‪:‬‬
‫‪ -‬צפיפות הזרם המשטחית (עוברת דרך קו)‪.‬‬ ‫‪k‬‬ ‫שלה‪.‬‬ ‫‪ u  r  x  y  z2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪r0‬‬
‫‪ -‬דיברגנט משטחי (‪ 2‬מימדים במקום ‪.)3‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪-‬פועל רק על פונקציות וקטוריות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬

‫אם אין קווי כח אז הדיברגנט = ‪.0‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ u2   ‬‬ ‫‪0 ‬‬
‫למשל ‪ -‬עבור מישור ‪:xy‬‬
‫‪ u  ‬‬ ‫‪0    2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 3‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הגדרה‪:‬‬
‫‪x y‬‬ ‫‪F d a‬‬ ‫‪ hr  1‬‬
‫‪ x  r cos  sin ‬‬
‫‪ -‬השדות בצד של המשטח שהנורמל מצביע‬ ‫‪E1 , H 1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ F  lim V 0 Ò‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪ y  r sin  sin  ;  h  r‬‬
‫אליו‪.‬‬ ‫‪ z  r cos ‬‬ ‫‪ h  r sin ‬‬
‫‪ -‬השדות בצד המנוגד לכיוון הנורמל‪.‬‬ ‫‪E2, H 2‬‬ ‫קואורדינטות קרטזיות ( ‪ Fx‬רכיב ‪ x‬של ‪:) F‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ z‬‬
‫‪ -‬צפיפויות זרם נפחיות‪.‬‬ ‫‪J 1, J 2‬‬ ‫‪Fx Fy Fz‬‬ ‫‪dar  h h ds ds  r sin  d d‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ F ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪dv  h h hr ds ds dsr  r 2 sin  d d dr‬‬
‫‪ 0 n$ ( E1  E2 )  ‬‬ ‫רכיב אנכי‬ ‫קואורדינטות גליליות‪:‬‬ ‫הערה‪:‬‬
‫‪n$  ( E  E )  0‬‬ ‫רכיב משיקי‬ ‫‪1 ( r Fr ) 1 F Fz‬‬ ‫‪ -‬השטח שנוצר לאחר הטלת המעטפת על מישור ‪.  , ‬‬ ‫‪dar‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ F ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪r r‬‬ ‫‪r ‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪0 n$ ( H1  H 2 )  0‬‬ ‫רכיב אנכי‬

‫‪n$  ( H  H )  k‬‬
‫קואורדינטות כדוריות‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫רכיב משיקי‬
‫‪d‬‬ ‫) ‪1  ( r 2 Fr‬‬ ‫) ‪1  (sin  F‬‬ ‫‪1 F‬‬
‫‪n$ ( J 1  J 2 )   S k   ‬‬ ‫‪ F ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪r2‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r sin ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪r sin  ‬‬
‫הערה‪:‬‬ ‫‪( Curl / Rotor‬וקטור)‪:‬‬
‫‪( Et‬שדה משיקי) קרוב לשפת המוליך (מ ‪ 2‬הצדדים) תמיד‬ ‫‪-‬מתאר מערבוליות של שדה בנקודה‪.‬‬
‫יהיה אפס‪.‬‬ ‫‪-‬רוטור פועל רק על פונקציות וקטוריות‪.‬‬
‫ˆ‪i‬‬ ‫‪ˆj‬‬ ‫ˆ‪k‬‬
‫מוליך אידיאלי‪:‬‬
‫חומר שלא יכול לשאת בתוכו שדה חשמלי ומגנטי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪F ‬‬ ‫גרדיאנט )‪:   ( u1,u 2,u 3‬‬
‫‪E in  0 ; H in  0‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬
‫ˆ‪F xˆ F y‬‬ ‫ˆ‪F z‬‬ ‫‪ 1 d µ 1 d µ 1 d ‬‬
‫‪    uµ1‬‬ ‫‪ u2‬‬ ‫‪ u3‬‬ ‫‪ ‬‬
‫משוואת הלמהולץ‬ ‫קואורדינטות קרטזיות‪:‬‬ ‫‪ h1 du1‬‬ ‫‪h2 du2‬‬ ‫‪h3 du3 ‬‬
‫משוואת גלים עבור שדות בעלי תלות זמנית הרמונית בתווח חסר‬ ‫‪ Fz Fy‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ Fx Fz‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ Fy Fx ‬‬
‫מקורות (רחוק מהמקור)‪:‬‬ ‫‪F  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ xˆ  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ˆ‪ yˆ   x  y  z‬‬
‫‪ y‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪ z‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪‬‬ ‫דיברגנט ‪:  F‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪E  Re Eˆ ( x, y , z ) e  j t‬‬
‫קואורדינטות גליליות‪:‬‬ ‫‪F  ( F1 , F2 , F3 )  F1( u1 ,u2 ,u3 ) uµ1  F2( u1 ,u2 ,u3 ) uµ2  F3( u1 ,u2 ,u3 ) uµ3‬‬
‫‪ 1 Fz F ‬‬ ‫‪ Fr Fz  $ 1   (r F )  ( Fr ) ‬‬
‫‪ 2 Eˆ ( x, y, z )  K 02 Eˆ ( x, y , z )  0‬‬ ‫‪F  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪rˆ  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪r ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ˆ‪z‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ r ‬‬ ‫‪z ‬‬ ‫‪ z‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ F  divF  lim‬‬
‫‪ V 0‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ Fda‬‬
‫‪Ò‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪K 02   ‬‬ ‫קואורדינטות כדוריות‪:‬‬
‫‪ d‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫‪ c‬‬ ‫‪ F ‬‬
‫‪1   (sin  F ) F ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ˆ ‪1  1 Fr (r F ) ‬‬
‫‪rˆ  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ F  ‬‬ ‫‪ F1h2 h3    F2 h1h3    F3h2 h1  ‬‬
‫קוואזי סטטיקה‬ ‫‪r sin  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪r  sin  ‬‬ ‫‪r ‬‬ ‫‪ du1‬‬ ‫‪du2‬‬ ‫‪du3‬‬ ‫‪ h1h2 h3‬‬
‫כללי‪:‬‬ ‫ˆ ‪1   (r F )  ( Fr ) ‬‬ ‫רוטור ‪:   F  rot F  curl F curl-‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪-‬קיים זרם‪.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪14 2 F43‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪-‬זרם זה יוצר שדה חשמלי (משתנה בזמן)‪.‬‬
‫‪-‬השדה החשמלי יוצר שדה מגנטי (משתנה בזמן)‪.‬‬
‫ריכוז תכונות‪:‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪ lim‬‬
‫‪ ai 0‬‬ ‫‪ ai‬‬ ‫‪ F dl‬‬
‫‪Ñ‬‬
‫תכונות גרדיאנט‪:‬‬ ‫‪i‬‬ ‫רכיב‬
‫‪Ci‬‬
‫‪-‬השדה המגנטי יוצר שדה חשמלי חדש (משתנה‬
‫בזמן)‪.‬‬ ‫‪                ‬‬
‫‪-‬וכך הלאה‪...‬‬ ‫‪,  ‬‬ ‫פונקציות סקלריות‬
‫‪‬‬ ‫‪h1 uµ1 h2 uµ2 h3 uµ3‬‬
‫‪E    n e( n )  e(0) 0  e(1)1  e(2) 2  ...‬‬ ‫תכונות דיברגנט‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪F ‬‬
‫‪n 0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪   F  F         F‬‬ ‫‪h1h2h3 du1 du2 du3‬‬
‫‪H    n hn  h(0)  0  h(1)1  h(2) 2  ..‬‬
‫‪          2 ‬‬ ‫‪F1h1 F2h2‬‬ ‫‪F3h3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪n0‬‬
‫‪‬‬
‫‪J    n jn  j (0) 0  j (1)1  j (2) 2  ..‬‬ ‫תכונות רוטור‪:‬‬
‫‪n 0‬‬
‫‪       0‬‬ ‫אופרטורים דיפרנציאליים‬
‫‪‬‬ ‫גרדיאנט (וקטור) ‪:‬‬
‫‪    n           ..‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪n‬‬ ‫)‪(0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪  F  0‬‬ ‫‪-‬גרדיאנט בנקודה יהיה גודל השדה בכיוון שיתן‬
‫‪n 0‬‬ ‫שינוי מקסימאלי‪.‬‬
‫‪-‬לפי הנוסחאות וההסבר הנ"ל‪:‬‬ ‫‪    F       F        F‬‬ ‫‪-‬גרדיאנט פועל רק על פונקציות סקלאריות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ e0‬נוצר מהזרם‪.‬‬
‫‪    F    F    2 F‬‬
‫קואורדינטות קרטזיות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ h1‬נוצר מ‪.e0 -‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪xˆ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪yˆ ‬‬
‫‪‬‬
‫ˆ‪z‬‬
‫‪ e2 -‬נוצר מ‪ h1 -‬וכך הלאה‪...‬‬
‫‪  A  B   B    A  A    B ‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬

‫‪ -‬בדוגמא זו – ‪ e1, e3, h0, h2‬הם אפס‪.‬‬ ‫משפט הלמהולץ‬ ‫קואורדינטות גליליות‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1  $ ‬‬
‫‪ -‬אם לא היה ‪ e0‬הם כן היו קיימים‪.‬‬ ‫שדה וקטורי מוגדר עד כדי גרדיאנט של פונקציה הרמונית ע"י‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪rˆ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ˆ‪z‬‬
‫הדיברגנט והרוטור שלו‪.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r ‬‬ ‫‪z‬‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫‪ - T‬זמן מחזור‬ ‫אם נתונים הדיברגנט והרוטור של שדה וקטורי‪ ,‬ניתן לדעת מה‬ ‫קואורדינטות כדוריות‪:‬‬
‫‪ -‬הזמן שלוקח לגל לעבור את המערכת‬ ‫‪‬‬ ‫השדה עד כדי גרדיאנט של פונקציה המקיימת‪ :‬הלפלאסיין של‬
‫הפונקציה הוא אפס‪.‬‬
‫‪ - D‬אורך ההתקן‬ ‫‪‬‬ ‫ˆ ‪1 ‬‬ ‫ˆ ‪1 ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪rˆ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ - C‬מהירות האור‬ ‫‪F ;   F‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r ‬‬ ‫‪r sin  ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 ‬‬ ‫‪1 4 2 43‬‬
‫‪‬‬ ‫‪; k‬‬ ‫‪‬‬ ‫נתון‬
‫לפלאסיאן‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪ C‬‬ ‫‪ F  f i ( x , y , z )iˆ  f j ( x, y , z ) ˆj  f k ( x , y , z )kˆ  ‬‬
‫מותר להניח קוואזי סטטיקה אם מתקיימים אחד מהתנאים‬ ‫‪2   ; 2 F   F‬‬
‫הבאים‪:‬‬ ‫‪2   0‬‬
‫‪ D‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ 1 OR‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪.   t‬‬ ‫נבצע החלפת משתנים‬

‫תנאי שפה‬ ‫דיברגנט ‪( Div -‬סקלר)‪:‬‬

‫משוואות הקוואזי סטטיקה‪:‬‬
‫ראה ריכוז משוואת בעמוד האחרון‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪For more please visit – www.nsof.info‬‬ ‫דף נוסחאות בשדות אלקטרומגנטיים‬
‫‪-‬נתונה בעיה עם מטען במרחב ומתכת‪.‬‬ ‫שדות סטטיים‬
‫כאשר סוכמים פתרונות פרטיים‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬מחפשים את הפוטנציאל ‪ /‬השדה במרחב‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫הגדרות‪:‬‬
‫‪-‬ניצור בתוך המתכת מטען‪ ,‬ונתעלם מהמתכת‪.‬‬
‫)(‪   An sin() sinh‬‬ ‫‪-‬סופרפוזיציה של המטען המקורי והמטען החדש‬
‫מטען נפחי‪:‬‬
‫‪n 0‬‬
‫מקיימת את תנאי השפה‪.‬‬ ‫' ‪dq (r ')   ( r ') dv‬‬
‫נסכום את ‪ n‬מ‪ 0 -‬ולא מ ‪.1‬‬ ‫מטען שטחי‪:‬‬
‫הערה‪:‬‬ ‫' ‪dq (r ')   (r ') da‬‬
‫קואורדינטות גליליות‪:‬‬ ‫אסור לשקף לתוך התחום שבו אנו מחפשים את הפוטנציאל ‪/‬‬
‫הבעיה‪:‬‬ ‫מטען קווי‪:‬‬
‫שדה‪.‬‬
‫' ‪dq (r ')   (r ') dl‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 d ‬‬ ‫‪d ‬‬ ‫‪1 d 2 d 2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2 ‬‬ ‫‪ r   2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫שיקוף מטען לתוך כדור‪( :‬הכדור לא מוארק)‬ ‫מטען נקודתי‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪r dr ‬‬ ‫‪dr  r d 2 dz 2‬‬ ‫‪ – d‬מרחק המטען המקורי מראשית הצירים‪.‬‬ ‫)' ‪dq (r‬‬
‫‪‬‬ ‫‪B.C‬‬ ‫‪ – D‬מרחק המטען המשוקף מראשית הצירים‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ – q‬המטען המקורי‪.‬‬
‫שדה שיוצרים מטענים נקודתיים‪:‬‬
‫הפרדת משתנים‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫) ‪dq (r i‬‬
‫‪ iˆ ' ‬‬
‫‪ – Q‬המטען המשוקף‪.‬‬
‫) ‪  R (r )  ( ) Z ( z‬‬ ‫‪ – R‬רדיוס הכדור‪.‬‬ ‫‪E (r ) ‬‬
‫‪4 0 i ( ri  r ) r  r ' 2‬‬
‫‪ 1 1 d‬‬ ‫'' ‪1  '' Z‬‬ ‫‪R2‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪i‬‬

‫‪    r R '   2  ‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪D‬‬

‫‪d‬‬
‫‪; Q  q‬‬
‫‪d‬‬ ‫) ‪iˆ( r ' r‬‬
‫‪ R r dr‬‬ ‫‪r ‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫לכוון ‪. r‬‬ ‫'‪r‬‬ ‫הוא וקטור יחידה המצביע מכוון‬
‫‪i‬‬
‫‪ B.C‬‬
‫‪‬‬ ‫משוואות לפלס ופואסון‬ ‫ע"פ האקסיומה שהמטען רציף‪:‬‬
‫'' ‪ ‬‬ ‫משוואת לפלס‪:‬‬ ‫ˆ ‪1‬‬ ‫) ‪dq( ri‬‬
‫‪4 0 i ( ri r ) r  r ' 2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪2   0‬‬ ‫‪E (r ) ‬‬ ‫‪i ' ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫משפט מינימום מקסימום‪:‬‬ ‫‪i‬‬
‫'' ‪ Z‬‬
‫היא פתרון של משוואת לפלס בתחום כלשהו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הערה‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  k z2‬‬ ‫מטען נקודתי הוא הלם במרחב‪ .‬בנקודה עצמה – צפיפות המטען‬
‫‪ Z‬‬ ‫‪-‬לכן ‪ ‬אינה יכולה לקבל ערך מקסימלי או מינימלי‬ ‫אינסופית‪ .‬לכן עבור מטען נקודתי‪:‬‬
‫‪ 1 d‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫מוחלט בתחום זה‪ ,‬אלא רק על שפתו (אך נוכל‬ ‫)' ‪ ( r )  q  (r  r‬‬
‫‪   r R '  R  2  k z2 ‬‬ ‫‪ 0‬‬ ‫לקבל אוכף)‪.‬‬
‫‪ r dr‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪‬‬
‫שימו לב! תנאי השפה הבאים יכולים להתקיים (אך לא תמיד)‪:‬‬
‫אם ‪ ‬קבוע על שפת התחום ‪ -‬אז בתוך התחום‬ ‫‪-‬‬ ‫פוטנציאל סקלרי (חשמלי)‪:‬‬
‫הוא שווה לאותו קבוע‪.‬‬ ‫הגדרה‪ :‬העבודה שיש להשקיע כדי להביא מטען בוחן מאינסוף‬
‫) ‪ (0)   (2‬‬ ‫לנקודה‪.‬‬
‫הערה‪:‬‬ ‫הערה‪ :‬כאשר מוצאים פוטנציאל מתוך שדה‪ ,‬הוא יהיה יחיד עד‬
‫) ‪ '(0)   '(2‬‬ ‫כדי קבוע‪.‬‬
‫פתרון למשוואת לפלס הוא יחיד‪.‬‬
‫‪R(0) , R(  )  ‬‬
‫מקסימום מוחלט‪:‬‬ ‫עבור מטען נקודתי‪:‬‬
‫פתרון טריוויאלי‪:‬‬ ‫‪ - r‬הוקטור מהראשית לנקודה בא אנו רוצים למצוא את‬
‫‪d2‬‬ ‫‪d2‬‬ ‫‪d2‬‬
‫‪ k 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪2‬‬
‫& ‪0‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0 & 2 0‬‬ ‫הפוטנציאל‪.‬‬
‫‪dx‬‬ ‫‪dy‬‬ ‫‪dz‬‬ ‫’‪ - r‬הוקטור מהראשית לנקודה בה נמצא המטען‪.‬‬
‫) ‪  ( A  B ln(r ))(C  D  )( E  F z‬‬ ‫מינימום מוחלט‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪q‬‬
‫פתרון לא טריוויאלי ראשון‪:‬‬ ‫‪ (r ) ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪d2‬‬ ‫‪d2‬‬ ‫‪d2‬‬ ‫' ‪4 0 r  r‬‬
‫‪2  0 ; k z2  0‬‬ ‫‪2‬‬
‫& ‪0‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0 & 2 0‬‬
‫‪dx‬‬ ‫‪dy‬‬ ‫‪dz‬‬ ‫עבור מטען לא נקודתי‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  ( A r   B r‬‬ ‫)) ‪) (C cos( )  D sin(‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫) ‪( E  F z‬‬
‫משוואת פואסון‪:‬‬ ‫‪ (r ) ‬‬
‫‪4 0‬‬ ‫‪‬‬ ‫' ‪r r‬‬
‫)' ‪dq( r‬‬
‫‪‬‬
‫‪    ‬פתרון לא טריוויאלי שני‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫האינטגרל הוא על כל המטענים הנקודתיים במרחב‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2  0 ; k z2  0‬‬
‫הערה‪:‬‬ ‫דיפול‪:‬‬
‫‪k z2   z2‬‬ ‫פתרון למשוואת פואסון הוא יחיד עד כדי קבוע מכיוון שמשפט‬ ‫‪ - d‬המרחק בין מטעני הדיפול‪.‬‬
‫המינימום‪-‬מקסימום לא תקף למשוואת פואסון‪.‬‬ ‫‪ - θ‬הזווית בין וקטור ‪ r‬לציר ‪.y‬‬
‫)) ‪  ( AJ  z r  BN  z r )(C cos( )  D sin(‬‬
‫‪P  q d‬‬

‫‪.r‬‬
‫פתרון משוואת לפלס ‪ -‬הפרדת משתנים‬
‫)‪( Ee z z  yFe  z rz1‬‬
‫קואורדינטות קרטזיות‪:‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪q+‬‬ ‫הבעיה‪:‬‬ ‫‪cos‬‬

‫‪.‬‬
‫‪r2‬‬ ‫הערה‪:‬‬ ‫‪2‬‬
‫פונקציית בסל‪.‬‬
‫‪x‬‬ ‫פונקציית ‪ J‬היא‬ ‫‪‬‬ ‫‪d2‬‬ ‫‪d2‬‬ ‫‪d2‬‬
‫‪q-‬‬ ‫פונקציית ‪ N‬היא פונקציית נוימן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪   2 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 2  0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪dx‬‬ ‫‪dy‬‬ ‫‪dz‬‬
‫נוכל למצוא את ‪ J, N‬ע"פ טבלאות ידועות‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪B.C‬‬ ‫פוטנציאל שיוצר דיפול בנקודה ‪:r‬‬
‫‪‬‬
‫קואורדינטות כדוריות‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪cos ‬‬
‫הפרדת משתנים‪:‬‬ ‫‪ (r ) ‬‬ ‫‪P 2‬‬
‫הבעיה‪:‬‬ ‫) ‪  X ( x ) Y ( y ) Z ( z‬‬ ‫‪4 0‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 d  2 d ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪d ‬‬ ‫‪d ‬‬
‫‪    r 2 dr  r  dr  r 2 sin  d  sin  d ‬‬
‫‪P‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫'' ‪ X '' Y '' Z‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪2 cos  r$ sin  $‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ X‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪4 0 r 3‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪d 2‬‬ ‫‪ B.C‬‬ ‫שימו לב! הזווית ’טטה’ נמדדת מציר ‪ y‬ולא מציר ‪.x‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 2 2‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪r sin  dz 2‬‬
‫'' ‪X‬‬ ‫'' ‪Y‬‬ ‫'' ‪Z‬‬ ‫פיתוח‪:‬‬
‫‪ B.C‬‬ ‫; ‪ k x2‬‬ ‫; ‪  k y2‬‬ ‫‪ k z2‬‬ ‫קירובים‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪Z‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪k x2  k y2  k z2  0‬‬ ‫‪ 1  a x , x  1‬‬
‫הפרדת משתנים‪:‬‬ ‫‪1  a x‬‬
‫פתרון טריוויאלי‪:‬‬
‫) ‪  R (r ) T ( )  (‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪k x2  k y2  k z2  0‬‬ ‫‪r1  r  cos  ; r2  r  cos ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪sin 2  d 2‬‬ ‫‪sin  d‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 0‬‬
‫‪R dr‬‬
‫‪ r R ' ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪T d‬‬
‫‪‬‬
‫‪  sin  T ' ‬‬ ‫) ‪  ( A  B x)(C  D y )( E  F z‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪q  1‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪‬‬ ‫פתרון לא טריוויאלי‪:‬‬ ‫‪ (r ) ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 d 2‬‬ ‫‪k x2  0 ; k y2  0 ; k z2  0‬‬ ‫‪4 0  r1‬‬ ‫‪r2 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ d‬‬ ‫‪j k y y‬‬ ‫‪ j k y y‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  ( A e j kx x  B e  jkx x ) (C e‬‬ ‫‪ D e‬‬ ‫)‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪B.C‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪q 1 ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫) ‪( E e jk z z  F e  jk z z‬‬ ‫‪ (r ) ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪4 0 r ‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪‬‬
‫שימו לב! תנאי השפה הבאים יכולים להתקיים (אך לא תמיד)‪:‬‬ ‫)) ‪ ( A%cos(k x x )  B%sin( k x x ))(C%cos(k y y )  D%sin(k y y‬‬ ‫‪ 1  2 r cos  1  2 r cos  ‬‬
‫) ‪ (0)   (2 ) ;  '(0)   '(2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫)) ‪( E%cos(k z z )  F%sin(k z z‬‬
‫) ‪T(0)  T( ) ; T '(0)  T '(‬‬ ‫‪q 1 ‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪‬‬
‫הערות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪cos   1 ‬‬ ‫‪cos  ‬‬
‫‪4 0 r ‬‬ ‫‪2r‬‬ ‫‪2r‬‬ ‫‪‬‬
‫‪R(0) , R(  )  ‬‬ ‫לפחות אחד מבין ‪ kx, ky, kz‬חייב להיות מרוכב בכדי‬ ‫‪-‬‬
‫שיתקיים שסכומם ‪.0‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪q d‬‬
‫החלפת משתנים‪:‬‬ ‫‪ (r ) ‬‬ ‫‪cos ‬‬
‫‪4 0 r 2‬‬
‫שיקופים‬
‫‪4‬‬
‫‪For more please visit – www.nsof.info‬‬ ‫דף נוסחאות בשדות אלקטרומגנטיים‬
‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪u  cos  :‬‬
‫‪n$ (1  2 ) ‬‬ ‫‪1  2 ‬‬
‫‪dn‬‬ ‫‪dn‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ 1 d 2‬‬
‫)‪   r R '  l (l  1‬‬
‫‪ R dr‬‬
‫‪ d ‬‬ ‫‪dT ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪m2 ‬‬
‫‪ (1  u ) du  T( u )  l (l  1)  1  u 2   0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪d‬‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫שדה מגנטי בתחום פשוט קשר‪:‬‬
‫'' ‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ m 2‬‬
‫הגדרת תחום פשוט קשר (ללא חורים)‪:‬‬ ‫פתרון בעיית פואסון‬ ‫‪ ‬‬
‫נדבר על שדה חשמלי או מגנטי שמקיים‪:‬‬ ‫פתרון טריוויאלי‪:‬‬
‫ניתן לכווץ כל עקומה סגורה לנקודה בודדת ולהשאר בתחום‪.‬‬ ‫‪ 0E  f‬‬ ‫‪ml 0‬‬
‫הערה‪:‬‬ ‫שדה זה לא משמר ולכן אין לו פונקציה קדומה (פוטנציאל)‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  C‬‬ ‫‪‬‬
‫אם התחום אינו פשוט קשר‪ ,‬אך ב"חור" לא זורם זרם ‪ -‬אז התנאי‬ ‫‪   A ln  tan  B ‬‬ ‫‪ D  E  F  ‬‬
‫הנ"ל עדיין מתקיים‪.‬‬ ‫כל שדה ניתן לפרק לסכום של ‪ 2‬שדות (פרטי והומוגני) בעלי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪  r‬‬ ‫‪‬‬
‫התכונות הבאות‪:‬‬
‫נתון תחום ‪( D‬פשוט קשר) שבתוכו זורמת צפיפות זרם ‪Jin‬‬ ‫‪E  E p  Eh‬‬ ‫פתרון לא טריוויאלי ראשון‪:‬‬
‫ומחוץ לו זורמת צפיפות זרם ‪.Jout‬‬ ‫‪m0‬‬
‫השדה המגנטי שיווצר בתחום ‪ D‬הוא סופרפוזיציה של השדה‬ ‫‪   Eh  0‬‬ ‫‪ ‬‬
‫הנוצר מ ‪ Jin‬והשדה הנוצר מ ‪.Jout‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪B ‬‬
‫כלומר‪ Hin ,‬ו ‪( Hout‬בהתאמה לזרמים) מוגדרים רק בתוך‬ ‫‪  E p  0‬‬ ‫‪    Al r l  l l1 ‬‬
‫‪l 0 m0 ‬‬ ‫‪r ‬‬
‫התחום ‪.D‬‬ ‫בד"כ את השדה הפרטי נוכל לבחור כפי רצוננו (יש אינסוף‬
‫כאלה)‪ ,‬אך ברגע שבחרנו אותו‪ ,‬יש עבורו רק שדה הומוגני‬ ‫) ‪ Cm sin(m  )  Dm cos(m  )  Pl m(cos‬‬
‫אחד‪.‬‬ ‫‪123‬‬
‫‪H  H in  H out‬‬ ‫‪m‬‬ ‫לא בחזקת‬

‫אם נציב את השדות במשוואה של ‪ E‬נקבל‪:‬‬ ‫‪ P‬היא פונקציית לג'נדר‪.‬‬

‫‪  H out  0‬‬ ‫‪  H in  0‬‬ ‫‪   0 E  f    ( 0 E p   0 Eh )  f‬‬ ‫הפונקציה תלקח מטבלה‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪; ‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬
‫‪   H out  0‬‬ ‫‪   H in  0‬‬ ‫‪    0 E p     0 Eh  f‬‬ ‫מקור נקודתי‪:‬‬
‫‪14 2 43‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪P00  1‬‬
‫עבור ‪ Hout‬מתקיים‪:‬‬
‫‪  0Ep  f‬‬ ‫התנהגות דיפול‪:‬‬
‫‪ H out    m‬‬ ‫כעת נוכל למצוא את ‪ Ep‬ע"י אינטגרציה על ‪.f‬‬ ‫‪P10  cos ‬‬
‫‪‬‬
‫‪   H out  0‬‬ ‫את ‪ Eh‬נוכל למצוא בעזרת הפוטנציאל ותנאי השפה של הבעייה‪.‬‬ ‫‪P11  sin ‬‬
‫יש לזכור שסכום של תנאי השפה של הפתרון הפרטי וההומוגני‬
‫‪  m  0‬‬
‫‪2‬‬
‫חייבים לקיים את תנאי השפה של השדה המקורי‪.‬‬ ‫‪ 4‬מטענים ‪ -‬קואדריפול‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫מגנטו‪-‬סטטיקה‬ ‫‪P  cos(2 ) ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫בכדי למצוא את ‪ Hin‬ניתן להשתמש בחוק ביו‪-‬סבר‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫שדה מגנטי מקיים‪:‬‬
‫) ‪P21  sin(2‬‬
‫פולריזציה‬ ‫‪  0 H  0 J ;  0 H  0‬‬
‫כללי‪:‬‬ ‫‪P22  cos(2 )  1‬‬
‫‪-‬מדובר על חומר לא אידיאלי תחת שדה חשמלי‪.‬‬ ‫שטף מגנטי‪:‬‬
‫‪-‬בחומר קיימים מטענים חופשיים ומטענים לא‬
‫חופשיים‪.‬‬
‫‪   0 Hds‬‬ ‫שיטות להגעה למשוואת לפלס‪:‬‬
‫‪S‬‬
‫‪.1‬‬
‫מטעני פולריזציה ‪ -‬מטענים לא חופשיים הנמצאים‬ ‫‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪J ‬‬
‫‪d ‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫בדיפול‪.‬‬ ‫חוק ביו‪-‬סבר‪( :‬מציאת שדה מגנטי ע"י צפיפות זרם)‬
‫נכון רק עבור שדה מגנטי המקיים‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪  J    E  0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫מטענים בחומר מקוטב (בנפח ‪:)V‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪J   E‬‬
‫‪ H  0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪J ( r ')  iˆr ' r‬‬
‫‪ d $‬‬
‫‪4 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪------‬‬

‫‪H‬‬ ‫' ‪dV‬‬

‫‪------‬‬
‫‪------‬‬

‫‪   k  dt  n14‬‬
‫‪( J1  J 2 )  0‬‬
‫‪2‬‬
‫'‪r r‬‬ ‫‪2 43‬‬
‫'‪V‬‬
‫‪‬‬ ‫{‬ ‫‪0‬‬ ‫‪  E  0‬‬
‫‪1 J ( r ') dV ' iˆr ' r‬‬
‫‪0‬‬
‫‪++++++‬‬
‫‪‬‬
‫‪dH ‬‬
‫‪++++++‬‬

‫‪ k   s E‬‬
‫‪++++++‬‬

‫‪ - )P‬גדול) צפיפות נפחית של דיפולים‪.‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪4‬‬ ‫'‪r r‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ -‬סה"כ המטען בגוף מקוטב בעל נפח ‪.V‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫שיטות למציאת תנאי שפה‪:‬‬
‫הערה‪( :‬שימושי למציאת צפיפות הזרם)‬
‫‪Q  QT  QP  0‬‬ ‫‪J da dl  J dV  I dl‬‬ ‫‪J   E‬‬
‫‪ -‬סה"כ המטען משטחי על השפה של ‪.V‬‬ ‫‪QT‬‬ ‫‪J   0  E  0  n$ E  n$   0‬‬
‫פוטנציאל וקטורי (מגנטי)‪:‬‬
‫‪ P da‬‬
‫‪QT   Ò‬‬
‫‪S  dV‬‬
‫‪ 2 A   0 J‬‬ ‫שרטוט שדה ופוטנציאל‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫' ‪J r‬‬ ‫פוטנציאל‪:‬‬
‫‪ -‬סה"כ מטען הפולריזציה בנפח של ‪.V‬‬ ‫‪QP‬‬ ‫‪A 0‬‬
‫‪4‬‬ ‫' ‪' (r  r ') dV‬‬ ‫נשרטט קווים שווי פוטנציאל ע"י הצבת‪:‬‬
‫‪  const‬‬
‫‪ P da‬‬
‫‪QP   Ò‬‬
‫‪S  dV‬‬
‫‪V‬‬

‫לדוגמא‪:‬‬
‫פיתוח‪:‬‬
‫ניתן להתייחס לחומר מקוטב כאוסף של דיפולים‪.‬‬ ‫כל שדה וקטורי שהדיב' שלו ‪ 0‬ניתן להציג כרוטור של שדה‬ ‫‪1‬‬
‫‪  x y  const‬‬
‫צפיפויות נפחיות של מטענים חופשיים ולא חופשיים‪:‬‬
‫וקטורי אחר (‪.)A‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪  F  P‬‬ ‫‪0 H    A‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪y  a const ‬‬
‫‪ p   P‬‬ ‫) ‪ 0 J     0 H    (  A‬‬ ‫‪x‬‬
‫שדה‪:‬‬
‫‪ -  F‬צפיפות מטענים חופשיים‪.‬‬
‫‪ ( A )   2 A   0 J‬‬ ‫‪.1‬נשרטט את כיוון השדה בלבד‪.‬‬
‫‪.2‬ביציאה ממשטח שווה פוטנציאל‪ ,‬השדה תמיד יהיה מאונך‬
‫‪ -  P‬צפיפות מטעני פולריזציה נפחית‪.‬‬ ‫כל שדה וקטורי ניתן לתאר כסכום של ‪ 2‬שדות אחרים‪:‬‬ ‫למשטח‪.‬‬
‫‪A  A1  A2‬‬ ‫‪.3‬כיוון קווי השדה תמיד יהיה מאונך לקווים שווי פוטנציאל‪.‬‬
‫משפט גאוס עבור פולריזציה‪:‬‬ ‫‪.4‬נצייר תמיד כיוון של שדה ולא קווים שווי שדה‪.‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ P da   ‬‬
‫‪Ò‬‬ ‫‪123‬‬‫‪P dv‬‬ ‫‪ - A2‬סולונואידי‬ ‫‪ – A1‬אירוטציוני‬ ‫הערות כלליות לפתרון משוואת לפלס‪:‬‬
‫‪-‬נתחיל בפתרון הטריוויאלי‪ .‬אם הוא לא עובד נעבור‬
‫‪14 2 43‬‬
‫‪S  dV‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪p‬‬
‫‪A2  0‬‬ ‫‪  A1  0‬‬ ‫ללא טריוויאלי‪.‬‬
‫‪ QP‬‬
‫‪-‬אם הפונציאל על השפה סופי‪ ,‬אז גם בתוך התחום‬
‫חוק שימור מטען פולריזציה‪:‬‬ ‫לכן‪:‬‬ ‫הוא יהיה סופי (ע"פ משפט המקס' ‪ /‬מינ')‪.‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪0 H    A    ( A1  A2 )    A2‬‬ ‫‪-‬אם הרכיב המשיקי (טנגנטי) של השדה ליד שפה‬
‫‪J P    p‬‬ ‫שווה אפס‪ ,‬אז הפוטנציאל על השפה הוא קבוע‪.‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪ A2  A  A  0‬‬ ‫‪-‬פוטנציאל (עבודה) על גבי משטח מושפע אך ורק‬
‫‪d‬‬ ‫מהרכיב של השדה שמשיק למשטח‪.‬‬
‫‪JP   P‬‬ ‫‪(  A )   2 A   0 J‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪123‬‬
‫מומנט כח מגנטי‪:‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪   E dl‬‬
‫‪N   0m  H‬‬ ‫‪ 2 A   0 J‬‬
‫‪-‬יש אי רציפות ברכיב האנכי של השדה אבל אין אי‬
‫מומנט דיפול מגנטי‪:‬‬ ‫רציפות בפוטנציאל‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪For more please visit – www.nsof.info‬‬ ‫דף נוסחאות בשדות אלקטרומגנטיים‬
‫‪ m‬הוא מומנט הדיפןל המגנטי‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪S  E  H  ( E 0  E1..)  ( H 0  H 1..‬‬
‫‪imp ‬‬ ‫‪; 0  0  2‬‬ ‫הוא מומנט דיפול של לולאה בה זורם זרם ‪ I‬ובעלת שטח ‪.S‬‬
‫‪‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪d‬‬ ‫כיוון המומנט נקע לפי כלל יד ימין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪  S  PS  Pd  PP  PB ‬‬ ‫‪ We  Wh ‬‬
‫‪j‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪m  I S‬‬
‫‪  1‬‬
‫‪jk 2‬‬ ‫‪jk  2 1‬‬ ‫‪jk‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪1 ; e‬‬ ‫‪ 1 ; e‬‬ ‫‪; e‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ j‬‬

‫‪sin( k0 t ) ‬‬

‫‪e jk0 t  e jk0 t‬‬
‫‪;cos(k0 t ) ‬‬
‫‪e jk0 t  e  jk0 t‬‬ ‫‪‬‬
‫{ ‪  E  H ‬‬
‫{ ‪J S E ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪J  E  E  ‬‬
‫‪dP‬‬

‫‪2j‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1 42 43‬‬ ‫‪PS‬‬ ‫‪Pd‬‬ ‫‪1 2 dt‬‬
‫‪3‬‬ ‫קיטוב מגנטי וקיטוב חשמלי‪:‬‬
‫‪ S‬‬ ‫‪PP‬‬
‫דיפול בודד‬
‫‪e x  e x‬‬ ‫‪e x  e x‬‬ ‫קיטוב חשמלי‪:‬‬
‫‪sinh ‬‬ ‫‪; cosh ‬‬ ‫‪dM d  1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 0 H ‬‬ ‫‪   0 E  0 H ‬‬ ‫‪p  qd‬‬
‫‪dt 1‬‬
‫‪1 4 2 43‬‬ ‫‪dt 4 24 44 2 424 4 43‬‬
‫‪e x  e x‬‬ ‫קיטוב מגנטי‪:‬‬
‫‪sin( j x )  j sinh( x )  j ‬‬ ‫‪PB‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪ We Wh ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪0m  qm d‬‬
‫‪e x  e x‬‬ ‫שונות‬ ‫צפיפות נפחית של דיפולים‬
‫‪cos( j x )  cosh( x ) ‬‬ ‫זהות מתמטית (תמיד נכון)‪:‬‬ ‫קיטוב חשמלי‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪P‬‬
‫) ‪sin( ax‬‬
‫‪‬‬
‫‪bx‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  ( n$)  ( ) n$‬‬
‫‪sin c ( ax ) ‬‬ ‫‪;  sin c( )dx ‬‬ ‫‪dn‬‬ ‫קיטוב מגנטי‪:‬‬
‫‪ax‬‬ ‫‪‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫הספק‪:‬‬ ‫‪0 M‬‬
‫‪‬‬ ‫‪N 1 ‬‬ ‫‪P  VI‬‬ ‫צפיפות נפחית של מטעני פולריזציה‬
‫‪‬‬ ‫) ‪f ( n )    f (l  kN‬‬ ‫נפח של כדור‪:‬‬ ‫קיטוב חשמלי‪:‬‬
‫‪n ‬‬ ‫‪l  0 k ‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪V   R3‬‬ ‫‪ P   P ; J P ‬‬ ‫‪P ; J P    P‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪S n$ ( J 2  J 2 )ds  Ñ‬‬
‫‪ k n$c dl  dt S  ds‬‬
‫‪C‬‬
‫שטח מעטפת של כדור‪:‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫תנאי שפה‪:‬‬
‫‪S  4 R 2‬‬ ‫‪d‬‬
‫זהות גרין‪:‬‬
‫) ‪ P  nˆ ( P1  P2 )   P  nˆ ( J P1  J P 2‬‬
‫מד"ר מסדר ראשון‪:‬‬ ‫‪dt‬‬
‫) ‪y ' a( x ) y  b( x‬‬ ‫‪   d a        dV‬‬
‫‪Ò‬‬
‫‪s  dV‬‬
‫‪2‬‬

‫‪V‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫קיטוב מגנטי‪:‬‬
‫‪ e‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪a( x ) dx‬‬
‫) ‪( x‬‬ ‫‪, c  0‬‬ ‫שדה של תיל אינסופי‪:‬‬ ‫‪ m  ( 0 M ) ; J m ‬‬ ‫‪( 0 M ) ; J m    m‬‬
‫‪ $‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪y‬‬
‫‪1‬‬
‫‪( x ) ‬‬
‫‪‬‬
‫‪  ( x ) b( x ) dx  c‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪E‬‬
‫‪2 0 r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪d‬‬
‫תנאי שפה‪:‬‬

‫פוטנציאל של תיל אינסופי‪:‬‬ ‫) ‪m  nˆ ( 0 M 1  0 M 2 )   m  nˆ ( J m1  J m 2‬‬

‫‪dt‬‬
‫במד"ר ‪ -‬אם הפתרון הפרטי תלוי בהומוגני‪:‬‬ ‫‪  r ‬‬ ‫סוספטביליות חשמלית‪:‬‬
‫הולכים איבר איבר באגף ימין‪ ,‬מחשבים לו את הערך העצמי‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ln ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ויוצרים לפי הנוסחה איבר מתאים בפתרון הפרטי‪.‬‬ ‫‪2 0  rref ‬‬
‫‪‬‬
‫‪"( -‬קחי") קבוע המתאר את שינוי הדיפול כתלות בהפעלת‬
‫אם נתקלים פעמים באותו ערך עצמי חייבים לקחת את האיבר‬ ‫שדה מכוונים שונים‪.‬‬
‫עם הפולינום בעל החזקה הגבוהה ביותר‪.‬‬ ‫פוטנציאל של דיסקה טעונה (ממוקמת ב ‪ )Z=h‬על ציר ‪:Z‬‬
‫‪y p  x m e x [( c0 x 0  ...  ck x k ) cos(bx ) ‬‬ ‫‪P   0  E ;  r  1   ;    0 r‬‬
‫‪0 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪R 2  ( z  h)2  z  h ‬‬ ‫‪D  0E  P   E‬‬
‫‪ ( c%‬‬‫]) ‪0 x  ...  ck x ) sin(bx‬‬
‫‪0‬‬
‫‪% k‬‬ ‫‪2 0 ‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ - k‬המעלה הכי גבוהה של הפולינום ) ‪ f ( x‬באגף ימין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ z  z0 ‬‬ ‫‪ R 2   z  z0 ‬‬ ‫‪ ‬יכול להיות גם מטריצה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ - m‬הריבוי של השורש ‪( ‬בפולינום האופייני) שמופיע באגף‬ ‫‪2 0‬‬
‫‪-‬חומר איזוטרופי = מגיב לשדה חשמלי מכל‬
‫שמאל וגם באגף ימין‪.‬‬ ‫דיפול של חוטים אינסופיים (ממוקם בראשית)‪:‬‬ ‫הכיוונים באותו האופן‪.‬‬
‫‪ d cos ‬‬
‫סדרה חשבונית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פולריזציה ‪ -‬חומרים מקוטבים‪:‬‬
‫‪2 0 r‬‬
‫‪an  a0  n d‬‬ ‫‪D  0E  P   E‬‬
‫שדה מגנטי על ציר ‪ Z‬מטבעת שזורם בה זרם‪:‬‬
‫‪n 1‬‬
‫‪IR 2 z$d‬‬ ‫‪B   0 H  0 M‬‬
‫‪2‬‬
‫‪S n  ( a0  a n ) ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3‬‬

‫סדרה הנדסית‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4  R 2  z‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪H ‬‬
‫‪dD‬‬
‫‪ JF‬‬ ‫‪nˆ  ( E1  E2 )  0‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪N‬‬
‫‪1  q 2 N 1‬‬ ‫‪N‬‬
‫‪1  q N 1‬‬ ‫קבל‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪qk  q  N ‬‬
‫‪1 q‬‬
‫;‬ ‫‪‬‬ ‫‪qk ‬‬
‫‪1 q‬‬ ‫‪V  E d ; E ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪E  B  0‬‬ ‫‪nˆ ( D1  D2 )  F‬‬
‫‪k  N‬‬ ‫‪k 0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪dt‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫לוח אינסופי טעון‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪D   F‬‬ ‫‪nˆ  ( H1  H 2 )  k F‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪k 1‬‬
‫‪  qk‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪z0‬‬
‫‪k 0‬‬ ‫‪k 1‬‬ ‫‪ 2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪B  0‬‬ ‫‪nˆ 0 ( B1  B2 )  0‬‬
‫זהויות טריגונומטריות‪:‬‬ ‫‪E‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪z0‬‬
‫‪ 2 0‬‬ ‫כללים עבור מתכות‬
‫‪ .1‬מתכת היא גוף שווה פוטנציאל‪.‬‬
‫שדה של תיל אינסופי הטעון במטען‪:‬‬ ‫‪ .2‬השדה בתוך\על המתכת הוא אפס‪.‬‬
‫‪ µ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ .3‬מתכת "חוסמת" קווי שדה‪.‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪r ;  ‬‬ ‫) ‪ln( r‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬משטח מתכת אינסופי שמצדו העליון נמצא מטען אז‬
‫‪2 0 r‬‬ ‫‪2 0‬‬
‫מצדו התחתון השדה אפס‪.‬‬
‫פוטנציאל ושדה מטבעת שמרכזה על ציר ‪ z‬ב‪:z = d -‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪q z‬‬ ‫וקטור פויינטינג ומשפט פויינטינג‬
‫‪‬‬ ‫‪;E‬‬ ‫ˆ‪z‬‬
‫‪4 0‬‬ ‫‪(z  d )  R‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4 0 (( z  d )2  R 2 )3/ 2‬‬ ‫‪ -‬וקטור פויינטינג הוא שטף ההספק המבוזבז‪.‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪ -‬צפיפות הספק המקורות – כמה אנרגיה המקורות‬ ‫‪PS‬‬
‫שדה של דיפול תלת מימדי שנמצא על ציר ‪:y‬‬ ‫מספקים למערכת‪.‬‬
‫(נכון רק עבור מצב שבו אנו רחוקים מאוד מהדיפול)‬
‫‪p‬‬ ‫‪ -‬צפיפות הספק הפסדי ההולכה (מתוך חוק אוהם) ‪.‬‬ ‫‪Pd‬‬
‫‪E‬‬ ‫ˆ‪sin  sin  r‬‬ ‫‪ -‬צפיפות האנרגיה של השדה המגנטי‪/‬חשמלי‪.‬‬ ‫‪We ,h‬‬
‫‪2 0‬‬
‫כח קולומבי‪:‬‬ ‫‪ -‬צפיפות ההספק המושקע בקיטוב חשמלי‪.‬‬ ‫‪Pp‬‬
‫‪qq‬‬ ‫‪q1‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪PB‬‬
‫‪F  1 22 ; E‬‬ ‫‪;  1‬‬ ‫‪ -‬צפיפות ההספק המושקע במגנטיזציה‪.‬‬
‫‪4 0 r‬‬ ‫‪4 0 r 2‬‬ ‫‪4 0 r‬‬

‫שדה ופוטנציאל‪:‬‬
‫לכל שדה המקיים את המשוואה הבאה קיים פוטנציאל (פונקציה‬
‫קדומה) ‪.‬‬
‫‪  E  0  E  ‬‬
‫אחרים‪:‬‬

‫‪6‬‬
For more please visit – www.nsof.info ‫דף נוסחאות בשדות אלקטרומגנטיים‬
     C  d d sin(  )   sin 
m  l  0 :    A ln  tan  B   D  E  F    J    ; n$ ( J 1  J 2 )   k    cos(  )  cos 
  2   r  dt dt
:‫פתרון לא טריוויאלי ראשון‬ tan(  )   tan 
 
B   :‫זרמים‬ tan  cot   1
m  0 :     Al r  l l1  l
dq
l 0 m  0  r  I  lim  [ Amper ] sin 2   cos2   1
dt 0 dt
 Cm sin( m  )  Dm cos(m  )  Pl m(cos ) 1  tan 2   1 / cos2 
123 dI A
m ‫לא בחזקת‬ J $
i lim [ 2] ‫צפיפות זרם נפחית‬ 1  cot 2   1 / sin 2 
da 0 da m
 sin(2 )  2 sin  cos 
P  1 ; P  cos ; P  sin 
0 0 1
0 1 1
J da dl  J dV  I dl cos(2 )  cos 2   sin 2 
1 1
P20  cos(2 )  ; P2  sin(2 ) ; P22  cos(2 )  1 dI  J da cos   J da  ‫זרם דרך משטח‬ cos(2 )  2 cos2   1
3
cos(2 )  1  2 sin 2 
:‫סבר‬-‫חוק ביו‬ I A   J da  A ‫זרם דרך משטח‬
A
tan(2 )  2 tan  /(1  tan 2  )
1 J ( r ')  iˆr ' r 1 J ( r ') dV ' iˆr ' r dI A sin(3 )  3sin   4 sin 3 
H
4 
V' r r '
2 dV '  dH 
4 r r '
2 K $
i lim
dl  0 dl
[ ]
m
‫צפיפות זרם שטחית‬
cos(3 )  4 cos3   3cos 

:‫ חומרים מקוטבים‬- ‫פולריזציה‬ sin   sin   2 sin( a / 2   / 2) cos(a / 2   / 2)
K    R
D  0E  P   E sin   sin   2 sin( a / 2   / 2) cos(a / 2   / 2)
dI  K dl  ‫זרם שחוצה אלמנט אורך‬ cos   cos   2 cos(a / 2   / 2) cos( a / 2   / 2)
B  0 H  0 M
cos   cos   2 sin( a / 2   / 2) sin( a / 2   / 2)
:‫קיבול‬
‫ מטען‬- Q ; ‫ מתח‬- V ; ‫ זרם‬- I sin  cos   1/ 2  sin( a   )  sin(   ) 
dD I
dQ / dt dQ sin  sin   1 / 2  cos( a   )  cos(   ) 
 H   JF nˆ  ( E1  E2 )  0 C g 
dt
V dV / dt dV cos  cos   1/ 2  cos(a   )  cos(   ) 
d :‫השראות‬ sin(   )  sin  cos   cos  sin 
 E  B  0 nˆ ( D1  D2 )   F
dt ‫ שטף‬-  ; ‫ מתח‬- V ; ‫ זרם‬- I sin(   )  sin  cos   cos  sin 
Vd / dt d cos(   )  cos  cos   sin  sin 
D   F nˆ  ( H1  H 2 )  k F L g  
I dI / dt dI cos(   )  cos  cos   sin  sin 
tan(   )  (tan   tan  ) /(1  tan  tan  )
B  0 nˆ ( B1  B2 )  0
tan(   )  (tan   tan  ) /(1  tan  tan  )
:‫קואורדינטות קרטזיות‬ tan(   )  tan   tan   tan(   ) tan  tan 
:)‫גרדיאנט (וקטור‬ :‫ קואורדינטות קרטזיות‬- ‫פתרון משוואת לפלס‬ arcsin   arccos    / 2
 

xˆ 

yˆ 

zˆ
  X ( x ) Y ( y ) Z ( z ) ‫ריכוז משוואות‬
x y z :‫פתרון טריוויאלי‬ :‫משוואות מקסוול האינטגרליות‬
k k k 0
2
x
2
y
2
z :‫חוק פאראדי‬
:)‫ (סקלר‬Div - ‫דיברגנט‬
  ( A  B x)(C  D y)( E  F z ) 
 F 
Fx Fy Fz
 
:‫פתרון לא טריוויאלי‬
Ñ E dl    0 H da
 t S
x y z c dS
k x2  0 ; k y2  0 ; k z2  0
:)‫ (וקטור‬Curl / Rotor :‫חוק אמפר ותיקון מקסוול‬
j k y y  j k y y
 Fz Fy   Fy Fx    ( A e jkx x  B e  jk x x ) (C e  D e ) d
F  
 y

z
 xˆ  

 Fx Fz 
 z

x
 yˆ   x  y  zˆ
   ( E e jk z z  F e  jkz z )
Ñ
c dS
H dl    0 E da   J da
dt S S

 ( A%cos(k x x )  B%sin(k x x ))(C%cos( k y y )  D%sin(k y y )) :)‫חוק גאוס (שדה עם מקורות‬

:‫קואורדינטות גליליות‬

 1  $ 
:)‫גרדיאנט (וקטור‬ ( E%cos(k z z )  F%sin(k z z ))  
Ò 0 E da    dv
  rˆ   zˆ S dV V
r r  z :‫ קואורדינטות גליליות‬- ‫פתרון משוואת לפלס‬
:)‫ (סקלר‬Div - ‫דיברגנט‬
  R( r )  ( ) Z ( z )   dV  Q V   %dV    da    dl
V 1V4 2 43 1S 2 3 {
L
1  (r Fr ) 1 F Fz :)‫שימו לב! תנאי השפה הבאים יכולים להתקיים (אך לא תמיד‬ ‫אלמנט מטען נפחי‬ ‫אלמנט מטען שטחי‬ ‫אלמנט מטען אורכי‬
 F   
r r r  z  (0)   (2 ) ;  '(0)   '(2 ) :)‫שדה מגנטי מקיים (שדה ללא מקורות‬

:)‫ (וקטור‬Curl / Rotor R(0) , R(  )    

Ò
S  dV
0 H da  0
 1 Fz F   Fr Fz  $ 1   (r F )  ( Fr )  :‫פתרון טריוויאלי‬
 F    rˆ        zˆ
 r  z   z r 
 r r   2  k z2  0 :‫חוק שימור המטען‬
:‫קואורדינטות כדוריות‬ d
:)‫גרדיאנט (וקטור‬
  ( A  B ln(r ))(C  D  )( E  F z )  J da   dt 
Ò
S  dV V
 dV
 1  ˆ 1  ˆ :‫פתרון לא טריוויאלי ראשון‬
  rˆ   
r r  r sin   2  0 ; k z2  0
:)‫ (סקלר‬Div - ‫דיברגנט‬  
  dV  Q V   %dV    da    dl
1  ( r 2 Fr ) 1  (sin  F ) 1 F   ( A r   B r ) (C cos( )  D sin( )) V 1V4 2 43 1S 2 3 {
L
‫אלמנט מטען אורכי‬
 F  2   ‫אלמנט מטען נפחי‬ ‫אלמנט מטען שטחי‬
r r r sin   r sin   ( E  F z ) :‫משוואות מקסוול הדיפרנציאליות ותנאי שפה‬
:‫פתרון לא טריוויאלי שני‬ :‫חוק פאראדי‬
:)‫ (וקטור‬Curl / Rotor 2  0 ; k z2  0 
1   (sin  F ) F  1  1 Fr  ( r F )  ˆ   E   0 H ; n$  ( E1  E2 )  0
 F 
r sin  



 
rˆ  
r  sin  

r 
 k z2   z2 t
1   ( r F )  ( Fr )  ˆ
   
  ( AJ  z r  BN  z r )(C cos( )  D sin( )) :‫חוק אמפר‬
r r   
( Ee  z z
 Fe   z z
)   H   0 E  J ; n$  ( H1  H 2 )  K
t
:‫קוואזי סטטיקה‬ :‫ קואורדינטות כדוריות‬- ‫פתרון משוואת לפלס‬
‫בעייה סטטית משתנה בזמן‬   R ( r ) T ( )  ( ) :‫חוק גאוס‬
.0 ‫ יוצר שדה חשמלי מסדר‬:‫מקור מתח‬
.0 ‫ יוצר שדה מגנטי מסדר‬:‫מקור זרם‬
:)‫שימו לב! תנאי השפה הבאים יכולים להתקיים (אך לא תמיד‬
  R ( r ) T ( )  ( )
 
   0 E   ;  0 n$ ( E1  E2 )  
  e(0)  0 nˆ  (e(1)
(0)
 e(2)
(0)
)0  (0)   (2 ) ;  '(0)   '(2 ) :)‫שדה מגנטי מקיים (שדה ללא מקורות‬
  0e(0)   (0) nˆ ( 0e(1)   0e(2) )   (0) 0 H  0 ; 0 n$ ( H1  H 2 )  0
(0) (0)
T(0)  T( ) ; T '(0)  T '( )
R(0) , R(  )   :‫חוק שימור המטען‬
:‫פתרון טריוויאלי‬

7
For more please visit – www.nsof.info ‫דף נוסחאות בשדות אלקטרומגנטיים‬
  h (0)  j (0) nˆ  ( h(1)
(0)
 h(2)
(0)
)  K (0)
0h (0)  0 nˆ ( 0 h(1)
(0)
 0 h(2)
(0)
)0
j (0)  0 nˆ ( 0  j(1)
(0)
 0  j(2)
(0)
)   s K (0)  0
‫תיקון ראשון‬

  e   0 h (0) nˆ  (e(1)
(1) (1)
 e(2)
(1)
)0
t
 0e (1)   (1) nˆ ( 0 e(1)
(1)
  0 e(2)
(1)
)   (1)
 (0) (1)
  h (1)   0 e j nˆ  (h(1)
(1)
 h(2)
(1)
)  K (1)
t
0h (1)  0 nˆ ( 0 h(1)
(1)
 0 h(2)
(1)
)0

 (0)  (0)
j (1)    nˆ ( j(1)
(1)
 j(2)
(1)
)   s K (1)   
t t

‫תיקון שני‬

e (2)
  0 h (1) nˆ  (e(1)
(2)
 e(2)
(2)
)0
t
 0e (2)   (2) nˆ ( 0 e(1)
(2)
  0 e(2)
(2)
)   (2)

 (1) (2)
  h (2)   0 e j nˆ  (h(1)
(2)
 h(2)
(2)
)  K (2)
t
0h (2)  0 nˆ ( 0 h(1)
(2)
 0 h(2)
(2)
)0

 (1)  (1)
j (2)    nˆ ( j(1)
(2)
 j(2)
(2)
)   s K (2)   
t t