‫בענין חזקה שלא נתבררה בשעתה‪ ,‬חזקה הבאה מכח רוב‪,‬‬

‫וכשרות החלב בזמנינו‬

‫‪A‬‬

‫מאת הרב מיכאל יצחק זילברמן‬
‫כתבו התוס' בד"ה דאיכא )ב‪" (:‬ומ"מ אם עשו מבהמה גבינות ושחטוה ונמצאת טרפה‬
‫אין להתיר הגבינות מטעם אוקי בהמ' בחזק' שלא היתה טרפה מתחלה כיון דמעולם לא היתה‬
‫אותה שעה מבוררת לא חשיבה חזקה כדמוכח בהכל שוחטין )חולין יא‪ (:‬דקאמר אתיא ממכה‬
‫אביו ומפרה אדומה דאזלינן בתר רובא והיכי מוכח דלמא משום דמוקי לה בחזקת שאינה‬
‫טרפה אלא לא חשיב אותה חזקה כדפרישית וצ"ע להתיר הגבינות‪ ".‬וכ"כ בתוס' חולין יא‪ .‬ד"ה‬
‫אתיא‪ ,‬דהקשו התוס' שם דאיך הציעה הגמ' דמקור הא דאזלינן בתר רובא דליתא קמן הוא‬
‫מעדים זוממין‪ ,‬דילמא הא דלא חיישינן שהזוממין העידו נגד טריפה הוא משום חזקה ולא משום‬
‫רוב‪ .‬ותירצו "דכל חזקה שלא נתבררה ולא נודעה אפי' שעה אחת לא אזלינן בתרה‪".‬‬

‫‪B‬‬

‫והוסיף‬

‫תוס' הרא"ש בסוגיין )וכ"כ הרשב"א בחולין שם( בדעת התוס' דאף דקיי"ל דטריפה אינה חיה‬
‫יותר מי"ב חודש ובהמה זו כבר חיתה כמה שנים‪ ,‬מ"מ בכל שעה ושעה עומדת בספק אי אז‬
‫היא טריפה או לא‪ ,‬וחשיבא חזקה שלא נתבררה בשעתה‪.‬‬
‫ובהסבר שיטת התוס' דחזקה שלא נתבררה בשעתה לא הויא חזקה כתב בשו"ת‬
‫חמדת שלמה )יו"ד סי' כה אות ח( דהא דסמכינן אחזקה בעלמא אינו מסברא אלא מגזירת‬
‫הכתוב‪ ,‬וכדי שלא להרבות בספיקות )"הנהגה" בלשון האחרונים‪ ,‬לעומת רוב המשמש‬
‫כ"בירור"(‪ .‬וזה כלשון הרמב"ם בפיהמ"ש נזיר )פ"ט מ"ב( "וענין רגלים לדבר שהענין יגיע עד‬
‫ללא תכלית אם נלך אחר האפשריות‪ ,‬אבל העיקר שאם הוחזק מצב מסויים נשאירנו בחזקתו‬
‫עד שיהא דבר ברור מסלקו מאותה החזקה‪ ,‬וכל דבר שיש בו ספק ואפשרות אחרת הרי אין‬
‫החזקה מסתלקת )תרגום קפאח(‪ .‬ולכן בחזקה שלא נתבררה בשעתה אין אנו באים לחדש‬
‫ספק‪ ,‬דלעולם לא יצא מכלל ספק‪ .‬וע"ע בס' בעקבי הצאן סי' כח הע' ‪.7‬‬
‫אך יש חבל ראשונים החולקים על התוס' לענין הגבינות וס"ל דאף אם חזקה שלא‬
‫נתבררה בשעתה לא הויא חזקה מ"מ יש לסמוך על חזקה הבאה מכח רוב הבהמות שהן‬
‫כשרות ולהחזיק כל בהמה ככשרה בשעה שנחלבה ולומר דעכשיו היא נטרפה‪ .‬כך הביאו‬

‫‪ A‬מאמר מורחב בנושא יופיע אי"ה ב ‪.RJJ Journal Fall 2007‬‬
‫‪ B‬יש להעיר דבתוס' נדה דנו על גבינה הנעשית מבהמה אחת‪ ,‬ואילו בתוס' חולין דנו על גבינה הנעשית מכמה‬
‫בהמות‪ ,‬אך אין חילוק לדינא‪.‬‬

‫הרשב"א )חולין יא‪ .‬ד"ה ובשם( והר"ן )ג‪ .‬בדפי הרי"ף ד"ה גרסינן( בשם הר' שמשון ב"ר‬
‫שמשון‪.‬‬

‫‪C‬‬

‫ולהלכה מבורר בשו" ע )סי' פא ס" ב ועי' ט" ז סק"ג( דיש ג' סוגי טריפה‪ .‬יש טריפות‬
‫הבאות מן הבטן ובודאי כל הגבינות שנעשו מחלב בהמות אלו אסורות‪ .‬ויש טריפות שאפשר‬
‫שלא אירעו אלא סמוך למיתה‪ ,‬כגון ניקב קרום של מוח‪ ,‬וכל הגבינות שנעשו מחלב בהמות אלו‬
‫מותרות דסמכינן אחזקה הבאה מכח רוב ואמרינן השתא הוא דנטרפה‪ .‬ויש טריפות שבידוע‬
‫שנטרפו לפחות ג' ימים קודם השחיטה‪ ,‬כגון הוגלד פי המכה וסירכא‪ .‬בטריפות אלו לדעת‬
‫הרשב"א והמחבר כיון דא"א לומר שנטרפה סמוך לשחיטה ממש כל הגבינות אסורות אפי' אם‬
‫נחלבו יותר מג' ימים קודם השחיטה‪ ,‬ולדעת האו"ה והרמ"א מה שנחלב תוך ג' ימים אסורה‬
‫ומה שנחלב יותר מג' ימים קודם השחיטה מותרת‪.‬‬

‫‪D‬‬

‫בחדש אב תשס"ז ביקר מו"ר הגרצ"ש ביאהניסברג אשר בדרום אפריקה וסיפר לו‬
‫אחד מהרבנים העוסקים בעניני כשרות של ‪ 95%‬מהפרות החולבות הנשחטות יש סירכות‪.‬‬
‫ובשובו לנוא יארק סיפר לו אחד מהרבנים המכשירים של ה ‪ OU‬שמצא אחוז של ‪ 80%‬טריפות‬
‫במקום מסויים‪.‬‬

‫איברא דאין ב' עדויות אלו מהוות ‪ representative sample‬של כל הפרות‬

‫החולבות‪ .‬והיה כמעט מן הנמנע להשיג ‪ representative sample‬היות ובדרך כלל אין שוחטים‬
‫פרות החולבות לבשר כשר‪ .‬אך לו יצוייר והיינו קובעים דיש אחוז גבוה כזה של טריפות בפרות‬
‫החולבות יש לעמוד על מה יהיה הדין‪ .‬ומכופיא לא יהיה היתר לשתיית חלב כלל בלי לשחוט‬
‫הפרה ולבדוק את הריאה‪ ,‬דאם יש אחוז כזה של טריפות אין עוד רובא דליתא קמן של פרות‬
‫כשרות ואין להחזיק שום פרה ככשרה בלי בדיקה‪.‬‬
‫אך מצינו באחרונים כמה וכמה צדדים להקל בנידון‪ .‬בשו"ת תפארת צבי )יו"ד סי' יג‪,‬‬
‫הו"ד בפ"ת סי' פא סק"ד ודרכ"ת ס"ק יח( נשאל על היתר שתיית חלב ואכילת חלב במקום‬
‫ששכיח טריפות ככשרות‪.‬‬

‫וכתב להקל מג' טעמים‪.‬‬

‫חדא‪ ,‬הא דקבעו שאין רוב הבהמות‬

‫כשרות הוא ממספר הפרות הנשחטות‪ .‬אך יתכן דבין הפרות הנשחטות והפרות החיות ביחד‬
‫יש רוב כשרות‪ .‬ויש להוסיף על זה דלפי פסק הרמ"א שהבאנו אף אם מצאנו הרבה פרות‬

‫‪ C‬ובפמ" ג יו" ד סי' פא מ" ז סק" ג כתב דלדעת התוס' לא סמכינן אחזקה הבאה מכח רוב כי יש טריפה לפנינו‬
‫ונתברר דעכשיו הבהמה היא מן מיעוט הבהמות שיש להן טריפות‪.‬‬
‫‪ D‬ומ"מ בדרכ"ת )סי' פא ס" ק נג( הביא בשם פרי תבואה )סי' לט סע' קסג( דאם הסירכא עבה הרבה עד שלפי‬
‫אומד הדעת לא נעשית מקרוב אז כל הגבינות שנעשו ממנה אסורים למפרע עד י"ב חדש‪.‬‬

‫סרוחות לאחר שחיטה זה רק מגלה שהיו טריפות לג' ימים האחרונים שלהם ואפשר שקודם‬
‫לכן היו כשרות‪.‬‬

‫‪FE‬‬

‫ועוד כתב בשו"ת תפארת צבי דקי"ל כאלו ראשונים דבכל בהמה סמכינן אחזקה הבאה‬
‫מכח רוב‪ .‬ואף לדברי התוס' דלא סמכינן אחזקה הבאה מכח רוב במקום שיש חזקה שלא‬
‫נתבררה בשעתה‪ ,‬הרי כתבו התוס' דיש להקל בסירכא מכח ספק ספיקא‪ ,‬דספק אינה טריפה‬
‫כיון דאין אנו בקיאין בבדיקת טריפות הריאה‪ ,‬ואת"ל טריפה דילמא נטרפה לאחר שנחלבה‪.‬‬
‫ובשו"ת שאגת אריה )סי' סד‪ ,‬הובא בפ"ת ודרכ"ת הנ"ל( הביא דברי האו"ז )הובא‬
‫בהג"א ביצה פ"ד סט"ו( דאסור לשחוט ביו"ט במקום שאין רוב הבהמות כשרות‪ .‬וכ' השאג"א‬
‫דאף דבזמנו )הספר נדפס בשנת תקטז( שכיחי טריפות ככשרות‪ ,‬מ"מ מותר לשחוט ביו"ט‬
‫הואיל ורוב הטריפות הן טריפות בריאה‪ ,‬והחמירו האחרונים הרבה חומרות בטריפות הריאה כך‬
‫שהרבה ממה שאנו מחזיקים כטריפות אינן טריפות מעיקר הדין‪.‬‬

‫‪G‬‬

‫בשו"ת יביע אומר )ח"ה יו"ד סי' ג אות ג( הוכיח דיש דעה בראשונים דס"ל דחלב‬
‫טריפה רק אסור מדרבנן‪ .‬המרדכי )חולין תרעא( הביא דעת המהר"ם דציר טריפה אסורה רק‬

‫‪ E‬אך כתב הרב ישראל בעלסקי )מסורה אדר תשנ" ה עמ' סג( דאם הריאה מליאה סירחות – וזה שכיח – קשה‬
‫להניח שכל הסירכות נוצרו תוך ג' ימים האחרונים של חיי הפרה‪ .‬ודברים דומים הציע הרב דוב וויס )קובץ הבאר‬
‫אדר תשס"ג עמ' פה( דאם יש אחוז גדול של פרות עם סירכות א"א להניח שכולם נוצרו תוך ג' ימים‪ .‬וכן הניח‬
‫הגרצ"ש‪.‬‬
‫‪F‬‬
‫‪) points out that as‬מזון כשר מן החי עמ' ‪ 302‬ו ‪From a biological standpoint, R. Israel Meir Levinger ( 505‬‬
‫‪ increases with the age of an animal. In‬טריפות ‪ primarily develop due to diseases, the prevalence of‬טריפות‬
‫‪ rate of‬טריפה ‪a study involving over 8,000 cows in Israel (p. 304), R. Levinger discovered an average‬‬
‫‪6.73% for calves (ages one and two) compared with 14.22% for cows (ages four and above). R. Levinger‬‬
‫‪ rate in Yugoslavia, and rate of 25%-30% for oxen and 40%-50% for‬טריפה ‪reported a 13%-16% overall‬‬
‫‪ rates tend to be lower in Israel because there is‬טריפה ‪calves in other European countries. He notes that‬‬
‫‪) and therefore greater effort is extended to attempt to‬הפסד מרובה( ‪almost no market for non-kosher meat‬‬
‫‪ (pp. 298-301, 506). R. Yisroel Belsky (Mesorah, Adar 5765,‬טריפות ‪rule leniently regarding questionable‬‬
‫‪ rates of 40%-50%.‬טריפה ‪p. 63) refers to‬‬
‫‪ rates of cows raised for beef and cows raised for dairy in Israel. He‬טריפה ‪R. Levinger also compared the‬‬
‫‪ in calves‬טריפות ‪discovered no statistically significant difference among older cows. However, the rate of‬‬
‫‪raised for dairy was almost double that of calves raised for beef (15% to 5%). R. Levinger attributed the‬‬
‫‪discrepancy to the prevalent practice of dairy farms to wean their calves in a drastic fashion. The change of‬‬
‫‪ to develop (pp. 331-332, 500-501). As the‬סירכות ‪diet leads to colds and coughing, which cause‬‬
‫‪ rates should not be representative of cows in their‬טריפה ‪slaughtered dairy cows tend to be older, their‬‬
‫‪milking prime.‬‬
‫‪ G‬וכ"כ גם פר"ח )סי' לט סק"ג(‪ ,‬תבואת שור )סם סק"ב(‪ ,‬וכסא אליהו )סי' פא אות א(‪ ,‬הובאו דבריהם בדרכ"ת‬
‫הנ"ל‪ .‬ובכסא אליהו )הרב אליהו ישראל‪ ,‬ראב"ד באליכסנדריא‪ ,‬תע – תקמד( כתב דבימיו יותר מ ‪90%‬‬
‫מהבהמות היו טריפות‪ .‬ועי' שו"ת רש"י )נוא יארק תשג‪ ,‬סי' סב‪ ,‬הו"ד במקצת במאמרו של הרב דוב וייס( שכתב‬
‫" והרי חזקה היא שהשוחט הרבה בהמות ימצא חציין )נ" א רובן( טרפות או יותר מן הריאה‪ ,‬אבל משאר טריפות‬
‫לא תמצא אחת מני אלף"‪.‬‬
‫ע' בשו"ת יביע אומר )ח"ה יו"ד סי' ג אות ג( בענין הנוהג כדעת המחבר )סי' לט ס"י‪-‬סי"א האוסר מיעוך‬
‫ומשמוש אי מותר לאכול בשר בסעודת מצוה אם אינו יודע אם הבשר הוא "חלק"‪ .‬והכריע שיש להקל מכח ספק‬
‫ספיקא – ספק אי הבשר הוא "חלק"‪ ,‬ואת"ל דאינו חלק אולי הסירכה שהוסרה ע"י מיעוך ומשמוש לא היתה‬
‫טריפה מעיקר הדין‪.‬‬

‫מדרבנן‪ ,‬ולדעת התוס' )בכורות ו‪ :‬ד"ה לאסור( דין חלב שוה לדין ציר‪.‬‬

‫‪H‬‬

‫ולדעה זו במקום ספק‬

‫טריפה יש לשתות החלב מדין ספק דרבנן לקולא‪ .‬אך הוסיף הרב עובדיה דהדעה המקובלת‬
‫ס"ל דחלב טריפה אסורה מה"ת‪ ,‬וכדברי התוס' )חולין צט‪ :‬ד"ה שאני( והרשב"א )ט‪ .(.‬ומ"מ‬
‫הרב עובדיה מצרף דעת המהר"ם כסניף להקל‪ .‬וע"ע בשו"ת נפש חיה יו"ד סי' ד‪.‬‬
‫ויש לעמוד על עוד צד להקל‪ .‬הרי קיי"ל להלכה דטריפה אינה חיה יותר מי"ב חדש‪.‬‬
‫ופסק הרמ"א )סי' נז סע' יח( דבמקום ספק טריפה שהייה י"ב חדש משמש כבירור‪ ,‬כך שאם‬
‫בהמה עם ספק טריפה חיה יותר מי"ב חדש הרי היא מותרת באכילה‪ I .‬ולפ"ז יש להציע דאם‬
‫ל ‪ 80%‬מן הפרות החולבות יש סירכות יש ב' אפשריות‪ .‬או דכל הסירכות נולדו תוך י"ב חדש‬
‫האחרונים של חיי הפרות‪ ,‬וא"כ אין הוכחה שרוב הפרות העומדות במיטב ימיהם טריפות‪ .‬או‬
‫דנולדו הסירכות מקודם‪ ,‬וא"כ הא דאין כל כך הרבה פרות מתות מאליהם‬
‫מגלה שהרבה מן הסירכות שאנו מחזיקים כטריפות אינן טריפות מעיקר הדין‪.‬‬

‫‪J‬‬

‫אך יש לדחות‪ ,‬דכיון דלמעשה לפי חכמי הרפואה הרבה מן הטריפות אינן ממיתות אין‬
‫להוכיח כלום מן הבירור של י"ב חדש‪ .‬ועי' בבכור שור בחידושיו לחולין )נח‪ (.‬שהוקשה לו‬
‫דהרמב"ם )פ"י שחיטה הי"ג( כתב "וכן אלו שמנו ואמרו שהן טריפה אע"פ שיראה בררכי‬
‫הרפואה שבידינו שמקצתן אינן ממיתין ואפשר שתחיה מהן אין לך אלא מה שמנו חכמים‬
‫שנאמר על פי התורה אשר יורוך‪ ",‬ומ"מ פסק )פי"ד ה"א( שי"ב חדש משמש כבירור‪ .‬וכתב‬
‫ליישב בדוחק די"ב חדש משמש כבירור דוקא לאלו טריפות שאף לפי דרכי הרפואה ממיתות‪.‬‬

‫‪K‬‬

‫אפילו אם נניח שרוב הפרות החולבות כשרות הן‪ ,‬העיר מו"ר הגרצ"ש שיש לדון על‬
‫בעיה אחרת הקיימת באופן החליבה בזמנינו‪ .‬ועי' בהערה‪.‬‬

‫‪L‬‬

‫לפי הרמב"ן )חולין ג‪ :‬ד"ה בודק‬

‫‪ H‬וכתב הרב עובדיה דכן משמע בגמ'‪ ,‬דבחולין יא‪ :‬הקשו איך ר"מ‪ ,‬דס" ל דחיישינן למיעוט‪ ,‬אכל בשר‪ ,‬דדילמא‬
‫היה נקב במקום שחיטה‪ ,‬אך לא הקשו איך ר"מ שתה חלב‪ .‬ובפשוטו יש לדחות‪ ,‬דהגמ' הקשה דוקא מבשר כי‬
‫יש חיוב אכילת בשר בק"פ ושאר קדשים‪ ,‬וכהמשך הגמ'‪ ,‬ולעולם לא מצינו חיוב שתיית חלב‪.‬‬
‫‪ I‬לפי הש" ך )סי' נז ס"ק מח( וחכ"א ) בינת אדם‪ ,‬או"ה כו‪ ,‬הובא בפ"ת סי' מח סק"ב( י"ב חדש משמש כבירור‬
‫לא רק במקום ספק במציאות אלא אף בספק בדין‪ .‬עי' בפ"ת שהביא חולקים‪ .‬וע"ע יביע חומר ח"ח יו"ד סי' ב‬
‫אות ג שהביא הרבה שנקטו כהש"ך‪.‬‬
‫‪J‬‬
‫‪According to the United States Department of Agriculture National Health Monitoring System Dairy 2002‬‬
‫‪survey, approximately five percent of dairy cows die on farms annually, as opposed to only one to one and‬‬
‫‪a half percent of beef cows. The same survey indicated that in 2001 approximately 25.5 percent of dairy‬‬
‫‪cows left herds permanently, with 94 percent of those culled (sent for slaughter). About half of the cows‬‬
‫‪culled were removed from dairy production due to disease or injuries and the other half were removed‬‬
‫‪because of suboptimal productivity (Frank Garry, “Current Mortality Rates on U.S. Dairies,” Western‬‬
‫‪Dairy News, February 2006, pp. W-43-4).‬‬
‫‪ K‬עי' מאמרו של הרב דוב וויס )עמ' עז‪-‬עח( שדן על בירור י"ב חדש בנ"ד‪.‬‬
‫‪L‬‬
‫‪Until the mid-nineteenth century, milk production in the United States was dominated by family farm‬‬
‫‪operations that owned only a few cows and milked them by hand, providing for customers in their‬‬
‫‪immediate vicinity. As the technologies of refrigeration, transportation, and electric milking advanced,‬‬
‫‪through the first decades of the twentieth century, milk preservation techniques improved and production‬‬
‫‪increased. Contemporary milk production is concentrated in large dairy farms [The United States‬‬
‫‪Department of Agriculture documented that in 2005, 8.4% of commercially marketed milk came from dairy‬‬
‫‪farms of fewer than 50 cows, while 44.5% of milk came from dairy farms with over 500 cows‬‬

‫ומחלמות ג‪ :‬בדפי הרי"ף( אין לסמןך על רובא דליתא קמן במקום שיש מיעוט המצוי כנגד‬
‫הרוב‪ ,‬ולכן הצריך הרמב"ן לבדוק הריאה כיון דיש מיעוט המצוי של בהמות עם טריפות‬
‫הריאה‪.‬‬

‫וכך נפסק בשלחן ערוך )סי' לט ס"א( דיש חיוב לבדוק הריאה קודם אכילת בשר‪.‬‬

‫‪M‬‬

‫‪N‬‬

‫ומ"מ לרוב ראשונים חיוב בדיקת הריאה אינו יותר מדין דרבנן ובכן במקום שא"א לבדוק או‬
‫שקשה לבדוק אינו צריך לבדוק )עי' סי' לט ס"ב(‪ .‬וזה הטעם שאפשר לשתות חלב בלי לבדוק‬
‫הריאה‪ ,‬דאין זה חשיב אפשר לברוריה בקל אי נצטרך לשחוט פרה כל זמן שרוצים לשתות‬
‫חלב‪ .‬ועי' פמ"ג סי' פא ש"ד סק"ו‪.‬‬
‫וא"כ אם נניח‪ ,‬למשל‪ ,‬שמיעוט המצוי הוי ‪ ,10%‬ולמיעוט המצוי של פרות החולבות יש‬
‫טריפות הריאה‪ ,‬צ"ב אם עדיין ניתן לשתות חלב המעורב מעשרות ומאות פרות‪ .‬הרי בשלמא‬
‫אם חולבים פרה אחת יש לסמוך על החזקה הבאה מכח רוב שהבהמה כשרה‪.‬‬

‫אך אם‬

‫מעורבב חלב של הרבה בהמות‪ ,‬הרי מדרבנן בעינן ששים לבטל תערובת חל בחל מין במינו‪,‬‬
‫וכמעט ולא יתכן שיש פחות מ ‪ 1.63%‬טריפות כך שיהיה שיעור ביטול בששים נגד החלב מן‬
‫הטריפות‪.‬‬

‫‪O‬‬

‫במילים אחרות‪ ,‬השאלה היא האם רובא דליתא קמן הוא מושג הלכתי המאפשר‬

‫לנו לדון על כל פרה בפני עצמה בלי להתייחס ל ‪ statistics‬או האם א"א לסמוך על רובא דליתא‬
‫קמן בניגוד ל ‪.statistical reality‬‬
‫מו"ר הגרצ"ש הניח שא"א להתעלם מה ‪.statistics‬‬

‫והעיר ) במכתב של כ" ח כסלו‬

‫תשס"ז( דהרי האחרונים הסבירו דרוב משמש כבירור וחזקה אינו אלא הנהגה‪ ,‬וזה הטעם‬
‫דרובא וחזקה רובא עדיף‪ .‬וזה גם הטעם לשיטת התוס' )ע"ז מא‪ :‬ד"ה ואין ספק( שרוב גרוע‬
‫וחזקה שקולים הם כי אין רוב גרוע משמש כבירור‪.‬‬

‫‪P‬‬

‫ובכן אין אפשר לסמוך על רוב להכשיר‬

‫‪(Agricultural Statistics 2006, VIII-5).] where cows are generally milked in assembly line-like parlors, with‬‬
‫‪milk flowing through pipelines from the milking machines to bulk tanks that typically hold tens of‬‬
‫‪thousands of gallons of milk. [Encyclopedia Americana, 2005 edition, Vol. 8, pp. 428-429. Information‬‬
‫]‪about the size of bulk tanks was obtained from the Orthodox Union Kashrus Division.‬‬
‫‪ M‬בגדר מיעוט המצוי‪ ,‬בשו"ת ריב"ש סי' קצא כתב "קרוב למחצה ורגיל להיות"‪ .‬בשו"ת משכנ"י )יו"ד סי' יז ד"ה‬
‫ותרתי( כתב להוכיח דמיעוט המצוי הוא ‪ .10%‬וראייתו דבגיטין לא‪ .‬איתא דבג' פעמים בשנה בודקין את היין‪,‬‬
‫ובב"ב צג‪ :‬מבורר דהמוכר יין לחבירו מקבל י' מתוך ק' חומץ‪ .‬הרי דצריך בדיקה למיעוט של ‪ .10%‬אך הקשה‬
‫על ראייתו בשו"ת שבט הלוי )ח"ד סי' פא( דטעם הבדיקה בגמ' הוא דרגיל להחמיץ דוקא בזמנים האלו‪ ,‬ואין זה‬
‫ענין למיעוט המצוי‪ ,‬אלא הוי נולד ריעותא לפנינו‪ .‬ועוד‪ ,‬דיותר יש חיוב בדיקה ליין כי טבעו להחמיץ‪ .‬ועוד‪ ,‬לא‬
‫הוכיח שפחות מ ‪ 10%‬אינו מיעוט המצוי‪ ,‬אלא ד ‪ 10%‬חשיב מיעוט המצוי‪ .‬ולכן פירש בעל השבט הלוי דמיעוט‬
‫המצוי הוא מה שיש מיעוט בכל מקום בעולם‪ ,‬וזה מוכיח שזה מציאות טבעית‪ .‬ובס' בדיקת המזון כהלכתה )עמ'‬
‫‪ (116‬הביא מפוסקי זמנינו הקובעים מיעוט המצוי כפחות מ ‪ .10%‬אך דעת הרבה פוסקים כהמשכנ"י‪ ,‬וביניהם‬
‫הגרצ"ש )‪ The OU Guide to Preparing Fruits and Vegetables New York (2004, pp. 78-80‬והגרשז"א )תשובה‬
‫בבדיקת המזון כהלכתה עמ' ‪.(179‬‬
‫‪ N‬עי' רשב"א חולין ט‪ .‬ד"ה ומה שהביא עוד טעמים לבדיקת הריאה‪.‬‬
‫‪O‬‬
‫‪, the probability that in a random sample of‬טריפות ‪If ten percent of cows in the general population have‬‬
‫ביטול בששים ‪ is approximately 0.18% (.960). The probability that‬טריפות ‪sixty cows none of them will have‬‬
‫‪) is approximately 1.38%‬טריפות ‪would be operative (namely that one or no cows will have‬‬
‫‪(60(.9)59(.1)+.18). (Thanks to Dr. Stanley Ocken of CCNY for providing the relevant mathematical‬‬
‫)‪formula.‬‬
‫‪ P‬וע"ע בספר גינת אגוז סי' טז אות ו‪.‬‬

‫חלב כל בהמה בתערובת אם יש בירור יותר חזק מזה היוצא מה ‪ statistics‬שיש יותר מ‬
‫‪ 1.63%‬טריפות‪.‬‬
‫וכן נטה להחמיר הרב גבריאל יהודה איליאוויטש )קובץ בית אהרן וישראל כסלו‪-‬טבת‬
‫תשס"ג עמ' ‪ ,66-76‬ניסן‪ -‬אייר תשס"ג עמ' ‪ .124-136‬וטען הוא שכך הניח המשכנ" י )יו"ד‬
‫סי' טז ד"ה וראיתי(‪.‬‬

‫דאיתא במשנה פסחים סד‪ .‬ר' יהודה אומר כוס היה ממלא מדם‬

‫התערובת זרקו זריקה אחת ע"ג המזבח‪ ,‬ע"כ‪ .‬ובברייתא סה‪ .‬נתנה הטעם שאם ישפך הדם‬
‫של אחד מהק"פ היה מכשירו‪ .‬וזה ר' יהודה לטעמיה דס"ל מין במינו לא בטיל ואין דם מבטל‬
‫דם‪ .‬והעלה המשכנ"י דהרי טריפה אינה קריבה למזבח )בכורות נז‪ (.‬וא"כ לר' יהודה דס"ל‬
‫דאין דם מבטל דם אם אפי' בהמה אחת טריפה כל הדם פסולה‪ .‬וא"כ אם יש מיעוט המצוי של‬
‫טריפות איך יתכן שאף אחת מקרבנות פסח לא היה בו טריפה‪ .‬ונדחק לתרץ דטריפות בזמן‬
‫בית המקדש לא היו שכיחי כל כך‪ .‬והעיר הרב איליאוויטש דהמשכנ"י הניח שאילו היו טריפות‬
‫שכיחי היינו צריכים להתייחס לדם התערובת ככולל דם טריפות ע"פ ‪ statistics‬אף בלי ידיעה‬
‫ברורה‪.‬‬
‫אך‪ ,‬וכן העירני ידידי הרב דניאל שטיין‪ ,‬יש ראיה להיפך מן המשכנ"י‪ .‬דשאילתו היתה‬
‫דאילו היה מיעוט המצוי של טריפות הריאה היו צריכות לבדוק כל הריאות ומסתמא היו מוצאות‬
‫טריפות ולא היו יכולים לזרוק דם התערובת לר' יהודהד כי אין דם מבטל דם‪ .‬ומה שתירץ‬
‫המשכנ"י הוא דכיון דטריפות לא היו שכיחי כ"כ לא היה חיוב בדיקה‪ ,‬וכיון דלא ידעו בבירור‬
‫שהיו טריפות סמכו על חזקת כשרות של כל או"א וזקרו דם התערובת‪.‬‬
‫מהרמ"א )סי' פא ס"ב( שפסק דין האו"ה )סי' סט ד"ב( נראה שיש לסמוך על רוב‬
‫אפי' נגד ‪ .statistical reality‬דעת האו" ה והרמ" א דאם עשו גבינות מחלב שנחלבה מס' )או‬
‫ס"א( פרות ושוב שחטו אחת מן הפרות ומצאוה טריפה‪ ,‬מותר לאכול הגבינות בלי לבדוק שאר‬
‫הפרות ולהניח שיש ס' נגד האיסור‪ .‬הרי אף דיש מיעוט המצוי של בהמות עם טריפות הריאה‬
‫מ"מ כל זמן שאין ידיעה ברורה יש לסמוך על הרוב של כל בהמה ולהכשיר כל הגבינות‪.‬‬
‫יש להוסיף ולהעיר דאפי' אם נחמיר נגד הרמ"א אפשר שיש עוד סניף להקל‪ .‬בחולין‬
‫מו‪ :‬נחלקו רש"י )ד"ה לית( ותוס' )מז‪ .‬ד"ה היינו( אי יש סירכה בלא נקב‪ .‬והציע המרחשת‬
‫)ח" א סי' כט( דלדעת התוס' דיש סירכה בלא נקב‪ ,‬אין בהמה סרוכה אסורה משום ובשר‬
‫בשדה טרפה לא תאכלו אלא משום וזאת החיה אשר תאכלו )עי' חולין מב‪ .‬דמכאן דבהמה‬
‫החיה נאכלת ושאינה חיה אינה נאכחת(‪ .‬אך וזאת החיה אשר תאכלו אינו אלא איסור עשה‪,‬‬
‫ולדעת המגיד משנה )פ"ב מאכלות אסורות ה"ג( אין משום היוצא מן האסור אסור באיסור‬
‫עשה‪ .‬ולפ"ז חלב בהמה סרוכה מותרת‪ .‬ומ"מ לא סמך על זה למעשה משום ספק ספיקא –‬
‫אולי הלכה כרש"י ואפי' את"ל דהלכה כהתוס' אולי לסירכה זו היתה נקב‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful