‫לא מנהיג‪ .

‬סחבק‬
‫טיוטה לנאום הניצחון בבחירות של יאיר לפיד‬
‫אזרחי ישראל‪,‬‬
‫לפני שעה קלה‪ ,‬כשהתפרסמו המדגמים הראשונים‪ ,‬יצאתי למרפסת‪ ,‬כמו תמיד כשאני‬
‫מרגיש צורך לערוך חשבון נפש‪ .‬ליהיא והחברות ישבו בסלון‪ .‬ראיתי אותן אבל הן לא‬
‫יכלו לראות אותי‪ .‬הסתיר אותי הוילון עם הציורים של ג'ראלד סקארף‪ ,‬שקנינו פעם‬
‫בקמדן מארקט‪ ,‬אחרי שיצאנו מ"החומה" של פינק פלויד‪ .‬הוא עובר איתנו מאז מדירה‬
‫לדירה‪ .‬באמת הגיע הזמן להחליף אותו‪.‬‬
‫התבוננתי בהן בשקט‪ .‬חבורה מגובשת של נשים ישראליות‪ ,‬שהג'ינס מגיל ‪ 03‬עדיין יושב‬
‫עליהן יפה‪ .‬אמהות מסורות‪ ,‬שמשלבות קריירה ומשפחה‪ ,‬וממשיכות לשמוע דילן ושלום‬
‫חנוך‪ ,‬שהבן הצעיר הוריד להן לאייפון‪ ,‬יחד עם שלומי שבן ופרנץ פרדיננד שהוא צירף על‬
‫דעת עצמו‪ ,‬כדי שיישארו מעודכנות‪ .‬לאחת יש בן שמטיס מטוס קרב שהייתי מעריך שהוא‬
‫עולה כמו התל"ג של קמרון‪ ,‬אם רק הייתי בטוח מה זה בעצם תל"ג או איפה בדיוק נמצאת‬
‫קמרון‪ .‬לשנייה יש ילד שמפקד על יחידה כל כך סודית שהיא עצמה לא יודעת איך קוראים‬
‫לה‪ .‬לשלישית יש בת שלומדת כימיה בטכניון וחולמת להיות עדה יונת‪ .‬כשהן מדברות‬
‫עליהם‪ ,‬תמיד בעיניים נוצצות מגאווה ובלב הומה מדאגה‪ ,‬הן עדיין קוראות להן "הילדים"‪.‬‬
‫ויש להן גם הורים מבוגרים‪ ,‬שעוד מתביישים לבקש עזרה אבל תמיד מתרגשים לקבל‬
‫אותה‪.‬‬
‫ופתאום הבנתי‪ :‬ממחר בבוקר אני מפסיק להיות בשבילן הגבר הזה‪ ,‬שליהיא מתלוננת‬
‫שהוא משאיר גרביים בכל מקום ולא יודע לסדר את הכלים במדיח‪ .‬ממחר בבוקר אני‬
‫אחראי שהילד של נירית יחזור בשלום מהטייסת‪ .‬אני אחראי שהבן של רותי יחזור בשלום‬
‫מהיחידה הסודית הזאת‪ ,‬שהרמטכ"ל יגלה לי בקרוב איך קוראים לה ומה בעצם היא עושה‪.‬‬
‫אני אחראי שהבת של אדווה תוותר על המלגה מסטנפורד ותעדיף לעשות את הדוקטורט‬
‫בארץ‪ .‬אני אחראי שאמא של מיכאלה‪ ,‬שסובלת בשנים האחרונות ממחלת כבד נדירה‪,‬‬
‫תקבל את התרופה שהיא זקוקה לה במסגרת סל התרופות ולא תצטרך לשלם ‪0,333‬‬
‫שקלים בכל חודש‪.‬‬
‫וידעתי דבר נוסף‪ :‬אם‪ ,‬חלילה‪ ,‬אאכזב אותן‪ ,‬אני יכול לשכוח מהנחות‪ .‬עשרים שנה ויותר‬
‫של חברות קרובה לא יעזרו לי‪ .‬הן יהיו הראשונות להתייצב מול בית ראש הממשלה עם‬
‫שלטי מחאה‪ .‬כמו שעשו תמיד‪.‬‬
‫בריזה קלה נשבה מכיוון חוף גורדון ונשאה את המליחות הנעימה הזו‪ ,‬התל אביבית כל כך‪,‬‬
‫שתמיד מזכירה לי את טיולי שבת בבוקר עם אבי ז"ל‪ .‬הרגשתי את כובד האחריות על‬
‫כתפי וחשבתי כמה אבא היה גאה לראות אותי היום‪.‬‬
‫נזכרתי בשיחה שניהלתי כמה שעות קודם‪ ,‬כשהקלפיות עוד היו פתוחות‪ .‬התפנו לי כמה‬
‫רגעים ועצרתי אצל משה מהקפה‪ .‬בחודשים האחרונים‪ ,‬שהיו עמוסים ודחוסים‪ ,‬בקושי‬

‫התראינו‪ .‬משה קידם את פני בשמחה ואמר "או הא‪ ,‬תראו מי זה בא ‪ -‬ראש הממשלה‬
‫הבא"‪ .‬אמרתי לו "משה‪ ,‬עשה לי טובה‪ ,‬אני עוד לא ראש הממשלה‪ ,‬וגם אחרי שאבחר אני‬
‫מבקש שתמשיך לקרוא לי יאיר"‪ .‬משה חייך ואמר "אין בעיה‪ ,‬יאיר‪ ,‬היום זה בסדר‪ .‬אבל‬
‫ממחר בבוקר אתה בשבילי אך ורק 'אדוני ראש הממשלה'‪ .‬לא כדי לעשות לך כבוד‪ .‬כי אני‬
‫מכבד את מדינת ישראל ואת מי שעומד בראשה‪ .‬ואת זה אפילו אתה לא תוכל לשנות"‪.‬‬
‫משה מהקפה הוא עוד אחד מהאנשים שאסור לי לאכזב‪ .‬ב‪ '06-‬הוא היה אחד הצנחנים‬
‫הראשונים שפרצו לעיר העתיקה‪ .‬דוד רובינגר‪ ,‬צלם נפלא וחבר טוב‪ ,‬סיפר לי פעם‪ ,‬שאם‬
‫הוא היה זז שני צעדים אחורה כשצילם את התמונה המפורסמת בכותל‪ ,‬גם משה היה‬
‫מופיע בה‪ .‬אחרי המלחמה הוא יצא לטייל בעולם‪ .‬בסרט "וודסטוק" רואים אותו לרגע‪,‬‬
‫בסוף ההופעה של הגרייטפולד דד‪ ,‬מתחבק עם ג'ניס ג'ופלין‪ .‬הוא אף פעם לא הסכים לספר‬
‫מה בדיוק קרה ביניהם‪ .‬כששאלנו הוא רק חייך חיוך מסתורי‪ .‬כשפרצה מלחמת יום כיפור‬
‫עזב הכל‪ ,‬עלה על המטוס הראשון‪ ,‬וכמו שהוא‪ ,‬עם שיער ארוך ובנדנה על המצח‪ ,‬תפס‬
‫טרמפים והצטרף לחבר'ה בתעלה‪ .‬ב‪ 6760-‬טיפל באבא שלו שחלה בסרטן‪ .‬כששמע‬
‫שמתארגנת פעולה באנטבה עזב הכל והתייצב‪ .‬יוני שלח אותו הביתה ואמר לו "משה‪,‬‬
‫עזוב‪ ,‬אבא שלך צריך אותך יותר ממני"‪ .‬עד היום הוא לא סולח לעצמו‪ .‬הוא אמר לי פעם‬
‫"תאמין לי‪ ,‬יאיר‪ ,‬אם הייתי ליד יוני‪ ,‬הוא עוד היה איתנו היום"‪ .‬אני מאמין לו‪.‬‬
‫הכרתי את משה בשנות השמונים‪ ,‬אחרי שעזב את הקיבוץ בנגב במחאה על ההידרדרות‬
‫הערכית‪ .‬הוא עבר לתל אביב והתחיל הכל מאפס‪ .‬לפעמים‪ ,‬כשלא היה לנו איך לשלם לו‪,‬‬
‫הייתי נשאר לשטוף כלים ולנקות‪ .‬ככה התחברנו‪ .‬הוא תמיד מסתובב עם חיוך‪ ,‬אבל אתמול‬
‫הוא היה רצי ני כפי שלא ראיתי אותו מימי‪ .‬הוא לקח אותי הצידה ולחש לי משהו‪ .‬אני‬
‫מקווה שתאמינו לי‪ :‬אחמדינג'אד‪ ,‬נסראללה‪ ,‬האיחוד האירופי‪ ,‬מועצת הביטחון‪ ,‬האו"ם‬
‫ובית הדין הבינלאומי בהאג לא מפחידים אותי כמו שמפחיד אותי לאכזב את משה מהקפה‪.‬‬
‫ביקשתי ממנו רשות לגלות לכם מה הוא ביקש ממני והוא הסכים‪" .‬יאיר"‪ ,‬הוא לחש לי‪,‬‬
‫"אתה יודע שאתה יכול לסמוך עלינו שאם יהיה צורך נמות בשביל מדינת ישראל‪ .‬תבטיח‬
‫לי שתעשה הכל כדי שגם נהיה גאים לחיות בה"‪.‬‬
‫הבטחתי לו ואני מבטיח גם לכם‪ .‬אבל רק בתנאי אחד‪ ,‬שגם משה מהקפה נאלץ לקבל‪.‬‬
‫כשאתם פוגשים אותי‪ ,‬עשו טובה‪ :‬תמשיכו לי לקרוא לי יאיר‪ .‬כמו תמיד‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful