‫ישיבת כרם ביבנה ‪www.kby.org.

il‬‬

‫סוף מעשה במחשבה תחילה‬
‫ראש הישיבה‪ ,‬הרב מרדכי גרינברג‬
‫מתוך הספר מועדי ה' לימים נוראים‬
‫בפרשת "ניצבים" אוסף משה את כל העם ומחדש את הברית בינו ובין א‪-‬לוהיו‪" ,‬למען הקים אותך‬
‫היום לו לעם‪ ,‬והוא יהיה לך לא‪-‬לוהים כאשר דבר לך‪ ,‬וכאשר נשבע לאבותיך לאברהם ליצחק‬
‫וליעקב"‪ .‬הברית נכרתת לא רק עם דור המדבר העומד להיכנס לארץ המובטחת‪ ,‬אלא גם עם‬
‫הדורות הבאים‪" :‬ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת‪ ...‬כי את אשר ישנו פה עמנו‬
‫עומד היום לפני ה' א‪-‬לוהינו‪ ,‬ואת אשר איננו פה עמנו היום" )דברים כט‪ ,‬יב‪-‬יד(‪ .‬פרשה זו נקראת‬
‫לעולם בשבת שלפני ראש השנה‪.‬‬

‫הלומד את פרשת ניצבים מבחין מיד‪ ,‬שהיא ממשיכה את מסכת הקללות שקוראים בפרשת "כי‪-‬‬
‫פה כל ארצה וכו'"‬
‫תבוא"‪" .‬פן יש בכם איש או אשה וכו' לא יאבה ה' סלוח לו‪ ,‬גפרית ומלח שרֵ ָ‬
‫)שם שם‪ ,‬יז(‪ ,‬פורענות נוראה‪ ,‬שאף אומות העולם מתפלאים "על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת‬
‫מה חרי האף הגדול הזה" )שם שם‪ ,‬כג(‪ .‬ואכן התוכחה ב"כי‪-‬תבוא" מסתיימת בנבואה של‬
‫פורענות‪" ,‬והתמכרתם שם לאויביך‪ ,‬לעבדים ולשפחות ואין קונה" )שם‪ ,‬כח‪ ,‬סח( ‪ -‬סיום שאין בו‬
‫שום דברי נחמה‪ ;1‬אך באמת הנחמה באה בתום דברי התוכחה בפרשת "ניצבים"‪" :‬והיה כי יבואו‬
‫עליך כל הדברים האלה ושבת עד ה' אלוקיך וכו' ושב ה' את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל‬
‫העמים‪ ...‬ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך וכו' ישוב ה' לשוש עליך לטוב וכו' כי תשוב אל‬
‫ה' בכל לבבך ובכל נפשך" )שם ל‪ ,‬א‪-‬ו(‪ .‬הפסוקים מאזכרים את הטלטלות שיעברו בני ישראל עד‬
‫לאחרית הימים‪.‬‬
‫מתוך החורבן בא התיקון‬
‫בעל "עקידת יצחק" חוקר את כל התהפוכות שבהיסטוריה האנושית והיהודית‪ ,‬של בריאה וחרבן‪,‬‬
‫של גלות וגאולה ושל פורענות ותיקון‪ .‬הוא דן בשאלה‪ ,‬איך הקב"ה עושה דברים ויודע מראש שהם‬
‫לא יחזיקו מעמד זמן רב‪ :‬ברא אדם בגן עדן וגירשו מהגן‪ ,‬ברא ירח ומיעטו מיד‪ ,‬ברא ארץ וקיללה‬
‫מיד‪ ,‬הוציא את ישראל ממצרים והשאירם במדבר‪ ,‬הכניסם לארץ ולאחר זמן הגלם ‪ -‬והרי אפילו‬
‫בשר ודם לא עושה פעולותיו לריק!‬
‫בעל העקידה מבאר באריכות‪ ,‬שהבורא הטביע בתחילת היצירה‪ ,‬שהשלמות לא תבוא בבת אחת‪,‬‬
‫אלא בשלבים ובמשך זמן רב‪ .‬כך בבוטניקה‪ ,‬הגנן נוטע אילן והוא גדל וענפיו מתפשטים‪ .‬לאחר‬
‫הגידול הגנן זומר את הענפים‪ ,‬ופעמים שהוא משאיר רק ענף אחד לטובת האילן ולצורך גידולו‪.‬‬
‫וכך בתולדות האנושות‪ ,‬העולם עבר גלגולים עד שנולד נח‪ ,‬וממנו עוד עשרה דורות עד שנולד‬
‫אברהם‪ ,‬וכך האומה הישראלית הולכת ומתייסרת ומזדככת עד שבסופו של דבר ישובו למעלתם‬
‫הראויה‪.2‬‬
‫בספר "כנף רננים" המשיל את דברי בעל העקדה במשל יפה‪ .‬ילד גדל בכרך‪ ,‬ומדי יום מביאים לו‬
‫לחם אפוי לסעוד את לבו‪ .‬מעולם הוא לא ראה תהליך של אפייה‪ ,‬והוא בטוח שהלחם גדל על עץ‬
‫כמו כל פרי אחר‪ .‬לימים נסע להתארח בכפר‪ ,‬ושם ראה שהכפרי לוקח גרעיני חיטה וטוחנם‪ ,‬לש‬
‫ואופה ‪ -‬אז נתחדשה לו הידיעה שלחם נעשה מחיטים‪ ,‬אלא שלא ידע מה מקורם של החיטים‪.‬‬
‫‪ 1‬השווה התוכחה שבפרשת "בחוקותי" החותמת בדברי נחמה‪" ,‬ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא‬
‫געלתים לכלותם להפר בריתי אתם" )ויקרא כו‪ ,‬מד(‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫ספר "עקידת יצחק"‪ ,‬פרשת וילך‪ ,‬שער המאה ושלש‪.‬‬

‫ישיבת כרם ביבנה ‪www.kby.org.il‬‬

‫במשך שהותו בכפר הוא ראה שבעל השדה מעלה שוורים וחורש את השדה‪ .‬הוא לא הבין‪ ,‬מדוע‬
‫מקלקל בעל השדה את יפי השדה‪ .‬והנה הוא ראה לתדהמתו‪ ,‬שהאיכר לוקח את הגרעינים שמהם‬
‫אפה אמש את הלחם‪ ,‬ומפזרם בשדה ומכסה אותם בעפר‪ .‬הדבר חרה לו מאוד‪ .‬ברבות הימים‬
‫ראה שהשדה נתמלאה בכר ירק יפה‪ ,‬ומעתה הבין שהיה ערך לחרישה ולזריעה‪ ,‬שהרי השדה‬
‫הפכה לגן ירוק‪ ,‬והשיבולים גדלו ושיוו לשדה מראה מיוחד‪ .‬לאחר זמן עלה בעל השדה וחתך את‬
‫כל השיבולים‪ ,‬קלקל את המראה היפה של השדה‪ ,‬ולא עוד אלא שהשחית את הגרעינים והעלה‬
‫עליהם את השוורים ‪ -‬הכל נראה לו שיגעון מוחלט‪.‬‬
‫לאחר שחקר בדבר‪ ,‬גילה שבתהליך זה נולד כרי גדול של תבואה‪ ,‬ממעט הגרעינים שזרע האיכר‪,‬‬
‫והרבה כיכרות לחם ייאפו מאותה חרישה שהכעיסה אותו‪ .‬אילו היה עוזב בשעת החרישה או‬
‫הזריעה או הקצירה את הכפר‪ ,‬לא היה מבין דבר ממה שהתרחש‪ ,‬והיה סבור שהאיכר הוא שוטה‬
‫גמור‪.3‬‬
‫כך נראית לנו הנהגת ה'‪ .‬פעם נראה לנו האירוע כהרס וחורבן‪ ,‬ופעם כבניין ותיקונו ושוב הריסה‬
‫ודריסה‪ ,‬אך באמת הכל מוביל לתכלית השלמות‪ .‬ברם האדם הוא קצר ימים‪ ,‬והשגתו מוגבלת‪,‬‬
‫ורואה הוא רק חלק קטן מהתמונה הגדולה; לו היה יכול לראות את התמונה מתחילה ועד סופה‪,‬‬
‫היה מבין שהכל מסודר‪ ,‬וגם פעולות ההריסה והחורבן אינם אלא שלבים בתיקון הגדול‪ .‬וזהו‬
‫שדרשו חז"ל על הפסוק "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" )בראשית א‪ ,‬לא(‪ ,‬מאד‬
‫זה יצר הרע‪ ,‬גיהנום ומלאך המוות‪ ,4‬והיינו כשרואים את העולם בהיבט כולל‪ ,‬יש גם למשחיתים‬
‫ערך חיובי‪ ,‬מה שאין כן כשההיבט מקוטע‪.‬‬
‫ובספר "באר יוסף" נותן טעם לבניית אדני המשכן מתרומת מחצית השקל‪ .‬כל המשכן רומז‬
‫ות האמונה; ולכן לכל המשכן‬
‫למצוות השונות שבתורה‪ ,‬ואילו האדנים‪ ,‬יסודות המשכן‪ ,‬רומזים למצ ַ‬
‫כל אחד נתן כפי אשר ידבנו לבו‪ ,‬מה שאין כן באדנים‪ :‬ללמדך‪ ,‬שבכל המצוות יש לכל אדם מרחב‬
‫גדול‪ ,‬אלו לומדים יותר תורה ואלו עוסקים יותר בגמילות חסד וכדומה‪ ,‬אבל בעיקר האמונה כולם‬
‫שווים‪ ,‬שהאומר אפילו מצוה קטנה אינה מהתורה‪ ,‬הרי הוא כופר בתורה‪ .‬ולפיכך באה ההוראה‬
‫להשתמש במחצית השקל לאדנים‪ ,‬משום שבאמונה אנחנו לעולם חצויים ורואים רק חלקי דברים‪,‬‬
‫ולעולם איננו רואים התמונה בשלמותה‪.5‬‬

‫"בהדי כבשא דרחמנא למה לך"‬
‫פרשת ניצבים עוסקת בתהליך הסופי של הגאולה עד מילת הלב באחרית הימים "ומל ה' א‪-‬לוהיך‬
‫את לבבך" )דברים ל‪ ,‬ו(‪ .‬והפטרת הנחמה ‪ -‬האחרונה לשבע דנחמתא‪ ,‬אחרי הפורענות של חודש‬
‫אב ‪ -‬פותחת בפסוק "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלוקי כי הלבשני בגדי ישע וכו'" )ישעיה סא‪ ,‬י(‪,‬‬
‫וחותמת "בכל צרתם לו )לא כתיב( צר וכו'‪ ,‬באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי‬
‫עולם" )שם סג‪ ,‬י(‪ .‬כביכול קשר הקב"ה גורלו בגורלם של ישראל‪ ,‬כפי שרומז הקרי "לו צר"‪ ,‬ועל‬
‫כן תבוא בסופו של דבר הגאולה עד עולם‪.‬‬
‫ויש בזה רמז נפלא לענייננו‪ ,‬שאף בזמן הקשה ביותר ואף לאנשים השפלים יזרח אור הגאולה‪ .‬על‬
‫מנשה המלך נאמר שהכעיס את בוראו יותר מכל מלך אחר‪ ,‬והעמיד צלם בהיכל‪ .‬חזקיהו אביו ראה‬
‫זאת בנבואה ולכן לא רצה לשאת אשה‪ .‬הגמרא מספרת‪ ,‬שישעיהו בא לבקר את חזקיהו בעת‬
‫חוליו והודיע לו שהוא עומד למות‪ ,‬כיון שלא עסק בפריה ורביה‪ .‬וכשחזקיהו הסביר‪ ,‬שהוא אינו‬
‫רוצה להוליד בן רשע‪ ,‬ענה לו הנביא‪ :‬בהדי כבשא דרחמנא למה לך‪ .‬חזקיהו הסכים ואמר‪ ,‬אם כן‬
‫הב לי ברתך‪ ,‬ומזיווג זה נולד מנשה )ברכות י‪ ,‬ע"א(‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫ראה כנף רננים על פרקי שירה ‪ ,‬דבריו הובאו בספר "באר יוסף" פרשת ניצבים‪ ,‬ובפרשת כי תשא‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫בראשית רבה‪ ,‬פרשה ט‪ ,‬אות ז‪ ,‬ט‪ ,‬י‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫ספר "באר יוסף"‪ ,‬פרשת כי תשא‪.‬‬

‫ישיבת כרם ביבנה ‪www.kby.org.il‬‬

‫וכך מסופר במלכים ב‪" :‬בן שתים עשרה שנה מנשה במולכו‪ ,‬וחמישים וחמש שנה מלך בירושלים‪,‬‬
‫ושם אמו חפצי בה" )כא‪ ,‬א(‪ .‬ואפשר שזה מה שמתנבא ישעיהו בהפטרת הנחמה ‪ " -‬וקורא לך‬
‫שם חדש אשר פי ה' יקבנו‪ ...‬לא יאמר לך עוד עזובה וגו' כי לך יקרא חפצי בה‪ ...‬כי חפץ ה' בך‬
‫וגו'" )ישעיה סב‪ ,‬ב‪-‬ה( ‪ -‬רומז‪ ,‬שבשעת הגאולה אפילו רשע גדול כמנשה‪ ,‬אף שמלאכי השרת דחו‬
‫את תשובתו ולא רצו לקבלה‪ ,‬בכל זאת עשה לו הקב"ה חתירה מתחת כיסא הכבוד‪ ,‬בלא ידיעת‬
‫המלאכים‪ ,‬וקיבל את תשובתו )סנהדרין קג‪ ,‬ע"א(‪.‬‬
‫ומהנישואין של חזקיהו וחפצי בה נולד מנשה ומזרעו יצא משיח בן דוד‪ .‬והעיר הראי"ה קוק‪,‬‬
‫שאילולא נשא חזקיהו את חפצי בה ונולד מנשה‪ ,‬לא היה נשאר זכר לבית דוד‪ ,‬והנה אף שהבן‬
‫הראשון היה רשע גדול‪ ,‬מכל מקום יצא ממנו המשיח‪.6‬‬
‫ובמדרש תהילים דרש את הפסוק "פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם" )תהילים קב‪,‬‬
‫יח(‪ ,‬שזה קאי על מנשה שהיה ערער וריק מכל זכות‪ ,‬ומכל מקום לא בזה את תפילתו‪ .7‬ופירש‬
‫תב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל י‪-‬ה" )שם שם‪,‬‬
‫הנצי"ב‪ ,‬את הפסוק שבא לאחר מכן ‪" -‬תכָ ֶ‬
‫יט(‪ ,‬היינו תקופתנו‪ ,‬הדור האחרון של הגלות‪ ,‬שאף שתפילתם לצורך עצמם או מן השפה ולחוץ‪,‬‬
‫הקב"ה יקבל תפילתם ו"ועם נברא יהלל י‪-‬ה"‪ ,‬שזה רמז לראש השנה שבו כל שנה נבראים‬
‫מחדש‪ .‬ועל כן נאמר בעולת ראש השנה "ועשיתם עולה" )במדבר כט‪ ,‬ב( ולא "והקרבתם"‬
‫כבשאר הקרבנות‪ ,‬שנעשים בריה חדשה‪ .8‬ויש ביום זה לכוון על גאולת השכינה והעולם‪ ,‬ומכל‬
‫מקום גם כשמכוונים לצורך עצמם‪ ,‬לא בזה תפילתם‪ ,‬וכמו תפילת מנשה שהיה בעומק כל כך‪,‬‬
‫ומכל מקום חתר לו חתירה תחת כסא הכבוד‪ ,‬וכך מכל שפלות וירידה צומחת בסוף עליה גדולה‪,‬‬
‫עד הגאולה השלמה‪.9‬‬
‫יום כ"ה באלול הוא יום יצירת האור‪ ,‬בו נאמר "יהי אור"‪ ,‬אך האור נגנז לעתיד לבוא‪ .‬ואמרו חז"ל‬
‫ש"רוח אלוקים מרחפת" )בראשית א‪ ,‬ב( ‪ -‬זה רוחו של משיח‪ .10‬וכך במשך הדורות הולך האור‬
‫ומתגלה ומקרב קץ הגלות‪ ,‬עד שיופיע אורו של משיח‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫הראי"ה קוק‪ ,‬עין איה‪ ,‬ברכות‪ ,‬אות קלז‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫מדרש תהילים קב‪ ,‬ג; עיין ילקוט שמעוני‪ ,‬תהילים‪ ,‬רמז תתנה‪.‬‬

‫‪ 8‬עיין בסוף מאמר " ועשו לפני כסדר הזה" ובמאמר "מלכויות‪ ,‬זיכרונות ושופרות"‪ ,‬בקטע "שופר ‪ -‬ויפח באפיו נשמת‬
‫חיים"‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫נצי"ב‪ ,‬הרחב דבר‪ ,‬פרשת כי תבוא‪ ,‬פרק כו‪ ,‬אות א‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫בראשית רבה ב‪ ,‬ד‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful