‫ישיבת כרם ביבנה ‪www.kby.org.

il‬‬

‫בכתף ישאו – ל' שירה‬
‫ראש הישיבה הרב מרדכי גרינברג שליט"א‬
‫פרשת נשא תשס"ז‬
‫''ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עליהם בכתף ישאו''‪ ,‬ודרשו חז''ל )בערכין יא‪ (.‬אין ישאו אלא‬
‫לשון שירה‪ ,‬שנא' שאו זמרה ותנו תוף כנור וכו'‪ ,‬והדבר מופלא‪ ,‬מה ענין נשיאה בכתף לשירה‪.‬‬
‫הגמ' בסוטה לה‪ ,‬דורשת על הפסוק בשמואל ב' )ו‪ ,‬ג(‬
‫" וירכיבו את ארון האלהים אל עגלה חדש‪ ,‬ודוד וכל ישראל משחקים לפני ה' וכו'‬
‫וישלח עוזה אל ארון האלקים ויאחז בו כי שמטו הבקר‪ ,‬ויחר אף ה' בעוזה ויכהו‬
‫שם האלקים על השל וימת שם עם ארון האלקים"‪.‬‬
‫דרש רבא‪ ,‬מפני מה נענש דוד‪ ,‬מפני שקרא לדברי תורה זמירות שנאמר "זמירות‬
‫היו לי חוקיך" א"ל הקב"ה‪ :‬דברי תורה שכתוב בהם‪" ,‬התעיף עיניך בו ואיננו"‪,‬‬
‫אתה קורא להן זמירות? הריני מכשילך בדבר שאפי' תינוקות של בית רבן יודעים‬
‫אותו‪ ,‬דכתיב "ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו"‪.‬‬
‫ושוב קשה‪ ,‬מה הקשר בין חטאו של דוד שקרא לתורה זמירות‪ ,‬לעונש של עוזא על שנשא את‬
‫הארון בכתף‪ .‬השפת אמת פירש )תרמ"א( שכן נאמר גם כששלחו הפלישתים את הארון‪ ,‬ושם‬
‫נאמר‪" ,‬ויישרנה הפרות בדרך וכו' ולא סרו ימין ושמאל"‪ ,‬ופי' חז"ל )ע"ז כד'( שישרו פניהם כנגד‬
‫הארון ואמרו שירה‪ ,‬והכוונה שרק עבד נאמר עליו שבהפקרא ניחא ליה‪ ,‬אך עבד ה' אוהב לשאת‬
‫בעול‪ ,‬ונשיאת הארון על הכתף מורה על קבלת עול‪ ,‬וכמ"ש חז"ל "עול מלכות שמים"‪" ,‬עול‬
‫מצוות"‪ ,‬ודווקא ע"י קבלת העול על הכתף‪ ,‬מתמלא אדם שמחה בכך שממלא חובתו‪ ,‬ורק אז מגיע‬
‫אדם אל שלמותו‪ ,‬והשלמות מביאה לשמחה ולשירה‪ ,‬כי אדם לעמל יולד‪ ,‬ורק בצד החיצון שלו‬
‫מבקש האדם להשתחרר מהעול‪" .‬יומם יצוה ה' חסדו‪ ,‬ובלילה שירו עמי"‪ ,‬ופי' חז"ל )ע"ז ג‪ (:‬כל‬
‫העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום‪ .‬מה טעם יומם יצוה ה' חסדו‪ ,‬משום‬
‫דבלילה שירו עמי‪ .‬והלילה מורה תמיד על עמל וקושי‪ ,‬ולימוד תורה בלילה פי' עול כבד והליכה‬
‫בחשך‪ ,‬ודוקא לימוד כזה מביא לשירה‪.‬‬
‫דוד נענש על שקרא לתורה זמירות‪ ,‬ולכאורה התורה הרי נקראת שירה – "כתבו לכם את השירה‬
‫הזאת"?!‬
‫כנראה שיש חילוק בין שירה לזמרה‪ ,‬השירה היא עומק‪ ,‬שירה נכתבת אריח ע"ג לבנה‪ ,‬כי יש בה‬
‫הרבה נסתר מהנגלה‪ ,‬השירה היא ענין שכלי‪ ,‬אך הזמרה היא ענין רגשי קצוב ומוגבל כמו "כרמך‬
‫לא תזמור"‪" ,‬זמיר עריצים"‪.‬‬
‫דוד נענש על שקרא לתורה זמירות‪ .‬תורה היא שירה אמנם היא עול כבד‪ ,‬אלא שיש לקבל עול זה‬
‫בשמחה‪ .‬לראות את התורה כדבר קליל וקצוב שיש בו הנאה זו טעות וסילוף היהדות‪ ,‬וכן להיפך‪,‬‬
‫כעול כבד שאדם נאנח ונאנק תחתיו‪ ,‬אף זו טעות‪ ,‬עול תורה ומצוות הוא דבר כבד וקשה‪ ,‬אך זה‬
‫גופא הדבר המהנה‪ ,‬כאשר אדם ממלא חובתו בעולמו‪ ,‬מי שמתמסר לאידיאל גדול‪ ,‬מזדהה עמו‪,‬‬
‫מוכן לסבול עבורו‪ ,‬זהו האושר‪.‬‬
‫וע"כ דוד שקרא לתורה זמירות‪ ,‬טעה ולא נשא תורה בכתף‪ ,‬אלא על גבי עגלה‪ ,‬וע"כ נענש‪ ,‬כי‬
‫עבור תורה צריך לקיים "ויט שכמו לסבול"‪ ,‬ולא להנות כשהארון נישא ע"ג עגלה‪ ,‬ואז תורה בחינת‬
‫זמירות ולא בתורת שירה‪.‬‬

‫ישיבת כרם ביבנה ‪www.kby.org.il‬‬

‫בכתף ישאו – אין ישא אלא ל' שירה‪ ,‬ובהקדמה לס' אור גדליה מועדים‪ ,‬כתב‪ :‬בשירה "נישט מט‬
‫א קרעפטץ"‪.‬‬
‫שבועות הוא ענין לקבלת התורה‪ ,‬לא רק לימוד תורה‪ ,‬אלא קבלת עול מלכות‪ ,‬וזו המשמעות של‬
‫נעשה ונשמע‪.‬‬
‫נאמר שעשו וישמעאל הם שני כוחות של נעשה ונשמע‪ ,‬עשו הוא ל' עשיה‪ ,‬וישמעאל ל' שמיעה‪.‬‬
‫וכאשר אמרו ישראל נעשה ונשמע‪ ,‬קבלו הכוחות של עשו וישמעאל‪ ,‬והם שני יסודות האמונה היום‬
‫בעולם‪ ,‬וישמעאל ואדום הם בגי' תק"ב‪ ,‬וכן המלה "בכתף" שע"י קבלת העול בנשיאה בכתף‬
‫מתגברים על כוחות ישמעאל ועשו‪.‬‬
‫וע"כ בעצרת כולם מודים דבעינן לכם‪ ,‬כי קבלת העול צריכה להיות בשמחה‪.‬‬
‫וכך פי' ר"מ פינשטיין‪ ,‬מדוע בניהם של אלו שמסרו נפשם על קדושת שבת אינם שומרי שבת‪ ,‬כי‬
‫ההורים התלוננו על שכל יום א' פיטרו אותם מעבודתם‪ ,‬כיון שנמנעו להופיע לעבודה בשבת‪ ,‬ואז‬
‫הבינו הילדים שקשה להיות יהודים שומרי שבת והפסיקו לשמור שבת‪ .‬מה שלא היה קורה אילו‬
‫היו משדרים שמחה על שעמדו בניסיון ולא חיללו שבת‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful