‫מכון אבשלום‬

‫שביל הגולן‬
‫חורשת גבעת יואב‬

‫אנדרטת הטייסים התורכיים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫‪4.2.13‬‬

‫מדריך‪ :‬דני גספר‬

‫דפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫סיור מס' ‪9-10‬‬

‫גבעת יואב‬

‫אנ' הטייסים התורכיים‬

‫במצטבר ‪ 127‬ק"מ‬
‫שביל הגולן‬

‫‪1‬‬

‫גובה‬
‫במטרים‬

‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪000‬‬

‫‪ 22‬ק"מ‬

‫פרופיל הגבהים עפ"י נתוני ספר "שביל הגולן" באדיבות ישראל אשד ויעקב שקולניק‬

‫‪2‬‬

‫גובה במ'‬
‫אנדרטת הטייסים התורכיים‬

‫כביש ‪( 98‬סמוך לעין תאופיק)‬

‫‪225‬‬
‫‪150‬‬
‫‪075‬‬
‫‪000‬‬
‫‪- 075‬‬
‫‪- 150‬‬

‫‪ 5‬ק"מ‬

‫פרופיל הגבהים עפ"י נתוני ‪ – GPS‬אהרון שוחט‬

‫בני יהודה‬

‫גבעת יואב‬

‫נחל עין גב‬

‫אלון גדול‬

‫אפיק‬
‫מבוא‬
‫חמה‬

‫אנדרטת הטייסים‬
‫התורכיים‬

‫תוואי המסלול‬

‫"שביל הגולן" – אשד‪-‬שקולניק‬

‫חורשת גבעת יואב‬

‫נחל עין גב‬

‫חורשת‬
‫גבעת יואב‬

‫עין תאופיק‬

‫נחל עין גב‬

‫תותחי נברון‬

‫נחל מיצר‬

‫חורבת תאופיק‬

‫מבוא חמה‬

‫עין שריר‬

‫הר נמרון‬

‫אנדרטת‬
‫הטייסים התורכיים‬

‫נחל מיצר‬

‫וואדי ברברה‬

‫מבוא חמה‬

‫אנ' הטייסים התורכיים‬
‫הר נמרון‬

‫עין שריר‬

‫עין תאופיק‬
‫מפת סימון שבילים מס' ‪1‬‬
‫בהוצאת הוועדה לשבילי ישראל‬
‫החברה להגנת הטבע ‪ /‬המרכז למיפוי ישראל‬

‫חורבת תאופיק‬
‫תותחי נברון‬

‫חניון למטיילי "שביל הגולן"‪ .‬כאן החל סיורינו האחרון מהחרמון אל הכנרת‬

‫שביל אופניים עוטף כנרת‬

‫נאות גולן‬

‫היישוב "נאות גולן" נמצא בין נחל עין גב לבין ואדי א‪-‬זיתון‪ ,‬בגובה של ‪ 320‬מטרים מעל פני הים (בגובה ‪530‬‬
‫מטרים מעל פני הכנרת ובמרחק של חמישה קילומטרים ממנה)‪ .‬היישוב הוקם על ידי גרעין של תנועת העובד‬
‫הציוני שהתיישבו בצומת פיק ב‪ 1968 -‬והתפרנסו מגידול צאן‪ .‬בשנת ‪ 1973‬התיישב היישוב במיקומו הנוכחי‪.‬‬
‫במקורו היה היישוב מושב שיתופי‪ ,‬אולם הסטטוס השתנה והיישוב הפך למושב‪ .‬כלכלת היישוב מתבססת על‬
‫חקלאות שלחין (אגסים‪ ,‬תפוחים‪ ,‬אבוקדו וזיתים) וכן גידולי כותנה‪ ,‬לולי הודים‪ ,‬רפתות חלב ועדרי בקר לבשר‪.‬‬
‫ביישוב כ‪ 430 -‬תושבים‪.‬‬

‫השביל מוליך את המטיילים אל עבר הלולים של "נאות גולן"‪.‬‬

‫ירידה אל נחל עין גב‪ .‬ברקע למעלה – קיבוץ אפיק‪.‬‬

‫רקפת – יפה‪,‬עדינה‪,‬צנועה וביישנית‬

‫עירית גדולה‬

‫גמישנית מנומרת‬
‫עפץ על ענף של אלה אטלנטית‬

‫חוח עקוד – משפחת המורכבים‬

‫שביל הירידה לנחל עין גב‬

‫לולים – נאות גולן‬

‫תל סורג שוכן בגבעה נישאה‬

‫גב‪.‬סורג‬
‫בגדה הדרומית של נחל עיןתל‬

‫מקובל לזהות את התל עם העיר‬
‫המקראית אפק‪ ,‬שאליה נס בן‬
‫הדד מלך ארם בשנת ‪853‬‬
‫לפנה"ס‪ ,‬לאחר שנחל תבוסה‬
‫מידי אחאב מלך ישראל (מלכים א'‬
‫כ' כו‪-‬לד)‪ .‬אחאב חס על חיי בן‬
‫הדד ושילח אותו בכבוד חזרה‬
‫לדמשק‪ ,‬לאחר שקיבל לידיו את‬
‫הערים שכבשו הארמים מעמרי‬
‫אביו‪ .‬המקרא לא אהב את‬
‫המדיניות הפייסנית של אחאב‬
‫ואחד מבני הנביאים אף‬
‫"הבטיח" לו שבשל החטא הזה‬
‫מותו קרב ובא‪ .‬בתל פזורים‬
‫שרידי מבנים וביצורים‪ ,‬הכוללים‬
‫חומה כפולה‪ ,‬שזמנם הוא‬
‫המאה ה‪ 9 -‬לפנה"ס‪ ,‬המתאימה‬
‫לתקופה המתוארת במקרא‪.‬‬

‫כביש ‪98‬‬

‫סוסיתא‬

‫אפיק‬

‫בחלקו הדרום‪-‬מערבי של כפר פיק הקימו הסורים מבנה מפואר (תושבי הקיבוץ כיום קוראים למבנה "הארמון")‬
‫‪ 545‬מטרים‬
‫ששתובגובה‬
‫מלחמתהים‪,‬‬
‫מעלעדגובה פני‬
‫‪335‬אלמטרים‬
‫בגובה של‬
‫הקיבוץ‬
‫התק"ם‪.‬‬
‫קיבוץ של‬
‫אפיק‬
‫המקום‬
‫הימיםשלשימש‬
‫הכנרת‪.‬‬
‫שצופה‬
‫שוכןענקית‬
‫מרפסת‬
‫המערבי‬
‫בחלקו‬
‫הואקומות‪.‬‬
‫שתי‬
‫בן‬
‫הסורייםנח"ל‬
‫היאחזות‬
‫הנטוש ג'יבין‬
‫באזור הכפר‬
‫‪1967‬‬
‫הענקיתגב‪.‬‬
‫מהמרפסתנחל עין‬
‫בין שני יובלי‬
‫לקצינים ונמצא‬
‫פני הכנרת‪,‬‬
‫מעל‬
‫את‬
‫הכוחות‬
‫טבריה‪ ,‬תכננו‬
‫הוקמהגב ועל‬
‫קיבוץ עין‬
‫בשנתעל‬
‫שצופה‬
‫הסוריים‪.‬‬
‫כמועדון‬
‫במלחמת‬
‫הסורי‪.‬פיק‪,‬‬
‫הצבאהסורי‬
‫שלהכפר‬
‫באזור‬
‫הוקם‬
‫הקבע‬
‫ההיאחזות וישוב‬
‫אוזרחה‬
‫‪1972‬‬
‫גולן‪.‬ב"במאי‬
‫כיבושנח"ל‬
‫בשם‬
‫שנעזבהסורים היו‬
‫הקצינים‬
‫תקיפה‬
‫מפות‬
‫המלחמה‬
‫נמצאו לאחר‬
‫הקצינים‬
‫ארמון"‬
‫הקיבוץ‪.‬‬
‫לפורקן‪.‬‬
‫וגידולי שדה)‬
‫אגסים‬
‫שזיפים‪,‬‬
‫תפוחים‪,‬‬
‫הכוללים‬
‫הביתה‪,‬מטעים‬
‫חקלאות (‬
‫מבליעל‬
‫מתבססת‬
‫היישוב‬
‫הימים‬
‫ששת‬
‫מנוחה וגם‬
‫לשתייה‪,‬‬
‫למפגש‪,‬‬
‫במבנה‬
‫והשתמשו‬
‫לצאת‬
‫חודשים‬
‫כלכלתבמשך‬
‫קו‪ .‬הגבול‬
‫מבלים על‬
‫ההארחה‬
‫נמצא‬
‫וכמו כן‬
‫חמת‬
‫והנופש‬
‫התיירות‬
‫באתר‬
‫שותף‬
‫לול‪.‬‬
‫שאחריחלב וכן‬
‫ליישוב רפת‬
‫נקי‬
‫ביתהמקום‬
‫ביישובאבל‬
‫מטופח‪,‬‬
‫הוא לא‬
‫גדרכיום‬
‫אמנם‬
‫הבית‪.‬‬
‫לשמור על‬
‫אפיק‬
‫קיבוץ‬
‫היישובחברי‬
‫הקפידו‬
‫המלחמה‬
‫בימים‬
‫ביישוב‬
‫המרפסותאפק‪.‬‬
‫שתי התנ"כית‬
‫עםהעיר‬
‫היפהאת‬
‫מאזכר‬
‫במקום וכן‬
‫חולמיםששכן‬
‫הסורי פיק‬
‫בכפר‬
‫היישוב‬
‫ובעיקרשל שם‬
‫פתוחים מקורו‬
‫אורחן אפיק"‪.‬‬
‫אל‬
‫הצופות‬
‫המבנה‬
‫לשפץ את‬
‫הקיבוץ‬
‫חברי‬
‫המרפסת‪.‬‬
‫"וחדריו‬
‫תושבים‪.‬‬
‫כ‪-‬‬
‫אותו לאתר תצפית ובילוי‪.‬‬
‫‪256‬ולהפוך‬
‫עין גב‬

‫נחל עין גב‬

‫קו פרשת המים‬

‫נחל מיצר‬

‫וואדי ברברה‬

‫דרום הגולן הוא אזור מישורי נרחב‪ ,‬אך כל הדרכים‪ ,‬העתיקות והחדשות‪ ,‬מתנקזות למעבר הצר שנמצא בקו‬
‫פרשת המים המפריד בין נחל מיצר בדרום ונחל עין גב בצפון‪ .‬כאן‪ ,‬עברה דרך עתיקה בתקופה הישראלית‬
‫הקדומה ועתה כביש חמת גדר ‪ -‬רמת מגשימים (כביש ‪.)98‬‬

‫ירידה לוואדי ברברה ("הנחל הרועש") – יובל של נחל מיצר‬

‫נחל מיצר – אלון תבור או "העץ של ּפּו הדוב"‪.‬‬

‫הגענו לכביש משובש‪ ,‬ששימש בעבר כביש בטחון (כביש המערכת העליון)‪.‬‬

‫בהמשך הדרך – הכביש נסחף בארועים השטפוניים האחרונים‪.‬‬

‫בדרך מערבה אל עבר "מבוא חמה"‪.‬‬

‫אלונים ואלות בשלכת‬

‫פריחת השקד‬

‫פינת‬
‫המעגל‪...‬‬

‫אני יפה ? ‪...‬‬

‫עגור אפור ‪ -‬להקה בהתארגנות לתעופה מבנית‬

‫הַ נ ֶֶּּשר‬
‫מַ פוֹר ְמעֺפָ ל‪ ,‬צַ וָאר ָארְֹך‪,‬‬
‫ַרגְ ַליִם חֲ זָקוֹת בְ גַ ְרבֵּ י ְעלומָ ה לְ בָ נָה‬
‫עַ ד הַ בִ ְרכַ יִם‪.‬‬
‫‪ 2.7‬מֶ ְט ִרים מוֹטַ ת הַ כְ נָפַ יִם‪.‬‬
‫אֲ נִי ְמנַסָ ה אֶ ת זֶה‪.‬‬
‫שת י ַָדיִם ל ְַף ָד ִדים‪,‬‬
‫עו ֶֹר ֶ ֹ‬
‫מוֹתַ חַ ת צַ וָאר וְ גוף‪.‬‬
‫עַ ל ְקצוֹת אֶ ְצבָ עוֹת עוֹמֶ דֶ ת‪.‬‬
‫קָ רוֹב‪...‬‬
‫אֲ בָ ל ֹלא מַ גִ יעָ ה‪.‬‬
‫עַ עַ ם גַ ם אֲ נִי ָיכֹלְ ִתי לָעוף‪.‬‬
‫בֵּ ינְתַ יִם אֲ נִי ִמ ְתב ֹו ֶננֶת‪.‬‬
‫כִ ְמעַ ט ְמבִ ינָה‪.‬‬
‫ְש ִרים‪,‬‬
‫אֲ ִפיּלו ֶשהֵּ ם נ ָ‬
‫ְקוקים לְ ִטעַ ת הֲ גַ נָה‪.‬‬
‫גַ ם הֵּ ם ז ִ‬

‫אולַי גַ ם אֲ נ ְַחנו כָ כָ ה?‬
‫בורנו אֶ ת ִשלְ טֵּ י הָ ַאזְהָ ָרה?‬
‫ומי מֵּ כִ ין עַ ֵּ‬
‫ִ‬
‫סורה!"‬
‫"אֵּ זוֹר ִקנון הַ כְ נִיסָ ה אֲ ָ‬
‫ומי עוֹמֵּ ד בַ ַשעַ ר?‬
‫ִ‬
‫ומי בְ עֶ ְמ ַדת הַ ְש ִמ ָירה ?‬
‫ִ‬

‫אֲ נ ְַחנו‪.‬‬
‫בְ מ ֹו יָדֵּ ינו‪.‬‬
‫ְמהַ ְד ִקים לַאֲ ָדמָ ה‪.‬‬
‫סוֹגְ ִרים‪.‬‬
‫אולַי‪...‬כְ ַדאי‪...‬לְ הַ ְפ ִסיק‪...‬לִ ְפעָ ִמים‪...‬‬

‫מטע שקדים‬

‫מבט משדות מבוא חמה לצפון‪-‬מזרח אל בני יהודה וגבעת יואב‪ .‬ברקע ‪ -‬החרמון‬

‫מבוא חמה‬

‫מבוא חמה הוא היישוב הדרומי ביותר בגולן‪ ,‬והוא שוכן על רמה בחלקה הדרומי של רמת הגולן‪ .‬מבוא חמה‬
‫ממוקם בגובה של ‪ 350‬מטרים מעל פני הים (‪ 560‬מטרים מעל פני הכנרת) בראש מצוקי און היורדים אל האגם‪.‬‬
‫מבוא חמה הוא היישוב השני שהוקם בגולן לאחר מלחמת ששת הימים‪ .‬היישוב הוקם על חורבותיו של מוצב‬
‫סורי בשם עמרת עז א‪-‬דין‪ ,‬שממנו ירו הסורים על בתי הקיבוצים האון ועין גב שנמצאים לרגלי המצוק‪ .‬עיקר‬
‫כלכלת היישוב מתבססת על תעשייה ובנוסף לכך קיימת בקיבוץ חקלאות המבוססת בעיקר על גידולי שדה‪,‬‬
‫בקר‪ ,‬מדגה וכרם‪ .‬הקיבוץ הוא אחד מארבעת היישובים השותפים בכפר הנופש והתיירות חמת גדר‪ .‬ביישוב כ‪-‬‬
‫‪ 300‬תושבים‪.‬‬

‫תצפיות ממצוקי און אל הכנרת‬

‫חד נס‬

‫צפת‬
‫דגניה א'‬
‫פוריה‬

‫הר מירוןמפעלים אזוריים‬
‫כרכום‬
‫כנרתעין גב הרצמח‬
‫תבור‬
‫האון‬

‫מעגן‬
‫אהלו‬

‫אלמגור‬
‫אלומות‬

‫מצוקי און הם מצוקים במורדות הדרום‪-‬מזרחיים של רמת הגולן‪ ,‬המתנשאים‬
‫מעל ארץ כינרות‪ .‬אורכם של המצוקים הוא כשישה קילומטרים‪ ,‬מכפר חרוב ונחל‬
‫עין גב בצפון ועד תחילת שיפולי הגולן אל נהר הירמוך‪ ,‬סמוך להר שריר‪.‬‬
‫המצוקים משקיפים על הכנרת מגובה של כ‪ 510-‬עד ‪ 570‬מטרים‪ ,‬מרום של כ‪-‬‬
‫‪ 300‬עד ‪ 360‬מטרים מעל פני הים‪ .‬מצוקים אלה הם התלולים במדרונות הגולן‬
‫היורדים אל עמק הירדן‪ .‬על שפת המצוקים שוכנים היישובים כפר חרוב ומבוא‬
‫חמה‪ ,‬ולמרגלותיהם משתרעים הקיבוצים תל קציר‪ ,‬עין גב והאון‪ ,‬שעל שמו‬
‫קרואים המצוקים‪.‬‬
‫לאורך המצוק‪ ,‬מכפר חרוב בצפון ועד מבוא חמה בדרום‪ ,‬הוכשרה טיילת נופית‪,‬‬
‫שממנה נשקפים נופים רחבי ידיים אל הכנרת‪ ,‬בקעת הירדן ואל הגליל‪ .‬לאורך‬
‫הטיילת הוכשרו שתי מרפסות תצפית‪" :‬מצפה מבוא חמה" מצפון למבוא חמה‬
‫ו"מצפה לשלום" מדרום לכפר חרוב‪ .‬הר נמרון השוכן כקילומטר וחצי מדרום‬
‫למבוא חמה משמש כנקודת תצפית נוספת וכנקודת זינוק לדאונים ומצנחי‬
‫רחיפה‪ .‬הר נמרון ששמו בערבית הוא "ג'בל עין א‪-‬נימר"‪ ,‬אינו הר של ממש‪ ,‬אלא‬
‫נקודת שיא לאורך שפת המצוק ברום של ‪ 359‬מטרים מעל פני הים‪.‬‬
‫הקו הירוק עבר מתחת לראש המצוקים‪( ,‬למעט חורבות סוסיתא בהם שכן מוצב‬
‫צבאי ישראלי)‪ ,‬ובפועל שטח המדרונות כולו הוגדר כשטח מפורז שסוריה טוענת‬
‫לבעלות גם בו‪.‬‬

‫טבריה‬

‫הר נמרון‬

‫הר נמרון הוא מצוק ברום ‪ 359‬מ' מעל פני הים‪ .‬מכאן‪ ,‬תצפית מרהיבה ונקודת הזנק לגלשני אוויר‬

‫מבט אל עבר אנדרטת הטייסים התורכיים בצומת השבילים‪.‬‬

‫מכלול בונקרים – שרידים ממוצב סורי קטן‪.‬‬

‫פילבוקס שניבנה ע"י הבריטים כחלק ממערך ההגנה נגד פלישה אפשרית של גרמניה במלחה"ע השנייה‪.‬‬

‫תעלת הע'ור‬

‫אל עדסיה (ממלכת ירדן)‬

‫מבט אל עבר תעלת הע'ור – מפעל המים הגדול והחשוב של ממלכת ירדן‪.‬‬

‫מוצב תל תאופיק‬

‫מהמוצב ירו אל עבר היישובים הישראליים ובייחוד אל עבר קיבוץ תל קציר הסמוך‪.‬‬

‫קב' מעגן‬

‫תל קציר‬

‫עין עקוב‪ ,‬ולעתים עין עוקב וכן עין תאופיק או ען אל‪-‬עקבה‪ ,‬הוא‬
‫מעיין הנובע ביער מבוא חמה בדרומה של רמת הגולן‪ ,‬ולצידו חניון‬
‫לילה‪ .‬מאז חנוכתו של שביל הגולן בשנת ‪ ,2007‬משמש המקום‬
‫כנקודת הקצה הדרומית של השביל‪ .‬האתר שוכן בגובה של ‪200‬‬
‫מטרים מעל פני הים על שפת מצוקי און התלולים‪ ,‬ומשקיף‬
‫מערבה אל הכנרת מגובה של כ‪ 400-‬מטרים‪ .‬היער ניטע על ידי‬
‫קרן קיימת לישראל בשנות ה‪ 70-‬וה‪ ,80-‬והוא משתרע על פני‬
‫שטח של ‪ 1,200‬דונם‪ .‬במקום נטעו עצי אורן‪ ,‬ברוש‪ ,‬אקליפטוס‪,‬‬
‫אלה ושיטה‪ ,‬המצטרפים לצמחייה הטבעית הכוללת צמחי פטל‬
‫קדוש‪ ,‬עצי אשל ושיחי רותם ומלוח‪ .‬במקום שרידים של חאן‬
‫המתוארך לתקופה הרומית‪.‬‬

‫"הצדעת מקלות" וקריאות "שביל‪-‬שביל" ציינו את הגעתנו לנקודת הקצה הדרומית של שביל הגולן בכביש ‪98‬‬
‫סמוך לעין תאופיק ובשולי יער מבוא חמה‪ .‬מכאן‪ ,‬נותר קטע דרך של ‪ 5‬ק"מ עד לאנדרטת הטייסים התורכיים ‪-‬‬
‫אותו סיפחנו כקטע מסיים של השביל‪.‬‬

‫במורד הדרך אל "תותחי נברון"‪.‬‬

‫בשנות השישים של המאה העשרים‪ ,‬בחלוף שני עשורים למלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬פקד את עולם הקולנוע גל של סרטים אמריקאיים על‬
‫מלחמה זו‪ .‬בעיקרו היה זה גל של נוסטלגיה‪ ,‬של עלילות גבורה‬
‫וסרטי ראווה יקרים בהשתתפות כוכבי קולנוע ידועים שכולם הפכו‬
‫ללהיטים‪ .‬בין הסרטים שנוצרו באותה תקופה‪ ,‬בסגנון זה‪ ,‬נכללים‬
‫"היום הארוך ביותר"‪" ,‬הבריחה הגדולה"‪" ,‬הנשרים פשטו עם שחר"‬
‫ו"תריסר הנועזים"‪" .‬תותחי נברון" הוא אחד מהם‪ .‬הסופר אליסטר‬
‫מקלין שחיבר ספרי הרפתקאות‪ ,‬פעולה ומלחמה‪ ,‬פרסם את ספרו‬
‫הנודע ביותר "תותחי נברון" ב‪ .1957-‬הספר הופק כסרט קולנוע‬
‫בשנת ‪ 1961‬את התפקידים הראשיים בסרט גילמו כוכבי הקולנוע‬
‫גרגורי פק‪ ,‬דייוויד ניבן ואנטוני קווין‪.‬‬
‫השם "תותחי נברון" הפך למושג של יעד אימתני שהשמדתו או‬
‫כיבושו כרוכים במאמץ‪ ,‬בדבקות במטרה ובסיכון רב‪ .‬בהקשר‬
‫ישראלי‪ ,‬קיבל מוצב הצבא הסורי המבוצר בתאופיק שמעל הכנרת‬
‫את הכינוי "מוצב תותחי נברון"‪ .‬המוצב נבנה בתקופת "ההתשה‬
‫הצפונית" כלומר בשנים ‪ 1970 - 1969‬בעת שעדיין היו‪ ,‬מעת לעת‪,‬‬
‫חילופי אש ארטילריים בגזרת בית שאן ועמק הירדן‪ .‬העמדה נבחרה‬
‫במורד המערבי של דרום הרמה כמה מאות מטרים מתחת המצוק‬
‫העליון‪ ,‬בסמוך לתאופיק העליונה‪ ,‬כך שהיא אפשרה כיסוי (קשת)‬
‫טוב לכל רמת אום‪-‬קיס ואירביד‪ .‬העמדה נבנתה כולה מבטון יצוק‬
‫והגנה מיטבית לצוות המפעילים‪ .‬היא הושלמה כמעט לחלוטין ואף‬
‫הוכנסו כבר תותח (או שניים) ‪ 130‬מ"מ‪ .‬אולם אז בדיוק התחוללו‬
‫אירועי ספטמבר ‪"( 1970‬ספטמבר השחור" כפי שכונה ע"י הפת"ח)‬
‫שבהם המלך חוסיין סילק את גורמי הפת"ח מהממלכה הירדנית‬
‫ובכך באה לקיצה מלחמת ההתשה בגזרה זו והיא הועתקה‪ ,‬זמן קצר‬
‫לאחר מכן‪ ,‬לגזרת הפתח‪-‬לאנד בגזרת הר דב וללבנון‪ .‬עמדת הנברון‬
‫לעולם לא הופעלה באש‪.‬‬

‫הסורית‪-‬אפריקאית‬
‫למערכת‬
‫הקירבה‬
‫מבטוןבשל‬
‫האדמה‬
‫תזוזת‬
‫הסדק ממחיש את‬
‫הקק"ל‬
‫של‬
‫אקליפטוס‬
‫גג‬
‫קורת‬
‫המפעילים‪.‬‬
‫לצוות‬
‫מיטבית‬
‫והגנה‬
‫יצוק‬
‫נבנה‬
‫המוצב‬
‫השבירה"‪...‬‬
‫ישראל‬
‫מדינת‬
‫לתפארת‬
‫לשתילי"‬
‫ומוזנח‬
‫נטוש‬
‫המוצב‬

‫חורבת כפר תאופיק‬

‫הכפר תאופיק היה מחולק לשני חלקים ‪ -‬תאופיק התחתונה (תאופיק א‪-‬‬
‫תחתא) ותאופיק העליונה (תאופיק אלפוקא)‪ .‬ממצאים ארכאולוגיים‬
‫מהאזור מצביעים על יישוב קדום יותר‪ ,‬ששמו ח'אן אלעקבה‪ ,‬שישב על‬
‫הנתיב מעכו לדמשק ומהכנרת לאזור הבשן‪ .‬במסגרת הסכם שביתת‬
‫הנשק בין ישראל לסוריה‪ ,‬הכפר היה מצוי באזור המפורז ברמת הגולן‬
‫וחלק מאדמותיו נותרו בישראל‪ .‬חרף היותו חלק מהאזור המפורז‪ ,‬שימש‬
‫הכפר בסיס לכוחות סוריים שירו לעבר יישובים ישראליים‪ ,‬ובייחוד לעבר‬
‫קיבוץ תל קציר הסמוך‪ .‬לאחר שקבוצת חיילים סורים פתחה באש לעבר‬
‫חיילי צה"ל‪ ,‬ממנה נהרג חייל חטיבת גולני‪ ,‬החליטה ממשלת ישראל להגיב‬
‫בפעולה צבאית ישירה ולהרוס את הכפר תאופיק התחתון‪ ,‬שתושביו‬
‫נטשוהו‪ .‬בלילה שבין ‪ 31‬בינואר ו‪ 1-‬בפברואר ‪ ,1960‬נכנס כוח צה"ל‪,‬‬
‫בעיקרו לוחמי חטיבת גולני‪ ,‬לכפר תאופיק א‪-‬תחתא כפעולת תגמול לירי מן‬
‫הכפר (מבצע "חרגול")‪ .‬זו היתה פעולת התגמול הראשונה אחרי מבצע‬
‫קדש‪ .‬עמדות הסורים פוצצו ונהרסו‪ ,‬אך הסורים האירו את שטח הפעולה‬
‫עם שני זרקורים‪ ,‬ליד תאופיק‪-‬א‪-‬פוקא‪ ,‬ופתחו באש מקלעים כבדים‬
‫וארטילריה על הכוחות התוקפים ועל קיבוץ תל קציר‪ .‬הארטילריה של צה"ל‬
‫השיבה בהפגזה כבדה על ח'ירבת תאופיק‪-‬א‪-‬פוקא (תאופיק העליונה)‬
‫ומוצבים סוריים אחרים‪ ,‬ובחיפוי אש התותחים והטנקים של צה"ל נסוגו‬
‫יחידות גולני לאחר ביצוע משימותיהם‪ .‬בשעה ‪ 3.00‬לפנות בוקר‪ ,‬אור ליום‬
‫‪ 1‬בפברואר‪ ,‬הושלמה הנחת המטענים‪ ,‬ובתי הכפר בתאופיק התחתונה‬
‫נהרסו‪ .‬בפעולה נפלו ‪ 3‬חיילי גולני ו‪ 7-‬נפצעו‪.‬‬
‫תאופיק העליונה ננטשה במהלך כיבוש הגולן במלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫חורבות הכפר מצויות כיום באזור חניון עין עקוב שביער מבוא חמה‪,‬‬
‫שנטעה קרן קיימת לישראל‪.‬‬

‫טופח מעורק‬

‫עב קנה וקנה מצוי‬

‫ניצן של כלך מצוי‬

‫בדרך אל "עין שריר"‬

‫הבריכה נבנתה בשנת ‪ 1944‬על ידי הבהאים‪ ,‬תושבי הכפר סמרה‪ ,‬להשקיית שדותיהם‪ .‬הבריכה אוגמת את מימי‬
‫עין שריר בערוצו של נחל שריר היורד מהשיפולים הדרומיים של רמת הגולן לכיוון קיבוץ האון‪ .‬במלחמת‬
‫השחרור ברחו התושבים והכפר ניטש‪ .‬הברכה נוקתה ושופצה בשנים ‪ 1999-2004‬ע"י ירח פראן מקיבוץ האון‪,‬‬
‫שנטע ליד המעיין כמה עצי פרי‪.‬‬

‫אנדרטת הטייסים התורכיים‬

‫ב‪ 17 -‬בדצמבר ‪ 1903‬ביצעו האחים רייט את הטיסה הראשונה במטוס שהם בנו‬
‫בעצמם‪ .‬מהפכת התעופה החלה‪ .‬לאימפריה העות'מנית ששלטה באותם הימים במזרח‬
‫התיכון ובארץ ישראל‪ ,‬הגיעו המטוסים הראשונים בשנת ‪ .1909‬אולם רק ארבע שנים‬
‫לאחר מכן החליטו העות'מנים לשלוח את טייסיהם למסע ראווה לסוריה‪ ,‬ארץ ישראל‬
‫ומצרים‪ .‬לא היתה זו הפעם הראשונה שבה נראו מטוסים בשמי הארץ‪ .‬בשבת חנוכה ה‪-‬‬
‫‪ 27‬בדצמבר ‪ 1913‬נחת הטייס הצרפתי ז'ול ודרין בסמוך לקו החוף ביפו‪ .‬ביומה האחרון‬
‫של שנת ‪ 1913‬נחתו שני טייסים צרפתים (מרק בונייה וז'וזף ברנייה) ליד תחנת הרכבת‬
‫ברחוב עמק רפאים בירושלים‪ ,‬אלפים באו לחזות בפלא‪ .‬העתונות הארץ‪-‬ישראלית יצאה‬
‫מגדרה וקראה לטיסה "עפיפה"‪ ,‬ולמטוס "ציפור אדם"‪ .‬הטייסים נקראו "אופיצרי‬
‫העפיפה" ואף "מעופפים"‪ .‬אחדים פחדו להתקרב למה שכינו "ציפור השטן"‪.‬‬
‫בפברואר ‪ 1914‬הודיעה העתונות התורכית בגאווה כי מחמט פתחי ביי ועות'מאן נורי ביי‬
‫ועימם שני מלווים נוספים‪ ,‬המריאו לדרכם בשני מטוסים מאיסטנבול ועד לאלכסנדריה‪.‬‬
‫עות'מאן נורי הוסמך לטיסה בצרפת‪ ,‬פתחי ביי השתלם באנגליה במפעל המטוסים‬
‫"בריסטול"‪ .‬לשניים וחבריהם להרפתקה המתין מסע קשה של כ‪ 2700 -‬ק"מ עם ‪13‬‬
‫תחנות ביניים‪ .‬המסע צפוי היה להמשך ‪ 17‬יום‪ .‬כמלווה של המשלחת נקבע צאדיק ביי‬
‫שלישו של שר המלחמה אנוור פשה‪ .‬שני המטוסים טסו במזג אוויר סוער מעל מרכז‬
‫אנטוליה‪ ,‬חצו את רכב הטאורוס הגבוה והמסוכן‪ ,‬חלפו על פני חלב וחומס שבסוריה‪.‬‬
‫בביירות‪ ,‬אליה הגיעו ב‪ 15 -‬בחודש‪ ,‬נחו הטייסים שלושה ימים והתכוננו לטוס לירושלים‪.‬‬
‫לבסוף יצאו מביירות לדמשק‪ .‬תקלה במנוע אילצה אותם להמתין זמן רב בדמשק‪.‬‬
‫להמשך הדרך יצא רק מטוסם של פתחי ביי ונורי ביי‪ .‬בירושלים רבתה הצהלה והשמחה‬
‫ובעת היעודה חיכו הכל למאורע הגדול‪.‬‬
‫אך המעופפים לא באו‪.‬‬
‫רק מאוחר יותר התברר כי ביום ששי ה‪ 27 -‬בפברואר ‪ 1914‬התרסק המטוס למרגלות‬
‫הר נמרון (סמרה) במורדות רמת הגולן‪ ,‬המשמש כיום אתר המראה למצנחי רחיפה‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫האבל היה גדול‪ .‬מתחנת הרכבת בצמח נשלחו מברקים דחופים לדמשק ולטבריה ובהם הודעה על‬
‫האסון‪ .‬גופות שני הטייסים הובאו לדמשק‪ ,‬שם נערכה להם הלוויה צבאית‪ ,‬בהשתתפות עשרות‬
‫אלפים‪ .‬הם נקברו בסמוך למאוזוליאום של צאלח א‪-‬דין והמסגד הגדול והעתיק של דמשק‪.‬‬
‫מה גרם להתרסקות מטוס ה"בלריו" (‪ )Bleriot‬רוח סערה האופיינית למצוק? תקלה טכנית? מיכל‬
‫דלק שדלף? טעות טייס? איש לא יכול היה לומר בוודאות‪ .‬צוות עות'מאני מיוחד יצא למקום‬
‫התאונה ותיעד את שראה‪ .‬מתברר כי בשנים ‪ 1910-1912‬נהרגו ברחבי העולם כ‪ 50 -‬טייסי‬
‫"בלריו"‪ .‬התעשיין הצרפתי לואי בלריו‪ ,‬אליו הופנו התלונות‪ ,‬האשים מצידו את המכונאים‬
‫העות'מאנים שאינם מיומנים ואת‪...‬הטייסים‪.‬‬
‫השלטונות העות'מאניים הנציחו את הטייסים ואת טיסתם הנועזת בהקמת שתי אנדרטאות‪ ,‬האחת‬
‫באיסטנבול והשנייה ליד הכפר סמרה‪ ,‬לא הרחק מחופה המזרחי של הכנרת‪ .‬מעניין לציין כי‬
‫המטוס השני שהוטס בידי עות'מאן נורי ביי ואיסמעיל חכי ביי הגיע ביום תאונת חבריהם לדמשק‪,‬‬
‫התקבל אף הוא בהתלהבות עצומה‪ ,‬יצא לביירות וממנה המשיך ליפו (ב‪ 9 -‬במרץ ‪ .)1914‬בעת‬
‫שהותם ביפו נערך לטייסים משתה במלון "פארק" במושבה הגרמנית‪ .‬למחרת נגרר המטוס לחוף‬
‫ימה של תל אביב ושניות ספורות לאחר המראתו נפל אל תוך המים‪" .‬בכי היסטרי מילא את‬
‫הכיכר"‪ ,‬תארו עתוני התקופה‪ ,‬עות'מאן נורי ביי נהרג‪ ,‬איסמעיל חכי ביי הצליח לקפוץ למים‬
‫ולהינצל‪ .‬אכן ביש מזל לאוויראים העות'מאנים האמיצים‪.‬‬
‫את "אנדרטת הטייסים התורכיים" (בגובה של ‪ 146‬מ' מתחת לפני הים התיכון) הבנוייה בבסיסה‬
‫מאבן בזלת שחורה ומעליה ניצב אובליסק אבן גיר בהירה‪ ,‬תכנן ודאד (‪ )Vedad‬ביי "פקיד הבנייה‬
‫של היכל הסולטאן"‪ .‬קצין תורכי ועשרים חיילים נשלחו מירושלים כדי לבנות את האנדרטה‪.‬‬
‫בכתובת ההנצחה של האנדרטה נכתב בתורכית באותיות ערביות (כפי שהיה נהוג בתורכיה עד‬
‫לרפורמה של אתאתורכ)‪" :‬אלפאתחה‪ ,‬לעילוי נשמתם של הקרבנות יזבאשי (סרן) פתחי ביי‬
‫ומולאזם אוואל (סגן) צאדק ביי‪ ,‬טייסי האווירון שהמריאו מאיסטנבול למצרים‪ ,‬כדי לרומם את‬
‫תפארת הצבא העות'מאני ונפלו במקום זה בגלל תהפוכות מזג האוויר בשלושה ברביע אל אאח'ר‬
‫‪ 27[ 1332‬בפברואר ‪."]1914‬‬

‫‪2‬‬

‫כאן תם סיורינו האחרון בשביל הגולן‬

‫"שביל הגולן"‬
‫שבתי מהגולן והתמונות סיפרו הכל‪ .‬כמעט‪ .‬טיולי שבת וחופש לא ידמו כלל‬
‫לחשיפת השבילים של הטייל ולצעידה עם מקלו ותרמילו‪ .‬העין לא שבעה את‬
‫המראות והתצפיות‪ ,‬את הפריחה הצבעונית‪ ,‬את הירוק האין סופי‪ ,‬הבקר‬
‫במרעה החופשי ואת הבזלת השחורה מימים רחוקים מאד ועוד לפניהם‪ .‬ועלו‬
‫על כולנה מעשיהם ויצירתם של המתיישבים‪ .‬המאגרים הסוכרים ואוצרים את‬
‫המים כמו גם טחנות הרוח ליצירת חשמל וכמו שדות החיטה והפרדסים של‬
‫חלוצי רמת הגולן‪ .‬חבל ארץ נפלא וכבר בשנת תרמ"ו‪ ,‬לפני מאה ועשרים שנה‪,‬‬
‫נטשו יהודים את חיי דלותם ו"החלוקה" ונחלצו להתיישב בארץ הבשן והחורן‬
‫חרף קשיים מבית ומחוץ‪ .‬פסגת החרמון המושלגת עטופת ענן צחור ליוותה‬
‫אותנו בדרכינו דרומה ומערבה אל הכנרת‪ .‬שם‪ ,‬בירידה מהרמה‪ ,‬אל מול‬
‫השקיעה‪ ,‬זכינו לאור יקרות שצבע את בקעת כנרות בכחול וירוק וזהוב‪.‬‬

‫אורי איתיאל‬

‫(מוקדש בידידות למשה כהן‪ ,‬המגיע בימים אלו לגבורות ואשר צעד איתנו ב"שביל ישראל" וב"שביל הגולן")‬

‫‪1‬‬

‫סיכום סיור ‪ /‬דני גספר‬

‫היום הזה‪ ,‬המשכנו את טיולינו בשביל הגולן מחורשת גבעת יואב‪ .‬הגענו ללולים של נאות גולן‪ ,‬ירדנו‬
‫לערוץ נחל עין גב כשאנחנו מביטים אל סוסיתא‪ ,‬שחידשה את פניה בסדרה של עונות חפירה בהן התגלו‬
‫מפעל מים‪ ,‬בית כנסת‪ ,‬רובע מגורים‪ ,‬מבני ציבור מרשימים שחלקם התמוטטו לכוון אחד – הוכחה לנזקי‬
‫רעידת אדמה‪ .‬ראינו את תל סורג והרחבנו מעט באשר לממלכת גשור במלחמת ארם‪-‬ישראל מול המלך‬
‫אחאב‪ ,‬עשר ערים שאיבד המלך עמרי והנבואות כנגד אחאב במקרא‪ .‬המדרגה האחרונה אליה עלינו‪,‬‬
‫לקחה אותנו אל כביש ‪ 98‬בפאתיה של שמורת נחל מיצר‪ .‬ראינו היום חלק מהיישובים של דרום הגולן‪,‬‬
‫קיבוץ אפיק‪ ,‬מושב נאות גולן‪ ,‬גבעת יואב‪ ,‬מעלה גמלא ורמות‪ .‬הגענו לכביש ‪ ,98‬אל שמורת נחל מיצר‬
‫וואדי ברברה‪ ,‬שהוא אחד היובלים שלו‪ .‬ירדנו אל וואדי ברברה ("הנחל הרועש")‪ ,‬ראיתם שנחל מיצר‬
‫זורם‪ ,‬עברנו על פני כמה עצים מרשימים‪ ,‬בעיקר אלון התבור – "העץ של פו הדוב"‪ .‬חלפנו על פני הרבה‬
‫מאד צמחי עירית גדולה – סלקציה לטובת העירית הגדולה בשל מרעה בקר שלא נוגע בעלים של עירית‪.‬‬
‫וכך ירדנו לכביש הבטחון הפנימי (כביש המערכת העליון) שנסחף בארועים השטפוניים האחרונים‪ .‬מכאן‬
‫עלינו כדי להשקיף דרומה אל רמת אירביד‪ ,‬אל מפגש הנחלים וואדי ברברה ונחל מיצר‪ .‬ראינו גם צפונה‬
‫את קיבוץ מיצר ואת גוש היישובים גבעת יואב ובני יהודה‪ .‬הלכנו דרך מטעי השקדים והנקטרינות ושדות‬
‫החיטה של הקיבוצים מבוא חמה וכפר חרוב‪ .‬מבית העלמין של מבוא חמה צפינו בתצפית בהירה נהדרת‬
‫אל הרי מול הלבנון בצפון ועד לכרמל בדרום מערב‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫סיכום סיור ‪ /‬דני גספר‬

‫ראינו עד כמה צפת וטבריה וכמובן הקיבוצים בבקעת כנרות ובעמק הירדן‪ ,‬היו בתוך הכוונת של הנשק‬
‫הסורי אשר התמקם במרחק של קילומטרים ספורים מעל ליישובים‪ .‬הגענו אל הר נמרון‪ ,‬מעוז רחפני‬
‫האוויר שנעזרים במשטר הרוחות‪ .‬הלכנו לצד פריחה מרהיבה של רקפות‪ ,‬כלניות‪ ,‬משפחת המורכבים‪,‬‬
‫משפחת המצליבים והפרפרניים‪ ,‬גם הרבה חלבלוב השיח עד שהגענו אל עין תאופיק‪ .‬שמענו את אלי‬
‫כחלון שסיפר לנו על עבודתו בשרות ההידרולוגי ובמדידת ספיקות הנחלים באגן ההקוות של הכנרת‪.‬‬
‫הבנו שלכנרת חסרים עוד למעלה ממטר וחצי כדי להגיע לקו העליון האדום וגם שמענו שבגמר החורף‬
‫הזה יתחילו שוב לשאוב מן הכנרת‪ .‬משם הגענו לכביש ‪ ,98‬נקודת הסיום של שביל הגולן בשלב זה (‪122‬‬
‫ק"מ)‪ .‬הוספנו עוד ‪ 5‬ק"מ עד לאנדרטת הטייסים התורכיים‪ .‬בעתיד‪ ,‬שביל הגולן ירד בציר הזה‪ ,‬יחבור אל‬
‫שביל סובב כנרת ובאמצעותו אל שביל ישראל‪ .‬עברנו שני אתרים שלא היו מוכרים לרובכם‪ .‬מעיין "עין‬
‫שריר"‪ ,‬שהיום נקרא "עין שוי ֶרח" על שמו של ירח פארן מ"האון"‪ ,‬ששיקם את האתר שהיה בבעלות‬
‫הבהאים‪ .‬הגענו אל האנדרטה שהוקמה במאי ‪ 1914‬לזכרם של שני טייסי חיל האוויר התורכי שמטוסם‬
‫התרסק ב‪ 27 -‬בפברואר ‪ 1914‬בעקבות משטר רוחות הפכפך‪ ,‬כאן בפנּות המערבית של הגולן אל עבר‬
‫הכנרת‪ .‬עשרה ימים עם מזג אוויר נפלא וסיומת עם תצפיות נהדרות‪ .‬אני מודה לכל מי שתרם להצלחת‬
‫היום הזה‪ ,‬לגרשון גבעתי שדאג לנו לתה וקפה והביא לנו את אלי כחלון ולכל המעשירים והשואלים‪.‬‬

‫מדריך‪ :‬דני גספר‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫צלמים עמיתים‪:‬‬
‫מאיר קמחי‬
‫אהרון שוחט‬
‫אלי פאגלין‬
‫אריאל ארבל‬

‫מקורות‪:‬‬
‫"שביל הגולן" – אשד‪-‬שקולניק‬
‫"רמת הגולן" – הוצאת אריאל‬
‫תודות‪ :‬לשמוליק זסלבסקי‬
‫על הסיוע בקריאת מפות השבילים‪,‬‬
‫בחיפוש אחר נחלים חבויים ופינות נסתרות‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful