‫פרק ‪1‬‬

‫ַהפלגה ללב ים‬

‫הסיפור הזה התגלגל לידַ י מפיו של מישהו שלא היתה לו כל רשות‬
‫לסּפֵר אותו ‪ -‬לי או לכל אדם אחר‪ .‬את תחילתו אני יכול לזקוף לזכּות‬
‫השפעתו הּפַתיינית של יין מּבָציר ישן נושן על האיש שגולל בפנ ַי‬
‫את העלילה‪ .‬את הֶמשכה של המעשייה המשונה הזאת שמעתי בזכות‬
‫הספקנות וחוסר האמון שהִבעתי במשך הימים שלאחר מכן‪.‬‬
‫כשמארחי המבוסם הבין שסיפר לי כה הרבה‪ ,‬ושאני עדיין נוטה להטיל‬
‫ספֵק‪ ,‬תפסה גאוותו המטופשת את תפקידו של היין‪ ,‬והוא החל להמציא‬
‫עדויות בכתובים‪ ,‬בצּורת כתב־יד מעופש וקמוט‪ ,‬כמו גם תעודות של‬
‫משרד המושבות הבריטי‪ ,‬שנועדו לתמוך בחלקים רבים וחשובים של‬
‫עלילתו החריגה‪.‬‬
‫איני טוען שהסיפור הזה נכון‪ ,‬משום שלא הייתי עֵד להתרחשויות‬
‫שהוא מתָאר‪ .‬אך אני מספר לכם אותו ומשתמש תוך כך בשמות‬
‫בדויים לדמויות המרכזיות‪ ,‬ועובדה זו מעידה במידה מַספקת למדַ י‬
‫על כך שבאופן אישי‪ ,‬אני מאמין בכנות‪ ,‬שהסיפור הזה עשוי להיות‬
‫נכון‪.‬‬
‫הדפים המצהיבים והסדוקים של יומנו של אדם שזה מכבר הלך‬
‫לעולמו‪ ,‬ולצידם תעודות משרד המושבות הבריטי ‪ -‬מתיישבים‬
‫בהתאמה מושלמת עם סיפורו של מארחי המבוסם‪ ,‬וכך אני מוסר לכם‬
‫את הסיפור‪ ,‬לאחר שצירפתי אותו‪ ,‬פרט לפרט‪ ,‬מּכל המקורות הנבדלים‬
‫הללו‪ ,‬ובתשומת לב יתרה‪ .‬גם אם הוא אינו אמין בעיניכם‪ ,‬עדיין תהיו‬
‫‪-9-‬‬

‫ א ְדגָ ר ַרייס בארוז‬
‫‪ֶ |  10‬‬

‫בדעה אחת עימי‪ ,‬וכמֹותי תכירו בכך שהסיפור הוא ייחודי‪ ,‬יוצא מג ֶדר‬
‫הרגיל ומעניין‪.‬‬
‫מרשּומֹות משרד המושבות ומיומנו של האיש המת למדנו שעל‬
‫אציל אנגלי צעיר כלשהו‪ ,‬שכאן נכַנה אותו ג'ון ְקלֵייטֹון‪ ,‬לֹוְרד אחוזת‬
‫ג ְֵרייסְטֹוק‪ ,‬הוטל מינוי‪ :‬לערוך בדיקה רגישה במיוחד של המצב בחוף‬
‫המערבי של המושבה הבריטית באפריקה‪ .‬נודע שכוח אירופי אחֵר‬
‫מגייס ׁשָם חיילים מאוכלוסיית התושבים המקומיים לצבא הילידים‬
‫שלו‪ ,‬המׁשַמש אך ורק לג ֶזל של גומי ושנהב מהשבטים הפראיים אשר‬
‫לאורך הנהרות קונגו ואָרּווִימי‪ .‬הילידים שבמושבה הבריטית התלוננו‬
‫שרבים מהגברים הצעירים שלהם פותו באמצעות הבטחות שווא נוצצות‬
‫ונפלאות‪ ,‬אך מעטים מהם ראו את משפחותיהם בשנית‪.‬‬
‫אזרחי אנגליה שנמצאו באפריקה אפילו הגדילו לעשות והעידו שאותם‬
‫שחורים אומללים מוחזקים בתנאי עבדות של ממש‪ ,‬כיוָון שברגע שתַמו‬
‫תנאי הגיוס שלהם‪ ,‬ניצלו הקצינים הלבנים את בורותם‪ ,‬ואמרו להם‬
‫שעליהם לׁשָרת עוד כמה וכמה שנים‪.‬‬
‫וכך מינה משרד המושבות את ג'ון קלייטון למשרה חדשה במערב‬
‫אפריקה הבריטית‪ ,‬אך ההוראות החשאיֹות שלו התמקדו בחקירה יסודית‬
‫ומדוקדקת של הטיפול הבלתי הוגן שנתינים בריטים שחומי עור זכו לו‬
‫תחת ידם של קציני אותה מעצמה אירופית אחרת‪ ,‬אפילו שזו היתה‬
‫ידידותית‪ .‬אין חשיבות רבה לסיבה שבגללה נשלח‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬משום‬
‫שהחקירה לא יצאה ממילא אל הפועַל‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬הוא מעולם לא הגיע‬
‫ליעדו‪.‬‬
‫קלייטון היה מאותם טיפוסים אנגלים‪ ,‬שכל אחד אוהב לקַשר לרגעים‬
‫היסטוריים אציליים ולניצחונות עתירי־גבורה בשדה הקרב ‪ -‬מין אדם‬
‫חזק וגברי‪ ,‬מִּבחינה נפשית‪ ,‬מּוסרית וגופנית כאחד‪.‬‬
‫קומתו היתה גבוהה מהממוצע; עיניו היו אפורות‪ ,‬תווי פניו נקיים‬
‫וחזקים; יציבתו הֵעידה על בריאות מושלמת ועל חוסן שנבע מהכשרה‬
‫של שנים רבות בשירות הצבאי‪ .‬שאיפות פוליטיות גרמו לו לבקש‬

‫טרזן בן הקופים  |  ‪11‬‬

‫העברה משורות הצבא אל משרד המושבות‪ ,‬וכך אנו מוצאים אותו‬
‫כשהוא עדיין צעיר‪ ,‬וכבר מופקד על משימה רגישה ורבת חשיבות כזו‪,‬‬
‫בשליחותה של המלכה‪.‬‬
‫כאשר נודע לו דבר המינוי הזה‪ ,‬התמלא הלורד קלייטון גאווה וחרדה‬
‫כאחד‪ .‬הַבחירה בו היתה‪ ,‬לדעתו‪ ,‬פרס מוצדק לחלוטין על שירותו הצבאי‬
‫המאומץ ורב התושייה‪ ,‬והיא אף היתה עשויה להוֹות עבורו קרש קפיצה‬
‫לתפקידים חשובים עוד יותר‪ ,‬שבהם תהיה גם אחריות רבה יותר; אך‬
‫מצד שני‪ ,‬הוא נישא לליידי ָאלִיס ַרתְֶרפֹוְרד רק שלושה חודשים קודם‬
‫לכן‪ ,‬והמחשבה הזאת‪ ,‬על גרירתה של נערה צעירה ונאווה זו אל עֵבר‬
‫הסּכָנות והבדידות של אפריקה המַשוונית‪ ,‬החרידה אותו‪ .‬למען אשתו‬
‫הוא היה מוכן לסרב לִכְתב המינוי הזה‪ ,‬אבל היא לא הסכימה שיעשה‬
‫זאת בשום פנים ואופן‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬היא התעקשה שיקבל את התפקיד‪,‬‬
‫ושאמנם ייקח אותה עימו‪.‬‬
‫אימהות‪ ,‬אחים ואחיות‪ ,‬דודות ודודנים ‪ -‬כולם הביעו דעות שונות‬
‫ומשונות בנושא‪ ,‬אך מה ייעץ כל אחד מהם? ‪ -‬כאן ההיסטוריה שותקת‪.‬‬
‫אנו יודעים רק שבבוקר בהיר של חודש מאי‪ ,1888 ,‬ג'ון‪ ,‬לורד אחוזת‬
‫גרייסטוק‪ ,‬ואשתו הליידי אליס‪ ,‬הפליגו מדֹובֶר שבאנגליה בדרכם אל‬
‫אפריקה‪ .‬חודש לאחר מכן הם הגיעו לפְריטָאּון‪ ,‬ושם חכרו ספינה קטנה‪,‬‬
‫'הַפּווָאלְדָ ה' שמה‪ ,‬שהיתה אמורה להביא אותם אל יעדם הסופי‪ .‬בנקודה‬
‫זו נעלמו ג'ון‪ ,‬לורד אחוזת ג ְֵרייסטֹוק‪ ,‬ואשתו הליידי אליס מעיניה‬
‫ומתודעתה של האנושות‪.‬‬
‫חודשיים לאחר שהרימו עוגן והפליגו מחופי פריטאון‪ ,‬יצאו חצי‬
‫תריסר ספינות קרב בריטיות לסרוק את דרום האוקיינוס האטלנטי‪,‬‬
‫בחיפושיהן אחר רמז להם או לכלי השיט הקטן שלהם‪ ,‬וכעבור זמן קצר‬
‫נמצאו שרידי הספינה הטרופה על חופי ַסנ ְט ֶהלֶנ ָה‪ .‬עדות זו שיכנעה את‬
‫העולם ש'הַפּווָאלְדָ ה' ירדה למצולות ים כשּכל צוותה ונוסעיה עליה‪,‬‬
‫ולפיכך הופסק החיפוש מעט אחרי שהתחיל; ולמרות זאת‪ ,‬בלבבות‬
‫רבים המשיכה התקווה לפעֵם עוד שנים ארוכות‪.‬‬

‫ א ְדגָ ר ַרייס בארוז‬
‫‪ֶ |  12‬‬

‫'הַפּווָאלְדָ ה'‪ ,‬ספינת מפרש ששקלה כמאה טונות‪ ,‬היתה כלי שיט‬
‫שּכמֹותו רואים הרבה בעסקי השיט של חופי האוקיינוס הדרומיים‪.‬‬
‫צוותיהן של ספינות כאלו הורכבו על פי רוב מהפסולת של יורדי הים ‪-‬‬
‫רוצחים שלא נתלו ומׁשַספי גרונות מכל הגזעים והאומות‪.‬‬
‫'הַפּווָאלְדָ ה' לא היתה יוצאת מהכלל בעניין הזה‪ .‬קציניה היו בריונים‬
‫שזופים ששנאו את אנשי הצוות שלהם‪ ,‬ואנשי הצוות שלהם שנאו אותם‬
‫בחזרה‪ .‬ואף שרב־החובל היה יורד ים מוכשר‪ ,‬הוא היה אכזרי כלפי‬
‫אנשיו‪ .‬הוא הכיר‪ ,‬או לפחות השתמש‪ ,‬בשני טיעונים בלבד בוויכוחיו‬
‫איתם ‪ -‬אלת עץ ואקדח ‪ -‬אך ממילא לא היה סביר להניח שהאספסוף‬
‫הרבגוני שליקט לו רב־החובל בתור צוות‪ ,‬יבין דרך אחרת‪ .‬וכך אירע‬
‫שביום השני שלאחר הפלגתם מפריטאון‪ ,‬היו ג'ון קלייטון ורעייתו‬
‫הצעירה עדים למחזות שאירעו על סיפון 'הַפּווָאלְדָ ה'‪ ,‬ושכמותם חשבו‬
‫שניתן למצוא רק בין דפיהם של סיפורי יורדי ים‪.‬‬
‫באותו בוקר‪ ,‬השני שלהם על הספינה‪ ,‬חושלה החוליה הראשונה במה‬
‫שהיה עתיד להפוך לשרשרת של אירועים‪ ,‬שסופם ּבחייה של ברייה‬
‫שטרם נולדה‪ ,‬חיים שלא היתה להם מקבילה בכל תולדות האנושות‪.‬‬
‫שני מלחים עסקו בשטיפת סיפונה של 'הַפּווָאלְדָ ה'‪ ,‬הקצין הראשון‬
‫פיקד על הספינה‪ ,‬ואילו רב־החובל נטל לו הפסקה כדי לשוחח עם‬
‫ג'ון קלייטון והליידי אליס‪ .‬המלחים עשו את עבודתם כשהם פוסעים‬
‫לאחור‪ ,‬וגבם מופנה כלפי החבורה הקטנה‪ ,‬שמצידה הביטה אל העֵבר‬
‫האחר‪ .‬הם הלכו והתקרבו‪ ,‬עד שאחד מהם היה ממש מאחורי רב־החובל‪.‬‬
‫אילו היה מגיע לשם שנייה אחת לאחר מכן‪ ,‬הוא היה חולף על פניו‪,‬‬
‫והסיפור המוזר הזה לעולם לא היה מתרחש‪.‬‬
‫אך בדיוק באותו רגע הסתובב רב־החובל כדי לפרוׁש מחֶברתם של‬
‫הלורד והליידי גרייסטוק‪ ,‬ותוך כדי כך נתקל באותו מלח ומעד‪ ,‬משתטח‬
‫אפיים על הסיפון‪ ,‬תוך שהוא הופך בדרכו את דלי המים על פיו‪ ,‬כך שאת‬
‫הנפילה סיים כשהוא ספוג בתכולתו המטונפת‪ .‬לשבריר שנייה זה היה‬
‫מחזה מעורר גיחוך; אך רק לשבריר שנייה‪ .‬במטח של קללות איומות‬

‫טרזן בן הקופים  |  ‪13‬‬

‫ונוראות‪ ,‬כשפניו צבועות בגון השָני של הזעם וההשפלה‪ ,‬שב רב־החובל‬
‫וקם על רגליו‪ ,‬ובמהלומה אדירה הפיל את המלח על הסיפון‪ .‬האיש היה‬
‫קטן קומה ומבוגר למדַ י‪ ,‬דבר שהדגיש את האלימות הקשה במעשהו של‬
‫רב־החובל‪ .‬המלח השני‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬לא היה זקן ולא קטן קומה‪ ,‬אלא‬
‫הר אדם‪ ,‬בגודל דוב ממש‪ ,‬ולו שפם שחור ועבות וצוואר עבה של שור‪,‬‬
‫קבוע בין כתפיים רחבות‪ .‬כשראה את חברו נופל‪ ,‬הוא נדרך ואז זינק‬
‫אל רב־החובל בנהמה עמומה‪ ,‬והפיל אותו על ברכיו במהלומה אחת‪,‬‬
‫יחידה ומוחצת‪.‬‬
‫האודם שבפניו של רב־החובל פינה את מקומו ללבן‪ ,‬מאחר שבמעשה‬
‫הזה ממש הוכרז מרד‪ ,‬ומרידות הוא כבר פגש וגם הכניע במהלך חייו‬
‫המקצועיים והאלימים‪ .‬בלי שיטרח לקום‪ ,‬שלף אקדח מכיסו וירה מטווח‬
‫אפס בהר השרירים הכביר שהתנשא מעליו‪ ,‬אך מהיר ככל שהיה‪ ,‬ג'ון‬
‫קלייטון היה מהיר כמעט כמותו‪ .‬ברגע שראה את כלי הנשק מרצֵד באור‬
‫השמש‪ ,‬הוא היכה בזרועו של רב־החובל כך שהקליע שיועד ללב המלח‬
‫מצא במקום זה את רגלו‪.‬‬
‫דברים הוחלפו בין קלייטון ובין רב־החובל‪ ,‬כשהראשון מודיע במפורש‬
‫שהוא מלא שאט־נפש מהאלימות שהופגנה כלפי הצוות‪ ,‬ושהוא לא‬
‫מתכוון לשאת אותה יותר‪ ,‬לא כל עוד הליידי גרייסטוק והוא עצמו‬
‫מצויים בין נוסעי הספינה‪ .‬רב־החובל כבר הכין תשובה נזעמת‪ ,‬אך שוב‬
‫הירהר בכך‪ ,‬ואז סב על עומדו והסתלק משם סר ונזעף אל הירכתיים‪.‬‬
‫הוא לא רצה להפוך אדם בעל תפקיד רשמי שכזה לאויב‪ ,‬מכיוון שהכיר‬
‫את נחת זרועה של המלכה ואת כלי הענישה המשכנע והמפחיד שלה‪:‬‬
‫ידו הארוכה של הצי האנגלי‪.‬‬
‫שני המלחים הקימו את עצמם מהסיפון‪ ,‬המבוגר שבהם מסייע לחברו‬
‫הפצוע להזדקף‪ .‬הבחור הגדול‪ ,‬שנודע בקֶרב חבריו כמייקל השחור‪,‬‬
‫ניסה לעמוד בזהירות על רגלו‪ ,‬ולאחר שגילה שהיא מצליחה לשאת את‬
‫משקלו‪ ,‬הפנה אל קלייטון מילת תודה מחוספסת‪ .‬אף שקולו של הבחור‬
‫היה גס‪ ,‬היה ברור שהתכוון במילותיו לטוב‪ .‬עוד לפני שסיים את נאומו‬

‫ א ְדגָ ר ַרייס בארוז‬
‫‪ֶ |  14‬‬

‫הקטן‪ ,‬הוא הסתובב וצלע לו הרחק לעֵבר מגורי המלחים‪ ,‬מתוך כוונה‬
‫ברורה להימנע מּכל המשך של דין ודברים‪.‬‬
‫הקלייטונים שוב לא ראו אותו במשך כמה ימים‪ ,‬וגם רב־החובל לא‬
‫פלט לעֶברם אלא נהמות זועפות‪ ,‬וגם זה רק כשהיה מוכרח לדּבר איתם‪.‬‬
‫הם הוסיפו לאכול בתאו‪ ,‬כפי שעשו לפני התקרית המצערת; אבל רב־‬
‫החובל וידא בכל פעם שחובותיו ימנעו ממנו מלסעוד בחברתם‪.‬‬
‫הקצינים האחרים היו בחורים מחוספסים שלא ידעו קרוא וכתוב‪ ,‬אך‬
‫הם עדיין היו אנשים טובים במעט מהצוות המרושע שלהם‪ ,‬שמשלו‬
‫בו ביד גסה‪ .‬והם רק קידמו בברכה כל תירוץ להימנע ממגע חברתי‬
‫כלשהו עם האציל האנגלי ורעייתו‪ ,‬כך שהקלייטונים נותרו פחות או‬
‫יותר בגּפָם‪ .‬המצב הזה הָלם לגמרי את רצונם‪ ,‬אבל הוא גם ג ָרם להם‬
‫להיות מבודדים מׁשִגרת החיים שעל הספינה הקטנה‪ ,‬וכך לא היתה להם‬
‫אפשרות להתעדכן בהתרחשויות היומיומיות‪ ,‬שעתידות היו להגיע מהר‬
‫מאוד לשיא שכולו טרגדיה רווי ַת דם‪.‬‬
‫באווירה ששררה בספינה מָשלה אותה תחושה לא מוגדרת המקדימה‬
‫כל אסון‪ .‬למראית עין‪ ,‬ולמיטב ידיעתם של הקלייטונים‪ ,‬הכול נמשך‬
‫כסדרו על כלי השיט הקטן; אך שניהם הרגישו בזרם תת־קרקעי המוביל‬
‫אותם לעֵבר סכנה לא נודעת ‪ -‬הרגישו ולא דיברו על כך גם בינם לבין‬
‫עצמם‪.‬‬
‫יומיים לאחר פציעתו של מייקל השחור עלה קלייטון אל הסיפון‬
‫בדיוק בזמן כדי לראות ארבעה מלחים מורידים אל המגורים שמתחתיו‬
‫את גופתו הרפויה של אחד מאנשי הצוות‪ ,‬בזמן שסגנו של רב־החובל‬
‫עומד ומגחך לעֵבר חבורה קטנה של מלחים עגמומיים‪ ,‬ואלת עץ עבה‪,‬‬
‫מאלו המיועדות לקשירת החבלים‪ ,‬בידו‪.‬‬
‫קלייטון לא שאל שאלות ‪ -‬הוא לא היה צריך לשאול‪ .‬ביום המחרת‪,‬‬
‫כשקוֵוי המִתאר של ספינת קרב בריטית הלכו והתבהרו מתוך האופק‬
‫המרוחק‪ ,‬הוא הירהר באפשרות לדרוש מהם שהליידי אליס והוא עצמו‬
‫יועברו אליה‪ ,‬שּכֵן חששותיו מפני הדברים הרעים שעלולים להיגרם‬

‫טרזן בן הקופים  |  ‪15‬‬

‫להם כתוצאה מהישארותם על 'הַפּווָאלְדָ ה' המדכדכת והעגמומית רק‬
‫הלכו וגדלו בהתמדה‪.‬‬
‫לקראת הצהריים הם כבר היו במרחק דיבור מּכלי השיט הבריטי‪ ,‬אך‬
‫כשקלייטון כמעט החליט לבקש מרב־החובל להעביר אותם אל סיפונה‪,‬‬
‫התבהרה לו לפתע עליבותה הברורה של הבקשה‪ .‬איזו סיבה יוכל לתת‬
‫לקצין המפקד על ספינת הוד מעלתה לכך שהוא מעוניין לנסוע בחזרה‬
‫אל הכיוון שממנו הגיע? ואם יגיד להם ששני מלחים מֹורדים טופלו‬
‫בקשיחות על ידי הקצינים שלהם‪ ,‬אז מה? הם רק ילעגו לו מאחורי‬
‫גבו‪ ,‬ויזקפו את רצונו לנטוש את הספינה לזכּות דבר אחד ויחיד ‪-‬‬
‫פחדנותו‪.‬‬
‫ג'ון קלייטון‪ ,‬לורד אחוזת גרייסטוק‪ ,‬לא ביקש לעבור לספינת הקרב‬
‫הבריטית‪ .‬מאוחר יותר אחר הצהריים הוא חזה בקוֵוי המִתאר העליונים‬
‫שלה נעלמים מֵעבר לאופק הרחוק‪ ,‬אך לא לפני שגילה דבר מה שאישש‬
‫את פחדיו הגדולים ביותר וגרם לו לקלל את גאוותנותו‪ ,‬זו שמנעה ממנו‬
‫לבקש מקלט עבור אשתו רק כמה שעות קודם לכן‪ ,‬כשחוף המבטחים‬
‫היה ממש בהישג יד ‪ -‬חוף מִבטחים שנעלם עתה לָנצח‪.‬‬
‫היה זה בצהרי היום‪ ,‬כשאותו מלח מבוגר וקטן קומה שהותקף על ידי‬
‫רב־החובל כמה ימים לפני כן‪ ,‬ניגש אל המקום שבו עמדו הלורד קלייטון‬
‫ורעייתו‪ ,‬אי שם בצד הספינה‪ ,‬והם מביטים בתוֶויה ההולכים וקטֵנים של‬
‫ספינת הקרב האדירה‪ .‬הבחור המבוגר מֵירק את חלקי הנחושת שבסיפון‪,‬‬
‫ועשה את דרכו אט אט לעֵבר קלייטון‪ .‬כשהגיע אליו פלט בקול חשאי‪:‬‬
‫"עוד י ִ'י ֶה פה רע ומר‪ ,‬אדון‪ ,‬על הספינה הזה פה‪ ,‬ותָ'מין לי על זה‪,‬‬
‫אדון‪ .‬עוד י ִ'י ֶה פה רע ומר‪".‬‬
‫"למה אתה מתכוון‪ ,‬בחורי הטוב?" שאל קלייטון‪.‬‬
‫"מה‪' ,‬תה לא ראית ת'מה שמתבשל כאן? 'תה לא שמעת ת'רב־חובל‬
‫הזה‪ ,‬הבן של השטן‪ ,‬והקצינים שלו שמכניסים כהוגן לחצי מהצוות? שתי‬
‫גולגולות מפוצלחות אתמול‪ ,‬ושלוש היום‪ .‬מייקל השחור התאושש‪,‬‬
‫הוא מרגיש כמו חדש שובּפ'ם‪ ,‬והוא לא מישּו שיסכים לכז ְה דָבר‪ ,‬לא‬

‫ א ְדגָ ר ַרייס בארוז‬
‫‪ֶ |  16‬‬

‫הוא; ותָ'מין לי על זה‪ ,‬אדון‪".‬‬
‫"אתה מתכוון‪ ,‬חבר‪ ,‬שהצוות רוקם תוכניות למרד?" שאל הלורד‬
‫קלייטון‪.‬‬
‫"מרד?" קרא הבחור הזקן בהתרגשות‪" .‬מרד? הם מתכוונים לרצוח‬
‫'תָם‪ ,‬אדון‪ ,‬ותָ'מין לי על זה‪ ,‬אדון‪".‬‬
‫"מתי?"‬
‫"ז ֶ' ְמתָקרב‪ ,‬אדון; ז ֶ' ְמתָקרב‪ ,‬אבל אנ'לא אומר'ך מתי בדיוק‪ ,‬וכבר‬
‫גיליתי לְך 'תר מדי‪ ,‬לעזאזל‪ ,‬אבל 'תָה היית בסדר ביום ההוא‪ ,‬וחשבתי‬
‫שלא יפה לא לַ'זהיר אותך‪ .‬אבל צְ'מור תַ'לשון ש'ך דוממת בתוך הפה‬
‫ש'ך‪ ,‬וכשתשמעו יריות‪ ,‬תרדו מתחת לסיפון ו'שארו שם‪ .‬זה הכול‪ ,‬רק‬
‫צ'מור ת'לשון ש'ך דוממת בתוך הפה ש'ך‪ ,‬או שיתקעו לְָך כדור בין‬
‫הצלעות שְ'ָך‪ ,‬ותָ'מין לי על זה‪ ,‬אדון‪ ",‬והבחור הזקן המשיך הלאה‪,‬‬
‫מבריק את חלקי המתכת שעל הסיפון‪ ,‬מתרחק מהמקום שבו עמד הזוג‬
‫קלייטון‪.‬‬
‫"אני צופה שיהיה כאן שמח‪ ,‬אליס‪ ",‬אמר קלייטון‪.‬‬
‫"אתה מוכרח להזהיר את רב־החובל ומייד‪ ,‬ג'ון‪ .‬אולי ניתן עדיין‬
‫למנוע את הצרה הזאת‪ ",‬היא ענתה‪.‬‬
‫"אני מתאר לעצמי שאַת צודקת‪ ,‬ועדיין ‪ -‬מִמניעים אנוכיים לחלוטין ‪-‬‬
‫אני כמעט מוכן 'לשמור ת'לשון שלי דוממת בתוך הפה שלי'‪ .‬מה שלא‬
‫יקרה‪ ,‬הם יחוסו על חיינו כשייזכרו איך ניצבתי לצידו של הבחור ההוא‪,‬‬
‫מייקל השחור‪ .‬אבל אם הם יגלו שבגדתי בהם‪ ,‬הם לא יגלו כלפינו שום‬
‫רחמים‪ ,‬אליס‪".‬‬
‫"יש לך חובה אחת ויחידה‪ ,‬ג'ון‪ ,‬והיא לשמור על המטרה שבגללה‬
‫ניתַן לך המינוי הזה‪ ,‬תפקיד עם סמכות‪ .‬אם לא תזהיר את רב־החובל‪,‬‬
‫אתה שותף מלא לכל מה שיקרה בעקבות זאת‪ ,‬ממש כאילו עזרת לתכנן‬
‫ולבצע זאת בראשך ובשתי ידיך‪".‬‬
‫"את לא מבינה‪ ,‬יקירה‪ ",‬השיב קלייטון‪" .‬עלייך אני חושב‪ ,‬לא עלי ‪-‬‬
‫וזו חובתי הראשונה במעלה‪ .‬רב־החובל הביא את המצב הזה על ראשו‪,‬‬

‫טרזן בן הקופים  |  ‪17‬‬

‫אז למה שאקח את הסיכון שאשתי תופקר לכל מיני זוועות שקשה לי‬
‫בכלל לדמיין‪ ,‬והכול מתוך ניסיון ‪ -‬ככל הנראה עקר ‪ -‬להציל אותו‬
‫מאנשיו שלו עצמו? אין לך מושג‪ ,‬יקירה‪ ,‬מה עלול לקרות לאחר‬
‫שחבורת משספי הגרונות האלה יתפסו את הפיקוד על 'הַפּווָאלְדָ ה'‪".‬‬
‫"חובה היא חובה‪ ,‬ג'ון‪ ,‬וכל הדיבורים שבעולם לא יׁשַנו זאת‪ .‬אני‬
‫אמעל בתפקידי כרעייתו של אציל אנגלי‪ ,‬אם אהיה אחראית לכך‬
‫שישתמט מחובתו המובהקת‪ .‬אני מבינה את הסכנה שבוודאי תישקף‬
‫לחיינו בעקבות כך‪ ,‬אבל אני יכולה להתמודד איתה‪ ,‬לצידך‪".‬‬
‫"אם כך‪ ,‬נעשה כרצונך‪ ,‬אליס‪ ",‬הוא ענה‪ ,‬מחייך‪" .‬אולי אנחנו מחפשים‬
‫לעצמנו צרות‪ .‬ואף שאני לא אוהב את מצב העניינים על סיפונה של‬
‫הספינה הזאת‪ ,‬ייתכן שהם לא נוראיים כפי שנדמה לי‪ ,‬כי יכול להיות‬
‫ש'יורד הים הישיש' הזה ביטא בסך הכול את תשוקות ליבו המרושע‪,‬‬
‫ולא ציין עובדות אמיתיות‪ .‬מרד בלב ים היה אולי נפוץ לפני מאה שנים‪,‬‬
‫אבל היום‪ ,‬ב‪ ,1888-‬זו האפשרות הפחות סבירה מכולן‪ .‬אבל הנה‪ ,‬רב־‬
‫החובל עושה את דרכו לתאו בזה הרגע‪ .‬אם אני מתכוון להזהיר אותו‪,‬‬
‫מוטב שאּפָטר מהעול הנורא כל עוד יש בי מספיק אומץ לדּבר עם‬
‫הבריון הזה‪".‬‬
‫ובאומרו זאת הוא צעד שאנן אל הּפֶתח שבו נבלע רב־החובל‪ ,‬וכעבור‬
‫רגע דפק על דלתו‪.‬‬
‫"יבוא‪ ",‬נהם הקצין הזעפן בטון עמוק‪.‬‬
‫וכשקלייטון נכנס וסגר את הדלת מאחוריו‪:‬‬
‫"ובכן?"‬
‫"באתי כדי לדוֵוח על רוח הדברים הכללית של שיחה ששמעתי היום‪,‬‬
‫משום שאני חש שעליך להיות מודע לה‪ ,‬גם אם ייתכן שאין בכך כלום‪.‬‬
‫בקצרה‪ ,‬המלחים מתכננים מרד ורצח‪".‬‬
‫"זה שקר!" שאג רב־החובל‪" .‬ואם שוב התערבת בהשלטת המשמעת‬
‫בספינה הזאת או שתחבת את אפך לעניינים שלא קשורים אליך‪ ,‬אתה‬
‫צריך ללמוד לשאת בתוצאות וללכת לעזאזל‪ .‬לא אכפת לי אם אתה‬

‫ א ְדגָ ר ַרייס בארוז‬
‫‪ֶ |  18‬‬

‫לורד אנגלי או לא‪ .‬אני רב־החובל של הספינה הזאת‪ ,‬ומעתה ואילך‬
‫אתה תשמור את האף הנתחב שלך מחוץ לענייני‪".‬‬
‫רב־החובל זעם כל כך‪ ,‬שפרצופו נצבע בגוון שלא היה רחוק מסגול‪,‬‬
‫ואת המילים האחרונות הוא צָווח בכל כוחו‪ ,‬כשהוא מדגיש את הערותיו‬
‫באמצעות מכות רמות של אחד מאגרופיו הענקיים על השולחן‪ ,‬ונפנוף‬
‫אגרופו השני למול פניו של קלייטון‪.‬‬
‫קלייטון לא הניד עפעף‪ .‬אדרבא‪ ,‬הוא עמד והביט בשלווה באיש‬
‫הנרעש‪.‬‬
‫"רב־החובל ּבילינְג ְז‪ ",‬הוא אמר לבסוף‪ ,‬תוך שהוא מאריך בהבָרותיו‪,‬‬
‫"אם תסלח לי על ישירותי‪ ,‬עלי להָעיר שאתה חמור לא קטן‪".‬‬
‫ובמילים אלה סב לו ויצא‪ ,‬עוזב את רב־החובל באותה קלילות אדישה‬
‫שהיה מורגל בה‪ ,‬ושהיתה יעילה בהרבה לעורר את חמתו של אדם‬
‫מסוגו של בילינגז‪ ,‬מאשר ׁשֶטף של האשמות ארסיות‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬אף שרב־החובל היה יכול להתחרט על הדרך הנמהרת שבה דיבר‬
‫אל קלייטון אם זה רק היה מנסה לפייס אותו‪ ,‬הרי שעכשיו התקבע מזג‬
‫רוחו באופן בלתי הפיך‪ ,‬ובכך נגוז גם הסיכוי האחרון שלהם לסייע זה‬
‫לזה למען טובת שניהם‪.‬‬
‫"ובכן‪ ,‬אליס‪ ",‬אמר קלייטון כששב והצטרף לאשתו שעל הסיפון‪,‬‬
‫"הייתי יכול לחסוך לעצמי את השיחה כולה‪ .‬הבחור התגלה ככפוי‬
‫טובה לגמרי‪ .‬הוא כמעט התנפל עלי כמו כלב שוטה‪ .‬הוא וכל הספינה‬
‫הארורה שלו יכולים להיתלות‪ ,‬עד כמה שאכפת לי; ועד שנרד בבִטחה‬
‫מהדבר הזה‪ ,‬אני אשקיע את כוחותי בדאגה לשלומנו‪ .‬ואני די בטוח‬
‫שהצעד הראשון להשגת היעד הזה‪ ,‬הוא לגשת לתא שלנו ולבדוק את‬
‫האקדחים שלי‪ .‬עכשיו אני מצטער שאיפסַנו בבטן האונייה‪ ,‬עם המטען‬
‫שלנו‪ ,‬את הרובים הגדולים יותר ואת התחמושת‪".‬‬
‫הם נכנסו לתאָם ומצאו אותו הפוך לגמרי‪ .‬בגדים מארגזיהם‬
‫הפתוחים ותיקיהם נזרעו ברחבי החדר הקטן‪ ,‬ואפילו מיטותיהם שוספו‬
‫לחתיכות‪.‬‬

‫טרזן בן הקופים  |  ‪19‬‬

‫"עושה רושם שמישהו רצה את רכושנו יותר מאיתנו‪ ",‬אמר קלייטון‪.‬‬
‫"בואי נעיף מבט מסביב‪ ,‬אליס‪ ,‬ונראה מה לקחו‪".‬‬
‫סקירה מדוקדקת גילתה ששום דבר לא נלקח‪ ,‬מלבד שני האקדחים‬
‫של קלייטון ואספקת התחמושת הקטנה שהוא הקצה מתוך הכמות‬
‫הכוללת למקרה הצורך‪.‬‬
‫"אלה הם בדיוק הדברים שרציתי שישאירו לנו‪ ",‬אמר קלייטון‪,‬‬
‫"והעובדה שהם באו לכאן בשבילם‪ ,‬ואך ורק בשבילם‪ ,‬מַדאיגה‬
‫ביותר‪".‬‬
‫"מה עלינו לעשות‪ ,‬ג'ון?" שאלה אשתו‪" .‬אולי צדקת כשאמרת‬
‫שהסיכוי הטוב ביותר שלנו הוא שלא לקחת צד בסכסוך‪ .‬אם הקצינים‬
‫מסוגלים למנוע מרידה‪ ,‬אין לנו ממה לחשוש‪ ,‬אך אם המורדים יצליחו‬
‫במשימתם‪ ,‬התקווה הקלושה היחידה שלנו היא להימנע מהתנגדות להם‬
‫או מהֲפיכתם לאויבינו‪".‬‬
‫"הצדק איתך‪ ,‬אליס‪ .‬אנחנו נקפיד להישאר באמצע‪ ,‬בלתי מעורבים‬
‫בנעשה‪".‬‬
‫בשעה שהחלו לסדר את תאם‪ ,‬הבחינו קלייטון ואשתו יחד בקצה של‬
‫דף נייר שנתחב מתַחת לדלת התא‪ .‬כשקלייטון עצר ממעשיו כדי לגשת‬
‫ולקחת אותו‪ ,‬הוא נדהם לגלות שהוא נתחב עוד יותר אל תוך החדר‪ ,‬ואז‬
‫הבין שהוא נדחף פנימה על ידי מישהו שנמצא מחוץ לחדר‪.‬‬
‫בשקט ובמהירות הוא התקרב לדלת‪ ,‬אך כשהושיט את ידו אל הידית‬
‫כדי לפתוח אותה‪ ,‬הניחה אשתו את ידה על מפרק כף ידו‪.‬‬
‫"לא‪ ,‬ג'ון‪ ",‬היא לחשה‪" .‬הם לא רוצים שנראה מי הם‪ .‬אל תשכח‬
‫שאנחנו מקפידים להישאר באמצע‪ ,‬בלתי מעורבים‪".‬‬
‫קלייטון חייך ושמט את ידו לצד גופו‪ .‬וכך הם עמדו והביטו בפיסת‬
‫הנייר הקטנה והלבנה‪ ,‬עד שלבסוף נחה זו ללא תנועה על הרצפה בתוך‬
‫חדרם‪ ,‬בצמוד לדלת‪.‬‬
‫ואז התכופף קלייטון והֵרים אותה‪ .‬זו היתה חתיכה מלוכלכת של נייר‬
‫לבן שקופל בגסות לכדי ריבוע מרופט‪ .‬כשפתחו אותו‪ ,‬הם גילו בפנים‬

‫ א ְדגָ ר ַרייס בארוז‬
‫‪ֶ |  20‬‬

‫הודעה עילגת‪ ,‬כתובה באופן כמעט בלתי קריא‪ ,‬שהעידה על כך שהיה‬
‫זה אדם שאינו מורגל במלאכת הכתיבה‪.‬‬
‫כשפוענחה לבסוף‪ ,‬התבררה ההודעה כאזהרה לזוג קלייטון‪ ,‬ולפיה‬
‫עליהם להימנע מלדוֵוח על היעלמותם של האקדחים או מלחזור על‬
‫דבריו של המלח הזקן ‪ -‬אם ברצונם להימנע מכאב או ממוות‪.‬‬
‫"אני מֵעז לדמיין שעוד נצא מזה בשלום‪ ",‬אמר קלייטון בחיוך עגמומי‪.‬‬
‫"כל מה שאנחנו יכולים לעשות כרגע‪ ,‬זה לשבת בשקט ולחכות‪ ,‬יקרה‬
‫מה שיקרה‪".‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful